ג'נגו וברודמן17 מפתחות פתרון משולב ל-ADAS ולניטור הנהג

שתי חברות האוטו-טק הישראליות, ג'נגו (Jungo) וברודמן17 (Brodmann17), הכריזו לפני מספר ימים על שיתוף פעולה מסקרן, אשר נועד לספק לתעשיית הרכב פתרון תוכנה משולב למערכות עזר בטיחותיות (ADAS) וניטור נהג (DMS). הפתרון מבוסס על איחוד התוכנות של שתי החברות לפלטפורמה אחת: ג'נגו מפתחת אלגוריתמים ליישומי ניטור נהג ופנים-הרכב (in-cabin), ואילו ברודמן17 מפתחת אלגוריתמים מסוג רשתות-נוירונים ליישומי ADAS.

הפלטפורמה הותאמה בעיקר לצורכי ניהול ציי רכב וכוללת חבילת יישומי בטיחות חיצוניים כמו שמירת מסלול והתראת התנגשות, ויישומי בטיחות פנימיים כמו התראה מפני הירדמות או הסחות דעת של הנהג. היא תאפשר למנהלי הציים לעקוב אחר דפוסי הנהיגה של הנהגים על-סמך הבנת האירועים בכביש והארועים המתרחשים בתוך הרכב.

התרחקות החזון האוטונומי מחזירה את התעשייה ל-ADAS

זהו אחד מהפתרונות הראשונים בתעשיית הרכב המשלב בין יישומי ADAS ליישומי ניטור נהג, והוא תואם למגמה המתפתחת של חזרת המיקוד הטכנולוגי והעסקי ממערכות נהיגה אוטונומית למערכות ADAS, מתוך ההבנה כי הדרך להשגת רמת נהיגה אוטונומית גבוהה, הינה ארוכה מהצפוי. ההערכה הזו שולחת את יצרניות הרכב וספקיות המערכות לחיפוש אחר פתרונות חסכוניים שיאפשרו להטמיע את המערכות הללו, שכיום עדיין נחשבות לאביזרי פרימיום יקרים, גם בדגמים זולים עבור פלח שוק גדול יותר. גם הרגולציה דוחפת את התעשייה לכיוון הזה, ובשנים הקרובות כל הרכבים החדשים יחויבו להיות מצוידים במערכות ADAS וניטור נהג כאחד.

המשותף בין התוכנות של ג'נגו וברודמן17 זה שהן מאפשרות להריץ את היישומים הללו עם מצלמות HD פשוטות וחסכוניות ולא עם חיישנים מורכבים ויקרים יותר כמו LiDAR או IR. בשיחה עם Techtime, הסביר מנכ"ל גנג'ו, אופיר הרבסט, כי בתעשיית הרכב מחפשים דרכים להפחית את העלויות של המערכות הללו.

הרבסט: "שימוש בפתרונות מאוחדים יכול לאפשר הוזלה במחיר. המשותף לתוכנות של שתי החברות זה שהן 'רזות' ודרישות ה-CPU שלהן דומות. יש לנו גם לקוחות משותפים. לכן החיבור היה טבעי ברמה העסקית וברמה הטכנולוגית".

עיניים על הכביש ובתוך האוטו

מערכות טלמטריה בעולם ציי הרכב משמשות ככלי לחינוך וניטור דפוסי הנהיגה של הנהג. כחלק מניהול הצי, מקובל לדרג את הנהגים גם לפי רמת בטיחות נהיגתם, לספק להם משוב ולזהות נוהגים החורגים מכללי הבטיחות של החברה. מערכות הטלמטריה גם משמשות לצורך תיחקור תאונות: מעין "קופסה שחורה" ברכב. אולם מערכות הטלמטריה הקיימות מספקות ניטור חלקי המתבסס בעיקר על פרמטרים כמו מהירות ומיקום, ומידע המגיע מהחיישנים בתוך הרכב.

הפתרון המשולב מספק מערכת ניטור חכמה יותר, שיודעת להביא בחשבון גם במה שמתחולל בכביש: לדוגמה, לדעת האם הנהג בלם בפתאומיות בגלל שילד התפרץ לכביש או שהוא נאלץ לבלום בבת-אחת כי שלח הודעת טקסט תוך כדי נסיעה. סמנכ"ל הפיתוח העסקי של ברודמן17, אילן ריינגולד, אמר ל-Techtime שהפתרונות של שתי החברות משלימים זה את זה. "התוכנה המשולבת שלנו מקבלת גם את התמונה מהמצלמות הפונות החוצה אל הכביש, וגם מהמצלמות הפונות פנימה אל הנהג. תפרנו פתרון שיאפשר למנהלי הציים לקבל תמונה שלמה על דפוסי הנהיגה. הדרישה לפתרון המשולב הגיעה מהלקוחות המשותפים של שתי החברות".

אלגוריתמים לחוץ ואלגוריתמים לפנים

ברודמן17 פיתחה אלגוריתם בינה מלאכותית שיכול לבצע מטלות מורכבות באמצעות מערכות מיחשוב דלות בהספק. הפתרון של החברה מבוסס על ארכיטקטורת רשת נוירונית ייעודית שהיא פיתחה עבור יישומי ADAS, ולא על ארכיטקטורה גנרית קיימת. על-ידי כך היא השיגה חיסכון גדול בהספק ובמשאבי המיחשוב הדרושים להפעלת מערכות הזיהוי.

להערכת החברה, הפתרון שלה מהיר פי 20 מפתרונות זיהוי תמונה מבוססי לימוד עומק המצויים כיום בשוק. בחודש האחרון היא דיווחה על שיתוף פעולה עם יצרנית המצלמות לרכב מדרום-קוריאה, Thinkware ועם יצרנית פנסי הרכב האמריקאית Varroc, בתחום יישומי ADAS מבוססי למידת-עומק.

התוכנה שפיתחה ג'נגו, Co-Driver, מתבססת על אלגוריתמים שמאפשרים לזהות את זווית הראש והגוף, כיוון המבט וקצב מצמוץ העיניים של הנהג. על-ידי כך ניתן לדעת האם הוא נרדם או מגלה סימני עייפות, האם הוא מרוכז בדרך שלפניו או משתמש בטלפון הנייד ואפילו אם הוא חגור כהלכה. האלגוריתמים מספקים מידע נוסף, כמו למשל מהו מספר הנוסעים ברכב והאם נשכחו בו ילדים. התוכנה הוטמעה בפלטפורמת הנהיגה האוטונומית החדשה Snapdragon Ride של קואלקום וגם בפלטפורמת המחשוב R-Car של ספקית המערכות היפנית רנסאס. לאחרונה היא הכריזה על שיתוף פעולה אסטרטגי גם עם Analog Device.

הסגר העולמי הזניק את מניית סרגון

מנייתה של חברת סרגון (Ceragon) מזנקת הערב (ב') במהלך המסחר בנסד"ק בכ-25%, לאחר שהחברה דיווחה על גידול גבוה מהמצופה ההזמנות למערכות תמסורת אלחוטיות, על רקע העלייה הגדולה בתעבורת האינטרנט בעולם בשבועות האחרונים. להערכת החברה, התופעות הקשורות למאבק בקורונה – עבודה מהבית ועלייה בתעבורת התקשורת – יאיצו את המעבר לדור החמישי ויחזירו אותה לצמיחה, לאחר שנה של ירידה חדה במכירות.

החברה דיווחה על כמות גדולה של הזמנות שהתקבלה לקראת סוף חודש מרץ, כלומר בשיא משבר הקורונה. "המציאות החדשה הזו עשויה להגביר את הביקוש לפתרונות התמסורת של סרגון מצד מפעילות תקשורת שמתחילות להיערך ליום שאחרי הקורונה," היא מסרה בעידכון העסקי שפירסמה. מנכ"ל ונשיא סרגון, עירא פלטי (בתמונה למעלה), אמר שלקוחות החברה מגדילות את קיבולת הרשתות כדי לתת מענה לזינוק בצריכה. "אני מאמין כי אנחנו עדים למפנה ארוך טווח. הצורך ברוחב-פס רחב יותר בין התאים הסלולריים לליבת הרשת יישאר גם לאחר שוך המשבר, ויאיץ את המעבר לדור החמישי. לדעתי לסרגון יהיה תפקיד מפתח בתהליך".

מניית סרגון בנסד"ק מגיבה לעלייה בדרישה לציוד תקשורת
מניית סרגון בנסד"ק מגיבה לעלייה בדרישה לציוד תקשורת

זינוק של עשרות אחוזים בתעבורת הרשת

הביקוש המוגבר נובע מהדרישה מצד מפעילות התקשורת לרוחב-פס גדול יותר בשל העומס החריג על רשתות האינטרנט והסלולאר בעקבות המעבר של ארגונים רבים למתכונת של עבודה-מרחוק והגידול בצריכת התוכן של האנשים המבלים יותר זמן בבית. כך למשל, בבריטניה דיווחה מפעילת התקשורת BT על עלייה של כ-60% בתעבורת הרשת בימים הראשונים שלאחר החלת הסגר במדינה, וחברת Vodaphone דיווחה על עלייה של כ-50% בעומס בחלק מהשווקים שבהם היא פעילה. בעקבות כך, חלק משירותי הסטרימינג כמו נטפליקס, יוטיוב ודיסני אף הפחיתו מאיכות התמונה בשירותיהן כדי להוריד את העומס על תשתית התקשורת.

עם זאת, בעדכון העסקי ציינה החברה כי ההכנסות ברבעון הראשון צפויות להיפגע משמעותית, וזאת בשל העיכובים בעבודות התשתית של מפעילות תקשורת ברחבי העולם וקשיים באספקת ההזמנות בשל ההגבלות השונות ונפח הטיסות המצומצם. בעקבות כך, החברה הורידה את תחזית ההכנסות שלה לרבעון הראשון ל-55-57 מיליון דולר, לעומת תחזיתה הראשונית להכנסות של 70 מיליון דולר לערך. ואולם, בחברה מקווים כי ככל שיוסרו ההגבלות, היא תוכל להעלות הילוך ולעמוד בביקושים המצטברים.

רשת תקשורת בבית חולים צף

לפני מספר ימים דיווחה סרגון כי MavianMax, ספקית אינטרנט איטלקית, השתמשה בפלטפורמת התמסורת שלה, IP-20C, כדי להקים רשת תקשורת המבוססת על גלים מילימטריים בספינת-שיט של חברת הספנות Grandi Navi Veloci, שהוסבה לבית חולים צף לחולי קורונה. רשת התקשורת, שהוקמה תוך ימים ספורים, תומכת במערכות הרפואיות ובשיחות וידיאו בין החולים לבין רופאים ובני משפחה. בהמשך צפויה לקום בספינה יחידת טיפול נמרץ.

סרגון מספקת פלטפורמות לתמסורת אלחוטית (Backhaul) המקשרות בין תאים סלולריים וליבת הרשת, ומאפשרות למפעילות תקשורת להרחיב את הקיבולת של הרשת הסלולרית שלהן. בשנים האחרונות החברה היתה מצויה בצמיחה מרשימה, בעיקר הודות לתהליך המעבר מרשתות הדור השלישי (3G) לרשתות הדור הרביעי (LTE) בשווקים מתפתחים כמו הודו ואמריקה הלטינית.

אולם בשנת 2019 חל מפנה שלילי בפעילות העסקית של החברה, בעיקר בגלל קיפאון בשוק הטלקום ההודי שהוא שוק היעד העיקרי של החברה. הדבר הוביל לירידה של 17% בהכנסותיה השנתיות להיקף של כ-286.5 מיליון דולר ולהפסד נקי של 2.3 מיליון דולר.

"עבודה-מרחוק הכרחית לרציפות העסקית של כל ארגון"

ההגבלות שהוטלו על פעילות המשק בעקבות משבר הקורונה, אילצו ארגונים רבים לעבור כמעט בן-לילה למתכונת של עבודה מרחוק. אם עבור חברות הייטק ו-IT המורגלות בסביבות עבודה וירטואליות גם בימי שגרה, המעבר התבצע בצורה חלקה יחסית, הרי שאצל הרבה חברות ממגזרים אחרים, צורת העבודה הזו טבעית הרבה פחות.

בראיון ל-Techtime העריך סמנכ"ל הטכנולוגיות של חברת קווליטסט (Qualitest), ניב שגב, כי המציאות החדשה תחייב ארגונים לשנות תפיסה. "המשבר המחיש כי היכולת של ארגון לעבוד מרחוק הופכת להיות נדבך משמעותי ברציפות העסקית (business continuity) של כל ארגון", ולא רק בהייטק".

חברת קווליטסט נחשבת לחברת בדיקות התוכנה ואבטחת האיכות העצמאית הגדולה בעולם. היא מעסיקה יותר מ-3,500 עובדים, כמחציתם בישראל והיתר במרכזי החברה בארצות הברית, בריטניה, רומניה והודו. לדבריו, המעבר לעבודה מרחוק בקווליטסט התבצע בצורה חלקה. "כחברה גלובלית מבוססת ענן, הרציפות התפעולית שלנו נשמרה".

כיצד נערכתם לעבודה מהבית?

"למעשה, השינוי הארגוני הזה כבר התרחש וזה עזר לנו למזער את לוחות הזמנים ולעשות אדפטציות בהתאם להחמרות בהנחיות. ערכנו כל מיני ניסויים בנוגע לעבודה מהבית, וראינו שגם בהשבתה כוללת של המשרדים הפיזיים אנחנו מסוגלים לעבוד כרגיל. בחברת מוצר שלא רגילה לעבוד כך ומנסה לעשות את השינוי בצורה מהירה, הדבר עשוי לגבות מחיר תפעולי".

הביזור הגיאוגרפי לא מקשה על הניהול?

שגב: "הפריסה הגלובלית מיתנה את עוצמת הזעזוע מהשינוי בצורת הפעילות, מכיוון שהביזור מעניק גמישות ניהולית ותפעולית. כך למשל, ברומניה, שבה יש לנו מרכז פעילות, ההגבלות על המשק פחות חמורות. זהו פיזור סיכונים באמצעות ביזור גיאוגרפי".

