פולקסווגן רכשה שתי מדפסות סטרטסיס עבור סדנת הייצור של דגמי רכב חדשים

בתמונה למעלה: מראה פנים של דגם Tiguan R-Line מתוצרת פולקסווגן, שהחל את דרכו בסדנת Pre-Series-Center

חברת פולקסווגן רכשה שתי מדפסות חדשות של סטרטסיס (Stratasys) מרחובות עבור סדנת ייצור האבות טיפוס שלה. מדפסות התלת-מימד מדגם J850 3D Printer נחשבות למדפסות התלת-מימד התעשייתיות היחידות המסוגלות להדפיס חלק מכני בכמה חומרים שונים ובכמה צבעים שונים, במהלך הרצת הדפסה אחת. הן הותקנו בסדנת Volkswagen Pre-Series-Center הפועלת בעיר צוויקאו, גרמניה, ואחראית על ייצור כל הדגמים של החברה לצורך בדיקה והערכה לפני העברתם לייצור המוני.

פולקסווגן תשתמש במדפסות הזרקת הדיו מסוג Poly-Jet לצורך ייצור אבות טיפוס של חלקים ואבזרים עבור דגמי רכב חדשים ולייצור אבות-טיפוס של חלקים ואביזרים לרכב. בעקבות ההודעה זינקה מניית סטרטסיס בנסד"ק בכ-8.5%, וכעת היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-850 מיליון דולר. מדפסת J850 מיועדת לשוק התעשייתי. היא הושקה ב-2019 ומחירה נאמד בכ-200-300 אלף דולר ליחידה. היא מסוגלת להדפיס דגמים משבעה חומרים פולימריים שונים, ובצבע מלא, בהדפסה אחת. להערכת סטרטסיס, המדפסת מאפשרת למהנדסי פולקסווגן להדפיס אבות-טיפוס ברמת דיוק של 99% בהשוואה למוצר המוגמר המיוצר בקווי ייצור ייעודיים, והשימוש במדפסות יאפשר ליצרנית הרכב להאיץ תהליכים ולחסוך בעלויות.

המדפסת התעשייתית J850 3D Printer של סטרטסיס
המדפסת התעשייתית J850 3D Printer של סטרטסיס

שינוי כיוון עסקי וטכנולוגי

הכנסותיה של החברה ברבעון השלישי הסתכמו ב-127.9 מיליון דולר, ירידה של 18% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2019. שולי הרווח נחתכו מ-49.2% ל-38.3%, וכתוצאה מכך ההפסד הנקי ברבעון האמיר ל-405 מיליון דולר. בחברה מייחסים את הירידה החדה בהכנסות למשבר הקורונה, ואולם ביצועיה הכספיים של החברה נמצאים במגמת שחיקה כבר כמה שנים.

המנכ"ל יואב זייף, שנכנס לתפקידו בתחילת השנה, מוביל כעת שינוי  במיקוד האסטרטגי של החברה, במטרה להעביר את הדגש מטכנולוגיות מוכוונות אבות טיפוס (Prototyping), לטכנולוגיות מוכוונות ייצור (Production). במסגרת ההשינוי החברה משקיעה משאבים בפיתוח שתי טכנולוגיות מרכזיות המותאמות יותר לייצור: טכנולוגיית PBM – Powder Bed Fusion שבה ממצקים פולימר בצורת אבקה באמצעות מקור חום כמו לייזר או ראש תרמי, וטכנולוגיית VAT Photo Polymer שבה ממצקים תמיסה של חומר פולימרי רגיש לאור באמצעות חשיפתו לקרינה אולטרה-סגולה. סטרטסיס אף שוקלת רכישה של חברות מהתחומים האלה.

וויביט ננו חתמה על הרחבת השותפות עם מכון המחקר Leti

חברת וויביט ננו (Weebit Nano), המפתחת זיכרון התנגדותי (ReRam), הודיעה כי השלימה גיוס של כ-8.8 מיליון דולר בבורסת אוסטרליה שבה היא נסחרת, בהנפקת מניות למשקיעים פרטיים ומוסדיים. הגיוס בוצע לפי מחיר של 1.70 דולר אוסטרלי למניה, המשקף דיסקאונט של כ-20% על המחיר הממוצע בו נסחרה המניה ב-10 הימים האחרונים.

מוויביט ננו נמסר כי בהנפקה נרשמו עודפי ביקוש משמעותיים, וכי בתום תקופת ההארכה הגיוס צפוי לגדול ל-11 מיליון דולר. בעקבות הגיוס, קופת המזומנים של וויביט תגדל ל-16 מיליון דולר. הכספים מהגיוס ישמשו להאצת הפיתוח והעברת הטכנולוגיה למפעלי ייצור ולהיערך לקראת הסכם מסחרי ראשון עד אמצע השנה הבאה.

שני קווי מוצר

בשבוע שעבר דיווחה וויביט על הרחבת השותפות האסטרטגית עם מכון המחקר הצרפתי CEA-Leti, לקראת ההתקדמות לשלב הייצור והסכם מסחרי ראשון. ההסכם שחתמה וויביט עם Leti, אחד ממכוני המחקר המובילים בעולם בתחום המיקרו-אלקטרוניקה, מבוסס על המשך פיתוח טכנולוגיית הליבה של החברה – תאי זיכרון מתקדמים מסוג ReRAM – המיועדת למגוון מוצרי IoT ואלקטרוניקה, וכן לשימוש בענן.

בנוסף, ההסכם מאפשר לוויביט להאיץ את פעילותה בשני קווי מוצר אסטרטגיים בו-זמנית. הראשון, קו מוצרים למערכות משובצות (embedded) במודל של קנין רוחני, כלומר מכירת רישיונות להטמעת הטכנולוגיה במגוון רחב של שבבים. קו מוצרים זה יאפשר צריכת הספק נמוכה במיוחד במגוון מכשירי IoT, מערכות אבטחה וחיישנים, וכן הפחתה משמעותית בעלויות הייצור. התחום השני כולל פיתוח שבבי זיכרון בלתי-נדיף ייעודים המשפרים משמעותית את רמות הביצועים וצריכת ההספק. החברה צפויה להציג הדגמה טכנולוגית של קו מוצרים זה בספטמבר 2021.

מנכ"ל וויביט ננו, קובי חנוך, אמר כי האיתנות הפיננסית מאפשרת לחברה להרחיב את השותפות האסטרטגית עם Leti מעבר לתוכניות המוקדמות. "ההסכם הנוכחי מחזק את היתרון התחרותי שלנו ומאפשר לנו לשדרג את היישומים וביצועי טכנולוגיית ה-ReRAM ולשלבה ביעילות במגוון רחב יותר של מוצרים עתידיים".

סגן-נשיא לפיתוח אסטרטגי ב-CEA-Leti, תומאס סיניהמרשו, הוסיף כי השותפות תכלול כעת מגוון רחב יותר של פעילויות. "הטכנולוגיה של וויביט מרשימה מאוד ואנו מאמינים כי יש לה פוטנציאל רב בשוק, הן בתחום מכירת רישיונות והן באספקת שבב זיכרון ייעודי".

אקופיה תגייס 440 מיליון שקל בבורסת תל אביב

חברת אקופיה (Ecoppia) מהרצליה, המייצרת רובוטים אוטונומיים לניקוי פאנליים סולאריים, הודיעה הבוקר כי הרשות לניירות ערך אישרה את רישום מניית החברה למסחר בבורסה של תל אביב. לפי הודעת החברה, התמורה הצפויה מהנפקת המניות לציבור צפויה להסתכם ב-282 מיליון שקל ועוד כ-157 מיליון שקל בעקבות מימוש כתבי אופציות. לפי תשקיף שהגישה החברה לפני כשבוע צבר הזמנותיה כיום עומד על 42 מיליון דולר.

אקופיה פיתחה משפחה של רובוטים המנקים את הפאנלים הסולאריים באופן אוטומטי באמצעות מיקרופייבר (microfiber) וללא שימוש במים. ניקוי שוטף של הפאנלים חשוב לקבלת תפוקה גבוהה, מכיוון שאבק והצטברות לכלוך עשויים להפחית את תפוקת החשמל שלהם בעשרות אחוזים. הרובוטים של אקופיה פועלים באופן אוטונומי ומנקים את הפנלים מדי לילה כשהם מסירים כ-99% מהאבק שהצטבר עליהם במהלך היום. רובוט אחד מסוגל לנקות כ-1,200 פאנלים בלילה.

עד היום ניקו הרובוטים של אקופיה יותר מ-2 מיליארד פאנלים סולאריים. החברה משתפת פעולה עם חברות מובילות בתחום, בהן: Engie Group ו-EDF הצרפתיות, NTPC ו-Adani Power מהודו, Actis Group מאנגליה, unEdisson/TerraForm מארצות הברית ו-Fortum הפינית.

המגזר החם בבורסות העולם

במצגת למשקיעים, מדווחת אקופיה כי חוותה גידול שנתי ממוצע של 248% בין השנים 2014-2020, וכי הרובוטים שלה מנקים כיום פאנלים בהספק כולל של 5,200 מגה-וואט. להערכת החברה, שוק תחזוקת הפאנלים הסולאריים נאמד בכ-4-5 מיליארד דולר, וצפוי לצמוח בשנים הקרובות ביחד עם הצמיחה של השוק הסולארי כולו.

ב-2018 הסתכמו הכנסותיה של החברה ב-4.9 מיליון דולר, וב-2019 זינקו ל-8 מיליון דולר. עם זאת, עד כה במחצית הראשונה של 2020 הסתכמו הכנסותיה של אקופיה ב-673 אלף דולר בלבד, בין היתר בשל קיפאון בשוק ההודי, שהוא השוק המרכזי של החברה ואחראי ליותר ממחצית מהכנסותיה.

המניות הסולאריות מצויות בשנה האחרונה בתנופה משמעותית בשוקי העולם, על רקע צמיחת השוק הסולארי הגלובלי ותוכניות רב-שנתיות של מדינות רבות להפחתת פליטת גזי החממה והפחתת התלות בהפקת חשמל ממקורות מזהמים. גם בחירות של ג'ו ביידן לנשיא ארצות הברית הוסיפה למומנטום של המגזר הסולארי, לאור מחויבותו של הנשיא הנבחר למאבק במשבר האקלים וקידום אנרגיות מתחדשות. כך למשל, תעודת הסל TAN, הכוללת מניות של חברות סולאריות מובילות ובכללן גם סולאר-אדג' הישראלית, עלתה מתחילת השנה בכ-150%.

עדי צפדיה מונה למנכ"ל גילת

חברת גילת רשתות לוויין (Gilat) הודיעה היום על מינויו של עדי צפדיה למנכ"ל הקבוע של החברה. צפדיה כיהן כמנכ"ל הזמני של גילת מאז שהמנכ"ל הקודם, יונה עובדיה, עזב את תפקידו בחודש יולי השנה. לפני כן שימש צפדיה כסמנכ"ל הכספים של גילת ב-5 השנים האחרונות. צפדיה הגיב למינוי ואמר: "זהו כבוד בעבורי להתמנות למנכ"ל גילת. אני מחויב באופן מלא לגילת ובטוח כי ביחד עם חברי ההנהלה המסורים והעובדים המוכשרים שלנו, ננווט את גילת לצמיחה מואצת ולרווחיות."

גילת חווה שנה רבת טלטלות, ולא רק בשל מגפת הקורונה. בחודש ינואר סיכמה גילת על מכירת החברה לחברת Comtech האמריקאית תמורת 577 מיליון דולר. זמן לא רב לאחר הסיכום, ובין היתר על רקע ההשפעה השלילית של משבר הקורונה על פעילותן של שתי החברות, החלו להתגלע מחלוקות בין גילת וקומטק, שאף הגיעו עד לבית המשפט הכלכלי של מדינת דלוואר. בחודש שעבר השיגו שתי החברות הסכם לביטול המיזוג וקומטק תשלם לגילת פיצויים בגובה של 70 מיליון דולר.

באחרונה דיווחה החברה על ירידה חדה של כמעט 40% בהכנסותיה לרבעון השלישי: 37.3 מיליון דולר לעומת 63.4 מיליון דולר ברבעון המקביל 2019. בעקבות כך האמיר ההפסד הנקי ל-11.6 מיליון דולר, בהשוואה לרווח נקי של 6.3 מיליון דולר.

בתחילת החודש הודיעה החברה על מינויו של תת-אלוף במיל' אייל זלינגר לתפקיד סגן נשיא ומנהל הפעילות הביטחונית הגלובלית. צירופו של זלינגר הוא חלק מהאסטרטגיה של החברה להרחיב את המיקוד בתחום הביטחוני בארץ ובעולם. עד כה לא היתה בגילת הגדרת תפקיד כזו.

בירד תגן על צי כלי-טיס של מדינה באפריקה

חברת בירד אירוסיסטמס (Bird Aerosystems) מהרצליה זכתה בחוזה הצטיידות משמעותי במדינה ביבשת אפריקה. במסגרת החוזה, בירד תצייד צי של כלי-טיס צבאיים ומטוסי מנהלים במערכת הגנה האקטיבית המתקדמת והמאובזרת ביותר של החברה, AMPS-MLRD, הכוללת גם חיישן אימות ושבש לייזר. מבירד נמסר כי הלקוח בחר במערכת לאחר בדיקה של חלופות רבות בשוק וכי הבחירה במערכת המלאה מהווה הבעת אמון בטכנולוגיה של החברה.

