דטומייט זכתה במכרז חברת הרכבות בגרמניה

חברת דטומייט (Datumate), שפיתחה פלטפורמה אנליטית למעקב חכם אחר התקדמות עבודות בנייה ותשתית, זכתה במכרז של חברת הרכבות הלאומית של גרמניה Deutsche Bahn AG. חברת הרכבות חתמה על חוזה למשך שנתיים, עם אופציה לשנתיים נוספות, לשימוש בפלטפורמה של החברה הישראלית לצורך מעקב אחר עבודות תחזוקה וסלילת מסילות.

אחת הבעיות הכרוניות של עולם הבנייה היא אי-עמידה בלוחות זמנים ובתקציב שנקבעו מראש. הפלטפורמה של דטומייט נועדה לאפשר אופטימיזציה של ניהול העבודות באתר הבנייה באמצעות אנליטיקה חכמה המתבססת על טכנולוגיות של ביג-דאטה, למידת-מכונה, ראייה ממוחשבת ובינה מלאכותית. לצורך המעקב אחר התקדמות העבודות, הפלטפורמה של דטומייט מייצרת “תאום דיגיטלי” של אתר הבנייה על סמך צילומי אוויר מרחפנים. התאום הדיגיטלי מאפשר להשוות באופן רציף את התקדמות העבודות לתוכניות העבודה המקוריות ולזהות חריגות. על סמך צילומי הרחפנים הפלטפורמה גם יודעת לייצר בזמן אמת נתונים ודו”חות הנדסיים, שבדרך כלל לוקח שבועות להכינם, וכן לנהל ספקים.

הפלטפורמה מיועדת לאתרי בנייה של בניינים, סלילת רכבות, עבודות תשתית בתחומי המים, הנפט והגז ועוד. בתחום הרכבות, הפלטפורמה של דטומייט נותנת מענה לאחד מצווארי הבקבוק המרכזיים שמעכבים את העבודות. סלילת מסילות היא תהליך ליניארי, לא ניתן להמשיך למקטע הבא לפני שמסיימים את סלילת המקטע הנוכחי. לאחר סיום כל מקטע יש צורך בבדיקה של פקח בשטח, שיוודא כי העבודה התבצעה כהלכה וניתן להמשיך הלאה. מאחר שלמפעילות הרכבת יש לרוב מחסור בפקחים, העבודות עשויות להתעכב משמעותית. הפלטפורמה של דטומייט מאפשרת לבצע את תהליכי הבקרה הללו מרחוק באמצעות צילומי אוויר, וכך לזרז את העבודה. החברה מציעה את השימוש בפלטפורמה שלה במתכונת של SaaS. בין לקוחותיה בישראל: מקורות ונתיבי ישראל.

החברה הוקמה ב-2021 על ידי הטכנולוג הראשי ד”ר ג’אד ג’ארוש, המתמחה באופטימיזציה של רשתות מיפוי גיאודטיות ואלגוריתמיקת GPS. ג’ארוש שימש כסוקר ראשי במיזמי בנייה גדולים בישראל, והיה מייסד-שותף בחברת GeoPoint. מנכ”ל החברה הוא טל מאירזון, בעל ניסיון ניהול של 20 שנה בעולמות הטלקום. בעבר שימש כמנכ”ל של חברת Wavion, שנרכשה על ידי Alvarion, ולאחר מכן של חברת StarHome.

 

מובילאיי תטמיע את תוכנת ניטור הנהג של סיפיה ב-EyeQ

חברת מובילאיי (Mobileye) מוסיפה מימד חדש לשבב החישה שלה לרכב: ניטור נהג (Driver Monitoring System). הבוקר הודיעה לבורסה בתל אביב חברת סיפיה (Cipia) כי חתמה על הסכם רישיון עם מובילאיי להטמעת תוכנת ניטור הנהג שלה בגרסאות הקיימות והעתידיות של שבב ה-EyeQ של מובילאיי. המוצר המשולב ישווק ויימכר על ידי מובילאיי בשוק הרכב הגלובלי. בעקבות ההודעה מזנקת מניית סיפיה בבורסה בתל אביב בכ-11% והיא נסחרת כיום לפי שווי שוק של כ-286 מיליון שקל.

סיפיה פיתחה מערכת חישה ושליטה המיועדת לפנים הרכב ומשמשת בראש ובראשונה למעקב אחר רמת העירנות של הנהג וזאת באמצעות ניתוח פרמטרים כמו הטיית הראש, היציבה הכללית ותנועות העפעפיים. המערכת מבוססת על ראיית מכונה ובינה מלאכותית, יודעת לזהות הסחת דעת של הנהג מהדרך באמצעות מעקב אחר האישונים, ומתריעה בכל פעם שרמת ערנותו יורדת. האלגוריתם גם מזהה הסחות דעת כמו שימוש בסמארטפון במהלך נהיגה, עישון, חגירת חגורת בטיחות, הסטת מבט ועוד.

שוק ה-DMS מקבל דחיפה מהרגולטור

מבחינת מובילאיי שיתוף הפעולה נועד לתת מענה לדרישה הרגולטורית הגוברת להטמעת פתרונות DMS ברכבים חדשים. ההתפתחות הרגולטורית המשמעותית ביותר היא באיחוד האירופי, המחייב כי החל מ-2023 כל מערכות ה-ADAS יחויבו לספק גם יכולות של ניטור נהג, וזאת כתנאי לקבלת דירוג הבטיחות הגבוה NCAP. גם סין וארצות הברית מאמצות מדיניות דומה, דבר שצפוי לדחוף משמעותית את כל שוק ה-DMS, שעד כה נחשב למשנה בעולם פתרונות הבטיחות לרכב. לפי חברת המחקר Emergen Research, שוק ה-DMS, שב-2019 גלגל כמיליארד דולר, צפוי לצמוח להיקף של 2.39 מיליארד דולר ב-2027.

שיתוף הפעולה בין שתי החברות נמשך זמן רב. בעבר הן דיווחו על שיתוף פעולה בתחרות על מספר מכרזים שבהם שולבה תוכנת Driver Sense של סיפיה ביחד עם פתרון הניטור של Mobileye. הפעם מדובר בהסכם מסחרי המסדיר את שיתוף הפעולה ביניהן לפחות למשל 7 שנים. במסגרתו התוכנה תימכר ללקוחותיה ביחד עם הפתרון שלה ותשלב אותה גם בגרסאות הבאות של EyeQ.

היטאצ’י אסטמו תשלב את חיישן ה-SWIR של TriEye במערכות ADAS

ספקית המערכות לרכב Hitachi Astemo, המשתייכת להיטאצ’י והונדה, תשלב את חיישן האינפרא-אדום באורך גל קצר (SWIR) של חברת TriEye במערכות עזר בטיחותיות לנהג (ADAS). מערכות הבטיחות של היטאצ’י אסטמו מתבססות על שימוש בשתי מצלמות ומכ”ם, והשילוב של החיישן של TriEye נועד כדי לתת מענה למצבים של תנאי ראות ירודים כמו חושך, ערפל, גשם וכדומה, שבהם הביצועים של מצלמות לוקים בחסר. היטאצ’י תשתמש במערכת SEDAR, שהשיקה TriEye באחרונה. מדובר בפתרון שלם עבור עולם הרכב, אשר מייצר על בסיס המידע הגולמי שנקלט בגלאי תמונה ברזולוציית HD ומפת עומק מפורטת של הסביבה מחוץ לרכב, כאמור גם בתנאי ראות ירודים.

היטאצ’י אסטמו הוקמה ב-2019 כמיזם משותף של היטאצ’י (66%) והונדה (33%), והיא כוללת 3 חטיבות של הונדה בתחום החלפים לרכב ואת החברה-בת Hitachi Astemo של היטאצ’י. החברה הממוזגת משקפת הכנסות שנתיות הנאמדות ב-20 מיליארד דולר וכ-75,000 עובדים, והיא נחשבת לספקית המערכות (Tier-1) השנייה בגודלה בעולם. החברה מפתחת ומייצרת מערכות הנעה לרכב חשמלי, יחידות בקרה אלקטרוניות, בולמי זעזועים, חלפים עבור מרכב הרכב (שאסי), מערכות היגוי וכאמור מערכות בטיחות.

חיישן SWIR במחיר שמתאים לתעשיית הרכב

TriEye הוקמה בשנת 2017 על-ידי המנכ”ל אבי בקל, סמנכ”ל המו”פ עומר קאפח ופרופ’ אוריאל לוי, ופיתחה חיישני SWIR (אינפרא-אדום באורך גל קצר), המבוססים על טכנולוגיית CMOS. הייצור בטכנולוגיית CMOS מאפשר להוזיל את עלות ייצור החיישן בסדר גודל משמעותי בהשוואה לתהליך המקובל התעשייה המבוסס על טכנולוגיית InGaAs מורכבת ויקרה. הדבר מאפשר להטמיע את החיישן במערכות קצה רבות ומגוונות, דוגמת כלי-רכב בייצור המוני.

רגע לפני חדלות פירעון, OTI נמכרת לנאייקס ב-4.5 מ’ ד’

בתמונה למעלה: מיייסדי נאייקס יאיר נחמד (משמאל) ודוד בן אבי

חברת נאייקס (Nayax), המפתחת פתרונות סליקה ותשלום לבתי עסק, עדכנה היום בדיווח לבורסה בתל אביב, כי התקשרה במזכר הבנות מחייב לרכישת חברת און טראק (OTI) מראש פינה, המפתחת פתרונות תשלום חכם לעמדות לא מאוישות. נאייקס תשלם בעבור הרכישה סכום של כ-4.5 מיליון דולר. להערכת נאייקס רכישת OTI תסייע לה לחדור לשווקים גיאוגרפים אסטרטגיים שבהם נוכחותה אינה גבוהה. OTI פעילה בעיקר ברוסיה, יפן וארצות הברית.

הרכישה תבוצע בשני שלבים, כאשר בשלב הראשון תעמיד נאייקס לטובת און טראק הלוואה בסך של כ-5.5 מיליון דולר, שתשמש את החברה לפירעון התחייבויותיה, וזאת לאחר שהחברה עדכנה לאחרונה כי נקלעה לקשיים תזרימיים. ההלוואה שתעניק נאייקס הינה לתקופה של שנתיים, והיא תישא ריבית שנתית בשיעור של 10%. בשלב השני של העיסקה, שצפוי להתבצע תוך 21 יום ממועד חתימת הסכם ההלוואה, תמוזג OTI (100%) לתוך נאייקס תמורת 4.5 מיליון דולר.

חברת OTI, המעסיקה כ-130 עובדים ופועלת מראש פינה, מספקת מערכות אוטומטיות לתשלום המיושמות בעיקר בתחנות דלק, רשתות מזון, קיוסקים, מכונות ממכר אוטומטיות וכן ובעמדת כירטוס של מערכות הסעת המונים. המערכות מבוססות על פרוטוקול תקשורת בטווח אפס (NFC), המאפשרת לזהות באופן אלקטרוני את כרטיס התשלום ולבצע מיידית את העסקה. המערכות גם מספקות לבתי העסק נתוני טלמטריה מפורטים בזמן אמת המאפשרים לנתח את דפוסי הרכישה ולנהל מלאים בצורה יעילה.

פתרונות תשלום אלקטרוניים של חברת OTI
פתרונות תשלום אלקטרוניים של חברת OTI

מלחמת הסחר סין-ארה”ב פגעה ב-OTI

בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2021 רשנה OTI הכנסות של כ-10.7 מיליון דולר. עם זאת, בעקבות מגפת הקורונה נקלעה החברה לקשיים תזרימיים, ובשבוע שעבר הגישה בקשה לבית המשפט המחוזי בנצרת למתן צו לפתיחת הליכים בהתאם לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, בקשה אשר סולקה עתה עם התקשרות הצדדים במזכר ההבנות. למעשה, הקשיים העסקיים של OTI החלו עוד בסוף 2018, על רקע מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין. מאחר שייצרה את מערכותיה בסין ואחד משוקי היעד המרכזיים שלה הוא ארצות הברית, המכסים הגבוהים על סחורה שנכנסת מסין נגסו משמעותית בשולי הרווח שלה והיא נאלצה להוציא את הייצור מסין.

מאז החליטה OTI לבצע שינוי אסטרטגי ובניית פתרונות תשלום מלאים, כולל מתן שירותים במתכונת של Software as a Service. במתכונת הזאת, הלקוח משלם תמורת רישוי ותמלוגים לפי מספר העסקאות שהוא מבצע במערכות. בתשעת החודשים הראשונים של 2021 ההכנסות ממודל ה-SaaS הסתכמו ב-1.2 מיליון דולר. בחודש נובמבר האחרון מונה אמיר עילם למנכ”ל החברה במקומו של יהודה הולצמן, לאחר שנתיים בתפקיד המנכ”ל.

חברת נאייקס הוקמה בשנת 2005 על-ידי המנכ”ל יאיר נחמד ועל-ידי הטכנולוג הראשי דוד בן אבי. כיום החברה פועלת באמצעות עשרה משרדי מכירות גלובליים ומעסיקה כ-500 עובדים. היא מקושרת לכ-80 מוסדות פיננסיים ומהווה מוסד תשלומים מורשה באירופה ובישראל. החברה מציעה פתרונות מלאים לקבלת תשלומים ללא מזומנים, מערכת ניהול ואפליקציית לקוחות. ברבעון הפיננסי שהסתיים בנוסמסר 2021, היא ניהלה 461,000 אבזרי תשלום מקוונים ומכירותיה הסתכמו בכ-31 מיליון דולר. החברה נסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של כ-3.34 מיליארד שקל.

