סקיילוק הצטיינה בתרגיל נאט"ו ליירוט רחפנים

[בתמונה: מתוך התרגיל שנערך ברומניה. באדיבות אוטונומוס גארד]

בשבוע שעבר נערך ברומניה ניסוי מבצעי רחב היקף של נאט״ו, שנועד לבחון מערכות הגנה מתקדמות מול איום הרחפנים, אשר הפך לאחד המרכזיים בזירות לחימה כמו אוקראינה. בתרגיל השתתפו כ־21 מדינות, ונבחנו יותר מ־200 פתרונות טכנולוגיים שונים, ובהם מערכת ההגנה המשולבת Sky Dome של חברת סקיילוק (Skylock) הישראלית, חברת-בת של חברת אוטונומוס גארד. לדברי החברה, המערכת שלה הציגה לאורך ימי התרגיל את הביצועים הגבוהים ביותר בזיהוי ובנטרול רחפנים, ובאוטונומוס גארד מאמינים כי הביצועים הגבוהים ממצבים אותה כמועמדת בולטת לעסקאות עתידיות עם מדינות הברית.

הניסוי, שנערך במטווח Capu Midia שעל חוף הים השחור תחת השם LCI-X Crucible Eastern Phoenix 2026, תוכנן כתרגיל שטח מלא ולא כתצוגה טכנולוגית. המערכות נדרשו לפעול בתנאים המדמים לחימה, תוך התמודדות עם תרחישים מורכבים — חדירות מרובות, תקיפות מתוזמנות ומגוון תצורות איום. לצורך כך הופעלו כ־150 סוגים שונים של רחפנים, מה שאפשר בחינה רחבה של ביצועים בתנאים משתנים.

תהליך הבחינה כלל מספר שלבים. לאחר סבב הדגמות ראשוני רחב, נבחרו ארבע מערכות בלבד להמשך, של החברות סקיילוק, Rheinmetall, Cognifly ו-Bluespace. שלב הגמר נערך בנוכחות בכירי מערכת הביטחון הרומנית, בהם שר ההגנה ומפקד חיל האוויר, והוא נחשב קריטי: המערכות הבולטות צפויות להיכלל בפורטל הרכש של נאט״ו, ולהפוך לרלוונטיות בתוכניות הצטיידות עתידיות.

מערכת Sky Dome מבוססת על גישה רב־שכבתית, המשלבת מכ״ם, חיישני RF, אמצעים אלקטרואופטיים ואקוסטיים לצורך זיהוי, סיווג ומעקב מדויק אחר איומים. היא פועלת במספר טווחים, ומיועדת להתמודד גם עם רחפנים שאינם נשענים על GPS — למשל כאלה הפועלים באמצעי ניווט חלופיים. היירוט עצמו מתבצע בעיקר באמצעים “רכים”, כמו שיבוש תקשורת והטעיית ניווט, גישה שמאפשרת ניטרול יעיל גם של נחילים.

לדברי החברה, המערכת הציגה ביצועים גבוהים גם מול רחפנים גדולים, שמהווים מטרה מורכבת יותר ליירוט באמצעים קינטיים. עוד נמסר מהחברה כי ההשתתפות בתרגיל עוררה עניין מצד מדינות אירופיות נוספות בנאט״ו.

במקביל לפעילות המבצעית, סקיילוק פועלת לקדם דריסת רגל גם ברומניה עצמה, במסגרת מנגנון SAFE — מסלול מימון מואץ לצרכים ביטחוניים — בשיתוף גורם מקומי. לצד זאת, החברה בוחנת הרחבה של סל היכולות, לרבות שילוב טכנולוגיות יירוט נוספות כמו לייזר, בהתאם למגמות בשדה הקרב.

המהפיכה שמאחורי מכירת DustPhotonics ו-Teramount

בתמונה למעלה: מחבר TeraVERSE של חברת טרמאונט

סמיכות הזמנים שבין שתי עסקאות הענק למכירת חברות הפוטוניקה הישראליות DustPhotonics ו-Teramount, איננה צירוף מקרים: היא פועל יוצא של תהליך שינוי טכנולוגי רחב היקף הנידחף על ידי המשקל הגובר של תשתיות בינה מלאכותית (AI). בשנה האחרונה הפסיקה התקשורת האופטית להיות "טכנולוגיה משלימה" המשפרת את ביצועי מרכזי הנתונים ומערכות ה-AI – היא הופכת למרכיב מרכזי בליבת הארכיטקטורה שלה. התוצאה: מי שלא שולט בתווך האופטי – לא יישאר במשחק התשתיות.

השבוע הדרמטי של ההייטק הישראלי

לפני כשבועיים הודיעה יצרנית המחברים Molex על חתימת הסכם לרכישת חברת טרמאונט (Teramount) הירושלמית, אשר פיתחה פתרונות קישוריות ניתנים לניתוק בין סיב אופטי לשבב, המותאמים לייצור בהיקפים גדולים עבור מארזי Co-Packaged Optics (CPO) ויישומי פוטוניקה על סיליקון נוספים. טרמאונט הוקמה בשנת 2015 על-ידי ד"ר הישאם טאהא ו־ד"ר אבי ישראל, במטרה לפתור בעיה מרכזית: חיבור מהיר, אמין ואוטומטי בין סיבים אופטיים לרכיבי סיליקון. פלטפורמת TeraVERSE של החברה מאפשרת לבצע יישור פאסיבי, מדויק ואוטומטי בין הסיבים לבין השבבים, תוך שמירה על תאימות מלאה לקווי הייצור הקיימים.

חברת Molex לא מסרה מה הם תנאי העיסקה, אולם העריכה שהיא תסתיים כבר במחצית הראשונה 2026. בתקשורת הכלכלית פורסמו הערכות שלפיהן היא תשלם כ-430 מיליון דולר עבור טרמאונט. יחד עם זאת, מולקס מסרה שטרמאונט תמשיך לפעול במתכונת של מרכז תכנון והנדסה בירושלים, כאשר פתרונות ה-TeraVERSE שלה יצורפו לפורטפוליו הפתרונות של Molex בתחום הקישוריות (Interconnect) האופטית.

העיסקה הזו פורסמה יום אחד בלבד לאחר שחברת Credo האמריקאית הודיעה על הסכם לרכישת חברת DustPhotonics ממודיעין, תמורת כ־750 מיליון דולר במזומן, ותוספת שתיקבע בהתאם לעמידה ביעדים. חברת DustPhotonics הוקמה בשנת 2017 בהשקעה ראשונית של היו”ר אביגדור וילנץ וקבוצת מומחים בתחום התקשורת האופטית. הטכנולוגיה שלה מאפשרת לשלב יחידות אופטיות בארכיטקטורות פריסה שונות, דוגמת מודולים נשלפים (pluggable), ‏Near-Package, ו-Co-Packaged. הן מאפשרות שילוב של מקורות לייזר במעגלים פוטוניים משולבים ועל-ידי כך להפחית הפסדי צימוד אופטי ולפשט את המימוש ברמת המערכת. העיסקה צפויה להסתיים במחצית השנייה 2026.

גל מיזוגי הפוטוניקה צובר תאוצה

שתי העסקאות הישראליות האלה מהוות רק חלק קטן ממגמת המיזוגים בתחום הפתרונות האופטיים למרכזי נתונים: בשבוע שעבר הודיעה Marvell על רכישת חברת Polariton Technologies השווייצרית, אשר מפתחת רכיבים להעברת נתונים אופטית במהירויות גבוהות מאוד של 1.6Tbps עם פוטנציאל להגעה למהירות של עד 3.2Tbps. בפברואר 2026 היא השלימה את רכישת חברת Celestial AI האמריקאית, שאותה רכשה תמורת 3.25 מיליארד דולר. החברה מפתחת פלטפורמת קישוריות אופטית מלאה (optical interconnect fabric) המחברת בין שבבי סיליקון, רכיבי זיכרון ורשתות בתוך מרכז הנתונים.

בנובמבר 2025 הודיעה GlobalFoundries על רכישת Advanced Micro Foundry הסינגפורית וחברת InfiniLink המצרית. חברת AMF היא יצרנית שבבים הממוקדת בייצור רכיבי סיליקון פוטוניקס, ואילו חברת InfiniLink עוסקת בפיתוח שבבי תקשורת אופטיים (transceivers) מהירים בפורמט של chiplets. בחודש שעבר הודיעה יצאנית השבבים האמריקאית Semtech, על רכישת חברת HieFo Corporation מקליפורניה תמורת כ-34 מיליון דולר במזומן. החברה מפתחת רכיבי ליבה לתקשורת אופטית.

AMD רודפת אחר אנבידיה

עיסקה מרכזית בתחום הזה הושלמה לפני פחות משנה, כאשר חברת AMD רכשה את חברת Enosemi האמריקאית בסכום שלא נמסר. Enosemi מפתחת רכיבים פוטוניים מלאים בשבב יחיד, המבצעים שידור וקליטת נתונים באמצעות אור ומשלבים לייזרים, מודולטורים וגלאים. העיסקה מרמזת על כוונתה של AMD להדביק את הפער מול אנבידיה, אשר נכנסה לתחום התקשורת האופטית במרכזי AI בעקבות רכישת חברת מלאנוקס הישראלית בשנת 2019, בעסקת ענק בהיקף של כ-6.9 מיליארד דולר.

רשות החדשנות מגייסת סמנכ"ל בינה מלאכותית

[בתמונה: מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין. יח"צ]

רשות החדשנות הודיעה על פתיחת הליך לאיתור סמנכ"ל או סמנכ"לית לבינה מלאכותית, אשר יובילו את פעילות הרשות בתחום וירכזו את העשייה המקצועית באחד המנועים המרכזיים של תעשיית ההייטק המקומית והגלובלית.

המהלך מגיע על רקע האצה משמעותית בפיתוח ובהטמעה של טכנולוגיות בינה מלאכותית, המשנות את האופן שבו חברות מפתחות מוצרים, מתחרות בשווקים בינלאומיים ומייצרות ערך כלכלי. ברשות מדגישים כי נדרש חיזוק היכולות המקצועיות והמדיניותיות כדי להתמודד עם האתגרים וההזדמנויות שמציב התחום.

הסמנכ"ל שייבחר ישמש הסמכות המקצועית הבכירה בתחום הבינה המלאכותית ברשות, ויהיה אחראי למיפוי מגמות גלובליות, זיהוי פערים מבניים בתעשייה המקומית וגיבוש תפיסת הפעלה שתתורגם לכלים, תוכניות והשקעות. במסגרת זו, צפוי התפקיד להתמקד בקידום תשתיות מחקר ופיתוח, האצת מחקר יישומי והרחבת היצע ההון האנושי בתחומים קריטיים.

עוד כולל התפקיד עבודה אינטגרטיבית עם מסלולי הרשות, לצד חיזוק שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיה, גופים ציבוריים ופרטיים, וגורמים בינלאומיים. הסמנכ"ל יפעל גם בתיאום עם מטה הבינה המלאכותית במשרד ראש הממשלה ועם שותפי פורום תל"ם, וייצג את הרשות בפורומים מקצועיים ובכנסים בארץ ובעולם.

ברשות החדשנות מציינים כי הבינה המלאכותית מהווה שכבת עומק טכנולוגית החוצה תחומים – מפיתוח תוכנה ותעשייה מתקדמת ועד בריאות, תחבורה וביטחון – וכי ריכוז ההובלה המקצועית בתחום הוא תנאי להמשך חיזוק מעמדה של ישראל כמרכז חדשנות מוביל.

המועמדים נדרשים לניסיון משמעותי בעולמות הטכנולוגיה והניהול, היכרות מעמיקה עם האקו־סיסטם המקומי והבינלאומי, ויכולת להוביל תהליכים מורכבים מרובי ממשקים. המועד האחרון להגשת מועמדות נקבע ל-11 במאי 2026 בשעה 11:00.

אוטונומס גארד במו"מ לרכישת חברה ביטחונית ישראלית

בתמונה למעלה: מערכת SkyDefender של החברה הבת Skylock

חברת אוטונומוס גארד (Autonomous Guard) מכפר סבא נכנסה לשלבים מתקדמים של משא ומתן לרכישת חברה ישראלית אשר מפתחת מערכת אישית לגילוי וזיהוי רחפנים  הנישאת על-ידי החייל הבודד. מדובר בטכנולוגיה המסתמנת כפתרון להתמודדות עם רחפנים המנוהגים באמצעות סיב אופטי, שכיום כמעט ואין פתרונות המסוגלים להתמודד איתם. החברה מסרה שהיא חתמה על מזכר הבנות לא מחייב לרכישת 17% ממניות החברה תמורת 3 מיליון שקל, ותבצע השקעה נוספת בהיקף של כ-6 מיליון שקל באמצעות הקצאת מניות. עם סיום העיסקה היא תחזיק בכ-51% ממניות החברה הנרכשת.

בעקבות החתימה על מזכר ההבנות נכנסות שתי החברות לתקופה בת 45 ימים, שבמהלכה תשלים אוטונומוס גארד את בדיקת הנאותות של חברת היעד, שבמהלך התקופה הזו שומרת לה בלעדיות ולא נכנסת למו"מ עם קוכש פוטנציאלי מתחרה. בעקבות ההדועה זינקה מניית אוטונומוס גארד בבורסה של תל אביב בכ-7% והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-87.6 מיליון שקל.

תוכנית המיקוד של 2026

אוטונומוס גארד מתמקדת בפיתוח, ייצור ואינטגרציה של מוצרים ופתרונות לגילוי, זיהוי ונטרול איומים אוויריים לא מאוישים והגנת גבולות ומתקנים רגישים. הקבוצה פועלת באמצעות שתי זרועות מרכזיות: חברת Skylock במפתחת פתרונות לגילוי ,זיהוי ונטרול רחפנים וכלי טייס בלתי מאוישים בשדה הקרב, וחברת BeeSense המפתחת מערכות וסנסורים אלקטרו אופטי להגנת גבולות וגילוי איומים קרקעיים, אוויריים וימיים.

בשנת 2025 הסתכמו מכירותיה בכ-19.8 מיליון דולר (בהשוואה ל-22.6 מיליון דולר ב-2024). צבר ההזמנות של BeeSense מסתכם כיום בכ-8.9 מיליון דולר, מתוכם כ-3.2 מיליון דולר לצפון אמריקה והשאר לישראל. צבר ההזמנות של Skylock מסתכם בכ-9.7 מיליון דולר, הרוב לאינדונזיה, רומניה ויפן. במצגת למשקיעים החברה דיווחה על היעדים המרכזיים של שנת 2026: הגדלת המאמץ בשוק הגלובלי, רכש חברות בעלות טכנולוגיה משלימה והעמקת הקשרים עם צה"ל ועם האינטגרטורים הגדולים.

