אקו ווייב תחבר את תחנת הכוח ביפו לרשת החשמל של תל אביב

משלחת של עשרה ראשי ערים תגיע לביקור ביום רביעי הקרוב בתחנת הכוח של חברת או ווייב פאואר (Eco Wave Power) בחוף יפו, מתוך כוונה ליישם את הפתרון של החברה להפקת חשמל מגלי הים גם בעריהם. המשלחת תכלול את ראשי העיר של סידני, ריו דה ז'נרו, בואנוס איירס, ונקובר, וושינגטון, טוקיו, אתונה, פורטלנד וגוודלחרה, והביקור עשוי לקדם הקמת תחנות כוח של אקו ווייב בערים הללו.

הגעת המשלחת לישראל מתקיים לאחר שבחודש פברואר זכתה מייסדת ומנכ"לית החברה, אינה ברוורמן, בתחרות Women4Climate שנערכה ביוזמת ארגון C40 Cities, הכולל ערים מרכזיות מכל רחבי העולם, לרבות תל אביב, ומטרתו לקדם יישום עירוני של פתרונות קלינטק ומיזמים סביבתיים.

אקו ווייב, שהוקמה ב-2011, פיתחה מודל טכנולוגי של תחנות זולות ופשוטות לאורך החוף (On-Shore) המשתמשות בתנועת הגלים לצורך הפקת חשמל. המערכות של אקו ווייב מבוססות על מצופים המוצבים בצמוד למזח או אל קו החוף. הגלים מייצרים תנועת עלייה וירידה של המצופים המומרת לתנועה של נוזל הידראולי בבוכנה, המפעילה גנרטור הנמצא על החוף מחוץ למים. המערכת כוללת גם מנגנון להגנה מפני סופות, אשר נועל את המצופים ומצמידם למזח כשהגלים חזקים מדי ועלולים לפגוע בציוד.

ב-2016 הקימה החברה לחופי גיברלטר את תחנת גלי הים הראשונה והיחידה בעולם המחוברת לרשת החשמל המקומית. כיום מקימה אקו ווייב תחנת כוח בנמל מנזניו במקסיקו ונמצאת בהליכי אישור ותכנון של תחנות כוח בסין, בווייטנאם, בבריטניה, בסקוטלנד ובקפריסין. לפני מספר חודשים היא חתמה על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי עם סימנס, המשמשת כקבלן משנה בהקמת התחנה במקסיקו.

חיבור תחנת הכוח ביפו לרשת החשמל

כמו כן, בימים אלה מרחיבה החברה את הקיבולת של תחנת הכוח בחוף יפו, המשמשת כיום למחקר והדגמה, מ-10 קילו-וואט ל-100 קילו-וואט, וזאת לאחר שעיריית תל אביב, החברה גם כן בארגון C40, הצהירה על כוונתה לחבר את התחנה לרשת החשמל העירונית. לפני שהמהלך יוכל לצאת לפועל באקו ווייב ממתינים כי רשות החשמל תקבע תעריף לחשמל המופק מגלי הים. להערכת החברה התהליך צפוי להסתיים תוך מספר חודשים. באקו ווייב מתכננים להרחיב בסופו של דבר את קיבולת התחנה ביפו ל-20 מגה-וואט, כך שהיא תוכל לספק כמחצית מתצרוכת החשמל של עיריית תל אביב.

אקו ווייב פאואר נערכת להנפקה בבורסה של שבדיה במטרה לגייס הון לפרויקטים המתוכננים ולהגדיל את החשיפה של החברה באירופה. החברה כבר הגישה לרשות לניירות ערך המקומית וממתינה לקבלת האישור. לצורך המהלך אקו ווייב מתכוונת להעביר את מוקד פעילותה מישראל לשבדיה ולהקים שם חברת-אם שתחזיק במניות.

פוינטגראב פרשה רשת חיישני IoT בבניין המשרדים הגדול בעולם

חברת פוינטגראב (PointGrab) מהוד השרון פרשה במטה החדש של פירמת הייעוץ וראיית החשבון דלויט (Deloitte) בלונדון רשת של כאלף חיישני IoT המנטרים באופן רציף, באמצעות ראיית מכונה ולמידה עמוקה, את תנועת האנשים בבניין ומספקים נתונים בזמן אמת על נוכחות העובדים בחללי העבודה ועל דפוסי השימוש בתשתיות הבניין ובשטחים הציבוריים. הפלטפורמה של פוינטגראב מסייעת לדלויט לנהל בצורה מיטבית את סביבת העבודה ולחסוך בצריכת האנרגיה.

הבניין, שממוקם בלב אזור העסקים בלונדון, משתרע על פני 25,000 מ"ר ונחשב לבניין המשרדים הגדול והחדיש בעולם, המיישם טכנולוגיות של בניינים חכמים, גישה סביבתית ודגש על חוויית העובדים. דלויט היא הלקוח הגדול הראשון של הפלטרפומה החדשה של פוינטגראב, בשם CogniGrab, ובחברה מקווים כי הפרויקט היוקרתי יסייע לה לחדור לעולם המשרדים החכמים, בעיקר במגזר הבנקאות והפיננסים.

פיליפס דחפה את פוינטגראב לתחום חדש

פלטפורמת CogniGrab אינה רק מוצר חדש, אלא היא מסמנת את תחום הפעילות החדש של החברה, לאחר שביצעה בארבע השנים האחרונות שינוי כיוון משמעותי בטכנולוגיה, במודל העסקי ובשוקי היעד. פוינטגראב הוקמה ב-2008 ופיתחה בראשית דרכה תוכנת ראייה ממוחשבת לזיהוי מחוות גוף המאפשרת למשתמשים להפעיל מרחוק מכשירים חכמים כמו טלוויזיות  או מזגנים. החברה מכרה רישיונות לשימוש ב-IP שלה והצליחה לשלב את הטכנולוגיה שלה במוצרים של מספר חברות טכנולוגיה מובילות כמו סמסונג ו-LG. למרות שהחברה ייצרה הכנסות, שוק ממשקי המחוות לא התפתח כמצופה והביקוש הצרכני ליישומים אלו היה נמוך, והחברה החליטה לחשב מסלול מחדש.

"לפני 4 שנים החלטנו לשנות כיוון והתחלנו מהתחלה," אמר מנהל המוצר של פוינטגראב, אודי בן בראון, בשיחה עם TechTime. בן בראון גילה כי מי שסייעה לחברה להגדיר את עצמה מחדש היתה אחת המשקיעות, חברת התאורה של תאגיד פיליפס, Philips Lightning, הידועה גם בשם Signify. "כחברה מובילה בתחום התאורה החכמה, פיליפס רצתה להתפתח ולהביא ערך מוסף אל עולם המשרדים ולפתח פתרונות שיאפשרו למשרדים לנהל בצורה חכמה יותר את השימוש בתאורה, במזגנים ואת תנועת האנשים."

כדי לבצע את הטרנספורמציה העסקית והטכנולוגית פוינטגראב גייסה הון נוסף מפיליפס, חברת הציוד התעשייתי השוויצרית ABB וקרנות הון נוספות, וחזרה שוב למצב פיתוח. במסגרת מאמצי הפיתוח פוינטגראב, שבתחילת דרכה היתה חברת תוכנה טהורה, עברה לפתח פתרון IoT מקצה-לקצה, המשלב גם חיישנים ואלגוריתמיקת AI

מחשוב-קצה בשירות האנונימיות

בן בראון מציין כי מגמה נוספת שעליה מושתת הפתרון החדש של החברה היא ההבשלה של טכנולוגיית למידת העומק (Deep Learning). "העולם זז בשנים האחרונות לראיית מכונה המשלבת למידה עמוקה, מה ששיפר מאוד את הדיוק ואת הביצועים של החיישנים ואפשר לאמן מכונות על בסיס מאגר נתונים גדול." 

החיישנים בפלטפורמה של פוינגראב, המותקנים בתקרות המשרד, מיועדים בראש ובראשונה לניטור בני אדם, אך מסוגלים גם לספק מידע על רמות החמצן והטמפרטורה בכל אזור. כל חיישן מכסה כ-50 מ"ר והפלטפורמה מאפשרת להגדיר אזורי עניין כמו חדרי ישיבות, שולחנות עבודה, חללים ציבוריים כמו לובי, שירותים, מטבח ומעלית. הנתונים עוברים בזמן אמת ניתוח אנליטי המספק אינדיקציות על רמת התפוסה בכל חלל ועל דפוסי השימוש בחללים הציבוריים.

"המשרדים בערים הגדולות מאוד יקרי היום. בלונדון, למשל, העלות הנדל"נית של כל עובד במגזר הבנקאות והפיננסים נאמדת ב-25,000 דולר לשנה. המנהלים מחפשים פתרונות שיאפשרו להם לנהל את סביבת העבודה בצורה גמישה יותר, ולהסב עובדים לעמדות עבודה וחדרי ישיבות לפי רמות התפוסה המשתנות. זה רלוונטי מאוד במגזר הפיננסי."

מתוך הקפדה על הפרטיות, החיישנים של פוינטגראב מספקים מידע אנונימי שאינו מספק מידע אישי על האובייקט המזוהה. לשם כך, עיבוד הנתונים אינו מתבצע בענן, אלא בחיישן עצמו, מה שקרוי "מחשוב קצה" (Edge-Computing). "החיישן הוא כמו גלאי עשן, הוא מיישם למידת עומק במעבד קצה. זה היה אתגר לפתח אלגוריתמיקה שתאפשר לבצע את החישוביות המסובכת הזו במעבד CPU  פשוט וזול."

