הסוללה הישראלית שתניע את מהפכת הרכב החשמלי [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח שלי היום הוא דן קורפס, מנהל המוצר והנדסת מערכת בחברת סטורדוט (Stordot), שפיתחה סוללת רכב שנטענת במלואה תוך 5 דקות בלבד.

בשנים האחרונות תחום הטעינה המהירה של סוללות רכב התקדם משמעותית. ואולם, זמני הטעינה הממושכים של סוללות רכב הם עדיין מעצור שמעכב את האימוץ המסיבי של מכוניות חשמליות.

המפתח להאצת תהליך הטעינה הוא בכימיה הפנימית של הסוללה. באמצעות שינויים בתמהיל הכימי שמרכיב את הסוללה ומכתיב את תהליך הטעינה והפריקה, הצליחה חברת סטורדוט לייצר סוללה שנטענת תוך חמש דקות בלבד. טעינה אולטרה-מהירה תהפוך את המכוניות החשמליות לנגישות יותר, תפחית את הצורך בטעינה ממושכת לאורך הלילה, ותאפשר לנו להטעין את הרכב באותה קלות שבה אנחנו ממלאים דלק כיום.

דן קורפס, סטורדוט

בשיחה, מספר דן על החרדות הפסיכולוגיות שמונעות כיום מנהגים לרכוש מכוניות חשמליות, על פריצת הדרך הכימית שעומדת מאחורי האצת הטעינה, ועל החברה המיוחדת שמחלקת המחקר והפיתוח שלה נראית כמו הפקולטה לכימיה באוניברסיטה.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

Clay Lacy תטעין בשדות תעופה את המטוס החשמלי של אוויאיישן

יצרנית המטוסים החשמליים הישראלית Eviation חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת שירותי התעופה הפרטית Clay Lacy. במסגרת שיתוף הפעולה, קליי לייסי תציב ברשת תחנות השירות שלה בשדות תעופה (FBO) מטען להטענת מטוס הנוסעים החשמלי "אליס" שפיתחה אוויאיישן. שיתוף הפעולה הוא נדבך נוסף בהיערכות ובפריסת התשתית הלוגיסטית של אוויאיישן לקראת ההשקה המסחרית של המטוס החשמלי "אליס" בשנת 2024.

FBO (ראשי תיבות: Fixed Business Operation) היא מעין תחנת עגינה למטוסים פרטיים בשדות תעופה, שבה מספקים למטוס הנוחת מגוון שירותים כגון תדלוק, ניקוי, תחזוקה, חנייה ועוד שירותי פרימיום עבור צוות הטיסה והנוסעים. קליי לייסי היא אחת החברות הוותיקות והמוכרות בעולם התעופה הפרטית וטיסות המנהלים, והיא מפעילה מספר תחנות כאלה בשדות תעופה בלוס אנג'לס, אורנג' קאונטי, קונטיקט, קנדה והוואי. בקליי לייסי ציינו כי שיתוף הפעולה עם אוויאיישן הוא חלק ממאמץ החברה להפחית את זיהום האוויר של המערך הלוגיסטי שלה ולעודד את תחום התעופה החשמלית הנקייה. עבור אוויאיישן, פריסת המטענים בשדות תעופה ברחבי ארצות הברית תגביר את הנגישות של המטוס שלה בעולם מטוסי המנהלים.

מטוס הנוסעים החשמלי "אליס"

מהפכת התעופה החשמלית

חברת אוויאיישן הוקמה ב-2015 על-ידי המנכ"ל עומר בר-יוחאי והיו"ר אביב צידון, עם תוכנית שאפתנית לחולל מהפיכה טכנולוגית ומסחרית בעולם התעופה: בניית מטוס נוסעים חשמלי, המונע על-ידי מערך של אלפי סוללות ליתיום, שיוכל לשנע נוסעים למרחקים של מאות קילומטרים במהירות גבוהה יותר מאלה של המטוסים הפועלים כיום בשוק, ובמחיר נמוך בהרבה.

לפני כשנתיים, בסלון האווירי בפאריז, הציגה אוויאיישן אב-טיפוס ראשון של המטוס, שזכה לשם "אליס". המטוס מיועד להסעה של 9 נוסעים, ועוד כ-2 אנשי צוות, לטווח של עד 1,000 ק"מ בהטענת סוללה יחידה. המטוס מופעל באמצעות 70,000 סוללות ליתיום סטנדרטיות הפזורות בכל הגוף, ומסייעות בשמירת האיזון של המבנה. הקיבולת הכוללת שלהן היא 980 קילוואט שעה, המעניקה מספיק אנרגיה כדי לטוס למרחק של עד 740 ק"מ במהירות של עד כ-400 קמ"ש. המטוס מונע על ידי שני מנועים חשמליים מתוצרת חברת MagniX, שהמנכ"ל שלה, רועי גנצרסקי, הוא גם היו"ר של אוויאיישן.

ב-2019 חשפה אוויאיישן את הלקוח הראשון שלה: חברת Cape Air מארצות הברית, הנחשבת למפעילת שירותי התעופה האזרחית האזורית הגדולה ביותר בעולם. היא התחייבה לרכוש מספר דו-ספרתי של מטוסים. מאז דיווחה החברה על עוד שני לקוחות שהתחייבו לרכוש עוד כ-150 מטוסים. אוויאיישן שייכת כיום לקבוצת קלרמונט (Clermont Group) הסינגפורית, שרכשה את הבעלות על החברה ב-2019. הבעלים של קלרמונט הוא הפילנתרופ המיליארדר ריצ'רד צ'נדלר מניו-זילנד, שאחד מדגליו העיקריים הוא קידום התעופה החשמלית.

האזינו לשיחה עם יו"ר אוויאיישן ומנכ"ל מגניקס, רועי גנצרסקי, מתוך תוכנית מס' 12 בפודקאסט שלנו:

NeuReality חושפת שרת המותאם ליישומי AI

סטארט-אפ ה-AI ניוריאליטי (NeuReality) מקיסריה חושף השבוע פתרון ייעודי עבור יישומי AI שפותח בשיתוף ענקית השבבים זיילינקס (Xilinx). שיתוף הפעולה מבוסס על פלטפורמת ה-AI-centric inference החדשה של ניוריאליטי NR1-P, שכוללת סוג חדש של שרת-על-גבי-שבב (SoC – Server-on-a-chip) שפותח על ידי הסטארט אפ המספק את כל הרכיבים ההכרחיים לפריסה של פתרון הסקה (inference) בלמידה עמוקה (deep learning) שלם. הפלטפורמה מטפלת ביישומי AI בנפחים גבוהים במגוון תחומים, דוגמת בריאות, ביטחון הציבור, קמעונאות ויישומים רבים של ראייה ממוחשבת.

ניוריאליטי עבדה באופן הדוק עם זיילינקס בכדי לספק את שרת ה-AI-centric בעל הפונקציונליות המלאה הראשון בעולם. אב הטיפוס של פלטפורמה זו מצמצם את שני החסמים העיקריים שבולמים את פריסת ה-AI של ארגונים כיום – עלות ומורכבות. כחלק משיתוף הפעולה, פלטפורמת ה-NR1-P, המבוססת על ה-FPGA מדגם Versal של זיילינקס, מוצעת למכירה ישירות מניוריאליטי, ותסופק על ידי חברת Colfax International.

NR1-P הוא המימוש הראשון של ארכיטקטורת ה-AI-centric החדשה שפיתחה ניוריאליטי, ומימושים נוספים צפויים בהמשך. הפלטפורמה מותקנת כבר בדטה סנטר זמין של Colfax-international  ומאפשרת לחיבור מרחוק על מנת לבדוק ולהתרשם מהיכולות והביצועים המתקדמים שלה. שבב ה- NR1-P של ניוריאליטי נבנה על גבי כרטיס הפיתוח Xilinx Versal VCK5000 ויכול לספק יחס ביצועים לעלות ויחס ביצועים להספק גדולים עד פי שלושה בהשוואה למערכות החדשות המבוססות על רכיבי ה- A100 וה-T4 של Nvidia. פתרון האב טיפוס המלא כולל מסד שרת 4xRU עם 16 כרטיסי מודולי AI-centric על בסיס כרטיסי הפיתוח של זיילניקס, מכיל תוכנת שרת מבוססת לינוקס עם תמיכת Kubernetes לניהול וניצוח (orchestration) במסדי נתונים (דטה-סנטרים) מודרנים.

משה תנ"ך, מנכ"ל ומייסד משותף של NeuReality, ציין: "עבודתנו המשותפת עם זיילינקס, המובילה את שוק שבבי ה-FPGA ל-AI, מקדמת אותנו למציאות חדשה שבה התקני סיליקון של שרת AI-centric על גבי שבב מספקים יעילות אידיאלית בעלות כוללת נמוכה, יכולת הגדלת משאבים ליניארית (Linear scalability), זמן עיבוד נמוך מאד, ופשטות בממשק המשתמש ובחוויית המשתמש. כל אלה יוכלו עכשיו לאפשר לתחומים רבים שאינם יכולים להשתמש בטכנולוגיית AI לפרוש שימוש נרחב בטכנולוגיה ולשפר את העולם סביבנו בתחומים דוגמת בריאות, ביטחון הציבור ותחומים רבים אחרים שנחסמים היום בגלל העלות והמורכבות שימוש בפתרונות מבוססי ארכיטקטורת ה-CPU-centric  של חברות דוגמת Nvidia".

ניוריאליטי מציגה את פתרונותיה ואת שיתוף הפעולה עם זיילינקס בוועידת AI Hardware Summit במאונטיין ויו, קליפורניה, ב-13-16 בספטמבר, ובוועידה הווירטואלית Xilinx Adapt ב-16 בספטמבר. במהלך שני האירועים חברות יוכלו ללמוד עוד על המערכת של ניוריאליטי ולהירשם לצפות בהדגמה חיה של פלטפורמת ה- NR1-P.

ניוריאליטי נוסדה בשנת 2019 על ידי משה תנ"ך, המשמש כמנכ"ל, צביקה שמואלי, סגן נשיא לתפעול, ויוסי קסוס המשמש כסגן נשיא לפיתוח שבבים. לפני הקמת ניוריאליטי, משה תנ"ך כיהן בתפקידים בכירים כמנהל הנדסה במארוול ובאינטל וסגן נשיא למו"פ בדיזיינארט נטוורקס (שנרכשה מאוחר יותר על ידי קוואלקום). צביקה שמואלי כיהן כסגן נשיא Backend במלאנוקס וכסגן נשיא להנדסה בהבאנה לאבס. יוסי קסוס שימש כדירקטור בכיר להנדסה במלאנוקס וכראש תחום פיתוח השבבים באיזיצ'יפ. ניוריאליטי, שנחשפה לראשונה בפברואר השנה כשהודיעה על השלמת גיוס סיד בהיקף של 8 מיליון דולר, מעסיקה כיום למעלה מ-20 עובדות ועובדים במרכז הפיתוח של החברה בקיסריה ובתל אביב. בכוונת החברה להכפיל בשנה הקרובה את צוות עובדי החברה על מנת לתמוך באתגרי הפיתוח.

איתמר מדיקל נמכרת ל-Zoll ב-538 מיליון דולר

חברת איתמר מדיקל (Itamar Medical) נמכרת ליצרנית המכשור הרפואי האמריקאית Zoll Medical. שתי החברות חתמו על הסכם לפיו Zoll תרכוש את מלוא מניותיה של איתמר מדיקל, הנסחרת בבורסת תל-אביב ובנסד"ק, תמורת כ-538 מיליון דולר. סכום הרכישה משקף פרמיה של כ-50% ביחס למחיר הנעילה של מניית איתמר מדיקל בסוף השבוע שעבר. ההסכם עוד כרוך באישור בעלי המניות של איתמר מדיקל והרגולטורים הרלוונטיים, אך בשתי החברות מעריכים כי העסקה תושלם סופית עד סוף השנה.

איתמר מדיקל, שמשרדיה הראשיים נמצאים בקיסריה, פיתחה מערכת בשם WatchPAT המשמשת לאבחון בלתי פולשני של דום נשימה במהלך השינה. המכשיר מולבש על כף ידו של המטופל בדומה לשעון, ומודד באמצעות חיישן רגיש לשינויי נפח המורכב על אצבעו של המטופל, את השינויים במהלך השינה בנפח זרימת הדם בקצה האצבע. על-ידי כך הוא מקבל מידע על השינויים בפעילותה של מערכת העצבים הסימפתטית, אשר עשויים להעיד על הפרעות בשינה. הודות לפשטותה של הבדיקה, ניתן לבצע אותה בבית על-ידי המטופל, ולא רק במעבדת שינה מקצועית. 

Zoll, המשתייכת לענקית הכימיקלים היפנית Asahi Kasei, מפתחת מכשור רפואי בתחום הקרדיולוגי כדוגמת דפיברילטורים, מכשירי ניטור לפעילות הלב ומוצרים אחרים הקשורים לאבחון וטיפול בתסמונות לבביות. הרכישה של איתמר מדיקל נובעת מהזיקה הרפואית בין דום נשימה בשינה לבין תסמונות לבביות. כך למשל, מחקרים מלמדים כי דום נשימה בשינה מגביר ב-140% את הסיכון לאי-ספיקת לב, ב-60% את הסיכון לשבץ, וב-30% את הסיכון למחלות לב כליליות. בחודש אפריל רכשה Zoll את חברת Respicardia, שפיתחה שתל, שאושר על ידי ה-FDA, לטיפול בדום נשימה בשינה בדרגת חומרה בינונית וגבוהה בקרב מבוגרים. רכישת איתמר מדיקל תאפשר ל-Zoll לספק רצף אבחוני וטיפולי לסובלים מהתסמונת. 

ברבעון השני הסתכמו הכנסותיה של איתמר מדיקל ב-12.6 מיליון דולר, גידול של 41% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2020. מתוך כלל ההכנסות, 10.1 מיליון דולר הגיעו מהשוק האמריקאי. איתמר מדיקל צופה הכנסות של 53-54 מיליון דולר ב-2021.