פריקה היא מהאזורים המסוכנים ביותר לכלי טיס כדוגמת מסוקים ומטוסי מנהלים, וזאת בשל תפוצת טילי-הכתף הגדולה בקרב ארגוני טרור ומיליציות חמושות, ובירד כבר סיפקה את המערכת למספר מדינות ביבשת וגם למסוקי האו"ם המוצבים באזור. בחודש יוני השנה דיווחה בירד כי זכתה בחוזה להתקנת מערכת ההגנה האקטיבית שלה במטוסו של נשיא נוסף של מדינה באפריקה.

המערכת פועלת בשלושה שלבים. בשלב הראשון, חיישן אלקטרו-אופטי פסיבי מזהה את החתימה האולטרה-סגולית (UV) של טיל-כתף הנורה מהקרקע, ומייצר התראה ראשונית. כדי להתמודד עם התראות שווא רבות המאפיינות מערכות מסוג זה המבוססות על חיישן יחיד, בירד הטמיעה בפתרון שלה חיישן נוסף, המתבסס על אפקט דופלר כדי לוודא שמדובר בטיל מתקרב, ולעקוב אחר כיוונו. רק לאחר אימות האיום, המערכת מפעילה את אמצעי ההגנה שנבחרו כדוגמת נורים, פיזור מוץ או שימוש בשבש לייזר.

מכירות שיא לחטיבת מלאנוקס באנבידיה: 611 מיליון דולר

בתמונה למעלה: מעבד NVIDIA A100 80GB GPU המיועד לשימוש במחשבי על

ברבעון השלישי של 2020 הגיעו המכירות של חטיבת מלאנוקס (Mellanox) באנבידיה (Nvidia) לשיא נוסף של 611 מיליון דולר, כ-15% יותר מהרבעון הקודם, שגם כן היה רבעון שיא – כך לפי הדו"ח הרבעוני שפרסמה אתמול (ד') אנבידיה, שרכשה את מלאנוקס ב-2019 תמורת 6.9 מיליארד דולר. בסך הכול, הכנסות מלאנוקס תרמו כ-13% לכלל הכנסות החברה, שגם הן הגיעו לשיא של 4.7 מיליארד דולר – צמיחה שנתית של 57% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ומעל לתחזית של החברה עצמה.

עם זאת, נמסר שהזינוק הרבעוני בהכנסות מלאנוקס נובע בין היתר מרכישה חד-פעמית של רכיבי מלאנוקס שביצע יצרן סיני. לכן ברבעון צפויות ההכנסות מלאנוקס צפויות לרדת בהשוואה לרבעון הזה – ועדיין להציג צמיחה שנתית של 30%. המטרה המרכזית של אנבידיה ברכישת מלאנוקס היתה לחזק את היתרון הטכנולוגי שלה בתחום מרכזי הנתונים (דטה-סנטר), ואמנם אנבידיה דיווחה אתמול על הכנסות שיא בתחום מרכזי הנתונים, שמהווה כבר 40% מהכנסותיה: 1.9 מיליארד דולר, צמיחה של 162% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2019 וגידול של 8% בהשוואה לרבעון הראשון של השנה.

בשיחת הוועידה עם משקיעים אמרה סמנכ"לית הכספים של אנבידיה, קולט קרס, שהתפתחות הבינה המלאכותית בשרתי נתונים דוחפת את הביקוש לקישוריות עתירת ביצועים. "המורכבות של יישומי בינה מלאכותית מחייבים רשתות מהירות וחכמות. הדטה סנטר הופך להיות יחידת המחשוב הבסיסית, ושבבי התקשורת של מלאנוקס הם מרכיב חיוני בארכיטקטורה של רשתות מודרניות". בתחילת החודש הודיע מנכ"ל מלאנוקס ואחד ממייסדיה, איל וולדמן, על עזיבת החברה בעקבות השלמת המיזוג.

אנבידיה יורה לכל הכיוונים – ופוגעת במרכזי הנתונים

מנכ"ל ומייסד החברה, ג'נסן הואנג, אמר בעקבות פרסום הדו"ח, שאנבידיה "יורה בכל הכח ובכל התחומים ומשיגה הכנסות שיא בתחום הגיימינג, במרכזי נתונים ובאופן כללי". בדיקת מרכיבי ההכנסה המרכזיים מגלה שעיקר המכירות של החברה הן עדיין בשוק המסורתי שלה: גיימינג, שהיה אחראי למכירות בהיקף של 2.27 מיליארד דולר – כמעט מחצית מהמכירות. מדובר בצמיחה של 37% בשנה, שניתן לייחס אותה גם להשפעת מגיפת הקורונה על השימוש במשחקי מחשב ביתיים.

הצמיחה המרשימה ביותר היתה בתחום מרכזי הנתונים: כאן המכירות צמחו ב-162% והגיעו להיקף של 1.9 מיליארד דולר ברבעון. צריך לזכור שחלק ניכר מהמכירות מיוחס למלאנוקס (שלא הופיעה בדו"ח של הרבעון המקביל אשתקד), ולהצלחות של החברה בזכות היכולת לשווק את מוצריה ביחד עם המתגים והמתאמים של מלאנוקס. המגזרים הקטנים יותר בפעילותה הם בתחום הכלים ליצירת אפקטים גרפיים (Professional Visualization) ותחום תעשיית הרכב.

המכירות בתחום ה-Professional Visualization הסכמו בכ-236 מיליון דולר ברבעון (צמיחה של 27% בהשוואה לשנה שעברה), והמכירות בתחום הרכב הסתכמו ב-125 מיליון דולר. כאן מדובר עדיין בתחום עתידי: אנבידיה חתמה על הסכמי שיתוף פעולה עם יצרניות הרכב מרצדס, יונדאי, קיה ולי-אוטו הסינית, אולם אלה צפויים לייצר מכירות בעתיד. בינתיים המגמה הפוכה: היקף המכירות ברבעון ירד ב-23% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. תופעה זו אינה ייחודית לאנבידיה, שכן מגיפת הקורונה פגעה ברוב החברות המספקות מערכות לשוק הרכב.

מחשב-העל החזק בעולם בתחום ה-AI

השבוע החברה השיקה את מתג התקשורת החדש של חברת מלאנוקס עבור מחשבי על, Mellanox 400G InfiniBand, המספק קצבי העברת מידע של עד 400Gb/s. המתג החדש כולל טכנולוגיות שהובאו מחברת אנבידיה במטרה להסיט עומסים מהמעבדים המרכזיים בעת ביצוע פעולות בינה מלאכותית. בהם: הדור השלישי של NVIDIA Mellanox SHARP המטפל בשלבי האימון של רשת נוירונית. להערכת החברה הדבר מאיץ עד פי 32 את מהירות העיבוד של יישומי בינה מלאכותית. מספר יצרניות כבר הודיעו שהן ישלבו את המתג החדש במחשבים החזקים שלהן. בהן: Atos, דל טכנולוגיות, פוג'יטסו, Inspur, לנובו ו-Supermicro.

הסינרגיה בין המעבדים העוצמתיים של אנבידיה ושבבי התעבורה המהירה של מלאנוקס מתבטאת בשוק מחשבי-העל (Super-Computer). לאחרונה פורסם דירוג מחשבי העל החזקים בעולם, TOP500, ממנו עולה שבכ-70% ממחשבי העל החזקים בעולם יש טכנולוגיות של אנבידיה, כאשר מחשב העל העצמאי של החברה, Selene, מדורג במקום החמישי.

לאחרונה הכריזה אנבידיה כי CINECA, מרכז מחשבי-על איטלקי המשרת כ-70 אוניברסיטאות ומכוני מחקר במדינה, בחר בפלטפורמה של אנבידיה כדי לבנות את מחשב-העל החזק בעולם בתחום הבינה המלאכותית. המחשב, שייקרא לאונרדו, יהיה מורכב מ-4,000 מעבדי "אמפר" של אנבידיה המחוברים ביניהם באמצעות שבבי אינפיניבנד של מלאנוקס במהירות של 200 ג'יגה-ביט לשנייה. יחדיו, יוכל המחשב לבצע משימות AI במהירות של 10 אקספלופס.

צ'ק-קאפ הגישה ל-FDA בקשת היתר לבצע ניסוי רחב-היקף

חברת צ'ק-קאפ (Check-Cap) מעוספיה הגישה היום ל-FDA בקשת היתר לביצוע ניסוי (IDE), שיאפשר לה לבצע במהלך 2021 את הניסוי המרכזי (pivotal) בארצות הברית. עוד כחלק מההיערכות לניסוי המכריע, הודיעה החברה כי היא מתקדמת עם בניית קו ייצור תומך, שרשרת אספקה ובקרת איכות, וכן נערכת להרחבה משמעותית של מערך הנתונים הקליניים אודות מטופלים בסיכון ממוצע לסרטן המעי הגס. בעקבות ההודעה זינקה הערב (ד') מנייתה של החברה בנסד"ק בכ-9%.

הניסוי המרכזי בארצות הברית וקבלת האישור מה-FDA הם החוליה האחרונה במסלול הקליני והרגולטורי לפני שתחל החברה במסחור ושיווק הגלולה. למעשה, המערכת של צ'ק-קאפ כבר אושרה לשיווק באירופה (אישור CE) ועל ידי משרד הבריאות בישראל, והחברה השלימה בשנה שעברה ניסוי Post-CE וניסוי פיילוט בארצות הברית.

לאחר קבלת אישור ה-FDA לביצוע הניסוי, תודיע צ'ק-קאפ על לוח הזמנים לביצוע הניסוי המרכזי. לפי התכנון המקורי, הניסוי היה אמור לצאת לדרך בסוף 2020 והחברה אף התכוונה להתחיל במקביל במכירות פיילוט ראשוניות בישראל ובאירופה, שם המוצר שלה כבר מאושר, אך מגפת הקורונה עיכבה את לוחות הזמנים ל-2021.

האלטרנטיבה הידידותית לקולונסקופיה

צ'ק-קאפ פיתחה פתרון ידידותי למשתמש לביצוע בדיקת-סקר לגילוי פוליפים טרום-סרטניים במעי הגס. הפיתוח נועד לתת מענה לאחת הבעיות המרכזיות המובילות לתמותה הגבוהה מסרטן המעי-הגס. הנכונות הנמוכה של אנשים בקבוצת הסיכון לבצע את בדיקת הסקר המקובלת, הקולונסקופיה, שהיא הליך פולשני ובלתי נעים. ההיענות הנמוכה מביאה לכך שמקרי הסרטן מתגלים בשלבים מתקדמים יותר, כאשר סיכוי ההחלמה נמוכים לאין שיעור.

המערכת של צ'ק-קאפ מורכבת מגלולה נבלעת שבתוכה מקור קרינת רנטגן (X-ray), מערכת בקרה ושליטה המולבשת על גבו של הנבדק ומאכנת את מסלול הגלולה ומנהלת את ביצוע הסריקות, ובנוסף, תוכנה המעבדת את המידע לכדי מיפוי דו-מימדי ותלת-מימדי של הדופן הפנימי של המעי הגס.

זו בדיקה בלתי פולשנית ואינה דורשת ניקוי המעי או הכנה מוקדמת, כמו בקולונסקופיה. למעשה, הנבדק פשוט בולע את הגלולה ויכול להמשיך בשגרת היומיום ללא הפרעה. בסיום התהליך הגלולה נפלטת מהגוף באופן טבעי.

דנסו תשתמש בפלטפורמות האימות של פורטליקס

יצרנית המערכות לרכב היפנית דנסו (Denso) תשתמש בפלטפורמת האימות האוטומטית של פורטליקס (Forelellix) הישראלית כחלק מתהליך הפיתוח של קו מוצרי החברה בתחום מערכות עזר בטיחותיות לנהג (ADAS) ויישומי נהיגה אוטומטית, כדי לזהות כשלים ובאגים בשלב מוקדם ולוודא כי המערכות עומדות בדרישות הבטיחות והרגולציות לפני היציאה לשוק. הבחירה בפלטפורמה של פורטליקס הגיעה לאחר פיילוט שערכו החברות בתחילת השנה.

דנסו נחשבת לאחת מהיצרניות הגדולות בעולם של מערכות לרכב (Tier-1). ב-2018 הסתכמו הכנסותיה בכמעט 50 מיליארד דולר. יצרנית הרכב טויוטה מחזיקה בכ-25% מדנסו והיא גם הלקוחה העיקרית שלה. ב-2016 הקימה דנסו בעיר לינדאו (Lindau) שבגרמניה מרכז פיתוח ייעודי, Denso ADAS, המתמקד בפיתוח טכנולוגיות חישה ואלגוריתמיקה לזיהוי תמונה עבור מערכות ADAS ונהיגה אוטונומית. השימוש בפלטפורמה של פורטליקס יתבצע במרכז הפיתוח בגרמניה.

השראה מפלטפורמות לאימות תכנון שבבים

חברת פורטליקס פיתחה את טכנולוגיית Foretify, המשמשת לאימות התכנון של כלי-רכב אוטונומיים ומבוססת על שפת תרחישים ייעודית לרכב אוטונומי המיועדת לבדוק את עמידת מערכות הרכב בדרישות ההנדסיות והרגולטוריות. הדבר מאפשר לבצע בדיקה מקיפה במחשב של מיליארדי תרחישים, ועל-ידי כך לקצר דרמטית את היקף בדיקות הכביש שהרכב צריך לעבור כדי לקבל הסמכה.

פורטליקס נוסדה על ידי יואב הולנדר, זיו בנימיני וגיל אמיד, המוכרים כחלוצים בתחום האימות של תכנוני שבבים. הם המציאו את גישת Coverage Driven Verification אשר נמצאת כיום בשימוש נרחב בתעשיית השבבים, ושימשה כמסגרת הרעיונית לאימות התכנון של מערכות עזר מתקדמות לנהג (ADAS) ומערכות נהיגה אוטונומית.