מתוך האנליטיקה של CogniGrab במשרדי דלויט

שיפור חוויית העבודה

מעניין לציין כי דלויט כבר פרסמה נתונים על התועלת שהפיקה מהמערכת של פוינגראב. דלויט ביצעה תחקיר מעמיק שהשווה בין דפוסי השימוש ורווחת העובדים במטה הקודם שלה ובמטה החדש שלה. דלויט גילתה כי במטה הקודם בכל רגע נתון כ-45% מהמשרדים וכ-30% מהשולחנות היו פנויים, והדעה הרווחת בקרב העובדים היתה כי סביבת העבודה אינה תורמת לפריון. במטה החדש, שכאמור מנוהל בצורה חכמה יותר בין היתר בעזרת CogniGrab, דלויט מעסיקה כוח אדם הגדול ב-30% וזאת בשטח הקטן ב-3%, כאשר 5,500 עובדים חולקים בכ-3,500 תקנים. בן בראון: "מלבד ההתייעלות התפעולית, גילינו ביחד עם דלויט שהפלטפורמה עזרה להם לשפר את חוויית העבודה של העובדים. בעקבות כך, שיעורי הנוכחות עלו בצורה משמעותית."

אם בעבר המודל העסקי של פוינטגראב התבסס על מכירת רישיונות, כיום היא גובה דמי מנוי חודשיים על כל חיישן שהיא מתקינה. פוינטגראב משווקת את הפלטפורמה שלה דרך רשת של מפיצים שמשלבים את הפתרון כחלק מהפורטפוליו שלהם בתחום ניהול הנדל"ן ובניינים חכמים. "מגזר הבנקאות והפיננסים מסתמן כמאמץ ראשוני של פתרונות מסוג זה. הם בדרך כלל יושבים על נדל"ן יקר ומחפשים להוזיל עלויות."

פוינטגראב מעסיקה כ-25 עובדים ומגייסת בימים אלה עובדים נוספים כחלק מתהליך הצמיחה, בעיקר בתחום הפיתוח.

מתוך האנליטיקה של CogniGrab במשרדי דלויט

בירד פיתחה מערכת AI לזיהוי כלי-שיט חשודים

חברת בירד אירוסיסטמס (BIRD Aerosystems) מהרצליה פיתחה מערכת תצפית ועיבוד נתונים חדשה המצליחה לזהות כלי-שיט חשודים במרחב הימי. המערכת, בשם OSCAR, מותקנת על-גבי מטוסי סיור ומשימה (ASIO) שהחברה מכשירה עבור לקוחותיה. היא כוללת מערך סנסורים האוספים מידע בזמן אמת ואלגוריתם למידת מכונה המאפשר להצליב את הנתונים המגיעים ממספר רב של מקורות חיצוניים, וללמוד את מפת האיומים הייחודית של האזור.

סגן הנשיא לפיתוח עסקי בחברה, שאול מזור, גילה ל-Techtime שהפיתוח החל במטרה לענות לבעיות שלקוחות החברה נתקלו בהן: "זיהוי מטרות חשודות במרחב הימי דומה למציאת מחט בערימת שחת. המכ"ם רואה מאות כלי-שיט, אך קשה מאוד לאפיין על סמך אותות המכ"ם בלבד איזה מטרות הן חשודות. לכן גופי הביטחון מסתמכים בעיקר על מידע מודיעי ולא מידע אלקטרוני".  

למידה חוסכת שעות טיסה

מערכת OSCAR כוללת חבילת חיישנים כמו מכ"ם, מצלמות וחיישנים אלקטרו-אופטיים מסוגים אחרים. אולם, הייחוד העיקרי שלה הוא בעיבוד המידע. בירד פיתחה אלגוריתמים המנתחים בזמן אמת נתונים המגיעים מהחיישנים במטוס הסיור ונתונים המגיעים ממקורות חיצוניים, כמו לוויינים, תחנות חוף, מערכות זיהוי אוטומטיות (AIS), מידע מודיעיני ומאגרי ענן נוספים. תוכנת בינה מלאכותית מתיכה את כל המידע הזה ומבודדת מתוך כלי השיט הרבים המשייטים במרחב, את אלה המגלים דפוסי תנועה חשודים. מרגע שהם הוגדרו, המטוסים מקבלים משימה מפורטת לביצוע בדיקות נספות של כלי-השיט הספציפיים.

לדברי מזור, באמצעות הבינה המלאכותית המערכת לומדת ולכן משפרת לאורך זמן את התובנות שהיא מייצרת באזור הספציפי, ואת הכללים שעל-פיהם היא מצביעה על כלי-שיט חשוד. "הלמידה מתבצעת בשני אופנים: לפני הפריסה הראשונית אנחנו מבצעים התאמה לדרישות המבצעיות של הלקוח ומיפוי האזור הימי. בשלב המבצעי, המערכת מדייקת את עצמה כל הזמן, על-סמך תוצאות העבר. כך למשל, אם קריטריון מסויים הביא ליצירת התראות שווא, המערכת תנסה לגבש כללים חדשים המתאימים יותר לאזור. היא עוזרת למקד את המשימות באיומים אמיתיים ולחסוך בשעות טיסה של מטוסי הסיור".

מערכת SPREOS DIRCM החדשה. אנטנת המכ"ם ומשבש הלייזר מצויים ביחידה אחת
מערכת SPREOS DIRCM החדשה. אנטנת המכ"ם ומשבש הלייזר מצויים ביחידה אחת

בירד תציג את הפתרון החדש בסלון האווירי בפריז, שייפתח בשבוע הבא. "יש לנו כבר לקוח ראשון למערכת. יש גם מספר מדינות המגלות בה עניין וייתכן שהן ירכשו אותה עוד לפני שייבנו עבורן מטוסי הסיור הימיים. בפריז נציג לראשונה כיצד המערכת פועלת באופן חי, ואיך היא מזהה ומסווגת מטרות, ומייצרת משימות".

חברת בירד מכשירה מטוסי תצפית ומשימה המותאמים לדרישות הלקוח באמצעות התקנת חיישנים ומערכות ניהול משימה מתוצרתה על-גבי מטוסי ססנה (Cessna Citations). המטוסים משמשים בעיקר למשימות סיור כמו בקרת גבולות ומניעת פעילויות בלתי חוקיות כמו פיראטיות הברחות, דיג בלתי חוקי, גניבת נפט ועוד. מרבית לקוחות החברה בתחום הן מדינות מתפתחות באפריקה, אסיה ודרום אמריקהץ מדובר בפתרון חסכוני ופשוט יחסית לתפעול ותחזוקה, המתאים למדינות החסרות את אמצעי בקרת הגבולות והניסיון המבצעי של מדינות המערב.

המיירט הטילים SPREOS DIRCM יוצא לשוק

קו המוצרים השני של בירד הוא של מערכות הגנה למטוסים מפני טילים (AMPS). בסלון האווירי בפריז היא תציג לראשונה את הדגם המוגמר והמסחרי של מערכתSPREOS DIRCM  העוקבת אחר טילי-כתף מונחי חום ומשבשת את פעילותם. מערכת SPREOS מבוססת על מכ"ם דופלר ומכשיר לייזר המשולבים במארז מאוחד במשקל נמוך במיוחד. המכ"ם עוקב אחר המטרה, ובאמצעות תופעת דופלר מזהה בוודאות שמדובר בטיל. 

מרגע שמתקבלת החלטה שמדובר בטיל-כתף, משוגרת קרן לייזר מתוך נקב המצוי במרכז אנטנת המכ"ם (שבמילא כבר מכוונת אל המטרה). הקרן הזאת משבשת את חיישן הביות של הטיל וגורמת לו לסטות מהמסלול. להערכת החברה מדובר במערכת ייחודית בשוק ה-DIRCM (Directional Infrared Counter Measures). המערכות האחרות בשוק מבוססות על שימוש בשתי יחידות נפרדות: עוקב אופטי ושבש לייזר. ההפרדה מייצרת מערכות מורכבות וכבדות, המייצרות הרבה מאוד התראות שווא.

המערכת של בירד כוללת את שתי היחידות במארז מאוחד ולדברי החברה התראות השווא מצטמצמות למינימום. בשונה ממערכות התצפית (ASIO) המיועדות בעיקר למדינות מתפתחות, מערכת SPREOS מתאימה דווקא לצבאות של מדינות המערב, המתמודדים עם איום גובר של טילי-כתף באזורי סכסוך. החברה כבר מכרה מספר מערכותSPREOS  , ואלה צפויות להיכנס לפעילות מבצעית עד סוף השנה.

נו-טראפיק תבסס את פלטפורמת התחבורה שלה על שבבי ה-V2X של אוטוטוקס

חברת נו-טראפיק (NoTraffic) תשלב את שבבי ה-V2X הדואליים של אוטוטוקס (Autotalks) בפלטפורמת ה-V2I שהיא מפתחת, המשמשת להעברת מידע בטיחותי בזמן אמת בין רמזורים ותשתיות דרך שונות לבין כלי רכב. השימוש בשבבים הדואליים של אוטוטוקס יאפשר לפלטפורמה של נו-טראפיק לתקשר עם מערכות V2X הפועלות בשני הפרוטוקולים המקובלים כיום בתחום: תקשורת סלולארית ותקשורת ישירה.

תחום ה-V2X צובר תאוצה גדולה בשנים האחרונות. ואולם, בעוד שבקטגוריית ה-V2V (כלי רכב לכלי רכב) ישנם כבר לא מעט פתרונות מתקדמים, תחום ה-V2I (כלי רכב לתשתיות) עדיין אינו מפותח. נו-טראפיק פיתחה פלטפורמה המותקנת על גבי רמזורים בצמתים מרכזיים ברחבי העיר ואוספת בזמן אמת, באמצעות חיישני מצלמה ומכ"ם ורכיבי תקשורת, נתונים חיים על תנועת כלי הרכב והולכי הרגל בכל צומת וצומת.