 

 

בוש תייצר את רכיבי ההנעה של IRP מנס-ציונה עבור כלי-רכב חשמליים

בתמונה למעלה: בקרי TrueDrive של חברת IRP

חברת IRP Systems מנס-ציונה הודיעה היום (ג’) כי חתמה על הסכם עם חברת בוש (Bosch) הגרמנית לייצור המוני של בקרי המנוע שפיתחה לכלי-רכב חשמליים. לצד המוצרים שהיא מפתחת ומייצרת, בוש מציעה גם שירותי ייצור עבור חברות בתעשיית האוטומוטיב. שיתוף הפעולה עם בוש יתמקד בייצור בקרים לכלי-רכב חשמליים אישיים כגון קטנועים, אופניים ומכוניות קטנות, שזהו הסגמנט שבו יש ל-IRP את דריסת הרגל הגדולה ביותר כיום. פתרונות החברה כבר מוטמעים במספר דגמים מסחריים וכדי לעמוד בעלייה בביקוש היא מרחיבה כעת את יכולות הייצור שלה באמצעות ההסכם עם בוש.

IRP פיתחה את טכנולוגיית TrueDrive, שהיא מערך של מנועים ושל בקרים הכוללים אלגוריתם מוגן בפטנט, אשר משפר את היעילות של מנועים חשמליים, מקטין את מחירם ומאפשר להגדיל את טווח הנסיעה של רכב חשמלי. דן שושני, סמנכ”ל השיווק של החברה, הסביר ל-Techtime: “האתגר בתחום הבקרים לכלי-רכב קטנים הוא לייצר בקר שיציע גם ביצועים ורמת בטיחות גבוהים וגם מחיר תחרותי. הטכנולוגיה שלנו עומדת בסטנדרטים הגבוהים של תעשיית הרכב. הדגש בפתרונות שלנו הוא על חוויית הנהג ועל שליטה מקסימלית בכלי שבו הוא נוהג, בדומה לחוויית הנהיגה ברכב בנזין.

“הדבר מושג באמצעות אלגוריתמיקה המוטמעת בתוך הבקר”. חברת IRP הוקמה על-ידי המנכ”לית מורן פרייס והטכנולוג הראשי פול פרייס. הטכנולוגיה הראשונה פותחה עבור יישומים בתעשיית התעופה, אולם בשנים האחרונות החברה שינתה מיקוד והסבה את הטכנולוגיה אל תחום הרכב. היא מפתחת פתרונות הנעה לקטנועים, אופנועים וכלי-רכב קטנים (quadricycles) בעלי הספק של עד כ-150kW ולמכוניות נוסעים. הפתרון של החברה בנוי משלושה מרכיבים עיקריים: בקרים, מנועים, ומערכת לניהול הסוללה.

הצלחה בניסוי המשותף עם רנו

בשנה שעברה היא השתתפה במעבדת החדשנות של רנו-ניסאן בתל אביב. במהלך שיתוף הפעולה הזה נבדקה הטכנולוגיה שלה ברכב חשמלי קל של של רנו. במסגרת ניסוי Proof of Concepts משותף, הותקנו ארבעה מנועים חשמליים ומערך הבקרה של IRP ברכב החשמלי הקל Twizy. החברה דיווחה שגודל המנועים החדשים הוא כשליש בלבד מגודל המנועים המקוריים, ושהם השיגו הכפלה של טווח הנסיעה בין טעינות סוללה, ומהירות תאוצה גבוהה יותר הודות לעוצמה חזקה יותר (Torque) של המנועים.

חברת בוש הודיעה שהייצור ייעשה בתהליך “התכנון למצוינות” (Design For eXcellence – Dfx) הנהוג במפעליה. התהליך משלב בתכן ההנדסי גם את אילוצי הייצור, הבדיקה והאוטומציה – כבר בשלבי התכנון. הטמעת הידע תבוצע באמצעות יחידת שירותי הייצור האלקטרוניים של בוש (Bosch Electronic Manufacturing Services – EMS) הממוקמת במונדוויל, צרפת, בשיתוף פעולה עם הצוות המקומי של חברת בוש טכנולוגיות ישראל.

ראדא: נגיע להכנסות של רבע מיליארד דולר בשנים הקרובות

בתמונה למעלה: נגמ”ש סטרייקר אמריקאי עם מערכת הגנה אווירית (M-SHORAD) הכוללת את המכ”ם של ראדא

יצרנית מערכות המכ”ם הטקטי ראדא (RADA) מנתניה פרסמה היום תחזית הכנסות לשנת 2022 וגם צפי לטווח הארוך יותר. החברה, שסיימה את 2021 עם הכנסות של 117 מיליון דולר, גידול של 54% בהשוואה ל-2020, צופה כי הכנסותיה ב-2022 יצנחו ב-20% להיקף של 140 מיליון דולר. בטווח הארוך יותר, ראדא צופה כי פעילותה בשוקי היעד תמשיך לצמוח וכי היא תוכל להציג הכנסות אורגניות שנתיות של 250 מיליון דולר תוך 2-3 שנים.

ראדא מפתחת מכ”מים טקטיים מבוססי-תוכנה המשמשים עבור שני יישומים עיקריים: מערכות הגנה אוויריות לגילוי ויירוט איומים קצרי-טווח, כדוגמת רחפנים, מל”טים, פגזי מרגמה וארטילריה קצרת-טווח, וכן מערכות הגנה אקטיביות (APS) המשמשות מעטפת הגנה לרכבים משוריינים מפני פגזי מרגמה וטילי כתף, כדוגמת מערכת “חץ דורבן” של אלביט, שבו מוטמע המכ”ם של ראדא.

מבין שני השווקים הללו, השוק הבשל יותר לפי שעה הוא מערכות ההגנה לטווח-קצר, במידה רבה הודות לאיום של רחפני תקיפה ונפץ מצד כוחות בחסות איראנית. רק הבוקר דווח על תקיפה של המורדים החות’ים בתימן כנגד מתקני תשתית באבו-דאבי, מתקפה שבה נעשה שימוש גם במל”טים תוקפים.

בשיחה עם Techtime הסביר מנכ”ל ראדא, דב סלע, ששוק מערכות ההגנה האקטיבית עדיין נמצא בשלבי הבשלה ראשונית. “אנחנו מצפים לראות מכירות מהתחום החל מ-2023. אנחנו משקיעים בו רבות ומאמינים שיש לו פוטנציאל רציני. הצורך המבצעי קיים בגזרות רבות, אך ההבשלה הטכנולוגית היא איטית יותר, מאחר שהאינטגרציה לכלי היא מורכבת ויש היבטי בטיחות”. בתחום מערכות ההגנה האקטיביות ראדא מעורבת בשתי תוכניות הצטיידות מרכזיות: הנגמ”ש הצה”לי איתן והנגמ”ש CV90 של צבא הולנד.

ראדא ממתינה להתעוררות האירופית

ארצות הברית היא שוק היעד העיקרי, וב-2021 היתה אחראי ל-75% מההכנסות. שאר שוקי היעד, דוגמת מדינות באירופה, הודו ואוסטרליה, עדיין מבשילים לאט יותר. עם זאת, סלע מעריך שגם השווקים האלה יתפתחו בשנים הקרובות. “אנו מצפים לגידול בהכנסות מחוץ לארצות הברית, עד לרמה שהן ישתוו להכנסות בארה”ב עד סוף 2024″. בחברה מעריכים כי שוק היעד הפוטנציאלי הכולל של החברה נאמד ב-6 מיליארד דולר לעשר שנים.

כדי לתמוך בהמשך הצמיחה, ראדא מגבשת בימים אלה אסטרטגיית מיזוגים ורכישות, ולשם כך היא אף נעזרת בשירותיה של חברת ייעוץ מובילה. “אנחנו מחפשים רכישות של חברות שיקנו לנו דריסת רגל בשווקים אסטרטגיים, או חברות שהטכנולוגיה שלהן יכולה לתמוך בשלנו, כל זאת מבלי לפגוע בפרופיל הצמיחה שלנו.”

בחודשים הקרובים תשיק החברה משפחה חדשה של 3 מכ”מים, למערכות הגנה אוויריות לטווח קצר, יירוט כטב”מים ולהגנה מפני איומים לטווחים ארוכים יותר כמו טילי שיוט. “הם יהיו טובים יותר, טכנולוגיים יותר ולטווחים ארוכים יותר”.

איך ישנו השידורים דרך האינטרנט את תעשיית הטלוויזיה והפרסום [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא צבי גרסטל, סמנכ”ל הנדסה בחברת סינמדיה (Synamedia), המפתחת תשתית לשידורי טלוויזיה דרך האינטרנט. מאחורי מסך הטלוויזיה שלנו מתחללת מהפכה שקטה, שנובעת משינוי בתשתית שעל גביה מגיעים השידורים מהגוף המשדר אל מסך הטלוויזיה. בשנים האחרונות התחילו לצבור תאוצה, גם בארץ, שירותי טלוויזיה שבהם השידורים מגיעים אלינו לא דרך לוויין או על גבי כבלים, אלא דרך האינטרנט.

בכך הופכת הטלוויזיה לאט לאט לדומה יותר למה שקורה באינטרנט. כאשר הטלוויזיה מחוברת לאינטרנט נפתחת לנו גישה לשירותי סטרימינג מבוססי ענן, כמו למשל נטפליקס או אפל טי-וי. כמו כן, מאחר שחיבור אינטרנט, בניגוד ללוויין או כבלים, הוא דו-כיווני אנחנו יכולים לבצע פעולות דרך הטלוויזיה, כמו למשל להזמין פיצה או לרכוש מוצר. ושלישית, כמו באינטרנט, לספק הטלוויזיה יש הרבה יותר מידע עלינו ועל דפוסי הצפייה שלנו.

המידע הזה עשוי לשנות את כל עולם הפרסום בטלוויזיה ולפתוח פתח לפרסומות מותאמות אישית. בשיחה, מסביר צבי כיצד אפשר לפתור את בעיית השיהוי של טלוויזיה דרך האינטרנט, כיצד ישנו שידורי האינטרנט את המודל העסקי של התעשייה כולה, ועל תופעת השידורים הפיראטיים.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify וגם ב-Apple Podcasts

פפסיקו חוסכת במים בעזרת WINT

חברת פפסיקו (PepsiCo) החלה להטמיע את פלטפורמת ניהול המים וזיהוי הדליפות של חברת WINT מפארק אפק בראש העין בעשרות ממפעליה ברחבי העולם, במסגרת מאמציה של ענקית המזון והמשקאות האמריקאית לחסוך בצריכת המים. פפסיקו הציבה יעד ראשוני להפחתת תצרוכת המים ב-15% עד שנת 2025, וזאת כחלק מתוכנית רב-שנתית כוללת יותר שנועדה לחסוך במשאבים ולצמצם את הפגיעה הסביבתית הנובעת מפעילותה.

הפלטפורמה של WINT מתממשקת עם מערכות המים במפעל ויודעת לזהות, באמצעות אלגוריתמים חכמים, חריגות בצריכת המים בקו הייצור, בין אם כתוצאה מתקלה טכנית כמו שסתום או מנוע תקולים או פשוט מבזבוז-יתר. ירון דיציאן, סמנכ”ל המוצרים והאסטרטגיה של WINT, סיפר בשיחה עם Techtime כי יש שינוי בגישה של מפעלי תעשייה בכל הנוגע לשימוש במים. “מגזר התעשייה אחראי לכחמישית מתצרוכת המים העולמית. מים זה משאב זול ועל כן החיסכון במים לא היה עד כה בראש סדר העדיפויות של החברות התעשייתיות. כיום, על רקע המודעות הסביבתית הגוברת ומאחר שבזבוז מים גם מגדיל את חתימת הפחמן, אנחנו עדים לשינוי ורצון להשתמש במים בצורה יעילה יותר. יש לנו עם פפסיקו שיתוף פעולה אסטרטגי וארוך טווח, והכוונה היא להרחיב את הטמעת הטכנולוגיה שלנו לעוד ועוד מפעלים של פפסיקו.”

לזהות אסלה דולפת בקומה ה-20

לצד המגזר התעשייתי, שוק היעד העיקרי שבו פועלת WINT הוא עולם בנייני המגורים והמשרדים רבי-הקומות, שגם בהם ישנה בעיה כרונית של בזבוז מים שעובר מתחת לרדאר. כך למשל, לפי ההערכה, מדי שנה משלמות חברות הביטוח בארצות הברית בעולם כ-13 מיליארד דולר בעקבות נזקי מים באתרי בנייה ובניינים. באנגליה נאמד הסכום במיליארד ליש”ט.

הפלטפורמה של ווינט היא פלטפורמה אנליטית המתבססת על איתור דליפות ובזבוז מים באמצעות זיהוי אנומליות בגרף צריכת המים של הבניין. כדי לייצר את הדאטה הדרוש, מתקינים מהנדסי החברה מוני מים סטנדרטיים בנקודות אסטרטגיות שונות בצנרת הבניין. באמצעות אלגוריתמים של למידת מכונה המערכת לומדת את דפוסי הצריכה של הברזים השונים בבניין, ומתריאה בפני מנהלי התחזוקה על כל חריגה שעשויה להעיד על דליפה. להערכת החברה, השימוש בפתרון שלה יכול לחסוך כ-20%-25% בצריכת המים.

