לפני המיזוג עם קומטק: מנכ"ל גילת מסיים מיידית את תפקידו

גילת רשתות לוויין (Gilat) הודיעה היום כי יונה עובדיה מסיים את תפקידו בתור מנכ"ל החברה באופן מיידי. עובדיה (בתמונה למעלה) מונה למנהל החברה במרץ 2016 לאחר כ-30 שנה בהן עבד באמדוקס. עדי צפדיה, סמנכ"ל הכספים וסמנכ"ל האינטגרציה, יכהן כמנכ"ל הזמני של החברה. עובדיה ימשיך בחברה לעבוד בגילת כיועץ ויסייע בתהליך המיזוג עם חברת Comtech.

בסוף חודש ינואר חתמה גילת על הסכם מיזוג עם חברת השת האמריקית Comtech Telecommunucation שבסיסה בניו-יורק. לפי ההסכם, קומטק תרכוש את חברת גילת בעסקת מזומן ומניות בהיקף של 577 מיליון דולר. חברת גילת עוסקת בפיתוח ויצור ושיווק של פלטפורמת רשת תקשורת לוויינית מבוססת ענן, מודמים במהירות גבוהה, אנטנות ניידות, מגברי מצב-מוצק (SSPA) וממירי תדרים (BUC) להספקים גבוהים. 

הפסד ברבעון ופיטורי עובדים

ברבעון הראשון של 2020 הסתכמו מכירות גילת בכ-47.7 מיליון דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של 62.1 מיליון דולר ברבעון הראשון 2019. הרבעון הסתיים בהפסד נקי של כ-11.7 מיליון דולר, בהשוואה לרווח נקי של כ-2.8 מיליון דולר אשתקד. החברה מסרה שהירידה במכירות היא תוצאה של השפעות מגיפת הקורונה, כאשר התחום שספג את הפגיעה החזקה ביותר היה תחום התקשורת במטוסי נוסעים ( Inflight Connectivity), שנפגע מהתמוטטות ענף התעופה העולמי. החברה דיווחה שהיא מתכננת לבצע מספר פעולות שיביאו להפחתת ההוצאות, כולל פיטורי עובדים.

"האנשים שמאחורי הטכנולוגיה": מניות הטכנולוגיה הישראליות בנסד"ק

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
עריכת סאונד ומנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר בבית ההשקעות אופנהיימר ישראל, המתמחה במניות טכנולוגיה ישראליות הנסחרות בנסד"ק.

כמה עשרות חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בנסד"ק, וסרגיי נובר בדו"חות ובמספרים של החברות, נפגש עם ההנהלה ועוקב אחר המגמות בשוק. בשיחה איתו, דיברנו על השוק גם מהצד של החברות וגם מהצד של המשקיעים: מדוע כדאי לחברות להפוך לציבוריות, ומדוע המקום המתאים ביותר לחברה טכנולוגית בינלאומית לעשות זאת הוא הנסד"ק. מדוע יש ירידה במספר ההנפקות במגזר הטכנולוגיה, איך מזהים חברת טכנולוגיה שהיא יעד טוב להשקעה לטווח ארוך, וכיצד שינתה הקורונה את מסלול הצמיחה של החברות הטכנולוגיות.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

Viziblezone פיתחה פתרון לאיתור מגעים עם חולי קורונה

בתמונה למעלה: אפליקציית COVID-19 על רקע משרדי ורינט בישראל. גם תשתמש בפתרון וגם תפיץ אותו

כשברקע הדיון הציבורי סביב השימוש בטכנולוגיית האיכון הסלולארי של השב"כ לצורך איתור מגעים עם נשאי קורונה, חברת הסטארט-אפ הישראלית  Viziblezone  השיקה, לאחר הליך פיתוח מואץ, פתרון ייעודי לארגונים המאפשר להתחקות אחר כל העובדים שבאו במגע בתוך הארגון עם עובד שאובחן בקורונה, וזאת ללא פגיעה בפרטיות. החברה הכריזה השבוע על שיתוף פעולה ראשון עם חברת הסייבר והמודיעין העסקי הישראלית Verint שמעסיקה אלפי עובדים ברחבי העולם. במסגרת ההסכם, Verint תפיץ ותטמיע את הפתרון ללקוחותיה כחלק מסל פתרונות בתחום הקורונה. במקביל, Viziblezone נמצאת בימים אלה במגעים עם ארגונים נוספים בישראל ובחו"ל לאימוץ הפתרון.

הפתרון של Viziblezone מתבסס על הסמארטפון האישי של כל עובד, אך בשונה מטכנולוגיית האיכון של השב"כ שככל הנראה מתבצעת באמצעות ניטור התשדורות בין המכשיר לתאים הסלולאריים בסביבה, הפתרון של Viziblezone אינו עושה שימוש בלינק הסלולארי, אלא מתבסס רק על ערוץ התקשורת לטווח קצר – הבלוטות'. זוהי למעשה אפליקציה שפועלת ברקע  (Always On)  ומתעדת באופן מקומי על גבי המכשיר את אותות הרדיו לטווח קצר המשודרים ונקלטים בערוץ הבלוטות'.

כל אימת שהאנטנה קולטת אות רדיו מסמארטפון סמוך, היא מקטלגת את "המפגש" במספר זיהוי אקראי ומצפינה את המידע בקובץ יומן מגעים הנשמר במכשיר. כך, מתעדים כל מכשירי הסמארטפון של עובדי הארגון את כל המגעים ביניהם, כל אחד במכשירו, מבלי שהמידע יעבור לשרת חיצוני. במקרה שמישהו בארגון אובחן כחולה קורונה, הוא מודיע לאחראי על הקורונה מטעם הארגון ומקבל ממנו קוד חד-פעמי המאפשר לו לשגר את קובץ יומן המגעים שלו לכל המכשירים בארגון, דרך השרת המקומי. יתר המכשירים מבצעים הצלבה מול יומן המגעים האישי השמור במכשיר שלהם, על מנת לבדוק אם אכן מופיע בו תיעוד המפגש. אם נוצרת הצלבה, העובד מקבל התראה שנחשף לחולה קורונה. האלגוריתם יודע לחשב כמה זמן נמשך המפגש עם החולה ומה היה המרחק המשוער בין האנשים, וכך לאבחן אם המפגש חרג מכללי הריחוק החברתי וטומן בחובו סכנת הידבקות. הקונספט המחוכם הזה אינו כרוך בחדירה למכשיר או קבלת גישה למידע פרטי שאינו רלוונטי.

בשיחה עם Techtime הדגיש מנכ"ל ומייסד החברה גבי אופיר כי מדובר בפתרון פרמיום לארגונים ולמקומות עבודה בלבד ואינו מיועד לכלל האוכלוסייה – "הפתרון אינו מיועד למרחב הציבורי, אלא לחברות וארגונים שמעסיקים הרבה עובדים. הפתרון הזה יכול לאפשר חזרה מהירה יותר של המשק לשגרה, ולמנוע מצב שבו אבחון של חולה קורונה בארגון יוביל לשליחת כל העובדים לבידוד."

הקורונה איימה על המשך קיומו של הסטארט-אפ

Viziblezone הוקמה בתחילת 2019 על ידי גבי אופיר. אופיר עבד כ-19 שנים כארכיטקט מערכת בקבוצת ה-CTO בחברת מוטורולה. בימי שגרה, Viziblezone מפתחת פתרונות תוכנה מצילי חיים המתבססים על הסמארטפון ופועלת בתחומי האוטומוטיב ומניעת תאונות עבודה במתחמים סגורים: "אנחנו נושאים עלינו את הסמארטפון 24/7, מה שהופך אותנו לישות IoT המאפשרת לאדם לתקשר גם עם מכונות ותשתיות בסביבה."

המייסד גבי אופיר. שקלנו לוהציא את כולם לחל"ת

החברה פיתחה מנוע AI המבוסס על חיישני הסמארטפון, שיודע לנתח את סביבת המשתמש והתנהגותו. כאשר המערכת  מזהה סיטואציה שעלולה להיות מסכנת חיים, כגון חציית כביש על ידי הולך רגל או רוכבי אופניים וקורקינטים, הסמארטפון של המשתמש מתחיל לשדר אותות התראה למכוניות בסביבה שאיתם ישנה היתכנות להתנגשות. בנוסף, החברה מייעדת את הפתרון שלה למניעת תאונות למקומות עבודה במרכזים לוגיסטיים, שדות תעופה, נמלי ים וכו'. בימים אלה החברה במשא ומתן להטמיע את הפתרון בשני מרכזים לוגיסטיים בחו"ל.

החברה בחרה להתמקד בתחילת דרכה בתחום האוטומוטיב וגייסה הון ראשוני בסבב סיד מהחממה הטכנולוגית הירושלמית Labs/02. בתחילת חודש מרץ הייתה בעיצומו של סבב גיוס נוסף, אך מגפת הקורונה טרפה את הקלפים, כך לדברי אופיר: "תעשיית האוטומוטיב ספגה מכה קשה עוד לפני הופעת הקורונה והחמירה יותר בעקבותיה. היינו צריכים לקבל החלטה אם להוציא את העובדים לחל"ת או איכשהו להתאים את הטכנולוגיה למצב. כששמענו על מנהלת מעבדת קורונה שנדבקה בנגיף ובעקבותיה כל עובדי המעבדה נשלחו לבידוד, הבנו את ההזדמנות שעומדת בפנינו לנצל את הטכנולוגיה שלנו כדי לתת פתרון לניטור מגעים בין אנשים שתעזור להמשכיות עסקית ופיננסית, במיוחד בתקופה מורכבת זו".

"ישנם לא מעט אתגרים טכנולוגיים שהיינו צריכים להתגבר עליהם: חסכון מקסימלי בצריכת סוללה, עיבוד אותות הבלוטות', נטרול הפרעות מאותות אחרים, והתאמה לדגמים שונים של מכשירים. עבדנו מסביב לשעון והגענו למצב שהפתרון עובד טוב". אופיר מספר שהחברה ביצעה לאחרונה פיילוט מוצלח עם שני גופים מסחריים: "הצגנו דיוק של 99% בהתחקות אחר המגעים לתקופה של שבועיים אחורה. חלק מהלקוחות הפוטנציאליים שלנו מגיעים דרך המלצות מאותם גופים שעימם עשינו את הפיילוט."

ג'וגאנו פרסה "עיר בטוחה" בגבול ברזיל-פרגוואי

בתמונה למעלה: גשר הידידות. ציר הברחות מרכזי בין ברזיל ופרגוואי

חברת ג'וגאנו (Juganu) מאור-יהודה פרסה את פלטפורמת העיר החכמה שלה לאורך "גשר הידידות", שהיא אחת מנקודות הגבול המרכזיות המחברות בין ברזיל לפרגוואי. פלטפורמת Foam של ג'וגאנו (בתמונה למטה), משלבת גופי תאורה דינמיים המשנים את גווניהם לאורך היום בהתאם לתאורה הטבעית, רשת תקשורת, מצלמות ומנועי AI. הרשת נפרסה בתוך 3 ימים בלבד, וכוללת כ-100 עמודי תאורה וכ-200 מצלמות. ל-Techtime נודע שהחברה גברה במכרז על חברות טכנולוגיה מוכרות מאוד, ושבעקבות ההצלחה הזמינה הממשלה בברזיל עוד 3 פרויקטים דומים.

"גשר הידידות", המשתרע לאורך 550 מטר, מחבר בין העיר Foz de Iguaçu ברזיל לבין העיר Ciudad del Este בפרגוואי. מדי יום חוצים את הגשר כ-100 אלף איש ברגל וכ-40 אלף מכוניות. נקודת הגבול הזו מהווה ציר כלכלי מרכזי של מעבר סחורות בין המדינות, אך לצד זאת גם כציר של הברחה. עומס התנועה מקשה על מיגור התופעה והממשל הפדראלי בברזיל חיפש פתרון טכנולוגי להגברת הפיקוח וההרתעה. הרשת של ג'וגאנו תספק תאורה לכל האזור, רשת Wi-Fi וזיהוי פנים ולוחות רישוי מבוסס AI.

שיתוף פעולה עם CorSight הישראלית

הפרויקט מקפל בתוכו שיתוף פעולה עם חברה ישראלית נוספת: מנוע ה-AI המוטמע במודולים של ג'וגאנו הוא של חברת CorSight, המתמחה בזיהוי פנים מבוסס AI. קורסייט היא למעשה ספין-אוף של חברת קורטיקה (Cortica), שפיתחה טכנולוגיית בינה מלאכותית הלומדת באופן עצמאי ובלתי מונחה (Unsupervized).

באמצעות המנועים של קורסייט, הרשת שנפרסה תוכל לזהות את פניהם של האנשים ולוחות הרישוי של המכוניות עוד בטרם יגיעו לביקורת הגבול. האינפורמציה תוצלב בזמן אמת מול מאגרי המידע של המשטרה הפדראלית, ובמידה ותהיה התאמה לגבי אדם או רכב חשודים פקחי הגבול יקבלו מיידית התראה. המערכת גם אומנה לזהות ולהתריע על התנהגויות מעוררות חשד.

הדמיון שבין רשת התאורה לרשת התקשורת

ג'וגאנו, שהוקמה ב-2011, פיתחה טכנולוגיית תאורת לדים ציבורית, המתאימה באופן אוטומטי את רמת וגוון האור לתנאים המשתנים של התאורה הטבעית מסביב. החברה העריכה שסוג התאורה שהיא מייצרת מפחית בכ-80% את צריכת החשמל הציבורית, ומספק תאורה נוחה לעין, הדומה לאור השמש ובספקטרום כמעט מלא.

