יו”ר אנלוג פורש אחרי 49 שנים בתפקיד

ריי סאטה, שהוא אחד משני המייסדים של חברת חברת אנלוג דיווייסז (Analog Devices – ADI) שהוקמה בשנת 1965, ומי ששימש כיו”ר החברה ברציפות מאז שנת 1973, יפרוש מתפקידו במהלך אסיפת בעלי המניות השנתית הקרובה של החברה. נשיא ומנכ”ל החברה, וינסנט רוש, יחליף אותו בתפקיד, וישמש למעשה כיו”ר הדירקטוריון השני בתולדות החברה. מועמדותו של סאטה לתפקיד דירקטור רגיל בחברה תובא לאישור אסיפת בעלי המניות.

ריי סאטה הקים את החברה בשנת 1965 ביחד עם ידידו מהלימודים ב-MIT, מתיו לורבר. הוא שישמ כנשיא ADI בשנים 1971-1991, כמנכ”ל החברה בשנים 1973-1996 וכיו”ר החברה בשנים 1973-2022. חברת אנלוג הוקמה כדי לפתח מגברי שרת (operational amplifiers), והתרחבה במהירות לכל סוגי הרכיבים האנלוגיים, רכיבים לאותות מעורבים ורכיבי המרת אותות (ADC/DAC), מגברים ופתרונות RF. בנוסף, היא מייצרת רכיבי MEMS, חיישנים ומעבדי אותות (DSP).

וינסנט רוש הצטרף לחברה בשנת 1988 ומילא תפקידי פיתוח וניהול רבים. בשנת 2012 הוא מונה למנכ”ל החברה, והיה אחראי על הסכם המיזוג עם Linear בשנת 2016 בהיקף של כ-14.8 מיליארד דולר, ועל המיזוג עם חברת מאקסים (Maxim Integrated), בהיקף של כ-21 מיליארד דולר שהושלם באוגוסט 2021. כיום החברה מעסיקה כ-16,000 עובדים. בשנת הכספים 2021 (הסתיימה באוקטובר 2021) הסתכמו מכירותיה בכ-7.3 מיליארד דולר. אנלוג נסחרת בנסד”ק לפי שווי של כ-87 מיליארד דולר.

עסקת אקטיביז’ן מבשרת את עידן “העותק הדיגיטלי”

הכרזתה של חברת מיקרוסופט (Microsoft) על רכישת חברת הגיימינג Activision Blizzard היכתה את התעשייה בתדהמה – לא בגלל החשיבות שמיקרוסופט מייחסת לעולם הגיימינג – אלא בגלל היקפה ומשמעותה. מיקרוסופט הודיעה שהיא תשלם 68.7 מיליארד דולר במזומן תמורת חברה המעסיקה 10,000 עובדים ואחראית על מותגי גיימינג כמו Warcraft, Call of Duty ו-Candy Crush. מדובר לא רק בעסקת המיזוג הגדולה ביותר של מיקרוסופט, אלא באחת מעסקאות המיזוג הגדולות ביותר בענף התוכנה.

שוק המשחקים הוא ענק. להערכת מיקרוסופט הוא מגיע כיום להיקף שנתי של כ-200 מיליארד דולר וכולל עד כ-3 מיליארד בני אדם המעורבים במשחקים מקוונים בפלטפורמות שונות: טלפונים, מחשבים וקונסולות. אלא שלמרות גדלו וקצב הצמיחה הגבוה שלו, עבור חברה כמו מיקרוסופט – אשר השווי שלה הוא כמעט 2.3 טריליון דולר – זהו שוק נישה קטן. מאחורי העיסקה עומדת מהפיכת הענן, ובמיוחד הדור החדש של שירותי הענן, אשר קיבל את הכינוי מטאוורס (Metaverse).

מעולם בדיוני לעולם מקבילי

מיקרוסופט מתכננת להשתמש בתשתית של אקטיביז’ן בליזארד כמקפצה אל טכנולוגיות עתידיות: “הגיימינג ימלא תפקיד מפתח בפיתוח פלטפורמות מטאוורס”, הסביר מנכ”ל ויו”ר מיקרוסופט, סאטיה נדלה, כאשר דיווח על העיסקה. המושג מטאוורס (צירוף המלים Meta – מעבר, ו-Universe – יקום) הופיע לראשונה בשנת 1992 בספר המדע הבדיוני Snow Crash של ניל סטיבנסון, אשר תאר עולם תלת מימדי מקושר שבתוכו אנשים מתפקדים באמצעות אוואטרים.

המושג נכנס בהדרגה לתרבות באמצעות משחקי מחשב כמו Second Life, ולתעשייה הוא הגיע בשנה האחרונה, לאחר שיצרניות מחשבים ותוכנות הבינו את הפוטנציאל המטאפורי הטמון בו: הוא מתאר עולם שבו אנשים מקושרים אל תשתיות וירטואליות (ענן) באמצעות ממשקים שונים ומייצרים אינטראקציות על בסיס מערכות המדמות עולם פיסי. וזהו בדיוק מה שמתחולל כיום בעולם הדיגיטלי באמצעות השילוב של תשתיות תקשורת זמינות, ענן גדול מאוד, וריבוי מחשבי קצה וחיישני קצה.

מערכת ההפעלה של הדור הבא

אומנם פייסבוק החליטה לשנות את שמה ל-meta כדי להמחיש את כוונתה לייצר רשת חברתית תלת מימדית דוגמת רעיון המטאוורס, אולם עיסקת מיקרוסופט-אקטיביז’ן מייצגת מגמה רחבה בהרבה: מערכות סימולציה מרמת הציוד הצבאי ועד רמת הרכב האוטונומי מספקות היום חוויית מציאות מלאה לאימון והכשרת מומחים, ומערכות תכנון מכניות מאפשרות לתכנן מטוסים שלמים במחשב באמצעות יצירת “עותק דיגיטלי” של המציאות. עיריות מצטיידות במערכות המחליפות מערכות GIS ישנות במערכות המספקות הדמיה תלת-מימדיות מפורטות של העיר. חברות תחזוקה משתמשות בעותקים כאלה כדי להדריך מרחוק טכנאים, ורובוטים מאומנים לבצע ניתוחים מסובכים על סמך הדמיות של מציאות תלת-מימדית.

