סטארט-אפ

ירידה של 74% בהשקעות קרנות ההון-סיכון

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין

דו"ח המשקיעים של IVC, גורניצקי, KPMG ישראל ורשות החדשנות שפורסם היום (ד'), מספק המחשה למשבר שאליו נקלע ההייטק הישראלי בשנת 2023. הדו"ח בחן את פעילות המשקיעים בחברות הייטק ישראליות, ואיתר צניחה חדה בכל המדדים שנבדקו, מהיקף ההון שגייסו קרנות הון-סיכון ממשקיעים – ועד להיקף ההשקעות שאותן קרנות ביצעו בפועל בחברות הישראליות.

לפי הדו"ח, במהלך שנת 2023 הצליחו קרנות הון-סיכון ישראליות לגייס 1.52 מיליארד דולר, ירידה של 74% בהיקפי ההון בהשוואה ל-2022 – והסכום הנמוך ביותר מאז 2015. כמו-כן, את הסכום הכולל גייסו רק כ-21 קרנות הון-סיכון ישראליות, וזוהי ירידה של 66% בהשוואה ל-2022. כ-51% מההון ב-2023 גוייס על-ידי שלוש קרנות בלבד: Qumra Capital IV, TLV Partners V ו-Viola Growth IV. מבחינת זמינות ההון לחברות עצמן, בשנת 2023 היקצו קרנות הון סיכון ישראליות כ-1.14 מיליארד דולר להשקעות בחברות טכנולוגיה ישראליות. זהו הסכום הנמוך ביותר מאז שנת 2015.

הקורבנות המייידיים: חברות חדשות

מהדו"ח עולה כי לקרנות ההון-סיכון הישראליות נותרו כ-10.08 מיליארד דולר להשקעות בחברות טכנולוגיה מקומיות. כ-2.38 מיליארד דולר (24%) זמינים להשקעות בחברות חדשות, בעוד ש-7.7 מיליארד דולר (76%) מוקצים להשקעות המשך בחברות פורטפוליו. קרנות ההון סיכון הישראליות הפעילות ביותר בשנת 2023 היו המיקרו-קרן Fusion VC שביצעה 23 השקעות, פלטפורמת ההשקעות OurCrowd שביצעה 16 השקעות, והמיקרו-קרן Fresh Fund שביצעה כ-9 השקעות.

הבדיקה חשפה ירידה בולטת בנכונות הקרנות לבצע השקעות ראשונות בחברות חדשות, שטרם השקיעו בהן. אם בשנת 2022 היו ארבע קרנות זרות שביצעו כל אחת יותר מ-12 השקעות ראשונות בחברות, הרי שב-2023 רק סמסונג נקסט ביצעה כ-13 השקעות ראשונות. הבאות בתור היו Longevity Venture Partners שביצעה כ-7 השקעות ראשונות, ו-NFX שביצעה כ-6 השקעות ראשונות. גם פעילותן של קרנות הון-סיכון תאגידיות (CVC) בהייטק הישראלי צנחה ב-2023, כאשר Intel Capital ו-PayPal Ventures הובילו את רשימת ההשקעות הראשונות לשנת 2023 עם ארבע השקעות חדשות כל אחת בלבד.

מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, אמר שבתגובה למגמות השליליות ב-2023, רשות החדשנות השיקה יוזמות חדשות שנועדו להגדיל את ההון הזמין. "תוכנית המסלול המהיר הזרימה 400 מיליון שקל לחברות בעלות נכסים טכנולוגיים ועסקיים עם אופק שרידות קצר. בנוסף, השקנו לאחרונה את קרן ההזנק שתשקיע בקרוב 500 מיליון שקל ב-100 סבבי השקעה בחברות הנמצאות בשלבי גיוס מוקדמים (Pre-Seed, Seed, Round A). בעתיד הקרוב נשיק את קרן יוזמה 2.0, שתתמרץ משקיעים מוסדיים ישראלים להגדיל את השקעותיהם בקרנות הון סיכון ישראליות, עד להשקעה כוללת של כ-4 מיליארד שקל בשנים 2024-2025".

אופטימיות מאוד זהירה…

עו"ד שלמה לנדרס, שותף וראש תחום טכנולוגיה בגורניצקי, הביע אופטימיות: "יש ירידות בשווי חברות סטארט-אפ ישראליות ההופכות אותן אטרקטיביות למשקיעים. המגמה הזו, ופעילות קרן ההזנק של רשות החדשנות שתשקיע בחברות בשלב ה-Seed, מובילים לציפייה שחלק משמעותי מ-10.08 מיליארד דולר הזמינים להשקעה בקרנות ההון סיכון, יושקע בזמן הקרוב". לדבריו, "השיפור המסתמן במגזר הטכנולוגיה בארה"ב צפוי אף הוא להשפיע לטובה על היקף ההשקעות בחברות הטכנולוגיה בישראל".

מחצית מחברות הסטארט-אפ במצוקת מימון

פורסם בתאריך ע"י Techtime

סקר חדש של רשות החדשנות אשר פורסם היום (ד') מגלה שאופק המזומנים של יותר ממחצית מחברות ההייטק המצויות בשלבים מוקדמים הוא של פחות פחות מ-6 חודשים. בנוסף, כ-56% מהן צופות שלא יצליחו לגייס הון בסבב מימוני נוסף. פירוש הדבר שתעשיית חברות הסטארט-אפ הטכנולוגיות בישראל נקלעה למצוקת מימון שהיא כמעט חסר תקדים בתולדות התעשייה הישראלית. הסקר בוצע במחצית חודש נובמבר 2023. השאלון נישלח ל-2,800 חברות שנוסדו או שהגיעו לרמת סבב B בארבע השנים האחרונות. התקבלו קצת יותר מ-500 תשובות, כאשר כ-88% מהמשיבים היו ממייסדי החברה, והשאר ממנהלי הכספים.

מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין ׁ(בתמונה למעלה), אמר שענף ההייטק הישראלי סובל מזה תקופה ארוכה מירידה חדה בהשקעות ומתנהל בזירה של תחרות בינלאומית גוברת. "אנו מחויבים לעשות הכל כדי לשמר את העוצמה של ההייטק הישראלי ולמזער את הנזקים. לצד הערוץ המהיר שפתחנו בחודש הראשון למלחמה בתקציב של 400 מיליון שקל, אנו נצא במהלך המלחמה ולאחריה עם חבילה של מהלכים ופתרונות נוספים, כדי לייצר תמריצי השקעה במיזמים".

