דאסו סיסטמס שילבה את SOLIDWORKS בפלטפורמת הענן

בכנס הלקוחות השנתי שהתקיים השנה בארה”ב, חשפה חברת דאסו סיסטמס (Dassault Systèmes) הצרפתית את הדור החדש של מערכת התכנון המכנית SOLIDWORKS, שהיא תוכנת התכנון מהנפוצות בתעשייה העולמית, וחזקה מאוד בקרב חברות הטכנולוגיה בישראל. המערכת החדשה, בשם 3DEXPERIENCE WORKS, משלבת בין תוכנת SOLIDWORKS הקלאסית המוכרת לתעשייה, לבין תשתית הענן של החברה שעליה פועלת פלטפורמת הניהול והתצוגה התלת-מימדית 3DEXPERIENCE.

החברה תשווק את הפתרונות בשלוש רמות שירות ומחיר: Standard, Professional ו-Premium, המאופיינות בחבילות משתנות של של יישומים נוספים שהובאו מפלטפורמת 3DEXPERIENCE. בנוסף, היא תשחרר בשבועות הקרובים שני כלים חדשים אשר יפעלו בשילוב עם תוכנת התכנון: 3D Creator ו-3D Sculptor, אשר מזרזים את תהליך העיצוב של המוצר, אופטימיזציה של התכן המכני, והבאתו המהירה לייצור. הם ניתנים להרצה באמצעות הדפדפן, ולכן מאפשרים עבודה שיתופית מכל אבזר מקושר.

היעד האסטרטגי: שירותי תוכנה על-פי דרישה

מאחורי ההכרזה עומדת אסטרטגיה שנועדה למקד את המודל העסקי של החברה מסביב למתכונת של אספקת שירותי תוכנה על פי דרישה – על-גבי הענן של החברה. ההכרזה בוצעה במהלך כנס הלקוחות השנתי של החברה, 3DEXPERIENCE World 2020, שהתקיים בשבוע שעבר בנאשוויל, טנסי (Techtime היה אורח החברה בארוע). לכנס הגיעו כ-5,500 לקוחות ושותפים עסקיים, ולצידו התקיימה תערוכה מסחרית בהשתתפות של כ-100 חברות.

לדברי מנכ”ל קו מוצרי SOLIDWORKS, ז’אן פאולו באסי ׁ(בתמונה מלעלה), החברה משרתת כיום כ-450,000 לקוחות בעולם. הוא הסביר שהשילוב של תוכנת התכנון המכנית בפלטפורמת 3DEXPERIENCE מאפשר להאיץ את התכנון במספר רמות בו זמנית: שימוש באמצעות וירטואל ריאליטי לשיפור התכנון ובדיקת האיכות שלו, עבודה שיתופית בין צוותים שונים בארגון, שילוב של התכנון ביחד עם מחקרי שוק ותחזית עסקית, ופנייה ישירה אל אקו-סיסטמס של ספקים פוטנציאליים, כדי לאתר יצרנים עבור כל רכיב במערכת המתוכננת.

סימולציה של ארון חשמל שתוכנן באמצעות SOLIDWORKS electrical
סימולציה של ארון חשמל שתוכנן באמצעות SOLIDWORKS electrical

סטיפן אנדרסבי, מנהל פתרונות חדשים ב-SOLIDWORKS, סיפר שמסורתית השימוש בתוכנה הוא בעיקר בידי אנשי מכניקה, “אולם כיום אנחנו מחזקים את הנגישות שלה גם אל מהנדסי חשמל”. לפני כשנה היא רכשה את תוכנת elecworks של חברת Trace Software ושילבה אותה במלואה בחבילת SOLIDWORKS electrical, המספקת פתרונות תכנון CAD תלת מימדי של מעגלי PCB וכרטיסים אלקטרוניים, קופסאות חשמל ומחברים ופתרונות כבילה. “הרכישה פותחת לנו דרך אל מהנדסי חשמל”.

