Dynamic Infrastructure פיתחה פלטפורמה לאיתור ליקויים מבניים בגשרים ובמנהרות

חברת Dynamic Infrastructure הישראלית חשפה היום פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית המסייעת למהנדסים ואנשי תחזוקה לאתר פגמים מבניים שנוצרים לאורך זמן בתשתיות דרך כגון מנהרות, גשרים ומחלפים, ולתקנם לפני שמתפתחת בעיה שעלולה לערער את יציבות המבנה ולסכן את המשתמשים.

מייסדי החברה הם סער דיקמן, המשמש כמנכ"ל, ועמיחי כהן, שהסתייעו במומחים מארצות הברית ואירופה. לפני הקמת החברה, דיקמן שימש כמנכ"ל של TowerSec, שעסקה בהגנת סייבר לרכב ונרכשה ב-2016 על ידי Harman, והמשיך לשמש לאחר המיזוג כמנהל תחום הסייבר ב-Harmn, ואילו כהן ניהל את חברת התשתית "מנהרות הכרמל".

החברה, שקמה ב-2017 ומנוהלת מתל אביב, ניו יורק וברלין, כבר מעורבת בפרויקטים מול חברות תשתית ממשלתיות ופרטיות בארצות הברית, גרמניה, שווייץ, יוון וישראל. להערכת החברה, השימוש בפלטפורמה שלה סייע ללקוחותיה, המנהלים בסך הכול כ-30,000 מבנים רלוונטיים, לחסוך באופן משמעותי בהוצאות התפעוליות ובהשקעות ההון.

הפלטפורמה של החברה משתמשת בכל המידע הוויזואלי שנאסף מהביקורות התקופתיות שנערכו במקום, ובכלל זה צילומי סמרטפון, צילומי אוויר מרחפנים וסריקות לייזר, ובונה תמונה תלת-ממדית מפורטת של המבנה. המערכת משווה בין מצב המבנה בהווה לביקורות קודמות, ומאתרת סדקים, פגמים וחריגות שמצריכים תחזוקה מונעת ומתריעה אוטומטית בפני המפעיל.

בחברה ממשילים את הפלטפורמה לסריקת ה-MRI, אשר מספקת לרופא תמונה תלת-ממדית של איבר המטופל ומאפשרת לו לאבחן את הבעיה. לדברי דיקמן, עד היום לא היתה מערכת יעילה שמסוגלת לאתר במהירות  ובמדויק ליקויים בגשרים לאורך זמן. "הפלטפורמה שלנו  מספקת מעקב והתראות שמסייעות לנהל טוב יותר את הוצאות התחזוקה ולמנוע את הקריסה הבאה". המערכת אינה דורשת התקנת ציוד או חיישנים במבנה, אלא מתבססת על ניתוח מידע קיים.

עלות תיקון הגשרים בארה"ב: 171 מיליארד דולר

לפי דו"ח שפורסם בתחילת השנה על ידי איגוד מהנדסי הכבישים והגשרים בארצות הברית (ARTBA), מתוך 616 אלף הגשרים הנמצאים בארצות הברית, כ-47 אלף גשרים סובלים מליקויים מבניים אשר מחייבים מענה דחוף, וכ-235 אלף גשרים זקוקים לתיקונים כאלה ואחרים. התקציב הנדרש כדי לתקן את כל הליקויים נאמד ב-171 מיליארד דולר.

גם בישראל המצב מטריד: בדיקה שביצעה "נתיבי ישראל" ב-2017 גילתה 217 גשרים לכלי-רכב ולהולכי רגל במצב תחזוקתי שהוגדר כ"גרוע". בשנים האחרונות אירעו מספר מקרים של קריסת גשרים שגבו חיי אדם. במרץ 2018 קרס בפלורידה גשר להולכי הרגל והביא למותם של 6 בני אדם. מספר חודשים לאחר מכן קרס גשר בין עירוני בגנואה, איטליה והביא למותם של 43 בני אדם. דיקמן: "התחזוקה הירודה של גשרים ומנהרות מובילה לאובדן בחיי אדם ולבזבוז משאבים. הטכנולוגיה שלנו יכולה לייעל את הקצאת המשאבים".

[קרדיט תמונה ראשית: Joseph Sohm]

בירד הטמיעה את מערכות הניהול והבקרה במכ"מים של Hensoldt

חברת בירד אירוסיסטמס (BIRD Aerosystems) מהרצליה הטמיעה את מערכת הבקרה והתצוגה ואת מערכת ניהול המשימה שלה במשפחת המכ"מים החדשה לכלי-טיס, PrecISR, של חברת Hensoldt. שתי החברות יציגו את הפתרון המשותף בתערוכת ADEX, שנפתחת היום בסיאול, דרום קוריאה. משפחת PrecISR היא משפחה חדשה של מכ"מים מבוססי-תוכנה ורב-משימתיים שפיתחה הנסולדט לכלי טיס. הם מספקים כיסוי לטווחים רחוקים וברזולוציה גבוהה של המרחב האווירי, הימי והקרקעי.

הנסולט היא חברה גרמנית המתמקדת בפיתוח וייצור חיישנים מסוגים שונים למערכות הגנה, ביטחון ותעופה וחלל. ב-2018 הסתכמו הכנסותיה ב-1.3 מיליארד דולר. אחד מקווי הפעילות המרכזיים שלה הוא מכ"מים קרקעיים ואוויריים למערכות תצפית, בקרה ופיקוח אווירי, והם משולבים בין היתר ביורופייטר, במטוסי ה-F-125 של הצי הגרמני ובספינות קרב של הצי האמריקאי.

במסגרת שיתוף הפעולה בין שתי החברות, בירד פיתחה עבור המכ"מים הללו את מערכת הבקרה והתצוגה (RCD), אשר מהווה למעשה את ממשק המשתמש עבור המפעיל, ואת מערכת ניהול המשימה (MSIS), שמעבדת את המידע המגיע מהמכ"ם, מסווגת, מתעדפת ומציגה אותו באופן ברור בשילוב נתונים נוספים המגיעים מחיישנים אחרים. לדברי החברות, השילוב בין המכ"ם של הנסולדט ומערכות הניהול של בירד מאפשרות לכלי הטיס להשלים בגיחה אחת משימות תצפית ופיקוח של שטחים גדולים מאוד.

מכ"ם PrecISR החדש של חברת Hensoldt
מכ"ם PrecISR החדש של חברת Hensoldt

חברת בירד מכשירה מטוסי תצפית ומשימה המותאמים לדרישות הלקוח באמצעות התקנת חיישנים ומערכות ניהול משימה מתוצרתה על-גבי מטוסי ססנה (Cessna Citations). המטוסים משמשים בעיקר למשימות סיור כמו בקרת גבולות ומניעת פעילויות בלתי חוקיות כמו פיראטיות הברחות, דיג בלתי חוקי, גניבת נפט ועוד. מרבית לקוחות החברה בתחום הן מדינות מתפתחות באפריקה, אסיה ודרום אמריקה. מדובר בפתרון חסכוני ופשוט יחסית לתפעול ותחזוקה, המתאים למדינות החסרות את אמצעי בקרת הגבולות והניסיון המבצעי של מדינות המערב.

האזינו לשיחה עם סמנכ"ל השיווק והפיתוח העסקי של חברת בירד, שאול מזור:


‭‮

קו המוצרים השני של בירד הוא של מערכות הגנה למטוסים מפני טילים (AMPS). בסלון האווירי בפריז היא תציג לראשונה את הדגם המוגמר והמסחרי של מערכתSPREOS DIRCM  העוקבת אחר טילי-כתף מונחי חום ומשבשת את פעילותם. מערכת SPREOS מבוססת על מכ"ם דופלר ומכשיר לייזר המשולבים במארז מאוחד במשקל נמוך במיוחד. המכ"ם עוקב אחר המטרה, ובאמצעות תופעת דופלר מזהה בוודאות שמדובר בטיל. 

מרגע שמתקבלת החלטה שמדובר בטיל-כתף, משוגרת קרן לייזר מתוך נקב המצוי במרכז אנטנת המכ"ם (שבמילא כבר מכוונת אל המטרה). הקרן הזאת משבשת את חיישן הביות של הטיל וגורמת לו לסטות מהמסלול. להערכת החברה מדובר במערכת ייחודית בשוק ה-DIRCM (Directional Infrared Counter Measures). המערכות האחרות בשוק מבוססות על שימוש בשתי יחידות נפרדות: עוקב אופטי ושבש לייזר. ההפרדה מייצרת מערכות מורכבות וכבדות, המייצרות הרבה מאוד התראות שווא.

המערכת של בירד כוללת את שתי היחידות במארז מאוחד ולדברי החברה התראות השווא מצטמצמות למינימום. בשונה ממערכות התצפית (ASIO) המיועדות בעיקר למדינות מתפתחות, מערכת SPREOS מתאימה דווקא לצבאות של מדינות המערב, המתמודדים עם איום גובר של טילי-כתף באזורי סכסוך. החברה כבר מכרה מספר מערכותSPREOS  , ואלה צפויות להיכנס לפעילות מבצעית עד סוף השנה.

ראדא קיבלה הזמנות של 6 מיליון דולר בחודשיים האחרונים

ראדא (RADA) נמצאת בחודשים האחרונים בתנופת מכירות. יצרנית המכ"מים הטקטיים דיווחה לפני מספר ימים כי במהלך החודשים אוגוסט-ספטמבר קיבלה הזמנות חדשות בהיקף של 6 מיליון דולר למכ"מים הטקטיים של החברה, המשמשים במערכות הגנה נגד רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים (C-UAV), מערכות הגנה אווירית לטווחים קצרים מאוד (VSHORAD) ומערכות הגנה אקטיביות (APS).

בראדא מסרו כי מרבית ההזמנות החדשות שהתקבלו הינן הזמנות המשך מלקוחות קיימים מהשנתיים האחרונות, והיתר הינן הזמנות ראשוניות קטנות יחסית מלקוחות חדשים, אשר עשויות להוביל להזמנות גדולות יותר בטווח קצר.

מתחילת 2019, זכתה ראדא בהזמנות חדשות בהיקף כולל של 41 מיליון דולר, מהן 32 מיליון דולר עבור מכ"מים טקטיים, שהפכו בשנים האחרונות לקו הפעילות המרכזי של החברה. מאז תחילת השנה עלתה מנייתה של החברה בנסד"ק  ב-95% והיא נסחרת לפי שווי שוק של 186.9 מיליון דולר.

ברבעון הראשון של 2019 הסתכמו מכירות החברה בכ-8.7 מיליון דולר, המייצגות צמיחה של 44% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.  החברה צופה הכנסות של 43 מיליון דולר ב-2019 כולה.

"האנשים שמאחורי הטכנולוגיה": יירוט טילי-כתף ובלוני תצפית

בתמונה למעלה: שאול מזור, בירד אירוסיסטמס (מימין) ורמי שמואלי, RT LTA

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ

חברת בירד אירוסיסטמס (Bird Aerosystems) מהרצליה פיתחה  מערכת אווירית לגילוי ויירוט טילי קרקע-אוויר, ובייחוד טילי-כתף. ייחודה הוא שהיא אינה מייצרת התראות שווא וגם משבשת את מעופו של הטיל באמצעות שבש לייזר מתוחכם. בשיחה, סמנכל"ל השיווק והפיתוח העסקי של החברה, שאול מזור, מדבר על איום טילי הכתף במזרח התיכון ובאפריקה, בעיית התראות השווא וכיצד פתרה אותה החברה באמצעות מכ"ם דופלר.

חברת RT LTA מיבנה מפתחת בלוני תצפית בגדלים שונים המשמשים למשימות של תצפית, אבטחה ותקשורת, אשר בין היתר ליוו את המיסות ההמוניות של האפיפיור ותיצפתו על רצועת עזה במבצע "צוק איתן". בשיחה (החל מדקה 17:45), מספר המייסד המשותף והמנכ"ל, רמי שמואלי, על היתרונות של בלוני תצפית על פני מל"טים ורחפנים, על לקוחות החברה ברחבי העולם וגם על מדפסת התלת-מימד החדשה במפעל החברה.


‭‮

החיווי הקולי בטאבלט החדש של לנובו יתבסס על שבב של DSPG

הטאבלט החדש של חברת לנובו (Lenovo) הסינית, Yoga Smart Tab, כולל את שבב העיבוד הקולי SmartVoice של חברת DSPG הישראלית. השבב, המשפר את איכות קליטת הקול של מיקרופון המכשיר, מאפשר למשתמש להשתמש בעוזר הקולי של גוגל, המוטמע בטאבלט החדש ולבצע פעולות בחיווי קולי.

לנובו היא אחת מיצרניות הטאבלטים המובילות בעולם, וב-2018 מכרה כמעט 9 מיליון יחידות. בתחילת ספטמבר השיקה החברה את הדגם החדש, Yoga Smart, שמשווק כיחידת בידור ביתית להאזנה למוזיקה ולצפייה בסרטים, ומשום כך יש חשיבות גדולה לעוזר הקולי של גוגל, שמאפשר להפעיל יישומים מרחוק בפקודות קוליות ללא שימוש במסך המגע.

טכנולוגיית ה-SmartVoice של DSPG מתבססת על ערכת שבבים, המיועדים לבצע סינון רעשים, ביטול הד חוזר והפרדת הקול מרעשי הרקע ובכך לשפר את הביצועים של יישומיי חיווי קולי במחשבים ניידים, סמרטפונים, טאבלטים, רמקולים חכמים ואביזרים לבישים. תחום הממשקים הקוליים מהווה אחד ממנועי הצמיחה הנוכחיים המרכזיים של DSPG, ומשתלב עם היתרון הטכנולוגי שלה בתחום העיבוד הקולי.

