כ-100 חברות ישראליות פועלות בתחום טכנולוגיות להתמודדות עם מדבור

23 ספטמבר, 2026

דוח חדש של רשות החדשנות ממפה את האקוסיסטם הישראלי ומסמן חמישה תחומי מפתח, מ-AI וחישה ועד מים וחקלאות. האתגר המרכזי: להעביר את הטכנולוגיות מפיילוטים לפריסה רחבה

כ-100 חברות ישראליות מפתחות טכנולוגיות שעשויות לסייע בהתמודדות עם מדבור והשלכות שינויי האקלים, ובהן מערכות חישה, בינה מלאכותית, ניתוח מידע סביבתי, טכנולוגיות מים וחקלאות מדייקת. כך עולה מדוח חדש של רשות החדשנות ו-Israel C4IR, המרכז הישראלי למהפכה התעשייתית הרביעית, שבוחן כיצד ניתן לרתום טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם הידרדרות קרקע ומחסור במים באזורים צחיחים.

הדוח, Climate Resilience, Desertification and Applied Innovation Report, מציג את המדבור לא כתופעה של התפשטות מדבריות קיימים, אלא כתהליך של הידרדרות קרקע באזורים צחיחים וצחיחים למחצה, הנגרם משילוב של שינויי אקלים ופעילות אנושית. לפי הנתונים המובאים בו, התופעה משפיעה ישירות על כ-250 מיליון בני אדם ועל כשליש משטח היבשה בעולם, ומאיימת על פרנסתם של כמיליארד בני אדם. יותר מ-170 מדינות מושפעות מתהליכי מדבור.

הבעיה צפויה להחריף גם בגלל המחסור במים. לפי הדוח, עד 2050 צפויים 1.7 עד 2.4 מיליארד בני אדם להתגורר באזורים עירוניים המתמודדים עם מחסור במים. החקלאות לבדה אחראית כיום ליותר מ-70% ממשיכות המים המתוקים בעולם, ובאזורים צחיחים השיעור עשוי להיות גבוה אף יותר.

מחיישנים ולוויינים ועד זרעים עמידים לבצורת

הדוח מסמן חמישה תחומי טכנולוגיה מרכזיים להתמודדות עם התופעה: מערכות מים לאזורים צחיחים, חקלאות עמידה לאקלים, ניטור ושיקום קרקעות, מודיעין סביבתי ואנרגיה מתחדשת ומבוזרת. אחת הטענות המרכזיות שלו היא שאין להתייחס אליהם כשווקים נפרדים, אלא לחבר ביניהם למערכות חוסן משולבות. מים ממוחזרים, למשל, יכולים לשמש לחקלאות, אנרגיה סולארית יכולה להפעיל מערכות טיפול במים והשקיה, וחיישנים ו-AI יכולים לזהות הידרדרות בקרקע לפני שהנזק הופך משמעותי.

במיפוי שנערך במסגרת הדוח זוהה ריכוז משמעותי של חברות ישראליות בתחומים האלה. בין הדוגמאות שמופיעות בו נמצאת TaKaDu, המשתמשת בניתוח נתונים לאיתור דליפות וכשלים ברשתות מים; CropX, המשלבת נתוני חיישני קרקע, מזג אוויר ולוויינים כדי לייעל השקיה ושימוש בתשומות; SupPlant, המנטרת את מצב הצמח כדי לסייע בקבלת החלטות השקיה; ו-Netafim ו-N-Drip בתחום ההשקיה המדויקת והחסכונית במים.

דוגמה נוספת היא SaliCrop הישראלית, שפיתחה פלטפורמה לטיפול בזרעים שאינה מבוססת על הנדסה גנטית ונועדה להפעיל מנגנוני עמידות טבעיים של הצמח עוד לפני הזריעה. לפי הדוח, הטכנולוגיה נוסתה ביותר מ-250 פרויקטי שטח ומסחר ב-12 מדינות. החברה דיווחה על שיפור טיפוסי של 10% עד 25% ביבול בתנאי עקה, ובתנאים קשים במיוחד נרשמו גם תוצאות גבוהות יותר.