דיציאן: “אנשים לא מודעים לכמות המים המתבזבזת בבניין. לפי ההערכה, בממוצע, כרבע מכמות המים שנכנסת לבניין – מתבזבזת. הבעיה שהיא שדליפות מתגלות רק בשלב מתקדם, למשל כשמתפוצץ צינור. המערכת שלנו יודעת לאתר אסלה דולפת בבניין של עשרות קומות”. לווינט יש כ-400 לקוחות בישראל ורחבי העולם, ובכלל זה חברת הנדל”ן תדהר, מלאנוקס ומספר חברות ביטוח ישראליות, וכן מוסדות פיננסיים בעולם כמו בנק אוף אמריקה וסיטי בנק. לצד משרדיה הראשיים בראש העין, לחברה יש גם משרדים בבריטניה וארצות הברית והיא מעסיקה בסך הכול כ-50 עובדים.

בתוך כך, הודיעה ווינט השבוע על השלמת סבב גיוס שני בהיקף של 15 מיליון דולר. את הסבב הובילה Insight Partners, קרן הון סיכון ופרייבט אקוויטי גלובלית השוכנת בניו יורק, והשתתפו בו משקיעים מהסבב הראשון הכוללים את מריוס נכט, וכן מספר רב של חברות גלובליות בתחומי הבנייה והנדל”ן. בין החברות הללו ניתן למנות את Suffolk Construction – אחת החברות הקבלניות הגדולות בארה”ב ומובילה ביישום טכנולוגיות בנייה מתקדמות; Consensus Business Group – חברת הנדל”ן הגדולה באנגליה אשר מחזיקה בפורטפוליו נרחב של נכסי מגורים ומסחר, וכן החברות תדהר, אלקטרה, אשטרום, רוגובין וקבוצת ישראל-קנדה. 

CADY פיתחה פתרון לבדיקה אוטומטית של מעגלים חשמליים – בשלב השרטוט

חברת CADY, החשאית שפיתחה טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית לבדיקת מעגלים אלקטרוניים, השלימה גיוס בהיקף של כ-3 מיליון דולר, שהובל על-ידי טרה-מיפס טכנולוגיות ואודי פלס (מייסד Friendly Robotics שנמכרה ל-MDT האמריקאית ב-2017 ב-45 מיליון דולר), אשר ישמש כיו”ר CADY. טרה-מיפס טכנולוגיות מנוהלת על-ידי פבל רדזיוילובסקי ועל-ידי ואדים זלוטניק, לשעבר מייסדי Visionmap, שנרכשה על-ידי רפאל ב-2013. השתתפו בסבב TAU Ventures,  Ventures Aristagora VC, Today Ventures, Atooro, Tal, עמית גילון, רפי גדרון ומשקיעים פרטיים נוספים.

חברת CADY הוקמה בשנת 2020 על ידי גלעד שפירא, מנכ”ל החברה, טל בן פורת, מנהל טכנולוגיות ראשי ואור שבתאי, מנהל המחקר, שהכירו במהלך שירותם המשותף בחיל המודיעין. בחברה הושקעו מאז הקמתה 4 מיליון דולר, כולל הסבב הנוכחי. החברה פועלת בשוק הצומח של תכנון מעגלים אלקטרוניים. בניגוד לעולם תכנון השבבים, שבו ישנם כלים רבי-עוצמה לאימות (וריפיקציה) ובדיקה של השבב, בתכנון המעגל החשמלי המהנדס נדרש לבצע את מרבית הבדיקה באופן ידני או להיעזר בקולגה.

בעקבות כך, מרבית השגיאות החשמליות מתגלות רק בשלב האב-טיפוס. כאשר מתגלה תקלה באב-הטיפוס המהנדס חוזר אל השרטוט, מאתר את התקלה ושולח את התכנון המתוקן לייצור מחודש של אב-טיפוס. זהו תהליך מסורבל, ממושך וגם כרוך בעלויות גבוהות, ובדרך כלל בתהליכי פיתוח יש צורך לרוב לייצר מספר אבות-טיפוס (מה שקרוי re-spin) לפני שניתן להתחיל בייצור ההמוני.

התוכנה לומדת אלקטרוניקה

בשיחה עם Techtime הסביר מנכ”ל החברה, גלעד שפירא, כי הפתרון של החברה נועד לתת מענה למחסור בכלי בדיקה בתחום תכנון המעגלים החשמליים. “כיום אין למהנדס שום כלי-עזר אוטומטיים ומקיפים שמסייעים לו לבצע את הבדיקה בשלב התכנון והוא נאלץ לעשות זאת ידנית. זה גוזל זמן רב ולרוב המהנדס לא יאתר את כל השגיאות על-גבי השרטוט. מחקרים העלו שבכל תכנון מתגלות לפחות מספר שגיאות, ועל כן תמיד צריך להחזיר את האב-טיפוס למקצה שיפורים”.

הפתרון של CADY מאפשר לבצע את הבדיקה הזו עוד בשלב השרטוט. החברה פיתחה תוכנה לבדיקה אוטומטית של שרטוטים של מעגלים חשמליים, בהתבסס על טכנולוגיית בינה מלאכותית. התוכנה סורקת בעזרת אלגוריתמים של למידת מכונה את המפרטים הטכניים של כל השבבים ויתר הרכיבים ששובצו בשרטוט, מבינה את הדרישות והמאפיינים של כל רכיב ורכיב, כדוגמת דרישות מתח וטמפרטורה וסוגי חיבורים, ובודקת אותם כנגד החיבורים בשרטוט עצמו, וזאת כדי לזהות שגיאות בתכנון בשלב מוקדם, עוד לפני שליחת השרטוט לייצור אב-טיפוס. הפלטפורמה מספקת למהנדס משוב על השרטוט תוך דקות ספורות.

שפירא: “ישנם פתרונות בשוק שמנסים לבצע את הבדיקה על בסיס עקרונות של תורות החשמל, אך אלה פתרונות לא מספקים שאינם מביאים בחשבון את הדרישות השונות של כל יצרן וכל רכיב. היתרון שלנו אינו נובע ממומחיות ייחודית בחשמל, אלא מהיכולת להמיר מפרטים טכניים, שכתובים בשפה טבעית ולרוב מופיעים בפורמט PDF, לשפה פורמאלית שמאפשרת לבצע בדיקה אוטומטית של המעגל כנגד המפרט. המטרה שלנו היא שהפתרון שלנו יפחית את מספר ה-re-spin למינימום, ואפילו לאפס.”

פיילוטים עם אינטל וחברות בטחוניות

לדברי החברה, זיהוי השגיאות כבר בשלב הראשוני משפר ומאיץ את תהליך התכנון, חוסך משאבים באופן משמעותי, מקצר את זמני ההגעה לשוק ומעלה את איכות ואמינות המוצר הסופי. שפירא: “יחד עם שוק השבבים, גם שוק המעגלים החשמליים חווה עלייה דרמטית בעשורים האחרונים במורכבות התכנון והבדיקה. כל מעגל שמיועד לרכבים, מחשבים, טלפונים ומכשירים אלקטרוניים אחרים הופך לדחוס ומורכב יותר, משובץ ביותר ויותר רכיבים, ולכן גם קשה יותר לבדיקה. עכשיו, יותר מתמיד, יש צורך בכלי בדיקה אוטומטי מבוסס בינה מלאכותית לבדיקה של שרטוטים של מעגלים חשמליים.”

CADY ביצעה שורה של פיילוטים מוצלחים עם יחידות עסקיות בחברות טכנולוגיה בינלאומיות וחברות ביטחוניות ישראליות בהם איתרה בהצלחה שגיאות בשלבים מוקדמים. בנוסף, החברה התקבלה למחזור החמישי של Intel Ignite וכבר ביצעה פיילוטים מוצלחים עם 3 יחידות עסקיות באינטל. כספי ההשקעה ישמשו לגיוס עובדים נוספים ומעבר משלב הפיילוט למכירות.

איי-נט תבצע פיילוט בטיחות בדרכים בהודו

חברת איי-נט מובייל (Eye-Net Mobile) מנס-ציונה, שנמצאת בבעלות מלאה של חברת פורסייט (ForeSight), הודיעה אתמול (ב’) כי תבצע פיילוט בהודו, בשיתוף חברה מקומית המספקת שירותי טלמטריה לציי רכב. הפיילוט יבחן את הביצועים של אפליקציית הבטיחות בדרכים של איי-נט, Eye-Net Protect, המתבססת על תקשורת V2X סלולארית בין משתמשי-דרך.

אם הפיילוט יסתיים בהצלחה, חברת הטלמטריה עשויה לשלב את האפליקציה של איי-נט בסל השירותים שלה עבור חברות ממשלתיות, אמבולנסים, תחבורה ציבורית ומוניות.  שיתוף הפעולה עם חברת הטלמטריה נרקם בתיווך המפיצה המקומית של איי-נט בהודו. בעבר דיווחה איי-נט על מספר פיילוטים ושיתופי פעולה ביפן.

האפליקציה של איי-נט מספקת התראה בזמן אמת לכל נהג ולכל משתמש אחר בסמארטפון, אם זה נהג אחר, הולך רכב או רוכב אופניים, על סכנת התנגשות ביניהם.  היא מבוססת על קבלת דגימות GPS ממכשירי הקצה. כדי להשיג תגובה בזמן אמת ושמירה על עלות שימוש נמוכה ויכולת תמיכה במיליוני משתמשים, החברה בנתה  ארכיטקטורה שבה העיבוד נעשה רק באופן חלקי בענן, כאשר מרכיב מרכזי ממנו מתבצע במכשירי הקצה עצמם. כל סמארטפון משמש למעשה כיחידת עיבוד המחשבת את ההסתברות בכל רגע, ורק אם יש הסתברות לתאונה – נוצרת התראה.

סמארט-שוטר חשפה מערכת בקרת ירי חכמה לרחפנים תוקפים

בעולם הצבאי, רחפנים כבר לא משמשים רק לאיסוף מודיעין ותצפית, אלא גם ככלי תקיפה. מאחר שרחפנים אינם מסוגלים לשאת טילים, החימוש שמותקן על גביהם הינו לרוב נשק קל כדוגמת רובי-סער, המופעלים מרחוק על ידי מפעיל. ואולם, בדומה לקושי של חייל רגלי לפגוע במטרות נעות באמצעות נשקו האישי, טיווח מדויק של מטרה על הקרקע מתוך רחפן הינו משימה קשה אף יותר. על כן, לרוב רחפנים נושאי נק”ל משמשים כמעין “מכונת ירייה מעופפת”, עם סיכון גבוה לפספוס המטרה או פגיעה בבלתי מעורבים.

כעת, חושפת חברת סמארט-שוטר (Smart Shooter) לראשונה את ה-SMASH Dragon: מערכת בקרת ירי חכמה, הנישאת על גבי רחפן ומאפשרת לנק”ל המוטס להתביית על המטרה ולפגוע בה בירייה אחת באמצעות טכנולוגיות מתקדמות של עיבוד תמונה ובינה מלאכותית. 

SMASH Dragon הוא מטע”ד אשר מותקן על גבי רחפן ומאפשר למפעיל לירות ולפגוע בצורה מדויקת מהאוויר במטרה נייחת או ניידת, בעת שהרחפן עצמו נשלט מרחוק והמפעיל נמצא במרחק בטוח. מדובר במטע”ד המתאים להרכבה על מגוון גדול של רחפנים מסוגים שונים, ויכול לשלב סוגים שונים של רובי סער, רובי צלפים, 40 מ”מ ותחמושת אחרת. המטע”ד קל המשקל מאפשר לרחפן, שמוגבל מטבעו בזמן הטיסה, לבצע את משימתו בצורה יעילה ומדויקת.

המערכת הייעודית לרחפנים מתבססת על מערכת בקרת-אש SMASH שפיתחה סמארט-שוטר לנשקים אישיים של חיילים, ושכבר נמצאת בשימוש של צה”ל וצבא ארצות הברית. המערכת, המותקנת באמצעות מסילה על-גבי כל רובה סער, מתבייתת על המטרה באמצעות חיישנים אלקטרו-אופטיים ועוקבת אחריה באמצעות עיבוד תמונה מבוסס בינה-מלאכותית. ההתבייתות האוטומטית מאפשרת לחייל לכוון ללא מאמץ, וכאשר הנשק מצוי בזווית הנכונה – ההדק משתחרר באופן אוטומטי.

כאמור, הקושי לטווח במדויק את המטרה מן האוויר נובע מחוסר היציבות המתמדת של רחפן מרחף, המרחק הגדול וממשק ההפעלה מרחוק, אך לדברי סמארט-שוטר המערכת החדשה מתגברת על האתגרים הללו ומאפשרת פגיעה מדויקת במטרות סטטיות ונעות תוך כדי טיסה. המערכת סיימה לאחרונה סבב ניסויים מוצלח, ונמצאת בשלבי פיתוח מתקדמים. 