מכיוון שכל מגזרי התעשייה מאמצים בהדרגה את רעיון העותק הדיגיטלי השמור בענן, חברה כמו מיקרוסופט חייבת לשמור על מקומה: כיום היא גם חברת ענן מרכזית וגם יצרנית התוכנות החשובה בעולם. אחרי העיסקה הזאת (אם היא תאושר על ידי הרשויות ותושלם כמתוכנן במהלך 2023), מיקרוסופט לא תמצא עוד יצרנית משחקים בסדר-גודל כזה, אולם היא לא תהיה זקוקה לה. המטרה שלה תהיה לבנות מערכת מטאוורס גנרית. מערכת המאפשרת לכל סביבה עסקית, תעשייתית או חברתית, לייצר עותק דיגיטלי של עצמה. זו מעין מערכת הפעלה מסוג חדש, אשר תריץ את הדור הבא של האינטרנט התלת מימדי.

סמסונג שילבה GPU של AMD במעבד הסמארטפונים החדש

חברת סמסונג (Samsung) הכריזה על שבב ליבה למכשירים ניידים המספק ביצועים גרפיים המשתווים לאלה של קונסולות משחקים ומבוסס על תהליך ייצור של 4 ננומטר. החברה דיווחה שהשבב החדש נכנס לייצור סדרתי. השבב החדש מדגם Exynos 2200 בנוי במתכונת של מערכת על-גבי שבב (SoC), וכולל תמיכה בזכרונות מהירים, בינה מלאכותית, מחשוב גרפי ובטכנולוגיות הדור החמישי.

ליבת העיבוד שלו מבוססת על התפישה של אשכולות מעבדים המבצעים משימות שונות בהתאם לעוצמת העיבוד הנדרשת (בדומה למעבדי אינטל החדשים). היא כוללת ליבת Cortex-X2 שהוא המעבד החזק ביותר של ARM, שלוש ליבות Cortex-A710 לביצועים עתירי עיבוד וארבע ליבות Cortex-A510 קטנות יותר למשימות הדורשות יעילות. מבחינת סמסונג, אחת מהתכונות החשובות של הרכיב החדש הוא המעבד הגרפי, אשר מספק לו, להערכתה, ביצועים של קונסולת משחקים.

החברה הטמיעה ברכיב את המעבד Xclipse GPU, אשר מבוסס על המיקרוארכיטקטורה של AMD, מסוג RDNA 2. היא כוללת שתי תכונות שהיו חסרות עד היום בסמארטפונים: עקיבת תאורה (Ray Tracing) והצללה דינמית (Variable Rate Shading). עקיבת התאורה מספקת לתמונה את התאורה הנכונה של כל עצם המוצג על המסך, בהתאם למיקום ולעוצמה של מקורות התאורה בסביבה המיוצגת ובהתאם לאופי החזרת האור של כל מישטח. ההצללה הדינמית מייעלת את עבודת המעבד הגרפי באמצעות חישוב המקרים שבהן ההצללה מעלימה פרטים מהעין באופן טבעי, ולכן אין צורך לחשב אותם.

האפקטים הוויזואליים מחוזקים על-ידי מעבד רשת נוירונים (NPU) בעוצמה כפולה בהשוואה למעבד הקודם, המבצע חישובי נקודה צפה בעומק של 16 סיביות (FP16) בנוסף לחישובי מספרים שלמים בעומק של 16 סיביות. חברת סמסונג תכננה מחדש את ארכיטקטורת עיבוד התמונה ברכיב (Image Signal Processor) כדי לתמוך בחיישנים חזקים מאוד המספקים תמונות בנפח של עד 200 מגה-פיקסל, או סרטי וידאו HD התומכים בתמונות בנפח של עד 108 מגה-פיקסל המתעדכנות 30 פעמים בשנייה (30fps).

ריט 1 ו-ס.ע.ן זהב השיקו חוות שרתים ברעננה

בימים אלה הולך ונבנה מתחם ‘אינפיניטי פארק’ רעננה, פארק התעסוקה באזור השרון המשלב חוות שרתים כחלק בלתי נפרד מהפרויקט ואשר בנייתו הושלמה בימים אלה. חוות השרתים מציעה שירותי אירוח (colocation) הן לחברות מתוך הפארק והן לחברות מחוצה לו, בנוסף לשירותי שמירה ואבטחת מידע ברמת הגיבוי והשרידות גבוהות. ס.ע.ן זהב וריט 1 המקימות את הפרויקט, ישקיעו 110 מיליון שקלים במספר שלבים להקמה של אותה חוות שרתים. המתקן יכיל בשלב הראשון כ-300 ארונות IT, קרי שרתים, עם פוטנציאל הרחבה על פי הביקוש גם לכ-600 שרתים ויותר.

חוות השרתים משתרעת על פני שטח של כ-1,000 מ”ר ברוטו ומכילה מקום אחסון רב ברמת יתירות של מעל Tier3 . לדברי המקימות, האתר הינו בעל יכולת שרידות פיזית גבוהה במיוחד ובנוי כמעין “בונקר” מתחת לפני הקרקע, עם מעטפת בטון מזוין ודלתות פלדה המבטיח הגנה מפני מתקפות ואיומים חיצוניים.  

עוד הוסיפו החברות, כי דגש מיוחד ניתן לנושא איכות המערך החשמלי והמכני אשר תוכנן ונבנה ביתירות מלאה בגיבוי כפול (2n) הן במערכות האלקטרומכניות והן בקווי ההולכה, כלומר החל ממערך המתח הגבוה וכלה בשקעי ה-PDU שמשרתים את הארונות עצמן. אינפיניטי פארק יכלול 150,000 מ”ר בשלושה מבנים, ביניהם המגדל הגבוה ביותר באזור השרון אשר לגביו נחתמו חוזים עם מספר חברות טכנולוגיה מובילות בעולם, ולצידו קמפוס אמדוקס לשעבר שעתיד לעבור שיפוץ מסיבי.

אנבידיה מקימה מרכז פיתוח מעבדי CPU בישראל

בתמונה למעלה: מרכז הפיתוח של אנבידיה ביקנעם, לשעבר מטה מלאנוקס

חברת אנבידיה (NVIDIA) מרחיבה את פעילותה בישראל אל מעבר לפעילות של חברת מלאנוקס לשעבר, ומקימה קבוצה חדשה אשר תפתח מעבדי מחשב מרכזיים (CPU), בדומה לפעילות הפיתוח הישראלית של חברת אינטל. המעבדים שיפותחו בישראל מיועדים לשמש במגוון רחב של שימושים: בינה מלאכותית, רובוטיקה, כלי-רכב אוטונומיים ופלטפורמת העולמות הווירטואליים NVIDIA Omniverse. הקבוצה תורכב ממהנדסי חומרה ותוכנה, ארכיטקטים מומחים בתכנון שבבים ועוד. 

