קומטקט מקבוצת אירונאוטיקס נכנסת לתחום התעשייה החכמה

[בתמונה: מקמ"ש של קומטקט עבור השוק הצבאי]

חברת קומטקט (Comtact) מיבנה הקימה חטיבה חדשה שתתמקד בפיתוח מערכות תקשורת לעולם התעשייתי. מדובר למעשה בזרוע אזרחית של החברה, הפועלת במגזרי הצבא והביטחון. לפי הודעת החברה, החטיבה החדשה תפתח מערכות וציוד לתקשורת בפס-רחב עבור רשתות אלחוטיות סגורות במפעלי תעשייה וייצור. רשתות פרטיות אלה מהוות תשתית לכל עולם התעשייה חכמה (Industry 4.0) ולממשק הגובר בין המערכות התפעוליות במפעל למערכות המידע, עבור אנליטיקה, שליטה ובקרה מרחוק, אוטומציה ועוד.

מנכ"ל קומטקט אריאל קנדל ציין כי קו המוצרים החדש יעסוק גם בפתרונות תקשורת עבור רובוטים וכלים לוגיסטיים אוטונומיים (AGV). קנדל: "קומטקט שמחה להתרחב לעולמות המסחריים ולמנף את הטכנולוגיות האלחוטיות של ההווה והעתיד. זהו צעד שיוביל את החדשנות של קומטקט בעשור הקרוב," נכתב בהודעת החברה.

חברת קומטקט, שנמצאת בבעלות אירונאוטיקס אך פועלת כחברה עצמאית, מפתחת ומייצרת מערכות תקשורת RF דיגיטליות במגוון תדרים, מערכות ניידות בפס רחב ופתרונות הצפנת והגנת סייבר לתקשורת. המערכות מיועדות לשימוש בכלי-טיס, טילים, כלי-שיט ויישומים נוספים, ותומכות גם בשידור וקליטה של ערוצי וידאו.

Intel Ignite הכריזה על 10 הסטארט-אפים שנבחרו למחזור הרביעי בתוכנית בתל אביב

[בתמונה: רני נחמיאס, מנכ"ל אינטל איגנייט בישראל]

Intel Ignite, תוכנית ההאצה של אינטל לחברות סטארט-אפ, הודיעה היום על 10 החברות שנבחרו למחזור הרביעי שלה בתל אביב. החברות מקבלות בתוכנית סיוע ממהנדסים של אינטל וגישה אל טכנולוגיה, מידע ולקשרים העסקיים של אינטל. עד כה השתתפו 28 חברות בתוכנית Ignite, ויחדיו הן גייסו כ-200 מיליון דולר. שני סטארט-אפים מהמחזור הראשון הודיעו לאחרונה על שותפות אסטרטגית עם אינטל. Deci.ai ואינטל משתפות פעולה לאופטימיזציה של ממשקי למידה עמוקה במעבדי ארכיטקטורת אינטל, והשותפות עם Granulate תאפשר לאינטל לשפר את תוצאות ביצועיה על בסיס Java.

מתוך 200 הסטארט-אפים שהגישו מועמדות למחזור הרביעי של Ignite, 60 עברו תהליך בדיקת נאותות מעמיק, 19 הגיעו ליום הבחירה הווירטואלי, ו-10 נבחרו לקבוצה הסופית וישתתפו בתכנית בת 12 שבועות. אלה הן עשר החברות שנבחרו למחזור הרביעי של התוכנית בתל אביב:

  • AtmoSec מפתחת פתרון SaaS לאבטחת חיבוריות בין אפליקציות של עסקים שונים
    NeuroBrave מאיצה יישומים בנוירוטכנולוגיה
  • ai מפתחת פלטפורמת למידת מכונה המאפשרת לחברות להרחיב את קנה המידה של מוצריהן המבוססים על למידת מכונה וכך להגדיל את השפעתן העסקית
  • Spotnix מסייעת למנהלי מוצר וצמיחה לשפר מדדי ביצוע עיקריים (KPI) על ידי הרצת אלפי אנליזות, וזיהוי והמלצה על הזדמנויות ופעולות קונקרטיות
  • Teramount מספקת את הדור הבא בחיבוריות אופטית למרכזי נתונים
  • Velocity מאיצה פעילויות מו"פ על ידי מתן אפשרות למפתחים ליצור סביבות ייצור וירטואליות מבודדות לחלוטין לפי דרישה, באותה דרך קלה שבה הם יוצרים ענפי Git חדשים
  • Zesty מבצעת אופטימיזציה אוטומטית למשאבי ענן בזמן אמת, ומביאה לשימוש אופטימלי

3 חברות נוספות, 1MRobotics, Flow Security ו-R2 Wireless, עדיין פועלות "מתחת לרדאר". "אנו נרגשים לצאת לדרך עם התכנית הרביעית שלנו בתל אביב. עם כל מחזור, נהיה מאתגר יותר לבחור רק 10 חברות סטארט-אפ מכל הפונים המדהימים. ראינו עלייה בתחומי הפעילות, במוצרים ובסוגי הטכנולוגיה, כמו 5G, רובוטיקה, דיפ-טק וכד', והתרשמנו מכמות החברות הממומנות היטב בשלב כה מוקדם", אמר רני נחמיאס, מנכ"ל Ignite תל אביב. "בשנה וחצי האחרונות הצענו לכל הסטארט-אפים המבטיחים של תכנית אינטל Ignite גישה למומחים מובילים באינטל ובתעשייה כולה, שחלקו ממומחיותם מנקודת מבט עסקית וטכנולוגית גם יחד. אנו מצפים בכליון עיניים לקבוצה החדשה של חברות, וגם לקחת את התכנית המדהימה שלנו לחו"ל".

לפני מספר חודשים, בעקבות הצלחת התוכנית בישראל, הודיעה Ignite על התרחבות גם לגרמניה, והיום הודיעה על עשר
החברות שנבחרו למחזור הראשון שיתקיים במינכן:

  • Apheris AI מחלצת תובנות מנתונים באמצעות אנליטיקת נתונים מרכזת המשמרת פרטיות
  • Celus מפתחת פלטפורמת הנדסה לאוטומציה של פיתוחים אלקטרוניים
  • Code Intelligence מציעה פתרון בדיקת אבטחה המשתמש בבדיקות ערפול ("פאזינג") על בסיס כיסוי
  • Edgeless Systems בונה פלטפורמה מאובטחת לאחסון, ניתוח ושיתוף של נתונים, באמצעות מחשוב סודי
  • Eperi מפתחת פלטפורמת הצפנה וטוקניזציה המספקת הגנת מידע ללא אח ורע לאפליקציות מבוססות SaaS, מסדי נתונים, אפליקציות מותאמות אישית ואפליקציות לאחסון קבצים, כדי לאפשר ללקוחות להגן על פרטיות הנתונים שלהם
  • Fernride היא פלטפורמת נהיגה אוטונומית להפעלה וניטור של כלי רכב מרחוק, מכל מקום, המשלבת את כוחה של הבינה המלאכותית והאנושית ומאפשרת למשתמשים להפעיל מכוניות ללא נהג כלל
  • Kiutra מציעה פתרון קירור "עד המפתח" למחשוב קוונטי
  • Noiseless Imaging מספקת טכנולוגיות חדשניות להסרת "רעשים", שחזור ושיפור של צילומי וידאו
  • Quality Match משפרת מודלים של למידת מכונה באמצעות אופטימיזציה של קובצי נתונים עם איכות אנוטציה מבוקרת
  • Synthara מפתחת טכנולוגיית בינה מלאכותית המספקת פתרונות ברמת המערכת לעסקים, על מנת לשפר את מוצריהם או שירותיהם על ידי הוספת מאפיינים חכמים

REE חתמה על שיתוף פעולה עם ענקית המערכות לרכב Magna

חברת REE הכריזה על שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת Magna, אחת מיצרניות המערכות והחלקים לרכב (Tier-1) הגדולות בעולם. מטרת שיתוף הפעולה היא לרתום את יכולות הייצור, האינטגרציה ודריסת הרגל המסחרית הנרחבת של מגנה בתעשיית הרכב העולמית, על מנת להאיץ את המסחור של פלטפורמות המרכב השטוחות של REE, המאפשרות לפתח על-גביהן באופן מודולארי כלי-רכב חשמליים בגדלים, קיבולת ועיצוב שונים.

שיתוף הפעולה יתמקד בכלי–רכב חשמליים מסחריים קלים, המשמשים להסעת נוסעים והובלת סחורות ומשלוחים. כמו כן, שתי החברות יקימו מיזם משותף שיבחן הזדמנויות בתחום התחבורה-כשירות (MaaS).  מאגנה, שמטה פעילותה בקנדה, מפתחת, מייצרת ומרכיבה מערכות לכל חלקי הרכב, מהמרכב והשלדה, מערכת ההנעה והכוח, מושבים, פנים וחוץ הרכב. החברה מעסיקה כ-170 אלף עובדים ברחבי העולם. ב-2018 הכנסותיה הסתכמו ב-40.8 מיליארד דולר.

בחודש פברואר הודיעה REE שהיא נכנסת למסחר בבורסת נסד"ק באמצעות מיזוג עם חברת ה-SPAC ("חברה ייעודית לביצוע רכישה") 10X Capital Venture Acquisition Corp (סימול בנסד"ק: VCVC). ההכנסות של REE מהעסקה יסתכמו ב-500 מיליון דולר, מתוכם 300 מיליון דולר יגיעו מהמשקיעים האסטרטגיים של החברה ובהם תאגיד Koch, יצרנית הרכב ההודית Mahindra ויצרנית המערכות לרכב Magna. החברה הממוזגת תונפק לפי מחיר של 10 דולר למניה, המשקף שווי שוק כולל של 3.1 מיליארד דולר.

הכול כלול – בגלגל

חברת REE פיתחה קונספט של רכב חשמלי שבו המתלים, המנוע, מערכת ההיגוי, הבלמים, החיישנים, מערכות בקרת הטמפרטורה וכל המערכות האלקטרוניות משולבות בתוך הגלגלים עצמם. המרכב עצמו הוא שטוח ופנוי לעיצוב בהתאם לדרישות של כל דגם. בגישה הזאת, מרכז הכובד של הרכב נמוך מאשר בכלי-רכב חשמליים סטנדרטיים, ולכן הרכב יותר יציב.

הטכנולוגיה שלה מאפשרת לייצר מכוניות בעלות ארבעה מנועים המאפשרים לרכב שטח סטנדרטי להשיג ביצועים של תאוצה מאפס ל-100 קמ"ש בתוך 3 שניות. הטכנולוגיה ישימה לכלי רכב פרטיים ולכלי רכב כבדים, כמו משאיות השוקלות 10 טון ומיועדות לנסיעה בדרכי עפר. לאחרונה חשפה REE שלוש פלטפורמות מרכב חדשות עבור שלושה סוגים של כלי-רכב חשמליים: מכונית עירונית שיכולה לשמש גם כמונית אוטונומית, רכב היסעים עירוני או רכב משלוחים, ומשאית בינעירונית קלה המותאמת לשוק האמריקאי.

זכייה נוספת לסיפיה בשוק הרכב הסיני

סיפיה (Cipia), לשעבר אייסייט טכנולוגיות (Eyesight Technologies), מדווחת היום כי נבחרה על ידי אחד היצרנים הגדולים בסין כספק למערכת ניטור נהג (DMS – Driver Monitoring System). הזכייה הינה עבור שני דגמי רכב, שתחילת הייצור שלהם (SOP) צפוי ב-2022. היצרן החדש הינו השלישי במספר עמו חותמת החברה בשוק הסיני. מסיפיה נמסר כי בשנה האחרונה רשמה החברה גידול של פי 5 במספר הזכיות של החברה.

סיפיה פיתחה מערכת חישה ושליטה המיועדת לפנים הרכב ומשמשת בראש ובראשונה למעקב אחר רמת העירנות של הנהג וזאת באמצעות ניתוח פרמטרים כמו הטיית הראש, היציבה הכללית ותנועות העפעפיים. המערכת מבוססת על ראיית מכונה ובינה מלאכותית, יודעת לזהות הסחת דעת של הנהג מהדרך באמצעות מעקב אחר האישונים, ומתריעה בכל פעם שרמת ערנותו יורדת. האלגוריתם גם מזהה הסחות דעת כמו שימוש בסמארטפון במהלך נהיגה, עישון, חגירת חגורת בטיחות, הסטת מבט ועוד.

שוק הרכב הסיני הוא שוק הרכב הגדול והצומח בעולם, וגם הראשון שחזר לצמוח לאחר הפגיעה הקשה של משבר הקורונה בתעשיית הרכב העולמית. השוק הסיני גם נחשב למתקדם מבחינת אימוץ טכנולוגיות חדשות וקידום רגולציות בתחום הבטיחות. נושא הרגולציה הוא בעל חשיבות מפתח עבור שוק מערכות ניטור הנהג. כבר בשנה שעברה החלו מדינות מסוימות בסין לחייב התקנת מערכות ניטור נהג בכלי-רכב חדשים. ואמנם על פי Research&Markets, ב-2019 נמכרו בסין מעל 10,000 מערכות DMS, זינוק של 174% בהשוואה לשנה קודם לכן, וברבעון הראשון של 2020 הותקנו כ-5,000 מערכות, קצב המשקף גידול שנתי של יותר מ-300%.