בחודש שעבר רכשה פורטליקס את חברת Metamoto מקליפורניה, אשר פיתחה תוכנה מבוססת ענן לביצוע סימולציה של תוכנות המפעילות מערכות אוטונומיות. העסקה תאפשר לבצע את הבדיקות בענן תוך שימוש במשאבי העיבוד הכמעט בלתי מוגבלים בענן, ועל-ידי כך לבדוק מיליארדי תרחישים ולקצר דרמטית את היקף בדיקות הכביש שהרכב צריך לעבור כדי לקבל הסמכה. העיסקה גם מאפשרת לפורטליקס לפתח מודל עסקי חדש המבוסס על מתן שירותי בדיקות בענן.

אילן סבר מונה לסמנכ"ל הפיתוח של וויביט ננו

וויביט ננו (Weebit Nano) ממשיכה לעבות את צוות הניהול הישראלי כחלק מההיערכות לקראת תחילת השיווק המסחרי והייצור ההמוני של זיכרון ה-ReRAM שפיתחה בשנים האחרונות. החברה הודיעה היום על מינויו של אילן סבר לתפקיד סמנכ"ל הפיתוח של החברה. סבר יהיה אחראי על ניהול מאמצי הפיתוח של טכנולוגיית החברה לשוקי היעד השונים, ובפרט עיצוב המודול של הזיכרון לשוק המערכות המשובצות, והתאמתו לדרישות הלקוחות הראשוני שהחברה משתפת איתם פעולה, וגם על פיתוח הזיכרון כשבב עצמאי (stand alone) והכנתו לייצור המוני. לפני כחודשיים מינתה החברה את ערן ברימן לסמנכ"ל השיווק והפיתוח העסקי.

כמו יתר חברי ההנהלה והדירקטוריון של וויביט ננו, סבר הוא בעל ותק של מעל 25 שנה בתעשיית הסמיקונדקטור הישראלית והעולמית, והוא פיתח מומחיות בתחום שבבים מרובי רכיבים (VLSI). בעשור האחרון סבר מנהל את מרכז הפיתוח הישראלי של חברת הסמיקונדקטור הצרפתית דולפין (Dolphin Integration). לפני כן עבד בחברות שבבים נוספות ובהן טאואר ו-ST. סבר סיפר כי הוא עוקב אחר וויביט ננו כבר מספר שנים. "אני שמח להצטרף לחברה במעבר בין מאמצי הפיתוח לשלב המסחור. לטכנולוגיית ה-ReRam של החברה יש יתרונות רבים על פני המתחרות והיא יכולה להחליף את הפלאש במיליוני מכשירים."

בחודש שעבר הכריזה וויביט ננו  שהשלימה בהצלחה את תהליך הייצוב של זיכרון ה-ReRAM שפיתחה. משמעות הדבר שניתן להעביר את הטכנולוגיה לקו הייצור (fab) לצורך ייצור סדרתי. החברה מצויה בימים אלה במגעים מתקדמים עם קבלן ייצור (foundry). וויביט ננו נסחרת בבורסה האוסטרלית (ASX), ומאז חודש ספטמבר זינקה ערכה של המניה כמעט פי שלושה, והיא נסחרת כיום לפי שווי שוק של 230 מיליון דולר אוסטרלי.

שיתוף פעולה עם יצרניות שבבים סיניות

חברת וויביט ננו פיתחה זיכרון מסוג חדש בשם ReRAM – Resistive Random Access Memoryהמתבסס על שימוש בחומרים המשנים את התנגדותם החשמלית בתגובה למתח חשמלי, ועל-ידי כך "זוכרים" את רמת המתח גם לאחר ניתוקם ממקור הכוח. מדובר בזיכרון בלתי-נדיף דוגמת זיכרון פלאש, אשר פועל בהספק נמוך ובעל מחזור חיים ארוך כמו זיכרון DRAM. להערכת החברה, המוצר שלה חסכוני פי 1,000 ומהיר פי 1,000 מזיכרון פלאש, ומיועד בעיקר ליישומי IoT, בינה מלאכותית, מרכזי מידע ועוד. 

הפיתוח מתבצע במכון המחקר הצרפתי Leti, כאשר ההנהלה יושבת בישראל. וויביט ננו ו-Leti הגישו באחרונה מספר בקשות לרישום פטנטים והחברה מנהלת מגעים עם קבלניות ייצור (foundry) להקמת קו ייצור. וויביט ננו הכריזה בשנה האחרונה על חתימה של מזכר הבנות עם שתי חברות השבבים הסיניות XTX ו-SiEn, במטרה לבחון את שילוב הזיכרון שלה במוצרי שתי החברות.

למרות היותה חברת סטארט-אפ קטנה, הדירקטוריון של וויביט ננו מונה גלריה של דמויות בכירות מתעשיית השבבים המקומית והעולמית. בין היתר מכהנים בו אטיק ראזה, שכיהן בשנים 1996-1999 כנשיא ומנהל התפעול (COO) של AMDדדי פרלמוטר לשעבר סגן נשיא באינטל העולמית, וד"ר יואב ניסן-כהן, ממייסדי טאואר סמיקונדקטור. 

הסטארט-אפ OutSense פיתח חיישן שמזהה מחלות מהפרשות באסלה

חברת הסטארט-אפ OutSense מאור יהודה, שפיתחה חיישן אופטי המנטר את תכולת האסלה הביתית כדי לזהות סימנים למחלות ומצבים רפואיים שונים, השלימה סבב גיוס A בסכום של 2.2 מיליון דולר מקרן הון הסיכון פרגרין. יחד עם מענקי רשות החדשנות הגיע סך הגיוסים של החברה מהקמתה ל-3.5 מיליון דולר.

OutSense נוסדה בשנת 2016 ופעלה במשך שלוש שנים בחממת אינסנטיב שבבעלות קרן פרגרין. עתה, עם השלמת הפיתוח הטכנולוגי ויציאתה מהחממה, השלימה החברה את גיוס ההון, והיא נערכת לייצור סדרתי של הפתרון שפיתחה ושיווקו ברחבי העולם. לדברי החברה, הטכנולוגיה הוכחה בניסויים בישראל והציגה רמת דיוק של 90% בזיהוי דם סמוי בצואה ובחודשים הקרובים יחלו ניסויים בהיקף רחב בישראל ובחו"ל, כולל ביפן.

OutSense פיתחה רכיב חומרה אופטי המותקן באסלה וכולל חיישנים אופטיים מולטי ספקטרליים, מודול תאורה ובקר אוטונומי. המכשיר סורק את תכולת האסלה ומזהה את החתימה האופטית של חומרים בצואה ובשתן, שולח את הנתונים לעיבוד מבוסס AI בענן ומספק אינדיקציות למחלות ומצבים פיזיולוגיים שונים, ביניהם דם סמוי בצואה כבדיקת סקר לסרטן המעי הגס, דלקות בדרכי השתן, זיהוי מוקדם של עצירות ושלשול, התייבשות ועוד. ב-OutSense מאמינים כי המוצר יכול לחולל מהפכה בעולם בדיקות השתן והצואה ולמעשה להעביר את המעבדה הביוכימית לענן.

הפתרון של OutSense מהווה תחליף לאיסוף הידני של ההפרשות ומסירתן למעבדות. רבים נרתעים מלבצע את הבדיקות הללו ומחלות שונות מתגלות לעתים באיחור רב, דבר המוביל לאשפוזים יקרים והתדרדרות המחלות.

שוק של 30 מיליארד דולר

הטכנולוגיה של OutSense מנטרת באופן קבוע את הפרשות המטופל ומספקת התראות אוטומטיות לצוותים רפואיים במוסדות רפואיים ובקהילה, דבר המאפשר טיפול ביתי ומונע הגעה מיותרת של נבדקים למרפאות השונות, תוך חיסכון בזמן, עלויות וחשיפה לזיהומים. הבדיקות מתבצעות באופן דיסקרטי לחלוטין והנתונים מאפשרים מעקב רציף אחר המצב הבריאותי של המטופל ומתן טיפול מותאם אישית ברמת דיוק גבוהה.

המנכ"לית יפעת שלום

שוק יעד מרכזי לפתרון של OutSense הוא שוק הבריאות הדיגיטלית למבוגרים שהיקפו הכספי נאמד ב-30 מיליארד דולר בשנה. אנשים רבים בגיל השלישי מתדרדרים למצב של התייבשות בגלל נטילת תרופות, אבדן תחושת צמא ודמנציה. כשתופעות אלה אינן מזוהות בזמן הן גוררות במקרים רבים אשפוזים בעלות גבוהה. נשים מבוגרות סובלות מדלקות בדרכי השתן והגילוי המאוחר כרוך גם הוא בהסתבכות הדלקת וקושי בריפויה. הניטור הרציף באמצעות OutSense מאפשר זיהוי מוקדם של המחלות וטיפול מהיר וזול יותר שמונע סיבוכים בקרב אוכלוסייה זו.

יפעת שלום, מנכ"לית OutSense: "מדי שנה מתים בעולם למעלה מ-700 אלף איש מסרטן המעי הגס בשל גילוי מאוחר ורבים מהם היו ניצלים באמצעות הטכנולוגיה של OutSense. היעד שלנו הוא לאפשר זיהוי מוקדם של מחלות, למנוע את התפרצותן או את החמרתן, לשפר את איכות החיים ולהוזיל את העלויות הרפואיות. היעד שלנו לטווח ארוך הוא לבנות את בסיס הנתונים הגדול בעולם בתחום ההפרשות האנושיות שיאפשר הפקת תובנות והמלצות בתחומים רבים נוספים וביניהם זיהוי מוקדם של מגפות ומגמות עולמיות, אופטימיזציה של תוספי מזון, התאמה אישית של דיאטות ובקרת משקל, סבילות לתרופות ומינונים ועוד".

רקוטן תטמיע את הפתרון של רדקום ברשת ה-5G

[בתמונה: אייל הררי, מנכ"ל רדקום]

חברת רדקום (Radcom) מרחיבה את שיתוף הפעולה עם ענקית הסחר האלקטרוני היפנית רקוטן (Rakutan) אל תוך עולמות הדור החמישי. בשבוע שעבר הודיעה רדקום כי חתמה על הסכם רב-שנתי עם רקוטן, שבמסגרתו תטמיע רקוטן את פלטפורמת הבטחת השירות החדשה של רדקום, Radcom ACE, ברשת הדור החמישי שהשיקה רקוטן באחרונה. הפתרון של רדקום ינטר את תעבורת הרשת בזמן אמת, יספק נראות על רמת השירות שמקבלים המשתמשים ויתריע על תקלות, שיבושים ועומסים.

רקוטן היא אחת מחברות הסחר האלקטרוני הגדולות בעולם. בתחילת אפריל השיקה רקוטן רשת תקשורת חדשה ביפן, והפכה למפעילת התקשורת הרביעית במדינה. מה שמייחד את הרשת החדשה של רקוטן הוא היותה וירטואלית לחלוטין (Virtualized RAN), כלומר שכל מרכיבי הרשת והפונקציות שלה מנוהלים מהענן. אחת הספקיות המרכזיות של רקוטן בניהול הרשת היא רדקום.

בחודש ספטמבר העלתה רקוטן לאוויר את רשת הדור חמישי שלה, Rkutan Mobile V. הרשת עדיין מתבססת על תשתית LTE (דור רביעי) קיימת, מה שקרוי Non-Stand Alone 5G. ב-2021 תשיק רקוטן רשת דור חמישי טהורה (Stnad Alone 5G). ההסכם עם רדקום כולל הטמעה גם ברשת הדור החמישי שכבר פעילה מסחרית וגם זו העתידית. ברדקום מציינים כי ההסכם עם רקוטן הינו אחד מחוזי הבטחת השירות הראשונים בתעשייה עבור רשתות דור חמישי טהורות. "זוהי הכרה חשובה בהובלה של רדקום בתחום הבטחת שירות לרשתות 5G, ומהלך המגדיל את הנראות העסקית שלנו ל-2021," נמסר מרדקום.

פלטפורמות להבטחת שירות נועדו כדי לוודא כי כל משתמש זוכה לרוחב-הפס ולתעבורת הנתונים הנדרשים כדי שהיישום יפעל כמצופה, בין אם מדובר בצפייה בסרטון ביוטיוב, משחק רשת או תקשורת בין רכבים (V2X). ברשתות דור חמישי האתגר הוא מורכב יותר וזאת בשל ריבוי המכשירים והיישומים. ACE עושה שימוש בכלים של למידת-מכונה, שמאפשרים לאפיין, על סמך זיהוי מאפיינים וחריגות, את סוגי המכשירים ואת תבניות השימוש עבור היישומים, גם כאשר התוכן מוצפן.

פיילוט נוסף לאלקטריאון בכביש אגרה באיטליה

חברת אלקטריאון וויירלס (Electreon) תחל בפרויקט פיילוט ראשון באיטליה, בשיתוף חברת ברבמי (A.p.S Brebemi) המפעילה כבישי אגרה באיטליה. שתי החברות חתמו על מזכר הבנות ביניהן בתחילת השנה ובסוף חודש אוקטובר הוא נכנס לתוקף, כך הודיעה הבוקר אלקטריאון לבורסה. זהו שיתוף הפעולה הראשון של החברה עם מפעילת כבישי אגרה. ומאלקטריאון נמסר כי ההתקשרות עם ברבמי הינה בעלת פוטנציאל אסטרטגי. "שיתוף הפעולה עשוי לקדם את המשך החדירה של מערכת הכביש החשמלי האלחוטי לשוק האירופאי והבינלאומי."