מהנתונים שהתקבלו עולה שאופק המזומנים (אורך ה-runway) של רוב החברות הוא עד כחצי שנה בלבד: 28% מהן העידו על אופק עד שלושה חודשים, 28% נוספים העידו על 3-6 חודשים. רוב החברות (59%) כבר נמצאות בשלבי גיוס, כאשר 71% צופות שיבצעו גיוס בשלושת החודשים הקרובים. יחד עם זאת, אין ביטחון שהגיוס יושלם בהצלחה: 56% מהנשאלים ענו שיש סבירות גבוהה עד גבוהה מאוד שהחברה לא תצליח לבצע סבב גיוס נוסף. שיעור דומה (55%) סבור שיש סבירות גבוהה עד גבוהה מאוד שהם לא יצליחו לבצע סבב גישור.

בגרפים למטה: תמונת מצב עדכנית מתוך סקר חברות רשות החדשנות, דצמבר 2023

היזמים הישראלים לא מאבדים תקווה

למרות המצב הקשה, רוב החברות שומרות על אופטימיות ונערכות לשיפור בפעילותן: יותר משליש מהחברות מעריך שסבב הגיוס הבא יהיה לפי שווי נמוך יותר מסבב הגיוס הקודם שלהן. יחד עם זאת, קרוב לשני שליש מהחברות (64%) השיבו שהתרחיש הסביר ביותר להמשך פעילותן בשנה הבאה הוא דווקא המשך הצמיחה. רק 12% מהחברות השיבו שהתרחיש הסביר עבורן הוא סגירת החברה או מכירתה בהפסד. האופטימיות של החברות באה לידי ביטוי גם בצפי להמשך גיוסי כוח אדם: על-פי תחזיות החברות, מספר המועסקים בישראל בחברות ההייטק בשלבים המוקדמים צפוי לעלות בכ-9% בשנה הקרובה.

רוב הגידול צפוי להתרכז דווקא בחברות קטנות (פחות מ-100 עובדים) בעוד שחברות גדולות צפויות דווקא לצמצם את מצבת כוח האדם בישראל (בשיעור של כ-3%). מספר המועסקים בחו"ל בחברות ישראליות צפוי לגדול גם הוא בכ-13% בממוצע בשנה הקרובה. שיעור הגידול עולה ככל שהחברה גדולה יותר. כך, חברות המעסיקות מעל 100 עובדים צופות שמספר המועסקים שלהן בחו"ל יעלה בכ-28%. תופעה זו גם מבטאת כניסה למכירות או הגדלת מאמצי השיווק, המכירות והתמיכה בלקוחות.

"ההייטק בדרום במשבר קיומי"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל חממתInNegev , ארנון קולומבוס. "כספי החירום יגיעו לתוכנה וסייבר במרכז הארץ"

המלחמה היכתה קשות בחברות הסטארט-אפ בדרום הארץ. בשבוע שעבר הן ארגנו ביחד כנס חירום מיוחד בהשתתפות מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין, נציגי האקדמיה המקומית ומנהלי החממות CanNegev,InNegev  ו- Synergy7, כדי להציף את המצב הקשה שאליו נקלעו חברות הסטארט-אפ בדרום לאחר מתקפת החמאס בשבת השחורה. בשיחה עם Techtime סיפר מנכ"ל חממתInNegev , ארנון קולומבוס, שהמצב כל-כך קשה, ש"אם לא תהיה הזרקת כסף דחופה וממוקדת לדרום – יש סיכון קיומי לסצינת ההייטק כאן".

הוא מספר שהפגיעה מגיעה דווקא בשעה שמתחילים לראות את הפירות הראשונים של פרוייקט הצמחת ההייטק בדרום. קולמבוס: "בשנתיים האחרונות התחלנו לראות שההייטק בדרום מתחיל להתרומם. החברות הגיעו לתוצאות טובות והחלו בשלב הפיתוח העסקי. הקמת רובע החדשנות בבאר שבע ומעבר יחידות המודיעין והתקשורת של צה"ל יצרו מסדרון מתפתח ומבטיח. המשקיעים התחילו לזהות את הדרום, והתחלנו לראות נהירה של חברות שמגיעות לדרום. אבל מה שקורה היום זוהי מכה שתחזיר את כלכלת ההייטק בדרום עשר שנים לאחור, אם לא ייעשו מהלכים מיידיים ואמיתיים. יידרשו לנו לפחות 10 שנים כדי להתאושש".

כיצד אתם מתפקדים היום?

"חלק מהעובדים פונו ונמצאים במקומות שונים בארץ. חלק גדול מאוד גוייס למילואים. יש לנו חברה עם 15 עובדים שמתוכם רק 3 עובדים לא גוייסו. מתוך 11 החברות הפועלות היום במסגרת חממת InNegev, שלושה מנכ"לים ממלאים תפקידים בכירים בחה"א ואנחנו לא רואים אותם ולא שומעים אותם. מנכ"ל אחר שלנו פונה עם משפחתו לחדר יחיד במלון. קשה לעבוד בתנאים כאלה. אומנם המשרדים של חברות הפורטפוליו שלנו נמצאים במרכז החדשנות שהקמנו בפארק התעשייה עידן הנגב (בין להבים לרהט), אולם חלק מהמתקנים שבהם מתבצעים ניסויים מצוי קרוב לגבול, ולא ניתן לגשת אליו".

ההייטק מביא משכורות גבוהות לדרום

חממתInNegev  הוקמה בשנת 2020 כחממה ייעודית במסלולי רשות החדשנות במטרה לקדם חברות בפריפריה. היא נמצאת בבעלות משותפת של תעשיות מהדרום, קרנות הון סיכון, מוסדות אקדמיים ורשויות אזוריות. החממה מתמקדת בחברות בעלות טכנולוגיה פורצת דרך בשלבים הראשונים. במקרים רבים היא מאתרת מחקרים באקדמיה ובונה חברה: מביאה מנהלים ואנשי טכנולוגיה כדי לפתח מוצר יישומי על בסיס המחקר. "אנחנו בונים חברות מהשלב הראשוני וגם משקיעים בחברות המגיעות אלינו". בסך הכל, היא כוללת היום כ-100 עובדים בכל חברות הפורטפוליו.

ארנון קולומבוס, תושב קיבוץ חצרים, הגיע לחממה ב-2021 לאחר 30 שנות ניסיון בתפקידי ניהול התפעול וניהול IT בכי"ל ובנטפים. "החזון שלנו הוא לתמוך בחברות כאלה בשנתיים הראשונות שבהן הן ממוקדות בעיקר במו"פ, ובשנים השלישית עד החמישית להצמיח אותן לחברות המעסיקות כמה עשרות עובדים בשכר גבוה כל אחת. כיום הפער הממוצע בשכר בין מרכז הארץ והדרום הוא יותר מ-21%, לכן צריך להביא משכורות גבוהות לדרום".

כיצד ניתן לסייע לחברות הסטארט-אפ בדרום?