חברת סמארט-שוטר הוקמה בשנת 2011 על ידי שני יוצאי חברת רפאל, מיכל מור, מנכ”לית החברה, ואבשלום ארליך, הטכנולוג הראשי (CTO). בסיס החברה נמצא בקיבוץ יגור, ויש לה סניפים גם בארצות הברית, באירופה ובאוסטרליה. בין לקוחות החברה כיום ניתן למנות את צה”ל, צבא ארצות הברית, חיל הים ההודי וצבאות שונים של מדינות באירופה. 

Memic מכרה רובוט כירורגי ל-3 בתי חולים בפלורידה

לאחר שחתמה באחרונה על הסכם מיזוג עם חברת SPAC במטרה להיסחר בנסד”ק, חברת הרובוטיקה הרפואית Memic מדווחת כי סגרה ברבעון הרביעי של 2021 שלוש עסקאות למכירה של רובוט-העזר הכירורגי שפיתחה, Hominis, לשלושה בתי חולים מובילים בארצות הברית. HCA Kendall Regional Medical Center; AdventHealth Celebration ובית החולים לנשים ב-Jackson Memorial. שלושת בתי החולים ממוקמים בפלורידה, בה לממיק יש חברה-בת.

השוק האמריקאי הוא השוק העיקרי אליו פונה כעת ממיק ופלורידה, המדינה השלישית בגודל אוכלוסייתה בארצות הברית ומונה כ-22 מיליון איש, היא אחת המדינות העיקריות בארצות הברית שבה ממיק מתחילה למסחר את הרובוט הרפואי שפיתחה. כהכנה לכניסה לשוק האמריקאי, הקימה ממיק חברת-בת אמריקאית בעיר פורט לאודרדייל שבפלורידה.

כאמור, בחודש אוגוסט האחרון חתמה ממיק על הסכם למיזוג עם חברת ה-SPAC האמריקאית MedTech Acquisition. העסקה התבצע לפי שווי שוק של מיליארד דולר ותגדיל את קופת המזומנים שלה לכ-360 מיליון דולר מכספי המשקיעים. בחברה מעריכים כי העסקאות האחרונות בארצות הברית יעניקו רוח גבית למיזוג, שמתוכנן לצאת לפועל במהלך הרבעון הראשון של 2022.

ממיק, שפעלה בתחילת דרכה באוניברסיטת אריאל ותחת חממת אינסנטיב שבבעלות קרן הון סיכון פרגרין, מפתחת פלטפורמה רובוטית שמטרתה לבצע ניתוחים זעיר-פולשניים. מוצר הדגל של החברה, ה-Hominis (צורת אדם בלטינית), הוא רובוט ניתוחי דמוי זרוע אנושית שיש לו יכולת תמרון פורצת דרך המאפשרת לבצע ניתוחים הנחשבים כיום לבלתי אפשריים בטכנולוגיות אחרות. הרובוט של החברה כולל מפרקי כתף, מרפק, מפרקי כף יד וכך הוא יכול לאפשר למנתח להיכנס לתוך חלל הניתוח בצורה פשוטה ויעילה. כמו כן, יכולת התמרון של הרובוט מאפשרת לבצע ניתוחים דרך נקבים טבעיים ללא הותרת צלקות.

חשש בתעשייה מהחרפת המחסור בשבבים בעקבות השריפה במפעל ASML

בתמונה למעלה: מערכת ליתוגרפיית EUV של ASML במפעל ייצור של אינטל. צילום: אינטל

חברת ASML ההולנדית, אשר מייצרת מכונות ליתוגרפיה עבור תעשיית השבבים, הודיעה כי ביום שני השבוע פרצה שריפה במפעל החברה בברלין. השריפה כובתה ללא נפגעים, וכעת עורכת החברה בדיקה כדי לאמוד את מידת הנזק וההשלכותיה על תוכניות הייצור. חברת ASML הבטיחה לעדכן בימים הקרובים באשר לממצאים.

ASML היא יצרנית מכונות הליתוגרפיה הגדולה בעולם וחולשת על כ-84% מהשוק. יתרה מכך, חשיבותה לתעשיית השבבים הנוכחית נובעת מהיותה הספקית היחידה בעולם של מכונות ליתוגרפיה בספקטרום אולטרה-סגול קיצוני (EUV), ההכרחיות לתהליכי ייצור שבבים בגיאומטריות מתחת ל-7 ננומטר. שתי יצרניות השבבים המובילות המשתמשות במכונות ליתוגרפיה EUV הן TSMC וסמסונג, שהן היחידות שמייצרות בתהליכי הייצור הממוזערים הללו שבהם מייצרים כיום שבבים עתירי ביצועים למרכזי נתונים, בינה מלאכותית, דור חמישי וגם סמרטפונים. המפעל של ASML בברלין’, המשתרע על פני שטח של 32 אלף מ”ר, משתייך לחברת Berliner Glas, שנרכשה על ידי ASML ב-2020, והוא מייצר רכיבים ייעודיים עבור מכונות EUV.

ASML נמצאת בצמיחה גבוהה על רקע המאמץ של יצרניות השבבים להגדיל את תפוקת הייצור כדי לעמוד בביקוש לשבבים.  מכירות החברה ברבעון השלישי של 2021 הסתכמו ב-5.9 מיליארד אירו, כאשר המכירות של מכונות EUV רשמו שיא. צבר ההזמנות של החברה נכון לסוף הרבעון השלישי עמד על 6.2 מיליארד אירו, מתוכם הזמנות בהיקף של כ-2.6 מיליארד אירו למכונות EUV. בסך הכול צופה החברה גידול של 35% במכירות ב-2021 בהשוואה ל-2020. החשש כעת בתעשיית השבבים הוא כי פגיעה בתפוקת הייצור ובזמני האספקה של ASML יובילו לתגובת שרשרת שרק תחריף את המחסור ברכיבים ותעכב את קצב הגדלת התפוקה של היצרניות.

תפקיד ה-CFO בחברות טכנולוגיה ציבוריות [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא רונן פייר, סמנכ”ל הכספים של חברת סולאר-אדג’ (SolarEdge).

סמנכ”ל הכספים הוא (או היא) הוא אחד מאנשי המפתח בכוורת הניהולית של חברה ציבורית, ותחומי אחריותו נוגעים כמעט בכל היבט והיבט בפעילותה של החברה, מקביעת התקציב, ניהול משאים ומתנים, הכנת דו”חות תקופתיים וניהול היחסים עם קהילת המשקיעים.

בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז פרוץ משבר הקורונה, אנחנו עדים למבול של הנפקות של חברות טכנולוגיה, בין אם דרך הנפקות ראשוניות לציבור (IPO) או דרך מיזוג עם חברות SOAC.

הפיכה של חברה מפרטית לציבורית משנה באופן מהותי את אופן ההתנהלות שלה, בעיקר בכל הנוגע לאספקטים של ניהול כספים ושקיפות.

רונן פייר הצטרף לסולאר-אדג’ בסוף 2010, ואחת ממשימותיו הראשונות היתה להכין את החברה להנפקה בנסד”ק. כיום סולאר-אדג’ פעילה בעשרות מדינות ונחשבת לאחת החברות המובילות בעולם בתחום פתרונות ההספק לפאנלים סולאריים. הכנסותיה ברבעון האחרון היו יותר מחצי מיליארד דולר ושווי השוק שלה נושק ל-15 מיליארד דולר. לא מכבר נכנסה סולאר-אדג’ ל-S&P500, הכולל את 500 המניות המובילות בשוקי ההון בארצות הברית.

בשיחה, מספר פייר על המסלול המקצועי שהוביל אותו לעמדה הבכירה בסולאר-אדג’, על מערכת היחסים העדינה עם המשקיעים, וגם על האומץ לקבל החלטות שלעיתים אינן לרוחו קצרת הטווח של שוק ההון.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

יצרנית הרכב הווייטנאמית VinFast תאמץ את סוללות הרכב של סטורדוט

[בתמונה דגם Lux A2.0 של VinFast]

חברת סטורדוט (Storedot) מהרצליה, שפיתחה סוללות לרכב חשמלי הנטענות תוך דקות ספורות, הודיעה היום על השלמת החלק הראשון, והעיקרי, בסבב גיוס D שבו בכוונת החברה לגייס עד 80 מיליון דולר. השותפה האסטרטגית החדשה שמצטרפת להשקעה בחברה היא יצרנית הרכב החשמלי הווייטנאמית VinFast, שהובילה את סבב הגיוס וגם מתכוונת לייצר ולשלב את הסוללות של סטורדוט בדגמים עתידיים. מסטורדוט נמסר כי ההון שגויס יאפשר לחברה להשלים את פיתוח הסוללות ולבנות את התשתית הנדרשת  לייצור המוני, שצפוי להתחיל ב-2024.

VinFast הוקמה ב-2017 על ידי VinGroup, התאגיד הווייטנאמי הגדול ביותר במדינה. לפני כחודשיים הכריזה VinFast, המתיימרת להיות יצרנית הרכב הווייטנאמית הראשונה שמייצרת באופן המוני ושמשווקת את דגמיה גם בשוק הבינלאומי, על הקמת מטה מרכזי בקליפורניה בהשקעה של כ-200 מיליון דולר. לפני כחודש הובילה VinFast השקעה בחברת הסייבר לרכב הישראלית Karamba.

חברת סטור-דוט פיתחה את טכנולוגיית FlashBattery המאפשרת לצמצם את זמני הטעינה של סוללות ליתיום-יון ברכב למספר דקות. הטכנולוגיה של החברה מבוססת על גבישים חדשים בשם Nanodots בגודל של 2 ננומטר כל אחד. לגבישים האלה יש תכונות מיוחדות: קיבוליות גבוהה והפקת אור נראה בצבעים בהירים ועוד. בסוללות שהחברה פיתחה מחליפים את הנוזל האלקטרוליטי בנוזל המכיל Nanodots, ועל-ידי כך גדלה קיבולת האנרגיה של הסוללה לפחות פי עשרה.

באוקטובר הודיעה סטורדוט על הקמת מרכז מו”פ בקליפורניה, ארצות הברית, וזאת כחלק ממאמצי הפיתוח של הדור-הבא של סוללת הרכב של החברה, שתהיה סוללה במצב-מוצק (Solid State) ובעלת צפיפות אנרגיה גבוהה יותר ותספק טווח נסיעה הגדול ב-50% מהדור הנוכחי.

סוללה במצב-מוצק, Solid State, היא סוללה שבה האלקטרוליט, שדרכו עוברים היונים בתהליך הטעינה והפריקה בין שתי האלקטרודות, עשוי מחומר מוצק. בסוללות הליתיום-יון הקיימות, האלקטרוליט הינו לרוב מצוי במצב של תמיסה או ג’ל. סוללות במצב-מוצק אמורות להיות בטוחות יותר, וזאת מאחר שהסוללות הקיימות חשופות לסכנות של דליקה או פיצוץ בטמפרטורות גבוהות וסכנות של דליפת הנוזל. כמו כן, הקיבולת של סוללות במצב-מוצק אמורה להיות גדולה יותר, ועל כן לאפשר טווח נסיעה גדול יותר. ואולם, האתגר הוא לפתח חומר מוצק שמצד אחד יהיה יציב ומצד שני בעל מוליכות גבוהה. אלקטרוליט מוצק הינו בעל נטייה להיסדק ולהישבר.

ננו-פאס פיתחה את המחט הרפואית הזעירה בעולם

חברת ננו-פאס (NanoPass) מנס-ציונה חתמה על הסכם אסטרטגי עם יצרנית רכיבי ה-MEMS הקוריאנית Micro2Nano, לפיתוח תשתית ייצור המוני של המחטים הזעירות ביותר בעולם. המחטים הזעירות של ננו-פאס, שאורכן פחות ממילימטר, מיוצרות בטכנולוגיית MEMS. שתי החברות משתפות פעולה כבר מספר שנים בפיתוח טכנולוגיית הייצור, וההסכם מהווה חלק מהאצת המסחור של המוצר של ננו-פאס. תשתית הייצור של M2N תאפשר לננו-פאס לייצר מיליוני יחידות בשנה. המערכת השלמה מורכבת ומיוצרת בישראל על-ידי קבלניות הייצור הרפואי Elcam Medical שבבעלות קיבוץ ברעם, ו-TAV Medical משלומי.

חברת ננו-פאס פיתחה מחט זעירה המאפשרת להזריק את החומר הרפואי, בין אם מדובר בחיסון, תרופה או טיפול אסתטי, באופן ממוקד לתוך שכבת העור העליונה (דרמיס). שיטה זו קרויה intradermal, ויש לה יתרונות קליניים בהשוואה להזרקה תת-עורית או תוך-שרירית, מאחר שהזרקה לתוך העור מעוררת תגובה חיסונית טובה יותר והחומר נקלט מהר יותר. ישנם מחקרים שאף מראים שבהזרקה תוך-עורית ניתן להשתמש בפחות חומר רפואי, אולם במחטים הקיימות מדובר בהליך מורכב המצריך מיומנות רבה.

המחט הזעירה של ננו-פאס היא באורך של כ-0.6 מ”מ בלבד וניתנת להתקנה על מזרקים רגילים. היא מאפשרת לבצע הזרקה תוך-עורית בצורה פשוטה וברמת דיוק גבוהה. המחט עשויה סיליקון והיא בעלת מבנה תלת-מימדי דמוי פירמידה חלולה. ייצור המבנה אפשרי רק באמצעות טכנולוגיית MEMS, שהיא שיטת ייצור נפוצה בעולם השבבים ומשמשת לייצור התקנים מכניים זעירים, כמו למשל חיישני תאוצה, מראות לתצוגות מיוחדות וכדומה.

