קיידנס ואנבידיה מרחיבות השת"פ בתחום הבינה המלאכותית

בתמונה למעלה: תכנון מרכז נתונים באמצעות מערכת התאומים הדיגיטליים של אנבידיה וקיידנס

חברת קיידנס הכריזה על הרחבת שיתוף הפעולה ארוך הטווח שלה עם NVIDIA, וחשפה שני פתרונות שפותחו ביחד: מערכת תאומים דיגיטליים (Digital Twin) לפיתוח מרכזי נתונים, ופלטפורמת בינה יוצרת (Generative AI) לפיתוח תרופות. החברה מסרה שבמסגרת שיתוף הפעולה בין שתי החברות, שולבה פלטפורמת Cadence Reality Digital Twin בפלטפורמת NVIDIA Omniverse, כדי לאפשר תכנון וירטואלי מלא של מרכזי נתונים, כולל הדמיות פיסיקליות של צריכת ופיזור האנרגיה במרכז.

שתי החברות פיתחו תאימות בין קבצי Universal Scene Description – OpenUSD לתכנון וסימולציה תלת מימדית, לבין שפות ההדמייה הפיסיקלית של נוזלים וגזים. הדבר מאפשר לייצר סימולציה של ביצועי מערכות קירור אויר ונוזלים משולבות, ליצור ויזואליזציה של ביצועי מרכז הנתונים ולתכנן תרחישים אפשריים שונים. להערכת החברה, המערכת מאפשרת להקטין את צריכת האנרגיה של מרכזי הנתונים בעד 30% ולקצר את זמני התכנון והסימולציה עד פי 30.

שיתוף הפעולה הטכנולוגי בין שתי החברות החל לפני כ-20 שנה והתמקד עד היום בנושאים כמו תכנון שבבים, אופטימיזציה ואימות של התכנון ופיתוח מעבדי ה-GPU של אנבידיה באמצעות כלי התכנון של קיידנס. החידוש בהכרזה הנוכחית הוא בהרחבת שיתוף הפעולה אל פתרונות שלמים המבוססים על שימוש בבינה מלאכותית. נשיא ומנכ"ל קיידנס, ד"ר אנירוד דווגן, אמר שלשיתוף הפעולה בין שתי החברות תהיה השפעה נרחבת על התעשייה. "ביחד אנחנו מובילים את מהפיכת הבינה המלאכותית".

במסגרת חקר התרופות, שתי החברות הודיעו על שילוב של מערכת NVIDIA BioNeMo לגילוי תרופות באמצעות בינה מלאכותית, עם פלטפורמת Orion של קיידנס, אשר מבצעת סימולציה ביולוגית של התנהגות התרופות (Biosimulation) במטרה להעריך את השפעתן על הגוף. שילוב שני הכלים מאפשר לחוקרים לייצר מולקולות חדשות באמצעות BioNeMo, ולהעריך את השפעתן באמצעות הכלים של Orion.

שיתוף פעולה בין פורטליקס לאנבידיה יאפשר סימולציות ברמת החיישן

שיתוף פעולה בין חברת פורטליקס (Fortellix) לבין אנבידיה (Nvidia), יאפשר ליצרניות רכב וספקיות של מערכות נהיגה (Tier-1) לייצר סימולציות ריאליסטיות המדמות במדויק את תפיסת המציאות של כל אחד מחיישני הרכב, וזאת כחלק מתהליכי האימות, הבדיקה, וגם האימון, של מערכות נהיגה אוטונומית. אנבידיה השתתפה בסבב הגיוס שביצעה פורטליקס בחודש דצמבר בהיקף כולל של 85 מיליון דולר.

היכולות הללו, שהוצגו בכנס GTC שנערך באחרונה, מתאפשרות הודות לממשק המחבר בין פלטפורמת Foretify של פורטליקס, המייצרת תרחישי נסיעה וירטואליים לאימות מערכות נהיגה, לבין שירותי הענן של אנבידיה, NVIDIA Omniverse Cloud. האומניברס היא פלטפורמת ענן לפיתוח יישומי AI, והיא מושתתת על יכולות העיבוד העוצמתיות של אנבידיה.

אחד היישומים שמספקת פלטפורמת האומניברס היא "מידול חיישנים" (sensor rendering), כלומר, יצירת תמונת עולם המדמה את נקודת המבט הייחודית של החיישן, בין אם מדובר במצלמה, מכ"ם, LiDAR או חיישן תרמי. כיום, בעולם הנהיגה האוטונומית עושים שימוש בעיקר בסימולציות מופשטות יותר, ברמת האובייקט, שבהן, למשל, מכונית מיוצגת כמעין "'קופסה על גלגלים". סימולציות אלה בוחנות בעיקר את הביצועים של מערכת קבלת ההחלטות, אך לא את מערך החיישנים, וזאת מאחר שסימולציית חיישנים מצריכה יכולות עיבוד גבוהות יותר, כאלה שרק חברות כמו אנבידיה יכולות להציע.

בשיחה עם Techtime, הסביר מנכ"ל ומייסד-שותף של פורטליקס, זיו בנימיני, על החשיבות של סימולציית חיישנים: "בסימולציות ברמת האובייקט לא רואים את הדקויות של העולם האמיתי כמו צבעים וצללים.  כדי לבדוק את המערכת האוטונומית השלמה – מהמידע החזותי הנקלט בחיישנים ועד קבלת ההחלטות במחשב המרכזי – יש צורך  לבצע סימולציה של החיישנים, וזו חייבת להיות ברמה פוטוריאליסטית גבוהה הקרובה באיכותה לעולם האמיתי".

פלטפורמת Foretify שפיתחה פורטליקס משמשת לאימות התכנון של כלי-רכב אוטונומיים. המערכת מאפשרת לייצר באופן ממוחשב מיליוני תרחישי נסיעה כדי לבדוק את ביצועיהן, בטיחותן והעמידה ברגולציה של מערכות נהיגה. השימוש בפלטפורמה מאפשר להפחית את התלות בנסיעות מבחן ולקצר ולייעל באופן דרמטי את תהליכי האימות והבדיקה. 

שיתוף הפעולה בין פורטליקס לאנבידיה יאפשר כעת למפתחים של יישומי נהיגה לייצר באמצעות הפלטפורמה של פורטליקס תרחישי-נסיעה הכוללים מידע ברמת החיישנים, כדי לבצע סימולציות מדויקות באמצעות פלטפורמת הענן של אנבידיה.

 

המכונית הופכת ל-"AI על גלגלים"

לפני מספר חודשים הכריזה פורטליקס כי היא מפתחת כלי בינה מלאכותית גנרטיבית (Gen AI) שישולבו בפלטפורמת התרחישים. לדברי בנימיני, טכנולוגיית ה-AI נכנסת יותר ויותר לעולם הנהיגה האוטונומית. "יש בעולם הנהיגה האוטונומית, מעבר ממערכות מבוססות-כללים (rule-based) למערכות מבוססות AI. למעשה, הכיוון הוא שמערכות נהיגה יהיו מבוססות מקצה-לקצה על בינה מלאכותית. יש לנו לקוחות ראשונים שעושים שימוש בפלטפורמה שלנו לא רק לצורך בדיקה ואימות של המערכת לאחר פיתוחה, אלא גם בשלב האימון".

בנימיני מספר כי ניכר באחרונה ביקוש גובר לשירותי החברה. "יותר ויותר חברות מתקרבות לשלב הפריסה של יישומי נהיגה אוטונומית. זה מצריך היקף נרחב יותר של בדיקות, ואת הסקייל הזה מספקת המערכת שלנו".

 

קרן ה-AI של OurCrowd משתפת פעולה עם תוכנית NVIDIA Inception

קרן ה-AI של פלטפורמת ההשקעות OurCrowd הכריזה שהיא תשתף פעולה עם אנבידיה (NVIDIA). במסגרת שיתוף הפעולה, סטארט-אפים שייבחרו לפורטפוליו של קרן ה-AI של OurCrowd יקבלו מסלול מהיר ל-Nvidia Inception, דבר שיקנה להם גישה לקורסי הכשרה של אנבידיה, הזדמנויות לשתף פעולה עם מומחים מובילים וגישה למשקיעים נוספים, נקודות זיכוי לשימוש במשאבי ענן מחשוב באמצעות שותפי אנבדיה וכן תמחור מועדף למוצרי חומרה ותוכנה נבחרים של אנבידיה.

בסך הכול, הקרן תבצע 20-25 השקעות הון סיכון הפזורות על פני שלבים ואזורים גיאוגרפיים שונים, וכן תבחן השקעות המשך בחברות הפורטפוליו המבטיחות ביותר. מספר חברות חדשות קיבלו עד כה אישור של קרן ה-AI של OurCrowd, בהן D-ID, שפיתחה תוכנה קניינית המאפשרת להפוך כל תמונה או וידיאו לחוויה יוצאת דופן באמצעות שימוש בבינה מלאכותית בלבד, הבנק הדיגיטליOne Zero, חברת Polaris Quantum Biotech, העושה שימוש בטכנולוגיית מחשוב קוונטי כדי לאתר מולקולות מבטיחות המתאימות לתהליכי פיתוח תרופות.

ישנה את כלכלת העולם

OurCrowd השקיעה 386 מיליון דולר ב-81 חברות AI ברחבי העולם. הקרן השיגה עד כה 8 אקזיטים בתחום ובכללם למונייד, מגיסטו ובריפקאם והיא מדורגת בין 15 קרנות ההון סיכון הפעילות ביותר בעולם בעסקאות AI מאז שנת 2012, על פי ניתוח נתונים של PitchBook.

אריק קול, דירקטור בכיר ומנהל תוכנית NVIDIA Inception בישראל, אמר: "שיתוף הפעולה שלנו עם קרן ה-AI של OurCrowd יפתח את הדור הבא של סטארט אפים המתמחים בבינה מלאכותית, ויסייע לעצב את האופן שבו טכנולוגיות AI יביאו תועלת לתחומים רבים בחיינו".

ג'ון מדבד [בתמונה], מנכ"ל ומייסד OurCrowd הוסיף: "כשאנשים חושבים על בינה מלאכותית היום, הם חושבים על תוכנות של בינה מלאכותית יוצרת כמו ChatGPT של OpenAI. עם זאת, הכוח המהפכני של ה-AI הוא הרבה מעבר ליכולתו ליצור טקסט, תמונות, מוזיקה, וידאו וחומרים אחרים", המשיך מדבד. "משקיעים צריכים להסתכל באופן ורטיקלי על מהפכת ה-AI. היישום של בינה מלאכותית בכל מגזר ישנה את העולם שלנו ויעצב את הכלכלות של העתיד. AI צפוי להשפיע על כל ענף, בדומה להשפעה שהיתה למחשוב ענן, מדיה חברתית, הסמארטפון, המחשב האישי ובעבר גם החשמל".

OurCrowd נוסדה ב-2013 על ידי המנכ"ל ג'ון מדבד (Jon Medved) בהתבסס על החזון להנגיש לציבור הרחב את האפשרות להשקיע השקעות הון-סיכון מהשורה הראשונה. החברה צמחה מאז במהירות והפכה לפלטפורמה המקוונת הגדולה ביותר בעולם להשקעות במיזמים. נכון ל- 2024היא מחזיקה בהתחייבויות להשקעה בשווי למעלה מ-3.2 מיליארד דולר וכבר השקיעה בלמעלה מ-440 חברות פורטפוליו וב-56 קרנות המתפרסות על פני חמש יבשות. הסטארט-אפים שבהם השקיעה OurCrowd ‏רשמו עד כה 63 אקזיטים ומספר הנפקות: Beyond Meat (BYND), Lemonade (LMND), Innoviz (INVZ), Arbe (ARBE) Arbe Robotics, Alpha Tau (DRTS), Freightos (CRGO); וכן מספר רב של רכישות בפרופיל גבוה: JUMP על-ידי Uber‏, BriefCam על-ידי Canon‏, Argus על-ידי Continental‏, Crosswise על-ידי Oracle, ‏Replay על-ידי Intel‏, Corephotonics על-ידי Samsung‏, CyberX על-ידי Microsoft ו-Kenna Security על-ידי Cisco. [1] OurCrowd מייצרת ערך מוסף לחברות הפורטפוליו שלה לאורך כל מחזור חייהן על ידי מנטורינג, גיוס יועצים מומחים, סיוע בסבבי המשך ויצירת הזדמנויות לצמיחה דרך רשת השותפויות הבינלאומיות שלה.

הזיכרון החדש של מיקרון ישולב במעבד העוצמתי של אנבידיה

יצרנית הזכרונות מיקרון (Micron) הכריזה אתמול (ב') כי החלה בייצור המוני של רכיב זיכרון רחב-פס (HBM), אשר עתיד להיות משולב כחלק אינגרלי ב-H200 Tensor Core, המעבד הגרפי העוצמתי החדש של אנבידיה (Nvidia) לחוות שרתים ומשימות AI, שצפוי לצאת לשוק במחצית השנייה של השנה.

בחודש דצמבר העריכה מיקרון כי השבב החדש צפוי להניב מכירות בהיקף של כמה מיליוני דולרים ב-2024. בעקבות שיתוף הפעולה עם אנבידיה, זינקה אמש מנייתה של מיקרון בנסד"ק ב-4%. מנייתה של מיקרון עלתה ב-54% ב-12 החודשים האחרונים והיא נסחרת בשווי שוק של 98.7 מיליארד דולר

רכיבי HBM הם מארז תלת-מימדי המקבץ מספר זכרונות אחד על גבי השני. זכרונות אלה מציעים קיבולת גבוהה בשטח סיליקון מצומצם יחסית והם גם נחשבים לחסכוניים בצריכת הספק. רכיבים אלה, שנכנסו לשוק בעשור האחרון, משמשים כמרכיב עזר במעבדים גרפים עוצמתיים בשרתי נתונים ומחשבי-על, והם מאפשרים לווסת את צווארי הבקבוק הנוצרים במעבר הנתונים בין יחידות העיבוד השונות.

הזיכרון החדש של מיקרון, HBM3E, מספק רוחב-פס של 1.2 טרה-בייט לשנייה (TB/s), ובכך מאפשר גישה מהירה למידע למאיצי AI, מחשבי-על ומרכזי נתונים. לדברי מיקרון, השבב צורך 30% פחות אנרגיה לעומת פתרונות מתחרים בשוק. השבב מיוצר על ידי TSMC.

המעבד H200 Tensor Core של אנבידיה יכיל 141 ג'יגה-בייט של זיכרון HBM, כמעט פי 2 מהקיבולת בדור הקודם, H100, וברוחב-פס גבוה פי 1.4. לדברי אנבידיה, ה-H200 יאפשר לבצע משימות LLM ומחקר מדעי ביעילות גבוהה יותר.

 

השפעת המחשב Israel-1 על מהפיכת הבינה המלאכותית

מאת: גלעד שיינר, סגןנשיא בכיר למחשוב-על ותקשורת ב-NVIDIA

לפני פחות משנה הכרזנו על בניית מחשב-על ראשון מסוגו בישראל, Israel-1, שפותח עבור משימות מורכבות בתחום הבינה מלאכותית ומבוסס על טכנולוגיית התקשורת Spectrum-X, שפותחה גם היא במרכז המו"פ של אנבידיה בישראל. המחשב Israel-1 צפוי להיות אחד ממחשבי העל לבינה מלאכותית החזקים בעולם, ולהביא את מהפיכת הבינה המלאכותית היוצרת גם לאקוסיסטם הטכנולוגי בישראל. השלב הראשון בהקמת המחשב כבר מאחורינו ובמהלך השנה הקרובה תושלם בנייתו. כיצד יוכל Israel-1 לסייע להייטק הישראלי לעמוד בחזית הבינה המלאכותית?