סוכן ChipStack AI של קיידנס יקבל תמיכה מ-Gemini

החברות קיידנס (Cadence) וגוגל (Google) הכריזו על שיתוף פעולה אסטרטגי שבמסגרתו הן משלבות בין מנוע הבינה המלאכותית של גוגל לבין סוכן ה-EDA לתכנון שבבים ומערכות של קיידנס, ומספקות את שירותי העיבוד והתכנון באמצעות הענן של גוגל. החברה מסרה על שיתוף פעולה אסטרטגי עם גוגל, שבמסגרתו מתבצעת אופטימיזציה בין מערכת ChipStack AI Super Agent לבין המודל הלשוני של Gemini, כאשר השירות יינתן על-גבי Google Cloud.

פלטפורמת ChipStack AI היא מערכת "תכנון מבוסס-סוכנים" (Agentic AI) שהושקה בתחילת 2026. בניגוד לצ'אטבוטים רגילים שרק עונים לשאלות, פתרון Super Agent מיועד לפעול כמעין "מהנדס וירטואלי" המסוגל לבצע משימות תכנון ואימות (Verification) מורכבות באופן עצמאי, תוך הפעלת כלי ה-EDA (תכנון אלקטרוני ממוחשב) הקיימים של קיידנס.

הפתרון כולל מספר מודולים משלימים, דוגמת סוכן כתיבת קוד אשר מייצר קוד RTL (כמו Verilog/VHDL) לפי מפרט, סוכן אימות (Verification) הבונה סביבות בדיקה (Testbenches) ותוכניות בדיקה, וסוכן ניפוי שגיאות (Debug) אשר מנתח כישלונות בסימולציה, בוחן צורות גל (Waveforms) ומציע תיקונים לקוד. ליבת המערכת היא טכנולוגיית Mental Model אשר בונה ייצוג פנימי של השבב על-סמך המפרטים, מסמכי התיעוד והקוד הקיים.

שיתוף הפעולה עם גוגל הוא גם עסקי וגם טכנולוגי: הטמעת המודלים של Gemini בתוך המערכת, מעניק לה יכולות הבנת שפה טבעית מתקדמות, כאשר ההרצה באמצעות הענן של גוגל מרחיבה את מגוון השירותים הניתנים באמצעותו.

פתרון ChipStack Super-Agent זמין כעת דרך Google Cloud Marketplace.

תקיפה במפעל בסעודיה הזניקה מחירי ה-PCB

בתמונה למעלה: המטה אירופי של SABIC. מקור: ויקי

השלכות המלחמה עם איראן חודרות עמוק אל תוך תעשיית השבבים הגלובלית: תקיפה שבוצעה בתחילת אפריל 2026 נגד מתחם פטרוכימי בעיר ג’ובייל שבסעודיה פוגעת בשרשרת האספקה של לוחות מעגלים מודפסים (PCB) – רכיב בסיסי כמעט בכל מוצר אלקטרוני, מסמארטפונים ועד שרתי בינה מלאכותית.

לפי דיווח ברויטרס, התקיפה, שיוחסה לאיראן והתרחשה סביב 7 באפריל, פגעה בפעילות של חברת הפטרוכימיה הסעודית SABIC – אחת הספקיות המרכזיות בעולם של חומר בשם Polyphenylene Ether (PPE). מדובר בפולימר מתקדם המשמש לייצור למינטים ללוחות PCB, בזכות עמידות גבוהה לחום ובידוד חשמלי איכותי, תכונות שהופכות אותו לרכיב מפתח במערכות אלקטרוניקה מתקדמות, ובפרט בתשתיות מחשוב עתירות ביצועים.

החשיבות של SABIC חורגת מגודלה: לפי הנתונים המצוטטים בדיווח, החברה אחראית לכ־70% מהייצור העולמי של PPE ברמה הנדרשת ליישומים מתקדמים. המשמעות היא שהשבתה חלקית של מתקניה יוצרת באופן מיידי צוואר בקבוק עולמי – דוגמה קלאסית ל"נקודת כשל יחידה" (single point of failure) בשרשרת אספקה ריכוזית.

ההשפעה על השוק הייתה מהירה. מחירי לוחות PCB עלו באפריל בעד כ־40%, לפי הערכות אנליסטים שמובאות בדיווח. במקביל, גם חומרי גלם משלימים – בהם נחושת וסיבי זכוכית – מתייקרים או סובלים ממחסור, מה שמחריף עוד יותר את הלחץ על היצרנים. חשוב לציין כי הנתונים אינם מבוססים על דוחות כספיים פומביים, אלא על שילוב של הערכות אנליסטים, בהן של גולדמן סאקס, ועל מידע שנאסף משיחות עם גורמים בתעשייה והצעות מחיר בשוק.

לצד העלייה במחירים, הדיווח מצביע על שינוי בהתנהלות החברות: יצרניות PCB כבר נמצאות במשא ומתן עם לקוחות על עדכון מחירים, וספקי שירותי ענן מעריכים כי מגמת ההתייקרות תימשך. מדובר למעשה בתהליך של העברת עלויות לאורך שרשרת הערך – מהיצרנים אל חברות הטכנולוגיה, ובסופו של דבר אל הלקוחות.

העיתוי של המשבר אינו מקרי. גם לפני התקיפה, שוק ה־PCB פעל בתנאי ביקוש גבוהים, בעיקר בשל ההשקעות המואצות בתשתיות AI ובמרכזי נתונים. כעת, עם פגיעה בהיצע של חומר קריטי, נוצר שילוב של ביקוש חזק והיצע מצטמצם – מתכון לעליות מחירים חדות ולהתמשכות הלחצים.\

אינטל מוצאת את מקומה במהפיכת ה-AI

מאת: יוחאי שויגר

אחרי שנים שבהן נדמה היה כי אינטל מפספסת את מהפכת הבינה המלאכותית ונגררת אחרי שחקניות כמו אנבידיה, דוחות הרבעון הראשון של 2026, שפורסמו בסוף השבוע שעבר, מציירים תמונה אחרת לגמרי. החברה לא רק עקפה את התחזיות בפעם השישית ברציפות, אלא הציגה שינוי מגמה עמוק שמתחיל להיתרגם גם לשוק ההון, עם נסיקה לרמות שיא של עשרות שנים.

הכנסות של 13.6 מיליארד דולר ורווחיות גבוהה מהצפוי הן רק חלק מהסיפור. מאחורי המספרים עומד שינוי מבני באופן שבו תשתיות AI נבנות ומופעלות, שינוי שמחזיר את ה-CPU — ובעיקר את משפחת Xeon של אינטל — למרכז הבמה. בעוד שבעשור האחרון השיח התמקד כמעט לחלוטין במאיצים גרפיים, הנהלת אינטל טוענת כי השלב הנוכחי של המהפכה מייצר דרישה חדשה, כזו שמעדיפה דווקא את יכולות התזמור, הניהול והשליטה של המעבד המרכזי.

“ה-CPU משמש שכבת האורקסטרציה ומישור הבקרה הקריטי של כל מערך [stack] ה-AI”, אמר מנכ"ל החברה ליפ-בו טאן, והדגיש כי מדובר בתובנה שמגיעה מהלקוחות עצמם. המעבר מאימון מודלים לשימוש בפועל, לצד הופעת מערכות מורכבות של סוכני AI ויישומים פיזיים כמו רובוטיקה ו-AI בקצה, משנה את מבנה המערכות. אם בעבר יחס המעבדים למאיצים היה זניח, כיום הוא הולך ומתהפך, והצורך ב-CPU הולך וגדל.

הנתונים מחזקים את הטענה. חטיבת הדאטה סנטר וה-AI של אינטל רשמה הכנסות של 5.1 מיליארד דולר, עלייה של 22% משנה לשנה, והפכה למנוע הצמיחה המרכזי של החברה. פעילות מבוססת AI כבר מהווה כ-60% מההכנסות, עם צמיחה של 40%. מדובר בשינוי דרמטי עבור חברה שבעבר נשענה בעיקר על שוק המחשבים האישיים, שצפוי דווקא להיחלש בהמשך השנה.

מי שנמצא במרכז המגמה הזו הוא קו המעבדים Xeon, שמקבל רוח גבית ישירה מהביקוש לתשתיות AI. באינטל מדגישים כי הביקוש למעבדים אלה חזק מההיצע, וכי החברה יכלה למכור יותר אילו הייתה מסוגלת לייצר יותר. “לפני שנה השיחה סביב אינטל הייתה אם נוכל לשרוד. היום היא על כמה מהר נוכל להגדיל קיבולת”, אמר טאן, במשפט שמסכם את השינוי בתפיסה.

השינוי אינו רק תוצאה של מגמות שוק, אלא גם של מהלך פנימי שמוביל טאן מאז כניסתו לתפקיד. תחת הנהגתו, אינטל מנסה לחזור לשורשים ההנדסיים שלה, להאיץ קבלת החלטות ולשים דגש על ביצוע. החברה מדווחת על שיפור בתשואות הייצור ועל קיצור זמני תגובה ללקוחות, תוך חיזוק הקשר עם שחקנים מרכזיים בתעשייה.

שיתופי פעולה עם גוגל ועם SambaNova, כמו גם שילוב מעבדי Xeon במערכות מתקדמות של אנבידיה, מצביעים על כך שאינטל חוזרת להיות חלק מהאקו-סיסטם המרכזי של ה-AI. במקביל, החברה בוחנת מודלים חדשים של ייצור שבבים יחד עם אילון מאסק ועם טסלה ו-SpaceX, כחלק מניסיון לחשוב מחדש על כלכלת הייצור בעידן של ביקושים גוברים.

עם זאת, לא הכל ורוד. פעילות הפאונדרי של אינטל ממשיכה להציג הפסדים כבדים, עם הפסד תפעולי של 2.4 מיליארד דולר ברבעון, גם אם ההכנסות בתחום גדלו. תהליכי הייצור המתקדמים, ובראשם 18A, עדיין נמצאים בשלבי ramp-up מוקדמים ולוחצים על הרווחיות. גם עלויות חומרים עולות והאטה צפויה בשוק ה-PC מוסיפות אי ודאות להמשך השנה.

למרות זאת, התמונה הכוללת ברורה יותר מאי פעם. אינטל אולי לא מובילה את תחום המאיצים, אך היא מצליחה למצב את עצמה מחדש במקום שבו הביקוש גדל — תשתיות AI רחבות, מורכבות ומבוזרות. ככל שהטכנולוגיה עוברת משלב ההדגמה לשלב היישום, וככל שמערכות הופכות תלויות יותר בניהול, קישוריות ותזמור, כך חוזר המעבד המרכזי לתפקיד קריטי.

עבור אינטל, זו אולי לא מהפכה חדשה — אלא חזרה למגרש שבו היא תמיד הייתה חזקה.

וובינר סינופסיס לבדיקות סופיות יתקיים ב-6 במאי 2026

ביום ד', ה-6 במאי 2026, תקיים חברת סינופסיס (Synopsys) וובינר שיוקדש לבדיקות זמנים והספק אחרונות של השבב לפני היציאה לייצור (Signoff). ההדרכה תתמקד בהבנת בדיקות EMIR Signoff הכוללות Electromigration (EM) ובדיקות נפילת מתח ברשת ההזנה (IR Drop), אשר פוגעות בביצועי השבב ובהופעת בעיות תיפקוד לאחר הייצור.

בהמשך, הדרכה תתאר את המעבר אל הגישה המודרנית של נתיוח דינמי תחת הדמיית עומס, איתור בעיות, טיפול בבעיות והרצה נוספת, עד לקלבת הפתרון המספק (IR-Aware Design Closure). ההדרכה המקוונת תשודר בשעה 20:00 לפי שעון ישראל ותימשך 60 דקות. היא תתקיים תחת הכותרת: RedHawk-SC: From EMIR Signoff to IR-Aware Design Closure.

As power integrity challenges increase with advanced nodes and multi-die architectures, EMIR analysis must evolve beyond traditional signoff. In this Synopsys webinar, we will show how RedHawk-SC is expanding its capabilities not only to enhance EMIR analysis, but also to enable IR-aware Static Timing Analysis (IR-STA) and IR-driven ECO (IR-ECO) flows.

Join us to learn how tighter integration between power integrity and timing analysis, across both single-die and multi-die designs, helps engineers better understand IR-drop impact, accelerate debug, and achieve faster, more reliable design closure.

Featured Speaker: Sojan Philips is the Principal Product Manager for RedHawk-SC at Synopsys with over 10 years of experience in the semiconductor and EDA industry. He specializes in driving product innovation at the intersection of engineering and customer needs, with a strong focus on power integrity and large-scale design analysis.

למידע נוסף ורישום:

RedHawk-SC: From EMIR Signoff to IR-Aware Design Closure

מובילאיי: צי של מעל 100 רכבי ID.Buzz כבר פועל בשש ערים

[בתמונה למעלה: ID Buzz של פולקסוואגן. מקור: פולקסוואגן]

חברת מובילאיי (Mobileye) עדכנה כי פרויקט הרובוטקסי שלה, המבוסס על דגם Volkswagen ID. Buzz (המכונה גם iDBUS), הגיע לשלב פריסה מתקדם: צי של למעלה מ-100 רכבים כבר פועל בכבישים ציבוריים בשש ערים — לוס אנג'לס, אוסטין, אורלנדו, מינכן, ברלין והמבורג, כאשר אוסלו צפויה להצטרף בהמשך. מדובר בקפיצה משמעותית לעומת שלבי הפיילוט הראשוניים, ומעבר לשלב של פריסה ראשונית בקנה מידה של צי רכבים.

לפי החברה, הפעילות בערים אלה נועדה לתמוך במעבר לשירות מסחרי, שצפוי להתחיל במהלך 2026. הפרויקט כולל שיתוף פעולה עם Volkswagen Group ועם Uber, כאשר בשלב זה הרכבים פועלים במסגרת ניסויים מתקדמים עם נהגי בטיחות, ובהמשך צפויים לעבור להפעלה אוטונומית מלאה, בכפוף לאישורים רגולטוריים. במקביל, החברה מדווחת על הקמת תשתיות תפעול, כולל יכולות ניהול צי ושילוב עתידי בפלטפורמות להזמנת נסיעות.

הרקע לפרויקט נעוץ במהלך רחב יותר של מובילאיי, המבקשת לעבור מתפקיד של ספקית מערכות סיוע לנהג (ADAS) לפיתוח והפעלה של פלטפורמות נהיגה אוטונומית מלאות. פלטפורמת Mobileye Drive, שעליה מבוסס הפרויקט, משלבת מערך חיישנים הכולל מצלמות, רדארים וליידאר, ומיועדת לנהיגה ברמת אוטונומיה גבוהה (L4) באזורים מוגדרים. השותפה התפעולית MOIA צפויה לשמש כמפעילת השירות.