ברבעון השני של 2019 הסתכמו ההכנסות של DSPG מתחום העיבוד הקולי החכם (SmartVoice) ב-5.3 מיליון דולר (מתוך 29 מיליון דולר) – עלייה של 143% בהשוואה לרבעון המקביל. DSPG נסחרת בנסד"ק בשווי שוק של 317.7 מיליון דולר.

קרן בירד תכריז בינואר על ארבעה מאגדים ישראלים-אמריקאים בתחום האנרגיה

בתמונה למעלה: מנכ"ל קרן בירד, ד"ר איתן יודילביץ. צילום: סטודיו איריס תל אביב

קרן בירד (BIRD Foundation) הישראלית-אמריקאית צפויה להכריז בינואר 2020 על הקמתם של ארבעה מאגדים בתחום האנרגיה, בהשתתפות חברות, מוסדות מחקר אקדמיים ומעבדות לאומיות מישראל ומארצות הברית. לאחר שפרסמה בחודש אפריל "קול קורא", הקרן הצליחה לגייס מספיק חברות וגופים משתי המדינות כדי להרכיב ארבעה מאגדים בנושאים: אנרגיה מחצבית (בעיקר גז טבעי), הגנת סייבר על מתקני אנרגיה ומים, ממשקי מים ואנרגיה ואגירת אנרגיה.

ל-Techtime נודע כי המאגדים כבר הגדירו שורה של תחומי עניין שבהם יתמקדו, ובכלל זה טכנולוגיות לניצול מרבי של מאגרי גז, טכנולוגיות שמאריכות זמן אגירת אנרגיה, יישום טכנולוגיות סייבר מתקדמות לחיזוק תשתיות אנרגיה ומים, שיפורים אנרגטיים משמעותיים במערכות מים ושפכים ועוד.

האמריקאים גילו את מגזר האנרגיה הישראלי

אלה הם המאגדים הראשונים שקמים תחת התמיכה של קרן בירד, שממומנת שווה-בשווה על ידי ממשלות ישראל וארצות הברית ומעניקה מענקי מחקר ופיתוח עד מיליון דולר לתמיכה בתוכניות פיתוח משותפות של חברות אמריקאיות וישראליות בתחומים טכנולוגיים מגוונים, מבריאות דיגיטלית, מכשור רפואי, חיישנים חכמים, סייבר, אגרו-טק, ביטחון מולדת, טכנולוגיות מידע ועוד.

בשנת 2009 הקימה בירד תוכנית מענקים נוספת, שמתמקדת בתחום האנרגיה, אשר כבר חילקה עד היום מענקים בהיקף של כ-35 מיליון דולר לכ-40 פרויקטים. השנה, בעקבות העניין שמגלות שתי הממשלות בהידוק שיתופי הפעולה דווקא בתחום האנרגיה, החליטה הקרן ליזום לראשונה הקמה של מאגדים שיפעלו בתמיכתה ויסייעו לביסוס אקוסיסטם דו-לאומי בתחומי האנרגיה. הקרן תעניק לכל מאגד מענק של כ-10 מיליון דולר לחמש שנים, ואילו השותפות במאגד יוסיפו סכום דומה לתקציב המאגד. כל מאגד יכלול לפחות 4 שותפים, וינוהל במשותף על ידי חברה ישראלית וחברה אמריקאית.

"האמריקאים מזהים את הפוטנציאל של ההייטק הישראלי במגזר האנרגיה, וראוי לציין כי זה קרה עוד הרבה לפני גילוי מאגרי הגז," אמר מנכ"ל הקרן ד"ר איתן יודילביץ בשיחה עם Techtime. יודילביץ מנהל את בירד כבר 14 שנה, ולפני כן שימש כמנהל השיווק של חטיבת הטילים של רפאל. יו"ר הקרן הוא עמי אפלבאום, המדען הראשי של משרד הכלכלה.

מכירות של 10 מיליארד דולר

שיתופי הפעולה שנרקמו תחת הקרן הצמיחו לאורך השנים שורה ארוכה של הצלחות טכנולוגיות ומסחריות. כך למשל, הגלגל החכם של חברת סופטוויל לכסאות גלגלים, אשר בנוי מסיבי-פחמן וכולל בולם זעזועים מובנה ובכך הופך את הנסיעה לחלקה יותר גם בדרכים משובשות, פותח במסגרת תוכנית פיתוח משותפת, שנתמכה על ידי קרן בירד, עם חברת Crawford composite מדנבר, העוסקת בייצור סיבי פחמן וחלקים מרוכבים. גם המכשיר של אינסייטק לטיפול ברעד ראשוני באמצעות קרינת אולטרה-סאונד, ומערכת השלד החיצוני של ReWalk לסיוע בתהליכי שיקום של נפגעי עמוד שדרה, פותחה בשיתוף חברות אמריקאיות בתמיכת קרן בירד.

יודילביץ: "80% מהנתמכות הישראליות הן חברות סטארט-אפ, שעבורן להיכנס לארצות הרית זה הדבר הכי חשוב. מדובר לרוב בחברות שאינן בשלות עדיין לשיתופי פעולה מסחריים עם חברות אמריקאיות גדולות, והדרך הטובה היא ליזום שיתופי פעולה של מחקר ופיתוח. זה כרטיס כניסה לשוק האמריקאי, וכאן בירד באה לעזרה."

בירד אמנם אינה קרן הון-סיכון אלא יותר קרן עידוד, אך היא כן בוחרת את הפרויקטים שלה בקפידה ובהליך תחרותי על פי סטנדרטים טכנולוגיים ופוטנציאל מסחרי. גם לאחר הענקת המענק, בירד ממשיכה לעקוב אחר התקדמות הפרויקטים, וזאת מאחר שבמקרה שהפיתוח מבשיל למוצר מסחרי בירד זכאית לקבל תמלוגים מהמכירות עד גובה של 150% מסכום המענק.

הכול מתחיל בשידוך נכון

במהלך 42 שנות קיומה תמכה בירד בכ-991 פרויקטים בהשקעה כוללת של כ-354 מיליון דולר, מתוכם כ-110 מיליון דולר הוחזרו לקרן כתמלוגים. להערכת הקרן, כלל הפרויקטים שהבשילו למוצר מסחרי הניבו עד כה מכירות ישירות ועקיפות של למעלה מ-10 מיליארד דולר.

בירד אינה קרן פסיבית המסתפקת בהענקת המענקים, אלא היא פועלת באופן יזום ב"שידוך" (Match-Making) בין חברות ישראליות ואמריקאיות ובכלל בחיזוק הרישות הטכנולוגי בין שתי המדינות.

יודילביץ': "הצוות שלנו עסוק כל הזמן ביצירת חיבורים. אנחנו מבקרים בחברות אמריקאיות ובונים מעין 'רשימת מכולת' של טכנולוגיות שמעניינות אותן, ואז מחפשים את הפרטנר הנכון בישראל, ולהיפך. יש לנו רשת של גורמים שאיתם אנחנו עובדים כדי לייצר את השותפויות."

מהם המפתחות להצלחה של שיתוף פעולה בין שתי חברות?

"עשינו פעם מחקר לחקר הסיבות לכשלונן של הפרויקטים שלא צלחו. רק 17% מהכשלונות נבעו מסיבות טכנולוגיות. במחצית מהמקרים הסיבה לכישלון היתה נעוצה בניהול לא נכון של השותפות. המפתח הוא ששני הצדדים ירוויחו מהפרויקט ויראו תועלת הדדית לאורך כל הדרך. אני אומר, אל תנהלו את הטכנולוגיה, אלא את השותפות. יש בזה היבטים של יחסי אנוש, מעקב הדדי וטיפוח שוטף. חברות אמריקאיות מנהלות עסק, לא טכנולוגיה, ואם הם לא רואים את התועלת גם בטווח הקרוב השותפות תעמוד בסכנה."

אלביט תספק צי כטב"מים למדינה באסיה

אלביט מערכות (Elbit) דיווחה הבוקר על זכייה בחוזה להאספקת צי של כטב"מים מקושרים למדינה בדרום-מזרח אסיה בהיקף של 153 מיליון דולר. המערכות יסופקו על פני תקופה של 22 חודשים. ההזמנה כוללת יותר מ-1,000 כלי טיס בלתי מאוישים מדגם THOR (בתמונה למעלה) של אלביט. THOR הינו כטב"ם קטן ומתקפל לטיסה בגבהים נמוכים, המיועד למשימות תצפית ואבטחה. ה-THOR מציוד במספר מדחפים, המאפשרים לו להמריא
ולנחות באופן אופקי (VTOL). הכטב"ם מסוגל לטוס למרחק של 10 קילומטר במהירות מקסימלית של 65 קמ"ש ולשאת מטע"ד של 3 קילוגרם. מאחר שהכטב"ם ממריא ונוחת באופן אוטומטי ומוציא לפועל את תוכנית הטיסה באופן אוטונומי, הוא מתאים גם למשימות בסביבה אורבנית כאשר אין קו ראייה בין המפעיל לכלי הטיס.

לצד צי ה-THOR, ההזמנה כוללת גם כמה עשרות כטב"מים מסוג Skylark, המיועדים לליווי כוחות בשטח ולמשימות תצפית קצרות-טווח ונמצאים בשימוש צה"ל וכ-20 לקוחות צבאיים אחרים ברחבי העולם, ועוד כמה עשרות כטב"מים מסוג Hernes 450. זהו כלי טיס גדול יותר המסוגל לשאת מטע"דים של כ-180 ק"ג ולטוס במשך 17 שעות ברציפות, ועליו מתבסס בין היתר הכטב"ם WatchKeeper שאלביט ו-Thales פיתחו עבור הצבא הבריטי.

ה-Herrmes 450

באטמ ו-ARM החלו לשווק פתרון משותף לניהול רשתות וירטואליות

לאחר תהליך פיתוח משותף של כמעט שנה וחצי, חברת באטמ (BATM) מיקנעם וענקית השבבים הבריטית ARM החלו לשווק את הפיתרון המשותף שלהן לניהול רשתות וירטואליות. אתמול (ד') הודיעה באטמ על השלמת הפיתוח, מהר מן המתוכנן, של מערכת ההפעלה NFVTime, המאפשרת אופטימיזצית שירותי רשת וירטואליים בארכיטקטורה מבוססת ARM. באטמ מסרה כי בימים אלה כבר מתנהלים מגעים עם מספר מפעילי רשתות בארה"ב ואירופה להטמעת הפתרון.

פרויקט הפיתוח המשותף של ARM ובאטמ, אשר נחתם ביוני 2018, הובל על ידי Telco Systems, חברת-הבת של באטם בבריטניה המספקת פתרונות ניהול רשת מבוססי-תוכנה למפעילי תקשורת. מטרת שיתוף הפעולה, שכלל גם השקעה כספית מצד ARM בטלקו, היתה לפתח פתרון וירטואליזציית רשת (NFV) וניהול ציוד תקשורת  באתרי קצה (uCPE), שיתבסס על מעבדי ARM ויהווה תשתית לחדירה המסיבית של מכשירי IoT ושרתי קצה (MEC) בעידן הדור החמישי. הפיתוח הותאם במיוחד לציוד התקשורת של NXP ו-Marvell.

בדצמבר 2018 הידקו שתי החברות את היחסים ביניהן, עם הצטרפותה של פלטפורמת ה-NFV של באטם לאקוסיסטם Neuverse של ARM, המאגד את כל תשתיות הרשת, כגון מתגים, נתבים ושרתים, המתבססים על הארכיטקטורות של ARM.

פתרונות NFV הינם פלטפורמות מבוססות תוכנה המאפשרות לנהל את יישומי הרשת השונים באופן וירטואלי משרת מרוחק, ללא צורך בהתקנת חומרה חדשה באתרי הקצה. רשתות וירטואליות תמאפשרות להוסיף ולעדכן יישומים ולנהל את התעבורה בצורה יעילה ופשוטה יותר. פלטפורמת NFVTime של באטמ מאפשרת להפוך כל מתג רשת מבוסס ARM באתר הקצה למכונה וירטואלית המריצה יישומי רשת.

חטיבת התקשורת והסייבר של באטמ פעילה בתחומים כמו פלטפורמות תקשורת מהירות לליבת רשת התקשורת, פתרונות SDN ו-NFV, פתרונות סייבר לתשתיות תקשורת. מכירות החטיבה צמחו בשנת 2018 בכ-16.4% והתסכמו בכ-57.5 מיליון דולר, שהם כ-48% מכלל המכירות של באטמ.

הזמנה ראשונה לחטיבת ראיית הלילה החדשה של אלביט אמריקה

כשבועיים לאחר שהשלימה את רכישת פעילות מערכות ראיית הלילה של חברת האריס, חברת-הבת של אלביט מערכות בארצות הברית מדווחת על הזמנה ראשונה לאספקת מערכות ראיית לילה לחיל הים האמריקאי בהיקף של 23 מיליון דולר. המערכות יסופקו תוך 10 חודשים, ממרכז הפעילות של חטיבת מערכות הלילה  בעיר רואנוק שבווירג'יניה.

