בתמונה למעלה: מנכ"ל דאסו סיסטמס ישראל אלי בויקיס (מימין) ומתייה שרנפייה, יועץ שבבים בכיר בדאסו סיסטמס העולמית
נראה שמעולם לא היה עידן כזה שבו מתהוות לנגד עינינו כל כך הרבה מהפיכות טכנולוגיות בעת ובעונה אחת. רכב אוטונומי, IoT, בינה מלאכותית וביג-דאטה, ערים חכמות, רובוטיקה ורחפנים, רפואה דיגיטלית ותקשורת הדור החמישי – כל התחומים הללו צפויים להוביל בעשור הקרוב שינויים דרמטיים באורחות חיינו.
קשה עדיין לחזות במדויק כיצד המהפיכות האלו ישפיעו על חיינו, אך דבר אחד בטוח: שבבים יהיו מרכיב יסוד בכל אחת מהן. המציאות הזו מציבה אתגרים משמעותיים בפני יצרניות השבבים, הנדרשות כיום להרחיב את יכולותיהן הטכנולוגיות ולפתח פתרונות ייעודיים למגוון תחומים, בקצב מהיר מאוד.
ענקית התוכנה הצרפתית דאסו סיסטמס (Dassault Systèmes) מספקת לחברות טכנולוגיה ושבבים פתרונות הדמיה בתלת-מימד לתהליכי פיתוח, ופלטפורמות לניהול חיי מוצר (PLM) המסייעות להן להתאים את סביבת הפיתוח והייצור למציאות המשתנה. נפגשנו עם מתייה שרנפייה, יועץ בכיר בדאסו סיסטמס בתחום השבבים, שביקר באחרונה בישראל, ועם מנכ"ל דאסו סיסטמס ישראל אלי בויקיס, כדי ללמוד על האתגרים של יצרניות השבבים בעידן של חדשנות כמעט אובססיבית.
מנהרות רוח וירטואליות
דאסו סיסטמס הוקמה ב-1981 בעקבות הוצאת צוות פיתוח קטן מהחברה האם, יצרנית המטוסים הצרפתית דאסו תעופה (Dassault Aviation). הצוות פיתח תוכנה המייצרת מודלים תלת-מימדיים של מנהרות רוח כדי לבצע בדיקות וירטואליות של התכונות האווירודינמיות של חלקים בתעשיות הרכב והתעופה. השימוש במודל תלת-מימדי ממוחשב מפחית את מספר אבות-הטיפוס הממשיים שיש לייצר ולבדוק במנהרות רוח אמיתיות, וכך מאיץ ומוזיל את הפיתוח.
בתחילה היא מכרה את התוכנה ללקוחות בתחום התעופה והרכב, באמצעות IBM. בהדרגה היא הרחיבה את הביצועים של הטכנולוגיה לשימוש במודלים תלת-מימדיים כדי לבחון פרמטרים פיסיקליים והנדסיים. החברה פיתחה מגוון פתרונות דומים לתעשיות נוספות כמו מכשור רפואי, פיתוח תרופות, שבבים ועוד. בשנת 1994 יצא לשוק מטוס הבואינג 777, שהיה המטוס המסחרי הראשון שפותח כולו באמצעות שימוש במידול התלת-מימדי של דאסו סיסטמס. כיום נסחרת דאסו סיסטמס לפי שווי שוק של 30 מיליארד אירו ומעסיקה יותר מ-16,000 עובדים ברחבי העולם.
ממודל תלת-מימדי לתפישת עולם תלת-מימדית
אלא שמעבדת הפיתוח היא רק שלב אחד בחייו של המוצר. מטרתה של דאסו סיסטמס היתה לפתח סביבה וירטואלית שלמה שתיתן מענה לכל אורך חיי המוצר. לצורך זה החברה פיתחה פלטפורמה לניהול חיי המוצר (PLM) המסייעת לחברות לנהל באופן וירטואלי את כל מחזור החיים של המוצר, משלב הפיתוח והייצור ועד שלב המסחור ועדכון הגרסאות בשוק.
ההתפתחות הטכנולוגית של הפלטפורמות דאסו סיסטמס משקפת במידה רבה את השינויים באופני הפיתוח והייצור בתעשיות הטכנולוגיות בעשורים האחרונים. ניהול מוצר מתבסס על מגוון רחב של מידע ונתונים, משרטוטים הנדסיים של אבות טיפוס קודמים, מפרטים טכניים ותוצאות ניסויים ועד דרישות של תקנים בטיחותיים ורגולטורים ואספקטים משפטיים של קניין רוחני.
התהליך מערב גורמים שונים בחברה שצריכים להיות מתואמים ולשתף פעולה: מהנדסים, מתכנתים, אנשי הכספים, יועצים משפטיים, מערך השיווק והמנהלים הראשיים. ב-2012 השיקה החברה את פלטפורמת 3DEXPERIENCE, המשלבת את המימד הטכנולוגי עם המימד העסקי ומאפשרת לנצל את המידע העצום הקשור למוצר ולנהל באופן מבוקר את שרשרת קבלת ההחלטות, החל מההחלטה לפתח מוצר חדש על-סמך הערכות עסקיות, תכנון שרשרת האספקה ועדכון המוצר בהתאם לתנאי השוק המשתנים.
