אלון סטופל נכנס לתפקיד יו"ר רשות החדשנות

ד"ר אלון סטופל מחליף את ד"ר עמי אפלבום בתפקיד יו"ר רשות החדשנות. הממשלה אישרה את המלצת שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס, אחרי שמועמדותו לתפקיד אושרה על-ידי ועדת האיתור ונציבות שירות המדינה. סטופל מגיע מליבת הפעילות של תעשיית האלקטרוניקה הביטחונית. בשנים האחרונות הוא שימש כסמנכ״ל ומדען ראשי של חברת אלביט מערכות. לפני-כן מילא תפקידים בכירים בצה"ל ובמִנהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא״ת) במשרד הביטחון.

עמי אפלבום פרש מהתפקיד באוקטובר 2023, לאחר שש שנים שבהן הוביל את רשות החדשנות שאליה נכנס בשנת 2017. הוא היה ממעצבי הרשות, שהיתה עדיין בצעדיה הראשונים (הוקמה ב-2016). לפני-כן שימש במשך 8 שנים כמנכ"ל חברת KLA Israel ותחת הנהגתו היא הגיעה להיקף מכירות של כחצי מיליארד דולר. בתקופת המעבר משמשת ד"ר עינת מגל, סגנית המדען הראשי לחדשנות וחברת מועצת רשות החדשנות, כממלאת מקום זמנית של יו"ר הרשות.

המדען הראשי של אלביט יהיה המדען הראשי של ישראל

ד"ר סטופל (בתמונה למעלה) הוא בעל תואר דוקטור (Ph.D) בהנדסת אלקטרוניקה, אלקטרוניקה–פיזיקלית ותואר שני במנהל עסקים שניהם מאוניברסיטת ת"א, ובעל תואר ראשון בהנדסת חשמל מהטכניון. במסגרת תפקידיו במפא"ת הוא ניהל פרוייקטי פיתוח מרכזיים, דוגמת ניהול פרוייקט פיתוח מכ"ם Phased Array, הקמת וניהול תוכנית המיקוראלקטרוניקה לפיתוח רכיבים מיוחדים (MMIC, RF, Mix-Signal ועוד), ראש פרוייקט הפיתוח של מכ"ם SAR, מנהל תוכנית מו"פ מבוססת שיתופי פעולה ומנהל תחום החיישנים במנהלת חומה לתוכנית ההגנה בפני טילים (Israel Missile Defense Organization – IMDO).

סטופל נכנס לתפקיד המדען הראשי של אלביט בשנת 2016, והפעולה הראשונה שלו היתה ביצוע מיפוי מלא של כל הטכנולוגיות המצויות בידי החברה והטכנולוגיות החסרות לה. בהמשך הוא הקים וניהל את פרוייקט רכש הטכנולוגיות של אלביט, שכללה הקמת מרכזי מו"פ בארץ ובעולם וכניסה לפרוייקטי פיתוח משותפים עם ממשלות, אקדמיה וחברות בארץ ובעולם.

אלון סטופל נכנס לתפקיד בתקופה מאתגרת במיוחד: תעשיית ההייטק בישראל מצוייה במשבר עמוק כתוצאה מהקורונה, המהפיכה המשטרית והמלחמה שפרצה בעקבות מתקפת החמאס. מנתוני רשות החדשנות עצמה, עולה תמונה עגומה של ירידה חדה בהשקעות הזרות בתעשייה הישראלית, בריחת חברות סטארט-אפ לחו"ל, התמעטות במספר החברות המבוססות על טכנולוגיות עומק, ותקציב ממשלתי הנמצא תחת לחץ גובר, הן עקב צורכי המלחמה והן עקב סדרי עדיפות אחרים של הממשלה.

ירידה של 60% בהשקעות: ההייטק על פרשת דרכים

השילוב של מיתון עולמי, חוסר יציבות חברתית ופוליטית ומלחמה שפרצה באוקטובר, הביאו את ההייטק הישראלי למשבר שעדיין לא ברור כיצד יתמודד איתו. האם שנת 2024 תהיה שנת תפנית והתאוששות, או השנה שבה ההייטק יאבד את מעמדו כקטר הכלכלי של המשק? דו"ח ארגון Start-up Nation Policy Insisute, מסכם את המגמות המרכזיות שהתגלו ב-2023 ומגלה שהתעשייה בישראל הגיעה אל צומת המאופיינת בשפל של שנים בהשקעות, התרחקות קרנות זרות, ופער ניכר ביחס לארה"ב ואירופה. השנה ככל הנראה ייקבע גורלה: האם היא תמשיך לצמוח – או תתחיל לגווע.

המחקר התבצע על-ידי עינב ארליך, דני בירן ואסף פתיר. הוא מגלה שבתחום ההשקעות בתעשייה, חלה ירידה של כ-60% בהשוואה ל-2022, להיקף של כ-7.3 מיליארד דולר, כמו בשנת 2018. במקביל, מספר סבבי הגיוס הסתכם ב-624, ירידה של 40% ביחס לשנה הקודמת. ברבעון האחרון של 2023 בוצעו רק 78 סבבי גיוס, שהוא הנתון הרבעוני הנמוך ביותר מאז 2017. אומנם הירידה בהשקעות לא ייחודית לישראל – גם באירופה ובארה"ב נרשמה ירידה בהשקעות הון-סיכון שהחלה ב-2022 עם ההאטה הגלובלית בכלכלה ועליית האינפלציה. עם זאת, ההייטק הישראלי נפגע בצורה קשה יותר: השקעות ההון-סיכון בישראל עלו בתקופת השיא בשיעור גבוה יותר מאשר אירופה ומארה"ב, אבל גם הירידה הייתה חדה יותר.