ההזמנה הינה חלק מחוזה לאספקת מערכות לחיל הים לאורך חמש שנים בהיקף כולל של 240 מיליון דולר, שנחתם ימים ספורים לפני העברת חטיבת הפעילות לאלביט, ועד כשהיתה בבעלות תאגיד האריס. מדובר במשקפי ראיית לילה בעלות מסך זרחני לבן, חיישן תרמי מודולארי חסר צבע וספק כוח חיצוני.

אלביט סיכמה על רכישת חטיבת מערכות ראיית הלילה של האריס בחודש אפריל תמורת 350 מיליון דולר, וכאמור השלימה המיזוג לפני מספר שבועות. החטיבה שנרכשה נחשבת לספק מרכזי של מערכות ראיית לילה עבור הצבא האמריקאי ובעלי הברית של ארצות הברית.

החטיבה פועלת מהעיר רואנוק שבווירג'יניה ומעסיקה כ-500 עובדים שהצטרפו לאלביט. היא מביאה לאלביט קו ייצור פעיל, נסיון של 60 שנה בתחום ו-90 פטנטים רשומים. עד היום החטיבה ייצרה כשני מיליון מערכות להגברת אור כוכבים, שאותן היא מייצרת עבור הצבא האמריקאי ב-15 השנים האחרונות.

האריס החליטה למכור את החטיבה מכיוון שהיא התאחדה עם חברת L3, מהלך שהביא בסוף יוני 2019 להקמת חברת L3Harris, הנחשבת לחברה הביטחונית ה-6 בגודלה בארצות הברית, והעשירית בגודלה בעולם. ככל הנראה האריס החליטה לוותר על חטיבת מערכות ראיית הלילה שלה, מכיוון שלחברת L3 יש פעילות חזקה מאוד בתחום הזה. כך למשל, בחודש אוגוסט 2018 היא זכתה במכרז לאספקת משקפי ראיית הלילה התקניות של כל חיילי השדה בצבא האמריקאי.

ד"ר ורדית סגל מונתה לסמנכ"לית קליניקה של צ'ק-קאפ

חברת צ'ק-קאפ (Check-Cap) מעוספיה, שפיתחה גלולת רנטגן נבלעת לאיתור פוליפים טרום-סרטניים במעי הגס, הודיעה על מינויה של ד"ר ורדית סגל לתפקיד סמנכ"לית קליניקה, שבמסגרתו תהיה אחראית על הניסויים הקליניים שעורכת החברה. צ'ק-קאפ השלימה באחרונה ניסוי Post-CE ונמצאת בעיצומו של ניסוי פיילוט בארצות הברית במרכז הרפואי של בית הספר לרפואה באוניברסיטת ניו יורק וב-Mayo Clinic, ובסיומו אמורה החברה להתחיל בניסוי המרכזי (Pivotal), שיהיה התחנה  האחרונה לפני אישור הגלולה על ידי ה-FDA. 

לפני הצטרפותה לצ'ק-קאפ, כיהנה ד"ר סגל משנת 2014  כסמנכ"לית קליניקה ורגולציה בחברת Allium Medical Solutions,  המפתחת ומייצרת מוצרים זעיר-פולשניים, שם הובילה את תהליך קבלת  אישור ה- FDA עבור מערכת ה-WIRION, פעילות שנרכשה לאחרונה על ידי CSI Medical.  בין השנים 2008-2014 היא כיהנה כסמנכ"לית קליניקה בחברת BetaStim,  חברת מכשור רפואי בתחום הסוכרת. לפני כן, בין השנים 2003-2008 היא כיהנה  כמנהלת התחום הקליני בחברת Remon Technologies, חברת מכשור רפואי  בתחום הקרדיולוגיה. ד"ר סגל היא בעלת תואר ראשון בהנדסת מזון וביוטכנולוגיה, תואר שני במדעי ההנדסה הביו-רפואית ודוקטורט בהנדסה ביו-רפואית, כולם מהטכניון – מכון טכנולוגי לישראל.

לפני כשלושה חודשים מינתה צ'ק-קאפ לתפקיד סמנכ"ל התפעול את  יהושוע בלכר, שעבד בעבר במזור רובוטיקה ובמדטרוניק.

לריאיון שהתקיים עם מנכ"ל צ'ק-קאפ, אלכס עובדיה, במסגרת הפודקאסט של Techtime לחצו כאן>>>

ורדית סגל

 

 

טקאיה פיתחה מודול משולב לניהול התקשורת והסוללה של החייל בשדה הקרב

חברת טקאיה (Techaya) מאור עקיבא השיקה קו חדש של פתרונות משולבים עבור חיילים בשדה הקרב לניהול התקשורת וצריכת ההספק במארז אחד. החברה כבר החלה להציע את הפתרונות החדשים באופן ישיר ללקוחות החברה, והיא מקווה לפתוח איתם.שווקים חדשים בעולם.

בשדה הקרב המודרני, חיילים בשטח נדרשים לעיתים לשאת על גופם מספר מערכות תקשורת וציוד אלקטרוני משוכלל, החל ממערכת ניווט ואמצעי לראיית לילה, ועד כוונות מתקדמות, קסדות חכמות, מחשב ואפילו מכ"ם נייד. על כן, ניהול התקשורת וההספק בזמן אמת בשדה הקרב הינו קריטי לתפקודו של הלוחם.

המודולים החדשים של טקאיה כוללים בקופסה אחת, מוקשחת וקטנה, גם רכזת תקשורת, המחברת בין המכשירים בפרוטוקולים השונים כמו USB, איתרנט ו-SMBUS, וגם ממשק חכם לניהול וחלוקת הספק בין המכשירים השונים. הממשק יודע לנתב את ההספק מן הסוללות אל כל מכשיר ומכשיר שנושא החייל בהתאם למתח הנדרש, וגם לתעדף את כוח הסוללה שנותר בין המכשירים השונים. כך למשל, החייל יכול לדעת כמה כוח סוללה עוד נותר, ולאילו שימושים הוא יכול להספיק, ולהחליט כיצד הוא מעוניין לחלק את כוח הסוללה בין המכשירים השונים בהתאם לצרכים בשטח.

ממשק האנרגיה המציג לחייל התפלגות חיי הסוללה

מערכות מוקשחות, ממוזערות וחסינות מהפרעות

טקאיה מפתחת רכיבי תקשורת כדוגמת מתגים, נתבים וממירים אופטיים, המותאמים לשדה הקרב. החברה נוסדה ב-2003 ובתחילת דרכה פעלה בשוק האזרחי. עם זאת, בפועל מרבית לקחותיה היו מהמגזר הביטחוני, ובשל התחרות העזה בתחום בשוק האזרחי החברה החליטה להתמקד בתחום הצבאי בלבד.

הפרויקט הצבאי המשמעותי הראשון שבו השתלבה טקאיה, ולמעשה סימן את המעבר המלא שלה לשוק הביטחוני, היה במסגרת תוכנית ההצטיידות "צבא יבשה דיגיטלי" (צי"ד) של צה"ל, שנועדה לצייד את חילות היבשה והדרג הלוחם במערכות תקשוב מתקדמות.

למעשה, תוכנית צי"ד משקפת את הטרנספורמציה של שדה הקרב המודרני, שבו יותר ויותר מערכות תקשורת, חיישנים חכמים וציוד אלקטרוני מתקדם יורדים מחדרי הבקרה והשליטה המרוחקים אל הרמה הטקטית של הכוחות המתמרנים בשטח.

כאן הצליחה טקאיה למנף את היתרונות הטכנולוגיים שלה בצורה טובה יותר, כפי שהסביר ל-Techtime צחי סוחר, סמנכ"ל הפיתוח העסקי של טקאיה: "כיום יותר ויותר פרוטוקולים אזרחיים, כמו איתרנט ו-USB עוברים מהסביבה המשרדית אל החייל בשדה הקרב.כשהתחלנו את דרכנו בשוק הצבאי, כמעט ולא היו שחקנים שהציעו פתרונות שפותחו במיוחד עבור הצרכים הצבאיים, אלא בעיקר ספקיות שלקחו מערכות אזרחיות והקשיחו אותן. אנחנו לא התבססנו על מוצרי מדף המיועדים לשוק המסחרי-אזרחי, אלא פיתחנו בעצמנו, מהבסיס, את המעגלים והמארזים כדי שיעמדו בסטנדרטיים הצבאיים."

התאמת ציוד תקשורת לשדה הקרב מתבטאת בשלושה היבטים עיקריים: הקשחה, כדי שהמערכות יוכלו לעמוד בתנאים הקשים של שדה הקרב כמו זעזועים, רעידות, אבק, גשם, חום גבוה וכדומה; חסינות להפרעות אלקטרומגנטיות וגלי רדיו (EMI-RFI) בסביבה רוויית מכשירים; ומזעור, שיאפשר לחייל לשאת את הציוד ולהתנהל איתו בשטח.

חלק ממוצריה של טקאיה, בעיקר לשוק הישראלי, מפותחים על ידי החברה במיוחד בהתאם לדרישות הלקוח, ובמקביל היא מוכרת מוצרי מדף, בעיקר לשוק הבינלאומי.. הכנסותיה של טקאיה נאמדות בכמה מיליוני דולרים בשנה, כאשר 65%
לערך מההכנסות מגיעות מהשוק הישראלי, שבו היא מוכרת לחברות הביטחוניות המובילות, ובעולם, שווקי היעד העיקריים של החברה הם ארצות הברית, קנדה והודו, שבהם היא פועלת דרך מפיצים.

"האנשים שמאחורי הטכנולוגיה": על חיישן לייזר למכונית אוטונומית ורמזורים חכמים

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ

אינוויז (Innoviz) מראש העין פיתחה חיישן מבוסס לייזר, הנקרא LiDAR, למערכות חישה של מכוניות אוטונומיות, והיא כבר תקעה יתד עם ענקית הרכב BMW, שתתקין את החיישן של אינוויז בדגמיה ב-2020.  בתוכנית, מספר סמנכ"ל הפיתוח העסקי, אורן רוזנצווייג, על מרכיבי החומרה והתוכנה של החיישן, על שיתוף הפעולה עם BMW ועל עתיד המכונית האוטונומית.

נו-טראפיק (NoTraffic) מתל אביב פיתחה פלטפורמה חכמה, המאפשרת לגופים עירוניים לנהל בצורה אוטומטית ואופטימאלית את חילופי הרמזורים ברחבי העיר בהתאם לדפוסי התנועה בזמן אמת, וזאת על סמך מידע ויזואלי שנאסף מחיישנים המותקנים על-גבי רמזורים. בתוכנית, מספר מנכ"ל החברה טל קרייזלר (החל מדקה 18:00), כיצד הפיתוח יכול להקל את עומסי התנועה ולשפר את הבטיחות ועל הפיילוטים שערכה החברה במקומות שונים בעולם.

לשמיעת כל הפודקאסטים שלנו: Podcast
‭‮

נשיא קיידנס ל-Techtime: "אנחנו רוצים להגדיל את השוק הפוטנציאלי שלנו פי 3"

חברת קיידנס (Cadence) השיקה פתרון חדש, Celsius 3D Solver, המסוגל לבצע סימולציה להתנהגות התרמית של מערכת אלקטרונית שלמה, כמו מכשיר סמרטפון, חיישן IoT או נתב תקשורת, על מנת לאפשר למהנדסים לפתור בעיות בהולכת החום עוד בשלבים מוקדמים של הפיתוח. עבור קיידנס מדובר בפתרון נוסף בקו מוצרים אסטרטגי חדש, הנועד לספק פתרונות אימות וסימולציה לכל מבנה המערכת, מרמת המעגלים המשולבים והמארז ועד לרמת המעטפת.

ההתנהגות התרמית היא פרמטר קריטי בתפקוד של מערכות אלקטרוניות לאורך זמן, בייחוד לאור הצורך, בתחומים כמו אוטומוטיב, IoT ומרכזי מידע, לחסוך באנרגיה ולהבטיח את בטיחות הרכיבים. אחד המקרים המתוקשרים ביותר של כשל תרמי היה התפוצצות הסוללות בדגמי הסמרטפון של סמסונג לפני מספר שנים, מה שגרם לנזק תדמיתי וכספי גדול לחברה ואף סיכן את המשתמשים.

סימולציה תרמית לסמרטפון

אופטימיזציה של ההתנהגות התרמית יכולה להאיץ את תהליך הפיתוח, להפחית את מספר הגרסאות ובסופו של דבר  להאריך את חייו של המוצר ולשפר את בטיחותו. עם זאת, סימולציה תרמית של מערכות אלקטרוניות היא משימה מורכבת, וזאת מאחר שהיא כוללת משתנים פיזיקאליים רבים. האתגרים הללו מתחדדים ככל שהמערכות נהיות קטנות ודחוסות יותר.

בריאיון בלעדי ל-Techtime סיפר נשיא קיידנס העולמית אנירוד דווגאן (Anirudh Devgan), על הפלטפורמה. "כדי לבצע סימולציה תרמית יש להביא בחשבון את פרופיל ההספק של המכשיר, שמייצר את החום, האלמנטים המכניים השונים וגם האזורים שבהם זורם החום. כיום, אין בשוק פתרון טוב שמאחד בין שלוש הרמות הללו."

הסימולציה שמבצעת Celsius מתבססת על שני מודלים חישוביים של מערכות פיזיקאליות: ניתוח אלמנט סופי (finite element analysis), המאפשר לבצע סימולציה מספרית לתופעות פיזיקאליות, וניתוח דינמיקת נוזלים (computational fluid dynamics) המאפשר לדמות את התנהגותם ואופן זרימתם של נוזלים וגזים. השילוב של שתי האנליזות הללו במערכת אחת מאפשר לבצע סימולציה מדויקת של המערכת כולה.

