מפחם לשבבים: אנבידיה מובילה את מהפכת ה-AI של קזחסטן

23 אוקטובר, 2026

ביקורו של מנכ"ל אנבידיה בקזחסטן חושף תוכנית להקמת מרכז מחשוב בהשקעה של עד 10 מיליארד דולר. מאחורי הפרויקט מסתתרת אסטרטגיה שאפתנית להפוך את המדינה למוקד AI עולמי, בלב התחרות בין המעצמות

יוחאי שויגר

מנכ"ל אנבידיה (NVIDIA), ג'נסן הואנג, הגיע היום (23 באוקטובר) לביקור ראשון בקזחסטן, ובמהלכו הציג את המדינה כאחד המוקדים המתפתחים של תעשיית הבינה המלאכותית העולמית. הביקור נערך על רקע תוכנית להקמת מתחם מרכזי נתונים ענק, בהשקעה מתוכננת של עד 10 מיליארד דולר, שיאפשר לקזחסטן להפוך מיצואנית של חומרי גלם ואנרגיה ליצואנית של שירותי מחשוב מתקדמים.

במהלך הביקור נפגש הואנג עם שר הבינה המלאכותית והפיתוח הדיגיטלי של קזחסטן, ז'סלן מדייב, במרכז החדשנות Alem.AI באסטנה. הואנג הדגיש את היתרון שמעניקים למדינה משאבי האנרגיה שלה, והציע להמיר אותם למוצר חדש: כוח מחשוב עבור תעשיית הבינה המלאכותית העולמית.

יום קודם לכן הודיעה אנבידיה כי חברת התקשורת הלאומית Kazakhtelecom כבר התקינה 400 מעבדי H200 ו-480 מעבדי B300 באסטנה ובאלמטי. במהלך 2027 מתוכננת התקנתם של יותר מ-2,000 מעבדים נוספים, בהם למעלה מאלף מעבדי Vera Rubin מהדור הבא. מדובר בשלב ראשון בהרחבת תשתיות המחשוב במדינה, שאמורות לשרת חברות, מפתחים ומוסדות מחקר.

מודל חדש: המדינה מספקת אנרגיה, חברות הטכנולוגיה מוכרות מחשוב

בלב התוכנית נמצא פרויקט Data Center Valley, שיוקם באזור התעשייה אקיבסטוז בצפון-מזרח קזחסטן. הפרויקט מתוכנן להגיע לקיבולת חשמל של עד גיגה-ואט, עם יעד להקמת אשכול מחשוב הכולל כ-100 אלף מעבדים גרפיים מתקדמים של אנבידיה, ובהם GB300 ו-Vera Rubin.

המודל העסקי מבוסס על חלוקת תפקידים: Kazakhtelecom, באמצעות המיזם KT-Telecom, תספק את התשתית הפיזית, החשמל, הקירור והתקשורת. חברת Firebird האמריקאית תממן ותחזיק בציוד המחשוב, ותשווק את הקיבולת ללקוחות בינלאומיים. אנבידיה משמשת ספקית הטכנולוגיה ושותפה אסטרטגית, אך אינה בעלת מרכז הנתונים או המממנת הישירה של ההשקעה.

המשמעות היא שקזחסטן אינה מקימה רק תשתית לשימוש מקומי, אלא מרכז מסחרי ליצוא שירותי ענן ובינה מלאכותית. ממשלת קזחסטן מעריכה כי הפרויקט עשוי לייצר הכנסות יצוא שנתיות של לפחות 3 מיליארד דולר. לטענת Kazakhtelecom, חברת Firebird כבר הבטיחה הסכמי שירות עם לקוחות בינלאומיים גדולים, אף ששמותיהם והיקף התחייבויותיהם טרם פורסמו.

בממשלת קזחסטן מתארים את המהלך במונחים של שינוי מבני בכלכלה: במקום לייצא פחם או חשמל, המדינה תנצל את האנרגיה לייצור שירות דיגיטלי בעל ערך גבוה בהרבה. עם זאת, מדובר עדיין בתחזיות שאפתניות, ולא בהכנסות קיימות.

למה דווקא קזחסטן?

