GetSat נכנסת לשוק הביטחוני בבריטניה

חברת GetSat מרחובות, המפתחת אנטנות לווייניות זעירות המוטמעות במסופי תקשורת שטוחים, הודיעה על שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת GRC (או Global RadioData Comunication) הבריטית, במטרה לחדור לשוק הביטחוני בבריטניה. GRC היא אינגרטורית המתמחה בתכנון ובנייה של מערכות תקשורת לוויינית למשימות קריטיות עבור מגזרי הצבא, ביטחון מולדת, חירום והצלה ואנרגיה. במסגרת שיתוף הפעולה, GRC תהווה מעין מפיצה של GetSat מול לקוחות ביטחוניים בבריטניה ותשווק בפרויקטים שלה פתרונות של תקשורת לוויינית בפס רחב תוך-כדי-תנועה (SatCom On-The-Move), שיתבססו על המסופים השטוחים של GetSat, ללקוחות ביטחוניים בבריטניה.

יו"ר GRC איאן פופ גילה כי לקוחות החברה הביעו את התרשמותם מהמסופים של GetSat בזכות יכולתם לספק תקשורת לוויינית רחבת-פס תוך כדי תנועה ובזכות גודלם הקומפקטי, משקלם הנמוך וצריכת ההספק הנמוכה. "זה מאפשר ל-GRC להציע פתרונות שעד כה לא היו אפשריים, בשל המבנה של כלי הרכב. כמו כן, היעילות הגבוהה של הטרמינלים מאפשרים לנו לספק רוחב-פס גדול יותר ביחס למחיר בהשוואה למה שיכולנו לספק עם טרמינלים אחרים."

מנכ"ל GetSat כפיר בנימין אמר: "המערכות שלנו פרוסים בכל רחבי העולם, ואנחנו מצפים כעת לצמיחה גם בשוק הבריטי."

המסופים של GetSAT הינם בעלי צורה שטוחה ומתאפיינים בחיסכון בגודל, משקל וצריכת הספק, דבר המסייע בין היתר להפחית את עלויות התחזוקה שלהם.הקטנת המסופים מתאפשרת באמצעות מזעור האנטנות לגודל של פחות מאינץ' (23 מילימטר). כמו כן, המסוף כולל ביחידה אחת את האנטנה המשדרת ואת האנטנה הקולטת. 

GetSAT הוקמה בשנת 2013 על-ידי יוצא יחידת המזל”טים של צה”ל כפיר בנימין, ועל-ידי יוצא 8200 וחברת קומטאקט, אולג רויטברג. החברה ממוקמת ברחובות ומעסיקה כ-40 עובדים. בתחילת השנה היא זכתה במכרז של צבא ארצות הברית לאספקת אנטנות לכוחות יבשה ולצי האמריקאי בהיקף כל כמה מיליוני דולרים.

פורשה מצטרפת להשקעה ב-TriEye התל אביבית

לאחר שבסוף חודש מאי הכריזה על גיוס של 17 מיליון דולר בהובלת זרוע ההשקעות של אינטל (Intel Capital) ובהשתתפות מריוס נכט ו-Grove Ventures של דב מורן, היום מודיעה חברת TriEye התל אביבית על הרחבת הגיוס ל-19 מיליון דולר. המצטרפת החדשה לגיוס היא יצרנית מכוניות הספורט הגרמנית פורשה (Porsche). חברת TriEye פיתחה פתרון חישה מבוסס אינפרא-אדום לרכב אוטונומי עבור התמודדות בתנאי ראות ירודים, והיא תשתמש בהון שנוסף כדי להאיץ את הפיתוח והתפעול באמצעות גיוס מהנדסים נוספים. מאז הקמתה גייסה החברה כ-22 מיליון דולר.

חברת TriEye פיתחה מצלמה לרכב אוטונומי המבוססת על גלי אינפרא-אדום קצרים (Short-Wavelength InfraRed – SWIR) באורך גל של 1.4µm-3µm. המערכת מציעה פתרון חישה לתנאי ראות קשים כמו חושך, גשם, ערפל ואבק. להערכת החברה, מצלמות מבוססות SWIR מאפשרות אמינות גבוהה יותר ודיוק רב יותר בזיהוי מכשולים ועצמים בתנאי ראות ירודים, בהשוואה לפתרונות חישה כדוגמת מכ"ם ולידאר (LiDAR).

עד היום נעשה שימוש בטכנולוגיה הזו רק בתעשיות הצבאיות, ובתחומי החלל והתעופה, בשל עלותם הגבוהה של החיישנים, שעשויה להגיע עד 10,000 דולר. חברת TriEye הצליחה להקטין את מחיר המערכת באמצעות שימוש בחיישנים המיוצרים בטכנולוגיית CMOS, ולמזער את גודלם באופן שיאפשר ייצור המוני והתקנה במתכונת של מצלמה ברכב. החברה צופה כי היא תוציא את המוצר לשוק כבר ב-2020. 

פורשה לא מוכנה לוותר על הנהג

פורשה, המשתייכת לקונצרן הרכב פולקסוואגן, ייצרה ב-2017 כ-250 אלף מכוניות. בהיותה יצרנית של מכוניות ספורט יוקרתיות, היא נהנית משיעורי הרווחיות לרכב הגבוהים ביותר בתעשייה. אומנם פורשה משקיעה בפיתוח ושילוב טכנולוגיות אוטונומיות במכוניות (בקרת שיוט ומערכת עזר לנהג), אולם החזון שלה בתחום הנהיגה האוטונומית הוא יוצא דופן. "התוכנית שלנו היא שבמכוניות פורשה תמיד יהיו הגה ודוושות גז ובלמים", הסביר מנכ"ל החברה קלאוס זלמר לפני כשנה. "אולי אפילו גם מוט ההילוכים. וזאת כדי לשמר את חוויית הנהיגה ברכב".

עם זאת, החברה מבצעת השקעות בחדשנות. בשנת 2017 היא הצטרפה לחממת החדשנות Autobahn, ביחד עם דיימלר ואוניברסיטת שטוטגרט, שמטרתה להביא לעיר שטוטגרט (שבה נמצא המטה של פורשה) חברות סטראט-אפ בתחום הנהיגה האוטונומית. במסגרת זו, חשפה פורשה בחודש פברואר שיתוף פעולה פעולה עם חברת הסטראט-אפ הגרמנית Kupernikus כדי לצייד את מכוניותיה בטכנולוגיה שתאפשר להן להתנייד באופן אוטונומי במוסכי החברה באמצעות טאבלט. כמו כן, יש להוסיף כי חברת-האם, פולקסוואגן, משתפת פעולה עם אינטל, מובילאיי ודלפי בפרויקט עתיד משאבים לפיתוח מכונית אוטונומית.

מלחמת סחר: תוכנית ההתנתקות של פלקס מסין

מלחמת הסחר והאיסור שהטיל הממשל האמריקאי על חברות אמריקאיות לעשות עסקים עם וואווי (Huawei) הסינית, פוגעים בחברות טכנולוגיה אמריקאיות רבות. אחת הנפגעות העיקריות היא חברת פלקס (Flex) הנחשבת לקבלנית הייצור האלקטרוני השלישית בגודלה בעולם. לא רק שהיא איבדה (לפחות לפי שעה) את לקוחתה הגדולה ביותר בסין, אלא שכעת היא גם עומדת בפני תביעת נזיקין גדולה שוואווי מתכוונת להגיש כנגדה. התסבוכת הזו דוחפת את פלקס להאיץ את יישום תוכנית הארגון מחדש של המנכ"לית רוואטי אדווייטי, אשר צפויה להתבטא בצמצום משמעותי בכוח העבודה בסין ובפעילות המסחרית מול לקוחות סיניים.

"בעקבות ההתפתחויות הגיאו-פוליטיות האחרונות ואי-הוודאות שהשפיעה בעיקר על לקוח אחד שלנו בסין, החלטנו להאיץ את יישום ההחלטה האסטרטגית שלנו להפחית את החשיפה שלנו למוצרים תנודתיים בסין ובהודו, ולהתחיל בפעולות ממוקדות של שינוי במבנה העסקי של החברה", הסבירה המנכ"לית רוואטי בשיחה עם משקיעים לאחר פרסום דו"ח הרבעוני לפני מספר שבועות. החברה דיווחה על ירידה של 3% במכירות להיקף של כ-6.2 מיליארד דולר.

הפוליטיקה הפכה את וואווי ופלקס ליריבות

חברת פלקס היא קבלנית ייצור מרכזית של וואווי (לצד פוקסקון הטאיוואנית) ומייצרת עבורה מכשירי סמארטפון ותחנות בסיס לדור החמישי. שיתוף הפעולה שלה עם וואווי נמשך שנים רבות, ותורם לפלקס הכנסות של כמה מאות מיליוני דולר בשנה. אולם האמברגו של ממשל טראמפ אילץ את פלקס לנתק באופן כמעט מיידי את קשריה עם וואווי. ניתוק היחסים הבהול הוביל למחלוקת בין שתי החברות. לפני כשבועיים דיווחה סוכנות רויטרס שוואווי הגישה לפלקס התראה לפני תביעה.

וואווי טוענת שפלקס מחזיקה במתקני הייצור שלה בסין סחורה של וואווי בשווי של כ-700 מיליון יואן (100 מיליון דולר). על-פי הדיווח, במכתב ההתראה טוענת וואווי שפלקס התעלמה מהחוק הסיני בכך שבמשך חודשיים לאחר הטלת האמברגו במאי, סרבה פלקס להחזיר לוואווי ציוד ייצור, חומרי גלם, ומוצרים חלקיים המצויים במפעל של פלקס בעיר Zuhai. פלקס הודיעה שהיא מנסה ליישב את המחלוקת מול וואווי, אך כעת נראה שהסכסוך עשוי להגיע לבית המשפט במתכונת של תביעה בהיקף של מאות מיליוני דולרים.

הושבתו שני מפעלים בסין

סין היא אחד מאתרי הייצור המרכזיים של פלקס בעולם: היא מעסיקה בסין כ-50,000 עובדים, המהווים כרבע מכוח העבודה העולמי שלה. באחרונה דווח בתקשורת הסינית כי פלקס צפויה לפטר כ-10,000 עובדים במפעליה ב-Changsha וב-Zhuhai, שבהם נמצאים קווי הייצור הייעודיים שהיא הקימה פלקס עבור וואווי, שפעילותן כמעט ומושבתת לאור הנסיבות.

ואולם, נראה שלא מדובר רק בבעיה נקודתית מול וואווי. המנכ"לית רוואטי שנכנסה לתפקידה לפני כחצי שנה, מובילה בחודשים האחרונים תהליך מקיף של שינוי במיקוד העסקי של החברה, שמטרתו לעבור משווקים תנודתיים ובעלי שולי רווח נמוכים למגזרים בעלי שיעורי ריווחיות גבוהים יותר. כעת, בעקבות הסכסוך עם וואווי, פלקס החליטה להאיץ את יישום התוכנית, שמשמעותה בפועל היא נסיגה חלקית מאחד השווקים הגדולים בעולם.

האם השינוי המבני יוביל לצמצום כוח העבודה?

פלקס מחולקת לארבע חטיבות פעילות עיקריות: HRS (בעיקר אוטומוטיב ומכשור רפואי), IEI (תעשייה ומגזרים מתפתחים אחרים כמו אנרגיה), CEC (תקשורת ומחשוב ארגוני), ו-CTG (מוצרי צריכה). בכל אחת מהחטיבות הללו פלקס בוחנת מחדש את תמהיל המוצרים, במטרה להתמקד במוצרים בעלי ריווחיות גדולה יותר. מהדו"ח האחרון עולה שהחטיבה שהציגה את שיעור הריווחיות הנמוך ביותר היתה חטיבת CEC, שנפגעה עקב הבעיות עם סין והן ובשל הקיפאון של שוק התקשורת ההודי (שממנו סובלת גם סרגון הישראלית).

מעניין יהיה לעקוב ולראות כיצד התהליכים המבניים הללו משפיעים על כוח העבודה של פלקס ברחבי העולם, ובייחוד בסין. התמקדות במוצרים בעלי ריווחיות גבוהה ושינוי מבני הם פעמים רבות תהליכים המובילים להתייעלות וצמצום בכוח העבודה. פלקס צופה שהתהליכים המבניים האלה יהיו כרוכים בעלויות של 145-265 מיליון דולר בשנה הפיסקאלית הקרובה, אך בסופו של דבר יובילו לעלייה בריווחיות ולהפחתה בעלויות. "אנחנו מחויבים להיות בררניים ולהתמקד בלקוחות ובמוצרים יציבים", הסבירה רוואטי.

מגל מתכננת רכישה בכמה עשרות מיליוני דולר

חברת מגל (Magal Security Systems) מיהוד מתכננת לנצל את קופת המזומנים שברשותה, בהיקף של כ-52.5 מיליון דולר, כדי לבצע רכישות שירחיבו את פעילותה העסקית. בשיחת הוועידה עם משקיעים לאחר פרסום הדו"ח הרבעוני ביום ה' האחרון, גילה מנכ"ל החברה דרור שרון, שמגל מנהלת מגעים מתקדמים עם מספר חברות פוטנציאליות לרכישה, שהוא מקווה שיבשילו לכלל הסכם בתחילת 2020. "אנחנו מחפשים באופן יזום להרחיב באמצעות רכישות את קו המוצרים שלנו או את שוקי היעד". בפברואר 2018 רכשה מגל את השליטה בחברת ESC BAZ הישראלית, המייצרת מצלמות ומערכות מעקב לטווחים בינוניים וארוכים.

ברבעון השני של 2019 ירדו המכירות של מגל בכ-22% והסתכמו בכ-19.7 מיליון דולר, בעיקר בשל ירידה של 31% בהכנסות מתחום הפרויקטים. בחברה מייחסים זאת למערכות הבחירות המתקיימות בקנדה ובדרום אמריקה, שהביאו לעצירה זמנית של ההוצאה הממשלתית על פרויקטים ביטחוניים. החברה סיימה את הרבעון עם הפסד נקי של 200,000 דולר, בהשוואה לרווח נקי של 1.7 מיליון דולר ברבעון המקביל 2018. גורם נוסף שהביא לשחיקה ברווחים היה תיסוף משמעותי של השקל למול הדולר של ארצות הברית והדולר של קנדה.

עלתה לשלב הסופי במכרז להגנת גבול ארה"ב-מקסיקו

חברת מגל מפתחת חיישנים אלקטרו-אופטיים להתראה מפני חדירה, ובכלל זה חיישני סיב אופטי המוטמנים באדמה ומספקים כיסוי לאורך גבולות ארוכים, חיישני מגע ורעש המותקנים בגדרות וחומות, וחיישני מיקרוגל המייצרים שדה אלקטרומגנטי בשטח מוגדר. קו המוצרים השני של החברה הוא תוכנות לניהול ואנליטיקה של מערכי וידאו ואבטחה במתחמים כמו שדות תעופה, בתי-כלא, חוות שרתים ומתקני תשתית רגישים.

אחד מהמכרזים המשמעותיים ביותר שהחברה מתחרה בהם כיום הוא המכרז לאספקת מערכות אבטחה עבור הגנת הגבול של ארצות הברית עם מקסיקו. בפרויקט הזה מגל מקדמת את פתרון הסיבים האופטיים שלה, המותאם לאבטחת גבולות ארוכים. מגל אומנם חתומה על הסכם סודיות, אך בשיחת הוועידה עדכן שרון כי החברה עברה לפני מספר חודשים את שלב המבדק הטכנולוגי, וכי היא מתחרה כעת מול 2-3 חברות נוספות. "אם יחליטו לבחור בטכנולוגיית סיבים, אני מעריך שסיכויינו טובים:, אמר.