מעבר להיבט הטכנולוגי, הפרויקט נועד לבחון גם היתכנות תפעולית וכלכלית של שירותי רובוטקסי, תוך התמודדות עם רגולציה, תנאי כביש שונים וניהול צי בקנה מידה עירוני — שלב שנחשב קריטי בדרך למסחור רחב של התחום.

במקביל לעדכון על הפרויקט, מובילאיי פרסמה תוצאות כספיות לרבעון הראשון של 2026, עם הכנסות של 558 מיליון דולר — עלייה של כ-27% לעומת התקופה המקבילה. הרווח למניה על בסיס Non-GAAP עמד על 0.12 דולר. עם זאת, החברה רשמה הפסד חשבונאי (GAAP), בעיקר בשל הפחתת מוניטין הקשורה לרכישתה על ידי Intel ב-2017.

על רקע הביצועים, החברה העלתה את תחזית ההכנסות השנתית לטווח של 1.94–2.02 מיליארד דולר, ומצביעה על ביקוש חזק למערכות ADAS ולפתרונות נהיגה אוטונומית מתקדמים.

בגזרה הבינלאומית, מובילאיי ממשיכה להרחיב פעילות בהודו, שם היא פועלת לקדם אימוץ רחב של מערכות בטיחות ו-ADAS, בין היתר באמצעות שיתופי פעולה עם גורמים ממשלתיים ותעשייתיים בשוק בעל פוטנציאל צמיחה משמעותי.

בנוסף, החברה מעדכנת בקצרה על התרחבות לעולמות של בינה מלאכותית פיזית, בין היתר בעקבות רכישת Mentee Robotics, מהלך שנועד למנף את יכולות ה-AI שלה גם מעבר לתחום הרכב.

בסיכומו של דבר, מובילאיי מציגה מעבר משלב ניסויים מצומצמים לפריסה רחבה יותר של צי רכבים, לצד שיפור בביצועים הפיננסיים והתקדמות לקראת מסחור — מה שממחיש את התבססותה כשחקנית מרכזית בתחום התחבורה האוטונומית.

במקביל לדוחות, הודיעה Mobileye על תוכנית לרכישה עצמית של מניות בהיקף של עד 250 מיליון דולר. התוכנית, שאושרה על ידי הדירקטוריון, מתייחסת למניות Class A הנסחרות בבורסה, וללא לוח זמנים מחייב לביצועה. לפי החברה, המהלך נועד בעיקר לקזז דילול הנובע מתגמול מבוסס מניות ומהנפקות שבוצעו במסגרת עסקאות, ולשמור על גמישות פיננסית לצד המשך השקעה בפעילות הליבה.

אינוויז חושפת LiDAR לטווח של קילומטר

בתמונה למעלה: חיישן InnivizTwo בעת השקתו ב-2021. קרדיט: אינוויז

חברת Innoviz Technologies הכריזה על חיישן LiDAR חדש, InnovizTwo ULR (Ultra Long-Range), שמספק יכולת זיהוי עצמים בטווח של עד קילומטר — קפיצה משמעותית ביחס לדורות הקודמים של החברה, שפעלו בטווחים של מאות מטרים בלבד.

לפי ההודעה, החיישן מיועד לתמוך בדור הבא של מערכות “Physical AI”, ומכוון לשימושים רחבים — החל מרכב אוטונומי ורובוטקסי, ועד ניטור תנועה עירונית, אבטחת גבולות, זיהוי רחפנים, נמלים ושדות תעופה.

החברה מציינת כי המערכת עומדת בתקן בטיחות עיניים Class 1 ומספקת רזולוציה גבוהה, אך אינה מפרטת את מלוא המפרט הטכני. עם זאת, ניתן להישען על מאפייני פלטפורמת InnovizTwo שעליה מבוסס הדגם החדש: מדובר בדרך כלל במערכות עם זווית ראייה רחבה, צפיפות נקודות גבוהה, ויכולת להתמקד באזורים מסוימים בשדה הראייה (ROI) כדי לשפר ביצועים באזורים קריטיים.

הטווח החריג של עד קילומטר מעלה שאלה לגבי מיקוד השוק של המוצר. בעולם הרכב, מערכות LiDAR מתקדמות מסתפקות לרוב בטווחים של כ-200–300 מטר, שמספקים זמן תגובה מספק גם במהירויות גבוהות. טווח ארוך יותר עשוי לשפר ביצועים בתרחישי קצה, אך אינו נדרש ברוב מצבי הנהיגה.

לעומת זאת, בשוקי התשתיות היתרון ברור יותר: חיישן שמכסה מאות מטרים עד קילומטר מאפשר לצמצם את מספר החיישנים הנדרש לכיסוי שטח, לזהות אירועים מרחוק ולייעל מערכות ניטור ובקרה בקנה מידה רחב. לכן, אף שה-ULR מיועד גם לרכב, מאפייניו — ובראשם הטווח — מרמזים על התאמה טבעית במיוחד ליישומים בתחומי התשתיות, הביטחון והערים החכמות – שוק שאינוויז מסמנת כמנוע צמיחה חשוב.

שיתוף פעולה בין ישראל לגרמניה להטמעת AI וסייבר במערכות פיננסיות ותעשייתיות

[בתמונה: משלחת ההייטקיסטים של JVP לגרמניה]

קרן ההון־סיכון Jerusalem Venture Partners (JVP), בראשות אראל מרגלית, הובילה יוזמה חדשה לשיתוף פעולה בין ישראל לגרמניה, שמטרתה להאיץ את שילוב טכנולוגיות הבינה המלאכותית והסייבר במערכות הליבה של הכלכלה הגרמנית. במסגרת המהלך, התקיימה משלחת של חברות טכנולוגיה ישראליות מובילות לפרנקפורט ולמינכן, שם נפגשו עם בכירי המערכת הפיננסית, רגולטורים ומקבלי החלטות.

היוזמה מבוססת על מודל של שיתוף פעולה בין אקוסיסטמים שלמים, וכוללת חמישה צירים מרכזיים: מוסדות פיננסיים, רגולטורים, חברות ביטוח ופנסיה, ממשל ומרכזי חדשנות. מטרתה היא לחבר בין פתרונות טכנולוגיים מוכחים לבין צרכים מערכתיים של הכלכלה הגרמנית, בדגש על תחומים כמו זיהוי הונאות פיננסיות, הגנה מפני מתקפות סייבר, מערכות ביטוח מבוססות AI וחיזוק עמידות תשתיות.

במסגרת הביקור נפגשה המשלחת עם הנהלות בנקים מרכזיים ובהם Deutsche Bank, Commerzbank ו־DZ Bank, וכן עם גופים רגולטוריים בהם European Central Bank, Bundesbank ו־BaFin. בנוסף התקיימו פגישות עם גורמי ממשל ומרכזי מחקר בתחום ה־AI והסייבר.

המשלחת כללה שמונה חברות ישראליות הפועלות בתחומי הסייבר, הפינטק וה־Vertical AI, בהן Earnix, ControlUp, ThetaRay, לצד Appdome, Morphisec, Centrical, Akeyless ו־Coro. חברות אלה כבר פועלות מול מוסדות פיננסיים וארגונים גדולים בעולם, ומציעות פתרונות המותאמים לאתגרים שמולם ניצבת כיום הכלכלה הגרמנית.

היוזמה מגיעה בהמשך להשקת Israel-Germany EXIST Startup Bridge – תוכנית ממשלתית שנועדה לחזק שיתופי פעולה בין סטארטאפים, משקיעים ומוסדות מחקר בישראל ובגרמניה. במסגרת הביקור נערך גם אירוע מרכזי במרכז החדשנות של PwC בפרנקפורט, שבו השתתפו בכירים מהמערכת הפיננסית והרגולטורית לצד יזמים ישראלים.

לדברי מרגלית, המהלך משקף מעבר מגישה של קידום חברות בודדות לשיתוף פעולה רחב בין מערכות שלמות, במטרה לייצר ערך ארוך טווח ולהאיץ מעבר מהיר משלב ההיכרות ליישום בפועל. גורמים גרמניים ציינו כי החיבור בין מגזר פיננסי חזק, תעשייה עמוקה ותשתיות דיגיטליות מתקדמות – במיוחד בעידן הבינה המלאכותית – הופך את גרמניה לזירה מרכזית לשיתופי פעולה מסוג זה.

ננוקס סוגרת קו ייצור בדרום קוריאה ומחליפה CFO

חברת ננוקס (Nanox) ממשיכה לנסות להעביר את מרכז הכובד שלה משלב הפיתוח וההדגמות לשלב של פריסה מסחרית רחבה יותר בארה"ב. החברה הודיעה על הסכם מסחרי חדש עם Howard Technology Solutions, שבמסגרתו צפויה החברה האמריקאית לפרוס 300 מערכות Nanox.ARC בתוך שלוש שנים, מהן 60 מערכות כבר בשנה הראשונה. מדובר באחד מהסכמי ההפצה הגדולים שעליהם דיווחה ננוקס עד כה, והוא מצטרף לשורת הסכמים נוספים שעליהם חתמה באחרונה עם שותפי הפצה בארה"ב.

בשיחת הוועידה עם המשקיעים אמר מנכ"ל החברה, ארז מלצר, כי כלל ההסכמים המסחריים האחרונים שעליהם דיווחה ננוקס מצטברים לכ-360 מערכות לתקופה של שנתיים עד שלוש, ובהמשך אף ציין כי מדובר בפוטנציאל של כ-400 מערכות ברמה הגלובלית. לדבריו, החברה רואה בכך "שינוי יסודי באופן שבו אנו ערוכים להתרחב — מאספקת הטכנולוגיה שלנו לפריסה בהיקפים משמעותיים". זהו גם המסר המרכזי שננוקס ניסתה להעביר לשוק: היא עדיין נמצאת בשלב מוקדם, אך טוענת כי היא מתקרבת לנקודת מפנה מסחרית.

לצד ההסכם החדש, החברה דיווחה גם על שינוי בהנהלה הפיננסית. סמנכ"ל הכספים רן דניאל, שכיהן בתפקיד בחמש השנים האחרונות, יעזוב את החברה כדי לבחון הזדמנויות אחרות. במקומו ימונה גיא נתנזון, שייכנס לתפקיד ב-1 באוגוסט. נתנזון שימש בעבר בתפקידי CFO ו-COO בחברות מדטק ציבוריות, ובין היתר היה CFO של Valens Semiconductor ושל Scopio Labs. ננוקס הדגישה כי המינוי נועד לתמוך בשלב המסחור, ההתרחבות והפעילות הגלובלית.

במקביל, ננוקס מבצעת גם מהלך התייעלות מהותי בפעילות הייצור שלה. החברה הודיעה כי היא סוגרת את קו ייצור השבבים במפעל שלה בדרום קוריאה, מצמצמת את פעילות הפאב המקומי ומעבירה את הייצור למודל מבוסס מיקור חוץ אצל יצרנים בינלאומיים, ובהם CSEM השווייצרית. לפי הנהלת החברה, המפעל בקוריאה הוקם בתקופת הקורונה, כאשר שרשרת האספקה העולמית הייתה משובשת והשגת שבבים הייתה מורכבת, אך כעת החברה סבורה שניתן להסתמך על ספקים חיצוניים בעלות נמוכה יותר וביעילות גבוהה יותר. מלצר הסביר בשיחה כי הפאב בקוריאה לא ייסגר לחלוטין, אלא יוסב יותר למרכז מו"פ עבור שפופרות קרמיות ומוצרים נוספים.

המהלך בקוריאה פגע משמעותית בתוצאות הרבעון הרביעי של 2025. ננוקס רשמה ברבעון הכנסות של 3.7 מיליון דולר, עלייה של 23% לעומת 3 מיליון דולר ברבעון המקביל. עם זאת, החברה רשמה הפסד גולמי של 3.6 מיליון דולר והפסד נקי של 33.4 מיליון דולר, לעומת הפסד נקי של 14.1 מיליון דולר ברבעון המקביל. עיקר ההחמרה נבע מירידת ערך לא-תזרימית של 17.5 מיליון דולר בגין נכסים ארוכי טווח, בעקבות תוכנית הרה-ארגון בפעילות הייצור בדרום קוריאה. בנוסף, נרשמה עלייה בהוצאות המכירה והשיווק, שעמדו על 2 מיליון דולר, לעומת 0.9 מיליון דולר ברבעון המקביל, וכן עלייה בהוצאות הנהלה וכלליות ל-6 מיליון דולר.

מבחינת תמהיל ההכנסות, מנוע הפעילות המרכזי של החברה עדיין אינו מכירת מערכות הדימות עצמן אלא שירותי הטלרדיולוגיה. הכנסות המגזר הזה הסתכמו ב-3.1 מיליון דולר, לעומת 2.8 מיליון דולר ברבעון המקביל, והחברה ייחסה את השיפור לשימור לקוחות, העלאת מחירים וגידול בהיקף הקריאות. מנגד, ההכנסות ממכירת והטמעת מערכות דימות היו עדיין נמוכות מאוד והסתכמו ב-49 אלף דולר בלבד. תחום ה-AI והתוכנה תרם 0.5 מיליון דולר, בין היתר בעקבות איחוד פעילות Nanox Health IT, שנרכשה בנובמבר 2025.

מעבר למספרים, החברה הציגה גם שורת עדכונים עסקיים. בארה"ב היא ממשיכה להרחיב את רשת ההפצה שלה באמצעות שיתופי פעולה עם מפיצים ונותני פתרונות דימות אזוריים, ובמקביל מקדמת גם פעילות מכירה ישירה. החברה דיווחה כי אחת הלקוחות הישירות הראשונות שלה בארה"ב היא קבוצת Regional Sports Medicine and Orthopedic Group, עסקה שמסמנת חדירה ראשונה לתחום האורתופדיה בארה"ב. בנוסף, החברה מקדמת את יוזמת Nanox Imaging Network, מודל רשת שבו ננוקס מספקת את המערכת, התחזוקה והקישוריות, בעוד שהשותפים המקומיים מנהלים את האתר והפעילות מול הלקוחות.

גם מחוץ לארה"ב ננוקס ממשיכה לקדם את הפעילות. החברה דיווחה על הסכם הפצה בלעדי בארגנטינה עם Intec SRL, ועל המשך בניית רשת שותפים באירופה. לצד זאת היא הציגה התקדמות רגולטורית, כולל אישור TAP2D בארה"ב, שמספק פלט דו-ממדי למערכת Nanox.ARC, וכן עדכונים בפעילות ה-AI, שיתופי פעולה עם Cedars-Sinai ועם המרכז הרפואי מאיר, והמשך פיתוח שיתופי פעולה OEM בשוקי המוליכים למחצה, התעשייה והביטחון.

