אלקטריאון חתמה על שיתוף פעולה עם חברת החשמל הגרמנית EnBW

מנייתה של חברת אלקטריאון (Electreon) עלתה היום (א') ב-8.3% במסחר בתל אביב, לאחר שהחברה דיווחה כי חתמה על מזכר הבנות עם חברת החשמל הגרמנית EnBW לרכישת שלוש הדגמות של טעינה חשמלית דינמית באמצעות תשתית הכביש החשמלי של החברה. ההסכם החדש מצטרף לשני פרויקטים נוספים של החברה, בשבדיה ובישראל.

שיתוף הפעולה עם EnBW נוצר כחלק מהרצון של אלקטריאון להיכנס לשוק הגרמני, וזאת לאור המשאבים הגדולים שמשקיעה ממשלת גרמניה בקידום תחבורה חשמלית במטרה להפחית את פליטת גזי החממה. לפני כחודש אישר הפרלמנט הגרמני תוכנית נרחבת לצמצום פליטת גזי החממה עד 2030 במחצית בהשוואה לרמות של 1990. תקציב התוכנית נאמד ב-54 מיליארד אירו עד 2023.

באלקטריאון מסרו כי מטרת ההסכם היא להדגים את טכנולוגיית הטעינה החשמלית של החברה בפני מקבלי החלטות במגזר הציבורי והפרטי. ההדגמה הראשונה תתבצע בתחילת 2021.

EnBW היא אחת מחברות החשמל הגדולות בגרמניה, והיא נסחרת בבורסה המקומית בשווי של 16 מיליארד אירו. החברה פעילה בעיקר במדינת באדן-ווטנברג, המדינה השלישית בגודלה בגרמניה, הגובלת בצרפת וכוללת ערים מרכזיות כמו שטוטגרט, קרלסובב ומנהיים. במסגרת הדגמת הטכנולוגיה, תתבצע התקנה של מקטע כביש חשמלי במתחם של EnBW לצורך טעינת שאטל להסעת עובדים, והתקנה נוספת של מקטע כביש חשמלי באורך של יותר מקילמטר בכביש ציבורי מהיר.

סוללה קטנה יותר, הטענה תוך כדי נסיעה

אלקטריאון פיתחה תשתית טכנולוגית להטענה אלחוטית של כלי רכב חשמליים תוך כדי נסיעה. הטכנולוגיה פועלת באמצעות סלילים מגנטיים המוטמנים מתחת לנתיבי הנסיעה וטוענים את המטענים של כלי רכב באופן אלחוטי באמצעות השראה מגנטית תוך כדי הנסיעה. הטכנולוגיה הזו מסייעת להפחית בצורה משמעותית את המשקל של כלי רכב חשמליים, וזאת מאחר שנדרשת סוללה קטנה יחסית ואף אין צורך במצבר.

עיריית צ'נדלר התקינה את המערכת של נו-טראפיק ברחוב הראשי בעיר

עיריית צ'נדלר שבאריזונה, הנחשבת לאחת הערים המובילות בארצות הברית בתחום התחבורה החכמה, רכשה את פלטפורמת ניהול הרמזורים החכמה של נו-טראפיק (NoTraffic) הישראלית. ל-Techtime נמסר כי הפלטפורמה, המורכבת מחיישני מצלמה ומכ"ם ושבבי תקשורת המותקנים על גבי רמזורים ומנטרים באופן רציף את התנועה, נפרשה בכל הצמתים המרכזיים לאורך 4 קילומטרים ברחוב Chandler blvd (בתמונה למעלה), והיא תנהל את תזמון הרמזורים באופן אוטומטי במטרה להפחית את עומסי התנועה בציר המרכזי בשעות העומס.

צ'נדלר היא העיר הרביעית בגודלה באריזונה ואוכלוסייתה מונה כ-260 אלף תושבים. בסקר ערים דיגיטליות לשנת 2019 שערך Center of Digital Goverment, צ'נדלר נכללה בין עשר הערים הדיגיטליות ביותר בארצות הברית, והיא מקדמת יוזמות רבות בתחום העיר החכמה והתחבורה האוטונומית באמצעות שיתופי פעולה עם חברות בתחום הרכב כמו ג'נרל מוטורס ואינטל. שיתוף הפעולה הנרחב ביותר של העירייה בתחום התחבורה הוא עם וויימו (Waymo), פרויקט הרכב האוטונומי של גוגל, שהקימה בעיר ב-2016 מרכז פעילות ומקיימת ברחבי העיר נסיעות מבחן ברכבים אוטונומיים ופיילוטים בשיתוף העירייה. באחרונה החלה העירייה לעשות שימוש בכמה עשרות רכבים אוטונומיים של וויימו, וגם הקצתה אזורי חנייה יעודיים לרכבים אוטונומיים ושיתופיים ובוחנת רפורמות בחוקי התכנון העירוני שיעודדו אינטגרציה של תשתית תחבורה חכמה.

נו-טראפיק משתלבת בתוך חזון התחבורה של העיר, והפלטפורמה שלה תהווה חלק מאקוסיסטם רחב של טכנולוגיות תחבורה שיפעלו בממשק הדדי. מנכ"ל נו-טראפיק טל קרייזלר אמר ל-Techtime "מעבר לערך אותו מקבלים העיר ותושביה, זו גם הפעם הראשונה שבה רכבים אוטונומיים ייסעו על כביש שמנוהל על ידי תשתית אוטונומית שיכולה לשתף ולקבל מהם מידע בזמן אמת."

נו-טראפיק, שהוקמה ב-2016, פיתחה פלטפורמה, הכוללת חיישני מצלמה ומכ"ם ורכיבי תקשורת V2I (תקשורת בין כלי רכב לתשתיות דרך), האוספים בזמן אמת נתונים חיים על תנועת כלי הרכב והולכי הרגל בכל צומת וצומת, ומאפשרת לגופים המוניציפאליים לנהל בצורה חכמה ויעילה יותר את תזמון הרמזורים במטרה להפחית עומסי תנועה ופקקים.

באמצעות אלגוריתמים של בינה מלאכותית, חיישני המערכת יודעים לסווג את משתמשי הדרך לקטגוריות השונות כגון מכוניות, אוטובוסים, רוכבי אופניים, אופנועים והולכי רגל, לעקוב אחר תנועתם ולחשב את את זמני ההגעה המשוערים של כל אחד ואחד מהם אל הצומת. על סמך שקלול הנתונים, המערכת יודעת לתזמן באופן האופטימאלי את תחלופת הרמזור בצומת, וגם לסנכרן בין כל הצמתים המקושרים במטרה להבטיח זרימת תנועה מיטבית. לצד ניהול חכם של תחברה, הפלטפורמה של נו-טראפיק גם משמשת כדי לשדר באופן אלחוטי מידע בטיחותי בין כלי רכב ובין כלי רכב לתשתיות באמצעות תקשורת V2X.

להאזנה לראיון עם מנכ"ל נו-טראפיק, טל קרייזלר:

קרדיאק-סנס יצאה לסבב גיוס נוסף. שווייה עלה ל-35 מיליון דולר

חברת קרדיאק-סנס (CardiacSense), שפיתחה אביזר לביש לאבחון הפרעות בקצב הלב ומדידת לחץ דם, החלה בימים אלה בסבב גיוס נוסף, כך עולה מדיווח היום של חברת האחזקות מרחביה לבורסה בתל אביב. מרחביה, המושקעת בקרדיאק-סנס, הודיעה כי דירקטוריון החברה אישר את החלטת ההנהלה להשתתף בסבב הגיוס הנוכחי.

מרחביה תשקיע בסבב הנוכחי כ-100 אלף דולר ותגדיל בכך את אחזקתה בקרדיאק-סנס ל-7%. סכום הגיוס הכולל טרם נסגר סופית, אך מהודעתה של מרחביה עולה כי הסבב מתבצע לפי שווי חברה של 35 מיליון דולר. קרדיאק-סנס השלימה בחודש מאי השנה סבב גיוס של 3.5 מיליון דולר לפי שווי חברה של 20 מיליון דולר.

החברה פיתחה אלגוריתם מיוחד המאפשר לעקוב אחר פעילות הלב וכלי הדם באמצעות פרמטר PPG, או בשמו המלא Photo Plethysmo Gram. מדידת PPG עוקבת אחר שינויים בנפח כלי הדם באמצעות מדידה אופטית לא פולשנית. לצורך הבדיקה החברה פיתחה חיישן אופטי ייחודי המאפשר לבצע מדידות לחץ דם, דופק ובקרת פעילות הלב, כדי לספק התראות שעד היום התקבלו רק בבדיקות א.ק.ג (ECG) מסורבלות בבתי חולים ובמרפאות.

הטכנולוגיה של החברה מאפשרת לעקוב אחר שינויים בנפח כלי הדם באופן רציף ולאורך כל שעות היממה במשך חודשים ושנים, גם תוך כדי תנועה. לאחרונה היא השלימה בהצלחה ניסוי קליני ראשון מתוך שניים הנדרשים על-ידי ה-FDA וה-CE. יעד הניסוי היה להגיע לרמת דיוק של 96% והתוצאות מציגות רמת דיוק של 99%. כעת היא נערכת לקראת תחילת הניסוי הקליני השני והאחרון, שיכלול יותר מ-100 חולים בבית חולים בארה"ב ובשלושה בתי חולים בישראל. הניסוי הזה צפוי להתחיל החודש ולהמשך כחמישה חודשים. קרדיאקסנס נמצאת במגעים מתקדמים לשיווק המוצר באמצעות ספקיות שירותי רפואה בעולם.

יישום נוסף לשעון החכם שמפתחת קארדיאקסנס הוא מדידת לחץ דם רציפה על שורש כף היד, ללא חיישן פולשני או שרוול מתנפח. החברה ערכה ניסוי קליני בנושא זה בבית החולים איכילוב ומתכוונת להתחיל בתהליכים לקבלת אישור מה-FDA בספטמבר השנה. לדברי המנכ"ל שמש, "בדיקות רפואיות פולשניות או לא נוחות רבות יעברו מן העולם, וייעשו באמצעות מכשירים לבישים, נוחים ופשוטים לשימוש כמו השעון החכם שלנו. רפואת העתיד תתבסס על מדידה רציפה, ארוכת טווח ומדויקת של מספר רב של פרמטרים חיוניים ועם מספר נמוך ביותר של התראות שווא".

הייצור ההמוני יתבצע בישראל

במקביל, החברה נערכת לקראת הייצור ההמוני, שככל הנראה ייעשה בישראל. ל-Techtime נודע שחברת א.י. אלקטרוניקה (AY Electronics) היא משקיע אסטרטגי ומספקת לה את התמיכה והסיוע בפיתוח המוצר, בהנדסה, בניהול שרשרת האספקה ובייצור. הייצור ההמוני צפוי להתבצע בחברת PM הישראלית, הנמצאת בבעלות חלקית של א.י אלקטרוניקה.

בעקבות רכישת פריסנסו: SKF תקים מרכז פיתוח בישראל

לאחר שרכשה בחודש אוקטובר את Presenso הישראלית, חברת SKF השוודית, המתמחה בייצור מערכות מכניות סיבוביות דוגמת מיסבים וצירים, הודיעה כי בעקבות הרכישה היא מקימה בישראל מרכז מצוינות לבינה מלאכותית תעשייתית. המרכז ימוקם בחיפה וינוהל על-ידי דדי לביד, אחד ממייסדי פריסנסו, אשר שימש כטכנולוג הראשי שלה.

בכוונת SKF לגייס למרכז כ-150 עובדים בתוך שנתיים, בהם עשרות מהנדסים ומומחים בתחום הבינה המלאכותית. המרכז יתמקד בפיתוחים מבוססי בינה מלאכותית עבור יישומים תעשייתיים, וישמש כגוף הפיתוח המנהל את המחקר והפיתוח של SKF בתחומי הבינה המלאכותית, למידה עמוקה ומדעי ביג דאטה.

פריסנסו, אשר הוקמה ב-2015, פיתחה מערכת מבוססת בינה מלאכותית לזיהוי דפוסי התנהגות חריגים בין סנסורים ובין רכיבים, המצביעים על התפתחות כשל במכונות הייצור. המערכת של החברה אוספת בענן כמויות גדולות של נתונים המגיעים בפורמטים שונים ממאות מכונות ומאלפי סנסורים בקווי הייצור התעשייתיים. היא מפעילה מערכת לימוד מכונה במתכונת של רשת נוירונים (deep learning) אשר לומדת בצורה אוטונומית לחלוטין את מאפייני ההתנהגות של קהילות דומות של מכונות. המנוע יוצר קישורים פנימיים בין מאורעות לרכיבים בתוך המכונה, ובין המכונות למערכות שונות באתר התעשייתי.

לחברה כבר יש לקוחות הכוללים יצרנים תעשייתיים באירופה ובאמריקה בתחומי האנרגיה, נפט וגז, מתכות, כימיקלים ועוד. בחודש מאי 2019 היא נבחרה על-ידי Siemens להיות שותפה אסטרטגית בתחום הבינה המלאכותית ולמידה חישובית לתחזוקת מכונות.

בחודש אוקטובר רכשה SKF את פריסנסו תמורת סכום הנאמד בכמה עשרות מיליוני דולרים. קבוצת SKF היא ענקית תעשייתית שהוקמה בשנת 1907 ומעסיקה יותר מ-44,200 עובדים ופועלת בכ-130 מדינות. בשנת 2018 הסתכמו מכירותיה בכ-8.5 מיליארד דולר. החברה נמצאת במהלכה של טרנספורמציה דיגיטלית שנועדה להביא אותה לייצור במתכונת Industry 4.0. במסגרת הזאת היא חנכה בינואר השנה מפעל ייצור אוטומטי בצרפת, לייצור חלקי מנועי סילון עבור חברת Safran הצרפתית. SKF מתכוונת ליישם את הטכנולוגיה של פרסנסו כדי לשפר את הביצועים של מכונות יקרות ערך בקרב לקוחותיה במגזר התעשייתי.

מנהל המרכז דדי לביד, שגם מונה לדירקטור לתחום הבינה המלאכותית ב-SKF, אמר: "המטרה היא ליצור ארגון הנדסי אשר יחבור ליצירת פתרונות אנליטיים תעשייתיים שיסייעו לשנות את האופן בו התעשייה רואה את אמינות המכונה. ההזדמנויות בתחום הבינה המלאכותית הן כמעט אינסופיות ואני מצפה לעבוד עם הצוות על מנת להתמודד עם אתגרי הלקוחות בדרכים חדשות".

"בלוני התצפית שלנו מתאימים להתמודדות עם מהומות"

יצרנית בלוני התצפית RT LTA תציג השבוע את משפחת בלוני SkyStar ביריד הביטחוני ExpoDefensa בעיר בוגוטה שבקולומביה. היריד ייפתח מחר ומתקיים השנה בתקופה רגישה שבה גל של מחאות ומהומות אזרחיות מתפשט במדינות שונות ביבשת, כמו צ'ילה, אקוודור, בוליביה, ובאחרונה גם קולומביה.

