תקן MIPI הראשון לעולם הרכב מתבסס על ואלנס

ארגון התקינה הבינלאומי MIPI, הכולל את השמות הבולטים בתעשיית האלקטרוניקה והשבבים, פירסם מפרט חדש בשם  MIPI A-PHY v1.0, אשר מסדיר לראשונה את ממשק התקשורת שבין החיישנים והצגים ברכב לבין יחידות המחשוב. התקן מיועד להבטיח את הביצועים של מערכות הבטיחות, המידע והבידור ברכב. ארגון MIPI מתמקד בתקינה בתחום המובייל. זהו התקן הראשון שהוא מפרסם לשוק הרכב לאור החשיבות הקריטית של תעבורת הנתונים בין המערכות בתוך הרכב ומחוץ לרכב.

המפרט מספק בסיס משותף לחברות שבבים, יצרניות מצלמות וחיישנים, חברות תוכנה ויצרניות רכב לפיתוח פתרונות משולבים בסטנדרט אחיד. התקן החדש מתבסס במלואו על הטכנולוגיה של חברת ואלנס (Valens) הישראלית, שהיתה שותפה לקבוצת העבודה המצומצמת שגיבשה את התקן. הקבוצה כללה כתריסר חברות, שנבחרו מתוך כ-330 החברות בארגון. בין החברות הבולטות בקבוצה: אינטל, סוני, טקטרוניקס, ST, און-סמי ועוד.

16 ג'יגה-ביט לשנייה לאורך 15 מטר

סמנכ"לית השיווק של ואלנס, דנה זליצקי (משתתפת מטעם החברה באחת מתת-הקבוצות ב-MIPI), הסבירה ל-Techtime שהתקן החדש הינו בעל משמעות גדולה עבור MIPI ועבור התעשייה כולה. "הוא יהיה בסיס לעוד הרבה תקנים נוספים שהארגון בתחום הרכב. ארגון MIPI שולט בעולם המובייל, והם רוצים כעת משקל דומה בעולם הרכב. המטרה היא לייצר אוסף של פתרונות לכל פרוטוקולי התקשורת בסביבת הרכב. כעת יש קבוצות עבודה שכבר עובדות על תקנים נוספים".

תקן A-PHY מגדיר ארכיטקטורה לתקשורת א-סימטרית מהירה ומהימנה בין מערכות הרכב על-גבי כבל יחיד. לאור דרישות הבטיחות והביצועים בעולם הרכב, המפרט מחייב שהתקשורת תהיה בעלת שיעור שגיאות אפסי (10-19 לחבילת תקשורת), עמידות גבוהה בפני הפרעות אלקטרומגנטיות (EMC), וקצב תעבורת נתונים של 2-16 ג'יגה-ביט לשנייה (Gbps) לאורך של עד 15 מטר. המטרה היא להגיע בעתיד לקצב העברת נתונים של 48Gbps.

זליצקי: "התקן הזה יסייע לפשט את הארכיטקטורה הפנימית של הרכב. במקום שיהיה צורך ברכיבי המרה בין חומרה של יצרנים שונים, היצרנים יוכלו במהלך הפיתוח לבצע אינטגרציה של המפרט לתוך המוצר, ולהבטיח תאימות מול כל המוצרים האחרים".

המוצר הראשון בשוק שתואם את התקן

למעשה, המפרט משקף במדויק את הטכנולוגיה שפיתחה ואלנס. שבבי התקשורת של החברה מאפשרים להעביר תכני וידאו ואודיו לא דחוסים, ונתונים בפורמטים ובפרוטוקולים שונים כמו USB ואיתרנט, במהירות אולטרה מהירה ועל-גבי צמד חוטי נחושת (UTP) פשוטים למרחק של עד 15 מטר. הדבר פותר בעיות חומרה מרכזיות במכונית, כמו משקלה הרב של הכבילה ברכב וההפרעות האלקטרו-מגנטיות העשויות לפגוע באיכות האות.

זליצקי: "זהו הישג מאוד משמעותי עבורנו, וגם פוטנציאל עסקי גדול. כל התעשייה מסתכלת על MIPI, כי זה התקן הראשון שנותן פתרון לממשק בין ההרכב לבין החיישנים והמצלמות המצויות בו". התקן גם תואם למשפחת שבבי הדור הבא של ואלנס, VA7000, הצפויה לצאת לשוק בשנת 2021 ולספק תקשורת פנים-רכבית לא דחוסה בקצב של עד 16Gbps.

שבבי VA7000 גם מיועדים לקשר בין מערכות החישה כמו מצלמות, LiDAR ומכ"ם, לבין יחידות המחשוב ברכב. "התקן מעניק לנו יתרון משמעותי בשוק. התעשייה יודעת שהמוצר הראשון בשוק התואם לתקן יהיה שלנו. כעת אנחנו ממוקדים בעמידה בלוחות הזמנים (execution), כדי להוציא את השבבים בשוק במהירות, ובבניית אקוסיסטם של חברות בתעשייה, כמו יצרניות מצלמות וצגים, התומכות בתקן החדש".

S-Class של דיימלר כוללים את השבב הקודם של ואלנס

חברת ואלנס הוקמה בשנת 2006 על-ידי קבוצה של יזמים יוצאי חברת מיסטיקום, ומעסיקה כ-350 עובדים, רובם בהוד השרון והשאר בארצות הברית, גרמניה ובמזרח אסיה. הטכנולוגיה פותחה במקור לשוק הביתי, אולם בינואר 2016 החברה ביצעה תפנית עסקית והחליטה להתאים את הטכנולוגיה שלה לצורכי התקשורת בתוך הרכב.

בסוף 2016 הכריזה ואלנס על שיתוף פעולה עם דיימלר, שבחרה בשבב הקודם שלה, VA6000, לאספקת תשתית התקשורת של מערכות הבידור והטלמטיקה במכוניות שלה. דגמי 2021 S-Class, שהושקו לפני מספר שבועות, כבר כוללים את השבבים של ואלנס.

האזינו לשיחה עם סמנכ"לית השיווק של ואלנס, דנה זליצקי, מתוך תוכנית הפודקאסט שלנו שעלתה בנובמבר 2019:

סולאר-אדג' גייסה 550 מיליון דולר

חברת סולאר-אדג' הודיעה היום (ד') כי גייסה סכום של כ-550 מיליון דולר באמצעות הנפקה פרטית של אגרות-חוב להמרה למשקיעים מוסדיים. לחתמים תינתן אופציה לרכוש אג"ח נוספות בהיקף של עד 82 מיליון דולר בתוך 13 יום ממועד ההנפקה. אגרות החוב לא יישאו ריבית ויפקעו בספטמבר 2025, אז יוכלו בעלי האג"ח לפדות את החוב במזומן או להמירו למניות.

אגרות החוב תומחרו לפי מחיר של 277.8 דולר למניה, כ-50% מעל מחיר הנעילה אתמול. משמע, שבמועד הפקיעה ב-2025 יוכלו בעלי האג"ח להמיר את החוב למניות לפי התמחור הזה, כשההנחה שלהם היא שמחיר מניית סולאר-אדג' יהיה גבוה משמעותית. נכון לסוף הרבעון השני, היו בקופת המזומנים של סולאר-אדג' 592 מיליון דולר, בהשוואה ל-467 מיליון דולר שנה קודם לכן.

טרנד האג"ח של חברות הטכנולוגיה

הנפקת אג"ח להמרה הפכה לכלי נפוץ מאוד בקרב חברות טכנולוגיה לגיוס הון, בייחוד על רקע הריבית האפסית והמדיניות המוניטרית המרחיבה של הבנק הפדראלי. גם הישראליות בנסד"ק ביצעו בחודשים האחרונים גיוסים מהסוג הזה. בנובמבר 2019 גייסה חברת סייברארק (CyberArk) כ-500 מיליון דולר באמצעות הנפקת אג"ח להמרה עם פרמייה של 37.5%, אמדוקס גייסה במאי 2020 כ-500 מיליון דולר בפרמיה של 43%, וחברת נייס (Nice) גייסה בחודש שעבר כ-400 מיליון דולר בפרמיה של 37.5%.

סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר ישראל, הסביר ל-Techtime: "חברות טכנולוגיה בצמיחה נמנעות כיום מגיוס הון בהנפקת מניות, ומעדיפות לעשות זאת דרך שוק האג"ח, שהוא גדול לאין שיעור משוק המניות. היתרון הוא שניתן כך לגייס הון גדול יותר, בעלויות נמוכות – ומבלי לגרום לדילול משמעותי של בעלי המניות הקיימים".

האזינו לשיחה עם סרגיי וסצ'ונוק מאופנהיימר ישראל, מתוך תוכנית הפודקאסט שלנו שעלתה בחודש יולי 2020:

בירד תמגן את צי מסוקי חיל האוויר הצ'כי

[בתמונה: מסוק Mi-17 של חיל האוויר הצ'כי. מקור: ויקיפדיה]

חברת בירד אירוסיסטמס (Bird Aerosystems) מהרצליה זכתה בחוזה לשדרוג מערכות ההגנה האקטיביות נגד טילים (AMPS) בצי מסוקי ה-Mi-17 של חיל האוויר הצ'כי. צ'כיה משתייכת לברית נאט"ו, וכחלק מברית נאט"ו השתתף חיל האוויר הצ'כי במערכות ומשימות באפגניסטן, אוקראינה, הגוש הבלטי וגם בחצי האי סיני.

למעשה, צי מסוקי ה-Mi-17 הצ'כי כבר מצויד במערכות ההגנה של בירד אירוסיסטמס, שביצעה את ההתקנה לפני כמה שנים. במסגרת החוזה, בירד תשדרג את מערך חיישני הגילוי האופטיים ואת מחשבי המשימה, ותבצע הכנה לקראת התקנה עתידית של מערכת ה-MACS שפיתחה החברה, האחראית על אימות האיום ומעקב אחריו לצורך כיוונון אמצעי היירוט.

מערכת ה-AMPS של בירד משמשת לגילוי ויירוט טילים מונחי-חום כדוגמת טילי-כתף.  המערכת פועלת בשלושה שלבים. בשלב הראשון, חיישן אלקטרו-אופטי פסיבי מזהה את החתימה האולטרה-סגולית (UV) של טיל-כתף הנורה מהקרקע, ומייצר התראה ראשונית. כדי להתמודד עם התראות שווא רבות המאפיינות מערכות מסוג זה המבוססות על חיישן יחיד, בירד הטמיעה בפתרון שלה חיישן נוסף, המתבסס על אפקט דופלר כדי לוודא שמדובר בטיל מתקרב, ולעקוב אחר כיוונו. רק לאחר אימות האיום, המערכת מפעילה את אמצעי ההגנה שנבחרו כדוגמת נורים, פיזור מוץ או שימוש בשבש לייזר.

האזינו לשיחה עם סמנכ"ל השיווק של בירד אירוסיסטמס מתוך תוכנית הפודקאסט שלנו שעלתה באוקטובר 2019:

מגניקס תסב מטוס נוסעים סילוני למטוס חשמלי המונע באמצעות תאי-דלק מימניים

בתמונה למעלה: מטוס דאש-8. צילום: ויקיפדיה

חברת מגניקס (MagniX) מסיאטל, המפתחת מנועים חשמליים למטוסים ושותפתה של אוויאיישן (Eviation) הישראלית, החלה בפרויקט פיתוח נוסף בתחום התעופה החשמלית: ערכת הסבה המפותחת בשיתוף פעולה עם Hydrogen Universal להסבת מטוסי נוסעים בינוניים המונעים על-ידי מנוע סילון מסוג טורבו-פרופ למטוסים חשמליים המתודלקים באמצעות מימן.

במסגרת הפרויקט הראשון בתוכנית, הן יסבו מטוס De Havilland Canada DHC8-Q300 (בתמונה למעלה), הידוע גם בקיצור DASH-8, למטוס חשמלי לחלוטין המקבל אנרגיה מתאי דלק. מדובר במטוס נפוץ מאוד בשוק הטיסות האזוריות לטווחים בינוניים. הוא יצא לשוק ב-1983, מכיל כ-50 מושבים ועד היום יוצרו כ-2,000 מטוסים.

במסגרת ההסבה, יוחלפו מנועי הסילון בכנפיים במנועים חשמליים מתוצרת מגניקס, בהספק של 2 מגה-וואט (2600 כוחות סוס לערך). זהו המנוע הגדול ביותר שפיתחה מגניקס. תאי הדלק ומיכלי האחסון יהיו באחריות היידרוג'ן יוניברסל.

תעופה בלתי מזהמת

תהליך הפקת חשמל באמצעות תאי דלק מימן אינו מוביל ליצירת פחמן דו-חמצני, אלא ליצירת מולקולות מים ולכן הוא פחות מזהם את האטמוספירה. כבר בשנות ה-80 החלו הנסיונות הראשונים לפתח מנועי מטוסים מבוססי מימן – בתחילה מנועי בעירה פנימית ובעשור האחרון מנועים חשמליים. אלא שהדבר אינו קל: דלק מימני תופס יותר מקום מדלק רגיל, ויש לאחסן אותו במיכלים מיוחדים בגוף המטוס ולא בכנפיים. הדבר מגדיל את הגרר (drag) של המטוס ומצמצם את התפוסה.

כך למשל, המטוס המוסב של מגניקס והיידרוג'ן יכיל 40 מושבים במקום 50 מושבים, כדי לפנות מקום לתאי הדלק. עם זאת, משקל המימן הינו כשליש ממשקל הדלק הרגיל (לכמות אנרגיה זהה), ולכן משקל ההמראה של מטוס מימני נמוך יותר. המנכ"ל הישראלי של מגניקס, רועי גנצרסקי, הסביר ל-Techtime שיש בפרוייקט אתגרים נוספים. "התעשייה מתקשה לפתח תאי דלק מימניים ולשמר ולשנע מימן". מהסיבות הללו רבים בתעשייה מעריכים שמטוסי נוסעים מתודלקי מימן יהיו כלכליים רק בעוד 10-20 שנה.