לפי התפישה של אנבידיה, שרתי העתיד יתבססו על שלושה מעבדים (“שלישיית השבבים”): מעבד מרכזי (CPU), מעבד גרפי (GPU) ומעבד DPU (שפותח במלאנוקס לפני רכישתה על-ידי אנבידיה). פירוש הדבר ששניים מתוך שלושת שבבי הליבה שעליהם מתבססת אסטרטגיית החומרה של אנבידיה – יהיו שבבים ישראלים. עדיין לא ברור מה תהיה הטכנולוגיה של אנבידיה: האם מעבדי ה-CPU החדשים יתבססו על ארכיטקטורת ARM, ארכיטקטורת RISC-V, או ארכיטקטורה חדשה אשר תפותח בחברה.

ראוי לציין שאנבידיה הובילה את מאגד GenPro הישראלי אשר פיתח שני מעבדי RISC-V, שאחד מהם הוא מעבד CPU לביצועים גבוהים באורך מילה של 64 ביט, אשר יכול לעבוד באמצעות מערכת ההפעלה לינוקס. גם המתחרה אינטל מתעניינת בארכיטקטורת RISC-V, ולאחרונה פורסמו ידיעות שלא אושרו, שלפיהן היא הציעה לרכוש את SiFive האמריקאית  תמורת כ-2 מיליארד דולר.

מנגד, בחודש אפריל 2021 חשפה אנבידיה את המעבד NVIDIA Grace, שהוא מעבד ה-CPU הראשון שלה למרכזי נתונים, ומבוסס על מערך ליבות בארכיטקטורת ARM. מכל מקום, המהלך מגביר את התחרות על מהנדסי פיתוח שבבים, וצפוי להתבטא בנסיונות לגייס חלק מהעובדים של חברת אינטל ישראל, אשר מפתחים את שבבי העיבוד המתקדמים ביותר של החברה העולמית.

מעורבות גוברת באקוסיסטם הישראלי

סמנכ”ל טכנולוגיה בחברת NVIDIA, מיכאל כגן, אמר שישראל ממלאת תפקיד מפתח באקוסיסטם הטכנולוגיה העולמי. “הקבוצה החדשה תפתח את המעבדים הבאים שלנו. אנבידיה תמשיך להרחיב את פעילותה בישראל בתחומי המחקר והפיתוח ובאמצעות תוכניות ייחודיות לסטארט-אפים ומפתחים מקומיים”.

עד עתה התמקדה פעילות המחקר והפיתוח (R&D) של אנבידיה בישראל בפעילות הליבה של חברת מלאנוקס לשעבר: שבבי ומערכות תקשורת מהירה (High Speed Networking), ובהם גם שבב ה-DPU ממשפחת BlueField. מעבד ה-DPU אחראי על העברת נתונים בשרת ועיבודם. מטרתו היא להוריד עומסים קריטיים של תקשורת, אחסון ואבטחה מהמעבד המרכזי (CPU) כדי לשפר את ביצועי השרת ומרכז הנתונים כולו.

סמנכ"ל טכנולוגיה בחברת NVIDIA, מיכאל כגן
סמנכ”ל טכנולוגיה בחברת NVIDIA, מיכאל כגן

מאז הושלמה רכישת מלאנוקס באפריל 2020, התרחבה פעילות אנבידיה ישראל בכ-33%, וכיום היא מעסיקה כ-2,800 עובדים בשבעה מרכזי פיתוח בישראל: יוקנעם, תל-חי, רעננה, תל אביב, ירושלים, קריית גת ובאר שבע. החברה מקיימת שיתופי פעולה נוספים עם הקהילה הטכנולוגית המקומית באמצעות תוכנית NVIDIA Inception לטיפוח חברות בתחום הבינה המלאכותית וכוללת כ-300 חברות ישראליות, ותוכנית NVIDIA Developer Program המגיעה להערכתה לכמה אלפי מפתחים ומפתחות.

ואלנס החלה באספקת דוגמאות של שבבי התקשורת לרכב בתקן MIPI A-PHY החדש

חברת ואלנס (Valens) מהוד השרון החלה לספק דוגמאות ראשונות של שבבי התקשורת ממשפחת VA7000 ליצרני רכב לצורך הערכה טכנית. החברה דיווחה שהיא מסרה את הדוגמאות ל-25 יצרני רכב ול-10 ספקיות ראשיות (Tier-1) של יצרניות רכב, לצורך ביצוע הערכה ושילוב של השבבים במערכות העתידיות שלהן. משפחת השבבים החדשה מיישמת את תקן MIPI A-PHY לתקשורת מהירה בין חיישנים בתוך הרכב. הם מיועדים לסייע ליצרניות לפתוח מערכות ADAS חדשות, ולהיערך לפיתוח טכנולוגיות חדשות המבוססות על התפישה של רכב מוגדר-תוכנה (Software-Defined Vehicle).

משפחת הרכיבים החדשה מספקת רוחב פס של 8Gbps לכל חיישן המחובר אל מחשב הרכב עד למרחק של 15 מטרים. בשלב הבא החברה מתכננת לספק רכיבי תקשורת ברוחב פס של 16Gbps לכל נקודת קישור. הטכנולוגיה של החברה מאפשרת להוזיל את עלות מערכות האלקטרוניקה ברכב, מכיוון שהיא מאפשרת להשתמש בכבלי תקשורת ובמחברים זולים ולא מסוככים. רכיבי Valens VA7000 הם הראשונים בשוק אשר מיישמים את תקן MIPI A-PHY החדש לחיבור חיישנים בתוך הרכב.