"אנחנו צריכים הזרקת כסף דחופה וממוקדת. תחומי הקיימות, המים והאנרגיה החזקים בדרום הם תחומים שקשה לגייס בהם הון בהשוואה לסייבר ותוכנה שיש באזור תל אביב. עכשיו נוצרות תוכניות חירום לגיוס כספים, אבל הם יגיעו למקומות בשבהם הכסף יותר בטוח, לתחומים המוכרים והישנים של סטארט-אפים גדולים מתחומי התוכנה והסייבר הפועלים במרכז. מעט מאוד כסף יגיע לחברות בדרום הארץ ובצפון הארץ. הפגיעה הקשה ביותר היא  בחברות שהגיעו לשלב גיוס ההון, וכעת הסיכוי שלהן לגייס הוא נמוך מאוד. אנחנו נמצאים במגעים עם משקיעים ורבים מהם נרתעים. הם שואלים: 'כיצד אני יכול להשקיע בחברה בזמן מלחמה כשהמנכ"ל שלה במילואים?' אם לא יהיה כסף, יש סיכון קיומי להייטק בדרום".

ההייטק מתחיל לברוח מישראל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

תעשיית ההייטק הישראלית מתחילה לצאת מההלם הראשוני של הרפורמה משפטית, והיא מתארגנת לעבודה במתכונת חירום חדשה – בעיקר מחוץ לישראל. סקר שוק חדש של עמותת Start-Up Nation Central אשר נערך בסוף חודש יולי 2023, מגלה שחברות טכנולוגיות רבות מתחילות לבצע מהלכים כמו העברת כספים לחו"ל, פיטורי עובדים ובסופו של דבר התנתקות מישראל.

לפני כחודש שוחח Techtime עם אחד מהמנהלים של קרן הון סיכון מהגדולות בישראל. הוא סיפר שהקרן עדיין משקיעה בחברות ישראליות, "אולם המשקיעים דורשים מאיתנו להשקיע רק בחברות הרשומות בחו"ל". הנתונים שנאספו על-ידי SUNC מגלים שככל הנראה המצב גרוע בהרבה. האווזה שהטילה כל-כך הרבה ביצי זהב בשנים האחרונות, מתחילה להתעייף.

בסקר השתתפו 734 נשאלים, מהם 615 היו מנהלים בחברות טכנולוגיות ובחברות סטארט-אפ ו-115 נשאלים היו מנהלי קרנות הון סיכון וגופי השקעה. מהתשובות שלהם התקבלה תמונת מצב מדאיגה: 68% מחברות הסטארט-אפ החלו לנקוט בצעדים אקטיביים של יציאה מישראל, הכוללים שינוי מיקום רישום החברה, העברת פעילות המטה ואפילו פיטורי עובדים.

כ-22% מהחברות דיווחו שהן כבר הוציאו את יתרות המזומנים שלהן מישראל, ואילו 37% מהמשקיעים דיווחו שחברות הפורטפוליו שלהם הוציאו לחו"ל חלק מיתרות המזומנים שלהן. 20% מהמשקיעים דיווחו שחברות פורטפוליו שלהם החלו בשינוי מיקום החברה, ו-69% מהמשקיעים דיווחו שחברות פורטפוליו שלהם יעשו זאת בעתיד.

נזק שיהיה קשה מאוד לתקן

מנכ"ל Start-Up Nation Central, אבי חסון, הזהיר: "תהליכים כמו העברת חברה לחו"ל או פתיחתה מלכתחילה מחוץ לישראל, הינם תהליכים שאחריהם יהיה קשה להחזיר את הגלגל לאחור". אחד מהקשיים בניתוח תגובת התעשייה למהפיכה המשטרית הוא המיתון בכל תעשיית ההייטק העולמית. בהקשר הזה מציין הסקר שכ-65% מהמשקיעים סבורים שבארה"ב כבר רואים סימני התאוששות מהמשבר – ובישראל רק 12% מהמשקיעים סבורים שיש סימני התאוששות.

יחד עם זאת, מדובר במצב משתנה, ונראה שהנטייה לצאת מישראל היא בעלת דינמיקה משל עצמה, אשר תייצר מציאות חדשה. אי-אפשר להתעלם מההשלכות החמורות של מצב שבו הרוב המכריע של חברות הסטארט-אפ מתכנן לבצע צעדים אשר יצמצמו את חשיפתו לישראל. 76% מהחברות מתכננות להגיב למצב באופן אקטיבי, אם באמצעות הוצאת כספים לחו"ל (31%), רישום החברה מחוץ לישראל (29%), הוצאת עובדים לרילוקיישן (21%), פיטורי עובדים (15%) וכדומה.

התוצאה: רוב מוחץ של בכירים בחברות ההייטק ובקרב המשקיעים סבור שהחקיקה משפיעה על התעשייה לרעה: 78% ממנהלי החברות ו-84% מהמשקיעים ציינו שיש לחקיקה השפעות שליליות על פעילות החברות שלהם. בנוסף, 80% מהמשקיעים סבורים שלהידרדרות היחסים בין ישראל וארה"ב תהיה השפעה שלילית על תעשיית ההייטק הישראלית. כבר היום ניתן לחוש בפעמי העתיד המטריד הזה: 67% מהמשקיעים דיווח שהחלו להשקיע או שוקלים להשקיע בחברות זרות. מתוך המשקיעים שהשקיעו בעבר בחברות זרות – 28% החליטו להגדיל את ההשקעות בחו"ל על חשבון השקעות בישראל.

ההרשמה לתוכנית הסטארט-אפים של BoostUp! 2023 של האיחוד האירופי תיסגר ב-13 במאי 2023

פורסם בתאריך ע"י Techtime

קרדיט צילום: שי מסינטר

ההרשמה בישראל לתוכנית BoostUp! 2023 של האיחוד האירופי תסתיים בשבת הקרובה, ה-13 במאי 2023. התוכנית היא פרוייקט של יוזמת EIT Manufacturing האירופית, שנועדה לקדם את תעשיית הייצור באופנים התורמים לשיפור קיימות כלכלית, חברתית וסביבתית. התוכנית מיועדת לחברות הנמצאות בשלב ה-Scale בתחומי טכנולוגיות לוגיסטיקה, תחזוקה, ניתוח דאטה, חיישנים מתקדמים (Industrial IoT), קישוריות ותשתיות IoT, פתרונות ייצור מתקדמים, סייבר-סקיוריטי תעשייתי ועוד. חברות ישראליות שיתקבלו לתוכנית יקבלו סיוע בכניסה לשוק האירופי ועבודה העם תאגידים מובילים בתחומן.