הארגון לא חשוף יותר למתקפות סייבר?

"אנחנו רואים עלייה בביקוש להיערכות של היבטי האבטחה של הארגון. לקוחות מבקשים מאיתנו לעזור להם לוודא שהחיבור למטה ולמערכות הפנימיות מאובטח מספיק, ושגם המוצר שלהם בטוח לסביבה החדשה. בשנתיים האחרונות הגדרנו את תחום אבטחת הסייבר כנדבך אסטרטגי נוסף בשירותי החברה, והקמנו חטיבה ייעודית עם כ-100 עובדים. תפקידה הוא להטמיע את נושא אבטחת הסייבר כחלק מתהליך פיתוח המוצר ובדיקות האיכות שאנחנו מבצעים".

UVEye הוסיפה לסורק הרכב גם גלאי תרמי לאיתור חולים

חברת UVEye הישראלית, אשר פיתחה סורק דיגיטלי אוטומטי לאיתור תקלות מכניות ומטענים חשודים בכלי-רכב, הוסיפה כעת למערכת שלה גם גלאי תרמי המאפשר למדוד את טמפרטורת הגוף של הנוסעים ברכב. המערכת מודדת את חומם ברמת דיוק של עד 0.3 מעלות (בתמונה למעלה), ומיועדת לזהות אנשים הלוקים בחום גבוה, ועשויים להיות חשודים כחולי קורונה. המערכת של UVEye מבצעת את המדידה באופן אוטומטי מרחוק ואפילו תוך כדי נסיעה.

בשיחה עם Techtime סיפר סמנכ"ל השיווק של החברה, ירון סגיב, כי התוספת למערכת בוצעה בעקבות בקשות מצד לקוחות החברה בעולם. "בנוסף לניטור המצב המכני וטיב הצמיגים, המערכת תוכל גם לוודא שלנהגים אין חום, המהווה תסמין ראשוני לקורונה". הפתרון מאפשר להוסיף מרכיב של בקרה בכניסה למתחמים רגישים כמו בתי-חולים, בתי-אבות וכדומה. סגיב: "יש עניין רב ביישום הנוסף בקרב הלקוחות הקיימים, בעיקר בתחום ציי המשלוחים, ואמבולנסים באירופה ובארצות הברית. רשת מוסכים גדולה בארצות הברית מעוניינת להתקין את המערכות לקראת החזרה לשגרה, כדי לשמור על בטיחות המכונאים והצוות מפני אנשים עם חום בכניסה למוסך, בבדיקת רישוי או במגרשי מכירות יד-שנייה״. 

שיתופי פעולה עם וולוו, טויוטה, דיימלר וסקודה

חברת UVEye פיתחה מערכות סריקה מבוססות ראייה ממוחשבת ובינה מלאכותית לזיהוי אוטומטי של כשלים מכניים, חריגות, תקלות ומטענים חשודים בכלי-רכב. המערכת ממשפחת Atlas החדשה כוללת כמה עשרות מצלמות וחיישנים במתקן דמוי שער שהמכונית עובדת דרכו בנסיעה איטית. במהלך הנסיעה היא מצולמת מזוויות רבות, וכל התמונות מנותחות על-ידי האלגוריתם שפותח בחברה, אשר מזהה את הרכב, מבצע מדידות ומאתר חריגות מהמיפרט של היצרנית.

בתחילת דרכה, ייעדה UVEye את הטכנולוגיה לתחום ביטחון הציבור והשיקה מערכת המותקנת בכניסה לחניונים, מרכזי קניות ועמדות בידוק בכביש. היא מבצעת סריקה של החלק התחתון של הרכב במטרה לאתר מטענים חשודים ואפילו כלי-רכב גנובים. אומנם החברה ממשיכה לפעול בשוק הביטחוני והמערכות שלה מוטמעות במעברי גבול, בנקים, שגרירויות, נמלי אוויר ותעופה, תחנות כוח, בתי כליאה ועוד, אולם היא שינתה את המיקוד העסקי שלה ופועלת כיום בעיקר מול תעשיית הרכב האזרחית.

לחברה כבר יש שיתופי פעולה אסטרטגיים עם מספר יצרניות רכב בינלאומיות, ובהן טויוטה, דיימלר, סקודה, וכעת גם וולוו, כמו גם חברות ביטוח, לוגיסטיקה, השכרה וציי רכב ומשאיות. החברה נוסדה ב-2016 על ידי אמיר חבר, המשמש כמנכ"ל, ואוהד חבר, המשמש כסמנכ"ל. מטה החברה נמצא בניו יורק ומרכז הפיתוח פועל מתל אביב. 

פורסייט חתמה על הסכם הפצה עם ענקית המצלמות התרמיות Flir

חברת פורסייט (Foresight) מרחובות, המפתחת מערכות ראייה ממוחשבת לנהיגה אוטונומית, חתמה על הסכם הפצה ופיתוח אסטרטגי עם חברת Flir Systems האמריקאית, הנחשבת ליצרנית הגדולה בעולם בתחום הגלאים התרמיים, עם דריסת רגל משמעותית גם בתעשיית הרכב.

פורסייט פיתחה מערכת חישה בשם QuadSight, המספקת תמונת מרחב סטריאוסקופית (כלומר, בעלת עומק תלת-מימדי, בדומה לראייה האנושית), באמצעות מערך של 4 מצלמות: שתי מצלמות אור נראה לשעות היום, ושתי מצלמות תרמיות לשעות הלילה ותנאי תאורה ירודים בשל מזג אוויר. במסגרת ההסכם עם פליר, מעתה המצלמות התרמיות במערכת יהיו באופן בלעדי מתוצרת פליר, שמצדה תשווק את המערכת השלמה ללקוחותיה בעולם הרכב.

פליר מייצרת מצלמות תרמיות ליישומים צבאיים, תעשייתיים ואזרחיים. בתעשיית האוטומוטיב, פליר היא אחת החברות הראשונות שפיתחו מצלמות תרמיות למערכות עזר בטיחותיות, במטרה לשפר את יכולות הגילוי שלהן בלילה ובתנאי ראות ירודים. לפי החברה, גלאים תרמיים מתוצרתה מותקנים כיום בכ-750 אלף כלי-רכב. הכנסותיה של החברה הסתכמו ב-1.7 מיליארד דולר ב-2018 והיא נסחרת כיום בנסד"ק לפי שווי שוק של 4.2 מיליארד דולר.  לפליר יש מרכז מו"פ גם בישראל, בראש העין, שמתבסס על חברת Dvtel, שפיתחה פתרונות אבטחה משולבים על רשת IP ונרכשה על ידי פליר ב-2016 תמורת 92 מיליון דולר. מנכ"ל פורסייט חיים סיבוני אמר בשיחה עם Techtime: "זו חברה מאוד מוכרת בארצות הברית ובאירופה, וההסכם איתם יעזור לנו לפתוח דלתות. ההסכם מייצר אינטרס הדדי."

לזהות את הכדור לפני שהילד מתפרץ לכביש

על סמך שורה של מבדקים שערכה פורסייט בשנים האחרונות, מערכת ה-QuadSight מספקת יכולת גילוי מכשולים המתקרבת ל-100%, תוך מזעור התרעות שווא, בכל תנאי מזג אוויר או תאורה, לרבות תנאים ירודים של חשיכה מוחלטת, גשם, ערפל וסנוור. בשנים האחרונות מסרה פורסייט עשרות מערכות ליצרניות רכב וחברות Tier-1 לצורך בחינת יכולותיה, וחתמה על מספר הסכמי הפצה, ומחפשת את קפיצת המדרגה המסחרית בתעשיית הרכב, שמצויה בתהליך המעבר ההדרגתי למערכות יותר ויותר אוטונומיות.

לדברי סיבוני, אחד השווקים המרכזיים שאליו מכוונת החברה כעת הוא שוק המערכות האוטומטיות לבלימת חירום (AEBS), וזאת לאחר שהאיחוד האירופי ויפן חוקקו בשנה שעברה תקנות המחייבות יצרניות רכב להתקין בדגמיהן שיעלו על הכביש החל מ-2022 מערכות AEB. "בתחום ה-AEB יש לנו יתרון מול ה-LiDAR והמכ"ם וזאת מאחר שהמערכת שלנו פועלת היטב בכל מזג אוויר ומסוגלת לזהות גם אובייקטים קטנים. כך למשל, היא מסוגלת לזהות את הכדור המתגלגל אל הכביש לפני שהילד מתפרץ לכביש."

אייסקיור מדווחת על ההזמנה הגדולה ביותר עד היום

חברת המכשור הרפואי אייסקיור (IceCure) מקיסריה דיווחה אתמול (ד') על קבלת ההזמנה הגדולה ביותר עד היום למספר מערכות ProSense להשמדת גידולים סרטניים בחנקן נוזלי, בהיקף כולל של 544 אלף דולר. ההזמנה התקבלה מבית החולים בומרונדגרד (Bumrungrad), אחד מבתי-החולים הפרטיים הגדולים במזרח-אסיה ומוקד לתיירות מרפא, עם כ-1.1 מיליון מטופלים מדי שנה המגיעים מכל העולם. אייסקיור התחייבה לספק את המערכות ברבעון הנוכחי, אך בשל הגבלות הטיסה על רקע משבר הקורונה, החברה תבצע את ההתקנה והדרכה מרחוק באופן וירטואלי.

אייסקיור סימנה את השוק הרפואי במזרח-אסיה כשוק היעד האסטרטגי הראשון להחדרת הטיפול החדשני, בעיקר בתחום סרטן השד, ובחודשים האחרונים הצליחה החברה להשיג אישורים רגולטוריים במספר מדינות מפתח באזור. ההזמנה הנוכחית התקבלה דרך חברת Terumo, ענקית המכשור הרפואי היפנית שעימה חתמה אייסקיור לפני מספר חודשים על הסכם הפצה בלעדי ביפן ובסינגפור, וכעת החברות מנהלות משא ומתן על הרחבת ההסכם הבלעדי גם בתאילנד.

אייסקיור, שהוקמה ב-2012, פיתחה מערכת הפועלת בשיטה הקרויה Cryoablation, שבה משמידים את הגידול באמצעות הקפאה. המערכת של אייסקיור מאפשרת לבצע את ההליך באופן זעיר-פולשני, וזאת באמצעות החדרה של מחט דקיקה (המוגנת ב-11 פטנטים) שאותה מנווט הרופא אל הגידול באמצעות הנחיה של אולטרה-סאונד (או CT אם מדובר בגידולים בכבד או בריאות). לאחר הגעת המחט אל הגידול היא מקפיאה אותו באמצעות הזרמה של חנקן נוזלי, וזאת מבלי לפגוע ברקמות הבריאות שמסביב. הטיפול אורך כ-15 דקות לערך בהרדמה חלקית וגם אינו חייב להתבצע בחדר ניתוח. מרבית הטיפולים המתחרים מתבססים על גזים אחרים כמו ארגון והליום, שהם יקרים יותר ורדיוס הפעולה שלהם קטן יותר, ועל כן הם מצריכים שימוש במחטים רבות יותר, מה שמסבך את הניווט וגם מייקר את ההליך. יש להדגיש כי השמדת גידולים סרטניים בהקפאה יעילה בעיקר בגידולים בשלבים מוקדמים, ועל כן אבחון מוקדם הוא קריטי להצלחת הטיפול.

קורדיו פיתחה אפליקציה לאבחון מצבם של חולי קורונה מרחוק באמצעות ניתוח דיבור

[בתמונה: צוות ההנהלה של קורדיו. קרדיט: אייל טאוג]

בית החולים רמב"ם בחיפה יתחיל בשבועיים הקרובים ניסוי קליני של פתרון טכנולוגי חדש לניטור ולאבחון מצבם של חולי קורונה מרחוק, על בסיס ניתוח הדיבור שלהם שנדגם באפליקציה סלולרית. טכנולוגיית HearO שפותחה על ידי חברת הסטארט-אפ קורדיו (Cordio) מאור-יהודה עשויה לספק יכולות ניהול מתקדמות של חולי קורונה מאובחנים הנמצאים בבידוד אך טרם אושפזו בבתי החולים. את הניסוי הקליני יובילו ד"ר גדעון ברגר ופרופ' זאהר עאזם מבית החולים רמב"ם בהובלה טכנולוגית של פרופ' אילן שלום, סמנכ"ל הטכנולוגיות של Cordio.

הפתרון החדש מבוסס על טכנולוגיה מוכחת שפותחה על ידי Cordio לניטור ולאבחון מרחוק של מצבם של חולי אי ספיקת לב. המערכת מנתחת את הקלטות הדיבור של החולה בטלפון הסלולרי ומזהה שינויים במאזן הנוזלים בריאות שמעידים על החמרה קרובה של מצב אי ספיקת הלב של החולים. פתרון זה הוכח כבר בניסויים בקרב מאות חולים בעשרה מוסדות רפואיים וביניהם: רמב"ם, בילינסון, ברזילי, הגליל, שירותי בריאות כללית ועוד. המערכת סיפקה התראות להתדרדרות במצב חולי אי ספיקת לב 10 ימים בממוצע טרם אשפוז על רקע החמרה באי ספיקת לב  – ברמת דיוק של יותר מ- 80%. לאור הצלחת הניסויים נמצא הפתרון בדרך לאישור ה-FDA.

קורדיו שהחלה את דרכה בחממת אינסנטיב באריאל מעסיקה כיום 25 עובדים באור יהודה. החברה הוקמה ע"י פרופ' לוטן ביחד עם קרן הון הסיכון פרגרין בעקבות דרישה שאותרה ע"י פרגרין, לפתרון קל לשימוש שיאפשר מעקב אחרי חולי אי ספיקת לב – המחלה הכרונית הנפוצה בעולם. פרגרין תומכת בחברה מהקמתה אסטרטגית, פיננסית ותפעולית ומלווה אותה גם בניסויים הקליניים להתאמת מערכת HearO למאבק בנגיף הקורונה. הפתרון הייעודי של Cordio לחולי קורונה מבוסס על התאמה של HearO למנגנון הידרדרות מחלת הקורנה המתאפיינת בדלקת ריאות דו-צידית המלווה בבצקת הנוצרת בריאות. המטרה שמערכת HearO תזהה התדרדרות במצב החולה באמצעות זיהוי שינויים קלים ביותר במאזן הנוזלים בריאות ותחילת דלקתיות, לפני שהחולה ירגיש בכך ולעיתים לפני שניתן לאבחן אותו, באמצעות ניתוח הקלטות של דיבורו.