לצד חטיבת המוצרים, מגל פועלת גם כקבלנית פרוייקטים המתכננת ומטמיעה מערכי אבטחה Turn-Key באתרים רגישים. בתור אינטגרטור היא משתמשת גם בטכנולוגיות חיצוניות. אחד מהפרויקטים הגדולים ביותר שלה בשנים האחרונות היה פריסת אמצעי אבטחה אלקטרו-אופטיים לאורך גדר הגבול עם מצרים, שהביאה לעצירת כניסת המסתננים לישראל. החברה מעסיקה כ-600 עובדים ברחבי העולם, ומפעילה ארבעה מרכזי פיתוח, שניים בקנדה, אחד בישראל ואחד בארצות הברית. מגל נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של 100 מיליון דולר.

נו-טראפיק משתתפת בפיילוט התחבורה החכמה של Denso

חברת נו-טראפיק (NoTraffic) הישראלית תשתתף בפיילוט התחבורה החכמה של חברת דנסו (Denso) היפנית בעיר דאבלין שבאוהיו, ארצות הברית. דנסו, אחת מספקית הגדולות בעולם של מערכות לתעשיית הרכב, חשפה בסוף השבוע כי היא מקימה בעיר דאבלין, בהשקעה של 1.42 מיליון דולר,  אקוסיסטם של תחבורה חכמה בשיתוף גופים עירוניים ומדינתיים, אוניברסיטאות וחברות סטראט-אפ המפתחות טכנולוגיות בתחום.

רוג'ר ברג, מנהל חטיבת המו"פ של דנסו בצפון אמריקה, הסביר: "בפרויקט הזה, אנחנו והשותפים שלנו עושים שימוש בטכנולוגייות מתקדמות כדי לשפר את התשתית, לזהות דפוסי תחבורה, ולאסוף ולנתח מידע שעשוי להגביר את הבטיחות בדרכים, להפחית עומסי תנועה ולספק שירותי תחבורה טובים יותר לאזרחים במקומות רבים."

במסגרת הפיילוט, יותקנו ברמזורים ותשתיות דרך נוספות רחבי העיר המודולים של הפלטפורמה של נו-טראפיק, הכוללים חיישני מצלמה ומכ"ם ורכיבי תקשורת V2I (תקשורת בין כלי רכב לתשתיות דרך), האוספים בזמן אמת נתונים חיים על תנועת כלי הרכב והולכי הרגל בכל צומת וצומת, ומאפשרת לגופים המוניציפאליים לנהל בצורה חכמה ויעילה יותר את תזמון הרמזורים במטרה להפחית עומסי תנועה ופקקים. רכיבי התקשורת בפלטפורמה של נו-טראפיק הינם שבבי ה-V2X הדואליים של חברת אוטוטוקס (AutoTalks) הישראלית, הפועלים בשני הפרוטוקולים המקובלים כיום בתחום: תקשורת סלולארית ותקשורת ישירה.

באמצעות אלגוריתמים של בינה מלאכותית, חיישני המערכת יודעים לסווג את משתמשי הדרך לקטגוריות השונות כגון מכוניות, אוטובוסים, רוכבי אופניים, אופנועים והולכי רגל, לעקוב אחר תנועתם ולחשב את את זמני ההגעה המשוערים של כל אחד ואחד מהם אל הצומת. על סמך שקלול הנתונים, המערכת יודעת לתזמן באופן האופטימאלי את תחלופת הרמזור בצומת, וגם לסנכרן בין כל הצמתים המקושרים במטרה להבטיח זרימת תנועה מיטבית.

לצד ניהול חכם של תחברה, הפלטפורמה של נון-טראפיק יכול לתרום באופן משמעותי לבטיחות בדרכים. ייחודה של הפלטפורמה הוא בכך שהיא משלבת בין שתי הטכנולוגיות המרכזיות בתחום מערכות הבטיחות לרכב ונהיגה אוטונומית: ראיית מכונה המבוססת על חיישנים כדוגמת מצלמות, מכ"ם ו-LiDAR, ותקשורת V2V המאפשרת לשדר באופן אלחוטי מידע בין כלי רכב.

לצד נו-טראפיק, בפיילוט ישתתפו גם עיריית דאבלין, אוניברסיטת אוהיו, והחברות Connected Signals ו-DERO, שפיתחו מערכות מבוססות בינה מלאכותית לניתוח וחיזוי דפוסי תחבורה.

אפליקציית ה-V2X הסלולרית Eye-Net תושק בינואר 2020

בתמונה למעלה: טל לביא (מימין) ודרור אלבז. צילום: Techtime

בחודש ינואר 2020 תתחיל חברת Eye-Net מנס ציונה בהפצת תוסף (SDK) שיאפשר לחברות אינטרנט להוסיף ליישומים שלהן יכולת V2X, המקשרת ישירות בין כלי-רכב לבין כל משתמשי הסמארטפון. המערכת של החברה מספקת התראה בזמן אמת לכל נהג ולכל משתמש אחר בסמארטפון, אם זה נהג אחר, הולך רכב או רוכב אופניים, על סכנת התנגשות ביניהם.

התוסף עובד על כל המכשירים המבוססים על מערכות ההפעלה אנדרואיד ו-iOS של אפל, ואינו דורש שימוש במכשירים בעלי ביצועים יוצאי דופן. ההפצה תהיה במתכונת של White Label, כלומר בלא תשלום. ההחלטה על זמן היציאה לשוק התקבלה בעקבות ניסוי משתמשים רחב היקף שהחברה ביצעה בסוף חודש יולי בשיתוף עם חברה סלולרית ישראלית. במהלכו הותקנה האפליקציה בכ-8,550 מכשירי סמארטפון וביצועיה נבדקו לאורך מספר ימים.

המערכת עקבה אחר 35,000 שעות אדם בתנועה, וסיפקה התראות על מצבי סכנה בזמני השהייה נמוכים מ-140 מילי-שניות, הנחשבים לזמן אמת. לדברי מנהל התיפעול, דרור אלבז, בעידן הרכב החכם והרכב האוטונומי יש צורך בתקשורת אמיתית בין הרכב, האנשים והתשתיות, והפתרון הסלולרי של החברה מספק פתרון בעל שיעור חדירה גבוה – ומהיר. "הסמארטפון הפך לבעיה בדרכים – אנחנו רוצים להפוך אותו לפיתרון".

ארכיטקטורה חדשנית הנמצאת בשלבי רישום פטנט

הטכנולוגיה מבוססת על חישוב המיקום, המהירות וכיוון התנועה של כל סמארטפון במרחב, ואיתור שני מכשירים המצויים במסלול התנגשות, גם אם אינם רואים אחד את השני עקב מחסומים פיסיים ברחוב, או חוסר ערנות. הפתרון מאפשר להזהיר נהגים בפני רכב הנכנס לצומת עוד לפני שהם רואים אותו, להתריע על הולך רגל הנכנס למסלול הנסיעה, להזהיר הולכי רגל מפני רכב או אופנוע המסכנים אותם, ועוד. כל זאת, מבלי להתקין חומרה מיוחדת או תשתיות תקשורת ברכב, בכביש או אצל המשתמש.

הדגמת הטכנולוגיה במבחן מעשי:

 

עיבוד בקצות הרשת

המערכת מבוססת על קבלת דגימות GPS ממכשירי הקצה. הטכנולוג הראשי של החברה, טל לביא, סיפר ל-Techtime שהחברה הצליחה לבנות את המערכת בעקבות מספר פיתוחים חדשניים ברמת הארכיטקטורה, המצויים כיום בשלבי רישום פטנט. "כדי להשיג תגובה בזמן אמת ושמירה על עלות שימוש נמוכה ויכולת תמיכה במיליוני משתמשים, בנינו ארכיטקטורה שבה העיבוד נעשה רק באופן חלקי בענן, כאשר מרכיב מרכזי ממנו מתבצע במכשירי הקצה (סמארטפונים) עצמם.

"בניגוד לגישה הקונבנציונלית ביישומי אינטרנט (ווייז מבצעת את החישוב בענן), לנו יש שכבה דקה בענן כאשר רוב החישוב מתבצע בסמארטפון. על-ידי כך נוצרת רשת מבוזרת של חיישנים (הסמארטפונים). בתצורה הזאת, כל מכשיר מדווח על מיקומו לענן, שאוסף את הדיווחים ומפזר אותם למשתמשים בצורה יעילה. כל סמארטפון משמש למעשה כיחידת עיבוד המחשבת את ההסתברות בכל רגע, ורק אם יש הסתברות לתאונה – נוצרת התראה".

כיצד אתם מתמודדים עם בעיית הפרטיות?

לביא: "המערכת אנונימית לחלוטין. אין רישום, אין פרופיילינג. אני לא יודע לקשר בין האדם לבין הטלפון, אין איסוף מידע על המשתמשים".

מהו "תא" המקבל מידע על המשתמשים האחרים?

"הגודל של התא תלוי בפרמטרים שונים. למשל המהירות והכיוון. אם שני כלי-רכב נוסעים אחד מול השני אבל בנתיבים מנוגדים, הם לא מייצרים סיכון ואינם מקבלים דיווח הדדי. אם הם נוסעים באותה דרך ומתרחקים אחד מהשני – הם לא מקבלים דיווח הדדי. אבל אם הם נעים במסלולים החוצים אחד את השני, הם נחשבים לחלק מתא שטח רלוונטי. האופטימיזציה ברמת השרת מאוד חשובה, כדי לא לייצר התראות שווא ולחסוך בעוצמת עיבוד. החיווי שהמשתמש מקבל תלוי בבחירתו, כמו קול, רטט, וידאו או אפילו אור".

אתם לא מחסלים את הסוללה של המשתמשים?

"המערכת יודעת לזהות מצבים לא מסוכנים הדורשים מעט חישובים, ומצבים מסוכנים הדורשים חישובים רבים. כך למשל, כשהמערכת מזהה שהסמארטפון נמצא במשרד אין בכלל צריכת הספק, וכשהיא מזהה שהמשתמש מצוי בנסיעה, הצריכה היא בערך 2.5% מההספק של הסוללה לשעה. באופן ממוצע, לאורך היום, האלגוריתמיקה הזאת מאפשרת לנו להגיע לרמת צריכה של פחות מ-1% מההספק של הסוללה".

האלגוריתם של החברה גם מתמודד עם החסרונות של רשתות ה-GPS, המאפשרות לבצע דגימת מיקום רק פעם אחת בשנייה ולקבל תוצאות ברזולוציה של 3-5 מטרים. כאן הפתרון מבוסס על שימוש באלגוריתמים לחיזוי מיקום עתידי.

על סף הפריצה לשוק

חברת Eye-Net הוקמה לפני שנתיים כפרוייקט בתוך חברת Foresight המפתחת פתרונות חישה והתראה לכלי-רכב אוטונומיים. בחודש מאי 2018 היא הפכה לחברה עצמאית בבעלות Foresight, ומעסיקה כיום 12 עובדים. עד היום הושקעו כ-3 מיליון דולר בפיתוח הטכנולוגיה. היום, כאשר הטכנולוגיה נמצאת בשלבי ההכנה האחרונים לקראת השקה עולמית, החברה נמצאת בתהליך של גיוס הון ממשקיעים אסטרטגיים. המטרה היא לגייס כ-3 מיליון דולר שיאפשרו להפעיל את החברה לפחות לאורך 18 החודשים הקריטיים הניצבים בפניה, שבהם היא תפיץ את ערכת הפיתוח והאפליקציה, כדי להגיע לרמת שימוש מאסיבית.

לדברי, דרור אלבז, החברה מבצעת אופטימיזציה של המערכת בעקבות קבלת נתוני הניסוי שבוצע בחודש שעבר, אולם התמונה הכללית שהיא שהמערכת מוכנה לשימוש: "אספנו דגימות לאורך נסיעות באורך של 754,000  קילומטר, קלטנו 34 מיליון נקודות GPS, ועקבנו אחר 35,000 אלף שעות של אובייקטים בתנועה. 68 ג'יגה של אינפורציה. ה-Uptime היה מאה אחוז, בלי נפילות. איתרנו באגים ותקלות ב-1.48%מהמכשירים, זה נמוך מאוד. במהלך הניסוי הפקנו 5 התראות, שככל הידוע לנו היו התראות אמת".

פודקאסט Techtime: האנשים שמאחורי הטכנולוגיה. תוכנית מס' 1, אוגוסט 2019

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ

ג'וגאנו מראש העין פיתחה את פלטפורמת Digital World, המשלבת בין גופי תאורת לד דינמיים לבין רשת תקשורת ומספקת תשתית יעילה וחסכונית ליישומי עיר חכמה. בשיחה איתו, מספר בן שמואל כיצד הפלטפורמה עשויה לפתור כמה מהמחסומים המעכבים כיום את התפתחות תחום העיר החכמה, מהו עומק שיתוף הפעולה עם קואלקום, ומדוע הערים באמריקה הלטינית להוטות לאמץ את הרעיון.

חברת היילו מתל אביב פיתחה שבב בינה מלאכותית (AI) יעיל במיוחד המאפשר ליישם רשתות נוירונים במכשירי קצה כמו סמארטפונים, אבזרי IoT, מכוניות אוטונומיות ועוד. בשיחה איתו, באום מספר על הצורך הגובר לבצע פעולות עיבוד בקצות הרשת, על רשתות נוירונים וכיצד עומדים ביצועי השבב של היילו בהשוואה לטכנולוגיה המתחרה של אנבידיה.

הריאיון עם אבי באום מתחיל בדקה 9:45

 

או בלינק ישיר: youtube

משרד הביטחון משיק תוכנית לטיפוח חברות סטארט-אפ

מפא"ת והכלכלן הראשי במשרד הביטחון משיקים את INNOFENSE, תכנית חדשנות למיזמים טכנולוגיים במגזר האזרחי והביטחוני, שמטרתה קידום, פיתוח והטמעה של טכנולוגיות חדשניות בתחום הבטחון, באמצעות חיזוק הקשר בין השוק האזרחי והשוק הביטחוני. מרכז החדשנות החדש יאפשר למפא"ת וזרועות צה"ל לחבר טכנולוגיות מהעולם האזרחי לשימוש ביטחוני.

התכנית מופעלת על-ידי שתי חברות: חברת iHLS, שהיא מאיץ סטרטאפים בתחום הביטחון והגנת המולדת, וחברת SOSA, שהיא רשת חדשנות המפעילה מרכזים בארץ ובחו"ל, והפעילות בה תנוהל על-ידי SOSA HLSTechלצורך התוכנית, גיבש הכלכלן הראשי במשרד הביטחון מודל התקשרות חדש מול חברות הזנק, המאפשר ליזמים לפעול בגמישות ונגישות מירבית למשרד הביטחון וצה"ל.

בסבב הראשון של התוכנית יגויסו מספר מיזמים למשך שישה חודשים, וכל מיזם יזכה למענק של 200 אלף שקל ולליווי ותמיכה עסקית שיקבל מהחברות המפעילות את התוכנית (SOSA ו-iHLS). השירותים כוללים סיוע בשלב גיבוש הרעיון, הוכחת יכולת טכנולוגית, פיתוח עסקי, חדירה לשוק, ייעוץ משפטי וובניית קשרים עסקיים (נטוורקינג). בנוסף, החברות יקבלו חונכים ומלווים, בהם אנשי מו"פ ממפא"ת ונציגים מהזרוע הרלוונטית בצה"ל.