התעשייה עדיין לומדת את השלכות ה-3D Printing

מרק ראשטון, מנהל מוצר בתחום הייצור התוספי (Additive Manufacturing, 3D Printing) מסביר שהמעבר לענן אינו מבטל את השימוש בתוכנות סולידוורקס במחשבי הלקוח. “יש לקוחות המעדיפים לבצע את כל הפעילות אצלם בבית, והם יוכלו להמשיך לעבוד במתכונת הזאת, או אפילו באמצעות ענן פרטי. אבל במעבר לענן יש הרבה מאוד יתרונות. כך למשל, הקבצים נשמרים במתכונת של בסיס נתונים ולא של תיקיות ונשמרים כל הקשרים ההדדיים בין כל מרכיבי התכנון. הענן גם בטוח מאוד: כולנו התרגלנו לבצע את כל הפעילות הבנקאית באמצעות הענן”.

כיצד אתה מרגיש את כניסת הייצור התוספי לתעשייה?

“יש מגמה של משתמשי CAD בכל המגזרים להתנסות בהדפסת תלת מימד. להערכתי מדובר בכמחצית מהלקוחות שלנו. בנוסף, כ-80% מיצרני המדפסות הם לקוחות שלנו. אולם הדרך לשימוש תעשייתי רחב היקף היא עדיין ארוכה. תעשיית הייצור העולמית נאמדת בכ-13 טריליון דולר בשנה, ותעשיית הייצור התוספי נאמדת בכ-10 מיליארד דולר בשנה. זהו שיעור זעיר ביחס לפוטנציאל. אנשים ממתינים להתייצבות של הטכנולוגיה לפני שהם ישקיעו רבע מיליון דולר ברכישת מדפסת תעשייתית”.

AMD מביאה כרטיס גרפי חדש לעולמות ה-SOLIDWORKS

חברת AMD שמרה לארוע הזה את ההכרזה העולמית על הכרטיס הגרפי החדש, Radeon Pro W5500, המבוסס על מעבדים גרפיים בארכיטקטורת RDNA החדשה, המיוצרים בתהליך של 7 ננומטר. הכרטיס מיועד לשימוש בתחנות עבודה המיועדות למשימות עיבוד גרפי מאסיבי, דוגמת ביצוע תיכנונים מבוססי SOLIDWORKS. ההכרזה מוכיחה שלמרות אסטרטגיית הענן של דאסו סיסטמס, שוק התכנון מחוץ לענן רחוק מלהגיע אל קיצו.

דאסו מפתחת “עותק דיגיטלי” של גוף האדם

חברת דאסו סיסטמס (Dassault Systemes) הצרפתית מפתחת ייצוג ממוחשב של איברים אנושיים, כדי שניתן יהיה לבצע בדיקות וירטואליות של תרופות ושל תהליכי ריפוי, ובעתיד אולי לייצר עותק דיגיטלי ייחודי לכל חולה, כדי להתאים עבורו תרופות ודרכי טיפול אישיות. הפרוייקט הוא אחד מהמהלכים המעניינים של החברה במסגרת אסטרטגיה שנועדה להביא את תחום מדעי החיים למעמד של התחום השני בחשיבותו בחברה, לאחר תחום תוכנות ההדמייה לשוקי התעופה והרכב.

במסגרת זאת היא השלימה באוקטובר 2019 את רכישת חברת Medidata האמריקאית תמורת 5.8 מיליארד דולר במזומן. מדי-דטה פיתחה פלטפורמת ענן מבוססת בינה מלאכותית, המאפשרת לחוקרים ורופאים לערוך ניסויים קליניים, לשתף מידע ולנתח תוצאות, במטרה להאיץ ולייעל את הפיתוח של תרופות חדשות. העיסקה מכניסה את דאסו ללב תעשיית התרופות העולמית. ב-2018 הסתכמו הכנסותיה של מדי-דטה בכ-636 מיליון דולר. יש לה יותר מ-1,200 לקוחות, בהן 18 מתוך 25 חברות התרופות הגדולות בעולם, כמו ג’ונסון את ג’ונסון, אסטרזנקה, אמג’ן וחברת טבע הישראלית.

מטרת פרוייקט הגוף הדיגיטלי היא לייצר מודלים וירטואליים מהימנים של איברי גוף, שיאפשרו לעשות שימוש בסימולציות תלת-ממדיות כבסיס למחקר רפואי, הכשרת רופאים ומנתחים, פיתוח תרופות חדשות וביצוע ניסויים קליניים. כדי להשיב על השאלה האם מודלים שהוכיחו את יעילותם בתעשייה יכולים להיות מהימנים גם בעולם הביולוגי, היא החלה לפני כחמש שנים בפרוייקט מידול הלב האנושי (The Living Heart Project) בשיתוף עם רשות התרופות והמזון הפדרלית בארה”ב (FDA).