ברבמי מפעילה את כביש האגרה A35 באיטליה, המחבר בין הערים ברשיה ומילאנו בחבל לומברדי. שתי החברות יבצעו פיילוט משותף שבו יסללו את הכביש החשמלי האלחוטי של אלקטריאון על-גבי מקטע כביש באורך של קילומטר הצמוד לכביש האגרה A35. הפיילוט צפוי להימשך כשלוש שנים ומטרתו תהיה לבחון את יישום הטכנולוגיה בהקשר של כבישי אגרה. באלקטריאון מקווים כי הצלחת הפיילוט תוביל לבחירת כביש האגרה A35 ככביש האגרה הראשון באיטליה להתקנת מערכת הכביש החשמלי האלחוטי.

לאחרונה נרכשה השליטה בברבמי על-ידי חברת התשתיות SAU Aleatica, שבסיסה בספרד ומירב פעילותה בדרום-אמריקה. החברה מנהלת כ-20 זיכיונות ברחבי העולם, הכוללים חמישה עשר כבישי אגרה, שלושה נמלים, רכבת קלה אחת ושדה תעופה אחד. SAU Aleatica נמצאת בבעלות הקרן האוסטרלית IFM, אחת המשקיעות הגדולות בעולם בתחום התשתיות.

פיילוטים ראשונים בתל-אביב ובשבדיה

אלקטריאון פיתחה טכנולוגיה של כביש חשמלי אשר טוען את סוללות הרכב החשמלי במהלך נסיעתו על המקטע החשמלי. היא מבוססת על שימוש בסלילים מגנטיים המוטמנים מתחת לנתיבי הנסיעה וטוענים את המטענים של כלי הרכב באופן אלחוטי, באמצעות השראה מגנטית. הדבר מסייע להפחית משקל כלי הרכב החשמליים, מאחר ויש צורך בסוללה קטנה יחסית. המערכת כוללת יחידת ניהול הממוקמת בצדי נתיבי התנועה בכביש החשמלי, ויחידת מקלט בגחון כלי-הרכב. החברה מבצעת בימים אלה פיילוטים בתל-אביב ובשבדיה.

אייל זלינגר ינהל את התחום הביטחוני בגילת

חברת גילת רשתות לוויין (Gilat) הודיעה היום (ג') על מינויו של תת-אלוף במיל' אייל זלינגר לתפקיד סגן נשיא ומנהל הפעילות הביטחונית הגלובלית. מגילת נמסר ל-Techtime כי צירופו של זלינגר הוא חלק מהאסטרטגיה של החברה להרחיב את המיקוד בתחום הביטחוני בארץ ובעולם. עד כה לא היתה בגילת הגדרת תפקיד כזו בגילת. זלינגר ייכנס לתפקידו בתחילת חודש דצמבר.

אייל זלינגר. מקור: אגף תקשו"ב

זלינגר שירת מעל לשלושים שנה בחיל הקשר והתקשוב בצה"ל, עד לפרישתו ב-2015 בדרגת תת-אלוף. הוא שימש במהלך שירותו כקצין קשר ותקשוב ראשי (קשר"ר) ובתפקידו האחרון שימש כראש מטה אגף התקשוב. זינגר אמר: "ההצטרפות לגילת מהווה עבורי הזדמנות יוצאת דופן למלא תפקיד חשוב בהאצת הצמיחה של החברה בתחום הביטחוני, הן בשוק המקומי והן בשוק הבינלאומי".

בשבוע שעבר דיווחה גילת על הזמנה בתחום הביטחוני בהיקף של כמה מיליוני דולרים ממשרד הביטחון האמריקאי לאספקת מגברי מצב מוצק המבצעים גם המרה של האותות מתדרים נמוכים לתדרים גבוהים (Block Upconverter), עבור מרכיב התקשורת הלווייינית ברשת תקשורת של הצבא. מדובר במגברי 50W Ka-band צבאיים המיוצרים על-ידי החברה הבת האמריקאית Wavestream.

גילת מתאוששת מסאגת המיזוג הכושל עם חברת Comtech האמריקאית. לאחר שסיכמו בתחילת השנה על מיזוג שבו תרכוש קומטק את גילת תמורת 577 מיליון דולר, החלו להתגלע מחלוקות בין שתי החברות שהגיעו עד לבית המשפט הכלכלי של מדינת דלוואר. בחודש שעבר השיגו שתי החברות הסכם לביטול המיזוג וקומטק תשלם לגילת פיצויים בגובה של 70 מיליון דולר.

ג'וגאנו פיתחה גוף תאורת לד המשמיד נגיפי קורונה בחללים סגורים

חברת התאורה החכמה ג'וגאנו (Juganu) פיתחה גוף תאורת LED המשמיד חיידקים ונגיפים המצויים בחללים סגורים באוויר ועל-גבי משטחים, לרבות נגיפי קורונה (Covid-19). גוף התאורה הייחודי, שנקרא J. Protect, מפיץ שילוב של אור נראה המאיר את החדר ביחד עם אור אולטרה-סגול בתדרי UVA ו-UVC, המבצעים חיטוי והשמדה של פתוגנים בחדר. יעילות ובטיחות הפיתוח נבדקו ואוששו במעבדה באוניברסיטת בר-אילן ובמוסדות אקדמיים ורפואיים נוספים. המוצר החדש זכה לאישורי שיווק של הרשות להגנת הסביבה (EPA) של ארצות הברית.

ג'וגאנו כבר מכרה כמה מאות יחידות של המוצר החדש בהשקה רכה, ומבצעת בימים אלה מספר פיילוטים עם בתי חולים בישראל ובמקסיקו. שוק היעד המרכזי הוא ארצות הברית. כדי לקדם את שיווק המוצר במדינה ביצעה ג'וגאנו גיוס של כ-18 מיליון דולר, ותשתף פעולה עם חברות אמריקאיות גדולות ובהן קואלקום, קומקסאט (Comcast) ו-NCR.

גוף התאורה מתבסס על טכנולוגיית הלד החכמה של ג'וגאנו, המאפשרת ל"ערבב" אור בתדרים שונים באמצעות תכנון השבבים במשטח הלד, ועל-ידי כך להתאים את הרכב האור לצרכים שונים. כך למשל, החברה פיתחה גופי תאורת רחוב המשנים את גווניהם בהתאם לשינויים באור הטבעי לאורך היום, וגם גופי תאורה לגידולי חממה (כולל קנאביס) ולתחומי הבריאות והרפואה.

להאיר ולחטא במנורה אחת

בשיחה עם Techtime הסביר מנכ"ל ואחד ממייסדי החברה, ערן בן-שמואל, כי הפיתוח החדש הוא נגזרת של טכנולוגיית הליבה של החברה. "עם פרוץ המגיפה ניסינו לחשוב כיצד אפשר להשתמש בתאורה חכמה כדי לסייע בהתמודדות עם המשבר. פיתחנו כמה אבות-טיפוס, שבהם השתלנו אור באורכי-גל המבצעים חיטוי, בחנו אותם במעבדה בבר-אילן והתוצאות היו מדהימות".

השמדת הנגיפים מתבצעת באמצעות שימוש בשני תחומים בספקטרום האור האולטרה-סגולי: אור אולטרה-סגול מסוג UVA, באורכי גל של 395-400 ננומטר, ואור אולטרה-סגולי מסוג UVC, באורכי גל קצרים יותר של 365-375 ננומטר. קרינת ה-UVA אינה מסוכנת לבני-אדם אך היא מצליחה לחדור את המעטפת החיצונית של נגיפים וחיידקים ולהרוס אותם.

במבדקים שנערכו נמצא כי תאורת ה-UVA מצליחה לחסל 99.9% מהפתוגנים בחדר בתוך כמה שעות. קרינת ה-UVC היא עוצמתית יותר ומחסלת את הפתוגנים בחדר בתוך מספר דקות, אך היא מסוכנת לבני-אדם. לכן במוצר של ג'וגאנו מופעלת קרינת UVC באופן ידני רק כאשר החדר ריק מאדם.

מענה לבעיית המזהמים בבתי-חולים

אומנם ישנם בשוק פתרונות חיטוי המתבססים על קרינת UV, אך הייחוד של גוף התאורה של ג'וגאנו נעוץ  בכך שקרינת ה-UV משולבת בתאורה רגילה. בן-שמואל: "מכיוון שהגוף שלנו משמש גם לתאורה רגילה, הוא מחטא את החלל באופן רציף. כמו-כן, מאחר שמדובר בתאורה עילית הממלאת את כל נפח החדר (volumetric) בפיזור אחיד היא מנקה גם משטחים ולא רק את האוויר".

החברה מייעדת את המוצר החדש לחללים גדולים כמו בתי-חולים, מרכזי קניות, מסעדות, משרדים וכדומה. ואולם, מלבד סיוע בניהול שגרת הקורונה, המוצר נותן מענה לבעיה קשה נוספת שאינה קשורה לקורונה: הזיהומים הרבים בבתי-החולים, הגורמים בישראל בלבד למותם של אלפי בני-אדם בשנה. "זה יעיל עבור רוב מהחיידקים והווירוסים. כשביצענו בדיקה באחד מבתי החולים, התאורה ניקתה לחלוטין את החדר מכל המזהמים".

סולאר-אדג': ירידה דרמטית בהיקף המכירות בארה"ב

בעקבות ירידה חדה במכירות בארצות הברית, דיווחה סולאר-אדג' (SolarEdge) על מכירות נמוכות מהתחזית ברבעון השלישי של 2020: ההכנסות הסתכמו ב-338.1 מיליון דולר, שהן עלייה של כ-2% בהשוואה לרבעון השני אבל ירידה של 18% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי צמח ב-19% בהשוואה לרבעון הקודם והסתכם ב-43.8 מיליון דולר. בתגובה לתוצאות צנחה מניית החברה במסחר המקדים בנסד"ק בכ-15%.

בארצות הברית נמשכת מגמת ההאטה, כאשר המכירות במדינה ירדו מ-124 מיליון דולר ברבעון הקודם ל-105.9 מיליון דולר ברבעון האחרון. בעבר היתה ארה"ב שוק היעד המרכזי של החברה, אולם כעת היא אחראית לכ-35% בלבד מההכנסות. מנגד, משקלה של אירופה ממשיך לעלות, והמכירות ברבעון הגיעו להיקף שיא של 165.6 מיליון דולר, בהשוואה ל-144.3 מיליון דולר ברבעון הקודם. כיום אירופה אחראית לכ-53% מכלל ההכנסות.

החברה דיווחה על ביקושים גבוהים בהולנד ובגרמניה ומכירות שיא בצרפת, בשווייץ ובפולין. בסך הכול, ההכנסות מאירופה היוו 53% מכלל ההכנסות. בשיחה הוועידה לאחר פרסום הדו"ח, הסביר המנכ"ל צבי לנדו שהירידה במכירות בארצות הברית נובעת בעיקר מהאטה בשוק המסחרי. "בתחילה היתה ציפייה שהמגזר המסחרי יתאושש מהמגיפה בקצב מהיר יותר, אבל בפועל ההתאוששות איטית בהשוואה למגזר המגורים, ולכן המלאים גבוהים". ברבעון הבא צופה החברה הכנסות של 345-365 מיליון דולר.

אב-טיפוס ראשון מהמפעל בציפורית

ברבעון האחרון החלה העבודה במפעל הייצור החדש "סלע 1" שהחברה הקימה באזור התעשייה ציפורית. הוא נקרא על שמו של מנכ"ל ואחד ממייסדיי החברה גיא סלע, שהלך לעולמו בשנה שעברה. המתקן משמש גם לייצור וגם לפיתוח תהליכי ייצור, עבור מוצרים המיוצרים באתרים אחרים. לנדו גילה בשיחה שברבעון האחרון יצא לארצות הברית המשלוח הראשון של ממירים שיוצרו במפעל בציפורית.

ברבעון האחרון גם יוצרו במפעל אבות-הטיפוס הראשונים של מוצר חדש: ממיר בהספק של 330 קילו-וואט המיועד למגזר התשתיות וצפוי לצאת לשוק בסוף 2021. לנדו: "המפעל מרוחק רק כשעת נסיעה אחת ממרכז המו"פ שלנו, ומסייע לנו לקצר את תהליכי הפיתוח, בייחוד בתקופה של הגבלות תעופה".

לקראת ייצור סדרתי עם יצרן רכב

בתחומים החדשים שאליהם נכנסה החברה בשנתיים האחרונות – מערכות אל-פסק, רכב חשמלי וסוללות ליתיום – הכנסות החברה עדיין שוליות, אך עלו מ-22 מיליון דולר ל-26 מיליון דולר, בעיקר ממכירת סוללות ליתיום מתוצרת חברת קוקאם (Kokam) הדרום-קוריאנית שסולאר-אדג' רכשה בשנה שעברה.

בתחום הרכב החשמלי, שלתוכו נכנסה סולאר-אדג' עם רכישת חברת SMRE האיטלקית, עדכן לנדו כי שיתוף הפעולה של החברה עם יצרן רכב מוביל נכנס לשלב הייצור הסדרתי. חטיבת הרכב החשמלי של סולאר-אדג' מייצרת מערכות הנעת-כוח (powertrain) לרכב חשמלי, הכוללת סוללות, ממירים, מנוע ויחידות בקרה אלקטרוניות.

"בששת החודשים האחרונים, עשרות כלי-רכב חשמליים, המונעים על ידי מערכת הנעת הכוח שלנו, צברו קילומטרים של נסיעות ותהליכי בדיקה. ברבעון הרביעי אנחנו צפויים לשלוח 100-200 ערכות הנעת כוח עם התחלת הייצור הסדרתי. ההכנסות ושולי הרווח עדיין שוליים, אך זהו צעד ראשון בכניסה של סולאר-אדג' לתחום הרכב החשמלי. היעד הוא להגדיל את המכירות לאלפי יחידות ב-6-12 חודשים הקרובים. מבחינת סדר-גודל, פוטנציאל השוק הזה גדול אפילו יותר מהשוק הסולארי, אך זה ייקח עוד כמה שנים."

