התמונות מעזה מסכנות את תעשיית ההייטק
21 מאי, 2025
רוב שרי החוץ של האיחוד האירופי תומכים בהצעה לבדוק האם ישראל מקיימת את סעיף זכויות האדם בהסכם עם האיחוד האירופי. הבדיקה הזו עשוייה להביא לסילוק ישראל מתוכנית המו"פ האירופית, הורייזון

בתמונה למעלה: פעילות כוחות אוגדה 162 ברצועת זה. צילום: דובר צה"ל
מאת: רוני ליפשיץ
הגינויים המגיעים ממדינות אירופה לנוכח הדיווחים על המצב ההומניטרי בעזה, עשויים להפוך במהירות גדולה מאוד למשבר חסר תקדים בתעשיית ההייטק הישראלית. אירופה אינה רק שוק היעד הגדול ביותר של ישראל, אלא גם שותפה מדעית וטכנולוגית מרכזית. השבוע דיווחה סוכנות רויטרס שבמפגש שרי החוץ של האיחוד האירופי שנערך השבוע בבריסל, תמכו 17 מדינות מתוך 27 המדינות החברות באיחוד האירופי, בהצעה של שר החוץ ההולנדי לבצע בחינה מחודשת של הסכם שיתוף הפעולה עם ישראל (Association Agreement) ולבדוק האם ישראל מקיימת את סעיף זכויות האדם בהסכם עם האיחוד האירופי.
מדובר במהלך שהוא הרבה מעבר לאיום משפטי ערטילאי. שכן, במידה והאיחוד האירופי, או אפילו הפרלמנט האירופי, יקבעו שישראל לא פועלת בהתאם לסעיף הזה, ייפקע תוקפו של הסכם ההצטרפות אל תוכנית המו"פ האירופית, Horizon. מדובר בהסכם שיתוף הפעולה הבינלאומי הגדול והחשוב ביותר של ישראל: התוכנית מאפשרת לחברות וחוקרים ישראלים לקיים שיתופי פעולה אסטרטגיים עם שותפים אירופיים בפרוייקטים מדעיים וטכנולוגיים מרכזיים, ומעניקה לה גישה אל הלקוחות באירופה.
כך למשל, בין השנים 2021-2024 הוענקו כ-1.1 מיליארד אירו לחוקרים וחברות ישראליות: 605 חוקרים מהאקדמיה זכו במענקים בהיקף של כ-592 מיליון אירו, 426 חברות תעשייתיות קיבלו כ-323 מיליון אירו, 626 חוקרים וחברות מישראל השתלבו בתוכניות המאגדים בהיקף מצטבר של כ-234 מיליון אירו, ועוד. מאז הצטרפות ישראל לתוכנית ב-1996 בעקבות הסכמי אוסלו, השתתפו בה אלפי חברות ישראליות, והושקעו בארץ מאות מיליוני אירו באמצעות כלים פיננסיים שהועמדו על-ידי הבנק האירופי להשקעות.
ההסכם כולו עומד על שני סעיפי מבוא
ערכם האמיתי של הסכומים האלה גדול בהרבה מערכם הנומינלי, מכיוון שהם ניתנו במסגרת שיתופי פעולה עם חברות אירופיות מובילות, שברוב המקרים הפכו לספקים או ללקוחות של הצד הישראלי. אבל השער הזה, שנפתח בעקבות הסכמי אוסלו, עשוי להיסגר במהירות, בגלל סעיפי היסוד של ההסכם. כך למשל, סעיף המבוא של הסכם הצטרפות ישראל לתוכנית המחקר האירופית, אשר מעניק גם הצדקה וגם תנאי לקיומו, קובע שהוא נחתם "לאור הערכים המשותפים של ישראל והאיחוד האירופי, ולאור החשיבות שהם מייחסים לזכויות אדם ולדמוקרטיה".
הסעיף השני שלו קצר וחד-משמעי: "התנאי לקיום ההסכם הוא שכיבוד זכויות האדם והעקרונות הדמוקרטיים מדריכים את מדיניות הפנים ואת מדיניות החוץ של שני הצדדים". כלומר, כל היתרונות של תוכנית הורייזון נשענים על שני סעיפי-יסוד שבהם ישראל מתחייבת לשמור על הדמוקרטיה ועל זכויות האדם, בתוך גבולותיה ומחוצה להם. זה עניין של קונסטלציה פוליטית: ברגע שהפרלמנט בבריסל יקבע שישראל לא עומדת בתנאי היסוד – ההסכם כולו מתבטל.
אלא שהפגיעה עשויה להיות מוקדמת בהרבה. מכיוון שההון האירופי הוא ציבורי ברובו – החברות האירופיות הגדולות, קרנות ההשקעה, והגופים הפיננסיים המרכזיים – יברחו כמו מאש מפני מה שעשוי להיתפש בציבור האירופי כתמיכה במדינה האחראית לאסון הומניטרי. בתעשייה כבר מרגישים את הרוח הקרה הזו: קושי גובר לעשות עסקים באירופה וההימנעות המנומסת של מנהלי חברות לבקר אצל הלקוחות והספקים בישראל. במידה ושרי החוץ האירופית יתניעו את מהלך הבדיקה – ישראל עשויה להיזרק מתוכנית הורייזון – ולאבד את השוק האירופי.
פורסם בקטגוריות: השקעות והון סיכון , חדשות , תעשייה ישראלית
פורסם בתגיות: האיחוד האירופי , הורייזון , הייטק