כיום יש בישראל מאות חולי קורונה מאובחנים הנמצאים בבידוד בבתי מלון, בבתיהם ובמתקנים מרוחקים שונים. החולים הללו מנוטרים באמצעים פשוטים כמו מדידת חום והערכה סובייקטיבית – ורבים מהם מועברים לאשפוז באופן שיוצר עומס רב על המערכת. הפתרון החדש של הסטארט-אפ Cordio נועד לייעל את המעקב מרחוק אחר חולי הקורונה, לזהות באמצעות אפליקציה סלולרית ידידותית אילו מהם מתדרדרים וזקוקים לאשפוז בבית החולים ולצמצם בכך את העומס בבתי החולים. כן היא תשמש למעקב מרחוק אחר מצבם של חולי קורונה שהחלימו וחזרו לבתיהם.

מנכ"ל קורדיו תמיר טל הסביר כי מגפת הקורונה מחייבת ניהול יעיל של משאבי מערכת הבריאות. "כדי שנוכל להתמודד עם אלפי החולים שמספרם הולך וגדל, עלינו לאשפז בבתי החולים רק את החולים ברמות הסיכון הגבוהות ביותר. הצפי להתרחבות ההדבקה יאפשר לנו להשלים בתוך מספר שבועות ניסוי קליני רחב ההיקף בבית חולים רמב"ם שיוביל לנקודת מפנה ביכולת של המדינה לנהל ביעילות את המאבק במגפה".

פרופ' חיים לוטן, מנהל הפיתוח הרפואי של קורדיו, לשעבר הקרדיולוג הראשי של בית החולים הדסה, הוסיף כי "הפתרון לאבחון מרחוק של מצבם של חולי הקורונה מבוסס על טכנולוגיה שהוכחה וניתנת להתאמה מהירה למגפה החדשה. על פי הסטטיסטיקות נגיע בתוך מספר שבועות להיקף של עשרות אלפי חולים מאובחנים. אם נצליח בעזרת בית החולים רמב"ם להוכיח את יעילות המערכת, נוכל להקים מערכת עובדת תוך כחודשיים".

אחרי הניסוי המוצלח, נו-טראפיק ואיי-נט חתמו על שיתוף פעולה מסחרי

חברות האוטו-טק הישראליות נו-טראפיק (NoTraffic) ואיי-נט (Eye-Net) שבבעלות פורסייט, חתמו על הסכם לשיתוף פעולה טכנולוגי ומסחרי, שיתמקד בתחום התחבורה החכמה לגופים עירוניים. נו-טראפיק פיתחה פלטפורמה המותקנת על-גבי רמזורים בצמתים מרכזיים המסייעת לנהל בצורה אופטימאלית את התחבורה בעיר, ואיי-נט פיתחה אפליקציית V2X סלולארית לסמרטפון, המספקת התרעות בזמן-אמת לנהגים והולכי-רגל מפני סכנות בכביש.

במסגרת שיתוף הפעולה, שתי החברות יבצעו אינטגרציה של הפלטפורמות שלהן במטרה לספק תשתית משולבת של תחבורה חכמה, שתרחיב את ממשקי התקשורת בין נהגים והולכי-רגל לתשתיות חכמות, תגדיל את החדירה של הטכנולוגיה ליותר ויותר משתמשים ותכסה יותר תרחישים של תאונות.

לאחר השלמת הפיתוח, שתי החברות יציעו את הפיתרון המשולב תחילה לגופים מוניציפאליים בארצות הברית, שוק שבו לנו-טראפיק יש כבר דריסת-רגל, כאשר פלטפורמת הרמזורים שלה פרוסה בערים שונות באריזונה, קליפורניה ואוהיו.

ניסוי משותף באשדוד

שיתוף הפעולה בין שתי החברות הישראליות החל עוד ב-2018. הן ביצעו ניסוי משותף בעיר אשדוד על מנת לבחון את התועלות של שימוש משולב בין שתי הפלטפורמות. הניסוי, שבוצע באחד הצמתים המרכזיים בעיר שבו הותקנה המערכת של נו-טראפיק, הראה כי השימוש באפליקציית של איי-נט הגדילה בקרב הנהגים והולכי-הרגל את הנגישות להתראות שמייצרת המערכת של נו-טראפיק, וכך סייעה למנוע יותר סיטואציות מסוכנות בצמתים.

צמתים הם מקום מועד לתאונות, וזאת בשל מגבלות של שדה ראייה (Line of Sight). בשונה ממערכות עזר בטיחותיות (ADAS), המתבססות על חיישנים ויזואליים ועל כן מספקות כיסוי רק למה שנקלט בשדה הראייה, מערכות V2X, כמו הפלטפורמות של נו-טראפיק ואיי-נט, מאפשרות למשתמשי-דרך לקבל התראות על סכנות שממוקמות מעבר לקו הראייה, למשל מכונית המתקרבת במהירות מעבר לעיקול בכביש. ואכן, בניסוי המשותף באשדוד התשתית המשולבת הצליחה לספק בזמן התראות שאפשרו לנהגים ולהולכי-הרגל להימנע מתרחישי תאונה שלא ניתן היה למנוע באמצעות מערכות ADAS.

עולם חדש של תחבורה חכמה

נו-טראפיק, שהוקמה ב-2016, פיתחה פלטפורמה, הכוללת חיישני מצלמה ומכ"ם ורכיבי תקשורת V2I (תקשורת בין כלי רכב לתשתיות דרך), האוספים בזמן אמת נתונים חיים על תנועת כלי הרכב והולכי הרגל בכל צומת וצומת, ומאפשרת לגופים המוניציפאליים לנהל בצורה חכמה ויעילה יותר את תזמון הרמזורים במטרה להפחית עומסי תנועה ופקקים.

באמצעות אלגוריתמים של בינה מלאכותית, חיישני המערכת יודעים לסווג את משתמשי הדרך לקטגוריות השונות כגון מכוניות, אוטובוסים, רוכבי אופניים, אופנועים והולכי רגל, לעקוב אחר תנועתם ולחשב את את זמני ההגעה המשוערים של כל אחד ואחד מהם אל הצומת. על סמך שקלול הנתונים, המערכת יודעת לתזמן באופן האופטימאלי את תחלופת הרמזור בצומת, וגם לסנכרן בין כל הצמתים המקושרים במטרה להבטיח זרימת תנועה מיטבית. לצד ניהול חכם של תחבורה, הפלטפורמה של נו-טראפיק גם משמשת כדי לשדר באופן אלחוטי מידע בטיחותי בין כלי רכב ובין כלי רכב לתשתיות באמצעות תקשורת V2X.

איי-נט הוקמה ב-2018 על ידי חברת פורסייט (Foresight) כמיזם  בתחום ה-V2X. המערכת של החברה מספקת התראה בזמן אמת לכל נהג ולכל משתמש אחר בסמארטפון, אם זה נהג אחר, הולך רכב או רוכב אופניים, על סכנת התנגשות ביניהם.
הטכנולוגיה מבוססת על חישוב המיקום, המהירות וכיוון התנועה של כל סמארטפון במרחב, ואיתור שני מכשירים המצויים במסלול התנגשות, גם אם אינם רואים אחד את השני עקב מחסומים פיסיים ברחוב, או חוסר ערנות. הפתרון מאפשר להזהיר נהגים בפני רכב הנכנס לצומת עוד לפני שהם רואים אותו, להתריע על הולך רגל הנכנס למסלול הנסיעה, להזהיר הולכי רגל מפני רכב או אופנוע המסכנים אותם, ועוד. כל זאת, מבלי להתקין חומרה מיוחדת או תשתיות תקשורת ברכב, בכביש או אצל המשתמש.

קרן בירד בקול קורא לתמיכה בפרויקטים ישראליים-אמריקאיים בתחום האנרגיה

[בתמונה: מנכ"ל קרן בירד ד"ר איתן יודילביץ]

קרן בירד (BIRD Foundation), התומכת בשיתופי פעולה בין חברות ישראליות לחברות אמריקאיות, פרסמה קול קורא במסגרת קרן בירד אנרגיה  לתמיכה במיזמים משותפים בתחומי האנרגיה המתחדשת, התייעלות אנרגטית וטכנולוגיות בתחום הגז הטבעי. הפרויקטים הזכאים להשתתף בתוכנית הם שיתופי פעולה במחקר ופיתוח בין חברה אמריקאית לחברה ישראלית, או שיתוף פעולה בין חברה באחת המדינות לאוניברסיטה או גוף מחקר אקדמי במדינה השנייה. לפרויקט חייב להיות פוטנציאל מסחרי משמעותי.

על-פי ההודעה שפורסמה, התחומים המרכזיים בהם תומכת קרן בירד אנרגיה הינם: אנרגיה סולארית, אנרגיית רוח, טכנולוגיות רכב מתקדמות, דלקים חלופיים, טכנולוגיות בתחום הגז הטבעי, רשת חשמל חכמה, אנרגיה במשק המים, ייצור מתקדם, וטכנולוגיות הקשורות לאנרגיה מתחדשת או ליעילות אנרגטית. בנוסף, השנה נוסף הנושא של בינה מלאכותית בניהול אנרגיה. המענק לפרויקט במסגרת בירד אנרגיה הינו עד 50% מעלות המחקר והפיתוח של אותו פרויקט, ועד למקסימום של 1 מיליון דולר.

קרן בירד אנרגיה הוקמה ב-2009 כחלק מהסכם בין משרד האנרגיה האמריקאי למשרד האנרגיה הישראלי. עד היום תמכה קרן האנרגיה ב-49 פרויקטים עם השקעה ממשלתית כוללת של כ-38 מיליון דולר ב-11 מחזורים. במחזור הקודם, בנובמבר 2019, הכריזה הקרן על תמיכה בפרויקט משותף של אלביט ו-Ballard Unmaned Systems לפיתוח רחפן VTOL (ממריא ונוחת אנכית) המונע על ידי מנוע מימן בלתי מזהם, בפרויקט משותף של נטפים מערכות השקיה ו-Polaris מסנט לואיס לפיתוח מערכת לניהול השקיה ואנרגיה, מיזם של Zero Energy מבני-ברק ו-Driftwood hospitality מפלורידה לפיתוח מערכת מבוססת למידת-עומק לחיזוי מזג אוויר עבור תעשיית בתי ההארחה, ועוד.

תהליך הגשת המועמדות הינו אינטרנטי ודורש בחינה מקדימה של קרן בירד. המועד האחרון להגשת תקציר מנהלים הינו ה-30 ביוני, 2020, והצעות מלאות ניתן להגיש עד ה-13 באוגוסט, 2020. ההחלטות על הפרויקטים הנבחרים יתקבלו בנובמבר 2020. לפרטים נוספים על תהליך ההגשה בקרו באתר- https://www.birdf.com/bird-energy-call-proposals/

ננו-רטינה השתילה רשתית על-שבב בשני חולים

הרשתית המלאכותית של חברת ננו-רטינה (Nano Retina) מהרצליה הושתלה בשני מטופלים ראשונים הסובלים מעיוורון מוחלט. ההשתלה בוצעה בבית החולים האוניברסיטאי לובן (Leuven) שבבלגיה במסגרת ניסוי קליני ראשוני שנערך לצורך קבלת אישור שיווק באירופה (CE). הניסוי המלא יקיף כ-20 משתתפים. עם הפעלת ההתקן, דיווחו שני המטופלים על "תחושה חזותית".

האופטמולוג שביצע את ההשתלה, פרופ' פטר סטלמנס, סיפר שהוא נדהם מהתוצאה. "המטופלת עיוורת לחלוטין כבר 5 שנים, ומיד כשהפעלנו את ההתקן היא דיווחה שהיא רואה צורה כלשהי מול עיניה. זו הפעם הראשונה שאני עד לאדם עיוור החווה מחדש תפיסה חזותית". חברת ננו-רטינה מעריכה שיכולות הראייה שלהם תשתפר בחודשים הקרובים עם ההתרגלות למכשיר החדש.

חברת ננו-רטינה הוקמה בשנת 2009 על-ידי היזם הסדרתי יוסי גרוס ומייסד ריינבואו מדיקל ג'ים ואן אה. החברה פיתחה שתל אלקטרוני מיניאטורי שנועד להחליף את פעולת הקולטנים (Photo Receptors), שהם תאי העצב ברשתית הקולטים את האור, אשר נפגעים כתוצאה ממחלות ניוון רשתית ועל-ידי כך גורמים לעיוורון.

השתל NR600 של ננו-רטינה (בתמונה למעלה) הוא שבב זעיר הכולל חיישן הקולט את התמונה הנוצרת על-גבי הרשתית, ומעבד בעל הספק נמוך מאוד, אשר מתרגם את התמונה לאותות חשמליים. האותות האלה מועברים ישירות אל תאי עצב הנמצאים מאחורי שכבת הקולטנים, באמצעות מערך של 600 אלקטרודות זעירות ועל-ידי כך מאפשרים למוח לייצר תמונה חזותית. החברה הסבירה שהמבנה התלת-מימדי הייחודי של מערך האלקטרודות מאפשר גירוי מקומי ומדויק של תאי העצב הרלוונטיים ברשתית.

המערכת המלאה כוללת גם משקפיים חכמות המאפשרות לנהל את פעילות השבב. הוא כולל מקור קרינת לייזר אדום המאיר תא פוטו-וולטאי בתוך השתל, ועל-ידי כך מספק את האנרגיה החשמלית הדרושה להפעלתו, בלא צורך בחיבור פיסי מסוכן. בנוסף, המשקפיים מקושרות אלחוטית אל המעבד המצוי בתוך השתל עצמו.