שוק הרכב מתחיל להתעורר

התקן שפורסם על-ידי ארגון התקינה הבינלאומי MIPI, מתבסס על טכנולוגיית HDBaseT של ואלנס, שגם היתה שותפה לקבוצת העבודה המצומצמת שגיבשה אותו. בעקבות החלטת MIPI בשנת 2020 להסתמך על הטכנולוגיה של ואלנסף מכירותיה נמצאות בצמיחה. מכירותיה ברבעון השלישי של 2021 צמחו בכמעט 50% בהשוואה לרבעון המקביל 2020 והסתכמו בכ-19.1 מיליון דולר. עדיין רובן בשוק האודיו-וידאו ורק כ-2 מיליון דולר שהגיעו משוק הרכב. במצגת למשקיעים היא העריכה שמכירותיה ב-2021 יסתכמו בכ-70 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-57 מיליון דולר ב-2020.

חברת ואלנס הוקמה בשנת 2006 על-ידי קבוצת יזמים יוצאי חברת מיסטיקום, ומעסיקה כ-350 עובדים, רובם בהוד השרון והשאר בארצות הברית, גרמניה ובמזרח אסיה. הטכנולוגיה פותחה במקור לשוק הביתי, אולם בשנת 2016 החברה ביצעה תפנית עסקית והחליטה למקד את עיקר מאמציה בתחום התקשורת בתוך הרכב. לחברה שיתופי פעולה עם יצרניות גדולות דוגמת קבוצת דיימלר (שכבר הטמיעה את שבבי הדור הקודם VA6000). בין לקוחותיה גם חטיבת הרכב של סוני, הרמן, קונטיננטל, יצרנית משאיות אמריקאית וחברת מובילאיי הישראלית.

Parallel Wireless מרחיבה את מרכז הפיתוח הישראלי

בתמונה למעלה: ברוך נבון, סגן נשיא עולמי למו”פ. “למזלנו המהנדסים הישראלים הם יוצאי דופן”

חברת Parallel Wireless האמריקאית מרחיבה את מרכז הפיתוח החדש שלה בכפר סבא, והופכת את קבוצת הפיתוח הישראלית למובילת אסטרטגיית הדור החמישי של החברה. “המשימה שלנו היא להוביל את פיתוח ה-Open RAN של החברה לרשתות 4G/5G”, סיפר ל-Techtime סגן נשיא עולמי למו”פ ומנהל מרכז הפיתוח הישראלי של PW, ברוך נבון. “עד היום השלמנו את פיתוח ליבת התוכנה, וכעת אנחנו מפתחים יכולות מיוחדות וחדשנות. זהו נושא שידרוש הרבה שנות פיתוח”.

חברת Parallel Wireless האמריקאית הוקמה בשנת 2012 בנשואה, ניו המפשייר (ליד בוסטון), לצורך פיתוח פתרונות מבוססי NFV עבור שוק התקשורת. בשנים האחרונות החברה שינתה את הגישה והחליטה להתמקד בתחום המתפתח של רשתות גישה פתוחות (Open RAN). היא החלה לפעול בישראל בשנת 2018 באמצעות פעילות פיתוח צנועה שהתרחבה בהדרגה והפכה לאתר פיתוח מרכזי של החברה. בשנת 2020 היא הצטרפה למאגד WIN הישראלי, אשר מפתח טכנולוגיות בינה מלאכותית עבור רשתות הדור החמישי, ולפני כחצי שנה עבר מרכז הפיתוח הישראלי למתחם גדול באתר התעשייה עתיר ידע בכפר סבא.

רשת סלולרית שלמה בתוך המחשב

המתחם החדש מעסיק כיום כ-230 עובדים ונמצא כעת בתהליך התרחבות. בעקבות המעבר למתחם החדש נבנתה בו מעבדת ניסויים גדולה מאוד המייצרת הדמיות מורכבות של כל התופעות המאפיינות רשתות סלולריות, כדי לבדוק ולבצע אופטימיזציה של ציוד חומרה ושל תוכנות התקשורת של החברה. נבון: “לפני כשלוש שנים החברה הכריזה על העברת כל הפעילות שלה לעולם הרשתות הפתוחות במתכונת של Pure Open RAN. בשלב הראשון קיבלנו משימה להעביר את פעילות G2 ו-G4 של החברה לעולם ה-O-RAN. בעקבות הצלחת הפרוייקט המרכז בישראל קיבל אחריות על פיתוח תוכנת ה-O-RAN עבור הדור החמישי.

“גולת הכותרת של ההישג שלנו היתה שהצלחנו להעביר את כל העולם הקשיח של החומרה אל רמת התוכנה, איפלו את השכבה הפיסיקלית (PHY) במודל שכבות התקשורת”. רשתות התקשורת הסלולריות מבוססות על שני מרכיבים מרכזיים: ליבת הרשת הכוללת את הסיבים האופטיים ואת העיבוד והניתוב המרכזיים, ורשת הגישה האלחוטית (Radio Access Network – RAN) הכוללת את האנטנות וציוד התקשורת האלחוטי המקשר את המנוי אל ליבת הרשת.

מעבדת הניסויים של Parallel Wireless בכפר סבא. צילום: Techtime
מעבדת הניסויים של Parallel Wireless בכפר סבא. צילום: Techtime

מרכיב ה-RAN כולל את האנטנות הסלולריות, ציוד התקשורת האלחוטי הבסיסי, ומערכות חומרה המבצעות את העיבוד הראשוני של אותות התקשורת לפני העברתן אל ליבת הרשת לצורך התחברות אל משתמשים אחרים, העברת קבצים מסוגים שונים, חיוב וכדומה. זהו המרכיב היקר ביותר בהפעלת רשת סלולרית, ולהערכת Parallel Wireless אחראי לכ-60% מההוצאה בהקמת ותפעול הרשת.

מרד ספקיות התקשורת

החברות הדומיננטיות בתחום ה-RAN הן אריקסון, וואווי ונוקיה, אשר פיתחו טכנולוגיות RAN מאוחדות: הן מספקות ללקוחות מערכת שלמה, הכוללת חומרה ותוכנה קניינית. התוצאה היא שלאחר שלבי הבחירה הראשונים, לא ניתן להחליף ספקים או להתמקח על המחיר. בשנת 2018 החליטו דויטשה טלקום, AT&T, צ’יינה מובייל, NTT DOCOMO ואורנג’, להיאבק במציאות הזאת והקימו את קונסורציום O-RAN ALLIANCE התעשייתי שאליו הצטרפו עשרות ספקיות שירותי תקשורת נוספות.