בשבוע שעבר יצאו כרבע מיליון אזרחים בבוגוטה לרחובות במחאה על המצב הכלכלי והשחיתות השלטונית. במהלך ההפגנות נאלצה המשטרה המקומית להתמודד עם הפרות סדר, אלימות ומקרי ביזה. אמריקה הלטינית הוא שוק אסטרטגי עבור RT, ובתצוגה תשים החברה דגש על בלון התצפית מדגם SkyStar 180, המותאם למשימות פיקוח ושיטור באירועים המוניים.

הבלון מסוגל להעפיל לגובה של כ-300 מטר, לשהות באוויר עד 72 שעות ולספק צילומי וידאו באיכות HD בזמן אמת. ל-RT יש מספר לקוחות בדרום אמריקה, ובכלל זה משטרת סנטיאגו בצ'ילה, המשתמשת כיום במספר בלוני תצפית מדגם 180 כחלק ממאמצי השיטור במהלך המהומות המתקיימות במדינה. המערכות גם שימשו גם בברזיל לאבטחת משחקי המונדיאל.

מנכ"ל החברה, רמי שמואלי, אמר ל-Techtime שמערכות בלוני התצפית של RT מתאימות לצורכי השוק הלטיני. "הן מספקות פתרון תצפית יעיל לצורך אכיפת חוק ואבטחת אירועים המוניים". להערכת מחקר של חברת Markets&Markets, שוק בלוני התצפית (Aerostat) העולמי צפוי להכפיל את עצמו בשנים הקרובות מהיקף של 5.4 מיליארד דולר ב-2016 להיקף של 10.9 מיליארד דולר ב-2021. מדובר בשיעור צמיחה גבוה במיוחד המעיד שהשוק נמצא בשלבי פריצה.

"האנשים שמאחורי הטכנולוגיה": סייבר בעולמות הייצור התעשייתי והרכב

בתמונה למעלה: אלעד בן מאיר מסקאדה-פנס (משמאל) ודן סחר מחברת אפסטרים סקיוריטי

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ

חברת סקאדה-פנס (SCADAfence) פיתחה פתרון הגנה בלתי פולשני למפעלים חכמים, החשופים לאיומי סייבר. בתוכנית, מספר מנכ"ל החברה, אלעד בן מאיר, על פרצות האבטחה המאפיינות את עולם התעשייה, על הפתרון המיוחד של החברה, וגם על הפעילות שלה ביפן.

חברת אפסטרים סקיוריטי (Apstream Security) פיתחה פתרון הגנה מבוסס ענן לציי רכב, שאינו מצריך התקנה ברכב הבודד. בתוכנית, מספר סמנכ"ל המוצר של החברה, דן סחר, על סכנות הסייבר המגיעות לכבישים, על הנזק האדיר שמתקפת סייבר יכולה לחולל ליצרניות הרכב, וגם איך מאבטחים ג'יפ מהענן.

הריאיון עם דן מתחיל בדקה ה-23:40

עקבו אחר כל התוכניות ב-Spotify

 

המכון לייצור מתקדם יתחיל לפעול בינואר 2020

המכון לייצור מתקדם, שהוקם ביוזמת משרד הכלכלה בהשקעה של כ-10 מיליון שקל, צפוי להתחיל בפעילותו באופן רשמי בתחילת ינואר. המכון הוקם במטרה לקדם הטמעת טכנולוגיות חכמות בקווי ייצור תעשייתיים, יפעל מאזור התעשייה תפן שבגליל, ויספק לחברות תעשייה ברחבי הארץ שירותי איבחון, ייעוץ והטמעה מסובסדים בתחום התעשייה החכמה. ל-Techtime נמסר כי המכון כבר קיבל שורה של בקשות מחברות תעשייה לקבל שירות.

משרד הכלכלה פירסם מכרז להקמת המכון, ובחודש יולי 2019 הוא העניק את הזכייה לקבוצה של שלוש חברות: קבוצת הייעוץ תפן ישראל, חברת ESI של איל זילברמן ומכללת אורט-בראודה. אורט-בראודה, הנחשבת למובילה בתחום הרובוטיקה, תספק את התמיכה האקדמית. קבוצת תפן וחברת ESI, שהתמזגו מוקדם יותר השנה, יהיו אחראיות על ריכוז וניהול שירותי הייעוץ וההטמעה. בני אמויאל, לשעבר מנכ"ל מדג"ל, יעמוד בראש המכון. בהמשך צפויה לקום במקום גם מעבדת הדגמה של פתרונות חכמים לתעשייה.

"החולשה שלנו היא באינטגרציה"

חברת הייעוץ והניהול תפן (Tefen) תהיה אחראית על ריכוז הפעילות ואספקת שירותי האיבחון והייעוץ הטכנולוגיים לחברות. בשנים האחרונות החברה מתמקדת בתחום הבינה המלאכותית לעסקים וארגונים, ובמסגרת זו היתה מעורבת בפרויקטים רבים במגזר הפרטי ובמגזר הציבורי. מנכ"לית תפן, מלי ביצור-פרנס (בתמונה למעלה), אמרה בשיחה עם Techtime, שמדינת ישראל עדיין מפגרת מאוד מאחור בתחום החדשנות העסקעת והתעשייתית.

"מסקר שערכנו עלה שכמעט 40% מהארגונים בישראל לא מטמיעים חדשנות. למרות היותנו אומת הסטארט-אפ, התעשייה עדיין סובלת מטכנופוביה, כאשר החולשה שלנו נעוצה בעיקר באינטגרציה לקויה". לדבריה, מטרת המכון תהיה להנגיש את פתרונות התעשייה החכמה לחברות תעשייתיות קטנות ובינוניות. "אנחנו נסייע באיבחון את הבעיות של כל ארגון, ובאיתור הפתרון המתאים. והכול באופן מסובסד ובתחנה אחת".

למידע נוסף על המכון, האזינו לראיון הקולי עם מלי ביצור-פרנס:

‭‮

וויביט-ננו שיפרה את השיבוץ של ReRAM במערכות על-שבב

חברת וויביט-ננו (Weebit Nano) מהוד השרון, המפתחת זיכרון בלתי-נדיף מסוג ReRAM למערכות משובצות, דיווחה על תוצאות מבדקים חדשים שלפיהם ההטמעה של הזיכרון מתוצרתה בשבבים גדולים (ASIC ומערכות על-גבי שבב) קלה יותר מהאשר הטמעת זיכרון Flash. החברה דיווחה שבמבדקים שנערכו במכון המחקר הצרפתי Leti, הוכח שהטמעת הזכירטון שלה בשבב דורשת שימוש בתוספת של 1-2 מסיכות (mask) בלבד, בניגוד להטמעה של זיכרונות פלאש, הדורשת שימוש ב-7-10 מסיכות נוספות.

להערכת החברה, הדבר יכול לחסוך מיליוני דולרים בפיתוח וייצור שבבים חדשים, ולקצר את זמני הייצור. זיכרון ReRAM – Resistive RAM משלב את יתרונות הפלאש (בלתי נדיף) וה-DRAM (מהיר): הוא בלתי נדיף, מהיר, פועל בהספק נמוך ובעל מחזור חיים ארוך. הטכנולוגיה מבוססת על שימוש בחומרים המשנים את התנגדותם החשמלית בתגובה למתח חשמלי (בדומה לנתיך), ועל-ידי כך "זוכרים" את רמת המתח גם לאחר הניתוק ממקור הכוח.

האם ה-Flash ייצא לגמלאות?

להערכת החברה, הזיכרון שלה מהיר פי 1,000 וחסכוני פי 1,000 מזיכרון פלאש. הוא מיועד לתת מענה לצורך בזיכרונות מהירים, חסכוניים באנרגיה ובעלי קיבולת גבוהה, ליישומי IoT, בינה מלאכותית, מרכזי מידע ועוד. מכון לטי משתתף בפיתוח הטכנולוגיה של וויביט-ננו. לאחרונה החברה דיווחה שהמכון הצליח להתגבר על פגמים שכיחים המאפיינים את הייצור זיכרונות ReRAM, ועל-ידי כך לשפר משמעותית את שיעור התנובה (yield) של הייצור ולהגדיל את מספר המעגלים התקינים המיוצרים בכל פרוסת סיליקון.

בחודש מאי דיווחה החברה כי הזיכרון שלה הציג בניסויים עמידות (Endurance) ומחזור חיים (Retention) בסטנדרטים המסחריים של שוק המערכות המשובצות, שוק היעד הראשון שאליו מכוונת החברה. להערכתה, היא צפויה להתחיל בייצור המוני בשנת 2021.

מנכ"ל החברה קובי חנוך, אמר: "כעת, כשטכנולוגיית ה-ReRAM שלנו עומדת בפרמטרים הטכניים הגבוהים ביותר בתעשייה, ואנחנו בשלבי מעבר למתקן ייצור המוני, סוגיות כמו מספר המסיכות ותנובת היציור הופכים להיות מרכזיים בשיחות שלנו עם לקוחות פוטנציאליים". בחודש אוגוסט חתמה וויביט-ננו על הסכם מסחרי ראשון, עם יצרנית הזיכרונות הסינית XTX, ודיווחה שהיא נמצאת במגעים מתקדמים עם יצרנית זיכרונות מדרום קוריאה.

להאזנה לראיון עם מנכ"ל וויביט-ננו בפודקאסט של Techtime:

 

קוגנטה חתמה על שותפויות בסין, ביפן ובדרום קוריאה

חברת קוגנטה (Cognata), שפיתחה סימולטור לאימון מערכות ADAS ונהיגה אוטונומית, הודיעה על שורה של שיתופי פעולה עם חברות Tier-1 בסין, יפן ודרום קוריאה במטרה לקדם את אימוץ הפתרון של החברה בשווקי הרכב המקומיים. בסין חתמה החברה על הסכם עם HiRain Technologies, ספקית של מערכות אלקטרוניות לתעשיית הרכב. מרכז הפעילות של החברה הוא בסין, אך יש לה משרדים גם במינכן ובדטרויט. ביפן חתמה החברה על הסכם עם חברת Innotech, גם כן ספקית של מערכות הפועלת מול יצרניות הרכב המובילות ביפן. בדרום קוריאה חתמה קוגנטה על הסכם עם K-Innotech, ספקית פתרונות צעירה יחסית שנוסדה ב-2017.

סין, יפן ודרום קוריאה הן שלושה משווקי הרכב המובילים בעולם, הן מבחינת תפוקת הייצור של כלי-רכב והן מבחינת פיתוח ואימוץ טכנולוגיות חדשניות. על פי הארגון הבינלאומי של יצרניות הרכב (OICA), סין היא יצרנית כלי-הרכב הגדולה בעולם, ובפער גדול, כאשר ב-2017 יוצרו במדינה כמעט 25 מיליון כלי-רכב. יפן היא השוק השני בגודלו (8.3 מיליון כלי-רכב בשנת 2017), ודרום קוריאה במקום החמישי (3.7 מיליון).

חברת קוגנטה פיתחה סימולטור המתבסס על בינה מלאכותית, למידה עמוקה וראיית מכונה, המאפשר ליצרניות רכב ולחברות המפתחות מכוניות אוטונומיות לקצר באופן משמעותי את שלב נסיעות המבחן בפיתוח מכוניות אוטונומיות ולחסוך בעלויות. הסימולטור של קוגנטה מאפשר ליצרניות הרכב לערוך את נסיעות המבחן בסביבה וירטואלית שמדמה את העולם האמיתי. החברה הוקמה בשנת 2016 על-ידי המנכ"ל דני עצמון (בתמונה למעלה), שייסד בעבר את חברת iOnRoad שפיתחה אפליקציה לטלפון חכם המספקת לנהג התראה בכל פעם שהוא נקלע למצב סכנה בכביש. בשנת 2013 היא נמכרה ל-HARMAN (שנמכרה לסמסונג ב-2016 תמורת 8 מיליארד דולר), ולאחר תקופה קצרה בהרמן הוא הקים את קוגנטה.

D-ID חתמה על שותפות מסחרית עם ענקית הדפוס היפנית טופאן

בתמונה למעלה: הדמיית ההבדל בין תמונה מוגנת בפני זיהוי פנים לבין תמונה מקורית

חברת D-ID מתל אביב, שפיתחה טכנולוגיה למניעת זיהוי פנים  על ידי מערכות בינה מלאכותית, חתמה על שותפות מסחרית עם ענקית ההדפסה טופאן (Toppan). במסגרת שיתוף הפעולה, טופאן תציע ללקוחותיה ביפן וברחבי אסיה מוצרים  משולבים בטכנולוגיית הגנת הפרטיות של D-ID. שתי החברות הציבו יעד מכירות של 9 מיליון דולר תוך שנתיים. שיווק המוצרים יתמקד בלקוחות מתחומי העיר החכמה, תיירות, בריאות, משאבי אנוש, פיננסים ועוד.

תוכנות זיהוי הפנים האוטומטיות הפכו לא רק לנפוצות מאוד, אלא גם לסיכון אישי גדול מאוד. הורדת תמונות מאתרי אינטרנט, רשתות חברתיות, ופריצות למאגרי נתונים של גופים כמו בנקים וסוכנויות ממשלתיות, הופכות את בעיית גניבת הזהות  השימוש לרעה לבעיה דחופה מאוד. D-ID פיתחה טכנולוגיית תוכנה חדשה המאפשרת למנוע זיהוי פנים אוטומטי באמצעות תוכנות רובוטיות ובינה מלאכותית, מבלי לפגוע ביכולת הזיהוי האנושית של התמונה. הטכנולוגיה מבוססת על ביצוע שינויים זעירים בקובץ התמונה, שאינם נראים לעין האנושית, אולם מונעים את האפשרות להפעיל אלגוריתם זיהוי תמונה על-גבי הקובץ. טכניקות למניעת זיהוי תמונה אוטומטית קיימות זמן רב, אולם הן מבוססות על הכנסת עיוותים בתוך התמונה, טשטוש פרטים והוצאת אלמנטים ממנה.

טופאן, המעסיקה כ-50 אלף עובדים, מייצרת מגוון רחב של מוצרי דפוס ואריזות. החברה מייצרת גם מוצרי דפוס רגישים כמו כרטיסי אשראי, תעודות זהות, שטרות כסף וגם שטרי מניות ואגרות חוב, וגם אמצעים למניעת זיוף כמו תווית NFC. הכנסותיה של החברה בשנה הפיסקאלית של 2019 הסתכמו ב-13.2 מיליארד דולר והיא נכללת במדד ניקיי 225 היפני.

בשיתוף הפעולה עם I-ID, טופאן מתכוונת להציע ללקוחותיה מוצרי דפוס חדשניים, שיתנו מענה לבעיית הפרטיות מבלי לפגום באיכות התמונה. מנהל תחום האבטחה הדיגיטלית בטופאן, מינורו סאייטי, אמר כי ההגנה על הפרטיות מהווה כיום אתגר משמעותי עבור עסקים, בעיקר לאור הרגולציות המחמירות בתחום באירופה וביפן. "שיתוף הפעולה עם D-ID יאפשר לחברות להגן על הפרטיות של המידע, העובדים והלקוחות שלהן."