למרות הטון האופטימי, הנהלת החברה הודתה כי קצב הפריסה בפועל עדיין איטי יחסית ומושפע מגורמים חיצוניים כמו רישיונות יבוא, לוחות זמנים להקמה ודרישות רגולטוריות. החברה חזרה על תחזית הכנסות של 35 מיליון דולר ל-2026, אך הבהירה כי עיקר הצמיחה צפוי להגיע רק במחצית השנייה של השנה, לאחר שהסכמי ההפצה החדשים יתחילו להתגלגל להכנסות ממשיות.

Nexar משיקה את BADAS 2.0: מודל חיזוי תאונות על בסיס 2 מיליון אירועים אמיתיים

חברת Nexar החצי ישראלית, הודיעה על השקת BADAS 2.0 – הדור החדש של מודל הבינה המלאכותית שלה לחיזוי תאונות דרכים, שלדבריה מהווה קפיצת מדרגה בתחום מערכות הבטיחות מבוססות AI. המודל החדש מבוסס על אימון בהיקף רחב במיוחד של כ-2 מיליון אירועי סיכון ותאונה מהעולם האמיתי, שנאספו ממאות מיליוני קילומטרים של נהיגה, ללא שימוש בדאטה סינתטי.

בשונה ממערכות ADAS מסורתיות, המתמקדות בזיהוי סכנה קיימת, BADAS 2.0 נועד לחזות מצבי סיכון עוד לפני התרחשותם. לפי החברה, כ-91% מההתראות שמפיק המודל ניתנות לפני רגע הפגיעה, בפרק זמן שמאפשר לנהג או למערכת להגיב ולמנוע את התאונה. המודל מגיע לדיוק של כ-99.4% בבנצ’מרקים פנימיים.

אחד החידושים המרכזיים בדור החדש הוא מעבר מיכולת חיזוי בלבד ליכולת “הסקה” (reasoning): המערכת לא רק מזהה סכנה, אלא גם מסבירה את הגורמים לה ומספקת המלצה לפעולה, כגון בלימה או הסטת ההגה. לצד זאת, BADAS 2.0 כולל יכולות הסבר (Explainability), עם הצגת אזורי עניין בתמונה (heatmaps) והסבר טקסטואלי, שמאפשרים להבין כיצד התקבלה ההחלטה.

המודל מבוסס על גישה שמכונה על ידי Nexar “Physical AI” – ניסיון ללמד את המערכת להבין את הדינמיקה של העולם הפיזי, כולל תנועה, כוונות נהגים והתנהגות סביבתית, ולא רק לזהות אובייקטים בתמונה. במסגרת זו, הוא מפגין יכולת הכללה לתרחישים נדירים או מורכבים, כגון תנאי ראות קשים או מצבים לא שגרתיים בכביש.

BADAS 2.0 מוצע בשלוש תצורות: מודל מלא לביצועים מקסימליים, גרסת Flash המותאמת לפעולה על מכשירים, וגרסת Flash Lite קלה במיוחד, המיועדת להרצה על מצלמות דרך, מערכות רכב ומכשירי קצה נוספים. המטרה היא לאפשר שילוב של המודל במגוון רחב של יישומים – ממערכות סיוע לנהג (ADAS) ועד פלטפורמות ביטוח, ערים חכמות ושירותי מוביליות.

ההשקה מגיעה כחצי שנה לאחר הצגת הדור הראשון של BADAS, שהתמקד בהבנת וידאו בזמן (video-native) ובחיזוי סכנות מנקודת מבט הרכב. בעוד הדור הראשון הדגים את היכולת לחזות תאונות על בסיס דאטה אמיתי, BADAS 2.0 מרחיב את היכולת הזו לכדי מערכת שמבקשת להבין סיטואציות תעבורה מורכבות, להסביר אותן ולהציע תגובה בזמן אמת.

בהיבט השוקי, המהלך ממקם את Nexar כחברה הפועלת במרחב שבין מערכות ADAS מסורתיות לבין פלטפורמות נהיגה אוטונומית, עם דגש על שכבת בינה מלאכותית שמבוססת על דאטה אמיתי מהכביש. השילוב בין מאגר נתונים רחב לבין מודל המסוגל לחזות ולהסביר סיכונים עשוי להפוך לרכיב משמעותי במערכות בטיחות מתקדמות ובשירותי מוביליות עתידיים.

הסיכון הגדול ביותר של AI ארגוני אינו המודל – אלא הדאטה

מאת אריאל פוהורילס, מנהל שיווק מוצר לניהול נתונים ב-Boomi

העלייה המהירה של סוכני בינה מלאכותית (AI Agents) חושפת אמת לא פשוטה: בלי יסודות נתונים חזקים, שימוש גובר בסוכנים מייצר סיכון במקום יתרון.

סוכני AI עוברים במהירות משלב הניסוי לשלב ההטמעה. ארגונים בתעשיות רבות כבר מטמיעים סוכנים שמטרתם לענות על שאלות, לסכם מידע ולבצע פעולות מבוססות תובנות בזמן אמת. בעוד הטכנולוגיה עצמה מתקדמת בקצב מהיר, תשתיות הנתונים שמאחוריה לעיתים מתקשות להדביק את הקצב.

יותר מדי סוכני AI עדיין נשענים על נתונים חלקיים, מיושנים או חסרי הקשר. כאשר מערכות אלו משתלבות בתהליכי הליבה של הארגון, החולשה הזו הופכת ליותר ממגבלה טכנולוגית – היא הופכת לסיכון ארגוני. ככל שהפעילות מתרחבת, הביצועים והאמינות של סוכני AI תלויים פחות בתחכום המודל ויותר בחוזק, באמינות ובניהול של תשתיות הנתונים שעליהן הם נשענים.

מחקר עדכני של Boomi מדגיש את הפער הזה. בסקר שנערך בקרב 300 מנהלי דאטה ואנליטיקה ברחבי העולם, 77% ציינו שהם נותנים אמון במערכות ה-AI שלהם, אך פחות ממחצית נותנים אמון באמינות הנתונים הארגוניים שלהם. הפער הזה מייצג גם פגיעות וגם הזדמנות. ככל שסוכני AI מתרחבים בארגונים, איכות הנתונים, ההקשר שלהם והגישה אליהם יקבעו מי יוביל בשלב הבא של מהפכת ה-Agentic AI.

כשהיסודות אינם מספיקים

סוכני AI פועלים לחלוטין על בסיס הנתונים שאליהם הם יכולים לגשת. כאשר הנתונים מדויקים, עקביים ומוסברים היטב, הסוכנים יכולים לייצר תובנות משמעותיות ולתמוך בהחלטות טובות יותר. כאשר זה לא המצב, הם עלולים לייצר תוצאות שנשמעות סמכותיות אך בפועל אינן אמינות – שילוב מסוכן במיוחד בסביבות ארגוניות.

במשך שנים, ניהול נתונים ידני הספיק, גם אם לא תמיד היה יעיל. צוותים יכלו להשוות בין מערכות, לתקן טעויות ולשמור על רמת אמון בסיסית בנתונים. אך המודל הזה אינו ניתן להרחבה. כאשר סוכני AI פועלים במקביל בשיווק, פיננסים, תפעול, שרשראות אספקה וחוויית לקוח, נפח הנתונים ומהירות הזרימה שלהם חורגים מיכולת הפיקוח הידני.

כפי שאחד ממנהלי הדאטה ציין במחקר של Boomi, ללא בקרות איכות אוטומטיות, ניהול קשרי נתונים (Data Lineage) ופיקוח אנושי מתאים, ארגונים מאבדים את היכולת להבין מאיפה הנתונים מגיעים והאם ניתן לסמוך עליהם. בקנה מידה ארגוני, אי-הוודאות הזו מערערת ישירות את האמינות של החלטות המבוססות על AI.

למה הרגע הזה חשוב

AI כבר אינו מוגבל לפיילוטים או לארגונים חדשניים בלבד. הוא משתלב יותר ויותר בתהליכי עבודה אמיתיים, באינטראקציות עם לקוחות ובקבלת החלטות. כל פריסה חדשה מעלה את הרף בכל הנוגע לדיוק הנתונים, לשקיפות וליכולת ההסבר.

במקביל, הרגולציה מתהדקת, הלקוחות דורשים אחריות גבוהה יותר, וקצב החדשנות ב-AI משאיר מעט מאוד מקום לתיקונים בדיעבד. המחקר של Boomi מראה כי 83% מהארגונים מתכננים לשלב מקורות נתונים נוספים במערכות AI בשנה הקרובה, אך פחות ממחצית סבורים שרמת האוטומציה של הדאטה בארגון שלהם בשלה מספיק. הפער הזה יקבע מי יוכל להרחיב AI בצורה אחראית – ומי יתקשה לעשות זאת.

מה מאפשרים יסודות נתונים חזקים

סוכני AI ברמה ארגונית דורשים יותר מגישה לנתונים; הם דורשים תשתית אמינה.

הבסיס מתחיל בחיבור. סוכנים צריכים גישה ישירה לנתונים מכל רחבי הארגון – ממערכות לקוחות ומוצרים ועד פיננסים, משאבי אנוש ותפעול – כדי לפעול בהקשר מלא ולא מתוך תמונה חלקית.

איכות הנתונים חשובה לא פחות. הנתונים צריכים להיות מדויקים, עקביים ומתוחזקים באופן שוטף כאשר הם עוברים בין מערכות, וגם כאשר הסוכנים עצמם מייצרים תוצרים חדשים. אי אפשר לפתור זאת באמצעות ניקוי נתונים תקופתי בלבד; נדרשת אוטומציה שמוטמעת בכל מחזור החיים של הנתונים.

ממשל נתונים (Data Governance) הוא מה שהופך תשתית נתונים לנכס ארגוני אמין. בעלות ברורה על נתונים, מעקב אחר מקורם ויכולת הסבר מאפשרים לארגונים להבין כיצד נעשה שימוש בנתונים, כיצד מתקבלות החלטות והיכן נמצאת האחריות – גם כאשר מערכות AI פועלות במהירות ובקנה מידה גדול.

אחריות הנהגתית

בניית יסודות נתונים חזקים אינה רק יוזמה טכנולוגית – זו אחריות הנהגתית. מנהלים צריכים לקבוע סטנדרטים ברורים לניהול, לשיתוף ולממשל של נתונים בארגון. זה מתחיל בבחינת צינורות הנתונים הקיימים, בזיהוי חולשות מבניות ובהשקעה באוטומציה שמבטיחה עקביות בקנה מידה גדול.

אך זה דורש גם שינוי תרבותי. איכות הנתונים אינה יכולה להיות אחריות בלעדית של מחלקת ה-IT. כל צוות שיוצר נתונים, משתמש בהם או תלוי בהם, משפיע על האפקטיביות והאמינות של מערכות AI. התייחסות לנתונים כנכס ארגוני משותף היא תנאי לשימור האמון כאשר אימוץ ה-AI מואץ.

השורה התחתונה

ארגונים השקיעו משאבים עצומים בפיתוח יכולות AI. השלב הבא בהתקדמות ייקבע לפי חוזק היסודות שעליהם הן עומדות.

ארגונים שיתעדפו תשתיות נתונים מחוברות ומנוהלות היטב יוכלו לעבור מאוטומציה תגובתית לאינטליגנציה פרואקטיבית – ולהפעיל סוכני AI מדויקים, עמידים ובעלי השפעה עסקית אמיתית.

בעידן ה-AI הארגוני, הצלחה נבנית מהיסודות כלפי מעלה.תישמע פחות כמו מסמך שיווקי ויותר כמו טור דעה למערכת.

BDO רוכשת את פעילות פרו-ויזן ומקימה מרכז מצוינות לטכנולוגיות מיקרוסופט

חברת הייעוץ העסקי-טכנולוגי BDO הודיעה על רכישת פעילותה של חברת פרו-ויזן מערכות מידע, במהלך שנועד לחזק את זרוע היישום הטכנולוגית של הפירמה ולהרחיב את פעילותה בעולמות התשתיות והענן. הפעילות הנרכשת תשולב במלואה בחטיבת הייעוץ הטכנולוגי של BDO, ותהווה בסיס להקמת מרכז מצוינות גלובלי לטכנולוגיות מיקרוסופט.

פרו-ויזן, שנוסדה בשנת 2003, פועלת כספקית ומטמיעת מערכות מידע, ומתמחה ביישום פתרונות מבוססי מיקרוסופט בארגוני אנטרפרייז. החברה מחזיקה במעמד של שותפת זהב של מיקרוסופט (Microsoft Gold Partner) וכן שותפת ענן מוסמכת (CSP), וצברה ניסיון בפרויקטי IT מורכבים בתחומי התשתיות, הענן, אבטחת המידע וניהול הזהויות.

במסגרת המהלך, תהפוך פעילות פרו-ויזן למרכז הידע והשירותים של BDO בתחום יישום פתרונות מיקרוסופט, הן בשכבת התשתיות והן בתחומי הבינה המלאכותית. בנוסף, צפויה אינטגרציה בין פעילות החברה לבין מרכז הסייבר של BDO, במטרה לספק מענה רחב יותר לארגונים המתמודדים עם אתגרי טרנספורמציה דיגיטלית ואבטחת מידע.

לפי BDO, הרכישה נועדה גם למנף את השותפות הגלובלית שלה עם מיקרוסופט וליצור סינרגיה בין יכולות היישום של פרו-ויזן לבין השירותים הקיימים בפירמה. המודל המשולב אמור לשלב בין היכולות היזמיות והגמישות של חברת טכנולוגיה לבין תשתית רחבה של ארגון בינלאומי.

ירון פלד, שותף ומנהל זרוע הייעוץ ב-BDO, ציין כי המהלך יאפשר להרחיב את הערך העסקי והתפעולי ללקוחות, בין היתר באמצעות חיבור ליכולות הסייבר ולרשת הגלובלית של החברה. איל אורגד, שותף ומנהל חטיבת הייעוץ הטכנולוגי, הוסיף כי הרכישה מהווה נדבך נוסף בבניית זרוע היישום של BDO, וכי צוות פרו-ויזן מביא ניסיון בפרויקטים מורכבים לצד חשיבה חדשנית.

מנכ"ל פרו-ויזן, יעקב טרגנו, ציין כי החיבור ל-BDO יאפשר לחברה להרחיב את פעילותה באמצעות גישה לבסיס לקוחות רחב יותר ולמשאבים בינלאומיים, תוך שמירה על הגמישות והחדשנות שאפיינו אותה עד כה.

