רשות החדשנות ומשרד האוצר משיקים מסלול סיוע חדש בהיקף של מיליארד שקל, שנועד לסייע לחברות סטארט־אפ וחברות צמיחה מוקדמת שנפגעו מהייסוף החד של השקל מול הדולר. המסלול נועד להאריך את אופק הפעילות (Runway) של חברות צעירות, שנאלצות להתמודד עם שחיקה משמעותית בערך ההון שגייסו או בהכנסותיהן במטבע זר, ולאפשר להן להמשיך בפעילות המחקר והפיתוח עד לסבב הגיוס הבא.
המסלול מיועד לחברות בעלות Runway של פחות מ־12 חודשים, ומטרתו להאריך את אופק הפעילות בכשישה חודשים נוספים. החברות יקבלו מענק בשיעור של 33% או 50% מהיקף תוכנית העבודה המאושרת, לצד דרישה למימון משלים (Matching) באמצעות גיוס הון, הסכם SAFE, הלוואה או הכנסות חדשות. גובה המענק המרבי יעמוד על 15 מיליון שקל, ורשות החדשנות מתחייבת להשיב לבקשות בתוך ארבעה שבועות ממועד ההגשה.
הזכאות מיועדת לחברות שגילן אינו עולה על 15 שנה, שלהן הוצאות שנתיות של 1.5–100 מיליון שקל, כאשר לפחות מחצית מהוצאותיהן הן הוצאות מחקר ופיתוח ולפחות מחציתן מבוצעות בישראל ובשקלים. בנוסף, נדרש כי הוצאות החברה יעלו על הכנסותיה במהלך השנה האחרונה. גם חברות הצומחות באמצעות הכנסות ולא באמצעות גיוסי הון יוכלו להגיש בקשה, אם לפחות מחצית מהכנסותיהן הן במטבע זר.
לדברי רשות החדשנות, בחינת הבקשות תתמקד באיכות החברה ובפוטנציאל הטכנולוגי והעסקי שלה. בין היתר ייבחנו רמת החדשנות, איכות המוצרים והקניין הרוחני, היתרון התחרותי, גודל שוק היעד, יכולת ההנהלה והצוות, איכות המשקיעים ותרומת החברה לכלכלה הישראלית.
התיסוף קיצר את אופק הפעילות
ברשות החדשנות מסבירים כי המהלך נולד בעקבות ההתחזקות המהירה של השקל בחודשים האחרונים. רוב חברות ההייטק הישראליות מגייסות הון בדולרים, ולעיתים גם מוכרות את מוצריהן במטבע זר, אך עיקר הוצאותיהן – ובראשן שכר – משולמות בשקלים. כתוצאה מכך, כל התחזקות של השקל שוחקת את כוח הקנייה של כספי הגיוס ומקצרת את משך הזמן שבו החברה יכולה לפעול לפני שתידרש לגייס הון נוסף.
לפי רשות החדשנות, חברות שגייסו הון שנועד לממן כשנתיים של פעילות איבדו בפועל כ־20% מתקופת ה־Runway שתכננו, מבלי שחל כל שינוי בפעילות העסקית שלהן. המשמעות היא שחברות רבות נאלצות להקדים את סבב הגיוס הבא, לעיתים עוד לפני שהשלימו את אבני הדרך הטכנולוגיות והמסחריות שתכננו, ובכך הן עלולות להיפגש עם משקיעים בעמדת נחיתות. (ממשלת ישראל)
מדובר במנגנון המזכיר את מסלול החירום שהשיקה רשות החדשנות לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, אז נועד הסיוע להתמודד עם הקיפאון בשוק ההשקעות והקושי של חברות צעירות לגייס הון. הפעם, הסיבה שונה: לא מחסור במשקיעים אלא פגיעה בכוח הקנייה של ההון הקיים בעקבות תנודת המטבע. גם במקרה הנוכחי בחרה המדינה להתמקד בהארכת ה־Runway, מתוך תפיסה שחברות בעלות טכנולוגיה איכותית אינן צריכות להיפגע מגורם מאקרו־כלכלי שאינו בשליטתן.
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל אמרה כי מטרת המהלך היא "לייצר ודאות, לעודד חדשנות ולהעניק לחברות בעלות פוטנציאל את התנאים להמשיך לפרוץ דרך". מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, הוסיף כי "הייסוף המהיר של השקל יצר שחיקה משמעותית בכספי הגיוסים וההכנסות של חברות צעירות… המסלול החדש נועד לתת להן את הזמן והוודאות הדרושים כדי להגיע חזקות יותר לסבב הגיוס הבא".