בתחילה פיתחה D-ID את הטכנולוגיה שלה עבור מוצרים צרכניים, אולם מהר מאוד התברר לה שהשוק הגדול באמת הוא השוק הארגוני, שאליו היא מכוונת כיום את הטכנולוגיה באמצעות פתרון תוכנה הנמצא במחשבי הארגון או כפתרון של תוכנה כשירות (SaaS). החברה לא מדווחת על מרכיבי היסוד בטכנולוגיה שלה, אולם מוסרת שהיא פותחה באמצעות מומחים בתחום ראיית המכונה וטכנולוגיות בינה מלאכותיתי מסוג לימוד עומק (deep learning). במקביל לפיתוח אלגוריתם העלמת הפרמטרים שלה, החברה מפעילה "צוות אדום" של מומחי זיהוי פנים, אשר תפקידו לתקוף את הטכנולוגיה ולנסות להתגבר עליה.

מגל מחפשת מודל עסקי שיזניק את המניה

למרות שדיווחה אמש (ב') על ההכנסות הרבעוניות הגבוהות ביותר ב-2019, שיפור בשולי הרווח וגידול בקופת המזומנים, מנייתה של חברת מגל מערכות אבטחה (Magal Security) מיהוד ממשיכה לדשדש באזורי שפל של השנים האחרונות, סביב 4.1 דולר למניה. לפני קצת יותר מחמש שנים רכשה קרן פימי (FIMI) את השליטה בחברה במחיר של 3.5 דולר למניה.

בשיחת הוועידה שלאחר פרסום הדו"ח, אמר סמנכ"ל הכספים קובי וינוקור בתשובה לשאלת אחד המשתתפים, שגם בחברה "מאוכזבים ומודאגים ממחיר המניה. בשנה שעברה שמנו דגש על שקיפות גדולה יותר בדו"חות ולספק למשקיעים יותר נתונים שיאפשרו להם להעריך את הביצועים שלנו, וגם השתדלנו להשתתף ביותר אירועים של משקיעים. ואולם, המשאבים שלנו בשיווק המניה הם בסופו של דבר מוגבלים".

מו"מ מתקדם לעיסקת רכישה

מגל תולה את יהבה בשינויים אסטרטגיים שנועדו לשפר את ההכנסות ואת הריווחיות כבר בשנה הבאה. ראשית, החברה מתכוונת לנצל חלק מהמזומנים בקופתה (54.6 מיליון דולר) כדי לבצע רכישות שירחיבו את הפורטפוליו הטכנולוגי והפעילות העסקית. מנכ"ל החברה, דרור שרון, גילה שהחברה מנהלת מגעים מתקדמים עם מספר מועמדות פוטנציאליות לרכישה, והוא מקווה כי הם יבשילו לכדי הסכם כבר במחצית הראשונה של 2020.

מבחינת השוק, מגל מכוונת לשלושה מנועי צמיחה חדשים: מגזרי הגז והנפט, הלוגיסטיקה והתובלה. המנכ"ל דיווח על קבלת הזמנה ראשונה בהיקף של כמה מיליוני דולרים לתכנון מערך האבטחה של מתקן להפצת נפט וגז במערב אסיה. "זו פריצת דרך עם לקוח אסטרטגי במגזר שעשוי להיות מנוע צמיחה משמעותי". בנוסף, החברה זכתה בפרויקט לאבטחת המרכזים הלוגיסטיים באירופה של חברת מסחר מקוון גלובלית, אשר עשוי להוביל גם לאבטחת מרכזים לוגיסטיים באזורים אחרים בעולם ושל מרכזי המידע של אתותו לקוח.

בסך הכול, דיווחה מגל על הכנסות של 22 מיליון דולר ברבעון השלישי, ירידה של 7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד אך עלייה של 13% בהשוואה לרבעון הקודם. ההכנסות ממכירת מוצרים הסתכמו ב-8.6 מיליון דולר, ואילו ההכנסות מפרויקטים עמדו על 13.6 מיליון דולר. שולי הרווח עלו מ-46.4% בשנה שעברה ל-47.5% ברבעון האחרון. הרווח התפעולי עלה מ-2.1 מיליון דולר ברבעון המקביל ל-2.5 מיליון דולר ברבעון האחרון.

חברת מגל מפתחת חיישנים אלקטרו-אופטיים להתראה מפני חדירה, ובכלל זה חיישני סיב אופטי המוטמנים באדמה ומספקים כיסוי לאורך גבולות ארוכים, חיישני מגע ורעש המותקנים בגדרות וחומות, וחיישני מיקרוגל המייצרים שדה אלקטרומגנטי בשטח מוגדר. קו המוצרים השני של החברה הוא תוכנות לניהול ואנליטיקה של מערכי וידאו ואבטחה במתחמים כמו שדות תעופה, בתי-כלא, חוות שרתים ומתקני תשתית רגישים.

לצד חטיבת המוצרים, מגל פועלת גם כקבלנית פרויקטים המתכננת ומטמיעה מערכי אבטחה Turn-Key באתרים רגישים. בתור אינטגרטור היא משתמשת גם בטכנולוגיות חיצוניות. אחד מהפרויקטים הגדולים ביותר שלה בשנים האחרונות היה פריסת אמצעי אבטחה אלקטרו-אופטיים לאורך גדר הגבול עם מצרים, שהביאה לעצירת כניסת המסתננים לישראל. החברה מעסיקה כ-600 עובדים ברחבי העולם, ומפעילה ארבעה מרכזי פיתוח, שניים בקנדה, אחד בישראל ואחד בארצות הברית.

לשכת שירות ראשונה מסוגה בארה"ב: תספק שירותי הדפסות PCB במדפסת של ננו-דיימנשן

חברת Accucode מקולרדו, אחת המפיצות של ננו-דיימנשן בארצות הברית, תפתח לשכת שירות ראשונה מסוגה שתציע שירותי הדפסה בתלת-מימד של אבות-טיפוס של מעגלים מודפסים ורכיבים אלקטרוניים באמצעות מדפסת ה-DragonFly 2020 של ננו-דיימנשן (בתמונה למעלה). בעקבות ההודעה, מזנקת הבוקר מנייתה של ננו-דיימנשן ביותר מ-10%.

אקיוקוד מספקת שירותי פיתוח חומרה ותוכנה ואינטגרציה ומציעה בין היתר שירותי הדפסה בתלת-מימד. אקיוקוד נכללה שמונה פעמים ברשימת 555 החברות הפרטיות הצומחות ביותר בארצות הברית, ויש לה בסיס לקוחות מתעשיות התעופה והחלל, הביו-מד והרכב, תעשיות המהוות שווקי יעד של ננו-דיימנשן. אקיוקוד רכשה בשנה שעברה מדפסת ראשונה מננו-דיימנשן, וכעת תרכוש עבור לשכת השירות מדפסת נוספת ותתקין אותה במשרדיה בטקסס.

ההכנסות של ננו-דיימנשן מהשותפות הזו עשויות לצמוח ממכירת הדיו הננומטרי המשמש להדפסת המעגלים, שאותו היא מייצרת בעצמה ומהווה מרכיב חשוב בהכנסותיה. השירות יאפשר למייקרים ולחברות שבבים ואלקטרוניקה שאינן יכולות להחזיק במדפסת משלהן, לשלוח לאקיוקוד את התכנון של המעגל המשולב, ולקבל בחזרה תוך זמן קצר את אב-הטיפוס.

אספקה של מעגל בודד בתוך מספר ימים

מנכ"ל אקיוקוד קווין פרייס אמר: "הצוותים שלנו בדאלאס, דנבר ואירנלד מוכנים לתמוך בלקוחות בתהליכים חדשניים אלו. לשכת השירות שלנו יכולה לעצב, להדפיס, לשכפל ולייצר אלקטרוניקה פונקציונלית בתוך מספר ימים. אנו יכולים לספק זאת תוך חיסכון משמעותי בעלויות ביחס לאפשרויות הייצור הקיימות כיום. ניתן לספק כמויות שונות, ממעגל מבודד ועד לכמה אלפי מעגלים. זהו חלום שמתגשם עבור מעצבים, ממציאים ויצרנים של מוצרים רבים. ננו דיימנשן הינה שותף מצויין ואנו נרגשים מהזדמנות זו".

לפני כחודש דיווחה ננו-דיימנשן על הכנסות ברבעון השלישי, 2.2 מיליון דולר, בהשוואה ל-1.16 מיליון דולר ברבעון הקודם ו-1.67 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנה שעברה.בסך הכול מכרה החברה ברבעון השלישי כ-8 מדפסות DragonFly PRO, מתוכן כ-4 ללקוחות ביטחוניים בארצות הברית, שוק יעד אסטרטגי של החברה. מאז תחילת השנה מכרה ננו-דיימנשן כ-21 מערכות.

התוכנה של קווליטי-ליין הותקנה ב-PM ובפלקס

בתמונה למעלה: הרכבות עדינות בקו ייצור של חברת PM בפתח תקווה. צילום: Techtime

חברת QualityLine מקריית-גת פיתחה פלטפורמה אנליטית לבקרת איכות הייצור בתעשיית האלקטרוניקה, המאתרת בזמן אמת בעיות בקו הייצור, ואת מקורן. התוכנה אוספת מידע מכל מערכות הבדיקה והחיישנים בקו הייצור, מתרגמת אותו לפורמט אחיד ומציגה את הנתונים והתובנות בפני מנהלי הייצור. כמה חברות אלקטרוניקה ישראליות, ובהן גילת רשתות לוויין וסיקלו (Siklu) כבר עושות שימוש בפלטפורמה, והיא גם מותקנת בקווי ייצור המקומיים של Flex ושל PM. להערכת החברה, המערכת שלה משפרת את הנצילות (yield) בכ-30% בתוך כשנה.

חברת קווליטי-ליין הוקמה ב-2017 על-ידי ד"ר אייל קאופמן, ששימש מנהל תפעול בכיר במובילאיי לפני מכירתה לאינטל. החברה פועלת מקרית גת ומעסיקה 10 עובדים, ועד היום היא פעלה בחשאיות רבה בלא לבצע גיוס הון. כיום היא נערכת לביצוע גיוס הון, מאחר והיא יכולה להציג בפני המשקיעים פורטפוליו ראשוני של לקוחות ומקרי מבחן.

האיכות המחמירה של מובילאיי הצריכה גישה חדשה

אייל קאופמן
אייל קאופמן

בשיחה עם Techtime הוא סיפר שהרעיון למוצר עלה בעת שפיקח על קו ייצור מערכות הרכב (After-Market) של מובילאיי. "ההקפדה על איכות הייצור היא כפולה ומכופלת במובילאיי, מאחר שמדובר במערכת בטיחותית, ואין בה מקום לפשרות. בתחילה היינו צריכים להתמודד עם כמות עצומה של מוצרים שלא עמדו בסטנדרטים ולכן לא יצאו לשוק, וזה היה כרוך בהפסד כספי. המצב השתנה לאחר שיישמנו פתרון אנליטי כולל, ששימש כבסיס לפיתוח של קווליטי-ליין".

לדבריו, "הנתונים המופקים כבר היום בתהליך הייצור שווים זהב, אך החברות מתקשות לבצע אינטגרציה ולהפוך אותם ל'מידע חכם', מאחר שהם מגיעים בפורמטים שונים מאוד זה מזה: כל מכונה או כל מכשיר מדידה מייצרים את הנתונים בתצורה שונה". קווליטי-ליין פותרת את הבעיה באמצעות טכניקות של זיהוי תבנית (Pattern Recognition) ולמידת-מכונה, אשר מתרגמות את כל השפות השונות לפורמט אחיד שניתן לפענח ולהפיק ממנו תובנות מועילות.

לפי נתוני החברה, המערכת שלה מאחדת יותר מ-1,000 פורמטים שונים של נתונים. היא אינה מצריכה התקנה של חיישנים נוספים בקו הייצור מעבר לאלה שכבר קיימים בו במילא. ההטמעה נמשכת ימים ספורים, ומאחר שהיא מבוססת-ענן – ניתן לקשר בין מספר קווי ייצור, מעבדות ומתקנים מרוחקים.

להתחבר מחדש אל רצפת הייצור

הפלטפורמה של קווליטי-ליין מחזירה לחברות המוצרים את השליטה בקווי הייצור של מוצריהן. מרבית הייצור האלקטרוני מתבצע כיום באמצעות קבלני ייצור חיצוניים, כמו פלקס, ג'ייביל, פוקסקון ועוד. המתכונת הזו חוסכת בעלויות, אך מנתקת את החברות מקו הייצור ומקשה עליהן לפקח על תהליך וטיב הייצור. קאופמן: "בפועל, המוצרים נארזים ונשלחים מקבלן הייצור ישירות אל המשווקים, מבלי שהחברה יכולה לבצע בדיקות איכות משלה. לכן במקרים רבים מתגלות בעיות רק כשהמוצרים כבר בשוק".

האם קבלניות הייצור מקבלות בברכה את הפיקוח מבחוץ? לדברי קאופמן, שינויים רגולטוריים ותפיסתיים יוצרים כיום נכונות גוברת בקרב הקבלניות לספק ללקוחות גישה מסוימת אל קו הייצור. "עד לפני מספר שנים הקבלניות נרתעו ממתן גישה לרצפת הייצור. אולם לפי החוק, הנתונים מקו הייצור שייכים ללקוח. הקבלניות הבינו שהשיתוף הזה פועל גם לטובתן: הפלטפורמה שלנו, למשל, מאפשרת להן עצמן לאתר בעיות בייצור בזמן אמת, לחסוך בעלויות, ולהרוויח את שביעות הרצון של הלקוח". לדבריו, הטכנולוגיה של החברה יכולה לשמש גם בתעשיית השבבים, אך בשלב זה החברה ממוקדת בתעשיית הייצור האלקטרוניקי.

יצרן רכב אמריקאי ישלב את המערכת של אייסייט בשני דגמים

חברת EyeSight מהרצליה, שפיתחה מערכת בטיחות לרכב המתמקדת בניטור ערנותו והתנהגותו של הנהג, מדווחת על זכיית תכנון נוספת בשוק הרכב העולמי. החברה חתמה על חוזה עם יצרן רכב אמריקאי מוביל לשילוב מערכות ניטור הנהג DriverSense של אייסייט בשני דגמים של יצרן הרכב שצפויים לצאת לשוק ב-2021. איסייט מעריכה את שווי החוזה בכ-15 מיליון דולר.

אייסייט פיתחה טכנולוגיית זיהוי מחוות המאפשרת למשתמש לשלוט באמצעות שפת גוף אינטואיטיבית וללא מגע יד במכשירים דיגיטליים כגון סמארטפון, מחשב נייד, טלוויזיה, ועוד שורה של מוצרים. החברה מפתחת יישומים המתבססים על  טכנולוגיה הזו למגוון של תחומים כגון בית חכם, רובוטיקה, והאינטרנט של הדברים.