טמפראמד ממנה את שי לוין ל־CFO

חברת טמפראמד (TempraMed) הודיעה על מינויו של שי לוין (55) לתפקיד סמנכ"ל הכספים (CFO) של החברה, המפתחת פתרונות לשמירה על תרופות רגישות לטמפרטורה בשימוש הביתי. המינוי מגיע כחלק מהיערכות החברה לשלב הצמיחה הבא ולהרחבת פעילותה בשווקים בינלאומיים, לצד חיזוק התשתית הפיננסית והאסטרטגית.

במסגרת תפקידו, לוין צפוי להוביל את האסטרטגיה הפיננסית של החברה, ניהול תזרים המזומנים, גיוסי הון, קשרי משקיעים ותמיכה בתהליכי התרחבות עסקית ומיזוגים ורכישות.

לוין מביא עמו ניסיון של למעלה מ־25 שנה בניהול מערכי כספים בחברות ציבוריות ופרטיות, הכולל הובלת תהליכי תקצוב, ניתוח ובקרה פיננסית, ניהול תזרים מזומנים, גיוסי הון וקשרי משקיעים. בנוסף, לאורך השנים התמחה בגיבוש והטמעת אסטרטגיות צמיחה, הובלת מיזוגים ורכישות, ניתוחי כדאיות, ניהול סיכונים ושינוי מבנה חוב.

בתפקידיו הקודמים שימש כסמנכ"ל כספים במספר חברות, בהן קבוצת גדעון תדמור, קשת אינטרנשיונל וקבוצת לב לבייב. לדברי רון נגר, מנכ"ל החברה: "מינויו של שי מגיע בתקופה משמעותית עבור החברה. אנו פועלים להרחבת פעילותנו בשווקים בינלאומיים ולהעמקת הפעילות המסחרית. ניסיונו הרב בניהול פיננסי ובהובלת תהליכים אסטרטגיים יהווה נדבך מרכזי בהמשך הצמיחה של טמפרמד."

לוין הוסיף כי "אני שמח להצטרף לטמפרמד בשלב משמעותי בהתפתחותה, ומאמין כי השילוב בין חדשנות טכנולוגית לניהול פיננסי מדויק יאפשר לחברה להמשיך לצמוח ולהרחיב את פעילותה בשווקים הבינלאומיים."

טמפראמד טכנולוגיות בע"מ פועלת בתחום פתרונות האחסון המבוקר, ומפתחת התקני בידוד תרמי לשמירה על יעילותן של תרופות מצילות חיים, ללא צורך במקור מתח. החברה פועלת מישראל ומחזיקה פעילות בצפון אמריקה, אירופה ואסיה, עם קו מוצרים הכולל בין היתר את VIVI Cap ו־VIVI Epi.

סיליקום מספקת NIC עם הצפנה פוסט-קוונטית

חברת סיליקום (Silicom) מכפר סבא זכתה בנצחון תכנון (Design Win) אצל ספק אירופי של פתרונות הצפנה ותקשורת מאובטחת ברמת הגנה גבוהה ביותר למידע רגיש. החברה מסרה לקוח בחר בכרטיס FPGA SmartNIC לאחר שהוא ביצע בדיקות הערכה שכללו גם הצפנה פוסט־קוונטית (Post Quantum Cryptography – PQC). הלקוח ביצע הזמנה ראשונית מחייבת בהיקף של 1 מיליון דולר. בחודשים הקרובים החברה תבצע התאמה של הכרטיס למפרטים המדויקים של הלקוח, כדי לספק אותו במחצית השנייה של 2026. במקביל, החברה נערכת לאספקה שנתית צפויה בהיקף של כ־3 מיליון דולר.

החברה מנהלת דיונים עם הלקוח על כרטיס FPGA SmartNIC מהדור הבא ובמהירויות גבוהות יותר, שהלקוח מתכנן להשיק ב-2028, ועל פתרון מערכת מלא פוטנציאלי המשלב שרת עם כרטיס FPGA SmartNIC. הצפנה פוסט-קוונטית היא דרישה חדשה בשוק, שנועדה לספק אלגוריתמים עמידים בפני פיצוח שיתבצע בעתיד באמצעות מחשבים קוונטיים. מערכות ההצפנה הנפוצות היום מבוססות על בעיות מתמטיות קשות מאוד לפתרון באמצעות מחשבים קלאסיים, אולם מחשבים קוונטיים יכולים לשבור אותן במהירות. ההצפנה הפוסט-קוונטית כוללת בעיות מתימטיות מסוג חדש, שגם מחשבים קוונטיים יתקשו לפתור.

מנוע הצמיחה של 2026

בסוף 2025 הגדירה סיליקום את תחום ההצפנה הפוסט-קוונטית כאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים שלה בשנים הקרובות. מנכ"ל החברה, לירון איזנמן הסביר אז שהמחשבים הקוונטיים לא יהיה זמינים בהיקף נרחב בשנים הקרובות, "אולם יצרני ציוד התקשורת וספקיות שירותי התקשורת נאלצים כבר כעת להתגונן בפני אסטרטגיית התקיפה המתרחבת של 'אסוף עכשיו, פענח אחר-כך' (harvest now, decrypt later). הרגולטורים והארגונים הגדולים כבר מתחילים להיערך לאיום העתידי הזה, מכיוון שלהתקפות קוונטיות יש סיכוי לשבור את כל תקני ההצפנה המשמשים כיום".

מייד לאחר פרסום ההודעה זינקה מניית סיליקום בנסד"ק בכ-15%, וכעת היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-163.8 מיליון דולר. ברבעון האחרון של 2025 צמחו המכירות בכ-17% בהשוואה לרבעון המקביל 2024 והסתכמו בכ-16.9 מיליון דולר. המכירות בשנת 2025 כולה צמחו ב-7% בהשוואה ל-2024, והסתכמו בכ-61.9 מיליון דולר.

צרפת מתנתקת ממיקרוסופט: מחשבי המדינה יעברו ללינוקס

בתמונה למעלה: הלוגו של לינוקס על-גבי הציור "החירות מובילה את העם" של אז'ן דלקרואה

ב-8 באפריל 2026 הכריזה ממשלת צרפת על החלטתה להפסיק להשתמש במערכות ההפעלה ובתוכנות של מיקרוסופט, במסגרת יעד לאומי להשגת "ריבונות דיגיטלית". ההודעה פורסמה בעקבות סמינר פנימי שערכו מינהלת הדיגיטל הממשלתית (DINUM), המינהלה הכללית לעסקים (DGE), הסוכנות הלאומית להגנת סייבר (ANSSI) ומנהלת הרכש הממשלתית (DAE), במטרה לגבש אסטרטגייית צימצום התלות הדיגיטלית של צרפת בגורמים חוץ-אירופיים. במהלכו הוצגה התוכנית של ממשלת צרפת להתנתק מהתלות בספקי טכנולוגיה זרים (למעשה אמריקאים).

המהלך יתחיל ביוני 2026

מינהלת DINUM היא הגוף שאחראי על גיבוש האסטרטגיה הדיגיטלית של המדינה וניהול יישומה. במהלך הסמינר היא הודיעה על יציאה מ־Windows לטובת תחנות עבודה המבוססות על מערכת ההפעלה Linux. במסגרתה יידרש כל משרד ממשלתי (כולל הגופים הכפופים לו) לגבש תוכנית משלו עד הסתיו, שתעסוק בצירים הבאים: סביבת עבודה, כלי שיתוף פעולה, אנטי-וירוס, בינה מלאכותית, בסיסי נתונים, וירטואליזציה וציוד רשת. הם ייעזרו בתוצרי עבודת המיפוי ואבחון התלות של המדינה, שבוצעה על-ידי DAE. החל מיוני 2026 תארגן DINUM מפגשים תעשייתיים ראשונים במטרה לגבש קואליציות ציבוריות-פרטיות בין-משרדיות, שיביאו להקמת "ברית ציבורית-פרטית לריבונות אירופית".

חרדה גיאו-פוליטית

שרת הבינה המלאכותית והדיגיטל שהשתתפה בסמינר, אן לה-הנאף, אמרה: "אירופה חייבת לצמצם את התלות בפתרונות חוץ-אירופיים. הריבונות הדיגיטלית אינה אופציה – היא הכרח אסטרטגי". שר הפעולה והחשבונות הציבוריים (גוף מקביל לשילוב של אגף התקציבים ורשות המסים בישראל) דוד אמיאל, הסביר את היוזמה: "עלינו להשתחרר מהתלות בכלים אמריקאים ולהשיב לידינו את השליטה בגורלנו הדיגיטלי. איננו יכולים עוד לקבל מצב שבו הנתונים שלנו, התשתיות שלנו וההחלטות האסטרטגיות שלנו תלויים בפתרונות שאיננו שולטים בכללים שלהם, בתמחור שלהם, בהתפתחותם ובסיכונים הכרוכים בהם".

תוכנת שיחות הווידאו הלאומית Visio. תחליף את השימוש ב-Zoom וב-Microsoft Teams

תקן היסוד של "המהפיכה הצרפתית"

ההכרזה החודש היא חלק ממהלך צרפתי ארוך טווח, שהחל בשנת 2016 כאשר ANSSI פירסמה את תקן SecNumCloud לאבטחת שירותי ענן, הנחשב לאחד התקנים המחמירים בעולם בתחום הענן. התקן כולל דרישות מחמירות להגנה על נתונים, הצפנה וניהול גישה, הבטחה שהספק שולט באופן מלא בתשתיות ואינו תלוי בגורמים חיצוניים לא־מאושרים, המידע נשמר בתחום שיפוט אירופי (ובעיקר צרפתי), צמצום חשיפה לחוקים אמריקאיים כמו Cloud Act וביצוע בדיקות תקופתיות והסמכה מתמשכת.

כעת, הממשלה דורשת שכל המערכות המשמשות את המדינה יעמדו בתקן SecNumCloud, כולל מערכת ההפעלה ויישומי לינוקס שיחליפו את התשתיות של מיקרוסופט. כך למשל, בינואר 2026 השיקה DINUM את מערכת שיחות הווידאו הלאומית Visio, שופתחה במכון המחקר CNRS במטרה להחליף בהדרגה את השימוש במערכות הקיימות כמו Microsoft Teams ,GoTo Meeting ,Webex ו-Zoom. התוכנה קיבלה הסמכת SecNumCloud והיא פועלת באמצעות הענן של חברת Outscale, הנמצאת בבעלות Dassault Systèmes. בשנה האחרונה היא נבדקה בניסוי שדה שכלל 40,000 עובדי מדינה. כעת היא נמצאת בתהליכי הטמעה בכ-200,000 מחשבים של עובדי מדינה ועד סוף 2027 ישתמשו בה כל 2.5 מיליון עובדי המדינה.

הלקח של משטרת צרפת

בניית תשתית אלטרנטיבית הינה מהלך מסובך מאוד שישפיע על בסיסי נתונים, שירותי ענן, הכשרת עובדים ובחירה בתשתיות תוכנה חדשות. לצרפת יש נסיון מסויים בתחום הזה: לפני 20 שנה החליטה זרוע הז'נדרמריה במשטרת צרפת להתנתק ממערכת ההפעלה "חלונות" משיקולי עלות, תחזוקה ואבטחת מידע. היא ביצעה מעבר הדרגתי שהתחיל בהחלפת יישומים (למשל OpenOffice, במקום Office ו-Firefox במקום Explorer), ולאחר מכן המשיך בהחלפת מערכת ההפעלה חלונות במערכת לינוקס גרסת GendBuntu, שהיא הפצת לינוקס מסוג Obuntu שהותאמה לדרישות הז'נדרמריה.

מעבר של כל גופי המדינה ללינוקס הוא מהלך בעל השפעה עצומה על כלכלת המידע הצרפתית, על מדינות אחרות באיחוד האירופי ועל מעמדה ועתידה של חברת מיקרוסופט. לא ברור אם הוא בכלל יושלם בהצלחה ומהו היתרון הפיננסי: בעבר הודיעה DINUM שעלות רשיונות השימוש בתוכנות ועידת וידאו מגיעה לכמיליון אירו בשנה לכל 100,000 משתמשים. גם ההסכמים עם מיקרוסופוט ועם ספקי ענן זרים אינם חשופים לציבור. יחד עם זאת, בשבוע האחרון השתרשה ההערכה בכל אתרי החדשות המקצועיים שצרפת משלמת כיום 500-800 מיליון אירו בשנה עבור רשיונות שימוש ושירותים שהיא מקבלת ממיקרוסופט.

סיכון מחושב

גם אם היא תחסוך את העלות הזו, צריך לקחת בחשבון שמהלך ההסבה הוא ארוך ויקר בפני עצמו ושירותים רבים הנרכשים היום ממיקרוסופט יירכשו בעתיד מחברות מקומיות. קיימת גם העלות הבלתי ידועה של התמודדות עם תקלות דיגיטליות שיהיו חלק בלתי נפרד מתהליך המעבר ללינוקס. כלומר, ייתכן שבטווח הקצר העלות הכספית תהיה אפילו גבוהה יותר מהמחיר שצרפת משלמת כיום על תשתיות המידע שלה. הדבר מבליט את הגורם העיקרי שהביא לקבלת ההחלטה: אי-אמון בכוונותיה של ארצות הברית וביכולתה של חברת מיקרוסופט להתמודד מול לחצים עתידיים של הממשל האמריקאי – שעשוי להיות עויין.

ארקנסו בוחרת בסטארט-אפ הישראלי Dynamic Infrastructure לניתוח מאות נכסי תשתית תחבורתית

משרד התחבורה של מדינת ארקנסו בארה״ב (ARDOT) בחר בטכנולוגיה של הסטארט-אפ הישראלי Dynamic Infrastructure לצורך ניתוח הנדסי של מאות נכסי תשתית תחבורתית ברחבי המדינה. במסגרת ההסכם, תוטמע פלטפורמת הבינה המלאכותית של החברה, הפועלת כ“מהנדס וירטואלי”, לניהול ותחזוקה של מעבירי מים ותשתיות ניקוז לאורך כבישים.

בשלב הראשון של הפרויקט תנתח החברה כ-500 גשרים, מעבירי מים ותשתיות ניקוז. המערכת מבוססת על סוכני AI הנדסיים הסורקים במהירות אלפי תמונות, נתוני רחפנים, מצלמות ודוחות היסטוריים, מזהים ליקויים מבניים ותפקודיים, ומפיקים לכל נכס הערכת מצב, תחזית בלאי והמלצות תחזוקה. בכך, היא מאפשרת למהנדסים לעבור מניהול תגובתי לאסטרטגיית תחזוקה מונעת מבוססת נתונים.