המידע שנאסף עובר סיווג וניתוח באמצעות אלגוריתמים של בינה מלאכותית ומאפשר לגופים המוניציפאליים לנהל בצורה חכמה ויעילה יותר את תזמון הרמזורים במטרה להפחית עומסי תנועה ופקקים. במקביל, הפלטפורמה משדרת חזרה למערכות ה-ADAS בכלי הרכב המקושרים בצומת את מידע בטיחותי רלוונטי על תנועת יתר כלי הרכב בצומת ובכך מסייעת למנוע תאונות דרכים.

אי-וודאות בתחום תקשורת ה-V2X

בתחום ה-V2X פועלים כיום שני סטנדרטים של תקשורת: תקשורת ישירה, DSRC – Dedicated Short Range Communications, המקובלת בעיקר בארצות הברית, ביפן ובמדינות אירופה, ותקשורת סלולרית (Cellular V2X), שבה כל כלי רכב מתקשר אל הרשת הסלולארית ומקבל ממנה מסרים המגיעים מכלי רכב אחרים.

אוטוטוקס פיתחה שבבי תקשורת הפועלים בשני הפרוטוקולים הללו, ולדבריה הפיתרון שלה הוא היחיד מסוג כיום בשוק הפועל כך. הטכנולוגיה הדואלית הזו היוותה שיקול מרכזי שבזכותו בחרה נו-טראפיק לבסס את הפלטפורמה שלה על השבבים של אוטוטוקס. "יש כיום אי-וודאות בתחום ה-V2X בגלל קיומם של שני פרוטוקולים מתחרים. השבבים של אוטוטוקס מתקשרים בשתי הצורות, וזה מאפשר לנו להתחיל ולפרוש את המערכת ולספק ללקוחות ביטחון שהפלטפורמה תפעל ללא קשר איזה סטנדרט יתקבע," אמר מנכ"ל ומייסד נו-טראפיק טל קרייזלר.

כמו כן, אוטוטוקס כבר הצהירה שיש לה יכולות לייצור סדרתי של השבבים שלה והיא קשרה מספר שיתופי פעולה משמעותיים בתחום הרכב, "הם נמצאים בחזית תחום החיבוריות ומשקיעים המון בתחום הפיתוח, וזה בהחלט יתרון לטווח הארוך. יש להם שיתופי פעולה עם ספקיות מערכות ויצרניות רכב, וכעת יש להם שיתוף פעולה עם חברה מצד התשתית."

אינוויז הרחיבה את סבב הגיוס ל-170 מיליון דולר

יצרנית חיישני ה-LiDAR הישראלית Innoviz הרחיבה את סבב גיוס C, שעליו הכריזה לראשונה בחודש מרץ, ב-32 מיליון דולר נוספים, שהגדילו את היקף הגיוס בסבב ל-170 מיליון דולר. החברה לא חשפה את המשקיעים החדשים שהצטרפו לסבב בהרחבת הגיוס. מאז היווסדה גייסה החברה כ-252 מיליון דולר.

גיוס ההון הנוכחי נועד לממן את כניסת החברה לשלב המיסחור של הטכנולוגיה, כולל תחילת הייצור הסדרתי של חיישן ה-LiDAR מהדור החדש של החברה, InnovizPro, אשר צפוי להתחיל בשנת 2020. למעשה, התאריך נקבע על-ידי חברת ב.מ.וו, אשר החליטה לשלב אותו בגרסה האוטונומית של ה-SUV החשמלי חדש iNEXT שהיא מתכננת להוציא לשוק ב-2021. ההחלטה של ב.מ.וו גם מציינת את זכיית התכנון הראשונה בעולם של חיישן LiDAR מסוג מצב מוצק (Solid State).

הגברת המאמץ בתחום התוכנה

בחברה הדגישו כי אחד היעדים המרכזיים של סבב הגיוס הנרחב הוא קידום פיתוח מרכיב התוכנה בטכנולוגיית הראייה הממוחשבת של החברה, שלדבריה מהווה את אחד היתרונות הבולטים שלה בשוק ה-LiDAR. באינוויז יש חטיבה שלמה אשר פיתחה אלגוריתמיקה, הכוללת גם בינה מלאכותית מסוג רשת נוירונים, אשר מאפשרת להמיר את המידע הגולמי המגיע מהחיישן לתמונה תלת-מימדית ולייצר תובנות על המתחולל בדרך.

בריאיון ל-TechTime בחודש נובמבר אמר מנכ"ל ואחד ממייסדי החברה עומר כילף (בתמונה למעלה): "מה שאנחנו עושים בנושא של ראיית מכונה הוא לא פחות חדשני מאשר הפיתוח שלנו בתחום החומרה. יש מעט מאוד מחקרים בעולם בתחום הראייה הממוחשבת התלת מימדית ב-LiDAR. למעשה כמעט ואין. בטח לא משהו המוכן מסחרית. אנחנו עושים כאן עבודה חלוצית מאוד, ומפתחים תשתית תוכנה חדשה המשלבת בין ראיית מכונה קלאסית לבין לימוד עומק".

בתחום זה מודיעה כעת אינוויז על גיוס שני שחקני חיזור מהאקדמיה: ד"ר רג'א ג'יריס ואור שימשי ישמשו כשותפים אסטרטגיים לצוות פיתוח המוצר והתוכנה ויסייעו בקידום טכנולוגיית ראיית המכונה והשילוב בינה לבין רכיבי החומרה. ד"ר ג'יריס הוא מרצה בכיר באוניברסיטת תל אביב ובעל תואר דוקטורט במדעי המחשב מהטכניון. הוא נחשב למומחה עולמי בראיית מכונה ולמידה עמוקה וערך מחקרים רבים בתחום. שימשי, שסיים תואר בהנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב, משמש כייעוץ בתחום למידה עמוקה לחברות טכנולוגיה מובילות כגון אינטל וקואלקום וחברות נוספות במגזר הפרטי.

סיילוס פיתחה פתרון הגנת סייבר לרכבות

חברת הסייבר Cylus, המפתחת פתרונות להגנה על רשתות רכבת, השלימה גיוס נוסף של 12 מיליון דולר. בסבב הנוכחי נכנסו לחברה מספר משקיעים אסטרטגיים חדשים, ובכלל זה חברת Cyient ההודית, המספקת פתרונות הנדסיים וטכנולוגיים לתובלת בקר וחברות רכבת, וגם קנצלר אוסטריה לשעבר כריסטיאן קרן, העומד בראש חברת The Blue Minds, המספקת שירותי ייעוץ לחברות אנרגיה. גם היזם הסדרתי זוהר זיספל, שהשקיע בסבב הסיד, השתתף בגיוס. עד היום גייסה החברה כ-17 מיליון דולר.  

סיילוס מפתחת פתרון הגנה ייעודי למערכות תפעוליות (OT) של רשתות רכבת ומטרו. בדומה למערכות תפעוליות בעולם התעשייתי, כיום מערכות הבקרה והשליטה הקשורות לתפעול תנועת הרכבות וחילופי המסילות חשופות למתקפות סייבר שעלולות לשבש את תנועת הרכבות ואף להוו סיכון בטיחותי לנוסעים.

עד היום דווחו מעט מאוד מקרים של תקיפת סייבר על רשתות רכבת. במאי 2018 חברת הרכבות הדנית DSS נפלה קורבן למתקפת סייבר שפגעה במכונות הכרטוס וגרמה לשיתוק של תנועת הנוסעים בכל רחבי המדינה. מומחי סייבר מזהירים כי רשתות רכבת פגיעות במיוחד למתקפות סייבר בעקבות ההטמעה של מערכות תקשורת מתקדמות במערכות תפעול מיושנות.

הפיתרון של סילוס מתבסס על מחקר שערכה החברה על נקודות התורפה בעולם הרכבות. הפלטפורמה, CylusOne, מבצעת בשלב ראשון מיפוי של כל המערכות וההתקנים המקושרים ברשת התפעולית, ובכלל זה מערכות בקרה ושליטה, חיישנים ומכשירים לאורך המסילות האחראים על איתות וחילופי מסילות וגם מערכות פנים בתא הקטר, ומנטרת באופן רציף את התעבורה כדי לזהות דפוסים חריגים, איומים פוטנציאליים, נוזקות חבויות וגם בעיות בהגדרות. בחברה מציינים כי המערכת הינה פסיבית, כלומר אינה מייצרת הפרעות או השהיות (latency) שעשויות לשבב את תפעול המערכות, ניתנת להרחבה והתאמות עם הוספת מסילות ומכשירים נוספים, ואגנוסטית, כלומר מתאימה לכל סוגי המערכות של היצרניות השונות. סילוס פיתחה גם פיתרון ייעודי לעולם תובלת הבקר.   

כריסטיאן קרן, שגם שימש בעבר כמנכ"ל חברת הרכבות הלאומית של אוסטריה, אמר: "הפיתרון של סילוס הינו הכרחי כדי לתת מענה לסכנות הסייבר שעימן מתמודדות כיום חברות רכבת.  המיקוד של סילוס בתעשיית הרכבות מספק יתרון עצום ללקוחות של מוצר ייעודי שמשלב את עולם הסייבר עם עולם הרכבות."

בסיילוס מסרו כי החברה כבר מקיימת קשרים עם אינטגרטורים בתעשייה וחברות רכב ברחבי העולם, וכי בכוונתה לעשות שימוש בהון שגיוס כדי להרחיב את פעילותה העסקית בארצות הברית, אירופה ומדינות באסיה-פסיפיק.

ה-FDA אישר את הגרסה החד-פעמית של ה-WatchPAT של איתמר מדיקל

ה-FDA אישר את הגרסה החד-פעמית שפיתחה איתמר מדיקל למכשיר ה-Watch-PAT שלה, המשמש לאבחון ביתי של דום נשימה בשינה. מהחברה נמסר כי המוצר החד-פעמי יכול להגדיל את חדירת המוצר בשוק האמריקאי, וזאת מאחר שהוא יאפשר לקליניקות עם פחות משאבים ויכולות תחזוקה להשתמש בפיתרון. כמו כן, הגרסה החדשה, שתיקרא WatchPATOne, מקטינה את הסיכון להידבקות בזיהומים ממטופל למטופל בשימוש במוצר הרב-פעמי.