במקביל לישראל, שתי תכניות BoostUp! 2023 נוספות מתקיימות גם באירלנד ובמזרח אירופה. התוכנית בישראל מתקיימת בשיתוף EIT Hub Israel שהיא השלוחה הישראלית של מכון החדשנות של האיחוד האירופי (EIT), משרד הכלכלה, קרן ההון-סיכון SIBF, ו-II4. אירוע השיא של התוכנית יתקיים ב-9 ביולי במשרדי SIBF בבאר-שבע. במהלכו תיערך תחרות פיצ'ים מול משקיעים ושחקני מפתח בתעשיית הייצור מאירופה ומישראל ומול חבר שופטים המורכב ממומחים בכירים. 6 חברות שיזכו בתחרות יקבלו פרס כספי בשווי של עד 2,500 אירו והזמנה להשתתף ב-Road show במשך 3 ימים באיטליה, במסגרתו יקיימו פגישות עם לקוחות פוטנציאליים. בין השאר, ייפגשו הזוכים עם איגודי החברות המובילות בתחומי המנועים והאריזה בבלוניה, בתחומי האלקטרוניקה, המכניקה והמתכות בברגמו ובתחומי התחבורה והחלל בטורינו.

למידע נוסף והרשמה: https://lnkd.in/dvk6gtfS

אירופה הזרימה 1.66 מיליארד דולר לסטארטאפים ישראלים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בשנת 2022 הסתכם היקף ההשקעות של גופים אירופים (כולל בריטניה ושווייץ)  בתעשיית ההייטק הישראלית בכ-1.66 מיליארד דולר. כך דיווחה חברת המחקר IVC. בסך הכל, ההון האירופי אחראי לכ-10% מכל ההון שהחברות גייסו ב-2022. שנת השיא בגיוסים מאירופה הייתה 2021, שבמהלכה הסתכמו ההשקעות בכ-2.14 מיליארד דולר. אומנם חלה ירידה במעבר מ-2021 ל-2022, אולם היא תואמת לירידה הגלובלית בהיקף ההשקעות בחברות טכנולוגיות. מנגד, בשנים האחרונות חלה עלייה של 55% בהיקף ההשקעה הממוצע: מכ-3 מיליון דולר לעסקה בשנת 2018, לכ-4.65 מיליון דולר בשנת 2022.

הנתונים פורסמו לקראת כנס Europe Days 2023, שיתקיים ב-21 במרץ בתל אביב, ומיועד להפגשת חברות סטארט-אפ ישראליות עם משקיעים מאירופה. הכנס מתקיים כבר 9 שנים, ומפגיש חברות ישראליות עם משקיעים וחברות מגרמניה, שווייץ ואוסטריה. ראוי לציין שגופים אירופיים גם מבצעים רכישות בישראל. בשנת 2022 רכשו גופים אירופיים 9 חברות ישראליות בסכום כולל של כ-2.34 מיליארד דולר. עיסקת הרכישה הגדולה ביותר היתה בשנת 2021, כאשר קבוצת הקמעונאות הגרמנית שוורץ רכשה את חברת XM Cyber תמורת כ-900 מיליון דולר.

בישראל פועלים 66 גופי השקעות מאירופה (קרנות הון סיכון, בנקי השקעות, קרנות פרטיות וסוכנויות ממשלתיות):  36 ממדינות האיחוד, 10 משווייץ ו-20 מבריטניה. לדברי מנכ"ל IVC, גיא הולצמן, היקף ההשקעות מאירופה נמצא בתהליך עלייה יציב. "אומנם היקף ההון עדיין נמוך משמעותית בהשוואה לארה"ב, אבל מדובר בהיקף יציב של יותר ממיליארד דולר. אנחנו גם רואים התפתחות בסוג המשקיעים, ואת כניסתם של גופים הנחשבים לגדולים מסוגם בעולם". ראוי לציין שאירופה היא גם שוק יעד מרכזי של הייצוא הטכנולוגי הישראלי ואחראית לפי הלמ"ס לכ-26% מייצוא הסחורות של התעשייה הישראלית.

למידע נוסף ורישום למפגש:

דו"ח SNPI: ירידה מדאיגה במספר חברות הסטארט-אפ בישראל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: ירידה עקבית ומתמשכת במספר החברות הטכנולוגיות החדשות המוקמות מדי שנה בישראל. מקור: SNPI

דו"ח חדש של מכון המחקר והמדיניות SNPI הפועל במסגרת Start-Up Nation Central מצביע על החמרת הירידה במספר חברות הסטארט-אפ החדשות המוקמות בישראל. בשנת 2021, הוקמו רק 566 חברות סטארט-אפ, בהשוואה ל-1,035 חברות בשנת 2016. להערכת המכון, מגמת הירידה מורגשת בעקביות החל משנת 2017 אולם בשנה האחרונה היא מראה סימני החמרה. בסך הכל, קצב הירידה הממוצע בשנים 2017-2021 הוא כ-11.3% בשנה.

החוקרים ניסו להבין מה עומד מאחורי המגמה הזאת. אחת מההשערות היתה שקיימת הטיית גודל הנובעת מהתפתחויות טכנולוגיות, ולכן חברות הסטארט-אפ החדשות גדולות יותר מאשר קודמותיהן. מתברר שלאחר שנת העבודה הראשונה, מספר העובדים בחברות שהוקמו בשנים 2021-2020 הוא גדול ב-27% ממספר העובדים בחברות שהוקמו ב-2014 (כלומר מספר עובדיהן ב-2015). יחד עם זאת, ההסבר הזה הוא חלקי בלבד, מכיוון שבסך הכל קיימת ירידה כוללת של כ-30% במספר העובדים בחברות סטארט-אפ.

היעלמות הסטארט-אפים הוא "נזק שקט"

חברת המחקר מצאה התאמה גבוהה מאוד בין הירידה במספר חברות הסטארט-אפ החדשות, לבין נתוני הלמ"ס של עלייה הדרגתית במשכורות של העובדים במרכזי הפיתוח של החברות הבינלאומיות בישראל. המסקנה היא שהתחרות הגוברת של מרכזי הפיתוח הזרים על כוח האדם המוגבל בישראל, קשורה לירידה במספר היזמויות הטכנולוגיות. ראוי לציין שישראל איננה בודדה במערכה: תופעה דומה מאפיינת את מרכזי ההייטק הגדולים גם בלונדון ובעמק הסיליקון בארה"ב.

המכון ממליץ לממשלה לבצע שינוי מהיר במדיניות על מנת לבלום את התופעה ולעודד הצמחת חברות חדשות. "ירידה של כ-45% במספר חברות הסטארט-אפ בין השנים 2016-2021 מכניסה את ההייטק הישראלי לשולי סיכון בעייתיים. התרחבות המגמה לסקטורים רבים מעידה על ירידה רוחבית ביזמות טכנולוגית בישראל. הירידה הזו 'עוברת בשקט' משום שהאימפקט הכלכלי של סטארט-אפים הוא נמוך יחסית בטווח הקצר: הם לא מעסיקים עובדים רבים, ובדרך-כלל הם נמצאים לפני שלב המכירות ולכן לא משלמים הרבה מיסים. עם זאת, הסטארט-אפים הם הבסיס של ההייטק הישראלי והזרעים שמהם יצמחו החברות בשנים הקרובות".