סלברייט בדרך לנסד"ק לפי שווי של 2.4 מיליארד דולר

נמשכת הנהירה של חברות הטכנולוגיה הישראליות לנסד"ק באמצעות מסלול מיזוג עם חברות -SPAC. היום תורה של חברת המודיעין הדיגיטלי סלברייט (Celebrite) להודיע כי חתמה על עסקת מיזוג עם חברת הספאק TWC (סימול בנסד"ק: TWCT). סלברייט תקבל מהעסקה כ-580 מיליון דולר, מתוכם 300 מיליון דולר של התחייבות לרכישת מניות ממשקיעים מוסדיים ובהם Light Street Capital ו-Makena Capital והמשקיעה האסטרטגית, ענקית האנרגיה Axon. עם השלמת העסקה, יתחלף הסימול של TWC בסימול CLBT. המיזוג צפוי לצאת לפועל ברבעון השני או השלישי של 2021, לאחר אישור בעלי המניות של שתי החברות.

עם השלמת המיזוג, היו"ר הנוכחי של סלברייט, ריוסוקו אוצמי (Ryusuke Utsumi), יפרוש מתפקידו ואת מקומו ימלא חיים שני, המשמש כיום כחבר בדירקטוריון. חברת סלברייט מספקת פתרונות איסוף וניתוח מידע דיגיטלי מהרשת ומציוד דיגיטלי כגון טלפונים ומחשבים. המוצרים נמכרים בעיקר לסוכנויות אכיפת חוק בעולם. פתרונות התוכנה והכלים האנליטיים של החברה מסייעים להאיץ חקירות דיגיטליות ולהתמודד עם המורכבות של באתגרי פשיעה בעידן הדיגיטלי.

סלברייט התגברה על ההצפנות של אפל

הפתרונות של סלברייט משמשים אלפי סוכנויות אכיפת חוק מובילות ביותר מ-150 מדינות ברחבי העולם, ממשלות, תאגידים וארגונים. בינואר 2020 רכשה סלברייט את חברת BlackBag Technologies מסן חוזה קליפורניה, המתמחה בפתרונות חילוץ, פיענוח וניתוח מידע דיגיטלי ממערכות מחשוב. בתחילת השנה הכריזה החברה על גרסה חדשה של מערכת איסוף המידע MacQuisition אשר יודעת לאסוף מידע דיגיטלי המוכמן בכל המחשבים של אפל. המערכת החדשה כוללת גם יכולת איסוף וריכוז מידע המוסתר גם במחשבים המבוססים על מערכת ההפעלה חלונות.

מנכ"ל החברה הוא יוסי כרמל. לפי התשקיף שהגישה לרשות לניירות ערך בארצות הברית (SEC), הכנסותיה של סלברייט ב-2020 הסתכמו ב-195 מיליון דולר (שולי הרווח עמדו על 80%), והיא צופה הכנסות של 283 מיליון דולר ב-2022.

Polytex תספק לארגונים בבריטניה מערכות לניהול אוטומטי והיגייני של מדי עבודה

פוליטקס Polytex Technologies)) מקיסריה, המפתחת מערכות רובוטיות לחלוקה ומסירה של מדי עבודה, חתמה על הסכם להפצת מערכות לניהול אוטומטי והיגייני של מדי עבודה בבריטניה. מפוליטקס נמסר כי ההסכם החדש עם חברת Renwear יספק לחברה גישה לשוק ענק וחדש עבור החברה, בתקופה בה מגפת הקורונה מובילה להגדלת המשאבים המוקצים להיגיינה במקומות עבודה. Renwear הלונדונית מתמחה בהשכרת מדי עבודה ובשירותי כביסה עבור מגוון ענפים ברחבי בריטניה.

העסקה המשותפת הראשונה של פוליטקס ו-Renwear, שנסגרה זמן קצר לאחר חתימת הסכם ההפצה, היא הטמעת מערכת לניהול מדי עבודה במפעל גדול לעיבוד בשר באזור לונדון. Renwear מתכננת לספק מערכות של פוליטקס גם לבתי חולים, ספקי שירותי בריאות, בתי מלון וכן לענף הבידור ולענפים אחרים.

מנכ"ל פוליטקס יריב מצליח אמר כי פוטנציאל הגידול של החברה בשוק הבריטי הוא עצום. "Renwear מתכננת להרחיב את ההפצה בשוק זה ומתקיימים מגעים ראשונים להתקנת פתרון מדי העבודה של פוליטקס בבתי חולים ובשירותי בריאות בבריטניה."

אוטומציה ודיגיטליזציה של ניהול מדי עבודה

יותר מ-3,000 יחידות של המערכת מותקנות כיום בבתי חולים, בתי מלון ומפעלים ב-20 מדינות מחוץ לישראל לרבות ארה"ב, ספרד, גרמניה, וצרפת וכן במזרח הרחוק. מערכות פוליטקס מטפלות מדי חודש בניהול של כ-45 מיליון פריטי מדים עבור כ-750,000 עובדים ברחבי העולם.

הפתרון של פוליטקס מורכב מחומרה ייעודית המגובה במערכת מידע דיגיטלית שמנהלת ומייעלת את תהליך הקבלה והמסירה של מדי עבודה ומספקת רמה חדשה של היגיינה. המערכת משמשת בתי חולים, בתי מלון, חדרי כושר, מפעלים תעשייתיים וחדרים נקיים וסביבות אחרות שמעסיקות עובדים במדים. המערכת של פוליטקס מורכבת מחומרה ייעודית בתצורת מכונה רובוטית לחלוקת מדים ומכונה להחזרת מדים מלוכלכים, המשולבת עם מערכת מידע מבוססת ענן המנטרת ומעבדת את נתוני המדים בתהליך האיסוף, ההחזרה והכביסה ומציגה אותם בפני מנהלים ומשתמשים באפליקציית ענן בדסקטופ ובמכשירים ניידים. תהליך קבלת המדים הנקיים ומסירת המדים המשומשים לכביסה מתבצע ללא מגע יד אדם. ניתן לפזר עמדות חלוקה והחזרה של מדים ברחבי המתקנים הארגוניים באופן שמוריד את הסיכון הבריאותי הכרוך בהתקהלות בעמדה מרכזית לחלוקת מדים.

פוליטקס הוקמה בשנת 2003 על ידי משפחת פולינר. כיום מנוהלת החברה על ידי יריב מצליח שמונה למנכ"ל בעקבות ההשקעה בחברה בשנת 2019 של קרן ההשקעות פורטיסימו. החברה מעסיקה 50 עובדים ומגייסת עובדים נוספים בתחומי ההנדסה, הפיתוח ותמיכה טכנית. את פעילויות הטכנולוגיה והפיתוח העסקי בחברה מוביל תומר פולינר שכיהן כמנכ"ל החברה מהקמתה ועד שנת 2019.

מנכ"ל אורבוטק לשעבר מונה ליו"ר אינוויז; אהרון אהרון הצטרף לדירקטוריון

בתמונה למעלה: אהרון אהרון (מימין) והיו"ר החדש עמיחי שטיימברג

המנייה של חברת אינוויז (Innoviz) חתמה אתמול את יום המסחר הראשון שלה בנסד"ק בעלייה של 10.6%, למחיר של כ-10.79 דולר. עם הפיכתה לחברה ציבורית, הודיעה אינוויז על מינויים של שורת בכירים מתעשיית ההייטק הישראלית לדירקטוריון החברה. מי שיכהן כיו"ר הדירקטוריון הוא עמיחי שטיימברג, שכיהן כסמנכ"ל התפעול של חברת אורבוטק בשנים 2013-2019 וכמנכ"ל החברה בשנים 2019-2020. כיום הוא משמש כנשיא וסמנכ"ל התפעול של ה-SPAC הישראלית Israel Amplify Program.

לא מכבר החברה הגישה תשקיף לרשות לניירות ערך בארצות הברית במטרה לגייס כ-230 מיליון דולר להשקעה בחברות טכנולוגיה ישראליות. אישיות מוכרת נוספת המצטרפת לדירקטוריון אינוויז היא אהרון אהרון, עד לאחרונה מנכ"ל רשות לחדשנות (2017-2020). לפני-כן שימש במשך 6 שנים כמנהל מרכז הפיתוח של אפל בישראל.

חברים חדשים נוספים בדירקטוריון: רונית מאור, סמנכ"לית הכספים של חברת ה-SaaS לעולמות הביטוח והבנקאות Earnix, דן פאלק, שהיה בעבר דירקטור בנייס ובאורמט וסמנכ"ל התפעול של ספיאנס, אורית סתיו אשר מגיעה מעולם ההון-סיכון, וג'יימס שרידן, לשעבר בכיר במקנזי. גם שניים ממייסדי החברה, אורן רוזנצווייג והמנכ"ל עומר כילף (בתמונה למטה), מכהנים בדירקטוריון. כילף: "הצוות שלנו עמל רבות כדי לאתר אנשים מובילים מתעשיית הטכנולוגיות ותעשיית הרכב, שיוכלו לסייע לנו במעבר לחברה ציבורית".

פלטפורמת חישה לנהיגה אוטונומית

אינוויז פיתחה חיישן לייזר (LiDAR) הסורק את המרחב שבו נע הרכב ומייצר מפה תלת-מימדית של סביבת הרכב בדיוק גבוה, בכל תנאי התאורה ובכל תנאי מזג האוויר. חיישני LiDAR צפויים להוות מרכיב אינטגרלי בכל מערכת חישה לרכב אוטונומי, לצד מצלמות ומכ"ם. אינוויז הצליחה לפתח LiDAR במצב מוצק (Solid State) על גבי שבב סיליקון, מה שאיפשר גם לשפר את ביצועי החיישן, ובעיקר להוזיל את עלויותיו כך שיהיה מתאים לייצור המוני בתעשיית הרכב.

הפתרון של החברה מבוסס על שימוש ברכיב MEMS הכולל תכנון מיוחד של מראה אשר יכולה לנוע בשני צירים, ועל-ידי כך ביצוע של סריקת לייזר ללא חלקים נעים. שיתוף הפעולה המסחרי המשמעותי ביותר של אינוויז הוא עם חברת ב.מ.וו, אשר החליטה לשלב את החיישן שלה ברכב ה-SUV החשמלי החדש שלה, iNEXT, שאמור לעלות על הכביש כבר השנה.

בשבוע שעבר הכריזה אינוויז על השקה של ערכת חישה להניגה אוטונומית, Innoviz APP. מדובר למעשה בפתרון מלא, הכולל גם את חיישני ה-LiDAR של החברה וגם את תוכנת עיבוד התמונה והאלגוריתמיקה, שמסווגות את האובייקטים בכביש, כדוגמת משאית, אופנוע או הולך רגל, וגם מודדת את מהירותם. מדובר הפתרון מתממשק למערכות הרכב הקיימות ומאפשר ליצרנית רכב ליישם את הטכנולוגיה של אינוויז עבור יישומי בטיחות ונהיגה אוטונומית שונים, ללא צורך בתהליך פיתוח ואינטגרציה הדוק מול אינוויז. החברה כבר שלחה דוגמאות מן הפלטפורמה ליצרניות רכב מובילות.

Utilis גייסה 6 מיליון דולר לאיתור דליפות מים – מהחלל

חברת Utilis הישראלית, שפיתחה אלגוריתם למידת-עומק שמאפשר לנטר על סמך תצלומי לוויין תשתיות מים קרקעיות ולאתר דליפות ונזקים, גייסה 6 מיליון דולר בהובלת קרן ההשקעות האמריקאית Beringea. החברה תשתמש בהון כדי לגייס עובדים למשרדים בארצות הברית, בריטניה וישראל, להתרחב לשוק הנדסת הקרקע ולהאיץ את צמיחת החברה באירופה וצפון אמריקה.

Utilis הוקמה בשנת 2013 על ידי לורן גאי שפיתח אלגוריתם המאפשר שימוש בהדמאות מכ"ם מלוויינים על מנת לאתר נקודות חשודות של דליפת מים, ביוב, תקלות ניקוז והצטברות מים בקרקע ללא צורך בשימוש בחיישנים פיזיים בקרקע. הטכנולוגיה מבוססת על עיבוד אותות SAR (Synthetic-aperture radar) שמקורם בלוויינים ששוגרו על ידי סוכנויות חלל בעולם למטרות מחקר וניטור כדור הארץ. גאי שבזמן לימודי התואר השני שלו בגיאופיזיקה היה חלק מקבוצה שעסקה באיתור מים תת קרקעיים במאדים רשם פטנט על טכנולוגית איתור נזילות מים תת קרקעיות. לורן נבחר להיות בין ה 50 האנשים הצעירים המבטיחים בעולם בתחום המידע המרחבי על ידי מגזין Geospatial Media.

חמישית מהמים לשתייה – הולכים לאיבוד

החברה משלבת עיבוד אותות SAR בחישה מרחוק ולמידת מכונה ומיישמת את הטכנולוגיה המהפכנית שלה ביותר מ -400 פרויקטים ברחבי העולם, המשתרעים על פני יותר מ-55 מדינות כולל ארצות הברית, איטליה, בריטניה, צ'ילה, סין ודרום אפריקה. גישה למים נקיים וסניטציה היא אחת מ-17 יעדי פיתוח בר-קיימא של האו"ם כך עד היום, מצאה החברה מעל 30,000 דליפות ברשתות מי שתיה שחסכו לחברות תשתיות וגופים ממשלתיים יותר מ-25 מיליארד ליטר מים, 17 אלף מגה וואט שעה ו-11 אלף טון של פליטת פחמן דו חמצני בשנה. מעל 20 אחוז מהמים שעוברים טיפול לשתייה באירופה ובארצות הברית הולכים לאיבוד במערכות ההפצה – לטענת החברה, ניתן להחזיר 75 אחוז מהמים האלה לטובת התושבים.