הממסד הביטחוני פותח את הדלת בפני רעיונות חדשים

התוכנית פונה למיזמים בעלי שימוש דואלי, אזרחי וביטחוני, במטרה לאפשר להם להתרחב בעתיד לשווקים נוספים. משרד הביטחון יוכל לעשות שימוש במידע לשם בדיקת הטכנולוגיה, אולם לא ייכנס כבעל מניות או בעל זכויות בקניין הרוחני של החברות. הפעילות מול משרד הביטחון לא תגביל את היזמים בפעילותם העסקית בארץ ובחו"ל.

ראש מפא"ת במשרד הביטחון, תא"ל במיל. ד"ר דני גולד, אמר שמרכז החדשנות החדש יהיה האכסניה המקצועית והטכנולוגית של כל רעיון או יוזמה דואלית בשוק האזרחי התחרותי. מנהל משותף ב-SOSA HLSTech, דודי רוקח, אמר שהטכנולוגיה האזרחית המפותחת מחייבת ארגונים ביטחוניים לנקוט במדיניות של חדשנות פתוחה כדי לא להישאר מאחור.

מיטל קרן בן-דב , מייסדת ושותפה ב-iHLS, אמר שחברת iHLS היא קבוצת מדיה מהמובילות בעולם בתחום ה-HLS ובעלת אתר אינטרנט בעל עשרות אלפי מנויים מהעולם. "אנחנו מקבלים פניות מכל העולם של גופים המביעים עניין בטכנולוגיה הישראלית. בשנים האחרונות מפעילה החברה אקסלרטור ייעודי בתחום טכנולוגיות HLS, אשר זוכה לביקוש רב". 

סרגון צוללת בנסד"ק: תחזית קודרת של המנכ"ל על השוק ההודי

בשבוע שעבר דיווחה סרגון (Ceragon) שהיא קיבלה חלק מההזמנות של מפעילות תקשורת בהודו שהתעכבו כמעט שנה שלמה, אלא שאתמול בערב (ב') הזהיר נשיא ומנכ"ל החברה, עירא פלטי (בתמונה למעלה), שהקשיים בשוק ההודי עשויים להימשך עוד מספר רבעונים. החברה דיווחה על מכירות בהיקף של 74 מיליון דולר, המבטאות ירידה של 17.4% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי הצטמצם מ-3.2 מיליון דולר ב-2018 לכ-800 אלף דולר השנה. בתגובה לדברים שנאמרו בשיחת ועידה עם אנליסטים, ירדה מניית החברה בנסד"ק בכ-8.4%.

מנוע צמיחה או מנוע צניחה?

הודו היא אחד משוקי המפתח של סרגון ומנוע צמיחה מרכזי של החברה בשנים האחרונות, וזאת על רקע המעבר המואץ לרשתות דור רביעי במדינה. ב-2018 היה אחראי השוק ההודי לכ-130 מיליון דולר מכלל הכנסותיה של סרגון (343 מיליון דולר). ואולם, ב-2019 כמעט ופסק צבר ההזמנות מצד מפעילות התקשורת בהודו. אם במחצית הראשונה של 2018 הסתכמו ההזמנות מהודו בכ-80 מיליון דולר, במחצית הראשונה של 2019 הסכום הגיע ל-18 מיליון דולר בלבד. 

בסרגון הבהירו כי המגמה אינה נובעת מנטישת לקוחות אלא מבעיות מבניות שמאפיינות את שוק התקשורת ההודי, מתהליכי רה-ארגון וגיוס הון של מפעילות התקשורת, ומכך ששנת התקציב בהודו מתחילה באפריל. ואולם כעת, מוד פלטי שהסחבת נמשכת הרבה מעבר למשוער. "דפוסי ההזמנה מהודו תמיד היו הפכפכים, ואין זה בלתי-שכיח שמפעילות תקשורת בהודו מפחיתות או משהות לחלוטין את הזמנותיהן, בייחוד לאחר תקופה של פריסה אגרסיבית. אך לא ציפינו שסדרת ההזמנות הגדולה הבאה תתעכב עד הרבעון השלישי של השנה".

מפעילות הסלולר לוחצות על הממשלה

פלטי מעריך כעת כי מדובר בגורמים עמוקים יותר, שעשויים להוביל לחולשה גם לאורך שנת 2020. "לאחרונה הצהירה חברת Reliance Jio (חברת הסלולאר הגדולה בהודו והשלישית בגודלה בעולם) שבכוונתה לצמצם את קצב ההוצאות, ואנחנו סבורים כי זה קשור למחירי המינימום שקבעה ממשלת הודו לקראת המכרז הקרוב על תדרי הדור החמישי, שבעיני המפעילות הם גבוהים מדי".

כמפעילת הסלולאר הגדולה במדינה, המדיניות של ג'יו צפויה להכתיב גם את התנהלותן של יתר השחקניות בשוק. באחרונה התפרסמו דיווחים בתקשורת ההודית כי בעקבות רף המחירים, חברת הטלקום ההודית Bharti, המשתפת פעולה עם Vodaphone בשוק ההודי, אינה מתכוונת לגשת למכרז, מה שמעמיד את עצם קיומו בסימן שאלה. נראה, אם כן, שהנסיגה בקצב פריסת רשתות הדור הרביעי במדינה מהווה מנוף לחץ מצד מפעילות הסלולאר על הממשלה להפחית את מחירי הספקטרום של הדור החמישי.

פטה מורגנה אלחוטית

כזכור, לפני מספר שבועות דיווחה סרגון שקיבלה חלק מההזמנות שהתעכבו, בהיקף של 19 מיליון דולר, ושהיא צפויה לקבל סדרת הזמנות נוספת ברבעון השלישי. כעת מתברר שזה לא היה זה סימן לפתיחת צוואר הבקבוק, אלא להיפך. "האינדיקציה המוחשית ביותר להיחלשות בשוק הגיעה כאשר קיבלנו לפני מספר שבועות את ההזמנות, שהיו נמוכות משמעותית מכפי ששיערנו בתחילת השנה. בתוך כך, קיבלנו אינדיקציה שאנחנו צפויים לקבל בהמשך השנה עוד סדרה של הזמנות, אך גם היא תהיה בהיקף דומה להזמנה הראשונה."הנתח שלנו בשוק ההודי נותר כשהיה, אך אנחנו מתחילים לזהות חולשה שעשויה להימשך מספר רבעונים. לאור זאת, הירידה בהכנסות מהשוק ההודי ב-2019 עשויה להגיע ל-50%," סיכם פלטי.

סרגון מספקת פלטפורמת תמסורת אלחוטית בעיקר בתדרי מיקרוגל לתשתיות הרשת של ספקיות תקשורת. הלקוחות המרכזיים שלה כיום הן חברות סלולריות המשדרגות את הרשתות שלהן מהדור השלישי לדור הרביעי, כמו הודו ואמריקה הלטינית, שממנה התקבלה לפני כחודש הזמנה בהיקף של 14 מיליון דולר לשידרוג תשתית סלולרית לדור הרביעי. שוק היעד העתידי המרכזי שלה ממוקד בתהליך שדרוג הרשתות אל טכנולוגיית הדור החמישי, המתחיל כעת בעיקר בצפון אמריקה.

וויביט-ננו ו-XTX הסינית חתמו על שיתוף פעולה

חברת וויביט-ננו (Weebit Nano), המפתחת זיכרון מסוג ReRAM, חתמה עם XTX Technology, יצרנית סינית של זיכרונות פלאש, על מזכר הבנות לבחינת שילוב הטכנולוגיה של וויביט-נאנו במוצריה של XTX. בנוסף, שתי החברה יבחנו שיתוף פעולה ברמה השיווקית בשוק הסיני. סין היא צרכנית השבבים הגדולה בעולם. וויביט-נאנו, המתכננת להתחיל במסחור המוצר שלה ב-2021, דיווחה לפני מספר שבועות על מגעים מתקדמים עם יצרנית זיכרונות בינונית בדרום קוריאה.

XTX, אשר נוסדה ב-2004, מייצרת מגוון זיכרונות פלאש בלתי נדיפים לכ-2,000 לקוחות בסין וברחבי העולם בתחומי האלקטרוניקה הצרכנית, מערכות תעשייתיות משובצות ורשתות תקשורת. בוויביט-ננו ציינו כי שיתוף הפעולה נובע מתוך הרצון של XTX לשלב כיום טכנולוגיות חדשות במוצריה, וזאת כדי לתת מענה לדרישות ההספק, הקיבולת והמהירות של היישומים המתקדמים שמתחילים לצאת כיום לשוק.

קובי חנוך, מנכ"ל וויביט-ננו: "XTX היא ספקית מובילה של זיכרונות פלאש, גם בסין וגם בעולם, וזיהינו ביחד את הפוטנציאל של שיתוף פעולה כדי להשתמש בטכנולוגיה שלנו כדי להחליף חלק ממוצרי XTX שמתבבסים על טכנולוגיות מיושנות שהגיעו לקצה גבול הקיבולת שלהם."

מרק לונג, מנכ"ל XTX: בדקנו המון טכנולוגיות חדשניות מתוך כוונה לשדרג או להחליף חלק מהמוצרים שלנו, ואנחנו מאמינים שטכנולוגיה ה-ReRAM של וויביט-ננו עשויה לאפשר לנו לעשות זאת."

שוק היעד הראשון: מערכות משובצות

וויביט-ננו מפתחת זיכרון מסוג חדש הקרוי ReRAM (Resistive Random Access Memory), אשר משלב בין היתרונות של זיכרונות בלתי נדיפים (פלאש) ושל זיכרונות נדיפים (DRAM): בלתי נדיף, מהיר, פועל בהספק נמוך ובעל מחזור חיים ארוך. לפי החברה, אב-הטיפוס שלה מהיר פי 1,000 מזיכרון פלאש ופועל בהספק נמוך פי 1,000, ומיועד לתת מענה לצרכים העתידיים של תעשיית האלקטרוניקה לזיכרונות מהירים, חסכוניים באנרגיה ובעלי קיבולת גבוהה ליישומים מתחומי ה-IoT, בינה מלאכותית, מרכזי מידע ועוד.

החברה כבר השלימה החברה פיתוח של אב-טיפוס של זיכרון ReRam במערך של 1 מגה-ביט (1Mb), כלומר מיליון תאי זיכרון עובדים בגיאומטריה של 40 ננומטר. אב-טיפוס זה כבר תואם את הפורמט של הזיכרונות הקיימים בשוק המשמשים בסמרפונים, מחשבים נייחים והתקני אחסון. בחברה הצהירו בעבר כי הם פועלים לפיתוח אב-טיפוס בגיאומטריה של 28 ננומטר על פרוסות של 300 מילימטר. כעת מודיעה החברה שהיא ממשיכה בכיוון זה, אך בעדיפות משנית וזאת מאחר שהלקוח הספציפי אינו נדרש לתצורה הזו.

סינופסיס רוכשת את קיוטרוניק הגרמנית

חברת Synopsis, הנחשבת לאחת המובילות בעולם בתחום התכנון האלקטרוני (EDA), הודיעה בסוף השבוע כי חתמה על הסכם לרכישת חברת QTronic הגרמנית, המפתחת כלי סימולציה ובדיקה ליצרניות רכב וספקיות משנה המפתחות תוכנות ומערכות לרכב. סינופסיס לא חשפה את סכום העסקה, אך הדגישה כי לא מדובר בסכום מהותי עבורה וכי היא צפויה להסתיים ברבעון הרביעי של השנה בכפוף לאישורים הנדרשים.

ככל שתוכנות לתחום האוטומוטיב נהיות מורכבות יותר, יצרניות רכב וספקיות משנה מסתמכות יותר ויותר על סביבות פיתוח ובדיקה וירטואליים, וזאת כדי להאיץ את זמן היציאה לשוק. קיוטרוניק, שנוסדה ב-2006, מפתחת פתרונות אימות לתוכנות בתחום האוטומוטיב. מוצרי הדגל של החרבה הם ה-Silver, פלטפורמה וירטואלית המדמה את יחידות הבקרה האלקטרוניות ברכב (ECU) ומאפשרת  לבצע את תהליך הפיתוח באופן וירטואלי וחוסכת את הצורך בנסיעות מבחן ומבדקים פיזיים. המוצר השני הוא ה-TestWeaver, פלטפורמת בדיקה חכמה הכוללת מאגר גדול של מקרי מבחן.בסינופסיס מציינים כי הרכישה תאפשר לחברה להציע ללקוחות בתחום הרכב פתרונות מקיפים יותר לפיתוח תוכנות ומערכות לרכב.

מנהל חטיבת האימות בסינופסיס מנוג' גאנדי, אמא "הרכישה הזו מחזקת את מעמדנו בתחום הפרוטוטייפינג הווירטואלי ותאפשר לחברות רכב לפתח תוכנות בצורה פשוטה, מהירה וטובה יותר."

מנוע הצמיחה של שוק השבבים

תחום הרכב הפך בשנים האחרונות למנוע הצמיחה הבולט בתעשיית השבבים מבחינת קצב הגידול השנתי. על פי חברת המחקר IC Insights, ב-2022 תעשייה הרכב תהווה כבר 10% מתעשיית השבבים כולה. תכולת הרכיבים האלקטרוניים במכונית גדל בשנים האחרונות באופן משמעותי, וזאת עם שילובן של מערכות סיוע לנהג (ADAS), מערכות תקשורת בין רכבים (V2V), ויישומי בטיחות, נוחות, בידור ותקשורת. שתי מגמות נוספות, שצוברות תאוצה, צפויות לתת דחיפה נוספת לשוק: פיתוח טכנולוגיות של נהיגה אוטונומית, המחייבות מערכות חישה מתקדמות ומחשוב עתיר ביצועים, והמעבר ממנועי בעירה פנימית המתבססים על בנזין ודיזל, למכונית חשמלית, שכוללת מטען גדול יותר של רכיבים חשמליים ואלקטרוניים, ובעיקר הסוללה הראשית.

על פי Lam Research, החלק היחסי של הרכיבים האלקטרוניים מהעלות הכוללת של מכונית עלה בעשור האחרון מ-18%-20% ל-40%-45%. עבור תעשיית הסמיקונדוקטור הדבר מתבטא בדרישה גבוהה יותר מצד יצרניות הרכב וספקיות של מערכות לרכב לשבבים אנלוגים, מיקרו-בקרים, זיכרונות וחיישנים.

נובה הציגה מפת דרכים להתמודדות עם ההשפעה השלילית של שוק הזיכרונות

יצרנית ציוד הבדיקה והמטרולוגיה מרחובות, חברת נובה מכשירי מדידה (Nova), היא אחת הנפגעות הישראליות הבולטות מהמשבר המתפתח בשוק הזיכרונות העולמי. המשבר, שהביא לירידת מחירים של הרכיבים, התפתח לכדי ירידה בהיקף ההשקעות בציוד ייצור, והדבר בא לביטוי ישיר בתוצאות העסקיות של נובה. שוק הזיכרונות הוא שוק היעד המרכזי של נובה, וברבעון השני היווה כ-65% מהכנסותיה, כאשר יתר ההכנסות הגיעו מתחום חברות ייצור השבבים (Foundry).