על בסיס הדמיון המבני בין רשתות תאורה לרשתות תקשורת, כלומר הפיזור הקבוע בין נקודה לנקודה על מנת להשיג כיסוי רציף, ג'וגאנו פיתחה על גבי רשת התאורה גם רשת תקשורת המספקת תשתית לשירותי עיר חכמה ועיר בטוחה. כל גוף תאורה כולל שתי מצלמות HD, מנוע עיבוד ונקודת תקשורת.

הפתרון של החברה מאפשר לבנות תשתית לתקשורת של עיר החכמה על-גבי פנסי הרחוב, בלא צורך בכבילה או בפריסת סיבים אופטיים. הפיתוח נעשה בשיתוף פעולה עם חברת קואלקום, והפתרון כולל מספר שבבים של קואלקום. מנוע הבינה מלאכותית של קורסייט מרחיב כעת את היישומים שניתן להפעיל באמצעות הפלטפורמה. אמריקה הלטינית היא שוק יעד מרכזי עבור ג'וגאנו. 

האזינו לריאיון עם מנכ"ל ואחד ממייסדיי ג'וגאנו, ערן בן שמואל, מתוך הפודקאסט שלנו ששודר באוגוסט 2019

בירד סיפקה מערכת הגנה מפני טילים למטוס נשיאותי באפריקה

חברת בירד אירוסיסטמס (Bird Aerosystems) מהרצליה התקינה את חבילת ההגנה האקטיבית מפני טילים שפיתחה, AeroShield, במטוס בואינג 737 נשיאותי של מדינה באפריקה. המערכת, אשר מזהה ומיירטת איומים קרקעיים כמו טילי-כתף מונחי-חום, תגן על מטוסו של הנשיא במסעותיו בעולם. אפריקה היא מהאזורים המסוכנים ביותר למטוסי מנהלים, וזאת בשל תפוצת טילי-הכתף הגדולה בקרב ארגוני טרור ומיליציות חמושות, ובירד כבר סיפקה את המערכת למספר מדינות ביבשת וגם למסוקי האו"ם המוצבים באזור.

המערכת כוללת גם את חיישן MACS שפיתחה החברה, המבצע בו-זמנית גם את פעולת אימות האיום, המעקב אחריו ואת כיוון אמצעי היירוט.

המערכת פועלת בשלושה שלבים. בשלב הראשון, חיישן אלקטרו-אופטי פסיבי מזהה את החתימה האולטרה-סגולית (UV) של טיל-כתף הנורה מהקרקע, ומייצר התראה ראשונית. כדי להתמודד עם התראות שווא רבות המאפיינות מערכות מסוג זה המבוססות על חיישן יחיד, בירד הטמיעה בפתרון שלה חיישן נוסף, המתבסס על אפקט דופלר כדי לוודא שמדובר בטיל מתקרב, ולעקוב אחר כיוונו. רק לאחר אימות האיום, המערכת מפעילה את אמצעי ההגנה שנבחרו כדוגמת נורים, פיזור מוץ או שימוש בשבש לייזר.

האזינו לשיחה על המערכת עם סמנכ"ל השיווק של בירד, שאול מזור, מתוך הפודקאסט שלנו שפורסם באוקטובר 2019

מערכת ה-AeroShield

 

 

3d Signals מתרחבת במגזר הייצור בגרמניה

בתמונה למעלה: התקנת חיישן של 3d Signals בקו הייצור. הדיגיטציה מתחילה באיסוף נתונים

חברת 3d Signals מכפר-סבא, שפיתחה פתרון לדיגיטליזציה, ניטור ואנליזה של מכונות בקו הייצור, מדווחת על גידול בהיקף ההתקנות באירופה מאז תחילת השנה, ובעיקר בקרב חברות תעשייה בגרמניה, שהיא שוק היעד העיקרי של החברה, בו היא פעילה גם באמצעות חברת-בת מקומית באזור פרנקפורט. סמנכ"לית השיווק של החברה, דניה גולן, סיפרה ל-Techtime שהפגיעה ברציפות התפעולית של מפעלים רבים עקב משבר הקורונה, והצורך לנהלם מרחוק, הגבירו את המודעות בתעשייה לחשיבות הדיגיטליזציה והגישה למידע בזמן אמת. "במהלך המשבר הצלחנו לייצר לקוחות חדשים באירופה ולספק להם תמיכה מקוונת".

מגזר התעשייה בגרמניה הוא מהגדולים והמתקדמים בעולם, ומתרכז בענפים כמו ייצור מכונות כבדות, רכב, אלקטרוניקה, הנדסה וכימיקלים. גולן: "אנחנו מאוד פעילים בתעשיות ה-CNC והמתכת בגרמניה". בתוך כך, החברה גם דיווחה על לקוח ראשון בישראל: שח"מ מקורות ביצוע, חברת-בת של חברת מקורות מים, המתמחה בייצור מערכות מים דוגמת משאבות, וציוד קידוח והתפלה, החלה בביצוע פרוייקט פיילוט שבמסגרתו הותקנה הפלטפורמה של 3d Signals במספר מכונות ייצור.

הפיילוטים הובילו לשינוי כיוון

חברת 3d Signals הוקמה ב-2015, וגייסה עד כה כ-26 מיליון דולר. החברה נבחרה לאחרונה להשתתף בתכנית היוקרתית Technology Pioneers של הפורום הכלכלי העולמי. הפיתוח הראשוני של החברה היה פלטפורמה לחיזוי תקלות במכונות תעשייתיות, המתבססת על מידע הנקלט באמצעות חיישנים אקוסטיים חיצוניים. הרעיון האקוסטי עורר עניין רב בתעשייה, אך בעקבות פיילוטים אצל לקוחות תעשייתיים, החברה הגיעה למסקנה שהתובנות שהמערכת מספקת למנהל קו הייצור הן מוגבלות.

סמנכ"לית השיווק דניה גולן

דניה: "תחום חיזוי התקלות (Predictive Maintnance) מעורר באזז גדול בתעשייה, אבל מתברר כי הערך של הכלים הללו לשיפור תפוקת הייצור הינו מצומצם למדי. המערכת שלנו, למשל, ידעה לחזות איזו סכין באיזו מכונה עומדת להתקלקל, וזה היה מאוד מרשים, אבל זה לא תרם הרבה לתפעול השוטף של קו הייצור". בעקבות הלקחים החברה שינה כיוון: היא זנחה את ההתמקדות בחיישנים אקוסטיים וחיזוי תקלות, והתמקדה במערכת המאפשרת למפעלים לבצע טרנספורמציה ממפעל "טיפש" למפעל "חכם". מערכת המתאימה לכל מכונת ייצור, ללא תלות בדגם או בתפקיד.

רק עשירית מהמכונות הן באמת "חכמות"

למרות שהביטוי Industry 4.0 כלול בלקסיקון כבר מספר שנים, אימוץ הטכנולוגיות החכמות במגזרי הייצור עדיין מקרטע. על-פי נתוני סיסקו, פחות מ-10% מתוך עשרות מיליוני מכונות הייצור בעולם מחוברות לרשת תקשורת. "בלי דיגיטליזציה אין תשתית בסיסית המאפשרת נראות. אין דטה שעליו אפשר ליישם בינה מלאכותית או למידת-עומק, או כל אנליטיקה אחרת".

נראה כי המחסומים העיקריים בדיגיטציה של התעשייה הם בעלות ומורכבות הפלטפורמות הקיימות. הפלטפורמות של חברות כמו סימנס, ABB או שניידר עשויות להיות יקרות, פולשניות (כלומר, כרוכות בהתחברות לבקרים בתוך המכונה) ומסובכות לתפעול והבנה. חברת 3d Signals עוקפת את הבעיה באמצעות פלטפורמה בלתי פולשנית, שמתבססת על חיישנים חיצוניים, וקלה לתפעול ולהתקנה (פחות משעה לחיבור מכונה).

כשיש נתונים, אפשר להתחיל לנתח אותם

הפלטפורמה מייצרת נתונים ומספקת את שכבת הדיגיטציה הבסיסית עבור קו הייצור: אילו מכונות עובדות ואילו לא, וכמה זמן עבדה כל מכונה לאורך המשמרת. בתעשייה מעריכים שיעילות הייצור הממוצעת לפי מדד OEE – Overall Equipment Effectivness הינה 60% בלבד. הפער בין התפוקה בפועל לתפוקה המקסימלית מיתרגם להפסדי עתק בשנה.

דניה: "הבנו שגם מידע בסיסי הוא מספיק כדי לחולל שינוי משמעותי. אנחנו לא מתחברים לאלקטרוניקה של המכונה, אלא מנטרים אותה מבחוץ באמצעות חיישנים שונים, כמו מד זרם או חיישן אקוסטי, המלמדים אם המכונה פועלת או לא. בתוך 48 שעות מרגע התקנת הפלטפורמה במפעל, מתקבל ממשק ניטור אחד (dashboard) לכל המפעל. כיום הטכנולוגיה שלנו היא לא בסנסורים, אלא באלגוריתמיקה ובהצגת המידע באופן שבו גם vמנכ"ל וגם מנהל רצפת הייצור יכולים להבין". לדבריה, לקוחות החברה דיווחו על שיפור של עד 30% בתפוקת הייצור בתוך 3 חודשים מרגע הפעלת הפלטפורמה.

מסך המציג את האנליטיקה ברצפת הייצור

"האנשים שמאחורי הטכנולוגיה": מהפכת האנרגיה החכמה של סולאר-אדג'

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא ליאור הנדלסמן, סמנכ"ל השיווק ואסטרטגיית המוצר ואחד ממייסדי חברת סולאר-אדג' (SolarEdge), שהפכה בשנים האחרונות לאחת מחברות ההייטק הגדולות בישראל ואחת החברות החשובות בעולם בתחום הסולארי. חשמל המופק מתאים סולאריים מספק כבר 3% מכלל תצרוכת החשמל העולמית, ורבים מעריכים כי תוך כמה עשורים אנרגיה סולארית תהווה מקור החשמל העיקרי של בני האדם.

סולאר-אדג' פיתחה רכיב אלקטרוני שהופך את הפאנל הסולארי לחכם ויעיל הרבה יותר. בתחומה, סולאר-אדג' נחשבת לחברה הגדולה בעולם. הצמיחה שלה בעשור האחרון היא מטאורית. אם ב-2010 היקף מכירותיה של החברה הסתכם בכמה עשרות מיליוני דולרים, ב-2019 מכרה החברה בכמיליארד וחצי דולר.

בשיחה מסביר ליאור על החדשנות שהביאה החברה לשוק הסולארי, על התחומים החדשים שאליהם מתפרסת החברה, וגם מספר על מייסד החברה, גיא סלע ז"ל, שהלך לעולמו לפני מספר חודשים.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

אתגר הקורונה של חברות הגיימינג

[בתמונה: מתוך המשחק MotoGP20 של חברת Milestone, מלקוחותיה של אינקרדיבילד]

תקופת משבר הקורונה היטיבה עם חברות משחקי המחשב. הגבלות התנועה  והשבתת חלק נכבד מהמשק גרמו לאנשים לבלות בעיקר בבית, מה שהותיר להם הרבה יותר זמן פנוי לשחק במחשב. ואמנם, חברות המשחקים דיווחו על
עלייה במכירות ומחקרים שונים הראו עלייה של עשרות אחוזים במשך הזמן הממוצע שבילו הגיימרים מול המסך. ואולם, משבר הקורונה גם יצר אתגר לא פשוט עבור חברות המשחקים, וזאת מאחר שמתכונת העבודה-מרחוק שארגונים רבים נאלצו לעבור אליה כמעט בן-לילה הקשתה מאוד על עבודת צוות הפיתוח, וזאת מאחר שבעולם פיתוח המשחקים ישנם תהליכי פיתוח שמצריכים כוחות מחשוב גדולים מאוד, שקשה לבצע מהמחשב הביתי.

חברת אינקרדיבילד (Incredibuild) מתל-אביב פיתחה פלטפורמה המתחברת אל כל המחשבים בארגון, מאתרת את המעבדים הפנויים או מעבדי CPU שיש בהם משאבי עיבוד בלתי מנוצלים, ורותמת אותם לטובת תהליך עיבוד ופיתוח שדורשים משאבי עיבוד גדולים. באופן זה ניתן לגייס לטובת הפרויקט משאבי מחשוב עצומים. הפלטפורמה של החברה מאפשרת לבצע שיתוף כוחות דומה גם של מכונות וירטואליות בפלטפורמות ענן כמו Azure ו-AWS.

עולם הגיימינג הוא מתחומי הפעילות העיקריים של אינקרדיבילד.בריאיון עם Techtime מספר מנהל הפיתוח העסקי של החברה, אסף אלדד, כיצד הפתרון של החברה סייע בתקופת המשבר לחברות גיימינג להמשיך בתהליכי הפיתוח גם מרחוק ולעמוד בלוחות הזמנים של היציאה לשוק.

 

וויביט ננו גייסה 4.5 מיליון דולר להשלמת המסחור

חברת וויביט ננו (Weebit Nano) מהוד השרון, המפתחת זיכרון בלתי-נדיף מסוג ReRAM, הודיעה היום (ב') כי השלימה גיוס הון בהיקף של 6.6 מיליון דולר אוסטרלי (כ-4.5 מיליון דולר אמריקאי). החברה גייסה את הסכום באמצעות הקצאת מניות פרטית בבורסה האוסטרלית (ASX), שבה היא נסחרת, לפי מחיר של 0.28 דולר אוסטרלי למניה, המשקף דיסקאונט של כ-20% בהשוואה למחיר הנעילה ב-8 ביוני. כעת, החברה מנסה לגייס סכום נוסף של 0.5 מיליון דולר אוסטרלי באמצעות הצעת מניות לציבור באותו מחיר. בשיחה עם Techtime אמר מנכ"ל החברה, קבוי חנוך, "גייסנו סכום אפילו גבוה יותר מכפי שהאמנו שאפשרי בנסיבות הנוכחיות בשוק. זה יאפשר לנו להתקדם לעבר המסחור, ואני מקווה שתוך שנה נתחיל כבר במגעים ממשיים עם לוקחות פוטנציאליים."