המחט הזעירה ביותר שאושרה על-ידי ה-FDA

ננו-פאס ביצעה עד כה כ-60 מבדקים קליניים בארצות הברית, אירופה וישראל, שנועדו לבדוק את הבטיחות והיעילות הקלינית של המחט. בניסויים הללו השתתפו כ-7,500 מטופלים שקיבלו כ-30,000 זריקות. מהחברה נמסר ל-Techtime שמדובר במחט הזעירה ביותר שאושרה לשימוש על-ידי ה-FDA. ננו-פאס מכוונת לשלושה יישומים עיקריים: חיסונים, ובכלל זה חיסוני קורונה ושפעת, טיפולים אסתטיים עדינים כמו מזובוטוקס (mesobotox) וטיפולי פלסמה (PRP), תבחיני אלרגיות ובדיקות וחיסוני שחפת.

יתרון נוסף בהזרקה תוך-עורית כה שטוחה היא שהזריקה כלל אינה כואבת מאחר שאין פגיעה בתאי עצב. מזעור תחושת הכאב עשויה להיות בעלת משמעות גדולה עבור חולי סכרת סוג 1, למשל, הנדרשים להזריק אינסולין מספר פעמים ביום, ובביצוע חיסונים בילדים ובאנשים אשר סובלים מחרדת-מחט. בניסויים מקדימים שביצעה החברה התגלה כי הזרקת אינסולין לתוך העור מאיצה את תגובת הגוף לחומר, והדבר עשוי לאפשר לחולה הסוכרת לבצע את הזריקה בסמוך יותר לשעת הארוחה. 

פתרון ניטור הנהג של סיפיה יוטמע ברכב האינטרנט של SAIC ועליבאבא

חברת סיפיה (Cipia) הודיעה היום (ה’) כי יצרנית הרכב הסינית SAIC Motor תטמיע את מערכת ניטור הנהג ופנים הרכב שלה ברכב הפנאי מדגם Roewe RX5 MAX. ההזמנה בוצעה דרך ספקית המערכות (Tier-1) Technomous שעימה משתפת סיפיה פעולה בשוק הרכב הסיני.

משפחת ה-RX5 הושקה ב-2016 כמיזם משותף של SAIC ושל ענקית הנסחר האלקטרוני עליבאבא (Alibaba). שתי החברות מיתגו את ה-RX5 כ”רכב האינטרנט הראשון בעולם”. דגמי המשפחה מצוידים במערכת ההפעלה של עליבאבא וביכולות עיבוד נתונים גבוהות שאמורות לשפר את הביצועים של יישומי ניווט, מידע, בידור ותחזוקה. דגם ה-MAX, שנחשב לדגם הפרימיום במשפחה, הושק ב-2018.

סיפיה פיתחה מערכת חישה ושליטה המיועדת לפנים הרכב ומשמשת בראש ובראשונה למעקב אחר רמת העירנות של הנהג וזאת באמצעות ניתוח פרמטרים כמו הטיית הראש, היציבה הכללית ותנועות העפעפיים. המערכת מבוססת על ראיית מכונה ובינה מלאכותית, יודעת לזהות הסחת דעת של הנהג מהדרך באמצעות מעקב אחר האישונים, ומתריעה בכל פעם שרמת ערנותו יורדת. האלגוריתם גם מזהה הסחות דעת כמו שימוש בסמארטפון במהלך נהיגה, עישון, חגירת חגורת בטיחות, הסטת מבט ועוד.

שוק הרכב בסין נמצא בצמיחה מתמדת בשני העשורים האחרונים, כאשר במהלך 2020 יוצרו בסין כ-25 מיליון רכבים חדשים, יותר מבארצות הברית ובאיחוד האירופי גם יחד. בשנים האחרונות החלו יצרניות רכבים סיניות לרכוש מותגי רכב בינלאומיים וכן לפנות לשווקים מערביים עם מותגים המיועדים לשוק הבינלאומי. על פי פרסומים, במהלך שנת 2020 מכרה SAIC Motor כ-5.6 מיליון רכבים פרטיים, יותר מכל יצרנית רכב אחרת בסין.

השוק הסיני גם נחשב למתקדם מבחינת אימוץ טכנולוגיות חדשות וקידום רגולציות בתחום הבטיחות. נושא הרגולציה הוא בעל חשיבות מפתח עבור שוק מערכות ניטור הנהג, ובמדינות רבות בסין הרגולציה מחייבת התקנת מערכות ניטור נהג בכלי-רכב חדשים. גם באירופה ובארצות הברית הרשויות החלו ליישם מדיניות דומה.

אינטל העולמית ממנה 10 ישראלים לתפקידים בכירים

בתמונה למעלה: דניאל בן עטר וקרין אייבשיץ-סגל

חברת אינטל (Intel) הודיעה היום על קידומם של עשרה עובדים בכירים מאינטל ישראל לתפקידי ניהול בכירים באינטל העולמית. מהנהלת אינטל ישראל נמסר כי המנהלים והמנהלות יובילו פעילויות אסטרטגיות גלובליות מישראל. קרין אייבשיץ-סגל מונתה לסגנית נשיא תאגידי (Corporate VP). אייבשיץ-סגל מובילה כיום את ארגון הוולידציה העולמי של אינטל ואחראית לכך שהמעבדים של אינטל יעמדו בדירשות האיכות לפני הגעתם לשוק. בנוסף, היא משמשת כמנכ”לית מרכזי הפיתוח של אינטל ישראל. מוקדם יותר השנה, שלומית וייס מונתה לסגנית נשיא בכירה (Senior VP) עם הצטרפותה מחדש לאינטל ולמעשה, זוהי הפעם הראשונה ששתי מנהלות ישראליות נמצאות בדרגות כה בכירות.

דניאל בן עטר מונה לסגן נשיא תאגידי (Corporate VP) בחטיבת הייצור העולמית של אינטל. בתפקידו הנוכחי בן עטר משמש כמנכ”ל משותף של כל מפעלי הייצור של אינטל ואחראי על חטיבת הייצור של אינטל העולמית הכוללת מפעלים בישראל, אירלנד, אריזונה ואורגון שבארה”ב. לבן עטר תואר ראשון בפיזיקה ומתמטיקה ותואר שני בפיזיקה מהאוניברסיטה העברית.

אורן כהן מונה לסגן נשיא (VP) בקבוצת הייצור של אינטל העולמית. בתפקידו הנוכחי אורן מנהל מפעל משותף של 28FAB בקרית גת. כהן בעל ניסיון מקצועי וניהולי במספר רב של דיסציפלינות של תהליכי ייצור בתוך החדר הנקי. הוא מחזיק בתואר ראשון בהנדסה גרעינית וחשמל ותואר שני בהנדסת אלקטרואופטיקה, שניהם מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

איתי יוגב מונה לסגן נשיא (VP). כיום משמש איתי כמנהל מרכז המצוינות העולמי של אינטל לבינה מלאכותית בקבוצת ה-IT. במסגרת תפקידו, יוגב אחראי על שימוש בבינה מלאכותית כדי לשפר את הפעילויות הקריטיות באינטל על מנת לייצר לחברה יתרון תחרותי. לדוגמה, באמצעות הכנסת בינה מלאכותית לתוך המעבדים עצמם, או על-ידי קיצור משך הבדיקות למעבדים בעזרת אלגוריתמים מבוססי למידה. יוגב עובד באינטל עוד מימיו כסטודנט להנדסה, תעשייה וניהול באוניברסיטת בן גוריון, והיה שותף להקמת הארגון שהוא עומד היום בראשו.

נעם אבני מונה לסגן נשיא (VP). בתפקידו הנוכחי מנהל נעם את קבוצת analog & mixed signal IP’s העולמית. הקבוצה מפתחת את אפיקי התקשורת הטוריים והמקביליים במעבד, כולל גישה לזיכרונות, רכיבי הענן, גרפיקה והתעבורה מרכיבי הסיליקון. בנוסף, משמש כמנכ”ל קמפוס הפיתוח של אינטל ירושלים. אבני בעל תואר ראשון באלקטרוניקה מהטכניון.

עמיר יצחקי מונה לסגן נשיא (VP) בארגון תכנון ופיתוח שבבים באינטל. בתפקידו הנוכחי הוא מנהל את מעבדות הוולידציה של אינטל בעולם, ואחראי על אינטגרציית מערכות תוכנה וחומרה, יחד עם ניהול ופיתוח פתרונות אוטומציה ולמידת מכונה, על מנת שהמעבדים יצאו לשוק באיכות הגבוהה ביותר. ליצחקי תואר ראשון ושני מהאוניברסיטה העברית עם התמחות במערכות מידע.

תומר ששון מונה לסגן נשיא (VP) בקבוצת המחשוב האישי של אינטל. ששון הוא מנהל פרויקט המערכת של הדור ה-12 של מעבדי Intel Core, אשר הושקו רשמית לפני כחודשיים, ומנהל פרויקט מערכת הדור הבא של מעבדי אינטל. בעבר ניהל שורת פרויקטים של פיתוח מערכות, בהם סנדי ברידג’ ואולטרבוקים. ששון מכהן בתפקידים שונים באינטל כבר 25 שנים ובעל תואר בהנדסה תעשייה וניהול מהטכניון.

ד”ר אדר קליר מונה ל-Intel Fellow (מקבילה טכנולוגית לסגן נשיא) כראש תחום מדעי הייצור בחטיבת הייצור והבדיקות. מעניין לציין כי זו הפעם הראשונה שמתמנה טכנולוג מחטיבת הייצור לתפקיד Fellow. כחלק מתפקידו, ד”ר קליר אחראי לפיתוח מודלים, תהליכים ומערכות לניהול הייצור, ביצועי הציוד והמכונות, התפוקות וזמני המחזור בקווי הייצור של השבבים, יחד עם הוזלת עלויות הייצור וייעול תהליכי העבודה. בעל דוקטורט בהנדסת תעשייה עם התמחות בחקר ביצועים מטעם המכון הפוליטכני של וירג’יניה בארה”ב.

יולי מנדלבלט מונה ל-Intel Fellow בקבוצת תכנון ופיתוח שבבים. בתפקידו הוא מוביל פיתוח של ארכיטקטורת הדורות הבאים של מעבדי אינטל למחשבים אישיים שולחניים וניידים, בין היתר הוא אחראי על פיתוחה של הארכיטקטורה ההיברידית שאפשרה לאינטל קפיצה משמעותית בביצועי מעבדים דור-12 שאינטל הוציאה לשוק לאחרונה. מנדלבלט מחזיק מעל 20 פטנטים בתחום ובוגר תואר ראשון ושני מאוניברסיטת תחבורה במוסקבה.

איתמר לוין מונה ל-Intel Fellow. במסגרת תפקידו הוא משמש כארכיטקט מוביל בקבוצת תכנון ופיתוח שבבים של אינטל. לוין מוביל בימים אלה את פיתוח ארכיטקטורת “SERDES IP” לשרתים שהיא השכבה הפיזית עליה מתנהלת התקשורת בין שרתים ב- data center, בעיקר לפי סטנדרטי Ethernet המאפשרים העברת דאטה בקצב גבוה במיוחד, עד 224 גיגה-ביט לשנייה לערוץ. בעבר לוין מילא מגוון תפקידים טכנולוגיים וניהוליים באינטל ובחברות הייטק אחרות. ללוין תואר ראשון בהנדסת חשמל מהטכניון ותואר שני בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה מאוניברסיטת תל אביב וכן תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת הריוט וואט באדינבורו, סקוטלנד.

עוד ארבעה סגני-נשיא ישראלים ב-2021

המינויים החדשים מצטרפים לארבעה מינויים נוספים לדרגות VP שאינטל ביצעה מוקדם יותר במהלך שנת 2021. ערן סודק מונה לסגן נשיא (VP) בקבוצת פיתוח ותכנון שבבים. בתפקידו הנוכחי מוביל סודק קבוצה שאמונה על הגדרת הארכיטקטורה של מעבדי דור העתיד של אינטל. לסודק תואר ראשון במתמטיקה ופיזיקה במסגרת תכנית המצוינות ״תלפיות״, ותואר שני בהנדסת חשמל מאוניברסיטת תל אביב.

נדב אורבך מונה לסגן נשיא (VP) ולמנהל חטיבת הראייה הממוחשבת והמצלמות באינטל, שמפתחת פתרונות חומרה ותוכנה המוטמעים בתחום המחשוב, הרובוטיקה ו-IOT. לאורבך תואר ראשון בפיזיקה ותואר ראשון בהנדסת חשמל בהצטיינות יתרה מהטכניון ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב.

רידא מסארוה מונה לסגן נשיא (VP) ולתפקיד ראש הנדסת הבינוי של מפעלי אינטל ברחבי העולם. במסגרת תפקידו, ממונה על צוות של כ-150 מהנדסים באינטל, ועוד מעל 2000 מהנדסים חיצוניים שאחראיים יחד על התכנון, הבינוי וההסבה של המפעלים החדשניים ביותר של אינטל בכל רחבי העולם. צחי וייספלד מונה לסגן נשיא (VP) בקבוצת החדשנות של אינטל העולמית. וייספלד הוא מנהל התוכנית  הגלובלית של Intel Ignite – תוכנית ההאצה העולמית לסטארטאפים של חברת אינטל.