בנוסף, הנבדק עצמו לא יצטרך להחזיר את הגרסה החד-פעמית למרפאה, מה שיחסוך עבורו טרחה מיותרת ועלויות נלוות כמו דלק וחניה. לפי איתמר מדיקל, מדובר בפתרון החד-פעמי היחיד מסוגו בשוק לביצוע בדיקה ביתית לדום נשימה בשינה.

ה-Watch-PAT משמש לאבחון בלתי פולשני של דום נשימה בשינה. המכשיר, המולבש על כף ידו של המטופל כמו שעון, מודד באמצעות חיישן רגיש המורכב על אצבעו של המטופל את השינויים במהלך השינה בנפח זרימת הדם בקצה האצבע, ובכך מאפשר לנטר בעקיפין את השינויים בפעילותה של מערכת העצבים הסימפתטית שעשויים להעיד על הפרעות בשינה.. הודות לפשטותה של הבדיקה, ניתן לבצע אותה לא רק במעבדת שינה אלא באופן ביתי על ידי המטופל.

העברת הממשק מההתקן לאפליקציה

כדי לפתח גרסה חד-פעמית ל-Watch-PAT, נדרשו באיתמר מדיקל להוזיל את עלויות המוצר. הדבר נעשה באמצעות העתקת ממשק המשתמש מהצג על גבי ההתקן עצמו אל אפליקציה בסמרטפון המתממשקת עם המידע שאוסף המכשיר באמצעות חיבור בלוטות'. בנוסף, בחברה עשו שימוש ברכיבים המיועדים לתחום ה-IoT והסלולאר, המאפשרים להוריד את עלויות האלקטרוניקה בצורה משמעותית. בצד זאת, בחברה מדגישים כי יכולות האבחון של המוצר החד-פעמי זהות לחלוטין למכשיר הרב-פעמי.

המוצר החדש לא בהכרח משנה את המודל העסקי של החברה, אלא מהוה מוצר משלים המיועד בעיקר לנבדקים שהחזרת המוצר הרב-פעמי הינה בעייתית מבחינה פיזית או נבדקים המתגוררים במקום המרוחק ממרכזי השירות והשימוש במוצר חד-פעמי יחסוך מהם מאמץ ועלויות מיותרות. בחברה מתכוונים לשווק תחילה את המוצר בארצות הברית ולאחר מכן ולהפיצו בשווקים הנוספים שבהם החברה הפעילה כמו אירופה ויפן.

מנכ"ל ונשיא החברה גלעד גליק אמר: "אנחנו צופים כי הגרסה החד-פעמית של ה-WatchPAT תגדיל את מספר הרופאים שיוכלו להציע את הטכנולוגיה שלנו למטופליהם." 

קיידנס הכריזה על פלטפורמת אימות חדשה לשבבי-ענק

חברת קיידנס (Cadence) השיקה לפני שבוע פלטפורמה חדשה לתכנון אבות-טיפוס המסוגלת לבצע במהירות גבוהה מיפוי, הרצה ואימות של תכנונים גדולים הכוללים יותר ממיליארד שערים לוגיים (Gates). המערכת החדשה, Protium X1 Enterprise Prototyping Platform, היא הדור השלישי של משפחת פרוטיום של קיידנס, ותוכננה כדי לספק מענה לצורכי הפיתוח של שבבים מורכבים בתחומי הדור החמישי, הרכב, IoT, מעבדים גרפיים וכדומה.

המערכת מתבססת על מערך של רכיבי FPGA של חברת זיילינקס (Xilinx) ממשפחת Virtex UltraScale VU440. היא מאפשרת לבצע את אימות התכנון באמצעות אמולציה, עוד לפני שאב-הטיפוס הפיזי של השבב מוכן. הדבר מאפשר למהנדסי התוכנה להתחיל לעבוד על השבב כבר בשלבי הפיתוח המוקדמים שלו. קיידנס גילתה שאנבידיה (Nvidia) היא אחת מהלקוחות הראשונים של המוצר, והטמיעה אותו בתהליכי הפיתוח של מעבדים גרפיים חדשים עבור שוקי הגיימינג, הרכב ומרכזי הנתונים.

מרכז הכובד עובר למהדסי תוכנה

עוז לביה, מנהל חטיבת אימות החומרה בקיידנס העולמית
עוז לויה, מנהל חטיבת אימות חומרה בקיידנס העולמית

"התכנונים המורכבים כיום מציבים אתגרים גדולים מאוד בתחום האימות, כאשר הטרנזיסטורים נעשים קטנים יותר והשבבים דחוסים וגדולים יותר", הסביר ל-Techtime מנהל חטיבת אימות החומרה (Hardware Verification) בקיידנס העולמית, עוז לויה, אחד מהאנשים המרכזיים שהובילו את פיתוח הפלטפורמה החדשה. לויה הגיע לקיידנס מהמרכז הישראלית של חברת ג'ספר (Jasper), שנרכשה על-ידה בשנת 2014. לדבריו, השינויים האלה באים לידי ביטוי בעלייה בפונקציונליות וברמת הסיבוכיות של התוכנה.

לויה: "תהליך פיתוח התוכנה הוא השלב המרכזי המכתיב כיום את זמן היציאה לשוק של שבב חדש. לכן חשוב לאפשר למתכנתים לעבוד במקביל לתהליך פיתוח החומרה. הפתרון שלנו מאפשר למפות באופן אוטומטי תכנונים גדולים מאוד לתוך מערך של רכיבי FPGA, עוד לפני שהשבב מוכן, ובכך לספק למתכנתים פלטפורמה המאפשרת להם להריץ ולבדוק את התוכנה שהם מפתחים".

המערכת בנויה במתכונת מדרגית (Scalability) ולכן מתאימה למגוון רחב של יישומים בגדלים שונים. הלקוחות יכולים להתחיל בשימוש בפלטפורמה קטנה, ולהגדיל אותה עד לגודל של 32 מסדים הכוללים 1,536 רכיבי FPGA. ברמה הזאת, היא מסוגלת לבצע אמולציה של שבב הכולל מיליארד שערים לוגיים העובד במהירות שעון של 5MHz. לויה: "מיפוי תכנונים באמצעות FPGA אינו דבר חדש. הבעיה היא שזה לוקח המון זמן לבצע את המיפוי וזמן ההרצה הינו מוגבל".

טכנולוגיית החישוב המקבילי של רוקטיק הישראלית

"בנוסף, בתכנונים גדולים כמעט בלתי אפשרי לבצע ידנית את החלוקה לתוך רכיבי ה-FPGA. פריצת הדרך כאן היא שהפלטפורמה מבצעת את המיפוי והחלוקה (Partition) באופן אוטומטי, ויודעת להתמודד עם תכנונים גדולים מאוד". כאן יש מקום חשוב לטכנולוגיה ישראלית: קיידנס ביצעה לאורך השנים שורה של רכישות אסטרטגיות של חברות ישראליות, כשהבולטות בהן הן וריסיטי (Verisity), ג'ספר (Jasper) ורוקטיק (Rocketick).

החברות הללו היוו את הבסיס להתרחבות מרכזי הפיתוח של קיידנס בישראל, והטכנולוגיות שלהן מהוות חלק מרכזי במערכות של קיידנס. הסקלביליות של ProtiumX1 התאפשרה בין השאר הודות לטכנולוגיית החישוב המקבילי של רוקטיק (שנרכשה על-ידי קיידנס בשנת 2014), המאפשרת לבצע את תהליך הסימולציה וההרצה על מספר מעבדים בו-זמנית.

לביה: "לקחנו את הקונספט של רוקטיק ואנחנו מיישמים אותו ביישומים נוספים. למשל, בתכנון של 3-4 מיליון שערים אין דרך לעשות קומפילציה בצורה ישירה, זה לוקח ימים. במקום להשתמש במכונה אחת, אנחנו מבצעים את הקומפילציה, החלוקה וניפוי הבאגים בצורה מקבילית, וזה מאיץ את כל התהליך משמעותית".

לקוח נוסף של פארא-זירו קיבל מה-FAA היתר להטסת רחפנים

רשות התעופה הפדראלית (FAA) העניקה ל-Hensel Phelps, אחת מחברות הבנייה הגדולות בארצות הברית, היתר מיוחד להטיס רחפנים מעל קהל אנשים, מה שיאפשר לה להרחיב את השימוש שהיא עושה ברחפנים והטיסם מעל אתרי בנייה בשעות העבודה על מנת לפקח על מהלך העבודות. זהו ההיתר הראשון מסוג זה שמעניקה ה-FAA לחברת בנייה.

ההיתר הושג לאחר שחברת הבנייה הטמיעה במערך הרחפנים שלה את מערכת הבטיחות של חברת Para-Zero הישראלית, הכוללת מצנח ומערכת בקרה, על מנת להבטיח את נחיתתו הבטוחה של הרחפן על הקרקע במקרים של אובדן שליטה, תקלה או התנגשות. לדברי פארא-זירו, האישור קובע סטנדרט חדש בתעשייה אשר יאפשר לחברות בנייה נוספות, כמו גם חברות מסחריות אחרות העושות שימוש ברחפנים, לקבל היתר טיסה מעל קהל תוך שימוש במערכת הבטיחות של פארא-זירו.

