רשות החדשנות ומפא"ת משיקות תשתית לאומית לשבבים פוטוניים בהשקעה של 150 מיליון שקל

14 יוני, 2026

שיתוף הפעולה בין גוף החדשנות האזרחי של ישראל לבין זרוע הפיתוח הטכנולוגי של מערכת הביטחון מסמן את הפוטוניקה כאחת מטכנולוגיות השבבים האסטרטגיות של העשור הקרוב

מאת יוחאי שויגר

רשות החדשנות ומפא"ת פרסמו קול קורא להקמת תשתית מחקר ופיתוח לאומית בתחום הפוטוניקה המשולבת (Integrated Photonics), בהשקעה כוללת של עד 150 מיליון שקל. הקול הקורא מיועד לתאגידים או לקבוצות חברות שיציעו להקים ולהפעיל תשתית פתוחה לשימוש התעשייה והאקדמיה, שתספק שירותים החל מתכנון וסימולציה של שבבים פוטוניים ועד לפיתוח אבטיפוס, בדיקות, אריזה והכנה לייצור. לפי התוכנית, התשתית תידרש להתחיל לספק חלק מהשירותים בתוך 12 חודשים ולהגיע להפעלה מלאה בתוך 18 חודשים.

ההשקעה עצמה משמעותית, אך ייתכן שהסיפור המעניין יותר הוא זהות השותפים. רשות החדשנות פועלת בדרך כלל לקידום חדשנות אזרחית ומסחרית, בעוד שמפא"ת אחראית על פיתוח טכנולוגיות מתקדמות עבור מערכת הביטחון. כאשר שני הגופים בוחרים להשקיע יחד באותה תשתית, מדובר בדרך כלל באיתות לכך שהטכנולוגיה נתפסת כבעלת חשיבות לאומית רחבה – הן מבחינה כלכלית והן מבחינה ביטחונית.

פוטוניקה משולבת היא תחום המאפשר לשלב על גבי שבב יחיד רכיבים אופטיים כגון לייזרים, מוליכי גל, מאפננים וגלאים. הטכנולוגיה נועדה לבצע תקשורת, חישה ועיבוד אותות באמצעות אור, ומציעה יתרונות משמעותיים בתחומים שבהם קצב העברת המידע וצריכת האנרגיה הופכים לגורם מגביל. בשנים האחרונות היא הפכה לאחד ממוקדי ההשקעה המרכזיים של תעשיית השבבים, בין היתר בשל הגידול החד בדרישות התקשורת של מרכזי נתונים ומערכות בינה מלאכותית.

זהו גם אחד המסרים המרכזיים שעולים מהמהלך. במשך שנים ישראל ביססה לעצמה מעמד של מעצמת תכנון שבבים, אך חלק ניכר משלבי הפיתוח המתקדמים, האינטגרציה והאימות מבוצעים מחוץ למדינה. המהלך הנוכחי נועד לצמצם את הפער הזה באמצעות תשתית פתוחה שתהיה נגישה לסטארטאפים, חברות צמיחה, תאגידים ומוסדות מחקר, ותאפשר לבצע חלק גדול יותר ממחזור הפיתוח בתוך ישראל.

בהקשר הזה בולט במיוחד שיתוף הפעולה עם מפא"ת. פוטוניקה משולבת היא טכנולוגיה בעלת אופי דו־שימושי מובהק. לצד יישומים מסחריים במרכזי נתונים, תקשורת וחישוב עתיר ביצועים, היא רלוונטית גם למערכות חישה מתקדמות, תקשורת מאובטחת, לוויינים, מערכות אלקטרו־אופטיות, מכ"מים ולוחמה אלקטרונית. עבור מערכת הביטחון, מדובר ביכולת שעשויה להשפיע על מגוון רחב של מערכות עתידיות.

שתי הרשויות שיתפו פעולה בתחומים אסטרטגיים נוספים

החיבור בין רשות החדשנות למפא"ת אינו חסר תקדים. בשנים האחרונות שיתפו שני הגופים פעולה גם ביוזמות לאומיות בתחומי הקוונטום, החלל וטכנולוגיות עומק נוספות. בדומה לאותם תחומים, גם כאן מדובר במהלך שמטרתו אינה רק לעודד חדשנות, אלא לבנות יכולת לאומית ארוכת טווח שתשרת אקדמיה, תעשייה ומערכת ביטחון במקביל.

בהתאם לכך, הזוכים יידרשו להציג לא רק תוכנית טכנולוגית אלא גם תוכנית עסקית ומודל הפעלה בר־קיימא. התשתית תזכה למימון ממשלתי בשיעור של 55%–66% מעלויות ההקמה וההנגשה למשך שלוש שנים, ולאחר מכן תידרש לפעול כחברת שירותי מו"פ עצמאית למטרות רווח. מדובר במודל שנועד ליצור נכס תעשייתי ארוך טווח ולא פרויקט מחקר זמני.

לישראל כבר קיימת נוכחות משמעותית בתחום. חברת Tower Semiconductor מפעילה תהליכי ייצור ופיתוח בתחום הסיליקון פוטוניקס; DustPhotonics מפתחת רכיבי תקשורת אופטיים למרכזי נתונים; NewPhotonics עוסקת בפתרונות תקשורת פוטוניים למערכות AI; ו-Teramount מפתחת טכנולוגיות לחיבור סיבים אופטיים לשבבים. גם פעילותה של אנבידיה בישראל הפכה בשנים האחרונות לשחקן משמעותי בתחום, כחלק מהמאמץ העולמי של החברה לפתח תשתיות תקשורת אופטיות לדור הבא של מערכות AI. במקביל פועלות בארץ קבוצות מחקר מובילות בטכניון, במכון ויצמן, באוניברסיטת תל אביב ובמוסדות נוספים.

הקמת תשתית שתשרת קהילת משתמשים רחבה ותספק שירותים בקנה מידה תעשייתי מחייבת שילוב של יכולות ייצור, מחקר, הנדסה ועסקים תחת קורת גג אחת. לכן, סביר להניח שהמועמדים הטבעיים יהיו קונסורציומים שיחברו בין יצרניות שבבים, חברות פוטוניקה, אוניברסיטאות ומכוני מחקר, בדומה למודלים הנהוגים במרכזי פיתוח לאומיים באירופה ובארה"ב.

פורסם בקטגוריות: חדשות

פורסם בתגיות: מפא"ת , פוטוניקה , רשות החדשנות