עדיין לא ברור איזה חלק מהירידה נובע מאי-היציבות הפוליטית של השנה החולפת, איזה חלק למלחמת "חרבות ברזל", ואיזה חלק לתנודתיות הגלובלית. אולם במידה ששני הגורמים הראשונים פוגעים באמון המשקיעים בישראל, הדבר צפוי לגרור ירידה איטית ומתמשכת בכמות ההשקעות. נתון אחר של הדו"ח עשוי לרמז שהמשקיעים מתחילים להירתע מישראל: 42% מהקרנות ההון סיכון הזרות שביצעו השקעות בישראל ב-2022, לא חזרו אליה ב-2023. פי שניים וחצי מהממוצע הרב-שנתי של 2018-2022.

הקפיצה החריגה הזו מלמדת שחלק ניכר מהקרנות הזרות מתרחקות מישראל או שהן לא מוצאות סטארט-אפים אטרקטיביים להשקעה. כך למשל, בשנים האחרונות נרשמה ירידה משמעותית בכמות הסטארט-אפים החדשים ובמספר סבבי ההשקעה המוקדמים. בשנת 2023 ירדו מספר סבבי ההשקעה המוקדמים (Pre-Seed ו-Seed) ב-45% בהשוואה ל-2022. ראוי לציין שגם קרנות ההון-סיכון המקומיות מצמצמות את פעילותן: 32% מהקרנות שהשקיעו ב-2022 לא חזרו להשקיע ב-2023, בהשוואה לממוצע של 19% בשנים הקודמות. תופעה זו מלמדת על פחות הזדמנויות, ולא על בריחה מישראל.

שנת ההכרעה 2024

המשבר הנוכחי מגיע לאחר עשור (2011-2020) של פריחה שהתקיים בתקופת יציבות ביטחונית, כלכלית, וגל של חדשנות טכנולוגית. ההשקעות בהייטק הישראלי צמחו מכמיליארד דולר בשנה בתחילת העשור, לכ-10 מיליארד דולר בסופו, מספר מרכזי הפיתוח הזרים הוכפל לכ-400 מרכזים, וחברות הצמיחה הישראליות עברו מיעד עסקי של אקזיט מוקדם ליעדים שאפתניים יותר, של הנפקות בנסד"ק והובלה בתחומיהן. אולם כעת נראה שהתעשייה נכנסה לעידן חדש.

להערכת SNPI, יכולת ההייטק להמשיך ולהיות קטר הצמיחה של המשק, תלויה בארבע שאלות מרכזיות: עד כמה יפגע המצב הביטחוני והגיאו-פוליטי בהשקעות בהייטק, האם נמשיך להוביל טכנולוגית גם בעידן הבינה המלאכותית, האם ניתן עוד להגדיל את כמות ההון האנושי בתעשייה והאם מדיניות החדשנות של ישראל תדע להתמודד עם האתגרים. בכל אחת מהשאלות האלה יש לישראל יתרונות מובנים וחסרונות מובנים אשר יכולים להכריע את גורל התעשייה. אולם היכולת של התעשייה לנצל את היתרונות ולהתגבר על החסרונות, תלויה בשאלה עד כמה ישראל תוכל להפגין חוסן חברתי ושלטוני, כלפי פנים וכלפי חוץ.

♦ התמונה למעלה באדיבות דובר צה"ל

נזקי המשבר המשטרי: ירידה של 75% בהשקעות

תעשיית ההייטק הישראלית ספגה מהלומה קשה ברבעון הראשון של שנת 2023. להערכת מכון המחקר של סטארט-אפ ניישן, "השילוב של השינויים החוקתיים והמיתון הגלובלי פגע קשות בהייטק הישראלי. היקף ההשקעות בחברות סטארט-אפ ברבעון הראשון של 2023 הסתכם בכ-1.7 מיליארד דולר – שהוא הנתון הנמוך ביותר מאז הרבעון השלישי 2018". כאשר מסתכלים על המספרים מקרוב, מתברר שהמצב קשה בהרבה: "כ-40% מההשקעות ברבעון הושקעו בשלוש חברות בלבד – 1 eToro, Wiz ו-Via – שגייסו ביחד כ-660 מיליון דולר". בנוסף, חברת Wiz הודיעה ש-300 מיליון הדולר שגייסה בחודש פברואר, לא ייכנסו לישראל.

"אם הקצב הזה יימשך עד סוף השנה, ההשקעות בסטארט-אפים ישראלים יסתכמו בכ-6.8 מיליארד דולר בשנת 2023: ירידה של כ-60% בהשוואה לשנת 2022 ,וירידה של כ-75% בהשוואה לשנת 2021". אינדיקציה נוספת לירידה בפעילות ההייטק מנתבטאת במספר הנמוך של סבבי השקעה: 112 בלבד ברבעון הראשון 2023, שהוא המספר הנמוך ביותר מאז שנת 2014, שבה החל למאגר Finder לבצע את הרישום. "מספר זה נמוך בכ-50% מהמספר הממוצע של סבבי ההשקעה בארבע השנים האחרונות. עם זאת, חשוב לזכור כי חלק מסבבי הגיוס – ובמיוחד הקטנים שבהם – מתגלים באיחור, ולכן המספרים הסופיים יהיו ידועים מאוחר יותר".

האם ישראל מוותרת על חלום הסטארט-אפ?

כותבי הדו"ח, שנערך על-ידי יוג'ין קנדל (לשעבר יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה) ניסו להפריד בין ההשפעה הגלובלית של המיתון העולמי לבין ההשפעה המקומית של הרפורמה המשפטית. "השווינו את ההשקעות באקוסיסטם המקומי לשני אקוסיסטמים מובילים, עמק הסיליקון ולונדון. מצאנו קורלציה גבוהה בין ההשקעות בשלושת האקוסיסטמים במהלך התקופה המוצגת. עם זאת, בעמק הסיליקון מגמת ההשקעות דווקא מתחזקת ברבעון החולף, בעוד שישראל ולונדון חוות ירידה יחסית מתואמת. הסבר אפשרי לכך הוא התופעה הידועה לפיה בתקופות של אי-וודאות גבוהה, קיימת נטייה להון לזרום משאר העולם לארה"ב. משיחות רבות שקיימנו עם משקיעים ויזמים עולה באופן ברור שניסיונות החקיקה של הרפורמה המשפטית תרמו לירידה בהשקעות, אך לאור הנתונים קשה לאמוד את חלקו של מהלך זה ביחס להשפעת המיתון העולמי".