החברה מונה 40 עובדים ברחבי העולם עם משרדים בישראל, ארצות הברית ובריטניה. לקוחות החברה הם תאגידי מים, גופים עירוניים וממשלתיים, חברות תשתית תחבורתית, חברות הנדסה, חברות מידע-מרחבי ויעוץ קרקע שעושים שימוש במידע שהחברה מספקת להם כדי למקד את תחזוקת התשתית באזורים שבהם הסיכוי לכשל הוא הגבוה ביותר. לחברה חמישה פטנטים מאושרים ושניים נוספים בהליכי רישום בתחום התצפית והחישה מרחוק של כדור הארץ.

אפל משיקה בישראל תוכנית החזרים למחשבי Mac למגזר העסקי

חברת Wediggit, שותפה בכירה של אפל במגזר העסקי בישראל, החלה להציע  לעסקים בישראל תוכנית החזרים (Buy Back) עבור מחשבי Mac. ישראל היא המדינה הראשונה בעולם שבה אפל התירה, ביוזמת Wediggit, להשיק את המודל הייחודי, ואם המהלך יצליח בישראל, עשויה אפל ליישמו במדינות נוספות ברחבי העולם.

במסגרת תוכנית ההחזרים, יוכלו חברות הרוכשות מחשב Mac M1 (המצוידים במעבדי אפל החדשים) להחזיר אותו לחברה בתום 3 שנים לאחר הרכישה ולקבל זיכוי כספי של 25% או כהנחה לרכישת מחשב חדש. התוכנית תקפה למספר בלתי מוגבל של מחשבים.

נתי דרוטין, מנכ"ל Wediggit סבור כי התוכנית תשנה את כללי המשחק בשוק. "כבר היום מחשבי ה-Mac הם מאוד תחרותיים בהשוואה למחשבי PC אך עתה הם יהיו אטרקטיביים הרבה יותר הן במחיר והן בביצועים המשופרים של דגמי M1. המהלך יאיץ את החדירה המסיבית ממילא של מחשבי ה-Mac למגזר העסקי בישראל". Wediggit היא שותפה בכירה מוסמכת של אפל לציוד ושירות לעסקים וחינוך, וגם נציגתה הבלעדית של Jamf בישראל.

ה-FDA אישר את טכנולוגיית הרנטגן של ננוקס

[בתמונה למעלה: צילום הרנטגן הראשון בעולם (מימין), לצד צילום כף ידו של מנכ"ל ננוקס, פוליאקין, מתוך ההדגמה בכנס RSNA]

חברת ננוקס (Nano-X) קיבלה מה-FDA אישור שיווק למכשיר הרנטגן הדיגיטלי שפיתחה. האישור התקבל במסגרת הליך 510k, הליך אישור מזורז שניתן למכשור רפואי השקול ברמת הבטיחות והיעילות למכשור רפואי קיים שכבר אושרו בעבר על ידי ה-FDA.

יש לציין כי האישור ניתן עבור שימוש במקור קרינה יחיד (single-source), ובחברה מתכוונים להגיש עוד השנה בקשה לאישור השימוש במקורות קרינה מרובים (multi-source), שיקנו למכונה יכולות דימות גבוהות יותר. המערכת המסחרית אמורה להתבסס על מקורות קרינה מרובים, כך שהאישור שהתקבל אינו המשוכה הרגולטורית האחרונה.

ננוקס פיתחה טכנולוגיית CT דיגיטלית המבוססת על ייצור קרני רנטגן באמצעות רכיב MEMS במקום באמצעות מנורת להט, שחימומה מביא לפליטה של אלקטרונים. כלומר, המערכת "הקרה" של ננוקס מהווה שינוי פרדיגמה לעומת מערכות הדימות ה"חמות". להערכת החברה, הטכנולוגיה החדשה תאפשר לייצר מערכות CT ניידות וקומפקטיות יותר במחיר של 10,000 דולר למערכת, במקום מחיר של כ-3 מיליון דולר, שזהו כיום מחירם הממוצע של סורקי CT.

15,000 מכשירים עד 2024

ההצהרה של ננוקס לחולל מהפכה בעולם הדימות התקבלה גם בלא מעט ספקות וסימני שאלה. בשנה שעברה אף פרסם מכון המחקר Citron דו"ח חריף שיצא תחת הכותרת "ננוקס – פארסה על חשבון השוק" והעלה שורה של טענות שנועדו להטיל ספק בהצהרות של ננוק. בחודש דצמבר ביצעה ננוקס הדגמה חיה של מכשיר הרנטגן במסגרת כנס הרדיולוגיה הנחשב RSNA במטרה להציג בפני התעשייה את אופן פעולתו של המכשיר. אישור ה-FDA מקנה לגיטימציה נוספת לטכנולוגיה של ננוקס. אם כי יש לציין כי החברה טרם ביצעה ניסוי קליני מקיף המשווה בין הטכנולוגיה שלה לבין הטכנולוגיה המקובלת.

החברה משווקת את המערכת באמצעות שיתופי פעולה עם ממשלות, בתי חולים ורשתות בריאות. החברה חתמה בשנה האחרונה על הסכמי הפצה ב-13 מדינות לפריסת כ-5,150 מכשירי CT, בכפוף לאישורים. היעד של החברה הוא לפרוס כ-15,000 מכשירים עד סוף 2024. בכוונתה של החברה להציע שימוש במערכות במתכונת של שירות שהתשלום עליו נקבע לפי מספר הסריקות (Pay-per-Scan), ולהקטין בכך את עלויות  ההצטיידות בסורקים.

קמטק: הזמנות ב-20 מיליון דולר למערכות בדיקה ומדידה של יישומי מארזים מתקדמים ומוליכים למחצה מורכבים

חברת קמטק (Camtek) הודיעה היום כי קיבלה בשבועות האחרונים הזמנות למערכות בדיקה ומדידה בהיקף של מעל ל-20 מיליון דולר, ממספר לקוחות העוסקים בייצור מארזים מתקדמים ומוליכים למחצה מורכבים. מקמטק נמסר כי תחום המוליכים למחצה המורכבים תומך בביקוש הגובר למספר יישומים ובהם ניהול אנרגיה ומדידת מרחק לתעשיית הרכב וזיהוי פנים במכשירים סלולריים.

קמטק צפויה לספק את המערכות במהלך הרבעונים השני השלישי של 2021. רפי עמית [בתמונה], מנכ"ל קמטק, אמר: "אנו ממשיכים לחוות מומנטום עסקי חזק וההזמנות החדשות שהתווספו נוטעות בנו ביטחון באשר לתחזיותינו לשנת 2021, אשר תהיה שנת שיא נוספת עבור קמטק."

ברבעון האחרון של שנת 2020 צמחו המכירות של חברת קמטק בכ-46% והסתכמו במכירות שיר של 48.6 מיליון דולר. לאורך שנת 2020 הסתכמו המכירות בכ-155.9 מיליון דולר – צמיחה של 16% בהשוואה לשנת 2019. החברה פירסמה תחזית מכירות בהיקף של 54-56 מיליון דולר לרבעון הראשון 2021. קמטק מספקת ציוד בדיקה ומדידה לקווי ייצור של תעשיית השבבים, עם התמחות בשוק המארזים המתקדמים, זיכרונות, רכיבי CMOS Image Sensors, MEMS ורכיבי RF.

מאסיבית פיתחה מדפסת המחליפה את מכונת ה-CNC

בעולם ההדפסה בתלת-מימד, שם המשחק כיום הוא ייצור. יצרניות רוצות לעבור משימוש במדפסות תלת-מימד לבניית אבות-טיפוס לשימוש במדפסות כחלק אינטגרלי מקו הייצור. חברת מאסיבית (massivit3d) מלוד, שהונפקה בבורסת תל-אביב לא מכבר, פיתחה מדפסת חדשה, Massivit 10000, שמהווה חלופה למכונת CNC ומאפשרת להדפיס במהירות תבניות יציקה גדולות מימדים לחומרים מרוכבים כמו סיבי פחמן ופיברגלאס לתעשיות הרכב, הספנות, הרכבות, התעופה, הבנייה, הבידור ועוד. החברה כבר קיבלה 8 הזמנות רכש למדפסת החדשה מלקוחות בארצות הברית, בריטניה, צרפת וטייוואן.

המדפסת של מאסיבית פועלת בשיטה הקרויה Cast In Motion. בשיטה זו, המדפסת בונה באמצעות ראש הדפסה אחד, תבנית חלולה שלתוכה יוצקים דרך ראש יציקה נפרד את החומר התעשייתי שממנו מורכבת התבנית. בשיטה זאת, ניתן לצקת לתבנית החלולה המודפסת גם חומרים נוספים כדוגמת עץ, אלומיניום או חומרים מרוכבים שונים. עם גמר ההדפסה טובלים את האובייקט במי ברז רגילים, ולאחר זמן מה המעטפת החיצונית נשברת מעצמה ונפרדת מן האובייקט הפנימי.

כיום, בניית תבנית יציקה עשויה להיות תהליך ממושך ויקר הכולל כמעט 20 שלבים שונים, בעוד שבמדפסת של מאסיבית ניתן לייצר את אותה תבנית ב-4 שלבים בלבד ובתוך מספר ימים, במקום שבועות. בחברה מעריכים את היקף השווקים הפוטנציאליים שאליהם היא פונה בכ-75 מיליארד דולר.

החברה השלישית של מייסד Objet

חברת מאסיבית הוקמה בשנת 2013 על-ידי גרשון מילר, הנחשב ליזם וטכנולוג מוערך מאוד בתחום התלת-מימד. מילר החל את דרכו בתחום בסוף שנות השמונים בחברת 3D Systems, שבה שימש כמנהל מו"פ. בשנת 1994 הוא ייסד את חברת Idanit שפיתחה מכונות דפוס דיגיטליות בפורמט גדול מאוד עבור יישומים דוגמת שלטי חוצות. בשנת 1998 החברה נמכרה ל-Scitex תמורת 63 מיליון דולר, ולאחר מספר שנים נרכשה על-ידי חברת HP העולמית.

בשנת 1998 הוא היה שותף להקמת חברת Objet מרחובות, ושימש כטכנולוג הראשי שלה. אובג'ט נחשבת לחברה שפיתחה את טכנולוגיית הפולי-ג'ט, שבה נעשה שימוש בראשי דיו לצורך יצירת אובייקטים תלת-מימדיים. בשנת 2012 התמזגה אובג'ט עם סטרטסיס האמריקאית, וביחד הפכו לאחת מהחברות הגדולות והחשובות בתחום הדפסות התלת-מימד.

לאחר המיזוג עם סטרטסיס עבר מילר לאתגר הבא וב-2013 הקים את מאסיבית ביחד עם איגור יעקובוב ומשה אוזן, ואף השקיע מכספו בסבב הסיד. בשיחה עם Techtime הסביר מילר כי מאסיבית מהווה שלב נוסף באבולוציה של עולם התלת-מימד והמעבר לשימוש בטכנולוגיה זו לצורך ייצור סדרתי והמוני. "זו החברה עם הפוטנציאל הכי גדול מבין החברות שהייתי מעורב בהקמתן".

מאבות-טיפוס לייצור תעשייתי

מדפסות תלת-מימד הפכו בעשורים האחרונים לחלק אינטגרלי מתהליכי הפיתוח בתעשיות רבות. היכולת לעצב בתוכנת מחשב אובייקט דיגיטלי ולאחר מכן להדפיס במהירות אב-טיפוס במדפסת תלת-מימד ולבדוק אם הוא עובד כהלכה ומשתלב עם יתר החלקים במוצר השלם, האיצה והוזילה באופן דרמטי תהליכי פיתוח והכנה לייצור. השלב הבא בעולם התלת-מימד הוא שימוש במדפסות הללו לא רק לצורך בנייה מהירה של אבות-טיפוס, אלא לצורך ייצור סדרתי של חלקים סופיים.

לדברי מנכ"ל מאסיבית, ארז צימרמן, ישנם שלושה חסמים עיקריים לשימוש בהדפסות תלת-מימד לייצור תעשייתי: מהירות, גודל ואיכות החומר הסופי. "הטכנולוגיה שלנו נועדה לתת מענה לשלושת האתגרים הללו". מאסיבית פיתחה חומר בעל תכונות ייחודיות המאפשר לקצר את זמני בניית האובייקט. בעולם התלת-מימד ישנן מספר שיטות הדפסה ובכל אחת מהן נעשה שימוש בחומרים מסוג שונה. בשיטת ה-FDM מתיכים חומר מוצק ופורסים ממנו שכבות דקות, ובשיטת הפולי-ג'ט מרססים על מצע המדפסת נוזל פולימרי ומקשים אותו באור אולטרה-סגול. תהליכים אלו נמשכים שעות רבות.

החומר של מאסיבית נמצא במצב ביניים בין מוצק לנוזל במרקם של משחה צמיגית. מצד אחד קל לעצב את צורתו, ומנגד הוא מתקשה במהירות על מגש ההדפסה שבתוך המכונה. צימרמן: "חלקים שלוקח כ-19 שעות להדפיס במדפסות אחרות, אצלנו ניתן להדפיס בתוך כ-47 דקות. פגוש של רכב, שלעיתים לוקח 6-8 ימים להדפיס, אצלנו ניתן להדפיס תוך 14 שעות. ברגע שפרצנו את מחסום המהירות, פרצנו גם את מחסום הגודל".