בעיות ניקוז סביב ומתחת לכבישים נחשבות לאחד מגורמי הסיכון המרכזיים לתשתיות תחבורה, בעיקר בשל הקושי לאתרן והחרפתן בתנאי קרה ושלג. בארקנסו לבדה קיימים יותר מ-40 אלף נכסים מסוג זה, כאשר הפרויקט הנוכחי מהווה שלב ראשון לקראת ניתוח רחב יותר של כלל התשתיות במדינה.

לפי החברה, ההיגיון הכלכלי של המודל ברור: השקעה של כ-5,000 דולר בתחזוקה מונעת של מעבירי מים עשויה למנוע קריסת כבישים ועלויות חירום של עד כ-200 אלף דולר. באופן רחב יותר, התערבות מוקדמת בעלות של עשרות אלפי דולרים למייל יכולה למנוע פרויקטי שיקום יקרים בהרבה. זיהוי מוקדם של אלפי נקודות תורפה ברשת הכוללת עשרות אלפי נכסים עשוי לייצר פוטנציאל חיסכון של מאות מיליוני דולרים.

Dynamic Infrastructure פועלת כיום ב-13 מדינות בארה״ב ומספקת שירות לעשרות עיריות, מחוזות וגופי תחבורה. עד כה ניתחה הפלטפורמה שלה יותר מ-6,000 מבני תשתית גדולים, לצד עשרות אלפי רכיבי תשתית קטנים. החברה, המעסיקה כ-20 עובדים בישראל ובארה״ב ופועלת גם באנגליה ובאוסטרליה, דיווחה בסוף 2025 על שיעור חידוש חוזים מלא בקרב לקוחותיה בארה״ב.

סער דיקמן, מייסד משותף ומנכ״ל החברה, מסר כי “החזון שלנו הוא לספק לכל מחלקת הנדסה ותחזוקה ציבורית או מחוזית ‘מהנדס וירטואלי’ מבוסס AI שיעבוד לצד הצוותים המקצועיים ויספק להם מכפלת כוח חסרת תקדים. בעולם שבו התשתיות מתיישנות והתקציבים מוגבלים, המערכת שלנו מאפשרת לרשויות לקבל בהירות לגבי מצב הנכסים ולנהל אותם באופן פרואקטיבי ויעיל.”

אינטל גייסה את 18A למאבק בקואלקום ואפל

חברת אינטל (Intel) הכריזה על סדרת המעבדים Core Series 3 (המוכרת בקהילה בשם הקוד Wildcat Lake), במסגרת מהלך שנועד להביא את יכולות ה-AI של מחשבי Copilot+ גם למחשבי רמת הכניסה הזולים.  הסדרה החדשה ונעדה לבלום את הפופולריות הגואה של מעבדים מבוססי ARM במחשבים הניידים הזולים, דוגמת Snapdragon X של קואלקום אשר נכנס לשוק הזה על-גבי ההבטחה של מחשבי AI PC והמחשב MacBook Neo של אפל. היא מנסה להוכיח שאפשר לקבל חיי סוללה של יום שלם (עד 18.5 שעות) גם במחשב Windows זול.

גרסה זולה של מחשב יקר

כראוי למהלך בלימה אגרסיבי, אינטל חרגה ממנהגה המסורתי להשתמש בטכנולוגיות מהדור הקודם במחשבי רמת הכניסה, ומגייסת להכרזה החדשה את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר שלה: ארכיטקטורת המעבדים החזקים Core Ultra Series 3 (המוכרת בכינוי Panther Lake), מנוע גרפי ממשפחת Xe ותהליך הייצור המתקדם ביותר שלה, Intel 18A. בפועל, צוותי אינטל בישראל שהובילו את פרוייקט הפיתוח של Core Ultra, ביצעו שינויים והתאמות בארכיטקטורה החזקה הזו כדי להתאימה למחשבים זולים וחסכוניים באנרגיה וליישומי מחשוב קצה (Edge) כמו רובוטים, מבנים חכמים, מסופי נקודות מכירה וכדומה.

השינויים האלה כוללים הקטנת משקל ליבות הביצועים (Performance Cores) לשתי ליבות בלבד, וחיזוק משקל ליבות היעילות (Efficiency Cores) ל-4 ליבות. מנוע גרפי Xe3 בהיקף מצומצם יותר, שילוב יחידת AI ייעודית NPU 5 בעוצמה של 17TOPS, ומעבר לתהליך הייצור Intel 18A, שהוא שווה ערך ל-2 ננומטרלצד הסיליקון, אינטל התאימה את הפלטפורמה כולה לרכיבים המוזילים את עלות המחשב, דוגמת תמיכה באחסון UFS 3.0 (נמוך עלות יחסית לNVMe), זיכרון בערוץ יחיד (LPDDR או DDR), צמצום מספר הרכיבים על האריח ותמיכה בלוחות אם בני שש שכבות (Type-3). הקישוריות נשמרה מודרנית: עד שתי יציאות Thunderbolt 4 מובנות, Wi-Fi 7 וBluetooth 6.

זריקת מרץ לשוק מנומנם

המחשבים שיתבססו על המעבדים החדשים הם מחשבי רמת הכניסה (מחיר ממוצע של כ-500 דולר), המיועדים לתלמידים, משפחות, עסקים קטנים ויישומי מחשוב קצה. במקביל להכרזה של אינטל, הודיעו יצרנים גדולים כמו סמסונג, לנובו, HP, דל, אסוס, אייסר ואחרים, שהחל מהחודש הם מתחילים לספק כ-70 דגמי מחשבים המבוססים על המשפחה החדשה. מדובר בשוק שנקלע לקיפאון שנמשך לפחות חמש שנים, ושאינטל מנסה לעורר אותו מחדש. הדבר מודגש בהודעה של אינטל עצמה: "סדרת ה-Intel Core 3 מציגה הזדמנות לעסקים קטנים ומשתמשים ביתיים הנמצאים במחזור שדרוג טיפוסי של חמש שנים. בהשוואה למחשב אישי בן חמש שנים, הסדרה מעלה את רף הציפיות מהיכולות ש'מחשוב יומיומי' מסוגל לספק".

אלרון ונצ'רס ממנה את ישי פארי ליועץ בכיר להשקעות סייבר

קרן ההון סיכון הציבורית Elron Ventures הודיעה על מינויו של ישי פארי ליועץ בכיר להשקעות סייבר ולהובלת פעילות קרן המיקרו CyberFuture. פארי מצטרף לצוות ההשקעות הבכיר של הקרן, ויהיה מעורב בזיהוי מגמות טכנולוגיות, איתור הזדמנויות השקעה וליווי חברות הפורטפוליו בתחום הסייבר.

פארי, בן 35, מביא עמו למעלה מ־15 שנות ניסיון בתעשיית הסייבר. בתפקידו האחרון שימש יועץ טכנולוגי בכיר לאבטחת סייבר ובינה מלאכותית ב־Microsoft ישראל, כחלק מארגון ה־CTO, שם עבד עם ארגונים גדולים ברחבי העולם על פיתוח ארכיטקטורות אבטחה מתקדמות והוביל יוזמות בתחומי SecOps, הגנת ענן ואבטחת זהויות.

לפני כן מילא תפקידי מפתח ב־Palo Alto Networks בישראל ובאירופה, שם היה שותף להובלת יוזמות טכנולוגיות ועסקיות בסביבה גלובלית. קודם לכן עבד גם בחברת פרטנר, שם הוביל צוותי הנדסת מערכות בתחום הסייבר והתקשורת בחטיבה העסקית. בנוסף, הקים והוביל חברות סייבר כיזם וכ־CTO.

במסגרת תפקידו החדש, צפוי פארי לתרום מניסיונו להובלת פעילות ההשקעות של אלרון בתחום הסייבר, לרבות בחינת חברות בשלבים מוקדמים והשבחת השקעות. פעילות זו מתבצעת בין היתר באמצעות קרן CyberFuture, הפועלת במודל ייחודי המשלב מנהלי אבטחת מידע (CISOs) מארגונים מובילים בעולם כחלק מתהליך קבלת ההחלטות והליווי של חברות הפורטפוליו. מאז הקמתה לפני כשלוש שנים, השקיעה הקרן בכ־9 חברות.

אלרון ונצ'רס מחזיקה בפורטפוליו של חברות סייבר, ובהן Raven.io, Red Access ו־Tamnoon. בתקופה האחרונה רשמה הקרן מספר מהלכי מימוש, בהם מכירת חברת Cynerio ל־Axonius, וכן אקזיט במסגרת CyberFuture עם מכירת Prompt Security ל־SentinelOne.

פארי מסר כי “הניסיון מהשטח, גם כמי שעבד בחברות סייבר מובילות עם ארגונים וגם כיזם, הוא קריטי להצלחה של חברות בשלב מוקדם. יזמים היום פועלים בעולם שבו סייבר, AI ותשתיות מתכנסים במהירות, והם זקוקים לשותפים שמבינים את המורכבות הזו מבפנים”.

יו"ר אלרון, ליסיה בכר מנוח, ומנכ"ל החברה, יניב שניידר, הוסיפו כי הצטרפותו של פארי צפויה לחזק את פעילות הסייבר של הקרן, תוך שילוב בין עומק טכנולוגי, ניסיון תאגידי והבנה עסקית רחבה, לצד היכרות עם חזית ההתפתחויות בתחום.

מאסיבית מגייסת עד 40 מיליון שקל

בתמונה למעלה: חלקי מל"ט שיוצרו באמצעות הטכנולוגיה של מאסיבית

חברת מאסיבית (Massivit) מלוד, המפתחת מדפסות תלת-מימד להדפסת חלקים תעשייתיים גדולים מאוד, החלה בתהלך גיוס הון מבעלי המניות הקיימים, אשר צפוי להסתכם בעד 40 מיליון שקל. החברה פנתה ל-51 בעלי מניות מרכזיים בחברה והציעה להם יחידות השקעה הכוללות מניות ואופציות. במידה והם ירכשו רק את המניות, החברה תגייס מהם 22.6 מיליון שקל תמורת שיעור כולל של 51% מהון המניות. במידה והם ירכשו גם את האופציות, החברה תגייס 40 מיליון שקל תמורת כ-61% מהון המניות הכולל של החברה. מכיוון שההחלטה של כל משקיע היא עצמאית, הסכום הסופי צפוי להיות בן 22.6 לבין 40 מיליון שקל.

מאסיבית נמצאת בתהליך התאוששות מתמשך לאחר שמכירותיה התמוטטו בעקבות פרוץ המלחמה. בשנת 2023 הסתכמו מכירותיה בכ-12.6 מיליון דולר. ב-2024 הן צנחו ל-4.9 מיליון דולר, ובשנת 2025 התאוששו במעט והגיעו להיקף של כ-5.5 מיליון דולר. יחד עם זאת, החברה דיווחה על הפסדים מתמשכים: 10.3 מיליון דולר ב-2023, 16.2 מיליון דולר ב-2024, והפסד של כ-9.7 מיליון דולר ב-2025. הדבר מתבטא ביתרות ההון שבידיה החברה: בסוף 2023 הוא הסתכם בכ-23.6 מיליון דולר, ובסוף 2025 הוא הצטמצם ל-4.85 מיליון דולר.

הטכנולוגיה של החברה, GDP – Gel Dispensing Printing, מבוססת על שימוש בחומר ייחודי אשר מוזרק כג’ל סמיך ומוקשח מיד לאחר ההזרקה באמצעות קרינית UV. השיטה הזו מאפשרת לבנות במהירות שכבות עבות יחסית ומתאימה מאוד לייצור חלקים מחומרים מרוכבים, הנמצאים בשימוש נרחב בתעשיות התעופה והביטחון. מדפסת הדגל של החברה, Massivit 10000, מאפשרת גם להדפיס במהירות תבניות יציקה גדולות מימדים עבור חלקים הבנויים מחומרים מרוכבים, כמו סיבי פחמן ופיברגלאס.

בחודש פברואר 2026 הכריזה החברה על אסטרטגיה חדשה, המבוססת על מיקוד בשוק העופה והביטחון, וצמיחה עסקית באמצעות מתן שירותי ייצור, ולא רק מכירות מדפסות. היא החלה בהקמת רשת של לשכות שירות תחת שם המותג RapidWings, במטרה לפרוס לשכות שירות שיופעלו על-ידי צדדים שלישיים (Joint Service Bureaus), אשר יספקו פתרונות מהירים לתבניות וכלי עבודה לייצור מכלולים מרוכבים לתעשיות הביטחוניות והתעופתיות. ‫להערכת‬ ‫החברה‪,‬‬ ‫מגזר ‫התעופה והצבא ‬‫מהווה‬ ‫כ-‫‪-‬‬‫‪30%‬‬‫‪-‬‬‫‪40%‬‬‫מכלל‬ ‫שוק‬ ‫החומרים‬ ‫המרוכבים‪.‬‬‫

האסטרטגיה הזו מבוססת על הרחבת מודל הפעילות שגובש בסוף 2025 עם חברת קומפרטס (Comparts) מקבוצת אבנון. בדו"ח השנתי של 2025, החברה דיווחה ש‫פעילות‬ ‫‪RapidWings‬‬ ‫כבר‬ ‫רשמה‬ ‫ה‫ישגים ‬‫משמעותי‫ים‬ בתעשייה הביטחונית הישראלית. "‫החברה‬ ‫השלימה‬ ‫בהצלחה‬ ‫סדרת‬ ‫פרויקטים‬ ‫לייצור‬ ‫מכלולים‬ ‫מרוכבים‬ ‫עבור‬ ‫חברות ביטחוניות מובילות בישראל. ‫המוצרים‬ ‫והרכיבים‬ ‫עברו‬ ‫‫מבחנ‬י‬ ‫איכות ‫ורישוי‬‫ מחמירים‬ ונ‬מצאים‬ ‫כיום‬ ‫בשימוש‬ ‫פעיל"‪.‬‬ החברה נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-53 מיליון שקל.

Water.io משתלטת על "מטאור אירוספייס"

חברת ווטר אי.או (Water.io) דיווחה כי חתמה על מזכר הבנות לרכישת השליטה (51%) בחברת מטאור אירוספייס, במהלך שמסמן כניסה מואצת לתחום הכטב"מים המתאבדים והמערכות האוטונומיות. במסגרת העסקה, בכפוף להשלמת גיוס אג"ח להמרה, תשקיע ווטר אי.או כ־10 מיליון דולר במטאור בדרך של הלוואת בעלים, בתמורה להקצאת מניות בדילול מלא.

המהלך מרחיב את פעילותה של ווטר אי.או מעבר לליבת פעילותה הקיימת וממקם אותה באחד התחומים הדינמיים ביותר בתעשייה הביטחונית. החברה מציינת כי בכוונתה להקים קווי ייצור בישראל ובשווקים בינלאומיים, להגדיל את היקפי הפעילות ולבחון מהלכי גיוס הון נוספים, כולל אפשרות לרישום כפול בנאסד"ק.