חממת i4Valley תתמוך בחברות מהגליל בתחום תעשייה 4.0

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חממת i4Valley הגלילית החלה לפעול ולבחון חברות מתחום Industry 4.0, וצפויה להיכנס החודש למתחם ההייטק החדש הנבנה על-ידי עיריית כרמיאל במרכז העיר. החממה הוקמה בחודש יולי 2020 לאחר זכייה במכרז רשות החדשנות לקידום חברות סטארט-אפ בפריפריה. בשיחה עם Techtime סיפר מנהל החממה, סיוון יחיאלי (בתמונה למעלה), שהחממה מתמקדת בסוגיות המרכזיות של פיתוח מקושרת, בהם: ניטור, הגנה והפקת תובנות מנתונים שנאספו מכל שרשרת הערך של הייצור התעשייתי.

יחיאלי: "עד עכשיו בדקנו יותר מ-50 חברות, שמתוכן עברו בינתיים ארבע חברות את שלבי המיון הראשוניים והן נמצאות בתהליכי כניסה לחממה. המטרה שלנו היא להגיע להיקף של 6-8 חברות בשנה". החברות שייקלטו בחממה יקבלו זרקת עידוד בהיקף של מיליון שקל בשנה למשך שנתיים, וגישה אל אל הקשרים העסקיים והטכנולוגיים של החממה.

"בכרמיאל התפתחה תשתית תעשייתית גדולה ומפותחת מאוד, המעניקה לחברות בחממה גישה אל מכונות, מומחים, מידע על השוק ועוד". החממה מנוהלת על-ידי צוות של שלושה בכירים בעלי נסיון רב בתעשיית ההייטק. המנכ"ל סיוון יחיאלי הגיע אל החממה לאחר 20 שנה בפיתוח תוכנה בתעשיית ההייטק שבהן מילא תפקידים כמו סמנכ"ל פיתוח ב-Toptix וסמנכ"ל התוכנה של OTI. במשך כעשור שימש גם כיו"ר פורום יישובי קו העימות בצפון וכראש המועצה של כפר ורדים.

הטכנולוג הראשי צביקה ויינשטוק שימש בעבר כסמנכ"ל שיווק בחברת ECI וסמנכ"ל חדשנות ואסטרטגיה בחברת וואווי. לפני-כן היה שותף בהקמת חברת Seabridge שנמכרה לנוקיה-סימנס. מנהל תחום הפיתוח העסקי, רמי גזית, מתמחה בתחום הפיתוח של חברות סטראט-אפ. הוא הקים וניהל את תוכנית ההאצה של הטכניון, BizTEC, וייעץ לגופים דוגמת אלביט, אמדוקס וחיל האוויר.

מודל ישראלי מאפשר לזהות יזמי-על

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: יהודה שנער. צילום המטוס: ויקיפדיה

מודל ייחודי שפותח בשנים האחרונות על-ידי יהודה שנער, הבעלים והמייסד של חברת Winning Center, אשר הוערך על-ידי חיל האוויר והוכר על-ידי המדען הראשי במשרד הכלכלה, מאפשר לזהות יזמי-על טכנולוגיים עוד לפני שהחברה שהקימו הצליחה בשוק. במקרים רבים, המודל גם מאפשר ללמד מנהלים שאינם בהכרח הבולטים ביותר, לסגל לעצמם תכונות של מנהלי-על, ולהיות יזמים מצליחים. בשיחה עם Techtime הסביר שנער שיש מנהלים אשר פועלים דווקא נכון, "אבל הם לא תמיד מודעים לסיבה שבזכותה הם מצליחים. המודל שפיתחנו מאפשר להביא למודע את מרכיבי ההצלחה ולשפר את התפוקה של המנהלים".

החברה הוקמה בשנת 1996 ופעלה מספר שנים במתכונת של חממה בתמיכת המדען הראשי (היום רשות החדשנות). לאורך השנים היא בנתה בסיס נתונים של אלפי מנהלים, ניתוח תכונותיהם, דרך קבלת ההחלטות שלהם והביצועים שלהם, אשר שימשו לבניית מודל המלמד כיצד להצליח גם בתנאים קשים. חיל האוויר השתמש במודל בתהליך ההכשרה של בוגרי קורס טיס במגמת קרב. הוא שימש בהכשרת ושדרוג נבחרת הראגבי של בריטניה, והבאתה ממצב של קבוצה שהפסידה לכל הקולוניות לשעבר של הכתר, לקבלת גביע העולם בשנת 2003.

מה הם עקרונות המודל? כיצד משקיע יכול לדעת שהמנהל העומד מולו הוא מנהל מוצלח?

שנער: "המודל מצביע במפורש על-כך שמקור ההצלחה אינו בכישרון או במנת משכל גבוהה – אלא בתהליכים מובנים של קבלת החלטות רציונליות, תחקור בלתי פוסק, ומאמץ מתמיד להשתפר. הווינרים נותנים עדיפות לניתוח רציונלי בצמתי החלטה חשובים. הם מזיזים את הסיפוק הרגעי לשם השגת הצלחה במשימה. הווינרים הם סוג של לוחמים. הם לא יציגו מצגי שווא ולא ישקרו – כי הרצון שלהם הוא להשתפר ולנצח בזכות עצמם. הסיפוק האולטימטיבי שלהם הוא לנצח כנגד כל הסיכויים".

"משקיע שרוצה לדעת האם היזם הוא ווינר, צריך לבדוק האם קיימים אצלו מודעות עצמית בשילוב עם תהליכי למידה שאנחנו מכנים בשם תיחקור עצמי. הדרך שבה ווינרים מתחקרים היא מאוד פשוטה ומהירה. היא מאפשרת להם ולכל אחד מהצוות, לקבל שיקוף מדוייק האם הפעולה שהם מבצעים ברגע נתון מקרבת אותם או מרחיקה אותם מהמטרה.

"הווינרים עסוקים מאוד בתחקור עצמי מדוייק, שבעקבותיו מתקבלת החלטה מה לעשות בשלב הבא. התחקור כדפוס התנהלותי הוא מדד מפתח בזיהוי ווינרים. הם תמיד שומרים על איזון בין התחקור של מצבים הנראים ככשלון, לצד התחקור של מצבים המסתמנים כהצלחה. אני מאחל לכל יזם להשקיע בחברה שיש בה תרבות ארגונית מתחקרת".

ווינרים רבים התחילו את דרכם כ-Slow Starters. מה זה, כיצד מבחינים בהם בית הספר לטיסה של חה"א?