טלסיס מקצצת בכוח האדם כדי להתמודד עם הירידה בהכנסות

בתמונה למעלה: מנכ"ל טלסיס, שיבי דקל

מפיצת הרכיבים הישראלית טלסיס (Telsys) הודיעה אתמול (א') כי תבצע קיצוץ של עד 20% מכוח האדם, במסגרת תוכנית התייעלות שמבצעת החברה על רקע הירידה בהכנסות עקב סיום ההסכם עם יצרנית השבבים האמריקאית טקסס אינסטרומנטס (TI). להערכת החברה, הקיצוץ בכוח האדם יוביל לחיסכון של כמיליון שקל ב-2021. הכנסות טלסיס מפעילותה במגזר ההפצה הסתכמו במחצית הראשונה של 2020 ב-71.3 מיליון שקל, ירידה של 23% בהשוואה למחצית הראשונה של 2019.

בחברה מייחסים את הירידה בהכנסות לשינוי במדיניות ההפצה הגלובלית של TI. באוקטובר 2019 הודיעה TI במכתב רשמי לחברות ההפצה שמולם היא עובדת, ובכלל זה טלסיס בישראל, על כוונתה לעבור למתכונת של מכירה ישירה מול הלקוחות. במכתב ששלחה לטלסיס ולמפיצים האחרים, היא הודיעה שהסכם ההתקשרות ביניהם יסתיים בסוף שנת 2020.

הירידה בהכנסות טלסיס התבטאה כבר ברבעון הראשון של 2020, שבו מכירותיה במגזר ההפצה ירדו ב-25%. בדו"ח החברה ייחסה זאת לשינוי במדיניות TI. בחודש שעבר היא סיכמה את שנת העבודה הראשונה להסכם ההפצה עם יצרנית השבבים האירופית NXP, שבמסגרתו מקדמת בישראל את כל מוצרי NXP. בחברה מעריכים שהקשר עם NXP יאפשר להחזיר חלק ניכר מהמכירות שאבדו בעקבות ביטול ההסכם עם TI. טלסיס נסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי של כ-750 מיליון שקל.

המכון לייצור מתקדם ישלים עד סוף השנה 80 אבחונים טכנולוגיים

המכון לייצור מתקדם שהוקם בתחילת השנה ביוזמת מינהל התעשיות במשרד הכלכלה באזור התעשייה תפן, ביצע בחודשים האחרונים כ-70 אבחונים טכנולוגיים למפעלים ברחבי הארץ, במטרה לקדם הטמעת טכנולוגיות חכמות בקווי הייצור. המכון צפוי להשלים עד סוף השנה כ-80 אבחונים – כפול מהיעד שהוגדר בתחילת השנה. בעקבות משבר הקורונה והצורך בהאצת קידום החדשנות בתעשייה בתחומי תפעול מרחוק, רובוטיקה, בינה מלאכותית ואוטומציה, החליט משרד הכלכלה להכפיל את תקציב המכון.

המכון מנוהל על ידי קבוצת הייעוץ תפן (Tefen), בשיתוף חברת ESI ומכללת אורט-בראודה, שזכו במכרז לניהול המכון. מרבית המפעלים שעברו אבחון עד כה היו מפעלים מסורתיים בסדר גודל בינוני (50-200 עובדים) מתחומים כמו פלסטיק, מתכת וכימיקלים. מפעלים מסוג זה הם קהל היעד המרכזי של המכון, מאחר שבהם הצורך בהטמעת טכנולוגיות לשיפור הפריון והבטחת הרציפות העסקית הוא הדחוף ביותר.

הבעיה המרכזית: פריון נמוך

מתודולוגיית האבחון פותחה על ידי מנכ"ל המכון בני אמויאל ואנשיו בשיתוף תפן ואורט-בראודה. היא כוללת דירוג ההיבטים השונים בתפקוד המפעל, כמו טכנולוגיות קיימות, הון אנושי, תהליכים ומערכות. מלי ביצור-פרנס, מנכ"לית קבוצת הייעוץ תפן, המשמשת גם כיו"ר המכון, סיפרה ל-Techtime שהאבחון משמש כבסיס לתוכנית פעולה שבה מוגדרות הטכנולוגיות החיוניות עבור כל מפעל.

ביצור-פרנס: "ברבים מהאבחונים גילינו מחסור בטכנולוגיות כמו מערכות לניהול רצפת ייצור, רובוטיקה, תפעול מרחוק, חיישני תחזוקה ואנליטיקה, מערכות מידע הולמות ועוד. המיקוד המרכזי הוא בהגדלת הפריון, מכיוון שזו נקודה חלשה בתעשייה הישראלית. אם לא נשפר את הפריון, המפעלים פשוט לא ישרדו".

מנכ"לית קבוצת הייעוץ תפן ויו"ר המכון, מלי ביצור-פרנס
מנכ"לית קבוצת הייעוץ תפן ויו"ר המכון, מלי ביצור-פרנס

מאבחון להצטיידות

לאחר תהליך האבחון המסובסד כמעט במלואו על-ידי משרד הכלכלה, המפעל יכול להמשיך לשלב הייעוץ וההטמעה: בליווי המכון הוא מגבש תוכנית הצטיידות בטכנולוגיות הרלוונטיות, הכוללת גם בחירה בספקים המתאימים ביותר. גם בשלב הזה המפעל נהנה מסבסוד של כ-50%-70% על-ידי משרד הכלכלה. נכון לעכשיו, כל הספקיות הטכנולוגיות הן חברות ישראליות. מימון הטכנולוגיות עצמן גם כן עשוי לזכות לסיוע מטעם רשות החדשנות.

ביצור-פרנס: "בתחילה חששנו שהמפעלים לא יעברו משלב האבחון לשלב ההטמעה, אבל להפתעתנו הנכונות שלהם גבוהה מאוד וכבר התחלנו בתהליכי אישור תקציבים. אין ספק שהקורונה האיצה את התהליכים והמחישה לכולם את חשיבות החדשנות בתחומי הייצור".

נשיא המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, פרופ' אריה מהרשק, ציין כי הביקוש הרב של חברות ומפעלים מכל הארץ לשירותי המכון מעיד על הצורך העמוק של ענף התעשייה המסורתית-קלאסית בישראל ליישר קו עם הקידמה והחדשנות הטכנולוגית הנהוגות כיום בעולם. "תהליך הליווי של המכון בנוי משני שלבים עיקריים – שלב האבחון הטכנולוגי, בו מתבצע מיפוי של כלל הגורמים העשויים להיחשב כ'מעכבים', ושלב שני של הטמעה, בו מיושמות ההמלצות המקצועיות לטובת ייעול תהליך הייצור ושיפור איכות המוצר; ובקיצור – השבחת הפריון".

בתחילת 2021 המכון יחנוך מרכז הדגמה שבו יוצגו פיתוחים ופתרונות בתחום התעשייה החכמה. ב-2 בנובמבר תיערך במתכונת מקוונת הוועידה השנתית של תפן לבכירי המשק והתעשייה, בהשתתפות שר הכלכלה, מנכ"ל רפאל, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל, יו"ר חברת החשמל, יו"ר אסותא, מנכ"ל דואר ישראל, מנכ"ל תדיראן ועוד.

המהנדס הישראלי שלימד את יצרניות הרכב הגרמניות איך "להרגיש" את הכביש [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא בועז מזרחי, אחד ממייסדיי והטכנולוג הראשי (CTO) של חברת טקטייל מוביליטי (Tactile Mobility) מחיפה.

מערכות נהיגה אוטונומית מסתמכות בעיקרן על חיישנים ויזואליים: מצלמות, LiDAR, מכ"ם, אינפרה-אדום. ואולם, האם די בראייה ממוחשבת כדי לנהוג ברכב בצורה חלקה ובבטחה? מייסד טקטייל מוביליטי טוען שלא. כשאנחנו מאיצים, בולמים, מסיטים את ההגה, אנחנו לא מתחשבים רק במידע הוויזואלי שמול עינינו, אלא גם במאפייני הרכב ותנאי הכביש, מה שקרוי "אחיזת הכביש". יש הבדל משמעותי אם בין נסיעה במשאית עמוסת מטען לג'יפ 4X4 ובין נסיעה על כביש חדש שנסלל לאחרונה לבין כביש סדוק ביום גשום.

אבל איך ניתן ללמד מחשב לפרמל (formulate) את תחושת הרכב והכביש. טקטייל פיתחה טכנולוגיה המאפשרת לרכב להסיק את "התחושה" הזו על-בסיס איסוף וניתוח של מידע בזמן-אמת מהחיישנים הלא-ויזואליים שכבר קיימים כיום בכלי-רכב, דוגמת יחידות הבקרה השולטות על הבלמים, הצמיגים, דוושת הגז, המנוע, הדיפרנציאל ועוד.  האלגוריתמים של החברה מעבדים את כל האותות מהמערכות הללו ומתרגמים אותם לתובנות על מצב הכביש ומצב הרכב ומסייעים למחשב לקבל החלטות מדויקות יותר.  

לא מכבר הכריזה טקטייל כי יצרנית הרכב הגרמנית BMW בחרה להטמיע את התוכנה שלה במחשבי הרכב שלה החל מהשנה הבאה.בשיחה מספר בועז איך יוצרים שפה חדשה שתאפשר למחשב להבין מה זו בור בכביש, כיצד נרקם שיתוף הפעולה עם BMW, וגם על חוצפה ישראלית ונסיעות מבחן באגמים קפואים בלפלאנד.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

פאוארמט הכריזה על טעינה אלחוטית דרך קירות

חברת פאוורמאט (Powermat) מתל-אביב השיקה פלטפורמה חדשה לטעינה אלחוטית לטווח בינוני של מכשירים ניידים ואביזרי IoT. הטכנולוגיה מבוססת על השראה אלקטרומגנטית ומסוגלת לטעון מכשירים, וגם לספק להם זרם רציף, בהספק של עד 60 וואט ממרחק של כ-20 ס"מ, וגם דרך קירות, חלונות זכוכית ומשטחי פלסטיק.

הדורות הקודמים של החברה הציגו יכולת טעינה אלחוטית למרחקים קצרים של 0.8-3 ס"מ ו-10 ס"מ. מנהלת המוצר של החברה, איה קנטור, הסבירה ל-Techtime שהגדלת המרחק נותנת מענה לצרכים חדשים בתחום ה-IoT. קנטר: "מרבית פלטפורמות הטעינה האלחוטית בשוק מחייבות צימוד גבוה בין המקלט למשדר. אבל הצימוד הגבוה לא מספק פתרון מספיק טוב לסוגים רבים של מכשירים, ומכאן נולד הצורך בהרחבת טווח הטעינה".

הפתרון החדש מיועד בעיקר לטעינה דרך קירות של מצלמות אבטחה ומשדרי דור חמישי המותקנים המותקנים מחוץ לבית, ללא צורך בקידוח חור בקיר וחיבור המכשיר לחשמל באמצעות כבל. קטגוריה נוספת של מכשירים ניידים שעבורם מיועד הפיתוח החדש היא אבזרי רובוטיקה ביתית. מסתבר שרובוטים ביתיים, כמו לשואבי אבק אוטונומיים למשל, מתקשים להתמקם בעמדת הטעינה המחייבת צימוד מלא. הפתרון החדש מאפשר לרובוט להתמקם  בסמוך למשדר הטעינה כדי לבצע טעינה.

צפי לגידול מואץ בשוק הטעינה האלחוטית

הפלטפורמה מבוססת על שימוש במשדר ובמקלט. המשדר כולל סליל שידור המחולל שדה אלקטרומגנטי. האנרגיה הזו מיתרגמת לאנרגיה חשמלית כאשר נקלטת במקלט שבמכשיר הנייד, המצוייד בסליל הקליטה. בנוטסף, מידת הקרינה הנפלטת במהלך הטעינה הינה נמוכה מהקרינה הנפלטת במהלך טעינה רגילה באמצעות כבל. להערכת פאוארמט, אובדן האנרגיה בתהליך הוא אפסי וזמן הטעינה זהה לזמן הטעינה החשמלית הרגילה באמצעות כבל.

חברת פאוארמט נחשבת לאחת מהחלוצות בתחום הטעינה האלחוטית והיתה החברה הראשונה בעולם שהוציאה לשוק משטחים להטענה אלחוטית. היא הוקמה בשנת 2006 על-ידי רן פוליאקין (מייסד ומנכ"ל ננוקס), ד"ר אמיר בן שלום, דב הרשברג ויואב חפר. לחברה יש משרדים בתל אביב, באירופה ובארצות הברית והיא מעסיקה כ-25 עובדים, מרביתם בישראל. החברה עובדת עם יצרניות (OEM) בתחום הרכב, המובייל, המצלמות והרובוטיקה המטמיעות את הפתרון כחלק מובנה במוצר שלהן.

בין החברות שעמן היא משתפת פעולה: יצרנית האלקטרוניקה לרכב Harman, סמסונג, ג'נרל מוטורס ועוד. להערכת חברת Allied Market Research, שוק הטעינה האלחוטית בנאמד בכ-6.5 מיליארד דולר בשנת 2018, וצפוי לצמוח בקצב מואץ בשנים הקרובות ולהגיע להיקף של כ-49.3 מיליארד דולר ב-2027. זאת על רקע ריבוי אביזרי ה-IoT במרחב הביתי והציבורי והאימוץ הגובר של הטכנולוגיה בעולמות המובייל. קנטור: "אנחנו עובדים על הדורות הבאים שיספקו טווחים גדולים יותר של כמה עשרות סנטימטרים".