 

פסגת G7 אובטחה על ידי מערכת Drone Dome של רפאל

חברת רפאל חשפה היום כי צבא בריטניה עשה שימוש במערכת ההגנה של החברה מפני רחפנים ומל"טים, Drone Dome, כחלק ממערך ההגנה על מנהיגי המעצמות הכלכליות ומשתתפי פסגת ה-G7 שהתקיימה בקורנוול שבאנגליה ביוני האחרון. צבא בריטניה רכש לפני כשלוש שנים מספר מערכות Drone Dome, והמערכת נמצאת כבר בפעילות מבצעית של הצבא הבריטי בזירות מבצעיות שונות. 

מערכת Drone Dome, שפיתוחה הושלם ב-2016, מאפשרת לגלות, לזהות ולנטרל רחפנים עוינים המופעלים באזורים אסורי-טיסה, המופעלים לצורך ביצוע תקיפות אוויריות, איסוף מודיעין ופעילויות נוספות. מערכת Drone Dome כוללת מכ"מים סטטיים מדגם RPS-82 מתוצרת חברת ראדא (RADA), המספקים כיסוי מכל הכיוונים לטווח של 3.5 קילומטר, וחיישנים נוספים ואמצעי שיבוש, חסימה ויירוט. היא  פועלת בכל תנאי מזג-אוויר, 24 שעות ביממה.

תהליך ניטרול האיום מתבצע במספר שלבים. בשלב ראשון, המערכת מגלה ומזהה את הרחפן המאיים, באמצעות המכ"ם והחיישנים האלקטרו-אופטיים/אינפרה-אדומים. בשלב השני, מתבצע חישוב הנתונים ומועברת התראה למפעיל. במידה והרחפן מזוהה כעוין, מתחילה פעולת שיבוש אוטומטית או ידנית על-ידי מפעיל המערכת, בהתאם להגדרת המנוע החישובי.

בשלב הסופי, כאשר הרחפן המאיים מגיע לאזור המוגן, הוא מנוטרל באמצעות מערכת חסימת GPS ועל-ידי חסימת רדיו ו-וידיאו. במערכת גם משולבת קרן לייזר ממוקדת מאד בעלת יכולת לזירה גבוהה, המתמקדת בדיוק רב על המטרה, ננעלת עליה ומיירטת אותה תוך זמן קצר מאוד. במערכת קיים מנגנון הגנה בטיחותי של נעילת האלומה על המטרה המאיימת בלבד, תוך הבטחת בטיחות מקסימלית של הסביבה ומניעה של נזקים משניים.  

מספר מדינות כבר רכשו את המערכת. ברפאל ציינו כי השימוש במערכת זו בפסגת ה-G7 הוא עדות לשביעות הרצון והביטחון של משרד ההגנה הבריטי במערכת.

ענקית חומרי הבנייה CEMEX בחרה בפלטפורמת ה-NFV של באטמ

חברת באטמ (BATM) מדווחת על לקוח ארגוני ראשון המאמץ את מערכת ההפעלה שפיתחה לניהול רשתות וירטואליות (NFV). חברת חומרי הבנייה המקסיקנית CEMEX תשתמש בפלטפורמה של באטמ כחלק משדרוג הרשת הארגונית לרשת וירטואלית מבוססת תוכנה (SD-WAN). החוזה הנוכחי צפוי להניב לחברה הכנסות של כ-2 מיליון דולר במשך 5 שנים.

CEMEX, המייצרת ומשווקת מלט, בטון ותערובות לבנייה, נחשבת לחברת חומרי הבנייה החמישית בגודלה בעולם, עם הכנסות של 13 מיליארד דולר ב-2020. היא פעילה ב-50 מדינות ומעסיקה 40 אלף עובדים. רשת התקשורת הווירטואלית (NFV), שתתבסס כאמור על הפלטפורמה של באטמ, תאפשר לחבר בצורה יעילה יותר בין אלפי אתרי החברה ברחבי העולם, תוך חיסכון בעלויות תחזוקה וצריכת אנרגיה. באטמ מספקת את הפלטפורמה שלה במתכונת של הסכם רישוי, שבו כל נקודת-קצה משלמת דמי מנוי. בחוזה עם CEMEX, כ-100 אלף נקודות-קצה צפויות לעשות שימוש בפלטפורמה.

באטמ פיתחה, דרך חברת-הבת שלה בבריטניה Telco Systems, מערכת הפעלה אוניברסלית בשם Edgility OS שמאפשרת לפרוס רשתות וירטואליות (NFV) ולנהל את היישומים השונים על-גבי חומרה המבוססת על ארכיטקטורת RISC של ARM. הפתרון המשולב מאפשר לספקיות תקשורת להוזיל את עלויות החומרה של רשתות הקצה ולנהל בצורה גמישה יותר את יישומי הרשת בהתאם לצרכי הלקוח.

פתרונות NFV הינם פלטפורמות מבוססות תוכנה המאפשרות לנהל את יישומי הרשת השונים באופן וירטואלי משרת מרוחק, ללא צורך בהתקנת חומרה חדשה באתרי הקצה. רשתות וירטואליות מאפשרות להוסיף ולעדכן יישומים ולנהל את התעבורה בצורה יעילה ופשוטה יותר. פלטפורמת Edgility OS של באטמ מאפשרת להפוך כל יחידת-קצה (white box) מבוססת ARM באתר הקצה למכונה וירטואלית המריצה יישומי רשת.

ואלנס קוצרת את פירות תרומתה לתקן MIPI

שיתוף פעולה נוסף לחברת ואלנס (Valens) בשוק מצלמות הרכב. ואלנס הודיעה על הסכם עם יצרנית עדשות המצלמות הסינית Sunny Optical, שבמסגרתו ישולבו שבבי התקשורת של החברה בדור הבא של חיישנים למערכות ADAS ותצוגה פנורמית. לפי סאני אופטיקל, היא ספקית עדשות המצלמה המובילה בעולם לתעשיית הרכב, עם נתח שוק של 30% לערך. בין לקוחותיה, יצרניות רכב בינלאומיות כמו ב.מ.וו, אאודי, טויוטה, קרייזלר, GM, פולקסוואגן ועוד.

בין היתר, ישולבו השבבים של ואלנס בחיישן מצלמה של סאני אופטיקל למערכות ADAS ברזולוציה של 8 מגה-פיקסל, ובחיישן למצלמה פנורמית ברזולוציה של 3 מגה-פיקסל, המספקת תצוגה של 360 מעלות של הנעשה סביב הרכב. שבבי התקשורת של ואלנס מאפשרים להעביר נתונים בין מערכות הרכב במהירות של עד 16 ג'יגה-ביט לשנייה על-גבי כבל יחיד. השימוש בשבבים של ואלנס יאפשר לחבר את חיישני המצלמה לבקר אלקטרוני (ECU) בכבל פשוט (UTP).

שיתוף הפעולה עם סאני אופטיקל משקף יתרון תחרותי של ואלנס בשוק הרכב, הנובע מהחלטת ארגון התקינה המוביל MIPI לבסס את התקן הראשון שלו לעולם הרכב על הטכנולוגיה של ואלנס. התקן, A-PHY, מסדיר את ממשק התקשורת שבין החיישנים והצגים ברכב לבין יחידות המחשוב. יצרניות של מצלמות שמעוניינות לעמוד בתקן החדש של MIPI משתפות פעולה עם ואלנס, שמציעה לפי שעה את הפתרון המתקדם ביותר שתואם את התקן. בחודש יולי, הכריזה סוני על שיתוף פעולה עם ואלנס במטרה להתאים את מצלמות הרכב שלה לתקן.

בוב ז'אנג, מנהל בכיר בסאני אופטיקל, ציין כי מטרת שיתוף הפעולה היא להתאים את מוצרי החברה לתקן A-PHY. "כספקית מובילה בשוק הרכב באסיה, אנחנו מודעים למומנטום שצובר תקן A-PHY של MIPI בתעשייה, ואת ההזדמנות העסקית שעמידה בתקן תספק לנו." סאני אופטיק מפתחת ומייצרת רכיבים אופטיים למצלמות בשוק המובייל והרכב. בשוק המובייל, היא ספקית של עדשות מצלמה ליצרניות המובייל המובילות בסין, ובהן חוואווי, ויוו ואופו. היא נסחרת בבורסה של הונג קונג והכנסותיה ב-2019 הסתכמו ב-5.4 מיליארד דולר.

גדעון קדם, העומד בראש חטיבת האוטומוטיב בוואלנס, אמר כי הבחירה של סאני אופטיקל להטמיע שבבי תקשורת התואמים את התקן של MIPI, היא עדות נוספת לכך שתקן A-PHY עתיד להפוך לתקן השלט בתעשייה. "שיתוף הפעולה עם סאני מספק לנו דריסת רגל חזקה בשוק האסייאתי, שהוא שוק גדול ורווחי. אנחנו עדים לביקוש גדול לשבבים שלנו."

S-Class של דיימלר כוללים את השבב של ואלנס

חברת ואלנס הוקמה בשנת 2006 על-ידי קבוצה של יזמים יוצאי חברת מיסטיקום, ומעסיקה כ-350 עובדים, רובם בהוד השרון והשאר בארצות הברית, גרמניה ובמזרח אסיה. הטכנולוגיה פותחה במקור לשוק הביתי, אולם בינואר 2016 החברה ביצעה תפנית עסקית והחליטה להתאים את הטכנולוגיה שלה לצורכי התקשורת בתוך הרכב.

בסוף 2016 הכריזה ואלנס על שיתוף פעולה משמעותי ראשון בתעשיית האוטומוטיב, עם דיימלר, שבחרה בשבב הקודם שלה, VA6000, לאספקת תשתית התקשורת של מערכות הבידור והטלמטיקה במכוניות שלה. דגמי 2021 S-Class כבר כוללים את השבבים של ואלנס. בחודש מאי הודיעה ואלנס על הסכם מיזוג עם חברת SPAC שיסלול את דרכה של החברה לבורסה של ניו יורק (NYSE) לפי שווי שוק ראשוני של כ-1.16 מיליארד דולר.

האזינו לשיחה עם סמנכ"לית השיווק של ואלנס, דנה זליצקי, מתוך תוכנית מס' 6 בפודקאסט שלנו:

הסכם רישוי ראשון לוויביט ננו: עם SkyWater האמריקאית

חברת וויביט ננו (Weebit Nano), שפיתחה טכנולוגיית זיכרון התנגדותי (ReRAM), הצהירה לאורך השנה האחרונה כי היא מעריכה כי תחתום על הסכם מסחרי ראשון עד סוף 2021, והיום אכן הכריזה החברה על הסכם רישוי ראשון לאספקת טכנולוגיית ה-ReRAM שפיתחה ליצרנית השבבים האמריקאית SkyWater Technology (נאסד"ק: SKYT). טכנולוגיית הזיכרון של וויביט תשולב בשבבים שמייצרת SkyWater ללקוחותיה המיועדים למוצרי IoT, מכוניות ויישומי בינה מלאכותית. בעקבות ההודעה זינקה מניית החברה, הנסחרת בבורסה האוסטרלית (ASX) ב-27% והיא נסחרת כיום בשווי שוק של 443 דולר אוסטרלי.

SkyWater היא ספקית שבבים מורשית של משרד ההגנה האמריקאי ועם לקוחותיה נמנות חברות בשווקי החלל והביטחון, הרכב, מחשוב ענן, מוצרי IoT לשוק הצרכני והתעשייתי, והביו-רפואה. נכון להיום היא יצרנית השבבים האמריקאית היחידה שכל פעילות הייצור שלה נמצאת בארה"ב. לאחרונה הודיעה SkyWater על כוונתה להרחיב את פעילות ייצור השבבים בשני הפאבים שלה במינסוטה ופלורידה, ולהקים פאבים נוספים בארה"ב. לצד פעילות הייצור, מספקת SkyWater ללקוחותיה גם שירותי פיתוח טכנולוגיות חדשניות. SkyWater נסחרת בנסד"ק בשווי של 1.2 מיליארד דולר.

שבבים המבוססים על הטכנולוגיה של וויביט צפויים להיות מוכנים לייצור המוני בתהליך ייצור של 130 ננומטר, בפאב של Skywater במינסוטה, עד סוף 2022. תהליך ייצור זה מתאים לשבבים אנלוגיים, ניהול הספק, תעשיית הרכב, מוצרי IoT, ורכיבים המיועדים לתעשיית החלל. הטכנולוגיה של וויביט תאפשר ל-SkyWater להפחית את עלויות ייצור השבבים, להאריך את תוחלת הזיכרונות וכן את העמידות לאורך זמן גם בטמפרטורות גבוהות. 

הטכנולוגיה של וויביט מאפשרת פיתוח מוצרים תוך שימוש בחומרים ותהליכי ייצור סטנדרטיים, וניתן לשלבה בקלות בתהליכי ייצור נוספים של SkyWater, בהם 90 ננומטר ופלטפורמות carbon nanotube – מבלי להזדקק להשקעות נוספות בציוד.

מהיר פי 1,000 מפלאש

חברת וויביט ננו פיתחה זיכרון מסוג חדש בשם ReRAM – Resistive Random Access Memoryהמתבסס על שימוש בחומרים המשנים את התנגדותם החשמלית בתגובה למתח חשמלי, ועל-ידי כך "זוכרים" את רמת המתח גם לאחר ניתוקם ממקור הכוח. מדובר בזיכרון בלתי-נדיף דוגמת זיכרון פלאש, אשר פועל בהספק נמוך ובעל מחזור חיים ארוך כמו זיכרון DRAM. להערכת החברה, המוצר שלה חסכוני פי 1,000 ומהיר פי 1,000 מזיכרון פלאש, ומיועד בעיקר ליישומי IoT, בינה מלאכותית, מרכזי מידע ועוד.

פיתוח הטכנולוגיה מתבצע בשיתוף מכון המחקר הצרפתי Leti. בחודש יולי השנה הכריזה החברה על השלמת פיתוח שבב זיכרון ReRAM למערכות משובצות, המוטמע בתוך מודול המקשר בין תאי הזיכרון למערכת שבתוכה הוא משובץ.