מדפסת Massivit 10000 היא הדור השני של מדפסות החברה. הדור הראשון, Massivit 1800, משמש להדפסה של חלקים גדולים (1.2 X 1.5 X 1.8 מטר) לצורך בנייה מהירה של אבות-טיפוס וייצור בהתאמה אישית. החברה מכרה עד כה כ-140 מדפסות בסכום כולל של 43 מיליון דולר. בשנה האחרונה נחתמו הסכמי הפצה גדולים עם חברות מיפן ואיטליה. לפני מספר חודשים הצטרף דדי פרלמוטר לחברה כמשקיע וכחבר דירקטוריון. בתחילת מרץ הונפקה החברה בבורסת תל-אביב לפי שווי של כ-660 מיליון שקל.

מצולמים (מימין לשמאל): עידו אילון סמנכ"ל שיווק ומכירות, עמית הררי סמנכ"ל כספים, איגור יעקובוב סמנכ"ל מו"פ, ארז צימרמן מנכ"ל, גרשון מילר טכנולוג ראשיומייסד, ירון יחזקאל דירקטור, משה אוזן סמנכ"ל תפעול, אבי חנין מנהל כספים

אוגמדיקס גייסה 36 מיליון דולר

חברת אוגמדיקס (Augmedics) מיקנעם, המפתחת מערכות הנחיה כירורגיות מבוססות מציאות רבודה (AR), השלימה סבב גיוס נוסף בהיקף של 36 מיליון דולר. את הגיוס הוביל סינדיקאט של חברות ישראליות
ואמריקאיות, ובהן קרנות ההון-סיכון H.I.G Capital, Revival Healthcare ו-Almeda Ventures, ושתי משקיעות אסטרטגיות, HCA Healthcare Health Insight Capital ו-XR Invest. הגיוס מעלה את סך גיוסיה של החברה ל-63 מיליון דולר.

מערכות ההמחשה של אוגמדיקס פועלות בטכנולוגיית מציאות רבודה (AR) ונועדו לספק למנתחים "תמונת רנטגן" במהלך פרוצדורות מורכבות. בעזרת המערכת, המנתחים יכולים לראות דרך המבנה האנטומי של המנותח, לרבות דרך העור והרקמות, ובאופן זה לנתח ביתר קלות, מהירות ובטיחות. אוגמדיקס הוקמה ב-2014 על ידי ניסים אלימלך, מנהדס ביו-רפואי בהכשרתו שעבד בעבר בחברת המכשור הרפואי מדטרוניק, וד"ר רפאל לוטן, מנתח עמוד שדרה, אשר משמש בוועדה המייעצת של החברה.

בדצמבר 2019 קיבלה החברה אישור FDA מסוג 510k למערכות ה-XVS שפיתחה, המיועדת לסייע למנתחים בניתוחי גב. ה-XVS עושה שימוש במנגנון אופטי של מציאות רבודה "שקופה" המאפשר להקרין תמונה תלת-ממדית של עמוד השדרה של המטופל על רשתית העין של המנתח בזמן אמת וכל זאת בדיוק כירורגי והמחשת עומק – ומבלי שהמנתח יצטרך להסתכל תוך כדי הניתוח במסכים נפרדים. הטכנולוגיה נועדה לחסוך זמן במהלך הניתוח, לצמצם את החשיפה לקרינה של מכשירי ההדמאה להגביר את הדיוק של השתלת הברגים ולהפחית את מספר הניתוחים והאשפוזים החוזרים שלעיתים נדרשים במקרים של ניתוחי גב.

מסחור המערכת החל במחצית השנייה של 2020 והיא פעילה במספר בתי חולים בארצות הברית. עד כה בוצעו באמצעותה כ-250 ניתוחי גב. בחברה ישתמשו בכספי הגיוס כדי להרחיב את הפעילות בארצות הברית ובשווקים נוספים בעולם, וכן ישקיעו בפיתוח יישומים נוספים עבור פרוצדורות רפואיות אחרות.

Migthynet הטאיוונית מחפשת שיתופי פעולה עם סטארט-אפים ישראליים

[בתמונה: מנכ"ל מייטינט ריי טאי]

יצרנית האלקטרוניקה הטאיוונית Mighty Net מזמינה חברות סטארט-אפ ישראליות להצטרף למסלול האצה ייעודי לחברות בשלבי פיתוח, שנועד להוות קרש קפיצה משלב הפיתוח לשלב הייצור והמסחור.  המסלול, שנקרא Mighty Net Hardware Accelerator, כולל את כל השלבים הנדרשים לכך, מאימות התכנון והעיצוב, ייעוץ טכנולוגי ועד ייצור אב-טיפוס ודוגמיות ראשונות, לצד סדנאות עבודה, ליווי של מנטורים, גיבוש אסטרטגיה עסקית וסיוע במציאת שותפים. מייטינט מחפשת להתמקד בעיקר בתחומים כמו חיישנים, אג-טק, מכשור רפואי, תעשייה חכמה, אוטומוטיב ועוד.

מייטינט, המשתייכת לקבוצת Might Electronic, הוקמה ב-1986, ויש לה מפעלי ייצור בטאיוון ובסין שבהם היא מעסיקה כ-900 עובדים. בין לקוחותיה נמנים חברות בינלאומיות כמו Ubiquiti, Sigfox, Mediatek, Acer, D-link ועוד. החברה מספקת פתרון מקצה לקצה, החל מפיתוח מוצרים, אימות עיצוב, ביצוע פיילוט, ייצור המוני ועד ניהול לוגיסטיקה גלובלית. כמו כן החברה מבצעת השקעות אסטרטגיות בחברות סטארט-אפ.

הפנייה לחברות סטארט-אפ ישראליות היא חלק מהאסטרטגיה העסקית של מייטינט, שמנסה להגדיל את דריסת הרגל שלה בשוק קבלנות הייצור האלקטרוני למול ענקיות כמו פוקסקון, ג'ייביל ופלקס. האקסלרטור, שהחל לפעול ב-2016, עשוי להיות הזדמנות ייחודית עבור חברות סטארט-אפ, וזאת מאחר שקבלניות ייצור גדולות פחות ששות לשתף פעולה עם חברות קטנות. לעומת זאת, במייטינט רואים בחברות סטארט-אפ השקעה לעתיד שעשויה להוביל לשיתוף פעולה מסחרי משמעותי במידה והסטארט-אפ יצליח לחדור לשוק, ועל כן היא מוכנה לספק להן גישה למשאביה ואמצעי הפיתוח והייצור שלה. 

בשיחה עם Techtime אמר מנכ"ל מייטינט, ריי טאי (Ray Tai), כי "המיקוד שלנו בחברות סטראט-אפ מהווה השקעה לטווח הארוך. אנחנו רוצים להצמיח אצלנו את היוניקורנים הבאים. ישראל ידועה בחדשנות ובחברות הסטארט-אפ ואנחנו מאוד מעוניינים בשיתופי פעולה."

הקשר של מייטינט עם ישראל החל עוד ב-2019, כאשר אנשי החברה הגיעו לביקור בארץ. מייטינט משתתפת גם בתוכנית החדשנות הטייוואנית IP² LaunchPad, המנוהלת בישראל על ידי רני שפרון ומעודדת שיתופי פעולה בין חברות סטארט-אפ ישראליות לבין האקוסיסטם הטייוואני. במסגרת זאת, אף נוצר שיתוף פעולה עסקי בין מייטינט לחברת Cybord הישראלית, שפיתחה טכנולוגיה לזיהוי רכיבי אלקטרוניקה מזוייפים באמצעות AI שמגינה על יצרנים מפני חדירה של רכיבים מזויפים בתהליך היצור.

לפרטים נוספים על התוכנית>>>

חברת הסייבר התעשייתי Waterfall הקימה חברת-בת באמירויות

חברת הסייבר התעשייתי Waterfall Security פתחה באיחוד האמירויות חברת-בת, Waterfall Security Solutions Middle East. לדברי ווטרפול, היא חברת הסייבר הישראלית הראשונה שפותחת מרכז פעילות באמירויות מאז הסכמי השלום. החברה החדשה החלה לפעול ממשרדים באבו דאבי, וכבר מעסיקה עובדים מקומיים וצפויה לגייס עד 15 עובדים נוספים במהלך השנה. חברת-הבת כבר מתהדרת בלקוח ראשון ומשמעותי: חברת ענק עם אתרי תשתיות קריטיות בכל המפרץ, בתחומי הנפט והגז. בתוך כך, ווטרפול הודיעה גם כי  פתחה חברת-בת בסינגפור, שתסייע להגדיל ולהרחיב את המכירות הקיימות של באזור אסיה פסיפיק.

לדברי מייסד ומנכ"ל ווטרפול, ליאור פרנקל, הפוטנציאל העסקי הוא גבוה מאוד. "באיחוד האמירויות, בדומה לישראל ולמדינות נוספות במזרח התיכון, כל התשתיות הקריטיות כגון חשמל, מים, גז וכדומה, תשתיות תחבורה, מערכות ניהול מבנים ועוד, נמצאות בסיכון של תקיפות סייבר על ידי גורמים עוינים, בין אם מדינתיים ובין אם ארגוני טרור, בנוסף לתקיפות כופר (Ransomware) ואחרות. הם מאוד מעריכים את הטכנולוגיה הישראלית בתחום, המוכיחה את עצמה בהגנה בכל העולם על תשתיות קריטיות. אני שמח, שהפניות הרבות שקיבלנו מרגע ההודעה על נירמול היחסים עם האמירויות הבשילו לכדי מהלך ממשי הפותח בפנינו נתח שוק משמעותי, של עשרות מיליוני דולרים”.

מחסום פיזיקאלי בפני הפורץ

מנכ"ל ווטרפול ליאור פרנקל

ווטרפול הוקמה ב-2008. הפתרון של החברה, המשלב חומרה ותוכנה, מספק להערכת החברה לרשתות תעשייתיות הגנה הרמטית מפני ניסיונות תקיפה מרחוק. מרכיב החומרה, המותקן בממשק שבין הרשת התפעולית (OT) לבין הרשת החיצונית (IT), כולל שני מודולים: TX, הנמצא בצד הפנימי של הרשת התעשייתית וכולל לייזר, ו-TX, הנמצא בצד החיצוני וכולל תא פוטו-אלקטרי. בין שני המודולים מחבר סיב אופטי בודד. המערך הזה מהווה מעצור פיזיקלי חד-סטרי: הלייזר מאפשר יציאה של נתונים (פוטונים) החוצה דרך הסיב האופטי, אך התא הפוטו-אלקטרי, שאינו פולט פוטונים, מונע כניסה של ביטים פנימה אל הרשת התעשייתית.

כדי לאפשר בכל זאת את שיתוף המידע מהרשת התעשייתית החוצה, ולאפשר את השימוש במערכות אנליטיקה, מרכיב התוכנה של ווטרפול מבצע באופן רציף שכפול של המידע שמופק ברשת התעשייתית הפנימית לתוך ענן נפרד. כך, כאשר המשתמש מתשאל את מערכות האנליטיקה ומבצע פעולות, הוא עושה זאת בענן המשוכפל, שדרכו לא ניתן להיכנס פנימה.

ווטרפול מעסיקה כ-100 עובדים, מרביתם בישראל וכ-20 עובדים בסניף החברה בוושינגטון. לחברה יש אלפי לקוחות בארץ ובעולם, כשהסקטורים המרכזיים הם אנרגיה וחשמל, גז ונפט, מים וכימיקלים.

סמרט שוטר תפתח לצבא ארה"ב כוונת חכמה ליירוט רחפנים

חברת סמרט שוטר (Smart Shooter) הישראלית נבחרה על ידי משרד ההגנה האמריקאי לפתח מערכת בקרת ירי לנשק קל עבור צבא ארצות הברית. פרויקט הפיתוח מתבצע במסגרת התכנית של משרד ההגנה לפיתוח יכולת אופטית שוברת שוויון לנשק אישי (Individual Weapon Overmatch Optic – IWOO). התוכנית מובלת על ידי מחלקת IWTSD (Irregular Warfare Technical Support Directorate – לשעבר CTTSO) של משרד ההגנה, והיא ממוקדת בעיקר במתן מענה לאיום הרחפנים.

הפתרון הייעודי שמפתחת סמרט שוטר מתבססת על מערכת בקרת הירי SMASH 2000 של החברה, אך יכלול, בהתאם לצרכי התוכנית, יכולות אלקטרו-אופטיות עוצמתיות המאפשרות הגדלה של עד פי 8 עם יכולות זיהוי ועקיבה אוטומטיים אחר עצמים מרחפים בשמיים, ומערכת תצוגה מתקדמת המשפרת את המודעות המצבית של המשתמש.

בחודש דצמבר האחרון השלימה סמרט שוטר בהצלחה את שלב הביקורת (Critical Design Review) של המערכת, תכן מערכת ה-IWOO אושר על ידי IWTSD והחברה מתקדמת כעת לשלב של ייצור אבי-טיפוס של המערכת, כאשר הצפי הוא לספק את המערכת הראשונה לקראת סוף השנה לטובת התנסות מבצעית. תכנית IWOO נוסדה על ידי ה-IWTSD האמריקאי (CTTSO לשעבר) מתוך מטרה לספק לחייל יכולת פגיעה ונטרול מטרות נעות ונייחות ממרחק רב, ביום ובלילה.
צפו: חיילים אמריקאים מתאמנים במערכת ליירוט רחפנים 

הצבא ההודי הצטייד במערכת

חברת סמארט-שוטר הוקמה על-ידי שני יוצאי חטיבת הטילים של רפאל, המנכ"לית מיכל מור והטכנולוג הראשי אבשלום ארליך. היא פיתחה מערכת בקרת-אש בשם Smash המותקנת באמצעות מסילה על-גבי כל רובה סער. המערכת  מתבייתת על המטרה באמצעות חיישנים אלקטרו-אופטיים ועוקבת אחריה באמצעות עיבוד תמונה מבוסס בינה-מלאכותית. ההתבייתות האוטומטית מאפשרת לחייל לכוון ללא מאמץ, וכאשר הנשק מצוי בזווית הנכונה – ההדק משתחרר באופן אוטומטי.