להערכת המכון, חברות סטארט-אפ ותיקות יחסית שהצליחו לנצל את הגיאות של השנים 2019-2021, עשויות לצלוח את המשבר הנוכחי. הקושי העיקרי עומד בפיתחן של חברות צעירות יותר:  "סטארט-אפים חדשים שהוקמו אחרי 2022 או אלה שגייסו סבבי Seed החל משנת 2022, יושפעו משמעותית מהירידה בהשקעות ברבעונים האחרונים. ככל שתימשכנה שתי המגמות שמעיבות על ההייטק הישראלי: מיתון גלובלי ואי-ודאות כתוצאה מהשינויים החוקתיים – הן  יתקשו לגייס סבבי A, וחלק גדול מהן עלול להיסגר. התופעה עלולה להחריף את ההידרדרות המתמשכת ביזמות בהייטק הישראלי. המסקנה המצערת היא שאם שנת 2023 תמשיך במגמה זו – ישראל לא תוכל להיחשב עוד כאומת הסטארט-אפ".

קנדל מרים תמרור אזהרה

הדו"ח מתייחס בחומרה גדולה למשבר המשטרי: "אי-הוודאות לגבי המשטר והגנה על זכויות הפרט והקניין בישראל, עלול לזעזע באופן בלתי הפיך את יסודות ההייטק הישראלי. התופעה המטרידה ביותר בעינינו היא המגמה המסתמנת של עזיבה לחו"ל של חברות ועובדי הייטק. מדובר באובדן בלתי הפיך של כוח אדם איכותי המאופיין בפריון עבודה גבוה אשר מוביל את הכלכלה הישראלית ואחראי על יותר ממחצית מהייצואר ויורת מרבע מהכנסות המדינה ממסים. ישנה מגמה מתמשכת של רישום חברות הייטק בחו"ל בעת הקמתן ו'היפוך שרוול', שהוא שינוי מבנה האחזקות של חברות טכנולוגיה (רישום הסניף בחו"ל בתור מטה החברה). מטבע הדברים, הפיכת חברה ישראלית לחברה זרה מלווה פעמים רבות בהעברת ליבת הפעילות מחוץ לישראל.

"האפשרות הבעייתית יותר היא שעל רקע המצב, החברות והעובדים יבחרו לא רק להירשם בחו"ל – אלא לעזוב לחלוטין את ישראל. ישנן אינדיקציות ראשוניות למגמה זו, עם הפרסומים בשבועות האחרונים על משא ומתן שמתנהל בין קבוצת חברות ישראליות לבין ממשלות זרות בנושא מעבר החברות והעובדים בתמורה להטבות מיסוי מפליגות. לא ניתן לדעת האם הדבר יתממש בזמן הקרוב, אך ההזדמנות ליצור במדינות אלה "אומת סטארט-אפ מיידית" מאוד אטרקטיבית עבורן, ועצם העלאת הרעיון מסמן הגברת במאמצים למשוך אליהן את החברות על חשבון החדשנות והמשך התפתחות ההייטק בישראל.

"לדעתנו, עלייה באי-הוודאות הגבוהה ביחס לעתיד המשטרי בישראל ושחיקת הלכידות החברתית – מהווים סכנה משמעותית לתעשיית ההייטק. אתגרים אלו מועצמים בשל המיתון הגלובלי. אומנם ההחלטה להשהות את הרפורמה המשפטית נותנת סיכוי לירידת אי-הוודאות בעתיד, אך בינתיים אנו לא מזהים חזרת משקיעים, אשר עדיין ממתינים בשוליים או מזמינים את החברות לעבור מישראל. אנו קוראים לממשלה להכיר בנזק שכבר נגרם לתעשיית ההייטק מהאירועים בעולם ובישראל, ולנקוט בכל האמצעים הנדרשים להשבת היציבות למשק בכלל ולתעשייה מובילית זו במיוחד".

הלחץ גובר: 33,000 משרות פנויות מחפשות עובדים

בחודש אפריל 2022 הגיעה תעשיית ההייטק הישראלית לשיא של כל הזמנים בביקוש עובדים: באותו חודש היו בתעשיית ההייטק הישראלית 32.9 אלף משרות פתוחות, לאחר שבשנת 2021 חל גידול של כ-30,000 משרות (יותר מ-12% מהיקף המועסקים בתעשייה). כך עולה מדו"ח רשות החדשנות ומכון המחקר Start-Up Nation Policy Institute אשר בדק את מצב ההון האנושי בתעשייה. עיקרי הדו"ח מסוכמים במשפט קצר: "ההייטק נמצא בטלטלה". ראוי לזכור שהסקר הזה נערך בחודש אפריל 2022, ויכול להיות שעדיין אינו מגלם את השפעת המשבר בשוק ההון שנגרם עקב המתיחות הגלובלית והמלחמה באוקראינה.

60,000 עובדים בתעשיית האלקטרוניקה

בסך הכל, תעשיית ההייטק הישראלית העסיקה כ-300 אלף עובדים בסוף 2021 (לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה). הם מפוזרים בין מגזרי התעשייה בחלוקה שוויונית יחסית. חלקו של סקטור הטלקום והתקשורת הניידת הולך וקטן עם השנים, וכעת כולל רק כ-6% מהעובדים בהייטק. הסקטור התעשייתי (כלומר תעשיית האלקטרוניקה על כל נגזרותיה) מכיל הרבה מאוד חברות גדולות יחסית ומסתכם בכחמישית מכלל עובדי ההייטק (21%).