מטרתו: לקדם את תקן הרשתות הפתוחות Open RAN, אשר מגדיר את פעולת ה-RAN באמצעות סדרה של ממשקים סטנדרטיים המאפשרים להפריד בין החומרה והתוכנה, ופותחים את הדלת בפני ספקים אשר מייצרים מרכיבים שונים עבור הרשת, ועל-ידי כך לבטל את התלות בספקים המרכזיים. המגמה הזאת קיבלה את הכינוי “פיצול והפרדה” של רשתות התקשורת (Decoupling and Disaggregation). היא מאפשרת להוזיל עלויות ולבצע בקלות רבה יותר שינויים ברשת ובשירותים שהן מספקות.

להערכת Rethink Technology Research, רשתות מבוססות Open RAN יהיו אחראיות לכ-58% מההשקעה בהקמת רשתות גישה אלחוטיות (RAN) כבר בשנת 2026. החברה עובדת בשיתוף פעולה הדוק עם ספקי חומרה שונים, דוגמת חברת סיליקום (Silicom) הישראלית אשר ממקדת היום את פעילותה באספקת מערכות קישוריות עבור רשתות פתוחות.

העברת רשת ל-5G באמצעות עדכון תוכנה

ברוך נבון הגיע לחברה לפני ארבע שנים לאחר שצבר נסיון רב בתעשיית התקשורת הישראלית. הוא עבר בחברת מוטורולה ישראל בפיתוח תחנות בסיס סלולריות, שימש כראש צוות אלגוריתמים בחברת סיאנו וכמפתח כרטיסי Wi-Fi בחברת אינטל ישראל. לפני שנה הוא מונה למנהל המו”פ של Parallel Wireless, ובמסגרת התפקיד הוא אחראי על כ-600 אנשי פיתוח העובדים בישראל, הודו, בריטניה וארה”ב, אליהם יצטרפו עובדים נוספים במרכזי פיתוח חדשים בקנדה ובשוודיה.

“קיבלנו דרישות מלקוחות לפתח תוכנות מיוחדות ואנחנו ממתקדים בקיצור זמני ההגעה לשוק של תוכנת ה-5G. אחד מהיתרונות של הרשת הפתוחה היא שניתן להשתמש גם בתשתיות 4G כדי לספק ביצועי 5G. אנחנו יכולים להעביר רשתות לדור החמישי באמצעות עידכון תוכנה בלבד, ולנהל רשת 4G ורשת 5G אשר רצות במקביל באתר יחיד. למזלנו המהנדסים הישראלים הם יוצאי דופן, מכיוון שהם מחפשים דרכים להיות מובילים ולהשפיע”.

שיפורים באוסילוסקופ MSO-5 של טקטרוניקס

חברת טקטרוניקס (Tektronix) הכריזה על השקת גרסה חדשה של אוסילוסקופ האותות המעורבים (Mixed Signal Oscilloscope – MSO) מסדרה 5. האוסילוסקופ החדש, Series 5 B MSO, כולל כניסת auxiliary trigger המאפשרת למשתמשים להסתנכרן אל אותות חיצוניים בלא לנצל לצורך זה את ערוצי כניסת האותות הקיימים במכשיר, ועל-ידי כך לא לפגוע בביצועיהם. המכשיר כולל אופציה להתקנת מחולל אותות בטווח תדרים של 50MHz – 100MHz, בהתאם לדגם, ויכולת לבצע מדידות עכבה של המעגלים הנבדקים ולהפיק תרשימי בודה (Bode plots) שלהם.

המכשיר מצוויד בתוכנת TekScope המאפשרת להמשיך ולעבד את המדידות גם מחוץ למעבדה ולשתף את התוצאות עם צוותים מרוחקים. התוכנה מקושרת לענן, והפעלת היישום באמצעות כפתור הפעלה במכשיר עצמו, מאפשרת שמירת התוצאות בענן (TekDrive cloud storage) בלחיצת כפתור. יכולות חדשות נוספות כוללות: 

ההכרזה על משפחת Series 5 B MSO מהווה את השדרוג הגדול הראשון של מכשירי Series 5 B MSO מאז שהם יצאו לשוק בשנת 2017. בשתי הגרסאות, המכשירים מספקים רוחב פס של עד 1GHz, דגימת אות באמצעות ממיר ADC ברזולוציה של עד 12 סיביות ומגוון בחונים, כולל בחוני IsoVu מבודדים. בסך הכל, מאז יציאת המשפחה אל השוק, המכשירים קיבלו 16 עידכוני קושחה. 

החברה מסרה שהמכשירים זמינים בשוק. למידע נוסף: Series 5 B MSO

הטכנולוגיות החדשות משנות את מודל הפעילות של יצרניות EDA

בתמונה למעלה: סטיב מקדונלד, סגן נשיא למכירות אירופה בחברת סינופסיס

השינויים העסקיים והטכנולוגיים בתעשיית השבבים משפיעים על האופן שבו יצרניות תוכנות ה-EDA עובדות מול התעשייה. בראיון ל-Techtime אמר סגן נשיא למכירות אירופה בחברת סינופסיס (Synopsys), סטיב מקדונלד, שהגידול במספר הטרנזיסטורים בשבב מייצר מגמות עסקיות חדשות ודורש מיצרניות כלי הפיתוח לספק תמיכה גדולה יותר בלקוחות. “חברות-ענק טכנולוגיות מעוניינות לפתח את השבבים שלהן בכוחות עצמן כדי להשיג שליטה מלאה בקניין הרוחני ובתהליכי הוצאת המוצר לשוק.

“ביצועים גבוהים דורשים התאמה מלאה של החומרה והתוכנה. לכן אנחנו רואים שאחת מהחברות הטכנולוגיות המובילות בשוק משתמשת במערכת הפעלה אחת על-גבי אבזרים שונים, והדבר הזה מתאפשר בזכות השליטה שלה בשבב המעבד. כבר בשנת 2015 שמנו לב שהחברות הגדולות רוצות להשיג שליטה מלאה בכל התהליך, ונערכנו לספק להן תמיכה ישירה. זוהי מגמה חזקה מאוד. אולם היעד המרכזי שלנו לא השתנה: לספק לתעשייה כלי פיתוח יעילים ובטוחים”.

כיצד אתם מושפעים מתהליכי הייצור החדשים?