"קיידנס מובילה בתוכנות מחשוב המתבססות על מורכבות מתמטית. זו הליבה שלנו והיתרון שלנו בתחום האימות וה-EDA. כעת, אנחנו רוצים להשתמש בכוח הזה כדי לעלות מרמת השבב לרמת המערכת ולאפשר לבצע סימולציות של מערכות ברמה התרמית, האלקטרומגנטית וההספק."

גם פלטפורמת ה-Celsius מתבססת על עיבוד מקבילי מבוזר, המאפשר לחלק את הניתוח בין מספר מעבדים. לפי קיידנס, Celsius מאפשרת לבצע את הסימולציה בקצב מהיר פי 10 מפתרונות אחרים.

הדמיה תרמית שהופקה במערכת Celsius

לחדור לתחומי הרכב, דור 5 ומרכזי נתונים

בהכרזה החדשה, קיידנס נכנסת לשוק הצומח של תכנון וניתוח מערכות. Celsius מצטרפת לפלטפורמת ה-Clarity 3D, שהושקה לפני מספר חודשים ומאפשר לבצע סימולציה להתנהגות האלקטרומגנטית של המערכת, וכמו Celsius מתבססת על עיבוד מקבילי.

דווגאן: "אנחנו רוצים להתרחב בשוק ברמה הרוחבית. ישנה מגמה, שהולכת ומתרחבת, של חברות שבבים שמתחילות לפתח מערכות, וחברות מערכות שמתחילות לפתח שבבים, ואנחנו רוצים לשרת את החברות הללו.." בין הלקוחות הפומביים של המערכת החדשה ניתן לציין את בוש (Bosch) ו-ARM. שתי החברות הללו מסמנות שני שווקי מפתח שקיידנס מעוניינת להתרחב בהם: אוטומוטיב ודור חמישי. "מדובר בטכנולוגיה אופקית, שאנחנו יכולים להתאים לכל סקטור וסקטור. זה יאפשר לנו לחדור לוורטיקלים שאליהם אנחנו מכוונים, בעיקר אוטומוטיב, דור חמישי ומרכזי מידע. האסטרטגיה הזו יכולה להרחיב את השוק הפוטנציאלי שלנו פי 3."

"ישראל היא שוק חשוב עבורנו"

קיידנס בחרה להכריז על הפתרון החדש בישראל, בכנס CDNLive 2019 של קיידנס, שנערך בשבוע שעבר בישראל בפעם ה-18. ישראל היא אחד משווקי המפתח של קיידנס, בעיקר בתחום חברות הסטראט-אפ.

דווגאן: "ישראל היא אזור מאוד חשוב עבורנו, שצומח יפה בשנים האחרונות. ישראל היא מרכז של חדשנות ויזמות. בעיני, כיום, ישראל, סין וארצות הברית מובילות את פעילות הסטארט-אפ בעולם. יש פה אקוסיסטם שכולל גם חברות סטראט-אפ, גם חברות גדולות יותר וגם פעילות של תאגידים בינלאומיים."

חממת סטראט-אפים בישראל

כחלק מהאסטרטגיה שלה בישראל, קיידנס גם מפעילה מזה כמה שנים חממה מיוחדת לחברות סטראט-אפ, שבמסגרתה מקבלים החברות גישה בשלבי הפיתוח המוקדמים לכלי האימות והפיתוח של קיידנס וגם זוכים לליווי מקצועי.

מי שמנהל את התוכנית בישראל הוא אדר סגל, מנהל מרכז המכירות של קיידנס ישראל."עבורנו, זה סוג של השקעה, מאחר שחלק מהחברות הללו יהפכו בעתיד לחברות גדולות יותר. אנחנו לא מספקים רק גישה לתוכנות שלנו, אלא מעניקים להם את כל מה שהם צריכים, החל מתוכנות, שירותי תכנון, קניין רוחני וגם נעזרים בקשרים שלנו עם עולם ההשקעות וחברות טכנולוגיה. זוהי חבילה מותאמת שמסייעת להם בשנים הראשונות."

אלקטריאון השלימה ניסוי לקראת הפרויקטים בשבדיה ובתל-אביב

מנייתה של חברת אלקטריאון (Electreon) מזנקת היום ביותר מ-20% לאחר שהחברה דיווחה כי בסוף השבוע האחרון השלימה ניסוי מוצלח בהטענת מכונית חשמלית תוך כדי נסיעה בכביש הניסויים של החברה בקיסריה. הניסוי התבצע לקראת סלילת כביש חשמלי ראשון בשבדיה ופיילוט שצפויה החברה לערוך בתל-אביב בשיתוף חברת האוטובוסים "דן".

אלקטריאון פיתחה תשתית טכנולוגית להטענה אלחוטית של כלי רכב חשמליים תוך כדי נסיעה. במסגרת בניסוי שנערך הוטמנה מערכת מלאה של הכביש החשמלי שפיתחה החברה, מתחת לשכבת אספלט באורך של 20 מטרים בכביש. לפי הדיווח, המערכת הצליחה לבצע טעינה של רכב חשמלי מסוג רנו זואי תוך כדי נסיעתו.

בחודש אפריל זכתה אלקטראון במכרז של משרד התחבורה השבדי, להקמת כביש חשמלי ראשון במדינה, כחלק מפיילוט של הממשלה השבדית לבחינת הטכנולוגיה. במסגרת הפרויקט, תפרוס אלקטריאון ותתקין על גבי כביש קיים את טכנולוגיית החברה לאורך מסלול של כ-1.6 קילומטר כחלק ממסלול כולל של 4.1 קילומטר בין שדה התעופה לעיר ויסביי (Visby) על האי גוטלנד.  הכביש החשמלי ישמש במסגרת הפיילוט להנעה של אוטובוס חשמלי אשר ישמש כשירות היסעים ציבורי, וכן לצורך ביצוע מבדקים של משאית חשמלית אשר תופעל על ידי נהג מקצועי. עלות הפרויקט היא כ-45 מיליון שקל והוא צפוי להימשך כ-3 שנים להערכת החברה.

סלילת הכביש בשבדיה צפויה להתחיל בחודש נובמבר, במטרה לבחון את הטכנולוגיה בתנאי מזג אוויר חורפיים בצפון אירופה, מאחר שזהו תנאי לעמידה בתנאי הסף למכרז לפיילוט הטרום-מסחרי הצפוי להתפרסם בשבדיה במהלך החודשים הקרובים.

הדגמות חיות בשבדיה ובתל אביב ב-2020

בחודש הבא תבצע אלקטריאון התקנה נוספת במתחם החברה, הפעם לאורך מקטע כביש של כ-50 מטר. ניסוי זה ישמש לצרכי הדגמה והדרכה והוא יתבצע ביחד עם שותפי החברה לפרויקט בשבדיה, ובכלל זה חברת EiTech (חברת בת של תאגיד VINCI העולמי), אשר תוביל את ההתקנה בשבדיה, חברת NCC, שהינה חברת תשתיות כבישים מובילה בשבדיה אשר תפקח על סלילת הכביש, וחברת OSAB, חברת כבישים שבדית.

במקביל מכשירה אלקטראון גם את כלי הרכב שישתתפו בפיילוט בשבדיה, והחלה להתקין את המקלטים על גבי שני אוטובוס חשמליים של חברת HIGER, על גבי משאית חשמלית כבדה של חברת EFORCE.

במהלך הרבעון השני של 2020 צפוי להיערך גם פיילוט בתל-אביב, בשיתוף עיריית תל-אביב וחברת "דן". הכביש החשמלי יוקם בנתיב שבין תחנת רכבת האוניברסיטה ואוניברסיטת תל אביב, דרך רחוב קלאוזנר. מערכת הכביש החשמלי תטעין אוטובוס של חברת "דן" שישמש כשאטל להסעת סטודנטים, והפיילוט צפוי להתקיים ברבעון השני של 2020.

עלייה בהיקף המיזוגים והרכישות בתעשיית הסמיקונקטור ב-2019

לאחר ירידה ניכרת בשנתיים האחרונות, בשנת 2019 חלה התעוררות בפעילות המיזוגים והרכישות בתעשיית הסמיקונדקטור העולמית. על פי נתונים שאספו במכון המחקר IC Insights, ב-2019 נחתמו או הוכרזו כ-20 עסקאות רכש, בהיקף כולל של 28 מיליארד דולר. הנתונים כוללים רכישות של חברות, יחידות עסקיות, קווי מוצר וקניין רוחני.

מדובר בעלייה בהשוואה להיקף הפעילות ב-2018, שהסתכם ב-25.9 מיליארד דולר, ובנתון כמעט זהה ל-2017 (28.1 מיליארד דולר), אך רחוק מרמות הפעילות של 2015 ו-2016, שבכל אחת מהן התבצעו רכישות ומיזוגים ביותר מ-100 מיליארד דולר. יש רק לציין כי הנתון הסופי של 2016 היה 59.8 מיליארד דולר, וזאת לאחר שכמה עסקאות נפלו בשל קשיים רגולטוריים, כמו למשל הניסיון של ברודקום לרכוש את קואלקום, שלא צלח לאחר שנשיא ארצות הברית טראמפ הוציא צו מיוחד למניעת המיזוג הענק.

ב-IC Insights מסבירים כי פעילות המיזוגים והרכישות התמקדה השנה בעיקר בתחום הקישוריות האלחוטית ותקשורת הנתונים, וזאת מתוך הרצון של ספקיות השבבים להרחיב את ההיצע שלהן בתחום הרכב ובתחומים צומחים אחרים כמו מרכזי נתונים, דור חמישי וענן. אחת העסקאות הבולטות בתחום זה היתה הרכישה של מלאנוקס הישראלית על ידי אנבידיה ב-6.9 מיליארד דולר, שנועד לחזק את מעמדה של אנבידיה בתחום הקישוריות המהירה למרכזי מידע.

הציר המרכזי השני שסביבו התרכזה הפעילות היה קשור לתהליך של מיקוד עסקי שביצעו כמה חברות בולטות ואשר במסגרתו הן מכרו יחידות עסקיות, כמו למשל ההחלטה של אינטל למכור את פעילות המודמים למובייל שלה לאפל בחודש יולי תמורת
מיליארד דולר, וזאת לאחר שאינטל לא הצליחה בעשור האחרון לנצח את קואלקום בתחרות על הבכורה בתחום.  מארוול (Marvell) מכרה ל-NXP את חטיבת ה-Wi-Fi שלה ל-NXP ב-1.7 מיליארד דולר, ומנגד רכשה את חטיבת ה-ASIC של גלובלפאונדריז תמורת 740 מיליון דולר במטרה לחדור לתחום ייצור שבבי תקשורת לדור חמישי. גלובל-פאונדריז, מצדה, מכרה השנה גם שני מפעלי ייצור (fabs) של פרוסות ב-300 מ"מ, האחד לאון-סמי ב-430 מיליון דולר והשני ל-VIS הטאיוונית ב-237 מיליון דולר, וזאת כחלק מתהליך של מיקוד עסקי של קבלנית הייצור בתהליכי ייצור אחרים.

בסך הכול, התבצעו השנה כ-6 עסקאות בסכום הגבוה ממיליארד דולר, וביחד הן היוו כ-89% מכלל היקף המיזוגים. ב-IC Insights מעריכים כי בחודשים שנותרו עד סוף השנה יתבצעו עוד מספר עסקאות, שיעלו את סכום המיזוגים והרכישות של 2019 מעל לרמה של 2017, ובכך תהפוך לשנה השלישית בהיסטוריה בהיקף הפעילות.

EWP הגישה פטנט למערכת המפיקה בו-זמנית חשמל מגלי הים ומאנרגיית השמש

חברת אקו ווייב פאואר (Eco Wave Power) הגישה בקשה לרישום פטנט בינלאומי (PCT) ורישום פטנט בישראל למערכת משולבת המאפשרת להפיק במקביל חשמל מגלי הים וחשמל מאנרגיית השמש. החברה התקינה אב-טיפוס של המערכת החדשה בתחנת הכוח של החברה בנמל יפו, המשמש כיום למחקר ופיתוח, ועורכת מבדקי יעילות ותפוקה לפני שתציע אותה ללקוחות ברחבי העולם.

ב-EWP ציינו כי הרעיון לפיתוח החדש נולד בעקבות רצון שהביעו כמה מלקוחותיה הפוטנציאליים להרחיב את תמהיל האנרגיה המתחדשת שניתן להפיק. EWP מתכננת ומקימה תחנות כוח לאורך החוף (On-Shore) המשתמשות בתנועת הגלים לצורך הפקת חשמל. המערכות של החברה  מבוססות על מצופים הנדחפים על ידי תנועת הגלים ודוחסים נוזל הידראולי בבוכנה, המפעילה גנרטור. המערכת המשולבת מתבססת על חיבור פאנלים סולאריים על גבי המצופים, כך שניתן יהיה להפיק מאותו תא שטח גם חשמל מגלי הים וגם חשמל מקרני השמש.

מלבד הניצול הגבוה יותר של הקרקע, ב-EWP מציינים כי להפקת חשמל סולארי על קו החוף עשויים להיות מספר יתרונות. כך למשל, בימים שטופי שמש וכשהים שטוח, פני המים עשויים לייצר אפקט מראה שיגביר את תפוקת הפאנלים הסולאריים. כמו כן, המים מסביב למצופים יהוו מעין מנגנון קירור טבעי לפאנלים הסולאריים המתחממים.