כ-84% מהחברות שהשתתפו בסקר דיווחו שהן גייסו עובדים בחודשים יולי-דצמבר 2021, וכמעט כולן (כ-85%) דיווחו על קשיים בגיוס עובדי מו"פ. מדובר בעלייה של 20% בהשוואה לסקר של שנת 2021. הקושי הגדול ביותר הוא בתחומי החומרה: כ-96% מהחברות העוסקות בייצור אלקטרוני ובפיתוח טכנולוגיות תקשורת, דיווחו על קושי למצוא עובדים. במקביל, ככל שהחברה גדולה יותר, הקושי גדל: 82% מהחברות הקטנות (עד 10 עובדים) דיווחו שהן מתקשות לגייס עובדים – אבל כל החברות שמעל 500 עובדים (100%) דיווחו לעורכי הסקר שהן מתקשות לגייס עובדים.

העדפה מובהקת לבוגרי אוניברסיטאות

בשנים האחרונות גדל מספר החברות הישראליות המוגדרות כחברות צמיחה, ואחת מהתוצאות של התהליך הזה היא גידול בהיקף המשרות הלא-טכנולוגיות בשכר גבוה. עיקר העלייה בהיקף המשרות הפתוחות בתעשייה היתה בתפקידים לא טכנולוגיים: מספר המשרות לתפקידים האלה צמח מ-כ-4,500 משרות בשנת 2020 – לכ-11,800 משרות באפריל 2022. העובדים הלא טכנולוגיים נחלקים כמעט באופן שווה בין המקצועות העסקיים (מכירות, שיווק וכדומה) ובין מקצועות התפעול (כספים, משאבי אנוש וכדומה). יחד עם זאת, כ-70% מהעובדים בתעשייה מועסקים בתפקידים טכנולוגיים.

אחת מתופעות הלוואי של ביקוש גבוה לעובדים, הוא עלייה בשיעור העובדים המתפטרים מתפקידם כדי לעבור לחברה אחרת. במחצית השנייה של 2021 התפטרו מתפקידם 10.1% מעובדי ההייטק כדי לעבור לחברה אחרת. למגמה הזאת יש השלכות נוספות: ראשי צוותים רבים דיווחו שמהסיבה הזאת הם מעדיפים להתחרות על עובדים ותיקים ויקרים, ולא להשקיע בעובדים צעירים וחסרי נסיון, מחשש שלאחר שהם יצברו נסיון, הם יעברו לחברה אחרת. הנתונים גם מראים שהתעשייה מעדיפה להעסיק בוגרי אוניברסיטאות על-פני בוגרי מכללות: למרות שמספר הבוגרים של שני המסלולים האלה הוא כמעט זהה, יותר מ-60% מהעובדים שהצטרפו לתעשייה הם בעלי תואר אוניברסיטאי, ורק 36% בלבד קיבלו תואר ממכללה טכנולוגית.

עלייה של 20% בייצוא של ציוד אלקטרוני

בשנת 2021 הסתכם ייצוא הסחורות והשירותים של ישראל בכ-143 מיליארד דולר. זהו שיא של כל הזמנים וגידול של כ-25% בהשוואה לשנת 2020. כך דיווח היום (ה') מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה. היקף הייצוא של ציוד רפואי ואופטי צמח ב-31% והיקף הייצוא של מיכון וציוד אלקטרוני צמח ביותר מ-20%. מרכיב ייצוא השירותים צמח בכ-34% ולראשונה הוא עבר את ייצוא הסחורות והיווה כ-52% מהייצוא הישראלי. הדבר מייצג חיזוק במשקל ההייטק, אשר כולל מרכיב גדול מאוד של שירותי תוכנה.

ייצוא התוכנה, המהווה את המרכיב המשמעותי ביותר בייצוא ההייטק של ישראל, צמח בשנת 2021 בשיעור של 26% ומהווה את הענף המוביל ביצוא הישראלי עם נתח של 27% מכלל הייצוא – כלומר כ-38.6 מיליארד דולר. השוק הגדול ביותר של ישראל הוא אירופה (40%), ולאחריו אמריקה (32%) ואסיה (25%). השאר (3%) מופנה לאפריקה ואוקיאניה. בחלוקה לפי מדינות, ארה"ב היא שוק היעד הגדול ביותר של ישראל (12% מהייצוא), ולאחריה מדורגות סין (4.3%) והולנד (2.2%).

אלא שלצד העלייה בייצוא ההייטק והתוכנה, מורגשת ירידה מתמשכת במספר חברות הסטארט-אפ החדשות המוקמות בישראל (בגרפים למטה). מחקר שבוצע על-ידי רשות החדשנות ו-Start-Up Nation Policy Institute, מגלה שמאז שנת 2014 חלה ירידה עקבית במספר חברות הסטראט-אפ החדשות, המגיע לשיעור ירידה של כ-14% בשנה. במקרה הזה מדובר בתופעה גלובלית: מאז 2017 חלה ירידה שנתית של 17% במספר חברות הסטארט-אפ בעולם, כאשר בלונדון הירידה היא כ-15% ובעמק הסיליקון כ-5%.

מהדו"ח עולה שאחת מהבעיות המרכזיות של סביבת היזמות הטכנולוגית בישראל היא התחרות מול מרכזי הפיתוח הגדולים של חברות גלובליות. בעשור האחרון בלבד, נפתחו בישראל יותר מ-200 מרכזי פיתוח זרים המתחרים בחברות הסטארט-אפ על משאבי כוח האדם המוגבלים. במקביל, חלה עלייה גדולה מאוד (11% ב-2020) בהיקף ההון שהחברות מגייסות בסבבי הגיוס הראשוניים (השקעות סיד וגיוסים בשלב A), והדבר מלמד על קושי גובר בהקמת חברות סטארט-אפ.