“בפועל, רק חברות מעטות (וגדולות) נכנסות לייצור בתהליכים המתקדמים ביותר. מודל הרישוי והתמיכה בהן הוא שונה משאר התעשייה, מכיוון שהטכנולוגיות החדשות מייצרות מורכבות גדולה מאוד של תכנוני השבבים. הדבר דורש חדשנות גם בתחום כלי הפיתוח, ואנחנו עובדים קרוב מאוד אליהן כדי לוודא שהן יכולות לבצע תיכנונים. למעשה, אנחנו נחשפים אל המידע מראש. לפני שיוצא טרנזיסטור מסוג חדש, החברות מעדכנות אותנו כדי שנתאים את כלי הפיתוח לדרישות הייחודיות של התהליך. שיתוף הפעולה הזה קיים גם עם קבלניות הייצור (foundries). קיימים קשרים הדוקים מאוד בין יצרניות הסיליקון לבין חברות ה-EDA”.

מה אתה חושב על RISC-V הפתוחה?

“מדובר בארכיטקטורת פקודות, ולא במוצר ממשי. אנחנו מספקים מעבדים המבוססים על תכנון שלנו (ARC processors). החברות רוצות להוריד עלויות, אבל גם כאשר הן משתמשות בארכיטקטורת RISC-V, הן בסופו של דבר זקוקות לשירותים של מומחי תכנון שבבים, או בקניית תכנון קיים או לרכוש מעבדים שיוצרו על-ידי חברה אחרת. כך שלא ברור מהיכן יגיע החיסכון בעלויות. מבחינת סינופסיס כיצרנית כלי EDA, הכניסה של מעבדי RISC-V לשוק אינה מהותית, מכיוון שהכלים שלנו מתאימים לכל סוגי המעבדים”.

מה חדש בתחום המארזים המתקדמים?

“אנחנו רואים צמיחה גדולה מאוד בתחום המארזים מרובי-השבבים. היא מתבטאת בעלייה גדולה במספר הרכיבים הבנויים במתכונת של Chiplet. התכנונים נעשים גדולים מאוד, אבל קשה מאוד לייצר שבבים גדולים, ולכן התעשייה מחפשת דרכים לפצל אותם לפיסות סיליקון קטנות העובדות ביחד במארז מאוחד. יש שוק למארזים מרובי-שבבים מבוססי PCB, בעיקר כאשר הלקוחות מעוניינים להפחית את עלויות ה-BOM (רשימת החומרים).

“בתכנונים צפופים מאוד צריך לפצל את התכנון למספר פיסות סיליקון נפרדות כדי לקבל תפוקה (Yield) טובה יותר. לדעתנו זו הגישה הנכונה יותר וזה הפתרון שבנינו. המגמה הכללית של התעשייה היתה ללכת מהכיוון של מעגלים מודפסים (PCB): למזער אותם ולשלב אותם בתוך מארזי הרכיבים. אנחנו נקטנו בגישה ההפוכה: אנחנו באים מהכיוון של השבב ומחפשים דרכים יעילות לפצל אותו לפיסות סיליקון נפרדות”.

אתם מאמינים בבינה מלאכותית?

“בינה מלאכותית יכולה לממש במהירות משימות עיבוד מורכבות מאוד. בתחילת 2020 הכרזנו על פתרון DSO.ai, אשר מבצע אופטימיזציה של התכנון. למשל השגת נקודות אופטימום של הספק מול ביצועים, הספק מול תדר עבודה ועוד. בסוף אוגוסט 2021 סמסונג החליטה להשתמש גם בכלי הזה וגם במערכת PrimeShield הנעזרת בלימוד מכונה, כדי לתכנן את השבבים העתידיים שלה. אחד מהיתרונות היפים של מערכות בינה מלאכותית הוא שאלה מערכות לומדות. אנחנו יכולים להעניק להן את כל הידע שנצבר בחברה בשנים האחרונות ועל-ידי כך לשפר אותן. למעשה, אנחנו רואים שיפור מתמיד בביצועים של DSO.ai ושל PrimeShield”.

 

דיוויד גולדברג ממאגנה מונה לסמנכ”ל הכספים של REE

חברת REE הודיעה על מינויו של דיוויד גולדברג לסמנכ”ל הכספים (CFO) של החברה, במקומו של חי אביב שכיהן בתפקיד כמעט 4 שנים. גולדברג מגיע מתעשיית האוטומוטיב העולמית ובארבע שנים האחרונות עבד בחברת מגנה (Magna), אחת מספקיות המערכות (Tier-1) הגדולה בתעשיית הרכב. בשנה האחרונה שימש כסגן נשיא בכיר לפיתוח עסקי במאגנה, ולפני כן עבד כשלוש שנים כסגן נשיא לכספים ופיתוח עסקי. לפני כן היה אנליסט בגולדמן סאקס וגופים פיננסיים אחרים.

חברת REE פיתחה קונספט של רכב חשמלי שבו המתלים, המנוע, מערכת ההיגוי, הבלמים, החיישנים, מערכות בקרת הטמפרטורה וכל המערכות האלקטרוניות משולבות בתוך הגלגלים עצמם. המרכב עצמו הוא שטוח ופנוי לעיצוב בהתאם לדרישות של כל דגם. בגישה הזאת, מרכז הכובד של הרכב נמוך מאשר בכלי-רכב חשמליים סטנדרטיים, ולכן הרכב יותר יציב.

דיוויד גולדברג

על בסיס טכנולוגיה זו פיתחה החברה עד כה מספר פלטפורמות עבור יישומי-קצה כמו משלוחים עירוניים, רכבי היסעים, מונית אוטונומית ומשאית בינעירונית. בשבוע שעבר חשפה REE פלטפורמה ייעודית עבור חברות ציי משלוחים. ה-P7 [בתמונה למעלה], שלדברי החברה נבנתה על פי הדרישות והמפרט המדויק של אחת מחברות הרכב הגדולות בעולם. הפלטפורמה השטוחה מספקת מרחב פנימי גדול ע 35% יותר בהשוואה לרכבים מסחריים דומים. מ-REE נמסר כי אבות הטיפוס הראשונים ייצאו כבר ברבעון הקרוב.