ה-FDA תולה תקוות בסיוע דיגיטלי לרגולציה

הפרוייקט קיבל תאוצה בדצמבר 2016 עם חקיקת “חוק התרופות במאה ה-21” (21st Century Cures Act), שבמסגרתו קיבל ה-FDA תקציב של כמה מאות מיליוני דולרים לקידום טכנולוגיות חדשניות. בחודש אפריל השנה הודיעו דאסו וה-FDA על הארכת שיתוף הפעולה ביניהן בפרוייקט לחמש שנים נוספות, עד שנת 2025, כאשר בשלב הראשון, הפרויקט מתמקד בשימוש בלב וירטואלי כדי לסייע בתהליך ההחדרה ובדיקת הביצועים של קוצבי לב. מנהלת חטיבת המכניקה השימושית ב-FDA, טינה מוריסון, אמרה שסימולציות ומודלים וירטואליים יכולים לתמוך בתכנון ניסויים קליניים ולהעריך את בטיחות הפיתוח של מוצרים חדשים.

מוריסון: “בחלק מהמקרים, הניסויים הווירטואליים כבר מציגים תוצאות דומות לניסויים קליניים בבני אדם”.  מנהלת תחום מדעי החיים בחברת דאסו סיסטמס, קלייר ביוט, אמרה שהשימוש בטכנולוגיות הדמייה וירטואלית נפוץ מאוד בתחומים אחרים שבהם ישנה רגולציה קפדנית, כמו בתעשיות הרכב והתעופה. “השימוש ב’מטופלים וירטואליים’ יתמוך בפיתוח תרופות וטיפולים מורכבים לבעיות לב, מוח ועוד, ולחסוך זמן וכסף”.

הדור הבא של חברות הביומד

החשיבות הגוברת של תחום מדעי החיים בפעילות של דאסו באה לידי ביטוי גם בתמהיל חברות הסטראט-אפ שפועלות במסגרת חממת החדשנות שלה, 3DExperience Lab, שהחלה לפעול ב-2015 וכוללת כיום יותר מ-25 חממות ברחבי העולם שנותנות חסות לכ-500 חברות סטראט-אפ.

באירוע שהתקיים בתחילת החודש בגלריית Atelier des Lumières לאמנות דיגיטלית בפאריז,  בתחילת החודש, חשפה דאסו 15 חברות חדשות שהצטרפו למחזור הנוכחי באקסלרטור. מעניין היה לראות שרבות מהן מגיעות תחומי הביו-מד והמכשור הרפואי, כמו Damae Medical, שפיתחה מכשיר קומפקטי ונישא  לאבחון מוקדם של סוגים שונים של סרטן העור, FEops, שפיתחה פלטפורמה ליצירת סימולציות של לב המטופל המאפשרות למנתחים לתכנן טוב ניתוחי לב והשתלות, Inali, המייצרת תותבות-יד ביוניות בעלות הנגישה גם לקטועי-ידיים שאינם מבוטחים או בעלי אמצעים, PKVitality, שפיתחה שעון חכם המודד באופן רציף את רמת הגלוקוז של חולה הסכרת ללא צורך בבדיקת דם, ו-Biomodex, שפיתחה מדפסת תלת-מימד המדפיסה מודלים ריאליסטיים של איברים לצרכי הכשרת רופאים והכנות לניתוח במקום השימוש הנפוץ בגוויות.

מדפסת האיברים של ביומודקס

סימולציה ממוחשבת במקום מנהרות רוח

חברת דאסו הוקמה בשנת 1981 בעקבות הוצאת צוות פיתוח קטן מהחברה האם, יצרנית המטוסים הצרפתית Dassault Aviation. הצוות פיתח תוכנה המייצרת מודלים תלת-מימדיים של מנהרות רוח כדי לבדוק במחשב את התכונות האווירודינמיות של חלקים תעופתיים, כדי להאיץ ולהוזיל את הפיתוח. בהדרגה היא התרחבה לשימוש במודלים תלת-מימדיים לבדיקת פרמטרים פיסיקליים והנדסיים נוספים, ופיתחה פתרונות דומים לתעשיות נוספות כמו רכב, אנרגיה, תכנון עירוני, מוצרי צריכה, שבבים ועוד.