"במשך 7 שנים לקחתי חלק בתהליך המרגש של הכשרת בוגרי מגמת קרב בקורס טיס. במהלך פגישות העבודה שהיו לי עם הסוציולוג הראשי של חה"א, ניסן הדס זכרונו לברכה, הוא סיפר לי על בוגרי קורס טיס שקיבלו במהלך הקורס את הכינוי Slow Starters. אלה אנשים שהתקשו בשלבים שונים וחלק מהם היה על סף הדחה, אבל בשלב מסויים הם עוברים את אלה הנחשבים כשרוניים וטובים מהם. הייחוד של הקבוצה הזאת היא שחבריה מודעים לכך שהבעיה העיקרית היא בהם. כמו כל הווינרים – הם לא מקבלים את הקשר בין כישרון להצלחה. הם לא נותנים לכשרון להגביל את ההישגים שלהם.

"כשהם חווים קושי ומזהים בעיה, הם מפתחים את המיומנויות הרלוונטיות באמצעות עבודה קשה. כלומר, מקבלים החלטה רציונלית. שלושה ממפקדי חה"א התחילו את דרכם כ-Slow Starters בקורס טיס. בכל ארגון יש אנשים כאלה. הווינר אינו בהכרח האדם הכשרוני, אלא האדם המתמקד בתובנה שמה שעומד בינו לבין ההצלחה זה הוא עצמו. לכן הוא צריך לנהל את עצמו לפני שהוא מנהל את הבעיה. למשל, לקבל החלטות על בסיס שיקול וחישוב רציונלי, ולא על בסיס רגשי".

איך מקבלים החלטות רציונליות?

"ווינרים מגדירים במדוייק ובצורה כמותית את התוצאה שהם רוצים לראות. בשלב הבא הם מגדירים את הפרמטרים שיבטיחו את ההצלחה במשימה שהם לוקחים על עצמם. גם הפרמטרים האלה מנוסחים במונחים ברי-מדידה. מהנסיון שלנו ראינו שברוב המקרים מדובר בלא יותר מ-5-6 תנאי-יסוד מרכזיים. כאשר הווינר מזהה שחסר לו תנאי-יסוד מסויים – הוא מתמקד בו – ובאותה צורה. כאשר הוא מגיע לתנאי-חוסם שאי-אפשר ליישם אותו, הוא משנה את הגדרת המשימה.

"טכניקה חשובה נוספת של הווינר היא סימולציה והקצאת משימות. הסימולציה חשובה, אפילו אם היא נעשית בראש – מכיוון שאם אין אפשרות לסמלץ משימה – אין אפשרות לבצע אותה. הקצאת המשימות נעשית במתכונת של 'דמות ההורה': המנהל הווינר הוא מישהו שיודע לדרוש, אבל נותן את האפשרות ליפול. זהו 'הורה' הדורש משמעת אבל דוחף את 'ילדיו' לעצמאות פעולה ולחופש ביטוי. הוא מציג דרישות גבוהות, אבל נותן תמיכה במקרה של כשלון".

איך היית מגדיר את תרבות הניהול בישראל?

"בישראל, בהכללה מעט גסה, אנחנו רואים רמת ניהול נמוכה יחסית. מכיוון שאין קבלת החלטות רציונלית, אין תחקור עקבי והאצבע תמיד מופנית החוצה, להאשים מישהו אחר. ניהול משימה רציונלי מתנגש עם התרבות הארגונית הישראלית, מכיוון שהוא דורש התנהלות מתודולוגית ומסודרת. בין היתר, שיעור ההצלחות הלא מרשים של חברות סטארט-אפ ישראליות מצביע על הבעיה.

"אחת משתיים – או שהמנהלים והיזמים היו צריכים לזהות מוקדם יותר שאין היתכנות עסקית לחברה – או שהם היו צריכים לזהות מוקדם יותר את הבעיות והכשלים – התהליכיים או בחברה. אומנם לאחרונה יש שיפור בתרבות הארגונית בארץ, אבל לדעתי לא בקצב הנכון. כשאני מעביר תהליך ווינינג בישראל, הלקוחות תמיד מסבירים לי היכן אני טועה. חשוב להם לספר לי מה הם יודעים שאני לא יודע. הייתי אומר שיש שיפור בארץ, אבל הוא לא מספיק".

טאיוואן מקווה למצוא בישראל את הפתרון למשבר הטכנולוגי שלה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

טאיוואן, אשר בשנות ה-80 וה-90 הוגדרה כאחד מ"הנמרים האסיאתיים" שפרצו אל תעשיית הטכנולוגיה העולמית, נמצאת כיום במשבר המאיים לפגוע בתעשיית הטכנולוגיה הגדולה שהקימה. ההישג של טאיוואן הוא עצום: היא הקימה ענקיות גלובליות כמו פוקסקון, TSMC, UMC, ASUS, ACER, Advantech ועוד. אולם כניסתה הדרמטית של סין אל כלכלת העולם ואל תעשיית הטכנולוגיה העמידה אותה במצב קשה מאוד: בריחת מוחות, בריחת ייצור, ומחסור בהשקעות.

הטכנולוגיה הטאיוואנית נודדת לסין

דו"ח של צוות החשיבה במכון קרנגי, ארה"ב, מינואר 2020, משרטט את קווי המתאר של המשבר הטכנולוגי בטאיוואן: מאז שנת 2017 עברו 3,000 מהנדסי שבבים מטאיוואן לסין, שזה כמעט 10% מכוח האדם המקצועי שלה בתחום הסמיקונדקטור. משרד המסחר הטאיוואני מעריך שכ-80% ממוצרי הטכנולוגיה הטאיוואנים (ICT) מיוצרים כיום בסין ולא בטאיוואן. חברות הסטארט-אפ הטאיוואניות לא מצליחות לגייס הון בחו"ל, וכ-71% מההשקעות בהן מגיעות מהשוק המקומי בלבד – שהוא אינו גדול מאוד.

המדינה החלה לחפש דרכים חדשות לאושש את תעשיית ההייטק שלה. אחת מהן היא עידוד יזמות טכנולוגית, בין השאר באמצעות פנייה אל קהילת הסטארט-אפים הישראלית, שיש לה מוניטין כאחת מהקהילות הטכנולוגיות הדינמיות בעולם. השבוע נחנכה תוכנית IP² LaunchPad, שנועדה לעודד חברות סטארט-אפ לפעול בטאיוואן. בשלב הראשון התוכנית פועלת בישראל, ומאוחר יותר גם במקומות אחרים בעולם. הפרוייקט מבוצע על-ידי חברת ניהול החממות הטאיוואנית i2i – Innovation to Industry במימון משרד הכלכלה הטאיוואני ובהשתתפות חברות טכנולוגיות מקומיות כמו אייסר, אדוונטק, סיסקום, Be Capital, Might Electronics ועוד.