יירוט רחפנים באמצעות נשק קל הוא אחד מתרחישי המפתח המעניינים את הצבאות הבוחנים כיום את הפתרון של סמארט-שוטר. בחודש דצמבר הודיע חיל הים ההודי על רכישת המערכת. גם צבא הולנד נמצא בשלבי הערכה והתנסות מתקדמים של המערכת.

פורטליקס ויומנטיקס הציגו פתרון משולב לאימות מערכות נהיגה אוטונומית ו-ADAS

יומנטיקס (Humanetics), מהספקים הגדולים בעולם לציוד ופתרונות בדיקות בטיחות אקטיביות לתעשיית הרכב, ופורטליקס (Foretellix) הישראלית הציגו פתרון משותף המשלב את פלטפורמת יצירת התרחישים ואימות התכנון של פורטליקס ואת הרובוטים הנוהגים של יומנטיקס. הפתרון מאפשר לבצע באופן שיטתי ואוטומטי סימולציות ומבדקים פיזיים של מערכות עזר לנהג (ADAS) ומערכות נהיגה אוטומטיות (ADS), ולוודא את רמת הבטיחות והעמידה שלהן בדרישות הרגולציה. לדברי החברות, הפתרון יסייע ליצרני רכב וספקי מערכות (Tier-1) להפחית את הוצאות הפיתוח והאימות של המערכות הללו. בחודש מאי יבצעו שתי החברות הדגמה חיה באירוע מיוחד שיתקיים בקליפורניה במסלול בדיקות למערכות נהיגה אוטומטיות של מכון AAA בצפון קליפורניה.

יומנטיקס מפתחת בובות ריאליסטיות למבחני ריסוק בתעשיית הרכב. הבובות, הבנויות בצורה המדמה את הפיזיולוגיה של גוף האדם, מצוידות במאות חיישנים המסייעים לאמוד את ההשפעה של התנגשות, האצה, פנייה חדה וכדומה על אזורים ואיברים שונים על הנהג והנוסעים ברכב. לצורך ביצוע הבדיקות, יומנטיקס פיתחה רובוטים שטוחים, בשם UFO, שלמעשה נוהגים בכלי-הרכב במבחנים השונים.

חברת פורטליקס פיתחה את טכנולוגיית Foretify, המשמשת לאימות התכנון של כלי-רכב אוטונומיים ומערכות ADAS, ומבוססת על שפת תרחישים ייעודית לרכב אוטונומי המיועדת לבדוק את עמידת מערכות הרכב בדרישות ההנדסיות והרגולטוריות. הדבר מאפשר לבצע בדיקה מקיפה במחשב של מיליארדי תרחישים, ועל-ידי כך לקצר דרמטית את היקף בדיקות הכביש שהרכב צריך לעבור כדי לקבל הסמכה.

הפתרון המשותף, שאותו הדגימו שתי החברות, : משלב בין הפלטפורמות של שתי החברות כדי לספק פתרון שלם, מעין לולאת פידבק, שמאפשר לייצר סט של תרחישי בדיקה ולהוציאם לפועל באופן אוטומטי. בפועל, הפלטפורמה של פורטליקס מייצרת סדרה של תרחישים ושולחת אותם אל הרובוטים הנוהגים של יומנטיקס, שמוציאים את התרחישים לפועל בתנאי כביש אמיתיים. המידע שנאסף מהבדיקות נשלח חזרה למערכת של פורטליקס, שמצטרף למידע שנאסף מבדיקות הווירטואליות (סימולציית מחשב) ומנותח ליצירת מדד כמותי המספק סטטוס מדויק של התקדמות הבדיקות.

"העבודה עם יומנטיקס תאפשר לנו להראות איך ניתן לגשר על הפער בין בדיקות פיזיות לוירטואליות, תוך כדי שימוש בפתרון המשותף שמייצר ומבצע בדיקות בפלטפורמות שונות – וירטואליות ופיזיות כאחד – ולנתח את כל המידע במקום אחד", אמר זיו בנימיני, מנכ"ל ומייסד משותף בפורטליקס. "אנחנו מאמינים שפתרון אימות אחיד, המזרים מידע מבדיקות אימות וירטואליות ופיזיות, הוא הדרך של תעשיית הרכב לצעוד קדימה במסע לעבר היעד של שיפור הבטיחות והטמעה מהירה יותר של מערכות נהיגה אוטומטיות".

Waterfund תשקיע 50 מיליון דולר ב-15 סטארט-אפים שתאתר OurCrowd בתחומי טכנולוגיות המים והאג-טק

חברת ההשקעות Waterfund, המתמחה בהשקעות בתחומי המים והאג-טק, הודיעה כי תשקיע 50 מיליון דולר ב-15 סטארט-אפים המתמחים בתחומים הללו שיאותרו על ידי פלטפורמת ההשקעות הישראלית OurCrowd. במסגרת ההסכם בוצעה כבר השקעה ראשונה בחברת הסטארט-אפ Plenty, המתמחה בתחום החקלאות המדייקת. Waterfund נוסדה בשנת 2013 והיא מתמחה בהשקעות בטכנולוגיות ובפתרונות בתחומי המים, וכן בתפעול וניהול פרויקטים בתחום.

בנוסף, שתי החברות הודיעו כי הן עובדות בשיתוף פעולה להקמת פלטפורמה פיננסית חדשנית בשם Aquantos שתנפיק אגרות חוב למימון השקעות בתחומי המים (Blue Bonds) ומוצרים פיננסיים חדשניים נוספים. לדברי סקוט ריצ'ארדס, מייסד ומנכ"ל Waterfund: "אנו פועלים להנפיק אגרות חוב Blue Bonds להשקעות בתחומי המים שיוכלו לשמש גם להשקעות בתחום האקלים – הן עבור הלוואות  ממשלתיות והן עבור הלוואות של גורמים פרטיים. כלי פיננסי חדשני זה וכלים נוספים יאפשרו לפרויקטי מים במזרח התיכון לרכוש טכנולוגיות מתקדמות שמתמודדות בדרכים חדשניות עם המחסור במים באזור זה".

על פי נתוני מכון מורגן סטנלי להשקעות ברות קיימא, ההשקעות בנכסים בעלי מרכיב קיימות  הגיעו לסך של 30 טריליון ברחבי העולם – עם שיעור צמיחה של 34% בהשוואה לשנת 2018. בארה"ב לבדה – דולר אחד מכל 4 דולר – כלומר 12 טריליון דולר – מושקע בנכסים בעלי מרכיב של קיימות. סקוט ריצ'ארדס: "הסכם האקלים שנחתם בפריז בשנת 2016 הגביר את העניין באגרות חוב ירוקות (Green Bonds) ומאז נרשמה נסיקה בהנפקת אגרות מסוג זה על ידי חברות, עיריות, ממשלות ובנקים. אנו צופים צמיחה דומה בביקוש לדור הבא של אגרות חוב בתחומי המים".

ריצ'ארדס הוסיף כי "המחסור בהון פרטי עצר את הצמיחה הפוטנציאלית הגדולה בתחום חדשנות המים. שיתוף הפעולה של Waterund עם OurCrowd נועד להתמודד עם האתגר באמצעות הצעות להשקעות באגרות חוב למימון חברות טכנולוגיה מתקדמות ומימון חוב של פרויקטים שייבחרו בקפידה ושל טכנולוגיות לחסכון במים. Waterfund מחפשת כל העת דרכים חדשניות למשוך הון פרטי להשקעות בתחום המים".

ג'ון מדבד, מנכ"ל OurCrowd: "בהסכמי אברהם טמונה הזדמנות גדולה לרתום טכנולוגיות מים וחקלאות חדשניות להתמודדות עם המחסור במים בכל אזור המזרח התיכון. המשימה של OurCrowd יחד עם Waterfund היא להשקיע ולסייע בבנייתן של טכנולוגיות שישנו את כללי המשחק. אנו נרגשים לשתף פעולה עם Waterfund לגייס הון פרטי נוסף עבור האתגרים הקריטיים של תחום המים".

מאז הקמתה בשנת 2013 גייסה פלטפורמת ההשקעות OurCrowd התחייבויות להשקעה של 1.5 מיליארד דולר במעל 240 חברות פורטפוליו ו-25 קרנות, ורשמה 46 אקזיטים, וביניהם ההנפקות בנאסד"ק של Beyond Meat ו-Lemonade, הרכישה של Jump Bike על ידי Uber, הרכישה של Briefcam על ידי Canon, הרכישה של Argus על ידי Continental, הרכישה של Crosswise על ידי אורקל, הרכישה של Replay על ידי אינטל, הרכישה של Corephotonics על ידי סמסונג, והרכישה של CyberX על ידי מיקרוסופט. כיום רשומים בפלטפורמת ההשקעות של OurCrowd 80,000 משקיעים כשירים מ-195 מדינות וביניהם: מאות קרנות הון סיכון, מאות חברות רב לאומיות ואלפי משקיעים פרטיים.

קונטרופ רכשה ממגל את ESC BAZ

חברת קונטרופ (Controp), שבבעלות משותפת של אירונאוטיקס ורפאל, רכשה מחברת מגל את חברת ESC BAZ, המפתחת מערכות תצפית ואבטחה צבאיות. מדובר למעשה בנספח של עסקת אירונאוטיקס-מגל, שבה רכשה איירונאוטיקס את חטיבת הפרויקטים של מגל תמורת 35 מיליון דולר. רק בחודש ינואר רכשה מגל את מלוא מניותיה של חברת ESC BAZ, אך עם מכירת חטיבת הפרויקטים לאירונאוטיקס תעבור כעת ESC BAZ לחזקת קונטרופ.

ESC BAZ, שנוסדה ב-1994 על ידי בני צפירן, מפתחת ומייצרת מערכות תצפית ואבטחה חכמות המתבססות על מצלמות תרמיות ומצלמות אור-נראה. המערכות, שכוללות גם תוכנות לניתוח וידאו, מיועדות ליישומים צבאיים וביטחון מולדת כמו הגנה היקפית ואבטחה של מתקני תשתית כמו נמלים ושדות תעופה. בשנה שעברה השלימה החברה פיתוח של מערכת לזיהוי ויירוט רחפנים. החברה מוכרת גם למערכת הביטחון הישראלית וגם ללקוחות בחו"ל.

חברת קונטרופ פועלת מהוד השרון ונמצאת בבעלות שלמה ניר, ששון בנאדו, אלי בן אהרון ויחזקאל אמבר. היא פועלת בשוק הביטחוני והצבאי מאז 1988 ועוסקת בפיתוח וייצור מערכות אבטחה ותצפית אלקטרו-אופטיות. החברה מתמחה בייצור וםיתוח מטעדים אלקטרו-אופטיים מיוצבים למשימות מעקב וכן מערכות בקרת תנועה. בהן: מצלמות מערב יום ולילה למטוסים, מסוקים, מל"טים, ספינות וכלי-רכב יבשתיים. החברה עובדת מול קבלני אינטגרציה גדולים, דוגמת אירונאוטיקס, התע"א, רפאל, אלביט, ג'נרל דיינמיקס, תאלס ועוד. כיום החברה מעסיקה כ-300 עובדים בישראל ובחברה בת בארצות הברית.

סטיקספיי ו-OneWeb מפתחות מודם למטוסים

חברת סטיקספיי (Satixfy) מפארק-המדע ברחובות, המפתחת שבבים למערכות תקשורת לוויינית, וחברת התקשורת הלוויינית OneWeb מבריטניה יפתחו במשותף מודם למטוסים מסחריים שיספק תקשורת אינטרנט רחבת-פס במהלך הטיסה (IFC). מסוף התקשורת יתבסס על האנטנה הדיגיטלית השטוחה ומרובת-האלומות של סטיקספיי, והוא יתחבר אל קונסטלציית הלוויינים נמוכי-המסלול (LEO) ששיגרה OneWeb לחלל וגם אל לוויינים גבוהי-מסלול מסורתיים (GEO). שתי החברות הצהירו כי המודם החדש יספק לטסים חוויית אינטרנט ברמה ביתית. הפתרון ישווק באמצעות מיזם משותף בשם JetTalk שהקימה  סטיקספיי עם ST Engineering הסינגפורית.

OneWeb נוסדה ב-2012 במטרה לפרוס בחלל רשת לוויינים נמוכי-מסלול שיספקו תקשורת רחבת-פס לאזורים ברחבי העולם שבהם הגישה לאינטרנט לוקה בחסר. במרץ 2020 נקלעה החברה לקשיים כספיים והודיעה על פשיטת רגל עוד לפני שהספיקה לפרוס עשירית מהרשת המתוכננת. לאחר הליך של ארגון-מחדש ושינוי בעלות חזרה החברה לעמוד על הרגליים וחידשה את פעילותה. כיום מחזיקה ממשלת בריטניה כ-42.5% מהבעלות בחברה. OneWeb פרסה עד כה כ-100 לוויינים מתוך רשת מתוכננת של 650 לוויינים.