תעשיית השבבים מאמצת את מודל הפלטפורמה
המאפיינים הללו נכונים גם בתעשיית השבבים ,שבה היצרניות נדרשות לפתח כל הזמן פתרונות חדשים ומתקדמים יותר, ולהתאים את מוצריהן לקצב המהיר שבו משתנה השוק. לאור זאת, דאסו סיסטמס פונה כיום עם הפלטפורמה שלה גם ליצרניות השבבים, שבעבר נטו לדבוק אולי בתהליכים מסורתיים יותר.
מעבודתו מול יצרניות השבבים הגדולות בעולם כמו אינטל, סמסונג, NXP, אינפינאון ועוד, מתייה שרפנייה מצביע על מספר אתגרים מרכזיים שמאפיינים כיום את תעשיית השבבים. "האתגר הראשון קשור לגיוון (Variability). תחומים כמו רכב ו-IoT מייצרים כיום גיוון עצום של מוצרים כמו חיישנים, מערכות-על-שבב, רכיבי MEMS ועוד.
"הדבר מחייב לנהל את המחקר והפיתוח בתוך מסגרת של קבלת החלטות עסקית, ולהביא בחשבון גורמים רבים ואינפורמציה הנמצאים מחוץ למעבדה. למשל, איזה מוצר לייצר ומהו חלון השוק המתאים, כיצד להתאים את המוצר לדרישות השוק והלקוח. כיום החברות נדרשות לחדש בקצב מהיר יותר, והן צריכות לדעת איך לקבל החלטות נכונות, היכן, כיצד ומתי להשקיע משאבים".
מעבר משבבים למערכות שלמות
שרנפייה: "יצרניות השבבים רוצות בימינו לייצר מערכות שלמות, שישלבו לוחות אלקטרוניים עם תוכנה, ולא רק שבבים. זה בולט בעיקר בשוק הרכב, שבו האסטרטגיה היא לדלג על חברות Tier-1 ולשווק כמו ADAS או LiDAR ישירות ל-OEM (יצרניות הרכב). זוהי הזדמנות עסקית גדולה, אך היא הופכת את הפיתוח למורכב יותר ומוסיפה תהליכים ודרישות נוספים. למשל, ברמת האימות (Validation), הדבר מגדיל את מספר הבדיקות והסימולציות שיש לבצע כדי לוודא שהמוצר עומד בכל תקן מחייב ובדרישות הלקוח. החברות גם צריכות לבנות שרשרת ייצור ואספקה גדולה ומסועפת יותר".
לדעתו, יצרניות השבבים מתחילות להבין שכדי לעמוד באתגר הזה הן צריכות לאמץ גישה חדשה, בשם "מודל הפלטפורמה". שרנפייה: "בשנת 2007, כשהתחלתי להציג בפני חברות שבבים את פלטפורמת ה-PLM שלנו, הפידבק שלהן היה 'זה לא מתאים עבורנו. זה לתעשיית הרכב או התעופה, לא בשבילנו'. כיום ההתייחסות של התעשייה שונה, מכיוון שהגיוון הוא עצום, מספר האימותים והבדיקות שיש לבצע האמיר, וקשה יותר לעמוד בדרישות התקנים ותנאי השוק. הן גילו שאין להן סביבת עבודה ופתרונות נכונים, ולנו היתה את התשובה הנכונה בזמן הנכון".
חברות השבבים הישראליות לא מאמצות את מודל הפלטפורמה
דאסו סיסטמס מפעילה מרכז שירות ותמיכה בישראל, המנוהל על-ידי אלי בויקיס. למעשה, פעילותה של החברה הצרפתית בישראל החלה ב-1999, לאחר שרכשה את חברת Smart Solutions שפיתחה פתרונות ניהול מידע. בהדרגה הוציאה דאסו את פעילות המו"פ של סמרט סולושנס מחוץ לישראל והותירה רק מרכז שמתמקד בפעילות שיווק ותמיכה טכנית ללקוחות בארץ, בהם חברות כמו טאואר-ג'אז, מלאנוקס, DSPG, אלטה ועוד.
לדברי בויקיס, בניגוד למגמה בעולם, חברות השבבים הישראליות שמרניות יותר. "בארץ יש דרישה פחותה יותר לפלטפורמה. היצרניות הטהורות מאמצות פתרונות נקודתיים יותר כמו סינכרוניזציה לביצוע קונפיגורציה למידע לעיצוב שבבים, סימולציה אלקטרומגנטית המודדת את מידת הקרינה שתיפלט מהרכיב או סימולציה של העברת חום בתוך המארז. דווקא חברות סטראט-אפ מראות נכונות גבוהה יותר לאמץ את פתרונות הפלטפורמה".
בישראל, דאסו סיסטמס עובדות מול חברות להדספת תלת-מימד, כדי לספק ללקוחות כלי משלים לתהליך הפיתוח. בויקיס: "עבורנו הדפסת תלת-מימד זה נושא מאוד חשוב כדי לספק פיתרון הוליסטי יותר. הדפסת תלת-מימד מהווה שינוי גדול בתהליך הייצור, היא מאפשרת לפתח גיאומטריות מורכבות יותר ולבחון חומרים באופן שלא ניתן לעשות בכלים המסורתיים".
מתי תבססו פעילות פיתוח בישראל?
בויקיס: "אני מנסה לחפש את הרכישה הבאה של דאסו בישראל, כדי שנוכל לגדול שוב. אני מנסה לעניין את דאסו בכל מיני חברות תוכנה שעשויות להתאים לחזון של החברה. מאוד הייתי רוצה לראות את זה קורה, אך זו בסופו של דבר החלטה של מקבלי ההחלטות הראשיים בחברה".