בפברואר 2017 השיקה החברה מערכת חישה ושליטה המיועדת לפנים הרכב ומשמשת בראש ובראשונה למעקב אחר רמת העירנות של הנהג וזאת באמצעות ניתוח פרמטרים כמו הטיית הראש, היציבה הכללית ותנועות העפעפיים. המערכת,  מבוססת על ראיית מכונה ובינה מלאכותית, יודעת לזהות הסחת דעת של הנהג מהדרך באמצעות מעקב אחר האישונים, האופן שבו הוא בוהה ועוד, ומתריעה בפניו בכל פעם שרמת עירנותו יורדת.

בנוסף, המערכת גם ניתנת לשילוב במערכות המידע והבידור (Infotaiment) האלקטרוניות ובמערכות מיזוג האוויר, ומאפשרות לנהג להפעיל את יישומי המערכות הללו באמצעות מחוות יד פשוטות. כך למשל, הנהג יכול לענות לשיחות טלפון נכנסות ולשלוט במסך התצוגה ברכב באמצעות מחוות יד פשוטות כגון סימון בשתי אצבעות, מבלי לגעת במסך השליטה או להסיט את מבטו מהנסיעה.

עד כה דיווחה החברה על מספר שיתופי פעולה בשוק הרכב, בעיקר עם ספקיות מערכות (Tier-1) ובהן הארמן של סמסונג, LG ו-HZAT הסינית.. זהו ההסכם הראשון עם יצרן רכב (OEM) עליו מדווחת החברה. לדברי החברה, החל מ-2020 יחלו  צאת לשוק דגמי מכוניות עם המערכת שלה.

שני שליש מתאונות הדרכים – בגלל הסחות דעת

על פי מחקר של חברת הביטוח Atlas, כשני שליש מתאונות הדרכים נגרמות כתוצאה מהסחת דעת של הנהג. כלי רכב אמנם מצוידים כיום במערכות בטיחות מתקדמות כגון בקרת נתיב ובלימה אוטומטית. ואולם, לצד השיפור בבטיחות, מערכות אלה עשויות ליצור לעיתים תחושת שאננות ואשליית בטיחות, שעלולות לגרום לנהג לבצע פעולות מסוכנות כמו שליחת הודעות במהלך הנסיעה.

על כן, לצד מערכות בטיחות המופנות כלפי הכביש, יש חשיבות למערכות המופנות כלפי פנים הרכב אשר עוקבות אחר דריכותו של הנהג ומאפשרות לו לבצע פעולות שונות מבלי להסיט את עיניו מהדרך. גם הרגולטור כבר מתחיל להפנים זאת. כך למשל, התוכנית האירופית לדירוג כלי רכב חדשים (Euro NCAP), המעניקה לכל דגם רכב ציון בטיחות, הודיעה כי החל מ-2020, תכלול בהערכות הבטיחות שלה את הצורך במערכות ניטור נהג.

ננו-לוק ו"מקורות" ייפתחו פתרון הגנת סייבר על תשתיות מים

[בתמונה: מתקן מים של "מקורות" ליד שער העמקים]

חברת הסייבר ננו-לוק (NanoLock) וחברת המים הלאומית "מקורות" ישתפו פעולה כדי לפתח פתרון הגנה על תשתיות מים ואנרגיה מפני איומי סייבר. ננו-לוק פיתחה פלטפורמת הגנה על מערכות משובצות, במיוחד ליחידות קצה מקושרות ו-IoT. מטרת המיזם אינה רק לפתח חליפת הגנה למתקנים של "מקורות", אלא לשווק את הפיתרון המשותף לחברות מים ואנרגיה אחרות בישראל ובעולם.

עם הכניסה של יותר ויותר מערכות חכמות ומקושרות ונקודות ממשק בין המערכות התפעוליות למערכות המידע, גם מתקני תשתית הופכים להיות חשופים לאיומי סייבר. האיום עשוי להגיע מכיווןנה של מדינה זרה או ארגון טרור שינסו לחדור מרחוק למערכות הקריטיות, אך לאמיתו של דבר נקודת התורפה המשמעותית יותר נוגעת דווקא לסכנות לגורמים פנימיים, כגון עובד ממורמר שמשתמש בהרשאות שלו כדי לשבש את המערכות, או עובד שמידע רגיש נגנב ממנו על ידי האקר מחוץ לשעות העבודה.

ננו-לוק, שהוקמה ב-2016, פיתחה טכנולוגיה המגינה על רכיבי קצה ממתקפות סייבר ומתקפות פנים-ארגוניות, על-ידי חסימת הכתיבה לזיכרון מכשיר הקצה ויצירת ערוץ מאובטח לעדכוני קושחה.בתחילת השנה היא הדגימה שיתוף פעולה עם חברת מיקרון (Micron) להגנת זכרונות הבזק (flash) באמצעות שילוב של הטכנולוגיה שלה ביחד עם טכנולוגיית Authenta של מיקרון, המגינה גם היא על הגישה לזיכרון. הדבר חיוני במיוחד להתקני IoT והרכב החכם, אשר מבוססים על פתיחת מערכות קריטיות בפני רשתות תקשורת רבות, שרמת האבטחה שלהן אינה ידועה. הפתרון של ננו-לוק הינו אגנוסטי, כלומר יכול לפעול על כל מעבד ובכל מערכת הפעלה. כמו כן, הוא אינו צורך כלל כוחות עיבוד או חיי סוללה, ועל כן מתאים במיוחד לאביזרי IoT בעלי משאבי עיבוד והספק מוגבלים כמו מדי מים וגז חכמים.

אקופיה תספק רובוטים לחוות הסולאריות של פורצ'ום בהודו

חברת אקופיה (Ecoppia) מהרצליה מרחיבה את דריסת הרגל שלה בשוק הסולארי הצומח בהודו. החברה, המפתחת רובוטים לניקוי פאנלים סולאריים ללא שימוש במים, הודיעה על שיתוף פעולה עם חברת האנרגיה הפינית Fortum. במסגרת שיתוף הפעולה, תספק אקופיה רובוטים מדגם E4, המותאמים לפאנלים בזווית קבועה (Fixed-tilted), למספר חוות סולאריות שמקימה פורצ'ום בערים פאוואגדה (Pavagada) ובהאדלה (Bhadla), בעלות תפוקת חשמל מקסימאלית של 427 מגה-וואט.

פורצ'ום היא חברת אנרגיה פינית בבעלות ממשלתית הפעילה בעיקר במדינות סקנדינביה והים הבלטי, רוסיה, פולין והודו. החברה מקימה ומפעילה תחנות כוח הידראוליות וגרעיניות המייצרות חשמל וחום שאותם היא מוכרת לצרכנים. בשנים האחרונות נכנסה החברה לתחום האנרגיה הסולארית והיא פעילה בו בעיקר בהודו. ב-2013 רכשה חווה סולארית קטנה יחסית בקיבולת של 5 מגה-וואט במדינת רג'אסטאן שבהודו והצהירה על כוונתה לפתח מומחיות בטכנולוגיות שונות להפקת חשמל סולארי. ב-2017 כבר חיברה תחנה סולארית של 100 מגה-וואט בעיר פאוואגדה לרשת החשמל המקומית. פורצ'ום נסחרת בבורסה של פינלנד לפי שווי שוק של 19.1 מיליארד אירו.

100 ג'יגה-וואט של חשמל סולארי עד 2022

הודו היא שוק היעד הגדול ביותר של אקופיה. עד כה, היא כבר סיפקה רובוטים לניקוי פאנליים סולאריים בקיבולת כוללת של כ-2 ג'יגה-וואט. בחודש אפריל דיווחנו באופן בלעדי ב-Techtime כי אקופיה משתתפת ביחד עם תאגיד סופטבנק היפני  פרויקט בניית חוות אנרגיה סולארית גדולה מאוד בהודו, במסגרתו תתקין אקופיה כמה אלפי רובוטים.

הודו היא אחד מהשווקים הסולאריים המפותחים ביותר בעולם, בין היתר הודות למדיניות העידוד המובלת על ידי ראש הממשלה מודי. נכון לספטמבר 2019, הודו מייצרת חשמל סולארי בתפוקה של 31 ג'יגה-וואט, הרבה מעבר ליעד הראשוני שהציבה הממשלה ליכולת הפקת חשמל סולארי של 20 ג'יגה-וואט עד 2022. לאחר השגת היעד מהר מן המתוכנן, הממשלה העלתה את היעד ל-100 ג'יגה-וואט עד 2022.

ניקוי של 99% מהאבק

הצטברות זיהום, כמו לכלוך, חול ואבק על פנלים סולאריים מהווה בעיה משמעותית בתחום ייצור האנרגיה הסולרית, ועשויה להפחית את תפוקת האנרגיה בעד 40%. רוב הפתרונות הקיימים היום בתעשייה מבוססים על שימוש במים ובמברשות. הבעיה היא שהם עלולים להזיק לפנלים ודורשים כמויות אדירות של מים יקרים.

הרובוטים שפיתחה איקופיה מנקים את הפנלים הסולאריים ללא מים, באמצעות מברשות מיוחדות. הם פועלים באופן אוטונומי ומנקים את הפנלים מדי לילה ומסירים מהם כ-99% מהאבק שהצטבר עליהם במהלך היום. כיום מנקים רובוטים של איקופיה כ-1.3 מיליארד פנלים סולאריים. המערכת מנוהלת מהענן ונשלטת באמצעות בקר המאפשר בקרה מרחוק על פעילות הרובוטים באתרים הסולאריים.

"ה-AI משנה את מתודולוגיית בדיקות התוכנה"

חברת בדיקות התוכנה ואבטחת האיכות קווליטסט (Qualitest) מדווחת בחודשים האחרונים על צמיחה מואצת בפעילות העסקית כתוצאה מהחדירה לתחומים חדשים כמו גיימינג, בינה מלאכותית, דור חמישי וסייבר. החברה גייסה השנה כ-800 עובדים, תוספת של כרבע לכוח העבודה שלה, חנכה מטה חדש בלונדון, הגדילה את הפעילות במרכזים בהודו ובישראל, והרחיבה את הפריסה הגלובלית שלה עם פתיחת מרכזים חדשים ברומניה, אוקראינה, פורטוגל, טקסס וניו מקסיקו.

הפעלתנות הארגונית הזו מתרחשת על רקע חילופי בעלות בחברה, לאחר שבחודש יוני רכשה קרן רידג'-פוינט (BridgePoint) האמריקאית, הנחשבת לאחת מעשר קרנות ההון-סיכון הגדולות בעולם, את השליטה בחברה מקבוצת מרלין (Merlin) תמורת סכום הנאמד ב-420 מיליון דולר. גם במטה בישראל, מרכז הפעילות הגדול ביותר של החברה עם יותר 1,500 עובדים, חל שינוי בעמדת בניהול , לאחר ששי ליברמן מונה בחודש ספטמבר למנכ"ל החדש של קוולטיסט ישראל ומזרח אירופה, במקומה של טלי שם-טוב, שפרשה לאחר 12 שנה בתפקיד.

מבודק פשוט למנהל קווליטסט ישראל

ליברמן צמח בתוך קווליטסט, ובמהלך 15 שנותיו בחברה עשה את כל הדרך מבודק תוכנה פשוט וראש צוות ועד ניהול חטיבת השירותים המקצועיים והפעילות במזרח אירופה. ב-2012 היה אחראי על הקמת החטיבה הביטחונית בחברה, המספקת שירותים ללקוחות הביטחוניים של החברה בישראל, ובכלל זה אלביט. בריאיון ראשון לתקשורת מאז כניסתו לתפקיד, מספר ליברמן: "הדרך שעשיתי בחברה משקפת את החזון של קווליטסט ואת ההזדמנות שהחברה מעניקה לכל עובד ועובד."

קווליטסט היא כיום, להערכתה, חברת בדיקות התוכנה העצמאית הגדולה בעולם. שוק בדיקות התוכנה נמצא בשנים האחרונות בצמיחה מואצת, בעיקר על רקע המהפכה הדיגיטלית שמתרחשת בתחומים רבים. מגמה זו צפויה רק לצבור תאוצה עם התפתחותם של תחומים כמו האינטרנט של הדברים, בריאות דיגיטלית ורכב, שיביאו לאינפלציה של מוצרים הכוללים רכיב של תוכנה. לדברי ליברמן, הצמיחה של השוק אינה נובעת רק מכניסה של מגזרים חדשים, אלא משינוי רחב יותר בקונספציה של תפקיד הבדיקה בתהליך פיתוח המוצר, היציאה לשוק, והארגון בכלל.

"שוק הבדיקות עשה כברת דרך בעשור האחרון. אם פעם היו מדברים על בדיקת תוכנה, ואחר כך על אבטחת איכות (QA), היום כבר מתייחסים לאבטחת איכות עסקית (Business Assurance). כלומר, המטרה אינה מתמצה בבדיקת תקינות המוצר, אלא בהסתכלות רחבה יותר על הצלחת העסק ומתן פתרונות לא רק ברמת המוצר אלא ברמת הארגון והחברה. תהליך הבדיקה הינו כבר חלק אינטגרלי מתהליך הפיתוח, ולעיתים אף מוביל אותו."

הכוח העולה של מזרח אירופה

כאמור, במסגרת תפקידו ליברמן אחראי גם על אזור מזרח אירופה, שבשנים האחרונות ממלא חשיבות גדולה יותר ויותר במערך הגלובלי של החברה. באמצע 2018 הקימה קווליטסט מרכז גדול ברומניה שמתמקד בעיקר בתחום הגיימינג ומשרת שמות בולטים בתעשייה כמו \פלייטיקה (Playtika) הישראלית.

"השוק במזרח אירופה מאוד מתפתח והופך להיות יעד אטרקטיבי לפעילות Off-Shore, לצד הודו. יש במזרח אירופה, וברומניה בפרט, כמות גדולה של כישרונות וסטודנטים. בארץ קשה כיום לגייס ולהתרחב."

אתגר הבינה המלאכותית

בתחילת אוקטובר חנכה החברה מרכז פעילות חדש גם בפורטוגל, שמתמקד בין היתר בלוקליזציה, היבט בעל חשיבות גדלה והולכת בעולם הבדיקות ואבטחת האיכות. ליברמן: "בפורטוגל מצאנו תמהיל מאוד מגוון של דוברי שפות כמו פורטוגזית, איטלקית, ספרדית ועוד. הלוקליזציה הופכת להיות היבט קריטי בבדיקת המוצר הסופי, בעיקר במערכות מבוססות בינה מלאכותית, שהן פעמים רבות תלויות שפה, תרבות, ואפילו הקשר היסטורי, ועל כן צריך לבדוק את המוצר בשפות והקשרים תרבותיים שונים."