אילוסטרציה של המטוס המוסב. מקור: MagniX
אילוסטרציה של המטוס המוסב. מקור: MagniX

היידרוג'ן המפתחת את תאי הדלק המימניים, פיתחה גם מערכת אחסון המאפשרת לשנע את המימן באמצעות שרשרת האספקה הקיימת של עולם התעופה. גנצרסקי: "היא הצליחה לתת מענה לבעיות המרכזיות, ובאמצעות המנועים שלנו נפתח את מטוס הנוסעים הגדול ביותר המונע באמצעות מנועים חשמליים. שיתוף הפעולה הזה מכניס אותנו לתחום מטוסי הנוסעים הבינוניים ולקבוצה חדשה של לקוחות. בתעשייה העריכו רבים שלא ניתן להפעיל מטוסים בגודל כזה באמצעות הנעה חשמלית".

לחשמל ציי מטוסים

חברת מגניקס מכוונת לעולם התעופה המסחרית לטווחים בינוניים (Middle-Mile) של עד כ-1,000 מיילים. תחום זה מהווה כ-70% מכלל טיסות הנוסעים המסחריות. טיסות אלה מתבצעות על ידי מטוסים קטנים וקלי-משקל יותר, שניתן להטיסם באמצעות המנועים החשמליים של מגניקס. החברה מציעה לחבות תעופה לטווחים בינוניים אפשרות להסב את מטוסי הבוכנה הקיימים למטוסים חשמליים באמצעות החלפת המנוע, ובכך להוזיל משמעותית את עלויות הטיסה ולצמצם למינימום את הזיהום והרעש.

החברה כבר ביצעה שני פיילוטים: בדצמבר 2019 היא ביצעה טיסת מבחן למטוס DHC-2 Beaver בעל 6 מושבים של חברת Harbour Air הקנדית שהוסב מהנעת שריפה פנימית להנעה חשמלית באמצעות מנוע 750 כוחות סוס של מגניקס. במאי 2020 היא ביצעה טיסת מבחן של Cessna Grand Caravan בעל 9-12 מושבים, שהוסב להנעה חשמלית באמצעות אותו המנוע החשמלי.

איידוק שילשה את המכירות ב-2020

חברת המד-טק איידוק (Aidoc), המפתחת אלגוריתמים מבוססי בינה מלאכותית המפענחים סריקות דימות בבתי-חולים ומתריעים על מצבי חירום, הכריזה היום על גיוס של 20 מיליון דולר, כחלק מהרחבת סבב גיוס B. עד כה גייסה החברה כ-60 מיליון דולר. בחברה מסבירים כי הגיוס נועד לתת מענה לביקוש הגובר לפתרונות מבוססי AI בתחום הרדילוגיה, ומציינים כי הכנסות החברה גדלו עד כה ב-2020 פי שלושה.

איידוק פועלת בתחום הצומח של שימוש בבינה-מלאוכתית לפענוח סריקות דימות כמו רנטגן, CT ו-MRI. הפלטפורמה של החברה מתממשקת לשרת של בתי החולים ובודקת באופן אוטומטי את את סריקות הדימות של המאושפזים או המטופלים בחדר המיון. המערכת יודעת לזהות ממצאים חריגים כמו דימום תוך-גולגולתי, שבר בעמוד השדרה או שבץ. בדרך כלל, הרדיולוג התורן בבית החולים בודק את הסריקות לפי סדר הגעתן. המערכת של איידוק מתעדפת עבור הרדיולוג את הסריקות שעשויות  הצביע על מצבי חירום המצריכים טיפול דחוף. פיתוח האלגוריתמים מתבסס על למידת-עומק וניתוח ביג-דאטה של מיליוני תצלומים וסריקות במטרה לחלץ תבניות שמאפיינו תסמונות ומצבים רפואיים.

עד כה קיבלה החברה אישורי FDA עבור שישה אלגוריתמים שפיתחה. בחודש מאי קיבלה מה-FDA אישור לאלגוריתם חדש לגילוי ממצאים הקשורים בהידבקות בקורונה בסריקות דימות בבתי חולים. לדברי החברה, הפלטפורמה שלה פרוסה בכ-400 מרכזים רפואיים ברחבי העולם.

האזינו לשיחה עם סמנכ"לית השיווק של איידוק, אריאלה שוהם, מתוך תוכנית הפודקאסט שלנו שעלתה בינואר 2020 (השיחה עם אריאלה מתחילה בדקה 25:00):

ערן ברימן פרש מ-Corephotonics ומונה לסמנכ"ל שיווק ועסקים של וויביט ננו

חברת וויביט-ננו (Weebit-Nano) מהוד השרון, המפתחת זיכרון בלתי-נדיף מסוג ReRam, הודיעה על מינויו של ערן ברימן לתפקיד סמנכ"ל השיווק והפיתוח העסקי של החברה. עד כה לא אויש התפקיד הזה בוויביט ננו, והמינוי מעיד על ההיערכות הגוברת לשלב המסחור. "החברה מנהלת מגעים עם שותפים ולקוחות פוטנציאליים, ומתקדמת לקראת הסכמים ראשונים, ולכן יש צורך בהבנה בשוק ה-IP למערכות משובצות ובמודלים העסקיים שלו", נכתב בהודעת החברה.

ואמנם, ברימן מביא עימו ניסיון עשיר בתעשיית הסמיקונדקטור וה-IP בפרט. את מרבית הקריירה המקצועית שלו עשה בשתי חברות: חברת DSPG, שבה עבד בין 1995-2002, וניהל בין היתר את חטיבת הארכיטקטורה ואת חטיבת מעבדי האותות, ובין 2004-2016 עבד ב-CEVA, שהיא למעשה ספין-אוף של חטיבת ה-IP של DSPG, ובה שימש בין היתר כסמנכ"ל השיווק והפיתוח העסקי. ב-2016 הצטרף לחברת קורפוטוניקס (Corephotonics) המפתחת מצלמות ה לסמארטפונים ושנמכרה ב-2019 לחברת סמסונג, ובה שימש כסמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי.

המסחור מתקרב – המניה מזנקת

וויביט ננו מפתחת זיכרון מסוג חדש בשם ReRAM – Resistive Random Access Memoryהמתבסס על שימוש בחומרים המשנים את התנגדותם החשמלית בתגובה למתח חשמלי, ועל-ידי כך "זוכרים" את רמת המתח גם לאחר ניתוק ממקור הכוח. מדובר בזיכרון בלתי נדיף דוגמת זיכרון פלאש, אולם הפועל בהספק נמוך ובעל מחזור חיים ארוך כמו זיכרון DRAM.

להערכת החברה, המוצר שלה חסכוני פי 1,000 ומהיר פי 1,000 מזכרון פלאש. הוא מיועד בעיקר ליישומי IoT, בינה מלאכותית, מרכזי מידע ועוד. הפיתוח הטכנולוגי מתבצע במכון המחקר הצרפתי Leti, כאשר ההנהלה יושבת בישראל. וויביט ננו ו-Leti הגישו באחרונה מספר בקשות לרישום פטנטים והחברה מנהלת מגעים עם קבלניות ייצור (foundry) להקמת קו ייצור.

וויביט ננו הכריזה בשנה האחרונה על שני שיתופי פעולה מסחריים ראשונים, עם חברות השבבים סיניות XTX ו-SiEn. הם נועדו לבחון את שילוב הזכרון שלה במוצרי שתי החברות. ווביט ננו נסחרת בבורסה האוסטרלית (ASX). בחודש האחרון זינקה מניית ההחברה ב-175% לשווי שוק של 83 מיליון דולר אוסטרלי.

למרות היותה חברת סטארט-אפ קטנה, הדירקטוריון של וויביט ננו מונה גלריה של דמויות בכירות מתעשיית השבבים המקומית והעולמית. בין היתר מכהנים בו אטיק ראזה, שכיהן בשנים 1996-1999 כנשיא ומנהל התפעול (COO) של AMD, דדי פרלמוטר לשעבר סגן נשיא באינטל העולמית, וד"ר יואב ניסן-כהן, ממייסדי טאואר סמיקונדקטור.

האזינו לשיחה עם מנכ"ל וויביט ננו, קובי חנוך, בתוכנית הפודקאסט שלנו שעלתה באוקטובר 2019

קרדיאק-סנס חתמה על הסכם הפצה באיחוד האמירויות

חברת קרדיאק-סנס (CardiacSense) מהרצליה שפיתחה אבזר רפואי לביש דמוי שעון לזיהוי מוקדם של דום לב ושבץ מוחי ומדידת פרמטרים גופניים נוספים, חתמה על הסכם הפצה בלעדי באיחוד האמירויות בהיקף של כ-7.5 מיליון דולר. ההסכם ל-4 שנים כולל התחייבות לשיווק של עשרות אלפי שעונים. החברה המפיצה פועלת מדובאי ועוסקת בהפצת ציוד רפואי באיחוד האמירויות.

בשיחה עם Techtime מגלה מנכ"ל החברה, אלדד שמש, כי המגעים עם המפיצה באמירויות החלו עוד לפני ההצהרה הפומבית על נורמליזציה בין שתי המדינות. "התחלנו לדבר עוד לפני ההסכם, על אש קטנה, אך הם לא ידעו איך להוציא את שיתוף הפעולה לפועל בהיעדר יחסים רשמיים. כשההסכם בין שתי המדינות יצא לאור, המגעים הואצו ותוך מספר ימים נחתם החוזה."

איחוד האמירויות ידועה כאחת המדינות המפותחות ביותר בתחום הבריאות במזרח התיכון, ואף נחשבת מוקד לתיירות מרפא בקרב מדינות האזור. לדברי שמש, כינון היחסים מהווה כעת הזדמנות לחברות טכנולוגיה ישראליות בתחום הבריאות לקדם שיתופי פעולה עם גורמים באמירויות.  "מדינות המפרץ משקיעות המון בדיגיטציה, בתחומים רבים וברפואה בפרט. זה פוטנציאל גדול עבור חברות הבריאות הדיגיטלית והמכשור הרפואי הישראליות."

זהו הסכם ההפצה העשירי עליו חותמת קארדיאק-סנס מאז חודש מרץ 2020, והוא מביא את היקף ההסכמים החתומים של החברה להיקף של יותר מ-70 מיליון דולר. בין היתר חתמה החברה על הסכמי הפצה בספרד, טורקיה, אורוגוואי, אוסטרליה, דרום אפריקה, צ'ילה, הודו, שווייץ וכעת עם כינון היחסים הדיפלומטיים, גם עם איחוד האמירויות. ההסכמים כפופים לקבלת אישור CE או FDA.

ייצור המוני בישראל

החברה הגישה באחרונה בקשות לאישור שיווק באירופה (CE) ואישור שיווק בארצות הברית (FDA), וצופה לקבל את האישורים עוד השנה. במקביל, החלה החברה בניסויים קליניים על מנת לקבל אישורים רגולטוריים עבור עוד כ-12 אינדיקציות שמספק המכשיר. חברת א.י. אלקטרוניקה (AY Electronics) היא משקיע משקיע אסטרטגי בחברה המעניק לה גם את התמיכה והסיוע בפיתוח המוצר, בהנדסה, בניהול שרשרת האספקה ובייצור.

לקוחות יעד מרכזיים: חולים כרוניים ובתי חולים

קרדיאק-סנס פיתחה אבזר ניטור רפואי אישי המאפשר לנטר הפרעות בקצב הלב ולזהות מראש התפתחות של תופעת פרפור עליות, שהיא הפרעת הלב הנפוצה ביותר אשר מביאה למותם של כ-130 אלף בני אדם בשנה בארצות הברית בלבד. האבזר מתבסס על חיישן אופטי ייחודי ואלגוריתם המאפשר לעקוב אחר פעילות הלב וכלי-הדם באמצעות ניטור שינויים בנפח כלי-הדם (PPG).

הוא יכול לשמש כחלופה לבדיקת א.ק.ג, המבוצעת בבית חולים או במרפאה, וכך לנטר את פעילות הלב של חולים בסיכון מרחוק ובאופן רציף, 24 שעות ביממה, ולאורך שגרת חייו של המטופל. בחברה מייעדים אותו לשני צרכים עיקריים: ניטור חולים כרוניים מרחוק וניטור מאושפזים בבית חולים, למדידה במכשיר אחד של מספר פרמטרים רפואיים הנמדדים היום על-ידי מספר מכשירים.

האזינו לשיחה עם מנכ"ל קרדיאק-סנס, אלדד שמש, מתוך תוכנית הפודקאסט שלנו שעלתה במאי 2020:

ג'נגו פיתחה ממשק מגע – ללא מגע

חברת ג'נגו (Jungo Connectivity) מנתניה השיקה תוכנת AI חדשה, המאפשרת להפוך ממשקים המופעלים במגע לממשקים הנשלטים על ידי המשתמש באמצעות פקודות קוליות ומחוות ידיים מרוחקות בלבד, כלומר ללא מגע. התוכנה מבוססת על אלגוריתמים של עיבוד תמונה, המנתחים את תנועת הידיים והעיניים של המשתמש, הנקלטים במצלמת HD פשוטה. על רקע משבר הקורונה והצורך לשמור על היגיינה, בג'נגו מייעדים את התוכנה כדי "לנטרל" את הצורך במגע בממשקי המגע הרבים המצויים במרחב הציבורי, כמו כספומטים, מכונות תשלום ומסכי מגע במשרדים ובמפעלים.

כיום, פועלת ג'נגו בעיקר בעולם האוטומוטיב. מוצר הדגל שלה, תוכנת Co-Driver, יודעת לזהות אם הנהג נרדם, מוסח-דעת, לא-חגור ועוד, על סמך ניתוח ויזואלי של זוויות הראש והגוף, כיוון המבט וקצב מצמוץ העיניים. בשיחה עם Techtime הסביר מנכ"ל החברה, אופיר הרבסט, כי המוצר החדש מתבסס על אותה טכנולוגיה.

"התוכנה החדשה נשענת על הטכנולוגיות שפיתחנו לתחום הרכב, אך היא פותחת עבורנו עולם חדש של יישומים מחוץ לעולם הרכב. אין ספק שהקורונה היתה הטריגר לפיתוח, כדי לספק פתרון חלופי למסכי המגע במרחב הציבורי, שאינם סטריליים."

הקורונה תדחוף את השוק?