לפי הפירוט שמסרה החברה לבורסה האוסטרלית, כמחצית מהסכום שגויס יוקצה לצורך פיתוח מודול ייעודי לתחום המערכות המשובצות, שוק היעד הראשון שסימנה החברה עבור טכנולוגיית ה-ReRAM שפיתחה. "הטכנולוגיה שלנו כבר הוכחה ונבדקה על ידי לקוחות. עכשיו אנחנו מפתחים את המודול שמסביב לזיכרון, שמקשר בין הזיכרון למערכת, וזאת כדי להפוך אותו למוצר מתאים עבור מערכות משובצות מחשב." החברה מבצעת את פיתוח הטכנולוגיה שלה במכון המחקר הצרפתי Leti.

עוד עולה מהפירוט כי 20% מהסכום יוקצו לפיתוח רכיב הקרוי Selector, שנועד למנוע זליגה של זרמים חשמליים בין תאי זיכרון, וכ-15% לצורך העברת הטכנולוגיה לייצור בפאב עם תום הפיתוח.

בסין מתלהבים מהטכנולוגיה

וויביט ננו מפתחת זיכרון מסוג חדש הקרוי ReRAM (Resistive Random Access Memory), המתבסס על שימוש בחומרים המשנים את התנגדותם החשמלית בתגובה למתח חשמלי, ועל-ידי כך "זוכרים" את רמת המתח גם לאחר ניתוק ממקור הכוח. על כן, מדובר בזיכרון "בלתי נדיף" מצד אחד, כמו זיכרון הפלאש, ומצד שני מהיר, פועל בהספק נמוך ובעל מחזור חיים ארוך כמו זיכרון נדיף (DRAM). להערכת החברה, אב-הטיפוס שלה מהיר פי 1,000 מזיכרון פלאש ופועל בהספק נמוך פי 1,000, ומיועד לתת מענה לצרכים העתידיים של תעשיית האלקטרוניקה לזיכרונות מהירים, חסכוניים באנרגיה ובעלי קיבולת גבוהה ליישומים מתחומי ה-IoT, בינה מלאכותית, מרכזי מידע ועוד.

וויביט ננו הכריזה בשנה האחרונה על שני שיתופי פעולה מסחריים ראשונים, שניהם עם חברות שבבים סיניות, XTX ו-SiEn. שיתופי הפעולה נועדו לבחון את השילוב של רכיב הזיכרון של ווביט ננו במוצרים של שתי החברות. "סין היא צרכנית השבבים הגדולה ביותר בעולם, והם גם מאוד נחושים לבסס תעשיית שבבים עצמאית ועל כן מעוניינים בטכנולוגיות מתקדמות. הטכנולוגיה שלנו מתקבלת שם בהתלהבות גדולה."

האזינו לשיחה עם מנכ"ל וויביט ננו קובי חנוך באחד הפודקאסטים שלנו מחודש  אוקטובר 2019

UVEye מקימה מערך מכירות וייצור בארה"ב

חברת UVeye, המפתחת מערכות סריקה דיגיטליות לתעשיית הרכב, החלה להקים מערך מכירות וייצור בערים שונות בארצות הברית. החברה הודיעה כי בכוונתה לפתוח בארבעת החודשים הקרובים משרדי מכירות ופיתוח עסקי באוהיו ובניו-יורק,
וכי היא בוחנת שורה של מקומות אפשריים, ובהם מישיגן וטקסס, להקמת מערך ייצור ב-2021.

UVEye מכוונת לשוק שירותי ה-After Market בתעשיית הרכב, כדוגמת סוכנויות רכב, מוסכים מורשים, מכוני רישוי ומגרשי יד-שנייה. מנהל השיווק של UVEye ירון סגיב אמר ל-Techtime: "זהו שוק גדול, ואנחנו מאמינים שהוא עשוי לייצר עבורנו ביקושים פוטנציאליים לעשרות אלפי מכשירים, ועל כן אנחנו גם רוצים לייצר בארצות הברית."

UVEye פיתחה שלוש מערכות דיגיטליות ניידות המבצעות סריקות מזוויות שונות תוך כדי נסיעה ומאבחנות באופן אוטומטי באמצעות טכנולוגיה של ראייה ממוחשבת היבטים שונים במצב הרכב. מערכת ארטמיס הסורקת מהצד את צמיגי הרכב ומזהה שחיקה, מחסור באוויר, קרעים וטעויות בהתקנת הצמיג, מערכת אטלס, המבצעת סריקה מכל הכיוונים (360 מעלות) של הרכב ומאתרת פגמים במצב הפח של הרכב ותקלות מכניות כמו דליפות שמן ובעיות בבלמים, ומערכת הליוס הסורקת את תחתית הרכב ומאתרת חפצים ומטענים חשודים.

UVEye נוסדה ב-2016 על ידי אמיר חבר, המשמש כמנכ"ל, ואוהד חבר, המשמש כסמנכ"ל. לחברה כבר יש שיתופי פעולה אסטרטגיים עם מספר יצרניות רכב בינלאומיות, ובהן וולוו וטויוטה, שגם השקיעו בחברה. וולוו אף התקינה את אחת ממערכות
החברה במפעל הייצור הגדול ביותר של החברה ליד גטבורג, לצורך זיהוי פגמים בייצור. גם חברת התחבורה הציבורית"קווים" התקינה מספר מערכות של UVEye בחניוניה. 

סולאר-אדג' הקימה מרכז פיתוח במודיעין שיעסיק מאות עובדים

חברת סולאר-אדג' (SolarEdge) מתכננת לחנוך בחודש אוגוסט הקרוב את מרכז הפיתוח החדש בתחום מערכות אל-פסק (UPS) במודיעין. בין השאר יפותחו בו פתרונות ייעודיים למרכזי נתונים ולחוות שרתים. כך נודע ל-Techtime. המרכז פועל במסגרת חטיבת Critical Power של סולאר-אדג', ומתוכנן להעסיק כמה מאות עובדים. במקביל, החברה נמצאת כיום בשלבים האחרונים של הקמת מפעל ייצור אלקטרוני בציפורית, אשר גם הוא צפוי להיפתח באוגוסט 2020, ולהעסיק בשלב הראשון כ-300 עובדים.

מפעל הייצור בציפורית תוכנן להעסיק כ-150 עובדים ולהתחיל לפעול בתחילת 2019 באתר בשטח של 10,000 מ"ר שהחברה שכרה ל-10 שנים. אלא שהקמתו סבלה מעיכובים רבים, והוא ייפתח באיחור של יותר משנה וחצי, אולם יפעל במתכונת כפולה בהיקפה מהתוכנית הראשונית. המפעל בציפורית ישמש לייצור סדרתי בקנה מידה מלא, לייצור אבות טיפוס של מוצרים חדשים ולפיתוח ציוד ייצור אוטומטי וציוד בדיקות עבור הצרכים של החברה, כולל עבור קווי ייצור שהיא מפעילה אצל קבלני משנה.

דור חדש של מערכות UPS נבדק אצל הלקוחות

פעילות סולאר-אדג' בתחום ה-UPS מתבססת על חברת גמאטרוניק הירושלמית, שנרכשה במאי 2018 תמורת 41 מיליון דולר. מרכז הפיתוח החדש יחליף את מרכז הפיתוח הירושלמי שהוקם על-ידי גמאטרוניק. המרכז החדש יעסיק מספר כפול של עובדים בהשוואה למרכז המקורי. במקור, עם השלמת העיסקה, הצטרפו לסולאר-אדג' כל 120 עובדי גמאטרוניק.

מערך של ארבעה מכשירי UPS ממשפחת B300, שהיא החזקה ביותר של החברה
מערך של ארבעה מכשירי UPS ממשפחת B300, שהיא החזקה ביותר של החברה

בשיחת ועידה עם משקיעים לאחר פרסום הדו"ח השנתי בפברואר 2020, גילה מנכ"ל החברה צבי לנדו, שהחברה מפתחת מערכות אל-פסק ייעודיות עבור השוק המסחרי. "ברבעון האחרון ביצענו חמישה מבחני הערכה של המערכות החדשות. המבחנים עברו בהצלחה והמשוב מהלקוחות היה חיובי. אומנם מדובר עדיין בהיקף קטן בהשוואה לפעילות שלנו בתחום הסולארי, אולם תגובת הלקוחות מעודדת מאוד". מניית החברה התאוששה מהשפעת הקורונה, והחברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי של כ-7.24 מיליארד דולר.

מערכת הכרחית בכל דטה-סנטר

מערכות אל-פסק מספקות גיבוי למערכות קריטיות המחוברות למערכת החשמל, וצריכות להמשיך לפעול גם כאשר יש תקלות ברשת החשמל. ריבוי השיבושים באספקת החשמל המרכזית מחייב כיום חברות כמעט בכל התחומים, מענן, IT וטלקום ועד מרכזי מידע ותעשיות כבדות, ואפילו צרכנים ביתיים, לעשות שימוש במערכות אל-פסק מתקדמות כדי להבטיח פעילות רציפה.

להערכת חברת המחקר Global Insights, שוק ה-UPS יצמח להיקף של כ-14 מיליארד דולר ב-2026, מתוכו יסתכם שוק האל-פסק למרכזי נתונים בכ-5 מיליארד דולר. בין השחקניות המרכזיות בתחום: ABB, סימנס, Eaton וחברת מיצובישי אלקטריק.

ואלנס הכריזה על שבבי תקשורת למערכות ADAS

חברת ואלנס (Valens) מהוד השרון הוציאה לשוק סדרה חדשה של שבבי תקשורת המיועדים למערכות ADAS ונהיגה אוטונומית ברכב. השבבים הקודמים של החברה היו  מיועדים בעיקר להעברת וידאו אל מערכות המידע והבידור (infotainment) ברכב, ואילו השבבים החדשים מיועדים להעברת וידאו לא-דחוס ובקצבים גבוהים מאוד, בין הסנסורים של מערכות החישה, כמו מצלמות, LiDAR ומכ"ם, לבין יחידות המחשוב המעבדות את המידע.

הסדרה כוללת שלושה שבבים: שבב אחד (VA7031), המיועד עבור הצד של החיישן ומסוגל להעביר מידע בקצב של 8 ג'יגה-ביט לשנייה, ושני שבבים (VA7042 ו-VA7044) המיועדים לצד של יחידת המחשוב (ECU), גם כן במהירות של 8 ג'יגה-ביט לשנייה. ל-VA7044 יש ארבע כניסות, כלומר הוא מאפשר להזרים אל המחשב במקביל מידע מארבעה סנסורים שונים באמצעות כבל אחד. ריבוי הכניסות חוסך בכבלים ומאפשר יישום יעיל של היתוך חיישנים (Sensor Fusion). הדור הבא של השבבים אמור לאפשר מהירות כפולה של 16 ג'יגה-ביט לשנייה.

בשיחה עם Techtime הסבירה סמנכ"לית השיווק של ואלנס, דנה זליצקי, על המורכבות הטכנולוגית הקשורה בתקשורת עבור מערכות בטיחותיות. "זה המוצר הראשון שאנחנו מוצאיים לשוק ה-ADAS, שהוא גדול יותר וגם מאתגר יותר מבחינה טכנולוגית. כמויות הדאטה שמגיעות מהסנסורים החיצוניים הן עצומות, הרבה יותר מאשר במערכות ה-infotainment, וזה דאטה שצריך לעבור ללא דחיסה, באיכות גבוהה ובשיהוי אפסי מאחר שמדובר במערכות בטיחות קריטיות".

ארגון MIPI אימץ את הטכנולוגיה של ואלנס

השבבים החדשים יוצאים לשוק ביחד עם פרסום התקן החדש של ארגון MIPI לתקשורת בין מערכות הרכב. למעשה, אלה השבבים הראשונים בשוק התואמים לתקן החדש. ארגון MIPI Alliance הוא גוף תקינה בינלאומי שהוקם בתחילת שנות האלפיים ומתמקד בראש ובראשונה בתקינה לעולם הסמארטפונים. חברות בו יותר מ-300 חברות, בהן ענקיות שבבים כמו אינטל, קואלקום, סמסונג, ARM ועוד. בעשור האחרון פרסם הארגון כ-40 תקנים.

בתחילת החודש הודיע הארגון על סיום כתיבת התקן MIPI PHY-A v1.0, אשר נועד לתקנן את פרוטוקול התקשורת בין מערכות הבטיחות ליחידות הבקרה והשליטה ברכב. זהו התקן הראשון של הארגון לתחום האוטומוטיב.פעילוות בתחום נובעת מהכניסה הגוברת של יצרניות שבבים ומוביייל לעולם הרכב. למרות שהיא חברה קטנה ביחס לחברות הענק המובילות את הארגון, ואלנס מילאה תפקיד מפתח בהחלטת הארגון להיכנס לתחום הרכב.

טכנולוגיית HDBaseT הופכת לתקן

בחודש יוני 2019 אימץ MIPI את טכנולוגיית HDBaseT של ואלנס כבסיס לפרוטוקול התקשורת המקשר בין החיישנים והמצלמות ברכב. דנה זליצקי, המשמשת גם חברה בוועדת השיווק של MIPI, הסבירה: "השבבים שלנו הם הראשונים בשוק שתואמים את התקן החדש, שלמעשה מתבסס על הטכנולוגיה שלנו. זה יתרון תחרותי משמעותי".