מימין: האלקטרונדות הזעירות המתחברות אל תאי העצב. משמאל: המשקפיים המנהלות את השתל
מימין: האלקטרונדות הזעירות המתחברות אל תאי העצב. משמאל: המשקפיים המנהלות את השתל

הדבר מאפשר למשתמש לכוון בקלות את פעילות החיישן ולהתאים אותו לתנאי תאורה משתנים. להערכת מנכ"ל החברה יעקב מילשטיין, שתל NR600 הוא אחד מהפיתוחים הרפואיים המתקדמים בעולם. "הוא תוצר של עשר שנות פיתוח בהשתתפות חוקרים ומדענים ממקומות שונים בעולם. אנחנו מקווים שנוכל להשיב את הראייה לעשרות אלפי עיוורים וכבדי ראייה".

לעת-עתה השתל משיב לעיוור רק ראייה חלקית. כל אלקטרודה בשבב מייצגת פיקסל של תמונה, כלומר, השבב מעניק ראייה ברזולוציה של 600 פיקסלים (שווה ערך לתמונה במטריצה של 20 על 30 נקודות), בעוד שהרזולוציה של העין האנושית היא כחצי מיליארד פיקסלים. עם זאת, הרזולוציה הזאת מספיקה לצורך זיהוי עצמים גדולים, להבחין בין אור לחושך ולהתמצא טוב יותר בסביבתו. יש לציין כי ההתקן יכול לפעול רק כאשר העיוורון או לקות הראייה נובעת ממחלה שפוגעת בקולטנים בלבד, ולא בעצב הראייה עצמו, האחראי על תרגום האותות מהרשתית לכדי תמונה במוח.

רשתית על-גבי שבב

הרעיון של רשתית מלאכותית, או "עין ביונית", אינו חדש. כבר לפני 25 שנה החלו לפתח שתלים אלקטרוניים כתחליף לרשתיות פגועות, ולפני עשור אף החלו להשתיל שתלים כאלה בבני-אדם. ההתקן המוכר ביותר בשוק הינו Argus-II של חברת Second Sight האמריקאית, שיצא לשוק בשנת 2009 והושתל בעשרות אנשים.

אולם יש הבדלים מהותיים בין השתל של Second Sight לבין השתל של ננו-רטינה. השתל האמריקאי מורכב ממשקפיים שעליהם מותקנת מצלמה דיגיטלית המשדרת את התמונה אל מעבד-תמונה, אשר מעביר אותות חשמליים באמצעות כבלים אל שתל המצוי על-גבי הרשתית. לפתרון של Second Sight יש מספר חסרונות בולטים: ההשתלה מתבצעת בהרדמה מלאה ובתהליך כירורגי מורכב שבו מסירים חלק מזגוגית העין.

בעקבות כך תהליך השיקום הוא ארוך ועם הזמן השתל עשוי לגרום לתופעות לוואי חמורות כמו דלקות וצלקות על-גבי הרשתית הפוגעות בתפקוד השתל. בנוסף, השתל של Second Sight כולל 60 אלקטרודות בלבד, ומספק ראייה ברזולוציה נמוכה פי 10 מננו-רטינה. מאחר שהתמונה מתקבלת באמצעות מצלמה חיצונית, המושתל צריך להזיז את ראשו לכיוון הרצוי ולא רק את גלגל העין.

חברת ננו-רטינה התגברה על החסרונות האלה באמצעות אינטגרציה של כל המערך בתוך אבזר מושתל יחיד, בלא צורך במצלמה חיצונית ובחיווט פולשני. לכן גם הפרוצדורה הכירורגית פשוטה בהרבה: התהליך הוא קצר ומתבצע בהרדמה מקומית בלבד. תהליך השיקום מהיר יותר וסיכוני הלוואי מצומצמים יותר, מכיוון שאספקת האנרגיה והתקשורת הם אלחוטיים לחלוטין.

חברת אבוט האמריקאית הכריזה על ערכה ניידת לבדיקת קורונה בתוך 5 דקות

אבחון הינו מרכיב משמעותי במערכה למיגור התפשטות נגיף הקורונה, ובמדינות רבות פועלים להרחיב את היקף הבדיקות היומי על מנת להעריך את מידת התפשטות הנגיף באוכלוסייה. כאן נכנסת לתמונת תעשיית המד-טק, שנמצאת במרוץ לפיתוח טכניקות קומפקטיות ומהירות יותר לאבחון הנגיף.

בסוף השבוע, הודיעה חברת המכשור הרפואי האמריקאית אבוט (Abbott) שהיא פיתחה ערכה קומפקטית לבדיקת נגיף Covid-19 בדגימת רוק, ללא צורך בשליחת הדגימה למעבדה מרוחקת. לדברי החברה, הבדיקה החדשה המספקת תוצאה חיובית תוך 5 דקות בלבד, ותוצאה שלילית תוך 13 דקות בלבד. ה-FDA כבר העניק אישור לשעת חירום להפצת הערכה לגופי הבריאות, ובאבוט הצהירו כי יחלו בייצור המוני של הערכות באופן מיידי. "אנחנו מגבירים את יכולת הייצור במטרה לייצר כ-50,000 ערכות בדיקה ביום החל מהשבוע, עבור מערכת הבריאות בארצות הברית".

הבדיקה החדשה מותאמת לעבוד עם פלטפורמת האבחון ID NOW של החברה, מעין מעבדה ניידת בגודל של קופסת נעליים השוקלת כ-3 קילוגרם, אשר משמשת כבר לאיתור נגיף האינפלואנזה (שפעת) ונגיפים מדבקים נוספים. לפי אבוט, מדובר באחת ממערכת האבחון המולקולרי הנפוצות בארצות הברית והיא מצויה בקליניקות רבות בקהילה ובבתי חולים, מה שיקל על הפצת הבדיקה החדשה.

בשונה מבדיקה סרולוגית, המאתרת בדם הימצאותם של הנוגדנים שמייצרת המערכת החיסונית לנגיף – ועל כן מספקת תשובה חיובית באיחור של מספר ימים לאחר ההידבקות וגם עשויה לספק תשובה חיובית גם לאחר החלמתו של הנבדק – הבדיקה של אבוט הינה בדיקה מולקולארית המאתרת בדגימת הרוק את הימצאותה של מולקולת ה-RNA של הנגיף, ועל כן מספקת תשובה חיובית עם הידבקותו של הנבדק בנגיף וכל עוד הוא מדבק. "הודות לגודלה הקטן, ניתן להשתמש בערכה גם בסביבות לא קונבנציונאליות, מחוץ למרפאת הרופא."

יצרניות השבבים בארה"ב מבקשות מעמד מיוחד של "תעשייה חיונית"

בתמונה למעלה: עובדים במעבדה לפיתוח טכנולוגיות תהליכיות בחברת Lam Research, ארה"ב

היצרנית האמריקאית של ציוד ייצור לתעשיית השבבים, Lam Reserch, השביתה לשלושה שבועות את הפעילות של אתרי הייצור שלה בערים פרימונט וליוורמור בקליפורניה, בעקבות הצו על סגר כללי במדינה. החברה דיווחה שבנוסף לבעיית הייצור, היא נתקלת בקושי בשרשרת האספקה, לאחר שהוטל סגר דומה במאלזיה אשר השבית את הפעילות של חברות שמהן היא רוכשת רכיבים. בעקבות שתי ההתפתחויות האלה ביטלה החברה את תחזית המכירות שלה לרבעון הראשון של 2020, שלפיה היתה צפויה להגיע להיקף מכירות של כ-2.8 מיליארד דולר ברבעון. לחברה שני אתרי ייצור נוספים: באוסטריה ובדרום קוריאה.

ההודעה של Lam Research מבטאת בדיוק את החששות הגדולים ביותר של התעשייה. שכן קליפורניה היא מרכזה של תעשיית השבבים האמריקאית, ותעשיית השבבים האמריקאית היא אחת מהתעשיות היחידות שבהן יש לארה"ב יתרון מכריע על סין. להערכת חברת המחקר IC Insights, בשנת 2019 תפסה תעשיית השבבים האמריקאית 55% מהתעשיית השבבים העולמית. חלקה של סין הסתכם בכ-5% בלבד. משקלן של חברות הפאבלס הוא 65% מהשוק העולמי,  בהשוואה ל-15% של חברות פאבלס סיניות.

הפער בין שתי התעשיות בולט ביותר בתחום יצרניות השבבים המפעילות גם מפעלי ייצור (IDM), כמו למשל אינטל וטקסס אינסטרומנטס. משקלן של החברות האמריקאיות הוא 51% מהשוק העולמי, ושל החברות הסיניות פחות מ-1%. על הרקע הזה נכנס לתמונה ארגון יצרני השבבים בארה"ב (SIA) אשר שלח בסוף השבוע מכתב לנשיא טראמפ וביקש ממנו להכריז על תעשיית השבבים האמריקאית כ"תעשייה חיונית" ולהחריג אותה מההגבלות המוטלות על שאר מגזרי המשק.

תשתית קריטית לביטחון הלאומי ולכלכלה הלאומית

ראשי הארגון כתבו: "שבבים הם מרכיב מרכזי במוצרים האלקטרוניים הדרושים לכל מגזרי הכלכלה האמריקאית, בהם: ציוד רפואי, תקשורת, אנרגיה, הצבא והביטחון הלאומי והתשתיות הקריטיות. היכולת של התעשייה להמשיך בפעילות פיתוח וייצור חיונית לתמיכה בשתשתיות הלאומיות הקריטיות, כעת ולצורך ההאוששות הכלכלית שלאחר המשבר. המדינות השונות הכריזו על צעדים לבלימת התפשטות המגיפה, הכוללים בידוד וסגירת עסקים. הנחיות אלו צריכות להחריג את תעשיית השבבים, משום שהיא תעשייה בעלת חשיבות קריטית לביטחון הלאומי ולכלכלה".

באיגוד כבר מבחינים בהשפעות המצטברות של התפשטות המגיפה בארצות הברית: חברת Analog Devices וחברת Applied Materials ביטלו את תחזית המכירות המקורית שלהן עבור הרבעון השני של השנה, חברת On-Semi משכה 1.17 מיליארד דולר מקו האשראי הבנקאי שלה על-מנת שיהיה ברשותה הון זמין למקרה שתצטרך בתקופה זו של אי-ודאות.

בשבוע שעבר דיווח העיתון Dallas Business Journal שחברת Texas Instruments צימצמה את פעילותה בדאלאס, טקסס, בעקבות הנחיות הבידוד של מושל המדינה, אם כי עוביד הייצור ממשיכים בעבודה כרגיל. ההגבלות משפיעות גם על פעילותן האמריקאית של חברות זרות: חברת Infineon הגרמנית מסרה שכל אתרי הייצור שלה פועלים כסדרם, מלבד האתרים במאלזיה ובקליפורניה, ששם הם עובדים בתפוקה מופחתת.

מנהלי האיגוד ציינו במסמך העמדה שמסרו לנשיא, כי גם תעשיית השבבים הסינית וגם תעשיית השבבים הקוריאנית ממשיכות לעבוד בתפוקה מלאה. "יצרניות השבבים הסיניות בתחומי הייצור, תכנון, אריזה ובדיקות שבבים ומארזים, קיבלו אישור לפעול בלא הפרעות, תוך נקיטת אמצעי זהירות נדרשים. תעשיית השבבים הסינית המשיכה לייצר בתפוקה גבוהה מאוד גם בתקופות הסגר ההדוק ביותר. בדרום קוריאה נמשכו העבודות כמעט בלא הפרעה, וייצוא השבבים של קוריאה צמח בכ-9.4% בחודש פברואר 2020".

חיל האוויר האמריקאי יתקין ברחפנים את טכנולוגיית המציאות הרבודה של אדג'יביז

חיל האוויר האמריקאי מרחיב את השימוש בטכנולוגיית מיפוי הווידאו באמצעות מציאות רבודה (AR) של חברת אדג'יביז (Edgybees) הישראלית, וחתם איתה על חוזה רחב-היקף להטמעת תוכנת ה-AR שלה, Argus, בכלי-טיס מאוישים ובלתי-מאוישים כמו רחפנים, מסוקים, מטוסי סיור ועוד. החוזה הוא לארבע שנים והיקפו נאמד בכמה מיליוני דולרים. לדברי אדג'יביז, מדובר בפרויקט הגדול ביותר של החברה עד כה. שיתוף הפעולה מתקיים במסגרת תוכנית החדשנות של חיל האוויר, AFWERX, שמטרתה לקדם שיתופי פעולה טכנולוגיים עם חברות אזרחיות.

מגיימינג וספורט להתמצאות בזירות אסון

חברת אדג'יביז פיתחה תוכנה המאפשרת להציג שכבות של מידע דיגיטלי על-גבי שידור וידאו חי המגיע מהאוויר, כמו למשל מרחפנים. המידע יכול להיות שמות של רחובות, נקודות ציון, מרחקים, סיווג אובייקטים ועוד. באופן הזה היא מספקת מיפוי עשיר ובעל הקשר גיאוגרפי של המרחב (geo-registration). המידע הזה מתבסס על מערכות מידע גיאוגרפיות (GIS), צילומי לוויין ומפות דיגיטליות, ומתעדכן באופן דינמי תוך כדי תנועה. השילוב של וידאו חי עם מידע דיגיטלי משפר את ההתמצאות המרחבית וההבנה של זירות מורכבות, כמו אזורי אסון או לחימה.

בשיחה עם Techtime, הסביר מייסד ומנכ"ל החברה, אדם קפלן, שלמרות שאנחנו חיים בעולם עתיר מידע ומקורות וידאו, "אנחנו לא מצלחים לשלב ביניהם. הטכנולוגיה שלנו מאפשרת להטמיע את המידע הרלוונטי במקום מאוד מדויק בתמונה, וכך לפשט את הבנת הארוע". החברה הוקמה בשנת 2017 במטרה לשלב את טכנולוגיית ה-AR בעולמות הגיימינג ושידורי ספורט.