היתרון של התוכנה של ג'נגו, שנקראת MagiaTouch, הוא בכך שהיא ניתנת להטמעה ביישומי מגע קיימים, ללא צורך בשינוי קוד או החלפת עיצוב הממשק, אלא רק בהתקנה של מצלמת HD פשוטה ומיקרופון. התוכנה מנתחת את תנועות הידיים של המשתמש ומתרגמת זאת לפקודות על גבי המסך כאילו הוא מזיז עכבר או לוחץ על מקשי מקלדת.

הרבסט מגלה כי ג'נגו כבר עורכת פיילוט עם יצרנית של קופות תשלום אוטומטיות. "חברות שמייצרות קופות תשלום אוטומטיות נקלעו לבעיה במציאות הנוכחית. התוכנה שלנו מאפשרת להמשיך להשתמש במכונות הללו, אך להימנע מלחיצה עם האצבע".

שוק ממשקי שליטה באמצעות מחוות גוף מנסה להתרומם כבר מספר שנים, בעיקר בתחום הרכב שבו ישנו צורך בטיחותי בשליטה במערכות המידע והבידור ללא צורך במגע. עם זאת, בתחום האלקטרוניקה הצרכנית והבית החכם ניסיונות להחדיר טכנולוגיות מעין אלה עדיין לא צלח. ייתכן כי כעת, לאור הצורך בשמירה על היגיינה במרחב הציבורי, תחום זה יזכה לדחיפה משמעותית. ואמנם, על פי תחזית עדכנית של חברת המחקר Research & Markets, שוק ממשקי ההפעלה ללא מגע צפוי לצמוח בשנים הקרובות בקצב שנתי של 17.6% ולהגיע ל-15.3 מיליארד דולר עד 2025.

רכישה שנייה תוך שנה: CropX רכשה את Regen מניו-זילנד

חברת האג-טק CropX, שפיתחה פלטפורמה מבוססת חיישני קרקע לניהול שדות חקלאיים, רוכשת את חברת Regen מוולינגטון, ניו זילנד, שפיתחה מערכת תומכת החלטה להשקיה של שדות מרעה באמצעות קולחי רפת. בעקבות הרכישה מינתה קרופקס את איתן דן, לשעבר משנה למנכ"ל החברה, לתפקיד המנכ"ל של חברת-הבת בניו-זילנד וצרפה את עובדי רייגן לחברה.

רייגן, שנוסדה בשנת 2010, פיתחה מערכת המלצות חכמה שמדריכה אלפי מגדלי בקר בניו-זילנד ומספקת להם המלצות השקיה באמצעות קולחי רפת עבור שדות המרעה. חשיבות הפתרונות של Regen הינו בעיקר במניעת נזקים סביבתיים הנובעים מהשקיית יתר בקולחי רפת שמחלחלים למי התהום ומזהמים את מי השתיה.

בקרופקס סיפרו כי רכישת רייגן התבצעה במהלך חודשי הקורונה כשכל התהליכים שהיו הכרוכים בהן התבצעו  באמצעות שיחות ווידיאו, ללא כל פגישות פיזיות. סכום הרכישה לא נמסר.

צמיחה גלובלית באמצעות רכישות

זו היא הרכישה השנייה שמבצעת CropX מתחילת שנת 2020, וזאת לאחר שרכשה בחודש ינואר את מתחרתה CropMetrics מנברסקה, שמשרדיה הפכו בעקבות הרכישה למרכז המכירות והשיווק של קרופקס בארצות הברית. בחודש שעבר חתמה קרופקס על הסכם לשיתוף פעולה עם חברת Reinke Manufacturing, אחת ממהיצרניות המובילות בארצות הברית של מערכות השקיה סיבוביות (Pivotal), הנפוצות מאוד בארצות הברית. במסגרת שיתוף הפעולה, תציע ריינקי לחקלאים פתרון המשלב את מערכות ההשקיה שלה ואת פלטפורמת תכנון ההשקיה החכמה של קרופקס. ריינקי גם תשקיע בקרופקס.

מנכ"ל החברה תומר צח הסביר כי הצמיחה המואצת של החברה בשוק החקלאות המדייקת מאפשרת לה לבצע רכישות של חברות אג-טק אחרות. "מגפת הקורונה האיצה את מגמת הקונסולידציה בתעשיית האג-טק וממשיכה לספק לנו הזדמנויות לרכוש חברות, להרחיב את סל המוצרים שלנו ולחדור לשווקים חדשים".

לדברי צח, "מבחינה כמותית, הרחבנו את היקף השדות המנוהלים על ידי מערכותינו לסך של ארבע מיליון דונמים בפריסה עולמית של עשרות מדינות. טכנולוגית, אנו מציעים היום מגוון רחב יותר של פתרונות מוכחים שהשתלבו עם הפתרונות שלנו ומספקים תועלות מגוונות ואיכותיות יותר לחקלאים ברחבי העולם. מסחרית, באמצעות רייגן נכנסנו לשוק החלב העולמי, שוק בעל מאפיינים ייחודיים. ההתמחות בשוק זה תאפשר לנו להיכנס למדינות נוספות בעלות תעשיית חלב משגשגת וביניהן הולנד ואירלנד".

צח הוסיף: "רכישת חברה בחצי הדרומי של כדור הארץ אף מסייעת להתגבר על העונתיות המאפיינת את החקלאות בכלל ואת תעשיית האג-טק בפרט. עד כה, רוב לקוחותינו היו בארצות הברית. האצת החדירה להמיספרה הדרומית היא יעד אסטרטגי מבחינתו שמטרתו ליצור רציפות שבה פתרונותינו עובדים 365 יום בשנה".

קרופקס, שהוקמה ב-2015, פיתחה פלטפורמה הכוללת חיישנים המוטמנים באדמה ומודדים את מידת הלחות בקרקע. החיישנים יודעים לנתח את סוג האדמה ולשדר את הנתונים אל מערכת בקרה חכמה, הנותנת לחקלאי מידע מדויק על מצב ההשקיה בכל נקודה בשטח המעובד, ולתכנן בצורה מדויקת יותר את תוכניות ההשקיה והדישון. המערכת משקללת גם מידע ממקורות חיצוניים כמו תחזיות מזג אוויר, מפות וצילומי אוויר.

החברה מעסיקה 50 עובדים בישראל, בארה"ב ובניו זילנד. בין המשקיעים ב-CropX: קרן Innovation Endeavors של אריק שמידט, לשעבר מנכ"ל גוגל, OurCrowd Finistere Ventures, ו- Greensoil Investments.

רדקום השיקה פלטפורמה לאבטחת שירות ברשתות דור חמישי

חברת ראדקום (Radcom) מתל-אביב מזהה את המעבר לרשתות תקשורת וירטואליות בדור החמישי כהזדמנות הצמיחה הגדולה של החברה בשנים הקרובות. החברה השיקה בחודש שעבר פלטפורמה חדשה לניטור תעבורה ואבטחת שירות (Service Assurance). הפלטפורמה, ששמה Radcom ACE, מתבססת על אלגוריתמים של למידת-מכונה, שלומדים באופן אוטומטי את דפוסי השימוש של המכשירים והיישומים השונים ברשת דור חמישי, ומאפשרים לספק התקשורת להבין מה קורה ברשת ושכל המשתמשים מקבלים את קצב התעבורה הנדרש ליישום שאותו הם צורכים.

בשיחה עם Techtime מגלה מנכ"ל החברה אייל הררי כי פיתוח הפלטפורמה החל כבר לפני שנתיים. "הבנו שיש לנו הזדמנות במעבר של חברות הטלקום לדור החמישי, והיה חשוב לנו להיערך כדי שנוכל להשתלב בטרנספורמציה. חשבנו מהו המוצר הנכון להביא לשוק. הדור החמישי הולך להתבסס בלעדית על וירטואליזציה וענן, וזה משרת אותנו כחברת תווכנה."

וירטואליזציה היא אחת המגמות הבולטות ביותר בעולם הטלקום בשנים האחרונות. וירטואליזציה של הרשת מפשרת למפעיל לנהל את היישומים השונים של הרשת מרחוק ובאופן מבוסס-תוכנה, ולקבל נראות גדולה יותר על תעבורת הרשת. הווירטואליזציה של הרשת נחוצה במיוחד במעבר לדור החמישי, שבו רשתות התקשורת צפויות לספק שירות לא רק לסמרטפונים, אלא למגוון רחב של אביזרי IoT.

לפי מחקר שפורסם לאחרונה על ידי חברת המחקר Meticolous Research שוק ה-NFV צפוי לצמוח בשנים הקרובות בקצב שנתי של 34% ולהגיע ב-2027 להיקף של 122 מיליארד דולר. כמובן שהתחום שבו עוסקת רדקום, ניטור תעבורת רשת, הינו רק סגמנט קטן בכלל השוק, אך המספרים הללו משקפים את היקף הטרנספורמציה שמתחוללת בשוק הטלקום במעבר בין הדורות. "בשוק הטלקום, מעבר מדור לדור קורה אחת לעשור, וחשוב לנו להיות חלק בחלון ההזדמנויות שנפתח עכשיו."

להבדיל בין גיימר למכונית אוטונומית

פלטפורמות לאבטחת שירות נועדו לוודא כי כל משתמש זוכה לרוחב-הפס ולתעבורת הנתונים הנדרשים כדי שהיישום יפעל כמצופה, בין אם מדובר בצפייה בסרטון ביוטיוב, משחק רשת או תקשורת בין רכבים (V2X). הררי מסביר כי ריבוי המכשירים והיישומים ברשת דור חמישי הופך את משימת ניטור הרשת למורכבת הרבה יותר, והיא מצריכה כלי ניטור מתקדמים יותר.

"בדור עד היום, פתרונות אבטחת השירות היו פסיביים בעיקרם. הם אספו המידע והאופרטור היה צריך לנתח אותו. זה לא יספיק עבור קפיצת המדרגה של הדור החמישי, עם ריבוי המכשירים והיישומים. ניהול רשת דור חמישי מחייב אוטומציה. אנחנו משנים את הפרדיגמה. הפלטפורמה שלנו לא רק אוספת את הדאטה, אלא גם מנתחת אותו באמצעות כלים של למידת-מכונה, שמאפשרים לאפיין את סוגי המכשירים ואת תבניות השימוש עבור היישומים, גם כאשר התוכן מוצפן. ניהול רשת הופך להיות מאוד מבוסס-דאטה, ואת זה אנחנו מספקים."

השקת הרשת של רקוטן היפנית עברה בהצלחה

אחת הלקוחות המשמעותיות ביותר של רדקום היא ענקית הסחר-האלקטרוני היפנית רקוטן (Rakutan), שהשיקה בתחילת אפריל רשת תקשורת חדשה ביפן, והפכה למפעילת התקשורת הרביעית במדינה. מה שמייחד את הרשת החדשה של רקוטן הוא היותה וירטואלית לחלוטין (Virtualized RAN), כלומר שכל מרכיבי הרשת והפונקציות שלה מנוהלים מהענן. אחת הספקיות המרכזיות של רקוטן בניהול הרשת היא רדקום, שמספקת לה את מערכת ניטור התעבורה ואבטחת שירות שלה.

לפי בדיקה שערך האתר Open Signal, הרשת של רקוטן מציגה עד כה ביצועים מרשימים עבור רשת שזה עתה עלתה לאוויר. בהשוואה למתחרותיה הוותיקות, NTT, סופטבנק ו-KDDI' הבדיקה הראתה כי הרשת של רקוטן הציגה נתוני Upload ממוצעים של 12.1 מגה-ביט לשנייה (Mbps) לעומת נתון ממוצע של 9.1 מגה-ביט לשנייה בשלוש הרשתות האחרות. טיב החוויה בצפייה בווידאו, משחקים והודעות קוליות היתה דומה פחות או יותר לחוויה של הרשתות האחרות. רק בקצב ה-Download, הציגה הרשת של רקוטן, על פי הבדיקה, נתון נמוך יותר של 24.8 מגה-ביט לשנייה לעומת 46.7 מגה-ביט לשנייה.

עורכי Open Signals סיכמו את הבדיקה וכתבו: "קצבי התעבורה הגבוהים מראים כי הרשת הסלולארית של רקוטן יכולה לספק חוויית משתמש מעולה כבר בשלב מוקדם. ככל שתרחיב את כיסוי הרשת, איכות חוויית הגלישה שתציע רקוטן רק תלך ותשתפר בהשוואה למתחרות."

הררי: "ביפן נושא איכות השירות הוא מאוד חשוב. הצרכן לא סלחן לתקלות. רקוטן הציגה תוצאות מאוד יפות, והיא לא נופלות מהמפעילות האחרות. זה לא טריוויאלי עבור מפעיל חדש, ואנחנו גאים להיות חלק מזה."

סיכול עסקת גילת: קומטק נפגשה עם הרוסים בחשאי

שופט בית המשפט הכלכלי בדלאוור, טקסס, שבו נידונה המחלוקת המשפטית שבין גילת רשתות לוויין (Gilat) לבין חברת קומטק האמריקאית (Comtech Telecommunication), הוציא אמש (ג') צו מניעה זמני כנגד קומטק בעקבות מידע שהציגו עורכי הדין של גילת, לפיו נציגי קומטק נפגשו בחודשים האחרונים פעמים רבות עם פקידים מהרשות להגבלים עסקיים ברוסיה, וזאת מבלי לידע את גילת על דבר הפגישות, כך נחשף בסוכנות הידיעות בלומברג.

לפי המידע, אנשי קומטק קיימו כ-17 "שיחות חשאיות" עם פקידים רוסים, בניגוד להסכם בין החברות המחייב כי נציגים מטעם שתי החברות יהיו נוכחים או מיודעים בכל פגישה "מהותית" הקשורה לעסקת המיזוג. לטענת עורכי הדין של גילת, עצם קיום הפגישות הללו והסתרתן, מעידים שקומטק ביצעה מאחורי גבה של גילת מהלכים שנועדו לעכב את קבלת אישור המיזוג ברוסיה עד לאחר המועד האחרון שנקבע בהסכם (23 באוקטובר), כדי לסכל את העסקה שקומטק כבר לא חפצה בה.