לייבא עובדי הייטק זרים? הדעות בתעשייה חלוקות

בתמונה למעלה מימין לשמאל: אורי תדמור, אייל בר-עוז וטלי שם-טוב

בעקבות הצעת שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן, לייבא מחו"ל עובדים זרים להייטק הישראלי כדי לתת מענה למחסור בעובדים מיומנים, ערך Techtime סקר זריז בקרב מספר מנהלי חברות הייטק ישראליות, וגילה שהרעיון מעורר חילוקי דעות: חלק מאמץ אותו בהתלהבות, ואחרים סבורים שזו טעות.

אחת מהתופעות שהביאו לצמיחת ההייטק הישראלי (ולמחסור בעובדים), היא הנהירה של תאגידי טכנולוגיה בינלאומיים לישראל. חברת KLA היא דוגמא מובהקת: החברה מייצרת בישראל פתרונות מדידה ובקרה לייצור שבבים, גייסה בשנה האחרונה 300 עובדים נוספים וב-2019 רכשה את אורבוטק הישראלית.

נשיא KLA ישראל, אורי תדמור, סבור שההצעה היא בכיוון הנכון: "להייטק הישראלי יש הרבה מה להציע לעובדים שיגיעו ממקומות כמו הודו או מזרח אירופה. הם ישתדרגו כאן מבחינת כספית ומקצועית. ואם יגיעו גם עובדים יהודים שאולי יעשו עלייה, הברכה היא כפולה". ערן וגנר, שותף מנהל בקרן i3 Equity Partners המתמחה בהשקעה בחברות סטארט-אפ בשלבים מוקדמים, מסכים איתו: "אם אנחנו רוצים להיות ברמה של NBA אנחנו צריכים את העובדים הטובים ביותר מכל העולם – ולא רק מישראל. זהו מהלך מצוין שישמור את הכסף במדינה, ועדיף על העסקת עובדים ותשלום מסים לתעסוקת off-shore במדינות זרות".

האם בעידן הדיגיטלי המיקום בכלל חשוב?

עומר כילף, מייסד משותף ומנכ"ל אינוויז המפתחת חיישני LiDAR לתעשיית הרכב, סבור שזו טעות. "הדגש צריך להיות בפיתוח הדור הבא של המפתחים הישראלים. בעיני מדובר בפלסטר לבעיה שהטיפול בה מתחיל בהשקעה בחינוך. צריך לעודד צעירים וצעירות להצטרף להייטק. כמעט בכל שבוע אנחנו מארחים אצלנו תלמידי כיתות ט' ו-י' כדי לחשוף אותם לתעשייה. יש צמא גדול של בתי ספר להתארח בחברות הייטק – והן יכולות לקחת חלק בזה".

מימין לשמאל: ערן וגנר ועומר כילף
מימין לשמאל: ערן וגנר ועומר כילף

בפועל, חברות רבות מתמודדות עם המחסור באמצעות העסקת עובדים זרים באמצעות מרכזי off-shore מחוץ לישראל, בעיקר במדינות מזרח-אירופה והבלקן. טלי שם-טוב, מנכ"לית CodeValue המספקת שירותי פיתוח תוכנה לחברות ישראליות באמצעות צוות מפתחים בישראל ומרכז off-shore ברומניה, מסבירה שהחברה מפעילה מודל היברידי המאפשר התרחבות בישראל לצד העסקת זרים בחו"ל. "העדיפות צריכה להיות לקידום הפוטנציאל האנושי בישראל בקרב קבוצות אוכלוסייה כמו חרדים, ערבים וביישובי הפריפריה".

גם אייל בר-עוז, מנכ"ל חברת Webiz המסייעת לחברות ישראליות לנהל מרחוק צוותי מפתחים מגיאורגיה, חושש שהפתרון של השרה עלול להביא לתוצאה ההפוכה. "הבאת עובדים זרים לישראל רק תייקר את עלויות השכר. במקום להעסיק את העובד מרחוק ולשלם לו את רמות השכר במדינתו, החברות יצטרכו לשלם לעובדים הללו שכר של עובד הייטק ישראלי, הגבוה פי 3-4, וספק אם המעסיק יראה תפוקה ממשית מהעובד בשנה הראשונה. המחסור בישראל הוא במפתחים בכירים – ואותם קשה מאוד להביא לכאן.

"היום זה לא משנה איפה אתה נמצא, אלא מי אתה, ולכן, אין צורך להביא את העובד הזר לישראל, אלא לנהל אותו מרחוק. בגיאורגיה יש הרבה מאוד אנשים מוכשרים, והתאגידים הגדולים עדיין לא שם, כך שהחברות הישראליות הינן מאוד אטרקטיביות עבור המפתח המקומי. לחדשנות הישראלית יש כאן מוניטין רב, והמנטליות המזרח-אירופית מאוד מתאימה לשוק הישראלי".

[קרדיט צילום תמונתו של ערן וגנר: עמוס בר זיו]

רשות החדשנות תכין תוכנית הקלות לייבוא עובדי הייטק

Innovation Authority Chairman

בתמונה למעלה: יו"ר רשות החדשנות עמי אפלבום. "צריך להחזיר את הישראלים לישראל באמצעות הטבות מס משמעותיות"

רשות החדשנות ורשות המסים מתחילות בהכנת תוכנית להגדלת מספר עובדי ההייטק בישראל, אשר תוגש בתוך 40 יום לממשלה ולשרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן. השבוע יזמה השרה מהלך שנועד לזרז הבאת עובדי הייטק לישראל. במכתב ששלחה ליו"ר רשות החדשנות עמי אפלבום וליו"ר רשות המסים ערן יעקב, היא כתבה: "קיים משבר כוח אדם חסר תקדים בענף ההייטק הישראלי, המתבטא במחסור ממשי של עשרות אלפי עובדים מיומנים ובעלי הכשרה. מדובר בעיקר בתחומי ההנדסה ומדעי המחשב, המהווים את ליבת כוח האדם הנדרשת לקיום הענף ולפיתוחו".