למרות היותה חברת סטארט-אפ קטנה, הדירקטוריון של וויביט ננו מונה גלריה של דמויות בכירות מתעשיית השבבים המקומית והעולמית. בין היתר מכהנים בו אטיק ראזה, שכיהן בשנים 1996-1999 כנשיא ומנהל התפעול (COO) של AMDדדי פרלמוטר לשעבר סגן נשיא באינטל העולמית, וד"ר יואב ניסן-כהן, ממייסדי טאואר סמיקונדקטור. 

 

ננו-דיימנשן תפתח יכולת הדפסה אוטונומית בשיתוף מכון פראונהופר הגרמני

חברת ננו-דיימנשן (Nano-Dimension) תפתח את מדפסת הדור-הבא של החברה בשיתוף ארגון המחקר והפיתוח הגרמני Fraunhofer. לפראונהופר יש 72 מכוני מחקר שונים ברחבי גרמניה, שכל אחד  מתמקד בענף אחר של מדע יישומי. ננו-דיימנשן תשתף פעולה עם מכון פראונהופר להנדסת ייצור ואוטומציה (Fraunhofer IPA).

במסגרת תוכנית פיתוח בת שנתיים, ננו-דיימנשן ופראונהופר יתמקדו בפיתוח יכולות של ייצור והרכבה אוטונומיים של רכיבים אלקטרוניים במדפסת תלת-מימד ללא צורך במבנים תומכים (free form printing). הדפסה בשיטת free form תשפר את דיוק ההדפסה ותחסוך בחומרי גלם. היכולות שיפותחו במסגרת שיתוף הפעולה יוטמעו בדורות הבאים של מדפסת ה-DragonFly של ננו-דיימנשן. ארגון פראונהופר, על שלוחותיו השונות, מעסיק כ-29 אלף עובדים. תקציב הפיתוח השנתי של הארגון נאמד ב-2.8 מיליארד אירו, כ-70% מתוכו מגיע מחוזי מחקר ופיתוח עם הממשלה או חברות פרטיות, כדוגמת שיתוף הפעולה עם ננו-דיימנשן.

חברת ננו-דיימנשן פיתחה מדפסת תלת-מימד המשמשת לבנייה מהירה של אבות טיפוס רב-שכבתיים של מעגלים אלקטרוניים מודפסים (PCB). המדפסת מאפשרת לחברות אלקטרוניקה לפתח אבות-טיפוס באופן מהיר בתוך החברה (in-house), ולא להוציא את הפרויקט החוצה ליצרן חיצוני.

ברבעון השני של 2021 הכנסות החברה הסתכמו ב-811 אלף דולר בלבד (1.2 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2021) והפסד נקי של 19.6 מיליון דולר. בקופת המזומנים של החברה יש כ-1.4 מיליארד דולר שהצטברו בעקבות סדרה של גיוסי הון שבוצעו בשנה האחרונה. את מצבור המזומנים מתכוונת החברה לנצל כדי לבצע סדרה של רכישות. השנה כבר הספיקה החברה לרכוש שתי חברות ישראליות: חברת הבינה המלאכותית דיפקיוב (DeepCube), שנרכשה ב-70 מיליון דולר, וחברת ננו-פבריקה (NanoFabrica), שפיתחה מדפסת להדפסת חלקים זעירים ואשר תמורתה שילמה ננו-דיימנשן כ-55 מיליון דולר.

קוואנטום מאשינס גייסה 50 מיליון דולר

חברת קוונטום מאשינס (QM – Quantum Machines) התל-אביבית גייסה 50 מיליון דולר בסבב B משורה של קרנות הון-סיכון, ובהן גם זרוע ההשקעות של סמסונג, Samsung Next. בעקבות ההשקעה יצטרף לדירקטוריון קוואנטום מאשינג יניב שטרן מקרן Red Dot הישראלית, שהשקיעה בחברה בסבב הקודם ובסבב הנוכחי. כחלק מצמיחת החברה, קוואנטום מאשינס מדווחת כי ב-12 החודשים האחרונים שילשה את צוות העובדים שלה, הכולל פיזיקאים לצד מהנדסים, במרכזי החברה בישראל, גרמניה, ארצות הברית, קנדה וצרפת. בין לקוחות החברה, מעבדות ממשלתיות, גופי מחקר אקדמיים, תאגידים בינלאומיים וחברות סטארט-אפ בתחום המחשוב הקוונטי. החברה גייסה עד כה כ-83 מיליון דולר.

קוונטום מאשינס הוקמה בתחילת 2018 על-ידי המנכ"ל ד"ר איתמר סיון, ד"ר יונתן כהן המשמש כטכנולוג הראשי של החברה וד"ר נסים אופק המשמש כסמנכ"ל המחקר. שלושתם דוקטורים לפיזיקה עם התמחות במיחשוב קוונטי ואלקטרוניקה קוונטית, אשר ביצעו את מחקריהם בתחום המחשוב הקוונטי, עם דגש על אלקטרוניקה קוונטית, במכון התת-מיקרוני בפקולטה לפיזיקה שבמכון וייצמן תחת הנחייתו של פרופ’ מוטי הייבלום.

מערכת Orchestration Platform של החברה (OPX) כוללת חומרה ותוכנה, ואחראית לקבל אלגוריתם קוונטי בשפת תכנות חדשה שהחברה פיתחה (QUA) – ולתרגם אותו לאותות הנשלחים למעבד הקוונטי. אותם אותות הם אלה שמריצים את האלגוריתם בפועל על המעבד. "המעבד הקוונטי מאוד רגיש, והדבר גורם להרבה טעויות בחישוב הקוונטי", הסביר בעבר כהן ל-Techtime.

"כדי להשתמש בו בצורה אפקטיבית, רמת השליטה במערכת צריכה להיות גבוהה באופן קיצוני. אנחנו החברה הראשונה בעולם הממוקדת באופן מוחלט במערכות שיאפשרו כזאת רמה של שליטה. רוב המאמצים כיום ממוקדים בחומרה הקוונטית. אולם ככל שמגדילים את מספר יחידות הקיוביט של המעבדים, המורכבות של האלגוריתמים גדלה והמחשבים והתוכנה הקלאסיים המחוברים אל המערך הקוונטי, הופכים לצוואר הבקבוק של המערכת".

מהו מחשב קוונטי

מחשב קוונטי מבוסס על תכונות של חלקיקים קוונטיים. בפיסיקה של חלקיקים זעירים, אלקטרון  יכול להיות במספר מצבים שונים בו-זמנית (בהתאם להסתברויות שונות). מכאן שמחשב קוונטי המבוסס על יחידת בסיס הנקראת קיוביט (Quantum Bit) יכול להיות בו-זמנית ב-2 בחזקת n (המספר n מייצג את מספר הקיוביטים במחשב) מצבים בו-זמנית – ולספק בבת אחת מספר עצום של תוצאות לבעיה חישובית נתונה.

הדבר מאפשר לבצע במהירות עצומה חישובים רבים בעלי אלגוריתם זהה, כמו למשל עיבוד תמונה, סימולציות ופיענוח צפנים. מחשבים קוונטיים פותחים אפשרויות חדשות בתחומי האופטימיזציה והסימולציה, אליהן לא ניתן להגיע באמצעות המחשבים המוכרים לנו כיום. מכיוון שקריאת מידע קוונטי משפיעה על מצב החלקיק, מערכות חישוב קוונטיות יכולות לספק תקשורת עמידה בפני ציטוטים – מכיוון שכל ציטוט משפיע על המידע ומיד מתגלה.

החישוב הקוונטי נחשב למהפכני משום שהוא מפר במידה רבה את עקרון הבסיס עליו מושתת המחשב הסטנדרטי, שהוא יחידת החישוב הקלאסית "ביט". יחידות החישוב (ביטים) במחשב רגיל מבוססות על רצפים בינאריים של 0 או 1, אולם במחשב קוונטי הביט הקוונטי יכול להימצא בסופרפוזיציה, כלומר גם ב-0 וגם ב-1 בו-זמנית. מכאן שבמערכת הכוללת הרבה ביטים קוונטיים, הם יכולים להיות בו-זמנית בכל הקומבינציות הבינריות. המשמעות היא שניתן להאיץ דרמטית של חישובים מסובכים, ולבצע חישובים שלא ניתן לבצע במחשב סטנדרטי, דוגמת פתרון הצפנת RSA המבוססת על פירוק של מספרים גדולים לגורמיהם הראשוניים – בזמן סביר.

הצי האמריקאי רכש 25 מדפסות של סטרטסיס

הצי האמריקאי (U.S Navy) רכש מיצרנית מדפסות התלת-מימד סטרטסיס (Stratasys) מרחובות כ-25 מדפסות מדגם F900, לייצור אבות טיפוס וחלקים סופיים גדולים. היקף העסקה הכולל הוא כ-20 מיליון דולר, כאשר 8 מדפסות יסופקו עוד השנה ויתר המדפסות יסופקו לאורך חמש שנים. המדפסות אמורות להיות מותקנות בבסיסי הצי בארצות הברית וביפן ולשמש לצורך ייצור של ציוד, חלקים וחלפים עבור המטוסים שמתחזק הצי. מדובר בחוזה הממשלתי הגדול ביותר בתולדות סטרטסיס. החוזה כולל גם תמיכה טכנית, הכשרה וחומרי גלם.

רכישת המדפסות היא חלק מהאסטרטגיה של הצבא האמריקאי, והצי בפרט, לפתח אקוסיסטם של ייצור מבוזר, בין היתר באמצעות טכנולוגיות של ייצור תוספתי (Additive Manufacturing). בתחילת השנה פרסם משרד ההגנה (DoD) האמריקאי דו"ח המפרט אסטרטגיה מקיפה לשילוב טכנולוגיות של הדפסת תלת-מימד בזרועות הצבא, וזאת במטרה להפוך את שרשרת הייצור והאספקה לגמישה יותר ולשמור על יתרון טכנולוגי בשדה הקרב. חיל האוויר האמריקאי כבר עושה שימוש במדפסות תלת-מימד לצורך ייצור חלקים לטילים, למסוק הבלאק-הוק ואפילו אטמי אזניים מותאמים אישית לטייסים.

מדפסת ה-F900, שהושקה ב-2019, היא מדפסת ייעודית להדפסת חלקים גדולים, או מספר רב של חלקים קטנים במקביל, באמצעות טכנולוגיית FDM, שבה יוצקים שכבה אחר שכבה של חומר פולימרי מותך עד ליצירת הצורה הסופית. זו מדפסת שמותאמת לסביבה תעשייתית והיא בעלת התנור הגדול ביותר מבין קו המדפסות של סטרטסיס. גודלה של המערכת הוא 2.7 מטר על 1.6 מטר על 2 מטר ומשקלה כ-2.6 טון. לפני כשנה רכשה הקבלנית הביטחונית הבריטית BAE Systems ארבע מדפסות F900 כדי לתמוך בתהליכי ייצור מתקדמים.

מארק מנינגר, העומד בראש החטיבה בסטרטסיס האחראית על הפעפילות העסקית מול ממשלת ארצות הברית, אמר: "היתרונות של ייצור תוספתי בארגונים צבאיים כמו הצי האמריקאי כוללים הארכת מחזור החיים של נכסים טקטיים כמו מטוסים וובטחת היכולת לבצע פעולות תחזוקה במהירות וכמעט בכל מקום."

חקלאות חכמה: Fieldin גייסה 30 מיליון דולר

חברת האגריטק פילדאין (Fieldin), מיקנעם השלימה גיוס סבב B בהיקף 30 מיליון דולר בהובלת קרן ההשקעות פורטיסימו ((Fortissimo Capital) ובהשתתפות Zeev Ventures של אורן זאב, Icon Ventures, ,Akkadian Ventures קרן Maor Investments מלוקסמבורג, והמשקיעים הקיימים. סך ההון שגייסה החברה הגיע עתה ל-55 מיליון דולר. בין המשקיעים הקיימים בחברה נמצאות הקרנות Mindset, Germin8, Gal Ventures, Terra Ventures.

פילדאין פיתחה מערכת הפעלה חקלאית (AgOS) לחוות חקלאיות מסחריות, המאפשרת למגדלים לעמוד בקצב הדרישות המהיר של העולם המודרני. הפלטפורמה מנטרת בזמן אמת את הפעילות החקלאית ומזהה חריגות שעלולות לפגוע בגידולים וביעילות התפעולית. באמצעות טכנולוגיות לימוד מכונה (ML) ובינה מלאכותית (AI) המערכת ממליצה על פעולות לאופטימיזציה של כל הליך הגידול ועוקבת אחר ביצוען.

ה-AgOS מנטרת ומנהלת את כל הליך הגידול החקלאי משלב התכנון ועד לשלבי הביצוע. חיישני פילדאין מותקנים על כל  הציוד החקלאי בחווה, ובתוכם טרקטורים, מרססים, מנערות וכו׳, והופכים כל מכונה למכונה ׳חכמה׳. הנתונים הנאספים מהשטח ביחד עם נתונים דוגמת מזג האוויר, נתוני האופרציה והמלצות העבודה מועברים בזמן אמת לניתוח במערכת. בכל רגע נתון מתקבלת תמונת מצב של החווה ובעזרת השקיפות והתובנות שמוצגים לכל בעלי התפקידים בחווה, מתאפשרת חלוקת תפקידים יעילה, קבלת החלטות מדויקת, ייעול שיטות העבודה ושיפור התוצאות.

לדברי החברה, הטכנולוגיה שלהכבר פועלת ב-5 מתוך 10 החוות החקלאיות הגדולות בקליפורניה, תומכת ביותר מ-20% מגידולי השקדים בעולם ומביאה לשיפור מוערך של כ-25% בפרודוקטיביות של לקוחותיה. בין לקוחותיה בקליפורניה נמצאות החברות Olam, אחת ממגדלות השקדים הגדולות בעולם, Taylor Farms המגדלת כ-30% מהחסה הנצרכת בארצות הברית, ומגדלת הזיתים California Olive Ranch. בישראל, החברה עובדת עם כ-50% מחקלאות המטעים ובין לקוחותיה יקבי כרמל, יקבי ברקן, גרנות, מהדרין, הדרי ניצנים, מגל ועוד.