סטיקספיי השלימה פיתוח של אנטנה שטוחה מרובת-אלומות הסורקת אחר אפיקי השידור בצורה אלקטרונית, ללא חלקים נעים, ותומכת בשידור וקליטה של מספר אלומות בו-זמנית. זוהי טכניקה מהותית עבור תקשורת עם לוויינים נמוכי-מסלול: בשונה מלוויינים גיאו-סטציונריים, החגים בגובה של 36 אלף קילומטרים מעל כדור הארץ ועל כן ניצבים באופן יחסי בנקודה קבועה ביחס לאנטנה, לווייני LEO חגים בגובה של מאות קילומטרים, ועל כן המיקום שלהם ביחס לאנטנה משתנה כל הזמן ועל כן האנטנה צריכה לעקוב ולהחליף בין לוויין ללוויין.

"אריח". אנטנה שטוחה של סטיקספיי

לווייני ה-LEO של OneWeb חגים בגובה של כ-1,300 קילומטרים מעל כדור הארץ. בסטיקספיי מציינים כי ההתקנה של האנטנות השטוחות, שבחברה מכנים "אריחים", הינה פשוטה ואינה מצריכה לקרקע את המטוס לזמן רב. בחודש שעבר הודיעה סטיקספיי על הנפקה בבורסה בתל-אביב, שבה היא צפויה לגייס כ-325 מיליון שקל לפי שווי חברה צפוי של כ-1.4 מיליארד שקל.

מאיץ הגליל לתעשייה חכמה פותח מחזור חדש ב-1.4

ORI TADMOR KLA

חברת KLA הצטרפה למאיץ הגליל לתעשייה חכמה כשותפה ותיקח חלק בוועד המנהל של המאיץ, תסייע בבחירת מיזמים לתוכנית ההאצה ותלווה את היזמים לעבר מינוף משותף של תחום ה- Industry 4.0. .

חברת KLA היא מובילה עולמית  בפיתוח וייצור פתרונות למדידה ובקרה של תהליכי ייצור שבבים. לחברה נוכחות ייצור וייצוא משמעותית בישראל (מיליארדי  ש"ח בשנה). במהלך 35 השנים האחרונות KLA הגדילה את היקף ההשקעות באתר החברה במגדל העמק באופן עקבי, ולפני כשנתיים אף רכשה את חברת אורבוטק הישראלית. "השקעות אלו מדגימות היטב את האמון שרוכשת חברת האם ליכולות הפיתוח והייצור המתקדמות ולהון האנושי בישראל" אומר אורי תדמור (בתמונה), נשיא KLA ישראל.

מאיץ הגליל לתעשייה חכמה הוקם על ידי  המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה ואליה הצטרפו  עיריית כרמיאל, מועצה אזורית משגב וכאמור כעת – חברת KLA. מדובר במאיץ היחידי בישראל שמתמקד אך ורק בקידום סטארטאפים בתחום ה-Industry 4.0. ההרשמה להגשת מועמדות למחזור הקרוב מסתיימת ב-24.3.2021 ומיועדת עבור יזמים בתחילת הדרך או מיזמים  בשלב הרעיון בתחומי ה-Industry 4.0.

"חברת KLA רואה בקידום נושא התעשייה החכמה בכלל, וקידומה בישראל בפרט, מטרה אסטרטגית" אומר תדמור. "מאחר ויש קווי דמיון רבים בין המטרות שלנו למטרות של המאיץ אנו שמחים  להצטרף למאיץ הגליל, לקחת חלק בתהליך קבלת ההחלטות ולתרום מניסיוננו הרב. בנוסף יש כאן הזדמנות להעמיק את הקשר שלנו עם האקדמיה ולקחת חלק באקו-סיסטם החשוב הזה של חדשנות, להיחשף למגוון הכישרונות והרעיונות בתחום ולתרום בסלילת הדרך עבור חברות סטארט-אפ ישראליות שמבקשות לעבוד עם חברות ותאגידים גלובליים רוויי טכנולוגיה."

"אני שמח על שיתוף הפעולה עם KLA, חברה שעומדת בחזית הטכנולוגיה בפיתוח ובייצור, ומדגימה הלכה למעשה לאן אפשר להגיע בתחום של תעשייה חכמה" אומר רמי גזית, מנהל מאיץ הגליל. "אני משוכנע כי  הנוכחות של KLA כחלק מההנהלה שלנו תעזור לנו למנף את המאיץ, להגיע לקהל רחב יותר של יזמים, ולהביא את המיזמים לשלבים מתקדמים."

מאיץ הגליל מזמין מיזמים הנמצאים בשלבים הראשוניים ומנסים למצוא מענה טכנולוגי מתקדם במגוון תחומים הממוקדים בהגדלת הפיריון של חברות יצרניות, כגון: רכש ומלאי, אוטומציה במפעל, ניהול הייצור, תחזוקה, שירות, לוגיסטיקה, בטיחות, אנרגיה, ניהול האיכות, הנדסה, מחזור חיי המוצר ועוד. "המאיץ פתוח בפני יזמים מכל הארץ העוסקים בפתרון בעיות לאתגרים של התעשיה היצרנית, ובכוונתנו לסייע להם בשלל הנושאים המעסיקים סטארט-אפ צעיר, כמו: המוצר או השירות, ולידציה לשוק, מודל עסקי, חיבור ללקוחות וגיוס הון ועוד" אומרת אדווה דוד, מנהלת התכניות במאיץ הגליל "בנוסף, סביב פעילות המאיץ הולכת ומתעצמת קהילה של תעשייה חכמה בארץ ובעולם אשר כוללת מסגרות חדשנות המשתפות פעולה עם המאיץ, יזמים, תעשיינים, משקיעים ואנשי אקדמיה, במטרה לאפשר חיבורים, למנף קשרים עבור היזמים ועבור הקהילה כולה".

להגשת מועמדות למחזור ההאצה שיתחיל ב-1.4, לחצו כאן.

ארבה רובוטיקס בדרך לנסד"ק; צופה הכנסות של 300 מ' ד' ב-2025

[בתמונה למעלה: ערכת הפיתוח עם מודול מכ"ם רכב המבוסס על שבבי ארבה]

עוד חברת אוטו-טק ישראלית עושה את המסלול המהיר לנסד"ק באמצעות מיזוג עם חברת SPAC. חברת ארבה רובוטיקס, שפיתחה מכ"ם ברזולוציה גבוהה לתעשיית הרכב והרובוטיקה, סיכמה עם חברת Industrial Tech Acquisitions (סימולה בנסד"ק ITAC) על מיזוג שיסלול את דרכה של ארבה לוול-סטריט. ITAC מביאה עימה התחייבויות ממשקיעים מוסדיים להשקעה (PIPE) בארבה בהיקף של 100 מיליון דולר. עם השלמת העסקה, יוחלף הסימול ITAC ב-ARBE ושווי השוק של החברה הציבורית יעמוד על 772 מיליון דולר. ארבה צפויה להרוויח מעסקת המיזוג סכום של כ-177 מיליון דולר.

בשיחת הוועידה שהתקיימה לאחר ההודעה על העסקה, חשף מנכ"ל החברה, קובי מרנקו, את דריסת הרגל המרשימה של החברה בתעשיית הרכב העולמית. לדבריו, לארבה יש כבר כ-26 לקוחות, ובהן חברות Tier-1, יצרניות רכב מובילות וחברות המפתחות רובוטקסי ורכבי שליחויות אוטונומיים. ארבה השיגה כבר 5 זכיות תכנון מלאות עם ספקיות מערכות, 3 הזמנות רכש מחברות המפתחות רובוטקסי ורכבי משלוחים אוטונומיים.

לדבריו, היא מצויה בשלבי הערכה מתקדמים עם עוד כ-10 יצרניות רכב. עוד גילה מרנקו כי אחת מיצרניות הרכב המובילות בעולם, שמצויה בשיתוף פעולה עם ארבה עוד משלב אב-הטיפוס הראשון, כבר הגישה לחברה הזמנת רכש. על סמך המגעים הקיימים, מרנקו מעריך כי כבר בסוף 2021 יעמוד צבר ההכנסות של החברה על חצי מליארד דולר.

תחרות ראש-בראש מול מובילאיי ואינטל

מבחינת הכנסות, ב-2021 וב-2022 יסתכמו הכנסותיה של החברה ב-7 מיליון דולר וב-14 מיליון דולר, בעיקר מהזמנות בנפח נמוך מצד חברות רובוטקסי. ב-2023 מעריכה החברה כי המערכות יתחילו להשתלב בקווי הייצור של יצרניות הרכב הגדולות והכנסותיה יזנקו ל-70 מיליון דולר. ב-2025 ההכנסות כבר יעלו ל-300 מיליון דולר.

שוק המכ"ם האזרחי נאמד כיום ב-4 מיליארד דולר וצפוי לגדול ל-11 מיליארד דולר ב-2025 על רקע התפתחות תחום ה-ADAS והנהיגה האוטונומית. מרנקו: "שוק המכ"ם לרכב נשלט כיום על-ידי 3 חברות שבבים: TI, אינפיניאון ו-NXP. החברות הללו שולטות בפלח השוק הנמוך (low-end). הן מנסות לסחוט מהמערכות הללו ביצועים גבוהים יותר, אבל זה לא מספיק טוב.

"בדור הבא של מערכות מכ"ם לרכב, התחרות העיקרית היא מכיוון מובילאיי-ואינטל, שהכריזו על מכ"ם שייצא לשוק ב-2025. המכ"ם המתוכנן זהה לביצועים שאנחנו מציגים כבר היום. ב-2025 המכ"ם שלנו צפוי להיות טוב פי 3-4. אנחנו נשלוט בשוק המכ"ם לרכב".

תיאור הסיטואציה (צילומים בצדדים למעלה) ותמונת המכ"ם המתקבלת (במרכז)

מכ"ם ברזולוציית 2k ובמחיר של 100 דולר

המכ"ם של ארבה מורכב משלושה שבבים: משדר, מקלט ומעבד שבו מוטמעת האלגוריתמיקה שפיתחה החברה. המכ"ם מתבסס על שימוש בטכנולוגיית אות רציף (FMCW) שבה משודר אות אלקטרומגנטי רציף, ולא פולסים כמו במערכות מכ"ם סטנדרטיות. הגילוי מבוסס על אפקט דופלר ולא על מדידת זמנים.

למכ"ם של ארבה יש טווח גילוי של עד 300 מטר ברמת דיוק של עד 7.5 ס"מ. הוא מזהה תנועה ברזולוציה של עד 0.1m/sec וכולל מערך של 48 אנטנות שידור ו-48 אנטנות קליטה. המכ"ם מתחבר אל הרכב באמצעות איתרנט ו/או ערוץ CAN. המערכת מזהה מאות אובייקטים בכל פריים, ומרעננת את הפריימים 30 פעמים בשנייה.

שבבי המכ"ם של ארבה מפיקים תמונה רב-מימדית (4D) של סביבת הרכב: גם של האובייקטים הנייחים וגם של האובייקטים הניידים. המוצר שלה מיועד להתחרות ישירות בחיישני לייזר מסוג LiDAR. לטענת החברה, המכ"ם שלה מדוייק פי 100 מאשר מערכות מכ"ם מתחרות, בין השאר מכיוון שהוא כולל 2,304 ערוצים, בהשוואה לכמה עשרות ערוצים במערכות הקיימות היום בשוק. הדבר מאפשר לספק תמונת מצב ברזולוציה של 2K, המבטיחה עמידה בתקני NCAP הצפויים להיכנס בשנת 2022. החברה מעריכה כי עלות המכ"ם תעמוד על 100-150 דולר.

חשיפה: אירונאוטיקס נכנסת לשוק בטחון המולדת

בתמונה למעלה: המל"ט אורביטר מתוצרת חברת אירונאוטיקס

חברת אירונאוטיקס (Aeronautics) גיבשה אסטרטגיה חדשה אשר מיועדת לפתוח בפניה שווקים אזרחיים, כך נודע ל-Techtime. יצרנית המל"טים מיבנה שנרכשה בשנת 2019 על-ידי חברת רפאל (Rafael) ואביחי סטולרו, גיבשה אסטרטגיה חדשה שאחת ממטרותיה המרכזיות היא לחדור לשוק ביטחון המולדת (HLS), ולא להתמקד רק בשוק הצבאי שבו היא פעילה כיום. להערכת החברה, הדבר יאפשר לה לייצר מנוע צמיחה נוסף.

האסטרטגיה הזאת עומדת מאחורי העיסקה המפתיעה שבה רכשה אירונאוטיקס את חטיבת הפרויקטים של חברת מגל (Magal), הפעילה מאוד בשוק ביטחון המולדת בעולם. במסגרת האסטרטגיה הזאת החברה ביצעה מהלכים נוספים, ובראשם השקעה גוברת בפיתוח ושדרוג משפחת הרחפנים של החברה וקידום יכולות המל"טים הטקטיים שלה. בשונה ממל"טים, רחפנים מתאימים יותר למשימות בטחון המולדת בשל תכונות כמו המראה ונחיתה אנכיות (VTOL) ויכולת שהיייה באוויר בנקודה קבועה.

סמנכ"ל הכספים (CFO) של אירונאוטיקס, שחק משה, הסביר בשיחה עם Techtime שהחברה בשלה לפרוץ אל מעבר לשוק המסורתי שלה. "שוק המל"טים הצבאיים צומח בעקביות, אבל בקצב מתון. לעומתו שוק בטחון המולדת הוא שוק עם הרבה מאוד הזדמנויות ופוטנציאל, ואנחנו מאמינים שיש לנו יכולות וטכנולוגיות מתאימות עבורו".