התוצאה: ברבעון השני של 2019 ירדו מכירותיה בכ-10% בהשוואה לרבעון הראשון של השנה, והסתכמו ב-51.1 מיליון דולר. מדובר בירידה של כ-21% בהשוואה לרבעון השני של 2018. עם זאת, יש לציין כי ההכנסות תאמו את הגבול העליון של תחזית החברה, ועל כן השוק הגיב יחסית בחיוב לדו"ח. הרווח הנקי (על בסיס GAAP) הסתכם ב-6.5 מיליון דולר, בהשוואה ל-7.8 מיליון דולר ברבעון הקודם ו-11.8 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. שיעור הריווחיות ירד מ-58% ברבעון המקביל ב-2018 ל-55% ברבעון האחרון. לאור תחזית המכירות הרחבה של החברה לרבעון הבא, בטווח של 46-54 מיליון דולר, ניתן לצפות שמגמת הירידה במכירות עשויה להימשך גם ברבעון הבא.

בשיחת הוועידה שבעקבות פרסום הדו"ח הרבעוני, הסביר מנכ"ל ונשיא נובה, איתן אופנהיים, שהיקף ההשקעות בתעשיית השבבים מושפע מאוד מהירידה בהשקעות בשוק זיכרונות ה-DRAM וה-NAND.  "אנחנו צופים שהחולשה הנוכחית תשתפר במהלך 2020, בזכות שיפור ברמות המחירים והמלאים. לצד זאת, אנחנו מזהים שיפור בבביקוש לרכיבים לוגיים מצד קבלניות הייצור. זה אמנם לא בהכרח יקזז את הירידה בשוק הזכרונות, אך אנחנו נערכים להגברת המשלוחים של ציוד לקווי ייצור ב-5 וב-7 ננומטר ברבעון הרביעי" .

מפת הדרכים הטכנולוגית של נובה

החולשה בשוק הזיכרונות צפויה להימשך עוד מספר רבעונים. כדי להתמודד עם המצב הזה, החברה משקיעה כיום מאמצים בפיתוח מנועי צמיחה טכנולוגיים חדשים. בשיחת הוועידה הציג אופנהיים שורה של יעדים שנועדו למנף את הטכנולוגיה של נובה בתחום בקרת החומרים והמדידה האופטית.

אופנהיים: "מפת הדרכים שלנו כוללת שלושה מרכיבים: שילוב בין רגישות החומרה עם פתרונות למידת מכונה כדי לשפר את הלמידה והחיזוי, פיתוח שיטות מטרולוגיה שיאפשרו מדידה בקו הייצור במקום מדידה איטית ויקרה במעבדה, והשקעה אגרסיבית במטרה להוביל את תחום בקרת החומרים המסתמן כאחת ממגמות המעבר המרכזיות של השנה. אנחנו סבורים כי חשיבותה של בקרת החומרים תלך ותגדל עם הפיתוח של גיאומטריות חדשות (מיזעור)". 

שתי המלצות קנייה

למרות הירידה בהכנסות ברבעונים האחרונים, נובה קיבלה בסוף השבוע שתי המלצות קנייה מאנליסטים בבתי ההשקעות Stiefel ו-Lake Street. בשתי ההמלצות הדגישו האנליסטים כי למרות מגמת הירידה הנוכחית, נובה נמצאת בעמדה טובה לחזור למסלול הצמיחה בהמשך הדרך, וזאת לאור תמהיל הלקוחות המאוזן שלה, דריסת הרגל הגדולה שלה בשוק הזיכרונות בסין והמערכות החדשות שלה, אשר מיועדות לרכיבים מתקדמים בגיאומטריות החדשות של 7 ו-5 ננומטר.

סולאר-אדג': זינוק במכירות והקמת קווי ייצור

חברת סולאר-אדג' (SolarEdge) מהרצליה ממשיכה לצמוח בקצב מהיר בשוקי המפתח שלה באירופה ובארצות הברית. החברה סיימה את הרבעון השני של שנת 2019 עם הכנסות שיא בהיקף של 325 מיליון דולר, המייצגות גידול של 20% במכירות בהשוואה לרבעון הקודם (שהיה בפני עצמו רבעון שיא) וצמיחה של 43% במכירות בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.

בעקבות הדו"ח הרבעוני זינקה מניית החברה בנסד"ק בכ-24% והביאה אותה לשווי שוק של יותר מ-3.7 מיליארד דולר – בהשוואה לשווי שוק של כ-3 מיליארד דולר ערב פתיחת המסחר. בשיחת ועידה עם משקיעים לאחר פרסום הדו"ח הרבעוני, גילה המנכ"ל גיא סלע שכדי לעמוד בביקושים הגבוהים למוצריה, החברה הגדילה את תפוקת הייצור שלה ב-25%, ברבעון השני לבדו.

סלע: "הצמיחה המהירה במכירות חייבה אותנו להגדיל את כושר הייצור בקצב מהיר בהרבה מכפי שצפינו". לפני מספר חודשים היא גם החלה בהקמת מפעל ייצור נוסף בווייטנאם במטרה לנתב לשם חלק מהייצור שכעת מתבצע במפעל בסין, ולהימנע מהמס המוטל על מוצרים סינים הנכנסים לארצות הברית. החברה צופה כי המפעל יתחיל בייצור המוני כבר ברבעון הנוכחי.

חלקה של אירופה בתמהיל המכירות של סולאר-אדג' עלה ברבעון האחרון לשיא של 48%, עם מכירות חזקות בפולין, הולנד, שבדיה, שווייץ וגרמניה. משקלו של השוק האמריקאי שבעבר תפס יותר ממחצית ממכירות של החברה, ירד ברבעון השני ל-41% מההכנסות. תחזית החברה לרבעון השלישי היא של צמיחה נוספת במכירות, לטווח לטווח של 395-410 מיליון דולר.

תחומי פעילות חדשים

לצד הצמיחה המרשימה בשוק הסולארי העולמי, סולאר-אדג' מצויה בתהליך כניסה לתחומי פעילות חדשים באמצעות רכישת חברות. בשנה האחרונה היא רכשה שלוש חברות שיהיו בסיס הכניסה שלה לתחומים חדשים: בינואר 2019 היא השלימה את רכישת S.M.R.E. Spa האיטלקית, המייצרת מערכות הספק ורכיבים לכלי-רכב חשמליים, ואת רכישת חברת קוקאם (Kokam) הדקוריאנית, המייצרת סוללות ליתיום-יון. במאי 2018 רכשה היא את גמאטרוניק הישראלית, המייצרת מערכות אל-פסק (UPS).

בעקבות העיסקאות האלה החלה סולאר-אדג' לסווג את הכנסותיה בדו"חות הפיננסיים לשתי קטגוריות: המגזר הסולארי והמגזרים הלא-סולאריים. ברבעון השני ההכנסות מן התחומים הלא-סולאריים הסתכמו ב-18.3 מיליון דולר, בהשוואה ל-18.8 מיליון דולר ברבעון הראשון. יש לציין שהחברות שנרכשו הן חברות קטנות יחסית ותהליך האינטגרציה שלהן נמצא עדיין בראשיתו. סולאר-אדג' העריכה שרק בשנת 2020 תהיה לה אינדיקציה ברורה יותר באשר לפוטנציאל העסקי של תחומי הפעילות החדשים.

מפעל חדש לייצור סוללות בדרום קוריאה

בהקשר זה, גילה סלע במהלך השיחה, כי החברה מקימה כעת בדרום קוריאה מתקן חדש לייצור סוללות במסגרת הפעילות של קוקאם. עלות הקמת המפעל נעה בין 50-60 מיליון דולר והתפוקה שלו בשלב ראשון אמורה להיות בין 1-1.8 ג'יגה-וואט, עם אפשרות הרחבה ל-2.5-3 ג'יגה-וואט. "ההוצאות ייזקפו ב-18-24 חודשים הבאים. אנחנו נייצר בעצמנו חלק מהציוד שיותקן המפעל החדש, וחלק נרכוש מיצרנים חיצוניים".

למרות מלחמת הסחר המתעצמת – הכנסות שיא לקמטק

יצרנית ציוד הבדיקה והמטרולוגיה קמטק (Camtek) מדווחת על הכנסות שיא ברבעון השני. החברה מסבירה כי הטכנולוגיה המתקדמת שלה מסייעת לה לחדור לקווי הייצור החדשניים הביותר בתחומי הזיכרונות, הדור החמישי, המצלמות והבינה המלאכותית, אך גם מזהירה כי מלחמות הסחר המחריפות והתנאים המקרו-כלכליים ממשיכים להכביד על תעשיית השבבים. אמש (ג'), לאחר פרסום הדו"ח, עלתה מניית החברה במסחר בנסד"ק ב-3.89% והיא נסחרת בשווי שוק של 341.7 מיליון דולר.

הכנסות קמטק ברבעון השני הסתכמו ב-34.3 מיליון דולר, גידול של 12% בהשוואה לרבעון המקביל. בסיכום המחצית הראשונה של השנה, הכנסות החברה הסתכמו ב-68.3 מיליון דולר, גידול של 18% בהשוואה למחצית הראשונה של 2018, שהיתה שנת שיא בתעשיית השבבים העולמית.

עם זאת, למרות תוצאות השיא, בקמטק מביעים זהירות לגבי המחצית השנייה של השנה. בשיחת הוועידה עם המשקיעים אמר מנכ"ל החברה רפי עמית, "2019 היא שנה מאתגרת עבור התעשייה, הן על רקע הירידה בביקושים למוצרי הקצה והן על רקע המשך מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין ובין יפן ודרום קוריאה." עמית מסביר כי על רקע אי הוודאות בשוק, לקוחות החברה מעדיפים לבצע הזמנות רכש לטווח הקצר. בעקבות כך, בקמטק העמידו את תחזית ההכנסות לרבעון הבא על 31-33 מיליון דולר, מתחת לתחזיות המוקדמות של האנליסטים.

ההזמנה מיצרן ה-DRAM תגיע ל-20 מיליון דולר

בקמטק מייחסים את הצלחת החברה להגדיל את ההכנסות למרות תנאי השוק הלא מיטביים ביתרון הטכנולוגי שלהם והפתרונות המתקדמים שלהם לתחומים כגון מארזים מורכבים, דור חמישי וחיישני CMOS לסמרטפונים. עמית: "בתעשייה שלנו הביקוש מונע לא רקע על ידי הגידול בתפוקה, אלא גם על ידי החדרת טכנולוגיות חדשות, כפי שמשתקף בתוצאות שלנו למחצית הראשונה של השנה."

אחת המגמות המרכזיות שתורמות להכנסות קמטק היא המעבר בתחום הזכרונות למארזים מורכבים. לא מכבר דיווחה קמטק על קבלת הזמנה מיצרן זיכרונות DRAM מוביל למכונות מדידה ובידקה בהיקף של 7 מיליון דולר. בשיחת הוועידה עדכן עמית כי ההזמנה עשויה בסופו של דבר לגדול לכדי 20 מיליון דולר.

אחד היעדים האסטרטגיים שמסמנת כעת החברה הוא הרחבת דריסת הרגל שלה בתחום ה-RF, בייחוד על רקע המעבר ההדרגתי לתשתיות דור חמישי. משיחת הוועידה עולה כי החברה התקינה באחרונה ציוד בדיקה במספר אתרים של יצרן רכיבי RF מוביל לתמיכה בקווי ייצור של רכיבים לדור החמישי. "זה צפוי להיות סגמנט חשוב עבורנו, ואנחנו צופים הזמנות למספר מכונות ממספר לקוחות, מה שיתרום לתוצאות חזקות ב-2020."

למרות מלחמת הסחר, הצמיחה של תעשיית השבבים המקומית בסין מגדילה את הנתח של השוק הסיני בתמהיל המכירות של קמטק. ההזמנות של קמטק מסין מגיעות מתחום המארזים המתקדמים, לקוחות חודשים עבור מכונות front-end ו-macro, וגם לקוחות שפותחים מתקני ייצור חדשים ורוכשים מקמטק את הציוד הראשוני. "השוק הסיני ממשיך להגביר את התפוקה, ואנחנו צופים כי המגמה הזו תימשך גם במחצית השנייה של השנה".

בירד תגן על מסוקי האו"ם בפני טילי-כתף

בתמונה למעלה: מסוק Mi-17 של האו"ם במשימת שמירת שלום באפריקה, המצוייד במערכת ההגנה של חברת בירד. צילום: בירד

חברת Bird Aerosystems מהרצליה תספק מערכות הגנה בפני טילי קרקע-אוויר (AMPS) לכוח המשימה האווירי המיוחד של האו"ם הפועל באפריקה. במסגרת ההזמנה, בירד תצייד את צי מסוקי Mi-17 מתוצרת רוסית של האו"ם, במערכת AMPS-MV, המזהה, מאמתת ומיירטת איומים קרקעיים כמו טילי-כתף מונחי חום, תוך התערבות מינימלית מצד הטייס.

המערכות החדשות כוללות גם את חיישן MACS הייחודי של החברה, המבצע בו זמנית גם את פעולת האימות, גם את פעולת המערב וגם את פעולת כיוון אמצעי היירוט, לאחר שמתקבלת הראה ראשונית מהחיישן האלקטרו-אופטי של המערכת. בכך המערכת מפחיתה את התראות השווא לרמה כמעט אפסית. אפריקה היא אחד מאזורי הסכסוך המסוכנים ביותר שבהם פועלים כוחות שמירת השלום של האו"ם. האיום המוחשי ביותר שמולו מתמודדים כלי-הטיס של האו"ם באזור הינו ריבוי של טילי-כתף מונחי חום המגיעים למיליציות המקומיות בעיקר מהמזרח התיכון. 

טכנולוגיה ישראלית חדשה

מערכת AMPS-MV של בירד פועלת בשלושה שלבים. בשלב הראשון, חיישן אלקטרו-אופטי פסיבי מזהה את החתימה האולטרה-סגולית (UV) של טיל-כתף הנורה מהקרקע, ומייצר התראה ראשונית. כדי להתמודד עם התראות שווא רבות המאפיינות מערכות AMPS המבוססות על חיישן יחיד, בירד הטמיעה בפתרון שלה מערכת נוספת בשם MACS, המנצלת את אפקט דופלר כדי לוודא שמדובר בטיל מתקרב, ולעקוב אחר כיוונו. רק לאחר אימות האיום, המערכת מפעילה את אמצעי ההגנה שנבחרו בהם: נורים, פיזור מוץ או שימוש בשבש לייזר.

החברה מסרה ששילוב מערכת MACS להפחתת התראות השווא, סייע לה לעמוד בתקנים המחמירים של רשויות התעופה בארצות הברית ובאיחוד האירופי (EASA/FAA) והוביל לבחירתה על-ידי כוחות נאט"ו והאו"ם. שיתוף הפעולה בין בירד לאו"ם החל בשנת 2010, כאשר החברה בירד ציידה מסוקים מדגם BK-117, ששימשו לשינוע אנשי או"ם, במערכות הגנה כנגד טילים. בשנת 2015 היא קיבלה בירד הזמנה נוספת מהאו"ם, להטמעת מערכת ההגנה במסוקי האו"ם באפריקה. גם המערכות הללו כללו את רכיב MACS, שהושק בשנת 2013.

MetoMotion פיתחה רובוט לחממות ירק

חברת MetoMotion ממשגב, המשתייכת לקבוצת טרנדליין, פיתחה מערכת רובוטית רב-משימתית לחממות גידול ירקות, המסוגלת לבצע באופן אוטומטי מטלות כמו קצירה, גיזום, האבקה, פיקוח ועוד, ובכך לחסוך משמעותית בעלויות כוח העבודה. החברה הודיעה בשבוע שעבר על השלמת סבב גיוס ראשון בסך של 1.5 מיליון דולר, בהובלת חברה הולנדית מובילה בתעשיית החממות, ששמה לא נמסר. MetoMotion תשתמש בכספי הגיוס כדי להתחיל ולשווק את המערכת הראשונה, המותאמת לקציר עגבניות.