שבבי התקשורת של ואלנס מאפשרים להעביר תכני וידאו ואודיו לא דחוסים, ונתונים בפורמטים ובפרוטוקולים שונים כמו USB ואיתרנט, במהירות אולטרה מהירה ועל-גבי צמד חוטי נחושת (UTP) פשוט וזול עד למרחק של 15 מטר. עובדה זו מסייעת לפתור כמה בעיות חומרה אקוטיות במכוניות של ימינו, כמו עומס המשקל של הכבלים המתלפפים לאורכה ולרוחבה של המכונית, וההפרעות האלקטרו-מגנטיות בין התשדורות השונות, שעשויות לפגוע באיכות האות.

הם מאפשרים לפשט את הארכיטקטורה הפנימית של מערכות הרכב. "אין צורך להציב יחידת ECU ליד כל סנסור, מאחר שניתן להעביר את המידע למרחק גדול. כמו כן, לכאורה ככל שרוחב-הפס גדול יותר וככל שהמידע צריך לעבור מרחק רב יותר, איכות הסיגנל אמורה לרדת, ויש לכך השלכות על תפקוד המערכות. התקשורת יכולה ליפול, זה עשוי לגרום לבעיות שירות וגם לסכנות בטיחותיות, אבל בדיוק בהיבט הזה אנחנו מצטיינים. אנחנו היחידים שעברנו את הבדיקות המחמירות של MIPI."

האזינו לשיחה עם דנה זליצקי מתוך הפודקאסט שלנו מחודש נובמבר 2019:

פורסייט תפתח מערכת לאיתור חולי קורונה בסביבות הומות-אדם

מאז פרוץ מגפת הקורונה חברות טכנולוגיה רבות, בארץ ובעולם, נרתמו כדי לפתח פתרונות ייעודיים שיסייעו לנהל את המשבר ולבלום את התפשטות המגפה. כעת, גם חברת האוטו-טק פורסייט (Foresight) מנס-ציונה מצטרפת למאמץ, והודיעה כי החלה לפתח, על בסיס טכנולוגיית הראייה הממוחשבת שלה לרכב, מערכת ניטור שתוכל לזהות בקרב העוברים-והשבים בסביבות הומות-אדם מספר תסמינים המאפיינים חולי קורונה. המערכת מיועדת לשמש כאמצעי סינון בכניסה למתחמים הומים כמו שדות תעופה, קניונים, בתי-חולים, אוניברסיטאות וכדומה.

מערכת QuadSight של פורסייט לכלי-רכב מבוססת על  שימוש במצלמות אינפרא-אדום (של FLIR האמריקאית) ומצלמות אור נראה. המערכת שהחברה מפתחת לניטור קורונה אמורה להתבסס גם כן על שילוב של מצלמת אור-נראה, שבאמצעותה יאובחנו תסמינים חיצוניים כמו סימני עייפות, ומצלמה תרמית שתשמש למדידת חום. החברה כבר הגישה בקשת פטנט למשרד הפטנטים האמריקאי.

מנכ"ל פורסייט חיים סיבוני אמר בשיחה ל-Techtime: "צברנו ידע רב בתחום ההיתוך (fusion) בין מצלמות לחיישנים תרמיים. אנחנו מקדישים לפיתוח המערכת צוות פיתוח נפרד, מאחר שיש כאן צורך בוער. נתאים את המערכת והמוצר לצרכים של הלקוחות"

תעשיית החיישנים הישראלית נרתמת למאבק בקורונה

לא מעט חברות מתעשיית החיישנים הישראלית, רבות מהן מתחום האוטומוטיב, הכריזו באחרונה על פיתוח פתרונות ייעודיים שיאפשרו לנהל את משבר הקורונה ולאפשר חזרה לשגרה. האתגר העיקרי מתמקד בניטור סביבות הומות-אדם ואיתור אנשים החשודים כחולי קורונה.

חברת UVEye, שפיתחה סורק דיגיטלי לאיתור תקלות וחפצים חשודים ברכב תוך כדי נסיעה, הוסיפה למערכת שלה גלאי תרמי שיאפשר מדידת חום של האנשים ברכב. חברת Adasky, שפיתחה מצלמת אינפרה-אדום לנהיגה אוטונומית, פיתחה גרסה מותאמת למדידת חום בסביבות הומות-אדם, וחברת Essence דיווחה על דרישה גוברת למערכת שפיתחה לזיהוי נפילות של קשישים בביתם, לצורך טיפול ללא מגע בחולי קורונה.

המאמץ הזה מתבצע בחלק מהמקרים תוך שיתוף פעולה עם בתי חולים בארץ. אלביט אזרחה מערכת תקשו"ב צבאית לצרכיו של בית-החולים רמב"ם, ניוסייט (Newsight) החל במחקר משותף עם שיבא לפיתוח חיישן אופטי לזיהוי וירוסים, וחברת מדיטמי (Meditemi) הטמיעה את המכ"ם של Vayyar ברובוט האישי שלה בעקבות שיתוף פעולה במחלקת הקורונה בשיבא.

הסכם הפצה ענק לקרדיאק-סנס בהודו

חברת קרדיאק-סנס (CardiacSense), שפיתחה שעון רפואי לזיהוי מוקדם של דום לב ושבץ מוחי ומדידת פרמטרים גופניים נוספים, חתמה על הסכם הפצה בלעדי בהודו עם חברת Xplore Lifestyle Solutions. ההסכם כולל התחייבות לשיווק של יותר מ-150 אלף שעונים על פני 4 שנים, בסכום כולל של 32.4 מיליון דולר. בקרדיאקסנס מעריכים כי להסכם יש פוטנציאל להגיע להיקפי מכירות גבוהים משמעותית מהסכום שסוכם, וזאת בזכות תשתית המכירות הנרחבת של המפיצה ברחבי הודו. זהו הסכם ההפצה השמיני שעליו חותמת קרדיאקסנס בשלושת החודשים האחרונים, בסכום כולל של יותר מ-61 מיליון דולר. עד כה חתמה החברה על הסכמי הפצה בספרד, טורקיה, אורוגוואי, אוסטרליה, דרום אפריקה, צ'ילה וכעת הודו.

קרדיאקסנס פיתחה שעון רפואי המאפשר לנטר הפרעות בקצב הלב ולזהות מראש התפתחות של תופעת פרפור עליות, שהיא הפרעת הלב הנפוצה ביותר אשר מביאה למותם של כ-130 אלף בני אדם בשנה בארצות הברית בלבד. פעולת השעון  מתבססת על חיישן אופטי ייחודי ואלגוריתם המאפשר לעקוב אחר פעילות הלב וכלי-הדם באמצעות ניטור שינויים בנפח כלי-הדם (PPG). השעון מהווה חלופה לבדיקת א.ק.ג, המבוצעת בבית חולים או במרפאה, וכך לנטר את פעילות הלב של חולים בסיכון מרחוק ובאופן רציף, 24 שעות ביממה, ולאורך שגרת חייו של המטופל. בחברה מייעדים את השעון לשני צרכים עיקריים: ניטור חולים כרוניים מרחוק וכמכשיר ניטור נוח ויעיל למאושפזים בבית חולים, שיוכל למדוד במכשיר אחד מדדים רפואיים שכיום נמדדים על ידי מספר מכשירים.

החברה הגישה לפני חודשים ספורים בקשה לאישור שיווק באירופה (CE) וצופה לקבל את האישור בתקופה הקרובה. במקביל, החברה נערכת בימים אלה להגשת בקשה דומה ל-FDA בארצות הברית, וזאת לאחר השלמת הניסויים הקליניים הנדרשים, שחלקם נערכו בבתי חולים בישראל.

האזינו לתוכנית מס' 15 בפודקאסט של Techtime, עם מנכ"ל קרדיאקסנס אלדד שמש

"האנשים שמאחורי הטכנולוגיה": ערבים בהייטק הישראלי – הדור השלישי

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא פרופ' זיאד חנא, מנכ"ל מרכזי המו"פ של חברת קיידנס (Cadence) בישראל וסגן נשיא בכיר בחברה. קיידנס היא אחת החברות החשובות בעולם בתחום תכנון ואימות שבבים, אך נושא השיחה העיקרי בתוכנית הוא מקומם של ערבים-ישראלים בהייטק בארץ. זיאד הוא גם יו"ר משותף בחטיבת ההייטק בעמותת צופן, הפועלת לקידום שילובם של ערבים בהייטק.

אם ב-2008, לפי ההערכות, היו מועסקים בהייטק בישראל כ-350 מהנדסים ומתכנתים ערבים בלבד, עשר שנים לאחר מכן, ב-2018 המספר נאמד כבר בכ-5,000. זיאר, שהחל את דרכו באינטל, עוד בשנות התשעים, מאמין שבשלו התנאים לעידן השלישי בתחום העסקת ערבים, שבו נראה עלייה אקספוננציאלית במספר הערבים בחברות הייטק.

בשיחה מדבר זיאד על שלושת הדורות של ההייטקיסט הערבי-ישראלי, על מקומם של ההייטק, הסטראט-אפ והחדשנות בחברה הערבית, וגם נותן כמה טיפים למועמד הערבי – ולחברה המגייסת – כיצד לצלוח את הרגע המלחיץ בחייו של כל הייטקיסט, יהודי וערבי כאחד, ריאיון העבודה.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

אריק גורדון מונה למנכ"ל לנדא פרינטינג

אריק גורדון, מנהל בכיר באורבוטק-KLA, מונה למנכ"ל החדש של חברת לנדא דיגיטל פרינטינג (LDP) של בני לנדא. גורדון מחליף את ישי אמיר שפרש בינואר האחרון לאחר חמש שנים בתפקיד. לנדא דיגיטל פרינטינג, אחת מארבע החברות בקבוצת לנדא, מייצרת מכונות דפוס המתבססות על טכנולוגיה ננוגרפית.

גורדון מגיע ללנדא מיצרנית מערכות הבדיקה אורבוטק (Orbotech), שנרכשה על ידי KLA Tencor ב-2018 תמורת 3.4 מיליארד דולר. ב-18 שנותיו בחברה מילא גורדון שורה של תפקידי ניהול. בין 2013-2018 שימש כנשיא חטיבת ה-PCB, ולאחר חתימת עסקת המכירה עם אורבוטק עבר לשמש כסמנכ"ל אסטרטגיה וצמיחה.

יו"ר החברה אשר לוי, מנכ"ל אורבוטק בעברו, התייחס לעבודה המשותפת עם גורדון באורובטק. "אני מעריך אותו כמנהיג בעל רקע טכנולוגי רחב, אשר הוכיח הבנה עסקית עמוקה וחשיבה אסטרטגית בכל תפקיד אותו מילא". גורדון אמר: "יש בחברה שילוב מיוחד ונדיר של טכנולוגיה פורצת דרך, מוצרים הפכניים, אנשים מקצועיים מהשורה הראשונה, ולא פחות מכך הפוטנציאל להוביל את תעשיית הדפוס שהיקפה טריליון דולר".

טכנולוגיית Nanography מבוססת על שימוש בחלקיקי צבע זעירים בגודל של כמה עשרות ננומטרים כל אחד. בליבו של תהליך הדפוס הננוגרפי נמצא דיו מיוחד בשם Landa NanoInk, אשר כולל את חלקיקי הצבע המשמשים כננו-פיגמנטים הבולעים את האור ומאפשרים לבצע הדפסת צבע איכותית. תהליך הדפוס הננוגרפי מבוסס על מים ומאפשר להדפיס על-גבי כל חומר סטנדרטי: ניירות מצופים ולא מצופים, קרטונים, עיתונים, חומרי אריזה גמישים ועוד. עובי ההדפסות הננוגרפיות הוא 500 ננומטר בלבד (מחצית מעובי הצבע בהדפסות אופסט) ולכן עלות ההדפסה לדף נמוכה מאוד.

סופרקום תספק אזיקים אלקטרוניים לשתי מדינות במזרח-התיכון

מנייתה של חברת סופרקום (Supercom) מזנקת הערב (ב') בכ-10% במסחר בנסד"ק, וזאת לאחר שהחברה הודיעה כי שלחה לשתי מדינות במזרח-התיכון צמידי-קרסול אלקטרוניים מתוצרתה, לצורך פיילוט בשימוש באמצעים הללו לצורך מעקב אחר חולי קורונה המחויבים להישאר בבידוד ביתי. בחודש שעבר דיווחה החברה על משלוחים לשתי מדינות נוספות לצורך פיילוטים דומים.

סופרקום עוסקת בהפקת תעודות זהות ודרכונים ביומטריים, תגי זיהוי מבוססי RFID לעולם הקמעונאות והרפואה, ופתרונות מעקב אלקטרוניים לאסירים משוחררים ואנשים אחרים המצויים תחת השגחה, כמו למשל אנשים הלוקים בדמנציה ועלולים ללכת לאיבוד.

באחרונה השיקה סופרקום פתרון המותאם להשגחה אחר חולי קורונה בבידוד. הפתרון המותאם, שנקרא PureCare, אינו שונה במהותו מהאזיק המיועד לאסירים משוחררים, אך הוא ממותג באופן שונה, צבעו לבן, והוא מגיע עם אפליקציה ידידותית המאפשרת לחולה לעקוב אחר תנאי הבידוד. האזיק הינו למעשה צמיד דקיק וקל-משקל המולבש על הקרסול מתחת לגרב ואינו מפריע לשגרת יומו של החולה ואינו גלוי לעיני הסביבה. הצמיד מתקשר עם הסמרטפון בתקשורת בלוטות' קצרת-מרחק ועל-כן החולה אינו יכול לצאת מביתו ולהשאיר את הסמארטפון בבית כדי להטעות את המערכת. משדר ה-GPS של הסמארטפון משמש לזיהוי מדויק של מיקום האדם המצוי תחת מעקב.