שילוב ייחודי: ענן בינה מלאכותית (AI Cloud)

Israel-1 משלב מחשב בינה מלאכותית עוצמתי לעם נגישות דרך הענן (AI Cloud). כיום, ישנם כבר מחשביעל ייעודיים לבינה מלאכותית, וישנם מרכזי נתונים המשמשים את ספקי שירותי הענן. מחשב Israel-1 משלב בין שני העולמות: מחשבעל שפותח במיוחד למשימות בינה מלאכותית אשר תוכנן להיות נגיש ישירות מהענן. המחשב יורכב מ-2,048 מעבדים גרפיים מדגם NVIDIA H100, לצד אלפי שבבי NVIDIA BlueField-3 ועשרות מתגי Spectrum-X. עוצמת החישוב תגיע ל-8 קווינטיליון (10 בחזקת 18) פעולות בשנייה. הוא גם יהיה המודל לתצורה הטובה ביותר להקמת מחשביעל מבוססי Spectrum-X לעידן ה-Generative AI (בינה מלאכותית יוצרת) ו-AI Cloud, שיוקמו בשנים הקרובות מסביב לעולם.

מתן שירותי עיבוד לאקוסיסטם המקומי

הגישה לפלטפורמה תאפשר לכ-3,500 אנשי המחקר והפיתוח שלנו בישראל להמשיך ולפתח את את מוצרי החומרה והתוכנה העתידיים של אנבידיה. הוא גם ישמש את שותפינו בישראל לפיתוח, מחקר ובחינה משותפים של יישומי בינה מלאכותיתבהמשך, כשהוא יפעל במתכונתו המלאה, יוכלו גם חברות, מוסדות אקדמיים וארגונים באקוסיסטם הישראלי לקבל גישה למשאבי Israel-1 דרך שירות מחשוב העל בענן NVIDIA DGX Cloud. מדובר בעוצמות חישוב, פיתוח וסימולציה שאינן זמינות כיום בישראל. חברות סטארטאפ וארגונים יאיצו באמצעותו את המחקר והפיתוח ויוכלו לקדם חדשנות פורצת דרך.

פריצות דרך במחקר ופיתוח

מחשבעל כדוגמת Israel-1, מאפשר לאמן מודלי שפה גדולים ומודלי בסיס (Foundation Models), שהם אבני היסוד של הבינה המלאכותית היוצרת. בתחום השפה למשל, הם יוכלו לסייע במשימות יצירת טקסט, שירות לקוחות, פיננסים וכדומה. מודלים שאומנו בתחום הכימיה ומדעי החיים יוכלו לסייע לפתח תרופות או למצוא שימוש חדש לתרופות שכבר פותחו. ניתן יהיה להשוות בין מיליוני חלבונים וריצופים גנטיים, "לקפל" חלבונים באופן מיטבי, לקרוא ולהבין דנ"א באופן יסודי ומהיר בעלות נמוכה מאוד. מחשבעל שכזה, בין היתר, יסייע בפיתוח תרופות מותאמות אישית.

מחשבי-על ו-AI Clouds יעמדו במרכז הפיתוחים הטכנולוגיים החשובים של העשורים הקרובים. המחשב Israel-1 יאפשר לישראל לעמוד בחזית מהפיכת הבינה המלאכותית. היכולות שלו יאפשרו לסייע בפיתוח חומרים חדשניים לשימוש בסוללות יעילות יותר, יאיצו את תחום הסימולציות התלתממדיות המאפשרות בניית "תאום דיגיטלי" של מתקן פיזי – ולבחון היטב באופן דיגיטלי כל שינוי שנדרש, לפני ש"שוברים קירות" במפעל האמיתי. בחודש מרץ 2024 יתקיים כנס הטכנולוגיה והמפתחים השנתי של אנבידיה, GTC 2024, שבו ייחשפו פרטים נוספים על הטכנולוגיות המניעות את מחשבי העל מסוגו של Israel-1.

אנבידיה רכשה מניות בננוקס הישראלית

מנייתה של חברת ננוקס (Nanox) מזנקת היום בכ-50% במסחר המקדים בנסד"ק, וזאת לאחר שאמש דיווחה במפתיע חברת אנבידיה (Nvidia) כי היא מחזיקה במניות בחברה הישראלית. עם זאת, מדובר באחזקה נמוכה למדי: במסמך שהגישה אמש אנבידיה לרשות לניירות ערך של ארצות הברית (SEC) צוין כי אנבידיה מחזיקה בכ-56 אלף מניות של ננוקס, אחזקה ששווייה – לפני הזינוק במסחר היום – פחות מ-400 אלף דולר.

ננוקס פיתחה מכשיר CT המתבסס על מקור קרינת X דיגיטלי. קרני ה-X נפלטים באמצעות רכיב MEMS במקום באמצעות מנורת להט. להערכת החברה, הטכנולוגיה החדשה תאפשר לייצר מערכות דימות ניידות ונגישות יותר במחיר נמוך יותר בהשוואה למערכות אחרות בשוק ובמודל שירות (SaaS) של תשלום-לפי-סריקה.

מכשיר החברה מאושר על ידי ה-FDA ולאחרונה גם זכה לאישור משרד הבריאות בישראל. בחודש שעבר הלך לעולמו מייסד החברה רן פוליאקין. מנכ"ל החברה הוא ארז מלצר. הכנסות החברה ברבעון השלישי של 2023 הסתכמו ב-2.4 מיליון דולר. קשה להעריך מדוע אנבידיה מחזיקה בנתח בננוקס, וייתכן כי מדובר באחזקה פיננסית בלבד.

האחזקות בננוקס נחשפו במסגרת הגשת דו"ח Form 13F. זהו דו"ח שמנהלי כספים המנהלים תיק השקעות של יותר מ-100 מיליון דולר נדרשים להגיש ל-SEC אחת לרבעון ובו מפורטים כלל אחזקותיהם. הדו"ח שהגישה אנבידיה חשף אחזקות גם בחברות SoundHound, המפתחת פלטפורמת זיהוי דיבור מבוססת AI, חברת הפארמה Recursion Pharmaceuticals, חברת נהיגה אוטונומית בשם Tusimple, וגם בענקית הקניין הרוחני Arm. אחזקותיה ב-Arm הן המשמעותיות ביותר, שווה כ-147 מיליון דולר, נכון לסוף 2023.

"אפקט אנבידיה" התרחש השבוע גם במסחר במניית Beamr הישראלית, שזינקה השבוע ב-680% לאחר שדיווחה על שיתוף פעולה עם אנבידיה בתחום המרת קבצי וידיאו.

 

 

בימר זינקה ב-370% בזכות שת"פ עם אנבידיה

מנייתה של חברת Beamr הישראלית, הנסחרת בנסד"ק, זינקה אתמול (ג') ב-371% לשווי שוק של 128 מיליון דולר, וזאת לאחר שהחברה הכריזה כי תחשוף מחקר משותף עם אנבידיה (Nvidia) שמוכיח את יעילות הפתרון שפיתחה להמרה אוטומטית של קבצי וידיאו לפורמט AVI. הפתרון, המתבסס על פתרונות הקידוד של החברה ומעבדי אנבידיה, עשוי לאפשר לחברות מדיה וענן לחסוך באופן משמעותי בשטחי אחסון של קבצי וידאו. בימר תציג את המחקר בוועידת ACM הנערכת בימים אלה בדנבר, קולורדו.

חברת Beamr מבהרצליה, נוסדה ב-2010 על-ידי המנכ"ל שרון כרמל, שהיה ממייסדי חברת אמבלייז בשנות התשעים. החברה מפתחת פתרונות קידוד והמרת פורמטים לקבצי וידאו, המסייעים להפחית את מספר הביטים לשנייה (bit rate). ככל שמספר הביטים לשנייה גדול יותר, איכות הווידיאו אמורה להשתפר, אולם הקובץ יהיה גדול יותר. החברה פיתחה את טכנולוגיית Content Adaptive Bitrate המוגנת ב-53 פטנטים רשומים, אשר מפחיתה את מספר הביטים לשנייה בכל פריים בנפרד מבלי לפגוע באיכות הקובץ. לדברי החברה, הטכנולוגיה מאפשרת להקטין קבצי וידאו בשיעור אופייני של כ-30%, וכאשר מדובר בסרטונים המופקים בסמארטפון, נתין לכווצם בכ-60%-80%.

לחברה כ-50 לקוחות, ובהם אולפני קולנוע, חברות מדיה ושירותי סטרימינג כדוגמת נטפליקס, דלוקס ו-viacomCBS. היא אף זכתה בפרס "אמי" בקטגוריית טכנולוגיה והנדסה. שוק אחסון הווידאו בענן נאמד ב-2021 ב-7.3 מיליארד דולר, וצפוי להגיע ב-2025 ל-13.5 מיליארד דולר. הפתרון שעומד בבסיס המחקר עם אנבידיה מתמקד בהמרת קבצי וידאו מפורמטים מיושנים וכבדים יותר, כדוגמת HVEC ו-HVC, לפורמט AOMedia Video 1 (AVI). מדובר בפורמט חופשי לשימוש המיועד בעיקר לשידור וידאו באינטרנט, מאחר שהוא מאפשר להפחית בעשרות אחוזים את מספר הביטים מבלי לפגוע באיכות הווידאו.

לכן מנסות ספקיות הענן הציבורי אמזון, מיקרוסופט וגוגל, הנדרשות לאחסן מאגרי וידאו עצומים, לקדם מעבר לפורמט AVI ולחסוך במשאבי אחסון. עם זאת, תהליך ההמרה לפורמט הינו מסובך יחסית ויקר, ולאור זאת האימוץ שלו עדיין איטי. בימר ואנבידיה מציעות כעת פתרון אוטומטי להמרת ספריות וידאו וארכיונים לפורמט AVI, שעשוי להיות בעל ערך רב לחברות הסטרימינג וספקיות הענן. הפתרון מתבסס על האלגוריתמים של בימר ועל המעבדים הגרפיים של אנבידיה, וצפוי להיות בקרוב זמין כשירות בענן (SaaS). בימר הונפקה בנסד"ק בפברואר 2023 וגייסה בהנפקה כ-7.9 מיליון דולר. ברבעון השלישי של 2023 הסתכמו הכמסןץחה ב-1.4 מיליון דולר. החברה צופה האצה בהכנסות על רקע השקת פלטפורמת הענן.

דלויט רוכשת את OpTeamizer הישראלית

פירמת הייעוץ דלויט (Deloitte) מודיעה היום (ד') על רכישת פעילותה של חברת OpTeamizer, המתמחה בפיתוח ובהטמעת פתרונות AI המבוססים על טכנולוגיות מחשוב מואץ. כחלק מהרכישה, צוותי העבודה של OpTeamizer ישתלבו בפרקטיקת הדאטה וה-AI של דלויט, ומייסד OpTeamizer תומר גל ישמש כדירקטור מנהל ויוביל בפירמה את תחום פתרונות המחשוב המואץ ולמידת-עומק. 

רכישת OpTeamizer נועדה לחזק את סל השירותים שמציעה הפירמה ללקוחותיה בעולמות הדאטה, ה-AI, Gen AI ו-Edge AI לצורך אוטומציה ושיפור של תהליכים עסקיים. בנוסף, המהלך מאפשר לדלויט לחזק את השותפות האסטרטגית עם אנבידיה, שנחשבת לחברה המובילה בעולם לפתרונות מחשוב AI. 

עסקה זו, בדומה לעסקאות רכישה קודמות שביצעה Deloitte בעת האחרונה, ממחישה את המשך יישום האסטרטגיה שהוגדרה על ידי הפירמה, שמתמקדת בהתרחבות ובהעמקת ארסנל היכולות הטכנולוגיות, מתוך מטרה ליצור מענה שלם והוליסטי לכלל הצרכים העסקיים של לקוחותיה;כל זאת – תוך בניית שיתופי פעולה אסטרטגיים ברמה הגלובלית עם מובילים טכנולוגיים. . גם כאן, Deloitte משלבת את עוצמתה כשחקן גלובלי המתבסס על שיטות, כלים וידע עולמיים, הממונפים ע"י יכולות חזקות ומוכחות בשוק המקומי בישראל. 

OpTeamizer מספקת מגוון של שירותי פיתוח והדרכה לצד שירותי ייעוץ למרכזי מו"פ מובילים וספקי טכנולוגיה מהשורה הראשונה, לרבות חברות רב-לאומיות הפועלות בישראל.  היא מוגדרת על ידי NVIDIA כ-Preferred Partner שלה בישראל; ככזו, היא בעלת ניסיון רב בעבודה עם המערכות, הטכנולוגיות והשירותים שלה, ביניהם: HPC – High Performance Computing, פלטפורמת הרובוטיקה על בסיס רכיבי  Jetson, פיתוח על בסיס  CUDA, וכן ביצוע הסמכות מעשיות (Workshops) .

OpTeamizer הוקמה ב- 2015 על ידי המייסד תומר גל. הוא משמש כמרצה במסגרת מכון הלמידה העמוקה NVIDIA Deep Learning Institute בעולמות ה-AI ובתחומי האצת ביצועים באמצעות GPU (שפת CUDA). תומר הינו גם חבר סגל במחלקה להנדסת תוכנה במכללה האקדמית להנדסה בראודה, מרצה בתחום בינה מלאכותית עבור ראייה ממוחשבת ומרצה בתחום בינה מלאכותית עבור עיבוד שפה טבעית. 

תומר גל, מייסד ומנכ"ל OpTeamizer: "אין ספק, כי מדובר בתקופה מיוחדת בעולמות ה- AI ו Accelerated Computing;. הצטרפותנו לדלוי תאפשר לנו להרחיב ולהעצים את הערך שאנחנו מספקים ללקוחות Deloitte ברמה הגלובלית". 

[בתמונה מימין לשמאל: אורן רוזמן, רן ברגמן, עדי טל, תומר גל (מייסד ומנכ"ל (OpTeamizer, אילן בירנפלד (יו"ר ומנהל עסקים ראשי Deloitte ישראל), דן הלפרן, ישראל נקל, סיגל אדניה, אלי תדהר ומור כחלון.]

 

ServiceNow מפתחת LLM ל-IT ארגוני במעורבות מרכז המו"פ בישראל

בתמונה למעלה: משרדי ServiceNow בישראל. צילום: אוראל כהן

טכנולוגיית הבינה המלאכותית הגנרטיבית (Gen AI) חודרת כיום לעוד ועוד תחומים, מפיננסיים וסייבר ועד אוטומוטיב ומדיקל. חברת מחשוב הענן ServiceNow, בשיתוף פעולה עם אנבידיה (Nvidia), מפתחת בימים אלה כלים מבוססי Gen AI שמיועדים לחולל מהפכה באופן שבו מתנהלים תהליכים ארגוניים ושירות לקוחות. חלק מהמאמץ של החברה האמריקאית בתחום זה מתבצע גם במרכז הפיתוח שלה בישראל.

ServiceNow, שבסיסה הראשי בקליפורניה, היא אחת מחברות שירותי ה-IT הגדולות בעולם. הכנסותיה ב-2022 הסתכמו ב-7.25 מיליארד דולר והיא נסחרת ב-NYSE לפי שווי שוק של 140 מיליארד דולר. החברה מספקת פלטפורמת ענן שמסייעת לארגונים לנהל את תהליכי העבודה הארגוניים, ותהליכים עסקיים מול לקוחות, בצורה דיגיטלית ומאוחדת. בנוסף לניהול שירותים ותהליכים אירגוניים, ServiceNow מספקת מספר פתרונות ספציפיים לניהול חברות ואירגונים, וביניהן פתרון לניהול משימות ה-IT ומיפוי ובקרה של כל המערכות המחוברות לרשת הארגונית, כגון שרתים, מחשבים, מכשירים ניידים ואביזרים מקושרים. הפלטפורמה מסייעת לזהות ולאבחן אירועי IT המצריכים מענה מצד צוות ה-IT.