עלות כוח העבודה מהווה בין 50%-30% מכלל ההוצאות של בעל חממת גידול. בנוסף, חממות גידול מתמודדות בשנים האחרונים עם מחסור בידיים עובדות ובעובדים מיומנים, בעיקר במדינות מפותחות, ובתעשייה מחפשים פתרונות שיכניסו יותר אוטומציה לתחום, שנסמך עדיין במידה רבה על ידיים אנושיות.

המערכת של MetoMotion, הקרויה GRoW, מתבססת על מערכת ראייה ממוחשבת תלת-ממדית, היודעת לזהות באמצעות אלגוריתמים של ראיית מכונה את הירק הבשל ולהבדיל בין חלקיו השונים של הצמח. מספר זרועות הניתנות להתאמה לפי המשימה, אשר בקצותם מותקן מכשיר ייעודי לביצוע הקציר מבלי לפגוע בפרי, ומערכת אריזה מובנית לאיסוף הירקות. המערכת כולה יושבת על כלי רכב בלתי מאויש הנסוגל להתנייד באופן אוטונומי בחממה ולפעול 24 שעות ביממה.

כאמור, המערכת הראשונה מיועדת לבצע קציר של עגבניות בשלות, אך בחברה מתכוונים להתאים את המערכת לביצוע מטלות נוספות ולירקות נוספים כמו מלפפונים, פלפלים, קישואים ועוד. בחברה הציבו את צפון אירופה היעד הראשוני של החברה, וזאת בשל הנכונות של המגדלים במדינות הללו לאמץ פתרונות אוטומציה מתקדמים. להערכת החברה, השוק הפוטנציאלי במדינות הללו למערכות שלה נאמד במיליארד דולר. כמו כן, להערכת החברה המגל יוכל להחזיר את ההשקעה ברכישת המערכת תוך שלוש שנים.

מנכ"ל החברה עדי ניר ציין כי החברה ההולנדית שהובילה את הגיוס הינה בעלת משאבים וידע רב בתעשיית החממות. "זה יעזור לנו להתאים את המערכות שלנו לצרכי השוק ולתת ערך מוסף למגדלים." 

סרגון נערכת למכרזי הדור החמישי בהודו

בחודש שעבר דיווחה סרגון (Ceragon) על עיכוב ממושך מהצפוי בהזמנות המשך שהיו אמורות להתקבל ממפעילות תקשורת בהודו, אחד משוקי היעד המרכזיים של החברה ושוק המובייל הצומח בעולם. העיכוב, שנגרר כבר כשנה בשל סחבת בירוקרטית, אף גרם למחיקה של כ-20 מיליון דולר בהכנסות החברה ברבעון השני ולירידה חדה בערך המניה בנסד"ק.

היום מודיעה החברה כי קיבלה חלק מן ההזמנות שהתעכבו התקבלו כעת במסגרת סדרת הזמנות חדשה בהיקף של 19 מיליון דולר ממספר מפעילי תקשורת גדולים בהודו לפלטפורמת התמסורת האלחוטית של החברה, ה-IP-20, כחלק מהרחבת כיסוי רשתות דור רביעי במדינה. אספקת הזמנות אלו תחל ברבעון השלישי, כשמרבית ההכנסות הקשורות בהזמנות אלו צפויות להיות מוכרות ברבעון השלישי. יתרת ההכנסות צפויה להיות מוכרת לפני תום 2019.      

במסר למשקיעים הדגיש מנכ"ל החברה, עירא פלטי, את מעמדה האיתן של החברה בשוק התקשורת ההודי. "לאורך חמש השנים האחרונות, סרגון תומכת בפריסה הנמרצת של רשתות 4G  בהודו. הפתרונות שלנו פרוסים בפריסה ארצית, ומאפשרים למפעילי התקשורת בהודו לספק שירותי 4G מאד מהירים. במהלך המחצית השנייה של 2019 אנו מצפים לקבלת הזמנות נוספות, שהינן חלק מקבוצת ההזמנות שהתעכבו, לעומת ציפיותינו המקוריות".

נערכים כבר לדור החמישי

אף כי המדינה טרם השלימה את המעבר לרשתות הדור הרביעי, הרשויות הממשלתיות וספקיות התקשורת כבר נערכות לקפיצת המדרגה הבאה לדור החמישי, כשהיעד הוא להתחיל ולפרוש רשתות דור חמישי כבר החל מהשנה הבאה. סרגון מקווה למנף את דריסת הרגל שלה בשוק ההודי כדי להיות חלק בשדרוג התשתיות לדור הבא.

"כל מפעילי התקשורת במדינה נערכים למכרזי ספקטרום לרכישת תדרי 5G, המתוכננים להתקיים בתחילת השנה הבאה, ואנו מאמינים כי ייתכן ותהיה לכך השפעה על תהליכי רכש, בנוסף על הגורמים האחרים שצוינו מוקדם יותר. כחלק ממאמציהם, אנו עובדים עם לקוחותינו כדי לבדל את הערך שהם יוכלו להציע על גבי רשתות 5G באמצעות אספקת חוויות משתמשים יוצאות דופן והגדלת הנאמנות מצד המנויים".           

בלעדי ל-Techtime: טאקטייל במו"מ עם שתי יצרניות רכב גרמניות

חברת טאקטייל מוביליטי (Tactile Mobility) מחיפה קרובה לחתימה על הסכמים אסטרטגיים עם שתי יצרניות רכב גרמניות מובילות, המעוניינות להשתמש בטכנולוגיית חישת הדרך שלה. כך נודע ל-Tectime. ההסכמים צפויים להיחתם בשבועות הקרובים, ויאפשרו ליצרניות לשלב את את התוכנה של החברה במחשב המרכזי של מכוניותיהן. במקביל, טקטייל נערכת לסבב גיוס הון גדול במטרה להכניס משקיעים אסטרטגיים לחברה. לחברה כבר יש שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת פורד.

חברת טאקטייל פיתחה טכנולוגיה המאפשרת לרכב לקבל מידע "תחושתי" על מצב הדרך. לדברי המייסד והטכנולוג הראשי של החברה, בועז מזרחי, מערכות הנהיגה האוטונומיות הנמצאות כיום בפיתוח מתבססות אך ורק על חיישנים ויזואליים, כמו מצלמות, מכ"ם ו-LiDAR, אשר מספקים תמונת מצב חלקית שאינה מאפשרת נהיגה אוטונומית בטוחה ויעילה. "נסה לדמיין את עצמך נוהג במכונית מרחוק באמצעות מצלמות. לא משנה כמה התמונה הוויזואלית תהיה מדויקת, לא תוכל לשלוט במכונית כמו שצריך מבלי להרגיש את הכביש. גם מחשב לא יוכל לעשות זאת ללא מידע תחושתי משלים".

שפת תיאור חדשה להגדרת התחושה

כדי לספק לרכב את החוש הנוסף שישלים את המידע הוויזואלי, פיתחה טאקטייל מוביליטי פיתחה טכנולוגיה המבוססת על איסוף מידע בזמן אמת מהחיישנים הלא-ויזואליים הקיימים כבר ברכב, דוגמת יחידות הבקרה השולטות על המערכות השונות בשלדת הרכב (chassis) ובמערכת העברת הכוח (powertrain), כמו הבלמים, הצמיגים, דוושת הגז, המנוע, הדיפרנציאל ועוד. היא מעבדת את כל האותות במערכת מידול ייחודית שפיתחה, המפיקה תובנות על מצב הכביש ומצב הרכב.

מזרחי: "אנחנו משתמשים במידע המגיע מהחיישנים כדי לפרמל (מלשון To Formalize) את 'התחושה' הזו, ומאפשרים למחשב המרכזי של הרכב להבין טוב יותר את פני השטח, מצב הכביש ואת מצב אחיזת הכביש של הרכב. בתחום עיבוד התמונה משתמשים במונחים כמו פיקסלים ופריימים המאפשרים לתרגם מידע המגיע מהחיישנים הוויזאוליים. אנחנו נאלצנו לפתח שפה חדשה שתדע להתיך את כל המידע התחושתי לכדי חוש וירטואלי".

ה-DNA של הרכב והכביש

הפלטפורמה של החברה מורכבת משני מרכיבי תוכנה: מודול Surface DNA מנטר את מצב הכביש, ומודולVehicle DNA  מנטר את מצב הרכב. לדברי בועז, האינטגרציה בין שני המימדים האלו מספקת תמונה תחושתית מדויקת. "תחושת הרכב תלויה בגורמים רבים, כמו מספר הנוסעים, מצב הצמיגים, משקל המכונית, ובמצב הכביש (מהמורות, סדקים, שכבת מים לאחר גשם, קרח ועוד). רק שקלול של שתי הרמות ביחד מאפשר להגדיר את מקדם האחיזה ומקדם החיכוך של הרכב".

לדברי בועז, הטכנולוגיה הזו חשובה לא רק למען הבטיחות אלא גם לצורך ניהול נכון של הנהיגה בתנאי כביש שונים. "כשאתה נוהג בגשם, חשוב לדעת מה מצב המשטח, גובה שכבת המים, מצב הצמיגים ואחיזתם בכביש, כדי לקבוע את מהירות הנסיעה המיטבית. ללא המימד הזה, המחשב עשוי לנהוג לאט מדי ולפגוע בחוויית הנסיעה, או מהר מדי ולסכן את הנוסעים".

בועז מזרחי
בועז מזרחי

במקביל לעיבוד המתבצע ברכב עצמו, התובנות שמייצרת התוכנה מועברות לעיבוד נוסף בענן, כדי לתמוך ביישומי דרך ובטיחות נוספים שיכולים לשמש עיריות, חברות ביטוח וציי רכב. "המידע בענן מאפשר לנו לבנות מפה עדכנית של מצב הכבישים בכל מקום שבו נוסעים כלי-רכב המצוידים במערכת, או לפתח יישומים שיספקו תמונת מצב של תנאי הדרך בקילומטר הבא, מה שקרוי Horizon Prediction, וכך לתכנן את הנסיעה טוב יותר. הרכב מתקשר כל הזמן עם השרת ומקבל מידע מעודכן".

שיתוף פעולה עם פורד ועיריית חיפה

טאקטייל מוביליטי ממתמקדת בשלושה מגזרי שוק עיקריים: יצרניות רכב, עיריות וציי רכב. החברה משתפת פעולה מספר שנים עם חברת פורד, במטרה להטמיע את טאקטייל מוביליטי במחשבי הרכב של פורד. פורד מעוניינת להשתמש במידע החדש כדי לספק שירותים לעיריות בתחום תחזוקת כבישים. טאקטייל גם פועלת כיום מול גופים מוניציפאליים בערים גדולות, בהן גם חיפה. לדברי מזרחי, החברה משתפת פעולה עם אחת מחברות השכרת הרכב הגדולות בעולם, המשתמשת במערכת התחושתית שלה כדי לאמוד בצורה מדויקת את מצב הרכב לאחר חזרתו מהלקוח.

בועז מזרחי ייסד את טקטייל מוביליטי ב-2011. הוא בעל תואר שני בהנדסת חשמל ומדעי המחשב מהטכניון. בסוף שנות התשעים הוא הקים את חברת Charlotte Web Networks, שנרכשה ב-2002 על-ידי MRV Comunications בסכום הנאמד בכ-700 מיליון דולר. לאחר מכן עבד כ-7 שנים בצורן מיקרואלקטרוניקס, שם ניהל בין היתר את חטיבת המערכות.

ננו-דיימנשן מכרה מדפסת ראשונה לייצור סדרתי

שבועיים לאחר שחשפה את מדפסת DragonFly LDM, המשמשת להדפסת סדרות קצרות של מעגלים מודפסים רב-שכבתיים, ננו-דיימנשן (Nano-Dimension) דיווחה היום כי מכרה מדפסת ראשונה מדגם זה למרכז לייצור טכנולוגי (Manufacturing Technology Center) בבריטניה. בעקבות ההודעה, מנייתה של החברה עולה במסחר הבוקר בתל אביב ב-6%.

המרכז לייצור טכנולוגי, הממוקם בפארק אנסטי בקובנטרי, הוקם כחלק מהאסטרטגיה הלאומית של ממשלת בריטניה לגשר בין מחקר אוניברסיטאי לבין פיתוח של פתרונות ייצור חדשניים .המכון מכיל ציוד ייצור מהמתקדמים בעולם, והוא כולל גם מחלקה ייעודית לייצור אדיטיבי (Additive Manufacturing), המספק שירותי ייצור בתלת-מימד ללקוחות במגוון תעשיות, כולל תעשיית הרכב, חלל, רכבות, אלקטרוניקה, ותחום הביטחון.

ב-MTC ישתמשו המערכת לפיתוח יישומים מתקדמים לייצור בתלת-מימד של רכיבים מורכבים הדורשים תכונות מורכבות, גיאומטריות ייחודיות ומידות ממוזערות ורכיבים חכמים למגוון תעשייות.נעים קפדיה מ-MTC ציין כי המדפסת תהיה זמינה לכל לקוחות המכון. "המדפסת תאפשר להם להתנסות במלוא היכולות והיתרונות של היישומים החדשניים, וכן בייצור מהיר של אבות טיפוס לתחום האלקטרוניקה." בננו-דיימנשן ציינו כי המכירה מהווה אינדיקציה לעניין הגובר במכוני מחקר באירופה ובבריטניה למדפסת החדשה.

ייצור אבות-טיפוס מסביב לשעון

מדפסת ה-DragonFly LDM, שהחברה חשפה בחודש שעבר, מהווה שדרוג של מדפסת DragonFly Pro אשר מאפשרת ייצור מהיר של אבות-טיפוס של מעגלים מודפסים, הכוללים מספר שכבות ורכיבים מודפסים כמו נגדים, קבלים, סלילים ואנטנות. המערכת החדשה מאפשרת ייצור של סדרות קצרות, ולדברי החברה יכולה לעבוד ברציפות 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע.

המכונה מצויידת ביכולת הדפסה של שני חומרים בו-זמנית. היא מצויידת בשני ראשי הדפסה: אחד של דיו מוליך המבוסס על שימוש בחומר הכולל חלקיקי כסף זעירים, והשני של פולימר דיאלקטרי מבודד. המכונה יכולה להריץ את שני הראשים ביחד באותה משימת ייצור. המערכת מייצרת כרטיסי PCB בגודל של עד 16 על 16 ס"מ ובעובי של 3 מ"מ. הכרטיסים מותאמים לביצוע הלחמות ידניות ואוטומטיות בטמפרטורות נמוכות יחסית. החברה מסרה שרמת הדיוק שלה מאפשרת לייצר אלמנטים מיוחדים במעגל, כמו קישורים בין מוליכים המצויים בשכבות שונות (vias), קדחים להעברת רגלי רכיבים (through-holes) ועוד.

גילת החלה בשלב התפעולי של פרויקט האינטרנט הלאומי בפרו

גילת רשתות לוויין מפתח תקווה, המספקת פתרונות תמסורת לוויינית, קיבלה אישור מממשלת פרו להתחיל בשלב התפעולי בשלושה פרויקטים אזוריים לפריסת תשתית לתקשורת לוויינית בפס רחב, כחלק מהתוכנית הלאומית להנגיש את רשת האינטרנט ושירותים דיגיטליים באזורים מרוחקים במדינה שבהם אין תשתית של סיבים אופטיים.