בשנת 2005 יצא לשוק המטוס בואינג 777, שהיה המטוס המסחרי הראשון שפותח כולו באמצעות שימוש במידול התלת-מימדי של דאסו סיסטמס (פלטפורמת ה-3DEXPERIENCE). בחודש שעבר גילתה דאסו שגם חברת אוויאיישן (Eviation) הישראלית פיתחה את מטוס הנוסעים החשמלי שלה באמצעות פלטפורמת 3DEXPERIENCE. כיום נחשבת דאסו לאחת מחברות התוכנה הגדולות בעולם: היא מעסיקה כ-15,000 עובדים ובאוקטובר השנה היא דיווחה על השגת שתי מטרות: טויוטה החליטה לתכנן מכוניות באמצעות הפלטפורמה שלה, ועד סוף 2019 היא תגיע להיקף מכירות שנתי של 3.5 מיליארד אירו.

שתי חברות נוספות ירכשו את המטוס של אוויאיישן

יצרנית המטוס החשמלי “אליס”, חברת אוויאיישן (Eviation Aircraft) ממושב קדימה שליד נתניה, חתמה על הסכמים עם שתי לקוחות נוספים, כך גילה מייסד ומנכ”ל החברה עומר בר-יוחאי בריאיון לבלומברג. בר-יוחאי לא חשף את שמות הלקוחות, אך טען כי מדובר בחברות תעופה מוכרות מארצות הברית, וכי ההכרזה הרשמית תתפרסם בתחילת השנה. במקביל, אוויאיישן נמצאת במגעים מתקדמים בימים אלה גם עם חברת תעופה אוסטרלית.

בעקבות שני ההסכמים החדשים, אוויאיישן הבטיחה כבר הזמנות עבור כ-150 מטוסים, במחיר של כ-4 מיליון דולר למטוס. בחודש יוני, במהלך הסלון האווירי בפריז, חשפה החברה את הלקוח הראשון של מטוסי “אליס”, חברת Cape Air מארצות הברית, הנחשבת למפעילת שירותי התעופה האזרחית האזורית הגדולה ביותר בעולם, אשר התחייבה לרכוש מספר דו-ספרתי של מטוסים.

9 נוסעים למרחק של 1,000 ק”מ

בתוך כך, החברה הודיעה על מינויו של רועי גנזרסקי לתפקיד יו”ר הדירקטוריון של החברה. גנזרסקי, ישראלי לשעבר, הינו המנכ”ל של חברת MagniX, המפתחת מנועים חשמליים לענף התעופה. מגניקס היא גם אחת מהחברות המייצרות עבור אוויאיישן את המנועים עבור מטוסי “אליס”, לצד סימנס. גנזרסקי הוא גם ראש חטיבת התעופה של חברת ההשקעות הסינגפורית קלרמונט גרופ (Clermont Group), שבחודש ספטמבר רכשה את השליטה באוויאיישן לאחר שהמירה למניות הלוואה בסך 78 מיליון דולר שהעניקה לחברה בתחילת דרכה, והיא כעת מחזיקה בכ-70% ממניותיה.

אוויאיישן פיתחה את המטוס החשמלי הראשון בעולם המיועד להסעה בתפוסה של 9 נוסעים לטווח של עד 1,000 ק”מ בהטענת סוללה יחידה. המטוס אליס מופעל באמצעות 70,000 סוללות ליתיום סטנדרטיות הפזורות בכל הגוף, ומסייעות בשמירת האיזון של המבנה. הקיבולת הכוללת שלהן היא 980 קילוואט שעה, המעניקה מספיק אנרגיה כדי לטוס למרחק של עד 1,000 ק”מ במהירות של כ-450 קמ”ש. הוא מצוייד בשלושה מנועים, ובמקרה של תקלה יכול להמריא ולטוס באמצעות מנוע יחיד בזנב המטוס. החברה צפויה לערוך את טיסת המבחן הראשונה של המטוס בתחילת 2020 ולהתחיל בטיסות מסחריות ב-2022.

