הממשלה החליטה בישיבתה השבועית אתמול (א') לאשר את השתתפות המדינה בהוצאות הפיתוח והבנייה של הלוויין עמוס 8, שייעשו בישראל. במסגרת ההחלטה נקבע גם תקציב למימון הפרוייקט, אולם לא נמסרו פרטי התקציב. שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס, שבמשרדו פועלת סוכנות החלל הישראלית, אמר לאחר ההחלטה שהיא בעלת משמעות אסטרטגית ארוכת טווח ועונה על צרכים חיוניים של מדינת ישראל. "פיתוח וייצור הלוויין בישראל יאפשרו שמירה על עצמאות בתחום התקשורת הלוויינית. בניית הלוויין בישראל תשמר ידע ומומחיות בתחום החלל, שנרכשו במשך עשרות שנים".

מהלך של הרגע האחרון

ההחלטה מגיעה כמעט ברגע האחרון: בסוף מרץ השנה החליטה חברת חלל תקשורת (Spacecom) להזמין את הלוויין עמוס 8 מחברת SSL (לשעבר לוראל) האמריקאית, וחתמה על הסכם בהיקף של 112 מיליון דולר לייצור הלוויין ומערכות השליטה. עלותו הכוללת של הפרוייקט תסתכם בכ-220 מיליון דולר. הלוויין עמוס 8 מיועד לספק שירותי תקשורת למזרח התיכון, אירופה ואפריקה ולהיות מוצב בנקודת השמיים 4W לצד הלוויין עמוס 3. המטעד יכלול 48 מקטעי חלל בתחום התדר Ku ושני משיבים (טרנספונדרים) בתחום התדר Ka. הלוויין מתוכנן לשיגור ב-2020 על-גבי משגר של SpaceX.

אלא שההסכם ייכנס לתוקף רק לאחר תשלום מקדמה, שהמועד האחרון שלה הוא בעוד שבועיים, ב-25 בספטמבר 2018. בפרק הזמן הקצר הזה, המדינה צריכה להשיג הסכמות עם כל הגורמים הקשורים לפרוייקט, כולל חברת חלל וכולל התעשייה האווירית שתבנה אותו, בדבר מימון ותצורת הפרוייקט, כדי להבטיח שהלוויין ייוצר בישראל.

פעולת חירום ואיום גלוי

ראוי לציין שמלבד תקציב, יש בידי המדינה גם שוט. נקודת החלל 4W היא בבעלות המדינה ולא בבעלות חברת חלל תקשורת. כבר בחודש אפריל, מיד לאחר ההחלטה להזמין את הלוויין בחו"ל, הודיע מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה, פרץ וזאן, שהמשרד פועל לקידום בניית לוויין תקשורת בישראל שיהיה בבעלות מדינת ישראל. המשרד מסר שהוא מוכן להשתתף מתקציבו במימון בניית הלוויין בהתאם לחלקו היחסי בפרוייקט, כלומר הוא ינסה לצרף לפרוייקט גופים ממשלתיים נוספים.

המהלך הזה הוא תוצר של מסקנות הוועדה הלאומית לבדיקת תעשיית החלל הישראלית, שהוקמה במשרד המדע בעקבות התפוצצות הלוויין עמוס 6 בחודש ספטמבר 2016. הלוויין עמוס 6 נבנה על-ידי התעשייה האווירית ונחשב  לאחד מלווייני התקשורת המתקדמים בעולם. הוא התפוצץ רגעים ספורים לפני השיגור לחלל באמצעות משגר פאלקון של חברת SpaceX, עקב תקלה במשגר. בחודש דצמבר 2016 התחוללו שני אירועים חשובים: חלל החליטה להזמין מחברת בואינג את הלוויין עמוס 17 (בתמונה למעלה) תמורת 161 מיליון דולר, והוועדה הלאומית לבדיקת תעשיית החלל הגישה את המלצותיה.

עדיין קיימים סימני שאלה

הוועדה קבעה באופן חד-משמעי שיש סכנה ממשית להמשך קיומו של הידע והיכולות הישראליות, קיימת סכנה לאובדן ההקצאה של ישראל בחלל (נקודות שמים), ושהסתמכות על יצרן זר תביא לפגיעה ממשית בתשתיות התקשורת ובתשתיות החירום של מדינת ישראל. זה היה הגורם המרכזי שדחף את היוזמה הממשלתית הנוכחית.

משרד המדע סרב למסור פרטים על האופן שבו ימומש הפרוייקט: האם יוקם קונסורציום ישראלי שימכור לוויין לחברת חלל, האם התעשייה האווירית תגיש הצעה מתחרה לזו של SSL שתהיה זולה יותר בזכות המימון הממשלתי, או, במידה והמהלכים האלה ייכשלו, תוקם חברה ממשלתית שתשתלט על נקודת החלל ותייצר לוויין תקשורת ממשלתי.