כנפית רכשה ממאסיבית מדפסת לייצור תבניות גדולות מאוד

בתמונה למעלה: קו הרכבת מל”טים בתעשייה האווירית. תע”א היא לקוח מרכזי של חברת כנפית. צילום: Techtime

חברת מאסיבית (Massivit) מלוד, המפתחת מדפסות להדפסת חלקים גדולים, דיווחה הבוקר על לקוח ראשון מהתעשייה הביטחונית: חברת כנפית (Kanfit) מאיזור התעשייה ציפורית שבגליל. החברה מתמחה בייצור חלקים מחומרים מרוכבים ומתכות לכלי-טיס. בין לקוחותיה: אלביט, תע”א, רפאל וחיל האוויר. כנפית רכשה מדפסת מדגם “מאסיבית 10000”, אשר מיועדת לייצור תבניות בקנה מידה גדול עבור ייצור חלקים מחומרים מרוכבים. מכירת המדפסת לכנפית מתבצעת כחלק משלב המכירה המוקדמת של הדגם, לפני ההשקה המסחרית המתוכננת ל-2022. עד כה קיבלה מאסיבית כ-14 הזמנות עבור הדגם 10000.

חברת מאסיבית הוקמה בשנת 2013 על-ידי גרשון מילר, הנחשב ליזם וטכנולוג מוערך מאוד בתחום התלת-מימד וייסד בעברו את חברת Idanit שפיתחה מכונות דפוס דיגיטליות בפורמט גדול, ולאחר מכן היה שותף גם להקמת חברת אובג’ט (Objet), שנמכרה לסטרטסיס. מאסיבית פיתחה שורה של מדפסות שמשמשות להדפסה של חלקים בנפח גדול ותבניות יציקה לשוקי הרכב, ספנות, רכבות, ריהוט, והפרסום. מדפסות החברה מאפשרות הדפסה מהירה גם של אבות טיפוס וגם של סדרות ייצור קצרות.

מדפסת Massivit 10000 של חברת מאסיבית
מדפסת Massivit 10000 של חברת מאסיבית

המדפסת האחרונה שפיתחה מאסיבית, Massivit 10000, מהווה חלופה למכונת CNC ומאפשרת להדפיס במהירות תבניות יציקה גדולות מימדים לחומרים מרוכבים כמו סיבי פחמן ופיברגלאס. המדפסת של מאסיבית פועלת בשיטה הקרויה Cast In Motion. בשיטה זו, המדפסת בונה באמצעות ראש הדפסה אחד, תבנית חלולה שלתוכה יוצקים דרך ראש יציקה נפרד את החומר התעשייתי שממנו מורכבת התבנית. ניתן לצקת לתבנית המודפסת גם חומרים נוספים כדוגמת עץ, אלומיניום או חומרים מרוכבים שונים. בגמר ההדפסה טובלים את האובייקט במי ברז רגילים, ולאחר זמן מה המעטפת החיצונית נשברת מעצמה ונפרדת מן הגוף הפנימי.

כיום, בניית תבנית יציקה עשויה להיות תהליך ממושך ויקר הכולל כמעט 20 שלבים שונים, בעוד שבמדפסת של מאסיבית ניתן לייצר את אותה תבנית ב-4 שלבים בלבד ובתוך מספר ימים, במקום שבועות. בחברה מעריכים את היקף השווקים הפוטנציאליים שאליהם היא פונה בכ-75 מיליארד דולר. בחודש יולי הודיעה מאסיבית כי בכוונתה להרחיב את פריסתה הגלובלית ולפתוח החודש מרכזי פעילות באטלנטה ובבריסל עבור השוק האמריקאי והשוק האירופי. בשנה האחרונה חתמה החברה הסכמי הפצה גדולים עם חברות מיפן ואיטליה. מוקדם יותר השנה הצטרף דדי פרלמוטר לחברה כמשקיע וכחבר דירקטוריון.

ספקטרליקס החשאית פיתחה עדשת מצב-מוצק ליישומי רכב ו-AR

בתמונה למעלה: מייסדי ספקטרליקס (מימין לשמאל): יובל קינן, ד”ר יובל קשטר, ד”ר ערן פאלק ורן בר-יוסף. צילום: טל גבעוני

יצרנית המכוניות השוודית Volvo ביצעה השקעה אסטרטגית בחברת הסטארט-אפ התל אביבית ספקטרליקס (Spectralics), אשר מפתחת מנוע אופטי ייחודי שלהערכת החברה ישפר משמעותית את ביצועיהם של מצלמות וחיישנים במערכות חישה ואת איכויות התצוגה של מציאות רבודה (AR) על-גבי משטחים שקופים.

וולוו, שאינה מרבה להשקיע בחברות סטארט-אפ, הביעה עניין רב בטכנולוגיה של ספקטרליקס ובוחנת לשלב אותה במאמצי הפיתוח שלה בתחום הרכב האוטונומי, מערכות עזר בטיחותיות (ADAS) וממשקי משתמש. למעשה, ההשקעה של וולוו מהווה מסגרת למספר תוכניות פיתוח משותפות שנועדו לשלב את הטכנולוגיה של ספקטרליקס ביישומי רכב קריטיים דוגמת שיפור ביצועי המצלמות, ניטור פנים-הרכב (in-cabin sensing) ותצוגת מציאות רבודה על-גבי שמשת הרכב הקדמית (head-up display).

לפרוץ את מגבלות האופטיקה

חברת ספקטרליקס, שפעלה עד עתה בחשאיות, נוסדה בסוף שנת 2017 על-ידי רן בר-יוסף, ד”ר יובל קשטר, ד”ר ערן פאלק ויובל קינן. החברה פיתחה התקן אלקטרו-אופטי שנועד להחליף את עדשת המצלמה המקובלת ולשפר את יכולת הגלאי ללכוד מידע ולהתמודד עם מצבי ראות קשים, דוגמת אורות מסנוורים הפוגעים במהימנות חיישני הרכב. ההתקן בנוי ממספר שכבות דקות של מטא-חומרים שהונדסו על-ידי החברה ומתפקדות כמעין “טרנזיסטורים” או “מתגים”, המווסתים את הממשק בין האור החיצוני לבין הגלאי הלוכד את התמונה, ללא צורך בחלקים נעים כמו עדשה או תריס (shutter).

כלומר זוהי עדשת מצב-מוצק (solid-state) ייחודית שבה הפונקציות האופטיות של שבירת האור, סינון, כיול וכדומה, נשלטות על-ידי תוכנה ואלגוריתם בינה מלאכותית. מנכ”ל החברה, רן בר-יוסף, הסביר ל-Techtime שהאוטפיקה היא עקב אכילס של מערכות הדמאה. “טכנולוגיות ההדמאה התקדמו מאוד, בייחוד בתחומי רכישת ועיבוד התמונה. אולם התשתית האופטית, המכתיבה כמה מידע ניתן לרכוש ואת היכולת להתמודד עם תנאי תאורה מורכבים כמו סינוור או אפילה, כמעט ולא השתנתה. עדיין לא ניתן לייצר מצלמה ללא עדשה או מיפתח, וזה מייצר צווארי בקבוק פיסיקליים הפוגמים בביצועי מערכות ההדמאה”.

שמשת רכב מעבדתית שהוטמעה בה טכנולוגיית התצוגה של ספקטרליקס
שמשת רכב מעבדתית שהוטמעה בה טכנולוגיית התצוגה של ספקטרליקס

“צווארי הבקבוק” האלו מעכבים את הפיתוח של טכנולוגיות רכב ותצוגות AR, שהם שוקי היעד המרכזיים של החברה. מערכות החישה ברכב מתבססות בעיקר על מצלמות. אפילו טסלה הודיעה בתחילת השנה שהיא תפסיק להשתמש במכ”ם ותבסס את מערכת אוטו-פיילוט שלה על מצלמות בלבד. אולם המגבלות של מצלמות בתנאי קיצון (סינוור, ערפל וחושך), לא מאפשרות לבסס נהיגה אוטונומית על מצלמות בלבד. לכן התגבשה תפישת השימוש בחיישנים תומכים, כמו מכ”ם, LiDAR וחיישני אינפרא-אדום.

מציאות רבודה על-גבי שמשת הרכב

בר-יוסף: “בתחום הרכב האוטונומי, יש תלות מוחלטת במהימנות מערכות ההדמאה. בטכנולוגיות הקיימות היצרנים מתקשים להגשים את החזון. יש פער בין תנאי מעבדה לבין עולם האמיתי. מצלמה היא החיישן הטוב ביותר מבחינת המידע שהיא מסוגלת לרכוש, אך היא מתקשה לתפקד בתנאי סינוור וחושך. לדעתנו החומרה האופטית צריכה להשתנות. אנחנו מפתחיםתשתית שתאפשר ליצרן המצלמות לפתח את המצלמה הטובה ביותר ולספק לגלאי את התנאים האופטיים האופטימליים בכל מצב”.

טכנולוגיה ויזואלית נוספת, שגם היא אמורה לשמש נדבך מהותי במכונית האוטונומית העתידית, היא מציאות רבודה. היצרנים מעוניינים להפוך את שמשת הרכב למסך היברידי של מציאות רבודה, המספק אינפורמציה דינמית על הדרך, חיוויים בטיחותיים ויישומים בידוריים. כאן התשתית האופטית משמשת לא כדי לקלוט את האור ולהעבירו אל הגלאי – אלא כדי להקרין אותו החוצה על-גבי משטח שקוף. גם כאן, לדברי בר-יוסף, המגבלות של התשתית האופטית מקשות על היכולת להגשים את החזון.

“התעשייה לא מצליחה להגיע לאיכויות הרצויות של תצוגת ה-AR, בפרמטרים כמו שדה הראייה, החדות והעומק. הטכנולוגיה שלנו יכולה לאפשר יצירה של סביבה וירטואלית יותר טבעית. זהו אחד התחומים שחשובים מאוד לוולוו, ובו אנחנו משתפים עימם פעולה”. לטכנולוגיה של ספקטרליקס ישנם שימושים פוטנציאליים נוספים, דוגמת הגדלת הטווח הדינמי של מצלמות, חישה מרחבית, ניטור משתמשים והולוגרפיה דיגיטלית בתלת-מימד. החברה מבצעת שיתופי פעולה נוספים בתעשיות התעופה וההדמאה התרמית ומפתחת אבני בניין ליישומים ותעשיות נוספים. חברת ספקטרליקס מעסיקה כ-8 עובדים וגייסה עד היום כ-5 מיליון דולר, בין המשקיעים בחברה: Happy Valley Venture Partners, Next Gear Venture Partners ו-Volvo Cars Technology Fund.

אורביט רוכשת את חברת יוקליד הישראלית תמורת 14 מיליון שקל

בתמונה למעלה: מערכות שליטה וסיבוב אנטנות מתוצרת יוקליד

חברת אורביט מנתניה (Orbit) הודיעה הבוקר לבורסה כי חתמה על מזכר הבנות לרכישת חברת יוקליד הנדסת מערכות מהיישוב בת חפר, תמורת סכום כולל של 14 מיליון שקל. יוקליד עוסקת בפיתוח מסובבי אנטנות עבור מערכות עקיבה לתחום המל”טים, הרחפנים, מערכות תצפית ומכ”מים. מסובב אנטנות (positioning system) הינו המנגנון שאחראי לשנות באופן דינמי את זווית מערכת העקיבה בהתאם למיקום המשתנה של המשדר והמקלט, למשל בתקשורת בין מטוס ללוויין או בין רחפן למפעיל הקרקעי.

יוקליד נוסדה בשנת 2006 על-ידי המנכ”ל והבעלים גיא קלאפ. לפי הסכם הרכישה הוא ימשיך לשמש כמנכ”ל החברה בשנתיים הקרובות לפחות. החברה מתמחה בפתרונות עבור כלי טיס בלתי מאוישים כמו רחפנים ומל”טים, אשר מצריכים מערכות עקיבה קומפקטיות ומדויקות יותר. בין לקוחות החברה נמנים אלביט, רפאל, אירונאוטיקס, התעשייה האווירית, גילת, ורינט, צה”ל ומשרד הביטחון. ליוקליד יש חברת-בת בארצות הברית. בשנת 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-4.1 מיליון שקל.

אורביט נכנסת לתחומים חדשים

העיסקה תתבצע בשתי פעימות: תשלום של 6.5 מיליון שקל במועד השלמת העיסקה, ועוד 7.5 מיליון שקל ישולמו במשך שנתייםי בהתאם לעמידה באבני דרך. עבור אורביט, הרכישה מסמנת חדירה לשוק חדש. החברה עוסקת כיום במערכות תקשורת לוויינית עבור אניות, מטוסים וכלי-רכב. לדברי מנכ”ל אורביט, דניאל אשחר, הפורטפוליו של יוקליד יאפשר לחברה לספק פתרונות גם לכטב”מים, מכ”מים ומערכות תצפית. “עסקה זו תואמת את האסטרטגיה של אורביט לצמיחה אורגנית ואנאורגנית בתחומי הליבה של החברה, תוך הרחבת סל המוצרים והפתרונות לעולמות תוכן נוספים. אנו מאמינים כי בשנים הקרובות היקף ההכנסות ושיעורי הרווחיות בחברה הנרכשת ימשיכו במגמת הצמיחה.”