מדובר בשוק גדול מאוד. להערכת מכון המחקר  ResearchAndMarkets, שוק בטחון המולדת העולמי נמצא בצמיחה עקבית וצפוי להגיע להיקף של כ-658 מיליארד דולר בשנת 2026. בשוק הזה, אירונאוטיקס מתכננת להתמקד בתחום ההגנה ההיקפית מהאוויר ומהיבשה ולספק פתרונות הגנה על מתקנים ותשתיות קריטיות, פתרונות סיור ימי, אבטחת נמלים, הגנה על תשתיות גז ונפט ועוד.

סמנכ"ל הכספים של אירונאוטיקס, שחק משה
סמנכ"ל הכספים של אירונאוטיקס, שחק משה

הפתעת מגל

כאמור, בחודש שעבר רכשה אירונאוטיקס את חטיבת הפרויקטים של מגל תמורת 35 מיליון דולר. העיסקה הפתיעה מאוד את השוק, שכן חטיבת הפרויקטים אחראית ליותר ממחצית מהכנסות מגל. החטיבה עוסקת בתכנון והקמת מערכי אבטחה באתרים רגישים כגון נמלים ושדות תעופה, בקרת גבולות ועוד. בין היתר, השתתפה החטיבה בפריסת אמצעי האבטחה לאורך הגבול עם מצרים למניעת הסתננות. גורם מפתיע נוסף היה המיקוד שלה: מדוע יצרנית מל"טים רוכשת חטיבה העוסקת באינטגרציה של פתרונות קרקעיים כגון גדרות חכמות, חיישני מגע, סיבים אופטיים ומצלמות?

שחק הסביר: "יש לנו הרבה יכולות, אבל הבנו שחסרה לנו נוכחות בשוק העולמי. רצינו חברה ישראלית, בעלת פריסה רחבה ומוניטין רב בעולם". בין השאר הוא סיפר שחטיבת הפרויקטים של מגל השלימה פיתוח גרסה לתוכנת שליטה ובקרה, שיכולה לרכז מידע מפלטפורמות שונות. התשתית הטכנולוגית הזאת תאפשר לאירונאוטיקס לשלב ביתר קלות את הפלטפורמות האוויריות שלה בפרוייקטי אבטחה. חטיבת הפרויקטים של מגל מעסיקה כ-220 עובדים. העיסקה צפויה להסתיים בחודשים הקרובים.

מינוף היכולות של קבוצה גדולה

בספטמבר 2019 נרכשה אירונאוטיקס על-ידי רפאל ואיש העסקים אביחי סטולרו תמורת 850 מיליון שקל. בדו"ח האחרון שהגישה לבורסה לפני המחיקה דיווחה אירונאוטיקס על הכנסות של 77.4 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2019. חברת אירונאוטיקס מחזיקה במספר חברות-בנות בבעלות חלקית או מלאה, ובהן קומטקט המפתחת מערכות תקשורת ליישומים צבאיים, RT LTA המפתחת בלוני תצפית, קונטרופ המפתחת מטע"דים אלקטרו-אופטיים, חברת זנזוטרה (Zanzottera) המפתחת מנועים למל"טים, וחברת CP Technologies.אשר עוסקת במחשבים מוקשחים.

שחק אמר שהכניסה לתחום ביטחון המולדת תאפשר לאירונאוטיקס למנף את הסינרגיה הטכנולוגית שבין החברות הקבוצה. "יש לנו הרבה יכולות שמתאימות מאוד לשוק ה-HLS, שעד היום פחות טיפחנו". בתוך כך, אירונאוטיקס ורפאל הקימו צוות משותף שתפקידו לבחון סינרגיות אפשריות בין טכנולוגיות של שתי החברות וקביעת תוכניות עבודה ויישום. "רפאל ואביחי מתנהלים כמשקיעים אסטרטגיים. אנחנו מקיימים שיתופי פעולה רבים. כמות הידע והטכנולוגיה של רפאל היא בלתי נלאית".

אינקרדיבילד גייסה 140 מיליון דולר

[בתמונה: מתוך המשחק MotoGP20 של חברת Milestone, מלקוחותיה של אינקרדיבילד]

חברת אינקרדיבילד (Incredibuild), שפיתחה פלטפורמה להאצת תהליכי פיתוח ועיבוד, השלימה גיוס ענק של 140 מיליון דולר, בהובלת קרן ScaleUp investor Insight. כספי הגיוס ישמשו לתמוך בהאצת פעילות החברה בשוק האמריקאי. החברה, שנרכשה ב-2018 על ידי קרן פורטיסימו, מדווחת על גידול של 55% בהכנסותיה בשנה האחרונה, בעיקר על רקע משבר הקורונה והצמיחה בשוק הגיימינג, שבו ישנם תהליכי פיתוח ועדכון מאוד תובעניים מבחינת משאבי עיבוד.

אינקרדיבילד פיתחה פלטפורמה המתחברת אל כל המחשבים בארגון, מאתרת את המעבדים הפנויים או מעבדי CPU שיש בהם משאבי עיבוד בלתי מנוצלים, ורותמת אותם לטובת תהליך עיבוד ופיתוח שדורשים משאבי עיבוד גדולים. באופן זה ניתן לגייס לטובת הפרויקט משאבי מחשוב עצומים. הפלטפורמה של החברה מאפשרת לבצע שיתוף כוחות דומה גם של מכונות וירטואליות בפלטפורמות ענן כמו Azure ו-AWS. החברה פעילה במיוחד בקרב חברות תוכנה, מחקר ופיתוח וגם גיימינג, ואולם בקרב לקוחותיה ניתן למצוא גם חברות המפתחות תוכנה לנהיגה אוטונומית, חברות ענן וחברות IoT.

בפועל, הפלטפורמה הופכת את הארגון למחשב-על גדול, באמצעות התקנת רכיב תוכנה (Agent) בכל מחשב ברשת. מחשב-העל הווירטואלי מפעיל לצרכיו את העיבוד הבלתי מנוצל (Idle CPU) בכל רגע נתון, של יתר המחשבים ברשת. הקמת רשת העיבוד המאוחדת נעשית באמצעות תשתית התקשורת הקיימת ולא כרוכה בהתקנת חומרה מיוחדת.

 

אוטוטוקס מצטרפת לפרויקט SECUR האירופי להגדרת תקן V2X לכלי-רכב

חברת אוטוטוקס (Autotalks) מכפר נטר, מובילה עולמית בפתרונות תקשורת V2X (Vehicle-to-Everything), הצטרפה לפרויקט הבינלאומי SECUR (Safety Enhancement through Connected Users on the Road), המתואם על ידי קבוצת UTAC CERAM Millbrook ומיועד לשפר את הבטיחות של כל הנוסעים במכוניות, באופנועים, באופניים וכן של הולכי רגל.

פרויקט SECUR כולל את החברות המובילות בעולם בתחומי ייצור הרכב, ספקי Tier1 ומעבדות של בדיקות לרכב, ובכללן טויוטה, הונדה, רנו, פולקסוואגן, דנסו, בוש, קונטיננטל, Valeo וחברות רבות נוספות. הפרויקט יספק הגדרות לבדיקות של מערכות V2X ברכבים חדשים – EuroNCAP (European New Car Assessment Program) שיכנסו לתוקף בשנת 2025. אוטוטוקס היא כיום החברה הישראלית היחידה וחברת השבבים היחידה בקבוצה, והיא תעמיד לרשות הפרויקט את המומחיות שלה בנוגע לאופן שבו תקשורת V2X יכולה לשפר בטיחות.

SECUR הציבה יעד להשלים בשנתיים הבאות את ההגדרה של פרוצדורת הבדיקה של V2X שתשמש כבסיס לדירוג הבטיחות החדש של EuroNCAP משנת 2025. EuroNCAP אחראית לדירוג הבטיחות המתקדם ביותר בתעשיית הרכב, ובשנים האחרונות התמקדה בטכנולוגיות בטיחות מתקדמות. V2X עושה שימוש בתקשורת בין כלי רכב למשתמשי כביש ובין כלי רכב לתשתיות תחבורה, במטרה לשפר את הבטיחות בכבישים.

בעבר, המלצות EuroNCAP הובילו כמעט תמיד לכך שארגונים דומים בעולם יפרסמו המלצות דומות. להערכת אוטוטוקס, כך יהיה גם בנוגע ל-V2X. היסטורית, פונקציות בטיחות שנכנסו לדירוג בטיחות EuroNCAP הפכו למקובלות כמעט בכל כלי רכב חדש בתוך כשנתיים. ל-89% מכלי הרכב שנמכרים באירופה יש דירוג של 4 או 5 כוכבים ב-EuroNCAP ול-97% מכל כלי הרכב החדשים שנמכרים באירופה יש דירוג EuroNCAP.

"אנחנו מאמינים שהניסיון של יותר מעשור שנים שצברנו בטכנולוגיית V2X יכול לספק תרומה עצומה להגדרת סטנדרט הבטיחות הרלבנטי של התעשייה", אמר און הרן, CTO ומייסד אוטוטוקס. לדבריו, ההאצה בפריסת V2X וההשתלבות בתוך ניקוד בטיחות NCAP, יובילו לכך ש-V2X ימכרו בכל מכונית חדשה.

טכנולוגיית V2X מאפשרת למכוניות להעביר ביניהן נתונים בטיחותיים כגון מהירות, כיוון נסיעה, מיקום ומצב הבלימה, כניסת מכוניות אחרות אל הצומת ועוד, ולספק לנהגים התרעה על סכנת התנגשות. אוטוטוקס פיתחה שבבי V2X הפועלים בשני תקני התקשורת המקובלים בתעשייה: תקשורת ישירה (DSRC) ותקשורת סלולרית (Cellular V2X), שבה כלי-הרכב מתקשרים אל הרשת הסלולרית ומקבלים ממנה מסרים המגיעים מכלי-רכב אחרים. להערכת אוטוטוקס, היא הראשונה בשוק שהשיקה שבבים דואליים.

אלקטריאון החלה להפעיל כביש חשמלי לתחבורה ציבורית בתל-אביב

חברת אלקטריאון (Electreon) הודיעה הבוקר כי החלה היום להפעיל בעיר תל אביב אוטובוס חשמלי הנטען מהכביש תוך כדי נסיעה באמצעות הטכנולוגיה של החברה. אלקטריאון סיימה לסלול תשתית של כביש חשמלי במקטע של כ-700 מטר במסגרת מסלול נסיעה באורך כולל של כ-2 ק"מ, המחבר בין מסוף האוטובוס תל-אביב אוניברסיטה לבין רחוב קלצ'קין, בשכונת רמת אביב. בדיקות שערכה החברה העלו כי המערכת עובדת בצורה רציפה, הסלילים מעבירים אנרגיה גם במסוף כאשר האוטובוס עומד וגם תוך כדי נסיעה ומערכת השליטה והניטור מרחוק מתפקדת גם היא היטב.

במהלך השבועות הקרובים החברה תבצע ניסויים ובדיקות נוספים על מנת להמשיך ולבחון את הביצועים של המערכת בתנאים משתנים של תפעול, כגון עומסים שונים ורציפות הפעלה. בתום שלב הניסויים צפוי האוטובוס החשמלי לשמש כקו תחבורה ציבורית סדיר שיופעל על-ידי חברת דן להסעת סטודנטים תוך כדי שהוא נטען על-ידי הטכנולוגיה של אלקטריאון בלבד.

חברת אלקטריאון מבית ינאי פיתחה טכנולוגיה של כביש חשמלי אשר טוען את סוללות הרכב החשמלי במהלך נסיעתו על המקטע החשמלי. היא מבוססת על שימוש בסלילים מגנטיים המוטמנים מתחת לנתיבי הנסיעה וטוענים את המטענים של כלי הרכב באופן אלחוטי, באמצעות השראה מגנטית. הדבר מסייע להפחית משקל כלי הרכב החשמליים, מאחר ויש צורך בסוללה קטנה יחסית. המערכת כוללת יחידת ניהול הממוקמת בצדי נתיבי התנועה בכביש החשמלי, ויחידת מקלט בגחון כלי-הרכב.

NTT Finance היפנית תקים זרוע הון-סיכון עם OurCrowd

NTT Finance, חברה-בת בענקית הטלקום היפנית NTT, הודיעה היום על הקמת זרוע השקעות הון סיכון NTT Finance Israel LP בשיתוף עם פלטפורמת ההשקעות הישראלית OurCrowd.

NTT Finance הקציבה עתה 15 מיליון דולר (1.5 מיליארד ין) לתוכנית ההשקעות החדשה בעת השקתה. במסגרת השותפות OurCrowd תספק ל-NTT Finance גישה מוקדמת לזרם הזדמנויות ההשקעה שלה שיעמדו לבחירתה של החברה היפנית. דרך פלטפורמת OurCrowd תקבל NTT Finance גישה להשקעות ומסחור של הטכנולוגיות המתקדמות ביותר וביניהן: AI, IoT, בריאות/רפואה, וכלי רכב אוטונומיים.

ג'ון מדבד, מנכ"ל OurCrowd: "אנו שמחים לשתף פעולה עם NTT, אחת החברות המובילות בעולם בתחומי הטלקום וה-IT. אנו צופים, כי שיתוף הפעולה ההדוק עם NTT יעמיק את הקשרים בין ישראל, יפן וכלל הקהילה הטכנולוגית העולמית".

נשיא NTT Finance, יושיקיו סאקי: "NTT Finance תתרום הן לצמיחתה העסקית של קבוצת NTT והן של קהילת הסטארט-אפים בישראל. נסייע למימוש הזדמנויות לשיתופי פעולה בין עסקים באמצעות הרחבת השקעות ההון סיכון בסטארט-אפים".