פילדאין הוקמה בשנת 2013 על ידי בועז בכר (מנכ"ל) ויפתח בירגר (COO), שניהם בעלי רקע משפחתי עשיר בחקלאות הישראלית. פילדאין מעסיקה 100 עובדים, 60 מהם במרכז הפיתוח ביקנעם ו-40 בסן חוזה ובפרזנו, קליפורניה ובמילדורה, אוסטרליה. החברה צפויה לגייס בשנה הקרובה עשרות עובדים למרכז הפיתוח ביקנעם ולמרכז בקליפורניה שיתמכו בצמיחתה המהירה.

בועז בכר, מייסד משותף ומנכ"ל Fieldin, מסר: "פילדאין ממציאה מחדש את שיטות העבודה החקלאיות והופכת אותן לדיגיטליות מתחילתן ועד סופן. הטכנולוגיה של פילדאין לניהול חכם של חוות מספקת כלים לניהול אופרציה יעילה ומבוססת דאטה לכל בעלי התפקידים בחווה. המערכת מעניקה למגדלים יכולת להתמודד עם שינויים גלובאליים וסביבתיים שכבר הובילו לפשיטות רגל של חוות קטנות ובינוניות במהלך מגיפת הקורונה".

בכר הוסיף: "אנחנו מתחילים לראות פיתוחים של כלים חקלאיים אוטונומיים שאנחנו צופים שיובילו לשינוי שיטות העבודה ועבודה עתידית של חוות אוטונומיות. למערכת ה-AgOS של פילדאין היכולת להפעיל ואף לנהל את הנתונים שייוצרו בעתיד מציוד החווה האוטונומי".

וולוו מצטרפת להשקעה בפורטליקס

פורטליקס (Foretellix), שפיתחה פלטפורמה לבדיקה ואימות של מערכות נהיגה אוטונומיות ומערכות סיוע לנהג (ADAS), מודיעה על גיוס של 32 מיליון דולר בסבב הגיוס השני (Round B). הגיוס הנוכחי מביא את סך ההשקעות בחברה ליותר מ-50 מיליון דולר.

את הסבב הנוכחי הובילה קרן MoreTech Ventures, בהשתתפות משקיעים אסטרטגיים, בהם חברת הביטוח האמריקאית Nationwide, וולוו, חברת ציוד הבדיקה National Instruments, ו-Japan-Israel Ventures. בנוסף, השתתפו בגיוס כל המשקיעים מסבב הגיוס הראשון, בהם 83North Ventures, Jump Capital, OurCrowd ו-NextGear.

חברת פורטליקס פיתחה את טכנולוגיית Foretify, המשמשת לאימות התכנון של כלי-רכב אוטונומיים ומערכות ADAS, ומבוססת על שפת תרחישים ייעודית לרכב אוטונומי המיועדת לבדוק את עמידת מערכות הרכב בדרישות ההנדסיות והרגולטוריות. הדבר מאפשר לבצע בדיקה מקיפה במחשב של מיליארדי תרחישים, ועל-ידי כך לקצר דרמטית את היקף בדיקות הכביש שהרכב צריך לעבור כדי לקבל הסמכה.

פורטליקס מדווחת על זינוק בביקוש לפלטפורמה שלה מצד יצרני הרכב המובילים וספקי Tier1 המפתחים פרויקטים של מערכות סיוע לנהג ורכבים אוטונומיים, ליישומים בכבישים פתוחים (On-road) ובשטח  (Off-road). פורטליקס עובדת כיום עם עשרות מהמותגים המובילים בתעשיית הרכב, בהם וולוו ודנסו.

האזינו לשיחה עם גיל אמיד, סמנכ"ל תפעול ורגולציה של פורטליקס, מתוך תוכנית מס' 32 בפודקאסט שלנו, שעלתה בפברואר 2021:

דאסו סיסטמס מציעה לילדים בחינם את אפליקציית SOLIDWORKS for Kids

דאסו סיסטמס (Dasault Systems) מציעה לילדים בישראל להתנסות בחינם בגרסה מותאמת לילדים של פלטפורמת התכנון הממוחשבת הפופולארית SOLIDWORKS. הגרסה Dassault Systèmes’ SOLIDWORKS for Kids מקבצת את כל הקסם האינטואיטיבי והחדשני של SOLIDWORKS בפורמטים וכלים ידידותיים לילדים שמאפשרים לכל ילד לעבוד ברמת ההבנה והיכולות שלו. הפעילות מתאימה לילדים מגיל 4 ומעלה, הילדים הצעירים יותר יכולים לחבר יצירות מצורות גיאומטריות, בעוד שהילדים הבוגרים יותר יכולים להוסיף יצירות שהם משרטטים בעצמם. בדיוק כמו ב-SOLIDWORKS, כל יצירה ניתנת למניפולציה, להעתקה, לסיבוב ולצביעה במהירות ובקלות – זוהי גרסה ממוחשבת של עבודה בחמר, אך קלה יותר. מכיוון שהוא מבוסס אינטרנט, ניתן להשתמש ב-Dassault Systèmes’ SOLIDWORKS for Kids בכל מכשיר עם דפדפן אינטרנטי, מה שהופך אותו לפעילות מושלמת לילדים בבית או בזמן נסיעה.

האפליקציה מאפשרת להתנסות, דרך "משחק", בארבעה שלבים אמיתיים של זרימת עבודה יצירתית: רעיונות, יצירה, שיפור וייצור. לאלה שרק מתחילים יש 8 קטעי וידיאו קצרים וקלים להבנה המסבירים פקודות, כלי שינוי ובחירה, עיצוב, מידול וכיצד להדפיס את היצירה הייחודית שלך. כדי להשלים את החוויה, הפרויקט המוגמר ניתן להדפסה בתלת ממד או בדו ממד.

מדאסו סיסטמס נמסר: "תנו לילדים שלכם הזדמנות להכיר וליהנות מהעולמות המקסימים והמועילים של דאסו סיסטמס. Dassault Systèmes’ SOLIDWORKS for Kids בהחלט עשויה להיות הצעד הראשון שלהם לקראת חיים, משחק ועבודה בעולם שיתופי וחדשני – ובכל מקרה זה כיף גדול."

להרשמה: https://www.swappsforkids.com

טאטא בוחנת שימוש בסוללות אלומיניום אוויר של פינרג'י

חברת פינרג'י (Phinergy) הכריזה הבוקר על שיתוף פעולה אסטרטגי עם ענקית הרכב ההודית Tata Motors, שב-2021 ייצרה כמעט מיליון מכוניות והכנסותיה הסתכמו ב-45 מיליארד דולר. במסגרת שיתוף הפעולה, יתאימו שתי החברות את סוללות האלומיניום-אוויר של פינרג'י לרכבים החשמליים של טאטה מוטורס. בעקבות ההודעה מזנקת מנייתה של פינרג'י בשיעור דו-ספרתי במסחר בתל אביב.

בשלב הראשון של שיתוף הפעולה, תוטמע המערכת המותאמת של פינרג'י בתוך מכונית נוסעים חשמלית של טאטא מוטורס ויבוצעו ניסויי שטח בהודו. במידה ותוכנית הפיתוח תצליח, יבחנו שתי החברות הסכם מסחרי. להערכת פינרג'י, סוללות האלומיניום-אוויר של החברה יקנו לרכבים החשמליים משך נסיעה ארוך יותר ביחס לסוללות ליתיום בגודל ומשקל דומים. עוד יתרון משמעותי הוא זמן טעינת הסוללות, שאורך מספר דקות בלבד. טאטא מוטורס היא חברת בת של קבוצת טאטא, מהתאגידים הגדולים ביותר בהודו. MOTORS TATA מייצרת מגוון רחב של מכוניות כולל רכבים פרטיים, משאיות, ואנים, אוטובוסים, ציוד בניין מכני ורכבים צבאיים.

המטרה הסופית שאליה מכוונות שתי החברות, לאחר השלמת הפיילוט, היא להשיק בשוק ההודי רכבי נוסעים חשמליים שבהן יותקנו סוללות אלומיניום-אוויר של פינרג'י. אם התוכנית אכן תבשיל, יהיו אלה הרכבים הראשונים בעולם שמונעים על ידי טכנולוגיה כזו. כאן נכנסת לתמונה הצלע השלישית בשיתוף הפעולה. לפי התכנית, טעינת הסוללה והחלפת האלומיניום יתבצע ברשת תחנות של ענקית האנרגיה ההודית Oil Indian, שמפעילה כ-30,000 תחנות דלק בכל רחבי הודו. לצורך כך פינרג'י ואינדיאן אויל הקימו בהודו חברה בבעלות משותפת.

חמצון מתכת באמצעות אוויר מן הסביבה

הפקת החשמל במערכות של פינרג'י מתבססת למעשה על היפוך התהליך שבו מיוצר אלומיניום. אלומיניום מופק מהמינרל בוקסיט, בתהליך אלקטרוליזה שבו מופרד החמצן מהאלומיניום בעזרת אנרגיה חשמלית. למעשה, בעת ייצור האלומיניום מבוצע תהליך "טעינה" של אנרגיה חשמלית שבסופו אגורה אנרגיה זו במתכת. הטכנולוגיה של פינרג'י מבצעת תהליך הפוך, שבו מתרחשת תגובה כימית בין אלומיניום, חמצן מן האוויר ומים, ובמהלכו משתחררת האנרגיה ששימשה לייצור האלומיניום. היתרונות באלומיניום הם במשקלו הנמוך ובקיבולת האנרגטית הגבוהה שלו, ובכך שבתהליך הפקת החשמל לא נפלטים חומרים מזהמים.

הבדל מהותי בין הסוללות של פינרג'י לסוללות רגילות הוא מקור החמצן: בסוללות רגילות החמצן אגור בתוך הקתודה באמצעות חומר הקושר את החמצן כדוגמת פחמן או מנגן. המבנה הזה הופך את הסוללות לכבדות, יקרות ומזהמות. בסוללה של פינרג'י הקתודה היא ממברנה הסופחת חמצן מהאוויר שבסביבה. על בסיס הטכנולוגיה הזו מפתחת פינרג'י שלושה קווי מוצר לשלושה שוקי יעד שונים: מערכות גיבוי למקרה של הפסקות חשמל ולאספקת חשמל באזורים מנותקי-רשת, מערכות אגירת אנרגיה, וסוללות לרכב חשמלי.

ההייטק הישראלי מקווה להרוויח מחוק התשתיות האמריקאי

תעשיית ההייטק הישראלית לומדת לעומק את חוק התשתיות (infrastructure bill) של ממשל ביידן, שאושר בסנאט לפני מספר שבועות ואמור לקבל אישור סופי בקונגרס במהלך ספטמבר 2021. החוק מקצה תקציב של כ-1.2 טריליון דולר בעשור הקרוב להשקעה בתשתיות, בהן כ-260 מיליארד דולר בתחבורה, 90 מיליארד דולר באנרגיות מתחדשות, 84 מיליארד דולר בתשתיות מים, ו-100 מיליארד דולר בדיגיטליזציה וסייבר. החוק נועד לסגור פער של עשרות שנים שבהן הוזנחו התשתיות בארה"ב. הוא מעניין במיוחד את תעשיית הטכנולוגיה, מכיוון שהוא מקציב משאבים גדולים מאוד בהיבטים הטכנולוגיים של התשתיות.

תעודת סל מיוחדת לחוק התשתיות

רמת ההתלהבות ממזרקת הכסף הממשמשת ובאה באה לידי ביטוי בכך שחברת תעודת הסל GlobalX הרכיבה תעודת סל מיוחדת (סימול: PAVE) הכוללת את החברות הבורסאיות שלדעתה צפויות ליהנות מפירות ההשקעה בתשתיות. אנליסט GlobalX, אנדרו ליטל, הסביר ל-Techtime שהתוכנית תאיץ את התפוקה של הכלכלה האמריקאית ותדחוף תחומים רבים כמו רכב חשמלי, קלינטק, סייבר ותשתיות פס-רחב. "תעודת הסל שלנו כוללת חברות שלהערכתנו עשויות להרוויח מכך, כמו חברות בנייה, חומרי גלם, לוגיסטיקה, וגם חברות טכנולוגיה בתחום הקלינטק, הסייבר, מרכזי נתונים וכדומה. אומנם החוק מדגיש יצירת מקומות עבודה בארה"ב, אבל יש מקום להשתלבות של חברות טכנולוגיה ישראליות באמצעות שיתופי פעולה בתחומים כמו סייבר וקלינטק".

חברות האוטוטק הישראליות כבר מזהות את הפוטנציאל

הסעיף התקציבי הגדול ביותר בחוק, כ-260 מיליארד דולר, מוקדש לשדרוג תשתיות התחבורה. רובו מיועד לשיקום גשרים, סלילת כבישים ופיתוח רשת הרכבות והתחבורה הציבורית. אולם מטרת התוכנית היא גם להכשיר את התשתיות לעידן התחבורה החכמה ולהפחתת זיהום אוויר באמצעות תחבורה ירוקה. כך למשל, 7 מיליארד דולר יוקצו לפריסת תחנות טעינה חשמלית לכלי-רכב חשמליים ועוד כ-7 מיליארד דולר לאוטובוסים נקיים.

התוכנית גם כוללת מימון פרוייקטי עיר חכמה, כלי-רכב מקושרים ותשתיות דרך מבוססות חיישנים. מסוג הדברים שמעניינים למשל את חברת נו-טראפיק (NoTraffic), אשר פיתחה פלטפורמה חכמה המותקנת על-גבי רמזורים בצמתים מרכזיים, ומנהלת אותם על סמך ניטור תנועת כלי הרכב והולכי הרגל בזמן אמת. המערכת של החברה הותקנה במספר ערים בקליפורניה ואריזונה, והיא משתפת פעולה עם רשויות עירוניות וחברות אמריקאיות.