אדאסקיי מקימה קו ייצור עצמי להאצת המסחור

חברת אדאסקיי (Adasky) השלימה גיוס בסבב B של 15 מיליון דולר, במטרה להרחיב את יכולות הייצור של החברה ולהאצת המסחור של החיישן התרמי שפיתחה לתעשיית הרכב ויישומים נוספים. בכוונת החברה להקים קו ייצור עצמי בתוך החברה לייצור והרכבה של כל המערכת. את הגיוס הובילו שתי משקיעות קיימות: יצרנית רכיבי האלקטרוניקה והקרמיקה היפנית Kyocera ויצרנית החלפים לתעשיית הרכב מדרום-קוריאה Sungwoo Hitech.

דאסקיי פיתחה חיישן מסוג חדש בשם Viper, המתבסס על מצלמה תרמית הקולטת קרינה בטווח האינפרא-אדום רחוק (20THz-300GHz) ואלגוריתמים של ראיית מכונה המאפשר לתרגם את הקרינה ולזהות את האובייקטים מחוץ לרכב. מאחר שהמצלמה התרמית מסוגלת לקלוט שינויים קלים בטמפרטורה (בשיעור של 50 מילי-קלווין), המערכת יודעת להבדיל בין יצורים חיים ובעלי חיים לבין מכוניות ואובייקטים מלאכותיים. להערכת החברה, יכולת הזיהוי של החיישן Viper גבוהה יותר בהשוואה לחיישני מכ"ם או LiDAR בתנאים קיצוניים כמו חשיכה, גשם כבד, ערפל ואור שמש מסנוור.

רכב אוטונומי, קורונה ועיר חכמה

אדאסקיי ביססה על הטכנולוגיה התרמית שלה שלושה קווי מוצרים: חיישן תרמי למערכות ADAS ונהיגה אוטונומית, מערכת מותאמת שפיתחה החברה לניטור אנשים שלוקים בחום גבוה במרחבים הומי-אדם, כחלק מהמאבק בהתפשטות הקורונה, ומערכת תרמית ליישומי עיר חכמה ותקשורת בין כלי-רכב לתשתיות דרך (V2I).  בחודש מרץ דיווחה אדאסקיי על הסכם ראשון עם יצרן של רכב חשמלי להטמעת החיישן שלה בדגם של מכונית אוטונומית ברמה 4 (Level 4).

הפתרון של ננולוק יותקן בעשרות מיליוני מונים חכמים בהודו

חברת הסייבר התעשייתי ננולוק (NanoLock) מניצני עוז הכריזה על שיתוף פעולה אסטרטגי בשוק החשמל ההודי עם Genus Power Infrastructures, חברת תשתיות החשמל הגדולה בהודו. שוק החשמל ההודי מצוי בשנים האחרונות בתהליך נרחב של דיגיטליזציה ומעבר לשימוש במונים חכמים, ו-GPI היא יצרנית המונים החכמים המובילה במדינה. במסגרת שיתוף הפעולה, הפתרון של ננולוק יוטמע במונים החכמים מתוצרת GPI ויספקו הגנה ברמת המכשיר מפני הונאות חשמל ומתקפות סייבר על הרשת.

שיתוף הפעולה עם GPI עשוי להוביל לפריסה של עשרות מיליוני מונים חכמים המצוידים בפתרון של ננולוק. GPI היא אחת הספקיות המובילות של מונים חכמים לחברת החשמל הגדולה בהודו, EESL, שהכריזה לא מכבר על תוכנית שאפתנית לפרוס כ-240 מיליון מונים חכמים במדינה עד 2023. לפי ההערכות, GPI תספק ל-EESL לפחות 50% מכלל המונים. בחודש אוגוסט הכריזה GPI כי כבר סיפקה ל-EESL כ-1.5 מיליון מונים חכמים. GPI מייצרת כ-10 מיליון מונים חכמים בשנה.

ננו-לוק, שהוקמה ב-2016, פיתחה טכנולוגיה המגינה על רכיבי קצה ממתקפות סייבר ומתקפות פנים-ארגוניות, על-ידי חסימת הכתיבה לזיכרון מכשיר הקצה ויצירת ערוץ מאובטח לעדכוני קושחה. הדבר חיוני במיוחד להתקני IoT, אשר מבוססים על פתיחת מערכות קריטיות בפני רשתות תקשורת רבות, שרמת האבטחה שלהן אינה ידועה. הפתרון של ננו-לוק הינו אגנוסטי, כלומר יכול לפעול על כל מעבד ובכל מערכת הפעלה. כמו כן, הוא אינו צורך כלל כוחות עיבוד או חיי סוללה, ועל כן מתאים במיוחד לאביזרי IoT בעלי משאבי עיבוד והספק מוגבלים כמו מדי מים וגז חכמים.

מנכ"ל ננולוק ערן פיין הסביר ל-Techtime: "אנחנו יושבים בין הזיכרון הבלתי-נדיף לבין המעבד. שם נמצאות כל ההגדרות של הרכיב, והפתרון שלנו חוסם כל ניסיון לשנות את ההגדרות הקריטיות, ומדווח למערכת הניהול על ניסיון השינוי. לרבים מאביזרי ה-IoT יש מעבד דל משאבים, מערכת הפעלה פשוטה, סוללה קטנה, והאתגר הוא למצוא פתרון שיכול לספק הגנה למכשירים כאלה". ננולוק עובדת עם חברות תשתיות ותעשייה ועם ספקיות שירות ביפן, הודו, ספרד, שוויץ, סינגפור, הולנד, ארצות הברית וישראל.

הפסקת חשמל בזמן פסטיבל דתי

שוק המונים החכמים בעולם נמצא בעלייה מתמדת כחלק מפריסה של רשתות חשמל חכמות (SMART GRID), אולם הן גם פגיעות מאוד. פיין: "ספקי תשתיות ופתרונות לערים חכמות מתמודדים עם התקפות חדשות כל הזמן, וכל מכשיר מחובר יכול להוות נקודת כניסה לתוקפים. אנו נותנים לספקי תשתיות חשמל, גז ומים כמו גם חברות תעשייתיות כלי שמאפשר ניהול, עדכון והגנה על תשתיות בצורה מאובטחת, תוך מניעת גניבות והונאות, שיוצרות הפסד משמעותי בהכנסות".

בהיותם מבוססי תוכנה, המונים החכמים חשופים לצורות שונות של מניפולציות של האקרים, שבאמצעות התממשקות פיזית משנים את קריאת הצריכה ומפחיתים את חשבון החשמל. מתברר שמדובר בתופעה נרחבת המסבה הפסדים עצומים לחברות החשמל. להערכת חברת המחקר Northeast Group לפני כמה שנים, הנזק הכולל מגניבות חשמל בעולם נאמד בכ-96 מיליארד דולר בשנה.

ואולם, המונים החכמים מייצרים סיכונים נוספים לתפקוד הרציף של רשת החשמל. בחודש אוגוסט השנה, במהלך חג הינדי, אירעה ברשת החשמל של מדינת Uttar Pradesh בהודו תקלה שהובילה לניתוק החשמל של מספר שעות בכ-300 בתי-אב במדינה, שבהם הותקנו באחרונה מונים חכמים. בדיקה שנערכה העלתה כי התקלה נבעה מטעות של טכנאי שככל ניסה לשנות את ההגדרות והביא לתגובת שרשרת שגרמה לנפילת הרשת. המונים החכמים שבהם נגרמה התקלה היו מתוצרת L&T, הספקית המרכזית השנייה של מונים חכמים לפרויקט הפריסה של EESL.

לדברי פיין, הפתרון של ננולוק מספק הגנה לא רק מפני הונאות חשמל מכוונות אלא גם מטעויות של עובדים בעלי גישה. "האירוע הזה טלטל את שוק החשמל בהודו והבהיר לכולם את החשיבות באבטחת סייבר. הפתרון שלנו היה מונע את התקלה הזו. רוב הפתרונות הסייבר מתבססים על זיהוי אנומליות, אבל זה לא יעיל כאשר מדובר בעובד פנימי. הפתרון שלנו מונע שינויים לא מורשים בהגדרות בין אם מדובר בתוקף חיצוני או בעובד פנימי עם סיסמאות".

[מקור תמונה ראשית: EESL]

אורה אייר: הסכם הפצה ב-30 מיליון דולר ביפן

חברת אורה אייר (Aura Air), שפיתחה טכנולוגיה לזיהוי וטיהור זיהומים באוויר, לרבות נגיפי קורונה, חתמה על הסכם הפצה בלעדי עם חברת J-TEC היפנית לשיווק מוצרי החברה בשוק המקומי בהיקף של 30 מיליון דולר לתקופה של 3 שנים. בחודש שעבר דיווחה החברה כי  התקינה מתקן טיהור אוויר באולם קבלת הפנים של מלך ספרד.  החברה פיתחה אביזר ביתי בגודל של 38 ס"מ על 38 ס"מ אשר מבוסס על חיישנים, מעגל אלקטרוני ומערכת טיהור האוויר, המסוגלת לטהר את האוויר בחדר ממוצע בקצב של 2.5 פעמים בשעה.

החיישנים בודקים את כל החלקיקים המצויים באוויר, מזהים תופעות יוצאות דופן או עלייה מסוכנת בזיהום, מטהרים את האוויר ומחזירים אותו אל החדר.  לדברי החברה, המכשיר מאפשר לאנשים לשהות ללא חשש בחללים סגורים. בניסוי משותף שערכה החברה עם בית החולים שיבא התקבלו תוצאות לפיהן הפתרון של אורה אייר הצליח להשמיד את הוירוס ב-99.9%.

המערכת מבצעת מדידה בזמן אמת של פרמטרים גנריים כמו טמפרטורה, לחות, כמות הפחמן הדו-חמצני, גאזים אורגניים ועוד, וגם משווה בין האוויר בתוך החדר ומחוץ לחדר. לטכנולוגיה ישנם יישומים נוספים מלבד ניטור נגיפי קורונה. מערכת הבקרה האלקטרונית יודעת לנתח את הממצאים ולהשוות אותם לתרחישים שונים המאפשרים לייצר תמונת מצב מורכבת. כך למשל, היא מזהה שריפה בחדר עוד לפני שיש עשן, באמצעות זיהוי רמה גבוהה של מולקולות פלסטיק שרוף ופחמן דו-חמצני המאפיינים את התופעה. המכשיר כולל מערכת שאיבה ושאיפה המאפשרת לסרוק את כל האוויר המצוי בחדר.

היא מפעילה מערך טיהור המבוסס על מספר שלבים: סינון של גופים גדולים באמצעות מסנן פיסי, חשיפת האוויר העובר דרכו לקרינה בתדר UV-C, שהיא קרינה אולטרה-סגולה המשמשת לפירוק גאזים ולהשמדת חומרים ביולוגיים באמצעות הרס החומר הגנטי (DNA ו-RNA), העברת האוויר דרך מסנן נוסף הסופח חלקיקים מאוד קטנים הכולל טכנולוגיה מבוססת נחושת אשר מונעת גידול חיידקים באבזר הטיהור עצמו. בשלב הסופי היחידה מייצרת יונים חיוביים ושליליים באוויר המוחזר לחדר. הם משפרים את איכות האוויר ופוגעים במזהמים ביולוגיים.

ייצור המוני בישראל

החברה הוקמה על-ידי שני האחים אביעד ואלדר שניידרמן, לאחר שהשתחררו משירות ארוך בצבא. כיום היא מעסיקה כ-12 עובדים. היא אחת מחברות הפורטפוליו של פלטפורמת החדשנות Highroad המתמחה בטכנולוגיה אורבנית. בחודש שעבר היא גייסה כ-3 מיליון דולר, ממשקיעים דוגמת מרחביה וחברת א.י אלקטרוניקה, שהיא משקיעה מרכזית בחברה. חברת א.י אלקטרוניקה היא גם הבעלים של חברת שירהטק (Shiratech) ואחראית על ייצור המערכות של אורה אייר. ההרכבה הסופית שלהן נעשית בקו הייצור החדש של החברה שנפתח בחודש שעבר בתעשיות בית אל בקיסריה.

למרות שהמכירות הראשונות החלו רק ב-2020, החברה נמצאת בייצור המוני בקנה מידה מלא ללקוחות ארגוניים דוגמת בתי ספר, תחנות רכבת, משרדים וגופים גדולים בארץ ובאירופה. לאחרונה היא חלה לבצע מכירות גם לאנשים פרטיים באמצעות אתר האינטרנט שלה. בתוך כך, נודע שכיום היא משיקה מוצר חדש ומיוחד במינו: מערכת טיהור אישית הנראית כאבזר נייד אשר מטהרת אוויר בנפח של 10 מ"ק מסביב למשתמש. היא כוללת את המסנן אשר משמיד את הקורונה, ומאפשרת לאנשים להגן על האוויר שהם נושמים כאשר הם מצויים באתרים הומים, דוגמת מטוסים, אוטובוסים וכדומה.

5 ננומטר מהווה כבר 8% מהכנסות TSMC

קבלנית הייצור הטאיוואנית TSMC ממשיכה לבסס את עליונותה הכמעט בלתי מעורערת בתהליכי הייצור המתקדמים. דו"ח החברה לרבעון השלישי, שפורסם בסוף השבוע שעבר, מגלה כי הכנסותיה מהתהליכים המתקדמים (16 ננומטר ומטה) מהווים כבר 61% מכלל הכנסות החברה, בהשוואה ל-54% ברבעון הקודם. שירותי הייצור ב-7 ננומטר מהווים יותר משליש (35%) ואילו שירותי הייצור ב-5 ננומטר, ש-TSMC החלה להציע רק בחודשים האחרונים, מהווה כבר 8% מההכנסות.