הנזל פלפס דורגה על ידי חברת ENR כחברת הקבלן ה-21 בגודלה בארצות הברית ב-2018, והיא אחת החברות הראשונות בענף הבנייה שהחלה לעשות שימוש ברחפנים במסגרת פעילותה. החברה מפעילה מערך רחפנים, באמצעות חברת Skyward, עוד מ-2015. ואולם, בשל האיסורים הרגולטוריים הרבים החלים על שימוש ברחפנים, השימוש עד כה היה מוגבל לביצוע צילומים אוויריים של אתרי הבנייה לצרכי שיווק. ההיתר יאפשר לחברת הבנייה להרחיב את השימוש במערך הרחפנים ולהפעילם גם במהלך שעות העבודה באתרי הבנייה.

שוק הרחפנים המסחריים מצוי בתנופה גדולה, ולהערכת ה-FAA עצמה, מספר הרחפנים הרשומים צפוי לגדול עד 2023 פי שלושה ולהגיע לכ-830 אלף כלים רשומים בארצות הברית בלבד. עם זאת, ה-FAA מטילה שורה של מגבלות על הטסת רחפנים מסחריים בתחומי ארצות הברית. כך למשל, חל איסור להטיס רחפנים בזורים אורבניים מעל קהל גדול של אנשים או להטיס רחפנים מעבר לקו הראייה (Line of Sight) של המפעיל. מגבלות אלה, שנובעות משיקולים בטיחותיים, מהוות אחד המחסומים העיקריים הבולמים את התפתחות שוק הרחפנים המסחרי.

גם הרחפנים של אירובוטיקס מצוידים במצנחים של פארא-זירו

כדי לקבל ההיתר המיוחד, הנזל פלפס נדרשה להוכיח ל-FAA שהרחפנים בטוחים ואינם מהווים סכנה לציבור, והתבססה בתהליך על מידע שפארא-זירו סיפקה על המערכת ועל האופן שבו היא נבדקה. ההיתר הנוכחי הוא חלק מהניסיון של ה-FAA לקבוע סטנדרטים בטיחותיים שיאפשרו לחברות מסחריות נוספות לקבל היתרי טיסה מורחבים לרחפנים. המעורבות של פארא-זירו בתקדים שקובע כעת ה-FAA יכול לסייע לחברה לחדור בצורה משמעותית לשוק הרחפנים המסחרי ולעודד חברות נוספות להשתמש במערכת הבטיחות שלה על מנת לקבל היתרים דומים מה-FAA.

זהו היתר הטיסה החריג השני שמעניק ה-FAA לרחפנים המשלבים את מערכת הבטיחות של פארא-זירו. בחודש ינואר העניקה הרשות היתר לחברת אירובוטיקס הישראלית להטיס רחפנים אוטונומיים, הנלטים מרחוק, גם מעבר לקו הראייה של המפעיל, מה שיאפשר לחברה להפעיל את מערך הרחפנים שלה ממרכז בקרה ושליטה מרוחק. כל הרחפנים של אירובוטיקס מצוידים בערכת הבטיחות של פארא-זירו.

מדיגוס מדווחת על הסכם רישוי ראשון מאז עברה למודל עסקי חדש

חמישה חודשים לאחר שהחליטה לעבור למודל עסקי של מכירת רישיונות לשימוש בטכנולוגיה שלה, חברת מדיגוס מדווחת היום על הסכם רישוי ראשון. החברה מעומר חתמה על הסכם עם חברת גולדן גראנד (Shanghai Golden Grand) לרישוי מערכת ה-MUSE של מדיגוס בסין, הונג קונג, טאיוואן ומקאו. תמורת הרישיון, שירותי ההדרכה והמוצרים תשלם גולדן גראנד למדיגוס כ-3 מיליון דולר, וזאת עד להשלמת הקמת קו ייצור בסין. מאז 2015 שישמשה גולדן גראנד כמפיצה של מדיגוס בסין.

עד היום שיווקה מדיגוס את מערכת ה-MUSE, המשמשת לטיפול זעיר-פולשני בצרבת כרונית (GERD), באמצעות רשת מפיצים ברחבי העולם. ואולם, בעקבות השתלטות קרן פיור קפיטל בסוף 2018 והחלפת כל חברי הדירקטוריון בחברי דירקטוריון חדשים, בראשות היו"ר פרופ' בנעד גולדוואסר, החברה החלה לבצע שורה של שינויים מבניים ועסקיים.

ביטדש ינואר הודיעה מדיגוס על ביטול הסכם ההפצה שלה בארצות הברית ועל מעבר למודל של מכירת רישיונות. ישנם כמה הבדלים בין הסכמי הפצה למכירת רישיונות. בהסכם הפצה, החברה המפיצה מתחייבת לרכוש מספר מוגדר של מערכות בשנה במחיר מסוים לצורך מכירתן ולרוב גם זוכה לבלעדיות בשוק שבו היא פועלת. בהסכמי רישיונות החברה המפיצה משלמת סכום מסוים עבור הרשות לשווק, ולעיתים גם לייצר בעצמה, את הטכנולוגיה. בנוסף לדמי הרישיון הראשוניים, החברה גם מקבלת תמלוגים על כל מכירה. מודל של מכירת רישיונות עשוי להפחית את עלויות השיווק של החברה, ולעיתים גם את עלויות הייצור במידה והמפיץ מייצר באופן עצמאי את המערכת. במדיגוס העריכו בינואר כי מכירת הרישיונות יניבו לחברה תשלומים מראש של כמה מיליוני דולרים, וההסכם הראשון שעליו דיווחה החברה היום מספק אומדן ראשון להיקף ההכנסות הצפוי של המודל החדש. 

יהושע בלקר מונה לסמנכ"ל התפעול של צ'ק-קאפ

יהושע (שוקי) בלקר מונה לסמנכ"ל התפעול של חברת צ'ק-קאפ (Check-Cap), כך הודיעה היום החברה. בלקר, אשר ייכנס לתפקידו במהלך חודש יוני, מצטרף לצ'ק-קאפ בשעה שחברת הסטארט-אפ מעוספיה, שפיתחה גלולת רנטגן נבלעת לאיתור פוליפים טרום סרטניים במעי הגס, נמצאת בהליכי אישור אחרונים באירופה ובארצות הברית ולקראת תחילת שלב המסחור.

ואמנם, בלקר מביא ניסיון ניהולי בייצור בקנה מידה גדול בתחום מוצרים מבוססי-גלולה בשנים שבהן עבד בענקית המכשור הרפואי מדטרוניק ובחברות-הבנות שלה, בעיקר קובידיאן. במדטרוניק היה בין היתר מנהל התפעול, סגן נשיא לייצור ותפעול ומנהל הייצור.

בתפקידו האחרון לפני הצטרפותו לצ'ק-קאפ כיהן בלקר כסמנכ"ל תפעול ושירותים גלובליים בחברת מזור רובוטיקה הישראלית, שפיתחה מערכות הנחיה רובוטיות לניתוחי עמוד שדרה ואשר נרכשה ב-2018 על ידי מדטרוניק. לפני כן כיהן מר בלקר בתפקידי ניהול שונים בחברת מדטרוניק,

אלכס עובדיה, מנכ"ל צ'ק-קאפ, מסר: "שוקי מצטרף אלינו בתקופה מרגשת מאד עבור החברה, בה אנו ממשיכים להתקדם בניסוי הפיבוט שלנו בארה"ב. ניסיונו הרב של שוקי בניהול צוותים גלובליים בחברות מובילות בתחום המכשור הרפואי יתרום לנו ערך רב ככל שאנו מתקדמים לקראת אישור רגולטורי בארה"ב, וכן יחזק את מערך התפעול ואת תוכניות המסחור שלנו."

זיו בלפר מונה לסגן נשיא עולמי לפיתוח ב-PTC העולמית

זיו בלפר, מנהל מרכז הפיתוח של  PTC בישראל, התמנה לסגן נשיא עולמי למחקר ופיתוח של החברה הגלובאלית. מ-PTC נמסר כי במסגרת תפקידו החדש ינהל בלפר את פיתוח כל קווי מוצרי החברה וינהל את 1,700 אנשי הפיתוח שעובדים במרכזי הפיתוח של החברה ברחבי העולם, ובמקביל ימשיך לנהל את  PTC ישראל במקביל לתפקידו החדש.

PTC היא אחת מחברות התוכנה הגדולות בעולם בתחום התוכנות לתכנון תעשייתי. בשנת 2018 הסתכמו מכירותיה בכ-1.25 מיליארד דולר וכיום היא נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-9.5 מיליארד דולר. היא מתחרה בחברות כמו סולידוורקס של דאסו, סימנס PLM ובחלק מהמוצרים גם באוטודסק. עם לקוחותיה של PTC נמנות חברות יצור וטכנולוגיה מובילות כמו טויוטה, לוקהיד מרטין, בואינג, אאודי, קאטרפילר, ג'נרל אלקטריק, רייתיאון, EADS, סמסונג, דל, טושיבה, מוטורולה ועוד.

מרכז הפיתוח הישראלי של PTC החל לפעול בשנת 1991, וכיום ופועל משלושה אתרים: אזור התעשייה מת"ם בחיפה, הרצליה פיתוח וקרית שדה התעופה. הוא נחשב למרכז הפיתוח השני בגודלו של PTC העולמית. בשנים האחרונות PTC  הגדירה את מרכז הפיתוח   בישראל כמרכז פיתוח אסטרטגי, כתוצאה מכך המרכז שילש את גודלו בפחות מעשור ומונה כיום כ-300 עובדים.

המרכז הישראלי אחראי לפיתוח המוצרים המובילים של PTC, בין היתר על הגרסה החדשה של פלטפורמת התיב"ם של החברה, ה-Creo 3D, שהושקה באחרונה. בשיחה עם TechTime לפני מספר חודשים אמר בלפר, שהוביל את הפיתוח, "כעת אנחנו נכנסים לתחומים חדשים כמו בינה מלאכותית ואנליזה נומרית המאפשרים לוודא שהתכן עומד ביעדים ולשלב תובנות מורכבות בתוך התכנון."