נושא העובדים מגיע אל שולחן הממשלה

במכתבה היא ביקשה מרשות המסים ומרשות החדשנות תוכנית עבודה להבאת עובדים לישראל, תוך התמקדות בעולים חדשים ובעובדים זרים שאינם אזרחי ישראל ושאינם עולים. יו"ר רשות החדשנות, עמי אפלבום, אמר ל-Techtime שבעיית כוח האדם בהייטק היא חריפה ובעלת השפעה גדולה על צמיחת הכלכלה הישראלית, אולם חשוב למקד את המהלך בקבוצות נבחרות של עובדים, ולא במספר הכולל של העובדים הנדרשים לתעשייה. אפלבום: "השרה מבצעת מהלך חשוב מאוד כאשר היא מעלה את נושא כוח האדם לסדר היום של הממשלה. אולם אנחנו צריכים להתמקד באנשים בעלי רמת פריון גבוהה. אני לא חושב שיהיה נכון להביא תכנתים מהודו בשכר נמוך יחסית – במילא ניתן להעסיק אותם מחוץ לישראל באמצעות אאוטסורסינג או משרדים בחו"ל".

גם אירופה וארה"ב מתחרות על העובדים הזרים

להערכתו, בטווח הארוך המדינה צריכה להתמקד בשלושה מקורות כוח אדם מרכזיים: מאגרי כוח אדם בקרב נשים, החברה הערבית וחרדים, הגדלת מספר הבוגרים של האקדמיה בתחומי המדע והטכנולוגיה והעסקת בוגרים צעירים וחסרי נסיון, שקיבלה את הכינוי "בעיית הג'וניורים". בטווח המיידי הוא מאמין שצריך לפעול באמצעות הטבות מס כדי להחזיר לישראל אנשי הייטק העובדים בחו"ל, להביא לארץ אנשי הייטק יהודים ולמקסם הבאת עובדים זרים שהם מומחים בתחומם.

"אין פתרון קסם יחיד לבעיית כוח האדם וצריך לעבוד בכמה כיוונים בו-זמנית. משנת 2018 אנחנו עובדים בשיתוף עם רשות המסים על תוכנית הטבות מס לעובדים זרים בעלי פריון גבוה (מומחים). יש אפילו מסלול ירוק המאפשר להביא אותם לארץ בתוך 4-6 שבועות. עד היום הגיעו לארץ כמה מאות עובדים.  אולם צריך לבצע שינוי נוסף בחוקי המס, כי יש תחרות מאירופה ומארה"ב על העובדים האלה. חשוב מאוד שנקפיד על הבאת אנשים בעלי פריון גבוה, ולא להציף את ישראל בעובדים זרים בשכר מינימום".

פרוייקט "תגלית" לעובדי הייטק

"אנחנו צריכים להחזיר את הישראלים לישראל באמצעות הטבות מס משמעותיות. יש הרבה מאוד אנשי הייטק ישראלים הנמצאים בחו"ל ורוצים לחזור לארץ, אולם הם נשארים בחו"ל משיקולים כלכליים. מהלכים בתחום המיסוי יוכלו להחזיר אותם. אנחנו צריכים לבצע פרוייקט כמו "תגלית", אשר מתמקד בבוגרי אקדמיה יהודים שיתחילו את העבודה המקצועית שלהם בישראל, ואנחנו יכולים למשוך לארץ את זכאי חוק השבות באמצעות הטבות מס לתקופה מוגבלת, נניח ל-5 שנים.

"המקצוענים בהייטק בוחרים במקום שיכול לקדם את הקריירה המקצועית שלהם ושההכנסה בו גבוהה. לישראל יש הרבה מאוד מה להציע בתחום הקריירה המקצועית, והטבות מס יוכלו לספק תשובה לכוח המשיכה הכלכלי". בעיית הג'וניורים היא נושא כאוב במיוחד שרשות החדשנות כבר החלה לטפל בו, אולם הוא דורש גם תקציבים גדולים וגם שיתוף פעולה בין האקדמיה והתעשייה.

בעיית הג'וניורים מתרחבת

אפלבום: "בוגרי אוניברסיטאות ומכללות רבים אינם מועסקים מכיוון שהמעבידים מעדיפים להעסיק עובדים בעלי ניסיון בתחום הספציפי הדרוש להם. אני מעריך שמדובר לפחות בכ-30% מהבוגרים בשנה. פתחנו מסלול תמיכה בהכשרת ג'וניורים, אולם צריך פעילות רחבה יותר: מסלולים חצי-אקדמיים המעניקים לבוגרים הכשרה ללא תואר בתחומים שונים, וצריך לרתום לכך גם את המעסיקים כדי שגם הם יבצעו הכשרות משל עצמם. זהו מאגר גדול מאוד המאפשר להתגבר על חלק ניכר מהמחסור בעובדים".

הפתרון האמתי: נשים, ערבים וחרדים

בטווח הארוך, הוא מאמין, ישראל חייבת למצוא דרכים להגדיל את מספר הבוגרים ולשלב את הערבים, הנשים והחרדים בתעשיית ההייטק. "זהו מאגר עצום של עובדים". רשות החדשנות היא גוף מקצועי עצמאי (סטטוטורי) אשר מיועד ליישם את מדיניות הממשלה, ואשר נמצאת כעת בתהליך מעבר מכפיפות למשרד הכלכלה, אל כפיפות למשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה.

"באמצעות המכתב, השרה הגדירה מהי מדיניות הממשלה בתחום הזה. אנחנו נפעל בהתאם להמלצות מועצת המנהלים של הרשות (המורכבת מחמישה נציגי ממשלה ומשלושה נציגי ציבור), ובתוך 40 יום נחזור אליה עם תוכנית להגדלת כוח האדם בתעשייה שתגובש ביחד עם רשות המסים".