אולם התברר שהשוק נמצא במקום אחר והטכנולוגיה מבוקשת מאוד על-ידי גופי חילוץ והצלה, משטרה וצבא. החברה ביצעה שינוי מיקוד עסקי וטכנולוגי לתחומים הללו. לדברי קפלן, השימוש הראשון בטכנולוגיה לניהול משימות חילוץ והצלה התבצע בלאחר ההצפות שהתרחשו בפלורידה בעקבות הוריקן "אירמה" בשנת 2017.

"אזורים נרחבים היו מוצפים והיה קשה מאוד להבין, על סמך צילומי הווידאו של הרחפנים והמסוקים, היכן מצויים האנשים הזקוקים לחילוץ. התוכנה שלנו השתילה בזמן אמת את שמות הרחובות והמיקומים המדויקים, וכך אפשרה לכוחות החילוץ להגיע אל האנשים הלכודים". מאז נעשה שימוש בפלטפורמה של אדג'יביז גם בהוריקן הארווי ובשריפות הענק שהשתוללו בקליפורניה ובאוסטרליה.

אדג'יביז הוקמה על-ידי אדם קפלן, מנשה חסקין וניתאי מגידס. קפלן ייסד בעבר את חברת פתרונות האחסון Tonian שנרכשה על-ידי Primery Data תמורת 100 מיליון דולר. מנשה חסקין שימש בעבר כמנהל מרכז הפיתוח של אמזון ישראל וכיום הוא הטכנולוג הראשי של החברה. ניתאי מגידס הוא מומחה בתחומי הרחפנים והרובוטיקה. כיום החברה מעסיקה כמה עשרות עובדים בכפר ויתקין ובוושינגטון. בתחילת 2018 ביצעה סבב גיוס סיד בהיקף של 5.5 מיליון דולר בהובלת Motorola Solutions Venture Capital ו-Verizon Ventures. הגיוס נועד בעיקרו לצורך ביצוע המעבר מתחום הגיימינג לתחומי ההצלה והביטחון.

יישומי טכנולוגיית ה-AR של Edgybees:

הסכם אסטרטגי ראשון ל-Adasky בתעשיית הרכב

חברת אדאסקיי (Adasky) מיקנעם דיווחה על הסכם ראשון עם יצרן של רכב חשמלי להטמעת חיישן האינפרא-אדום לטווח רחוק (FIR) שפיתחה, בדגם של מכונית אוטונומית ברמה 4 (Level 4). אדסקיי לא חשפה את זהות היצרן, אך ל-Techtime נמסר כי לא מדובר במסירת אב-טיפוס אלא בהסכם מסחרי רחב יותר (Design Win), הכולל ייצור סדרתי, שנחתם לאחר בחינת הטכנולוגיה וקשר ממושך בין שתי החברות.

אדאסקיי פיתחה חיישן מסוג חדש בשם Viper, המתבסס על מצלמה תרמית הקולטת קרינה בטווח האינפרא-אדום רחוק (20THz-300GHz) ואלגוריתמים של ראיית מכונה המאפשר לתרגם את הקרינה ולזהות את האובייקטים מחוץ לרכב.

משמאל: המידע המתקבל ממצלמת הרכב. מימין: המידע הסמוי שנחשף באמצעות החיישן של אדאסקיי

טכנולוגיה צבאית בתעשיית הרכב

מצלמת Viper מבוססת על טכנולוגיית מיקרו-בולומטר (Microbolometer) הצבאית, המשמשת למדידת הטמפרטורה של האובייקט הנבדק. היא כוללת מערך של חיישני אינפרא-אדום זעירים (מיקרו-בולומטרים) שכל אחד מהם משמש כפיקסל ברכיב החישה. כאשר קרינת אינפרא אדום (גל אלקטרומגנטי באורך של 7µm-14µm) פוגעת במיקרו-בולומטר, היא גורמת לעלייה בטמפרטורה שלו וכתוצאה מכך לשינוי בהתנגדות החשמלית של הפיקסל. השינויים בהתנגדות נמדדים (לרוב באמצעות טרנזיסטור צמוד) והעיבוד שלהם מאפשר לבנות ייצוג של התמונה התרמית.

החיישן מנטר את הסביבה באופן פסיבי באמצעות קליטת האנרגיה התרמית והחום הנפלטים מהאובייקטים שמסביבו, ולכן אינו מייצר הפרעות סביבתיות. האלגוריתם מתרגם את המידע לזיהוי אובייקטים. מאחר שהמצלמה התרמית מסוגלת לקלוט שינויים קלים בטמפרטורה (בשיעור של 50 מילי-קלווין), המערכת יודעת להבדיל בין יצורים חיים ובעלי חיים לבין מכוניות ואובייקטים מלאכותיים.

בחברה מעריכים כי יכולת הזיהוי של חיישן ה-Viper טובה משל חיישני רכב אחרים כמו LiDAR, מכ"ם ומצלמות בתנאי קצה כמו חשכה, גשם כבד, ערפל ואור שמש מסנוור. החיישן מסוגל לזהות הולכי-רגל במרחק של יותר מ-200 מטר ולזהות משתמשי-דרך פגיעים הרבה מעבר לטווח הראייה של נהג בלילה באמצעות אורות גבוהים.

לאדאסקיי יש הסכם ייצור חברת STMicroelectronics האיטלקית-צרפתית. במסגרת ההסכם, אדאסקיי תשלב בחיישנים שלה גם מעגל לוגי שפותח במשותף עם ST ומיוצר בתהליך של 28 ננומטר בטכנולוגיית FD-SOI של ST.

מהפיכת הטלקום הווירטואלית של רקוטן מתבססת על רדקום

ענקית הסחר האלקטרוני היפנית רקוטן (Rakutan), "האמזון של יפן", תשיק בתחילת אפריל רשת מובייל חדשה, ותהפוך למפעילת התקשורת הרביעית ביפן, לצד NTT, KDDI וסופטבנק. ברמה הטכנולוגית, מה שמייחד את הרשת החדשה של רקוטן הוא היותה וירטואלית לחלוטין (Virtualized RAN), כלומר שכל מרכיבי הרשת והפונקציות שלה מנוהלים מהענן. אחת הספקיות המרכזיות עבור של רקוטן בבניית הרשת היא רדקום (Radcom) הישראלית, שמספקת לרשת החדשה מערכות לניטור תעבורה ואבטחת שירות (Service Assurance).

בשיחה עם Techtime מספר מנכ"ל רדקום אייל הררי [בתמונה למעלה] כי בבניית הרשת אימצה רקוטן גישה המאפיינת יותר חברות אינטרנט מאשר חברות טלקום. "הם החליטו לבנות רשת המבוססת כולה על וירטואליזציה וענן. אפילו את הרשת האזורית הם בנו באופן וירטואלי והעבירו את מרכיבי הניהול של תחנות הבסיס לענן. הם הסתייעו במספר ספקיות, ובהן רדקום".

וירטואליזציה היא אחת המגמות הבולטות ביותר בעולם הטלקום בשנים האחרונות. וירטואליזציה של הרשת מפשרת למפעיל לנהל את היישומים השונים של הרשת מרחוק ובאופן מבוסס-תוכנה, ולקבל נראות גדולה יותר על תעבורת הרשת.

הווירטואליזציה של הרשת נחוצה במיוחד במעבר לדור החמישי, שבו רשתות התקשורת צפויות לספק שירות לא רק לסמרטפונים, אלא למגוון רחב של אביזרי IoT.

רשת תקשורת כשירות

ב-2018 העניקה הממשלה היפנית לרקוטן רישיון להפוך לספקית תקשורת, וזאת במטרה להגביר את התחרותיות בשוק הטלקו םהמקומי הריכוזי ולהוזיל תעריפים. ואולם, רקוטן מכוונת לא רק לשוק הטלקום היפני, אלא העולמי.

למעשה, הווירטואליזציה המלאה שבה כל ניהול הרשת מתבצע מהענן, מאפשרת לרקוטן להציע את שירותי הרשת שלה לא רק למשתמש היפני, אלא למפעילות תקשורת ברחבי העולם, שיהיו מעוניינות לפרוס במהירות רשתות מותאמות דור חמישי. "הם מציעים מודל חדש של 'רשת כשירות' (Network as a Service). זו עשויה להיות מגמה שתוביל את עולם הטלקום בשנים הקרובות, והצלחה שלהם תהיה הצלחה שלנו."

תמיכה ברשתות דור חמישי תחייב אוטומציה

חברת רדקום מספקת שלוש חבילות מוצר מרכזיות עבור רשתות תקשורת וירטואליות: מערכת Network Visibility העוקבת אחר התנועה במרכיבי הרשת כדי להבטיח איזון עומסים והסטת עומסים אל משאבים פנויים. מערכת Service Assurance לניהול רשתות NFV ורשתות היברידיות, כדי להבטיח עמידה בתנאי השירות ללקוחות, ומערכת Network Insights המנטרת את חוויית הלקוח, ומזהה בעיות כמו ניתוקי שיחה, ירידה באיכות השיחה וכדומה, ומספקת המלצות לתיקון הבעיה שהתגלתה. "הפתרונות שלנו מספקים למפעילות נראות (visibality) על חוויית המשתמש וכלים לתחקר בעיות. אנחנו למעשה 'העיניים של הרשת'".

הררי סבור כי המעבר לרשתות דור חמישי והחדירה המסיבית של מכשירי IoT יגביר את הנחיצות בפתרונות הרשת של החברה. "אם כיום רשתות סלולאר משרתות בעיקר אנשים עבור שיחה וגלישה, בדור החמישי רשתות הסלולאר יספקו שירות למגוון רחב יותר של מכשירים מחוברים מתחומים רבים כמו אוטומוטיב, רפואה, תעשייה, עיר חכמה ועוד. משתמש אנושי יכול להתלונן אם יש בעיה בשירות, אביזר IoT לא. ואם מדובר במכשיר קריטי, כמו למשל מערכת רפואה-מרחוק, חשוב להבין מהר ובמדויק מה קורה ברשת."

הררי מעריך כי עליית נפחי התעבורה ברשתות הסלולאר וההסתמכות של יישומים קריטיים על תקשורת רציפה, יחייבו הכנסה של יותר אוטומציה לניהול הרשתות ובחברה משקיעים בפיתוח פתרונות בכיוון זה.

"זיהוי ותיקון תקלות לא יוכל להיעשות באופן ידני על ידי אנשים, כי צריך לבצע זאת במהירות. אנחנו חושבים איך להכניס יותר אלגוריתמיקה ובינה מלאכותית לתהליכים הללו, כדי להחליף את המהנדס ולהתמודד עם הנפח הגדול. היתרון שלנו הוא שיש לנו הרבה דאטה, שמאפשר לנו לפתח את האלגוריתמיקה הזו ולספק למפעילות ערך תפעולי ועסקי."

"האנשים שמאחורי הטכנולוגיה": הישראלי שסיפק את המנוע למהפיכת התעופה החשמלית

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
עריכת סאונד ומנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא רועי גנצרסקי, מנכ"ל חברת Magnix מסיאטל,  המפתחת מנועים חשמליים למטוסים. בשיחה, מספר רועי כיצד קיבל הצעה מקבוצת אחזקות מסינגפור לנהל חברת פיתוח קטנה שלא ידעה מה לעשות בדיוק עם המנוע המפכני שפיתחה, ועל השידוך עם חברת אוויאיישן הישראלית, המפתחת את מטוס הנוסעים החשמלי הראשון בעולם.

בתוך-כך, הוא פורש חזון מלהיב על מהפיכת התעופה החשמלית, ומסביר מדוע השימוש במנועים חשמליים אינו רק נקי וזול יותר – אלא גם צפוי להוליד עולם חדש של תעופה לטווחים בינוניים שיעשו את העולם שלנו לנגיש יותר מאי-פעם.

 

עקבו אחר כל התוכניות ב-Spotify

EWP שילבה פאנלים סולאריים בתחנת הכוח הימית בגיברלטר

חברת אקו ווייב פאואר (Eco Wave Power) התקינה פנלים סולאריים בתחנת הכוח המסחרית שלה בגיברלטר, אשר מפיקה חשמל מתנועת גלי הים. בעקבות ההתקנה, התחנה תפיק אנרגיה במקביל, גם מגלי הים וגם מאנרגיית השמש. החברה ביצעה בחודשים האחרונים מבדקים במערכת המשולבת בתחנת הכוח הישראלית שלה בנמל יפו, ואף הגישה בחודש ספטמבר בקשה לרישום פטנט בינלאומי (PCT) ורישום פטנט בישראל.

חברת EWP מתכננת ומקימה תחנות כוח לאורך החוף (On-Shore) המשתמשות בתנועת הגלים לצורך הפקת חשמל. המערכות מבוססות על מצופים הנדחפים על-ידי תנועת הגלים ודוחפים נוזל הידראולי בתוך בוכנה המפעילה גנרטור. במסגרת השדרוג הסולארי של התחנה, החברה התקינה 8 פנלים סולאריים על-גבי המצופים עצמם, שלכל אחד מהם תפוקה של 330 קילו-וואט. בסך הכול, הפנלים הסולאריים יגדילו את תפוקת תחנת הכוח בכ-2,640 קילו-וואט.

תחנת הכוח בגיברלטר היא התחנה המסחרית הראשונה בעולם אשר מתבססת על גלים הים ומתחברת אל רשת החשמל המקומית. בימים אלה מרחיבה EWP את קיבולת תחנת הכוח בגיברלטר מ-100 קילו-וואט ל-5 מגה-וואט. לדברי החברה, הוספת הפאנלים הסולאריים הגדילה רק ב-1.46% את עלות הבנייה של תחנת הכוח. החברה הסבירה שהרעיון לפיתוח המערכת המשולבת נולד בעקבות בקשת מספר לקוחות פוטנציאליים להרחבת תמהיל האנרגיה המתחדשת שניתן להפיק.