מנכ"ל החברה ואחד ממייסדיה, טל קרייזלר, סיפר ל-Techtime שהתוכנית כבר נותנת את אותותיה. "השוק רותח. חברות רבות מבינות שכספי עתק עומדים להיות מוזרמים למיזמי ענק. ניתן לראות עדות להיערכות הזו בהאצה של גיוס עובדים. ניתן גם לראות הרבה חברות שאינן בהכרח מגיעות מעולם התשתיות המסורתי, ונכנסות אליו כעת בגלל הפוטנציאל שהן מזהות. התכנית מהווה הזדמנות ייחודית לשדרוג מערך התשתיות בארצות הברית, תוך כדי שילוב טכנולוגיות בפריסה רחבה. הפתרון שלנו משתלב היטב עם יעדי התכנית ואנחנו כבר היום נערכים הן מבחינת הגדלת כוח האדם והן מבחינת שיתופי פעולה אסטרטגיים כדי להשתלב בפרויקטים באופן משמעותי."

חברת נקסאר (Nexar) הישראלית שפיתחה מצלמת רכב חכמה אשר אוספת מידע על הדרך תוך כדי נסיעה, ומספקת לנהג ולגופים אחרים תובנות ושירותים כמו מפות דינמיות, שחזור תאונות דרכים ועוד, בוחנת לעומק את חוק התשתיות. לפני מספר שבועות היא הכריזה שהיא פותחת בחינם למשך שלושה חודשים את שירות CityStream למשרדי ממשלה, עיריות ומחלקות תחבורה בארצות הברית. השירות ממפה בזמן אמת את כל אזורי הבנייה ברחבי העיר.

פרוייקטי בנייה גדולים מייצרים קושי בניהול התחבורה

חוק התשתיות הציב יעד לתיקון כ-40 אלף קילומטר של כבישים וכ-10,000 גשרים, והדבר צפוי להביא לריבוי אזורי בנייה ולייצר עומסי תנועה וגם סיכונים בטיחותיים. בחברה מסבירים שבניגוד לשירותי מיפוי אחרים, הטכנולוגיה שלה מצליחה לסווג אתרי בנייה על ידי זיהוי אלמנטים אופייניים כמו למשל מחסומי דרך. מייסד שותף ומנכ"ל החברה, ערן שיר, הסביר ל-Techtime כי אתרי הבנייה משפיעים מאוד על התחבורה והפקקים. "העיריות מתקשות לעקוב אחר כל אזורי הבנייה ברחבי העיר. הבעיה הזאת תתגבר עם אישור החוק אשר ייצר עבודות תשתית בכל רחבי ארצות הברית. הטכנולוגיה שלנו מאפשרת לעיריות 'לראות' מה קורה בכבישים, ולהבטיח את בטיחות העובדים והנהגים ולהקצות נתיבי תנועה".

קוקאם של סולאר-אדג' תספק לטהיטי מערכת אחסון חשמל מבוססת סוללות

[בתמונה: מערכת אחסון החשמל של קוקאם]

יצרנית סוללות הליתיום הקוריאנית קוקאם (Kokam), שבבעלות חברת סולאר-אדג', חתמה על הסכם עם חברת החשמל של טהיטי Electricité de Tahiti, שבבעלות ענקית התשתיות הצרפתית Engie, לאספקה של
מערכת אגירת חשמל מבוססת סוללות (BESS), בהספק של 15 מגה-וואט, שתשמש לאגירת חשמל המופק מאנרגיות מתחדשות.

המערכת כוללת מנגנון מיוחד בשם Statcom, אשר מבצע איזון רציף בין צריכת החשמל להפקת החשמל ומונע חוסר איזון שעלול להוביל לחריגות במתח של רשת החשמל. מערכת האחסון צפויה להחליף את גנרטור הדיזל המסתובב של חברת החשמל ולאפשר שימוש גדול יותר בחשמל המופק מאנרגיות מתחדשות. כיום, כ-37% מתצרוכת החשמל של טהיטי מקורה באנרגיות מתחדשות, ובעיקר תחנות כוח הידראוליות ופאנלים סולאריים.

קוקאם, אשר נוסדה ב-1981, מייצרת סוללות ליתיום-יון בעלות ביצועים גבוהים ופתרונות אחסון אנרגיה למגוון תעשיות, ובהן מערכות אחסון אנרגיה (ESS), מערכות אל-פסק, מכונית חשמליות, ולתעשיות התעופה והספנות. סולאר-אדג' רכשה את קוקאם בסוף 2018 תמורת כ-105 מיליון דולר, וזאת כחלק מההתרחבות האסטרטגית שלה לתחומים מחוץ לתעשיית האנרגיה הסולארית כמו מערכות אל-פסק (UPS) ומערכות הנעה למכוניות חשמליות.

סולאר-אדג' אף מחלקת כיום את דוחותיה הכספיים להכנסות מהתחום הסולארי והכנסות מהתחום הלא-סולארי. ברבעון השני של 2021 הכנסותיה של סולאר-אדג' מהתחום הלא-סולארי הסתכמו ב-48.5 מיליון דולר, כ-10% מכלל הכנסות החברה. בימים אלה מקימה סולאר-אדג' מפעל לייצור סוללות ליתיום נוסף בקוריאה, שייקרא "סלע 2", על שם גיא סלע, אחד ממייסדיה ומנהלה לאורך השנים, שהלך לעולמו ב-2019.

חידת ננו-דיימנשן: 811 אלף דולר מכירות, וקופה של 1.4 מיליארד דולר

הדו"ח הרבעוני שפרסמה אתמול (ד') חברת ננו-דיימנשן (Nano-Dimension) חידד פעם נוספת את הפער הנוכחי בין הציפיות הגבוהות שתלו משקיעים רבים בחברה לבין התוצאות הכספיות בפועל, לפחות לעת עתה. הכנסות החברה ברבעון השני הסתכמו ב-811 אלף דולר בלבד (1.2 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2021) והפסד נקי של 19.6 מיליון דולר. בקופת המזומנים של החברה, לעומת זאת, יש כ-1.4 מיליארד דולר שהצטברו בעקבות סדרה של גיוסי הון שבוצעו בשנה האחרונה. למעשה, יתרת המזומנים שווה כיום לשווי השוק של החברה בנסד"ק, לאחר שמנייתה קרסה ב-66% מאז השיא בפברואר 2021.

ייתכן שזו הסיבה לכך שמנכ"ל החברה יואב שטרן, צירף לדו"ח הרבעוני מכתב למשקיעים שבו הוא מנסה לחזק את אמונם בעתיד החברה לטווח הארוך: "ננו-דיימנשן היא השקעה מסוג אחר מבחינת היכולת להבין את פריצות הדרך ומסלול ההתקדמות של החברה ברמה החודשית והרבעונית. התוצאות שלנו עדיין מזעריות מכדי להסיק מסקנות מוחלטות. סוחרים ומשקיעים לטווח קצר ייתכן שחשים אכזבה לנוכח העובדה כי ההוצאות לא מחלחלות לשורה התחתונה. ה'הוצאות' שלנו, שמוגדרות ככה רק מטעמים חשבונאיים, הן ההשקעה הגדולה ביותר שלנו", כתב.

רחוקה מאוד מתחזיות האנליסטים

חברת ננו-דיימנשן פיתחה מדפסת תלת-מימד המשמשת לבנייה מהירה של אבות טיפוס רב-שכבתיים של מעגלים אלקטרוניים מודפסים (PCB). המדפסת מאפשרת לחברות אלקטרוניקה לפתח אבות-טיפוס באופן מהיר בתוך החברה (in-house), ולא להוציא את הפרויקט החוצה ליצרן חיצוני. היא החלה למכור את המדפסות בסוף 2016 ואף חתמה על שורה של הסכמי הפצה בארצות הברית, אירופה ואסיה, כולל אישור לעבוד מול חברות ביטחוניות בארה"ב. למרות כל זאת היא לא הצליחה לייצר צמיחה עקבית במכירות ומעבר לריווחיות.

הפער בין הציפיות הגבוהות בתחילת דרכה בשוק לבין התוצאות הכספיות מתחדד כאשר חוזרים אחורה לאנליזה שפרסמה חברת ייעוץ ההשקעות אדיסון בספטמבר 2016, עם ההשקה המסחרית של המדפסת DragonFly. חברת הייעוץ העריכה אז שהכנסות ננו-דיימנשן יגיעו להיקף של 35 מיליון דולר עם רווח של 14 מיליון דולר כבר ב-2018. בפועל הסתכמו הכנסותיה באותה שנה ב-5.1 מיליון דולר בלבד, עם הפסד נקי של 15.4 מיליון דולר.

ואז הגיעה קתי… תעודות הסל שהזניקו את מניית ננו-דיימנשן

ב-2020 ניסתה החברה לעבור למודל עסקי של מכירה ישירה מול לקוחות, אך אז הגיע משבר הקורונה והנחית מהלומה על פעילות החברה. למרות שהמגיפה המחישה את הצורך בדיגיטליזציה ושליטה בשרשרת האספקה והזניקה קדימה חברות טכנולוגיה רבות, ננו-דיימנשן לא הצליחה למנף את המשבר. להיפך. הכנסותיה ב-2020 הצטמקו ל-3.4 מיליון דולר וההפסד הנקי האמיר ל-48.5 מיליון דולר. אלא שמי שעקב אחר תנועת המנייה בנסד"ק היה יכול לטעות ולחשוב שמדובר בחברה צומחת. המנייה בנסד"ק טיפסה לאורך 2020 והגיעה בפברואר 2021 לשיא שהעניק לחברה שווי שוק של 3.5 מיליארד דולר.

מי שהובילה את הנהירה של משקיעי ה-growth בננו-דיימנשן היתה קתי ווד, מייסדת ומנהלת תעודות הסל ARK שקנתה לעצמה מעמד של גורו של הסינרגיה בין חברות טכנולוגיה לשוק ההון. ווד העמיסה במהלך 2020 ו-2021 מיליוני מניות של ננו-דיימנשן בשתיים מתעודות הסל שהיא מנהלת, ARKW ו-ARKQ. נכון לסוף חודש יולי, ARKQ מחזיקה ב-7.6 מיליון מניות של ננו-דיימנשן ואת האחזקה של ARKQ בננו-דיימנשן הגדילה קתי בעוד 2 מיליון מניות. במהלך ממולח מאוד, ניצלה ננו-דיימנשן את האינפלציה במחיר המניה כדי לגייס לא פחות מ-1.5 מיליארד דולר במספר סבבים של הקצאת מניות, ומתוך הסכום הזה היא מייעדת להקדיש כ-750 מיליון דולר לביצוע רכישות.

מהפיכת הדפוס הדיגיטלי של תעשיית האלקטרוניקה

הטכנולוגיה של ננו-דיימנשן מעוררת התפעלות אצל כל מי שפוגש בה. כבר בתחילת דרכה היה ברור מדובר בטכנולוגיה פורצת-דרך ובפתרון יחיד מסוגו בתעשיית האלקטרוניקה, ונדמה שכאן טמון הקושי, מאחר שהמדפסת שפיתחה כרוכה בשינוי של הרגלים בתעשייה. ואמנם, לקוחותיה עד כה הם עדיין ממעגל המאמצים הראשונים (early adapters): אוניברסיטאות המתנסות בה במסגרת מחקרית, חברות ביטחוניות שהמדפסת של ננו-דיימנשן מאפשרת להן להגן על הקניין הרוחני בתוך הבית, וחברות ייצור מתקדם. תעשיית האלקטרוניקה הרחבה טרם אימצה את הפתרון באופן מסיבי.

כעת מנכ"ל החברה, שמונה לתפקידו בסוף 2019 לאחר שדירקטוריון החברה הזיז הצידה את מייסד החברה והמנכ"ל הקודם עמית דרור, מנסה לקדם חזון עוד יותר שאפתני, שמתיימר לא רק לשנות את האופן שבו חברות אלקטרוניקה מייצרות אבות-טיפוס – אלא לחולל בתעשיית האלקטרוניקה מהפיכה השקולה למהפיכת הדפוס הדיגיטלי של שנות התשעים.

את החזון הזה שטח לראשונה שטרן בחודש אפריל לאחר שננו-דיימנשן הכריזה על רכישת חברת הבינה המלאכותית הישראלית דיפ קיוב (DeepCube). הוא הסביר את מטרת הרכישה בניסיון להציע לתעשיית ייצור המעגלים המודפסים מודל חדש של "מפעל ייצור דיגיטלי מבוזר", שבו כל מדפסת תלת-מימד היא למעשה אביזר-קצה בתוך רשת של אביזרי-קצה שמתקשרים ביניהם, ומנוהלים על ידי "מוח רובוטי" שעושה שימוש בלמידת-עומק כדי לייעל את כל חלקי השרשרת ולהגדיל את התשואה של התעשייה.

שטרן ממשיך לקדם את הרעיון, ובמכתב אתמול למשקיעים כתב: "הרשת של ננו-דיימנשן תשנה את האופן שבו מנהלים כיום מלאי חומרים, למלאי דיגיטלי מבוסס ענן שהמדפסות בקצה יאפשרו להדפיס מוצרים כשצריך אותם והיכן שצריך אותם, ממש כפי שמדפיסים מסמך מקובץ PDF". האם חברה קטנה אחת יכולה להוביל מהפיכת עומק בתעשייה כה גדולה? שטרן מאמין שכן, ומבקש מהמשקיעים סבלנות. "להנהגת ננו-דיימנשן יש את היכולת לחשוב, לתכנן ולבצע ביעילות תוכניות עסקיות לטווח הארוך, לטובת המשקיעים והלקוחות שלנו. אנחנו עושים זאת על ידי הימנעות מנפילה למלכודת של בזבוז אנרגיה וזמן על השגת יעדים פיננסיים קצרי טווח. אנחנו פועלים כדי לממש את מטרת ההשקעה שלנו בטווח הארוך, גם אם זה ייקח יותר מכמה רבעונים".

שרון גולדברג מונה למנכ"ל מיטרוניקס

יצרנית הרובוטים לניקוי בריכות מיטרוניקס (Maytronics) הודיעה הבוקר (ד') על מינויו של שרון גולדברג למנכ"ל החברה. בכך מאמץ הדירקטוריון את המלצת ועדת האיתור שהוקמה לאחר שבחודש מאי הודיע המנכ"ל הנוכחי, אייל טרייבר, על כוונתו לפרוש מתפקידו בסוף השנה לאחר 6 שנים בתפקיד.