בחברה ציינו כי הוספת הפאנלים הסולאריים תגדיל את עלות תחנות הכוח שלה ב-3% בלבד, וזאת מאחר שהפאנלים יהיו מחוברים לאותם ממירים ומערכת בקרה הקשורים לתהליך הפקת החשמל מגלי הים, ובמקביל תגדיל את תפוקת החשמל של כל תחנה ב-10%. לאחר סיום המבדקים שעורכת החברה בימים אלה בתחנת הכוח בנמל יפו, ב-EWP מתכוונים להתקין את הפאנלים הסולאריים בתחנת הכוח המסחרית של החברה בגיברלטר, וזאת כחלק מעבודות הרחבת התחנה מתפוקה של 100 קילו-וואט ל-5 מגה-וואט.

הנפקה בשבדיה ושורה של הסכמים חדשים

EWP, שהוקמה ב-2011, הונפקה בסוף חודש יולי בבורסה Nasdaq First North בשטוקהולם. כיום מקימה אקו ווייב תחנת כוח בנמל מנזניו במקסיקו ונמצאת בהליכי אישור ותכנון של תחנות כוח בסין, בווייטנאם, בבריטניה, בסקוטלנד ובקפריסין. בחודשיים האחרונים דיווחה על שורה של חוזים חדשים להקמת תחנות כוח ברחבי אירופה ושיתופי פעולה עם עיריות וחברות אנרגיה.

במהלך חודש יוני חתמה אקו ווייב חתמה על הסכם הבנות ראשוני עם נמל רוטרדאם בהולנד לבחינת הקמת תחנות כוח בנמל, שנחשב לגדול באירופה. במקביל, החברה חתמה על הסכם עם חברת הפיתוח של מחוז זילנד בהולנד, Impuls Zeeland, לפיתוח מיזמי אנרגיית גלים במחוז. אקו ווייב גם חתמה על הסכם עם חברת האנרגיה Volpak ההולנדית, העוסקת באחסון וטיפול בכימיקליים, נפט, גז טבעי ושמנים אכילים ונסחרת בבורסה של אמסטרדם לפי שווי שוק של 5.17 מיליארד אירו. במסגרת ההסכם, Volpak תקדם הקמת תחנות כוח המבוססות על הטכנולוגיה של אקו ווייב בטרמינלים שמפעילה החברה בנמלים בסינגפור, סין ופנמה.

הסכם נוסף שנועד לאפשר לחברה לחדור לשוק החשמל הקמעונאי בהולנד נחתם עם Vandebron מאמסטרדם, חברת הולכה המספקת לצרכנים פרטיים ועסקים חשמל נקי שהופק על ידי יצרני חשמל עצמאיים. שתי החברות חתמו על הסכם מסחרי שבמסגרתו תרכוש Vandebron מאקו ווייב חשמל בקיבולת של כ-20 מגה-וואט ותשווקו ללקוחותיה. באיטליה חתמה החברה עם נשיא נמל טאראנטו באיטליה על מזכר הבנות להקמת תחנת הכוח הראשונה באיטליה שתהיה מבוססת על גלי הים. החברה גם דיווחה על מספר פיילוטים שבכוונתה לבצע בשני נמלים בפורטוגל.

לריאיון שהתקיים עם מייסדת החברה, אינה ברוורמן, במסגרת הפודקאסט של Techtime לחצו כאן>>>

יעקב מיכלין פורש מניהול בריינסויי; החברה תחפש מנכ"ל אמריקאי

מנכ"ל בריינסוויי (Brainsway) יעקב מיכלין יעזוב את תפקידו לאחר שנתיים וחצי, כך הודיעה היום (ה') החברה. בהודעתה, ציינה בריינסוויי כי מיכלין החליט לסיים את תפקידו במטרה לבחון אפיקים מקצועיים חדשים, אך יש לציין כי המהלך משתלב המהלך של החברה להעביר את מוקד הפעילות והניהול של החברה מישראל לארצות הברית, שוק היעד העיקרי של החברה. בחודש אפריל האחרון גם החלה החברה להיסחר בנסד"ק.

את מקומו של מיכלין ימלא באופן זמני יו"ר הדירקטוריון ואחד ממייסדי החברה, ד"ר דויד זכות. החברה הודיעה כי תפעל כעת לחפש מנכ"ל אמריקאי. כחלק מהשינויים בשדרת הניהול של החברה. לאחרונה עבר סמנכ"ל הכספים של החברה, הדר לוי, לעבוד במשרדי החברה בארצות הברית ומונה לשמש גם כסמנכ"ל התפעול של החברה.

בריינזוויי פיתחה קסדה לטיפול בלתי פולשני בהפרעות מוח נפוצות. אחד המפתחות לצמיחה של החברה הוא הרחבת ההתוויות לשימוש במוצר שלה בשווקים השונים. באוגוסט 2018 קיבלה החברה אישור FDA לשיווק הקסדה לטיפול גם בהפרעה טורדנית כפייתית (OCD). לפני כן היתה מאושרת הקסדה לשימוש בארצות הברית לטיפול בדיכאון בלבד. במרץ 2019 קיבלה מערכת החברה הכרה מה-FDA כמכשיר פורץ דרך לטיפול בהתמכרות למשככי כאבים אופיואידיפ. הכרה זו תסייע לחברה בהליך אישור הטיפול על ידי ה-FDA.

ברבעון השני דיווחה החברה על הכנסות שיא של 5.7 מיליון דולר, עלייה של 53% בהשוואה לרבעון השני של 2018. במקביל, החברה הגדילה בשיעור ניכר את הוצאות הפיתוח מ-1.3 מיליון דולר ל-2.4 מיליון דולר, כחלק מביצוע הניסויים הקליניים בשימוש בקסדה לטיפול בהפרעות פוסט-טראומטיות וגמילה מעישון. גם הוצאות השיווק עלו מ-1.4 מיליון דולר ל-3.3 מיליון דולר. בעקבות כך, סיימה החברה את הרבעון עם הפסד נקי של 3.5 מיליון דולר.

ננו-דיימנשן מכרה מדפסת נוספת לחיל בצבא ארה"ב

חברת ננו-דיימנשן (Nano-Dimension) מדווחת הבוקר (ה') על מכירה של מדפסת נוספת לחיל של הצבא האמריקאי. זוהי המדפסת הרביעית שהחברה מוכרת בשבועות האחרונים ללקוחות בסקטור הביטחוני בארצות הברית, שמתברר כאחד משוקי היעד המשמעותיים ביותר מאז שהחלה החברה לשווק את מדפסת ה-PCB שלה ב-2017.

בתחילת החודש דיווחה החברה על מכירת מדפסת לחברה  אמריקאית הנחשבת לאחת מ-10 החברות הביטחוניות הגדולות בארצות הברית.  בסך הכול מכרה החברה עד היום כ-45 מדפסות. בעקבות הדיווח מזנקת מניית החברה במהלך המסחר הבוקר בתל אביב ביותר מ-10%.

ננו-דיימנשן מייצרת את מדפסות DragonFly Pro לייצור מיידי של מעגלים מודפסים עבור תעשיית האלקטרוניקה. מדובר במערכת מרובת חומרים הכוללים מתכות מוליכות ופולימרים מבודדים, אשר מסוגלת לייצר מעגלים מרובי שכבות ורכיבים אלקטרוניים בסיסיים כמו קבלים, נגדים, סלילים ואנטנות. מאחר שהמדפסת מאפשרת למהנדסי אלקטרוניקה לייצר סדרות קטנות של אבות טיפוס במהירות ובתוך מחלקת הפיתוח של החברה, ללא צורך להיעזר ביצרן חיצוני (מה שקרוי In-House), היא מתאימה מאוד לתעשיות הביטחוניות, שבהן תהליכי הפיתוח הינם מורכבים מאוד והקניין הרוחני הוא בעל רגישות ביטחונית.

ננו-דיימנשן פועלת בארצות הברית באמצעות חברת-בת שמשרדיה בקליפורניה והיא חתמה על שיתופי פעולה עם שני מפיצים בתחום, Trimech Solutions ו-Fathom. החברה מחזיקה באישור ספק מורשה של ממשלת ארצות הברית (קוד CAGE ), אשר מתיר לה לעשות עסקים עם חברות ממשלתיות וביטחוניות בארצות הברית.

פאבים ב-50 מיליארד דולר יוקמו ב-2020

ארגון SEMI, המאגד חברות המספקות חומרים, ציוד ושירותי ייצור לתעשיית הסמיקונדקטור מעריך כי היקף ההשקעות בהקמת מפעלי ייצור שבבים (fab) חדשים יגיע ב-2020 ל-50 מיליארד. מדובר בעלייה של 12 מיליארד בהשוואה ל-2019, שבה היקף ההשקעות במפעלים חדשים צפוי להסתכם ב-38 מיליארד דולר. זהו מעודד, וזאת מאחר שהיקף ההשקעות במפעלים חדשים מהווה אינדיקציה לסנטימנט בשוק השבבים ולצפי של החברות לרמות הביקוש העתידיות.

על פי הדוח של SEMI, ב-2019 החלו ב-15 מיזמים להקמת מפעלי ייצור חדשים בהיקף השקעה כולל של 38 מיליארד דולר, ועד סוף 2020 יתווספו עוד כ-18 פרויקטים חדשים, מתוכם, להערכת SEMI, כ-10 פרויקטים, בהיקף של כ-36 מיליארד דולר, הינם בעלי סבירות גבוהה לצאת לפועל, ואילו 8 הינם בעלי סבירות נמוכה להגיע לשלב הביצוע בשטח.

ב-SEMI מעריכים כי המפעלים שבנייתם החלה ב-2019 יחלו להצטייד במחצית הראשונה של 2020, וחלקם יחלו בייצור כבר באמצע השנה הבאה. המפעלים החדשים הללו יגדילו את תפוקת הייצור החודשית בתעשיית השבבים בכ-740 אלף פרוסות סיליקון (במונחים של 200 מ"מ). יותר משליש מתוספת התפוקה הזו (37%) תתרחש בענף קבלנות הייצור (foundry), 24% בקרב יצרניות הזיכרונות ו-17% בייצור מיקרו-מעבדים (MPU).

המפעלים שבנייתם תחל ב-2020 יתרמו כ-1.1 מיליון פרוסות סיליקון בחודש לתפוקה העולמית (במונחים של 200 מ"מ). המפעלים שהוגדרו על ידי SEMI כבעלי סבירות גבוהה להגיע לכדי סיום יתרמו כ-650 אלף פרוסות בחודש והמפעלים שהוגדרו כבעלי סבירות נמוכה אמורים להוסיף כחצי מיליון פרוסות נוספות. גם כאן, מרבית התפוקה הנוספת (כ-35%%) תבוא לידי ביטוי אצל קבלניות הייצור ויצרניות הזיכרונות (כ-34%).

שיתוף פעולה אסטרטגי בין פורסייט לבין יצרנית החיישנים הסינית הוואן

חברת פורסייט (ForeSight) מנס ציונה דיווחה על חתימת הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת Whuan Guide Infrared הסינית, המפתחת מערכות הדמאה תרמיות מבוססות אינפרא-אדום ונסחרת בבורסה של שנזן לפי שווי שוק של 3 מיליארד דולר. החברה מעריכה שההסכם עשוי עשוי להוביל להקמת חברה משותפת והסכם השקעה.

על פי ההסכם עם Whuan, שתי החברות ישתפו פעולה בשיווק והפצה בסין של מערכת הראייה הממוחשבת התלת-מימדית של פורסייט לנהיגה אוטונומית, QuadSight. סין היא אחד משוקי הרכב הצומחים בעולם, הן מבחינת כמות כלי הרכב המיוצרים בה והן מבחינת חשיבותן הגוברת של יצרניות הרכב המקומיות. עבור פורסייט זהו שוק יעד אסטרטגי שליו היא מנסה לחדור. ההסכם מצטרף להסכם מסחרי וטכנולוגי שחתמה פורסייט בסוף יוני עם ספק מערכות (Tier-1) מוביל בסין ולמגעים עם מספר יצרניות רכב.

טכנולוגיה צבאית מגיעה לשוק הרכב

חברת Wuhan נוסדה בשנת 1999, ומייצרת גלאים, מצלמות אינפרא-אדום ומערכות אלקטרו-אופטיות צבאיות עבור מערכות הגנה היקפית, מטוסים וכלי-טיס בלתי מאוישים. בנוסף, היא מייצרת חיישנים ליישומים אזרחיים כמו בית חכם, IoT וכלי אבחון. החברה גם פעילה בתחום מערכות הבטיחות לרכב (ADAS). במסגרת ההסכם, היא תקשר את פורסייט ליצרני רכב וספקי משנה בשוק הרכב הסיני, כולל יצרני כלי-רכב המסחריים וציוד הנדסי כבד.

בנוסף, שתי החברות ישקלו הסכם עתידי נוסף שיכלול הקמת חברה משותפת (Joint Venture) בסין וכן השקעה אסטרטגית של התאגיד הסיני בחברת פורסייט. מערכת QuadSight של פורסייט היא הדור השני של פלטפורמת הראייה הממוחשבת לרכב של פורסייט. היא מבוססת על שימוש בשתי מצלמות אינפרא-אדום ובשתי מצלמות אור נראה המיועדות לספק יכולת ראייה סטריאוסקופית (תלת-מימדית), המדמות את אופן הראייה של העין האנושית.