תחום הבינה המלאכותית מציבה אתגרים נוספים עבור תהליך הבדיקה. "הבינה המלאכותית משנה את המתודולוגיה ואת הכלים, כי מדובר במערכות שלא ניתן לחזות את התוצאה שלהן מראש. אינה בודק אם המערכת נכשלת או מצליחה, אלא כמה היא חכמה. אנחנו משקיעים גם בבדיקת מערכות של בינה מלאכותית וגם בפיתוח כלי בדיקה מבוססי בינה מלאכותית."

קווליטסט משרתת יותר מ-400 חברות וארגונים במגוון תחומים כגון טלקום, IT, בריאות, פיננסים, ביטחון, תעשיית האלקטרוניקה ועוד, ובין לקוחותיה ניתן למצוא כמה מהשמות הגדולים בעולם בתחומם כמו דיסני, סקיי, EE, טרנס-אמריקה ועוד. עבור חלק מלקוחותיה הגדולים החברה מקצה מאות מעובדי החברה שעובדים באתרי הלקוח ברחבי העולם. "הלקוחות שלנו מחפשים שותף אסטרטגי שיעזור לצמצם סיכונים של העסק או התוכנה, גוף שיוביל אותם בתהליך ולא רק יספק בודקים. קווליטסט היא מסוג החברות הללו."

מר איבדה פרויקטים בהיקף של 125 מיליון שקל

[בתמונה: דגם הרכבת הקלה כפי שהוצג בשדרות רוטשילד ב-2017]

קבוצת מר (MER) איבדה בשלושת השבועות האחרונים שני פרויקטים משמעותיים, שכבר היו בשלבי ביצוע. ב-22 באוקטובר הודיעה מר כי קיבלה הודעת ביטול מהלקוח בפרויקט להקמת תשתית תקשורת לעיר חכמה באיים הקריביים, ואתמול הודיעה כי גם הפרויקט לפרישת מערכת הרדיו בקו האדום ברכבת הקלה, בוטל. בשני המקרים ביטלו הלקוחות את ההסכמים בתואנה שחברות-הבנות של מר, שהיו אמורות לבצע את הפרויקטים, לא עמדו בלוחות הזמנים ובהתחייבויות נוספות. זו מכה כלכלית משמעותית עבור קבוצת מר: שני הפרויקטים היו אמורים להניב לקבוצה הכנסות בסך של 125 מיליון שקל.

בפרויקט להקמת מערכת הרדיו בקו האדום של הרכבת הקלה, זכתה מר באוגוסט 2018, וזאת כקבלן משנה עבור השותפות הסינית של CRTG ו-EEB, שזכתה במכרז של נת"ע להקמת מערכות החשמל והתקשורת בקו האדום, שישתרע בין פתח תקווה לבת ים ויעבור בין בני ברק, רמת גן ותל אביב. במסגרת הפרויקט, שהיה מתוכנן להסתיים במהלך 2021 לפני השקת הקו, חברת-הבת של קבוצת מר היתה אמורה להקים רשת תקשורת שתשמש בשלב ראשון כמערכת קשר PTP בין עובדי הרכבת וכערוץ תקשורת מול גופי חירום וביטחון ובהן משטרת ישראל, פיקוד העורף ושירות הכבאות, ובהמשך גם תאפשר קישוריות סלולארית עבור הנוסעים בעת הנסיעה ברכבת מתחת לאדמה. החוזה, שהיקפו היה כ-55 מיליון שקל עבור הקמת התשתית  ושירותי תחזוקה לשנתיים, כלל אופציה לאספקת שירותי תחזוקה למשך 14 שנים נוספות.

בפרויקט בקריביים, שהיקפו עמד על 70.2 מיליון שקל, זכתה מר במאי 2017 מול חברת התקשורת הממשלתית, ובמסגרתו היא היתה אמורה להקים באחד האיים התיירותיים רשת תקשורת מבוססת סיבים שתספק תקשורת בפס רחב בקצב של 1 ג'יגה לשנייה ותתמוך בשירותי אינטרנט, טלפון וטלוויזיה לכ-20 אלף בתי אב,  אזורים מסחריים, משרדים, אזורי תעשיה וחנויות ברחבי האי. התשתית האופטית אמורה היתה גם לשמש להטמעת פתרונות של עיר חכמה ובטוחה. הפרויקט, שהחל ביוני 2017, היה אמור להסתיים תוך שנתיים, ומשלא הושלם במועד המתוכנן הודיעה חברת התקשורת הממשלתית למר על ביטולו. בקבוצת מר טוענים כי העיכובים בהשלמת הפרויקט נבעו מגורמים שאינם בשליטתה.

הכנסות קבוצת מר במחצית הראשונה של 2019 הסתכמו ב-219 מיליון שקל, וזאת לעומת 289 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2018. בחברה תלו את הקיטון המשמעותי בהכנסות בירידה בפעילות החברה בתחום תשתיות התקשורת ומקצב ההתקדמות בפרויקטים השונים. קבוצת מר םעילה בחמישה תחומי עיקריים: תשתיות לתקשורת סיבים אופטיים, הגנת המולדת, לרבות ערים בטוחות וחכמות והגנה על מתקנים אסטרטגיים,  שירותי מודיעין  סייבר;  מערכות חקירה ומודיעין מבוססות ביג-דאטה ופתרונות תקשורת טקטית לכוחות החירום וההצלה ולצבאות. החברה פועלת באמצעות מספר חברות-בנות בישראל ובעולם, ולקוחותיה כוללים גופים ממשלתיים, מוניציפאליים, ביטחוניים, בנקים, מפעילי  תקשורת ועוד. לחברה מספר מרכזי פיתוח בתחום התוכנה והאלקטרוניקה ומפעלי יצור בארץ ובעולם. קבוצת מר מעסיקה כ-1,200 עובדים ופעילה בעיקר באמריקה הלטינית, ארצות הברית, אפריקה וישראל. w

TSMC משתמשת בציוד של נובה לפיתוח תהליך ייצור ב-3 ננומטר

קבלנית הייצור הטאייוונית TSMC עושה שימוש בפתרונות המדידה של נובה (Nova) מרחובות בכל אחד מתהליכי הייצור המתקדמים של החברה ב-7 ננומטר, 5 ננומטר ו-3 ננומטר. עד כה היה ידוע כי הציוד של נובה משמש בקווי הייצור ב-7 וב-5 ננומטר. כעת, מגלה מנכ"ל החברה איתן אופנהיים, כי TSMC בחרה בפתרונות החברה גם עבור תהליך הייצור ב-3 ננומטר, המצוי בשלבי פיתוח מתקדמים.

המנכ"ל חשף זאת בשיחת הוועידה עם המשקיעים שנערכה ביום חמישי שעבר לאחר פרסום התוצאות הכספיות לרבעון השלישי. "הביקוש הגדל לכלים שלנו בטכנולוגיות המתקדמות הינו תולדה של שיתוף הפעולה ההדוק שלנו עם אותו לקוח לאורך שנים רבות במעבר שלו בין טכנולוגיה לטכנולוגיה. כל שלושת התהליכים המתקדמים הלוו ימשיכו להניב עבורנו הכנסות גם ב-2020.". הכנסותיה של נובה ברבעון השלישי הסתכמו ב-52.5 מיליון דולר, ירידה של 18% בהשוואה לרבעון המקביל, בעיקר בשל ההאטה בקצב הצמיחה של שוק הזיכרונות, המהווה כ-60% מהכנסות החברה.

יש לציין כי נובה אינה נוקבת בשם המפורש של TSMC, אלא מתייחסת אל הלקוח כ"קבלנית הייצור המובילה בעולם". TSMC היא קבלנית הייצור הגדולה בעולם וחולשת על כ-60% מהשוק. יחד עם סמסונג, היא גם קבלנית הייצור היחידה שמשקיעה בפיתוח תהליכי ייצור מתחת ל-7 ננומטר. 3 ננומטר הוא תהליך הייצור המתקדם ביותר בתעשייה, ועד לפני מספר שנים ייצור המוני ברזולוציות כאלה נתפס על ידי רבים כבלתי אפשרי. בעולם ה-Foundry (ייצור שבבים בקבלנות משנה), TSMC וסמסונג הן היחידות שהינן בעלות המשאבים הכלכליים הנדרשים כדי להשקיע בהכשרת קווי ייצור בטכנולוגיות הללו.

ביקוש גבוה מהמצופה ל-7 ננומטר

TSMC החלה להציע ייצור המוני ב-7 ננומטר בתחילת 2019, וברבעון השלישי התהליך כבר היה אחראי לכ-27% מהכנסות החברה, הרבה מעבר למצופה על ידי TSMC. מירב הביקוש לתהליך מגיע מתחומי הדור החמישי, מחשוב עתיר-ביצועים ו-IoT. TSMC כבר מספקת ללקוחות נבחרים שירותי ייצור מוגבלים (Risk Production) ב-5 ננומטר, וצפויה להתחיל בייצור המוני ב-5 ננומטר במחצית הראשונה של 2020. 5 ננומטר מספק גידול של 80% במספר הטרנזיסטורים שניתן לדחוס לשבב ושיפור של 20% במהירות.

בעקבות הביקוש ל-7 ננומטר, והמאמץ להכשיר במהרה את הקווים ב-5 ננומטר, TSMC הגדילה השנה באופן משמעותי את היקף השקעות ההון שלה ל-14-15 מיליארד דולר. נראה כי הדבר משתקף גם בתוצאותיה של נובה. בשיחת הוועידה ציין מנכ"ל נובה אופנהיים כי הכנסותיה של נובה מ-TSMC עבור קווי הייצור שלה ב-7 וב-5 ננומטר גדלו ברבעון השלישי, וצפויות לגדול במידה נוספת ברבעון הרביעי. "נוכחות הפתרונות שלנו בקווי הייצור הללו התרחבה והיא כוללת כעת מכונות front-end ו-back-end כאחד, כמו גם פתרונות המתבססים על למידת-מכונה."

האתגר הפיזיקלי של המימדים הזעירים

במקביל, TSMC משקיעה כבר בפיתוח הדור הבא: ייצור ב-3 ננומטר. מנכ"ל החברה וואיי (C.C Wei) אמרלאחר פרסום התוצאות הכספיות לרבעון השני כי פיתוח התהליך מתקדם במתוכנן. "אנחנו כבר עובדים עם לקוחות ראשונים על מאפייני הטכנולוגיה. התהליך המתקדם רק יבסס ביתר שאת את עמדת ההובלה שלנו בעתיד."

ייצור ב-3 ננומטר אמור להתבסס על שיטות ליתוגרפיה מתקדמות המתבססות על אור בספקטקום האולטרה-סגול הקיצוני (EUV) והאולטרה-סגול העמוק (DUV), ולספק שיפור בדחיסות ובביצועים בדומה לשיפור שהושג בין 7 ננומטר ל-5 ננומטר. TSMC עדיין לא הצהירה מתי התהליך ב-3 ננומטר יהיה כשיר לייצור המוני.

ציוד המדידה (מטרולוגיה) הינו חלק אינטגרלי מתהליך ייצור השבבים והוא מותקן בשלבים שונים לאורך קו הייצור. תפקידו של ציוד זה הוא לוודא כי השבבים מיוצרים על פי המפרט של היצרן וללא סטיות שעלולות לפגוע בביצועי השבב. למעשה, ככל שתהליכי הייצור נהיים ממוזערים יותר ויותר, כך גם ציוד הבדיקה צריך להיות משוכלל יותר ולעשות שימוש בטכניקות מתקדמות יותר של אופטיקה ורנטגן כדי למדוד את ממדי השבב והרכב החומרים.

ייצור בקנה מידה ננומטרי כה זעיר מציב אתגרים מורכבים מאחר שהחומרים במימדים הללו מושפעים מתופעות קוונטיות המקשות על תהליך הייצור והבדיקה. אינטגרציית השכבות מורכבת באופן משמעותי מזו של טכנולוגיות קודמות, הן מבחינת סוגי החומרים והן מבחינת המבנה הרב-שכבתי של ההתקן, ולכן יש צורך בבקרת תהליכים מתוחכמת כדי לייצר אחידות בייצור. מכונות הבדיקה של נובה מתבססות על שיטות אופטיות מתקדמות, המאפשרות למדוד את המימדים הקריטיים של הטרנזיסטור ושיטות רנטגן הבודקות את הרכב החומרים גם בתהליכי הייצור המתקדמים הללו.

להאזנה, ראיון עם זוהר גיל, סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי, נובה:

‭‮

שתי חברות נוספות ירכשו את המטוס של אוויאיישן

יצרנית המטוס החשמלי "אליס", חברת אוויאיישן (Eviation Aircraft) ממושב קדימה שליד נתניה, חתמה על הסכמים עם שתי לקוחות נוספים, כך גילה מייסד ומנכ"ל החברה עומר בר-יוחאי בריאיון לבלומברג. בר-יוחאי לא חשף את שמות הלקוחות, אך טען כי מדובר בחברות תעופה מוכרות מארצות הברית, וכי ההכרזה הרשמית תתפרסם בתחילת השנה. במקביל, אוויאיישן נמצאת במגעים מתקדמים בימים אלה גם עם חברת תעופה אוסטרלית.

בעקבות שני ההסכמים החדשים, אוויאיישן הבטיחה כבר הזמנות עבור כ-150 מטוסים, במחיר של כ-4 מיליון דולר למטוס. בחודש יוני, במהלך הסלון האווירי בפריז, חשפה החברה את הלקוח הראשון של מטוסי "אליס", חברת Cape Air מארצות הברית, הנחשבת למפעילת שירותי התעופה האזרחית האזורית הגדולה ביותר בעולם, אשר התחייבה לרכוש מספר דו-ספרתי של מטוסים.

9 נוסעים למרחק של 1,000 ק"מ

בתוך כך, החברה הודיעה על מינויו של רועי גנזרסקי לתפקיד יו"ר הדירקטוריון של החברה. גנזרסקי, ישראלי לשעבר, הינו המנכ"ל של חברת MagniX, המפתחת מנועים חשמליים לענף התעופה. מגניקס היא גם אחת מהחברות המייצרות עבור אוויאיישן את המנועים עבור מטוסי "אליס", לצד סימנס. גנזרסקי הוא גם ראש חטיבת התעופה של חברת ההשקעות הסינגפורית קלרמונט גרופ (Clermont Group), שבחודש ספטמבר רכשה את השליטה באוויאיישן לאחר שהמירה למניות הלוואה בסך 78 מיליון דולר שהעניקה לחברה בתחילת דרכה, והיא כעת מחזיקה בכ-70% ממניותיה.

אוויאיישן פיתחה את המטוס החשמלי הראשון בעולם המיועד להסעה בתפוסה של 9 נוסעים לטווח של עד 1,000 ק"מ בהטענת סוללה יחידה. המטוס אליס מופעל באמצעות 70,000 סוללות ליתיום סטנדרטיות הפזורות בכל הגוף, ומסייעות בשמירת האיזון של המבנה. הקיבולת הכוללת שלהן היא 980 קילוואט שעה, המעניקה מספיק אנרגיה כדי לטוס למרחק של עד 1,000 ק"מ במהירות של כ-450 קמ"ש. הוא מצוייד בשלושה מנועים, ובמקרה של תקלה יכול להמריא ולטוס באמצעות מנוע יחיד בזנב המטוס. החברה צפויה לערוך את טיסת המבחן הראשונה של המטוס בתחילת 2020 ולהתחיל בטיסות מסחריות ב-2022.