הבחירה בקזחסטן אינה מקרית. המדינה התשיעית בגודלה בעולם מחזיקה בעתודות גדולות של פחם, נפט, גז ואורניום, לצד שטחים נרחבים ותשתיות תעשייתיות קיימות. אזור אקיבסטוז, שבו יוקם הפרויקט, הוא מוקד גדול לייצור חשמל מפחם. האקלים היבשתי, הכולל חורפים קרים במיוחד, עשוי גם להפחית חלק מעלויות הקירור של מרכזי הנתונים.

יתרון נוסף הוא מיקומה בין אירופה לסין, המאפשר לה לשמש מוקד מחשוב אזורי עבור מדינות מרכז אסיה. הממשלה מקדמת במקביל פריסת סיבים אופטיים, לרבות נתיב תקשורת דרך הים הכספי, שיאפשר לצמצם את התלות בקישורים העוברים ברוסיה.

הפרויקט משתלב באסטרטגיה רחבה של הנשיא קאסם-ג'ומארט טוקאייב להפוך את קזחסטן לכלכלה דיגיטלית. לצד מרכזי הנתונים מקדמת המדינה פיתוח מודלי AI מקומיים, מרכזי חדשנות, הכשרת מהנדסים ותמריצים לחברות טכנולוגיה. מדובר בגרסה מקומית למגמה המתרחשת גם במדינות המפרץ: ניצול משאבי אנרגיה כדי להשתלב בשרשרת הערך העולמית של הבינה המלאכותית, במקום להסתפק ביצוא חומרי גלם.

בין סין, רוסיה וארצות הברית

למהלך יש גם משמעות גיאופוליטית. קזחסטן, הגובלת ברוסיה ובסין, מנהלת מדיניות חוץ המבוססת על איזון בין המעצמות. רוסיה היא שותפה היסטורית בתחומי הביטחון, האנרגיה והתחבורה; סין משקיעה בתשתיות ובמסחר; ואילו ארצות הברית מבקשת להרחיב את נוכחותה הכלכלית והטכנולוגית באזור.

גם האיחוד האירופי רואה בקזחסטן שותפה אסטרטגית, בעיקר בזכות משאבי האנרגיה והמחצבים הקריטיים שלה, וכן בשל חשיבותה למסדרון התחבורה הטרנס-כספי, המחבר בין אסיה לאירופה תוך עקיפת רוסיה. ביוני האחרון נפגש טוקאייב בבריסל עם ראשי האיחוד, והצדדים הסכימו להעמיק את שיתוף הפעולה בתחומי האנרגיה, הדיגיטציה והתשתיות.

עבור קזחסטן, שיתוף הפעולה עם אנבידיה מאפשר למשוך טכנולוגיה והון אמריקאיים מבלי לוותר על קשריה עם סין ורוסיה. עבור וושינגטון, זו הזדמנות להרחיב את השפעתה הטכנולוגית במרכז אסיה.

אלא שהמהלך כרוך בסיכונים. לצד הצורך בהשקעות עצומות ובהבטחת לקוחות ארוכי טווח, הפרויקט תלוי באספקת חשמל רציפה, בקישוריות בינלאומית ובמגבלות היצוא האמריקאיות על שבבי AI מתקדמים. גם ההסתמכות על חשמל מפחם עלולה להקשות על משיכת לקוחות המחויבים ליעדי הפחתת פליטות. חשוב גם להדגיש כי ההשקעה של 10 מיליארד דולר היא יעד לפרויקט בשלבים, ולא סכום שכבר הושקע במלואו.

מבחינת ישראל, התפתחותה של קזחסטן למוקד מחשוב אזורי עשויה לפתוח הזדמנויות לחברות בתחומי הקירור, ניהול האנרגיה, הסייבר ותשתיות הענן. מעבר לכך, היא עשויה להפוך בעתיד לשוק עבור יישומי AI ישראליים בתחומי האנרגיה, הכרייה, החקלאות והתעשייה. בשלב זה לא ידוע על מעורבות ישראלית ישירה בפרויקט, אך הרחבת תשתיות המחשוב במרכז אסיה עשויה ליצור מוקד פעילות חדש גם עבור חברות טכנולוגיה ישראליות.

[מקור תמונה: ממשלת קזחסטן]

פורסם בקטגוריות: חדשות

פורסם בתגיות: אנבידיה , ג'נסן הואנג , קזחסטן