להערכת החברה, כ-80% מקרב חברות Fortune500 עושות שימוש בפלטפורמה של סרוויס נאו , וגם בקרב המגזר הארגוני בארץ יש לה לקוחות רבים. מרכז המו"פ של ServiceNow בישראל, הפועל מזה כעשור, נמצא בפתח תקוה ומעסיק מעל-200 איש. הוא מבוסס על ארבע רכישות חשובות שביצעה החברה בישראל. ביולי 2014 רכשה ServiceNow ב-100 מיליון דולר את חברת Neebula Systems הישראלית, שפיתחה טכנולוגיה שמסייעת לבצע מיפוי חכם לכל משאבי ה-IT של הארגון, ושיוכם לאפליקציות מרובות שכבות.

ב-2017 רכשה את חברת סקיי-ג'ירף (SkyGirafe), שעל בסיס הטכנולוגיה שלה השיקה ServiceNow את פלטפורמת המובייל שלה לארגונים ב-2019, מתוך מטרה לאפשר לעובדים לבצע משימות ארגוניות באמצעות הסמרטפון בממשק פשוט ונוח.  ב-2019 רכשה את AppSee, שפיתחה פלטפורמה המספקת אנליטיקה על דפוסי השימוש של המשתמשים בפלטפורמה של ServiceNow, וב-2020 רכשה את Loom Systems, שפיתחה פתרון מבוסס AI לאבחון ותיקון תקלות IT בארגון.

בתוך האקוסיסטם הטכנולוגי של ServiceNow, תחומי המיקוד של מרכז המו"פ הישראלי הם IT Operations Management (ITOM), פלטפורמת המובייל, ושיפור חוויית משתמש. בשיחה עם Techtime סיפר מנהל מרכז המו"פ של ServiceNow בישראל, אדר מרגלית, על הייחוד של הצוות המקומי. "מה שמייחד את הסייט הישראלי זה שיש רוח של סטארט-אפ. זה מתבטא במאמץ מתמיד להביא את החדשנות. בחברה-האם מעריכים זאת מאוד."

מרכז העצבים של כל ארגון

IT היא אחת המחלקות החשובות ביותר בכל ארגון. צוות ה-IT אחראי על התפקוד התקין והרציף של מערכות המידע והמחשוב, והיכולת שלו לאבחן ולטפל בבעיות במהירות היא קריטית לרציפות העסקית של הארגון, ודאי עם מדובר בארגון גדול שפועל באופן מבוזר באתרים שונים.

כאמור, אחד הנדבכים המרכזיים בפלטפורמה של ServiceNow הוא סט הכלים לניהול שירותי IT. הפלטפורמה מספקת מעין "מחלקת IT דיגיטלית". אדר: "הפלטפורמה שלנו מאפשרת לנהל את הפעילות של מחלקת ה-IT בצורה הרבה יותר יעילה, וזה תורם לתפקוד של הארגון כולו. היא מספקת לצוות ה-IT נראות לגבי כל היישומים שרצים בשרתים, לקבל התראות על בעיות ולדעת מהם יחסי הגומלין בין היישומים השונים. המטרה היא למנוע השבתת פעילות [downtime], ואף לחזות בעיות לפני שהן מתרחשות."

אדר מרגלית. קרדיט: יח"צ

לדברי אדר, זהו אחד ההיבטים המרכזיים שבו מתמקד מרכז המו"פ הישראלי. "בישראל אנחנו פיתחנו פתרונות שמספקים מיפוי של הנעשה בשרתי הארגון. מתוך ניתוח הדאטה ובאמצעות טכנולוגיות AI, ניתן לקצר את זמני המיפוי וגם לספק חיזויים תפעוליים. המטרה היא לאגד את ההתראות שמגיעות ממערכות שונות, לנתח אותן, ולספק תובנות שיסייעו לתת מענה לתקלה ולעיתים להתריע מראש על תקלה שהולכת ומתהווה, מה שמכונה Predictive AIOps. הלקוחות שלנו חווים ירידה של עשרות אחוזים בהשבתות ובהתראות קריטיות."

ה-LLM מגיע לעולם ה-IT

בחודש מאי האחרון הכריזו ServiceNow ואנבידיה על שיתוף פעולה, שמטרתו לרתום את יכולות הבינה המלאכותית הגנרטיבית לעולמות שירותי ה-IT, שירות הלקוחות וחוויית העובדים. המטרה היא לנצל את הדאטה הייחודי שאוספת הפלטפורמה של ServiceNow כדי לפתח כלי אוטומציה חכמים בתחום תהליכי העבודה הארגוניים.

ServiceNow מפתחת את המודלים הן באופן עצמאי, והן תוך הרחבת מודלים קיימים, ביניהן פלטפורמת Nemo של אנבידיה, המשמשת לפיתוח מודלים טקסטואליים – ועל בסיס פלטפורמת המחשוב של אנבידיה DGX.

בין היתר, ServiceNow רותמת מודלי LLM כדי לפתח כלים שיידעו לתקצר ולסכם אוטומטית אירועים, קריאות (tickets) ותכתובות, דבר שמאוד ייעל את תהליכי העבודה הארגוניים והן את השירות ללקוח. בנוסף, מפתחת החברה עוזרים-אישיים מבוססי AI שיסייעו להתמצא בפלטפורמה ולקבל מענה לשאילתות בשפה חופשית, ועוד כלי ליצירת קוד לפי פקודה (prompt) שיאפשרו לארגונים המשתמשים בפלטפורמה לפתח יישומים מותאמים אישית. במרכז הפיתוח הישראלי עובדים גם על מערכת שתיתן המלצות מבוססות GenAI לפתרון תקלות, ושיפורים נוספים. חלק מכלים אלו כבר הגיעו ללקוחות החברה בנובמבר, וכלים ושיפורים נוספים צפויים בחודשים הקרובים. 

אדר: "היתה החלטה אסטרטגית ב-ServiceNow לפתח LLM עצמאיים שלנו, על סמך הדאטה שלנו וייעודי לתחום שלנו. היתה הסטה גדולה של משאבים לטובת הנושא הזה. בצורה זו אנו יכולים לספק מודל בעל מומחיות גבוהה יותר בתחומי הידע הספציפיים שלנו, וגם להימנע מהחשש של לקוחות להוציא את המידע שלהם החוצה לשירותים דוגמת Open AI. אין ספק שה-Gen AI עבר לחזית המאמץ, וזה מתבטא בשיתוף הפעולה עם אנבידיה ובהשקעה הרבה של החברה בנושא. "

אנבידיה תרמה 15 מיליון דולר לנפגעי המלחמה

בתמונה למעלה: בניין אנבידיה ביקנעם. המטבח המפעלי תרם 15,000 ארוחות חמות

חברת אנבידיה (NVIDIA) הכריזה על התרומה הגדולה ביותר בכל 30 שנות פעילותה: החברה ועובדיה תרמו 15 מיליון דולר לארגונים ללא מטרות רווח העוסקים במתן סיוע לישראלים שנפגעו במלחמה. במסגרת קמפיין גיוס כספים ייחודי שהתארגן בחברה לאחר מתקפת החמאס, תרמו אלפי עובדים מ-30 מדינות שונות שבהן החברה פעילה, סכום מצטבר של 5 מיליון דולר. הסכום הזה הוכפל פי שלושה על-ידי הנהלת החברה, אשר הוסיפה תרומה של 10 מיליון דולר נוספים.

"אנחנו גאים לראות תמיכה כלכך רחבה ממשפחות אנבידיה בישראל ומסביב לעולם, ומודים על תפילותיהם ותקוותיהם לחזרתו של עמיתנו לעבודה, אבינתן אור, יחד עם כל החטופות והחטופים אחרים המוחזקים בשבי החמאס", אמר עמית קריג, סגןנשיא בכיר באנבידיה ומנהל מרכז הפיתוח של אנבידיה בישראל. "הנדיבות שלהם לתמיכה במאמצים ההומניטריים באזור מעוררת השראה". גדעון רוזנברג, סמנכ"ל משאבי האנוש באנבידיה ישראל ומשנה ליועמ"ש אנבידיה, אמר שמעבר לתרומה הכספית, "אנו גאים בהירתמות העובדים לתמיכה בחקלאות, באיסוף וחלוקה של מזון וציוד הכרחי, ובתמיכה במשפחתו של עמיתנו אבינתן אור, לצד שמירה על שיגרת היוםיום במשרדים"

התרומות של עובדי החברה מיועדות לארגונים ללא מטרות רווח הפועלים באזור ולפי בחירתם של העובדות והעובדים, בהם: איחוד הצלה, הסוכנות היהודית לישראל, קרן עשור JGive, מגןדוד אדום, זק"א, רופאים ללא גבולות, IsraAID Global Humanitarian Assistance, World Central Kitchen ועודבנוסף, אנבידיה תרמה כמה מאות מחשבים ניידים למשפחות המפונים מגבולות הצפון והדרום של ישראל, וכן הסבה את מסעדת "גמלא" שבמשרדי החברה ביקנעם, למטבח מבשל ממנו נתרמו עד כה למעלה מ-15,000 ארוחות חמות.

הושלם השלב הראשון בבניית מחשב העל של אנבידיה בישראל

בתמונה למעלה: מודל דיגיטלי (Digital Twin) של המחשב Israel-1. מקור: אנבידיה

חברת אנבידיה (NVIDIA) הכריזה על השלמת השלב הראשון בפרויקט מחשב העל Israel-1. המחשב מיועד להריץ יישומי בינה מלאכותית יוצרת (Generative AI). ההשקעה בבניית המחשב נאמדת במאות מיליוני דולר, והוא צפוי להיכנס לשימוש ראשוני עד סוף השנה. אנבידיה מעריכה שהמחשב "ישראל-1" יהיה אחד ממחשבי ה-AI החזקים בעולם: הוא מתוכנן לספק עוצמת עיבוד של עד 8 אקסה-פלופס (אקסה = 10 בחזקת 18) פעולות חישוב בשנייה. המחשב נבנה בדטה סנטר של אנבידיה בישראל וישמש בתחילה לצורכי מרכז הפיתוח המקומי של אנבידיה, ולפרוייקטי פיתוח משותפים עם חברות ישראליות. בעתיד הרחוק יותר הוא יהיה חלק ממערך שירותי מחשוב העל בענן של החברה העולמית.

הפרוייקט מתקדם בקצב מהיר, כאשר השלב הראשון בוצע בתוך פחות מ-20 שבועות והקדים את לוח הזמנים המקורי בקרוב לחודשיים. חברת הייפר גלובל (HIPER Global) מראש העין, המתמחה בתכנון ו­אספקת פתרונות מחשוב, הודיעה היום (ב') על השלמת חלקה בפרויקט: תכנון, אינטגרציה, הרכבת מערכות מחשוב ובדיקות. התפקיד שלה בפרוייקט כלל את הקמת מערך התקשורת בין השרתים של חברת Dell. המערך הזה כולל מודולי SuperNIC ומעבדי DPU מסוג BlueField-3 שפותחו בישראל, שרתי Dell PowerEdge XE9680 וקישוריות ל-128 מערכות NVIDIA HGX H100.

מדובר בעיסקה בהיקף של עשרות מיליוני דולרים. בחודש אוגוסט 2023 נודע שהייפר גלובל חתמה על הסכם לייצור ואספקת מחשבים ליישומי AI בהיקף של כ-35 מיליון דולר ללקוח בינלאומי גדול. החברה העריכה שהיא תספק את המערכות עד למחצית השנייה 2023. השבוע התברר שהלקוח הוא אנבידיה, והמחשב הוא "ישראל-1". מנכ"ל הייפר גלובל אנטרפרייז (חברה בת בבעלות הייפר גלובל), איתי אהרון, אמר שפריסת Israel-1 היא צעד משמעותי בקידום תחום הבינה המלאכותית. "שיתוף הפעולה שלנו עם אנבידיה בפרויקט החשוב הזה מסמן הישג משמעותי עבור החברה". סגן נשיא בכיר לרשתות באנבידיה, גלעד שיינר, אמר שהמחשב Israel-1 יוביל לפריצות דרך במחקר ובמדע בישראל ובעולם. "העבודה עם הצוותים הטכניים של הייפר גלובל סייעה לנו להשלים בהצלחה את השלב הראשון בהקמת מערכת עוצמתית זו, לפני המועד המקורי שנקבע".

פיילוט בקנה מידה עצום

המחשב יתבסס על תשתית קישוריות מסוג חדש, Spectrum-X, ולמעשה, מיועד לשמש כפרוייקט הדגמה לארכיטקטורה חדשה של אנבידיה המיועדת לספק יכולת הקמה מהירה וגמישה של מחשבי על. כאשר יושלם, Israel-1 יכיל 256 מערכות NVIDIA HGX H100, עם יותר מ-34 מיליון ליבות CUDA ומיליון ליבות Tensor מהדור הרביעי. ראוי לציין שגם במשימות מחשוב-על קלאסיות יציג Israel-1 ביצועים גבוהים של 135 פטה-פלופס, כאשר כל "פטה" (Peta) מייצג יכולת לבצע 1015 פעולות חישוב מסוג נקודה צפה (Floating-point operations) בשנייה.

לפי רשימת Top500 של 500 מחשבי-העל המהירים בעולם, הביצועים הללו צפויים להציב את המחשב בעשירייה הראשונה בעולם בכל הנוגע לעוצמת עיבוד של משימות קלאסיות.תהליך הבנייה של המחשב כלל יצירת תאום דיגיטלי מושלם (Digital Twin) של המחשב לפני המעבר להרכבה פיסית. חברת אנבידיה הודיעה שהמודל הדיגיטלי נבנה באמצעות מערכות NVIDIA air ו-NVIDIA omniverse. להערכתה, שיטת העבודה הזו תרמה משמעותית למהירות הביצוע של הפרוייקט.

הייפר גלובל עוסקת באיפיון, תכנון והרכבת מחשבים ייעודיים המותאמים לצורכי הלקוחות. בין לקוחותיה: חברות ביטחוניות, יצרניות שבבים, ציוד רפואי, ציוד תקשורת וכדומה. במרץ 2023 היא הופרדה מקבוצת אמת מחשוב הנמצאת בשליטת פימי, והחלה להיסחר בבורסה בתל אביב כחברה עצמאית בשליטת קרן פימי. כיום היא מעסיקה כ-380 עובדים, ובתשעת החודשים הראשונים של 2023 הסתכמו מכירותיה בכ-214 מיליון דולר. החברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-589 מיליון שקל.

הצמיחה המסחררת של אנבידיה נמשכת

חברת אנבידיה (Nvidia) דיווחה אמש (ג') על הכנסות שיא בהיקף של 18.1 מיליארד דולר ברבעון השלישי של שנת הכספים 2024, שהסתיים באוקטובר 2023. מדובר בגידול מרשים של 34% בהשוואה לרבעון הקודם וגידול של יותר מ-200% בהשוואה לרבעון המקביל 2022. למעשה, ההכנסות היו גבוהות ב-2 מיליארד דולר מהתחזית המכירות של אנבידיה עצמה. ברבעון הרביעי צופה החברה גידול נוסף במכירות, להיקף של כ-20 מיליארד דולר.

הטרנספורמציה של אנבידיה בשנים האחרונות לחברה המספקת פתרונות מחשוב לעולם הענן ומחשוב עתיר-ביצועים (HPC) – בין היתר בזכות רכישת מלאנוקס – מתבטאת היטב בתמהיל ההכנסות שלה. חטיבת מרכזי הנתונים (Data Center) היתה אחראית ברבעון ה-3 למירב הכנסותיה, כ-14.5 מיליארד דולר, גידול של 41% ביחס לרבעון הקודם וגידול של 275% ביחס לרבעון 3 ב-2022.  מחצית מהכנסות החטיבה מגיעות מחברות ענן כמו מטא, מיקרוסופט, סנופלייק ו-Adobe, שעושים שימוש בתשתית של אנבידיה כדי לפתח ולספק יישומי Gen AI.