מאז פרוץ משבר הקורונה מחפשות ממשלות ברחבי העולם אמצעים טכנולוגיים לפיקוח על חולי קורונה. מספר מדינות בעולם כבר החלו להתנסות בשימוש באזיקים אלקטרוניים. בדרום-קוריאה הממשלה החלה להצמיד אזיקים אלקטרוניים לחולי קורונה שהפרו את הבידוד. במדינת קנטקי בארצות הברית איפשר בית המשפט לנקוט במדיניות דומה, והונג-קונג החליטה להצמיד אזיק אלקטרוני לכל תייר נכנס, כדי לוודא כי הוא מציית לחובת ההסגר למשך שבועיים.

מגדילים את תפוקת הייצור

סופרקום דיווחה בחודש האחרון על מספר עסקאות משמעותיות גם לאספקת אזיקים אלקטרוניים המיועדים לאסירים משוחררים. הסיבה: מדינות רבות באירופה, בצפון-אמריקה ואזורים נוספים החליטו לבצע שחרור מוקדם של המוני אסירים מבתי הכלא, על-מנת לצמצם את הצפיפות ולמנוע התפרצות של המגיפה מאחורי החומות. הדבר הוביל לדרישה דחופה לאזיקים אלקטרוניים, שנועדו לוודא כי אסירים תחת מעקב אינם מפרים את תנאי שחרורם. מנכ"ל החברה אריה טרבלסי אמר כי החברה נערכת לזינוק בביקוש. "כמויות היחידות שבהן מדובר, לאספקה למספר מדינות במקביל, היא מעבר למה שאנחנו מכירים. אנחנו במאמץ להגדיל את תפוקת הייצור שלנו במטרה לעמוד בדרישה." החברה מייצרת את מוצריה בישראל.

לריאיון עם אורדן טרבלסי, מנכ"ל סופרקום אמריקה>>>

פורסייט גייסה 7.65 מיליון דולר בשוק האמריקאי

חברת פורסייט (Foresight), שפיתחה מערכת ראייה ממוחשבת לנהיגה אוטונומית, השלימה בשבוע שעבר גיוס הון נוסף בהיקף של כ-5 מיליון דולר באמצעות הנפקה של כ-8.3 מיליון תעודות פיקדון אמריקאיות (ADS), שבאמצעותן נסחרת מנייתה של החברה בנסד"ק, לפי מחיר של 0.6 דולר ל-ADS, ובמקביל גייסה עוד כ-350 אלף דולר בהנפקת מניות פרטית למשקיעים ישראלים. לפני כשבועיים גייסה החברה כ-2.65 מיליון דולר באמצעות הנפקה של כ-5.3 מיליון ADS לפי מחיר של כ-0.5 דולר ל-ADS. בסך הכול גייסה החברה כ-8 מיליון דולר, אשר ישמשו לצרכים התפעוליים של החברה ולהגדלת ההון הזמין שברשותה.

פורסייט נסחרת באופן דואלי בבורסת תל-אביב ובנסד"ק. לפני כשלוש שנים, במטרה להרחיב את חשיפתה למשקיעים זרים, נרשמה החברה למסחר מקביל בנסד"ק באמצעות תעודות פיקדון, המאפשרות למשקיעים בארצות הברית להשקיע בחברות הנסחרות בבורסות זרות. פורסייט נסחרת לפי שווי שוק נוכחי של 140 מיליון שקל.

משתתפת בפרויקט לפיתוח משאית אוטונומית

מערכת הראייה הממוחשבת QuadSight של פורסייט מבוססת על  שימוש בשתי מצלמות אינפרא-אדום (של FLIR האמריקאית) ובשתי מצלמות אור נראה. המערך הזה מיועד לספק יכולת ראייה סטריאוסקופית (תלת-מימדית), המדמה את אופן הראייה של העין האנושית.

פורסייט דיווחה בעבר כי מבדקים שערכה העלו כי המערכת מספקת יכולת גילוי מכשולים המתקרבת ל-100% בכל תנאי מזג אוויר או תאורה, לרבות תנאים ירודים של חשיכה מוחלטת, גשם, ערפל וסינוור. החברה דיווחה בשנתיים האחרונות על מסירה של מספר דו-ספרתי של מערכות לחברות בעולם הרכב לצורך בחינת הטכנולוגיה וגם חתמה על מספר הסכמי הפצה בעולם. בחודש שעבר הצטרפה החברה לקונסורציום AWARD, שמטרתו לפתח תשתית טכנולוגית להפעלת משאיות אוטונומיות במתחמים לוגיסטיים.

מגניקס ביצעה טיסת מבחן במטוס ססנה חשמלי

[בתמונה: מטוס הססנה במהלך טיסת המבחן]

ציון דרך נוסף בתחום התעופה החשמלית: חברת MagniX, המפתחת מנועים חשמליים לעולם התעופה ומשתפת פעולה גם בפיתוח המטוס החשמלי של אוויאיישן הישראלית, ביצעה בשבוע שעבר טיסת מבחן נוספת של מטוס נוסעים מדגם Grand Caravan 208B של חברת ססנה, שמנוע הבוכנה שלו הוחלף במנוע חשמלי בעל 750 כוחות סוס (560 קילו-וואט) של מגניקס. הטיסה, שנמשכה כ-30 דקות, התבצעה במוזס לייק שבמדינה וושינגטון, באתר הניסוי של חברת AeroTec, המתמחה במבדקי מבחן ורישוי של מטוסים. הטיסה בוצעה לצורך קידום תהליך הרישוי של המנועים של מגניקס. 

להערכת מגניקס, מדובר בטיסת המבחן של מטוס הנוסעים החשמלי הגדול ביותר עד כה. זהו מטוס הנוסעים השני שמגניקס מסבה למטוס חשמלי. בחודש דצמבר האחרון ביצעה חברת התעופה הימית הקנדית Harbour Air טיסת מבחן של מטוס ימי מדגם DHC-2 de Havilland Beaver בעל 6 מושבים (חמישה נוסעים וטייס), שהוסב באמצעות המנוע של מגניקס למטוס המונע באופן בלעדי על ידי מנוע חשמלי. מטוס ה-Caravan בטיסה הנוכחית הוא מטוס יבשתי בעל 9-12 מושבים עבור נוסעים ועוד כשני טייסים. במטוס ה-Beaver המנוע של מגניקס החליף מנוע בעל 450 כוחות סוס, ואילו ב-Caravan מנוע הבוכנה המקורי הוא בעל 750 כוחות סוס. מאז דצמבר ביצעו מגניקס והארבור איר טיסות מבחן נוספות במטוס ה-Beever, וכבר בשבוע הבא מתוכננת טיסת מבחן נוספת של מטוס ה-Caravan.

הפחתת עלויות הטיסה וצמצום הזיהום

חברת מגני-איקס מכוונת לעולם התעופה המסחרית לטווחים בינוניים (Middle-Mile) של עד כ-1,000 מיילים. תחום זה מהווה כ-70% מכלל טיסות הנוסעים המסחריות. טיסות אלה מתבצעות על ידי מטוסים קטנים וקלי-משקל יותר, שניתן להטיסם באמצעות המנוע החשמלי של מגניקס.

"טיסת המבחן של הגרסה החשמלית של מטוס ה-Caravan מהווה צעד נוסף בדרך להפיכת עולם התעופה לטווחים בינוניים, המקשר בין שדות תעופה קטנים יותר, לזול לאין שיעור ונקי מפליטות מזהמות, המטוס החשמלי הזה יכול להטיס אנשים וחבילות בדרך שלא היתה אפשרית עד כה." גנצרסקי משמש גם כיו"ר חברת אוויאיישן (Eviation) הישראלית, המפתחת מטוס נוסעים חשמלי בשם Alice, וזאת לאחר שקבוצת האחזקות מסינגפור קלרמונט (Clermount) רכשה את השליטה באוויאיישן ב-2019.

בשתי טיסות המבחן שביצעה, מגני-איקס למעשה מציעה לחבות תעופה לטווחים בינוניים אפשרות להסב את מטוסי הבוכנה הקיימים למטוסים חשמליים באמצעות החלפת המנוע, ובכך להוזיל משמעותית את עלויות הטיסה ולצמצם למינימום את הזיהום והרעש. לאחר טיסת המבחן בדצמבר הכריזה הארבור אייר כי היא מתכוונת, לאחר השלמת תהליך הרישוי, לחשמל בסופו של דבר את כל צי מטוסיה, והיא מעריכה שהסבת המטוסים תפחית את העלות לשעת טיסה בכ-80%-50%.

האזינו לתוכנית הפודקאסט שלנו שבה התארח מנכ"ל מגני-איקס רועי גנצרסקי:

LiveView תטמיע את פתרון ה-AI של קוואמו באלפי עמודי אבטחה ניידים בארה"ב

בתמונה למעלה: עמוד האבטחה של חברת LiveView. קיבל את הכינוי: "שוטר מגרשי החנייה"

חברת LiveView האמריקאית תטמיע בעמודי האבטחה הניידים שלה, המותקנים כיום בכ-3,500 אתרים ברחבי ארצות הברית, את פתרון ניתוח הויידאו מבוסס ה-AI של חברת Cawamo הישראלית, שמאפשר להפוך כל מצלמת אבטחה למצלמה חכמה היודעת להתריע על מעשי שוד, פריצות, אנשים חשודים ואירועים נוספים. שתי החברות החלו בתהליך פיתוח שנועד להתאים את הפלטפורמה של קוואמו למערכת של לייבוויו, ובסיום הפיתוח, שיימשך כשנה וחצי, לייבווייו תוסיף את היישום כחלק אינטגרלי מהמוצר וגם תטמיע אותו בעמודים שכבר פרוסים אצל לקוחותיה.

שיתוף הפעולה נרקם במסגרת קרן ביטחון המולדת (HLS) של קרן בירד (Bird Foundation), התומכת בתוכניות פיתוח משותפות של חברות ישראליות ואמריקאיות, ותסייע במימון הפרויקט הנוכחי. מנכ"ל קוואמו, דויד יעקב, אמר ל-Techtime כי מדובר בשיתוף פעולה אסטרטגי עבור החברה. "זהו הסכם מסחרי משמעותי, Aעשוי לסלול את דרכנו לשוק האמריקאי. באמצעותו לייבוויו רוצה להשיג יתרון טכנולוגי על-פני מתחרותיה".

העמוד שומר על הקונים בחניוני וולמארט

לייבוויו פיתחה פתרון המאפשר לפרוס מערכי אבטחה באתרים מרוחקים כמו חניונים, מחסנים, שדות חקלאיים ועוד. הפתרון מתבסס על עמודי אבטחה ניידים שניתן לשנע בטנדר ולהעמידם בקלות כמעט בכל מקום. כל עמוד כולל מצלמות וידיאו, חיישן תרמי, אינטרקום דו-כיווני, זרקור ומערכת ניהול. תפעול העמודים אינו מחייב חיבור לחשמל או לתשתית תקשורת מקומית: כל עמוד מצויד בפאנל סולארי וסוללה המספקים באופן עצמאי את צרכי ההספק של העמוד, וחיבור לתקשורת סלולארית או לוויינית.

אחת מלקוחותיה של לייבוויו היא ענקית הקמעונאות האמריקאית Wallmart, שחניוניה הסמוכים למרכזי הקניות הם לעיתים כר פורה למעשי שוד ופשיעה. כדי להילחם בתופעה פרסה וולמארט את העמודים של לייבוויו ודיווחה על ירידה משמעותית באירועי הפשיעה בחניונים המועדים לפורענות.

כעת, מעוניינת לייבוויו לשדרג את הפתרון ולהפוך אותו למדויק ואוטומטי יותר. הפלטפורמה של קוואמו מתחברת למצלמות האבטחה, ובאמצעות שימוש בבינה-מלאכותית מנתחת את התמונה באופן רציף ומזהה בזמן-אמת אירועים מחשידים שעשויים להעיד על ניסיון פריצה, מעשה שוד או מקרה פשיעה אחר, כמו למשל אדם או רכב הנכנסים לאזור אסור, איש העוטה כובע גרב, קופאי שמרים ידיים ועוד, ושולחת במקרה כזה התראה לאיש האבטחה או הלקוח. "הפתרון שלנו הופך את מצלמת האבטחה למעין שומר וירטואלי. המטרה שלנו אינה להסתפק בתיעוד האירוע, אלא למנוע אותו."

הפלטפורמה של קוואמו מחלקת את עבודת העיבוד בין יחידת-קצה ותשתית ענן מרוחקת. יחידת הקצה, המתחברת למערך המצלמות במקום, מבצעת את ניטור הווידיאו הרציף. כאשר המערכת מזהה משהו חשוד, היא מעבירה את קטע הווידיאו הרלוונטי אל תשתית הענן ושם מתבצע האימות תוך שימוש במשאבי המחשוב הגדולים. "בינה-מלאכותית מצריכה משאבי מחשוב גדולים. פתרונות המתבססים על ענן בלבד הינם יקרים, יוצרים עומס גדול על השרתים ולעיתים מתאפיינים בשיהוי. מנגד, פתרונות שבהם העיבוד מתבצע כולו בקצה מחייבים שבבי AI מורכבים שיש להתקין בתוך המצלמה וכוח העיבוד שלהם מוגבל."