בעקבות ההודעה עלתה מניית אורביט בבורסה בתל אביב בכ-2% והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-393 מיליון שקל. חברת אורביט מספקת מערכות תקשורת למשימות חיוניות  (Mission-Critical) ומסחריות עבור יישומים בים, ביבשה, באוויר ובחלל. בכלל זה מערכות תקשורת לוויינית ניידות, פתרונות עקיבה וטלמטריה ומערכות לניהול תקשורת פנים במטוסים. החברה נמצאת בשליטת קרן פימי (31.4%) ומעסיקה כ-170 עובדים. במחצית הראשונה של 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-24.5 מיליון דולר.

חברת ABB הטמיעה את תאי הדלק של ג’נסל במערכות אל-פסק

חברת ג’נסל (Gencell) הכריזה הבוקר (ד’) על שיתוף פעולה אסטרטגי עם ענקית הציוד התעשייתי האירופית ABB. במסגרת שיתוף הפעולה, תשולב הטכנולוגיה של ג’נסל, להפקת חשמל מתאי דלק של מימן ואמוניה נקייה, במערכות של ABB. שתי החברות כבר השלימו את שילוב הטכנולוגיה של ג’נסל במערכת אל-פסק (UPS) של ABB, ובשנה האחרונה התקינו את המערכת המשולבת באחד מבתי החולים בישראל לצורך גיבוי מתקנים רפואיים חיוניים.

המערכת קיבלה אישור מרשות החשמל בישראל ומשרד הבריאות הישראלי. המערכת, המחליפה גנרטור מבוסס דיזל, מספקת חשמל רציפה בעת הפסקות חשמל קצרות וארוכות וללא פליטות. בעקבות הפיילוט, חתמו שתי החברות על הסכם לשיתוף פעולה בתחום פתרונות אנרגיה מבוססי מימן המשלבים את הטכנולוגיה של ג’נסל במערכות של ABB. לדברי החברות, פעילות השיווק המשותפת תתמקד במגזרי הרכבות, בתי חולים, מבנים מסחריים, מרכזי נתונים וטלקום. מג’נסל נמסר כי שיתוף הפעולה עם ABB יסייע לחברה להחדיר את מוצריה לפלחי שוק חדשים ויקצר את זמני איתור לקוחות וטריטוריות חדשים.

ייצור חשמל נקי באמצעות מימן וחמצן

תא דלק הינה שיטה חלופית לייצור חשמל באמצעות ריאקציה כימית בין מימן לחמצן, הגורמת ליצירה של זרם חשמלי ופליטה של אנרגיית חום. שיטה זו נחשבת לנקייה מאחר שתוצר הלוואי היחיד בתהליך הינו מים, ללא פליטה של גזים מזהמים. ג’נסל הצליחה להוזיל באופן משמעותי את עלויות ייצור החשמל באמצעות פיתוח טכנולוגיית תאי דלק המאפשרת לעשות שימוש במימן ברמה תעשייתית, שהינו זול יותר, וללא שימוש במתכות יקרות כמו פלטיניום כקטליזאטור.

החברה השיקה עד כה שלושה מוצרים עיקריים. ה-G5 Long Duration UPS הינה מערכת אל-פסק, המבוססת על תאי-דלק, אשר משמשת כמערכת גיבוי, בהספק של 5 קילו-וואט, למתקני תשתית קריטיים ומערכות חירום, על מנת להבטיח את המשך אספקת החשמל הרציפה גם במקרים של הפסקות ושיבושי חשמל.

מערכת ה-G5rx דומה במהותה ל-G5, אך היא כוללת כלוב מגן המבטיח את תפקודה גם במקרים של רעידות אדמה. באחרונה קיבלה המערכת בארצות הברית אסמכת עמידות בפני רעידות אדמה (IEEE 693), מה שיאפשר את שיווקה למתקנים באזורים המועדים לרעידות אדמה. בניגוד לשתי מערכות ה-G5, המשמשות כמערכות גיבוי, ה-A5 היא מערכת ראשית לאספקה רציפה של חשמל עבור מתקנים באזורים מרוחקים שאינם מחוברים לרשת החשמל.

רת”א רישיינה את מטוס הסיור הימי של בירד אירוסיסטמס

רשות התעופה האזרחית (רת”א) העניקה רישיון של קבע למטוס הסיור הימי של חברת Bird Aerosystems. מדובר במטוס סילון מדגם Cessna CJ3 [בתמונה] שעבר הסבה על ידי חברת בירד למטוס משימה, והוא מצויד בשורה של חיישנים ומערכות תצפית וניהול שפיתחה בירד עבור משימות של סיור ימי. הרישיון שניתן על ידי רת”א, הנקרא Supplemental Type Certificate, הינו בעבור השינויים והתוספות שביצעה החברה במטוס המקורי. לרת”א יש מוניטין גבוה בעולם התעופה בכל הנוגע לרישיון מטוסים מוסבים, ועל כן בבירד מאמינים כי רשות התעופה האמריקאית (FAA) ורשות התעופה האירופית יעניקו רישיון דומה ללא קשיים נוספים על סמך האישור של רת”א.

הכשרת מטוסי משימה היא אחד משני קווי הפעילות העיקריים של בירד. עד כה, סיפקה בירד כמה עשרות מטוסי משימה כאלה ללקוחות ברחבי העולם, עבור משימות סיור ימי כמו איתור הברחות של סחורות ואנשים דרך הים ומעשי שוד ופשיעה ימיים. ואולם, בכל פעם נדרשה החברה להוציא רישיון פרטני עבור כל מטוס ומטוס. כעת, הקונפיגורציה הספיציפית של מטוס המשימה נכנסת לספר הקונפיגורציות של הדגם ובירד לא תצטרך בעתיד להוציא רישיונות פרטניים. בחברה מעריכים כי הדבר יקצר את זמן אספקת המטוסים לכ-6-8 חודשים, במקום יותר משנתיים.

סמנכ”ל השיווק והמכירות של בירד, שאול מזור, אמר ל-Techtime: “זהו הישג עבורנו. הרשות אינה מרבה להעניק רישיונות כאלה עבור מטוס נוסעים שעבר הסבה למטוס משימה, וזו גם הפעם הראשונה שמוענק רישיון כזה למטוס סילון מוסב. זה היה תהליך ארוך ותובעני.”

איתן זמיר מונה ל-CFO של סטרטסיס לאחר התפטרות לילך פייאורסקי

יצרנית מדפסות התלת-מימד סטרטסיס (Stratasys) הודיעה על מינויו של איתן זמיר לתפקיד סמנכ”ל הכספים של החברה, וזאת לאחר שסמנכ”לית הכספים הנוכחית, לילך פייאורסקי, הגישה את התפטרותה לאחר כחמש שנים בתפקיד. בשנתיים האחרונות שימש זמיר כסגן נשיא לכספים (VP Finance). לפני כן היה שותף בפירמת ראיית החשבון PwC.

ברבעון השלישי עמדו הכנסותיה של סטרטסיס על 159 מיליון דולר, בהשוואה ל-127.9 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2020. עם זאת, בשורה התחתונה, סיימה החברה את הרבעון עם הפסד נקי של 18.1 מיליון דולר (במונחי GAAP). בקופתה של החברה יש כ-520 מיליון דולר נכון לסוף הרבעון השלישי.

סטרטסיס הגדירה תחת המנכ”ל הנוכחי, יואב זייף, אסטרטגיה חדשה להעברת הדגש מטכנולוגיות מוכוונות אבות-טיפוס (Prototyping), לטכנולוגיות מוכוונות ייצור (Production), ולשימוש גובר בפולימרים. במסגרת זו, ביצעה החברה ב-2020 מספר מהלכים משמעותיים, ובכלל זה התייעלות ארגונית שכללה צמצום כוח העבודה ושתי רכישות של חברת Origin האמריקאית ושל חברת RPS הבריטית. שימוש במדפסות כחלק מקווי הייצור יגדיל משמעותית גם את כמות המדפסות בתעשייה וגם את היקף השימוש בחומרי ההדפסה.

סטרטסיס הכריזה בחודשים האחרונים על מספר חוזים משמעותיים בתחום הייצור. כך למשל, בחודש ספטמבר 2021 דיווחה החברה על חוזה עם הצי האמריקאי למכירת 25 מדפסות מדגם F900, אשר יוצבו בבסיסי החיל וישמשו לצורך הדפסת חלפים עבור צורכי התחזוקה של הצי. סטרטסיס גם חתמה על חוזה בשווי של כמה מיליוני דולרים עם יצרן גלובלי מוביל, שזהותו לא נמסרה, לרכישת מספר מדפסות F900 לצורך ייצור סדרתי.

חברת בלקין קיבלה מימון של 17.5 מיליון אירו מהאיחוד האירופי

חברת בלקין ויז’ן (Belkin Vision) מיבנה, אשר פיתחה מכשיר לייזר לטיפול במחלת הגלאוקומה, קיבלה ממועצת החדשנות של האיחוד האירופי (European Innovation Council Accelerator) מימון בגובה של 17.5 מיליון אירו. המימון כולל מענק כספי בסך 2.5 מיליון אירו והיתרה כהשקעה עתידית בהון המניות של בלקין. בלקין היתה אחת מ-99 חברות שנבחרו לקבל את המימון, מתוך 2,000 חברות שהגישו בקשה. בלקין היא חברת פורטפוליו של חברת ביולייט, המחזיקה ומשקיעה בחברות המפתחות מוצרים חדשניים לטיפול במחלות עיניים.

בלקין מבצעת בימים אלה ניסוי קליני באירופה ובבריטניה וצפויה להציג את תוצאותיו במהלך 2022. בתום הניסוי תגיש החברה בקשה לאישור שיווק המערכת. בכוונת החברה לבסס את פעילותה בשלב ראשון באירופה. מחלת הגלאוקומה היא מחלה כרונית הפוגעת בכ-140 מיליון אנשים בעולם. היא גורמת להתדרדרות הראייה עד לכדי עיוורון, לרוב עקב לחץ תוך-עיני גבוה.

טיפול אוטומטי, פעם בשנה, הנמשך שנייה אחת בלבד

אומנם לא ניתן לרפא אותה אולם ניתן לעכב את התהליך באמצעות טיפול בטיפות עיניים. הבעיה נעוצה בכך שמדובר בטיפול האורך זמן ודורש משמעת, ולכן כמחצית מהחולים מפסיקים אותו בתוך שנה מתחילת הטיפול. הפתרון של החברה מבוסס על תהליך אוטומטי נטול כאבים הנמשך שנייה אחת בלבד: הקרנה של 120 פולסי לייזר קצרצרים (באורך של ננו שניות כל אחד) אל גבולות האישון, אשר מאיצה את תהליך ניקוז הנוזלים מהעין, ועל-ידי כך מפחיתה את הלחץ התוך עיני.

התהליך מתבצע פעם בשנה, באופן אוטומטי וללא מגע: מערכת ההקרנה מתכווננת אל מטרתה באמצעות מצלמה הכוללת אלגוריתם עיבוד תמונה המזהה את אתרי היעד וממקד בהם את קרני הלייזר. הטכנולוגיה מוגנת באמצעות שני פטנטים של החברה: הראשון הוא למיקוד אנרגיה אלקטרו-מגנטית באתר יעד בעין, והשני הוא לאיתור אוטומטי של היעד ומעקב אחריו גם כשהעין בתנועה.

היערכות לפעילות מסחרית בשנת 2021

שנת 2020 היא שנת מעבר קריטית עבור החברה. חברת בלקין לייזר הוקמה בשנת 2013 ומאז עוסקת בפיתוח הטכנולוגיה. השנה הטכנולוגיה הגיעה לבשלות, והחברה החלה בפיתוח גרסה מסחרית של המערכת. במקביל, היא הציגה בינואר השנה את התוצאות הראשונות של ניסוי קליני בקרב 120 חולים שנערך בלונדון במסגרת קונסורציום GLAUrious.

המשך הניסויים במסגרת הקונסורציום נועד לספק מידע להגשת בקשת אישור שיווק מה-FDA בארה”ב, כנראה לקראת סוף 2020, והגשת בקשה לקבלת אישורים בסין, בתחילת 2021. לאחר מכן היא אמורה להתחיל בתהליכי המסחור של הטכנולוגיה.

מערכת ה-AR של ביוניקס הוצגה בכנס מנתחי עיניים ברומא

חברת הסטארט-אפ ביוניקס (Beyeonics) מחיפה הציגה בשבוע שעבר את השימוש במשקפי המציאות הרבודה שפיתחה למנתחי עיניים, במהלך הכינוס האירופאי השנתי הגדול ביותר של מנתחי רשתית, Floretina Meeting, אשר נערך השנה ברומא, בהשתתפות מעל 2,000 מנתחי רשתית מכל אירופה והעולם.

במסגרת ההדגמה, מאות מנתחים מרחבי העולם שהשתתפו בכנס ברומא צפו בשידור חי של שני ניתוחי עיניים לתיקון היפרדות רשתית בבית החולים איכילוב שבמהלכם המנתחים השתמשו בפתרון הויזואליזציה שפיתחה ביוניקס בתצורת מערכת ראש דיגיטלית. היפרדות רשתית העין פוגעת בכושר הראייה ובהעדר טיפול נכון עלולה לגרום לעיוורון.