מטאור אירוספייס, החברה הנרכשת, פועלת מזה למעלה מעשור בפיתוח וייצור מערכות בלתי מאוישות לזירות האוויר, הים והיבשה. החברה הוקמה ומנוהלת על ידי יצחק ניסן, לשעבר מנכ"ל ונשיא התעשייה האווירית, יחד עם איש העסקים חזי בצלאל. צוות ההנהלה כולל גם בכירים נוספים מהמערכת הביטחונית והתעשייה האווירית, עם ניסיון מבצעי וניהולי משמעותי.

החברה מתמקדת בפיתוח מגוון רחב של פלטפורמות, ובהן כלי טיס בלתי מאוישים, כלי שיט בלתי מאוישים וכלי-רכב קרקעיים אוטונומיים. לצד אלה, היא מפתחת גם מערכות תקיפה, כולל כטב"מים מתאבדים, תחום שנמצא בצמיחה מואצת על רקע השינויים בשדה הקרב המודרני. לפי הודעת ווטר אי.או, למטאור ארבעה מוצרים המצויים כבר ברמת בשלות מסחרית, נתון המעיד על יכולת מעבר מהירה משלב הפיתוח לשלב ההכנסות.

פלטפורמת RAMBOW של מטאור
פלטפורמת RAMBOW של מטאור

בין המוצרים הבולטים של החברה נמנים כטב"מים מסדרת Impact, המיועדים למשימות מודיעין ותקיפה, עם יכולות שהייה ממושכות ונשיאת מטען משמעותי. הקו הטכנולוגי של מטאור נשען על תפיסה של הנגשת יכולות מתקדמות – שבעבר היו נחלת מערכות גדולות ויקרות – לפלטפורמות טקטיות, גמישות וזולות יותר, המותאמות לשדה הקרב המשתנה.

לצד הפיתוח הטכנולוגי, מטאור פועלת עם אוריינטציה שיווקית גלובלית, עם פעילות בשווקים באסיה, אמריקה הלטינית ואפריקה. לאורך השנים היא שמרה על פרופיל ציבורי נמוך יחסית, תוך התמקדות בפיתוח מוצרים ובהתקשרויות ביטחוניות, אך עם התקדמות לשלב של מוצרים בשלים ופרויקטים פוטנציאליים, היא מתקרבת לנקודת מעבר להתרחבות מסחרית רחבה יותר.

ווטר אי.או, הנסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של כ־12.6 מיליון שקל, הודיעה כי היא בוחנת גם רישום כפול בנסד"ק כחלק מהיערכות להרחבת בסיס המשקיעים והפעילות הבינלאומית. המהלך מצטרף לשורת צעדים אסטרטגיים שביצעה החברה לאחרונה, ובהם העסקה עליה דיווחה בתחילת השבוע למכירת פעילות זורונט לחברה אמריקאית, תמורת מניות ושטר חוב, באופן שצפוי להפוך אותה לבעלת עניין בחברה ציבורית בארה״ב.

אמזון רוכשת את גלובלסטאר תמורת כ-11.6 מיליארד דולר

בתמונה למעלה: הדמיית לווייני LEO של גלובלסטאר

חברת אמזון רוכשת את גלובלסטאר והופכת לספקית שירותי תקשורת גלובלית אשר תתחרה ישירות בחברת Starlink של אילון מאסק. אמזון (Amazon) ו-Globalstar הודיעו השבוע על חתימת הסכם מיזוג מחייב שבמסגרתו אמזון תרכוש את גלובלסטאר. הפרטים הפיננסיים שנמסרו הם כלליים ביותר: אמזון תרכוש את מניות גלובלסטאר במזומן או במניות לפי מחיר של 90 דולר למנייה – אשר נסחרה ביום ההכרזה במחיר של 73 דולר. היקף העיסקה נאמד בכ-11.6 מיליארד דולר. 58% מבעלי המניות של גלובלסטאר אישרו בכתב את הסכמתם לעיסקה. היא  צפויה להסתיים במהלך 2027,  בכפוף לקבלת אישורים רגולטוריים.

במסגרת העסקה, אמזון תקבל את פעילות הלוויינים, התשתיות והנכסים של גלובלסטאר, כולל רישיונות ספקטרום גלובליים. ליבת המיזוג בין שתי החברות הוא התחרות של שירותי תקשורת בפס רחב מתשתיות לוויינים נמוכי מסלול (LEO). המהלך מאפשר לחברת הלוויינים של אמזון, Amazon Leo, להוסיף שירותי תקשורת ישירים מהלוויין לסמארטפון (Direct to Device – D2D). כלומר, לאפשר לסמארטפון סטנדרטי (כמו iPhone או Samsung) להתחבר ישירות ללוויין, ללא צורך באנטנה מיוחדת, צלחת לוויין או מודם חיצוני יקר. הדבר דורש שימוש בלוויינים עם אנטנות חזקות מאוד אשר יכולות לקלוט את האותות החלשים שמשדר הטלפון הנייד, ולוויינים המשתמשים בתדרים סלולריים רגילים שהטלפון כבר משתמש בהם.

השחקניות המרכזיות בתחום הזה כיום הן SpaceX (Starlink) המשתפת פעולה עם T-Mobile בארה"ב כדי לספק קישוריות לוויינית לטלפונים קיימים, Apple ו-Globalstar אשר מביאות את השירות לצרכן הפרטי, חברת AST SpaceMobile אשר בונה רשת לוויינים שמתפקדת כ"אנטנות סלולריות בחלל" עבור ספקיות תקשורת, ובקרוב גם אמזון אשר תשלב בין גלובלסטאר ו-Amazon Leo. במקביל לעיסקת הרכישה, אמזון דיווחה על הסכם עם חברת אפל, שלפיו Amazon Leo תספק שירותי לוויין לדגמי iPhone ו-Apple Watch נתמכים, כולל שליחת הודעות חירום, תקשורת עם משפחה וחברים, בקשות לסיוע בדרכים ועוד. אמזון מתכננת להשיק את שירות ה-D2D שלה כבר בשנת 2028.

כיום כוללת תשתית הלוויינים של אמזון כ-3,000 לוויינים הנעים במסלול נמוך ומצויידים באנטנות רגישות במטרה לספק אינטרנט מהיר ואמין לאזורים ללא כיסוי. חברת גלובלסטאר היתה החברה הראשונה ש/הצילחה להפעיל את מודל D2D בזכות שיתוף פעולה הדוק ומימון מסיבי של חברת אפל. היא הפעילה את שירותי ה-SOS הלווייניים ב-iPhone החל מדגם 14. הנכס היקר ביותר הנמצא בבעלותה הוא Band 53 (ובגרסתו הדיגיטלית n53):  זהו תדר מורשה המאושר לשימוש גלובלי גם לתקשורת לוויינית וגם לתקשורת קרקעית. לכן ההודעה של אמזון מציינת במפורש את מרכיב רשיונות הספקטרום של גלובלסטאר.

בניגוד לתדרים אחרים שהם "ציבוריים" וחשופים להפרעות, התדר של גלובלסטאר הוא "פרטי", ומאפשר לה להקים רשתות 5G פרטיות מאובטחות מאוד עבור נמלי ים, מכרות ומפעלים. החברה מפעילה 53 לווייני LEO (Low Earth Orbit) בגובה של כ-1,414 ק"מ מעל פני כדור הארץ, 35 תחנות קליטה קרקעיות ב-25 מדינות ו-90 אנטנות מעקב התומכות באפל ואמזון. מכירותיה בשנת 2025 הסתכמו בכ-273 מיליון דולר. חברת אמזון נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של 2.67 טריליון דולר. מניית חברת גלובלסטאר זינקה מחיר של 80 דולר והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של 10.3 מיליארד דולר.

יגאל מנוח מונה למנכ"ל הסניף הישראלי של שניידר אלקטריק

בתמונה למעלה: יגאל מנוח, מנכ"ל שניידר אלקטריק ישראל. צילום: רמי זרנגר

יגאל מנוח נכנס לתפקיד המנכ"ל החדש של חברת שניידר אלקטריק (Schneider Electric) ישראל, במקומו של פיליפ ברמי, שניהל את החברה ב-20 השנים האחרונותמנוח יהיה אחראי על הפעילות העסקית של החברה בישראל, כולל הובלת אסטרטגיה, צמיחה ורווחיות, בניית מערכות יחסים עם לקוחות מרכזיים ושותפים מובילים במשק, וניהול צוותי השיווק, מכירות, הנדסה ושירות. עוד כולל התפקיד התאמת האסטרטגיה הגלובלית של שניידר אלקטריק לשוק הישראלי, והובלת תהליכי חדשנות ודיגיטציה בקרב לקוחות החברה. דגש מיוחד יינתן למגזרי האנרגיה, תעשייה, תשתיות, מרכזי נתונים ובניינים חכמים.

מנוח (43), יליד טורקיה, מילא במשך קרוב לשני עשורים שורה של תפקידי שיווק בכירים, ניהול מוצר ויחידות עסקיות בסניפי שניידר אלקטריק בישראל, צרפת וטורקיה. בתפקידיו האחרונים שימש כסמנכ"ל פתרונות תעשייה, סמנכ"ל שיווק, וכמנהל ערוצים ושותפים אסטרטגיים בשניידר אלקטריק ישראל. מנוח הינו בוגר תואר ראשון בהנדסת חשמל מהאוניברסיטה הטכנית של איסטנבול.

פיליפ ברמי הגיע לחברה לפני 35 שנים. הוא היה שותף לקידום פרויקטים לאומיים בתחומי האנרגיה, התשתיות והתעשייהשניידר אלקטריק הינה ספקית של טכנולוגיות אנרגיה, לתעשיות, עסקים ובתים. החברה מעסיקה כ-160,000 עובדים בעולם וכ-140 עובדים בישראל. היא שותפה בתחומי ניהול האנרגיה בפרויקטים לאומיים דוגמת שדה התעופה הבינ"ל רמון, השדה הסולארי באשלים ועוד.

איירון ניישן מגייסת קרן שנייה של 60 מ' דולר

קרן ההון סיכון איירון ניישן (Iron Nation) הודיעה על הקמת קרן שנייה בהיקף של 60 מיליון דולר, מתוכם כבר גויסו כ־50 מיליון דולר, להשקעה בסטארטאפים ישראליים בשלבי Seed עד Series B. המהלך מסמן את המעבר של הקרן ממיזם חירום, שהוקם בעקבות אירועי 7 באוקטובר כדי לתמוך בחברות שנקלעו למצוקת נזילות, לפעילות הון סיכון במתכונת מלאה וקבועה.

הקרן הראשונה, בהיקף של 20.4 מיליון דולר, השקיעה ב־24 חברות, כאשר אחת מהן – illumex – נמכרה ל־Nvidia במרץ 2026, פחות משנתיים לאחר ההשקעה. על רקע הביצועים והביקוש מצד משקיעים קיימים וחדשים, הוחלט להקים קרן המשך עם בסיס משקיעים רחב יותר, הכולל גופים פרטיים ומוסדיים לצד ארגונים יהודיים ופדרציות מצפון אמריקה.

לצד הגיוס, הקרן מדווחת כי כבר ביצעה שש השקעות ראשונות מתוך הקרן השנייה. אסטרטגיית ההשקעה מתמקדת בחברות בשלבי "Scale-up Ready" – כלומר, לאחר הוכחת התאמת מוצר לשוק – עם דגש על תחומים כמו מד-טק, דיפנס-טק ודיפ-טק, מעבר למוקדי ההשקעה המסורתיים של סייבר ובינה מלאכותית.

אחד המרכיבים המרכזיים בקרן החדשה הוא שיתוף פעולה עם מדינת אינדיאנה בארה"ב, הכולל השקעה של 15 מיליון דולר והקמת "Launchpad" שיאפשר לחברות ישראליות גישה לשוק האמריקאי. במסגרת זו יקבלו הסטארטאפים גישה לתמריצים, מקורות מימון ואקוסיסטם תעשייתי ומחקרי, הכולל בין היתר את חברת התרופות Eli Lilly ומערכת הבריאות IU Health.

הקרן, שהוקמה על ידי גיל פרידלנדר, חן לינצ'בסקי וג'ייסון וולף, פועלת במודל Operator-led, המשלב ליווי ניהולי לצד השקעה הונית. לפי מנהליה, הקרן מבקשת לנצל את תנאי השוק שנוצרו בתקופת המשבר כדי לאתר חברות בעלות פוטנציאל צמיחה גבוה ולהציע למשקיעים יחס סיכון־תשואה אטרקטיבי בשוק הישראלי.

סטרטסיס מרחיבה את משפחת PolyJet לייצור תעשייתי

במטרה לדחוף את השילוב של טכנולוגיות ייצור תוספי (Additive Manufacturing) בקווי ייצור תעשייתיים, הכריזה חברת סטרטסיס (Stratasys) על מדפסת חדשה וחבילה של פתרונות המאפשרים להנמיך את מחסום הכניסה של חברות תעשיות לשימוש בטכנולוגיות הדפסת תלת מימד. במהלך כנס RAPID + TCT 2026 שהתקיים השבוע בבוסטון, היא חשפה מדפסת חדשה, פתרונות תוכנה וחומרים המוזילים ומפשטים את השימוש היומיומי בשיטות ייצור מיידי.

בלב המהלך עומדת השקת מדפסת J850 Core, שהיא מדפסת PolyJet זולה ומופחתת ביצועים, המיועדת לצוותי הנדסה המתמקדים באבטיפוס פונקציונלי. טכנולוגיית PolyJet להדפסה תלת־ממדית שפותחה על-ידי סטרטסיס, מתבססת על שימוש בראש הזרקה אשר מתיז פולימרים נוזליים (Photopolymers) המתקשים מיד עם חשיפתם לאור UV. באופן זה המדפסת בונה שכבה על-גבי שכבה, עד שמתקבל החלק הסופי. היתרון המרכזי של הטכנולוגיה נעוץ ביכולת לערבב חומרים שונים כדי לקבל תכונות מגוונות: למשל חומרים המדמים גמישות של גומי עם קשיחות של פלסטיק, צבעים שונים, רבות שונות של שקיפות וכדומה.

הנמכת מחסומי כניסה

מדפסת J850 Core החדשה מספקת פחות יכולות בהשוואה למדפסות התעשייתיות הסטנדרטיות של החברה. "היא תוכננה בהתאם לאופן שבו נעשה כיום שימוש ב-PolyJet על-ידי צוותי הנדסה הזקוקים למהירות ואימות יומיומי של חלקים", הסביר מנהל העסקים הראשי, ריץ’ גאריטי. המערכת מתאימה לייצור מארזים, בתי-מכלול, ג’יגים, מתקנים ורכיבים פונקציונליים נוספים, מחומרים קשיחים, גמישים, שקופים ובחומר PolyJet ToughONE של סטרטסיס.