חבילת הטבות לחברות סטארט-אפ ישראליות

בישראל התוכנית מנוהלת על-ידי רני שפרון, מנכ"ל חברת Healthier Globe, המלווה חברות סטארט-אפ וארגונים בפיתוח שווקים גלובליים. שפרון סיפר ל-Techtime שהמטרה הראשונית היא לעודד חברות ישראליות להביא אל טאיוואן את מרכזי העסקים שלהן באסיה, ולבצע פרוייקטי ייצור בטאיוואן. "החברות הישראליות המשתתפות בתוכנית מקבלות חבילת הטבות מיוחדת, הכוללת משרדים, פטור ממסים, חשיפה אל שרשרת האספקה בטאיוואן, כולל בתחומי הייצור והשיווק, ותקציב של כ-200 אלף דולר לביצוע פרוייקטים ראשוניים בטאיוואן. בהמשך, ועדת הניהול של i2i תבחר חברות שבהן תתבצע השקעה בהיקף של עד 3 מיליון דולר".

הפרוייקט החל פעול באופן שקט בחודש מרץ 2020: צוות משותף של  i2i ו-Healthier Globe סרק עשרות חברות ישראליות מתוכן נבחרו חברות סטארט אפ-מתחומי הרפואה הדיגיטלית, סייבר סקיוריטי ו-IoT, הנמצאות בשלבי מכירות ראשונים או לקראת יציאה לשוק. רובן לאחר סבבי גיוס ראשוניים. עם השקת התכנית השבוע, נחתמו 8 הסכמים לביצוע פיילוטים ובדיקות היתכנות. בין החברות שחתמו על הסכם: CARDIO-CORES המאפשרת לבצע בדיקת א.ק.ג באמצעות אבזר לביש ועיבוד בענן, CYBORD המפתחת טכנולוגיה לזיהוי רכיבי אלקטרוניקה מזוייפים באמצעות AI, וחברת EZMEMS המפתחת סנסורים חכמים.

פגיעת הקורונה: הושעו 40% מגיוסי ההון של חברות הסטארט-אפ

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"לית ונשיאת IATI, קרין מאיר רובינשטיין ומנכ"ל רשות החדשנות, אהרון אהרון

חברות הסטארט-אפ הטכנולוגיות נקלעו למצוקה פיננסית בעקבות משבר הקורונה. סקר שנערך במחצית מאי על-ידי רשות החדשנות ואיגוד IATI בקרב 414 חברות הייטק בישראל שרובן מעסיק עד 50 עובדים, מגלה שהן חוו פגיעה מהותית עקב משבר הקורונה. רוב החברות (91%) דיווחו על האטה בתהליכי גיוס הון. המשקיעים הודיעו לכ-40% מהחברות הנמצאות בתהליך גיוס הון, שהם עוצרים את תהליך גיוס הכספים. כ-51% מהחברות מסרו שתהליך הגיוס מתקדם באופן איטי, ורק 9% העידו כי שהגיוס מתקדם כמצופה.

חברות רבות (51%) פנו למשקיעים בבקשה לקבל עזרה כספית נוספת, אולם רק 19% מהפניות נענו בחיוב. 46% מהחברות דיווחו שהמשקיעים עדיין שוקלים את צעדיהם, ו-35% דיווחו כי המשקיעים הודיעו שלא יוכלו לתמוך בהן. בתוך כך, מחצית מהחברות שפנו לקבלת הלוואה מגורם פיננסי או מבנק נדחו – וחלק גדול (30%)  – טרם קיבל תשובה.

"העובדה כי 65% מחברות הזנק עם 1-10 עובדים דיווחו שלא יוכלו להמשיך להתקיים מעבר לחצי שנה, מדגישה את חשיבות התמיכה הממשלתית", אמר מנכ"ל רשות החדשנות, אהרון אהרון. מנכ"לית ונשיאת IATI, קרין מאיר רובינשטיין, הזהירה: "נתוני הסקר מראים כי חברות טכנולוגיה צעירות רבות עומדות בפני קריסה, וכי אין לתעשייה סיוע כלכלי מספק מצד ממשלת ישראל. הסיוע הנוסף שאושר לחברות ההיי-טק, בהיקף של  1.2 מיליארד שקל, אינו מספיק ואינו מובנה במענה רציני ושיטתי".

פיטורי עובדים, שכר וחל"ת

כרבע מהחברות דיווחו שהן פיטרו עובדים: כ-14% מהחברות פיטרו יותר מ-15% מהעובדים. התופעה זו ניכרת בעיקר בחברות בתחום התוכנה והתקשורת ( 19% מהחברות), ופחות בקרב חברות בתחומי הבריאות. אם המצב יימשך, 57% מהחברות צפויות לבצע פיטורים בהיקף נרחב בחצי השנה הקרובה. במקביל, 71% מהחברות הקפיאו את תהליכי הגיוס של עובדים חדשים. יותר משליש מהחברות בסקר הוציאו עובדים לחל"ת. שליש מהחברות ביצע הורדת שכר של יותר מ-15%. רוב החברות (60%) העידו שהן שוקלות לפנות לערוצי התמיכה של רשות החדשנות.

החברות שהשתתפו בסקר מייצגות את המגזרים המרכזיים בתעשיית ההייטק הישראלית: 41% מהחברות פועלות בתחום התוכנה, 41% בתחומי הבריאות ו-18% בתחומי החומרה והתקשורת. רובן חברות קונות: 65% מעסיקות 1-10 עובדים, 20% מעסיקות 11-30 עובדים, 6% מעסיקות 31-50 עובדים ו-9% מהחברות מעסיקות 50 עובדים ומעלה.

אחת מהבעיות הקשות היא התמוטטות המודל העסקי, שהגיעה לשיאה במהלך חודש אפריל. כמחצית מחברות הסטארט-אפ לא הושפעו מכך, מכיוון שעדיין אין להן מכירות. אולם בקרב החברות הנמצאות בשלבי מכירות, דיווחו 83% מהן על ירידה במכירות במהלך חודש אפריל. מתוכן 28% סבלו מירידה של 76%-100% במכירות (ראו גרף למעלה).

אומנם אפריל נחשב לחודש הקשה ביותר עד כה בהתמודדות של מדינת ישראל עם משבר הקורונה, אולם הנתונים הקשים מהווים מדובר בנורית אזהרה מהבהבת, המלמדת על סכנה ממשית לעתודות הצמיחה של התעשייה הישראלית.

משרד הביטחון משיק תוכנית לטיפוח חברות סטארט-אפ

פורסם בתאריך ע"י yochais

מפא"ת והכלכלן הראשי במשרד הביטחון משיקים את INNOFENSE, תכנית חדשנות למיזמים טכנולוגיים במגזר האזרחי והביטחוני, שמטרתה קידום, פיתוח והטמעה של טכנולוגיות חדשניות בתחום הבטחון, באמצעות חיזוק הקשר בין השוק האזרחי והשוק הביטחוני. מרכז החדשנות החדש יאפשר למפא"ת וזרועות צה"ל לחבר טכנולוגיות מהעולם האזרחי לשימוש ביטחוני.