בעקבות קבלת המידע הוציא השופט גוז'ף סלייטס צו מניעה המחייב את קומטק ליידע את גילת בהתראה של כ-24 שעות לפני כל פגישה או שיחה עם הרשות הרוסית. המשפט בין שתי החברות יחל ב-5 באוקטובר ויימשך כשבוע ימים. צו המניעה שהוציא השופט מהווה מכה לקומטק, מאחר שהמידע החדש שומט את הקרקע מתחת לטענתה שגילת היא זו שניסתה לחבל בקבלת אישור מרוסיה. שתי החברות טרם דיווחו לרשות לניירות ערך האמריקאית (SEC) על פסיקת השופט.

החטא הקדמון של קומטק: מינוף מופרז

בסוף חודש ינואר 2020 חתמו קומטק וגילת על עסקה שלפיה קומטק תרכוש את גילת תמורת 577 מיליון דולר: מהם 70% במזומן והשאר במניות. המיזוג היה אמור ליצור חברה עם הכנסות שנתיות בהיקף של כמיליארד דולר. אולם כבר אז עלו סימני שאלה לגבי הבסיס הפיננסי של העסקה. אנליסט אופנהיימר ישראל, אסף חנדלי, סיפר ל-Techtime שכבר בעת חתימת ההסכם הוא התריע על כך שמבנה ההון של העסקה הינו בעייתי, מאחר שהוא חייב את קומטק לקחת חוב בהיקף של 500 מיליון דולר.

"חוב כזה מייצג מינוף של פי 4 ביחס ל-EBITDA של החברה הממוזגת, וזהו מינוף גבוה מאוד לחברה בתעשייה הזאת, מאחר ששוק התקשורת הלוויינית הינו מאוד תנודתי. חברות מהסוג הזה לא נוטלות על עצמן מינוף חוב כה גדול מאחר שהתנודתיות בהכנסות הרבעוניות גבוהה מאוד, וכל ביטול עסקה עשוי לחתוך נתח משמעותי מההכנסות ותזרים המזומנים – ולסכן את יכולת ההחזר".

הרוסים היו רק תירוץ?

אם 2020 היתה שנה רגילה, קומטק היתה יכולה להתמודד עם נטל החוב, אבל הקורונה טרפה את הקלפים: הכנסות שתי החברות ירדו בצורה תלולה במחצית הראשונה של 2020. גילת סיימה את הרבעון הראשון עם ירידה של 23% במכירות ועם הפסד של 11.7 מיליון דולר. ברבעון השני ירדו המכירות ב-35% והחברה דיווחה על הפסד של 4 מיליון דולר. קומטק דיווחה על ירידה של 20% במכירות ברבעון הפיסקלי שהסתיים בסוף אפריל ועל והפסד של 4 מיליון דולר.

שתי החברות ייחסו את ההרעה העסקית בעיכובים בהזמנות על רקע משבר הקורונה. מניית קומטק נחתכה ביותר ממחצית מתחילת השנה, וכאמור כשליש מהעסקה היה אמור להיות משולם במניות. האם ייתכן שקומטק החליטה לסגת מהעסקה מהסיבה הזאת?  ביטול חד-צדדי של ההסכם היה מחייב אותה לשלם פיצוי בגובה עשרות מיליוני דולרים. לטענת גילת, זו הסיבה שבגללה החליטה למצוא אמתלה להתנער מההסכם.

ביולי 2020 הגישה קומטק תובענה לבית המשפט הכלכלי בדלאוור, ובה טענה שגילת ביצעה שינויים מבניים בחברת-הבת שלה ברוסיה ועל-ידי כך סיכנה את אישור המיזוג. לאחר מכן היא שינתה אסטרטגיה וכעבור מספר ימים הגישה תובענה מתוקנת שבה היא ביקשה פסק דין הצהרתי שיקבע כי משבר הקורונה פגע "פגיעה שלילית מהותית" בעסקי גילת, והדבר מהווה עילה לביטול ההסכם.

גילת הגיבה בתובענה נגדית שבה היא טוענת שקומטק מנסה לחבל במכוון באישור העסקה, ומחפשת אמתלה להתנער מהמיזוג. חנדלי סבור כי ההליכים הרגולטוריים ברוסיה היו רק תירוץ. "אם קומטק באמת היתה חפצה בעסקה, הם היו פשוט מוותרים על האישור ברוסיה. בלאו הכי הפעילות של גילת ברוסיה היא מינורית. צו המניעה שהוציא השופט, שלמעשה מצדד בטענות גילת, אינו מעודד עבור קומטק. קשה להאמין שבנסיבות הנוכחיות העסקה תצא לפועל, אבל ייתכן שתהיה לגילת עילה ממשית לתביעת פיצויים מכיוון שנגרמו לה נזקים מהותיים".

"האנשים שמאחורי הטכנולוגיה": תעודות הסל שעוקבות אחר המהפכות הטכנולוגיות

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

בתוכנית מתארח אנדרו ליטל, אנליסט בכיר בחברת GlobalX מניו-יורק, המתמחה בפיתוח והנפקה של תעודות סל תמטיות (Thematic ETF).

תעודות סל תמטיות עוקבות לא אחר מדד מרכזי או סקטור, אלא אחר תחום, נושא או מגמת עומק.

גלובל-אקס מתמחה בתעודות סל תמטיות שמתמקדות במגמות טכנולוגיות מתפתחות, כמו ענן, רובוטיקה, גיימינג, סייבר, פינטק, סחר-אלקטרוני ועוד.

בשיחה מספר אנדרו איך מזהים מהפכה טכנולוגית שכדאי להשקיע בה, איך מסווגים חברות לפי נושאים וגם איך השתנתה שגרת עבודתו של אנליסט בעידן הביג-דאטה והענן.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

מתקפת סייבר השביתה חלק מקווי הייצור של טאואר

קבלנית ייצור השבבים טאואר סמיקונדקטור (Tower) דיווחה הבוקר (א') על "אירוע סייבר", שחייב את החברה לבצע השבתת ייצור בחלק ממתקניה בעולם. טאואר מסרה כי מערכות אבטחת המידע זיהו עדות לחדירה במערכות מסוימות, וכצעד מניעתי השביתה החברה חלק מהשרתים ועצרה באופן יזום את הפעילות של חלק מקווי הייצור.

במקביל, יידעה החברה את רשויות החוק ופועלת בשיתוף מומחי סייבר לפתרון הבעיה כדי שניתן יהיה להפעיל מחדש את המערכות המושבתות. בטאואר עדיין לא יודעים להעריך מתי יחזרו קווי הייצור לפעילות ומה היקף הנזק שנגרם לחברה בעקבות התקרית. לטאואר יש 6 מפעלי ייצור בישראל, ארצות הברית ויפן. שני המפעלים בישראל מתמחים בייצור רכיבים דיסקרטיים ואנלוגיים כמו רכיבי MEMS, הספק, RF, חיישני CMOS ועוד, בגיאומטריות של 0.13µm-1.0µm. אחד המפעלים מייצר בפרוסות של 150 מילימטר, והשני בפרוסות של 200 מילימטר.

אין זה המקרה הראשון של קבלנית ייצור שנאלצת להשבית את הייצור בעקבות מתקפת סייבר. בחודש יולי דיווחה קבלנית הייצור הבלגית X-Fab להשבית את מערכות המידע ואת קווי הייצור בכל ששת מפעליה בבלגיה, גרמניה, מלזיה וארצות הברית, לאחר שנפלה קורבן למתקפת סייבר. במקרה של X-Fab החברה החלה לחדש את הפעילות במתקני הייצור רק כשבוע לאחר המתקפה. יש לציין כי תהליך חידוש הייצור במפעלים מסוג זה אינו מיידי, והחזרה  לתפוקה רגילה עשוי להימשך מספר ימים לכל הפחות.

גם TSMC הותקפה על-ידי האקרים

התקיפות הללו ממחישות את עוצמת סיכוני הסייבר בתעשייה. הממשק הגובר בין המערכות התפעוליות (OT) לבין מערכות המידע והרשת החיצונית (IT), כחלק מהטרנספורמציה הדיגיטלית של תחום ה-Industry 4.0, מאפשר שימוש במערכות חכמות יותר של אוטומציה, ניהול-מרחוק ואנליטיקה, אך גם חושף את הרשת הפנימית בפני מתקפות מבחוץ.

באוגוסט 2018 הותקפה גם TSMC, קבלנית הייצור הגדולה בעולם, במתקפת כופרה שחדרה לתוך קווי הייצור שלה. בעקבות הפריצה נאלצה TSMC להשבית שלושה מפעלים למשך שלושה ימים. הנזק הכספי היה ניכר ונאמד, לפי החברה, בכ-180 מיליון דולר – כ-2% מהכנסות החברה באותו רבעון.

מבדיקה שערכה החברה עלה כי הפריצה נבעה מאי-עמידה בנהלי בטיחות המידע של הארגון (SOP), כאשר אחד ממנהלי קו הייצור חיבר ציוד חדש לרשת הפנימית מבלי לבצע סריקת וירוסים. מרגע שהמחשב החדש הופעל הווירוס התפשט בכל הרשת התעשייתית ואף הדביק מפעלים מרוחקים שהיו מחוברים לאותה רשת.

ברזיל: רחפני מזון מהיר עם המצנח של פארא-זירו קיבלו היתר טיסה

חברת Speedbird Aero מברזיל, המפעילה שירותי משלוחים באמצעות רחפנים, קיבלה היתר מרשות התעופה של ברזיל (ANAC) להפעיל רחפני משלוחים בשני מסלולים ניסיוניים, וזאת כחלק מפיילוט עם אפליקציית משלוחי המזון הברזילאית הפופולארית ifood, שמאפשרת להזמין אוכל מיותר מ-100 אלף מסעדות ברחבי המדינה.

הרחפנים של ספידבירד מצוידים במערכת הבטיחות של חברת Para-Zero הישראלית, הכוללת מצנח ומערכת בקרה, על מנת להבטיח את נחיתתו הבטוחה של הרחפן על הקרקע במקרים של אובדן שליטה, תקלה או התנגשות. במסגרת תהליך האישור, שנמשך כשנה, ערכה רשות התעופה הברזילאית מבדקים שנועדו להבטיח את הבטיחות של הפעלת רחפני ספידבירד באזורים אורבניים צפופים. הפיילוט צפוי להתחיל בחודש דצמבר הקרוב. 

במסגרת שיתוף הפעולה ביניהן, ifood וספידבירד מתכוונות להפעיל מערך שליחויות היברידי, המשלב רחפנים ושליחים על אופנועים, אופניים וקטנועים. המסלולים שבהם ינועו הרחפנים יקשרו בין מרכז קניות בסאו-פאולו, שבו ריכוז גדול של מסעדות, לבין סניפים של ifood, שמהם יוצאים השליחים לבית הלקוח. אחד המסלולים אורכו כקילומטר וחצי והרחפנים יטוסו בו מעבר לקו הראייה של המפעיל.

גם בארצות הברית זכו לקוחות של פארא-זירו להיתרי טיסה מצד רשות התעופה הפדראלית (FAA): חברת אירובוטיקס הישראלית קבלה היתר להטיס רחפנים אוטונומיים, הנשלטים מרחוק, גם מעבר לקו הראייה של המפעיל, ו-Hensel Phelps, אחת מחברות הבנייה הגדולות בארצות הברית, קיבלה היתר להטיס רחפנים מעל קהל אנשים, כחלק מהשימוש שהיא עושה ברחפנים מעל אתרי בנייה בשעות העבודה.

לפתוח את השמיים עבור מפעילים מסחריים

פקחי תעופה בודקים את הרחפן של ספידבירד

המערכת של פארא-זירו כוללת שני מרכיבים עיקריים: מערכת בקרה אוטונומית היודעת לזהות מקרי חירום שבהם הרחפן מאבד שליטה, אם בשל תקלה, התנגשות או תנאי מזג אוויר, או חורג מהאזור המותר לטיסה. במקרה כזה, המערכת לוקחת פיקוד על הרחפן ומשביתה את מנוע הרוטור המסובב את להבי הרחפן, וזאת כדי למנוע פגיעה מסוכנת בכבלי חשמל או באנשים על הקרקע. לאחר מכן, המערכת מפעילה את המצנח, אשר מאפשר נחיתה איטית ומבוקרת על הקרקע, שגם עשויה למנוע נזק הרסני לרחפן עצמו.

אין זו מערכת הבטיחות היחידה בשוק לרחפנים הכוללת מצנח. עם זאת, בפארא-זירו מדגישים כי בניגוד למערכות אחרות, המערכת שלהם מסוגלת להבטיח את נחיתתו בשלום גם של רחפן המרחף בגבהים נמוכים מעל 2 מטר, וגם לתת מענה לכלים כבדים יותר, במשקל של עד 330 קילוגרם, שמרחפים בגובה של מעל 10 מטר.

פארא-זירו הוקמה ב-2012 על ידי המנכ"ל תא”ל (במיל.) עדן אטיאס, לשעבר טייס ומפקד טייסת בחיל האוויר, אמיר צליח, שמשמש כמדען הראשי של החברה ואורן אבירם שמשמש כסמנכ”ל השיווק של החברה.

DSPG פתחה מרכז חדש בכרמיאל

חברת DSPG מהרצליה הקימה מרכז חדש בפארק התעשייה בר-לב ליד העיר כרמיאל. המרכז יתמקד ביכולות של VLSI Design & Verification וכן SW DSP. בשלב ראשון יגויסו למרכז כ-10-20 עובדים. ב-DSPG הסבירו כי פתיחת שלוחה נוספת בצפון הארץ תספק לחברה גישה להון האנושי בצפון הארץ.

DSPG מתמחה בפיתוח שבבים ליישומי תקשורת אלחוטית ועיבוד קולי. החברה פיתחה טכנולוגיה בשם SmartVoice לביטול אקטיבי של רעשים (ANC). הם מבצעים סינון רעשים, ביטול הד חוזר והפרדת הקול מרעשי הרקע, כדי לשפר את הביצועים של אוזניות, רמקולים חכמים וממשקים קוליים במחשבים, באבזרים ניידים  ובאבזרים לבישים.

לאחרונה זכתה DSPG במספר הצלחות: פייסבוק משתמשת בשבביה באבזר שיחות הווידאו Portal TV, לנובו שילבה אותם בטאבלט החדש Yoga, גוגל שילבה אותם באוזניות האלחוטיות Pixel Buds 2 והחברות פנאסוניק ו-Technics שילבו אותם באוזניות חדשות.