האתגר של ההייטק הישראלי: צעירים משכילים – וחסרי ניסיון

בתמונה למעלה: עובדים צעירים בחברת היילו בתל אביב. צילום: Techtime

תעשיית ההייטק הישראלית ממשיכה להיות הקטר הכלכלי של המשק, למרות משבר הקורונה, ולספק את התמורה הטובה ביותר שהמדינה מבצעת בחינוך. דו"ח חדש של הרשות לחדשנות מגלה שתעשיית ההייטק מעסיקה כ-10% מכלל העובדים במשק, אשר אחראים לכ-43% מהייצוא של ישראל ולכ-25% מהכנסות המדינה ממסים. גם ההשקעות בהייטק נמצאות בצמיחה: היקף ההון שגוייס על-ידי חברות סטארט-אפ ישראליות הוכפל פי ארבעה תוך עשור, והסתכם בכ-11.5 מיליארד דולר בשנת 2020 – כ-20% יותר מאשר בשנת 2019.

אלא שההצלחה הנוכחית מסתירה בחובה כמה קשיים הנמצאים בינתיים מתחת לפני השטח, והעיקרי שבהם הוא בעיית כוח האדם. הבעיה הראשונה היא שבניגוד לתדמית הצעירה של הענף, המועסקים בו הם מבוגרים: בשנים האחרונות חלה עלייה בגיל הממוצע של העובדים וכעת הוא גבוה במעט מהגיל הממוצע של עובדים בכלל המשק: בשנת 2019 היה הגיל הממוצע של עובדי ההייטק 40.1 שנים, בהשוואה לגיל העבודה הממוצע במשק שהיה 39.6 שנים.

הדימוי הצעיר נוצר לפני 20 שנה: בתחילת המילניום נראתה ירידה חדה בגיל הממוצע בהייטק, מ-37.5 ב-1999 ל-36 ב-2000, לאור כניסת צעירים רבים לתחום. אך בשני העשורים האחרונים נראתה עלייה מתמדת בגיל העובדים. גיל הכניסה הממוצע המוערך של עובדים חדשים בהיי-טק נע בין 27 ל-31

על הרקע הזה, התעשייה צריכה ללמוד כיצד לקלוט צעירים, והם אוטוטו עומדים בפתח: מסלול הלימודים הנלמד ביותר בישראל בשנת 2021 הוא תואר ראשון בהנדסה (כ-18% מהסטודנטים בישראל), כאשר אחד מכל שלושה סטודנטים בישראל לומד לתואר ראשון במקצועות STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתימטיקה). בסך הכל בכ-55 אלף סטודנטים, שכ-64% מהם לומדים באוניברסיטאות. בסך הכל, אחד מכל ארבעה סטודנטים בישראל לומד לתואר ראשון מקצוע טכנולוגי כמו הנדסה או מדעי המחשב.

להערכת רשות החדשנות, למרות שזו בשורה מצוינת עבור הענף הסובל ממחסור בעובדים, יש בה קושי: "זרם הבוגרים הטריים עלול להחריף את בעיית הג'וניורים, שקיימת כבר היום וגורמת לכך שהם מתקשים למצוא עבודה ללא ניסיון בתחום. בשנים הקרובות יצטרפו לכוח העבודה בהייטק עשרות אלפי עובדים חדשים בעלי הכשרה אקדמית טכנולוגית, אך ללא ניסיון. אם שליש מהסטודנטים בישראל ימשיכו לפנות למקצועות מדעיים, בשנת 2030 יצטרפו לתעשיית ההייטק כ-20 אלף עובדים חסרי-ניסיון בשנה".

כדי לקלוט אותם צריכים המעסיקים לייצר תרבות ארגונית חדשה: כיום רוב החברות מחפשות עובדים מנוסים ולא ערוכות לבצע הכשרה של עובדים צעירים. אם הן לא יחליפו את התרבות הארגונית ולא יתחילו להשקיע בהכשרת העובדים החדשים – הן ייקלעו למחסור בעובדים – והמשק הישראלי ייאלץ להתמודד עם זרם של בוגרים טריים – אבל חסרי עבודה.

 

החרדים הצעירים מתחילים לגלות את ההייטק

בתמונה למעלה: סטודנטים בכולל התוכנה רבטק בבני ברק. הצילום באדיבות Ravtech

האוכלוסייה החרדית מתחילה להשתלב בתעשיית ההייטק הישראלית בקצב הולך וגובר. כך עולה מדו"ח קמא-טק ואיגוד התעשיות המתקדמות IATI, אשר נכתב על-ידי חברת המחקר אסקריא, המתמחה בחקר האוכלוסייה החרדית בישראל והוגש השבוע לנשיא המדינה ראובן ריבלין. מהדו"ח עולה שבין השנים 2014-2018 חלה צמיחה של כ-52%  בשיעור המועסקים החרדים בהייטק, ומספרם מגיע כיום לכ- 9700 עובדים, המהווים כ-3% מכלל העוסקים בתחום. שיעור החרדים בכלל האוכלוסיה נאמד בכ-12%.

רוב גדול מאוד של החרדים בהייטק הם מתחת לגיל 28, מה שמצביע על זינוק מהיר של מאות אחוזים בשיעור ההשתתפות של האוכלוסייה החרדית הצעירה. רוב העובדים החרדיים הם נשים, המהוות  כ-71% מכלל החרדים המועסקים בהייטק. משנת 2014 עד שנת 2019 חל גידול של 35% במספר הסטודנטים החרדים הלומדים את מקצועות ההייטק באוניברסיטאות ובמכללות, מ-1,050 סטודנטים ב-2014 ל-1,417 ב-2019. כ-50%  מהם לומדים מדעי המחשב, 23% הנדסת מחשבים, והיתר מקצועות הייטק אחרים.

יחד עם זאת, רובם הגדול של הסטודנטים החרדים לומדים במכללות, וחלקם בקרב הסטודנטים למקצועות הייטק באוניברסיטאות מסתכם בכ-1% בלבד. לפערים בהשכלה יש משמעות כלכלית מובהקת: מנתוני רשות המסים עולה ששכר המועסקים החרדיים בהייטק עומד על 10,830 שקל בחודש בממוצע, בהשוואה לשכר של 22,479 שקל לעובדים שאינם חרדים. בפילוח לפי רמת השכלה: חרדים ללא תואר כלשהוא בהייטק משאתגים בממוצע 9,786 שקל בחוד, בעלי תואר ממכללות הייטק משכרים  16,692 שקל בממוצע ובוגרי אוניברסיטאות משתכרים 25,698 שקל בממוצע.