גילת נבחרה לביצוע הפרויקט כבר ב-2015. הסכום המצטבר שאותו תקבל גילת עומד על כ-285 מיליון דולר. כמו כן, בגילת ציינו כי הכניסה לשלב התפעולי תאפשר לחברה לייצר הכנסות שנתיות בהיקף של כ- 12 מיליון דולר, למשך תקופה של כעשר שנים, וכן להתחיל למכור שירותים על גבי הרשת.

הפרויקט הענק, שמובל על ידי קרן התקשורת הממשלתית Fite, יספק קישוריות לכחצי מיליון בני אדם בכאלף ערים בשלושה אזורים (Huancavelica, Ayacucho ו-Apurimac) באמצעות פריסה של סיבים אופטיים באורך של כמעט 5,000 קילומטר, ושימוש במערכות מידע ותקשורת (ICT). כמו כן תספק הרשת תמסורת סלולרית אשר תאפשר למפעילי רשתות סלולריות להגיע לכפרים מרוחקים ולספק שירותי קישוריות סלולרית3G/4G  בפס רחב אשר יענו על הביקוש לקישוריות סלולריות כפי שקיימת באזורים אורבניים. כמו כן, במהלך תפעול הפרויקט, יותר מ-4,000 נציגי בתי ספר, בריאות, דואר ושיטור יקבלו הכשרה.

סמנכ"ל ומנהל גילת בפרו, אריה רורשטוק, אמר, "אבן הדרך המשמעותית הזו משקפת את מימוש יעדנו להפוך את פרו למקור של הכנסה בטוחה, רב-שנתית ורווחית, הן מדמי תפעול והן ממכירה של שירותים נוספים על פני הרשת, תוך מימוש חזונה של גילת לגשר על הפער הדיגיטלי בפרו ושאר העולם".

נשיא פרו מרטין ויסקרה אמר בנאומו בטקס חניכת הרשת: "אנו מחויבים לעבוד על הדרכים הפיזיות אשר יחברו את פרו ברכבים, במשאיות ובאוטובוסים, אבל אנו צריכים לנוע קדימה גם במרוץ הטכנולוגי הכולל סיבים אופטיים, ופס רחב באמצעות כבל, אשר מעבירים את המידע".

חברת גילת עוסקת עוסקת בפיתוח ויצור ושיווק של פלטפורמת רשת תקשורת לוויינית מבוססת ענן, מודמים במהירות גבוהה, אנטנות ניידות, מגברי מצב-מוצק (SSPA) וממירי תדרים (BUC) להספקים גבוהים. החברה נמצאת בשליטת קרן פימי ונסחרת בבורסה של תל אביב ובנסד"ק בשווי של 470 מיליון דולר. 

וויביט-ננו במגעים מתקדמים עם לקוח ראשון מדרום קוריאה

חברת הסטארט-אפ וויביט-ננו (Weebit Nano) נמצאת במגעים מתקדמים עם יצרן זיכרונות משני (Tier-2) מדרום קוריאה, שעשוי להיות הלקוח הראשון של טכנולוגיית ה-ReRAM שהיא מפתחת. בהודעה למשקיעים דיווחה החברה כי כבר החלה בהתאמת הטכנולוגיה שלה לציוד ייצור הזיכרונות של היצרן, מה שעשוי ללמד על רצינות המגעים.

במקביל, החברה הודיעה כי חתמה על הסכם הפצה עם בדרום קוריאה עם חברת Kitec Design, אשר תסייע במגעים של וויביט-ננו עם לקוחות פוטנציאליים במדינה. קייטק מספקת כלים ושירותי פיתוח של מערכות-על-שבב (SoC) לחברות שבבים, ולדברי וויביט-ננו, יש לה מוניטין גבוה וקשרים רבים בתעשיית הסמיקונדקטור המקומית. דרום קוריאה היא יצרנית הזיכרונות הגדולה בעולם ואחראית על כ-16% מהתפוקה העולמית, עם חברות מובילות כמו סמסונג ו-SK Hynix.

מנכ"ל החברה, קובי חנוך, חשף מעט פרטים על העבודה עם הלקוח הפוטנציאלי. "מאחר שוויביט-ננו מכוונת בשלב ראשון לשוק המערכות המשובצות, שבהן הזיכרון שלנו ישולב לצד מודולים נוספים במערכת-על-שבב, לכל לקוח יש דרישות ספציפיות באשר לאופן שבו יש להטמיע את מודול הזיכרון במערכת שלו, כגון גודל, צורה ופורטים של קריאה-כתיבה. משום כך, תהליך ההתאמה והעיצוב עשוי להימשך בין 6 ל-9 חודשים."

חנוך הסביר מדוע החברה אינה מכוונת בשלב זה ליצרניות הגדולות. "איתור הלקוח הנכון שעימו נוכל להתקדם לתהליך של התאמה לייצור, הוא נקודת ציון קריטית עבור ההצלחה העתידית של החברה. שיתוף פעולה עם יצרן גדול, Tier-1, עשוי להיות מפתה אך גם עשוי לחסל חברת סטארט-אפ, וזאת מאחר שקשה מאוד לעמוד בדרישות של יצרן גדול. חיפשנו חברה שתהיה בגודל המתאים ושיהיה לה צורך במוצר שלנו, ואנחנו מאמינים שמצאנו את השותף האידיאלי. במקביל, אנחנו פועלים מול לקוחות פוטנציאליים נוספים."

שוק היעד הראשון: מערכות משובצות

וויביט-ננו מפתחת זיכרון מסוג חדש הקרוי ReRAM (Resistive Random Access Memory), אשר משלב בין היתרונות של זיכרונות בלתי נדיפים (פלאש) ושל זיכרונות נדיפים (DRAM): בלתי נדיף, מהיר, פועל בהספק נמוך ובעל מחזור חיים ארוך. לפי החברה, אב-הטיפוס שלה מהיר פי 1,000 מזיכרון פלאש ופועל בהספק נמוך פי 1,000, ומיועד לתת מענה לצרכים העתידיים של תעשיית האלקטרוניקה לזיכרונות מהירים, חסכוניים באנרגיה ובעלי קיבולת גבוהה ליישומים מתחומי ה-IoT, בינה מלאכותית, מרכזי מידע ועוד.

החברה כבר השלימה החברה פיתוח של אב-טיפוס של זיכרון ReRam במערך של 1 מגה-ביט (1Mb), כלומר מיליון תאי זיכרון עובדים בגיאומטריה של 40 ננומטר. אב-טיפוס זה כבר תואם את הפורמט של הזיכרונות הקיימים בשוק המשמשים בסמרפונים, מחשבים נייחים והתקני אחסון. בחברה הצהירו בעבר כי הם פועלים לפיתוח אב-טיפוס בגיאומטריה של 28 ננומטר על פרוסות של 300 מילימטר. כעת מודיעה החברה שהיא ממשיכה בכיוון זה, אך בעדיפות משנית וזאת מאחר שהלקוח הספציפי אינו נדרש לתצורה הזו.

חמישית מהכנסות TSMC – מייצור ב-7 ננומטר

קבלנית הייצור הטאיוונית TSMC, שהחלה להציע השנה שירותי ייצור שבבים בגיאומטריית 7 ננומטר, מדווחת כי ההכנסות מתהליך הייצור החדש היוו ברבעון השני של 2019 כ-20% מכלל הכנסותיה, ומסתמן כמנוע צמיחה משמעותי של החברה. יתרה מכך, לאור הביקוש הגדול לתהליך, TSMC הודיעה כי תגדיל את היקף השקעות ההון (Capex) ב-2019 ל-11 מיליארד דולר, במטרה להכשיר קווי ייצור נוספים לתהליך.

ב-TSMC מסבירים כי הביקוש לתהליך היה גבוה מכפי שצפתה החברה בתחילה, וכי מירב הלקוחות מגיעים מתחומי הדור החמישי ומחשוב עתיר-ביצועים (HPC). בסך הכול, כל התהליכים המתקדמים, כלומר 16 ננומטר ומטה, היו אחראים ל-47% מכלל הכנסות החברה, בהשוואה ל-42% ברבעון הקודם, כאשר 10 ננומטר היוו כ-3% מההכנסות ו-16 ננומטר 23%.

"בשלושת החודשים האחרונים היינו עדים להאצה ברחבי העולם בתחום הדור החמישי, ואנחנו סבורים כי המגמה תביא לעלייה גבוהה מכפי שצפינו בביקוש לתהליכי הייצור שלנו ב-7 וב-5 ננומטר," אמרה סמנכ"לית הכספים של החברה, לורה הו, בשיחת הוועידה עם המשקיעים.

בסך הכול, הכנסותיה של TSMC ברבעון השני של 2019 הסתכמו ב-7.75 מיליארד דולר, ירידה של 1.1% בהשוואה לרבעון המקביל אך עלייה של 9.2% בהשוואה לרבעון הראשון של השנה. מבחינת חלוקה לסקטורים, ההכנסות מתחום הסמרטפונים עלו ב-5% והיוו כ-45% מכלל הכנסות החברה. תחום המחשוב עתיר-הביצועים עלה ב-23% והיווה כ-32% מכלל ההכנסות, ואילו IoT עלה ב-15% ל-8%. למרות הציפיות לעליית המשקל של שוק הרכב בתעשיית השבבים, הכנסותיה של החברה ממגזר האוטומוטיב מהווים רק 5% מהכנסותיה ברבעון השני.

בעקבות הביקושים הגבוהים לתהליך החדש וההתעוררות שהחברה מזהה בעולם הדור החמישי, TSMC העלתה את צפי ההכנסות לרבעון השלישי ל-9.1-9.2 מיליארד דולר, נתון המשקף גידול של 18% לעומת הרבעון השני. הרווחיות צפויה להשתפר מ-43% ברבעון האחרון ל-46% ברבעון השלישי, וזאת כתוצאה מהפחתת העלויות הקשורות לתהליך הייצור ב-7 ננומטר.

5 ננומטר ב-2020

TSMC היא קבלנית ייצור השבבים הגדולה בעולם, וחולשת לפי ההערכה על כ-60% משוק ה-Foundry  העולמי. אחד מיתרונותיה התחרותיים הבולטים ביותר כיום הוא שירותי הייצור שהיא מציעה בגירומטריות המתקדמות של 7 ננומטר ומטה. למעשה, TSMC וסמסונג הן שתי קבלניות הייצור היחידות שמספקות שירותי ייצור סדרתי ב-7 ננומטר, וזאת לאחר שגלובל-פאונדריז החליטה להקפיא את תוכנית הפיתוח של טכנולוגיית 7 ננומטר בשל העלויות הגבוהות. על כן, TSMC וסמסונג צפויות לחלוש באופן בלעדי על תהליכי הייצור המתקדמים בשנים הקרובות, בשעה שיתר קלבניות הייצור מנסות לחזק את מומחיותן בתהליכים האחרים.

TSMC גם עדכנה לגבי . החברה כבר החלה ברבעון הראשון להציע באופן מוגבל ללקוחות (risk production) בפלטפורמת 5 ננומטר וצפויה להרחיב את השירות לייצור סדרתי במחצית ההראשונה של 2020. בחברה מציינים כי התהליך ב-5 ננומטר יספק שיפור של 80% בצפיפות ושל 15% במהירות בהשוואה ל-7 ננומטר. במקביל, בחברה הוסיפו כי פיתוח התהליך ב-3 ננומטר מתקדם כמתוכנן והם כבר החלו בתהליכי אפיון מול לקוחות.

וולוו וטויוטה הובילו השקעה של 31 מיליון דולר בחברת UVEye

יצרניות הרכב וולוו וטויוטה וחברת הביטוח האמריקאית W. R. Berkley הובילו גיוס הון של 31 מיליון דולר בחברת UVEye  הישראלית, המפתחת מערכות סריקה מבוססות ראייה ממוחשבת ובינה מלאכותית לזיהוי אוטומטי של כשלים מכניים, תקלות ומטענים חשודים בכלי-רכב. מאז הקמתה בשנת 2016 גייסה החברה כ-35 מיליון דולר.

הגיוס כולל גם הסכמים לשיתוף פעולה מסחרי בין UVEye לבין יצרניות הרכב, אשר צפויות לפרוס את המערכות של החברה הישראלית באתריהן. בהודעה נמסר כי וולוו צפויה להתקין מערכות סריקה במפעלי הייצור שלה, בסוכנויות הרכב ובשירותים שונים ללקוחות. אילו טויוטה מתכננת להתקין את המערכות גם במרכזי המכירה של מכוניות משומשות ברחבי יפן.

מהשוק הביטחוני לתעשיית הרכב העולמית

בישראל, חברת התחבורה הציבורית קווים כבר הצטיידה בעבר במערכת סריקת הגחון של UVEye, הקרויה Helios. המערכת סורקת את תחתית האוטובוס מלמטה, ומאתרת נזילות שמן, חלודה ותקלות נוספות באמצעות סריקה דיגיטלית ועיבוד תמונה, ללא צורך בנוכחות מכונאי. כעת תתקין "קווים" בחניון החברה במודיעין גם את מערכת סריקת הצמיגים Artemis, הסורקת את צמיגי האוטובוס ומזהה שחיקה, מחסור באוויר, קרעים וטעויות בהתקנת סוג הצמיג. המערכת תאפשר לסרוק מדי יום באופן אוטומטי מאות אוטובוסים, ולמנוע יציאה לכביש של אוטובוסים לא תקינים.

הטכנולוגיה של UVeye מבצעת סריקה וניתוח החלק התחתון ברכב באמצעות שימוש במערך של 5 מצלמות ברזולוציה גבוהה היוצרות הדמיה של 360 מעלות של תחתית כלי-הרכב. באמצעות אלגוריתמים בינה מלאכותית ולמידת מכונה, המערכת יודעת לנתח את התמונה התלת-מימדית ולזהות תקלות מכניות, סיכוני אבטחה, חפצים חשודים או רכיבים סמויים – אפילו חפצים קטנים בגודל של כונן USB. הסריקה נמשכת כ-3 שניות בלבד ויכולה להתבצע גם כאשר הרכב נמצא בתנועה, במהירות של עד 45 קמ"ש.

מערכת ארטמיס לבדיקה אוטומטית של הצמיגים
מערכת ארטמיס לבדיקה אוטומטית של הצמיגים

החברה הוקמה בשנת 2016, והשיקה עד כה 3 מערכות על בסיס הטכנולוגיה. בתחילת דרכה, ייעדה UVEye את הטכנולוגיה לתחום ביטחון הציבור והשיקה מערכת המותקנת בכניסה לחניונים, מרכזי קניות ועמדות בידוק בכביש. היא מבצעת סריקה של החלק התחתון של הרכב במטרה לאתר מטענים חשודים ואפילו כלי-רכב גנובים. אומנם החברה ממשיכה לפעול בשוק הביטחוני והמערכות שלה מוטמעות במעברי גבול, בנקים, שגרירויות, נמלי אוויר ותעופה, תחנות כוח, בתי כליאה ועוד, אולם היא שינתה את המיקוד העסקי שלה ופועלת כיום בעיקר מול תעשיית הרכב האזרחית. 