האב-הטיפוס פותח בענן של דאסו

בשבוע שעבר חשפה ענקית התכונה הצרפתית דאסו סיסטמס כי במסגרת פיתוח אב-הטיפוס של מטוס "אליס", אוויאיישן עשתה שימוש בפלטפורמת ה-3DEXPERIENCE של דאסו. 3DEXPERIENCE, שהושקה ב-2017, משלבת את כלי הדמיית התלת-מימד לתהליכי פיתוח של דאסו בפלטפורמה לניהול חיי מוצר (PLM).

לדאסו יש היסטוריה ענפה בענף התעופה. החברה הקומה בתחילת שנות ה-80' בעקבות פיצול מחברה-האם, יצרנית המטוסים הצרפתית דאסו תעופה (Dassault Aviation), והפתרוו הראשון של החברה היה תוכנה המייצרת מודלים תלת-מימדיים של מנהרות רוח כדי לבצע בדיקות וירטואליות של התכונות האווירודינמיות של חלקים בתעשיות הרכב והתעופה.

סרטון וידאו המתאר את תכנון המטוס "אליס" בענן:

בשנת 1994 יצא לשוק המטוס בואינג 777, שהיה המטוס המסחרי הראשון שפותח כולו באמצעות שימוש במידול התלת-מימדי של דאסו סיסטמס. בהכרזה הפומבית על שיתוף הפעולה עם אוויאיישן, נראה כי דאסו מבקשת להמחיש כיצד חברת סטראט-אפ קטנה יחסית יכולה להוציא לפועל מיזמים מורכבים, הו ברמת הפיתוח והן ברמת הייצור, באמצעות שימוש בפלטפורמה שלה.

 

יהודה הולצמן מונה למנכ"ל OTI על רקע ירידה תלולה במכירות

חמישה חודשים לאחר עזיבתו של המנכ"ל שלומי כהן, חברת OTI מראש פינה הודיעה על מינויו של יהודה הולצמן לתפקיד המנכ"ל החדש, החל מתחילת חודש דצמבר. בחודשים האחרונים מילא את תפקיד המנכ"ל הזמני סמנכ"ל הכספים אסף כהן. הולצמן הינו יזם סדרתי שחתום על הקמה, ניהול ומכירה של שלוש חברות טכנולוגיות.

ב-1998 הקים את חברת MobileAccess, שפיתחה תחנות בסיס אלחוטיות במגוון תקנים ונמכרה ב-2011 לחברת Corning האמריקאית בסכום הנאמד ב-150-200 מיליון דולר. ב-2012 היה שותף בהקמת ExploreGate, שעסקה בתחום הביג-דאטה, וב-2016 היה שותף בהקמתה, ושימש כמנכ"ל, של Mobilogy, שנמכרה ב-2018 לחברת ההשקעות האמריקאית ESW, שמתמחה ברכישת חברות תוכנה. בשנה האחרונה שימש כמנכ"ל של Britanica Knowledge Systems.

חברת OTI פועלת מראש פינה ומעסיקה כ-130 עובדים. החברה מספקת מערכות אוטומטיות לתשלום לא מזומן, המיושמות בעיקר בתחנות דלק, רשתות מזון, קיוסקים, מכונות ממכר אוטומטיות וכן ובעמדת כירטוס של מערכות הסעת המונים. המערכות מבוססות על פרוטוקול תקשורת בטווח אפס (NFC), המאפשר לזהות באופן אלקטרוני את כרטיס התשלום ולבצע מיידית את העסקה. המערכות גם מספקות לבתי העסק נתוני טלמטריה בזמן אמת המאפשרים לנתח דפוסי רכישה ולנהל מלאים.

העבירה את הייצור לפיליפינים בגלל מלחמת הסחר

הולצמן נכנס לתפקידו בתקופה מאתגרת עבור החברה, שמתמודדת עם ירידה נמשכת בהכנסות, בין היתר על רקע מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין שפגעה בחברה. אתמול (ד') פרסמה את תוצאותיה לרבעון השלישי, שבו רשמה הכנסות של 3.9 מיליון דול, ירידה של 36% בהכנסות בהשוואה לרבעון המקביל ב-2018 (6.1 מיליון דולר). גם ההפסד הנקי תפח מ-0.2 מיליון דולר בשנה שעברה ל-1.2 מיליון דולר. OTI מדווחת כי בתשעת החודשים הראשונים של השנה היא מכרה יותר מ-20,000 מערכות תשלום, מהן כ-8,000 לשוק הרוסי ו-1,000 לשוק היפני.

יהודה הולצמן

נאלצה להתמודד ברבעונים האחרונים עם ההשלכות הגלובליות של מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין. OTI מייצרת את המערכות שלה בסין, והמכסים הגבוהים שהטיל נשיא ארצות הברית דונאלד טראמפ על ייבוא מוצרים מסין לארצות הברית פגעו משמעותית בשולי הרווח של החברה. בעקבות כך, OTI החליטה להעביר באופן בהול את קו הייצור שלה מסין לפיליפינים.

בתוך כך, לפני מספר ימים הודיעה החברה כי מניותיה החלו להיסחר בשוק ה-OTC ("מעבר לדלפק") ברשימת OTCQX Market, וזאת לאחר שמניית החברה הוסרה מהמסחר ברשימה הראשית של נסד"ק בשל אי-עמידה בקריטריונים של הבורסה.

"האנשים שמאחורי הטכנולוגיה": תקשורת מהירה ברכב וענני-קצה בדור החמישי

בתמונה למעלה: טלי נצר (מימין) ודנה זליצקי

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ

חברת ואלנס (Valens) מהוד השרון מפתחת שבבים לתקשורת אולטרה-מהירה בתוך הרכב, המקבצים בלינק אחד פרוטוקולים שונים ומאפשרים להשתמש בכבל נחושת פשוט באורך של 15 מטרים. בשיחה, מספרת סמנכ"לית השיווק של החברה, דנה זליצקי, על המפתח לחדירה של חברות שבבים לתעשיית הרכב הנוקשה, על פועלה של החברה בארגוני התקינה, וגם על הדגמים החדשים של דיימלר שייצאו לשוק כבר בשנת 2020, ויכללו את שבביה.

חברת סגונה נטוורקס (Saguna Networks) מיקנעם פיתחה פלטפורמה לניהול ענני קצה ברשתות תקשורת מהדור הרביעי והדור החמישי. בשיחה, מספרת טלי נצר, סמנכ"לית השיווק של החברה, על שיתופי הפעולה של החברה עם השחקניות המרכזיות בעולם הטלקום, על חשיבות שרתי קצה בטרנספורמציה של הרשת, וגם על הפיילוט המפתיע במסלול המירוצים של וודאפון בגרמניה.

השיחה עם טלי מתחילה בדקה 24:20

למעקב אחר כל התוכניות בספוטיפיי: Techtime Podcasts

להאזנה לפודקאסט הנוכחי:

פרישת בכירים מסרגון בעקבות כישלון מכירתה

בתמונה למעלה: הבכירים הפורשים (מימין לשמאל): דורון ארזי, יובל ריינה ונורית קרוק-זילכה

חברת סרגון (Ceragon Networks) ניסתה בשלוש השנים האחרונות לאתר קונה לחברה, או שותף משמעותי שישקיע בה, אולם נכשלה. בעקבות הכשלון הזה פורשים מהחברה שלושה מהמנהלים הבכירים ביותר שלה: סמנכ"ל הכספים (CFO) דורון ארזי, מנהל התפעול (COO) יובל ריינה, ומנהלת משאבי האנוש נורית קרוק-זילכה. המהלך המפתיע הזה התגלה במהלך שיחת הוועידה עם מנכ"ל סרגון, עירא פלטי, לאחר פרסום תוצאות הרבעון השלישי 2019, שהביא לאיבוד של יותר משליש משווי המניה בנסד"ק.

אתמול פירסמה סרגון (Ceragon) דו"ח רבעוני מאכזב, שבו היא דיווחה על ירידה של 16.6% במכירות להיקף של 72.2 מיליון דולר ורווח נקי של 200 אלף דולר בלבד. בעקבות הדו"ח התמוטטה המניה בבורסה ואיבדה 35.47% מערכה. הדו"ח לא הפתיע, לאור הקיפאון בשוק הטלקום בהודו, קשיים עסקיים באפריקה ועיכוב בפרוייקט משמעותי של החברה באמריקה הלטינית (ראו הדיווח ב-Techtime: תחזית קודרת של המנכ"ל). אלא שבמהלך שיחת הוועידה התברר שלמערבולת העסקית שאליה נקלעה החברה בשנה האחרונה ישנן השלכות נוספות: ויתור על מהלך אסטרטגי מקיף, שהחברה ניסתה לבצע בשלוש השנים האחרונות.

פלטי גילה בשיחת הוועידה שסרגון ניהלה מגעים אינטנסיביים עם רוכשים פוטנציאליים של החברה, או עם גופים שהיו עשויים להיכנס אליה במתכונת של משקיע אסטרטגי חיצוני. היא הקדישה להם מאמצים רבים, אולם הם לא הבשילו לכדי ביצוע עיסקה. "ניהלנו מגעים רציניים עם מספר חברות במספר מדינות, בחלק מהמקרים השיחות נמשכו חודשים". על הרקע הזה, הוא הסביר, צפויים שלושת המנהלים הבכירים לעזוב את החברה עד סוף השנה.

משמעות הגילוי היא שמניית החברה לא התמוטטה בגלל הדו"ח הרבעוני, אלא ככל הנראה מכיוון שהמשקיעים ציפו לעיסקת אקזיט גדולה – ואולי זו היתה אכזבתם האמיתית.

מניית סרגון השבוע בנסד"ק. התמוטטות של 35%
מניית סרגון השבוע בנסד"ק. התמוטטות של 35%

השלושה הם סמנכ"ל הכספים (CFO) דורון ארזי שהגיע לסרגון בספטמבר 2014 לאחר שהיה סגן נשיא אמדוקס לשוק האמריקאי וסמנכ"ל הכספים של אלוט, מנהל התפעול (COO) יובל ריינה שהצטרף לסרגון ב-2015 ומשמש בתפקידו הנוכחי מעט יותר משנה, ונורית קרוק-זילכה העובדת בסרגון יותר מ-15 שנה ומשמשת כמנהלת משאבי האנוש של החברה. פלטי רמז כי השלושה כבר הכשירו את מחליפיהם, ואמר שאין כוונה לבצע קיצוצים בכוח האדם כדי להתמודד עם המצב הקיים.

מדוע סרגון חיפשה קונה?

חברת סרגון מתל אביב מספקת פלטפורמות לתמסורת אלחוטית (Backhaul) המקשרות בין תאים סלולריים וליבת הרשת, ומאפשרות למפעילות תקשורת להרחיב את הקיבולת של הרשת הסלולרית שלהן. בשנים האחרונות החברה מצויה בצמיחה מרשימה, בעיקר הודות לתהליך המעבר מרשתות הדור השלישי (3G) לרשתות הדור הרביעי (LTE) בשווקים מתפתחים כמו הודו ואמריקה הלטינית. אולם כבר בשלב מוקדם החברה הבינה שלמרות הצמיחה, היא סובלת מתלות גדולה מדי בשווקים הפכפכים, שעשויה להיות מסוכנת. הקושי הגדול ביותר, והמקור המרכזי למשבר הנוכחי, הוא השוק ההודי.

בשנת 2018 היתה הודו אחראית ליותר משליש מהמכירות: 130 מיליון דולר מתוך מכירות בהיקף כולל של 343 מיליון דולר. אולם מחלוקת רגולטורית בין מפעילות התקשורת הגדולות והממשלה סביב מכרז התדרים של הדור החמישי, יצרה קיפאון בשוק ההודי, והחברה העריכה שמכירותיה בהודו ב-2019 יהיו נמוכות מ-100 מיליון דולר. פלטי: "כמובן שהיינו מודעים לסיכון הכרוך בריכוז הגיאוגרפי שלנו בעקבות הצמיחה המהירה של הודו בשנים האחרונות. לכן אחת מהמטרות האסטרטגיות שהצבנו לעצמנו היתה למתן את התלות הגיאוגרפית הזאת".

הדור החמישי נועד לפתוח את השווקים באירופה ובאמריקה

הוא הסביר שהניסיון הזה התבטא בין היתר במיצוב החברה בתחום הדור החמישי, כדי שתוכל לחזק את מכירותיה בשנים הקרובות בשווקים המפותחים של אירופה וצפון אמריקה. "אולם היוזמות האחרות שנקטנו במטרה לגוון את התמהיל הגיאוגרפי שלנו בצורה מהירה, לא עלו יפה. ובכך כוונתי לחיפוש אחר מיזוגים אסטרטגיים אפשריים, או גיוון באמצעות השקעה חיצונית".

הנחישות של סרגון במימוש המהלך התבטאה בחיזוק שדרת הניהול שלה, "כדי שנהיה ערוכים כהלכה לתהליך האינטגרציה במקרה של עסקת מיזוג או השקעה. אבל בסופו של דבר לא הצלחנו לסגור עסקה שתייצר ערך עבור בעלי המניות בפרק זמן סביר ובסיכון מתקבל על הדעת". כעת, כשנראה שסרגון זונחת את המאמצים, שלושת הבכירים שבתפקידיהם נועדו לקדם את המהלך, ייאלצו לעזוב. חברת סרגון סירבה להגיב לידיעה.

רנסאס תטמיע את פתרון ניטור הנהג של ג'נגו

מערכות העזר הבטיחותיות ברכב (ADAS), המספקות לנהג התראות מפני סכנות שונות בכביש, שיפרו מאוד את הבטיחות בדרכים. ואולם, הן לא נותנות מענה לגורם המרכזי לתאונות הדרכים: חוסר תשומת לב של הנהג. על כן, לצד מערכות ה-ADAS, בעולם הרכב  הולך ומתפתח תחום משלים של מערכות, הפונות פנימה אל תוך תא המכונית ועוקבות אחר מצבים של הירדמות, שכרות, שימוש בסמרטפון והסחות דעת אחרות מצד הנהג.

גם הרגולטור הכיר בכך שיש צורך במערכות משלימות למערכות ה-ADAS. באוגוסט 2018 החליטה הוועדה האירופית (CE) כי יצרניות רכב יהיו מחויבות להתקין בדגמים החדשים מערכות ניטור נהג (Driver Monitoring System) כדי לזכות בדירוג הבטיחות הגבוה של NCAP, מה שכמובן צפוי לדחוף את השוק הזה קדימה בשנים הקרובות. להערכת חברת המחקר Strategy Analytics, מספר המערכות לניטור נהג בתעשיית הרכב יגדל מ-13 מיליון ב-2019 ל-42 מיליון ב-2025.