המערכת משתמשת באלגוריתמים המבצעים היתוך של המידע הנקלט באמצעות ארבע המצלמות, לכדי תמונה תלת-מימדית דינמית של הסביבה החיצונית. החברה דיווחה לאחרונה שמערכת QuadSight מספקת יכולת גילוי מכשולים המתקרבת ל-100%, תוך מזעור התרעות שווא, בכל תנאי מזג אוויר או תאורה, לרבות תנאים ירודים של חשיכה מוחלטת, גשם, ערפל וסינוור. פורסייט נסחרת בבורסה של תל אביב ובנסד"ק לפי שווי שוק של 43.5 מיליון דולר.

המשטרה פתחה בחקירה כנגד חברת אביליטי וביצעה מעצרים

[התמונה למעלה מתוך סרטון שיווקי של אביליטי, המדגים שיטת ציטוט]

חקירת משטרה נפתחה כנגד שתי חברות מקבוצת אביליטי (Ability), הנסחרת בתל אביב ובנסד"ק, בחשד בעבירות על חוק הפיקוח על הייצוא הביטחוני, מירמה, הברחה והלבנת הון. במסגרת החקירה ביצעו הבוקר (א') חוקרי המשטרה חיפוש ונעצרו חשודים בפרשה. בעקבות הדיווחים הללו, מניית אביליטי יורדת הבוקר ביותר מ-10% במסחר בתל אביב.

הבוקר פרסמה המשטרה הודעה שלפיה בהמשך להליכי שימוע וחקירת פעילות חברת אביליטי תעשיות מחשבים ותוכנה, וחברת אביליטי מערכות ביטחוניות, שבוצעה על-ידי הממונה על הביטחון במערכת הביטחון יחד עם אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ"י) במשרד הביטחון ובליווי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, בחשד לביצוע עבירות על חוק הפיקוח על היצוא הביטחוני, יאחב"ל בשיתוף עם מלמ"ב, רשויות המס והמכס חוקרת חשד לביצוע עבירות מרמה, הברחה וכן עבירות הלבנת הון בהיקפים משמעותיים.

על-פי החשד הן בוצעו על-ידי חברות אביליטי במסגרת פעילותן העיסקית. על שאר פרטי הפרשה הוטל צו איסור פרסום. בחודש מרץ החליט משרד הביטחון, לאחר הליך שימוע, להשעות את רישיון הייצוא של שתי החברות בשל חשד שהן הפרו את חוק הפיקוח על הייצוא הביטחוני, וביצעו פעולות שיווק וייצוא ביטחוני של מערכות האזנה ואיכון ללא רישיונות ובניגוד לדין.

תביעה אזרחית בארצות הברית מצד ה-SEC

חברת אביליטי מספקת כלים מתקדמים ליירוט תקשורת, מיקום גיאוגרפי וסייבר, המשמשים סוכנויות הגנה ומודיעין, צבאות, רשויות אכיפת חוק וארגוני הגנת העורף ברחבי העולם. החברה עלתה לכותרות בשנתיים האחרונות על רקע פרשיות ניהוליות, פיננסיות ומשפטיות. באפריל 2017 הודיעו חברי הדירקטוריון על התפטרות קולקטיבית במחאה על התנהלות הבעלים. הדבר חזר על עצמו שלושה חודשים לאחר מכן, כאשר גם חברי הדירקטוריון החדשים הודיעו על התפטרות קולקטיבית.

על רקע צבר הפרשיות, פעילותה העסקית של אביליטי שותקה כמעט לחלוטין. בשנת 2018 הסתכמו הכנסותיה ב-539 אלף דולר בלבד, בהשוואה למכירות של כ-2.9 מיליון דולר בשנת 2017 וכ-16.5 מיליון דולר בשנת 2016. ההפסד הנקי של החברה ב-2018 הסתכם ב-10.1 מיליון דולר. שווי השוק של החברה בנסד"ק הצטמק ל-5.1 מיליון דולר (לפני פתיחת שבוע המסחר בארצות הברית).

ב-18 ביוני השנה הגישה הרשות לניירות ערך בארצות הברית (SEC) תביעה אזרחית כנגד שני מייסדי החברה ובעלי השליטה, אנטולי חורגין ואלכסנדר האורובסקי, בטענה שהונו את המשקיעים במהלך מיזוג אביליטי עם חברת Cambridge Capital בדצמבר 2015, שבאמצעותו היא נכנסה למסחר בנסד"ק. הרשות טוענת שהם הגישו הצהרות פיננסיות שגויות באופן מהותי.

בלעדי: אפטיב תבסס ארכיטקטורת רכב חדשה על השבב של ואלנס

חברת ואלנס (Valens) מהוד השרון הכריזה על שבב חדש לתקשורת מהירה בין מערכות הרכב, אשר לא רק מספק מהירות גבוהה כמעט פי 3 מהדור הקודם של החברה, אלא מאפשר ליצרניות רכב וספקיות של מערכות לבנות את ארכיטקטורת התקשורת הפנימית של הרכב על-בסיס ערוץ התקשורת המהיר PCIe, המשמש כיום בין היתר במרכזי הנתונים הגדולים. ל-Techtime נודע שאחת מהספקיות החשובות בעולם של מכלולים ותת מערכות לתחום הרכב, חברת Aptiv (לשעבר דלפי), החליטה לבסס את הארכיטקטורה החדשה שלה על השבב של ואלנס.

תשתית SVA – Smart Vehicle Architecture של אפטיב, מבוססת על ההנחה שמכוניות העתיד שיהיו אוטונומיות בדרגות שונות (רמות 3-5) זקוקות לעמידות מלאה לתקלות בשלושה תחומים: משאבי המיחשוב של הרכב, תיפקוד החיישנים ורשת התקשורת המחברת בין כל משאבי הרכב, ואספקת הכוח לכל המערך הזה.

ארכיטקטורת SVA העתידית מבוססת על יתירות מלאה של מחשב הרכב, כל החיישנים, מערכת אספקת הכוח – ובניית מערך תקשורת עמיד בפני תקלות. כאן משתלב שבב התקשורת של חברת ואלנס כאחד מעמודי התווך של מערך התקשורת בארכיטקטורה הזו. פירוש הדבר, שכל יצרן שיצטייד בארכיטקטורה החדשה של אפטיב, ירכוש לפחות שני שבבים של ואלנס.

ערוץ PCIe על גלגלים

ערוץ PCIe פותח על-ידי אינטל בשנת 2003 כדי להאיץ את התקשורת בין הרכיבים על-גבי לוח-האם במחשב, דוגמת המעבד, הכונן הקשיח, הכרטיס הגרפי, המודם ועוד. הערוץ מספק תקשורת מהירה המוגדרת ברמת החומרה בלא צורך בעיבוד תוכנה מורכב של הפרוטוקולים, ועל-ידי כך הוא משיג יעילות העברה גבוהה והקטנת זמני ההשהייה המוכרים מערוצים מבוססי תוכנה, כמו איתרנט.

ערוצי PCIe משמשים כיום במגוון מערכות, החל ממרכזי מידע גדולים, ציוד תעשייתי ומערכות תקשורת. אלא שיש לו מגבלה, הוא דורש קירבה פיסית בין המודולים המקושרים, ואילו מערכות הבקרה ברכב מצויות במרחקים גדולים יחסית אחת מהשניי,הו לא לא ניתן היה ליישם אותו בתעשיית הרכב. זו המגבלה שקיבלה מענה עם הכרזת שבב VA608A החדש של חברת ואלנס.

כבל אחד – פרוטוקול אחד

חברת ואלנס פיתחה את טכנולוגיית HDBaseT Automotive, המאפשרת להעביר נתונים בקצב גבוה על-צמד חוטי נחושת (UTP) עד למרחק של 15 מטר. השבב הקודם של החברה תמך בממשקי USB ואיתרנט. השבב החדש, VA608A, תומך גם ב-PCIe ומאפשר להעביר נתונים בין מערכות הרכב במהירות של 16Gbps ו-2.5Gbps איתרנט באמצעות צמד כבלי נחושת למרחק של 15 מטרים, ועל-ידי כך פתחה את תעשיית הרכב בפני היכולות של ערוץ PCIe.

סמנכ"לית לשיווק בחברת ואלנס, דנה זליצקי, הסבירה ל-Techtime שכדי "להפוך את הרכב לדטה-סנטר על גלגלים, יש צורך בארכיטקטורת תקשורת אחידה ונטולת שיהוי. בתעשיית הרכב ניסו להתמודד עם הבעיה באמצעות הכנסת מרכיבי תוכנה שיאפשרו לאחד בין הפרוטוקולים השונים, אך הדבר הוסיף המון סיבוכיות ועלות. אנחנו פתרנו את הבעיה בכך שביצענו הרחבה של הפרוטוקול על-גבי כבל פשוט וזול".

מלבד שיתוף הפעולה הגלוי עם אפטיב, ואלנס מקווה כי השבב החדש יחזק את דריסת הרגל שלה בתעשיית הרכב העולמית. "אנחנו משתפים פעולה עם שורה של חברות Tier-1 לפיתוח עיצובים משותפים על בסיס השבב החדש, והן יציעו את הקונספט החדש ליצרניות הרכב".

S-Class של דיימלר יכלול את השבב הקודם של ואלנס

חברת ואלנס הוקמה בשנת 2006 על-ידי קבוצה של יזמים יוצאי חברת מיסטיקום, ומעסיקה כ-350 עובדים, רובם בהוד השרון והשאר בארצות הברית, גרמניה ובמזרח אסיה. הטכנולוגיה פותחה במקור לשוק הביתי, אולם בינואר 2016 החברה ביצעה תפנית עסקית והחליטה להתאים את הטכנולוגיה שלה לצורכי התקשורת בתוך הרכב. החברה גייסה עד היום כ-163 מיליון דולר, ובכלל זה מחברות בתעשיית הרכב כמו אפטיב והרמן שבבעלות סמסונג.

בסוף 2016 הכריזה ואלנס על שיתוף פעולה עם דיימלר, שבחרה בשבב הקודם שלה, VA6000, לאסקפת תשתית התקשורת של מערכות הבידור, הבטיחות (ADAS) והטלמטיקה בדגמיה. "אנחנו נמצאים בשלבים האחרונים של יישום שיתוף הפעולה עם דיימלר, וכבר בשנת 2020 יכללו דגמי ה-S-Class של דיימלר את השבבים שלנו".

סיליקום תפתח כרטיס FPGA עבור יצרן של מכונית אוטונומית

חברת סיליקום (Silicom) מכפר סבא הודיעה היום כי זכתה בפרויקט לפיתוח כרטיס מבוסס FPGA לחברה מובילה המפתחת מכונית אוטונומית. הכרטיס ישולב תחילה באופן מצומצם בפרויקט פיילוט של יצרנית
הרכב ובהמשך עשוי להיות מוטמע גם בדגמים מסחריים, מנכ"ל סיליקיום גילה כי במקביל לפרויקט הפיתוח החברה משתתפת בימים אלה במכרז נוסף לפיתוח כרטיס מבוסס FPGA נוסף עבור אותו לקוח.

על פי ההסכם, סיליקום תייצר בעצמה את סדרת הכרטיסים הראשונית עבור פרויקט הניסוי, ולאחר מכן יעבור הייצור הסדרתי לקבלן הייצור של הלקוח, וסיליקום תזכה לתמלוגים בעבור כל כרטיס שיוטמע במכונית של הלקוח. להערכת סיליקום, ההכנסות מהפרויקט צפויות להגיע לכ-2 מיליון דולר, רובם מתמלוגים. אם אמנם הלקוח יבחר להטמיע את הכרטיס בדגמים האוטונומיים, הסכם התמלוגים יבטיח לסיליקום תזרים הכנסות שוטף.

סיליקום מקווה כי פרויקט הפיתוח הזה יקנה לה דריסת רגל בתעשיית הרכב. נשיא ומנכ"ל סיליקום, שייקה אורבך, אמר כי "הזכייה הזו ממצבת אותנו בעמדה טובה ליהנות מהצמיחה של תחום הרכב האוטונומי. מדובר בלקוח ענק, עם אינספור
חטיבות פעילות ופרויקטים שעשויים לספק לנו הזדמנויות למכירות נוספות של המוצרים והפיתוחים שלנו."

פורצת מתוך עולמות הטלקום

סיליקום מפתחת כרטיסי רשת ותקשורת בעיקר ללקוחות מתחום הטלקום, הענן ומרכזי המידע. ואולם, נראה שהצורך הגובר בתקשורת מהירה וניהול מידע רב גם בתעשיות אחרות, פותח עבור סיליקום הזדמנויות במגזרים נוספים. לפני חודש דיווחה החברה כי תפתח מתגי איתרנט מבוססי FPGA ללקוח מתחום התעשייה התהליכית.

"שחקנים משמעותיים מתחומים נוספים פונים אלינו, מה שמלמד שהפתרונות שלנו רלוונטיים גם עבורם." חברת סיליקום נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-240 מיליון דולר. בשנת 2018 הסתכמו מכירותיה בכ-133.7 מיליון דולר, בהשוואה לכ-125.7 מיליון דולר בשנת 2017 וכ-100.3 מיליון דולר בשנת 2016.