שרון גולדברג

גולדברג, שמכהן כיום כסמנכ"ל הכנסות (Chief of Revenu), צפוי להיכנס לתפקידו החדש בתחילת חודש נובמבר. גולדברג הצטרף למיטרוניקס ב-2015 בתפקיד סמנכ"ל שיווק ומכירות של החברה. גולדברג משמש כיום גם כדירקטור בחברות-הבנות של מיטרוניקס בארצות הברית, צרפת ואוסטרליה, והיכרותו עם הפעילות העסקית הגלובלית של החברה, שתקל על כניסתו לתפקיד, היתה אחת הסיבות העיקריות להחלטת ועדת האיתור להמליץ עליו, כך לפי ההודעה. בצבא הוא שירת בתפקידי פיקוד במערך טייסות הכטב"מים של צה"ל ויש לו תואר בהנדסת אווירונוטיקה מהטכניון.

הכנסותיה של מיטרוניקס ב-2020 הסתכמו ב-911 מיליון שקל, לעומת 694 מיליון שקל ב-2019. החברה מעריכה כי היא מחזיקה בנתח של כ-50% משוק הבריכות הפרטיות וכ-37% משוק הבריכות הציבוריות. החברה מעריכה שבעולם יש כיום 24.8 מיליון בריכות, ורק 6.4 מיליון מהן מנוקות באמצעות רובוטים. מדובר בשוק במגמת צמיחה ארוכת טווח: רוב הבריכות אינן מטופלות באמצעות רובוטים, ומכיוון שיש להם יתרונות ברורים על-פני שיטות אחרות, החברה מעריכה שהשוק יצמח בשנים הקרובות בקצב של 8%-12% בשנה.

בנובמבר 2019 החברה החליטה להרחיב את קיבולת הייצור של המפעל באיזור התעשייה דלתון שליד קיבוץ ברעם, ולבצע בו השקעה בהיקף כולל של כ-22 מיליון שקל, כדי לתת מענה לגידול המואץ בפעילות החברה. כיום החברה מפעילה שני מפעלי ייצור, המפעל בדלתון והמפעל בקיבוץ יזרעאל, המספקים לה קיבולת ייצור של 600,000 רובוטים בשנה. עם השלמת הרחבת תשתית הייצור החברה תוכל לייצר מיליון רובוטים בשנה.

חברת החשמל של מקסיקו רכשה 37 מערכות גיבוי של ג'נסל

חברת ג'נסל (GenCell) הודיעה היום לבורסה כי חברת החשמל הלאומית של מקסיקו (CFE) הזמינה מהחברה 37 מערכות גיבוי נוספות מתוצרתה, המיועדות להתקנה בתחנות ההשנאה של חברת החשמל. העלות הכוללת של הרכישה היא כ-5.3 מיליון דולר. ההזמנה התבצעה לאחר שחברת החשמל המקסיקנית סיימה להתקין ולבדוק 37 מערכות גיבוי של גנ'סל שרכשה לפני כשנה. בעקבות ההודעה עלתה היום מניית החברה בבורסה של תל אביב ביותר מ-4%.

חברת החשמל המקסיקנית רכשה מערכות גיבוי מדגם מערכת ה-G5rx. מדובר במערכת אל-פסק, המבוססת על תאי דלק מימן, בהספק של 5 קילו-וואט, למתקני תשתית קריטיים ומערכות חירום, על מנת להבטיח את המשך אספקת החשמל הרציפה גם במקרים של הפסקות ושיבושי חשמל. המערכת מצויה בתוך כלוב מגן המבטיח את תפקודה גם במקרים של רעידות אדמה. המערכת קיבלה בארצות הברית אסמכת עמידות בפני רעידות אדמה (IEEE 693), מה שיאפשר את שיווקה למתקנים באזורים המועדים לרעידות אדמה. 

תא דלק הינה שיטה חלופית לייצור חשמל באמצעות ריאקציה כימית בין מימן לחמצן, הגורמת ליצירה של זרם חשמלי ופליטה של אנרגיית חום. שיטה זו נחשבת לנקייה מאחר שתוצר הלוואי היחיד בתהליך הינו מים, ללא פליטה של גזים מזהמים. ג'נסל הצליחה להוזיל באופן משמעותי את עלויות ייצור החשמל באמצעות פיתוח טכנולוגיית תאי דלק המאפשרת לעשות שימוש במימן ברמה תעשייתית, שהינו זול יותר, וללא שימוש במתכות יקרות כמו פלטיניום כקטליזאטור.

אקסס של פריורטק מקימה מפעל בסין ברבע מיליארד דולר

חברת פריורטק עדכנה היום (ג') בדיווח לבורסה בתל-אביב כי יצרנית המצעים הסינית-ישראלית Access ZhuHai, שנמצאת בשליטת פריורטק (40%) מתכננת להקים מפעל ייצור נוסף, שלישי במספר, בסין, וזאת כדי לתת מענה לעלייה המשמעותית בביקושים שחווה היצרנית הסינית בשנה האחרונה, בייחוד לרכיבי RF עבור יישומי 4G, 5G ו-6G. הכנסותיה של אקסס ברבעון השני הסתכמו ב-54 מיליון דולר, צמיחה של 70% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2020.

המפעל החדש (Fab C) יוקם בקרבת המפעל הראשון בעיר זואהיי, כאשר להערכת החברה המפעל יחל לייצר רכיבים כבר בשנה הבאה. המפעל יגדיל את כושר ה ייצור השנתי של אקסס ה בכ-150 מיליון דולר. בהקמת המפעל יושקעו בשלב ראשון כ-240 מיליון דולר, סכום אשר ימומן בהון עצמי, הלוואות ומענקים. ההון העצמי שיידרש מבעלי המניות של אקסס, ובהם פריורטק שכאמור מחזיקה ב-40% מהמניות, יעמוד על כ-70 מיליון דולר בשנת 2021 וכ-62 מיליון דולר נוספים בשנת 2022.

אקסס עוסקת בפיתוח וייצור מצעים עבור שבבים (Semiconductors), על בסיס טכנולוגיית מצעים שפותחה בישראל על ידי חברת אמיטק שהוקמה בשנת 2000 על ידי פריורטק ונמצאת בבעלותה. בשנת 2008 הקימה פריורטק, באמצעות אמיטק ובשותפות קרנות השקעה מסין ומדרום קוריאה, את חברת אקסס בסין וזאת במטרה לספק ללקוחות בשוק הסיני את שירותי הייצור המבוססים על הטכנולוגיה של אמיטק.

כאמור, יצרנית המצעים מדווחת על גידול משמעותי בהזמנות, להערכתה נובע מהצמיחה הכלל-עולמית של תעשיית הסמיקונדקטור, ובפרט בסין, שמשקיעה משאבי עתק בביסוס תעשיית ייצור שבבים מקומית והלקוחות המקומיים מעדיפים לבצע רכש רכיבים מיצרנים מקומיים. בפריוטק הוסיפו כי לאור ההתעניינות הרבה מהמגזר הפרטי ובשל לוח הזמנים הצפוף, הוחלט להשהות בשלב זה את תהליך הנפקתה של אקסס בבורסה של סין, ולגייס את ההון הדרוש ממשקיעים פרטיים.

חברת הרובוטיקה הרפואית Memic בדרך לנסד"ק בשווי של מיליארד דולר

חברת המכשור הרפואי הישראלית Memic בדרך לנסד"ק באמצעות מיזוג עם חברת SPAC. החברה, שהוקמה בשנת 2013 ופועלת ממרכז הפיתוח שלה באור יהודה, התקשרה בהסכם מיזוג עם חברת ה-SPAC האמריקאית MedTech Acquisition Corporation (‘MTAC’), אשר הונפקה בדצמבר אשתקד, גייסה כ-250 מיליון דולר כדי למזג לתוכה טכנולוגיות רפואיות, וכעת מממשת את ייעודה בהסכם עם ממיק.

כנהוג בעסקאות מסוג זה, לקראת השלמת העסקה צפויה ממיק לבצע הנפקה פרטית (PIPE) בהיקף של 75 מיליון דולר מגופי השקעה ובהם Wellington Management, Pura Vida Investments, Bridger Healthcare, קבוצת Kraft, פרגרין ונצ'רס הישראלית, קרן ההון סיכוןHighSage  וכן חברי דירקטוריון ה-SPAC.

כלומר, לאחר השלמת העסקה, לחברה הממוזגת תהיה יתרת מזומנים משוערת בשווי של 360 מיליון דולר, שיכללו את ההון שגייס ה-SPAC כשהונפק (250 מיליון דולר כאמור), 75 מיליון דולר שתגייס ממיק במסגרת ההנפקה הפרטית ועוד כ-63 מיליון דולר מקופת המזומנים של ממיק. שווי השוק הראשוני של החברה הממוזגת בבורסה יעמוד על מיליארד דולר. הצדדים מעריכים כי העסקה תיסגר במהלך הרבעון הרביעי של השנה.

רובוט כירורגי דמוי זרוע אנושית

ממיק, שפעלה בתחילת דרכה באוניברסיטת אריאל ותחת חממת אינסנטיב שבבעלות קרן הון סיכון פרגרין, מפתחת פלטפורמה רובוטית שמטרתה לבצע ניתוחים זעיר-פולשניים. מוצר הדגל של החברה, ה-Hominis (צורת אדם בלטינית), הוא רובוט ניתוחי דמוי זרוע אנושית שיש לו יכולת תמרון פורצת דרך המאפשרת לבצע ניתוחים הנחשבים כיום לבלתי אפשריים בטכנולוגיות אחרות. הרובוט של החברה כולל מפרקי כתף, מרפק, מפרקי כף יד וכך הוא יכול לאפשר למנתח להיכנס לתוך חלל הניתוח בצורה פשוטה ויעילה. כמו כן, יכולת התמרון של הרובוט מאפשרת לבצע ניתוחים דרך נקבים טבעיים ללא הותרת צלקות.

בפברואר השנה רשמה החברה אבן דרך משמעותית – שאפשרה לה לגייס הון משמעותי לפני העסקה וכן לחבור ל-SPAC – כאשר קיבלה את אישור ה-FDA לשימוש ברובוט עבור התוויה נרחבת ברפואת נשים: ניתוחים בחלל הבטן דרך הנרתיק, שמקטינים את הכאבים והסיכון לזיהומים ומאפשרים החלמה מהירה מהרגיל ללא הותרת צלקות. ה-Hominis הוא הרובוט הראשון והיחיד מסוגו בעולם שיש לו אישור FDA. ממיק הגישה בקשות לקבלת אישור CE במספר מדינות באירופה.

ביצוע ניתוחים בגישה נרתיקית היה אפשרי עד כה רק בקרב 16% מהמקרים. באמצעות הפלטפורמה הרובוטית של ממיק תונגש עתה יכולת זו למרבית מאוכלוסיית הנשים עבור ניתוחים גניקולוגיים שונים. פוטנציאל השוק, בשוק האמריקאי לבדו, הוא די גדול: בארצות הברית מתבצעים מדי שנה קרוב למיליון ניתוחים גניקולוגיים, ובעולם כולו מתבצעים מעל 4 מיליון ניתוחים כאלו והקצב שלהם עולה. כשליש מהנשים בארצות הברית נאלצות לעבור ניתוח גניקולוגי כלשהו לפני שהגיעו לגיל 60. רוב הניתוחים (90%) קשורים לגידולים שפירים, דימום תוך רחמי לא תקין, צניחת אגן ועוד.

ממיק מעסיקה כ-110 עובדים, 80 מתוכם בישראל, במרכז הפיתוח הראשי באור יהודה. כמו כן, יש לחברה מרכז הנדסה בעכו שמתמקד בייצור הרובוטים. כהכנה לכניסה לשוק האמריקאי, הקימה החברה חברת-בת אמריקאית בבעלותה המלאה בעיר פורט לאודרדייל שבפלורידה. המודל העסקי של ממיק מבוסס על מכירת הרובוט למוסד הרפואי, כולל ערכת עזרים ניתוחיים מתכלים וחוזה שירות ותמיכה שנתי. החברה גייסה מאז הקמתה כ-116 מיליון דולר.

נקסאר תצייד אלפי לימוזינות בניו-יורק במצלמות רכב

חברת נקסאר (Nexar) התל-אביבית חתמה על שותפות עם ארגון Blcak Car Fund מניו-יורק, המאגד נהגי לימוזינות ורכבי יוקרה בניו-יורק ומספק להם סל של שירותים סוציאליים. במסגרת שיתוף הפעולה, BCF תתקין את מלמות הרכב החכמות של נקסאר (Dash Cam) באלפי כלי-רכב, וזאת במטרה לספק להם הגנה משפטית וביטוחית במקרה של תאונה או תקיפה אלימה כנגד הנהג. במקרה של תאונה, המצלמה של נקסאר תשלח ל-BFC תוך דקות שחזור של התאונה, המתבסס על תצלומי המצלמה ומידע מחיישני הרכב והמפות.

BFC הינו ארגון ללא מטרות רווח אשר הוקם בשנת 2000 על ידי מדינת ניו יורק במטרה לספק ביטוח תאונות אישיות ואובדן כושר עבודה לנהגים עצמאיים, שאינם מבוטחים על ידי מעסיק כלשהו. הבעיה הזו מתחדדת כיום עם שירותי הסעה כמו אובר וליפט, שאינם נחשבים למעסיק הישיר של הנהג. ב-BCF הסבירו כי תיעוד מצולם של התאונה או מקרה התקיפה יכול להוות ראיה מכרעת מול חברת הביטוח או רשויות החוק, ומביאים את סיפורם של שני נהגים, האחד היה מעורב בתאונת דרכים והשני נפל קורבן למעשה שוד, שהודות להימצאות של המצלמה של נקסאר ברכבם הצליחו לזכות לפיצוי הולם.