הפוקוס עובר מהחיישן לתוכנה

ישנן לא מעט חברות סטארט-אפ רבות המפתחות עבור היישומים הללו מערכות מתקדמות המתבססות על חיישנים כמו אינפרה-אדום ומכ"ם.  חברת ג'נגו (Jungo) מנתניה מציעה ליצרניות הרכב חלופה זולה ונגישה יותר. החברה פיתחה תוכנה בשם CoDriver, המתבססת על אלגוריתמים של ראייה ממוחשבת ולמידת עומק ומאפשרת להוציא לפועל את היישומים הללו באמצעות מצלמות וידיאו סטנדרטיות, ללא צורך בהתקנת חיישנים מתקדמים ויקרים יותר.

האלגוריתמים של ג'נגו מאפשרים לזהות, באמצעות מצלמות בתוך הרכב הפונות פנימה, את זווית הראש והגוף, כיוון המבט וקצב מצמוץ העיניים, ועל ידי הפרמטרים הללו להסיק אם הנהג נרדם או מגלה סימני עייפות, אם הוא מרוכז בדרך שלפניו או משתמש בטלפון הנייד ואפילו אם הוא חגור כהלכה. בנוסף, האלגוריתמים של החברה גם מספקים פתרונות לניטור פרמטרים נוספים בחלל המכונית כמו מספר נוסעים ומניעת שכחת ילדים.

בשיחה עם Techtime מסביר מנכ"ל החברה, אופיר הרבסט: "הרגולציה במקומות שונים בעולם מתחילה לדרוש מיצרניות הרכב להתקין מערכות שמזהות הסחות דעות אצל הנהג כמו עייפות וכדומה, ויצרניות הרכב מחפשות את הדרך החסכונית ביותר לעמוד בדרישות הללו. מצלמה היא סנסור זול אשר מספק הרבה אינפורמציה. עבור היישומים הללו אין צורך בחיישנים מתקדמים יותר, אלא באלגוריתמים הנכונים. על כן, הפוקוס עובר מהחיישן אל התוכנה."

לא מכבר הודיעה ג'נגו על שיתוף פעולה משמעותי עם ספקית המערכות לרכב רנסאס (Renesas), שבמסגרתו תציע החברה היפנית ליצרניות רכב להטמיע את התוכנה של ג'נגו כחלק מפלטפורמות המחשוב שלה לרכב, R-Car. כך, יצרניות רכב שמטמיעות את המערכות-על-שבב של רנסאס יוכלו לקבל באופן מובנה פתרון לניטור הנהג שיאפשר להן לעמוד ברגולציה.

שיתופי פעולה גם עם קואלקום ואנבידיה

חברת ג'נגו, המעסיקה כיום כ-50 עובדים בישראל ובארצות הברית, הוקמה עוד ב-1998. בשנת 2006 היא נרכשה על ידי NDS הישראלית, שעסקה בניהול זכויות דיגיטליות והגנה על תכני וידיאו ונמכרה ב-2012 בעסקת ענק של 5 מיליארד דולר לסיסקו. ב-2013, כשנה לאחר המיזוג, התפצלה ג'נגו מסיסקו וחזרה להיות חברה עצמאית. בעשור האחרון עסקה החברה בפיתוח תוכנות לניהול המולטימדיה ומערכות המידע ברכב, ולפי החברה הן מותקנות בעשרות מיליוני מכוניות. בשנים האחרונות עברה החברה להתמקד גם בתוכנות לניטור מצלמות בתוך הרכב.

לצד רנסאס, לג'נגו יש שיתופי פעולה דומים עם ענקיות שבבים כמו קואלקום ואנבידה, המפתחות מעבדים למכוניות. לדברי אופיר, ניתן לזהות בתעשיית הרכב מגמה נוספת של ניהול יעיל וחסכוני יותר של משאבי העיבוד ברכב.

"ככל שמכניסים לכלי הרכב יותר יישומים ויכולות, העלות של כוח העיבוד הופכת להיות משמעותיות יותר. על כן, חברות השבבים הגדולות, וחברות הרכב, רוצות להטמיע כמה שיותר יכולת ויישומים במעבדים הקיימים, כדי לחסוך כסף. בזה מתמקד שיתוף הפעולה שלנו עם רנסאס וחברות אחרות. הוא מאפשר ליצרניות הרכב, המשתמשות במערכות של רנסאס, לקבל באופן מובנה גם את היישומים שלנו, מבלי להוסיף כוח עיבוד נוסף. כדי להשיג זאת, עשינו אופטימיזציה שמאפשרת להריץ את התוכנה שלנו גם על השבבים הזולים יותר שלהם."

ScoutCam תונפק באמצעות שלד בורסאי

חברת מדיגוס (Medigus) מהישוב עומר שליד באר-שבע, מנפיקה את החברה-הבת ScoutCam בבורסת נסד"ק באמצעות מיזוג עם השלד הבורסאי IntelliSense Solutions אשר קשור לבעלת השליטה במדיגוס, חברת Pure Capital, הנמצאת בבעלות כפיר זילברמן. כזכור, בחודש ספטבר 2018 השתלטה פיור-קפיטל על מדיגוס והדיחה את הדירקטוריון הקודם, וכחודשיים לאחר מכן החליט הדירקטוריון החדש להפריד את חטיבת המצלמות של מדיגוס לחברת-בת נפרדת מפעילות המכשור הרפואי.

חברת ScoutCam מייצרת מצלמות וידאו זעירות שפותחו במדיגוס עבור יישומים רפואיים. היא מספקת אותן לרובוט בקרת הלוויינים של נאס"א (בתמונה למעלה), עובדת עם ווסטינגהאוס ו-Areva הצרפתית על שילובן במערכות בקרת טמפרטורה של כורים גרעיניים, ועם רולס-רויס על שילובן במערכות בדיקת מנועי סילון וצוללות גרעיניות.

מדיגוס דיווחה הבוקר (א') לבורסה בתל-אביב, שחברת IntelliSense האמריקאית השיגה התחייבות להון בהיקף של 3.5 מיליון דולר, כפי שנדרש בהסכם שנחתם בין שתי החברות בחודש ספטמבר כתנאי מקדים לפני מיזוגה עם סקאוט-קאם. ההון גויס לפי שווי חברה של 10 מיליון דולר. עם ביצוע המיזוג תקבל מדיגוס 60% ממניות החברה הממוזגת, כלומר את השליטה בחברה הממוזגת. כלומר, מה שעשוי היה להיראות במבט ראשון כעסקת מכירה, הינו בפועל מהלך של מיזוג הופכי עם שלד בורסאי, אשר הופך את חטיבת המצלמות של החברה לחברה ציבורית בארצות הברית בבעלותה של מדיגוס. בנוסף, לפי ההסכם ביניהן, במידה שהמכירות בשלוש השנים שלאחר המיזוג יהיו גדולות מ-33 מיליון דולר, מדיגוס תקבל נתח נוסף של כ-10% ממניות אינטליסנס, מה שיגדיל את חלקה בהכנסות.

סיפורה של חברת מדף

חברת אינטליסנס התאגדה במדינת נבדה, ארה"ב, במרץ 2013, אולם כתובתה הרשמית היא בתל אביב. היא הצהירה שהיא עוסקת בפיתוח אתרי אינטרנט למסחר באוכל צמחוני. כשנה לאחר מכן הונפקה לציבור בשוק ה-OTC ("מעבר לדלפק") ונסחרה ברשימת מניות ה-Pink Sheet, הכוללת מניות שאינן נסחרות בבורסות המרכזיות ושערכן לרוב אינו עולה על סנטים ספורים. למרות סיווגה כחברת אינטרנט בתחום המזון, היא לא רשמה הכנסות כלשהן בשנים 2014-2018, וצברה גירעון של כרבע מיליון דולר.

באותן שנים התחלפו מנהלים ונושאי תפקידים אחרים בחברה, והיא ביצעה מספר גיוסי הון בהיקף נמוך באמצעות הקצאת מניות ומכירת שטרי התחייבות לשורה של משקיעים ישראלים, ובהם לחברת פיור קפיטל. בדו"ח השנתי האחרון שהגישה לרשות לניירות ערך בארצות הברית (SEC), הצהירה החברה כי לא הצליחה לממש את תוכניותיה העסקיות המקוריות, ושהיא מחפשת להימכר לחברה בעלת פעילות מסחרית, המעוניינת להתמזג לתוך שלד בורסאי כדי להיות חברה ציבורית.

רומן קצר עם שוק הקנאביס

זהו תהליך מקובל בשוק ההון, המאפשר לחברות להיכנס לבורסה בהליך מהיר וזול, ללא הגשת תשקיף וביצוע הנפקה ראשונית לציבור (IPO). היא היתה קרובה להשלמת מהלך כזה, כאשר בדצמבר 2015 חתמה על מזכר הבנות עם Dotz Nano הישראלית, המפתחת חומרים ננומטריים מבוססי-פחמן לצורך מניעת זיופים, לביצוע מיזוג הופכי שבסופו תהיה Dotz חברה ציבורית. אולם ההסכם בוטל כעבור כחצי שנה. Dotz פנתה לאפיק אחר וביצעה מיזוג הופכי לתוך שלד בבורסה של אוסטרליה (ASX).

המצלמה המיניאטורית מאפשרת לבצע בדיקה ויזואלית של אתרים בלתי נגישים, כמו רכיבים של מנועי סילון
המצלמה המיניאטורית מאפשרת לבצע בדיקה ויזואלית של אתרים בלתי נגישים, כמו רכיבים של מנועי סילון

בתחילת 2019 ביצעה אינטליסנס מהלך עסקי נוסף, כאשר הקימה בישראל חברה בשם Canna Patch ביחד עם רפאל עזרא (המחזיק במניות מיעוט בשיעור של 10%), במטרה לפתח מדבקת קנאביס. בחודש מרץ השנה אף חתמה החברה על הסכם עם חברת המסחור של האוניברסיטה העברית, "יישום", לביצוע מחקר בתחום, תוך השקעה ראשונית של כ-95 אלף דולר. מעניין לציין שחודש קודם, בפברואר הודיעה מדיגוס לבורסה בישראל על כוונתה לבחון אפיקים לביסוס פעילות בתעשיית הקנאביס הצומחת.

פיצול פעילות המצלמות

חברת מדיגוס מוכרת בעיקר כחברת מכשור רפואי שמוצר הדגל שלה הוא מערכת MUSE, המשמשת לטיפול זעיר פולשני בצרבת כרונית (GERD) על-ידי הידוק השסתום המחבר בין הקיבה לוושט. במסגרת פיתוח המערכת, היא פיתחה וסדרה של מצלמות וידאו (CMOS ו-CCD) מיניאטוריות בשם ScoutCam, הנחשבות למצלמות הווידאו הזעירות ביותר בעולם.

קוטרה של המצלמה הזעירה ביותר בסדרה הוא 1.2 מילימטר ואורכה 5 מילימטר בלבד. בדצמבר 2018, כחודשיים לאחר השתלטות פיור קיפטל על מדיגוס ומינויו של היו"ר החדש פרופ' בנעד גולדוואסר, הודיעה מדיגוס על פיצול חטיבת המצלמות הזעירות לחברת-בת נפרדת. הפיצול נועד לבדל את תחום מצלמות הווידאו המיניאטוריות של החברה מתחום המערכת הרפואיות, שהוא תחום פעילות עם שוקי יעד ותוכנית עסקית שונים לחלוטין.

החברה הסבירה את מהלך הפיצול בכך שהוא מאפשר ליצור יחידה עסקית נפרדת עם משאבים ייעודיים המתמקדים בקידום הטכנולוגיה הזו. הפעילות החדשה בתחומי הביטחון מוכיחה שהשיקול היה נכון. כעת, כאמור, החברה-הבת הזו נמצאת בשלב מתקדם לקראת הפיכתה לחברה ציבורית בארצות הברית, באמצעות מיזוג הופכי עם אינטליסנס.

דנסו תטמיע את מערכות בקרת האיכות של כיטוב

חברת כיטוב (Kitov ai) מפתח-תקווה, שפיתחה מערכת מבוססת בינה מלאכותית המבצעת בקרת איכות חזותית למוצרים בקווי ייצור, חתמה על הסכם שותפות עם חברת דנסו (Demso) היפנית, הנחשבת לאחת מספקיות המערכות לרכב הגדולות בעולם. במסגרת שיתוף הפעולה, דנסו תשלב את מערכות הבקרה האוטומטיות של כיטוב בקווי הייצור של החברה ברחבי העולם. שתי החברות משפות פעולה מתחת לרדאר מזה כשנה ונמצאות בשלבים מתקדמים של הטמעת מערכות ראשונות. שיתוף הפעולה עשוי להוביל לרכישה של עד כ-100 מערכות. כמו כן, דנסו תסייע לכיטוב לשווק את המערכת ליצרניות רכב נוספות ביפן.

דנסו היא אחת מספקיות הרכיבים והמערכות לרכב הגדולות בעולם, והכנסותיה ב-2018 הסתכמו ב-47 מיליארד דולר. דנסו מייצרת מגוון רחב של מערכות בטיחות, חשמל, כוח, חום ועוד ליצרניות הרכב המובילות בעולם.דנסו משתייכת לקבוצת
טויוטה, המחזיקה בכרבע מבעלותה ומהווה לקוחתה המרכזית, האחראית על כמעט מחצית מהכנסותיה. דנסו מעסיקה כ-170 אלף עובדים ביותר מ-200 חברות-בנות ומפעלי ייצור ב-35 מדינות ברחבי העולם.

בהיותה ספקית משנה לתעשיית הרכב, היא חייבת לעמוד בתקני בטיחות ואיכות המחמירים בתעשייה. כיטוב פיתחה מערכת, המתבססת על טכנולוגיות של ראייה ממוחשבת, למידה עמוקה, רובוטיקה, בינה מלאכותית וביג-דאטה, אשר סורקת את המוצרים בקווי הייצור ומבצעת בדיקת איכות חזותית באופן אוטומטי לחלוטין, ומזהה פגמים בייצור ובאיכות המוצר.

המערכת סורקת את המוצר באמצעות מצלמה המחוברת לזרוע רובוטית דינמית. בניגוד למערכות דומות בתחום המתבססות על מצלמה קבועה הסורקת את המוצר מזווית אחת, הזרוע הרובוטית במערכת של כיטוב מאפשרת למצלמה לצלם את המוצר מכל הזוויות, בדומה לאופן שבו עובד האיכות בוחן בעיניו את המוצר מכל הכיוונים. הודות לכך, היא מסוגלת לבדוק באופן יסודי גם מוצרים בעלי מבנה תלת-מימדי מורכב.

כדי לוודא את טיב המוצר, המערכת מייצרת בשלב ראשון מודל תלת-מימדי דיגיטלי אשר מייצג את המוצר התקין, ומשווה אליו כל מוצר שהיא בודקת, לפי הפרמטרים שהוגדרו מראש. בכל פעם שהמערכת מזהה פגם בייצור היא מתריעה בפני מנהלי הייצור ומנפיקה דו"ח מפורט, הכולל אנליזה שלמה של המוצר.