ראדא הכריזה על שתי מערכות מכ"ם טקטי חדשות

חברת ראדא מערכות אלקטרוניות (RADA) מנתניה הכריזה על שתי מערכות מכ"ם טקטי חדשות: מכ"ם aCHR המיועד למערכות הגנה אקטיביות לטנקים ורק"מים, ומכ"ם xMHR, המיועד למערכות הגנה אוויריות לטווח קצר. ראדא דיווחה לא מכבר על צמיחה של 52% בהכנסות ברבעון השני של 2019, להיקף של כ-10 מיליון דולר, בעיקר הודות לגידול במכירות המכ"מים, שהפכו לתחום הפעילות ומנוע הצמיחה המרכזיים של החברה. שני המכ"מים החדשים ייוצרו במתקני הייצור של החברה בישראל ובארצות הברית, וייצאו לשוק כבר ברבעון האחרון של השנה.

מכ"ם aCHR הינו מכ"ם טקטי רב-משימתי מבוסס-תוכנה, המשמש במערכות הגנה אקטיביות המגינות על כלי-רכב צבאיים מפני טילי נ"ט, פגזי טנקים ו-RPG. המכ"ם מאתר, מסווג ועוקב אחר האיום ומאפשר למערכת ההגנה ליירטו. ה-aCHR משלים את ה-eCHR, שהושק לפני כשנה, והוא מותאם יותר לצרכים של הגנה אקטיבית כגון דיוק גבוה, יכולת ביצוע בסביבה צפופה ורוויה, וסבירות נמוכה לגילוי על-ידי מערכות האויב. מכ"ם aCHR החדש כבר מותקן במערכת ההגנה האקטיבית "אגרוף ברזל" של אלביט.

מנכ"ל ראדא, דב סלע, הסביר ל-Techtime: "שוק ההגנה האקטיבית מתעורר וככל שזה קורה הדרישות מתחדדות. ה-aCHR מאוד דומה ברמה הטכנולוגית והביצועים ל-eCHR, אבל הוא יותר ממוקד בהגנה אקטיבית."

ה-xMHR הינו הדור השלישי של המכ"מים של ראדא המיועדים למערכות הגנה אוויריות לטווח קצר (M-SHORAD). מדובר במכ"מים גדולים יותר לעומת מכ"מי ה-CHR להגנה אקטיבית. ה-xMHR מהווה למעשה הרחבה של יכולותיו של ה-MHR, שהיה ממוקד באיום הרחפנים וכטב"מים. הטווח של ה-xMHR גדול יותר והוא מכסה כלי טיס גדולים יותר כמו מטוסים ומסוקים וגם רקטות וטילים.

"שוק ההגנה האווירית הולך ומתפתח בעקבות הצורך לספק לכוחות המתמרנים מריית הגנה. ה-xMHR מקדם אותנו לתוך נישה טרם כיסינו במלואה."

אחד האיומים המרכזיים המגבירים את הצורך והביקוש בקרב צבאות המערב למערכות M-SHORAD הוא איום הרחפנים. לכן בשלב זה, הצמיחה במכירות המכ"מים הטקטיים של ראדא מגיעה בעיקר מתחום זה. חיל הים אמריקאי רכש כ-150 מערכות מכ"ם של החברה להטמעה במערכות הגנה אנטי-אווירית, ובאחרונה דווח כי הרחפן האיראני שיורט על-ידי חיל הים האמריקאי מעל מפרץ הורמוז, הופל בסיוע מכ"ם טקטי של ראדא. המכ"ם של ראדא גם מותקן במערכת יירוט הרחפנים Drone Dome של רפאל.

שוק פוטנציאלי של 5 מיליארד דולר

בחברה מעריכים שהיקף השוק הפוטנציאלי בארה"ב לפתרונות מכ"ם טקטי יסתכם בכ-2.5 מיליארד דולר ב-10 השנים הקרובות, מתוכם 1.5 מיליארד דולר למערכות הגנה אקטיביות וכ-1 מיליארד דולר למערכות הגנה אוויריות לטווח קצר. שאר השוק העולמי נאמד גם כן בכ-2.5 מיליארד דולר. כלומר, שוק של כ-5 מיליארד דולר.

מכירות המכ"ם התחילו לבוא לידי ביטוי בדיווחים של שנת 2017, ומאז זהו מנוע הצמיחה המרכזי של החברה. באותה שנה הוכפלו מכירותיה מ-12.8 מיליון דולר ל-26.2 מיליון דולר, וצמחו ל-28 מיליון דולר בשנת 2018. ב-2019 צפויה צמיחה נוספת של יותר מ-50%, וכך גם ב-2020. בשיחת הוועידה שהתקיימה לאחר פרסום תוצאות הרבעון השני אמר מנכ"ל החברה, דב סלע, כי שוק המכ"מים הטקטיים, "עובר משלב האימוץ הראשוני לשלב הצמיחה, ואני מקווה כי אנו עומדים בפני נקודת זינוק. קיבענו את מעמדנו כמובילי שוק בתחום המתפתח הזה. נכון לשנת 2019, עדיין לא מיצינו אפילו אחוז אחד מהשוק הפוטניצאלי שלנו".

חודשיים לאחר החלפת הבעלות: שי ליברמן מונה למנכ"ל קווליטסט ישראל

כחודשיים לאחר שהבעלות בחברה עברה לידי קרן ההשקעות האמריקאית ברידג'-פוינט, חברת בדיקות התוכנה קווליטסט (Qualitest) הודיעה היום על מינויו של שי ליברמן (בתמונה למעלה) לתפקיד מנכ"ל קווליטסט ישראל ומזרח אירופה. ליברמן יחליף את טלי שם-טוב, שפורשת מתפקידה בחברה לאחר 17 שנים בקווליטסט, מתוכן 12 שנה בתפקיד מנכ"לית ישראל ומזרח-אירופה.

גם ליברמן הוא אחד מהמנהלים הוותיקים בקווליטסט. הוא הצטרף לקווליטסט ב-2004 ומילא לאורך השנים שורה של תפקידים ניהוליים, ובהם ובהם מנהל קבוצת בדיקות, סמנכ"ל החטיבה הביטחונית, סמנכ"ל שירותים מקצועיים במרכז אמריקה וסמנכ"ל פיתוח במזרח-אירופה. בתפקידו האחרון שימש כסמנכ"ל בכיר בצוות ההנהלה של קווליטסט והוביל את פעילות החברה במזרח אירופה.

קווליטסט הינה, להערכתה, חברות בדיקות התוכנה הטהורה הגדולה בעולם. החברה מפתחת פתרונות מותאמים לתחומים שונים כמו אלקטרוניקה, טלקום, בריאות, פיננסים, ביטחון, תעשייה, IT, גיימינג ועוד. לחברה יותר מ-400 לקוחות, וביניהם ניתן למצוא שמות גדולים בתחומם כמו דיסני, סקיי, EE, טרנס-אמריקה ועוד. החברה מעסיקה כ-3,600 עובדים במרכזי החברה בישראל, ארצות הברית, בריטניה, רומניה והודו, מתוכם כ-1,500 בישראל.

בחודש יולי רכשה קבוצת ההשקעות הפרטית האירופית Bridgepoint, שבסיסה בלונדון ומנהלת נכסים בהיקף של 18 מיליארד אירו, את השליטה בקווליטסט מידי בעלת השליטהMarlin Equity Partner תמורת סכום המוערך ב-420 מיליון דולר.

קווליטאו איבדה שתי עסקאות בגלל מלחמת הסחר

חברת קווליטאו (QualiTau) מפארק המדע בנס ציונה/רחובות, המספקת מערכות לבקרת תהליכי ייצור בתעשיית השבבים, דיווחה על זינוק של 39% במכירות במחצית הראשונה של השנה – מ-7.8 מיליון דולר ל-10.9 מיליון דולר. צבר ההזמנות הנוכחי של החברה עומד על 14.2 מיליון דולר, בהשוואה ל-6.6 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

בחברה מייחסים את התוצאות לגידול בפעילות החברה בסין ובארצות הברית. רק השבוע דיווחה החברה על שתי הזמנות חדשות, בהיקף כולל של 2.5 מיליון דולר, מיצרנים במזרח הרחוק. קווליטאו מייצרת מערכות בדיקה ייעודיות המוודאות את תקינות מעבר החשמל דרך המעגל המשולב בזרמים ובטמפרטורות שונים. המערכות שלה מסוגלות לבצע בדיקה הן ברמת פרוסת הסיליקון (Wafer Level) והן בדיקה מקבילית של המעגלים כשהם כבר מופיעים במארזים (Package).

צווים ואיסורים מגבוה יכולים לסכל כל עסקה

שוק היעד העיקרי של החברה הוא המזרח הרחוק, ובייחוד סין. ב-2018 היווה שוק זה כ-78% מכלל הכנסותיה. כחברה המכוונת בעיקר למזרח הרחוק, קווליטאו נהנית מהצמיחה המהירה של תעשיית השבבים המקומית בסין בשנים האחרונות. ואולם, יש צד שני למטבע, ומלחמת הסחר לא פסחה גם על קווליטאו.

בחברה מדווחים כי בצבר ההזמנות הנוכחי נכללת הזמנה מהותית, בסך 1.1 מיליון דולר, שהתקבלה מיצרן סיני עוד באוקטובר 2018. ואולם, זמן קצר לפני משלוח המערכות הוכנס אותו יצרן לרשימת האמברגו של הממשל האמריקאי (וואווי?), ומאחר שהמשלוח היה מיועד להתבצע מחברת-הבת של קווליטאו בארצות הברית, החברה נאלצה להשהות את המשלוח, וכעת לא ברור האם ומתי יתאפשר להוציא לפועל את ההזמנה.

זה לא היה המקרה היחיד שבו מלחמת הסחר סיכלה הזמנה משמעותית של קווליטאו. בסוף 2017 קיבלה החברה הזמנה מיצרן סיני אחר, בהיקף של 1.5 מיליון דולר. המערכות היו מוכנות למשלוח במחסני החברה בארצות הברית, אך בשל עיכובים בהקמת המפעל של היצרן, הלקוח לא משך את ההזמנה מהמחסנים וביקש לדחות את האספקה לסוף 2018. ואולם, בדצמבר 2018 ביקש הלקוח דחייה נוספת של מספר חודשים והתחייב למשוך את ההזמנה עד מרץ 2019.

גם הפעם לא עמד הלקוח בהבטחתו ובחודש מאי השנה הודיע כי אין באפשרותו לממש את ההזמנה, וזאת לאור איסור חדש שהטיל הממשל בסין על העברת תשלומים מצד חברות ממשלתיות (הלקוח נמצא בבעלות חלקית של הממשל) לחברות אמריקאיות, כתגובת-נגד במלחמת הסחר. לאור הסחבת והתנאים הגיאו-פוליטיים שאינם בשליטתה, החליטה בסופו של דבר קווליטאו לוותר על העסקה ובמקום זאת להכיר בהוצאה של כ-900 אלף דולר בגין החוב האבוד.

סאטקום מיישמת בקונגו וקמרון מודל טכנולוגי ועסקי חדש ייעודי לאפריקה

חברת סאטקום (Satcom) מפתח תקווה מובילה השנה שני פרויקטים אסטרטגיים, האחד בקונגו והשני בקמרון, במטרה למצב את עצמה כספקית של שירותי תקשורת מנוהלים בשוק התקשורת המתעורר של אפריקה, הנמצא בשנים האחרונות בצמיחה מהירה.

בקונגו הקימה סאטקום רשת תקשורת היברידית המשלבת בין סיבים אופטיים לבען לוויינים מסורתיים ולוויינים נמוכי-מסלול, ומנוהלת באמצעות פלטפורמת SDWAN המאפשרת להקצות את משאבי הרשת בצורה חכמה בין היישומים והמשתמשים השונים. בקמרון, היא זכתה בתחילת השנה בחוזה לניהול התשתית הטכנולוגית כולה של אחת ממפעילות הסלולר המקומיות.

סאטקום מספקת שירותי קישוריות לוויינית וסיבית למפעילות תקשורת בעיקר במדינות אפריקה השחורה, שוק היעד העיקרי שלה, שהיה אחראי לכ-80% מהכנסותיה במחצית הראשונה של 2019. הכנסותיה של סאטקום צמחו באותה תקופה ב-30% ל-27.3 מיליון דולר, ובחברה צופים הכנסות של יותר מ-50 מיליון דולר ב-2019.

בראיון עם Techtime סיפר מנכ"ל החברה, דן זיצ'ק, כי שני הפרויקטים הללו מהווים מעין פיילוטים שבהם החברה מספקת שירותים מתקדמים יותר במודלים עסקיים רווחיים יותר. "ביססנו נוכחות מאוד גדולה באפריקה, ואנחנו מנצלים כעת את הידע שצברנו כדי להמשיך ולהתרחב".

אינטרנט היברידי למדינה במרכז אפריקה

הנגשת מדינה לאינטרנט תלויה במידה רבה בגיאוגרפיה שלה ובאופן פיזור האוכלוסייה. קונגו היא אחת מהמדינות הגדולות במרכז אפריקה עם אוכלוסייה של כ-55 מיליון תושבים. בניגוד למדינות עם מוצא לים ונגישות לסיבים תת-ימיים, קונגו מוקפת יבשה ולכן תשתית הסיבים בה לקויה מאוד. כדי לאפשר שירותי אינטרנט רחבי פס, סאטקום הקימה מערך של 5 תחנות קרקעיות בעיר הבירה, קינשאסה. שלוש מהן מחוברות ללוויינים במסלול בינוני מסביב לכדור הארץ (MEO) של מיזם O3B, המסוגלים בשל קרבתם לכדור הארץ לספק שיהוי נמוך. שתי האחרות נמצאות במרחק של כמה עשרות קילומטרים ומחוברות לסיבים אופטיים. הן מספקות גיבוי כאשר תנאי מזג האוויר מקשים על התקשורת הלוויינית.