מלבד הניצול הגבוה יותר של הקרקע, להפקת חשמל סולארי על קו החוף יש יתרונות נוספים: בימים שטופי שמש כשהים שטוח, המים מייצרים אפקט מראה המחזיר קרינה ומגביר את תפוקת האנרגיה של הפנלים. בנוסף, המים שמסביב למצופים משמשים מנגנון קירור טבעי של הפנלים הסולאריים כשהם מתחממים. חברת EWP הוקמה ב-2011, והונפקה בסוף חודש יולי 2019 בבורסה Nasdaq First North בשטוקהולם. כיום מקימה EWP תחנת כוח בנמלים במקסיקו, בסין, בווייטנאם, בבריטניה, בסקוטלנד ובקפריסין. בחודשיים האחרונים היא דיווחה על חוזים חדשים להקמת תחנות כוח ברחבי אירופה ושיתופי פעולה עם עיריות וחברות אנרגיה.

להאזנה לראיון מוקלט עם אינה ברוורמן, מייסדת ומנכ"לית חברת אקו ווייב פאואר:

אסף רוזנהק מונה למנכ"ל סאטקום, דן זיצ'ק ינהל את חלל תקשורת

סאטקום מערכות (Satcom) הודיעה אתמול (ד') על שינויים בהנהלת החברה. במסגרת השינויים, אסף רוזנהק, שעובד בסאטקום כ-9 שנים ובשנה האחרונה שימש כסמנכ"ל המכירות של החברה, מונה לתפקיד מנכ"ל החברה. המנכ"ל היוצא דן זיצ'ק, שכיהן בתפקיד במשך 8 שנים, יעבור לנהל את חברת חלל תקשורת, המפעילה את הלוויין עמוס-17, וזאת לאחר פרישתו של המנכ"ל הקודם דויד פולאק בחודש אוקטובר.

סאטקום מספקת שירותי קישוריות לוויינית וסיבית למפעילות תקשורת בעיקר במדינות אפריקה השחורה, שוק היעד העיקרי שלה, שהיה אחראי לכ-80% מהכנסותיה בתשעת החודשים הראשונים של 2019. הכנסותיה של סאטקום צמחו באותה תקופה ב-23% והסתכמו ב-42.3 מיליון דולר. צבר הזמנות עמד, נכון לסוף הרבעון השלישי, על סך של כ-53 מיליון דולר עד לשנת 2023.

בסאטקום מסרו כי רוזנהק, שייכנס לתפקידו מיידית, הינו בעל היכרות קרובה עם לקוחות החברה ובמהלך שנותיו בחברה קידם עסקאות ביבשת אפריקה ובכלל זה בליבריה, סיירה לאון, זמביה, גאנה, קניה, דרום סודן ועוד. טרם הצטרפותו לסאטקום כיהן רוזנהק כסמנכ"ל מערכות מידע בחברת סלקום ליבריה, חברת סלולר בבעלות קבוצת LR הישראלית.

עוד במסגרת השינויים הוחלט שיו"ר דירקטוריון החברה, עמי ברלב, יחזק את מעורבותו בחברה וישמש כ"יו"ר דירקטוריון פעיל", ויפעל להובלת האסטרטגיה של החברה, תוך דגש על פעילות המימון של החברה ופעילות מול שוק ההון.

חברה ללא בעלים

בעקבות פירוק קבוצת יורוקום בחודש מאי 2018, שהחזיקה בשילטה על סאטקום, החברה מתנהלת כבר יותר משנה ללא בעלות עסקית ברורה. כיום מוחזקות מניותיה בידי המפרקים שמינה בית המשפט,אשר מחפשים רוכש לנכסי החברה. באוגוסט 2018 זכתה חברת Liquid Telecom מדרום אפריקה (מתחרה של סאטקום) במכרז שקיימו המפרקים, לאחר שהגישה הצעה לרכישת החברה ב-29 מיליון שקל. ואולם, משרד התקשורת לא אישר את העסקה והמיזוג בוטל. גם ניסיון של אור אלוביץ', בנו של שאול אלוביץ', לגבש קבוצת משקיעים לרכישת החברה לא עלה יפה, ומאז לא דווח על מגעים עם גורמים נוספים.

"התעשייה משלמת את מחיר הפיגור הטכנולוגי"

משבר הקורונה מאלץ את החברות במשק לשנות כמעט בן-לילה את מתכונת העבודה שלהן ולהסתמך באופן נרחב על עבודה מרחוק. היום (ג') למשל, דיווח איגוד האינטרנט הישראלי שתעבורת האינטרנט הפנים ישראלית לאתרים ישראלים גדלה בשבועיים האחרונים בכ-25%. כך עולה מנתוני מחלף האינטרנט הפנים-ישראלי (Israeli Internet eXchange), המחבר בין כל ספקי הגישה לאינטרנט בישראל. בחברות הייטק מבוססות תוכנה, המעבר הזה מתבצע באופן חלק יחסית. ואולם בתעשייה שבה יש התבססות גדולה יותר לעבודה באתר עצמו, המעבר הכפוי הזה קשה ליישום בהתראה קצרה.

מנכ"לית חברת תפן (Tefen), המספקת ייעוץ לחברות וארגונים בהטמעת טכנולוגיות מבוססות בינה-מלאכותית ואוטומציה, מלי ביצור-פרנס, הסבירה ל-Techtime שחלק מהקושי נובע מכך שחברות תעשייתיות רבות לא הטמיעו בשנים האחרונות מערכות אוטומציה והפעלה מרחוק. בין השאר, החברה גיבשה תוכנית שיקום כדי לסייע לחברות תעשייה להתמודד עם המשבר הנוכחי, ולתכנן את היום שאחרי.

מהו הרושם שלך מהתגובה של התעשייה הישראלית למשבר?

ביצור-פרנס: "אני משוחחת עם מנכ"לים במשק והפחד שלהם הוא משתק, לא רק מהמצב היום אלא גם ממה שיקרה ביום שאחרי הקורונה. התעשייה מנסה להחזיק מעמד, אבל הלחץ מתגבר. בתקופות כאלה הנטייה היא להתמקד רק במה שהכרחי, אבל מה שבאמת חשוב זה לגבש תוכנית שיקום ליום שאחרי משבר הקורונה.

"המשבר מוכיח עד כמה מהפיכת התעשייה הרביעית (Industry 4.0) היא הכרחית. כיום אנחנו משלמים ביוקר על הפיגור הזה בתעשייה. שימוש מוקדם במערכות הפעלה מרחוק של מתקנים היה מונע השבתה של מפעלים רבים. העצה שלי למנהלי המפעלים: תגבשו עכשיו תוכנית עסקית ליום שאחרי המשבר. תוכנית שתתמקד באופן שבו מנהלים סיכונים בעתיד, אילו עובדים מחזירים ומהיכן יגיע תזרים המזומנים. תעבירו חלק ממערכי המטה למיקור חוץ כדי לחסוך בעלויות, ותבנו תוכנית מעבר לטכנולוגיות מתקדמתו, כדי שהתפוקה, הייצור והאספקה לא יהיו תלויים באדם – מכיוון שמשבר מהסוג הזה עשוי להתרחש פעם נוספת".

להאזנה לראיון המוקלט:

כבר בחודש נובמבר 2019 הזהירה ביצור-פרנס שהתעשייה סובלת מבעיית "טכנופוביה". לדבריה, "סקר שערכנו גילה שכמעט 40% מהארגונים בישראל לא מטמיעים חדשנות. למרות היותנו אומת הסטארט-אפ, התעשייה עדיין סובלת מטכנופוביה, כאשר החולשה שלנו נעוצה בעיקר באינטגרציה לקויה".

המכון לייצור מתקדם החל לפעול

בתוך כך, בימים אלה החל לפעול המכון לייצור מתקדם באזור התעשייה תפן שבגליל. המכון, שהוקם ביוזמת משרד הכלכלה בהשקעה של כ-10 מיליון שקל ומופעל על ידי קבוצת תפן, חברת ESI ואורט-בראודה, נועד לקדם הטמעת טכנולוגיות חכמות בקווי ייצור תעשייתיים, ויספק לחברות תעשייה ברחבי הארץ שירותי איבחון, ייעוץ והטמעה מסובסדים בתחום התעשייה החכמה. ביצור-פרנס מספרת כי 8 מפעלים מהצפון כבר קבעו אבחון. "אני שמחה לומר שאף אחד מהמפעלים לא ביטל את האבחון בשל המצב. להיפך, הם מבינים שהתהליך הזה עשוי להציל אותם מהמשבר הנוכחי, ובפעם הבאה".

רשות החדשנות תעניק 50 מיליון שקל לפיתוח טכנולוגיות למאבק בקורונה

רשות החדשנות, משרד הבריאות ומטה ישראל דיגיטלית במשרד לשוויון חברתי יעניקו סכום ראשוני של 50 מיליון ש"ח לחברות עבור תכניות מו"פ והדגמה של מערכות, מוצרים או פתרונות טכנולוגיים להתמודדות עם אתגרי מגפת נגיף הקורונה, ובכללם רעיונות טכנולוגיים או יישומים בשלביהם הראשונים.

מרשות החדשנות נמסר כי היא תתמוך הן בפרויקטים בטווח הזמן הקצר והן בכאלו לטווח הזמן הבינוני-ארוך, ובכל השלבים: משלב הרעיון ועד לשלבי הפיתוח, שלבי ההרצה והניסוי ושלבי ההדגמה וההטמעה (כולל הטמעת המוצר בהיקף נרחב בארגוני הבריאות או בישראל. פרויקטים שיעברו את הסינון יוכלו לקבל תמיכה מימונית של רשות החדשנות, ותמיכה בפיתוח ובתהליכי ייצור מצד מערכת הביטחון.

במסגרת התוכניות תינתן תמיכה כספית בשיעור של 50% או 75% מההוצאות לתוכנית בעלת פוטנציאל להשפעה יוצאת דופן על קידום מערכת הבריאות ובריאות הציבור בישראל ובעולם או המהווה פריצת דרך טכנולוגית בתחומה.

בנוסף, יוצאות רשות החדשנות, משרד הכלכלה והתעשייה והתאחדות התעשיינים בקריאה למפעלים יצרניים להגיש תוכניות מו"פ, האצה ויישום של מוצרים תעשייתיים המקדמים תחרותיות והובלה במלחמה בנגיף. הפעילות מבוצעת בשיתוף ובתאום פעילויות מפא"ת (משרד הביטחון) וזוכה לסיוע מצדם.

אלי כהן, שר הכלכלה והתעשייה, אמר כי הממשלה הקצתה לנושא פיתוח והטמעת טכנולוגיות למלחמה בקורונה 50 מיליון ₪ מיידית. "הקולות הקוראים איתם הממשלה יוצאת היום מוצעים לתעשיית ההייטק באופן מיידי: כל חברה שיש לה פתרון, בין אם הוא בשלב הוכחת ההיתכנות או שכבר יש לה מוצר מוגמר אותו ניתן להטמיע מיידית בשירותי הבריאות שלנו – מוזמנת לפנות לרשות החדשנות עוד היום. במקביל אנו קוראים לגופים יצרניים שיכולים לסייע בפיתוח או בהאצת ייצור של טכנולוגיות שיכולות לסייע למערך הרפואי ולמיגון הכללי רלוונטי להיעזר בנו"

Dynamic Infrastructure תספק את הפלטפורמה שלה לכבישי-האגרה הגדולים ביוון

חברת Dynamic Infrastructure הישראלית חתמה על שיתוף פעולה עם חברת הייעוץ היוונית InVision, המספקת שירותי ייעוץ ותוכנה לתעשיית התחבורה המקומית. Dynamic Infrastructure פיתחה פלטפורמה מבוססת בינה-מלאכותית המסייעת למהנדסים ואנשי תחזוקה לאתר פגמים מבניים ובלאי בתשתיות דרך כגון מנהרות, גשרים ומחלפים, ולתקנם לפני שמתפתחת בעיה שעלולה לערער את יציבות המבנה ולסכן את המשתמשים. במסגרת שיתוף הפעולה, InVision תציע את הפלטפורמה של Dynamic Infrastructure למפעילות של כבישי-אגרה ביוון. שתי החברות מסרו כי ההסכם ביניהן נחתם לאחר שביצעו פיילוט מוצלח באחד מכבישי-האגרה הגדולים ביוון.

הפלטפורמה של החברה משתמשת בכל המידע הוויזואלי שנאסף מהביקורות התקופתיות שנערכו במקום, ובכלל זה צילומי סמרטפון, צילומי אוויר מרחפנים וסריקות לייזר, ובונה תמונה תלת-ממדית מפורטת של המבנה. המערכת משווה בין מצב המבנה בהווה לביקורות קודמות, ומאתרת סדקים, פגמים וחריגות שמצריכים תחזוקה מונעת ומתריעה אוטומטית בפני המפעיל. בחברה ממשילים את הפלטפורמה לסריקת ה-MRI, אשר מספקת לרופא תמונה תלת-ממדית של איבר המטופל ומאפשרת לו לאבחן את הבעיה.

החברה, שקמה ב-2017 ומנוהלת מתל אביב, ניו יורק וברלין, דיווחה בעבר על פרויקטים מול חברות תשתית ממשלתיות ופרטיות בארצות הברית, גרמניה, שווייץ, יוון וישראל. להערכת החברה, השימוש בפלטפורמה שלה סייע ללקוחותיה לחסוך באופן משמעותי בהוצאות התפעוליות ובהשקעות ההון.

InVision מספקת שירותי ייעוץ ותוכנה לכמה מהמפעילות הגדולות של כבישי-אגרה ביוון, ובכלל זה Aegean, Attiki, Egnatia, Moreas Nea, Olympia ו-Kontriki, המנהלות אלפי קילומטרים של כבישי-אגרה.

עלות תיקון הגשרים בארה"ב: 171 מיליארד דולר

לפי דו"ח שפורסם בתחילת השנה על ידי איגוד מהנדסי הכבישים והגשרים בארצות הברית (ARTBA), מתוך 616 אלף הגשרים הנמצאים בארצות הברית, כ-47 אלף גשרים סובלים מליקויים מבניים אשר מחייבים מענה דחוף, וכ-235 אלף גשרים זקוקים לתיקונים כאלה ואחרים. התקציב הנדרש כדי לתקן את כל הליקויים נאמד ב-171 מיליארד דולר.