אלגוריתמים למניעת התקהלות

יעקב מציין כי אחת המטרות של לייבוויו היא לצמצם את התראות השווא. "בארצות הברית החוק מחייב לשלוח ניידת בכל מקרה של התראה. המערכות הקיימות מייצרות המון התראות שווא, וזה כרוך בעלויות ומפחית את היעילות. השימוש בבינה-מלאכותית בפלטפורמה שלנו מוריד את התראות השווא כמעט לאפס."

קוואמו הוקמה ב-2016 ומעסיקה כעשרה עובדים בהוד השרון. החברה מגייסת בימים אלה עובדים בארצות הברית לצורך תמיכה בפרויקט עם לייבוויו. החברה משווקת את הפתרון שלה לחברות אבטחה, ארגונים גדולים ועסקים קטנים, בתים פרטיים, ומכוונת גם ליישומי ניטור ופיקוח בעולמות העיר החכמה והעיר הבטוחה. בחודש האחרון, על רקע משבר הקורונה, שחררה החברה שלושה יישומים חדשים שמאפשרים להשתמש במצלמות כדי לזהות התקהלויות אסורות, אנשים שאינם חובשים מסכות וגם כדי לספור את האנשים הנכנסים למתחם סגור כלשהו כדי לוודא כי כמות האנשים אינה חורגת מן המכסה המותרת באותו מקום לפי הנהלים.

"היישומים האפשריים שניתן לפתח על בסיס הטכנולוגיה שלנו הם רבים ומגוונים. פיתחנו אלגוריתם שמאפשר להפוך כל מצלמת וידיאו פשוטה לגלאי עשן. בהמשך השנה בכוונתנו להתחיל ולשלב טכנולוגיה של זיהוי פנים."

האזינו לאחת מתוכניות הפודקאסט שלנו, שהוקדשה לפעילותה של קרן בירד

שני מינויים חדשים בהנהלת סיקלו

חברת סיקלו (Siklu), המפתחת פתרונות תמסורת בגלים מילימטריים לתקשורת אלחוטית בפס-רחב, הודיעה על מינויים חדשים בהנהלה: אילנה לוריא מונתה למנהלית הכספים והתפעול ולמזכירת מועצת המנהלים, ואיציק מרקוביץ' מונה לסמנכ"ל התפעול. בחברה הסבירו כי השינויים הארגוניים התבצעו על רקע עלייה בפעילות החברה בשנה האחרונה ובביקוש לפתרונות פס-רחב.

בתפקידה האחרון לפני המעבר לסיקלו, שימשה לוריא בין 2012-2020 כמנהלת הכספים של חברת Novelsat, המפתחת פתרונות להעברת תכני וידיאו בתקשורת לוויינית. בהודעת המינוי צוין כי במסגרת תפקידה בנובלסאט הובילה לוריא תהליך של שינוי מבנה חוב ששיפר משמעותית את מצבה הפיננסי של החברה. במהלך שני העשורים האחרונים, מילאה לוריא תפקידים פיננסיים בכירים בנס טכנולוגיות, HP ואמדוקס, והיא מכהנת כיום גם במועצת המנהלים של חברת אלטק.

מרקוביץ' הצטרף לסיקלו ב-2011 בתפקיד מנהל שרשרת האספקה, וכעת יעבור לשמש כסמנכ"ל התפעול. לפני כן שימש מרקוביץ' בתפקידי ניהול לוגיסטיים באודיוקודס ובתעשייה האווירית. מנכ"ל החברה, רונן בן חמו (בתמונה למעלה), אמר כי עד כה שנת 2020 מסתמנת כשנת צמיחה וכי משבר הקורונה הגביר את הביקוש לפתרונות קישוריות בפס-רחב. "חשוב היה לנו לשמר את המומנטום ולהרחיב את יכולות הייצור והתפוקה שלנו, כדי להבטיח את זמינות המוצרים שלנו ולהגדיל את המלאים."

סיקלו מספקת תשתיות תמסורת אלחוטיות בגלים מילימטריים ברצועות התדרים V-band ו-E-band, שבין 60 ל-90 ג'יגה-הרץ. בניגוד  לרצועת התדרים שסביב 30 גי'גה-הרץ, המיועדת לדור החמישי וזכויות השימוש  בה נמכרות על ידי הממשל לחברות הטלקום בסכומי עתק, רצועות  ה-V וה-E פתוחות לשימוש חופשי ללא מכרז או בתשלום אגרה שנתית נמוכה.

קופסאות התקשורת של סיקלו מתבססות על שבב סיליקון גרמניום, מודם, ואנטנות ייחודיות פרי פיתוח עצמי. הקופסאות שלה מאפשרות לפרוש רשתות תקשורת אלחוטית ברוחב-פס גבוה גם במקומות שבהן אין תשתית קרקעית של סיבים אופטיים. במקרים רבים, הטכנולוגיה שלה נותנת מענה לבעיית "המייל האחרון", כלומר משמשת כדי לחבר באופן אלחוטי בין הנקודה שבה מסתיימת התשתית הסיבית לבין צרכן הקצה.

מדיטמי שילבה את מכ"ם ואיאר ברובוט לניטור תסמיני קורונה

חברת מדיטמי (Meditemi) תשלב ברובוט האישי שהיא משווקת לעולם הבריאות, את חיישן המכ"ם התלת-מימדי של ואיאר (Vayyar) הישראלית, על מנת לשדרג את יכולות הניטור מרחוק של הרובוט ולסייע בזיהוי תסמיני קורונה. בעזרת המכ"ם של ואיאר, הרובוט Meditemi יוכל למדוד ממרחק של מטר, ותוך פחות מ-10 שניות, את חום הגוף וקצב הנשימה ופעימות הלב של האנשים מסביב ולהציג על הצג את רמות הסיכון של כל אחד להיות חולה קורונה על סמך שקלול התסמינים. הרובוט יוכל לשמש בכניסה למתחמים כמו שדות תעופה, בתי חולים ומשרדים ולנטר את העוברים והשבים.

מדיטמי הוא למעשה מיזם משותף (Joint Venture) שהוקם בהונג-קונג על ידי חברת Temi Global הישראלית, שפיתחה את הרובוט האישי temi, וחברת Medisana הגרמנית, המשווקת מוצרים בתחום הבריאות האישית. מדיסנה היא חברת-בת של התאגיד האלקטרוניקה הסיני Ogawa. המיזם המשותף הוקם במטרה לשווק באירופה, תחת המותג של מדיסנה המוכר בגרמניה, גרסה של הרובוט temi המותאמת לעולם הבריאות האישית.

שיתוף הפעולה שנולד במחלקת הקורונה

temi הינו רובוט אישי המהווה הכלאה בין טאבלט מבוסס אנדרואיד לבין פלטפורמה רובוטית ניידת, המופעלת באמצעות הוראות קוליות ומחוות ידיים. הרובוט כולל יכולת זיהוי מכשולים ותכנון נתיב, יודע לזהות את בעליו, ללכת אחריו, ולבצע משימות שונות, וכל זאת ללא צורך בשימוש במקלדת או במסך מגע.

שיתוף הפעולה בין ואיאר למדיטמי נולד במחלקת הקורונה בבית-החולים שיבא, במסגרת פיילוט שבו נבחן השימוש במגוון פתרונות טכנולוגיים של רפואה-מרחוק. רותם גסלביץ', מנהלת הפיתוח העסקי של ואיאר באירופה, סיפרה ל-techtime. "יש המון אפשרויות לעשות אינטגרציה בין שני המכשירים, והדבר הראשון שחשבנו עליו הוא להביא פתרון שיספק ניטור מקיף יותר של תסמינים האופייניים לקורונה, ולא רק חום גבוה."

יישום ראשון בעולם הרובוטיקה

ואיאר פיתחה חיישן RF מרובה-אנטנות בתדר גבוה (3-81 ג'יגה-הרץ), אשר מסוגל לספק תמונה תלת-מימדית ב-360 מעלות של הסביבה וזאת ללא כל שימוש במצלמה. בניגוד לאמצעים אופטיים, בשל התדר שעליו הוא מתבסס, החיישן מסוגל לקלוט גם מידע המוסתר על ידי אובייקטים, וכך למשל לגלות מבנים המסתתרים מאחורי קירות ולעקוב אחר הסימנים החיוניים של בני אדם הנמצאים מעבר לקיר. לטכנולוגיה של החברה עשויים להיות יישומים אפשריים רבים בתחומי הבית החכם, הרכב, הקמעונאות, הביטחון, הרפואה, הצרכנות ועוד.

לפני כשנתיים הוציאה ואיאר לשוק, על בסיס הטכנולוגיה שלה, גלאי שניתן לתלות על הקיר והוא מזהה מרחוק מקרים של נפילת קשישים בבית, בבית-אבות או בבית-חולים. גם ב-meditemi המכ"ם של ואיאר ישמש לזיהוי מרחוק של נפילת קשישים, ובמקרה כזה הרובוט יוכל לגשת אל הקשיש ולאפשר לו לתקשר באמצעות שיחת וידיאו או להזעיק עזרה.

"זיהוי הנפילות הופך את הרובוט לפתרון המותאם במיוחד לתחום רווחתם של בני הגיל השלישי. זהו המוצר הראשון בתחום הרובוטיקה האישית שבו מוטמע החיישן שלנו."

הגרסה החדשה של Creo מאפשרת הרצת סימולציות בזמן אמת

חברת PTC השיקה בימים אלה גרסה חדשה של פלטפורמת ה-Creo לתכנון הנדסי ממוחשב בתלת-מימד (CAD). הגרסה החדשה כוללת כמה יכולות חדשות, כשהמרכזית בהן היא היכולת להריץ סימולציות ואנליזות בזמן אמת, תוך כדי תכנון המודל.

מעניין לציין כי הגרסה החדשה פותחה ברובה במרכזי הפיתוח של PTC בישראל, הנמצאים בהרצליה ובחיפה. סמנכ"לית הפיתוח של PTC בישראל, הילה כפיר, סיפרה ל-Techtime כי מבחינתה של PTC "זוהי הגרסה המשמעותית ביותר של Creo בעשור האחרון, והיא כוללת מספר יכולות מהפכניות. הצלחנו להוציא אותה לשוק בתנאים של עבודה מהבית, וזה היה אתגר לא פשוט."

הגרסה החדשה מאפשרת להריץ סימולציה רחבת היקף בזמן אמת, ובכלל זה אנליזת חוזק, אנליזה תרמית ואנליזת זרימה, המאפשרת למתכנים לקבל פידבק על טיב התכנון תוך כדי תכנון  המודל. לדוגמה, ניתן לזהות האם יש במודל נקודות חולשה בעקבות עומסים שמופעלים, האם קיימות בעיות זרימה, אם התפשטות החום בו בעייתית ועוד. הפידבק הזה מאפשר למתכן לשנות תוך כדי תכנון ולהתייחס לבעיות שהתגלו, שבעבר לרוב היו מתגלות רק בשלב הסופי של התכנון.

"זה המוצר הראשון שעושה את זה. עד היום מהנדסי מכונות היו מתכננים את המוצר ורק בשלב הסופי היו מריצים אנליזות ואם היתה מתגלית בעיה היה צריך ללכת אחורה."

הגרסה כוללת עוד שתי יכולות חדשות: Generative Optimization, המאפשרת לבצע תכנון של מודל הנדסי תוך שקלול האילוצים והמטרות שהוגדרו מראש על ידי המהנדס. כך למשל, יכול מהנדס ליצר מודל במהירות יחסית, שהוא חזק מספיק לעמוד בעומסים שהסביבה מייצרת עליו, תוך חסכון מקסימלי בחומר.

עוד יכולת היא תכנון מרובה גופים (Multi Body Design, המאפשר למהנדס לתכנן מודל מרובה-גופים, בו כל גוף יכול לייצג גיאומטריה נפרדת, להיות בעל תכונות חומר שונות או פשוט לייצג גוף עזר ליצור המודל הגיאומטרי. היכולת הזאת מאפשרת מהירות, גמישות וקלות בתהליך התכנון. כל מהנדס תכן ימצא את הטכנולוגיה הזו מועילה לעבודתו היומיומית.

"בשוק תחרותי יש חשיבות קריטית לעמידה בלוחות הזמנים ולהשקת מוצרים איכותיים. הגירסה החדשה מביאה כלים שיאפשרו ללקוחותינו מתחומי הרכב, התעופה, המובייל והתעשייה בכלל, לתכנן את המוצרים שלהם בצורה מדויקת ומהירה, לחסוך בעלויות הייצור ובסופו של יום לספק אותם בזמן לשוק."

פימי מנסה להשתלט על 80% ממניות מגל

קרן פימי (FIMI), בעלת השליטה בחברת מגל (Magal Security Systems) מיהוד, פרסמה ביום שישי הצעת רכש (tender offer) לבעלי המניות של מגל לקניית 8,669,029 ממניות החברה במחיר של 2.95 דולר למניה, שהוא נמוך ב-5 סנט ממחיר הנעילה של המניה ביום חמישי (3.00 דולר), כלומר ללא פרמיה. ההצעה של פימי תקפה לחודש ימים, עד ה-22 ביוני, והיא תצא לפועל רק אם לפחות כ-5.2% מבעלי המניות יסכימו למכור את מניותיהם במחיר המוצע. ביום שישי ננעל המסחר במניה ב-2.96 דולר למניה.