חברת כיטוב הוקמה בשנת 2014 לאחר שהתפצלה (Spin-Off) מחברת RTC Vision. המערכות של החברה נמצאות בשימוש בקרב עשרות לקוחות מתעשיות שונות. בין היתר, המערכת של כיטוב משמשת את חברת רפאל בתהליך הייצור של כיפת ברזל, ואת חברת כתר פלסטיק לצורך בדיקת איכות מוצרי הפלסטיק של החברה. אחד מהלקוחות המרכזיים של כיטוב היא ענקית שירותי הייצור האלקטרוני הבינלאומית פלקס (Flex), אשר הטמיעה את המערכת בקווי הייצור שלה בסין, באירופה, בארצות הברית ובישראל. פלקס גם מייצרת עבור כיטוב את מערכותיה במפעל שלה ביבנה.

הנערכת של כיטוב

 

חוקרים בבן-גוריון פיתחו זרוע רובוטית לפסי ייצור עם יכולות אחיזה של יד אנושית

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב פיתחו זרוע רובוטית ראשונה מסוגה המסוגלת לאחוז בכל צורה שהיא, בדומה לפעולה של זרוע אנושית. ההמצאה, שנחשפה על ידי BGN Technologies – חברת מסחור הטכנולוגיות של אוניברסיטת בן-גוריון, תאפשר לתופסנים המשמשים בפסי יצור אחיזה של חלקים בצורות שונות באופן שיפחית את עלויות הייצור.

פסי ייצור אוטומטיים מסתמכים על רובוטים כדי לאחוז בצורה יציבה את החלקים המיוצרים. בשל מגוון הצורות של החלקים השונים, יש צורך להשתמש ביחידות קצה רובוטיות שונות, שכל אחת מותאמת לגיאומטריה המיוחדת של החלק המיוצר. תכנון, ייצור והרכבת תופסני הקצה השונים על כל אחד מהרובוטים בפס הייצור, הם תהליכים יקרים שצורכים זמן רב.

לדברי החוקרים בבן גוריון, הפיתוח החדש מאפשר לתופסן קצה אחד להתאים למספר מטרות. ההמצאה, שפותחה על ידי פרופ' אמיר שפירא ודר' אבישי סינטוב מהמחלקה להנדסת מכונות באוניברסיטת בן-גוריון, מאפשרת לתכנן תופסנים חסרי אצבעות עבור רובוטים של פסי ייצור, שיאפשרו אחיזה של חלקים בעלי צורות שונות, ובכך להפחית את עלויות ייצור החלקים, תוך הגדלת אפשרויות הייצור של פסי הייצור. ההמצאה מסתמכת על אלגוריתם חיפוש ייחודי שמגדיר אזורי אחיזה אפשריים בסדרת החלקים בהם משתמשים בפס ייצור נתון. האלגוריתם לוקח בחשבון פרמטרים שונים, כמו הכוח שנדרש כדי לאחוז את החלק בחוזקה, ולאחר מכן מגדיר סדרת נקודות אחיזה משותפות לכל חלקי הייצור בהם משתמשים בפס הייצור המסוים. באופן זה, ההמצאה מאפשרת את התכנון של זרוע רובוטית שתתאים לכל חלקי הייצור.

דני שטייר, פיתוח עסקי, מדעים מדויקים והנדסה, BGN Technologies, אמר, "פתרון פשוט לכאורה זה מבוסס על אלגוריתם מתוחכם שפותח על ידי פרופ' שפירא ודר' סינטוב ושיכול להגדיל את היעילות והכדאיות הכלכלית של פסי ייצור על ידי הפחתת הצורך בזרועות רובוטיות מרובות, האצת קצב הייצור ואפילו התאמת פסי ייצור קיימים לצרכים אחרים. לאחר הגשת בקשת פטנט להגנת המצאה זו, אנחנו מחפשים כעת אחר שותפים אסטרטגיים להמשך הפיתוח והמסחור של הטכנולוגיה".

סיליקום: ניצחון תכנון בהיקף של 15 מיליון דולר

חברת סיליקום (Silicom) מכפר סבא הודיעה כי אחד מלקוחותיה החשובים בתחום רשתות מבוססות-תוכנה (SD-WAN), החליט לבסס כסטנדרט את כל הדור הבא של ציוד הרשת המקומי (CPE – Customer Premises Equipment), שהוא צפוי להשיק בקרוב, על פתרונות ה-CPE האוניברסליים של סיליקום. זכיית התכנון הזו הופכת את הלקוח ללקוח אסטרטגי, שעל-פי ההערכה שהוא מסר לסיליקום, הוא צפוי לבצע החל מהשנה הבאה הזמנות בהיקף של כ-15 מיליון דולר בשנה. בעקבות ההודעה, זינקה ביום שני (מועד הפרסום) מניית סיליקום בנסד"ק ב-7.6%, והיא נסחרת כיום לפי שווי שוק של 257 מיליון דולר.

פריצה אל שווקים חדשים

סיליקום לא חשפה את זהות הלקוח, אולם המספרים מלמדים שמדובר בחברה גדולה. לשם המחשה, בין החברות המספקות מערכות SD-WAN בעולם, ניתן למנות חברות כמו כמו ג'וניפר נטוורקס, סיטריקס, אורקל, סיסקו ועוד. מנכ"ל סיליקום, שייקה אורבך, הסביר שלעיסקה יש חשיבות ממספר היבטים, מעבר לשווי הכספי שלה: "הצלחת התכנון עם הלקוח הזה מלמדת שיש לנו יכולת להיכנס אל שווקים חדשים בתחום ה-SD-WAN, מעבר לחברות הטלקום המסורתיות שהן שוק היעד המרכזי שלנו כיום, ומפגינה את העליונות של טכנולוגיית uCPE שלנו, המעוררת לאחרונה עניין רב בקרב הלקוחות".

שירותי uCPE – Universal CPE, הוא אחד מהתחום צומחים בעולם הווירטואליזציה של פונקציות תקשורת (NFV) מכיוון שהם מאפשרים לפרוש בקלות יחסית שירותים חדשים המנוהלים מרחוק, על-גבי רשתות Wide Area Networks – WAN. בחודש מאי השנה הכריזה סיליקום על פלטפורמת ניהול אבזרי קצה (Edge Computing) חדשה המבוססת על מעבד אינטל Xeon-D ומיועדת לשימוש אצל ספקיות שירותי תקשורת ושירותי ענן. המערכת קיבלה את הסמכת אינטל עבור שירותי uCPE  מתקדמים המותאמים לאובונטו  (לינוקס). אורבך גילה שבתור "שותפת פתרונות" שתי החברות ישתפו בשיווק המערכת.

חברת סיליקום מפתחת כרטיסי רשת ותקשורת בעיקר ללקוחות מתחום הטלקום, הענן ומרכזי המידע. ואולם, נראה שהצורך הגובר בתקשורת מהירה וניהול מידע רב גם בתעשיות אחרות, פותח עבור סיליקום הזדמנויות במגזרים נוספים. בחודשים האחרונים דיווחה החברה על שתי זכיות משמעותיות ממגזרים חדשים עבור החברה, האחד עבור יצרן רכב אוטונומי והשני עבור לקוח מתחום התעשייה התהליכית.

רייד ויז'ן פיתחה מערכת ADAS לאופנועים

חברת הסטראט-אפ רייד ויז'ן (Ride Vision), שפיתחה מערכת התראה מפני התנגשות לאופנועים וכלי-רכב דו-גלגליים, חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת Sara Assicurazioni, אחת מחברות הביטוח הגדולות באיטליה,
אשר תציע למבוטחיה בעלי רכב דו-גלגלי להתקין את מערכת ההתראה רייד ויז'ן ולזכות מהוזלה משמעותית בפרמיית הביטוח שלהם, כפי שמקובל עם מערכות בטיחות (ADAS)) במכוניות. זהו ההסכם המסחרי הראשון שעליו מדווחת בפומבי החברה, שהןקמה בשנה שעברה. ההסכם ייכנס לתוקף ב-2020.

רייד ויז'ן הוקמה בשנת 2018 על ידי אורי לביא וליאור כהן וגייסה  כ-2.5 מיליון דולר בסבב סיד שהובילה YL Ventures. מרכז המו"פ של החברה בהרצליה מעסיק 10 עובדים ונערך בימים אלה לגיוס של 5 עובדים נוספים.

רייד ויז'ן פיתחה למעשה מערכת ADAS שמותאמת לאופנועים ורכבים דו-גלגליים אחרים, והיא פועלת באותו עיקרון. המערכת, המשלבת בינה מלאכותית  ראייה ממוחשבת, סורקת באופן היקפי את סביבת האופנוע, מנתחת את הנתונים ומספקת לרוכב התראות אודות סכנות במהירות של כמאה מילי-שניות, אשר מוצגות בפני הרוכב כחיוויים קוליים וחזותיים שאינם פוגעים בריכוז שלו בעת הנהיגה. ברייד ויז'ן הסבירו כי ההתראות מותאמות במדויק לסכנות הניצבות בפני רוכבי אופנועים שמרווח הביטחון שלהם בכביש מצומצם באופן משמעותי בהשוואה למכוניות. המערכת עושה שימוש במצלמות וידיאו סטנדרטיות לא יקרות ובחיישנים שכבר מותקנים בכל אופנוע, מה שהופך לדברי החברה את הפתרון לנוח במחירו עבור הנהג.

המדינה עם הכי הרבה אופנועים

איטליה ידועה בתרבות האופנועים והקטנועים והם נפוצים  מאוד על הכבישים ובסמטאות. מספר כלי-הרכב הדו-גלגליים באיטליה, הנאמד בכ-6.5 מיליון, הוא הגבוה ביותר מקרב מדינות האיחוד האירופי. במקביל לצמיחת מספר האופנועים במדינה, צמח גם היקף התאונות שבהן מעורבים כלי רכב מסוג זה. בשנת 2018 בלבד אירועו קרוב ל-42,000 תאונות עם קרוב ל-50,000 נפגעים, מהם כ-755 הרוגים. "אנו מתחילים עתה להתמודד עם האתגרים הייחודיים של האופנועים שרמת הסיכון הכרוכה בהם היא גבוהה יותר מכלי רכב רגילים", אמר אלברטו טוסטי, מנכ"ל Sara Assicurazioni. "זו הסיבה שאנו מציעים עתה למבוטחינו להתקין את מערכת Rider Vision וליהנות מבטיחות משופרת בעת הנהיגה". מנכ"ל רייד ויז'ן אורי לביא הוסיף, "שיתוף הפעולה מתמקד במגזר הלא מטופל של רוכבי אופנועים ומנהלי ציי רכבים דו-גלגליים והוא נועד לשפר את בטיחותם".

[בתמונה: מייסדי החברה – אורי לביא (ימין) וליאור כהן (שמאל). צילום – מקסים דינשטיין]

אוטוטוקס הדגימה את תאימות שבבי ה-V2X לתקן הסיני

יצרנית שבבי ה-V2X אוטוטוקס (Autotalks) מכפר נטר השיגה אבן דרך משמעותית בחדירה לשוק הרכב הסיני הצומח, ווזאת לאחר שהדגימה בהצלחה את התאימות של מערך השבבים שלה לדרישות התקן הסיני של C-V2X ולתקן האבטחה הסיני של OSCCA, הרשות הממשלתית האחראית על מתן היתרים למוצרים אלקטרוניים מוצפנים.

ההדגמה התבצעה במסגרת הכנס השנתי של אגודת מהנדסי הרכב (SAE), שהתקיים השנה בשנחאי ונחתם בשבוע שערבר. בהדגמה השתתפו כ-20 חברות רכב, לצד יצרניות שבבים וספקיות תוכנה ואבטחה. באוטוטוקס מסרו כי במהלך ההדגמה, חמש יצרניות רכב עשו שימוש בערכות השבבים שלה: שלוש יצרניות סיניות (Great Wall, FAW ו-Brilliance), רנו-ניסן  ויצרן רכב אירופי נוסף, שהציגו בנסיעות הדגמה את התאמת המערכות לדרישות התקנים בכל הרמות: ערכת השבב, המערכת, התוכנה והאבטחה. עוד סיפרו באוטוטוקס כי ההדגמה כללה טכנולוגיית תקשורת בין כלי רכב (V2V) וטכנולוגיית תקשורת בין כלי רכב לתשתיות (V2I), לראשונה עם יכולות אבטחה תואמת לתקן הסיני של OSCCA. כמו כן הודגמה אבטחה של מערכת V2X בפני מתקפות סייבר באמצעות יחידות קצה RSUs (Road Side Units) שנפרסו לאורך הדרכים.

שוק הרכב הגדול בעולם

שוק הרכב הסיני הוא כבר יותר מעשור שוק הרכב הגדול בעולם מבחינת מספר כלי-הרכב המיוצרים במדינה. יתרה מכך, שוק הרכב הסיני גם נחשב למוביל באימוץ טכנולוגיות מקושרות ומערכות בטיחות. לפי מחקר שפורסם לפני כחודש על ידי חברת המחקר Kenneth Research, שוק כלי-הרכב המקושרים בסין צפוי לצמוח בשיעור דו-ספרתי בחמש השנים הבאות, בין היתר הודות לנכונות הגבוהה בקרב הנהג הסיני לאמץ טכנולוגיות מקושרות ואוטונומיות.

טכנולוגיית V2X מיועדת לאפשר למכוניות להעביר ביניהן, באמצעות תקשורת אלחוטית, נתונים בטיחותיים כגון מהירות, כיוון נסיעה, מיקום ומצב הבלימה, כניסת מכוניות אחרות אל הצומת ועוד, ולספק לנהגים התרעה על סכנת התנגשות. אוטוטוקס פיתחה שבבי V2X הפועלים בשני תקני התקשורת המקובלים בתעשייה: תקשורת ישירה (DSRC) ותקשורת סלולארית (Cellular V2X), שבה כל כלי רכב מתקשר אל הרשת הסלולארית ומקבל ממנה מסרים המגיעים מכלי רכב אחרים. לדברי אוטוטוקס, היא הראשונה בשוק שהשיקה שבבים דואליים.

לפני כשנה פתחה אוטוטוקס שלוחה בסין, במטרה לקדם את הכניסה שלה לשוק המקומי. באוטוטוקס מסרו כי החברה עבדה לאחרונה בשיתוף פעולה הדוק עם שותפי Tier1 וחברות אחרות באקוסיסטם של ענף הרכב כדי להבטיח התאמה ותאימות הדדית מקצה לקצה (Interoperability) בהתאם לדרישות התקנים בסין, שמהווה תנאי מוקדם לפריסה מסחרית רחבת היקף של מערכות C-V2X במדינה. כמו כן, אוטוטוקס חתמה לא מכבר על הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת Neusoft הסינית שמטרתו לפתח פתרון V2X מאובטח. הפיתוח המשותף הודגם אף הוא בכנס בשנגחאי ביחד עם ארבע יצרניות של כלי רכב.