האזינו לשיחה מתוך תוכנית מס’ 43 בפודקאסט שלנו על תפקיד ה-CFO בחברות טכנולוגיה ציבוריות, עם סמנכ”ל הכספים של סולאר-אדג’, רונן פייר:

ד”ר יהודית הוכרמן-פרומר מונתה לסמנכ”לית המו”פ של רפאל

חברת רפאל הודיעה על מינויה של ד”ר יהודית הוכרמן-פרומר (בתמונה למעלה) לתפקיד סמנכ”לית בכירה למחקר ופיתוח, במקומה של ד”ר אירית אידן (בתמונה למטה), שמילאה את התפקיד בחמש השנים האחרונות. ד”ר הוכרמן-פרומק היא בעלת תואר דוקטור בהנדסת חשמל מהטכניון. היא הצטרפה לרפאל לפני כ-20 שנה ומילאה של תפקידים בכירים בתחומי הנדסה, פרוייקטים ופיתוח.

כיום היא משמשת כסגנית למחקר ופיתוח של ראש חטיבת אוויר ומודיעין ברפאל. ד”ר אידית אידן מסיימת את התפקיד לאחר 27 שנים ברפאל. מנכ”ל רפאל, אלוף יואב הר-אבן הודה לה על תרומתה לחברה. בראיון ל-Techtime שנערך לפני כשנה, הסביר אידן שתפקיד סמנכ”ל המו”פ בחברה הוא לוודא שגם בעוד 10-15 שנים רפאל תהיה חזקה טכנולוגית כמו שהיא כיום. “מפת הדרכים שלנו כוללת טכנולוגיות מתקדמות כמו מחשוב, תקשורת, מחשוב והצפנה קוונטיים, מערכות אוטונומיות, בינה מלאכותית, ייצור מיידי (Rapid Manufacturing) ועוד. אין הרבה ארגונים החושבים כל-כך רחוק”.

רפי בן עמי מונה למנכ”ל חטיבת PDC של אפלייד מטיריאלס

בתמונה למעלה: רפי בן עמי (מימין) ועופר גרינברגר

חברת אפלייד מטיריאלס (Applied Materials) הודיעה על מינוי של רפי בן עמי למנכ”ל חטיבת Process Diagnostics and Control – PDC, שהיא מרכז המו”פ והייצור של החברה בישראל. בן עמי ייכנס לתפקיד בתחילת פברואר 2022. הוא מחליף בתפקיד את עופר גרינברגר שכיהן כמנכ”ל PDC בחמש השנים האחרונות.

גרינברגר מונה לדרגת סגן נשיא בכיר בחברה העולמית ויוביל את הפיתוח העסקי של מערכות בקרת תהליכי ייצור שבבים. הוא גם ימשך לשמש כנשיא חטיבת PDC הישראלית, ויתמקד במסגרת הזאת בעיקר בפיתוח עסקי ובקשרי חוץ מול גורמי ממשל והאקדמיה בישראל. רפי בן עמי הצטרף לאפלייד מטיריאלס לפני כ-9 שנים ומילא תפקידי ניהול שונים. בתפקידו האחרון הוא ניהל את מגוון הפעילות המוצרית-עסקית של חטיבת PDC.

לפני שהצטרף לאפלייד מטירילאס, מילא בן עמי תפקידי ניהול בכירים בחברות קומברס ונייס. גרינברג הצטרף לאפלייד מטיריאלס בשנת 2015, לאחר שלשו שנים שבהן ניהל את חברת אורביט מערכות תקשורת מנתניה. לפני-כן שימש כמשך כ-8 שנים כמנכ”ל חברת KLA ישראל, הפועלת ממגדל העמק.

כ-2,000 עובדים בחברת טכנולוגיה מהגדולות בישראל

פעילות אפלייד מטיריאלס ישראל נמצאת בצמיחה כיום היא נחשבת לאחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות בארץ: החברה מעסיקה כ-2,000 עובדים והיא נמצאת בתהליך גיוס של 300 עובדים נוספים. חטיבת PDC פועלת כייחדת רווח עצמאית: היא מגדירה, מפחתת, מייצרת ומספקת מערכות מטרולוגיה למעקב ובקרת איכות הייצור של מוליכים למחצה. בשנת 2021 צמחו מכירותיה בכ-60% והגיעו להיקף של יותר ממיליארד דולר. לאחרונה החברה הודיעה על הגדלת תשתית הייצור שלה בפארק המדע ברחובות ועל בניית חדרים נקיים בשטח של כ-3,200 מ”ר, בנוסף לחדרים הנקיים הנוכחיים שהיא מפעליה, בשטח של כ-4,000 מ”ר.

אינוויז הגדירה קטגוריה חדשה של חיישני LiDAR

חברת אינוויז מראש העין (Innoviz) נמצאת בשלבי הפיתוח הכמעט אחרונים של חיישן LiDAR מסוג חדש, שלהערכתה הוא מהווה קטגוריה חדשה בתחום חיישני ה-LiDAR, מכיוון שהוא מאפשר לייצר מפת התמצאות ברזולוציה גבוהה מאוד בהשוורה לחיישנים הקיימים היום בשוק. החיישן החדש בשם Innoviz360 מבוסס על פטנטים בתחום החומרה והתוכנה, ומאפשר לספק שדה ראייה רחב מהמקובל, בזוויות של 360°x64° וברזולציה של 0.05°x0.05°.

התוצאה הזאת הושגה באמצעות שינויים בחומרה ובתוכנה, אשר מספקים לו יכולת סריקה של 1,280 שורות – בהשוואה לסריקה של 128 שורות המקובלת היום בחיישני LiDAR הנמצאים בכלי רכב ובמערכות רובוטיות. להערכת החברה, הוא מגדיל את שוק היעד הכולל שלה מכ-55 מיליארד דולר כיום לכ-75 מיליארד דולר, מכיוון שהוא פותח בפניה מגוון גדול של יישומים חדשים שהם מעבר לתעשיית הרכב. החברה מתכננת להוציא לשוק דוגמאות ראשונות של המוצר במהלך הרבעון האחרון של 2022.

מייסד ומנכ”ל אינוויז, עומר כילף, אמר שהחיישן החדש שובר את מחסומי המחיר והביצועים המאפיינים חיישנים סיבוביים המעניקים כיסוי היקפי של 360°. “הארכיטקטורה החדשה לא רק תומכת בצרכים של תעשיית הרכב, אלא מתאימה לשווקים חדשים צומחים אחרים, כמו למשל תשתיות חכמות, לוגיסטיקה ויישומים תעשייתיים”. בין השאר הוא מותאם לפלטפורמות עיבוד שונות בתחום הרכב החכם, דוגמת NVIDIA DRIVE.