קרן פימי מחזיקה כעת ב-42.6% ממניות החברה. אם בעלי המניות ייענו להצעה ופימי תצליח לרכוש את כמות המניות המבוקשת, היא תגדיל את אחזקותיה בחברה ל-80%. פימי לא הצהירה מה מטרת המהלך, אך ציינה כי הוא אינו מותנה באישור מועצת המנהלים. בחברות ציבוריות מסוימות, נדרש רוב מיוחס (לרוב בין 67%-90%) כדי לקבל החלטות מהותיות מסוימות לגבי החברה, דוגמת הוצאתה מהבורסה והפיכתה לחברה פרטית.

החברה רווחית וקופת המזומנים מלאה, אבל המניה בשפל

קרן פימי רכשה את השליטה במגל בשנת 2014 לפי מחיר של 3.5 דולר למניה, שהוא כ-15% מעל מחיר השוק כיום. מגל סיימה את 2019 במצב עסקי ופיננסי טוב: הכנסות של 86.8 מיליון דולר, עלייה של 61% בהכנסה התפעולית (6 מיליון דולר), רווח נקי של 2.3 מיליון דולר וקופת מזומנים הכוללת 51.6 מיליון דולר. אולם מניית החברה נמצאת במגמת ירידה מתמדת כבר כשלוש שנים, מאז שקבעה שיא של 7.5 דולר בחודש מרץ 2017..

מניית מגל בנסד"ק בששת החודשים האחרונים
מניית מגל בנסד"ק בששת החודשים האחרונים

בחודשים האחרונים החלה החברה בקמפיין שנועד לחזק את אמון המשקיעים בחברה, בניסיון לתרגם את הצמיחה העסקית לעלייה במחיר המניה, ואף שכרה את שירותיה של חברת קשרי משקיעים מניו-יורק, אולם המניה לא התאוששה.

מחיר המניה בולם עסקת רכישה

ברבעונים האחרונים הצהירה מגל כי היא מעוניינת לרכוש חברה נוספת בשוקי היעד האסטרטגיים שלה, ואף דיווחה כי היא מצויה במגעים מתקדמים עם מספר מועמדות פוטנציאליות. למרות יתרת המזומנים הגבוהה בקופת החברה, מחיר המניה הנמוך הוסיף קושי למהלך, מאחר שפעמים רבות בעסקאות רכישה חלק מהסכום משולם במניות. לא ברור כיצד ישפיע המהלך הנוכחי של פימי, שעשוי לקבע את מחיר המניה ברמת השפל הנוכחית, על מאמצי הרכישה.

חברת מגל מעסיקה כ-600 עובדים ברחבי העולם, ומפעילה ארבעה מרכזי פיתוח, שניים בקנדה, אחד בישראל ואחד בארצות הברית. פעילות החברה מחולקת לשתי חטיבות עיקריות: מוצרים ופרויקטים. בתחום המוצרים, מגל מפתחת חיישנים אלקטרו אופטיים להתראה מפני חדירה, ותוכנות לניהול ואנליטיקה של מערכי וידאו ואבטחה במתחמים רגישים ומתקני תשתית קריטית.

חטיבת הפרויקטים משמשת כקבלנית לתכנון והקמת מערכי אבטחה באתרים רגישים במתכונת של Turn-Key, ומשתמשת גם בטכנולוגיות חיצוניות. בין השאר היא פרסה את אמצעי האבטחה האלקטרו-אופטיים לאורך גדר הגבול עם מצרים.

"האנשים שמאחורי הטכנולוגיה": השעון הרפואי השומר מרחוק על הלב

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

אחד התחומים שעלו לכותרות בעיצומו של משבר הקורונה הוא הרפואה-מרחוק.

חברת קרדיאק-סנס (CardiacSense) הישראלית פיתחה שעון רפואי שמקרב אותנו צעד אחד נוסף למהפכת הרפואה-מרחוק. האביזר של החברה, שהפציינט עונד על מפרק ידו כמו שעון, יכול למדוד, באמצעות חיישן אופטי ואלגוריתם מתוחכם, למדוד כ-11 מדדים רפואיים, כמו קצב פעילות הלב, דופק, לחץ דם, קצב נשימות, חום גוף, וגם להתריע על מצבים מסכני חיים כמו פרפור עליות, וכל זאת בזמן שהמטופל נמצא בביתו וממשיך בשגרת חייו כרגיל.

בתוכנית, מספר מייסד ומנכ"ל החברה אלדד שמש כיצד פועל השעון, על העניין הגדול שעורר הפתרון בשיא משבר הקורונה, ועל הגישושים עם ענקיות האלקטרוניקה כמו אפל, אמזון וגוגל.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

אנבידיה ממתגת את מלאנוקס כממציאת ארכיטקטורת מיחשוב

כשבועיים לאחר השלמת מיזוגה של חברת מלאנוקס (Mellanox), עם קבלת האישור הרגולטורי האחרון מסין, אנבידיה השיקה בסוף השבוע שעבר את המוצר הראשון של מלאנוקס תחת המותג המשותף. מדובר בכרטיס רשת חכם, ConnectX-6 Lx SmartNIC, המיועד למרכזי נתונים. זהו הדור ה-11 במספר במשפחת כרטיסי הרשת של מלאנוקס, הוא מספק קצב של 25/50 ג'יגה-ביט לשנייה לרשתות איתרנט. מאנבידיה נמסר כי הכרטיס נבדק על ידי לקוחות נבחרים וייצא לשוק ברבעון השלישי. ה-SmartNIC החדש מאפשר מחשוב מואץ הודות למנועי האצה המאפשרים להסיט מהמעבדים משימות של עיבוד אבטחה ורשת.

חברת מלאנוקס מספקת פתרונות קישוריות מהירים למרכזי נתונים ומחשבי-על. העניין הרב שעוררה מלאנוקס נבע מכך שהטכנולוגיות החדשות, כמו הדור החמישי, הבינה המלאכותית וה-IoT נשענים על תשתיות ענן אשר צריכות להגיב במהירות ובזמן אמת לזרם גובר של נותנים. מכיוון שההתקררות של חוק מור מאיטה את קצב השיפור בביצועי המעבדים, החברות מחפשות דרכים חדשות לייעל את תשתיות העיבוד באמצעות מערכים של אלפי שרתים המחוברים ביניהם ברשתות תקשורת מהירות מאוד. התופעה הזאת הופכת את מלאנוקס לחברה הנמצאת בלב מהפיכת המיחשוב של הדור הנוכחי, וממוצבת כאחת מהחברות הטובות בתחומה.

הופעתה של קטגוריה חדשה

בהתאם לכך, השיקה אנבידיה קמפיין המציג את מלאנוקס כמובילה בעולם בתחום חדש שקיבל את הכינוי DPU – Data Processing Unit. למעשה, אנבידיה מייצרת תיאור חדש של ארכיטקטורות המיחשוב הנפוצות: היא מחלקת את עולם המיחשוב למעבדי CPU כלליים, למעבדי GPU המבצעים עיבוד מקבילי, ולמעבדי DPU המבצעים עיבוד של חבילות המידע המגיעות אל מרכזי המיחשוב. דוגמא מובהקת למעבד מהסוג החדש הוא השבב BlueField-2 של מלאנוקס שיצא לשוק באוסוט 2019.

שבב BlueField הוא מערכת על-שבב הנמצאת בלב כרטיסי התקשורת של מלאנוקס עבור מערכי איחסון ומיחשוב גדולים מאוד. הוא כולל ארבע תת-מערכות מרכזיות: ליבת CPU המבוססת על מעבדי ARM, ממשק איתרנט מהיר, ממשק InfiniBand המבוסס על שבב ConnectX של מלאנוקס, ומעגלי גישה מהירה מרוחקת לזיכרון (Remote Direct Memory Access) וניהול ובקרת זכרונות NVMe. בעקרון, מדובר בשבב לניהול כרטיס תקשורת חכם הכולל חבילה של מנועי האצה המאפשר להסיט עומסים מהמעבד המרכזי בשרת או במרכז הנתונים.

הברקה שיווקית… ואסטרטגית

אנבידיה הגדירה סט של 10 פעולות שהוא צריך לבצע כדי שהוא ייחשב כארכיטקטורת מיחשוב חדשה, דוגמת בדיקה של חבילות התקשורת הנכנסות והיוצאות, יכולת עקיפת ה-CPU והעברת מידי ישירות ל-GPU, בדיקות איכות החבילות, ואיסוף ונתוח מטה-מידע עליהן, ביצוע הצפנה ופיענוח ועוד. אומנם היא לא המציאה את המושג DPU (שהחל לצבור תאוצה בשנת 2019), אולם להערכתה רק השבבים של מלאנוקס עומדים בכל הדרישות ולכן יכולים להיחשב למעבדי DPU אמיתיים.

מהתמונה שהיא פרסמה בבלוג של החברה, נראה שמעתה ייוצרו מעבדי BlueField עם הלוגו של אנבידיה ועם כתובת DPU גדולה, המבהירה שמדובר בארכיטקטורת מיחשוב, ולא ב"עוד שבב גדול" לניהול כרטיסי רשת חכמים. המיתוג החדש אינו רק הברקה שיווקית ושלב בהטמעת המותג מלאנוקס בתוך המותג אנבידיה – אלא גם הגדרה של אסטרטגיה. אנבידיה מכריזה על עצמה כעל חברה המחזיקה את אבני הבניין של מערכות המחשב הגדולות של הדור הבא: ארכיטקטורת GPU עבור משימות הבינה המלאכותית, וארכיטקטורת DPU המאפשרת להפוך אוסף של מעבדים למחשב אחד גדול וחזק.

גם אחרי המיזוג, מלאנוקס צומחת

עסקת המיזוג בין אנבידיה למלאנוקס נחתמה ב-11 במרץ 2019, וזאת לאחר תקופה ארוכה של ספקולציות באשר למכירתה של מלאנוקס לענקיות טכנולוגיה כמו מיקרוסופט, זיילינקס ואפילו אינטל. בסופו שלד דבר, היתה זו אנבידיה ששילמה כ-6.9 מיליארד דולר במזומן (לפי מחיר של 125 דולר למניה) עבור החברה הישראלית. באנבידיה קיוו כי העסקה תקבל את כל האישורים עד סוף 2019, אך האישור האחרון מסין התעכב, כפי שקורה לא אחת.

בדו"ח האחרון שפרסמה, מלאנוקס הציגה מכירות שיא ברבעון השני של 2019 בהיקף של 310.4 מיליון דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של 268.5 מיליון דולר ברבעון המקביל 2018. אחד מקווי המוצר המובילים של מלאנוקס  הוא מתאמי איתרנט מהירים. בחודשים האחרונים היא החלה לספק ללקוחות מתאמים חדשים העובדים במהירות של עד 200Gbps. להערכת החברה, התחום הזה צפוי להיות מנוע העיקרי ברבעונים הבאים.

פורסייט ואדאסקיי משתתפות בפרויקט האירופי לפיתוח משאית אוטונומית

שתי חברות אוטו-טק ישראליות, פורסייט (ForeSight) מנס-ציונה ואדאסקיי (Adasky) מיקנעם, משתתפות בפרויקט אירופי לפיתוח תשתית טכנולוגית שתאפשר לתפעל באופן אוטונומי, בכל תנאי תאורה ומזג אוויר, אתרים לוגיסטיים כדוגמת נמלים, שדות תעופה ומפעלים, שבהם נעשה שימוש במשאיות כבדות. הפרויקט מובל על-ידי קונסורציום AWARD החדש, ובימים אלה הוגשה בקשה למענק בהיקף של 20 מיליון אירו מתוכנית Horizon 2020 של האיחוד האירופי.

הפרויקט יתחיל ב-2021 ויימשך כשלוש שנים. קונסורציום AWARD הוקם על-ידי חברת EasyMile הצרפתית, אשר פיתחה תוכנה לנהיגה אוטונומית. הוא כולל כ-29 חברות שאמורות לספק פתרונות לכל שרשרת הפיתוח, האספקה והתפעול של תשתית התובלה האוטונומית: הוא כולל יצרניות של משאיות כבדות דוגמת Torberg ו-KAMAG, ספקיות של פתרונות לניהול ציי-רכב, בהן Applied Autonomy ו-Otoppia, חברות Tier-1 כמו קונטיננטל, גופי מחקר וייעוץ וחברות מתחום הלוגיסטיקה.

חברת פורסייט תספק לפרויקט הפיתוח את מערכת הראייה הממוחשבת שהיא פיתחה עבור יישומי נהיגה אוטונומית, אשר מתבססת על שימוש בארבע מצלמות. חברת אדאסקיי תספק את החיישן התרמי הממונע שהיא פיתחה, אשר מתבסס על שימוש בתדרי אינפרא-אדום רחוק. במידה ויתקבל האישור למענק, שתי החברות הישראליות יקבלו תשלום עבור אספקת המערכות מתוך תקציב המחקר האירופי.

השלב הראשון: שינוע אוטונומי של מכולות

תרחיש המבחן הראשון שבו יתמקד הקונסורציום הוא שימוש במשאיות אוטונומיות לצורך טעינה, שינוע ופריקה של מכולות במתחם מוגדר כדוגמת נמל: "שינוע מכולות מהווה מקרה מבחן אידיאלי לבחינת השימוש במשאיות אוטונומיות בעולם האמיתי, וזאת מאחר שמדובר בסביבה מבוקרת, עם מיעוט של הולכי-רגל, וכלי-רכב הנעים במהירויות נמוכות ובמסלולים מוגדרים מראש".

הנחת העבודה של הפרויקט היא שבניית תשתית אוטונומית שתאפשר לתפעל אתרים לוגיסטיים מסביב לשעון וגם בתנאי מזג אוויר קשים, תניב תועלות רבות כמו שיפור היעילות והתפוקה, צמצום פליטת גזי חממה וצריכת דלק, חיסכון בכוח אדם ועוד.