מלבד סמסונג, TSMC היא קבלנית הייצור היחידה המציעה שירותי ייצור בגיאומטריות של 7 ננומטר ומטה, והודות לכך היא נהנית מיתרון טכנולוגי מובהק בייחוד בתחומים הצומחים של מחשוב עתיר-ביצועים (HPC) ודור חמישי, שבהם נעשה שימוש הולך וגובר בתהליכי הייצור הללו והם הופכים להיות מנועי הצמיחה הראשיים של TSMC. ואמנם, הכנסות החברה ברבעון השלישי של 2020 הסתכמו ב-12.1 מיליארד דולר, צמיחה של 16.9% בהשוואה לרבעון השני. ברבעון הבא צופה החברה עלייה של 3.4% בהכנסות להיקף של 12.4-12.7 מיליארד דולר, ובסך הכול הכנסותיה ב-2020 צפויות להיות גבוהות בכ-30% בהשוואה ל-2019.

בהיותה קבלנית הייצור (foundry) הגדולה בעולם, המספקת שירותי ייצור לחברות השבבים הגדולות בעולם כמו אנבידיה, AMD ואפל, ביצועיה של TSMC מהווים סימן מעודד עבור שוק הסמיקונדקטור כולו לקראת הדו"חות הרבעוניים שצפויים להתפרסם בשבועות הקרובים.  

תמהיל ההכנסות לפי שוקי-קצה משקף את מגמות המקרו בשוק: על רקע השקת מכשירי הדור החמישי הראשונים של אפל, ההכנסות משוק הסמארטפונים עלו ב-12%, והוא מהווה את שוק היעד הגדול ביותר ואחראי לכ-46% מהמכירות. תחום המחשוב עתיר-ביצועים רשם עלייה של 25% ומהווה 37% מסך הכנסות החברה.  תחום ה-IoT עלה ב-23% ומהווה 9% מכלל ההכנסות. מנגד, ההתדרדרות בשוק הרכב נמשכת, וברבעון השלישי הכנסותיה של TSMC משוק האוטומוטיב ירדו ב-23% ומהוות כעת רק 2% מכלל ההכנסות.

בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח אמר מנכ"ל TSMC סי. סי. וואיי (C.C Wei) כי משבר הקורונה מאיץ תהליכים של טרנספורמציה דיגיטלית. "יישומי HPC ודור חמישי מגדילים את תכולת המוליכים-למחצה. אנחנו מעריכים כי שוק השמיקונדקטור יצמח השנה סביב 5% ואילו שוק קבלנות הייצור (foundry) יצמח בכ-20%. היתרון הטכנולוגי שלנו איפשר לנו למנף את המגמות הגדולות של מחשוב עתיר-ביצועים ודור חמישי."

אוגרי גייסה 55 מיליון דולר ומרחיבה את מרכז המו"פ בחיפה

חברת אוגרי (Augury) מחיפה, שפיתחה פלטפורמה לניטור מצב התחזוקה של מכונות תעשייתיות, השלימה גיוס נוסף של כ55 מיליון דולר בסבב D, בהשתתפות שורה של קרנות הון-סיכון, ובהן גם זרוע השקעות של קואלקום. מאז הקמתה לפני כשש שנים גייסה החברה כ-106 מיליון דולר. החברה תשתמש בכסף כדי להרחיב את פעילותה בעולם, וגם כדי להרחיב את כוח האדם במרכז הפיתוח של החברה בחיפה. החברה גם הודיעה על שורה של הסכמי הפצה עם חברות מקומיות בגרמניה, איטליה, פינלנד, אמריקה הלטינית וצפון-אמריקה, אשר יסייעו גם בהתקנת המערכת אצל לקוחות.

הפלטפורמה של אוגרי מאפשרת לנטר את המצב המכני של מכונות תעשייתיות באמצעות מערך של חיישנים מסוגים שונים, כולל חיישני תנודות, חיישני טמפרטורה וחיישנים מגנטיים. המידע נאסף באופן רציף, משודר לענן ומנותח באמצעות אלגוריתמים של בינה מלאכותית המשלבים מודלים מכניים ותפעוליים. הניתוח בענן משווה בין הנתונים המכניים העדכניים של המכונה הנבדקת לבין נתונים שנאספו בעבר על המכונה ועל מכונות דומות, ומסייע לזהות דפוסים חריגים שעשויים להצביע על תפקוד לקוי, תקלה או בלאי במכונות, ומייצר המצלות על הדרך האופטימלית לאיתור מקור הבעיה ולתיקונה.

בין לקוחות החברה נמנות חברות ענק כמו יצרנית השוקולד Hershey’s, קולגייט-פלמוליב, הייניקן, Essity וכימיקלים לישראל. החברה מדווחת כי היקף החוזים שעליהם חתמה בשנה האחרונה משקפים גידול של פי שלושה בהכנסות. מנכ"ל ואחד ממייסדי החברה, סער יוסקוביץ', אמר שאוגרי חווה צמיחה משמעותית, שהחלה עוד לפני המשבר הבריאותי. "אנחנו ממשיכים לבנות אקוסיסטם עוצמתי כדי לספק ערך נוסף ללקוחות". החברה הוקמה בשנת 2014 על-ידי המנכ"ל סער יוסקוביץ׳ וה-CTO גל שאול. מטה החברה, האחראי על השיווק והמכירות, נמצא בניו יורק ומרכז הפיתוח של החברה נמצא בעיר התחתית בחיפה.

REE חשפה שלוש פלטפורמות חדשות לכלי-רכב חשמליים

חברת REE חשפה שלוש פלטפורמות מרכב (chassis) חדשות עבור שלושה סוגים של כלי-רכב חשמליים: מכונית עירונית שיכולה לשמש גם כמונית אוטונומית, רכב היסעים עירוני או רכב משלוחים, ומשאית בינעירונית קלה המותאמת לשוק האמריקאי. למעשה, שלוש הפלטפורמות החדשות מכוונות למגמות המתפתחות בעולם התחבורה החכמה: מוניות אוטונומיות, תחבורה-כשירות (MaaS), וריבוי רכבי משלוחים עירוניים על רקע הגידול ברכישות מקוונות. שלושת הפלטפורמות מאפשרות ליצרניות רכב לתכנן דגמים בעיצובים שונים ולצרכים שונים תוך חיסכון במקום ובצריכת כוח.

REE פיתחה קונספט של מרכב שבו תת-המערכות – מתלים, מנוע, מערכת ההיגוי, הבלמים, החיישנים, מערכות הבקרה וכל המערכות האלקטרוניות – משולבים בתוך הגלגלים עצמם. הסוללה תופסת את מרכז הרכב לכל ארכו ורחבו. הדבר איפשר לפתח פלטפורמה שטוחה ומודולרית המוזילה עלויות ומעניקה חופש רב בתכנון הרכב. ניתן להתאים אותה לכלי-רכב מסוגים שונים, שכולם מאופיינים במרכז כובד נמוך המעניק לרכב יציבות מוגברת.

הפלטפורמה הראשונה, P1, מיועדת להוות בסיס לרכב משלוחים עירוני במשקל כולל של 1.3 טון. לפי החברה, הפלטפורמה השטוחה שלה חוסכת כ-67% מנפח המרכב, מה שמפנה יותר מקום למטען עצמו. הרכב מסוגל לשאת מטען של 350 ק"ג, ולנוע במהירות מקסימלית של עד 120 קמ"ש למרחק של 220 ק"מ בהטענה אחת של הסוללה. פלטפורמת P2, מיועדת לשמש כמכונית נוסעים עירונית ל-4 נוסעים, במשקל כולל של עד 2.5 טון. יש בה חיסכון של פי 3 במקום עבור הנוסעים, וניתן גם להסב אותה לרכב שליחויות. היא מגיעה למהירות של עד 120 קמ"ש ולמרחק של עד 420 ק"מ בטעינה יחידה.

דף ציור חלק ליצרניות רכב

הפלטפורמה השלישית, P4, מיועדת לכלי-רכב במשקל כולל של עד 4.5 טון ויכולה לשמש כרכב תובלה בינוני, רכב היסעים או מכונית נוחות (ECV). החיסכון במקום מאפשר להתקין סוללה גדולה שתספיק ליום שלם של נסיעות. הרכב מסוגל לנסוע במהירות של עד 140 קמ"ש ולמרחק של 350 ק"מ לסוללה. היא תוכננה עבור עולם הנהיגה האוטונומית ומאפשרת שילוב קל של מערכות ADAS. היא גם כוללת יתירות (redundancy) במערכות לצורך קבלת רמת אמינות ובטיחות גבוהה.

מנכ"ל החברה ואחד ממייסדיה, דניאל בראל, אמר כי ישנו ביקוש גדל למכוניות חשמליות על רקע הגידול בצורך בשליחויות, תקנות הרגולטוריות להפחתת פליטת פחמן דו-חמצני, והתפתחות עולם התחבורה-כשירות. "הפלטפורמה המודולרית שלנו יכולה לחולל מהפיכה בעולם התחבורה החשמלית. היא דומה לדף ציור חלק שעליו הלקוחות יכולים לבנות מכוניות לפי הצרכים שלהם".

אלקטריאון החלה לפרוס כביש חשמלי בתל-אביב

חברת אלקטריאון וויירלס (Electreon) הודיעה היום (ד') בדיווח לבורסה כי החלה בשבועות האחרונים לפרוס מקטעים ראשונים של תשתית הכביש החשמלי שלה בתל-אביב, וזאת לקראת פיילוט בשיתוף העירייה שיחל בתחילת 2021. הפיילוט ידגים את השימוש באוטובוס חשמלי, שנטען באמצעות השראה חשמלית ישירות מהכביש תוך כדי נסיעה.  

לפי דיווח החברה, היא התקינה באמצע חודש ספטמבר מקטע ראשון של הכביש החשמלי האלחוטי ברחוב ד"ר ג'ורג' וייס, באורך של כ-350 מטר ובתוך פחות מ-24 שעות. המסלול המלא יתפרס לאורך 2 קילומטר ממסוף האוטובוסים באוניברסיטת תל-אביב לרחוב קלצ'קין במרכז העיר. מניית החברה עולה ביותר מ-5% במסחר היום בתל-אביב.

אלקטריאון פיתחה טכנולוגיה של כביש חשמלי אשר טוען את סוללות הרכב החשמלי במהלך נסיעתו על המקטע החשמלי. היא מבוססת על שימוש בסלילים מגנטיים המוטמנים מתחת לנתיבי הנסיעה וטוענים את המטענים של כלי הרכב באופן אלחוטי, באמצעות השראה מגנטית. הדבר מסייע להפחית משקל כלי הרכב החשמליים, מאחר ויש צורך בסוללה קטנה יחסית. המערכת כוללת יחידת ניהול הממוקמת בצדי נתיבי התנועה בכביש החשמלי, ויחידת מקלט בגחון כלי-הרכב.

פיילוט גם בשבדיה

הפיילוט המרכזי השני שהחברה נערכת לו יתבצע בשבדיה. החברה דיווחה כי בימים אלה היא מצויה בעיצומו של תהליך פריסת תשתית של כביש חשמלי בכביש הציבורי המחבר בין שדה התעופה לעיר ויסבי.  החברה פרסה השבוע מקטע באורך של כ-200 מטר מתוך מקטעים כוללים באורך של כ-55.1 ק"מ. הכביש ישמש להטענה של אוטובוסים ומשאיות.

במקביל דיווחה החברה כי השלימה בהצלחה ניסוי, שנערך במתקן הניסויים שלה ליד שטוקהולם, שבמסגרתו הועברה אנרגיה בהספק של 100 קילוואט מהכביש החשמלי למצבר שהותקן במשאית חשמלית שצוידה בארבעה מקלטים של החברה, תוך כדי נסיעה במהירות של כ-20 קמ"ש.

נובה צפויה לדווח על הכנסות שיא ברבעון השלישי

כחודש לפני פרסום הדו"ח הרשמי לרבעון השלישי, פרסמה חברת נובה (Nova) מרחובות, המייצרת ציוד בדיקה לתעשיית השבבים, דו"ח מקדמי שלפיו הכנסותיה ברבעון השלישי צפויות להגיע לשיא של 68-70 מיליון דולר. נתון גבוה משמעותית מהתחזית של החברה מלפני מספר חודשים, להכנסות של 58-66 מיליון דולר. ברבעון השני הכנסותיה של נובה הסתכמו ב-62.8 מיליון דולר.

נראה כי התוצאות הללו משקפות הן את הצמיחה המואצת של שוק הסמיקונדקטור חרף משבר הקורונה, והן את המיצוב של נובה בתעשייה כאחת הספקיות המובילות של מערכות בדיקה לתהליכי הייצור המתקדמים של 7 ננומטר ומטה. בשבוע שעבר היא דיווחה שאחד מיצרני הזיכרונות הגדולים בעולם בחר במערכת הבדיקה האופטית שלה, Prism, להתקנה במספר מתקני ייצור מתקדמים.

שנת 2020 מסמנת מפנה חיובי בפעילותה העסקית של נובה, לאחר שסיימה את 2019 עם ירידה של 10% בהכנסות על רקע ההאטה שנרשמה באותה תקופה בשוק הזיכרונות. ואולם, ההסתמכות הגוברת על תהליכי ייצור מתקדמים יותר בתעשיית השבבים, בעיקר עבור רכיבים ליישומי דור חמישי, בינה מלאכותית ומרכזי נתונים, מחזירים אליה לקוחות רבים.