הצטרפה לפרויקט CHIP של גוגל, אפל ואמזון

בשבוע שעבר הודיעה DSPG על הצטרפותה אל קבוצת העבודה Project Connected Home over IP – CHIP שהוקמה בדצמבר 2019 על-ידי החברות אפל, גוגל ואמזון. הקבוצה מפתחת תקן חדש לתקשורת קצרת טווח וחסכונית באנרגיה בין התקנים ביתיים. חברת DSPG תתרום לקבוצה את המומחיות שלה בתחום ה-ULE, שהיא טכנולוגיית תקשורת דו-כיוונית חסכונית מאוד באנרגיה.

הכנסותיה של החברה ברבעון השני הסתכמו ב-28.3 מיליון דולר והיא נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של 337 מיליון דולר.

פריורטק מכרה את מלוא אחזקותיה בחברת פי.סי.בי טכנולוגיות

בתמונה למעלה: אולם הרכבות בחברת פי.סי.בי טכנולוגיות במגדל העמק

חברת האחזקות פריורטק מכרה ביום חמישי בשבוע שעבר (27 באוגוסט) את מלוא אחזקותיה, כ-32.2%, בחברת פי.סי.בי טכנולוגיות ממגדל העמק (PCB Technologies). החברה דיווחה הבוקר (א') לבורסה שהעסקה מחוץ לבורסה ובמסגרתה היא מכרה כ-23 מיליון מניות במחיר של 5.15 ש"ח למניה, מעט מתחת למחיר הנעילה של מניית פי.סי.בי טכנולוגיות ביום חמישי, 5.35 ש"ח. התמורה הכוללת של העסקה היא כ-118 מיליון ש"ח. ל-Techtime נודע כי המניות נמכרו לשורה של משקיעים מוסדיים, ובהם חברות ביטוח.

פריורטק היא קבוצת אחזקות של חברות ישראליות בתחום הסמיקונדקטור. היא מחזיקה ב-23% ממניות קמטק ובכ-67% ממניות אמיטק. בעבר היתה פריורטק בעלת השליטה בפי.סי.בי טכנולוגיות והחזיקה בכ-70% ממניותיה. במאי 2018 מכרה פריורטק לקרן פימי (FIMI) כ-34.5 מיליון מניות תמורת 124 מיליון ש"ח, והשליטה בפי.סי.בי טכנולוגיות עברה לידי הקרן. בין פימי לפריורטק נחתם הסכם בעלי מניות שלפיו יהיה לפימי רוב בדירקטוריון החברה ולפריורטק ניתנה הזכות למנות שני חברי דירקטוריון מטעמה.

כעת, לאחר מכירת כל אחזקותיה, הסתיים הסכם בעלי המניות ושני הדירקטורים מטעמה של פריורטק, מנכ"ל קמטק רפי עמית וסמנכ"ל הכספים של פריורטק יותם שטרן, חדלו לכהן בדירקטוריון פי.סי.בי טכנולוגיות. מכירת מלוא אחזקותיה של פריורטק מותירה את קרן פימי כגוף המרכזי השולט בחברה. בעל העניין השני בגודלו כעת הוא בית ההשקעות ילין לפידות, המחזיק כ-5.4% ממניות החברה.

חברת פי.סי.בי טכנולוגיות מספקת שירותי ייצור מעגלים מודפסים (PCB) מורכבים בסדרות קצרות ובינוניות, ושירותי בהרכבת כרטיסים אלקטרוניים ומערכות (EMS). כיום היא מעסיקה כ-750 עובדים. ברבעון השני של 2020 צמחו מכירותיה בכ-24% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-31.3 מיליון דולר. הצמיחה הורגשה בשני מגזרי הפעילות המרכזיים של החברה: ייצור מעגלים מודפסים והרכבת כרטיסים אלקטרוניים. רוב לקוחות החברה מגיעים מתעשיות האלקטרוניקה הצבאית והרפואית בישראל.  במחצית הראשונה של השנה הסתכמו המכירות בכ-57.4 מיליון דולר, בהשוואה לכ-54 מיליון דולר במחצית הראשונה 2019.

"האנשים מאחורי הטכנולוגיה": איך כותבים תוכנה למחשב קוונטי

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

[בתמונה למעלה מימין לשמאל: שלושת המייסדים, אמיר נווה סמנכ"ל המו"פ, ניר מינרבי המנככ"ל ויהודה נווה הטכנולוג הראשי] 

האורח בתוכנית הוא ניר מינרבי, מנכ"ל ואחד ממייסדי חברת הסטארט-אפ קלאסיק (Classiq), המפתחת את תשתית התוכנה למהפכת המחשוב הקוונטי.

בשנים האחרונות חלה פריצת דרך בתחום המחשוב הקוונטי, ורבות מענקיות הטכנולוגיה בונות מחשבים קוונטיים חזקים יותר ויותר שמסוגלים לבצע משימות משמעותיות. ואולם, כדי להוציא לפועל את המהפכה צריך כלי תוכנה שיאפשרו לכתוב יישומים למחשוב קוונטי, וזה מה שעושה קלאסיק.

בשיחה, מסביר ניר כיצד עובד מחשב קוונטי ולמה צריך להחזיק אותו בטמפרטורה הקרובה לאפס המוחלט, על עולמם המוזר של הקיו-ביטים, איך מפתחים שפה שתאפשר לבנקים, חברות תרופות, יצרניות רכב וחברות מתעשיות אחרות לכתוב יישומים מחוללי-שינוי למחשב קוונטי, וגם על הכלים שקיבלה החברה בתוכנית הצמיחה Intel Ignite.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

נאט"ו תבחן את הכוונת של Smart Shooter בתרגיל צבאי ב-2021

בתמונה למעלה: תרגיל של כוחות נאט"ו בתחילת השנה בגרמניה. מקור: NATO
חברת סמרט-שוטר (Smart Shooter) מקיבוץ יגור הודיעה כי מערכת בקרת-האש החכמה שפיתחה, SMASH, נבחרה להשתתף בתוכנית העבודה של נאט"ו להגנה מפני טרור (Nato Dat PoW), במסגרתה מגבש נאט"ו את מכלול הטכנולוגיות שישמשו את כוחותיו בהתמודדות מול איומי טרור שונים. המערכת של סמרט-שוטר למעשה נכללת ברשימה מצומצמת של טכנולוגיות שייבחנו כאמצעי ליירוט כלי-טיס בלתי מאוישים בתרגיל צבאי שמתוכנן להיערך במחצית השנייה של 2021.

בחודש יולי נבחרה סמרט-שוטר לרשימה המצומצמת של ספקיות שבחר משרד ההגנה האמריקאי (DoD) עבור תוכנית ההגנה של ארצות הברית מפני רחפנים וכטב"מים קטנים (C-sUAS). בשתי התוכניות, של משרד ההגנה האמריקאי ושל נאט"ו, מערכת בקרת-האש מיועדת לאפשר לחייל חי"ר להשמיד רחפן באמצעות נשקו האישי בלבד.

סמרט-שוטר פיתחה מערכת בקרת-אש בשם SMASH, הניתנת להתקנה באמצעות מסילה על-גבי כל רובה סער. החייל מפעיל מערכת המתבייתת על המטרה באמצעות חיישנים אלקטרו-אופטיים ועוקבת אחריה באמצעות עיבוד תמונה מבוסס בינה-מלאכותית. ההתבייתות אוטומטית על המטרה מאפשרת לחייל לכוון הנשק ללא מאמץ, וכאשר הקנה בזווית הנכונה ההדק  משתחרר אוטומטית. להערכת החברה, המערכת משפרת באופן דרמטי את שיעור הפגיעה. המערכת מצוידת במצב מיוחד לפגיעה ברחפנים.

מערכת בקרת-האש SMASH

איי-נט מובייל תבצע פיילוט אסטרטגי ביפן

חברת איי-נט מובייל (Eye-Net Mobile) מנס-ציונה צפויה לבצע פיילוט אסטרטגי ביפן, שיבחן את אפליקציית הבטיחות בדרכים שלה, Eye-Net Protect, המתבססת על תקשורת V2X סלולארית בין משתמשי-דרך. הפיילוט יתבצע בשיתוף תאגיד יפני בינלאומי. איי-נט לא חשפה את זהות התאגיד, אך מסרה כי מדובר בחברה ששוויה מיליארדי דולרים ובעלת מיליוני משתמשים.

החברה היפנית תהיה הראשונה שתבחן את תוסף (SDK) שהשיקה איי-נט השנה ואשר מאפשר לחברות אינטרנט להטמיע את האפליקציה ביישומים שלהן ובמכשירים מקושרים. המערכת של החברה מספקת התראה בזמן אמת לכל נהג ולכל משתמש אחר בסמארטפון, אם זה נהג אחר, הולך רכב או רוכב אופניים, על סכנת התנגשות ביניהם. במידה והפיילוט יושלם בהצלחה, החברה היפנית עשויה להטמיע את הפתרון של איי-נט בפלטפורמת ה-IoT שלה, ובמקרה כזה תהיה זו הפריסה המסחרית רחבת ההיקף הראשונה של האפליקציה.

ניסוי בישראל עם אלפי משתמשים

המערכת מבוססת על קבלת דגימות GPS ממכשירי הקצה. כדי להשיג תגובה בזמן אמת ושמירה על עלות שימוש נמוכה ויכולת תמיכה במיליוני משתמשים, החברה בנתה  ארכיטקטורה שבה העיבוד נעשה רק באופן חלקי בענן, כאשר מרכיב מרכזי ממנו מתבצע במכשירי הקצה עצמם. כל סמארטפון משמש למעשה כיחידת עיבוד המחשבת את ההסתברות בכל רגע, ורק אם יש הסתברות לתאונה – נוצרת התראה.

ביולי 2019 ביצעה איי-נט בישראל, בשיתוף חברת סלולאר ישראלית, פיילוט ראשון שבחן את האפליקציה במרחב הפתוח ובשיתוף הציבור הרחב. במהלך הפיילוט הותקנה האפליקציה בכ-8,550 מכשירי סמארטפון וביצועיה נבדקו לאורך מספר ימים. המערכת עקבה אחר 35,000 שעות אדם בתנועה, וסיפקה התראות על מצבי סכנה בזמני השהייה נמוכים מ-140 מילי-שניות, הנחשבים לזמן אמת.  חברת איי-נט הוקמה לפני שלוש שנים כפרויקט בתוך חברת פורסייט (Foresight), המפתחת פתרונות חישה והתראה לכלי-רכב אוטונומיים. בחודש מאי 2018 היא הפכה לחברה עצמאית בבעלות פורסייט.

לוקהיד מרטין תרכוש מערכות שמע של אורביט ב-46 מיליון דולר

מנייתה של חברת אורביט (Orbit Comunication Systems) זינקה ב-27% במסחר בבורסה בתל-אביב לאחר שהחברה דיווחה על זכייה בתחרות על פרוייקט פיתוח מערכת שמע תלת-מימדית עבור הדור הבא של מערכות ניהול הקשר והשמע במטוסי 16-F של יצרנית המטוסים האמריקאית לוקהיד מרטין (בתמונה למעלה). החברה בחרה במערכת Orion של אורביט. השתיים חתמו על הסכם מסגרת לפיתוח וייצור המערכת בהיקף משוער של כ-46 מיליון דולר.

המטוס F-16 נחשב לאחד ממטוסי הדור הרביעי המצליחים ביותר, וכיום מצויים כ-3,000 מטוסים בשירות פעיל ב-25 חילות אוויר בעולם. אורביט מסרה שההסכם עשוי להתרחב במידה וחיל האוויר ההודי יבחר להצטייד במטוס F-21, המתמודד על מכרז מטוס הקרב הרב-משימתי הבא של הודו. ה-F-21 הינו דגם משודרג של ה-F-16 ומתוכנן להיות מיוצר בהודו בשיתוף תאגיד TATA.

במידה והודו תבחר במטוס, אורביט מתכוונת לייצר את מערכות השמע בהודו, ולצורך כך תתקשר עם חברות ELCOM ו-CPC Radant אשר ישמשו כקבלניות המשנה בהודו. תוכנית ההצטיידות של חיל האוויר ההודי מתעכבת כבר מספר שנים בשל מחלוקות בין הממשלה לצבא באשר לזהות מטוס הקרב. לפי הערכות שונות, הודו צפויה לבחור ב-F-21 ולרכוש כ-120 מטוסים.

לשמוע מהיכן מתקרב הטיל

מערכת השמע התלת-מימדית Orion של אורביט מעניקה למשתמש יכולת האזנה תלת-מימדית. טייס המקשיב לאחד מאנשי הצוות, למשל, שומע את הקול כאילו הוא בא מהכיוון האמיתי שבו נמצא איש הצוות. יש לזה משמעות עצומה. לעתים רבות מגיע מידע ממספר דוברים בו-זמנית, ולכן קשה להבין את הנאמר. לאחרונה החברה הרחיבה את היכולות האלה, והתקשורת בין מטוס למטוס, בין מטוס למגדל פיקוח, ואפילו התראה קולית על נעילת מכ"ם או טיל מתקרב, נשמעות מהכיוון האמיתי של מקור הקול ביחס לטייס.

מטוס F-21 המתמודד במכרז של חיל האוויר ההודי
מטוס F-21 המתמודד במכרז של חיל האוויר ההודי

המערכת מבוססת על פרוטוקול איתרנט ובנויה בתצורת טבעת כפולה (Dual IP Ring) מוגנת בפטנט של אורביט, שבה כל יחידת משתמש כוללת את כל משאבי העיבוד הדרושים שלה ומשדרת את המידע בשני כיוונים בו-זמנית. כלומר אין יחידה מרכזית המנהלת את הרשת. התוצאה: אין נקודת כשל בודדת. ומנגד, הוספת משתמשים מגדילה את משאב העיבוד של המערכת.

בחודש מאי השנה נבחרה אורביט לספק את מערכות השמע שלה למטוסי האימון החדשים של צבא ארצות הברית מדגם T-7A Red Hawk. במסגרת זאת הן ישולבו בתוך מערכות תצוגת הקסדה של אלביט (Helmet Mounted Display – HMD). מדובר בפרוייקט ענק בהובלת חברת בואינג: בסוף 2018 היא זכתה במכרז של חיל האוויר האמריקאי לאספקת 351 מטוסי T-7A בהיקף של 9.8 מיליארד דולר לאספקה עד שנת 2023. עם קבלתם הם יחליפו את מטוסי T-38C המשמשים כיום להכשרת טייסי הקרב של ארה"ב.