ה-FDA אישר את מדבקת המיגרנות האלקטרונית של תרניקה

חברת האלקטרו-פארמה תרניקה (Theranica), שהוקמה לפני כשלוש שנים, קיבלה מה-FDA אישור שיווק למוצר הראשון שלה, Nerivio Migra, מדבקה אלקטרונית לבישה לשיכוך כאבי מיגרנה באמצעות אפנון עצבי. האישור ניתן במסגרת הליך דה נובו (De Novo), המיועד לאישור מכשור רפואי חדשני במקרים שבהם אין בשוק מוצרים דומים. החברה נערכת להתחיל לשווק את המדבקה בארצות הברית עוד השנה.

הפיתוח של תרניקה משתייך לתחום חדש של טיפולים שאינם מתבססים על תרופות כימיקליות אלא על שימוש באמצעים אלקטרוניים. מדבקת המיגרנות של תרניקה, המולבשת על הזרוע של המטופל, מצוידת בשבב המשדר פולסים חשמליים כדי לבצע אפנון עצבי (נוירו-מודולציה) לתאים העצביים המצויים מתחת לעור, ובכך להפחית או להפסיק את הכאב. המדבקה כוללת אלקטרודות ENS/NMES, סוללה, השבב הייעודי של החברה ומקמ"ש בלוטות' (BLE) המאפשר לשדר את המידע לאפליקציה בסמארטפון באמצעותה המשתמש מנהל את אופן ועוצמת הטיפול.

בטכניקת נוירו-מודולציה (Neuromodulation) משדרים פולסים חשמליים במתח נמוך הממוקדים בתאי עצב, במטרה למתן את אותות הכאב או לעורר תגובה נוירולוגית שלא היתה קיימת. השיטה פותחה עוד בשנות ה-60, אך רק בעשור האחרון החלו לצאת לשוק מכשירים המתבססים על הטכנולוגיה. ברובם הם מתמקדים בטיפול בתסמונות אפליפסיה, מיגרנה, פציעות בעמוד השדרה, פרקינסון ובריחת שתן. בעבר נעשו ניסויים לטפל במיגרנות באמצעות נוירו-מודולציה, אולם הם דרשו שמוש באלקטרודות שהוכנסו לראש מתחת לעור. חברת טראניקה מציעה גרסה שהיא בלתי פולשנית וקלה לשימוש.

אישור ה-FDA התקבל על בסיס ניסוי קליני שערכה תרניקה ב-12 מרפאות כאב בארצות הברית בקרב 252 מטופלים. המחקר הציג תוצאות גבוהות בשיכוך כאב המיגרנה כשעתיים וכ-48 שעות לאחר הטיפול במדבקה. "מכשיר הטיפולי החדשני הזה הציג ממצאים קליניים מאוד טובים," אמר פרופסור מסעוד האשינה, העומד בראש האיגוד הבינלאומי לכאב ראש. "הם מעידים שהטיפול במכשיר יכול להקל משמעותית את כאב הראש ותסמינים נוספים הנלווים למיגרנות."

במקביל לתחילת שיווק מדבקת המיגרנות, בחברה מתכוונים לפתח על בסיס הטכנולוגיה טיפולים לתסמונות כאב נוספות. מנכ"ל החברה ואחד ממייסדיה אלון אירוני אמר, "כבר זיהינו 7 תסמונות של כאב שניתן לטפל בהן באמצעות טיפול טכנולוגי בלתי פולשני וללא שימוש בתרופות, וזאת לאחר ביצוע המחקרים הקליניים הנדרשים."

 

ReWalk פיתחה חליפת-הליכה חכמה לשיקום נפגעי שבץ

מניית חברת ReWalk Robotics הישראלית זינקה אתמול בנסד"ק ב-37% ובהיקפי מסחר גדולים מאוד, לאחר שהיא הודיעה כי החליפה החדשה שפיתחה, ReStore, קיבלה אישור שיווק באירופה (CE). חליפתReStore  היא חליפה רובוטית "רכה" וחכמה, אשר מיועדת לאימוני הליכה בתהליך השיקום של נפגעי שבץ. היא פותחה במרכז הפיתוח של החברה ביוקנעם, על-בסיס פטנטים שנרכשו מאוניברסיטת הרווארד.

אישור ה-CE התקבל לאחר ניסוי שהתקיים ב-2018 ב-5 מכוני שיקום מובילים בארצות הברית בקרב כמה עשרות מטופלים. בחודש פברואר ריווק הגישה גם ל-FDA בקשה לאישור שיווק בארצות הברית, ולהערכתה האישור יתקבל תוך חודשים ספורים. התגובה הנלהבת של השוק נובעת כנראה מהעובדה שהמוצר החדש פותח בפני החברה שוק גדול בהרבה מזה שבו היא פועלת כיום.

מערכת ההליכה הקודמת של ריווק מתבססת על שלד חיצוני, ונועדה לסייע לאנשים הסובלים משיתוק קבוע בגפיים התחתונות, בעקבות פגיעה בעמוד השדרה. זוהי אוכלוסיית יעד מצומצמת יחסית ושוק שבו יש לחברה מתחרות. החליפה החדשה מיועדת לנפגעי שבץ, שמספרם באוכלוסייה גדול בהרבה, והפתרון של החברה הוא כרגע הפיתרון היחיד מסוגו בשוק.

לתרגם את התנועה מהרגל הבריאה לרגל הפגועה

שבץ הוא גורם מוביל לנכות ופוגע ב-17 מיליון בני אדם מדי שנה בכל העולם. כ-80% מנפגעי השבץ סובלים מהפרעות תנועה (לוקו-מוטוריות), המתאפיינות בהיעדר סימטריה באורך הצעדים, מהירות נמוכה ואי-התאמה ביו-מכנית. מטופלים אלה עוברים תהליך של טיפול פיזיותרפי שנועד לשקם את יכולת התנועה שנפגעה, אך חלקם נותר עם הגבלות שעשויות להתבטא בצליעה, רגל רפה או לקויות מוטוריות אחרות. החליפה של ריווק נועדה להאיץ ולייעל את תהליך השיקום.

בניגוד למערכות עזר המתבססות על שלד חיצוני (exoskeleton systems) קשיח וכבד, שמשקלו עשוי להגיע ל-20-30 ק"ג, המערכת של ריווק בנויה כחליפה לבישה המורכבת מכבלים גמישים ודקים, ומשקלה הוא כ-4 ק"ג בלבד. תנועת הכבלים מתבצעת על-ידי צירים ממונעים הנשלטים על-ידי שלושה חיישנים: שניים מנטרים את מהירות וזווית התנועה שמבצע המטופל ברגל הבריאה, וחיישן נוסף המפקח על התנועה המשלימה ברגל הנגדית, ובכך מאפשר הליכה סימטרית ותקינה.

מערכת שיקום חכמה

בשיחה עם TechTime הסביר סמנכ"ל הכספים של החברה, אורי גון: "במכוני שיקום משתמשים כיום במערכות שלד חיצוני קשיחות שבעצם הוסבו לנפגעי שבץ. מדובר במערכות כבדות שיושבות על כל הגוף. ואולם, מאחר שנפגעי שבץ סובלים ממוגבלות רק בצד אחד, המערכת שלנו מתלבשת רק על הרגל הפגועה, ולמעשה דוגמת את צורת ההליכה של המטופל ברגל הבריאה ומעבירה את הכוחות הנדרשים כדי לייצר את אותה תנועה ברגל הפגועה. המערכת שלנו גם זולה באופן משמעותי בהשוואה לעזרים שבהם משתמשים כיום".

העיצוב הרך ודמוי הבגד של ReStore מאפשר ביצוע של מגוון תנועות, לרבות סיוע בתנועות מוטוריות מורכבות יותר כמו הנעת כף הרגל לכיפוף הקרסול עם כל פסיעה ופסיעה. המערכת גם יודעת לעקוב אחר תהליך השיקום ולאפר למטפל לטייב את הטיפול על סמך נתונים בזמן אמת."זוהי חליפה חכמה, המאפשרת תהליך שיקום מדויק יותר עם עקומת שיפור גדולה יותר, וזאת מאחר שהיא מאפשרת למטופל לבצע פעולות יומיומיות בצורה אינטנסיבית. כמו כן, מכון השיקום יכול להשתמש בדאטה שמייצרת המערכת כדי להציג בפני חברות הביטוח את מידת השיפור ולזכות בכיסוי".

מערכת השלד החיצוני של ריווק, המיועדת למשותקים

מפיתוח חליפה לשדה הקרב לשיקום נפגעי שבץ

הפיתוח של ReStore התבצע בישראל אך הוא מתבסס על מחקרים שבוצעו באוניברסיטת הרווארד. בשנת 2016 חתמה ריווק על הסכם רישוי לכל הפטנטים של האוניברסיטה בתחום החליפות הרכות. במקור נערך המחקר באוניברסיטה עבור משרד ההגנה האמריקאי, במטרה לפתח חליפות גמישות אשר יסייעו לחיילים לנוע מהר יותר בשדה הקרב, ולשאת בקלות ציוד כבד. לאחר מכן הוסבו מאמצי המחקר לתחום המכשור הרפואי.

"יש לנו מחלקת מחקר מאוד איכותית שפועלת עבורנו בהרווארד. הצטבר כבר המון דאטה ויש כבר מספר מחקרים שמראים כיצד החליפה משפרת את מהירות וצורת ההליכה של נפגעי שבץ". ריווק צפויה להתחיל כעת בשיווק המערכת באירופה. "אנחנו מוכרים בשוק בזכות מערכת ה-ReWalk שלנו ועובדים מול 270 מכוני שיקום. נחדור לתחום החדש דרך המקומות שכבר מכירים אותנו. בהמשך אנחנו עשויים להתאים את החליפה גם עבור חולי פרקינסון וטרשת נפוצה".