גם בישראל המצב מטריד: בדיקה שביצעה "נתיבי ישראל" ב-2017 גילתה 217 גשרים לכלי-רכב ולהולכי רגל במצב תחזוקתי שהוגדר כ"גרוע". בשנים האחרונות אירעו מספר מקרים של קריסת גשרים שגבו חיי אדם. במרץ 2018 קרס בפלורידה גשר להולכי הרגל והביא למותם של 6 בני אדם. מספר חודשים לאחר מכן קרס גשר בין עירוני בגנואה, איטליה והביא למותם של 43 בני אדם.

"סטראט-אפים ייסגרו, חלקם יימכר בשווי נמוך"

בתמונה למעלה: מדד מניות השבבים של פילדלפיה בחודשיים האחרונים

כדור השלג בשווקים הפיננסיים מתגלגל מטה במהירות, ורבים  מנסים להעריך לאן הוא דוהר. חברות הטכנולוגיה מנסות להתאים את עצמן למצב החדש וגם לזהות הזדמנויות שעשויות להיווצר מתוך המשבר. בשיחה עם Techtime, מנסה סרגיי וסצ'ונוק, האנליסט הבכיר של בית ההשקעות אופנהיימר ישראל, להעריך מתי תיקבע התחתית הנוכחית בשוק המניות, אילו חברות טכנולוגיה צפויות לצאת מחוזקות מהמשבר ואלו נמצאות בסכנת הכחדה. אחת מהשאלות החשובות לכלכלה הישראלית: כיצד המשבר בשווקים ישפיע על היכולת של חברות סטראט-אפ ישראליות לגייס הון?

להאזנה לראיון המוקלט:

ארגוס וחברת NXP הכריזו על מעבד איתרנט מאובטח עבור כלי-רכב

חברת הסייבר ארגוס (Argus) ויצרנית הסמיקונדקטור האירופית NXP ישתפו פעולה ויציעו פתרון משותף להגנה על רשתות איתרנט בכלי-רכב. במסגרת שיתוף הפעולה, פתרון אבטחת הסייבר של ארגוס יוטמע במעבד המרכזי החדש של NXP לרשתות איתרנט בכלי-רכב. שתי החברות יציגו את הפתרון המשותף באירוע מקוון בסוף החודש.

בשנים האחרונות יותר ויותר יצרני רכב מבססים את הארכיטקטורה הפנימית של מערכות הרכב על תקשורת איתרנט, והיא הופכת לחלופה לארכיטקטורת ה-CAN המקובלת. היתרונות של תקשורת איתרנט היא יכולתה להעביר מידע בקיבולת ובקצבים גבוהים וכך לתמוך ביישומי בטיחות (ADAS), בתקשורת שבין המחשב המרכזי ליחידות השליטה והבקרה ומערכות מידע ובידור. ארגוס מפתחת פתרון הגנה לשתי הארכיטקטורות. במסגרת שיתוף הפעולה עם NXP, ייעשה שימוש בפתרון המיועד לאבטח רשתות איתרנט בכלי-רכב. הפתרון, המתבסס על מנוע שפיתחה החברה על סמך מחקרים והניסיון שלה, מסוגל לזהות חדירות לרשת שעשויות לסכן את מערכות הרכב. בכל פעם שמזוהה התנהגות חריגה נשלחת התרעה אל מרכז האבטחה של יצרן הרכב כדי שניתן יהיה לבצע בדיקה מעמיקה על מקור החריגה..

חברת NXP שמרכזה בהולנד, נחשבת לאחת מספקיות הגדולות ביותר של שבבים לתעשיית הרכב, והתעשייה הזאת מהווה מוקד מרכזי באסטרטגיה שלה. המעבד של NXP מתבסס על מעבד מרובה-ליבות של Arm וכולל מאיצים אשר מסייעים
להוריד את העומס מהמעבד ולהקצות את המשאבים ליישומים עצמם. לפי NXP, המעבד החדש חזק פי 10 מהדור הקודם. ל-NXP יש שיתוף פעולה עם חברת סייבר ישראלית נוספת, SafeRide, עליו הכריזה לפני מספר שבועות.

שיתוף פעולה עם מכון תקנים גרמני

בהודעה המשותפת ציינו ארגוס ו-NXP כי הפתרון המשותף יאפשר ליצרניות רכב לפתח יישומים מתקדמים יותר לרכב תוך עמידה ברגולציות של האיחוד האירופי (UNEC). "הפתרון המשולב יאפשר ליצרניות רכב להאיץ את הפיתוח והפריסה של מערכות ADAS ורכזות (gateway) חדשניות ויישומי נהיגה נוספים, תוך הקפדה על אבטחת הסייבר. ביחד עם NXP אנחנו מגנים על המערכות הקריטיות ביותר ברכב," אמר ניר רוזן, סמנכ"ל המוצר של ארגוס.

חברת ארגוס סייבר הוקמה בשנת 2013 על-ידי שלושה יוצאי יחידה 8200, ופיתחה אסטרטגיית אבטחה רב-שכבתית המבוססת על סדרת כלים המנטרים את כל משאבי המיחשוב והתקשורת ברכב. בחודש נובמבר 2017 היא נמכרה לחברת קונטיננטל הגרמנית בעיסקה שהיקפה נאמד בכ-450 מיליון דולר. כיום היא פועלת כחברה עצמאית בבעלות חברת Elektrobit. אלקטרוביט היא חברת תוכנה עצמאית הנמצאת בבעלות קונטיננטל, ומספקת תוכנות לכלי-רכב בתחומים דוגמת הרכב המקושר, ממשקי אדם-מכונה (HMI), ניווט, מערכות סיוע לנהג ויחידות בקרה אלקטרוניות (ECU). בדצמבר חתמה ארגוס על שיתוף פעולה אסטרטגי עם מכון התקנים ובדיקות הרככב הגרמני DEKRA, שבמסגרתו תהיה ארגוס אחראית על קביעת תו התקן של DERKA בתחום אבטחת הסייבר לכלי רכב, ותבצע את מבחני הסייבר לדגמים ומערכות של יצרניות רכב וחברות Tier-1 שירצו לזכות בתקן.

Sham תספק לבתי חולים את פתרון האבטחה של CyberMDX הישראלית

חברת הסייבר הרפואי הישראלית CyberMDX, המתמחה בהגנת סייבר בתחום המכשור הרפואי, נכנסת למערכת הבריאות האירופית. החברה הודיעה על שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת הביטוח האירופית Sham מקבוצת Relyens, שבמסגרתו תספק Sham לבתי חולים במערב אירופה את מערכת הגנה סייבר של CyberMDX כשירות מלא לניהול אבטחת הרשת. החברה הישראלית היתה זו שחשפה לפני כחודשיים פרצות אבטחה במספר מערכות רפואיות מתוצרת ג'נרל אלקטריק (GE), המותקנות באלפי בתי חולים בעולם. בעקבות הגילוי, פירסמה רשות הסייבר במשרד לביטחון המולדת בארצות הברית (CISA) אזהרה פומבית.

אמיר ושקובר, מנהל הפיתוח העסקי של CyberMDX באירופה, הסביר ל-Techtime על הנחיצות של החבילה המשולבת: "מדובר במענה ראשון מסוגו לניהול סיכונים מערכתי שמטרתו היא גם מניעה פרוקאטיבית, ולא רק מענה ביטוחי תגובתי לאירוע שכבר התרחש". חברת Sham מתמחה במגזר הרפואי ופעילה בעיקר בגרמניה, איטליה, ספרד וצרפת. יש לה כ-30,000 לקוחות וחברים והיא מספקת כיסוי לכ-900,000 אנשים. ב-2018 גבתה החברה פרמיות בסך כולל של 847 מיליון אירו, והכנסותיה הסתכמו ב-456 מיליון אירו. חבילת הביטוח החדשה שלה נחשבת לייחודית וכוללת כיסוי משלים למקרי סייבר במקביל לשירותי ייעוץ וניהול סיכונים.

מערכת הבריאות הפנימה את לקחי WannaCry

המגזר הרפואי באירופה חווה על בשרו את סכנות הסייבר. במסגרת מתקפת הכופר WannaCry, שהתרחשה במאי 2017, אחת הנפגעות העיקריות היתה רשת בתי החולים הציבורית בבריטניה NHS. תולעת הסייבר חדרה לשרתים המרכזיים ב-16 בתי חולים של הרשת והדביקה, לפי ההערכות, ו-70 אלף מכשירים מקושרים, ובכלל זה סורקי MRI, מבחנות, מקררים וציוד רפואי נוסף. בעקבות המתקפה, נאלצה ה-NHS להפסיק באופן זמני שירותים לא חיוניים, לדחות ניתוחים ואף לדומם חלק מהאמבולנסים.

דו"ח של חברת האבטחה Kaspersky, שפורסם בחודש דצמבר 2019, הראה שמערכת הבריאות האירופית הפיקה לקחים, שבעקבותיהם חלה ירידה בהיקף המתקפות במגזר הרפואי מאז מתקפת WannaCry. לפי נתוני החברה, ב-2019 כ-19% ממחשבי הרופאים, המכשור והשרתים הרפואיים היו חשופים למתקפות סייבר, בהשוואה לכ-30% בשנת 2017.

CyberMDX פיתחה פלטפורמת אבטחת סייבר המותאמת למאפיינים המיוחדים של עולם הרפואי. הפתרון של החברה הינו רשתי ואינו מצריך התקנה. הפלטפורמה ממפה את כל רכיבי הרשת בבתי חולים, כולל הייעוד ורמת הקריטיות שלהם ברשת הקלינית. היא מזהה את נקודות התורפה ומנטרת דפוסים חריגים שעשויים להעיד על ניסיון פריצה.

ושקובר: "מערכות ההגנה הגנריות המשמשות בתעשיית ה-IT אינן מסוגלות לזהות את רוב המערכות הרפואיות, בשל המאפיינים הייחודיים שלהן. ומה שלא ניתן לראות ברשת – לא ניתן להגן עליו".

סיקלו פרסה רשת גלים מילימטריים בפסל החירות

חברת סיקלו (Siklu) מפתח-תקווה פרסה תשתית לרשת תקשורת אלחוטית בגלים מילימטריים באחד האתרים ההיסטוריים המוכרים והמתויירים בעולם: פסל החירות, הניצב באי ליברטי (Liberty Island) מול נמל ניו-יורק. רשת התקשורת תשמש לצורך תעבורת הווידיאו של מערך מצלמות האבטחה באתר, ששודרג באחרונה ומחייב רוחב-פס גדול יותר לצורך העברת הנתונים למרכז האבטחה. הפרויקט, שהוזמן על ידי רשות הפארקים הפדראלית האחראית על האתר, בוצע על ידי חברת Convergint, אינטגרטורית אמריקאית בתחום הטלקום.

סיקלו מספקת תשתיות תמסורת אלחוטיות בגלים מילימטריים ברצועות התדרים V-band ו-E-band, שבין 60 ל-90 ג'יגה-הרץ. בניגוד  לרצועת התדרים שסביב 30 גי'גה-הרץ, המיועדת לדור החמישי וזכויות השימוש  בה נמכרות על ידי הממשל לחברות הטלקום בסכומי עתק, רצועות  ה-V וה-E פתוחות לשימוש חופשי ללא מכרז או בתשלום אגרה שנתית נמוכה.

אלומות בעובי של חוד עיפרון

קופסאות התקשורת של סיקלו מתבססות על שבב סיליקון גרמניום, מודם, ואנטנות ייחודיות פרי פיתוח עצמי. הקופסאות שלה מאפשרות לפרוש רשתות תקשורת אלחוטית ברוחב-פס גבוה גם במקומות שבהן אין תשתית קרקעית של סיבים אופטיים. במקרים רבים, הטכנולוגיה שלה נותנת מענה לבעיית "המייל האחרון", כלומר משמשת כדי לחבר באופן אלחוטי בין הנקודה שבה מסתיימת התשתית הסיבית לבין צרכן הקצה. בסיקלו ציינו כי האתגר המרכזי בפרויקט פסל החירות נבע מהיעדרה של רשת תקשורת מקומית מהירה באי עצמו. "לא היה חיבור קווי בין האי לבין מנהטן או ניו-ג'רזי". בעיה נוספת נבעה מהתנועה הימית העמוסה בנמל וההשתקפות של פני המים המקיפים את האי, שיוצרים הפרעות לגלי רדיו קונבנציונאליים.

מאחר שגלים מילימטריים הינם גלי קצרצרים, התקשורת בין משדר למקלט מתבצעת באמצעות אלומות דקיקות בעובי של חודו של עיפרון, ועל כן ניתן לייצר קווי מפגש ישירים וצרים. שימוש בגלי רדיו בספקטרום נמוך יותר (כלומר אורכי גל רחבים יותר), יחייבו להתקין את המודמים על-גבי עמודים בגובה של מאות מטרים, וזאת כדי לעקוף את ההפרעות על פני השטח. "השימוש בגלים מילימטריים מבטיח כי ההפרעות הללו לא מהוות בעיה עבור הרשת, וגם לא יהוו בעיה בעתיד. כמו כן, הקיבולת הגדולה של הרשת שנפרשה תאפשר להרחיב את יכולות ויישומי הרשת בעתיד."

להאזנה לראיון מוקלט עם דני בן שמחון מחברת סיקלו (מתחיל בדקה ה-22:45):

ראדא צופה להגיע לרווחיות ב-2020

בתמונה למעלה: מכ"ם טקטי מוגדר-תוכנה של ראדא במערכת הגנה בפני רחפנים של רפאל

חברת ראדא (RADA) מנתניה עקפה את תחזיותיה ודיווחה על הכנסות בהיקף של כ-44.3 מיליון דולר בשנת 2019, גידול של 58% בהשוואה ל-2018. היעד הושג לאחר מכירות שיא ברבעון הרביעי, שהסתכמו ב-14 מיליון דולר, גידול של 71% בהשוואה לרבעון המקביל. החברה מאמינה כי זהו רק השלב הראשון בקפיצת המדרגה שלה, וצופה כי מכירותיה יגדלו בעקביות מרבעון לרבעון ב-2020 וכי הכנסותיה ב-2020 יצמחו בסך הכול ב-47% להיקף של 65 מיליון דולר לפחות.