ננוקס גייסה 165 מיליון דולר בהנפקה בנסד"ק

[בתמונה למעלה: מייסד ומנכ"ל ננוקס רן פוליאקין]

חברת ננוקס (Nano-X) מנווה-אילן, המפתחת מכשירי CT דיגיטליים ושירותי אבחון בענן, גייסה כ-165 מיליון דולר בהנפקה ראשונית לציבור בנסד"ק. החברה הנפיקה לציבור כ-9.1 מיליון מניות במחיר פתיחה של 18 דולר למניה. המניה החלה להיסחר בנסד"ק ביום שישי, תחת הסימול NNOX, ונעלה את יום המסחר הראשון בזינוק של כ-20%, ל-21.7 דולר למניה.

ננוקס פיתחה טכנולוגיית CT דיגיטלית המבוססת על ייצור קרני רנטגן באמצעות רכיב MEMS במקום באמצעות מנורת להט. להערכת החברה, הטכנולוגיה החדשה תאפשר לייצר מערכות CT במחיר של 10,000 דולר למערכת, במקום מחיר של כ-3 מיליון דולר, שזהו כיום מחירם הממוצע של סורקי CT. מכשירי CT – Computed Tomography, מבצעים צילומי רנטגן רבים מאוד מזוויות שונות. לאחר הצילום, המחשב מאחד את כל התמונות לקובץ תלת-מימדי המאפשר לחקור את הגוף ואת האיברים הפנימיים.

תשלום לכל סריקה

הפיתוח בוצע על-ידי צוות של מהנדסים ישראלים וצוות של מהנדסים יפנים, כאשר בראש החברה עומד כיום המייסד רן פוליאקין, לשעבר מייסד ומנכ"ל חברת הטעינה האלחוטית פאוארמט (Powermat). להערכת החברה, לטכנולוגיה הדיגיטלית יש יתרונות רבים בהשוואה לטכנולוגיה האנלוגית הנוכחית. מלבד המחיר והגודל הקטנים יותר של המערכות, יש להן יתרונות מובנים נוספים: קבלת תמונות באיכות גבוהה יותר, ופחות שגיאות הנובעות מתנועה יחסית בין הסורק לבין הניבדק.

המכשירים מאפשרים ביצוע הדמאה מולטי-ספקטרלית, וקישוריות בזמן אמת בין ההדמאה לבין מכשירים טיפוליים, המאפשרת לבצע טיפול תחת בדיקת CT. החברה כבר השלימה את פיתוח המערכת המסחרית, הכוללת מכשיר רנטגן דיגיטלי בשם Nanox.Arc ופלטפורמת ענן שמהווה את ממשק השירות עבור הרופא, ותכלול גם כלי עזר אבחוניים המבוססים על בינה מלאכותית.

החברה משווקת את המערכת באמצעות שיתופי פעולה עם ממשלות, בתי חולים ורשתות בריאות. החברה חתמה בשנה האחרונה על הסכמי הפצה ב-13 מדינות. בכוונתה להציע שימוש במערכות במתכונת של שירות שהתשלום עליו נקבע לפי מספר הסריקות (Pay-per-Scan), ולהקטין בכך את עלויות  ההצטיידות בסורקים.

הכנסות מלאנוקס ברבעון השני: יותר מחצי מיליארד דולר

בתמונה למעלה (מימין לשמאל): מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג ומנכ"ל מלאנוקס איל וולדמן

ברבעון השני של 2020 הגיעו המכירות של חברת מלאנוקס (Mellanox) לשיא של 530 מיליון דולר – ב-26% יותר מאשר ברבעון הראשון של השנה. זהו הרבעון המלא הראשון שבו הכנסותיה מדווחות במסגרת הדיווחים של אנבידיה (Nvidia) שהשלימה את רכישתה בתחילת חודש אפריל. לפי הדו"ח של אנבידיה שפורסם אמש, הכנסות מלאנוקס תרמו כ-14% לכלל הכנסות החברה, שגם הן הגיעו לשיא של 3.8 מיליארד דולר, צמיחה של 50% בהשוואה לרבעון המקביל.

ברבעון הבא צופה אנבידיה צמיחה נוספת בהכנסות להיקף של כ-4.4 מיליארד דולר. המטרה המרכזית של אנבידיה ברכישת מלאנוקס היתה לחזק את היתרון הטכנולוגי שלה בתחום מרכזי הנתונים (דאטה-סנטר), ואמנם אנבידיה דיווחה אתמול על הכנסות שיא בתחום מרכזי הנתונים, שמהווה כבר יותר משליש מהכנסותיה: 1.75 מיליארד דולר, צמיחה של 167% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2019 וגידול של 54% בהשוואה לרבעון הראשון של השנה.

בשיחת הוועידה עם משקיעים לאחר פרסום הדו"ח, הסביר מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, כי הארכיטקטורה החדשה של מרכזי נתונים מעצימה את היתרון התחרותי שנוצר בעקבות הסינרגיה הטכנולוגית בין אנבידיה למלאנוקס. "מרכזי נתונים בנויים כיום בצורה מבוזרת, כאשר יישום כלשהו רץ במספר שרתים במקביל. זה מייצר מה שקרוי תעבורת 'מזרח-מערב'. בארכיטקטורה הזו ישנם שני סוגים של רכיבים שהם קריטיים עבור עתיד הענן: האצת העיבוד, ולכך המעבדים הגרפיים שלנו הם אידיאליים, והשני הוא רישות אולטרה-מהיר שיאפשר את תעבורת המזרח-מערב, ובזה מלאנוקס מצטיינת".

שולטות במחשבי-העל

העוצמה המשותפת של שתי החברות מתבטאת בשוק מחשבי-העל (Super-Computer). ברשימת TOP500 האחרונה, המתפרסמת פעמיים בשנה ומפרטת את 500 המחשבים החזקים בעולם, כשני-שליש מ-500 מחשבי-העל מתופעלים על-ידי המעבדים הגרפיים של אנבידיה או שבבי התקשורת של מלאנוקס, לעומת כמחצית מהם לפני שנתיים. כיום הן מצויות ב-8 מתוך 10 מחשבי-העל החזקים בעולם: בנפרד, או שתיהן יחדיו.

ביוני השנה הן הכריזו על תכנון ייחוס לבנייה מהירה של מחשב-על המתבסס על המעבדים הגרפיים של אנבידיה וכרטיסי הרשת של מלאנוקס. הוא שימש לבניית המחשב Selene, אשר מספק עוצמת מיחשוב של 27.5petaflops. השביעי בעוצמתו בעולם והחסכוני ביותר בצריכת אנרגיה. המחשב נבנה תוך פחות מחודש ימים, כאשר בדרך כלל בנייה של מחשב-על בסדר גודל כזה נמשכת חודשים ולעיתים גם שנים. ג'נסן: "המחשב הזה יעזור לנו לקבוע רף חדש עבור עיבוד של למידת-מכונה (ML)".

אייסייט וגלובוקונקט יפתחו מערכת ניטור נהג למשאיות גז ונפט

חברת אייסייט (Eyesight) הכריזה על שיתוף פעולה עם חברת GloboConnect הצרפתית, המספקת פתרונות תוכנה וחומרה למנהלי ציי רכב. שתי החברות יפתחו ביחד מערכת טלמטריה ייעודית לניהול ציים בתעשיית הגז והנפט, הכוללת את טכנולוגיית ניטור הנהג (DMS) של אייסייט. גלובוקונקט פעילה בעיקר בצרפת, אפריקה ותת-היבשת ההודית ומספקת מערכות ניהול ציים לכ-50,000 משאיות להובלת נפט וגאז.

בשיחה עם Techtime הסביר סמנכ"ל תחום ציי הרכב באייסייט, ישראל רון, על החשיבות של ניטור נהג בתעשיה הזו. "המשאיות הללו מובילות חומרים מסוכנים ונפיצים בכבישים הראשיים של המדינה. אבל גם כאשר תאונה של משאית כזו אינה מובילה לפיצוץ או דליפה, הדבר גורם לחסימות כבישים ועומסי תנועה, מאחר שפינוי של משאית כזו הינו תהליך מורכב וממושך."

הפיתרון המשותף יתבסס על התוכנה של אייסייט והחומרה של גלובוקונקט. מלבד התראה מפני הירדמות ועישון תוך כדי נסיעה, הטכנולוגיה של אייסייט תרחיב את סוגי הדאטה שתאסוף מערכת הטלמטריה ותאפשר למנהלי הציים לקבל נתונים מגוונים יותר על דפוסי הנהיגה של הנהג. בעולם התובלה, נהוג לדרג את הנהגים על פי מדדים שונים של בטיחות וביצועים, בין היתר על סמך נתונים ממערכות טלמטריה. "החברות הללו משקיעות רבות ביישומי בטיחות, בעיקר במניעת עייפות".

זיהוי סימני הירדמות על סמך תנועת העפעפיים

אייסייט פיתחה מערכת חישה ושליטה המיועדת לפנים הרכב ומשמשת בראש ובראשונה למעקב אחר רמת העירנות של הנהג וזאת באמצעות ניתוח פרמטרים כמו הטיית הראש, היציבה הכללית ותנועות העפעפיים. המערכת מבוססת על ראיית מכונה ובינה מלאכותית, יודעת לזהות הסחת דעת של הנהג מהדרך באמצעות מעקב אחר האישונים, ומתריעה בכל פעם שרמת עירנותו יורדת. האלגוריתמים גם מזהים הסחות דעת כדוגמת שימוש בסמארטפון תוך כדי נהיגה, עישון, חגירת חגורת בטיחות, הסטת מבט ועוד.

עד כה דיווחה החברה על מספר שיתופי פעולה בשוק הרכב, עם ספקיות מערכות (Tier-1), כדוגמת גרופו אנטולין הספרדית, שגם השקיעה באייסייט, חברות Aftermarket כדוגמת Exun הסינית. בחודש נובמבר גם דיווחה על ההסכם הראשון עם יצרן רכב (OEM) אמריקאי, שיטמיע את הפלטפורמה שלה בשני דגמים שצפויים לצאת לשוק ב-2021.

שני שליש מתאונות הדרכים – בגלל הסחות דעת

ממחקר של חברת הביטוח Atlas עולה שכשני שליש מתאונות הדרכים נגרמות כתוצאה מהסחת דעת של הנהג. כלי רכב אמנם מצוידים כיום במערכות בטיחות מתקדמות כגון בקרת נתיב ובלימה אוטומטית. ואולם, לצד השיפור בבטיחות, מערכות אלה עשויות ליצור לעיתים תחושת שאננות שעלולה לגרום לנהג לבצע פעולות מסוכנות כמו שליחת הודעות במהלך הנסיעה. להערכת חברת המחקר Strategy Analytics, מספר המערכות לניטור נהג בתעשיית הרכב יגדל מ-13 מיליון ב-2019 ל-42 מיליון ב-2025.

גם הרגולטור כבר מתחיל להתייחס לחשיבות המערכות המופנות כלפי פנים הרכב ועוקבות אחר דריכות הנהג. כך למשל, התוכנית האירופית לדירוג כלי רכב חדשים (Euro NCAP), המעניקה לכל דגם רכב ציון בטיחות, הודיעה כי החל מ-2020, תכלול בהערכות הבטיחות שלה את הצורך במערכות ניטור נהג.

Reinke תטמיע את הטכנולוגיה של CropX במערכות ההשקיה שלה

חברת האג-טק הישראלית CropX ויצרנית מערכות ההשקיה מנברסקה Reinke הכריזו על שותפות אסטרטגית, שבמסגרתו תציע ריינקי לחקלאים בארצות הברית פתרון המשלב את מערכות ההשקיה שלה ואת פלטפורמת תכנון ההשקיה החכמה של קרופקס. האינטגרציה תאפשר לחקלאים להשתמש בצורה יעילה יותר במערכות של ריינקי ולתכנן את ההשקיה על סמך מצב הקרקע בכל חלקה ונתונים סביבתיים נוספים.

ההסכם בין שתי החברות כולל גם השקעה מצד ריינקי בקרופקס. עבור קרופקס מדובר במהלך נוסף המחזק את דריסת הרגל שלה במגזר החקלאי בארצות הברית, וזאת לאחר שבתחילת השנה רכשה את חברת האג-טק CropMetrics האמריקאית, שגם כן יושבת בנברסקה.

ריינקי היא אחת היצרניות המובילות בארצות הברית של מערכות השקיה סיבוביות, ופעילה בכ-40 מדינות. שיטת ההשקיה הנפוצה ביותר בארצות הברית היא השקיה מרכזית סיבובית (Central Pivotal Irrigation). בשיטה זו, מערכת ההשקיה ניצבת במרכז השדה, וממטירה את המים בתנועה סיבובית. באופן זה, הממטרה מסוגלת לכסות שטח מעגלי גדול מאוד של כמה מאות דונמים. מערכות אלה הינן זולות יותר מאשר פריסה של טפטפות ומצריכות פחות תחזוקה וכוח-אדם.

להכניס מוח לממטרה

בשיחה עם Techtime, מצביע מנכ"ל קרופקס, תומר צח, על החיסרון המרכזי של מערכות ההשקיה הסיבוביות. "המערכות הללו מכסות שטחים גדולים, אך הן ממטירות את המים בצורה אחידה בכל הרדיוס, כמו גשם. שטחים חקלאיים אינם תמיד הומוגניים, והשקיה אחידה עשויה לגרום לבזבוז של מים."

חברת קרופקס פיתחה פלטפורמה הכוללת חיישנים המוטמנים באדמה ומודדים את מידת הלחות בקרקע. החיישנים יודעים לנתח את סוג האדמה ולשדר את הנתונים אל מערכת בקרה חכמה, הנותנת לחקלאי מידע מדויק על מצב ההשקיה בכל נקודה בשטח המעובד, ולתכנן בצורה מדויקת יותר את תוכניות ההשקיה והדישון. המערכת משקללת גם מידע ממקורות חיצוניים כמו תחזיות מזג אוויר, מפות וצילומי אוויר.