הדו"ח חושף את מצבה הרעוע של אירונאוטיקס

קבוצת אירונאוטיקס (Aeronautics) פרסמה השבוע את מה שעשוי להיות הדו"ח הרבעוני האחרון לפני השלמת עסקת מכירתה והפיכתה לחברה פרטית. התמונה העולה מהדו"ח על מצבה העסקי והניהולי של יצרנית המל"טים מעלה תהיות לגבי המחיר הגבוה שאותו הסכימו לשלם רפאל ואיש העסקים אביחי סטולרו תמורת החברה, כ-850 מיליון שקל. העיסקה נחתמה לאחר מאבק איתנים מול התעשייה האווירית, מאבק שהיה אחראי במידה רבה על המחיר הגבוה של החברה. 

הכנסותיה של אירונאוטיקס ברבעון הראשון של 2019 עלו ב-5% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2018, מ-30.9 מיליון דולר ל-32.4 מיליון דולר, אולם, מדובר בנתון מטעה, מכיוון שהכנסות הרבעון הראשון כוללות את הכנסות חברת CP Technologies, המייצרת מערכות תקשוב ובקרה לרחפנים צבאיים ונרכשה על ידי אירונאוטיקס במאי 2018. חברת CP תרמה ברבעון הראשון כ-4 מיליון דולר להכנסות של הקבוצה. כלומר, בלעדיה חלה ירידה של 8% במכירות.

מנוע הצמיחה המעופף לא ממריא

כאשר בוחנים את פעילות הליבה של אירונאוטיקס, ייצור ומכירת מל"טים, המגמה הרב-שנתית אמורה לעורר דאגה אצל הרוכשת רפאל. ברבעון הראשון מכרה אירונאוטיקס מל"טים בסכום של 19.3 מיליון דולר, בהשוואה ל-20.9 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2018 ו-23.1 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2017. כלומר, ירידה של 16.4% בשנתיים בתחום שהיה אמור להיות מנוע הצמיחה העיקרי של החברה. החברה הסבירה את הירידה בהכנסות מהתארכות משך הביצוע של פרויקטים של החברה.בנוסף לירידה במכירות, חלה שחיקה בשיעור הריווחיות של העסקאות: מ-30% ל-22%. בתקופה המקבילה ב-2017 עמד שיעור הרווחיות על 34%. החברה דיווחה שהירידה בריווחיות נובעת מההחלטה לממש פרויקטים בתחום המל"טים בשיעורי רווחיות נמוכה מהרגיל, בהם בפרויקטים מול מערכת הביטחון ופרויקט אסטרטגי במדינה אירופית. התוצאה: ההפסד התפעולי הוכפל כמעט פי ארבעה: מ-1.2 מיליון דולר ל-4.6 מיליון דולר, וההפסד הנקי עלה מ-1.9 מיליון דולר ל-5.1 מיליון דולר. למעשה, בכל שנת 2018 הסתכם ההפסד התפעולי במיליון דולר בלבד.

הירידה בביצועים הכספיים הביאה לדלדול בקופת המזמונים של החברה, אשר מסתמכת יותר ויותר על קווי אשראי בנקאיים לצורך מימון פעילותה השוטפת. עלויות המימון ברבעון הראשון האמירו מ-0.3 מיליון דולר ל-1.6 מיליון דולר ותזרים המזמונים השלילי תפח ל-7.4 מיליון דולר. גם קופת המזומנים נקלעה לגירעון שלילי של 1.7 מיליון דולר.  

אינטל משקיעה בחיישן ה-SWIR של TriEye

חברת אינטל מקדמת חברה ישראלית חדשה בתחום הרכב האוטונומי. חברת הסטראט-אפ התלת-אביבית TriEye, שפיתחה פתרון חישה מבוסס אינפרא-אדום לרכב אוטונומי עבור התמודדות בתנאי ראות ירודים, השלימה סבב גיוס A בהיקף של 17 מיליון דולר בהובלת Intel Capital, זרוע ההשקעות של אינטל. החברה גם הודיעה כי תוציא את הפתרון לשוק כבר בשנת 2020.

לסבב הגיוס הצטרף משקיע חדש נוסף, מריוס נכט (ממייסדי צ'ק-פוינט) והשתתפה בו קרן ההון גרוב ונצ'רס של דב מורן (מייסד אם-סיסטמס), שהשקיעה 3 מיליון דולר בגיוס הסיד של החברה שהתקיים בחודש נובמבר 2017. דב בעקבות ההשקעה מונה דב מורן ליו"ר החברה. מצלמת האינפרא-אדום (IR) של TriEye פועלת בתחום הקרינה Short-Wavelength InfraRed באורך גל של 1.4µm-3µm, ומתאימה ליישום במגוון תחומים, שהמרכזי בהם הוא בתחום הרכב האוטונומי.

המערכת של החברה מציעה פתרון חישה יעיל לתנאי ראות בעייתיים כמו חושך, גשם, ערפל ואבק. להערכת החברה מצלמות מבוססות SWIR מאפשרות אמינות גבוהה יותר ודיוק רב יותר בזיהוי מכשולים ועצמים בתנאי ראות ירודים בהשוואה לפתרונות חישה אחרים, כדוגמת מכ"ם ולידאר (LiDAR). עם זאת, עד היום נעשה שימוש בטכנולוגיה הזו רק בתעשיות הצבאיות, ובתחומי החלל והתעופה, בשל עלותם הגבוהה של החיישנים, שעשויה להגיע עד 10,000 דולר.

חברת TriEye הצליחה להקטין את מחיר המערכת באמצעות שימוש בחיישנים המיוצרים בטכנולוגיית CMOS, ולמזער את גודלם באופן שיאפשר ייצור המוני והתקנתם במתכונת של מצלמה ברכב. מתיאור באתר החברה עולה שהיא מתכננת לשווק אותה במתכונת של ארבע מצלמות לרכב, אחת לכל כיוון. הטכנולוגיה פותחה לאחר מחקר רב-שנים באוניברסיטה העברית בירושלים בהובלת פרופ' אוריאל לוי, הנחשב לחוקר מוביל בתחום הננו-פוטוניקה.

אינטל תשלב בין החיישן של מובילאיי ו-TriEye?

ההשקעה של אינטל ב-TriEye עשויה לרמז שהחברה מחפשת חיישן משלים למצלמה של מובילאיי, שכמו חיישנים ויזואליים דומים הינו מוגבל בתנאי ראות ירודים ולכן יצרני הרכב מתקינים גם חיישני לידאר ומכ"ם. שילוב הפתרון של TriEye בפלטפורמות הנהיגה האוטונומית של אינטל עשוי לאפשר לה להציע פתרון מלא יותר הנותן מענה גם למצבי ראות בעייתיים. "הטכנולוגיה של TriEye יכולה להעצים את התיפקודיות של המצלמות המסורתיות על-ידי הגברת הביצועים בתנאי ראות ירודים ולשמש נדבך משלים למצלמות החישה הוויזואליות", אמר מנכ"ל אינטל קפיטל ישראל, יאיר שוהם.

חברת TriEye הוקמה בשנת 2016 על-ידי המנכ"ל אבי בקל, פרופ’ אוריאל לוי המשמש כטכנולוג הראשי של החברה ועל-ידי עומר קפח. לדברי בקל, המצלמה כבר מעוררת התעניינות בקרב יצרניות רכב בעולם. "גיוס ההון יאפשר לנו להשלים את פיתוח חיישן ה-HD SWIR ואת האלגוריתמים שלנו. שוק היעד הראשון והמרכזי של החברה הוא תעשיית הרכב, אולם החברה מתכננת להשקיע בפיתוח יישומים עבורו בשוקי האבזרים הניידים, האבטחה והתעשייה.

הצוות של TriEye

מרכז רפואי אירופי ימסחר את שעון הלב החכם של קרדיאק-סנס

חברת קרדיאק-סנס (CardiacSense), שפיתחה אביזר לביש המודד את פעילות הלב ברמת דיוק של ECG, חתמה על מזכר הבנות עם מרכז רפואי אירופי מוביל להשקעה בחברה ומסחור עתידי של המכשיר שלה, כך הודיעה היום חברת מרחביה, המחזיקה בכ-6.5% ממניות קרדדיאק-סנס. לאחרונה השלימה קרדיאק-סנס בהצלחה בבית חולים איכילוב ניסוי קליני ראשון מתוך שניים הנדרשים על-ידי ה-FDA וה-CE, וכעת היא נערכת לקראת תחילת הניסוי הקליני השני והאחרון, אשר יתקיים בבית חולים בארצות הברית.

במידה ויבשיל מזכר ההבנות להסכם סופי, המוסד הרפואי ישקיע בקרדיאק-סנס סכום של כחצי מיליון דולר בתמורה לקבלת מניות לפי שווי חברה של כ-30 מיליון דולר (לפני כחודש גייסה החברה 3.5 מיליון דולר לפי שווי חברה של 20 מיליון דולר). למרכז הרפואי תינתן האופציה לרכוש בהמשך מניות נוספות עד לאחזקה של כ-7% ממניות החברה.

במקביל, שתי החברה יקימו מיזם משותף (Joint Venture) במטרה להמשיך את פיתוח המוצר ולהתחיל לשווקו באחת ממדינות מערב אירופה. בהודעה נמסר כי שתי החברות מתכוונות לחתום תוך 30 יום על הסכם מחייב הנוגע לביצוע ההשקעה ותוך 60 יום על הסכם מחייב הנוגע להקמת המיזם המשותף.

שעון חינני במקום א.ק.ג מסורבל

קרדיאק-סנס פיתחה טכנולוגיה יוצאת דופן המאפשרת לנטר הפרעות בקצב הלב באמצעות מכשיר לביש ונייד דמוי שעון, ולזהות מראש התפתחות של תופעת פרפור עליות, שהיא הפרעת לב הנפוצה ביותר אשר מביאה למותם של כ-130 אלף בני אדם בשנה בארצות הברית בלבד. ליבת הטכנולוגיה מבוססת על אלגוריתם ועל חיישן ייחודי: האלגוריתם שהחברה פיתחה מאפשר לעקוב אחר פעילות הלב וכלי-הדם באמצעות פרמטר הקרוי PPG – Photo Plethysmo Gram.