גיוס של 175 מיליון דולר

בתוך כך, החברה הודיעה היום על כוונתה לגייס כ-175 מיליון דולר באמצעות הנפקה פרטית של אגרות-חוב להמרה למשקיעים מוסדיים לפירעון באוקטובר 2025 בריבית של 0%. אג"ח תומחרו לפי מחיר של 74.6 דולר למניה, המייצגים פרימיום של כ-27.5% ביחס למחיר המנייה בשוק, העומד כיום על כ-58.7 דולר. נובה נסחרת בתל אביב ובנסד"ק לפי שווי שוק של כ-1.64 מיליארד דולר.

אגרות חוב להמרה מקנות לבעלי האג"ח את הזכות להמיר את החוב למניות לפי התמחור שנקבע מראש, כשההנחה שלהם היא שמחיר מניית החברה במועד הפירעון יהיה גבוה משמעותית מהמחיר והם יוכלו לגזור את הרווח מפער המחיר. הנפקת אג"ח להמרה הפכה לכלי נפוץ מאוד בקרב חברות טכנולוגיה לגיוס הון, בייחוד על רקע הריבית האפסית והמדיניות המוניטרית המרחיבה של הבנק הפדראלי. בחודש שעבר ביצעה סולאר-אדג' גיוס של 500 מיליון דולר באמצעות אג"ח להמרה.

היי-אוטו השיקה תוסף הממיר ממשק-מגע לממשק-קולי

בתמונה למעלה (מימין לשמאל): רועי בהרב ואייל שפירא, מייסדי Hi-Auto

מאז פרוץ משבר הקורונה, לא מעט חברות אוטו-טק ישראליות השתמשו בטכנולוגיה שלהן לשוק האוטומוטיב כדי לפתח פתרונות ייעודיים להתמודדות עם הצרכים המיוחדים של המציאות החדשה. כך גם עשתה חברת האוטו-טק התל-אביבית Hi Auto, אשר השיקה פתרון בשם Touchless.ai, המאפשר להפוך ממשקי משתמש מבוססי מסך-מגע, כמו למשל מכונות השירות העצמי בקופות חולים או ברשתות מזון מהיר, לממשקים "סטריליים" המופעלים באמצעות פקודות קוליות בלבד, כלומר ללא מגע.

הפתרון החדש מתבסס על טכנולוגיית האודיו-וידיאו שפיתחה החברה עבור מערכות פיקוד קולי בתוך הרכב. הטכנולוגיה של היי-אוטו כוללת מיקרופון, מצלמה הממוקדת בשפתי הנהג, ותוכנת לימוד-עומק המותקנת במחשב הרכב ומסירה את רעשי הרקע. Touchless.ai הוא תוסף (add-on) המתבסס על אותה טכנולוגיה וניתן להתקנה בכל ממשק מגע קיים. רועי בהרב, אחד ממייסדי היי-אוטו ומנהל המיזם החדש, סיפר ל-Techtime כי מיד עם פרוץ משבר הקורונה זיהתה החברה את הצורך וההזדמנות החדשים.

"הבנו מהר מאוד כי כל מה שקשור לפיקוד קולי יצבור תאוצה, וכי ממשקים קוליים יהפכו מיישום נחמד להכרח המציאות. בנינו פתרון שהוא נפרד ממה שאנחנו עושים בעולם הרכב, פשוט יותר, שמאפשר לאנשים להשתמש בצורה אמינה וידידותית בממשקים קוליים, מבלי שיהיה צורך בהתאמות משמעותיות בין עסק לעסק".

כמו בתוך הרכב, גם במרחבים ציבוריים האתגר בממשקי פיקוד-קולי הוא היכולת לזהות את הדובר הרלוונטי, כלומר המשתמש, ולהפריד בין פקודותיו הקוליות לבין רעשי הרקע. בהרב: "גם במסעדה, שדה תעופה או תחנת רכבת יש רעש סביבתי משמעותי שמפריע להבנת הדיבור".

מצלמה שקוראת שפתיים

התוסף של touchless.ai פותר את הבעיה בשני אופנים: הוא ממיר כל פעולה ופעולה בממשק האינטראקטיבי לפקודה קולית מוגדרת, ומציג על-גבי המסך בפני המשתמש מהי הפקודה הקולית הרלוונטית כדי להזמין למשל מנה מסוימת במסעדה או להנפיק מסמך במכונת שירות ממשלתית. התוסף מנגיש את הממשק למשתמש ומצמצם את תרחישי השיחה האפשריים בין המשתמש למכונה, ועל-ידי כך מקל על המעבד הקולי לזהות במדויק את הפקודה. בנוסף, זיהוי הפקודות הקוליות נעזר גם במצלמה, אשר קוראת את תנועות שפתי הדובר ומסייעת בזיהוי הפקודות.

החברה התאימה בשלב זה את התוכנה לאנגלית, יפנית ועברית, והחלה בפיילוטים עם מספר רשתות קמעונאיות בארה"ב ובאירופה. שוק ממשקי שליטה באמצעות מחוות גוף נמצא בתחילתו, בעיקר בתחום הרכב שבו ישנו צורך בטיחותי בשליטה ללא מגע במערכות המידע והבידור. עם זאת, בתחום האלקטרוניקה הצרכנית והבית החכם הטכנולוגיה עדיין לא אומצה. ייתכן שהצורך הנוכחי בשמירה על היגיינה במרחב הציבורי יביא לדחיפה משמעותית. להערכת חברת המחקר Research & Markets, שוק ממשקי ההפעלה ללא מגע צפוי לצמוח בשנים הקרובות בקצב שנתי של 17.6% ולהגיע ב-2025 להיקף של כ-15.3 מיליארד דולר.

בירד השיקה מערכת ניהול משימה הוליסטית

חברת בירד אירוסיסטמס (Bird Aerosystems) מהרצליה השיקה מערכת איסוף מודיעין וניהול משימה חדשה, הוליסטית, המאפשרת לאחד מידע ממערכות אוויריות, ימיות וקרקעיות, ולתכנן משימות על סמך מודיעין רב-שכבתי ממקורות רבים יותר. עד כה, התבססה המערכת של החברה בעיקר על מידע שהתקבל ממטוסים שהיא הכשירה במיוחד לצורך משימות סיור ותצפית, וכעת תוכל להתממשק עם מכ"מים קרקעיים ומצלמות אבטחה, מל"טים ורחפנים, ספינות וכלי-רכב.

מלבד השדרוג הטכנולוגי, פתיחת מערכת השו"ב למערכות מגוונות יותר מהווה בסיס להרחבה משמעותית של פעילות החברה כאינטגרטורית ביטחונית בפרויקטים של הגנת גבולות ופיקוח על המרחב הימי מפני תופעות כמו הברחות, גניבת נפט ודיג בלתי-חוקי, הנפוצות בעיקר באפריקה, מזרח-אסיה ודרום-אמריקה. כאינטגרטורית תבצע בירד פריסה של מערכות קרקעיות ותשתף פעולה, בין היתר, עם מספנות ישראל, יצרנית המטע"דים קונטרופ (Controp), יצרנית המכ"מים הגרמנית Hensoldt, ויצרניות מל"טים ורחפנים. כדי לתכלל את המשימות, בירד גם תקים מפקדות מרכזיות, אשר יפעלו מסביב לשעון ויהיו מצוידות בכלי ניתוח ותכנון מבוססי בינה מלאכותית שהחברה פיתחה.

בשיחה עם Techtime הסביר סמנכ"ל השיווק והפיתוח העסקי של החברה, שאול מזור, כי הגישה ההוליסטית נבעה מהצרכים המבצעיים של לקוחות החברה. "עלתה דרישה מצד הלקוחות שלנו להרחיב את יכולות תכנון וניהול המשימה מעבר למטוסי הסיור, שלא כל לקוח מעוניין להצטייד בהם בשלב ראשון. רצינו לספק מערך מלא יותר של פתרונות בעולמות הסיור הימי והיבשתי, כדי לתת מענה לצרכים מבצעיים מגוונים יותר. למעשה, המערכת מאפשרת ללקוח השתמש בכל הנכסים הקיימים שלו וגם לתפור חבילת פתרונות גמישה יותר המותאמת לצרכיו ולתקציב שלו."

שפה משותפת בין מערכות

הפתרון החדש של בירד משתלב עם גישה חדשה בעולמות הביטחוניים והצבאיים, הדוגלת בארכיטקטורות תקשורת פתוחות המאפשרות שיתוף בין מערכות אוויריות, יבשתיות וימיות. מזור: "ישנו מאמץ לגשר בין 'איים' של מידע, שאינם מתקשרים זה עם זה, מה שפוגע בהבנה המרחבית ותכנון המשימה. המטרה היא לייצר מערך מלא שיכול לתקשר ולשתף את כל המידע. אנחנו פותרים את ההפרדה בין 'האיים' באמצעות אינטגרציה של כל המערכות השונות של הלקוח על-גבי אותה מערכת שו"ב, שיודעת להרכיב ולחבר ולבנות תמונה אחודה. זהו אתגר טכנולוגי לא פשוט, מאחר שצריך לדעת לחבר בין פרוטוקולים ופורמטים שונים ומערכות מיושנות שלא תמיד יודעות לתקשר עם המפקדה."

כדי לאפשר את שיתוף המידע, בירד תצייד את המערכות השונות של כל לקוח במערכת ניהול משימה מתקדמת שיקנו להן קישוריות בזמן אמת עם המפקדה המרכזית. "זה מאפשר ללקוח לבצע אינטגרציה של כל היכולות שלו ולקבל תמונת מודיעין מאוחדת ותיאום רב יותר במשימה."

וויביט ננו השלימה את פיתוח תהליך הייצור של זיכרון ReRAM

לאחר ארבע שנים של מחקר ופיתוח, הודיעה הלילה חברת וויביט-ננו (Weebit Nano) מהוד-השרון שהיא השלימה בהצלחה את תהליך הייצוב של הזיכרון ההתנגדותי (ReRAM) שהיא פיתחה. משמעות הדבר שניתן להעביר את הטכנולוגיה לקו הייצור (fab) לצורך ייצור סדרתי. החברה מצויה בימים אלה במגעים מתקדמים עם קבלן ייצור (foundry), במקביל להמשך פיתוח מודול לשוק המערכות המשובצות (embedded systems), שהוא שוק היעד הראשון שאליו היא מכוונת.

מניית החברה, הנסחרת בבורסה האוסטרלית (ASX), זינקה הלילה ב-13.3% וכעת היא נסחרת לפי שווי שוק של 89 מיליון דולר אוסטרלי (63.5 מיליון דולר אמריקאי). מאז תחילת השנה הכפילה מניית החברה את ערכה. החברה דיווחה שהצליחה להפחית את שיעור אי-האחידות בין תאי הזיכרון ולהגדיל את שיעור התאים המתפקדים ליותר מ-99%. הטכנולוגיה הציגה רמת אחידות גבוהה ותאי זיכרון באתרים שונים על-גבי פרוסת הסיליקון, ובין פרוסה לפרוסה, הציגו התנגדות זהה בתגובה למתחים חשמליים שונים.

משמעות הדבר שהם "זכרו" את המידע באותו האופן, וזה היה התנאי ההכרחי ליכולתה לעבור אל שלב הייצור ההמוני. מנכ"ל החברה, קובי חנוך, אמר בשיחה ל-Techtime כי זוהי אבן דרך משמעותית במעבר מפיתוח לייצור. "הוכחנו שהטכנולוגיה יציבה וניתנת לחיזוי. אנחנו ממשיכים לפעול לשיפור הפרמטרים הטכניים של הזיכרון שלנו, על-מנת שנוכל לעמוד בדרישות הטכנולוגיות של יצרניות השבבים (פאבים). המטרה שלנו היא להגיע להסכם מסחרי ראשון כבר במחצית הראשונה של שנת 2021".

שיתוף פעולה עם יצרניות שבבים סיניות

חברת וויביט ננו פיתחה זיכרון מסוג חדש בשם ReRAM – Resistive Random Access Memoryהמתבסס על שימוש בחומרים המשנים את התנגדותם החשמלית בתגובה למתח חשמלי, ועל-ידי כך "זוכרים" את רמת המתח גם לאחר ניתוקם ממקור הכוח. מדובר בזיכרון בלתי-נדיף דוגמת זיכרון פלאש, אשר פועל בהספק נמוך ובעל מחזור חיים ארוך כמו זיכרון DRAM. להערכת החברה, המוצר שלה חסכוני פי 1,000 ומהיר פי 1,000 מזיכרון פלאש, ומיועד בעיקר ליישומי IoT, בינה מלאכותית, מרכזי מידע ועוד. 

הפיתוח הטכנולוגי מתבצע במכון המחקר הצרפתי Leti, כאשר ההנהלה יושבת בישראל. וויביט ננו ו-Leti הגישו באחרונה מספר בקשות לרישום פטנטים והחברה מנהלת מגעים עם קבלניות ייצור (foundry) להקמת קו ייצור. וויביט ננו הכריזה בשנה האחרונה על חתימה של מזכר הבנות עם שתי חברות השבבים הסיניות XTX ו-SiEn, במטרה לבחון את שילוב הזיכרון שלה במוצרי שתי החברות. כחלק מההיערכות למסחור הטכנולוגיה, מינתה החברה בחודש שעבר את ערן ברימן למנהל השיווק והפיתוח העסקי.

למרות היותה חברת סטארט-אפ קטנה, הדירקטוריון של וויביט ננו מונה גלריה של דמויות בכירות מתעשיית השבבים המקומית והעולמית. בין היתר מכהנים בו אטיק ראזה, שכיהן בשנים 1996-1999 כנשיא ומנהל התפעול (COO) של AMDדדי פרלמוטר לשעבר סגן נשיא באינטל העולמית, וד"ר יואב ניסן-כהן, ממייסדי טאואר סמיקונדקטור. חנוך: "חברי ההנהלה מאוד מרוצים מקצב ההתקדמות שלנו ונלהבים מהטכנולוגיה".