במסגרת השותפות, מערכות הבקרה של ריינקי יתממשקו עם הפלטפורמה האנליטית של קרופ. "הטכנולוגיה שלנו הופכת את מערכות ההשקיה הללו לחכמות יותר. האינטגרציה תאפשר לתכנן את השימוש במערכת על סמך המידע האגרונומי המתקבל מהחיישנים שלנו ובהתאם לנתוני מזג האוויר והתחזית."

השותפות הזו מכניסה את ריינקי לעולם החקלאות הדיגיטלית, שצומח במהירות בשנים האחרונות. "חשוב להם להתפתח מיצרן של ציוד לחברה המספקת לחקלאי ערך בתחום החקלאות הדיגיטלית. קרופקס תספק את השכבה הדיגיטלית לסל הפתרונות שלהם."

האזינו לשיחה עם מנכ"ל קרופקס תומר צח מתוך הפודקאסט שלנו מפברואר 2020 [השיחה עם צח מתחילה בדקה 18:05]

"באיחוד האמירויות רצו לשמוע על חדשנות ישראלית"

מייסד ומנכ"ל פלטפורמת ההשקעות OurCrowd, ג'ון מדבד, מתלהב מהסכם הנורמליזציה המתגבש בין ישראל ובין איחוד האמירויות. "מבחינת תעשיית ההייטק הישראלית זו פריצת דרך שלא ניתן להמעיט בחשיבותה. זוהי מדינה מאוד מתקדמת מבחינה טכנולוגית, ונחשבת למובילה בעולם הערבי". בשיחה עם Techtime הוא העריך שהתנופה הכלכלית והטכנולוגית המאפיינת את איחוד האמירויות בשנים האחרונות, מספקת הזדמנויות עבור החברות הישראליות. 

איזה טכנולוגיות הם מתעניינים?

מדבד: "באמירויות מתעניינים מאוד בכל מה שקשור לעולמות המובייל, מאפליקציות חברתיות ועד לשירותי תוכן ובידור. בתחום הבריאות צפויה שם צמיחה משמעותית מאחר שהמטרה שלהם היא לספק שירותי בריאות ברמה הגבוהה ביותר ויש שם בתי חולים מובילים. בתחום התעשייתי, הם מחפשים פתרונות של אופטימיזציה וניהול שרשרת אספקה.

"בתחום החקלאות הם זקוקים לפתרונות שיאפשרו גידולים חקלאיים ומחלבות בתנאי יובש וחום. וכמובן, סייבר – הגנה על תשתיות קריטיות כמו צינורות נפט, שימוש ברחפנים והגנה מפני רחפנים. עם זאת, הם צרכנים של מערכות, לא של שבבים. הם למשל יקנו יישומים ומערכות המשתמשות בבינה מלאכותית, אבל לא את טכנולוגיות הליבה".

המטרה: להשתחרר מהתלות בנפט

איחוד האמירויות היא יצואנית הנפט החמישית בגודלה בעולם, אולם בתחילת העשור הקודם היא החלה בתוכנית פיתוח כלכלית בשם Vision 2021, שנועדה לפתח תעשיות חדשות ולהפחית את תלותה בייצוא נפט. ואמנם, כיום ייצוא נפט מהווה רק כשליש מהייצוא שלה. דו"ח הדיגיטליזציה השנתי של מכון המחקר השוויצרי IDM דירג את איחוד האמירויות במקום ה-12 בעולם במידת האימוץ של טכנולוגיות דיגיטליות, מיקום טוב יותר מאשר מדינות מפותחות כמו גרמניה ויפן.

סוכנות הדירוג Fitch הכריזה על האמירויות כשוק ה-IT האטרקטיבי ביותר במזרח התיכון. האמירויות גם נחשבת לשוק הפינטק המוביל במזרח-התיכון ולאחד מעשרת שוקי הפינטק המובילים בעולם. במדינה נבנתה מערכת בריאות מתקדמת המשמשת בסיס לתעשיית תיירות-מרפא בהיקף של כמה מאות מיליוני דולרים בשנה.

עצה לישראלים: הימנעו מאגרסיביות-יתר

למדבד יש היכרות ארוכה עם איחוד האמירויות. חברת הטלקום האמריקאית ורינגו (Veringo) שאותה ניהל לפני הקמת OurCrowd, פעלה מול לקוחות בדובאי, ולדבריו גם ב-OurCrowd יש כיום משקיעים מהעולם הערבי המבצעים דרכה השקעות. "איחוד האמירויות משקיעה רבות בבניית תשתית טכנולוגית כמו רשתות תקשורת. חברות הטלקום שם הן מהמובילות בעולם". בדצמבר 2019 השתתף מדבד בכנס SALT באבו-דאבי, והופתע מהפתיחות לאנשי עסקים ויזמים מישראל. "הופעתי באופן פומבי בתור איש הון-סיכון ישראלי. זה לא הפריע לאיש. להיפך, היתה שם סקרנות גדולה והם רצו לשמוע על החדשנות הישראלית".

מהי הדרך הנכונה לבנות קשרים עסקיים באיחוד האמירויות?

"חשוב שלא נתייחס אליהם כאל לקוחות בלבד, אלא כאל שותפים. הם לא רוצים רק לקנות ציוד, אלא מחפשים שיתופי פעולה בין שווים. זה יכול לבוא לידי ביטוי, למשל, בהקמת מיזמים משותפים (JV). חשוב להיזהר מאגרסיביות-יתר. זוהי מערכת יחסים לטווח ארוך וצריך לבנות את היסודות בסבלנות".

OurCrowd היא פלטפורמת השקעות גלובלית ונחשבת למשקיעת ההון סיכון הפעילה ביותר בישראל. עד היום היא גייסה התחייבויות להשקעות בהיקף של 1.5 מיליארד דולר במעל 200 חברות פורטפוליו ו-20 קרנות, ורשמה 40 אקזיטים, בהם: Beyond Meat שהונפקה לפני שנה בנסד"ק, חברת Jump Bikes שנמכרה ל-Uber, חברת Briefcam שנמכרה ל-Canon, חברת Argus שנמכרה ל-Continental, חברת Crosswise שנמכרה לאורקל, חברת Replay שנמכרה לאינטל, חברת Corephotonics שנמכרה לסמסונג, וחברת CyberX שנמכרה למיקרוסופט.

בלעדי ל-Techtime: מגל במגעים מתקדמים לרכישת שתי חברות

חברת מגל (Magal) מצהירה כבר תקופה ארוכה כי אחת ממטרותיה היא להוציא לפועל מספר רכישות שיחזקו את הפורטפוליו הטכנולוגי ומנועי הצמיחה שלה. ל-Techtime נודע כי המאמצים הללו עלו הילוך וכי מגל הגישה באחרונה הצעות רכש לשתי חברות, וכי הצדדים נכנסו לתהליך אינטנסיבי, לרבות בדיקת נאותות, על בסיס מסמך עקרונות בלתי-מחייב (LOI).

בעבר הצהירה מגל כי היא מקצה למהלך כמה עשרות מיליוני דולרים. בקופת המזומנים שלה יש, נכון לסוף הרבעון השני, כ-56.4 מיליון דולר. בשיחת הוועידה שהתקיימה בשבוע שעבר לאחר פרסום הדו"ח הרבעוני
התייחס מנכ"ל החברה דרור שרון לנושא ואמר: "מטרת הרכישות שעל הפרק היא להצטייד בטכנולוגיה שתמנף את היכולות הקיימות שלנו ותוסיף חדשנות ומומחיות. אנחנו מקווים להשלים עסקה אחת או שתיים עוד השנה."

מגל החלה לפעול בארבעה וורטיקלים חדשים, שסומנו על ידי החברה כמנועי צמיחה אסטרטגיים, ובהם לוגיסטיקה, תשתיות קריטיות, נפט וגז ומתקני כליאה, וייתכן כי הרכישות המדוברות קשורות לתחומים האלה. למעשה, חטיבת המוצרים של מגל היא תוצר של רכישת חברת Senstar הקנדית מדיימלר-בנץ בשנת 1997.

הקורונה פגעה בחטיבת הפרויקטים

הכנסותיה של מגל ברבעון השני הסתכמו ב-16.4 מיליון דולר, ירידה של 16.7% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2019. הפעילות של מגל מחולקת לחטיבת מוצרים וחטיבת פרויקטים. משבר הקורונה השפיע במידה שונה על פעילות שתי החטיבות, כאשר הכנסות חטיבת הפרויקטים צנחו ב-26% ואילו הכנסות חטיבת המוצרים ירדו ב-4% בלבד.

"חטיבת הפתרונות המשולבים של מגל הושפעה במידה רבה יותר מחטיבת המוצרים Senstar, וזאת מאחר שעסקאות של פרויקטים תלויה במפגשים אישיים ואינטראקציה בינאישית תכופה עם צוותים שונים. חטיבת המוצרים הושפעה במידה פחותה, הודות לתמהיל המוצרים והשווקים הגיאוגרפיים הרחב שלה."

ש"ג אלקטרוני: הגנה על בסיסים צבאיים

למרות הירידה בהכנסות, מגל הצליחה לסיים את הרבעון ברווח תפעולי של 0.8 מיליון דולר ורווח נקי של 0.2 מיליון דולר, וזאת כתוצאה מחיסכון של כ-22% בהוצאות התפעוליות. בתחילת החודש דיווחה מגל על זכייה משמעותית של חטיבת המוצרים שלה, לאספקת מערכות אבטחה בהיקף של 6.5 מיליון דולר להגנה על נכסים צבאיים הפרוסים בשטח. החברה תספק מערכות התרעת חדירה, מצלמות אבטחה ואמצעים אלקטרוניים נוספים.

חברת מגל מעסיקה כ-600 עובדים ברחבי העולם, ומפעילה ארבעה מרכזי פיתוח, שניים בקנדה, אחד בישראל ואחד בארצות הברית. פעילות החברה מחולקת לשתי חטיבות עיקריות: מוצרים ופרויקטים. בתחום המוצרים, מגל מפתחת חיישנים אלקטרו אופטיים להתראה מפני חדירה, ותוכנות לניהול ואנליטיקה של מערכי וידאו ואבטחה במתחמים רגישים ומתקני תשתית קריטית. חטיבת הפרויקטים משמשת כקבלנית לתכנון והקמת מערכי אבטחה באתרים רגישים במתכונת של Turn-Key, ומשתמשת גם בטכנולוגיות חיצוניות. בין השאר היא פרסה את אמצעי האבטחה האלקטרו-אופטיים לאורך גדר הגבול עם מצרים.

"האנשים שמאחורי הטכנולוגיה": על רשתות IP לאיסוף מידע

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא אור לנצ'נר, מנכ"ל חברת Luminati Networks.

דאטה מהווה כיום משאב קריטי עבור חברות וארגונים. באמצעות דאטה מדויק ועדכני ניתן ללמוד על המתחרים, על הסנטימנט בקרב צרכנים ולהפיק תובנות עסקיות חשובות שיסייעו בתהליך קבלת ההחלטות.

ואולם, בשל נפחי הדאטה האדירים, איסוף מידע רלוונטי ומדויק ברשת הינו משימה מורכבת ומאתגרת. חברת לומינטי פיתחה טכנולוגיה לאיסוף אוטומטי ומהיר של מידע גלוי ברשת באמצעות קהילה של עשרות
מיליוני כתובות IP של אנשים מרחבי העולם.

באמצעות הטכנולוגיה הזו לומינטי יכולה לספק ללקוחותיה במגזרי הקמעונאות, הפיננסיים, הסחר האלקטרוני, ועוד מידע מהימן ומדויק.

בשיחה, מספר אור כיצד מתגברת החברה על אתגרי איסוף המידע ברשת, על השימוש שעושים גופים פיננסיים בדאטה אלטרנטיבי, וגם על התובנות המעניינות שהטכנולוגיה שלהם גילתה בעת התפרצות מגפת הקורונה.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

ראדא מפתחת מכ"ם חדש ליירוט טילי-שיוט

חברת ראדא (RADA) מנתניה מפתחת מכ"ם חדש ובעל טווח גדול יותר ממערכות המכ"ם הטקטי הקיימות שלה, במטרה שיוכל להתמודד עם יירוט טילי שיוט. כך גילה השבוע מנכ"ל החברה, דב סלע, בשיחת הוועידה שלאחר פרסום הדו"חות הכספיים של החברה. לדבריו, צבא ארצות הברית הגדיר את טילי היירוט כאחד מהאיומים החשובים בשנים הבאות. "כיום מערכות המכ"ם שלנו מיועדות להתמודד עם רקטות לטווח קצר, פצצות מרגמה וכדומה, בטווח של עד 10 ק"מ.

"ואולם, כדי להתמודד עם טילי שיוט יש צורך בטווח גדול יותר, ולכן אנחנו מפתחים כרגע מכ"ם גדול יותר, בעל טווח כפול. אולם עדיין במעטפת הביצועים של מכ"ם טקטי, לא של מערכות גדולות כמו כיפת ברזל". מדובר במערכת מכ"ם בגודל של 120 על 90 ס"מ, שהיא גדולה יותר מהמערכות הקיימות של החברה, אבל עדיין שומרת על מימדים קומפקטיים המאפשרים להתקין אותה על גבי כלי-רכב. המכ"ם בעל הטווח המוגדל יהיה חלק ממשפחת מערכות הדור-הבא של החברה, המיועדת לשימוש במערכות ליירוט כטב"מים, מערכות הגנה אווירית לטווח קצר ומערכות הגנה אקטיביות. הניסויים במכ"מים החדשים יחלו בתוך פחות משנה.

לפני כשנה שינה צבא ארצות הברית את המיקוד של תוכנית ההגנה נגד טילים (IFPC) על מנת שתיתן מענה לאיום טילי השיוט. ישנן מערכות ליירוט טילי שיוט, כדוגמת ברק 8 של התעשייה האווירית וספיידר של רפאל, אך מדובר במערכות כבדות וסטטיות. המכ"מים של ראדא משמשים במערכות הגנה טקטיות, שניתן לנייד עם הכוחות המתמרנים בשטח. המטרה של צבא ארצות הברית היא לפתח מערכת שתספק הגנה מפני טילי שיוט לכוחות האמריקאים הפרוסים במזרח התיכון. בינואר השנה נהרגו שני חיילים אמריקאים במתקפת טילי שיוט איראנית על בסיס חיל האוויר האמריקאי אמין אל-אסד בעיראק, כתגובה לחיסול קאסם סולימאני.