מדידת PPG עוקבת אחר שינויים בנפח כלי-הדם באמצעות חיישן אופטי ייחודי שהחברה פיתחה, אשר מאפשר לבצע מדידות שעד היום התקבלו רק בבדיקת א.ק.ג (Electrocardiography) מסורבלת במהלך ביקור בבתי חולים או במרפאות. בניגוד למוצרים מתחרים כמו Apple-Watch, המוצר של קרדיאק-סנס מצליח לבצע את המדידות גם כשהאדם נמצא בתנועה או אפילו תוך כדי שינה.   

גלובלפאונדריז מוכרת את Avera למארוול ב-740 מיליון דולר

כחודש לאחר שמכרה את אחד ממפעלי הייצור שלה לחברת און-סמי (On-Semi), ממשיכה קבלנית ייצור השבבים אמריקאית גלובלפאונדריז ((GlobalFoubdries להוציא לפועל את תוכנית הרה-ארגון שלה, ובשבוע שעבר הודיעה על מכירת חברת Avera שבבעלותה, ליצרנית השבבים מארוול (Marvell). חברת Avera עוסקת בתכנון וייצור רכיבי ASIC לתקשורת קווית ואלחוטית.

העסקה תואמת את הכיוון האסטרטגי החדש של שתי החברות. מבחינת גלובלפאונדריז, המכירה מהווה את השלב השלישי בתוכנית שינוי המיקוד העסקי שמוביל מנכ"ל החברה, ד"ר תומס קולפילד מאז נכנס לתפקידו במרץ 2018. כזכור, בחודש אוגוסט 2018 הודיעה גלובלפאונדריז שהיא זונחת את תוכנית פיתוח טכנולוגיות הייצור בגיאומטריה של 7 ננומטר בגלל עלויות הפיתוח הגדולות, ומתמקדת בשכלול פלטפורמות הייצור הקיימות המבוססות על טרנזיסטורי FinFET ברוחב צומת של 12 ננומטר ו-14 ננומטר.

האם גלובלפאונדריז בדרך למכור מפעל שלישי?

גלובלפאונדריז רכשה את Avera מיבמ בשנת 2014, ולפני כשנה הפכה אותה לחברה עצמאית בבעלותה כדי שזו תוכל לחתום על הסכמי ייצור בטכנולוגיית 7 ננומטר עם המתחרה הטאיוואנית TSMC. חברת Avera מעסיקה כ-400 עובדים, מרביתם עובדי יבמ לשעבר. בפרק הזמן הקצר של פעילותה, הצליחה Avera להשיג מספר זכיות תכנון משמעותיות, שכעת יעברו למארוול.

בנוסף, מאז תחילת 2019 היא מכרה שני מפעלי ייצור המייצרים שבבים בפרוסות סיליקון של 300 מילימטר: אחד לחברת VIS הטאיוואנית והשני לאון-סמי. ההיקף הכולל של העסקאות הסתכם בכ-670 מיליון דולר. בתעשייה יש הערכות שהחברה צפויה למכור השנה מפעל ייצור שלישי. מבחינת מארוול, עיסקת Avera נועדה לסייע לה לחדור לתחומי צמיחה חדשים, ובראשם תכנון וייצור שבבים לתחנות בסיס של הדור החמישי. "מארוול תציע כעת ללקוחות יכולות מובחרות של פיתוח וייצור רכיבי ASIC בהתאמה חלקית ומלאה", אמר מנכ"ל מארוול, מאט מרפי.

זו העיסקה השנייה של מארוול החודש הזה: לפני שלושה שבועות היא רכשה מארוול את חברת Aquantia מסן חוזה, קליפורניה, תמורת 452 מיליון דולר במזומן, במטרה לחזק את מעמדה בתחום שבבי התקשורת לרכב. במסגרת ההסכם הנוכחי, התחייבה מארוול לבצע הזמנות ייצור בהיקף מסויים מחברת גלובלפאונדריז.

איתמר מדיקל נכנסת לשוק הקרדיולוגי בארה"ב

חברת איתמר מדיקל שפיתחה מכשיר ביתי לאבחון וטיפול בדום נשימה בשינה, חתמה על הסכם אסטרטגי עם BioTelemetry האמריקאית המספקת שירותי רפואה מרחוק, אשר במסגרתו תציע החטיבה הקרדיולוגית של BioTelemetry, BioTel Heart, את הפתרון של איתמר מדיקל ל-20 אלף קרדיולוגים ברחבי ארצות הברית שהיא עובדת מולם. בתגובה להודעה עלתה אתמול מניית החברה ב-5.3% בבורסה בתל אביב, והיא נסחרת כיום לפי שווי שוק של כ-352 מיליון שקל.

חברת ביו-טלמטרי נסחרת בבורסת נסד"ק בשווי של 1.4 מיליארד דולר ונחשבת לאחת מהחברות המובילות בארצות הברית בתחום המתפתח של רפואה מרחוק. היא גם מפתחת בעצמה מכשור רפואי דיגיטלי, וגם מפיצה ומשווקת פיתרונות של חברות חיצוניות. להערכת החברה, היא מספקת יותר ממיליון מכשירים רפואיים בשנה.

במסגרת שיתוף הפעולה, הפתרון של איתמר מדיקל יופיע בטופס בדיקות הלב של ביו-טלמטרי והפציינטים והרופאים יוכלו לבחור במכשיר של איתמר מדיקל, ה-WatchPAT, לצורך אבחון של דום נשימה בשינה. בנוסף, היא גם תהיה אחראית על תהליך הגבייה מול המטופלים וחברות הביטוח, כפי שהיא עושה במרשמי הא.ק.ג שלה. בתום הבדיקה, לקרדיולוג תתאפשר גישה לפלטפורמת CloudPAT של איתמר מדיקל, הכוללת רשת רחבה של מומחי שינה מוסמכים לפענוח הבדיקה וניהול המחלה.

מערכת WatchPAT של איתמר מדיקל משמשת לאבחון בלתי פולשני של דום נשימה במהלך השינה. המכשיר מולבש על כף ידו של המטופל בדומה לשעון, ומודד באמצעות חיישן רגיש לשינויי נפח המורכב על אצבעו של המטופל, את השינויים במהלך השינה בנפח זרימת הדם בקצה האצבע. על-ידי כך הוא מקבל מידע על השינויים בפעילותה של מערכת העצבים הסימפתטית, אשר עשויים להעיד על הפרעות בשינה.

הודות לפשטותה של הבדיקה, ניתן לבצע אותה בבית על-ידי המטופל, ולא רק במעבדת שינה מקצועית. איתמר מדיקל החלה לפנות בשנים האחרונות גם לתחום הקרדיולוגי, וזאת מאחר שבעיות נשימה בשינה עשויות להגביר את הסיכון לבעיות לב שונות. כך למשל, דום נשימה בשינה מגביר ב-140% את הסיכון לאי-ספיקת לב, ב-60% את הסיכון לשבץ, וב-30% את הסיכון למחלות לב כליליות.

GetSAT ו-Ovzon יפתחו פיתרון משולב לתקשורת לוויינית ניידת

שיתוף פעולה נוסף לחברת GetSAT עם ספקית שירותי תקשורת לוויינית בינלאומית. החברה הרחובותית, המפתחת אנטנות לווייניות זעירות המוטמעות במסופי תקשורת שטוחים, הכריזה על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת Ovzon השבדית, המספקת שירותי תקשורת לוויינית ניידים בפס רחב. ההסכם נחתם בעקבות הדגמה מוצלחת שערכה GetSAT למסופי התקשורת שלה בשבדיה ובארצות הברית.

במסגרתו ההסכם, שתי החברות יפתחו פיתרון מקצה-לקצה לתקשורת לוויינית "תוך כדי תנועה" (SatCom On the Move), אשר יתבסס על מסופי התקשורת השטוחים והנישאים של GetSAT ושירותי התקשורת הלוויינית המאובטחת של אובזון. הפיתרון מיועד בעיקר ללקוחות מהמגזר הבטחוני, הצבאי והממשלתי. בהודעה משותפת לעיתונות ציינו החברות שמטרת שיתוף הפעולה היא להציע ללקוחות פיתרון משולב לתקשורת לוויינית ניידת אשר יהיה פשוט וחסכוני.  

המסופים של GetSAT הינם בעלי צורה שטוחה ומתאפיינים בחיסכון בגודל, משקל וצריכת הספק, דבר המסייע בין היתר להפחית את עלויות התחזוקה שלהם.הקטנת המסופים מתאפשרת באמצעות מזעור האנטנות לגודל של פחות מאינץ' (23 מילימטר). כמו כן, המסוף כולל ביחידה אחת את האנטנה המשדרת ואת האנטנה הקולטת. מנכ"ל החברה כפיר בנימין מסביר כי פיתוח אנטנות בתדרי Ka מהווה אתגר טכנולוגי וזאת מאחר שהערוץ הקולט והערוץ המשדר פועלים בתדרים שונים ועל כן קשה לשלב אותן ביחידה אחת.

GetSAT הוקמה בשנת 2013 על-ידי יוצא יחידת המזל”טים של צה”ל כפיר בנימין, ועל-ידי יוצא 8200 וחברת קומטאקט, אולג רויטברג. החברה ממוקמת ברחובות ומעסיקה כ-40 עובדים. לפני כחצי שנה היא זכתה במכרז של צבא ארצות הברית לאספקת אנטנות לכוחות יבשה ולצי האמריקאי בהיקף כל כמה מיליוני דולרים.