גל הבינה המלאכותית מגיע לעולם הארגוני

בשיחת הוועידה עם משקיעים לאחר פרסום הדו"ח תאר מנכ"ל ומייסד החברה, ג'נסן הואנג, כיצד תחום ה-AI דוחף את מכירותיה: "ההשקעות בתשתית לאימון ויישום של מודלי שפה גדולים, מנועי המלצות מבוססי למידת-עומק, ויישומי Gen AI מייצרות ביקושים גבוהים למגוון פתרונות האצת המחשוב של אנבידיה. מרבית חברות האינטרנט הצרכניות נמצאות במירוץ להצטייד ביכולות AI גנרטיבית. כעת החל גל נוסף של אימוץ בינה מלאכותית יוצרת גם גנרטיבי במגזר הארגוני.

"חברות המפתחות תוכנות ארגוניות, כמו Adobe, Databricks, Snowflake ו-ServiceNow, עוסקות כיום בפיתוח עוזרים אישיים ו-Co-Pilots מבוססי AI". החברה מסרה שלהערכתה פלטפורמת מרכזי הנתונים של החברה, Nvidia HGX, המשלבת בין מעבדים גרפיים, פתרונות קישוריות ותוכנה ייעודית, הפכה לתכנון הייחוס המקובל עבור בניית חוות שרתים ייעודיות ליישומי בינה מלאכותית יוצרת (Generative AI).

ההגבלות על ייצוא לסין יפגעו בהכנסות

החברה מדגישה את החשיבות של פתרונות הקישוריות (הטכנולוגיה של חברת מלאנוקס לשעבר) עבור הצמיחה של החברה. ההכנסות מתחום הקישוריות ברבעון האחרון היו גבוהות פי שלושה בהשוואה לרבעון המקביל ב-2022, ובפרט מכירות של מתגי אינפיניבנד (InfiniBand) זינקו פי חמישה. "טכנולוגיית אינפיניבנד הינה הכרחית כדי להשיג את קנה המידה והביצועים הדרושים לאימון מודלי שפה גדולים". כך למשל, מיקרוסופט חשפה כי תשתית הענן שלה, Azure, מתבססת על 20 אלף מייל של כבלי אינפיניבנד, יותר מהיקף כדור הארץ. אנבידיה תשיק ברבעון הראשון של 2024 גם קו חדש של מתגי איתרנט ליישומי AI, שיהיו מהירים ב-60% מהפתרונות הקיימים.

מגמה נוספת התורמת לצמיחת אנבידיה היא בניית מחשבי-על בחסות מדינתית. מרכז Elec בגרמניה יבנה את המחשב החזק בעולם ליישומי AI, שיתבסס על כ-24 אלף מעבדי Grace Hopper של אנבידיה ויהיה בעל עוצמת עיבוד של 90 אקסה-פלופס (exaplops). גם בבריטניה נבנה מחשב-על שיתבסס על 5,500 מעבדי גרייס הופר. בסך הכול, מחשבי-העל שייבנו על בסיס מעבדי החברה ב-2024 (בארצות הברית, אירופה ויפן) יהיו בעלי כוח עיבוד כולל של 200 אקסה-פלופס.

הנקודה היחידה שמעיבה על מומנטום הצמיחה של אנבידיה קשורה למאבקי הכוח בין ארצות הברית לסין. באחרונה השית הממשל האמריקאי מגבלות חדשות על ייצוא טכנולוגיות מסוימות לסין, וייטנאם ומספר מדינות במזרח התיכון. לפי התקנות החדשות, מכירה של טכנולוגיות מתקדמות מסוימות תהיה מחויבת בקבלת רישיונות, ומכירה של טכנולוגיות פחות מתקדמות תהיה מחויבת בדיווח. באנבידיה ציינו, כי המדינות שנכללות בהגבלות החדשות היו אחראיות לכרבע מהכנסות חטיבת שרתי הנתונים ברבעונים האחרונים. מכאן שהיקף ההכנסות מהשווקים הללו צפוי לרדת משמעותית ברבעון הבא.

קלאסיק ואנבידיה מקימות מעבדה קוונטית באיכילוב

חברת התוכנה הקוונטית קלאסיק (Classiq) מקימה, בשיתוף אנבידיה (Nvidia), במרכז הרפוא סוראסקי בתל אביב (איכילוב) מעבדת מחקר קוונטי, תחת השם "המרכז הקוונטי למדעי החיים והבריאות". מטרת המרכז תהיה לקדם פיתוח ויישום של אלגוריתמים קוונטיים בתחום המחקר והפיתוח הרפואיים.

בקלאסיק מסבירים כי מחשוב קוונטי, מעצם יכולתו לעבד במהירות מספר רב של משתנים בעלי יחסי גומלין מורכבים, עשוי לחולל פריצות דרך בפיתוח תרופות, אנליזה של מולקולות ורפואה מותאמת אישית. בחברה מציינים כי השימוש במחשוב קוונטי יכול גם לסייע בייעול תהליכי האבחון והטיפול ולהפוך את "המסע" של המטופל בתוך המערכת הרפואית למהיר, מדויק ומותאם אישית יותר.

קלאסיק פיתחה פלטפורמה לכתיבה של אלגוריתמים קוונטיים. בשנה שעברה, במסגרת ועידת המפתחים השנתית GTC של אנבידיה, באותה ועידה, הכריזו שתי החברות על  שיתוף פעולה ראשון, לאינטגרציה של הפלטפורמה של קלאסיק עם הסימולטור הקוונטי של אנבידיה, הנשען על כוחות המחשוב העוצמתיים של המעבד הגרפי H100 Tensor Core של אנבידיה.

למעשה, זו תשתית המחשוב שתשמש את החוקרים במרכז החדש, אשר יוכלו להריץ את אפליקציות הקוונטיות שהם מפתחים על גבי הסימולטור של אנבידיה, לבדוק את ביצועיהן, לתקן שגיאות ולבצע אופטימיזציה, וזאת מבלי שיהיה צורך להשתמש במחשב קוונטי אמיתי.

מנהל המרכז הרפואי, פרופ' רוני גמזו, אמר כי "הפעילות הקלינית והתפעולית בבית החולים מתבצעת באמצעות מערכות מחשוב חכמות, ואנחנו גאים על כך. עם זאת, אנחנו מודעים לכך שהכלים הקיימים אינם יעילים מספיק כדי לתת מענה למורכבות הגוברת של המערכות שלנו. ביחד עם אנבידיה וקלאסיק נפרוץ את גבולות מדעי הנתונים לטובת הרפואה והמטופלים."

מנכ"ל ומייסד-שותף של קלאסיק, ניר מינרבי, הוסיף כי "מטרת המרכז היא לגשר על הפער שבין תיאוריה קוונטית לפרקטיקה, ותהיה לכך תועלת ממשית בתחומי מדעי החיים, בריאות ומעבר לכך."

קלאסיק הוקמה במאי 2020 על-ידי המנכ”ל ניר מינרבי, סמנכ”ל המו”פ אמיר נוה והטכנולוג הראשי יהודה נוה. החברה מפתחת פתרונות שיאפשרו לכתוב יישומים עבור מחשבים קוונטיים, ויש לה כבר מספר לקוחות בתחומי הבנקאות, הנדסת חומרים ותרופות. בשנים האחרונות חלה פריצת דרך בתחום המחשוב הקוונטי, ורבות מענקיות הטכנולוגיה בונות מחשבים קוונטיים חזקים יותר ויותר שמסוגלים לבצע משימות משמעותיות. ואולם, כדי להוציא לפועל את המהפכה צריך כלי תוכנה שיאפשרו לכתוב יישומים למחשוב קוונטי, וזה מה שעושה קלאסיק.

רויטרס: אנבידיה מפתחת CPU מבוסס Arm

בתמונה למעלה: תחנת עבודה חדשה המבוססת על GPU של אנבידיה ומעבד CPU של AMD. צילום: אנבידיה

חברת אנבידיה (Nvidia) מפתחת בחשאי מעבד מרכזי (CPU) עבור מחשבים אישיים, המבוסס על טכנולוגיה של חברת Arm ומיועד לעבוד על-גבי מערכת ההפעלה חלונות של מיקרוסופט (Microsoft). כך דיווחה השבוע סוכנות רויטרס, אשר מסרה שקיבלה את המידע מידי שני אנשים המקורבים לנושא. הפיתוח מתבצע בשיתוף פעולה עם חברת מיקרוסופט, אשר מעודדת יצרניות שבבים לפתח מעבדים מבוססי Arm כדי להתחרות בחברת אפל (Apple). המעבד המרכזי שאפל פיתחה עבור מחשבי מק מבוסס גם הוא על Arm, ולהערכת חברת IDC הביא להכפלת נתח השוק של אפל בשוק המחשבים האישיים.

המקורות דיווחו לרויטרס שגם חברת AMD, שהיא כיום המתחרה היחידה של אינטל בתחום מעבדי המחשבים האישיים, מפתחת מעבד מרכזי מבוסס Arm. להערכתם, המעבדים עשויים להגיע לשוק כבר בשנת 2025. הדוברים של Arm, אנבידיה, מיקרוסופט ו-AMD סרבו להגיב לידיעה. בין החברות שמיקרוסופט פועלת עימן בנושא הזה נמנית גם חברת קואלקום (Qualcomm). לפי המקורות האלה, מיקרוסופט פנתה כבר בשנת 2016 אל קואלקום והציעה לה לפתח מעבד מרכזי למחשבים אישיים. לאחר מכן היא גם העבירה לידה מידע טכני במטרה לסייע לה לפתח מעבד CPU מבוסס Arm עד לשנת 2024.

אנבידיה בודקת את המים לפני שהיא קופצת

הכניסה של אנבידיה אל שוק מעבדי ה-CPU היא מהלך דרמטי, אבל אינו מפתיע. כבר בשנת 2020, כאשר אנבידיה הציעה לרכוש את Arm תמורת כ-40 מיליארד דולר, העריכו משקיפים רבים שאחת ממטרות העיסקה היא לסייע לה להיכנס לשוק הזה שבו שליטתה של אינטל היא בלתי מעורערת. בחודש אפריל 2021 חשפה אנבידיה את המעבד NVIDIA Grace, שהוא מעבד ה-CPU הראשון שלה למרכזי נתונים, ומבוסס על מערך ליבות בארכיטקטורת ARM. בחודש ינואר 2022 היא הודיעה על הרחבת פעילותה בישראל (מעבר לפעילות של חברת מלאנוקס לשעבר), והקמת קבוצת פיתוח של מעבדים מרכזיים. המעבדים שיפותחו בישראל מיועדים לשמש במגוון רחב של שימושים: בינה מלאכותית, רובוטיקה, כלי-רכב אוטונומיים ועולמות וירטואליים (Omniverse).

החברה הגדירה תפישה שלפיה שרתי העתיד יתבססו על שלושה סוגי מעבדים: מעבד מרכזי (CPU), מעבד גרפי (GPU) ומעבד DPU (מעבד ההאצה שפותח במלאנוקס). ראוי לציין שלצד בדיקת ארכיטקטורת Arm, אנבידיה גם בוחנת את השימוש בארכיטקטורת RISC-V. כך למשל, היא הובילה את מאגד GenPro הישראלי אשר פיתח שני מעבדי RISC-V, שאחד מהם הוא מעבד CPU לביצועים גבוהים באורך מילה של 64 ביט, אשר יכול לעבוד באמצעות מערכת ההפעלה לינוקס. משמעות הידיעה של רויטרס היא שאנבידיה מרחיבה כנראה את שוק היעד למעבדים מרכזיים מתוצרתה, מרמת השרתים אל רמת המחשבים האישיים.

שת"פ עם לנובו במסע אל מחשבי הקצה

אנבידיה נחשבת למובילה העולמית בתחום הבינה המלאכותית בזכות שילוב של מעבדים ותוכנות שהיא מספקת. המסע שלה אל המחשב האישי לא כולל רק כניסה אל תחום ה-CPU, אלא שיתופי פעולה המביאים את תשתית הבינה המלאכותית שלה אל כל התקני הקצה. כך למשל, השבוע היא הכריזה על שיתוף פעולה עם לנובו בדיוק לצורך המטרה הזאת. שיתוף הפעולה כולל התאמת הפלטפורמות של לנובו לתוכנות הבינה המלאכותיתי הארגוניות של אנבידיה. בנוסף הן ישתפו פעולה בשילוב חומרה של אנבידיה עבור יישומי בינה מלאכותית מרמת אבזרי הקצה ועד הענן. כך למשל, שרתי ThinkSystem של לנובו יצויידו במעבדים הגרפיים החדשים NVIDIA L40S, בשבבי BlueField-3 ובמאיצי התקשורת Spectrum-X שפותחו בישראל.

Hugging Face: "גאודי-2 מהיר יותר מ-H100"

חברת Hugging Face הצרפתית-אמריקאית פירסמה דיווח על מבחן השוואתי שהיא ביצעה, שבמהלכו השיגו מאיצי הבינה המלאכותית גאודי של חברת הבאנה לאבס הישרלאית (בבעלות אינטל), תוצאות טובות יותר מהמאיצים המתחרים של אנבידיה. חברת Hugging Face מספקת כלים לפיתוח יישומים המתבססים על לימוד מכונה ובינה מלאכותית מבוססת רשתות נוירונים. החברה מסרה שבמהלך מבחון השוואית לאימון רשתות במודל BridgeTower ליישומי ראייה ממוחשבת לעיבוד שפה שפה ממוחשבת, המעבד החדש של הבאנה לאבס, Gaudi-2, מהיר יותר ממאיצי ה-GPU מסדרות A ו-H של חברת אנבידיה באימון מודל BridgeTower לראייה ושפה ממוחשבת. החברה מסרה שעל-פי הממצאים, באימון המודל BridgeTower הספציפי, ביצועי Gaudi2 טובים ב-40% מה H100 החדש ביותר של Nvidia ואף עד פי 2.5 מהירים מה- 100A.

זוהי בשורה טובה לאינטל, אשר מתחרה ראש בראש מול חברת אנבידיה באמצעות הטכנולוגיה של Habana Labs הישראלית. על פי הממצאים, באימון המודל BridgeTower הספציפי, ביצועי Gaudi2 היו טובים בכ-40% מביצועי מאיץ H100 החדש ביותר של אנבידיה, ומהירים עד פי 2.5 מממאיץ 100A. אינטל הסבירה שהשיפור בביצועים מיוחס בעיקר ליכולות חדשות ששולבו ב-Gaudi2 לטעינת נתונים מהירה ישירות למאיץ, ולייעול העיבוד של נתוני וידאו ותמונות הנדרשים לאימון מודלים אלו. אינטל מודה שעדיין נותרו אתגרים רבים בפיתוח החומרה והתוכנה על-מנת להגיע לרמה של חברת אנבידיה.

חברת Hugging Face פיתחה את פלטפורמה פופולרית מאוד לשיתוף, אימון ופריסה של מודלי NLP מבוססי טרנספורמר כמו BERT, GPT-2 ו-GPT-3. החברה מספקת ספריות קוד פתוח ב-Python המאפשרות למפתחים ליישם בקלות מודלים מתקדמים, מבלי להתעסק עם פרטים טכניים. בין השאר, הבאנה לאבס מספקת סביבת פיתוח למפתחים עם ספריית Optimum Habana של Hugging Face, במטרה לאפשר העברה קלה של קוד קיים לריצה על Gaudi2, ולנצל את מלוא הביצועים שהוא מספק. מודל BridgeTower נחשב לאבן דרך חשובה בתחום הראייה והשפה הממוחשבת. אינטל: "היכולת לאמן אותו במהירות גבוהה צפויה לתרום להתקדמות התחום".

