שוק ההייטק לא רק מצמצם משרות, הוא משנה את הגדרת התפקיד
19 נובמבר, 2026
טור אורח: מרטין גורדון, מנכ"ל חברת HRmony.AI, על המיומנויות ששוק ההייטק דורש כיום ועל הדרך שבה חברות יכולות להתאים את העובדים הקיימים לתפקידים המשתנים
הדיון על בינה מלאכותית ושוק העבודה נוטה להצטמצם לשאלה אחת: האם המכונה תחליף את העובד? הנתונים שפרסמה לאחרונה רשות החדשנות מציעים תמונה מורכבת יותר. במחצית הראשונה של 2026 גייסו החברות שנבדקו עובדים בהיקף השווה ל-8% מכוח האדם שלהן. שיעור הפיטורים עמד על 2.8%, ועוד 4.3% מהעובדים עזבו מרצונם. בסך הכול, מספר המועסקים בחברות שנבדקו נותר יציב יחסית. מאחורי היציבות הזאת מסתתר שינוי משמעותי בביקוש לתפקידים ולמיומנויות.
יציבות בתעסוקה, פערים בין תוכנה לחומרה
הפער בין ענפי התוכנה והחומרה ממחיש זאת היטב. שיעור הפיטורים בחברות תוכנה הגיע ל-6.6%, לעומת 1.1% בחברות חומרה. מעבר ממשרת תוכנה למשרת חומרה דורש ידע, ניסיון והתמחות אחרים. לכן, גם כשמספר המשרות הכולל בענף נשאר יציב, עובדים מסוימים עלולים להתקשות למצוא את התפקיד הבא שלהם.
השפעת ה-AI ניכרת בעיקר בגיוסים
כלי AI מוסיפים רובד נוסף לשינוי. לפי הסקר, שיעור החברות שצמצמו גיוסים בעקבות אימוץ הכלים האלה גדל בתוך חצי שנה מכ-3% לכ-10%. באותה תקופה עלה מ-5% ל-7% שיעור החברות שציינו את ה-AI כגורם העיקרי לפיטורים. ההשפעה ניכרת אפוא בשלב זה בעיקר בהחלטות על גיוס ובהגדרת הצרכים העתידיים של החברה.
הסקר נערך בקרב 210 חברות המעסיקות יחד כ-130 אלף עובדים. הוא התמקד בחברות המעסיקות יותר מ-50 עובדים, ולכן התמונה בסטארט-אפים קטנים עשויה להיות שונה.
מה משתנה בתוך התפקיד
מכאן נובעת שאלה ניהולית חשובה. כשחלק מהמשימות מצטמצמות ונוצר צורך במיומנויות אחרות, האם נכון לפטר ולגייס מחדש, או להשקיע בהכשרה ובהעברה פנימית של עובדים? התשובה משתנה מארגון לארגון, אבל נקודת המוצא היא מיפוי מדויק של המשימות שמרכיבות כל תפקיד.
תפקיד שמוגדר היום "מפתח", "אנליסט" או "מנהל מוצר" עשוי לכלול משימות שונות מאוד מחברה לחברה. המשימות יכולות להשתנות גם בתוך אותה חברה בעקבות הטמעת כלי AI. אם חלק מהעבודה עובר אוטומציה, ייתכן שהעובד יצטרך להקדיש יותר זמן לבדיקת תוצרים, להבנת צרכים עסקיים, לניהול סיכונים או לתיאום בין צוותים. במקרים כאלה, הניסיון הקודם וההיכרות עם הארגון יכולים לשמש בסיס להסבה גם כשלעובד חסרים חלק מהכישורים שנדרשים לתפקיד החדש.
מתי הסבה פנימית יכולה לעבוד
הסבה פנימית הגיונית במיוחד כשהחברה יכולה להגדיר בבירור אילו משימות ישתנו, אילו כישורים חסרים ומה נדרש כדי לגשר על הפער. היא פחות מעשית כשמדובר בהתמחות עמוקה שאי אפשר לרכוש בזמן סביר, או כשהתפקיד החדש דורש ניסיון שאין לעובד דרך לצבור בתוך הארגון. הכשרה שאינה מחוברת לתפקיד ממשי רק דוחה את ההחלטה. מסלול טוב כולל יעד מקצועי מוגדר, זמן ללמידה, התנסות ומשוב.
לעובדים הקיימים יש יתרון מעשי: הם מכירים את המוצר, את הלקוחות ואת תהליכי העבודה. גיוס מבחוץ יכול להביא מומחיות שחסרה בחברה, ואילו הסבה פנימית מאפשרת לבנות על הידע שכבר הצטבר בה. לכן, לפני שמחליטים על צמצום וגיוס מחדש, מנהלים צריכים לברר אילו יכולות כבר קיימות בחברה, אילו מהן אפשר לפתח והיכן נדרש ידע חדש.
השינוי בשוק העבודה בהייטק נוגע להרכב הביקוש: אילו משימות העובדים מבצעים, אילו מיומנויות נעשות חשובות ואיך משתנה תוכנם של תפקידים קיימים. חברות שיזהו את השינוי מוקדם יוכלו לקבל החלטות מדויקות יותר, ולעובדים יהיה סיכוי טוב יותר להתקדם יחד איתו.
פורסם בקטגוריות: חדשות