בתחום המים מציג הדוח גם את Laguna Innovation, שמפתחת מערכת מודולרית המופעלת באנרגיה סולארית ומטפלת בשפכים במקום שבו הם נוצרים, כך שניתן להשתמש מחדש במים להשקיה. EZPack מפתחת מערכות מודולריות לטיהור, אגירה והפצת מים באזורים ללא תשתיות קבועות, לרבות פתרונות אוסמוזה הפוכה וטיפול במליחות של מי השקיה.

AI לניהול הקרקע

אחד השינויים הטכנולוגיים שמסמן הדוח הוא המעבר מטיפול בקרקע לאחר שנפגעה לניהול מבוסס נתונים שמנסה לזהות את ההידרדרות מראש. שילוב של תצפיות לוויין, חיישני קרקע ומים, מערכות IoT ובינה מלאכותית מאפשר לעקוב אחר לחות, מליחות, מצב הצמחייה ומשתנים סביבתיים נוספים, ולהכווין פעולות השקיה ושיקום.

גם בחקלאות הופכים AI, חישה ורובוטיקה לחלק ממערך ההתמודדות. הדוח מחלק את היישומים לשלוש קבוצות: מערכות שמנטרות וחוזות בצורת, חום והידרדרות קרקע; מערכות שמסייעות לחקלאים להתאים את הייצור לתנאי מים וקרקע משתנים; וטכנולוגיות שמטרתן לשקם קרקע ומערכות אקולוגיות שכבר נפגעו.

ישראל כמעבדת ניסוי

ישראל מוצגת בדוח כמקרה בוחן לאופן שבו מחסור במשאבים יכול לעודד פיתוח טכנולוגי. בתחום המים, למשל, כ-90% מהשפכים המטופלים בישראל משמשים מחדש לחקלאות, לצד שימוש נרחב בהתפלה ובהשקיה מדויקת. לפי מחברי הדוח, השילוב בין הטכנולוגיות והתשתיות הללו הפחית במידה משמעותית את התלות של אספקת המים בישראל בתנודתיות של מקורות מים טבעיים.

הנגב מוצג כ"מעבדה חיה" לבחינת טכנולוגיות בתנאי חום, מיעוט משקעים, מליחות ומחסור במים. באזור פועלים מוסדות מחקר, חברות, חקלאים ואתרי ניסוי והדגמה, המאפשרים לבחון פתרונות בתנאים הדומים לאלה שאזורים נוספים בעולם עשויים להתמודד איתם ככל ששינויי האקלים יחריפו.

הבעיה: הטכנולוגיה עובדת, אבל לא מגיעה לשטח

לצד הפיתוחים, הדוח מצביע על חסמים שמונעים מחלק מהטכנולוגיות להגיע לשימוש רחב. בתחום החקלאות, למשל, המחברים מציינים מחסור בנתונים איכותיים לאימון ולוולידציה של מודלי AI, מחסור בסביבות ניסוי חקלאיות, עלויות פיתוח גבוהות וקושי להוכיח לחקלאים החזר השקעה ברור. חקלאים קטנים מתקשים לעיתים לממן ציוד, תוכנה ושירותי נתונים, ומשקיעים עשויים להירתע משווקים שבהם הדרך לפריסה מסחרית ארוכה.

לכן, אחת ההמלצות המרכזיות של הדוח היא לא להסתפק במימון מחקר ופיתוח. המחברים קוראים להרחיב "מעבדות חיות", אתרי הדגמה וסביבות ניסוי רגולטוריות, וליצור רצף מימון שמלווה טכנולוגיות מהמעבדה, דרך ניסויי השטח ועד ליישום המסחרי הראשון.

"משבר האקלים והמדבור מציבים בפני העולם אתגרים שלא ניתן לפתור באמצעות טכנולוגיה אחת או מדינה אחת", אמר מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין. לדבריו, האתגר כעת הוא לחבר בין הפתרונות ולאפשר להם לעבור ממחקר ומפיילוטים "ליישום בקנה מידה משמעותי".

פורסם בקטגוריות: חדשות

פורסם בתגיות: מדבור , רשות החדשנות