שיתופי פעולה עם וולוו, טויוטה, דיימלר וסקודה

"היום המיקוד שלנו הוא השוק האזרחי, בדגש על יצרניות רכב," אומר ירון סגיב, סמנכ"ל השיווק של החברה ל-TechTime לא מכבר. "יצרניות הרכב מובילות את השינויים בשוק, כמו ערים חכמות, רכבים אוטונומיים וחשמליים וכדומה. ואנו יודעים לספק פתרונות סריקה חכמה לכל אורך מחזור חיי הרכב, החל מפס הייצור, דרך השרשרת הלוגיסטית ועד העלייה לכביש ובקרה אחרי."

לחברה כבר יש שיתופי פעולה אסטרטגיים עם מספר יצרניות רכב בינלאומיות, ובהן טויוטה, דיימלר, סקודה, וכעת גם וולוו, כמו גם חברות ביטוח, לוגיסטיקה, השכרה וציי רכב ומשאיות. הגיוס הנוכחי, בהשתתפות יצרניות רכב גדולות וחברת ביטוח, מחזק את המיקוד של החברה בתעשיית הרכב וב-UVEye מקווים כי הוא יסייע לחברה להתרחב בשוק הרכב העולמי.

UVeye נוסדה ב-2016 על ידי אמיר חבר, המשמש כמנכ"ל, ואוהד חבר, המשמש כסמנכ"ל. מטה החברה נמצא בניו יורק ומרכז הפיתוח פועל מתל אביב. החברה מעסיקה במרכז הפיתוח בתל אביב כ-85 עובדים ומגייסת בימים אלה עשרות מתכנתים וצפויה לגדול ל-150 עובדים עד סוף השנה.

ADT נרכשה על ידי קרן סינית ב-35 מיליון דולר

חברת ADT (Advanced Dicing Technologies) מיקנעם, המפתחת ומייצרת מכונות חיתוך ולהבים לתעשיית הסמיקונדקטור והאלקטרו-אופטיקה, נמכרה לקרן ההשקעות הסינית Neng Yang תמורת סכום המוערך בכ-35 מיליון דולר. קבוצת האחזקות "תעוזה" דיווחה לבורסה כי מכרה את חלקה בחברה , כ-18.9% מהמניות, תמורת 5.9 מיליון דולר.

ההשקעה האחרונה שביצעה תעוזה ב-ADT היתה ב-2012, כאשר הגדילה את אחזקותיה בחברה מ-14% ל-18.9% תמורת 1.3 מיליון דולר. ההשקעה ב-2012 בוצעה לפי שווי חברה של 35 מיליון דולר, כמחיר עסקת הרכישה כיום.

ADT עוסקת בפיתוח ובייצור של מכונות וחיתוך ולהבים המשמשים בתעשיית הסמיקונדקטור לחיתוך פרוסות סיליקון של מעגלים משולבים, מארזים מורכבים ורכיבים אלקטרו-אופטיים. מטה החברה, כמו גם מרכז הפיתוח שלה ושני מפעלי ייצור, נמצאים ביקנעם. לחברה גם 4 משרדי מכירות בארצות הברית, סין וטאיוון. בסך הכול מעסיקה החברה כ-200 עובדים ברחבי העולם, כ-150 מהם בישראל.

החברה הוקמה בשנת 2003 לאחר שקבוצת משקיעים רכשה את חטיבת מוצרי ה-Dicing של קיוליק אנד סופה (Kulicke and Soffa) הסינגפורית.

אקו ווייב גייסה 13 מיליון דולר בהנפקה בשבדיה

חברת אקו ווייב פאואר (Eco Wave Power), שפיתחה טכנולוגיה להפקת חשמל מתנועת גלי הים, השלימה ביום חמישי גיוס של כ-121.8 מיליון קרונות שבדיות (כמעט 13 מיליון דולר) בהנפקה ראשונית לציבור (IPO) בבורסה Nasdaq First North בשטוקהולם. החברה הנפקיה 6,410,094 מניות במחיר התחלתי של 19 קרונות. AB4, קרן הפנסיה הרביעית בגודלה בשבדיה, וחברת הביטוח השבדית Skandia הן שניים מהמשקיעים המוסדיים המרכזיים שהשתתפו בהנפקה ורכשו ביחד כ-17% מהמניות.

Nasdaq First North היא בורסה משנית שמפעילה נסד"ק בשבדיה, שמטרתה לאפשר לחברות קטנות לגייס הון ממשקיעים ולהוות מעין מסלול הכשרה לפני מעבר לבורסה ראשית יותר. בבורסה נסחרות יותר מ-300 חברות וההנפקה של אקו ווייב פאואר היתה השנייה בגודלה השנה. החברה תשתמש בהון שגיוס כדי לממן את הפרויקטים המתוכננים להרחבת הקיבולת של תחנות הכוח הקיימות והקמת תחנות כוח חדשות ברחבי העולם.

מייסדת ומנכ"לית החברה, אינה ברוורמן, אמרה, "ההנפקה תחזק את המעמד של החברה בשוק ותאפשר לנו לעמוד ביעדים השאפתניים שלנו."

הקמת תחנת כוח בנמל הגדול באירופה

בנסגרת המהלך אקו ווייב העבירה את מוקד פעילותה מישראל לשבדיה והקימה שם חברת-אם, שכעת מחזיקה במניות השליטה. סיבה נוספת להחלטה לבצע הנפקה דווקא בשבדיה היא המודעות הגבוהה בשבדיה לאנרגיה מתחדשת. 54% מתצרוכת החשמל של שבדיה מתבססת על אנרגיה מתחדשת, השיעור הגבוה ביותר באירופה. אפיקי האנרגיה המתחדשת המרכזיים במדינה הם אנרגיה סולארית, תחנות רוח, תחנות הידראוליות וכן שימוש בעצים לצורך חימום.

בחודש האחרון דיווחה על שורה של פרויקטים חדשים, ובכלל זה חתימה על הסכם הבנות ראשוני עם נמל רוטרדאם בהולנד לבחינת הקמת תחנות כוח בנמל, שנחשב לגדול באירופה, ועל הסכם עם חברת האנרגיה Volpak ההולנדית, שבמסגרת תקדם Volpak הקמת תחנות כוח המבוססות על הטכנולוגיה של אקו ווייב בטרמינלים שמפעילה החברה בנמלים בסינגפור, סין ופנמה.

באיטליה חתמה החברה עם נשיא נמל טאראנטו באיטליה על מזכר הבנות להקמת תחנת הכוח הראשונה באיטליה שתהיה מבוססת על גלי הים. החברה גם דיווחה על מספר פיילוטים שבכוונתה לבצע בשני נמלים בפורטוגל.

"רשתות הסלולר בישראל רגישות למתקפות IoT"

כחלק מההיערכות לדור החמישי, השיקה חברת Juniper Networks, המפתחת חומרה ותוכנה לרשתות, את פלטפורמת Contrail SD-WAN המאפשרת לנהל רשתות 4G ו-5G באופן מבוזר על-מנת להפחית את העומס מליבת הרשת. בשיחה עם Techtime הסביר ארכיטקט מובייל ראשי בגוף המכירות של ג'וניפר, איאן גואץ' (בתמונה למעלה), שארכיטקטורת הרשת נמצאת כיום בתהליך שינוי ממבנה היררכי אל מבנה חצי-מבוזר. "כדי לספק את מהירות הביצוע וזמני ההשהיה (latency) הקצרצרים של הדור החמישי, צריך להסיט חלק מהמשימות ומהעיבוד ממרכז הרשת אל נקודות חדשות שהן קרובות יותר אל קצות הרשת (נקודות קצה)".

גואץ' ביקר באחרונה בישראל ונפגש עם חברות הסלולאר המקומיות במסגרת ההכנות שלהן לקראת היערכות אל הדור החמישי. מדובר באתגר מקיף: טכנולוגיית הדור החמישי (5G) תגדיל את קיבולת הרשת בסדרי גודל ותספק תשתית לצמיחת מהפיכות טכנולוגיות כמו הרכב האוטונומי, אינטרנט של הדברים (IoT), העיר החכמה ועוד.

כולן מתבססות על תעבורה מהירה של הרבה מאוד נתונים, ובזמן אמת. כדי לעמוד במשימה, יש צורך לבצע שינויים גם בארכיטקטורה הנוכחית של הרשת, שבה מרבית המידע זורם מנקודת הקצה אל שרתים גדולים בליבת הרשת. הם אחראים על עיבוד המידע, הרצת היישומים והזרמת התוצאות אל מכשירי הקצה.

ביזור הרשת באמצעות שרתי-קצה

לדבריו, ביזור הרשת יתבצע באמצעות שימוש בשרתי-קצה (Edge-Cloud), הממוקמים קרוב יותר למכשירי הקצה. שרת-קצה הינו למעשה מרכז נתונים (Data Center) מקומי שירכז את תעבורת המידע מכמה עשרות תחנות בסיס ויבצע חלק ממשימות הרשת והרצת היישומים. בכך ניתן יהיה להפחית את העומס מהשרתים המרכזיים ולהעביר אליהם מידע מעובד יותר. עבור המהלך הזה פותחה פלטפורמת Contrail של ג'וניפר. גואץ': "זהו פתרון מבוסס תוכנה המאפשר לנהל בצורה וירטואלית את פעילות שרתי-הקצה. היא מציעה שינוי במבנה הרשת באופן שיאפשר להריץ יישומי דור חמישי גל על-גבי תשתיות הדור הרביעי".

ה-IoT מסכן את ליבת הרשת

לדבריו, שני מרכיבים קריטיים החסרים בפאזל של מהפיכת הדור החמישי הם המודל העסקי והאבטחה. למעשה, הם קשורים זה בזה. "שדרוג התשתיות לדור חמישי כרוך בהשקעות עצומות, החל מהרחבת הספקטרום, שינוי האנטנות, וכלה במרכיבי חומרה נוספים כמו מתגים ונתבים, כרטיסים ועוד. מהיכן יגיעו ההכנסות החדשות? צרכן המובייל לא ישלם יותר על מהירות. ההכנסות, אם כן, אמורות להגיע מהשווקים החדשים שיעשו שימוש ברשת: IoT, עיר חכמה, אוטומוטיב, רחפנים, בריאות דיגיטלית וכדומה".

אולם צירוף מיליארדי מכשירי IoT אל הרשת הוא מסוכן. כך למשל, בשונה מסמארטפון המצוייד במעבד חזק והרבה זיכרון, מכשיר IoT (למשל רמזור חכם, מצלמת רחוב ואפילו אינפוזיה מקושרת בבית חולים), מתבסס על חיישן, רכיב תקשורת, מעבד זעיר המבצע שורה מצומצמת של משימות, וסוללה. הם חייבים להיות סופר-חסכוניים בצריכת ההספק. 

"במכשיר IoT אין מספיק כוח עיבוד פנוי בשביל להפעלת תוכנת אבטחה, אולם יש בו מספיק כוח עיבוד כדי להריץ נוזקה. גם תקני הדור החמישי עדיין אינם נותנים מענה לבעיות האבטחה ואימות הזיהוי, ולכן הרשת מזהה אותם כמכשירים בטוחים. התוקפים יכולים להשתמש בהם כעמדת יציאה לתקיפה ולחדור מנקודת הקצה אל ליבת הרשת".

הדבר הזה כבר התרחש במציאות?

"בשנים האחרונות היינו עדים למספר מקרים שהמחישו את הסכנה. באוקטובר 2016 הפילה מתקפת DDoS (מניעת שירות מבוזרת) רחבת היקף את שרתי חברת DYN המספקת שירותי שיוך דומיינים לכתובות IP (DNS). הדבר גרם לשיבושים חמורים בפעילות הרשת ברחבי החוף המערבי ולנפילה של אתרים מרכזיים. מקור המתקפה הוא ככל הנראה בנוזקת Marai, שחדרה אל רשת דרך השתלטות על מצלמות חכמות".

סכנה ישראלית מיוחדת

בגלל גודלה הזעיר והמבנה הגיאוגרפי הצר והמוארך שלה, ישראל, להערכתו, חשופה במיוחד למתקפות מעין אלה. "כל אחת מספקיות הסלולר בישראל מפעילה מספר קטן של אתרי ליבה (EPC). שיתוק של אתר אחד כזה עשוי להפיל את הרשת כולה בעיר גדולה, וניתן לעשות זאת באמצעות מתקפת DDoS שתציף את הרשת באמצעות בקשות שירות ממכשירי הקצה".

כיצד ניתן להתמודד עם הבעיה?

"מאחר שאין למכשיר די כוח עיבוד, צריך לייצר נקודה ברשת שבה ניתן יהיה לנטר את התנועה לפני שהיא עוברת לתחנות הבאות במרכז הרשת. הפלטפורמה שלנו מאפשרת להשתמש בשרת-הקצה כמעין נקודת בידוק, שבה נוכל לבחון את תעבורת ה-IoT על פי מדיניות האבטחה ולבדוק אם יש דפוסים חשודים כמו מספר רב של בקשות שירות. במידה ונתגלתה מתקפה, היא תיעצר בשרת-הקצה וכך לא תסכן את יתר חלקי הרשת. אנחנו עושים זאת באמצעות המכונה הווירטואלית, Virtual SRX, אשר מספקת שירותי את אבטחת הרשת בתוך שרתי-הקצה".

נובלסאט מפתחת קידוד ואפנון וידאו לדור החמישי

חברת NovelSat מרעננה וחברת Igolgi האמריקאית יפתחו ביחד פתרון משולב לקידוד ואפנון שידורי וידאו בתקשורת לוויינית. הפתרון יאפשר ליצרניות תוכן, תאגידי שידור, אולפני טלוויזיה וחברות סלולאר לשפר את קיבולת תעבורת התוכן כדי לחסוך בעלויות השימוש ברוחב פס לווייני, ולספק למשתמשי הקצה שירותי תוכן רב-ערוציים גם באמצעות תשתיות הדור החמישי. שיתוף הפעולה בין שתי החברות מתקיים ביוזמת קרן בירד (Bird Foundation), שגם תתמוך בו פיננסית.

שילוב של שתי טכנולוגיות נפרדות

כיום שתי החברות עוסקות בהיבטים טכנולוגיים שונים של הפצת שידורי טלוויזיה (Broadcast) באמצעות לוויין. נובלסאט פיתחה פרוטוקול ייחודי לאפנון (modulation) התשדורות הלווייניות, שלהערכתה משפר בעשרות אחוזים את קיבולת רוחב הפס. איגולג'י, מצדה, נחשבת לחברה מובילה בפיתוח שיטות דחיסת וידיאו באמצעות קידוד (encoding), המאפשרות להעביר יותר תוכן ברוחב פס נתון. כיום מתבצעות שתי הפעולות האלו (קידוד ואפנון) מתבצעות בשני מודולים נפרדים.

פרויקט הפיתוח המשותף נועד לשלב את שתי הטכניקות לפיתרון מאוחד שיבצע בתהליך עיבוד אחד גם את הקידוד וגם את האפנון. בשיחה עם Techtime הסביר סמנכ"ל השיווק של נובלסאט, אביב רונאי, כי האינטגרציה בין שתי הטכנולוגיות תאפשר לייעל את תעבורת הווידאו בלוויין. "היכולות של איגולג'י לטפל בווידאו ביחד עם יכולות השידור שלנו, יאפשרו לספק פיתרון משולב בקופסה אחת, שיבצע התכת נתונים בצורה מאוד עמוקה ויקטין משמעותית את רוחב הפס הנדרש לשידורי וידאו בלוויין".