אנבידיה למדה מאינטל כיצד לתאם את ההשקה של מספר יצרניות מחשבים

לעתים נתין ללמוד מהשאיפות של חברה לאו דווקא באמצעות מפת הדרכים הטכנולוגית – אלא באמצעות השיטות שבהן היא מכריזה על מוצרים חדשים. חברת אינטל, למשל, שכללה שיטת השקה שבה היא מכריזה על מעבד חדש ולוח אם חדש, במקביל להכרזה על עשרות מחשבים חדשים אשר ייצאו לשוק בתאריך יעד על-ידי השותפות הטכנולוגיות שלה, ובכך היא מכוונת במכה אחת את כל השוק. כעת נראה שגם חברת אנבידיה מתחילה לאמץ את השיטה הזאת, ובכך היא גם מבהירה לשוק שהיא רואה את עצמה כמתחרה מרכזית של אינטל על הבכורה בשוק.

למרות שהיא אינה מייצרת מחשבים שולחניים כמוצר מרכזי, השבוע היא הכריזה על תחנות עבודה חדשות ממשפחת NVIDIA RTX, שרובן יהיה זמין בשוק בסתיו הקרוב. בדומה למודל של אינטל, אנבידיה לא תייצר ותמכור אותן, היא אחראית לשבבי הליבה, לחלק מהתוכנות, לתכנון הייחוס ולתיאום בין יצרניות המחשבים עצמן, שנועד לוודא השקה בו-זמנית. במקרה הזה מדובר בנבחרת יצרניות המחשבים המובילות: BOXX, HP, Dell ולנובו, אשר יוציאו לשוק סדרה של תחנות עבודה.

מדובר במחשבים חזקים מאוד להרצת תוכנות גרפיות, סימולציות, יישומי תכנון הנדסי, יישומי בינה מלאכותית וכדומה. הם מבוססות על הדור החדש של מעבדי GPU הבנויים בארכיטקטורת Ada Lovelace של אנבידיה, וכוללות מאיצי CUDA, מאיצים ייעודיים לרשתות טנסורים, זכרון DDR6 בנפח של 20GB, וחבילות התוכנה הארגוניות NVIDIA AI Enterprise ו- NVIDIA Omniverse™ Enterprise. כל תחנת עבודה מצויידת בעד ארבעה מעבדי RTX 6000 Ada GPU בעלי זכערון פנימי של 48GB כל אחד, המעניקקים להם עוצמת עיבוד של עד 5,828TFLOPS ביישומי בינה מלאכותית.

עידו בוקשפן מאנבידיה ימונה למנכ"ל Pliops 

בתמונה למעלה: אורי בייטלר (מימין) ועידו בוקשפן. צילומים: בני גמזו לטובה ונתנאל טוביאס

חברת Pliops, המפתחת מעבדי אחסון עבור מרכזי נתונים מבוססי ענן, הודיעה על מינויו של עידו בוקשפן לתפקיד מנכ"ל החברה. בוקשפן, שיכהן גם כחבר דירקטוריון, יחליף את אורי בייטלר, ממייסדיי החברה אשר כיהן כמנכ"ל מיום היווסדה. בייטלר ישמש כעת כמנהל האסטרטגיה והפיתוח העסקי, וכחבר דירקטוריון. בוקשפן מגיע מחברת אנבידיה שבה שימש כסמנכ"ל בכיר לפיתוח שבבים. במסגרת תפקידיו באנבידיה, בוקשפן הוביל את ארגון ה-Chip Design לתחום התקשורת (Networking), המונה מאות עובדים בארץ ובעולם. בוקשפן הצטרף לאנבידיה בעקבות העיסקה שבה נמכרה מלאנוקס הישראלית לאנבידיה. לפני-כן הוא עבר כ-20 שנה במלאנוקס, ובתפקידו האחרון במלאנוקס שימש כסמנכ"ל תכנון השבבים (VP Chip Design).

חברת פליופ מפתחת מעבד וכרטיסי האצה המאפשרים למרכזי הנתונים הגדולים להאיץ פי 100 את מהירות הגישה לזיכרון, בלא צורך להחליף את תשתית כונני ה-SSD הקיימת. בארכיטקטורה של מרכזי נתונים, המעבד שפיתחה פליופס יושב בין המעבדים הראשיים של מרכז הנתונים המבצעים את משימות העיבוד, לבין כונני ה-SSD המאחסנים את המידע המגיע לעיבוד. הפתרון מיועד להתגבר על בעיית צוואר הבקבוק: למעבדי ה-GPU יש עוצמת עיבוד גבוהה מאוד, אך קשה להוציא מהמערכת את הביצועים האלה בגלל שתהליך שליפת המידע והעברתו לעיבוד הוא איטי מדי.

המעבד של פליופס פותח באופן ייעודי להתמודד עם המשימה הזו: הוא מבטל את הצורך בשכבות תוכנה המתווכות בין הכוננים לבין בסיס הנתונים, ומאחסן את המידע בפורמט ייחודי שהחברה פיתחה, ומארגן אותו באופן יעיל יותר בכונני האחסון ובכך גם מגדיל את שטח האחסון האפקטיבי שלהם. לדברי החברה, המעבד שלה מאפשר לשפר פי 10 את רמת הביצועים של האפליקציות, לחסכוך 80% בהוצאות ולצמצ עד פי 6 את נפח האחסון הדרוש.

פליופס מעסיקה כ-110 עובדים בישראל, ארצות הברית וסין, וגייסה עד כה כ- 215 מיליון דולר. החברה הוקמה ב-2017 על-ידי מומחי אחסון שהגיעו מ-M-Systems ,XtremIO וסמסונג. המנכ"ל עד היום, אורי בייטלר ניהל את מרכז פיתוח בקרי ה-SSD של סמסונג בישראל, הטכנולוג הראשי משה טוויטו שימש כטכנולוג הראשי במרכז הפיתוח של סמסונג והיו”ר אריה מרגי היה ממייסדי M-Systems, XtremIO ו-ActivePath. בין המשקיעים בחברה: Koch Disruptive Technologies, State of Mind Ventures Momentum, אינטל קפיטל, Viola Ventures, SoftBank, אנבידיה, AMD, ווסטרן דיג'יטל, SK Hynix  ועוד.

אנבידיה: מחשב העל הישראלי מבוסס טכנולוגיית קישוריות ישראלית

בתמונה למעלה: פלטפורמת הקישוריות NVIDIA Spectrum-X שעליה יתבסס המחשב Israel-1

חברת אנבידיה (Nvidia) הודיעה היום (ב') שהיא תבנה בישראל את מחשב-העל Israel-1, אשר מיועד להריץ יישומי בינה מלאכותית יוצרת (Generative AI). ההשקעה בבניית המחשב נאמדת במאות מיליוני דולר, והוא צפוי להיכנס לשימוש ראשוני עד סוף השנה. אנבידיה מעריכה ש"ישראל 1" יהיה אחד ממחשבי ה-AI החזקים בעולם: הוא מתוכנן לספק עוצמת עיבוד של עד 8 אקסה-פלופס (אקסה = 10 בחזקת 18) פעולות חישוב בשנייה. 

גם במשימות מחשוב-על קלאסיות יציג Israel-1 ביצועים גבוהים של 135 פטה-פלופס, כאשר כל "פטה" (Peta) מייצג יכולת לבצע 1015 פעולות חישוב מסוג נקודה צפה (Floating-point operations) בשנייה. לפי רשימת Top500 של 500 מחשבי-העל המהירים בעולם, הביצועים הללו יציבו את המחשב בעשירייה הראשונה בעולם בכל הנוגע למשימות קלאסיות. רשימת Top500 טרם מציגה מדדים ייעודיים לפעולות חישוב של אלגוריתמי בינה מלאכותית. 

המחשב הוא הרשת

המחשב יתבסס על תשתית קישוריות מסוג חדש, Spectrum-X ועל שרתים של חברת Dell. למעשה, מדובר בפרוייקט הדגמה אשר מיועד להמחיש לתעשייה את ביצועי הארכיטקטורה החדשה, וגם לשמש את אנבידיה לצרכי מו"פ של החברה. בהמשך, הוא יהיה זמין למשתמשים אשר יוכלו לקבל שירותי עיבוד באמצעות שירות המחשוב-על בענן, NVIDIA DGX Cloud, ויאפשר לארגונים לפתח מודלים ופתרונות מבוססי Generative AI.

המפרט של Israel-1 כולל 256 שרתי HGX H100 של חברת Dell Technologies, הכוללים 2,048 מעבדים גרפיים מסוג NVIDIA H100 80GB, יותר מ-34 מיליון ליבות CUDA ויותר ממיליון ליבות Tensor מהדור הרביעי. כמו כן, ישלב מחשב העל 2,560 מעבדי תקשורת והסטת עומסים מסוג BlueField-3 DPU ו-80 מתגי Spectrum-4, שכולם פותחו בישראל. 

מעבד הנתונים BlueField-3 DPU
מעבד הנתונים BlueField-3 DPU

פלטפורמת האיתרנט חדשה, Spectrum-X פותחה על-בסיס הטכנולוגיה של מלאנוקס, אשר נירכשה על-ידי אנבידיה בשנת 2020. הפלטפורמה החדשה מציעה ארכיטקטורת רישות (networking) ייעודית להרצת יישומי בינה מלאכותית יוצרת בענן, המתבססת על צימוד (coupling) של מתגי איתרנט מדגם Spectrum-4 אשר מספקים קישוריות במהירות של 800 גיגה-ביט בשנייה (Gb/s), מעבדי עיבוד דטה (DPU), ומקמ"שים אופטיים מדגם LinkX.

להערכת אנבידיה, הפלטפורמה משיגה שיפור של 70% בביצועי ה-AI. מאחר שיהיה זה מחשב-העל הראשון המתבסס על הפלטפורמה החדשה, Israel-1 יהווה מודל ותכנון-ייחוס לבניית מחשבי-על דומים. המהלך הוא חלק מהאסטרטגיה של אנבידיה להציע פתרון מלא של מחשבי-על. החברה מסרה שמספר ספקיות שירותי ענן כבר מתעניינות בפלטפורמה החדשה.

מלאנוקס + AI = זינוק בהכנסות

ביום חמישי בשבוע שעבר, דיווחה אנבידיה על הכנסות של 7.2 מיליארד דולר ברבעון הראשון, כאשר יותר ממחצית, כ-4.2 מיליארד דולר, הגיעו מתחום מרכזי הנתונים (Data Center). אנבידיה גם הציגה תחזית לגידול של 50% בהכנסות ברבעון הבא. מייסד ומנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, הסביר בשיחת הוועידה עם אנליסטים את חשיבות הטכנולוגיה שהביאה מלאנוקס לחברה. "אנחנו עדים לביקוש חזק בקרב ספקיות תקשורת ולקוחות ארגוניים לבינה מלאכותית יוצרת ולמחשוב מואץ. הדבר מחייב פתרונות רישות עתירי-ביצועים כמו פלטפורמות אנבידיה/מלאנוקס שלנו. ככל שיישומי הבינה המלאכותית נעשים גדולים יותר, תקשורת מהירה נעשית חיונית יותר מכיוון שהיא מאפשרת להתמודד עם העומס הגדול של פעולות אימון והסקה". כזכור, חברת אנבידיה רכשה את מלאנוקס בשנת 2020 תמורת כ-6.9 מיליארד דולר.

הבהלה ל-AI: אנבידיה ומארוול הדהימו את השוק והחזירו את הירוק למניות השבבים

מאת יוחאי שויגר

דווקא בדמדומיה של עונת הדו"חות בוול-סטריט, דו"חותיהן של שתי חברות שבבים הדהימו בסוף השבוע את השוק, והמחישו את התנופה האדירה שמהפכת ה-AI מזמנת לתעשיית השבבים.

תחילה היתה זאת ענקית המעבדים הגרפיים אנבידיה (Nvidia), שפרסמה ביום חמישי את תוצאותיה לרבעון הראשון של השנה, והתעלתה מעל כל תחזיות האנליסטים בשורות ההכנסות והרווח, וגם הציגה תחזית פנומנלית לרבעון הבא. בעקבות כך, נסקה מניית אנבידיה ביום אחד ב-24%, תנועה מאוד חריגה למניית מגה-קאפ כה גדולה. כדי לסבר את האוזן, שווי השוק של מניית אנבידיה תפח ביום חמישי ב-186 מיליארד דולר – יותר משווי השוק הכולל של מניית אינטל. ביום שישי הגיע תורה של יצרנית שבבים נוספת, חברת מארוול (Marvell), שהאמירה ב-32.4% בעקבות דו"ח מצוין, שגם כן הבליט את הביקוש הגדול למוצריה סביב הצורך במרכזי נתונים מהירים יותר עבור יישומי AI.

ביחד איתן נסקו מניותיהן של חברות שבבים נוספות, כמו AMD, TSMC, ASML ואפילו אינטל החבוטה. נראה כי לאחר שנתיים שבהן התעשייה מתמודדת עם בעיות מכבידות כמו מחסור ברכיבים וחומרי גלם, האטה בשווקי מפתח כמו סמרטפונים ו-PC, ומלחמת השבבים בין ארה"ב לסין – העתיד שוב ורוד לחברות שמספקות את החומרה למהפכות הטכנולוגיות של ימינו, ובראשן ה-AI.

מירוץ החימוש של מרכזי הנתונים

מדובר למעשה בעונת הדו"חות הראשונה שמגיעה בשיא הבאז סביב יישומי AI גנרטיבית ו"מודלי שפה גדולים" (LLM) כמו ChatGPT, ועד כה לא היה ברור באיזו מידה תחומים פורצי דרך אלה ישפיעו על הביקוש לשבבים. שתי החברות הללו, אנבידיה ומארוול, מספקות פתרונות חומרה ותוכנה שהם קריטיים עבור תשתית המחשוב הנדרשת כדי להפעיל מאחורי הקלעים את יישומי ה-AI הללו. ב-AI גנרטיבי ישנם שני שלבים עיקריים: שלב האימון, שבו המודל מפתח את יכולותיו באמצעות ניתוח של מאגרי מידע עצומים, ושלב ההסקה (inference) שבו המודל מיישם את יכולותיו במשימה כלשהי. כאשר אתם שואלים את ה-ChatGPT שאלה כלשהי, זהו שלב ההסקה. "הקסם" הזה, של האימון וההסקה, מתבצע במרכזי נתונים, וככל שהיישומים הללו נהיים מתוחכמים ותובעניים יותר ויותר יש צורך במחשוב עוצמתי יותר.

אנבידיה, שהוקמה עוד בשנות ה-90', היא יצרנית של מעבדים גרפיים, שתפקידם המקורי הוא להציג תמונה על המסך. ואולם, בעשור האחרון הפכה אנבידיה להיות אולי חברת הטכנולוגיה החשובה ביותר המאפשרת את מהפכת המידע, וזאת לאור יכולתם של מעבדים גרפיים (GPU) לבצע חישוב מקבילי, לעומת מעבד מרכזי (CPU), שמבצע חישוב בטור. היכולת הזו הופכת את המעבד הגרפי למעבד אופטימלי יותר למחשבי-על, מרכזי נתונים, בלוקצ'יין ובינה מלאכותית – וזה מה שהפך את אנבידיה לאימפריה, שמשאירה אבק לחברות כמו אינטל ו-IBM.

מבחינת הפורטפוליו שלה, אנבידיה ממוצבת בצורה הטובה ביותר לנסוק על גלי מהפכת ה-AI. יש לה מעבדים רבי-עוצמה למחשבי-על כמו ה-H100, שכולל 80 מיליארד טרנזיסטורים, ושירותי ענן לאימון והסקה של רשתות נוירונים, כמו Namo עבור יישומי שפה, Picasso עבור יישומי תמונה ו-BioNeMo עבור מדעי החיים, וכן מעבדי האצה למרכזי נתונים כמו ה-Grace Hopper.

בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח מייסד ומנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, תיאר ממש "בהלה ל-AI" במגוון תעשיות. "ה-AI הגנרטיבית מייצרת צמיחה אקספוננציאלית בדרישות המחשוב, והדבר מוביל למעבר מהיר לפתרונות המחשוב המואץ של אנבידיה, שהם המגוונים והחסכוניים ביותר בצריכת האנרגיה, והמשתלמים ביותר מבחינת עלות לצורך אימון ופריסה של AI."

לדברי הואנג, ישנו כעת "מרוץ חימוש" בקרב חברות הענן, כשמיקרוסופט, גוגל, פייסבוק, אורקל ואמזון כבר הצטיידו במעבדי H100 של החברה, כדי להציע ללקוחותיהן שירותי אימון והסקה דרך פלטפורמות הענן שלהן. בנוסף, הואנג ציין כי ישנו ביקוש גובר גם מצד תעשיות אחרות, כמו רכב, פיננסיים, שירותי בריאות, טלקום, ביטוח ופארמה. לדבריו, ה-AI הופכת להיות זירה מרכזית של חדשנות ותחרות, ואף אחת לא רוצה להישאר מאחור.

בסך הכול, אנבידיה רשמה ברבעון הראשון הכנסות של 7.2 מיליארד דולר, מתוכם 4.2 מיליארד דולר הגיעו מתחום מרכזי הנתונים. ברבעון הבא צופה החברה הכנסות של 11 מיליארד דולר – גידול רבעוני מדהים של יותר מ-50%.

החוליה המקשרת של מרכזי הנתונים

החברה השנייה שהפתיעה את השוק היתה מארוול, שדיווחה ביום שישי על הכנסות של 1.3 מיליארד דולר. המספרים של מארוול, כמו גם התחזית לרבעון הבא, לא היו מרשימים באופן יוצא דופן, ואולם בשיחת הוועידה הציג המנכ"ל מת'יו מארפי תמונה ורודה לפי ה-AI יהיה בשנים הקרובות מנוע צמיחה עיקרי עבור החברה.

מארוול מספקת חוליה מקשרת מאוד חשובה בפאזל הזה של מרכז הנתונים, המורכב מאלפי מעבדים, כונני אחסון וכרטיסי זיכרון. מארוול מספקת רכיבים כדוגמת מתגים, מעבדי אותות אופטיים ומעבדי עיבוד דאטה (DPU), שאחראים על הקישוריות בין החוליות השונות בתוך מרכז הנתונים ובין מרכז נתונים אחד לאחר. רכיבים אלה חייבים להבטיח תעבורת נתונים חלקה ואולטרה-מהירה, כדי לא יווצרו צווארי בקבוק ועומסי עבודה.

לדברי מארפי, הארכיטקטורה החדשה של מרכזי הנתונים מוכווני ה-AI דוחפת את הביקוש למוצרי החברה. "אם בעבר, AI היה עבורנו יישום אחד מיני רבים בתוך הענן, הרי שכעת החשיבות שלה גדלה באופן דרמטי. AI גנרטיבית מייצרת יישומים חדשים ומשנה את אופי ההשקעות של לקוחותינו חברות הענן. עומסי העבודה של ה-AI מחייבים מערכי דאטה מסיביים במיוחד. הארכיטקטורה של מרכזי הנתונים מוכווני ה-AI שונה מאוד ממרכזי נתונים מסורתיים בתחום הענן."

בשיחת הוועידה הציג מארפי תחזית לפיה הכנסות החברה מ-AI יוכפלו פי שניים כל שנה בין 2023 ל-2025, ונראה שהצהרה זו עומדת מאחורי נסיקת המנייה במסחר ביום שישי. "AI הפכה למנוע ההכנסות העיקרי שלנו," סיכם.

אופטימייזר תסייע לפתח אפליקציות ראייה ממוחשבת מבוססות AI במסגרת תוכנית NVIDIA Metropolis

חברת אופטימייזר (OpTeamizer) הישראלית, העוסקת בבניית פתרונות תוכנה ובייעוץ למרכזי מו"פ בתחומי ה-AI, הודיעה כי הצטרפה לתוכנית NVIDIA Metropolis שמתמקדת בפיתוח דור חדש של אפליקציות ראייה ממוחשבת מבוססות בינה מלאכותית. התוכנית מטפחת אקו-סיסטם עשיר של חברות ומספקת להם כלי פיתוח עוצמתיים שנועדו להעצים ראייה ממוחשבת מבוססות AI, לשפר את היעילות ואת בטיחות השימוש בהן. אופטימייזר מספקת שירותי פיתוח תוכנה מקצה לקצה עבור אפליקציות AI ומחשוב עתיר ביצועים בסביבות אנבידיה ליותר מ-100 מרכזי מו"פ וסטארט-אפים.

NVIDIA Metropolis מסייעת לארגונים, ממשלות וחברות אינטגרציה להשתמש בקלות ובצורה יעילה יותר מבחינה כלכלית באפליקציות בינה מלאכותית מובילות, לשפר את היעילות התפעולית שלהן ולפתור בעיות בטיחות. האקו-סיסטם של NVIDIA Metropolis כולל כיום מספר גדל והולך של חברות המשקיעות בטכנולוגיות AI המתקדמות ביותר ובפלטפורמות הפריסה היעילות ביותר תוך יישום גישה כלל ארגונית לפתרונות אלה. לשותפי NVIDIA Metropolis ניתנת גישה מוקדמת לעדכונים חדשים של פלטפורמת אנבידיה שמסייעת להם לקדם ולהאיץ את תהליכי הפיתוח של אפליקציות AI. בנוסף, התוכנית מספקת לשותפים הזדמנויות לשתף פעולה עם מומחים מובילים בתעשייה ועם ארגונים שאימצו בינה מלאכותית.

תומר גל [בתמונה], מייסד ומנכ"ל OpTeamizer: "ההצטרפות לתוכנית NVIDIA Metropolis היא נקודת ציון משמעותית בדרכה של אופטימייזר שעולה בקנה אחד עם החזון שלנו לפתח טכנולוגיות מתקדמות שיסייעו לארגונים להתמודד עם הביקוש הצומח לתפעול יעיל ובטוח של אפליקציות בינה מלאכותית. השימוש בכלים העוצמתיים ובמשאבים של תוכנית NVIDIA Metropolis יאפשר לנו להאיץ את הפיתוח של הדור הבא של אפליקציות ראייה ממוחשבת מבוססות בינה מלאכותית  ולספק ללקוחות שלנו ברחבי העולם את הפתרונות הטובים ביותר האפשריים".

בשנת 2018 מינתה אנבידיה את אופטימייזר לשותפה שלה בישראל ובמזרח התיכון בתחום שירותי ההדרכה. החברה הוסמכה לבצע מחקר ופיתוח של מערכות AI ולהאיץ ביצועים על ידי שימוש במעבדי GPU וספריות תוכנה (SDKs) של אנבידיה. אופטימייזר מספקת גם שירותי פיתוח turnkey לעסקים המאמצים פתרונות GPU עם כניסתם לעולם ה-AI. לאחרונה מונתה החברה על ידי אנבידיה העולמית גם ל-NVIDIA Embedded Edge Partner. בעקבות המינוי, היא מספקת שירותי ייעוץ, פיתוח והכשרה ללקוחות אנבידיה ברחבי העולם שמפתחים מכשירי קצה העושים שימוש בפלטפורמת NVIDIA Jetson.

אופטימייזר מסייעת לחברות לבצע את המעבר מעולם ה-CPU לעולם ה-GPU, להאיץ את ביצועי מערכות ה-GPU החדשות, לפתח מודלים של AI ורשתות נוירונים, לבצע אופטימיזציה של רשתות הנוירונים, ולבחור את החומרה הרלוונטית לפריסה של פתרונות. החברה משתפת פעולה עם חברות מובילות בתחום בטחון הפנים, הבריאות, הבקרה האופטית לתעשייה ומגזרים רבים נוספים.

החברה מציעה הכשרה מקצועית למפתחים של מרכזי המו"פ בכלי הפיתוח של אנבידיה לסביבת ה-GPU עם קורסים כמו CUDA C++, CUDA Python, CUDA למערכות מרובות GPU, למידה עמוקה עבור ראייה ממוחשבת ולמידה עמוקה עבור סוגי נתונים מרובים.

OpTeamizer נוסדה בשנת 2015 על ידי תומר גל, מהמומחים המובילים בישראל בתחום ה-AI, שהשתתף בפיתוחים אסטרטגיים של אינטל ו-GE בישראל. תומר גל, בעל תואר שני במדעי המחשב, נמנה על צוות הבודקים של רשות החדשנות לבקשות של סטארט-אפים למענקים בתחום ה-AI. במקביל, הוא משמש כמרצה בתחום הבינה המלאכותית בחוג להנדסת תוכנה במכללה להנדסה אורט בראודה וכן מרצה מוסמך של אנבידיה.

אנבידיה וקוונטום מאשינס הישראלית הכריזו על DGX Quantum

בתמונה למעלה: מנכ"ל קוונטום מאשינס איתמר סיוון, והמחשב DGX Quantum

חברת אנבידיה (NVIDIA) וחברת חברת קוונטום מאשינס (Quantum Machines) התל אביבית חשפו את המחשב DGX Quantum שהן פיתחו ביחד, אשר מאפשר לפתח יישומים עבור מחשבים קוונטיים, ובמקביל לשלב בין הפעילות של מחשב קוונטי ומחשב קלאסי במודל פעולה משולב (היברידי). מערכת DGX Quantum היא המערכת הראשונה בעולם למחשוב קוונטי, המבוססת על האצה של מעבדים גרפיים (GPU Accelerated Quantum Computing). היישום הראשון בעולם של המערכת יהיה במרכז המחשוב הקוונטי הישראלי, שאמור להתחיל לפעול עד סוף 2023.

המערכת כוללת שתי יחידות של שבב ההאצה הגרפי החדש NVIDIA Grace Hopper Superchip, פלטפורמת התוכנה CUDA Quantum שפותחה על-ידי אנבידיה והוכרזה היום (ג') כפלטפורמה פתוחה, ומערך הבקרה של קוונטום מאשינס. מחשב קוונטי נתמך כיום על-ידי שרתים, מערכות קירור, סינון רעשי רקע, תוכנות התומכות במידע המגיע מיחידות הליבה (קיוביט) וכדומה. קוונטום מאשינס מספקת למחשב המשותף את מערכות העזר התומכות במחשוב הקוונטי.

גם מוצר חדש, וגם שיתוף פעולה בין אנבידיה וקוונטום מאשינס

החברה פיתחה את מערכת החומרה והתוכנה Quantum Orchestration Platform, אשר אחראית לקבל אלגוריתם קוונטי בשפת התכנות QUA שהחברה פיתחה, ולתרגם אותו לאותות הנשלחים למעבד הקוונטי. למעשה, מדובר בשכבת התיווך שבין המעבד הקוונטי לבין המחשב הקלאסי. שיתוף הפעולה בין שתי החברות נחשף היום על-ידי מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, במהלך כנס הבינה המלאכותית והמטאברס של החברה, GTC 2023. מייסד-משותף ומנכ"ל קוונטום מאשינס, איתמר סיוון, אמר שהמערכת מציעה ארכיטקטורה מהפכנית לחוקרים העובדים על פיתוחים המשלבים מחשוב קלאסי עם מחשוב קוונטי.

סיוון: "זוהי הכרזה כפולה – גם מוצר חדש וגם שיתוף פעולה בין אנבידיה ובין קוונטום מאשינס". לדבריו, שוק היעד הראשוני של DGX Quantum הוא שוק מחשבי העל, שבו יתחיל השימוש המעשי במחשבים קוונטיים. "אבל כדי לממש את הפוטנציאל של מעבדים קוונטיים יש גם צורך לבצע הרבה מאוד חישובים קלאסיים, לכן DGX Quantum מעניק למשתמשים האלה יכולת גישה אל מחשבים קוונטיים. אנחנו משיקים מוצר המחזק את עוצמת מחשבי העל ונותן להם יכולת עבודה עם מחשבים קוונטיים. הוא יאפשר לחוקרים ולחברות לפתח אלגוריתמים היברידיים אשר ירוצו גם על מחשב קלאסי וגם על מחשב קוונטי".

ישראל תהיה הראשונה להשתמש ב-DGX Quantum

המקום האשון בעולם שבו ייכנס מחשב DGX Quantum לשימוש מעשי יהיה במרכז המחשוב הקוונטי הישראלי הנמצא כעת בהקמה במסגרת מיזם הקוונטים הלאומי, אשר מנוהל על-ידי פורום תל”ם, רשות החדשנות ומפא”ת. חברת קוונטום מאשינס אחראית להקמת המרכז, אשר קיבל תקציב של כ-100 מיליון שקל לשלוש השנים הראשונות. במרכז יהיו חמש פלטפורמות מחשוב קוונטי נפרדות בשלוש טכנולוגיות עיבוד קוונטי שונות, כולל מחשב קוונטי חזק מאוד בעוצמה של יותר מ-50 קיוביטים.

"זה יהיה המקום הראשון בעולם המשלב את כל הפלטפורמות ביחד", אמר סיוון. לדבריו, עד סוף השנה צפוי להסתיים תהליך הקמת המערך והשקת המרכז. במקביל, אושר תקציב ל כ-200 מיליון שקל לביצוע מחקרי ופיתוחים טכנולוגיים במסגרת המרכז. לפי התוכנית שאושרה, המרכז יספק תשתית למחקר ופיתוח בכל שכבות החומרה והתוכנה. הוא יספק שירותי מחקר ופיתוח לצורך פיתוחים דואליים (אזרחיים וצבאיים) בתחומים כמו מעבדים קוונטיים ייעודיים למגוון אלגוריתמים, פיתוח טופולוגיות מעבד לפתרון בעיות אופטימיזציה, שיפור התמודדות עם רעשים, עיבוד אות, טכנולוגיות קישוריות (Interconnect) בין רכיבים ועוד.

מרכז המחשוב הקוונטי ישרת את התעשייה הואקדמיה בישראל באמצעות העמדת מחשב קוונטי אוניברסלי מלא (full stack) להרצת חישובים בתחומים שונים בצורה ישירה, עם אופציה עתידית לגישה בענן. במסגרתו יפותחו טכנולוגיות קוונטיות בתקציב כולל של 200 מיליון שקל. המרכז יספק שירותי מחקר ופיתוח לצורך פיתוחים אזרחיים וצבאיים בתחומים כמו מעבדים קוונטיים ייעודיים, פיתוח טופולוגיות מעבד לבעיות אופטימיזציה, שיפור ביצועי עיבוד אות, פיתוח טכנולוגיות קישוריות מהירה בין רכיבים ועוד. חברת אלביט היא שותפה אסטרטגית במיזם, ותוביל את תחום הפיתוח של אפליקציות קוונטיות ביטחוניות.

מרצדס-בנץ תתכנן מפעלי ייצור באמצעות NVIDIA Omniverse

בתמונה למעלה: סימולציה של קו ייצור מכוניות שבוצעה באמצעות NVIDIA Omniverse

חברת מרצדס-בנץ (Mercedes-Benz) הכריזה לקראת תערוכת CES 2023 הנפתחת מחרתיים (יום ה') בלאס-וגאס, שהיא משתמשת בבפלטפורמת העולמות הווירטואליים NVIDIA Omniverse כדי לתכנן את קווי הייצור החדשים שבהם היא תייצר כלי-רכב חשמליים. למעשה, היא החליטה לעבור תפישת עבודה חדשה בשם Digital First שבמסגרתה גם המכוניות יפותחו בשלב הראשון במתכונת של תאום דיגיטלי באינטרנט. לאחר מכן הם "ייוצרו" באופן דיגיטלי בתוך הפלטפורמה הווירטואלית, ורק לאחר מכן ייבנו קווי הייצור שייצרו את המכונית הממשית.