האב-הטיפוס פותח בענן של דאסו

בשבוע שעבר חשפה ענקית התכונה הצרפתית דאסו סיסטמס כי במסגרת פיתוח אב-הטיפוס של מטוס “אליס”, אוויאיישן עשתה שימוש בפלטפורמת ה-3DEXPERIENCE של דאסו. 3DEXPERIENCE, שהושקה ב-2017, משלבת את כלי הדמיית התלת-מימד לתהליכי פיתוח של דאסו בפלטפורמה לניהול חיי מוצר (PLM).

לדאסו יש היסטוריה ענפה בענף התעופה. החברה הקומה בתחילת שנות ה-80′ בעקבות פיצול מחברה-האם, יצרנית המטוסים הצרפתית דאסו תעופה (Dassault Aviation), והפתרוו הראשון של החברה היה תוכנה המייצרת מודלים תלת-מימדיים של מנהרות רוח כדי לבצע בדיקות וירטואליות של התכונות האווירודינמיות של חלקים בתעשיות הרכב והתעופה.

סרטון וידאו המתאר את תכנון המטוס “אליס” בענן:

בשנת 1994 יצא לשוק המטוס בואינג 777, שהיה המטוס המסחרי הראשון שפותח כולו באמצעות שימוש במידול התלת-מימדי של דאסו סיסטמס. בהכרזה הפומבית על שיתוף הפעולה עם אוויאיישן, נראה כי דאסו מבקשת להמחיש כיצד חברת סטראט-אפ קטנה יחסית יכולה להוציא לפועל מיזמים מורכבים, הו ברמת הפיתוח והן ברמת הייצור, באמצעות שימוש בפלטפורמה שלה.

 

“יצרניות השבבים מתחילות לאמץ את מודל הפלטפורמה”

בתמונה למעלה: מנכ”ל דאסו סיסטמס ישראל אלי בויקיס (מימין) ומתייה שרנפייה, יועץ שבבים בכיר בדאסו סיסטמס העולמית

נראה שמעולם לא היה עידן כזה שבו מתהוות לנגד עינינו כל כך הרבה מהפיכות טכנולוגיות בעת ובעונה אחת. רכב אוטונומי, IoT, בינה מלאכותית וביג-דאטה, ערים חכמות, רובוטיקה ורחפנים, רפואה דיגיטלית ותקשורת הדור החמישי – כל התחומים הללו צפויים להוביל בעשור הקרוב שינויים דרמטיים באורחות חיינו.

קשה עדיין לחזות במדויק כיצד המהפיכות האלו ישפיעו על חיינו, אך דבר אחד בטוח: שבבים יהיו מרכיב יסוד בכל אחת מהן. המציאות הזו מציבה אתגרים משמעותיים בפני יצרניות השבבים, הנדרשות כיום להרחיב את יכולותיהן הטכנולוגיות ולפתח פתרונות ייעודיים למגוון תחומים, בקצב מהיר מאוד.

ענקית התוכנה הצרפתית דאסו סיסטמס (Dassault Systèmes) מספקת לחברות טכנולוגיה ושבבים פתרונות הדמיה בתלת-מימד לתהליכי פיתוח, ופלטפורמות לניהול חיי מוצר (PLM) המסייעות להן להתאים את סביבת הפיתוח והייצור למציאות המשתנה. נפגשנו עם מתייה שרנפייה, יועץ בכיר בדאסו סיסטמס בתחום השבבים, שביקר באחרונה בישראל, ועם מנכ”ל דאסו סיסטמס ישראל אלי בויקיס, כדי ללמוד על האתגרים של יצרניות השבבים בעידן של חדשנות כמעט אובססיבית.

מנהרות רוח וירטואליות

דאסו סיסטמס הוקמה ב-1981 בעקבות הוצאת צוות פיתוח קטן מהחברה האם, יצרנית המטוסים הצרפתית דאסו תעופה (Dassault Aviation). הצוות פיתח תוכנה המייצרת מודלים תלת-מימדיים של מנהרות רוח כדי לבצע בדיקות וירטואליות של התכונות האווירודינמיות של חלקים בתעשיות הרכב והתעופה. השימוש במודל תלת-מימדי ממוחשב מפחית את מספר אבות-הטיפוס הממשיים שיש לייצר ולבדוק במנהרות רוח אמיתיות, וכך מאיץ ומוזיל את הפיתוח.