נקסאר פיתחה מצלמות רכב מצויידות ב-GPS ומקושרות אל הסמארטפון באמצעות אפליקציה ייעודית של החברה, אשר מאפשרת להקליט את התמונות ולספק תובנות למשתמשי הדרך. האפליקציה מאפשרת לנצל את החיישנים ויכולות העיבוד של מכשירי הסמארטפון כדי לספק התראות בטיחותיות לנהג כמו סטייה מנתיב הנסיעה או סכנת התנגשות. בנוסף, האפליקציה משדרת את המידע לענן, ובאמצעותו החברה מפעילה רשת תקשורת בין כלי-רכב (V2V), המספקת התראות לנהגים אחרים המצויים בסביבת הרכב ומזהירה אותם בפני סכנות הנמצאות מחוץ לטווח הראייה שלהם.

השנה השיקה החברה שירות המשחזר תאונות דרכים, ועל-ידי כך מקצר ומייעל את תהליך ההתחשבנות של חברות ביטוח. הפתרון מאפשר לאסוף את המידע מהמצלמה ומהחיישנים, לשלב אותו במפות דרך מדוייקות, ולשחזר את התפתחות התאונה רגע אחר רגע, כולל תיעוד ההתנהגות של כל אחת מהמכוניות ורגעי הפגיעה שלהן. החברה החלה לספק את השירות עבור מאות אלפי הלקוחות של חברת הביטוח היפנית Mitsui Sumitomo Insurance, אשר רכביהם מפעילים מצלמות דרכים במהלך הנסיעה.

רובוטיקן הדגימה בפני משרד ההגנה האמריקאי רחפן הלוכד רחפנים באוויר

חברת רובוטיקן (Robitican) מעומר, המפתחת רחפנים אוטונומיים למשימות ייעודיות, הודיעה כי ביצעה הדגמה מוצלחת של יכולותיו של הרחפן האוטונומי Goshawk של החברה, המיועד ללכוד באוויר רחפנים עוינים באמצעות רשת מיוחדת. ההדגמה בוצעה בפני מחלקת IWTSD (Irregular Warfare Technical Support Directorate) של משרד ההגנה, אשר תפקידה לבחון טכנולוגיות ואמצעים להתמודדות מול איומים משתנים.

במסגרת הפיילוט נבחנה היכולת של רחפן ללכוד באוויר רחפנים עוינים שחדרו לתוך אזור אסור בטיסה. לאחר זיהוי המטרה על ידי מערכות המכ"ם של המרחב, הרחפן של רובוטיקן מבצע את משימתו באופן אוטונומי לחלוטין, מההמראה ועד הנחיתה. בפיילוט נבחנו גם תרחישים מורכבים כמו מרדף אחר רחפן עוין ועימות חזיתי. מרובוטיקן נמסר כי ה-Goshawk עמד בהצלחה בכל המשימות והצליח ללכוד את הרחפן העוינים ולפנות אותם בשלמותם לאזור בטוח, ללא נזק אגבי.

ה-Goshawk הוא רחפן אוטונומי אשר מסוגל ללכוד רחפנים עוינים באוויר באמצעות רשת מיוחדת. ה-Goshawk מתממשק למערכות ההגנה האוויריות וממריא אוטומטית למשימה מתוך "קן" קרקעי שכולל שני לוכדי רחפנים. בניגוד לאמצעים אחרים, כמו יירוט בנשק חם או שיבוש אות ה-GPS, ה-Goshawk מנטרל את הרחפן בשלמותו ומבלי להפילו. לאחר שהוא לוכד את הרחפן העוין ברשתו הוא מפנה אותו לאזור בטוח, מה שמונע נזק אגבי שעשוי להיגרם מנפילת הרחפן וגם מאפשר לבחון ולחקור את רחפן האויב. לדברי החברה, ה-Goshawk ביצע עד כה כ-680 יירוטים אוויריים מתועדים של רחפנים באוויר. 

לאור השימוש הגובר ברחפנים על ידי גורמים עויינים, כפי שקרה אך לפני שבועות אחדים בתקיפת הרחפן האיראני על ספינת סוחר במפרץ עומן, משרד ההגנה ההאמריקאי הציב את ההתמודדות מול איום הרחפנים גבוה בסדר העדיפויות, והוא מגבש תוכנית הגנה כוללת מפני רחפנים וכטב"מים קטנים (C-sUAS), המתבססת על שימוש בטכנולוגיות שונות לגילוי ויירוט רחפנים בתרחישים שונים. בחודש ינואר פרסם המשרד אסטרטגיה סדורה שמתווה את המטרות ואופני הפעולה עבור פיתוח, רכש והטמעה של אמצעים שונים להגנה מפני רחפנים. ההערכה היא שהתקציבים שיופנו בשנים הקרובות להתמודדות עם האיום יילכו ויגדלו. בעבר דווח כי במסגרת מאמציו בוחן משרד ההגנה האמריקאי גם מספר טכנולוגיות ישראליות.

אקטליס חצתה את מחסום הגיגה-ביט בקווי טלפון

בתמונה למעלה: מערכת תמסורת של חברת אקטליס

חברת אקטליס (Actelis) השיגה ציון דרך נוסף בהתפתחות של טכנולוגיית התמסורת שלה. החברה פיתחה פתרון לרשתות תקשורת המאפשר להרחיב משמעותית את קיבולת העברת הנתונים של תשתיות טלפון מסורתיות, וזאת באמצעות נטרול ההפרעות האלקטרומגנטיות והרעש ההדדי (cross talk) המתרחשים בין כבלי נחושת מלופפים יחדיו בקווי הטלפון. כעת, הכריזה אקטליס כי הדור החדש של הפתרון שלה מאפשר להעביר נתונים בקצב של גיגה-ביט לשנייה על-גבי כבלי נחושת פשוטים של קווי הטלפון.

בכך, הטכנולוגיה של החברה למעשה מצליחה "לשדרג" את יכולת העברת הנתונים של קווי טלפון לרמה של סיבים אופטיים, ומציעה חלופה אטרקטיבית לאתגרים המורכבים שמולם ניצב עולם הטלקום כיום, כמו היכולת לספק לכל משתמש-קצה בבניין מגורים רוחב-פס גבוה, פריסת תשתיות תקשורת במרחב הציבורי לתחום ה-IoT, ופתרון לרשתות איתרנט פנימיות של ארגונים.

המפתח הוא בניטרול הרעש

אקטליס הוקמה ב-1999 על ידי המנכ"ל טוביה בר-לב, יובל בראון וקמרן אלאיין. החברה גייסה עד היום כ-130 מיליון דולר, בעיקר מקרנות הון-סיכון אמריקאיות ועל כן הנהלת החברה נמצאת בארצות הברית, ואילו מרכז הפיתוח יושב בישראל. אקטליס מפתחת פתרונות תמסורת המאפשרים לשדרג פי כמה מונים את קיבולת הנתונים שניתן להעביר על גבי כבלי נחושת פשוטים. קווי טלפון מורכבים לרוב מכמה עשרות כבלי נחושת המלופפים יחדיו בצורה של צמה.

בשל כך לא ניתן להעביר על-גביהם תקשורת נתונים בקצב גבוה, וזאת מאחר שהאנרגיה הגבוהה של התשדורת מייצרת הפרעות אלקטרומגנטיות הדדיות בין הכבלים, שהופכים את התשדורת לרעש בלתי ניתן לפענוח. כמו כן, בקווי נחושת טיב האות נשחק ככל שהמרחק גדול יותר. בשל המגבלות הללו, קפיצת המדרגה בקצבי האינטרנט בשני העשורים האחרונים התבססה על שינוי מתשתית של DSL לתשתית של סיבים אופטיים.

הפתרונות של אקטליס, המשלבים חומרה ותוכנה ומותקנים בתחנות ממסר (backhaul), מתבססים על אלגוריתמים מיוחדים, טכניקות של הצפנה, דחיסה ותיקון שגיאות ושימוש במגברים ומשכפלי אותות (repeaters), אשר מנטרלים את ההפרעות הללו ועל כן מאפשרים לשדר על-גבי כבלי הנחושת תשדורת חזקה מבלי שאיכות האות תיפגע.

מנכ"ל החברה, טוביה בר-לב, הסביר בשיחה עם Techime כי הטכנולוגיה של החברה מאפשרת להשתמש בתשתית מיושנת ולהתאים אותנו לסטנדרטים של ימינו. "קווי הטלפון, שפרוסים כיום כמעט בכל מקום, הם משאב בלתי מנוצל. הטכנולוגיות הקיימות מתייחסות לכל כבל בנפרד בתוך הצמה, ועל כן מסוגלות להעביר תקשורת בקצב מאוד נמוך כדי להימנע מהפרעות בין כבל לכבל. הטכנולוגיה שלנו מתייחסת לצמה כמכלול, וכאשר אתה יודע מה קורה בכל קו ניתן לבצע ביטול רעשים.  אף אחד לא עשה זאת במספר כה גדול של קווים בו-זמנית. אנחנו מצליחים לנקות את הקו בפקטור של 50 דציבלים, שזה פנומנלי. המערכות שלנו חסינות אפילו יותר מסיבים אופטיים."

נדבך חשוב בפאזל הרשת ההיברידית

כאמור, אקטליס פעילה כבר יותר מעשרים שנה, ובשני העשורים האחרונים הטכנולוגיה שלה התקדמה
ביחד עם התקדמות האינטרנט, מעשרות מגה-ביט בתחילת הדרך, בהמשך מאות מגה-ביט וכיום ג'יגה-ביט.

מנכ"ל אקטליס טוביה בר-לב

לדברי בר-לב, דווקא כיום, למרות הפריסה הנרחבת יותר ויותר של התשתית האופטית, הצורך בטכנולוגיה של החברה רק מתחדד. "תמיד יהיה צורך בעוד רוחב-פס, בטח על רקע משבר הקורונה, ריבוי המכשירים המחוברים בתחום הבית החכם, ועולם ה-IoT. כולם רוצים אינטרנט בכל מקום' לא רק בבית, לא רק בסמרטפון, אלא בכל חיישן וחיישן. סיבים אופטיים לא זמינים בכל מקום, ולא ניתן יהיה, כלכלית, לפרוס סיב לכל משתמש ביתי. בתעשיית הטלקום מבינים זאת, ועל כן הגישה היא יותר היברידית. כאן אנחנו נכנסים לתמונה. הטכנולוגיה שלנו מאפשרת להשתמש בתשתית הטלפון והטלמטריה הקיימת ולהביא תקשורת מהירה בלי העלויות ההנדסיות העצומות של שדרוג תשתיות."

החברה מציעה פתרונות לכמה מקרי-בוחן עיקריים בשוק הטלקום כיום, מאספקת רוחב-פס גבוה לכל דייר ודייר בבניין מגורים, מבלי שיהיה צורך "להתחלק" באותו סיב אופטי, שימוש בתשתית הטלמטריה של רמזורים כדי לשדרג אותם לרמזורים חכמים עבור יישומי תחבורה חכמה, קישוריות לאורך פסי רכבת, והקמת רשתות איתרנט בקמפוסים, בסיסים צבאיים וכדומה. לדברי החברה, יש לה כ-300 לקוחות לערך, והיא מעסיקה כמה עשרות עובדים.

יצרן רכב אמריקאי מאמץ את חיישן אדאסקיי

חברת אדאסקיי (Adasky), שפיתחה חיישן תרמי מתקדם לתעשיית הרכב ויישומים נוספים, דיווחה אתמול על הסכם ייצור המוני בתעשיית הרכב העולמית. במסגרת ההסכם, יצרן רכב אמריקאי מוביל יטמיע את חיישן ה-Viper של החברה בדגם שאמור לעלות על הכביש בשנת 2023. החיישן, ותוכנת החישה המתרגמת את האותות, ישמש במערכת עזר בטיחותית לנהג (ADAS) שתותקן ברכב. ההטמעה הזו תהווה  השלב הראשון בתוכנית פיתוח רב-שנתית משותפת, אשר עשויה להוביל להטמעת החיישן בדגמים נוספים ועבור יישומים נוספים.

חיישן החברה כולל תוכנה ייעודית לאומדן מרחק, על מנת לתמוך ביישומי בלימת חירום אוטומטית (AEB) והתרעה מפני התנגשות חזיתית (FCW). כדי לתמוך בשיתוף הפעולה המסחרי, אדאסקיי תאיץ את פתיחת קו הייצור העצמי שהיא מקימה בסמוך למטה החברה ביקנעם, וכן בכוונתה לפתוח שלוחה בארצות הברית.

רכב אוטונומי, קורונה ועיר חכמה

אדאסקיי פיתחה חיישן מסוג חדש בשם Viper, המתבסס על מצלמה תרמית הקולטת קרינה בטווח האינפרא-אדום רחוק (20THz-300GHz) ואלגוריתמים של ראיית מכונה המאפשר לתרגם את הקרינה ולזהות את האובייקטים מחוץ לרכב. מאחר שהמצלמה התרמית מסוגלת לקלוט שינויים קלים בטמפרטורה (בשיעור של 50 מילי-קלווין), המערכת יודעת להבדיל בין יצורים חיים ובעלי חיים לבין מכוניות ואובייקטים מלאכותיים. להערכת החברה, יכולת הזיהוי של החיישן Viper, שמגיע לטווח של עד 200 מטר, גבוהה יותר בהשוואה לחיישני מכ"ם או LiDAR בתנאים קיצוניים כמו חשיכה, גשם כבד, ערפל ואור שמש מסנוור.

אדאסקיי ביססה על הטכנולוגיה התרמית שלה שלושה קווי מוצרים: חיישן תרמי למערכות ADAS ונהיגה אוטונומית, מערכת מותאמת שפיתחה החברה לניטור אנשים שלוקים בחום גבוה במרחבים הומי-אדם, כחלק מהמאבק בהתפשטות הקורונה, ומערכת תרמית ליישומי עיר חכמה ותקשורת בין כלי-רכב לתשתיות דרך (V2I).