תהליך הייצור של רכב חדש הוא מורכב מאוד וכולל לעתים רבות גם בניית מכונות ייצור ייעודיות, כאשר החברה נערכת להשקת דגם חדש, היא צריכה להכין עבורו את קו הייצור. התהליך הזה מורכב מאוד ויכול להשבית חלק מהתפקוד של קווי הייצור, לכן חשוב להגיע לתכנון אופטימלי לפני הכנת הקו. החברה מתכננת לייצר פלטפורמה חדשה של רכב חשמלי בעיר רשטאט בגרמניה, בו מיוצרים כיום מכוניות מרצדס A ,B ,EQA ו-GLA.

אנבידיה מסרה שהיא עובדת בשיתוף פעולה עם מרצדס בפיתוח דיגיטלי של הפלטפורמה החשמלית ושל סביבת הייצור שלה. התוכנית תופץ בשלבים גם למפעלים אחרים של קבוצת מרצדס-בנץ. במקביל, שתי החברות מפתחות ביחד את הרעיון של מוכוון-תוכנה באמצעות שימוש בפלטפורמת NVIDIA DRIVE Orin, הכוללת גם יכולות נהיגה חכמות, שנבדקו באמצעות פלטפורמת הסימולציה NVIDIA DRIVE Sim.

 

OpTeamizer מרחיבה את שיתוף הפעולה עם אנבידיה בתחום פיתוח ה-AI

חברת אופטימייזר (OpTeamizer) הישראלית, העוסקת בבניית פתרונות תוכנה ובייעוץ למרכזי מו"פ בישראל בתחומי ה-AI, מונתה על ידי אנבידיה העולמית ל-NVIDIA Embedded Edge Partner. בעקבות המינוי, אופטימייזר תספק שירותי ייעוץ, פיתוח והכשרה ללקוחות אנבידיה ברחבי העולם שמפתחים מכשירי קצה העושים שימוש בפלטפורמת NVIDIA Jetson.

משפחת Jetson Orin הושקה על ידי אנבידיה וכוללת מערכת SOM (System on Module) חזקה עם GPU בארכיטקטורת Ampere, CPU מדגם ARM Cortex, זיכרון LPDDR5, ניהול יעיל ביותר של צריכת הספק, ממשקים מהירים ומרכיבים נוספים. משפחת Jetson Orin מספקת רמות שונות של ביצועים, יעילות אנרגטית ותצורות מותאמות לשווקים ולענפים שונים.

תומר גל [בתמונה], מייסד ומנכ"ל אופטימייזר: "עולם הבינה המלאכותית נע במהירות לעבר מכשירי קצה, שהופכים ליעילים וחכמים יותר ומביאים חדשנות לתעשיות רבות. הידע שלנו בתחום מעבדי ה-GPU של אנבידיה יסייע למרכזי מו"פ להוציא לשוק במהירות דור חדש של מכשירי קצה מבוססי פלטפורמתJetson Orin. הפלטפורמה תשרת שווקים דוגמת ערים חכמות, מכוניות אוטונומיות, רחפנים, עגלות חכמות, מצלמות אבטחה, מכשירים רפואיים ועוד. ההזדמנויות הן רבות ואנו נסייע לכל מרכזי המו"פ המעוניינים בכך לממש אותן".

בשנת 2018 מינתה אנבידיה את אופטימייזר לשותפה שלה בישראל ובמזרח התיכון בתחום שירותי ההדרכה. המינוי החדש משנת 2022 מרחיב את הפעילויות של אופטימייזר בתחום מערכות ה Embedded בישראל. החברה הוסמכה לבצע מחקר ופיתוח של מערכות AI, להאיץ ביצועים על ידי שימוש במעבדי GPU וספריות תוכנה (SDKs) של אנבידיה. אופטימייזר גם מספקת שירותי פיתוח turnkey לעסקים המאמצים פתרונות GPU עם כניסתם לעולם ה-AI.

תומר גל וצוותו מסייעים לחברות לבצע את המעבר מעולם ה-CPU לעולם ה-GPU, להאיץ את ביצועי מערכות ה-GPU החדשות, לפתח מודלים של AI ורשתות נוירונים, לבצע אופטימיזציה של רשתות הנוירונים, ולבחור את החומרה הרלוונטית לפריסה של פתרונות. מאז שנת 2018  סיפקה אופטימייזר מגוון של שירותים מקצועיים ופרויקטי turnkey ליותר מ-100 מרכזי מו"פ. אופטימייזר משתפת פעולה עם חברות מובילות בתחום בטחון הפנים, הבריאות, הבקרה האופטית לתעשייה ומגזרים רבים נוספים.

אופטימייזר נוסדה בשנת 2015 על ידי תומר גל, מהמומחים המובילים בישראל בתחום ה-AI, שהשתתף בפיתוחים אסטרטגיים של אינטל ו-GE בישראל. תומר גל, בעל תואר שני במדעי המחשב, נמנה על צוות הבודקים של רשות החדשנות לבקשות של סטארט-אפים למענקים בתחום ה-AI. במקביל, הוא משמש כמרצה בתחום הבינה המלאכותית בחוג להנדסת תוכנה במכללה להנדסה אורט בראודה.

אופטימייזר מציעה הכשרה מקצועית למפתחים של מרכזי המו"פ בכלי הפיתוח של אנבידיה לסביבת ה-GPU עם קורסים כמו CUDA C++, CUDA Python, CUDA למערכות מרובות GPU, למידה עמוקה עבור ראייה ממוחשבת ולמידה עמוקה עבור סוגי נתונים מרובים.

האזינו לשיחה עם מייסד אופטימייזר, תומר גל, מתוך תוכנית מס' 49 בפודקאסט שלנו, שעלתה ביולי 2022:

סימנס ואנבידיה יפתחו מטאברס תעשייתי

בתמונה למעלה: ייצוג דיגיטלי (משמאל) שהופק על-ידי Xcelerator המתאר קו הרכבות רובוטי ממשי (מימין)

חברת סימנס (Siemens) וחברת אנבידיה (NVIDIA) הכריזו על שיתוף פעולה שנועד להביא את רעיון המטאברס (Metaverse) אל העולם התעשייתי, ולייצר תאומים דיגיטליים מבוססי בינה מלאכותית של מתקני ייצור מלאים. במסגרת שיתוף הפעולה, החברות יחברו את פלטפורמת Siemens Xcelerator אל פלטפורמת NVIDIA Omniverse. מערכת Xcelerator שסימנס חשפה היום (ג') מקשרת בין מערכת התיפעול (Operational Technologies) של המפעל אל תשתיות המידע שלו. מערכת Omniverse של אנבידיה משמשת כמנוע ליצירת עולמות וירטואליים מבוססי בינה מלאכותית, ונמצאת בשימוש אצל כ-25,000 משתמשים.

המערכת מדמה את חוקי הפיזיקה ומאפשרת לבנות מודלים תלת ממדיים דיגיטליים של המציאות הממשית. החיבור בין שתי המערכות מספק תשתית לבניית תאום דיגיטלי מלא של מפעלים תעשייתיים. היא מקבלת נתוני ביצועים בזמן אמת, מאפשרת לייצר פתרונות IoT תעשייתיים חדשים, ליישם תובנות מניתוח נתונים הקיימים בענן, בניית מודלים עשירים ועוד. רולנד בוש, נשיא ומנכ"ל Siemens AG, אמר שהחיבור בין Xcelerator לבין Omniverse, מחבר בין חומרה ותוכנה מרמת אבזרי הקצה ועד הענן. מנכ"ל ומייסד אנבידיה, ג'נסן הואנג, אמר שמדובר בצעד הראשון בשיתוף פעולה ארוך טווח בין שתי החברות, המחבר את האקוסיסטם של סימנס עם האקוסיסטם של אנבידיה. "הוא ייצר עולם חדש לגמרי של אוטומציה תעשייתית".

אנבידיה תגייס 1,000 עובדים נוספים בישראל

בתמונה למעלה: מרכז הפיתוח של אנבידיה ביקנעם

חברת אנבידיה (NVIDIA) מתכננת לגייס כ-1,000 עובדים נוספים למרכז הפיתוח הישראלי שלה. זאת, בנוסף לכ-1,000 עובדים שגייסה החברה מאז הושלמה רכישת מלאנוקס טכנולוגיות לפני כשנתיים. החברה תגייס מהנדסי תוכנה וחומרה, מפתחי שבבים, ארכיטקטים וחוקרים במגוון רמות ניסיון: מסטודנטים והנדסאים, מהנדסים ומהנדסות מנוסים, מנהלים, וחוקרים בעלי תארים מתקדמים. בשנה האחרונה גייסה אנבידיה כ-600 עובדים בישראל, וכיום כוללת פעילות המו"פ המקומית שלה יותר מ-3,000 עובדים במרכזי פיתוח בתל-חי, יקנעם, ירושלים, רעננה, תל אביב, קריית גת ובאר שבע.

סמנכ"ל משאבי אנוש בחברת אנבידיה ישראל, גדעון רוזנברג, אמר שהגיוס הנרחב יתמוך בהתרחבות כל קבוצות הפיתוח הפועלות בארץ, לרבות קבוצות תוכנה וחומרה העוסקות בתחומי התקשורת המואצת, קבוצות פיתוח שבבי ה-CPU וה-DPU, קבוצה למחקר AI, פלטפורמת העולמות הווירטואליים Omniverse ועוד. לצד פעילות המו"פ הענפה שלה בישראל, אנבידיה מקיימת שיתופי פעולה נרחבים עם אקו-סיסטם הטכנולוגיה המקומי: תוכנית NVIDIA Inception לטיפוח סטארט-אפים חדשניים, שכוללת כיום למעלה מ-350 חברות ישראליות; ותוכנית המפתחים NVIDIA Developer Program, המונה אלפי מפתחות ומפתחים ישראלים.

חברת אנבידיה החלה לפעול בישראל בשנת 2016 באמצעות הקמת מרכז פיתוח מקומי שכלל כמה עשרות עובדים. בשנת 2018 היא הקימה מרכז מחקר לתחומי הבינה המלאכותית, המהווה חלק מחטיבת המחקר הבינלאומית של החברה, המונה כ-200 חוקרים ומדענים. בחודש אפריל 2020 היא רכשה את חברת מלאנוקס תמורת 6.9 מיליארד דולר, ושילבה אותה בתוך אנבידיה ישראל. החל מנובמבר 2020, החברה גם מעסיקה בצורה ישירה כ-100 מעובדי חברת אסאל הפלסטינית, שהועסקו כעובדי קבלן של מלאנוקס.

שיתוף פעולה בין אנבידיה לקלאסיק הישראלית בתחום המחשוב הקוונטי

חברת אנבידיה (Nvidia) חשפה בשבוע שעבר במהלך ועידת המפתחים השנתית של החברה, GTC, שיתוף פעולה עם חברה ישראלית נוספת, חברת קלאסיק (Classiq) מתל אביב, שפיתחה פלטפורמה לכתיבה של אלגוריתמים קוונטיים. במסגרת שיתוף הפעולה, הפלטפורמה של קלאסיק תתממשק עם הסימולטור הקוונטי של אנבידיה, כך שלקוחות החברה יוכלו להריץ את אפליקציות הקוונטיות שהם מפתחים על גבי הסימולטור של אנבידיה, לבדוק את ביצועיהן, לתקן שגיאות ולבצע אופטימיזציה, וזאת מבלי שיהיה צורך להשתמש במחשב קוונטי אמיתי.

אנבידיה אינה מפתחת בשלב זה חומרה עבור מחשוב קוונטי, אך היא פיתחה סימולטור, cuQuantum, המדמה יכולות חישוב של מחשב קוונטי עם כמה עשרות קיו-ביטים. הסימולטור מתבסס למעשה על מחשב-על המורכב ממאות מעבדי GTX A100 וכרטיסי האצה Tensor, והוא מסוגל לבצע חישובים במקביל של מיליארדי אפשרויות ולדמות תהליכי חישוב קוונטיים כדוגמת סופר-פוזיציה ושזירה (entanglement). הסימולטור מאפשר להריץ, על גבי מחשב קלאסי, אלגוריתמים קוונטיים והוא משמש חוקרים ומפתחים בתהליך פיתוח ואימות של אפליקציות קוונטיות.

בחודש דצמבר האחרון השיקה אנבידיה ערכת פיתוח (SDK), המתבססת על מחשב-העל Selene של החברה, ואשר מאפשרת להריץ, עבור אלגוריתמים מסוג מסוים, סימולציות של אלפי קיוביטים. באחרונה דיווחה אנבידיה כי הצליחה להריץ בהצלחה על גבי הסימולטור בעיית אופטימיזציה הקרויה MaxCut, אשר נחשבת לבלתי אפשרית לפתרון באמצעות מחשב קלאסי אלא רק באמצעות מחשב קוונטי. לצורך פתרון הבעיה, השתמשה אנבידיה ב-896 מעבדים גרפיים שביצעו סימולציה של 1,668 קיוביטים.

לבדוק אלגוריתמים ללא רעשים

בשיחה עם Techtime אמר מנהל המו"פ של קלאסיק ומייסד-שותף, אמיר נוה, כי "שיתוף הפעולה נולד עוד בשלב פיתוח הסימולטור. הפלטפורמה שלנו מאפשרת לייצר מעגלים קוונטיים גדולים, והלקוחות יכולים לבדוק אותם ישירות דרך הסימולטור. המחשבים הקוונטיים הקיימים עדיין לוקים ברעשים, והסימולטור הוא הכלי האפקטיבי ביותר המאפשר כבר כיום למפתחים לבדוק את האלגוריתמים שלהם בצורה נקיה וזולה."

קלאסיק הוקמה במאי 2020 על-ידי המנכ”ל ניר מינרבי, סמנכ”ל המו”פ אמיר נוה והטכנולוג הראשי יהודה נוה. החברה מפתחת פתרונות שיאפשרו לכתוב יישומים עבור מחשבים קוונטיים, ויש לה כבר מספר לקוחות בתחומי הבנקאות, הנדסת חומרים ותרופות. בשנים האחרונות חלה פריצת דרך בתחום המחשוב הקוונטי, ורבות מענקיות הטכנולוגיה בונות מחשבים קוונטיים חזקים יותר ויותר שמסוגלים לבצע משימות משמעותיות. ואולם, כדי להוציא לפועל את המהפכה צריך כלי תוכנה שיאפשרו לכתוב יישומים למחשוב קוונטי, וזה מה שעושה קלאסיק.

לא מכבר השיקה קלאסיק את גרסת הבטא של פלטפורמת הפיתוח שלה, והעמידה אותה לרשות מספר לקוחות ראשונים, ובהמשך מתכננת החברה לפתוח את השימוש לעוד עשרות לקוחות. החברה גייסה עד היום כ-48 מיליון דולר. בין המשקיעים בחברה נמנים זרועות ההשקעה של Hewlett Packard Enterprise ושל סמסונג, חברת הביטוח “פניקס”, קבוצת ההשקעות Spike של בוגרי סטנפורד, וכן המשקיעים הפרטיים יו”ר קיידנס ליפ בו-טאן והיזם הסדרתי ומייסד טנסיליקה הארווי ג’ונס.

אנבידיה ופורטליקס הכריזו על פתרון משותף לאימות מערכות נהיגה

[בתמונה: מתוך הסימולטור של אנבידיה]

חברת אנבידיה (Nvidia) וחברת פורטליקס (Fortellix) הישראלית הכריזו על פתרון משולב לאימון ואימות מערכות ADAS ונהיגה אוטונומית. במסגרת הפתרון המשולב, פלטפורמת אימות התכנון של פורטליקס, Foretify, תתממשק עם סימולטור הנהיגה של אנבידיה, Nvidia Drive Sim.