בתחילה היא מכרה את התוכנה ללקוחות בתחום התעופה והרכב, באמצעות IBM. בהדרגה היא הרחיבה את הביצועים של הטכנולוגיה לשימוש במודלים תלת-מימדיים כדי לבחון פרמטרים פיסיקליים והנדסיים. החברה פיתחה מגוון פתרונות דומים לתעשיות נוספות כמו מכשור רפואי, פיתוח תרופות, שבבים ועוד. בשנת 1994 יצא לשוק מטוס הבואינג 777, שהיה המטוס המסחרי הראשון שפותח כולו באמצעות שימוש במידול התלת-מימדי של דאסו סיסטמס. כיום נסחרת דאסו סיסטמס לפי שווי שוק של 30 מיליארד אירו ומעסיקה יותר מ-16,000 עובדים ברחבי העולם.

הדמיית השדות האלקטרומגנטיים מסביב לאבזר IoT המקושר בתדר של 2.45GHz
הדמיית השדות האלקטרומגנטיים מסביב לאבזר IoT המקושר בתדר של 2.45GHz

ממודל תלת-מימדי לתפישת עולם תלת-מימדית

אלא שמעבדת הפיתוח היא רק שלב אחד בחייו של המוצר. מטרתה של דאסו סיסטמס היתה לפתח סביבה וירטואלית שלמה שתיתן מענה לכל אורך חיי המוצר. לצורך זה החברה פיתחה פלטפורמה לניהול חיי המוצר (PLM) המסייעת לחברות לנהל באופן וירטואלי את כל מחזור החיים של המוצר, משלב הפיתוח והייצור ועד שלב המסחור ועדכון הגרסאות בשוק.

ההתפתחות הטכנולוגית של הפלטפורמות דאסו סיסטמס משקפת במידה רבה את השינויים באופני הפיתוח והייצור בתעשיות הטכנולוגיות בעשורים האחרונים. ניהול מוצר מתבסס על מגוון רחב של מידע ונתונים, משרטוטים הנדסיים של אבות טיפוס קודמים, מפרטים טכניים ותוצאות ניסויים ועד דרישות של תקנים בטיחותיים ורגולטורים ואספקטים משפטיים של קניין רוחני.

התהליך מערב גורמים שונים בחברה שצריכים להיות מתואמים ולשתף פעולה: מהנדסים, מתכנתים, אנשי הכספים, יועצים משפטיים, מערך השיווק והמנהלים הראשיים. ב-2012 השיקה החברה את פלטפורמת 3DEXPERIENCE, המשלבת את המימד הטכנולוגי עם המימד העסקי ומאפשרת לנצל את המידע העצום הקשור למוצר ולנהל באופן מבוקר את שרשרת קבלת ההחלטות, החל מההחלטה לפתח מוצר חדש על-סמך הערכות עסקיות, תכנון שרשרת האספקה ועדכון המוצר בהתאם לתנאי השוק המשתנים.

תעשיית השבבים מאמצת את מודל הפלטפורמה

המאפיינים הללו נכונים גם בתעשיית השבבים ,שבה היצרניות נדרשות לפתח כל הזמן פתרונות חדשים ומתקדמים יותר, ולהתאים את מוצריהן לקצב המהיר שבו משתנה השוק. לאור זאת, דאסו סיסטמס פונה כיום עם הפלטפורמה שלה גם ליצרניות השבבים, שבעבר נטו לדבוק אולי בתהליכים מסורתיים יותר.

מעבודתו מול יצרניות השבבים הגדולות בעולם כמו אינטל, סמסונג, NXP, אינפינאון ועוד, מתייה שרפנייה מצביע על מספר אתגרים מרכזיים שמאפיינים כיום את תעשיית השבבים. “האתגר הראשון קשור לגיוון (Variability). תחומים כמו רכב ו-IoT מייצרים כיום גיוון עצום של מוצרים כמו חיישנים, מערכות-על-שבב, רכיבי MEMS ועוד.

“הדבר מחייב לנהל את המחקר והפיתוח בתוך מסגרת של קבלת החלטות עסקית, ולהביא בחשבון גורמים רבים ואינפורמציה הנמצאים מחוץ למעבדה. למשל, איזה מוצר לייצר ומהו חלון השוק המתאים, כיצד להתאים את המוצר לדרישות השוק והלקוח. כיום החברות נדרשות לחדש בקצב מהיר יותר, והן צריכות לדעת איך לקבל החלטות נכונות, היכן, כיצד ומתי להשקיע משאבים”.