בעקבות כך, ראדא מעריכה כי תעבור ב-2020 לרווחיות, לאחר שאת 2019 סיימה עם הפסד נקי של 2 מיליון דולר.מניית החברה זינקה אמש בנסד"ק ב-8.1%. בשיחת הוועידה עם משקיעים אמר מנכ"ל החברה, דב סלע, כי החברה קוצרת כעת את פירות השקעותיה בפיתוח קו המכ"מים הטקטיים, מנוע הצמיחה הראשי של החברה שמהווה כבר כמחצית מהכנסותיה.

ראדא מספקת מערכות מכ"ם טקטיות ליישומי הגנה בפני רחפנים, למערכות נ"מ לטווח קצר ולמערכות הגנה אקטיבית עבור כלי-רכב ממוגנים ומשוריינים (דוגמת מערכות חץ דורבן של אלביט ומעיל רוח של רפאל). סלע: "התוצאות מלמדות שהשוק האמריקאי והשוק העולמי התעוררו, ומודעים למוצר שלנו, בייחוד בתחום ההגנה אווירית מפני רחפנים. גם תחום ההגנה האקטיבית מצוי בשלבי התעוררות. לאור היקפו הגדול של שוק היעד הפוטנציאלי, אנחנו מצפים לתקופת צמיחה ממושכת".

משבר הקורונה עשוי להביא לאלוקציות בשרשרת האספקה

סלע מעריך שהיקף השוק הפוטנציאלי בארה"ב לפתרונות מכ"ם טקטי בכ-2.5 מיליארד דולר ב-10 השנים הקרובות, מתוכם 1.5 מיליארד דולר למערכות הגנה אקטיביות וכמיליארד דולר למערכות הגנה אוויריות לטווח קצר. שאר השוק העולמי נאמד בכ-2.5 מיליארד דולר. כלומר, בסך הכל כ-5 מיליארד דולר.  "אנחנו רואים מעבר ממימוש של צרכים דחופים, לתוכניות רכש רב-שנתיות".

בהתייחסו למשבר הקורונה אמר סלע: "המשבר לא השפיע כלל על מכירותינו או על האספקה, מאחר שאנחנו לא משתמשים בחומרים המיובאים מסין. עם זאת, אם הגבלות הטיסה הנוכחיות יימשכו הדבר עשוי להשפיע על הפעילות העסקית שלנו בהמשך הדרך. ייתכן שהמצב בסין יוביל להקצאות מחוץ לסין באספקה של חומרים שאנחנו משתמשים בהם".

דחייה של שנתיים בפרויקט הבדראדלי

ראדא מעורבת כעת בשתי תוכניות הצטיידות משמעותיות של צבא ארצות הברית. התוכנית הראשונה היא הטמעת מערכת ההגנה האקטיבית "אגרוף ברזל" של אלביט ותעש הכוללת את המכ"ם של ראדא, בכ-150 נגמ"שי בראדלי. על פי התכנון המקורי, שלב ההצטיידות היה אמור להתחיל עוד השנה, אך סלע עדכן כי תחילת ההצטיידות נדחתה בשנתיים.  "אנחנו מזהים תוכניות אחרות בארצות הברית שעשויות לפצות על העיכוב בהכנסות בפרויקט הבדאדלי".

התוכנית השנייה היא עבור חיל הים האמריקאי, אשר רכש כ-150 מערכות מכ"ם של החברה להטמעה במערכות הגנה אנטי-אוויריות. כדי לעמוד בביקושים הצפויים של הצבא האמריקאי, ראדא הקימה מפעל ייצור מערכות מכ"ם בעיר ג'רמנטאון שבמרילנד. המפעל נחנך בחודש דצמבר ובתחילת החודש דיווחה ראדא על תחילת הייצור. "אנחנו מצפים לספק מהמפעל בג'רמטאון יותר מ-200 ממערכות מכ"ם לשוק האמריקאי".

מינויים חדשים בחטיבות הליבה של חברת מגל

בתמונה למעלה: ארנון ברם (מימין) ופביאן הוברט.

חברת מגל (Magal Security Systems) מיהוד דיווחה על שני מינויים מרכזיים בחטיבות הליבה המרכזיות שלה: ארנון ברם מונה למנהל חטיבת הפרוייקטים ופביאן הוברט מונה למנהל חטיבת המוצרים. ברם שימש בשלוש השנים האחרונות כמנהל העסקי של חטיבת DIRCM (מערכת הגנה מפני טילים מונחי-חום) בחברת אלביט מערכות, ולפני-כן ניהל במשך מספר שנים את חברת U-TacS, המיזם המשותף של אלביט ו-Thales בתחום הכטב"מים הטקטיים.

פביאן הוברט מונה למנהל חטיבת המוצרים. הוא הצטרף למגל ב-2018 ושימש כסמנכ"ל המכירות באזור EMEA (אירופה, המזרח התיכון ואפריקה). מגל מסרה שבתפקיד כסמנכ"ל מכירות, הוביל הוברט הוביל צמיחה משמעותית במכירות. הוברט יעבור למטה חטיבת המוצרים (Senstar) בעיר אוטווה שבקנדה.

מנכ"ל החברה, דרור שרון, אמר כי המינויים הללו יחזקו את התיאום באסטרטגיה העסקית של שתי החטיבות. "המנהלים של שתי החטיבות ידווחו ישירות אלי, והמבנה הארגוני יתרום למימוש האסטרטגיה והגדלת המכירות. המינויים הללו הם צעד חשוב כחלק ממחויבותנו להגדיל את הרווחיות בטווח הארוך ואת הערך עבור בעלי המניות".

חברת קשרי משקיעים חדשה

בשבועות האחרונים החברה מנהלת קמפיין שנועד לחזק את אמון המשקיעים בחברה, בניסיון לתרגם את הצמיחה העסקית לעלייה במחיר המניה, אשר נסחרת בנסד"ק ומצויה במגמת דשדוש מתמשכת. לאחרונה היא שכרה את שירותיה של חברת קשרי המשקיעים מניו-יורק, Hayden IR, כדי שהיא תגבש עבורה אסטרטגיית גישה אל משקיעים בשוק ההון האמריקאי, במטרה לשפר את מצב המניה. חברת Hayden IR הוקמה על-ידי יוצאי וול סטריט, ומתמחה בטיפול בחברות שהמניה שלהן סובלת מהערכת-חסר.

מניית מגל בנסד"ק בשנתיים האחרונות
מניית מגל בנסד"ק בשנתיים האחרונות

מגל מעסיקה כ-600 עובדים ברחבי העולם, ומפעילה ארבעה מרכזי פיתוח, שניים בקנדה, אחד בישראל ואחד בארצות הברית. פעילות החברה מחולקת לשתי חטיבות עיקריות: מוצרים ופרויקטים. בתחום המוצרים, מגל מפתחת חיישנים אלקטרו-אופטיים להתראה מפני חדירה, ותוכנות לניהול ואנליטיקה של מערכי וידאו ואבטחה במתחמים רגישים ומתקני תשתית קריטית.

חטיבת הפרויקטים משמשת כקבלנית לתכנון והקמת מערכי אבטחה באתרים רגישים במתכונת של Turn-Key, ומשתמשת גם בטכנולוגיות חיצוניות. אחד מהפרויקטים הגדולים של מגל בשנים האחרונות היה פריסת אמצעי אבטחה אלקטרו-אופטיים לאורך גדר הגבול עם מצרים. כיום היא מתמודדת במכרזים הקשורים לבניית החומה בין ארצות הברית ומקסיקו.

צמיחה בהכנסות, קריסה של המניה

בדו"ח הרבעוני האחרון שלה, שפורסם בנובמבר, דיווחה מגל על הכנסות של 22 מיליון דולר ברבעון השלישי, ירידה של 7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד אך עלייה של 13% בהשוואה לרבעון הקודם. ההכנסות ממכירת מוצרים הסתכמו ב-8.6 מיליון דולר, ואילו ההכנסות מפרויקטים עמדו על 13.6 מיליון דולר. שולי הרווח עלו מ-46.4% בשנה שעברה ל-47.5% ברבעון האחרון. בתשעת החודשים הראשונים של 2019 הסתכמו מכירותיה של מגל בכ-63 מיליון דולר, והיא צפויה לשחזר ככל הנראה ב-2019 את הכנסות 2018, שהסתכמו ב-92.3 מיליון דולר.

ואולם, למרות הצמיחה במכירות ובמצב הפיננסי, מניית החברה איבדה ב-12 החודשים האחרונים כ-40% מערכה והיא נסחרת במחיר של כ-3 דולר המשקף שווי שוק של כ-72 מיליון דולר בלבד, נמוך משמעותית מהיקף ההכנסות השנתיות של החברה. מצב המנייה מעורר אי-נחת בקרב משקיעים רבים של החברה, וגם  מקשה על החברה לממש את כוונתה לבצע רכישה של חברות, מאחר  שבמחיר כה נמוך היא תיאלץ לבצע עסקאות רכישה במזומן ולא באמצעות החלפת מניות.

אינוג'י מחפשת חדשנות ישראלית בתחום האנרגיה

אינוג'י (Innogy) היא חברת אנרגיה גרמנית המתמקדת באנרגיות מתחדשות. היא מספקת חשמל לכ-23 מיליון לקוחות בגרמניה, פולין, צ'כיה ומדינות נוספות באירופה. החברה מעסיקה כ-42 אלף עובדים והכנסותיה בשנת 2018 הסתכמו בכ-37 מיליארד אירו.

בשנת 2016 הקימה אינוג'י חטיבת חדשנות הפעילה גם בישראל, ומבצעת השקעות בחברות סטראט-אפ בתחומים כגון אחסון אנרגיה, רשתות חשמל חכמות, ניהול נכסים, סייבר ועוד. עד כה השקיעה הקרן ב-12 חברות ישראליות וכעת מחפשת הזדמנויות נוספות כדי להרחיב את הפורטפוליו שלה בארץ.

בשיחה עם Techtime מספר מנהל פעילות החדשנות בקרן ההשקעות של אינוג'י בישראל, מיקי שטיינר, על הטכנולוגיות שמחפשת אינוג'י בישראל, על המעטפת העסקית שמספקת הקרן לחברות שהיא משקיעה בהן, ועל המגמות הטכנולוגיות הועסקיות בעולם האנרגיה המתחדשת.
להאזנה לראיון עם מיקי שטיינר:

מיקי שטיינר, מנהל פעילות החדשנות בישראל של קרן ההשקעות של אינוג'י
מיקי שטיינר, מנהל החדשנות בקרן ההשקעות של אינוג'י

 

 

ננוקס: הסכם הפצה באוסטרליה בהיקף של 174 מיליון דולר

חברת ננוקס (Nanox) מנווה-אילן חתמה על הסכם עם חברת Gateway Group האוסטרלית לשיווק מכשיר ה-CT הדיגיטלי שפיתחה. היעד של ההסכם הוא לפרוש כ-1,000 מכשירי CT באוסטרליה, ניו-זילנד ונורבגיה ולספק שירותי דימות מסוג רנטגן ו-CT באזורים מרוחקים  במודל של תשלום-לכל-סריקה (pay-per-scan). זהו הסכם ההפצה המסחרי הראשון של ננוקס, והוא מבטיח לחברה תשלום של כ-58 מיליון דולר לשנה למשך 3 שנים, עם אופציה ל-3 שנים נוספות בכפוף להסכמת שני הצדדים.

שיתוף הפעולה בין שתי החברות נרקם בסיוע קרן גישור דרום ישראל (SIBF), המקדמת שיתופי פעולה בין חברות ישראליות לחברות גלובליות. ננוקס (Nanox) פיתחה טכנולוגיית CT דיגיטלית המבוססת על ייצור קרני רנטגן באמצעות רכיב MEMS במקום באמצעות מנורת להט. להערכת החברה, הטכנולוגיה החדשה תאפשר לייצר מערכות CT במחיר של 10,000 דולר למערכת, במקום מחיר של כ-3 מיליון דולר, שזהו כיום מחירם הממוצע של סורקי CT.

להביא את ה-CT גם למקומות מרוחקים

מכשיר ה-CT של ננוקס נתמך על-ידי פלטפורמת ענן המספקת את ממשק השירותלרופא, ותכלול גם כלי-עזר אבחוניים מבוססי בינה מלאכותית. החברה מסרה שמלבד המחיר והגודל הקטנים יותר של מערכות ה-CT הדיגיטליות, יש להן יתרונות מובנים נוספים: תמונות באיכות גבוהה יותר, פחות שגיאות הנובעות מתנועה יחסית בין הסורק לבין האדם הנבדק, ביצוע הדמאה מולטי-ספקטרלית, וקישוריות בזמן אמת בין ההדמאה לבין מכשירים טיפוליים אחרים, המאפשרת לבצע טיפול תחת בדיקת CT.

"המטרה שלנו היא להביא שירותי דימות מתקדמים לאזורים המרוחקים ביותר בעולם, וההסכם עם גייטוויי הוא צעד ישיר למימוש האסטרטגיה הזו," אמר מייסד ומנכ"ל ננוקס רן פוליאקין. ננוקס גייסה עד כה כ-55 מיליון דולר בסבבי גיוס שבהן שתתפו, בין היתר, קבלנית הייצור האלקטרוני פוקסקון, Fujifilm ו-SK Telecom.

"האנשים שמאחורי הטכנולוגיה": בינה מלאכותית בחברת אינטל

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
עריכת סאונד ומנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא ד"ר אמתי ערמון, מדען הנתונים הראשי (Chief Data Scientist) של קבוצת Advanced Analytics בחברת אינטל. בשיחה עימו, מסביר ערמון על ההבדל שבין בינה מלאכותית (AI) לבין תכנות מסורתי, על החזון של אינטל בתחום, על עתיד הבינה המלאכותית ועל סוגיות אתיות העולות מהיכולות החדשות של המחשבים.

עקבו אחר כל התוכניות ב-Spotify