מנכ"ל ראדא, דב סלע. "פוטנציאל של אלפי מערכות מכ"ם"
מנכ"ל ראדא, דב סלע. "פוטנציאל של אלפי מערכות מכ"ם"

ברבעון השני של 2020 צמחו המכירות של ראדא ב-75% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-17.5 מיליון דולר. בששת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו המכירות בכ-32.6 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-18.7 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2019. סלע: "העלייה בהכנסות היא תוצאה של צורך דחוף להתמודדות עם כלי טיס בלתי מאוישים, דרישה להגנה אווירית לטווח קצר (SHORAD) ולמערכות התראה והגנה מפני איומים טקטיים תלולי מסלול".

בינתיים רוב ההזמנות מישראל ומארה"ב

"ההזמנות שהתקבלו מתחילת השנה מאפשרות לנו להעלות את תחזית ההכנסות לשנת 2020 ליותר מ-70 מיליון דולר". ועדיין, מדובר ככל הנראה בקצה הקרחון. "הצמיחה במכירות היא תוצאה של מעבר הלקוחות שלנו משלבים התחלתיים אל שלב הייצור הסדרתי. להערכתנו מדובר בשוק בהיקף של כ-5 מיליארד דולר בעשור הקרוב". כרגע אין לראדא הרבה מתחרים, מכיוון שהיא היתה חלוצה בתחום מערכות המכ"ם הטקטי הניידות, אולם סלע מעריך שביחד עם הצמיחה של שוק, ייכנסו אליו מתחרים חדשים.

לדבריו, החברה סיפקה עד היום 200 מערכוות מכ"ם למארינס האמריקאי, ותוכנית ההצטיידות של הנגמ"ש הלוחם בראדלי צפויה להביא להזמנות של כ-600 מערכות מכ"ם בשנת 2022. בישראל, תוכנית ההצטיידות של צה"ל בנגמ"ש איתן החדש הכולל את מערכות ההגנה האקטיבית "חץ דורבן" של אלביט, עשויה להביא להזמנית כ-1,000 מערכות מכ"ם בשנים הקרובות. אולם ככל הנראה מדובר רק בקצה הקרחון: "קיימות היום תוכניות נוספות הנמצאות עדיין רק בשלבים ההתחלתיים שלהן, אולם הן מייצגות פוטנציאל להזמנת אלפי מערכות מכ"ם החל משנת 2023".

"אנחנו מכוונים לגדול בישראל בשיעור דו-ספרתי"

בתוצאות הכספיות שפרסמה בשבוע שעבר חברת סולאר-אדג' (SolarEdge) לרבעון השני, אחד השווקים העיקרים שהתבלטו לטובה היה ישראל. במדינות שמחוץ לארצות הברית ואירופה, ישראל היתה אחת המדינות שהציגו את שיעורי הגידול במכירות הגבוהים ביותר, לצד אוסטרליה וטאיוואן. סולאר-אדג' אינה מפרטת את היקף מכירותיה בכל מדינה, אך לפי ההערכות קצב המכירות של החברה בישראל מגיע כבר לכמה עשרות מיליוני דולרים בשנה.

שני גורמים מרכזיים שמחזקים את החשיבות של ישראל כשוק יעד עסקי עבור סולאר-אדג' הם המדיניות הממשלתית החדשה לעידוד אנרגיה מתחדשת וחניכת מפעל ייצור בישראל, באזור התעשייה בציפורית שבצפון הארץ. אם ללמוד ממדינות אחרות בעולם, אחד הקטליזטורים החיוניים לצמיחה והתפתחות השוק הסולארי הוא עידוד ממשלתי באמצעות תמריצים, תקציבים ורגולציה.

באחרונה יישרה ישראל קו עם מדינות מפותחות אחרות, בעיקר באירופה, ובתחילת 2020 הכריז משרד האנרגיה על תוכנית שאפתנית: להגיע עד 2030 למצב שבו כ-30% מהחשמל בישראל מיוצר ממקורות אנרגיה מתחדשת. בתמהיל האנרגיה המתחדשת, התחום הסולארי אמור לתפוס נתח משמעותי.

תוך עשור, כרבע מהחשמל בארץ – מאנרגיה סולארית

לפי הערכת משרד האנרגיה, כושר ייצור החשמל הסולארי בישראל יוכפל פי שישה בעשור הקרוב, לכ-16,000 מגה-וואט. אם היעד יתממש, כ-24% מהחשמל בארץ יופק מאנרגיה סולארית. בשיחה עם Techtime, אמר סמנכ"ל הכספים של סולאר-אדג', רונן פייר, כי המדיניות הזאת הופכת את ישראל, לראשונה, לשוק יעד מבטיח עבור החברה, והיא מגדילה את השקעותיה בשוק המקומי.

פייר: "ישראל היא שוק שחשוב לנו, זה הרי שוק הבית שלנו. במשך שנים לא היתה כאן מדיניות קוהרנטית, אבל בשנתיים האחרונות משרד האנרגיה מוביל תוכנית אגרסיבית לקידום התקנות סולאריות, ונראה שנושבת רוח אמיתית של שינוי ורצון לשים את ישראל כמדינה מובילה באנרגיה מתחדשת. כל זה הופך את ישראל לשוק מעניין עבורנו. מאחר שהשוק הסולארי בישראל צפוי לגדול בשנים הקרובות בשיעור דו-ספרתי מדי שנה, אנחנו מצפים שפעילותינו בארץ גם כן תגדל בשיעורים דומים, ולמעלה מכך".

הממיר בפאנל הסולארי על גג הכנסת – מתוצרת זרה

השוק הסולארי מתחלק לשלושה סקטורים עיקריים: ביתי, מסחרי ותשתיות. לפי ההערכה, בשוק הביתי ובשוק המסחרי מרבית ההתקנות הסולאריות בארץ כוללות את מערכות ההספק של סולאר-אדג'. אולם בתחום התשתיות – שבו מדובר בפרויקטים בקנה-מידה גדול הכרוכים במכרזים ממשלתיים, כמו למשל חוות סולאריות – התמונה שונה.

"בסקטור התשתיות, הסיפור מורכב יותר מכיוון שיש מכרזים שבהם המחיר הוא השיקול הקובע ולכן אם יש הצעה זולה יותר, היא תיבחר. לצערי, אין בהתקנות הגדולות העדפה מובנית לתוצרת כחול-לבן. זאת בניגוד למדינות רבות שבהן ישנה העדפה במכרזים לתוצרת מקומית. אפילו בפאנלים הסולאריים שהותקנו על גג כנסת ישראל הממירים הם מתוצרת זרה".

יש לכם יוזמות מיוחדות לעידוד השוק הביתי בישראל?

רונן פייר

"בשוק הביתי אנחנו עובדים בעיקר מול מפיצים. סולאר-אדג' היא בסופו של דבר חברת B2B ולא פועלת ישירות מול הצרכנים (B2C). עם זאת, בישראל התחלנו בפעילות מסוג חדש שבמסגרתה אנחנו מציעים לצרכן שירות מלא. ישראל היא השוק היחיד כרגע שבו אתה יכול לקנות מערכת סולארית שלמה ישירות מסולאר-אדג'. אנחנו נהיה אחראים על ההתקנה ועל התמיכה למשך 20 שנה. אנחנו נדריך את הלקוח מתי יש לנקות את הפאנל ועוד".

מפעל כחול-לבן על שם מייסד החברה

התפתחות נוספת המחזקת את נוכחותה של סולאר-אדג' בישראל היא הקמת מפעל הייצור בציפורית. המפעל שבנייתו החלה לפני כשנתיים וחצי, החל לפעול החודש. בשלב הזה הוא מעסיק כ-250 עובדים ונקרא "סלע 1", על שמו של אחד ממייסדי החברה ומנהלה מיום הקמתה, גיא סלע, שהלך לעולמו בשנה שעברה.

סולאר-אדג' מנהלת מדיניות ייצור ייחודית המבוססת על הגדלת מרכיב האוטומציה בתהליך הייצור, כדי להוזיל את העלויות. מפעל הייצור בציפורית לא רק ייצר את מוצרי החברה, אלא גם יפתח את תהליכי הייצור האוטומטיים וייצר את מכונות הייצור שלה אשר יתקנו בקווי הייצור שלה בהונגריה, בסין ובטאיוואן.

"מדובר במפעל מאוד מתקדם. מטבע הדברים, מפעל ייצור בארץ לא יכול להתחרות בעלויות של מזרח-אסיה. אבל הקמנו את המפעל לא רק לצרכי ייצור אלא גם כדי לפתח בו את טכנולוגיות הייצור אוטומטיות שלנו, שאותן אנחנו מטמיעים בקווי הייצור שלנו בעולם".

צ'ק-קאפ תחל ב-2021 בניסוי המסכם בארה"ב

לאחר דחייה של מספר חודשים בעקבות משבר הקורונה, חברת צ'ק-קאפ (Check-Cap) מעוספיה, שפיתחה גלולת-רנטגן נבלעת לאיתור פוליפים במעי הגס, הודיעה כי בכוונתה להוציא לפועל במהלך 2021 את הניסוי המרכזי (Pivotal) בארצות הברית, והיא תגיש ל-FDA את הבקשה להיתר הניסוי (IDE) עד סוף השנה.

הניסוי המרכזי בארצות הברית וקבלת האישור מה-FDA הם החוליה האחרונה במסלול הקליני והרגולטורי לפני שתחל החברה במסחור ושיווק הגלולה. למעשה, המערכת של צ'ק-קאפ כבר אושרה לשיווק באירופה (אישור CE) ועל ידי משרד הבריאות בישראל, והחברה השלימה בשנה שעברה ניסוי Post-CE וניסוי פיילוט בארצות הברית.

אישור FDA הוא אמנם תנאי סף לשיווק מכשור רפואי, אך המפתח לחדירה מסחרית לשוק הרפואי טמון בעולם השיפוי הביטוחי. בשיחה עם Techtime גילה מנכ"ל החברה, אלכס עובדיה, כי החברה כבר נערכת בהיבט זה. "אנחנו רוצים להגיע מוכנים בתחום הביטוחי עוד לפני סיום התהליך הרגולטורי. הצטיידנו במומחים בעולם השיפוי הביטוחי בארצות הברית, שעוזרים לנו ללמוד את הנושא ולהכין את התשתית."

כדי לממן את המשך תהליכי הפיתוח והניסוי ביצעה החברה, הנסחרת בנסד"ק, מספר גיוסי הון בחודשים האחרונים בהיקף כולל של כ-25.9 מיליון דולר. לדברי עובדיה ההון שגויס יספיק ל-12 חודשים לפחות. "העובדה שאנחנו מונפקים בנסד"ק ויכולנו לגייס כך הון בהחלט עזרה לנו."

האלטרנטיבה הידידותית לקולונסקופיה

צ'ק-קאפ פיתחה פתרון ידידותי למשתמש לביצוע בדיקת-סקר לגילוי פוליפים טרום-סרטניים במעי הגס. הפיתוח נועד לתת מענה לאחת הבעיות המרכזיות המובילות לתמותה הגבוהה מסרטן המעי-הגס. הנכונות הנמוכה של אנשים בקבוצת הסיכון לבצע את בדיקת הסקר המקובלת, הקולונסקופיה, שהיא הליך פולשני ובלתי נעים. ההיענות הנמוכה מביאה לכך שמקרי הסרטן מתגלים בשלבים מתקדמים יותר, כאשר סיכוי ההחלמה נמוכים לאין שיעור.

המערכת של צ'ק-קאפ מורכבת מגלולה נבלעת שבתוכה מקור קרינת רנטגן (X-ray), מערכת בקרה ושליטה המולבשת על גבו של הנבדק ומאכנת את מסלול הגלולה ומנהלת את ביצוע הסריקות, ובנוסף, תוכנה המעבדת את המידע לכדי מיפוי דו-מימדי ותלת-מימדי של הדופן הפנימי של המעי הגס.

זו בדיקה בלתי פולשנית ואינה דורשת ניקוי המעי או הכנה מוקדמת, כמו בקולונסקופיה. למעשה, הנבדק פשוט בולע את הגלולה ויכול להמשיך בשגרת היומיום ללא הפרעה. בסיום התהליך הגלולה נפלטת מהגוף באופן טבעי.

לבצע את הבדיקה בלי להגיע לקליניקה

עובדיה סבור כי הפיתוח של החברה משתלב היטב בעולמות הרפואה הביתית והרפואה מרחוק, שצוברים תאוצה בין היתר על רקע משבר הקורונה. "ככל שאתה יכול להרחיק את הפציינט מהקליניקה ומבית חולים, ומסביבת חולים אחרים, אתה מצמצם חשיפה שעלולה להוביל להדבקה."

כעת, בחברה ממשיכים לשכלל את המערך הטכנולוגי, כך שניתן יהיה לבצע את הבדיקה תוך צמצום למינימום של המגע בין הנבדק לבין הקליניקה. תחנת העבודה, שבה מפענח הרופא את הממצאים, כבר מצויה בתהליך מעבר לענן, כך שהרופא יוכל לאבחן את המטופל מרחוק. בנוסף, בעתיד מעוניינים בצ'ק-קאפ להפוך את המערכת כולה לאלחוטית, כך שהמידע ישודר ישירות מהקפסולה אל הסמרטפון ומשם לענן. כיום, המידע משודר ב-RF מהקפסולה אל רכיב אחסון מערכת הבקרה והשליטה ומשם יש להוריד את המידע דרך USB אל תחנת העבודה.

האבולוציה הטכנולוגית הזו תאפשר לחשוב על מודלים חדשים של ביצוע הבדיקה. "עקרונית, בעתיד לא יהיה צורך בהגעת המטופל לקליניקה. בהחלט אפשר לתכנן בעתיד קונספט שבו שליח יגיע עם הערכה לביתו של הנבדק, ויאסוף אותה לאחר מספר ימים בתום הבדיקה."

האזינו לשיחה עם מנכ"ל צ'ק-קאפ אלכס עובדיה מתוך הפודקאסט שלנו שעלה בספטמבר 2019 (השיחה עם עובדיה מתחילה בדקה 11:50):