התכנית מופעלת על-ידי שתי חברות: חברת iHLS, שהיא מאיץ סטרטאפים בתחום הביטחון והגנת המולדת, וחברת SOSA, שהיא רשת חדשנות המפעילה מרכזים בארץ ובחו"ל, והפעילות בה תנוהל על-ידי SOSA HLSTech. לצורך התוכנית, גיבש הכלכלן הראשי במשרד הביטחון מודל התקשרות חדש מול חברות הזנק, המאפשר ליזמים לפעול בגמישות ונגישות מירבית למשרד הביטחון וצה"ל.

בסבב הראשון של התוכנית יגויסו מספר מיזמים למשך שישה חודשים, וכל מיזם יזכה למענק של 200 אלף שקל ולליווי ותמיכה עסקית שיקבל מהחברות המפעילות את התוכנית (SOSA ו-iHLS). השירותים כוללים סיוע בשלב גיבוש הרעיון, הוכחת יכולת טכנולוגית, פיתוח עסקי, חדירה לשוק, ייעוץ משפטי וובניית קשרים עסקיים (נטוורקינג). בנוסף, החברות יקבלו חונכים ומלווים, בהם אנשי מו"פ ממפא"ת ונציגים מהזרוע הרלוונטית בצה"ל.

הממסד הביטחוני פותח את הדלת בפני רעיונות חדשים

התוכנית פונה למיזמים בעלי שימוש דואלי, אזרחי וביטחוני, במטרה לאפשר להם להתרחב בעתיד לשווקים נוספים. משרד הביטחון יוכל לעשות שימוש במידע לשם בדיקת הטכנולוגיה, אולם לא ייכנס כבעל מניות או בעל זכויות בקניין הרוחני של החברות. הפעילות מול משרד הביטחון לא תגביל את היזמים בפעילותם העסקית בארץ ובחו"ל.

ראש מפא"ת במשרד הביטחון, תא"ל במיל. ד"ר דני גולד, אמר שמרכז החדשנות החדש יהיה האכסניה המקצועית והטכנולוגית של כל רעיון או יוזמה דואלית בשוק האזרחי התחרותי. מנהל משותף ב-SOSA HLSTech, דודי רוקח, אמר שהטכנולוגיה האזרחית המפותחת מחייבת ארגונים ביטחוניים לנקוט במדיניות של חדשנות פתוחה כדי לא להישאר מאחור.

מיטל קרן בן-דב , מייסדת ושותפה ב-iHLS, אמר שחברת iHLS היא קבוצת מדיה מהמובילות בעולם בתחום ה-HLS ובעלת אתר אינטרנט בעל עשרות אלפי מנויים מהעולם. "אנחנו מקבלים פניות מכל העולם של גופים המביעים עניין בטכנולוגיה הישראלית. בשנים האחרונות מפעילה החברה אקסלרטור ייעודי בתחום טכנולוגיות HLS, אשר זוכה לביקוש רב". 

רשת מתחמי העבודה BE ALL פותחת מתחם נוסף בתל-אביב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: הכניסה למתחם BE ALL במגדל אלון

רשת מתחמי העבודה המשותפים BE ALL נמצאת בתנופת התרחבות מואצת, ומתכננת להרחיב את המתחם הקיים בשד' יגאל אלון בתל אביב למתחם של 7 קומות, ועד סוף החודש לפתוח מתחם נוסף בבניין שקל ברחוב ארלוזורוב בתל-אביב. מדובר ברשת מתחמים חדשה שהוקמה רק לא מזמן ונמצאת בבעלות נס שובל, הבעלים של חברת הנדל"ן שובל ניהול והשקעות בע"מ. המתחם הראשון הוקם לפני כשנה במגדל השחר בגבעתיים. הוא תופס שתי קומות וכולל כ-500 עובדים (המוגדרים ברשת כ"חברים").

בינואר 2018 נפתח מתחם בתל אביב, במגדל אלון. החברה שיריינה 7 קומות ועד היום הוא מילא את ארבע הקומות הראשונות ומכיל כיום כ-1,000 חברים. בשבועות הקרובים החברה מתכננת לפתוח שלוש קומות נוספות, המיועדות בעיקר לחברות גדולות יותר. במקביל, עד סוף החודש החברה מתכננת לפתוח את המתחם השלישי בבניין שקל, אשר יהיה בעל תפוסה של כ-400 חברים. בביקור של Techtime באתר BE ALL במגדל אלון, סיפרה סגנית המנכ"ל, אסתאר בר, שהמודל של החברה מבוסס על בניית סביבה עיתרת טכנולוגיה ואספקת שירותים המבוססים על קהילת החברים המשותפת באתרים.

כך למשל, המתחם כולל מערכות זיהוי פנים המאפשרות פיתחת דלתות אטוטומטיות לחברים בלא צורך במפתחות, שימוש בחומרי בידוד מיוחדים המאפשרים סביבת משרדים שקטה, ותשתית לפעילות מגוונת, דוגמת חדרי ישיבות, אולם אירועים, חדרים זעירים לשיחות טלפון שקטות ופרטיות. "אנחנו בונים מגוון של שירותים לחברות, החל משירותי ניהול וכלה בשירותי ייעוץ משפטיים וטכנולוגיים. למשל אסופת מסמכים לחברות מתחילות המאפשרת להן להתחיל ולפעול תוך חיסכון גדולות מאוד בהוצאות לעורכי דין. בנוסף, יש לנו אתר פנימי הפתוח רק בפני החברים, אשר חושף אותם בפני שותפים ולקוחות פוטניצאליים מתוך המתחמים עצמם".

המתחם החדש ברחוב ארלוזורוב 111 בתל-אביב הוקם בהשקעה של כ-12 מיליון שקל. הוא יתפרש על פני שתי קומות בשטח של כ-2,500 מ"ר, בנוסף למרפסת גג בגודל של כ-700 מ"ר. במתחם יהיו כמה עשרות משרדים בגדלים שונים וכ-450 עמדות עבודה, 10 חדרי ישיבות, חלל שיתופי, מתחם מזון ועוד. המתחם כולל מערכות זיהוי פנים, מערכת לנעילת דלתות, הפרדה אקוסטית כפולה המצמצמת 80% מרעשי הרקע, תאורה חכמה המותאמת אוטומטית לשינויי האור לאורך היום, שולחנות מתכווננים המאפשרים מעבר מישיבה לעמידה בלחיצת כפתור, חיבור לאינטרנט סופר-מהיר על סיבים אופטיים, ועוד.