NTT Finance, שנוסדה בשנת 1985 ביפן, מספקת שירותים פיננסיים מגוונים מקצה לקצה כולל חיובים (בילינג) תשלומים, מימון וכרטיסי אשראי. NTT Finance היא חברת בת בתאגיד NTT, ענקית הטלקום היפנית ואחד התאגידים הגדולים ביפן.

מאז הקמתה בשנת 2013 גייסה פלטפורמת ההשקעות OurCrowd התחייבויות להשקעה של 1.5 מיליארד דולר במעל 240 חברות פורטפוליו ו-25 קרנות, ורשמה 46 אקזיטים, וביניהם ההנפקות בנאסד"ק של Beyond Meat ו-Lemonade, הרכישה של Jump Bike על ידי Uber, הרכישה של Briefcam על ידי Canon, הרכישה של Argus על ידי Continental, הרכישה של Crosswise על ידי אורקל, הרכישה של Replay על ידי אינטל, הרכישה של Corephotonics על ידי סמסונג, והרכישה של CyberX על ידי מיקרוסופט. כיום רשומים בפלטפורמת ההשקעות של OurCrowd 80,000 משקיעים כשירים מ-195 מדינות וביניהם: מאות קרנות הון סיכון, מאות חברות רב לאומיות ואלפי משקיעים פרטיים.

בכיר לשעבר ב-BP מונה ליו"ר סטורדוט

חברת סטורדוט (Storedot) מהרצליה, שפיתחה סוללות ליתיום לכלי-רכב חשמליים הנטענות תוך 5 דקות, הודיעה היום על מינויו של ד"ר דיוויד גילמור ליו"ר דירקטוריון החברה. גילמור, היושב בבריטניה, מגיע לסטורדוט מחברת האנרגיה הבריטית BP, שהיא אחת המשקיעות הראשיות בחברה הישראלית. ב-BP שימש גילמו עד לפני שנה כסמנכ"ל הפיתוח העסקי וגם עמד בראש זרוע ההשקעות העולמית של BP. גילמור
משמש כנציגה של BP בדירקטוריון מאז 2018, וכעת, עם מינויו ליו"ר, ימונה במקומו ד"ר ג'ון סלקלד כנציגה של החברה הבריטית.

המינוי מגיע עח רקע ההתקדמות של החברה לעבר תחילת המסחור והייצור ההמוני של סוללותיה. לפני כחודשיים דיווחה החברה על ייצור מסחרי של מקבץ מדגמי ראשון של סוללות, המיועדות לאפשר ללקוחות פוטנציאליים בתעשייה הרכב החשמלי להתרשם ולבדוק את הטכנולוגיה.

חברת סטור-דוט פיתחה את טכנולוגיית FlashBattery המאפשרת לצמצם את זמני הטעינה של סוללות ליתיום-יון ברכב למספר דקות. הטכנולוגיה של החברה מבוססת על תגלית מדעית של פרופ' אהוד גזית וצוות המחקר שלו מאוניברסיטת תל-אביב. בשנת 2003 הם גילו מבנים חלבוניים זעירים הקשורים להתפתחות מחלת האלצהיימר.

ד"ר דיוויד גילמור

בהשראת המבנים האלה, פיתח פרופ' גיל רוזנמן (ממייסדי חברת StoreDot) גבישים חדשים בשם Nanodots בגודל של 2 ננומטר כל אחד. לגבישים האלה יש תכונות מיוחדות: קיבוליות גבוהה והפקת אור נראה בצבעים בהירים ועוד. בסוללות שהחברה פיתחה מחליפים את הנוזל האלקטרוליטי בנוזל המכיל Nanodots, ועל-ידי כך גדלה קיבולת האנרגיה של הסוללה לפחות פי עשרה. טכנולוגיה זו קיבלה את הכינוי FlashBattery.

רפאל ואפולו פאוור במו"מ להקמת חברה משותפת

חברת אפולו פאוור (Apollo Power) וחברת רפאל החלו במשא ומתן להקמת חברת משותפת שתתמקד בפיתוח סדרת מוצרים ביטחוניים המשלבים את היריעות הסולאריות הגמישות שפיתחה אפולו פאוור. ההודעה מגיעה לאחר בדיקת היתכנות שביצעה אפולו פאוור לבקשת רפאל ואשר הוכיחה את הפוטנציאל בשימוש בטכנולוגיה שלה לתחום הצבאי. בעקבות ההודעה, מניית אפולו פאוור מזנקת בכ-10% בבורסת תל אביב.

חברת אפולו פאוור, אשר הוקמה בשנת 2014, מפתחת יריעות סולאריות גמישות ליישומים בתחומי הסולאר הצף, הרכב ויישומים מנותקי-רשת (off-grid). הודות לאלסטיות שלהן והמשקל הנמוך, ניתן לפרוס אותן בקלות גם על-גבי משטחים בלתי שטוחים, ועל-ידי לנצל מבנים ושטחים שלא ניתן להציב בהם פאנלים קשיחים וכבדים. החיסרון המרכזי של יריעות סולאריות גמישות נעוץ בעובדה שהנצילות שלהן עדיין נמוכה בהשוואה לפאנלים קשיחים.

ישנם בשוק סוגים שונים של יריעות סולאריות מחומרים שונים. אפולו פאוור רשמה מספר פטנטים על הטכנולוגיה שלה, אך טרם חשפה אותה במלואה, ולא את הרכב החומרים שממנו מורכבות היריעות. לדברי החברה, הנצילות של היריעות שלה הגיעה בשלב זה ל-13.6% – גבוה יחסית בהשוואה לפתרונות מתחרים – והמשקל הוא 1 ק"ג למ"ר. השימוש ביריעות גמישות מתאים במיוחד לתעשיית הרכב החשמלי וההיברידי, מאחר שמשקלן נמוך וניתן לפרוס אותן על כל פני השטח של הרכב, כמו הגג ומכסה המנוע, ולקבל מקור אנרגיה נוסף לרכב המאפשר להגדיל את טווח הנסיעה שלהן, או לחילופין לצמצם את נפח הסוללות. כמו-כן, בזכות האלסטיות הן עמידות בפני רעידות הנסיעה.

ננו-דיימנשן תשקיע 750 מיליון דולר ברכישות

ננו-דיימנשן (Nano Dimension) מתכוונת לנצל את ההון הרב שגייסה בחודשים האחרונים בשוק ההון, כ-1.5 מיליארד דולר בסך הכול, כדי לבצע מספר רכישות אסטרטגיות. בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח השנתי ביום חמישי שעבר, חשף מנכ"ל החברה, יואב שטרן, כי ננו-דיימנשן תקדיש למסע הרכש כמחצית, ואולי יותר, מההון שגויס, כלומר כ-750 מיליון דולר. זהו סכום עצום ביחס להיקף פעילותה המסחרית של החברה: הכנסותיה של ננו-דיימנשן ב-2020 הסתכמו ב-3.4 מיליון דולר בלבד.

עוד גילה המנכ"ל שטרן בשיחת הוועידה, כי החברה כבר חתמה על מספר מזכרי הבנות (LOI) עם מספר חברות, והיא ממשיכה לבצע במקביל בדיקות (due diligence) בעוד מספר חברות יעד נוספות. בסך הכול, ננו-דיימנשן בחנה עד כה כ-85 חברות בארצות הברית, אירופה וישראל. לדבריו של שטרן, שנכנס לתפקידו בסוף 2019 ומוביל את אסטרטגיית ה-M&A האגרסיבית, ננו-דיימנשן מעוניינת לרכוש לפחות חברה אחת בשלושה סקטורים אסטרטגיים: חברה אירופית או אמריקאית גדולה מתחומי ייצור המעגלים המודפסים, עם הכנסות של כמה מאות מיליוני דולרים, שתאפשר לננו-דיימנשן להחדיר את הטכנולוגיה החדשנית שלה אל לב תעשיית ה-PCB, חברה המפתחת טכנולוגיה מתחרה או משלימה מתחום הדפסת האלקטרוניקה בתלת-מימד, וחברה בתחום ייצור המכונות, ככל הנראה מגרמניה, כדי להאיץ את קצב ייצור המדפסות של החברה.

"מה שאנחנו עושים זה לסרוק את השוק. אנחנו בתהליך של שילוב כוחות עם חברות אחרות, מאחר שאנחנו השחקן החזק ברמה הטכנולוגית, וכעת יש לנו את היכולת לבלוע מתחרות, וזה מה שאנחנו עושים. אנחנו נרכוש כמה חברות, כדי למנף הן את הטכנולוגיה שלנו ואת יכולות היציאה-לשוק שלנו, כדי שנהיה ערוכים לנקודת המפנה בתעשייה."

המכירות צונחות – המניה מזנקת

שנת 2020 היתה שנה קשה עבור ננו-דיימנשן. משבר הקורונה שיתק כמעט לחלוטין את מכירות החברה. ברבעון השני, שיא הגל הראשון, הצטמקו הכנסותיה של החברה ל-288 אלף דולר בלבד. מלבד הסגרים ומגבלות התנועה, שהקשו על ביצוע התקנות מעבר לים, אי-הוודאות הכלכלית גרמה ללקוחות חדשים להימנע מאימוץ טכנולוגיה חדשנית כמו זו של ננו-דיימנשן, שנמצאת עוד בשלב האימוץ הראשוני בתעשיית ה-PCB. לחברה בינתיים כ-45 לקוחות, בעיקר מהתעשייה הביטחונית, מכוני מחקר ואוניברסיטאות. מלבד זאת, החברה מספקת עבודות פרוטוטייפינג בהזמנה, באמצעות לשכות שירות בישראל, ארצות הברית והונג קונג.

המנכ"ל יואב שטרן

עם זאת, בשוק ההון התמונה היתה הפוכה לחלוטין. הנסיקה של מניות הצמיחה הטכנולוגיות בשנה האחרונה הזניקה גם את ערך מנייתה של ננו-דיימנשן בנסד"ק ב-900% בין ספטמבר 2020 לשיא בתחילת פברואר השנה. ננו-דיימנשן מהרה לנצל את הגל וביצעה החל מחודש ספטמבר שמונה סבבי גיוס באמצעות הקצאת מניות פרטית, כאשר בכל סבב הגיוס התבצע לפי מחיר מניה גבוה יותר: הגיוס הראשון, בספטמבר, התבצע לפי 2.3 דולר למניה, והאחרון, בפברואר, לפי 12.8 דולר למניה. בסך הכול גייסה ננו-דיימנשן לא פחות מ-1.5 מיליארד דולר ברוטו, שאותם היא מתכוונת להקדיש לרכישות, מו"פ ופעילות שוטפת.

הזינוק בשוק המניות מצד אחד איפשר לננו-דיימנשן לגייס הון כה רב לפי שווי חברה אסטרונומי, אך מצד שני בסנטימנט הנוכחי גם חברות היעד שננו-דיימנשן מעוניינת לרכוש מנפחות את מחירן. בשיחת הוועידה הבהיר שטרן כי החברה לא תמהר לבצע רכישות במחירים מופרזים. "הצונמי של חברות SPAC יצר מצב שבו חברות 'חיות בסרט' בכל הנוגע למה שהן מאמינות שהן שוות. יתרה מזאת, יש אנשים שחושבים שבגלל שיש לנו את הכסף אנחנו בלחץ לבצע את הרכישות. התשובה היא, לא. מי שינהג בצורה הזו, אנחנו פשוט נוותר עליו ונמשיך הלאה. אנחנו לא מסתכלים מה שווי החברה בשוק, אלא מה השווי שלה עבורנו."

מדפסת חדשה תצא לשוק באמצע 2021

ננו-דיימנשן פיתחה מדפסת תלת-מימד המשמשת לבנייה מהירה של אבות טיפוס רב-שכבתיים של מעגלים אלקטרוניים מודפסים. הדפסת אלקטרוניקה בתלת-מימד היא ענף חדש בעולם התלת-מימד והפתרון של ננו-דיימנשן הוא יחיד מסוגו בשוק כיום. בחברה מעריכים שיש להם יתרון של לפחות כשנתיים על פני חברות מתחרות ברמת הבשלות הטכנולוגית.

החברה צפויה להשיק בקיץ הקרוב מדפסת חדשה, שתהווה שלב נוסף באבולציה מבניית אבות טיפוס לייצור סדרתי והמוני (תהליך שעובר כל שוק ההדפסה בתלת-מימד). לדברי שטרן, המדפסת החדשה תהיה מיועדת לבנייה מהירה של אבות טיפוס (rapid prototyping) וייצור ראשוני. המדפסת, שגם תכלול תוכנת עיצוב משודרגת, תציע שיפור משמעותי ברמת המוליכות, היציבות והחזרתיות של התוצר המוגמר. החברה כבר עובדת על הדור הבא, מדפסת המותאמת לייצור אשר תאפשר לייצר אלפי רכיבים אלקטרוניים ברמה גבוהה ליישומים מתקדמים כמו ננו-לוויינים, מערכות צבאיות, אוטומוטיב וומכשור רפואי זעיר. שטרן מעריך כי המדפסת תהיה מוכנה עוד כשנתיים.

"ננו-דיימנשן תשנה את תעשיית המעגלים המודפסים, שהיא כבר בת 70 שנה, והיא מאוד לא יעילה ולא ידידותית לסביבה. כיום כולה נדדה למזרח, מה שיוצר בעיות קשות בשרשרת האספקה. זו תעשייה שרק פלח ה-high-end שלה נאמד ב-30 מיליארד דולר. זו תעשייה שלא עברה את המהפכה הדיגיטלי, ואנחנו נעשה את זה."