מנכ"ל סאטקום, דן זיצ'ק
מנכ"ל סאטקום, דן זיצ'ק

המערך מנוהל באמצעות פלטפורמת SDWAN של החברה, המאפשרת לנתב בין התשתיות באופן דינמי. כך למשל, יישומים עסקיים המחייבים תקשורת אמינה ורציפה ברוחב פס גבוה, כמו שיחות ועידה למשל, מתועדפים ומנותבים ללווייני ה-LEO, כאשר יישומים אחרים, כמו שירותי מייל וגלישה באינטרנט, מנותבים ללוויינים גבוהי מסלול. במקרה של תקלה בתמסורת הלוויינית, התקשורת מנותבת לסיבים האופטיים. זיצ'ק: "הגדרנו את קונגו כשוק אסטרטגי. הרחבנו את הפעילות שם ביותר מ-10% בשנה האחרונה. כעת אנחנו מספקים למפעילות הסלולר קיבולת של 4 ג'יגה ביט, המאפשרת להן לספק שירותי דור שלישי ורביעי".

ניהול טכנולוגי של כל הרשת

בקמרון, חתמה סאטקום בתחילת השנה על חוזה עם חברת Nextel, ספקית שירותי תקשורת מקומית לכ-4 מיליון מנויים. סאטקום תנהל את כל התשתית הטכנולוגית של הרשת. מדובר בהתקשרות עסקית מסוג חדש: אם במרבית החוזים שלה באפריקה, סאטקום משמשת כמעין אינטגרטורית המספקת את ציוד התקשורת או החיבורית לאינטרנט של מפעילות התקשורת, בפרויקט עם נקסטל סאטקום תנהל באופן שוטף את כל התשתית הטכנולוגית, מתחנות הבסיס ועד התמסורת, במטרה להכין את הרשת לדור הרביעי.

"זהו כיוון שאנחנו מתכוונים להשקיע בו ולהציע את השירות הזה לספקיות מקומיות במדינות נוספות. הוא מאפשר לנו להטמיע טכנולוגיות מתקדמות ולהשתמש בידע שצברנו באפריקה בשנים האחרונות. אנחנו כבר רואים שיפור ברמת השירות. זהו גם מודל עסקי משתלם יותר, עם ריווחיות גבוהה יותר עבורנו. הוא מעביר אותנו מעולם הקומודיטי לעולם השירותים המקצועיים".

חברה ללא בעלים

בעקבות פירוק קבוצת יורוקום בחודש מאי 2018, שהחזיקה בשילטה על סאטקום, החברה מתנהלת כבר יותר משנה ללא בעלות עסקית ברורה. כיום מוחזקות מניותיה בידי המפרקים שמינה בית המשפט,אשר מחפשים רוכש לנכסי החברה. באוגוסט 2018 זכתה חברת Liquid Telecom מדרום אפריקה (מתחרה של סאטקום) במכרז שקיימו המפרקים, לאחר שהגישה הצעה לרכישת החברה ב-29 מיליון שקל. ואולם, משרד התקשורת לא אישר את העסקה והמיזוג בוטל.

גם ניסיון של אור אלוביץ', בנו של שאול אלוביץ', לגבש קבוצת משקיעים לרכישת החברה לא עלה יפה, ומאז לא דווח על מגעים עם גורמים נוספים. "המצב הזה לא משפיע על הפעילות העסקית של החברה", הבהיר זיצ'ק. אנחנו מתנהלים ומקבלים החלטות באופן עצמאי, בלא קשר לשאלת הבעלות".

פודקאסט Techtime: האנשים שמאחורי הטכנולוגיה – תוכנית מס' 2, ספטמבר 2019

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ

חברת אקו ווייב פאואר (Eco Wave Power) מתל אביב מקימה תחנות כוח לאורך החוף להפקת חשמל מגלי הים. המערכות של החברה מבוססות על מצופים המוצבים בצמוד למזח או אל קו החוף. הגלים מייצרים תנועת עלייה וירידה של המצופים המומרת לתנועה של נוזל הידראולי בבוכנה, המפעילה גנרטור הנמצא על החוף מחוץ למים. בשיחה עם מייסדת ומנכ"לית החברה, אינה ברוורמן, היא מספרת על הפרויקטים ההולכים ומתרבים של החברה ברחבי העולם, על המקום של חשמל מגלי הים בשוק האנרגיה המתחדשת, וגם על ההנפקה המפתיעה בשבדיה.

חברת צ'ק-קאפ (Check-Cap) מעוספיה פיתחה גלולת רנטגן נבלעת המבצעת באופן אוטונומי סריקה תלת מימדית של המעי הגס, במטרה לאתר פוליפים טרום סרטניים. בשיחה עם מנכ"ל החברה, אלכס עובדיה (מתחילה בדקה 11:50), הוא מספר על הרכיבים המצויים בתוך הגלולה המהפכנית, כיצד ניתן להציל חיים, על המפתח לחדירה לשוק המכשור הרפואי, וגם על חיי ההייטק בעוספיה.

 

להאזנה לתוכנית ביוטיוב לחצו כאן

 

לתוכנית הקודמת, לחצו כאן

ליאור סושרד מצטרף לחברת Robotemi כשותף ופרזנטור

אמן החושים הבינלאומי ליאור סושרד מצטרף כשותף ובעל מניות לחברת הרובוטיקה התל-אביבית Robotemi, שפיתחה את הרובוט הביתי temi. החברה לא חשפה את היקף ההשקעה, אך ייתכן כי הגדרתו של סושרד כ"שותף" מלמדת על השקעה משמעותית. בסוף 2018 ביצעה רובוטמי גיוס הון של כ-20 מיליון דולר לפי הערכת שווי חברה של כ-200 מיליון דולר. על פי אתר celebritynetworth הפופולארי, המתיימר לספק הערכות לגבי הונם של ידוענים, הונו של סושרד נאמד בכ-10 מיליון דולר. מהחברה נמסר כי סושרד נחשף לפיתוח של החברה לפני מספר חודשים.

הצטרפותו של סושרד עשויה להיות בעלת ערך שיווקי בלתי מבוטל. בנוסף להשקעה הכספית, סושרד גם יוביל את המיתוג של החברה וישמש בתפקידChief Branding Officer. סושרד הינו הינו אחד מאמני החושים המבוקשים והמצליחים בעולם ומרבה להופיע בפני אנשי עסקים, ידוענים ואף ראשי מדינות. רובוטמי אינה החברה הראשונה שבה משקיע סושרד. בשנים האחרונות היה מעורב כמשקיע ויזם במספר חברות מתחומי הסייבר, פלטפורמות מוזיקה ויישומים טכנולוגיים בתחום האופנה. 

ליאור סושרד ומייסד החברה יוסי וולף

רובוטמי הוקמה בשנת 2016 ופיתחה רובוט אישי המהווה הכלאה בין טאבלט מבוסס אנדרואיד לבין פלטפורמה רובוטית ניידת, המופעלת באמצעות הוראות קוליות ומחוות ידיים. הרובוט כולל יכולת זיהוי מכשולים ותכנון נתיב, יודע לזהות את הבעלים שלו, ללכת אחריו, ולבצע משימות שונות, וכל זאת ללא צורך בשימוש במקלדת או במסך מגע. כך למשל, הוא מקיים שיחות וידאו ללא שימוש בידיים, מעביר שיעורים פרטיים, יכול לבצע קניות דרך האינטרנט, לסייע לרופא לבקר חולים ואפילו להשגיח על הילדים. המשתמש יכול גם לשלוט ברובוט מרחוק באמצעות אפליקציה, להניע אותו ברחבי הבית ולעקוב אחר המתרחש.

כיום החברה מקימה קהילה פתוחה של מפתחים עבור בניית אפליקציות חדשות והי מקיימת שיתוף פעולה עם גוגל שתסייע בשיווק, ועם חברת באידו הסינית אשר מסייעת בתרגום לסינית. מאז החלה בשיווק הרובוט באוקטובר 2018, היא מכרה כמה עשרות אלפי יחידות של הרובוט בארצות הברית ובאירופה. מטה החברה נמצא בניו יורק ומרכז הפיתוח בישראל. הרובוט עצמו מיוצר במתקן של Flex בסין.

שתי מערכות הפעלה במארז אחד

החומרה של temi מבוססת על מעבדי ARM ושימוש בחיישנים רבים: חיישן LiDAR מתוצרת Newsight הישראלית המכסה 360 מעלות, שתי מצלמות תלת-מימד, שתי מצלמות אור נראה, חמישה חיישני קירבה, יחידת מדידה אינרציאלית (IMU), ו-6 חיישני Time of Flight. מערך התקשורת כולל התחברות לרשתות Wi-Fi, Bluetooth והרשתות הסלולריות מהדורות 3G/4G. הפלטפומה כוללת צג מגע בגודל של 10.1 אינטש המותקן על-גבי זרוע מתכווננת המאפשרת לו להתיישר אוטומטית בכיוון המשתמש המדבר אל הרובוט.

בתחום הקלט, הרובוט כולל מערך של ארבע מיקרופונים דיגיטליים, יכולת עיצוב אלומה קולית (Beamforming) ומעגלי ביטול הדהוד והסרת רעשים סביבתיים. הוא מפיק סאונד באמצעות מערכת High fidelity בהספק של 20Watts. תשתית העיבוד מבוססת על שתי מערכות נפרדות: מעבד ARM Hexa core המנהל את הרובוט ומבוסס על תשתית לינוקס, ומעבד ARM Quad core המנהל את הטאבלט והאינטראקציה עם המשתמש, הפועל על-גבי מערכת ההפעלה אנדרואיד.

שוק חיישני ה-CMOS יצמח ל-21.5 מיליארד דולר

למרות ההאטה המסתמנת בתעשיית השבבים, שוק חיישני ה-CMOS צפוי דווקא להמשיך במגמת הצמיחה של השנים האחרונות. להערכת חברת המחקר IC Insights, היקף המכירות של חיישני CMOS יצמח בשנת 2019 ב-9% להיקף של כ-15.5 מיליארד דולר. בשנת 2020 הצמיחה תימשך, אולם תהיה מתונה יותר: גידול של 4% נוספים להיקף של 16.1 מיליארד דולר.

הצמיחה נדחפת על-ידי ריבוי היישומים מבוססי חיישנים בתחומים טכנולוגיים רבים, מגמה הצפויה להמשיך ולהתרחב גם בשנת 2023, שבה צפוי שוק חיישני ה-CMOS העולמי להגיע להיקף של כ-21.5 מיליארד דולר. אחת מהחברות שתהנה מהמגמה הזאת היא טאואר-ג'אז הישראלית, שזהו תחום מרכזי עבורה והיא נחשבת לאחת מהיצרניות המתקדמות בתחום הזה. התמתנות הצמיחה ב-2020 נובעת ממגמות מאקרו-כלכליות: סימני מיתון בכלכלה העולמית, וההסלמה במלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין, הפוגעת בשתי הכלכלות הגדולות בעולם.

הנתונים מצביעים כי שוק חיישני ה-CMOS מצוי בגידול עקבי מאז 2011, הן בהיקף המכירות והן במספר היחידות. ריבוי השימוש במצלמות, ממכשירי סמארטפון, מערכות אבטחה, מערכות בטיחות לרכב ועד לאבזרי IoT דחף את השוק במונחי מכירות ב-19% בשנת 2017 וב-14% בשנת 2018. סין היתה אחראית לכ-39% מרכש החיישנים בעולם בשנת 2018. החישוב אינו כולל את החיישנים שנרכשו על-ידי חברות זרות המרכיבות את מוצריהן בסין. כ-19% מהחיישנים נרכשו על-ידי חברות ביבשת אמריקה, מתוכם 90% על-ידי חברות הרשומות בארצות הברית.

מנועי הצמיחה: אוטומוטיב, אבטחה ו-IoT

המגזר המוביל הוא של מצלמות לסמארטפונים שהיה אחראי לכ-61% מההכנסות וכ-64% מהמשלוחים של חיישני CMOS בשנת 2018. עם זאת, הביקוש לחיישני CMOS בתעשיית הרכב יצמח בשנים הקרובות בקצב שנתי של 29.7% להיקף של 3.2 מיליארד דולר בשנת 2023, שבה תעשיית הרכב תהיה אחראית לכ-15% מהשוק, בהשוואה ל-6% בשנת 2018.

הביקוש בתחומי הרפואה והמדע יצמח בקצב שנתי של 22.7% להיקף של 1.2 מיליארד דולר. תחום מצלמות האבטחה יצמח בקצב שנתי של 19.7% להיקף של 2 מיליארד דולר. תחום ה-IoT, הכולל גם רובוטיקה ויישומים תעשייתיים, יצמח בקצב שנתי של 16.1% להיקף של 1.8 מיליארד דולר, ומגזר הצעצועים יצמח בקצב של 15.1% להיקף של 172 מיליון דולר.

הביקוש לחיישני CMOS במכשירי סמארטפון יצמח בשיעור מתון בהרבה, של 2.6% בשנה ויגיע להיקף של כ-9.8 מיליארד דולר בשנת 2023. משקלו של השוק הזה יירד מ-61% בשנת 2018 לכ-45% בשנת 2023. גם מחשבים שולחניים, מחשבםי ניידים וטאבלטים יגדילו את רכש החיישנים, אולם בקצב שנתי של כ-5.6% בלבד, להיקף של כ-990 מיליון דולר.