את הניתוחים הוביל פרופ’ עדיאל ברק, מנהל היחידה לרשתית וזגוגית ומומחה למחלות עיניים, המרכז הרפואי תל אביב איכילוב. המנותחים היו חולים בגיל 45-50 אשר חלה אצלם היפרדות רשתית. כל ניתוח ששודר ארך כשעה. מערך עיניים באיכילוב מבצע מידי שנה כ-3,600 ניתוחי עיניים מתוכם כ-600-700 ניתוחי רשתית תחת הרדמה מלאה.

ביוניקס הוקמה על-ידי אלביט לפני כשלוש שנים ופיתחה מערכת ראש הכוללת מצלמות 3D ותוכנת מציאות מדומה, מציאות רבודה והדמאה המיועדות לשימוש על-ידי מנתחי עיניים. הטכנולוגיה מבוססת על מערכת הראייה של הקסדה החכמה של אלביט, אשר משולבת במטוס F-35.

המערכת מאפשרת למנתח קבלת כל הנתונים מול עיניו ממש כפי שהיא מתקיימת בתא הטייס. למעשה מדובר במעין מיקרוסקופ רפואי לחדר הניתוח, אשר כולל מספר ערכות ראש (תמונה למעלה) המעניקות לכל הרופאים המעורבים בתהליך גישה אל המידע ואל התוצרים של המיקרוסקופ. לאחרונה החליטה ביוניקס להרחיב את פעילותה לתחומי הניתוחים אורתופדיים וניתוחי המוח. בחודש שעבר השלימה ביוניקס גיוס הון בהיקף של 36 מיליון דולר, שבעקבותיו הפכה אלביט למחזיקת מניות מיעוט. לביוניקס יש שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת המכשור הרפואי האמריקאית BVI, המשווקת את מוצריה בארצות הברית.

אוביאשי היפנית בחרה ב-LiDAR של אינוויז לעגורן אוטונומי

בתמונה למעלה: גורד שחקים בטוקיו שנבנה על-ידי אוביאשי

חברת הבנייה היפנית אוביאשי (Obayashi) בחרה בחיישן ה-Lidar של חברת אינוויז (Innoviz) עבור עגורן חצי-אוטונומי שהיא מפתחת. בכוונתה של אוביאשי לפרוס את המערכת הסופית באתרי בנייה ברחבי יפן. הפיתוח הוא חלק מתוכנית של אוביאשי לפתח כלים כבדים אוטונומיים לאתרי בנייה. שיתוף הפעולה בין החברות החל לפני כשלוש שנים.

תפעולו האוטונומי של העגורן יתבסס על יכולות החישה של החיישן של אינוויז, המסוגל לבנות תמונה תלת מימדית ולזהות אנשים וכלים אחרים באתר הבנייה על סמך מדידת החזרי האור מהאובייקטים חזרה אל הגלאי, ועל תוכנת הזיהוי של אוביאשי, המייצרת על סמך המידע מהחיישן התראות והוראות עבור מפעיל העגורן. הפתרון המשולב הופך את תפעול העגורן לאוטומטי במידה רבה ומגביר את בטיחות השימוש.

עולם הבנייה הפך לאחד מהזירות שבהן אנו עדים לאימוץ הולך וגובר של טכנולוגיות אוטונומיות, וזאת מאחר שאתרי בנייה הם לרוב מתחמים סגורים ומוגדרים והכלים נדרשים לבצע רצף יחסית סדור של פעולות. על פי חברת המחקר ResearchAndMarkets, שוק ציוד הבנייה האוטונומי יצמח עד 2030 להיקף של 26.8 מיליארד דולר, בין היתר על רקע תנופת הבנייה במדינות רבות, המחסור בכוח אדם והדרישה בענף לרמת בטיחות גבוהה יותר. 

אוביאשי נחשבת לאחת מחברות הבנייה הגדולות ביפן והכנסותיה בשנה הפיסקאלית של 2021 הסתכמו ב-11.8 מיליארד דולר. לפני כשנה הכריזה החברה על שיתוף פעולה עם חברת SafeAI האמריקאית, שפיתחה פלטפורמה לתפעול אוטונומי של כלים כבדים. מטרת שיתוף הפעולה היא לפתח אקוסיסטם שלם של “אתר בנייה אוטונומי”. שתי החברות ביצעו פיילוט באתר בנייה בסיליקון ואלי, שבו הדגימו שימוש במשאית אוטונומית לפינוי פסולת בניין. מדובר במשאית מתוצרת Caterpillar, שהוסבה לאוטונומית באמצעות הפלטפורמה של SafeAI.

VisIC ו-hofer יפתחו מערכת כוח לרכב חשמלי

חברת VisIC מנס-ציונה הכריזה על שיתוף פעולה נוסף בתעשיית הרכב הגרמנית. החברה תפתח ביחד עם hofer Powertrain הגרמנית מערכות הנעה לרכבים חשמליים המצוידים בסוללות של 800V. במסגרת הפיתוח המשותף, תשלב הופר במערכות הנעת הכוח שלה את מתגי ההספק של VisIC המתבססים על גליום ניטריד (GaN) ומפחיתים את אובדן האנרגיה במעבר של הזרם החשמלי מהסוללה אל המנוע. 

כיום, מרבית כלי-הרכב ההיברידיים והחשמליים מצוידים בסוללות של 400V. אולם בשנתיים האחרונות החלו יצרניות רבות לעבור לשימוש בסוללות 800V. בהן: פורשה, קיה, יונדאי ו-GM. גם יצרניות ממירים לרכב חשמלי, כמו דלפי והיטאצ’י דיווחו על מעבר הדרגתי לסוללות החזקות יותר. סוללות במתח 800V מסוגלות לספק למנוע את ההספק הדרוש באמצעות זרם נמוך יותר אשר מצמצם את ההפסדים ומעניק יתרונות כמו הגדלת טווח הנסיעה, קיצור זמני הטעינה, ושימוש בכבלי נחושת דקים יותר.

בדרך כלל, מדובר בכלי-רכב גדולים שזקוקים לכוח רב יותר, כמו משאיות, אוטובוסים, רכבי SUV ושליחויות ומכוניות ספורט. חברת הופר מפתחת ומייצרת פתרונות הנעה לרכבים חשמליים כמו סוללות, מערכות אחסון, מנועים חשמליים, יחידות בקרה אלקטרוניות ורכיבים נוספים. החברה מתמחה גם בפתרונות עבור רכבים שפועלים בהספק גבוה כמו משאיות ואוטובוסים.

במסגרת הפיתוח המשותף, יציעו שתי החברות טופולוגיית המרת הספק בשם 3-Level, שבה נעשה שימוש בשני ממירים המוצבים בטור. המבנה הזה מגביר את היעילות, מפחית את עוצמת הרעש והרעידות של המנוע, ומאפשר שימוש במתגי המתרת זרם במתח נמוך יותר.

להחליף את הסיליקון בגליום ניטריד

חברת VisIC, אשר הוקמה בשנת 2010, מפתחת ומייצרת ממירי כוח המבוססים על גליום ניטריד (Gan), חומר מוליך למחצה המורכב מגליום וחנקן. תפקידו של מתג ההספק (Power Switch) הוא לספק את המתח המגיע מהסוללה למנוע בזמן הנסיעה, ואת המתח המגיע מהשקע החשמלי אל הסוללה בזמן הטעינה. כיום התהליך הזה מיושם באמצעות מתגי סיליקון וסובל מבעיית אובדן אנרגיה. לגליום ניטריד מאפיינים פיזיקליים שונים מאלה של סיליקון, ולהערכת החברה מתגים מבוססי GaN מסוגלים להפחית במחצית את אובדן האנרגיה בהשוואה למתגי הספק מבוססי סיליקון.

רבים בתעשייה מעריכים שבשנים הבאות יחליף ה-GaN את הסיליקון במערכות הספק רבות. בחודש מאי 2020 דיווחה VisIC על שותפות עם חברת הענק הגרמנית ZF, לפיתוח ממירי הספק לרכב חשמלי עם סוללות של 400V. הרכיבים של VisIC מיוצרים בחברת TSMCהטאיוואנית. אחת המשקיעות האסטרטגיות בחברה היא יצרנית השבבים הטאיוואנית מדיה-טק.

סייבר לרכבות: סיילוס גייסה 30 מיליון דולר ומתרחבת לארה”ב

[בתמונה: צוות החברה. קרדיט: ויקטור לוי]

חברת הסייבר להגנת רכבות, Cylus, השלימה גיוס של 30 מיליון דולר כחלק מסבב B בהובלת קרן Ibex Investors ובהשתתפות שורה של קרנות ומשקיעים פרטיים ביניהם חבר דירקטוריון החברה, היזם הסדרתי זוהר זיספל. בנוסף, בעקבות  התרחבותה של החברה בארצות הברית, ויליאם היינריך, לשעבר מנהל אבטחת המידע הראשי (CISO) של מפעילות המסילות Amtrak ו-BNSF Railway, ומארק גרנט, לשעבר CISO של מפעילת המסילות CSX Transportation, יצטרפו לדירקטוריון המייעץ של החברה. 

סיילוס מפתחת פתרון הגנה ייעודי למערכות תפעוליות (OT) של רשתות רכבת ומטרו. בדומה למערכות תפעוליות בעולם התעשייתי, כיום מערכות הבקרה והשליטה הקשורות לתפעול תנועת הרכבות וחילופי המסילות חשופות למתקפות סייבר שעלולות לשבש את תנועת הרכבות ואף להוות סיכון בטיחותי לנוסעים. גם מערכות מידע כמו מערכות כרטוס חשופות למתקפות סייבר. מומחי סייבר מזהירים כי רשתות רכבת פגיעות במיוחד למתקפות סייבר בעקבות ההטמעה של מערכות תקשורת מתקדמות במערכות תפעול מיושנות.

בשנים האחרונות חלה התרבות במספר תקיפת סייבר על רשתות רכבת. באירופה נפלו יצרנית הרכבות השווייצרית Stadler וחברת הרכבות הספרדית Adif קורבן למתקפות כופרה, ובחודש יולי השנה מערכות הכרטוס של חברת Northern Railway בבריטניה הותקפו במתקפת מניעת שירות (DDoS). לאור האיום, באיחוד האירופי הקימו מערך תגובה ייעודי (CSIRT) למתקפות סייבר בעולם הרכבות במדינות האיחוד, 4SECURail.

בארצות הברית, במסגרת חוק התשתיות שאושר באחרונה, יושקעו בשנים הקרובות תקציבים גדולים בשדרוג תשתית הרכבות ברחבי ארצות הברית, שהוזנחה בעשורים האחרונים, ובמסגרת חידוש התשתיות יושם דגש גם על אבטחת סייבר. נראה כי, בין היתר, על רקע הצפי לפיתוח התחום במדינה, סיילוס תשתמש בסכום שגויס כדי להרחיב את פעילותה בארצות הברית. לפי Reportlinker, שוק הסייבר לרכבות צפוי לצמוח ל-10.2 מיליארד דולר עד 2027.

הפלטפורמה של סיילוס, CylusOne, מבצעת בשלב ראשון מיפוי של כל המערכות וההתקנים המקושרים ברשת התפעולית, ובכלל זה מערכות בקרה ושליטה, חיישנים ומכשירים לאורך המסילות האחראים על איתות וחילופי מסילות וגם מערכות פנים בתא הקטר, ומנטרת באופן רציף את התעבורה כדי לזהות דפוסים חריגים, איומים פוטנציאליים, נוזקות חבויות וגם בעיות בהגדרות. בחברה מציינים כי המערכת הינה פסיבית, כלומר אינה מייצרת הפרעות או השהיות (latency) שעשויות לשבש את תפעול המערכות, ניתנת להרחבה והתאמות עם הוספת מסילות ומכשירים נוספים, ואגנוסטית, כלומר מתאימה לכל סוגי המערכות של היצרניות השונות. סילוס פיתחה גם פתרון ייעודי לעולם תובלת הבקר.   

סמנכ”ל הטכנולוגיות של בזק מונה למנכ”ל גילת טלקום

חברת גילת טלקום (Gilat Telecom) הודיעה הבוקר על מינויו של איציק בן אליעזר לתפקיד מנכ”ל החברה. בן אליעזר יחליף את אסף רוזנהק, שכיהן בתפקיד בשנתיים האחרונות ולפי הודעת החברה ימשיך לשמש כ”חבר הנהלה משמעותי”. בן אליעזר שימש בשלוש השנים האחרונות כסמנכ”ל הטכנולוגיות הראשי של חברת בזק. לפני כן ניהל את בזק אונליין ובזקום וגם שימש כמנהל הפיתוח העסקי של בזק בינלאומי. בין 2010-2015 שימש כמנכ”ל Xfone.

סאטקום מספקת שירותי קישוריות לוויינית וסיבית למפעילות תקשורת בעיקר במדינות אפריקה השחורה, שוק היעד העיקרי שלה. בתשעת החודשים הראשונים של 2021 הסתכמו הכנסות החברה ב-39.5 מיליון דולר, בהשוואה ל-41.5 מיליון דולר בתקופה המקבילה ב-2020. מרבית הכנסות החברה, כ-29 מיליון דולר, הגיעו מאפריקה.