החרדים חיוניים לעתיד ההייטק

לתהליך הזה יש השפעה גם על זירת הסטארט-אפים: בשנת 2013 לא אותר אף סטארט-אפ חרדי. להערכת מחברי הדו"ח משנת 2015 ועד היום נוסדו כ-200 חברות סטארט-אפ על-ידי יזמים חרדים (כ-5% מכלל הסטארט-אפים החדשים שנוצרו בשנים האלה). כניסת חרדים להייטק היא חיונית לא רק לרווחת החברה החרדית – אלא להישרדות ההייטק הישראלי עצמו.

להערכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2025 יהיו החרדים 14% מאוכלוסיית ישראל, ובשנת 2035 כ-20%. במקביל, יירד משקלם של הלא-חרדים. פירוש הדבר שללא הרחבה משמעותית בהיקף תעסוקת החרדים בהייטק – בתוך כ-15 שנה תתמודד תעשיית ההייטק הישראלית עם מחסור חמור מאוד בעובדים.

פגיעת הקורונה: הושעו 40% מגיוסי ההון של חברות הסטארט-אפ

בתמונה למעלה: מנכ"לית ונשיאת IATI, קרין מאיר רובינשטיין ומנכ"ל רשות החדשנות, אהרון אהרון

חברות הסטארט-אפ הטכנולוגיות נקלעו למצוקה פיננסית בעקבות משבר הקורונה. סקר שנערך במחצית מאי על-ידי רשות החדשנות ואיגוד IATI בקרב 414 חברות הייטק בישראל שרובן מעסיק עד 50 עובדים, מגלה שהן חוו פגיעה מהותית עקב משבר הקורונה. רוב החברות (91%) דיווחו על האטה בתהליכי גיוס הון. המשקיעים הודיעו לכ-40% מהחברות הנמצאות בתהליך גיוס הון, שהם עוצרים את תהליך גיוס הכספים. כ-51% מהחברות מסרו שתהליך הגיוס מתקדם באופן איטי, ורק 9% העידו כי שהגיוס מתקדם כמצופה.

חברות רבות (51%) פנו למשקיעים בבקשה לקבל עזרה כספית נוספת, אולם רק 19% מהפניות נענו בחיוב. 46% מהחברות דיווחו שהמשקיעים עדיין שוקלים את צעדיהם, ו-35% דיווחו כי המשקיעים הודיעו שלא יוכלו לתמוך בהן. בתוך כך, מחצית מהחברות שפנו לקבלת הלוואה מגורם פיננסי או מבנק נדחו – וחלק גדול (30%)  – טרם קיבל תשובה.

"העובדה כי 65% מחברות הזנק עם 1-10 עובדים דיווחו שלא יוכלו להמשיך להתקיים מעבר לחצי שנה, מדגישה את חשיבות התמיכה הממשלתית", אמר מנכ"ל רשות החדשנות, אהרון אהרון. מנכ"לית ונשיאת IATI, קרין מאיר רובינשטיין, הזהירה: "נתוני הסקר מראים כי חברות טכנולוגיה צעירות רבות עומדות בפני קריסה, וכי אין לתעשייה סיוע כלכלי מספק מצד ממשלת ישראל. הסיוע הנוסף שאושר לחברות ההיי-טק, בהיקף של  1.2 מיליארד שקל, אינו מספיק ואינו מובנה במענה רציני ושיטתי".

פיטורי עובדים, שכר וחל"ת

כרבע מהחברות דיווחו שהן פיטרו עובדים: כ-14% מהחברות פיטרו יותר מ-15% מהעובדים. התופעה זו ניכרת בעיקר בחברות בתחום התוכנה והתקשורת ( 19% מהחברות), ופחות בקרב חברות בתחומי הבריאות. אם המצב יימשך, 57% מהחברות צפויות לבצע פיטורים בהיקף נרחב בחצי השנה הקרובה. במקביל, 71% מהחברות הקפיאו את תהליכי הגיוס של עובדים חדשים. יותר משליש מהחברות בסקר הוציאו עובדים לחל"ת. שליש מהחברות ביצע הורדת שכר של יותר מ-15%. רוב החברות (60%) העידו שהן שוקלות לפנות לערוצי התמיכה של רשות החדשנות.

החברות שהשתתפו בסקר מייצגות את המגזרים המרכזיים בתעשיית ההייטק הישראלית: 41% מהחברות פועלות בתחום התוכנה, 41% בתחומי הבריאות ו-18% בתחומי החומרה והתקשורת. רובן חברות קונות: 65% מעסיקות 1-10 עובדים, 20% מעסיקות 11-30 עובדים, 6% מעסיקות 31-50 עובדים ו-9% מהחברות מעסיקות 50 עובדים ומעלה.

אחת מהבעיות הקשות היא התמוטטות המודל העסקי, שהגיעה לשיאה במהלך חודש אפריל. כמחצית מחברות הסטארט-אפ לא הושפעו מכך, מכיוון שעדיין אין להן מכירות. אולם בקרב החברות הנמצאות בשלבי מכירות, דיווחו 83% מהן על ירידה במכירות במהלך חודש אפריל. מתוכן 28% סבלו מירידה של 76%-100% במכירות (ראו גרף למעלה).

אומנם אפריל נחשב לחודש הקשה ביותר עד כה בהתמודדות של מדינת ישראל עם משבר הקורונה, אולם הנתונים הקשים מהווים מדובר בנורית אזהרה מהבהבת, המלמדת על סכנה ממשית לעתודות הצמיחה של התעשייה הישראלית.