מעבר משבבים למערכות שלמות

שרנפייה: “יצרניות השבבים רוצות בימינו לייצר מערכות שלמות, שישלבו לוחות אלקטרוניים עם תוכנה, ולא רק שבבים. זה בולט בעיקר בשוק הרכב, שבו האסטרטגיה היא לדלג על חברות Tier-1 ולשווק כמו ADAS או LiDAR ישירות ל-OEM (יצרניות הרכב). זוהי הזדמנות עסקית גדולה, אך היא הופכת את הפיתוח למורכב יותר ומוסיפה תהליכים ודרישות נוספים. למשל, ברמת האימות (Validation), הדבר מגדיל את מספר הבדיקות והסימולציות שיש לבצע כדי לוודא שהמוצר עומד בכל תקן מחייב ובדרישות הלקוח. החברות גם צריכות לבנות שרשרת ייצור ואספקה גדולה ומסועפת יותר”.

לדעתו, יצרניות השבבים מתחילות להבין שכדי לעמוד באתגר הזה הן צריכות לאמץ גישה חדשה, בשם “מודל הפלטפורמה”. שרנפייה: “בשנת 2007, כשהתחלתי להציג בפני חברות שבבים את פלטפורמת ה-PLM שלנו, הפידבק שלהן היה ‘זה לא מתאים עבורנו. זה לתעשיית הרכב או התעופה, לא בשבילנו’. כיום ההתייחסות של התעשייה שונה, מכיוון שהגיוון הוא עצום, מספר האימותים והבדיקות שיש לבצע האמיר, וקשה יותר לעמוד בדרישות התקנים ותנאי השוק. הן גילו שאין להן סביבת עבודה ופתרונות נכונים, ולנו היתה את התשובה הנכונה בזמן הנכון”.

חברות השבבים הישראליות לא מאמצות את מודל הפלטפורמה

דאסו סיסטמס מפעילה מרכז שירות ותמיכה בישראל, המנוהל על-ידי אלי בויקיס. למעשה, פעילותה של החברה הצרפתית בישראל החלה ב-1999, לאחר שרכשה את חברת Smart Solutions שפיתחה פתרונות ניהול מידע. בהדרגה הוציאה דאסו את פעילות המו”פ של סמרט סולושנס מחוץ לישראל והותירה רק מרכז שמתמקד בפעילות שיווק ותמיכה טכנית ללקוחות בארץ, בהם חברות כמו טאואר-ג’אז, מלאנוקס, DSPG, אלטה ועוד.

לדברי בויקיס, בניגוד למגמה בעולם, חברות השבבים הישראליות שמרניות יותר. “בארץ יש דרישה פחותה יותר לפלטפורמה. היצרניות הטהורות מאמצות פתרונות נקודתיים יותר כמו סינכרוניזציה לביצוע קונפיגורציה למידע לעיצוב שבבים, סימולציה אלקטרומגנטית המודדת את מידת הקרינה שתיפלט מהרכיב או סימולציה של העברת חום בתוך המארז. דווקא חברות סטראט-אפ מראות נכונות גבוהה יותר לאמץ את פתרונות הפלטפורמה”.

בישראל, דאסו סיסטמס עובדות מול חברות להדספת תלת-מימד, כדי לספק ללקוחות כלי משלים לתהליך הפיתוח. בויקיס: “עבורנו הדפסת תלת-מימד זה נושא מאוד חשוב כדי לספק פיתרון הוליסטי יותר. הדפסת תלת-מימד מהווה שינוי גדול בתהליך הייצור, היא מאפשרת לפתח גיאומטריות מורכבות יותר ולבחון חומרים באופן שלא ניתן לעשות בכלים המסורתיים”.

מתי תבססו פעילות פיתוח בישראל?

בויקיס: “אני מנסה לחפש את הרכישה הבאה של דאסו בישראל, כדי שנוכל לגדול שוב. אני מנסה לעניין את דאסו בכל מיני חברות תוכנה שעשויות להתאים לחזון של החברה. מאוד הייתי רוצה לראות את זה קורה, אך זו בסופו של דבר החלטה של מקבלי ההחלטות הראשיים בחברה”.