האזינו לשיחה עם מנכ"ל אדאסקיי, יעקב שהרבני, מתוך תוכנית מס' 27 בפודקאסט שלנו:

בירד תגן על מטוס הנוסעים הפופולארי בעולם

חברת בירד אירוסיסטמס (Bird Aerosystems) מהרצליה תתקין עבור לקוח את מערכת ההגנה האקטיבית שלה מפני טילים, AeroShield, על מטוס נוסעים גדול מדגם Airbus 320. במקביל להתקנה, תבצע בירד רישיון של האינטגרציה מול יצרנית משפחת המטוסים, אירבאס הצרפתית. רישיון המערכת מול אירבאס יאפשר לכל לקוח עתידי להתקין את המערכת על סוג זה של מטוס ללא צורך לקבל רישיון פרטני מחודש מאירבאס, דבר שיחסוך זמן רב ועלויות גבוהות.

ה-Airbus 320 הוא אחד ממטוסי הנוסעים הנפוצים ביותר בעולם התעופה המסחרי. המשפחה כוללת מספר דגמים בגדלים שונים ובעלי תפוסה של בין 100-200 נוסעים. המטוס הושק באמצע שנות השמונים ומאז נמכרו כ-9,500 מטוסים ממשפחה זו לכ-330 חברות תעופה שונות, מתוכם כ-9,000 מטוסים עדיין נמצאים בשירות. חברת התעופה האמריקנית American Airlines מחזיקה בצי שלה במספר הגדול ביותר של מטוסי אירבאס 320, כ-450. באוקטובר 2019 עקף האירבאס 320 את הבואינג 737 והפך למטוס הנמכר ביותר בעולם.

שאול מזור, סמנכ"ל השיווק והפיתוח העסקי של חברת בירד, הסביר בשיחה ל-Techtime על המשמעות העסקית של רישיון ההתקנה. "צבירת תהליכי רישוי היא נכס משמעותי עבור החברה. זה לא תהליך הרישוי הראשון שצברנו, אבל זהו רישיון חשוב שכן מדובר המשפחה הפופולרית ביותר של מטוסים בתחום מטוסי נוסעים ותובלה, וגם מאוד פופולרי לטיסות אח"מים. לכן, הרישיון הנוכחי מהווה נכס אסטרטגי שאנו מאמינים שימנף עוד יותר את הצמיחה בשנים הקרובות."

מערכת ההגנה האקטיבית של בירד משמשת לזיהוי ועקיבה של טילי-כתף מונחי חום, ויירוטם באמצעות שבש לייזר או נורים. המערכת מבוססת על מכ"ם דופלר ומכשיר לייזר המשולבים במארז מאוחד. המכ"ם עוקב אחר המטרה, ובאמצעות תופעת דופלר מזהה בוודאות שמדובר בטיל. המנגנון הזה מוודא כי המערכת לא תייצר התראות שווא. 

האזינו לשיחה עם סמנכ"ל השיווק והפיתוח העסקי של בירד, שאול מזור, מתוך תוכנית מס' 4 בפודקאסט שלנו, שעלתה באוקטובר 2019:


‭‮

DHL רכשה 12 מטוסים חשמליים מתוצרת אוויאיישן

ענקית המשלוחים הבינלאומית DHL Express רכשה מחברת אוויאיישן (Eviation) הישראלית כ-12 מטוסי מטען חשמליים. המטוס של אוויאיישן, Alice eCargo, שניתן להטיסו באמצעות טייס יחיד, מסוגל לשנע מטען של 1,250 ק"ג למרחק של כ-810 קילומטר. עבור שעת טיסה נדרשת כחצי שעה של טעינה. מאוויאיישן נמסר כי המטוס מסוגל לטוס בכל התנאים שבהם טסים מטוסי בוכנה רגילים, וכי ה-Alice כולל פחות חלקים נעים ועל כן עלויות התחזוקה שלו נמוכות יותר. החברה צפויה לספק ל-DHL את המטוסים ב-2024. בחודש שעבר הכריזה החברה על השלמת פיתוח הדגם המסחרי של מטוס ה-Alice.

DHL Express הינה חטיבה של חברת החבילות ודברי הדואר הגרמנית Deutsche Post. היא פעילה בכ-220 מדינות ומשנעת כ-1.5 מיליארד חבילות בשנה.  דויטשה פוסט מחזיקה בצי של כ-250 מטוסים מתוצרת איירבאס, ATR ובואינג, במסגרת חטיבת DHL Aviation. מטוסים אלה משרתים את DHL Express.

DHL, וחברת-האם דויטשה פוסט, נקטו בשנים האחרונות מספר יוזמות להפחתת הפליטות של מערך התחבורה העצום שלהן. החברות החלו בשנים האחרונות בתהליך חשמול צי המשאיות שלה והצהירו על יעד של אפס פליטות עד שנת 2050, עם יעדי ביניים לאורך התקופה. נראה שעסקת הרכש עם אוויאיישן היא צעד במימוש החזון הנקי.

מהפכת התעופה החשמלית

חברת אוויאיישן הוקמה ב-2015 על-ידי המנכ"ל עומר בר-יוחאי והיו"ר אביב צידון, עם תוכנית שאפתנית לחולל מהפיכה טכנולוגית ומסחרית בעולם התעופה: בניית מטוס נוסעים חשמלי, המונע על-ידי מערך של אלפי סוללות ליתיום, שיוכל לשנע נוסעים למרחקים של מאות קילומטרים במהירות גבוהה יותר מאלה של המטוסים הפועלים כיום בשוק, ובמחיר נמוך בהרבה.

לפני כשנתיים, בסלון האווירי בפאריז, הציגה אוויאיישן אב-טיפוס ראשון של המטוס, שזכה לשם "אליס". המטוס מיועד להסעה של 9 נוסעים, ועוד כ-2 אנשי צוות, לטווח של עד 1,000 ק"מ בהטענת סוללה יחידה. המטוס מופעל באמצעות 70,000 סוללות ליתיום סטנדרטיות הפזורות בכל הגוף, ומסייעות בשמירת האיזון של המבנה. הקיבולת הכוללת שלהן היא 980 קילוואט שעה, המעניקה מספיק אנרגיה כדי לטוס למרחק של עד 740 ק"מ במהירות של עד כ-400 קמ"ש. המטוס מונע על ידי שני מנועים חשמליים מתוצרת חברת MagniX, שהמנכ"ל שלה, רועי גנצרסקי, הוא גם היו"ר של אוויאיישן.

ב-2019 חשפה אוויאיישן את הלקוח הראשון שלה: חברת Cape Air מארצות הברית, הנחשבת למפעילת שירותי התעופה האזרחית האזורית הגדולה ביותר בעולם. היא התחייבה לרכוש מספר דו-ספרתי של מטוסים. מאז דיווחה החברה על עוד שני לקוחות שהתחייבו לרכוש עוד כ-150 מטוסים. אוויאיישן שייכת כיום לקבוצת קלרמונט (Clermont Group) הסינגפורית, שרכשה את הבעלות על החברה ב-2019. הבעלים של קלרמונט הוא הפילנתרופ המיליארדר ריצ'רד צ'נדלר מניו-זילנד, שאחד מדגליו העיקריים הוא קידום התעופה החשמלית.

סולאר-אדג' בדרך לחצי מיליארד דולר מכירות ברבעון

חברת סולאר-אדג' (SolarEdge) דיווחה אתמול על הכנסות שיא ברבעון השני של 2021: 480 מיליון דולר. מתוכן 431 מיליון דולר בתחום הסולארי ו-49 מיליון דולר בתחומים האחרים. מדובר בעלייה של 18% בהשוואה לרבעון הקודם ועלייה של 45% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2020. בעקבות הדו"ח המצוין, מזנקת מנייתה של סולאר-אדג' במסחר המקדים בנסד"ק ביותר מ-10%.

המכירות באירופה הסתכמו ב-200 מיליון דולר, כ-46.5% מכלל ההכנסות, כשביקושים גבוהים במיוחד נרשמו בהולנד, פולין ואיטליה. גם בארצות הברית, המהווה כ-40% מההכנסות החברה, מדווחת סולאר-אדג' על רבעון שלישי ברציפות של צמיחה במגזר המגורים וגידול רבעוני של 80% במגזר המסחרי. סולאר-אדג' מצפה להמשיך במומנטום החיובי גם ברבעון הבא וצופה הכנסות של 520-540 מיליון דולר ברבעון השלישי. בקליפורניה, שסובלת מריבוי הפסקות חשמל, סיפקו מערכות הגיבוי של סולאר-אדג' בשלושת החודשים האחרונים כ-45 אלף שעות גיבוי לכ-6,500 בתים.

בתחום הביתי, סולאר-אדג' חתמה על הסכם עם יצרנית הסוללות Samsung SDI לאספקת תאי סוללה עבור מערכת האחסון והגיבוי הביתית שלה, Energy Hub, אשר משמשת לניתוב החשמל המופק מהפאנלים הסולאריים לתצרוכת הבית והן לאגירת האנרגיה בסוללת גיבוי המופעלת בעת הפסקות חשמל. המערכת משווקת כיום בארצות הברית, וכעת גם באירופה ובאוסטרליה. במסגרת ההסכם, Samsung SDI תספק לסולאר-אדג' במחצית הראשונה של 2022 תאי סוללה בקיבולת כוללת של גיגה-וואט שעה. החל מהמחצית השנייה של 2022 תאי הסוללה עבור מערכות הגיבוי הביתית של סולאר-אדג' ייוצרו במפעל "סלע 2" שמקימה החברה בימים אלה בדרום-קוריאה בעקבות רכישת יצרנית הסוללות קוקאם (Kokam) לפני כשנתיים.

מדיניות הייצור המבוזר משתלמת בתקופת משבר הרכיבים

כמו בתעשיות רבות אחרות, גם היצרניות הסולאריות מתמודדות בחודשים האחרונים עם מחסור ברכיבים. כך למשל, המתחרה העיקרית של סולאר-אדג' בשוק הממירים האלקטרוניים, חברת Enphase האמריקאית, דיווחה בדו"ח הרבעוני האחרון שלה שפורסם לפני מספר ימים, על מחסור ברכיבים המכביד על הצמיחה. חרף המומנטום העצום בשוק הסולארי, אנפייז דיווחה על ירידה של 4% במספר המערכות שמכרה (אף שהכנסותיה צמחו ב-5%).

בהיבט יש לסולאר-אדג' יתרון משמעותי על פני מתחרותיה, אשר מסייע לה להגדיל את נתח השוק שלה, וזאת מאחר שאמצעי הייצור שלה מבוזרים במקומות שונים בעולם ויש לה מפעלים בישראל, הונגריה, סין וטאיוואן. בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח אמר מנכ"ל סולאר-אדג' צבי לנדא, "האסטרטגיה של ריבוי מקורות ייצור, שהתחלנו ליישם לפני מספר שנים, מאפשרת לנו לעמוד בביקוש הנוכחי, ואנו מאמינים כי גם העתידי".

עם זאת, ההתפרצות העולמית של זן הדלתא מתחילה להשפיע על שרשרת הייצור העולמית. בשיחת הוועידה גילה מנכ"ל סולאר-אדג' שקבלן הייצור של החברה בטאיוואן נאלץ להפחית את תפוקת הייצור שלו בשל סגר שהטילה המדינה בשבועות האחרונים. בעקבות כך הגבירה החברה את התפוקה במפעליה בישראל, הונגריה וסין, אך הדבר הוביל לייקור בעלויות הייצור מאחר שהחברה נאלצה להשתמש יותר במשלוחים אוויריים כדי לעמוד בלוחות הזמנים, ומכיוון שהגדלת היקף הייצור בסין גוררת מכסים גבוהים יותר על מוצרים הנכנסים אל השוק האמריקאי.

מחצית מההזמנות של סרגון – מהדור החמישי

חברת סרגון (Ceragon), המפתחת פתרונות תמסורת אלחוטית לרשתות תקשורת, דיווחה היום על הכנסות של 62.4 מיליון דולר ברבעון השני של השנה, עלייה של 9% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2020 ועלייה מינורית של 0.9% בהשוואה לרבעון הראשון. בחברה מייחסים את העלייה ברמה השנתית לביקוש גבוה מצפון אמריקה על רקע ההיערכות של המפעילות לדור החמישי, וגם להתעוררות המחודשת של שוק הטלקום ההודי, שהוא אחד השווקים האסטרטגיים של סרגון בשנים האחרונות. ההפסד הנקי ברבעון השני הסתכם ב-1.7 מיליון דולר, בהשוואה להפסד של 5.5 מיליון דולר בשנה שעברה.

מבחינת פילוח גיאוגרפי של תמהיל ההכנסות, הודו חוזרת להיות שוק היעד הגדול ביותר של החברה, עם 29% מההכנסות ברבעון השני, כאשר צפון אמריקה היא השוק השני בחשיבותו עם 19% מההכנסות. בחברה צופים הכנסות של 275-295 מיליון דולר בשנת 2021 כולה, ומעריכים כי החברה תחזור להציג רווחיות עוד במחצית השנייה של השנה.

לצד העלייה בביקושים מהודו, מגמה מעודדת נוספת שעולה מהדו"ח של סרגון היא דריסת הרגל בשוק הדור החמישי. לפי החברה, כ-52% מההזמנות שהתקבלו ברבעון השני היו קשורות לפרויקטים של הדור החמישי. שליש מההזמנות מאירופה היו עבור שדרוג תשתיות לדור החמישי. בסך הכול סרגון זכתה עד כה ב-16 זכיות תכנון בתחום הדור החמישי.

החברה צפויה להתחיל בקרוב בשיווק מסחרי של פלטפורמת תקשורת חדשה עבור מערכות התמסורת האלחוטית שהיא מספקת לחברות תקשורת בעולם. הפלטפורמה החדשה, בשם IP-100, במתכונת של מערכת-על-שבב, תחליף את הפלטפורמה הקיימת של החברה, FibeAir IP-50, אשר מאפשרת מעבר מרשתות LTE לרשתות 5G, אולם לא פותחה במיוחד עבורן. הפלטפורמה החדשה תהיה מותאמת לרשתות הדור החמישי אשר ייבנו במתכונת של רשתות פתוחות (Open RAN) והיא בנויה על בסיס שבב SoC מרכזי חדש המיישם טכנולוגיות רדיו-מוגדר תוכנה (Software-defined radio). בחברה מציינים כי השבב החדש יאפשר לה לעבור למודל של מכירת שירותים מנוהלים, מודל שנהיה רווח יותר ויותר בשוק הטלקום.