הדבר יאפשר לחברות מתעשיית הרכב, המשתמשות בסימולטור של אנבידיה כחלק מתהליך הפיתוח והבדיקה של מערכות נהיגה אוטומטיות, לתכנן באופן שיטתי וסדור, באמצעות הפלטפורמה של פורטליקס, את תוכנית הסימולציות, לנתח את התוצאות ולאמת כי הסימולציות כיסו את כל תרחישי הדרך הרלוונטיים על מנת לוודא כי מערכת הנהיגה מתפקדת בצורה בטוחה. לשתי החברות יש לקוחות משותפים מתעשיית הרכב, שיוכלו כעת לעשות שימוש בפתרון המשולב.

גיל אמיד, סמנכ”ל רגולציה ומייסד-שותף בחברת פורטליקס, אמר ל-Techtime כי אחד האתגרים בתעשיית הרכב הוא הצורך לבדוק מספר עצום של תרחישים בתהליך הפיתוח והבדיקה של מערכות נהיגה. "הפתרון המשולב נותן מענה לאתגר הזה, כאשר מצד אחד הפלטפורמה שלנו יודעת לייצר באופן מתודי המון תרחישים, ולסימולטור של אנבידיה יש יכולת להריץ במקביל את הסימולציות."

הפתרון המשולב של פורטליקס ואנבידיה:

תאום דיגיטלי של כבישי העולם

במסגרת ועידת GTC של אנבידיה, שנערכה בשבוע שעבר, הציג מייסד ומנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, את החידושים בסימולטור הנהיגה של החברה. מטרת הסימולטור היא לייצר "תאום דיגיטלי" של כבישי העולם, אשר ישמש כלי לאימון ובדיקה, בסביבה וירטואלית, של תפקוד מערכות נהיגה אוטומטיות בתרחישי נסיעה שונים. הסימולטור מאפשר לבנות, על גבי מפות תלת-מימד אמיתיות ממנוע המיפוי Nvidia Drive Map, סביבות וירטואליות ריאליסטיות ומפורטות מאוד, הכוללות נוף, שילוט וסימוני דרך, הולכי רגל וכלי-רכב, המתנהגים באופן דינמי המבוסס על בינה מלאכותית. שירות המיפוי אמור לכלול עד 2024 כבישים באורך של כ-300 אלף קילומטר.

הסימולטור גם מאפשר להמיר קובץ וידיאו מנסיעת מבחן  מוקלטת לכדי סימולציה. אחד היתרונות של הסימולטור הוא יכולתו להריץ במקביל מספר רב של ואריאציות של אותו תרחיש נסיעה (לדוגמה, לשנות את מהירות הרכב או את תנאי התאורה ומזג האוויר, להוסיף מכשול על הכביש וכדומה), וכך להאיץ את תהליך האימון והבדיקה.

חברת פורטליקס פיתחה את טכנולוגיית Foretify, המשמשת לאימות התכנון של כלי-רכב אוטונומיים ומערכות ADAS, ומבוססת על שפת תרחישים ייעודית לרכב אוטונומי המיועדת לבדוק את עמידת מערכות הרכב בדרישות ההנדסיות והרגולטוריות. הדבר מאפשר לבצע בדיקה מקיפה במחשב של מיליארדי תרחישים, ועל-ידי כך לקצר דרמטית את היקף בדיקות הכביש שהרכב צריך לעבור כדי לקבל הסמכה.

אמיד: "כשבודקים מערכות מורכבות עם המון אפשרויות, השאלה היא מהי מסגרת הבסיס שלך.ניתן להגדיר באופן חופשי את התרחישים שאנחנו רוצים לבדוק ואשר יאמתו את המערכת. אנחנו מציעים גישה מתודית יותר לבניית כיסוי מלא של אפשרויות. אנחנו מגיעים מעולם אימות השבבים, שם בודקים את טווח האפשרויות באופן מאוד מתודי. אנחנו מביאים את הגישה הזו לעולם האוטומוטיב.".

פורטליקס מדווחת בשנה האחרונה על זינוק בביקוש לפלטפורמה שלה מצד יצרני הרכב המובילים וספקי Tier1 המפתחים פרויקטים של מערכות סיוע לנהג ורכבים אוטונומיים, ליישומים בכבישים פתוחים (On-road) ובשטח  (Off-road). פורטליקס עובדת כיום עם עשרות מהמותגים המובילים בתעשיית הרכב, בהם וולוו, NI ודנסו.

הדגמה של הסימולטור של אנבידיה:

מחשב העל של אנבידיה: GPU חדש ושבבי תקשורת מישראל

חברת אנבידיה הכריזה היום (ג') על מחשב העל NVIDIA Eos (בתמונה למעלה) ליישומי בינה מלאכותית, אשר מבוסס על ארכיטקטורה חדשה של שבבי GPU בשם NVIDIA Hopper, ועל מעבדי התקשורת המהירים BlueField-3 DPU שפותחו בישראל. המחשב צפוי להתחיל לפעול השנה. הוא יתופעל על-ידי חברת אנבידיה עצמה וישמש כמעבדת מחקר בתחומי האקלים הביולוגיה והבינה המלאכותית. הוא צפוי לספק עוצמת עיבוד של עד 18.4 אקסהפלופ (Exaflops) בחישובי בינה מלאכותית – פי ארבעה מהמחשב היפני Fugaku, הנחשב כיום כחזק ביותר בתחום.

המחשב יהיה בנוי מאשכול של 576 מחשבי DGX H100 חדשים, אשר כל אחד מהם כולל 8 מעבדים גרפיים ממשפחת NVIDIA H100 החדשה. המעבדים האלה מבוססים על ארכיטקטורת NVIDIA Hopper החדשה (קרויה על שמה של אדמירל גרייס הופר מהצי האמריקאי, שהייתה מחלוצת המחשבים בעולם. היא פיתחה את  המהדר הראשון בעולם ושפת קובול הוגדרה על בסיס עבודותיה). בסך הכל מדובר ב-4,608 מעבדים גרפיים מדגם H100, המיוצרים בתהליך 4 ננומטר של TSMC וכולל 80 מיליארד טרנזיסטורים בכל מעבד. כל אחד ממעבדי H100 בתוך מחשבי DGX H100 מקושר אל המעבדים האחרים באמצעות שבב ConnectX-7 הישראלי.

ארכיטקטורת Hopper כוללת מעבדי תקשורת והאצה מסוג BlueField-3 DPU שפותחו בישראל, המעניקים קישוריות איתרנט פנימת במהירות של עד 400Gbps. בסך הכל, מעבד העל החדש כולל 1,152 שבבי BlueField. אנבידיה מסרה שמעבדי H100 צפויים להיות זמינים החל מהרבעון השלישי 2023. הם קיבלו תמיכה של ספקיות ענן גדולות דוגמת , Alibaba, Baidu AI Cloud, Oracle cloud ו-Tencent cloud, כאשר יצרניות שרתים גדולות כבר הודיעו שישתמשו בהם בשרתים עתידיים. בהן: Atos, BOXX Technologies, סיסקו, דל, פוג'יטסו, גיגהבייט, לנובו ו-HPE.

במקביל, אנבידיה הכריזה על קטגוריה חדשה של מעבדי CPU בשם Grace Superchips, וטכנולוגיית תקשורת איתרנט מהירה בשם NVIDIA Spectrum 4 אשר פותחה בישראל. כל אחד ממעבדי ה-CPU החדשים יכיל 144 ליבות Arm וזכרון הפועל בקצב תעבורה של עד 1 טרה-בייט/שנייה. כל מעבד בנוי משני שבבי CPU המחוברים זה לזה באמצעות טכנולוגיית NVLinke-C2C, המספקת קישוריות מהירה במתכונת של תקשורת שבב-אל-שבב (Chip-2-Chip).

אנבידיה נפלה קורבן למתקפת כופר

מערכת המידע של חברת אנבידיה נפרצה על-ידי קבוצת האקרים אשר גנבה ממנו מידע בהיקף של כ-1 טרה-בייט, הכולל את כל ססמאות עובדי החברה ומספר רשיונות לשימוש במוצרים של החברה. כך דיווח האתר SemiAnalysis, אשר עוקב אחר תעשיית השבבים. האתר הגדיר את הפריצה כ"אסון לאנבידיה ולביטחון הלאומי של כל הממשלות 'המערביות'". בהמשך דיווחו ההאקרים שחברת אנבידיה ניסתה לתקוף אותם בחזרה, ובתגובה הם שחררו לרשת את הססמאות של כל עובדי החברה.

הפריצה בוצעה על-ידי קבוצת האקרים בשם Lapsus$ אשר דרשה בתחילה כסף תמורת החזרת המידע, ובהמשך העלתה דרישות חדשות ומפתיעות: עידכונים נוספים לתוכנות, העברת תוכנות של אנבידיה למתכונת קוד פתוח והסרת המגבלות לשימוש במעבדי ה-GPU של החברה לצורך כריית מטבעות וירטואליים. מדובר בתוכנת Lite Hash Rate שאנבידיה התקינה בפברואר 2021 במעבדי RTX 3060 GPU אשר מקטינה במחצית את קצב כרריית המטבעות הווירטואליים. בהמשך היא התקינה את התוכנה בכל מעבדי ה-GPU שלה במטרה שהם יהיו פחות אטרקטיביים לכריית מטבעות ויותר זמינים עבור גיימרים.

בעקבות הפריצה הם גם דיווחו שהחלו למכור את תוכנת full LHR V2, אשר עוקפת את המגבלה של אנבידיה, תמורת מיליון דולר לרישיון. בסוף השבוע הגיבה אנבידיה לארוע וטענה שנגנבו שני רשיונות שפג תוקפם. יחד עם זאת היא הזהירה את הלקוחות שיכול להיות שהרשיונות האלה ישולבו בתוך רוגלות ולכן חשוב לבדוק שכל רשיון הגיע ממנה ולא ממקורות אחרים. בתגובתה היא מסרה: "ב-23 בפברואר 2022 נודע לנו על ארוע אבטחתי אשר השפיע על משאבי ה-IT של החברה. לאחר גילוי הארוע נקטנו בפעולות להקשחת ההגנה על הרשת שלנו ודיווחנו על הארוע לרשויות החוק".

אחד ממכתבי הדרישה של ההאקרים, שבו הם מדווחים על היקף המידע שגנבו
אחד ממכתבי הדרישה של ההאקרים, שבו הם מדווחים על היקף המידע שגנבו

"אין לנו עדות לכך שבוצעה מתקפת כופרה על סביבת אנבידיה או שהארוע קשור למלחמת רוסיה-אוקראינה. אולם אנחנו מודעים לכך שהתוקפים גנבו ססמאות של עובדי אנבידיה ושהם השיגו מידע בבעלות אנבידיה שהוצא מהמערכות שלנו ודלף אל הרשת. הצוות שלנו מנתח כעת את המידע הזה. כל עובדי החברה נדרשו לעדכן את הססמאות שלהם. אנחנו לא צופים שהארוע יפגע במהלך העסקים של החברה או שהוא יפגע ביכולת שלנו לספק שירות ללקוחות".

אתר SemiAnalysis דיווח שהמידע שנגנב כולל מידע טכנולוגי, הכולל גם סימולציות שבהן אנבידיה בוחנת את הארכיטקטורה של שבבים עתידיים ואת היתרונות והחסרונות של שינויים ארכיטקטוניים. "זהו מרכיב קריטי בתהליך התכנוני של אנבידיה. המידע הזה מאפשר ליצרניות GPU ולחברות AI סיניות להדביר במהירות את הפער בינן לבין אנבידיה. חברות מערביות לא יעזו לגעת במידע הזה מכיוון שהוא לא חוקי, אולם הנסיון מראה שגורמים אחרים ישמחו להשתמש בו".

בשבוע שעבר אישר חברת סמסונג שגם ממנה נגנב מידע על-ידי קבוצת Lapsus$, הקשור לאבטחת הטלפונים מסדרת גלקסי. המידע שנגנב כולל בין השאר את תוכנת הזיהוי הביומטרית של הטלפונים. סמסונג מסרה שלא נגנב מידע אישי של העובדים ושהמידע שנגנב לא פוגע בעסקיה.

 

אנבידיה רוכשת את חברת Excelero התל אביבית

חברת אנבידיה רוכשת את חברת אקסלרו (Excelero) התל אביבית, המספקת טכנולוגיות אחסון מואצות ומבוססות תוכנה (Software Defined Storage). חברת אקסלרו הוקמה בשנת 2014 וגייסה עד היום כ-35 מיליון דולר. החברה מעסיקה כמה עשרות עובדים, אשר רובם צפוי להצטרף אל מרכז המו"פ הישראלי של אנבידיה. מאז רכישת חברת מלאנוקס באפריל 2020, הרחיבה אנבידיה את היקף פעילותה בישראל וכיום היא מעסיקה יותר מ-2,800 עובדים בשבעה מרכזי פיתוח: יוקנעם, תל-חי, תל אביב, רעננה, ירושלים, קריית גת ובאר שבע.

סמנכ"ל ארכיטקטורת תוכנה באנבידיה ישראל, דרור גולדנברג, אמר שאקסלרו מביאה מומחיות עמוקה בפתרונות אחסון מהיר ותקשורת מואצת. "הרכישה מסייעת להרחיב את תחומי הפעילות של אנבידיה ישראל". מייסד משותף ומנכ"ל אקסלרו, יניב רומם, אמר שטכנולוגיות האיחסון המואץ של החברה ישולבו בפלטפורמות מיחשוב-על ובינה מלאכותית של אנבידיה. חברת אקסלקו מפתחת פתרון תוכנה המאפשר להאיץ את הגישה לזיכרון של כונני זיכרון מבוססי מוליכים למחצה (SSD).

הטכנולוגיה של החברה בשם NVMesh גם מאפשרת להשתמש בכוננים לצורך בניית מערכי זכרון ארגוניים גדולים ומהירים. טכנולוגיית NVMesh היא זיכרון מוגדר תוכנה אשר מייעל את השימוש בפרוטוקול התקשורת NVMe אשר מאפשר להתחבר אל כונני SSD באמצעות ממשקי PCIe. מכיוון שהוא פותח באופן ייעודי עבור כונני SSD, הוא הופך במהירות לתקן תעשייתי לתקשורת עם הזכרון במרכזי נתונים, תשתיות ענן וכיום אפילו במחשבים אישיים.

עבודה משותפת עם מלאנוקס

לחברה יש היכרות עמוקה עם אנבידיה, והיא שיתפה איתה פעולה בהאצת הביצועים של טכנולוגיית גישה ישירה מרוחקת לזיכרון (Remote Direct Memory Access – RDMA) של אנבידיה ובאופטימיזציה של טכנולוגיית RDMA על-גבי איתרנט (RoCE), המוכרת גם בשם InfiniBand over Ethernet, שבה השתמשה מלאנוקס. הגישה וניהול הזיכרון ב-NVMesh מתבצעים בלא מעורבות ה-CPU, אלא רק באמצעות כרטיסי ממשק (NIC) המשמשים בעצמם כמאיצים וככלי להסטת עומסים מהמעבד המרכזי.

מאז הקמתה השקיעו באקסלרו חברות טכנולוגיה מרכזיות, בהן: מלאנוקס, קואלקום, ווסטרן דיג'יטל ומייקרון. בעבר החברה דיווחה שאחת מהלקוחות שלה היא מיקרוסופט אשר משתמשת בטכנולוגיית NVMesh כדי להאיץ את הביצועים בחלק מהשירותים של הענן Azure. לקוחות נוספים של החברה: דויטשה טלקום, נאס"א, יבמ, סופרמיקרו, פוג'יטסו, מחשב-העל הקנדי SciNet, מלאנוקס ועוד. אנבידיה הודעה שהיא תמשיך לספק תמיכה בכל הלקוחות הקיימים של אקסלרו.