שרשרת הערך המלאה שבה יתמקד קונסורציום AWARD
שרשרת הערך המלאה שבה יתמקד קונסורציום AWARD

הטכנולוגיות הישראליות מצטיינות בתנאים קשים

נראה שהבחירה במערכות החישה של פורסייט ואדאסקיי קשורה לביצועים הגבוהים שהן מציגות גם בתנאי ראות ירודים. מערכת QuadSight של פורסייט מבוססת על שימוש בשתי מצלמות אינפרא-אדום (של FLIR האמריקאית) ובשתי מצלמות אור נראה. המערך הזה מיועד לספק יכולת ראייה סטריאוסקופית (תלת-מימדית), המדמה את אופן הראייה של העין האנושית.

פורסייט דיווחה בעבר כי מבדקים שערכה העלו כי המערכת מספקת יכולת גילוי מכשולים המתקרבת ל-100% בכל תנאי מזג אוויר או תאורה, לרבות תנאים ירודים של חשיכה מוחלטת, גשם, ערפל וסינוור. החברה דיווחה בעבר על מספר שיתופי פעולה בתחום המשאיות, שמהווה עבור שוק יעד אסטרטגי לביסוס דריסת רגל בעולם הנהיגה האוטונומית. 

אדאסקיי פיתחה חיישן מסוג חדש בשם Viper, המתבסס על מצלמה תרמית הקולטת קרינה בטווח האינפרא-אדום רחוק (20THz-300GHz) ואלגוריתמים של ראיית מכונה המאפשר לתרגם את הקרינה ולזהות את האובייקטים מחוץ לרכב. מאחר שהמצלמה התרמית מסוגלת לקלוט שינויים קלים בטמפרטורה (בשיעור של 50 מילי-קלווין), המערכת יודעת להבדיל בין יצורים חיים ובעלי חיים לבין מכוניות ואובייקטים מלאכותיים.

להערכת החברה, יכולת הזיהוי של החיישן Viper גבוהה יותר בהשוואה לחיישני מכ"ם או LiDAR בתנאים קיצוניים כמו חשיכה, גשם כבד, ערפל ואור שמש מסנוור. לפני כחודשיים הכריזה החברה על הסכם ראשון עם יצרן רכב חשמלי להטמעת חיישן החברה בדגם של מכונית אוטונומית ברמת Level 4.

מעניין לציין כי החיישן של אדאסקיי יכול לשמש ליישומי ניטור סביבתי לא רק בכלי-רכב. כך למשל, לפני כחודש הכריזה החברה כי התאימה את החיישן שלה לצורך מדידת חום של אנשים בסביבות הומות-אדם, במטרה לזהות  חולי קורונה אפשריים. מכאן שייתכן שבפרויקט הנוכחי ייעשה שימוש בחיישן Viper לא רק עבור מערכת החישה של המשאית האוטונומית, אלא גם לניטור תנועת אנשים והולכי רגל באתר הלוגיסטי.

דאסו סיסטמס מפתחת פתרון להקמת בי"ח ב-100 ימים

חברת דאסו סיסטמס  (Dassault Systemes) הצרפתית וחברת ADEN הסינית, המתמחה בניהול מתקני תשתית, הכריזו על שיתוף פעולה במטרה לפתח פתרון מלא להקמה מהירה, תוך 100 ימים, של בית-חולים מודולרי לטיפול בחולי קורונה במקרה של התפרצות מחודשת של הנגיף או במגיפות של מחלות זיהומיות אחרות. לצורך פיתוח הפתרון שתי החברות מגבשות קונסורציום של חברות ציוד רפואי, הנדסה ובנייה.

התכנון והפיתוח יתבצעו בפלטפורמת התכנון בתלת-מימד וניהול חיי המוצר של דאסו, 3DExperience. בהיותה פלטפורמה מבוססת-ענן, היא תאפשר עבודה משותפת בסביבה וירטואלית של מהנדסים, מנהלים וספקים שונים שיוכלו ליטול חלק באופרציה גם מרחוק. הפלטפורמה גם מאפשרת לבצע סימולציות באמצעות "תאום דיגיטלי" של עבודת בית החולים, ולתפעל אותו באופן שוטף לכל אורך מחזור חייו.

הפיתוח עם ADEN מצטרף לשורה של יוזמות נוספות שמובילה דאסו בכל הנוגע למאבק בקורונה. צרפת היא אחת המדינות האירופיות שנפגעו מנגיף הקורונה בצורה הקשה ביותר, עם כ-150 אלף נדבקים וכמעט 30 אלף קורבנות. החברה רתמה את פלטפורמת 3DExperience כדי שתהווה תשתית וירטואלית לקהילה שיתופית של מהנדסים, מפתחים, מעצבים, רופאים, יצרנים ועוד, שיפעלו במשותף כדי לפתח פתרונות שקשורים למאבק במגפה והשלכותיה. החברה גם השתמשה בכלי הסימולציה בפלטפורמה כדי לבחון את זרימת האוויר בבית-החולים סיינט פרנסיס באחד האזורים בצפון המדינה שנפגעו בצורה הקשה ביותר.

מטרת הסימולציה היתה לבצע התאמות בחללים הפנימיים של בית החולים כדי לצמצם את סיכוני ההידבקות בנגיף מהחולים המאושפזים במקום. החברה גם שותפה, יחד עם חברות נוספות, במיזם הממשלתי לפיתוח אפליקציית ניטור שתאפשר לאזרחי צרפת להתנהג ולהתגונן טוב יותר מפני התפרצות מחודשת.

"חברות שמשתמשות בפלטפורמה, אופי העבודה שלהן לא נפגע"

אלי בויקיס. קרדיט: טניה זליצ'ונוק

דאסו סיסטמס השיקה ב-2015 את פלטפורמת 3DExperience, המספקת גישה לכלי התכנון, הסימולציה וניהול חיי המוצר של החברה בענן. הטמעת כל הכלים בפלטפורמה מאוחדת ומבוססת ענן מאפשרת לייעל את כל שרשרת העבודה על מוצר חדש: החל מבניית קונספט, תכנון, בדיקה באמצעות סימולציה ואיתור ספקים ולקוחות. בדאסו מאמינים כי המשבר הנוכחי, שהמחיש את החשיבות של עבודה-מרחוק לרציפות העסקית, יגביר את אימוץ הפלטפורמה.

בריאיון מוקלט עם Techtime הסביר מנכ"ל דאסו סיסטמס ישראל, אלי בויקיס, על יתרונות השימוש בפלטפורמה בעידן שאחרי הקורונה. "המצב הנוכחי יכול לעודד אימוץ של פלטפורמות, שמאפשרות לעבוד גם באילוץ של עבודה מהבית. אופי העבודה של חברות שעובדות עם הפלטפורמה שלנו לא נפגע. המעבר היה חלק. היבטי השיתופיות והעבודה המרכזית בנויים בבסיס הפלטפורמה וכל אחד יכול להתחבר מכל מחשב ללא רישיון נוסף."

אלביט מכרה את השליטה בסייברביט

חברת אלביט מערכות הודיעה הבוקר לבורסה כי חברת ההשקעות הפרטית Charlesbank Capital השקיעה כ-70 מיליון דולר בחברת סייברביט (Cyberbit) שבבעלות אלביט. מתוך הסכום הכולל, כ-48 מיליון דולר שולמו לאלביט בתמורה למניות בחברה, ובעקבות כך הפכה אלביט מבעלת השליטה למחזיקה במניות מיעוט. קרן קלארידג' ישראל, שהשקיעה ב-2018 כ-30 מיליון דולר בסייברביט, השתתפה גם כן בסבב ההשקעה הנוכחי.

סייברביט עוסקת בתחום אבטחת הסייבר, מספקת את פלטפורמת ה-Cyber Range המיועדת לאימון וסימולציה של מנהלי אבטחה, וכן מערכת לזיהוי ותגובה שמגנה על מערכות מידע, מערכות תשתית ואינטרנט של הדברים מהתקפות סייבר. צ'רלסבנק מנהלת נכסים בהיקף כולל של 6 מיליארד דולר ומתמחה בעיקר בהשקעה בחברות
בסדר-גודל בינוני (Middle Market).

סייברביט פיתחה תפיסת לאימון ההיפר-ריאליסטי להכשרת מומחי סייבר. פלטפורמת סימולציות הסייבר של סייברביט נועדה לסייע לארגונים להכשיר את אנשי הסייבר שלהם ולתרגל את כלי ההגנה המתוחכמים ולצבור ניסיון. ה- CYBERBIT Range מאפשרת לצוותי אבטחת מידע להתאמן בשורה של תרחישים מורכבים של מתקפות סייבר בסביבה מציאותית ביותר (היפר-ריאליסטית), המחקה את סביבת העבודה האמיתית שלהם.

תרגול מעשי של תגובה לאירועי סייבר יאפשר לצוותים להגיב מהר יותר וביעילות גבוהה למתקפות מורכבות ומתקדמות כדוגמת מתקפה למטרת כופר, ולתפקד טוב יותר כצוות. המערכת יכולה לדמות תרחישים שונים של מתקפות סייבר על ממשלות, תשתיות וארגונים, ומספקת למתרגלים משוב פרטני על אופן התגובה שלהם ומציעה דרכים לשיפור שמאפשרים לארגון לגבש נהלי תגובה משוכללים יותר.

נובה נכנסת למפעלי הייצור של אינטל

בתמונה למעלה: מערכת Prism של נובה

חברת נובה (Nova) מחזקת את מעמדה בתחום התהליכים המתקדמיים. לפני כשבועיים דיווחה החברה כי יצרן הרכיבים הלוגיים הגדול בעולם בחר במערכות המדידה האופטיות של החברה ויפרוס אותן באתרי הייצור שלו ברחבי העולם. לפי הערכות בתעשייה מדובר באינטל, שהיא יצרנית המעבדים (רכיב לוגי) הגדולה בעולם. לאינטל יש אתרי ייצור בארצות הברית, אירלנד וישראל. ככל הידוע, זו הפעם הראשונה שנובה מספקת לאינטל מערכות מדידה לייצור מעבדים.

בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח לרבעון הראשון בשבוע שעבר, עדכן מנכ"ל החברה איתן אופנהיים כי החברה כבר קיבלה מיצרן הרכיבים הלוגיים מספר הזמנות וחלקן הוכרו בהכנסות הרבעון הראשון.  "ההישג הזה ממחיש את התפקיד של נובה בתהליכי המחקר והפיתוח של לקוחותינו בטכנולוגיות הייצור המתקדמות ביותר שלהן. חלק נכבד מהכנסותינו מגיע מההשקעות של הלקוחות שלנו בפיתוח טכנולוגיות אסטרטגיות, וההשקעות הללו פחות מושפעות תהתנודתיות הנוכחיות בשוק."

אינטל מייצרת כיום את מעבדיה בטכנולוגיה של 14 ו-10 ננומטר. החברה השיקה את המעבד הראשון ב-10 ננומטר (Ice Lake) באמצע 2019, לאחר עיכוב של שנתיים מהתכנון המקורי. מתחרתה המרכזית של אינטל בשוק המעבדים, AMD, מספקת כבר כיום מעבדים ב-7 ננומטר (מיוצרים ב-TSMC) והיתרון הטכנולוגי הזה סייע לה לנגוס בנתח השוק של אינטל.

לפני מספר חודשים הצהיר מנכ"ל אינטל, בוב סוואן, כי החברה פועלת להאיץ שוב את קצב המעבר מצומת לצומת כל 2-2.5 שנים. "המהנדסים שלנו פועלים כדי לפשט את המורכבות של תכנון תהליכי הייצור ולהשיג את האיזון הנכון בין לוחות זמנים, ביצועים, הספק ועלות". לפי מפת הדרכים שהוא הציג, אינטל תשיק בשנת 2021 מוצר ראשון ב-7 ננומטר, שיהיה מעבד גרפי למרכזי נתונים. "המהנדסים שלנו כבר בעיצומו של תהליך הפיתוח ב-5 ננומטר", אמר.

TSMC תקים מפעל ייצור ב-5 ננומטר בארצות הברית

התפתחות נוספת שעשויה לתרום לצמיחתה של נובה בשנים הקרובות מגיעה מכיוונה של קבלנית הייצור הטאיוואנית TSMC, שהיא הלקוחה הגדולה ביותר של נובה, ולמעשה משתמשת בכל פורטפוליו המוצרים של נובה. בשבוע שעבר הודיעה TSMC שבכוונתה להקים בארצות הברית מתקן חדש לייצור שבבים בתהליך מתקדם ב-5 ננומטר.

המפעל צפוי לקום באריזונה בהשקעה של כ-12 מיליארד דולר ולייצר כ-20 אלף פרוסות סיליקון בחודש. לפי התכנון של TSMC, בניית המפעל תחל ב-2021  והמפעל יתחיל לייצר ב-2024. חברת TSMC היא קבלנית הייצור הגדולה בעולם וחולשת על כ-60% משוק ה-Foundry העולמי (שירותי ייצור עבור חברות פאבלס). כבר כעת היא מספקת מערכות בדיקה לתהליכי ייצור של 7 ננומטר ו-5 ננומטר, ולכן יש סיבה להעריך שהיא תספק את המערכות שלה גם עבור המפעל החדש שיוקם בארה"ב.

מנייתה של נובה נסחרת בבורסת תל-אביב ברמות שיא לפי שווי שוק של 4.4 מיליארד שקל.

האזינו לריאיון עם סמנכ"ל השיווק והפיתוח העסקי של נובה, זוהר גיל, באחת מתוכניות הפודקאסט שלנו (הריאיון מתחיל בדקה 19:25):