כניסה לשוק חדש

עבור נובלסאט, הפרויקט מסמן מהלך אסטרטגי שנועד לספק לה גישה אל סגמנטים נוספים בתעשיית התוכן מבוסס לוויין. עד כה סיפקה החברה בעיקר פתרונות תקשורת ליצרניות תוכן ומפיצות וידאו וכעת תציע גם פתרונות עיבוד וידאו. אחד מלקוחותיה האסטרטגיים כיום הוא איגוד השידור האירופי, שהשתמש לאחרונה בתשתית של החברה כדי להפיץ את שידורי האירוויזיון שהתקיים השנה בישראל לתחנות טלוויזיה ברחבי אירופה והעולם.

רונאי: "בחצי השנה האחרונה אנחנו מבצעים מעבר לעולם קישוריות התוכן. הפתרון החדש אמור לשבת בנקודות הקצה של הרשת, גם בתחנת השידור וגם בתחנת הקליטה, ומכוון לכל שרשרת הפצת הווידאו: החל מיצרניות תוכן ועד לחברות המפיצות את השידורים אל משתמשי הקצה".

הסמארטפון הופך לטלוויזיה ניידת

שיפור תעבורת הווידאו אינו רק צורך טכנולוגי אלא גם כלכלי. הגלובליזציה בעולם הטלוויזיה, ריבוי הערוצים, שיפור איכות השידור והתמונה, והפצת התוכן גם לפלטפורמות המובייל, מגדילים בצורה ניכרת את היקף השימוש ברוחב פס לווייני. כתוצאה מכך, השימוש ברוחב פס הופך לאחת מהעלויות הגבוהות ביותר של חברות הברודקאסט. עלות השימוש השנתית ברוחב פס לווייני עבור הפצת שידורי וידאו נאמדת ב-8 מיליארד דולר.

"התמהיל של ערוצי הווידיאו הולך ומשתנה. כיום יש פחות ערוצים SD, ויותר HD, 4K ואפילו 8K, מה שמגדיל אף יותר את רוחב הפס הנדרש. אנחנו מאפשרים לדחוס יותר תוכן לאותו רוחב פס. השגת נצילות גבוהה יותר של שידורי הלוויין תסייע לחסוך משמעותית בעלויות, מאחר שחברות התוכן וההפצה יצטרכו פחות רוחב פס".

צוואר הבקבוק של הדור החמישי

הפתרון של נובלסאט ואיגולג'י מתכתב עם מגמה נוספת בתעשייה. מאחר שחל גידול רב בצפייה בתכני וידאו באמצעות מכשירי סמארטפון, ספקיות הסלולאר הופכות למעין חברות ברודקאסט או יוצרות שיתופי פעולה סינרגיים עם חברות תוכן. על הרקע הזה, למשל רכשה חברת AT&T את טיים וורנר ואת DirecTV, והתפתח שיתוף הפעולה בין וורייזון לבין יוטיוב. גם בארץ ניתן לזהות מגמה זו, עם כניסת שירותי הטלוויזיה של סלקום ופרטנר.

התהליך צפוי להתעצם עם המעבר לעידן הדור החמישי, שבו הסמארטפון אמור להפוך גם למעין ממיר לטלוויזיה רב-ערוצית ניידת. רונאי סבור כי שירותי התוכן בדור החמישי עשויים ליצור עומס אדיר על הרשתות. "ריבוי הערוצים ישתק את התמסורת הסלולארית. הפתרון שאנחנו מפתחים כולל ערוץ לווייני ייעודי שיאפשר את העברת הווידאו ישירות מהלוויין לתחנות הבסיס הסלולריות ומשם למשתמשי הקצה, מבלי להעמיס על התשתיות הקרקעיות של סיבים אופטיים או ערוצי מיקרוגל. כך אנחנו למעשה משתלבים במגמה העתידית של הדור החמישי שבו הוגדרו גם ערוצי ברודקאסט ייעודים מכשירים ניידים".

מדיגוס סיימה פיתוח של מצלמה זעירה לשוק האורתופדי

מנייתה של חברת מדיגוס (Medigus) מזנקת במסחר בתל-אביב לאחר שהחברה הודיעה כי הסכם הפיתוח שנחתם עם A.M. Surgical האמריקאית, המפתחת פתרונות זעיר-פולשניים לתחום האורתופדיה, השיג את אבן הדרך ועובר לשלב הייצור הסדרתי.

במסגרת ההסכם בין שתי החברה, שנחתם ביולי 2018 כחלק פעילות המצלמות הזעירות של מדיגוס, החברה נדרשה לפתח עבור A.M. Surgical מכשיר הכולל מצלמת וידיאו זעירה אשר תישולב עם מערכת Stratos של A.M. Surgical, המשמשת לטיפול בתסמונת התעלה הקרפלית בשור כף היד. כעת, לאחר השלמת פיתוח האב-טיפוס והעמידה בדרישות הטכנולוגיות של ההסכם, מדיגוס קיבלה מן החברה האמריקאית הזמנה לייצור סדרתי של 1,400 יחידות של המכשיר המשולב בתמורה לסכום של 650 אלף דולר.

במדיגוס ציינו כי המכשיר הראייה המשולב מספק ראות ושליטה כירורגית ברמה גבוהה יותר בניתוחים לשחרור התעלה הקרפלית. המוצר החדש עשוי לפתוח למדיגוס פתח לשוק האורתופדי העולמי. בארצות הברית לבדה מתבצעים מאות אלפי ניתוחים כאלה מדי שנה.

תסמונת העובד המשרדי

תסמונת התעלה הקרפלית בשורש כף היד היא תסמונת שכיחה מאוד הבאה לידי ביטוי בכאבים באצבעות ותחושות של נימול, עקצוץ ושריפה. התסמונת נגרמת כתוצאה מלחץ הנוצר על סיבי העצב העוברים מעל שורש כף היד, והיא שכיחה במיוחד בקרב אנשים העושים שימוש תדיר בשורש כף היד במסגרת עבודתם, כמו למשל אנשים שעובדים במהלך היום רבות עם עכבר ומקלדת או כלים אחרים.

על פי נתוני הלשכה האמריקנית לסטטיסטיקה, כ-1% מכלל האוכלוסיה בארצות הברית סובלים מן התסמונת, וכ-5% מכלל האוכלוסיה העובדת. בדרך כלל מטופלת התסמונת באמצעות פיזיותרפיה ותרופות וחולפת תוך מספר ימים או שבועות. ואולם, במקרים כרוניים, שבהם התסמונת נמשכת מעל לכחצי שנה, מקובל לבצע הליך כירורגי הקרוי "שחרור התעלה הקרפלית". בהליך זה, שניתן לבצעו על ידי פתיחת גג התעלה הקרפלית או באופן זעיר פולשני באמצעות אנדוסקופ, מבצעים שחרור של הלחץ על העצב המידיאני. מדי שנה מתבצעים בארצות הברית כ-500 אלף הליכים כאלה, ומכאן הפוטנציאל המסחרי הגלום עבור מדיגוס בחדירה לשוק זה.

המצלמה הזעירה בעולם

מדיגוס מפתחת קו של מצלמות זעירות, בעלות קוטר של 1.1 מילימטר או פחות, עבור יישומי מכשור רפואי ויישומים תעשייתיים. מצלמות ה-Micro ScoutCam של מדיגוס מבוססות על חיישן CMOS או CCD וכוללות מקור תאורה עצמי, המאפשר להן להפיק תמונות טובות במיוחד גם מחללים פנימיים בתוך הגוף ותאתרי בדיקה קטנים מאוד. על פי מדיגוס, זוהי המצלמה הזעירה בעולם.

בתחום הרפואי, המצלמות של מדיגוס מורכבות על כלים אנדוסקופים חד-פעמיים זעירים, המשמשים לביצוע פרוצדורות אבחנתיות וכירורגיות באיברי גוף אליהם לא ניתן להחדיר אנדוסקופים גדולים יותר. 

ברידג'פוינט רכשה את השליטה בקווליטסט ב-420 מיליון דולר

קבוצת ההשקעות הפרטית האירופית Bridgepoint, שבסיסה בלונדון ומנהלת נכסים בהיקף של 18 מיליארד אירו, הודיעה היום (ד') על רכישת השליטה בחברת בדיקות התוכנה הישראלית קווליטסט (QualiTest) מידי בעלת השליטה הנוכחית Marlin Equity Partner. פרטי העסקה ותנאיה לא נמסרו, אך בדיווח ברויטרס צוין שסכום העסקה עומד על 420 מיליון דולר. לפי ההערכה, מדובר בהחזר של פי חמישה ביחס להשקעה של מרלין, שתמשיך להחזיק במניות מיעוט גם לאחר העסקה.

קווליטסט מפתח-תקווה הינה, להערכתה, חברות בדיקות התוכנה הטהורה הגדולה בעולם. החברה מפתחת פתרונות מותאמים לתחומים שונים כמו אלקטרוניקה, טלקום, בריאות, פיננסים, ביטחון, תעשייה, IT, גיימינג ועוד. לחברה יותר מ-400 לקוחות, וביניהם ניתן למצוא שמות גדולים בתחומם כמו דיסני, סקיי, EE, טרנס-אמריקה ועוד. החברה מעסיקה כ-3,600 עובדים במרכזי החברה בישראל, ארצות הברית, בריטניה, רומניה והודו, מתוכם כ-1,500 בישראל.

שוק בדיקות התוכנה נמצא בשנים האחרונות בצמיחה מואצת, בעיקר על רקע המהפכה הדיגיטלית שמתרחשת בתחומים רבים. מגמה זו צפויה רק לצבור תאוצה עם התפתחותם של תחומים כמו האינטרנט של הדברים, בריאות דיגיטלית ורכב, שיביאו לאינפלציה של מוצרים הכוללים רכיב של תוכנה. אם ב-2016 נאמד שוק בדיקות התוכנה העולמי ב-26 מיליארד דולר, עד 2020 הוא כבר צפוי לצמוח להיקף 47 מיליארד דולר.

מנכ"ל קווליטסט נורם מריט מסר, ״ברידג'פוינט היא משקיעה מתחשבת שמחפשת לעבוד עם צוותי ניהול חזקים ויש לו רקורד של השקעה בשווקים עם פוטנציאל צמיחה גבוה. המחויבות הפיננסית לטווח הארוך שלהם מספקת לנו את הפלטפורמה המתאימה להאיץ את הצמיחה שלנו לשלב הבא ביישום אסטרטגיית הרכישות הגלובלית״.

לריאיון עם מנכ"לית קווליטסט ישראל, טלי שם-טוב: https://techtime.co.il/2019/01/31/qualitest-10/ 

צעד נוסף בדרך למסחור: צ'ק-קאפ השלימה ניסוי Post CE

חברת צ'ק-קאפ (Check-Cap) מעוספיה, שפיתחה גלולת רנטגן נבלעת לאיתור פוליפים טרום-סרטניים במעי הגס, פרסמה את תוצאותיו של ניסוי חשוב נוסף, שמהווה אבן דרך משמעותית לקראת מסחור הגלולה.מדובר בניסוי Post-CE אשר נערך לאחר קבלת אישור שיווק באיחוד האירופי (CE), ומטרתו היתה להעריך את יעילות הבדיקה ורמת ההיענות בקרב קבוצת נבדקים גדולה יותר. בניסוי, שנערך בבית חולים בישראל, השתתפו כ-90 נבדקים, שבלעו את הגלולה של צ'ק-קאפ ובמבקביל ביצעו את שתי בדיקות הסקר המקובלות האחרות, בדיקת FIT (דם סמוי בצואה) וקולונוסקופיה.

בניסוי, המערכת של צ'ק-קאפ הציגה רמת רגישות, כלומר יכולת לזהות נכונה פוליפים, של 76% בפוליפים הגדולים מ-10 מ"מ ורמת רגישות של 66% בפוליפים קטנים יותר. בדיקת ה-FIT הציגה רמת רגישות של 29% בפוליפים הגדולים מ-10 מ"מ ו-23% בפוליפים קטנים יותר. במדד הסגוליות, כלומר היכולת לזהות נכון היעדר פוליפים, המערכת של צ'ק-קאפ הציגה רמת דיוק של 82% בהשוואה ל-96% של בדיקת ה-FIT.

על ההבדל בין FIT לגלולה של צ'ק-קאפ

בדיקת ה-FIT היא בדיקת הסקר הנפוצה באירופה. היא נחשבת למדויקת מאוד באבחון מצב סרטני, אך מציגה רמת רגישות נמוכה למדי כאשר מדובר בפוליפים, כפי שהראה הניסוי של צ'ק-קאפ וכפי שמראים ניסויים רבים אחרים, ובכך טמון חסרונה הגדול כבדיקת סקר. הגלולה של צ'ק-קאפ, לעומת זאת, נועדה בראש ובראשונה להוות פתרון מניעתי, כלומר זיהוי פוליפים טרום-סרטניים, שניתנים להסרה בהליך כירורגי פשוט יחסית ובעל שיעורי הצלחה גבוהים מאוד.

בשיחה עם TechTime התייחס מנכ"ל החברה, אלכס עובדיה, לבלבול הקיים בציבור באשר להבדל בין בדיקות הסקר השונות. "חשוב להבחין בין איתור סרטן לבין איתור פוליפים. ה-FIT היא בדיקה זולה ונוחה יחסית, והיא מדויקת מאוד באיתור סרטן אבל לא באיתור פוליפים, ועל כן אינה מהווה פתרון מניעתי. הבדיקה שלנו מכוונת לאיתור פוליפים, ובהיבט זה, כפי שהראה הניסוי, היא טובה יותר מה-FIT. כמו כן, היא מהווה חלופה לאנשים שלא רוצים או לא יכולים לעשות קולונסקופיה, שבארצות הברית מדובר בכ-40% מאוכלוסיית היעד."

שיפור הדיוק על ידי שיפור האלגוריתמים

בצ'ק-קאפ הביעו שביעות רצון גדולה מהתוצאות, אך רואים בהן נקודת פתיחה ושואפים להעלות את רמת הרגישות. עובדיה סבור שמרחב השיפור טמון באלגוריתמים של המערכת, גם אלה שאחראים על תפעול הגלולה בתוך המעי וביצוע סריקות הרנטגן וגם אלה שאחראים על פענוח התוצאות בתום הבדיקה.

"הטכנולוגיה הבסיסית נמצאת במצב מוגמר. שיפור הדיוק יהיה קשור באלגוריתמיקה, זו שבתוך המערכת ומספקת את המידע הגולמי, והאלגוריתמיקה של הפענוח. השיפור יתאפשר ככל שנאסוף יותר דאטה ונערוך יותר בדיקות. המטרה שלנו היא לבצע עוד ניסויים ולכוון באופן ממוקד יותר לאוכלוסייה המוגדרת בסיכון ממוצע, ואנחנו בוחנים כעת כיצד לעשות זאת, בישראל ובאירופה".

ניסוי בארצות הברית עם מאיו קליניק

במקביל, צ'ק-קאפ נמצאת בימים אלה בעיצומו של ניסוי פיילוט בארצות הבריתבמרכז הרפואי של בית הספר לרפואה באוניברסיטת ניו יורק וב-Mayo Clinic, שהוכתר על ידי מגזין NewsWeek לבית החולים הטוב בעולם. "זהו גוף ענק ואנחנו ביחסים מאוד טובים איתם. כרגע אנחנו מתמקדים בניסוי הפיילוט ושואפים להדק את רמת שיתוף הפעולה איתם". הניסוי צפוי להסתיים בחודשים הקרובים, ולאחריו תחל החברה בניסוי המרכזי (Pivotal) שיאפשר להגיש בקשת אישור שיווק בארצות הברית מה-FDA.

עוד על הטכנולוגיה שמאחורי הגלולה: Check-Cap