לצד המדפסת, הכריזה סטרטסיס על פתרונות משלימים לייצור התעשייתי: סיליקון (P3 MED Silicone 25A) להדפסה תלת-ממדית של התקנים רפואיים מותאמים אישית, המאפשר ייצור בקנה מידה של התקנים מדויקים אנטומית כגון מכשירי שמיעה, מסכות CPAP, אורתוטיקה ותותבות. היא הודיעה שאפליקציות חדשות לתכנון אוטומטי ביישומים תעשייתיים כמו כגון לסתות הידוק (Clamping Jaws), לוחות צללים (Shadow Boards) ומדריכי קידוח (Drill Guides), ישולבו ישירות בתוכנת GrabCAD Print. וחומר חדש, SAF PA12, המאפשר מאפשר ללקוחות להרחיב יישומי ייצור תוך הפחתת עלויות חומרים וזמני הדפסה של עד 14%, ושמירה על איכות וביצועים ברמת ייצור. החברה מסרה שהחומר מספק חלקים חזקים, עמידים ובעלי דיוק ממדי גבוה.

קמטק רוכשת את Visual Layer התל אביבית

חברת קמטק ממגדל העמק (Camtek) חתמה על הסכם מחייב לרכישת חברת Visual Layer מתל אביב, אשר פיתחה טכנולוגיה לניהול וניתוח נתונים חזותיים. החברה מספקת פלטפורמת AI קניינית המאפשרת לארגונים לעבד, לנתח ולהפיק תובנות ישימות מנתונים חזותיים בקנה מידה גדול. בשנה האחרונה עבדה קמטק בשיתוף פעולה הדוק עם Visual Layer, שילבה את הטכנולוגיה שלה במוצריה ושיתפה איתה פעולה ברמת המחקר והפיתוח.

החברה לא מסרה פרטים פיננסיים על העיסקה, אולם היא מצפה למסור מידע משלים עם פרסום תוצאות הרבעון הראשון של השנה, בחודש מאי 2026. מנכ"ל קמטק, רפי עמית, אמר שהבינה המלאכותית היא יעד אסטרטגי עבור החברה. "רכישת Visual Layer מהווה קפיצת מדרגה משמעותית. הטכנולוגיה והצוות שלה מהווים המשך טבעי למה שבנינו ב־Camtek. לאחר שעבדנו לצידם למעלה משנה, ראינו את ההתאמה הזו בפועל". יו"ר קמטק, ליאור אבירם, אמר שבדיקה ומטרולוגיה מונעות AI יגדירו מפת התחרות בשנים הקרובות. להערכתו, העיסקה פותחת הזדמנות למקור חדש של הכנסות מתוכנת אנליטיקה מבוססת AI, שאיונ חלק מעסקי הליבה הנוכחיים של מערכות בדיקה ומדידה לתהליכי ייצור שבבים.

חברת Visual Layer הוקמה בשנת 2022 על-ידי דני ביקסון (מנכ״ל), אמיר אלוש (סמנכ״ל טכנולוגיות) ופרופ' קרלוס גסטרין (מנהל אסטרטגיה ראשי) מאוניברסיטת סטאנפורד, ארה"ב. המטרה הייתה לפתח פלטפורמה אשר יודעת להפיק תובנות מכמות גדלוה של תמונות לא מפורמטות. בשנת 2023 החברה גייסה 7.5 מיליון דולר בגיוס הון שהובל על-ידי Insight Partners ו-Madrona, ובשנת 2024 השיקה את הפלטפורמה המסחרית על-גבי הענן של AWS. דני ביקסון ואמיר אלוש אמרו שהעבודה עם קמטק בשנה האחרונה הוכיחה שטכנולוגיות AI יכולות לשפר משמעותית את היכולות בסביבות ייצור. "השאיפה שלנו היא לסייע בהפיכת קבוצת ה־AI של Camtek למרכז מצוינות מוביל".

אנבידיה משיקה את Ising: מודלי AI פתוחים לכיול ותיקון שגיאות במחשוב קוונטי

מאת יוחאי שויגר

אנבידיה הכריזה על NVIDIA Ising, משפחת מודלי בינה מלאכותית בקוד פתוח שמטרתה לסייע בפיתוח מחשבים קוונטיים המסוגלים להריץ יישומים שימושיים. המודלים מתמקדים בשני האתגרים המרכזיים בתחום: כיול מדויק של מעבדים קוונטיים ותיקון שגיאות – שתי בעיות הנדסיות שמגבילות כיום את היכולת להפעיל מערכות קוונטיות בקנה מידה רחב.

המחשוב הקוונטי מבוסס על קיוביטים – יחידות מידע רגישות במיוחד להפרעות סביבתיות. כתוצאה מכך, מערכות קוונטיות סובלות מרעש גבוה ושגיאות חישוב, ודורשות כיול מתמשך ומנגנוני תיקון מורכבים. ללא פתרון לבעיות הללו, קשה להרחיב את המערכות ולהריץ עליהן יישומים פרקטיים.

משפחת Ising נועדה לתת מענה ישיר לאתגרים אלה באמצעות כלים מבוססי AI. אחד הרכיבים המרכזיים הוא Ising Calibration – מודל ראייה-שפה (Vision Language Model) שמסוגל לנתח מדידות ממעבדים קוונטיים ולהגיב אליהן בזמן אמת. לפי החברה, המודל מאפשר להפוך תהליכי כיול שנמשכים כיום ימים לפעולות אוטומטיות הנמשכות שעות בלבד, תוך שימוש במודל קטן משמעותית מהחלופות.

רכיב נוסף הוא Ising Decoding, המבוסס על רשת נוירונים קונבולוציונית תלת־ממדית, שנועדה לבצע פענוח בזמן אמת לצורך תיקון שגיאות קוונטיות. המודל מוצע בשתי גרסאות – אחת המותאמת למהירות ואחת לדיוק – ומציג שיפור ביצועים לעומת כלים קיימים, עם מהירות גבוהה יותר ודיוק משופר בתהליך הפענוח.

המודלים מגיעים יחד עם כלים משלימים, נתוני אימון ומיקרו־שירותים, המאפשרים למפתחים להתאים את הפתרון לחומרה וליישומים שונים. אנבידיה מדגישה כי ניתן להריץ את המודלים גם באופן מקומי, כך שארגונים יכולים לשמור על שליטה מלאה בדאטה ובתשתיות שלהם.

הטכנולוגיה כבר נמצאת בשימוש אצל שורה של שחקנים בתחום, בהם חברות קוונטיות כמו IonQ ו-IQM Quantum Computers, לצד מוסדות מחקר מובילים כגון Harvard, Fermilab ו-Lawrence Berkeley National Laboratory.

מעבר לתיאור הפונקציונלי, המהלך משקף גם גישה רחבה יותר של אנבידיה לשילוב בין בינה מלאכותית למחשוב קוונטי. שני האתגרים המרכזיים – כיול ותיקון שגיאות – הם במהותם בעיות של ניתוח דפוסים מורכבים בזמן אמת. מערכות קוונטיות מייצרות זרמים של מדידות רועשות ולא ליניאריות, והמשימה היא לפרש אותן ולהגיב אליהן במהירות. בהקשר זה, מודלים מעולם ה-deep learning מתאימים במיוחד: הם יודעים לזהות מבנים סטטיסטיים מורכבים ולפעול בתנאים של אי־ודאות.

כך, מודל ה-Calibration מתפקד למעשה כ"מערכת תפיסה" למחשב הקוונטי – הוא מקבל נתונים מהחומרה, מפרש אותם ומחליט כיצד לכוונן את המערכת. במקביל, מודל ה-Decoding פועל במרחב חישובי רחב במיוחד של אפשרויות שגיאה, ומבצע הערכה בזמן אמת של הפתרון הסביר ביותר. זהו מעבר מגישות אלגוריתמיות קשיחות לפתרונות מבוססי למידה, שמנצלים הכללה סטטיסטית במקום חישוב ממצה.

עם זאת, אנבידיה אינה מציגה כאן שימוש במודלי ענק מהסוג המוכר מעולם ה-LLM, אלא התאמה של ארכיטקטורות מתקדמות למשימה ספציפית. המודלים עצמם קומפקטיים יחסית, דורשים פחות דאטה לאימון, ומותאמים לפעול בסביבה חישובית מורכבת ורגישה.

Ising משתלב בפלטפורמה רחבה יותר של אנבידיה למחשוב קוונטי, הכוללת את CUDA-Q לפיתוח יישומים קוונטיים, את cuQuantum לסימולציה מואצת GPU, ואת NVQLink המאפשר חיבור בין מעבדים קוונטיים (QPU) למעבדי GPU. השילוב בין רכיבים אלה נועד לאפשר מערכות היברידיות שבהן מחשוב קוונטי וקלאסי פועלים יחד.

מבחינת השוק, תחום המחשוב הקוונטי עדיין נמצא בשלב מוקדם יחסית, אך צפוי לצמוח ככל שיימצאו פתרונות לבעיות של תיקון שגיאות ויכולת הרחבה. בהקשר זה, השימוש בבינה מלאכותית ככלי לניהול המערכת הקוונטית עשוי להפוך למרכיב מרכזי בהתפתחות התחום.

ההשקה של Ising מציבה גישה שלפיה מחשוב קוונטי אינו רק אתגר פיזיקלי או חומרתי, אלא גם בעיית תוכנה ולמידת מכונה. השאלה המרכזית היא עד כמה גישה זו תתבסס כסטנדרט בתעשייה – ועד כמה היא תסייע לקדם את המעבר ממערכות ניסיוניות למחשבים קוונטיים שימושיים.

קרדו רוכשת את DustPhotonics ב-750 מיליון דולר

חברת הפוטוניקה הישראלית DustPhotonics ממודיעין, נמכרת לחברת השבבים האמריקאית Credo Technology Group בעסקה בהיקף של כ־750 מיליון דולר במזומן, בתוספת רכיב מנייתי ואפסייד נוסף המבוסס על עמידה ביעדים. מחיר העיסקה גבוה כמעט פי 10 מהיקף ההון שהושקע בחברה. העיסקה צפויה להסתיים לפני תום הרבעון השני 2026. חברת DustPhotonics הוקמה בשנת 2017 בהשקעה ראשונית של היו”ר אביגדור וילנץ וקבוצת יזמים ומומחים בתחום התקשורת האופטית, בהם בן רובוביץ’ ממלאנוקס ואמפנול, ד”ר קובי השרוני ואמיר גרון שהגיעו מחברת Compass Networks ויואל שטרית שהגיע מחברת אינטל. גם המנכ"ל רונן לווינגר מגיע עם נסיון רב בתחום: ניהול קבוצות במלאנוקס ובאינוויז, שבה גם היה אחראי על הקמת מערך ההנדסה של חיישני LiDAR. כיום החברה מעסיקה כ-70 עובדים.

מאז הקמתה החברה גייסה הון בהיקף של כ-84 מיליון דולר. הטכנולוגיה של DustPhotonics מתמקדת בפיתוח שבבי פוטוניקה משולבת (PIC) ומנועים אופטיים (optical engines) המאפשרים מעבר נתונים בקצבים של 400G, 800G ואף 1.6 טרה־ביט לשנייה, עם מפת דרכים עד ל-3.2 טרה-ביט לשנייה. הטכנולוגיה של החברה מאפשרות לשלב יחידות אופטיות בארכיטקטורות פריסה שונות, דוגמת מודולים נשלפים (pluggable), ‏Near-Package, ו-Co-Packaged. הן מאפשרות שילוב של מקורות לייזר במעגלים פוטוניים משולבים ועל-ידי כך להפחית הפסדי צימוד אופטי ולפשט את המימוש ברמת המערכת, בהשוואה למודלים המבוססים על מקורות לייזר חיצוניים.

וילנץ: "משמעת עסקית וטכנולוגית"

מרכיבים אלה מיועדים לשמש בתוך מודולים אופטיים המחברים בין שרתים, מתגים ומאיצי AI, ומאפשרים להגדיל את רוחב הפס תוך הפחתת צריכת החשמל וההשהייה. החברה שמה דגש על פתרונות Merchant Silicon Photonics, כלומר רכיבים סטנדרטיים שניתן לשלב בקלות במערכות של יצרנים שונים. מנכ״ל Credo, וויליאם ברנר, שאמר שהרכישת DustPhotonics מאיצה את התרחבות החברה לתחום הסיליקון פוטוניקס (SiPho), ו"תאפשר לנו להציע פתרון מקצה לקצה עבור תשתיות AI והייפרסקייל, תוך שיפור הביצועים והיעילות”.

אביגדור וילנץ, אמר שסיליקון פוטוניקס הוא מרכיב קריטי בתשתיות בינה מלאכותית. "פעלנו באופן ממושמע תוך התמקדות בארכיטקטורה הנכונה ובביצוע מדויק". מנכ״ל DustPhotonics, רונן לווינגר אמר שהצטרפות ל-Credo היא הצעד הטבעי הבא עבור DustPhotonics. "בנינו את החברה מתוך אמונה שסילקון פוטוניקס תהפוך לתשתית המבנית של קישוריות אופטית מהירה. גם Credo שותפה לאמונה הזו, ומביאה איתה את SerDes, קשרים בשוק ה-Hyperscalers, ואת הגודל הדרוש להפוך את החזון הזה למציאות".

צמיחה של 126% בשנה

לאחר ההודעה על העיסקה זינקה מניית Credo בנסד"ק בכ-15% והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-24.8 מיליארד דולר. קרדו מספקת פתרונות קישוריות מהירה למרכזי נתונים, תשתיות ענן ו-AI. החברה מתמקדת בפיתוח רכיבי תקשורת בין שבבים וכבלים מתקדמים, ונחשבת לשחקן תשתית מרכזי. החברה נכנסה לתהליך צמיחה מהיר בעקבות הדרישה לתשתיות ענן ו-AI.

בשנת 2025 זינקו מכירותיה בכ-126% ממכירות של כ-193 מיליון דולר ב-2024 למכירות של כ-436 מיליון דולר ב-2025. החברה צופה שהצמיחה המהירה הזו תימשך גם בשנה הקרובה, ומכירותיה ב-2026 יסתכמו ביותר ממיליארד דולר. בהודעה על העיסקה, העריכה קרדו שהעיסקה תביא את היקף מכירותיה בתחום הסיליקון פוטוניקס לכ-500 מיליון דולר כבר בשנת 2027.