החיישן החדש פעיל בטווח של 30 ס”מ עד 300 מטר, ומגיע לקצב ריענון של עד 25 תמונות בשנייה. הוא מופיע ביחד עם תוכנה המאפשרת להגדיר תנאי עבודה ונקודות עניין שונות. הוא מבוסס על לייזר באורך גל של 905 ננומטר וצורך הספק של כ-25W. אורך החיים שלו מתוכנן ל-15 שנה או לעד 300,000 ק”מ (ביישומי רכב). החיישן מופיע ביחד עם תוכנת הראייה של אינוויז, אשר מתרגמת את הנתונים למידע, ומאפשרת שיגור ישיר של הוראות אל בקרי הרכב (ECU) באמצעות Automotive Ethernet.

האזינו לשיחה עם אורן רוזנצווייג, סמנכ”ל הפיתוח העסקי של אינוויז, מתוך תוכנית מס’ 3 בפודקאסט שלנו, שעלתה בספטמבר 2019:

וובינר סינופסיס לתכנון RTL מוכוון הספק וביצועים

ביום ג’, ה-18 בינואר 2022 תקיים חברת סינופסיס (Synopsys) וובינר הדרכה בנושא שיפור תכנון שבבים באמצעות RTL להשגת ביצועים משופרים של הxפק ביצועים ושטח הסיליקון (Power-Performance-Area – PPA). ההדרכה תתקיים באנגלית במתכונת מקוונת בשעה 20:00 לפי שעון ישראל ותימשך 60 דקות. הוובינר יועבר על-ידי מומחים מחברת סינופסיס אשר יציגו מתודות מומלצות לניתוח סוגיות ההספק ואופטימיזציה של קוד ה-RTL באמצעות שימוש בפתרון RTL Architect של החברה.

למידע נוסף ורישום: Improving Design Power and Performance

Exploring the impact of RTL on implementation PPA has traditionally been very difficult since it was hard to connect the results to the source code.  The first difficulty occurs during elaboration and synthesis. The RTL is converted to gates and the references to the source code are lost.  The second difficulty is the gate-centric, implementation, PPA reports. The reports are designed to identify place and route issues on gate-level timing paths which is not useful to identify opportunities to improve RTL. In this webinar, Synopsys will demonstrate how to use RTL Architect™ to analyze power and restructure RTL.

Attend this Synopsys webinar to learn how to:

  • Analyze RTL to identify the largest contributions to power dissipation
  • Perform advanced glitch analysis using the hybrid PrimePower flow
  • Perform RTL restructuring tasks: group, ungroup and reparent

דוברים:

Jeffrey Lee, Applications Engineer, Senior Staff, Synopsys

Jeffrey Lee is a Product Engineer part of the New Product Introduction team. He is currently working on deploying RTL Architect to a broader customer base. His experience includes working on Design Compiler® NXT and Power Compiler™.

Vinkesh Prajapati, Applications Engineer, Senior Manager, Synopsys

Vinkesh Prajapati has over 15 years of experience in product and applications engineering focussing on RTL2GDSII solutions. He is currently managing the product engineering teams for RTL Architect and Design Planning solutions based out of Bangalore, India.

Jim Schultz, Product Marketing Manager, Synopsys

Jim Schultz is the product marketing manager for RTL Architect. He has a rich background that includes both chip design and product engineering in processor, network and security markets.

למידע נוסף ורישום: Improving Design Power and Performance

הסימולטור של קוגנטה יסייע לקואלקום לפתח ADAS

בתמונה למעלה: מציאות סינתטית המיוצרת בתוכנת הבדיקה של קוגנטה

חברת קוגנטה (Cognata) מרחובות תספק לקואלקום (Qualcomm) את תוכנת הסימולציה לפיתוח מערכת ADAS המבוססת על פלטפורמת Snapdragon Ride של קואלקום. הפלטפורמה נחשפה בדיוק לפני שנתיים בכנס CES 2020 וציינה את כניסתה המאסיבית של קואלקום אל תחום הרכב. היא כוללת מעבד CPU מרובה-ליבות, מאיץ ומעבד גרפי (GPU) שעליהם מותקנים אלגוריתמים של בינה מלאכותית וראייה ממוחשבת. הפלטפורמה החדשה פותחה בחשאי במשך 7 שנים ומיועדת לספק את כל יכולות המחשוב והעיבוד עבור מערכות ADAS, מערכות בידור-מידע ובעתיד גם נהיגה אוטונומית.

עולם וירטואלי שלם המתנהל על-פי חוקי המציאות

חברת קוגנטה פיתחה פלטפורמת סימולציה המשמשת לאימון ובדיקה וירטואלית של המערכות בכלי-רכב אוטונומיים, עוד לפני שהרכב יורד לכביש ומבצע בדיקות שטח פיסיות. המערכת מבוססת על מספר שכבות: סביבה סטטית, סביבה דינמית, חיישנים וענן. הסביבה הסטטית בנויה מהדמייה ריאליסטית של ערים שלמות, כולל רחובות, עצים, פגמים בכביש, דגמי מכוניות, בני-אדם ועוד. השכבה הדינמית מדמה את ההתנהגות של נהגים אחרים בדרך, ושכבת החיישנים מדמה את המידע המגיע מכל אחד מ-40 החיישנים השונים המצויים כיום בכלי-רכב אוטונומיים.

חברת קוגנטה הוקמה בשנת 2016 על-ידי המנכ”ל דני עצמון, שייסד בעבר את חברת iOnRoad שנמכרה ל-HARMAN, אשר נמצאת היום בבעלות סמסונג. החברה הכריזה לאחרונה על מספר הסכמים בעלי פרופיל גבוה, בהם: שיתוף פעולה עם קבוצת ZF הגרמנית (ZF Friedrichshafen), בפיתוח משותף של פלטפורמה דיגיטלית לבדיקת האיכות והאמינות של מערכות ADAS, שיתוף פעולה עם Leddartech הקנדית בפיתוח פתרון מלא לאימון ובדיקת מערכות נהיגה אוטונומית של כלים חקלאיים, פתרון משותף עם Five הבריטית לבדיקת ואימון מערכות ADAS ופרס חדשנות מטעם CES 2022 עבור סימולציה של הסביבה העירונית.

מחשב Snapdragon Ride של קואלקום
מחשב Snapdragon Ride של קואלקום

הספינה של קואלקום מתרחקת מהעולם הסלולרי

מבחינת קואלקום מדובר בהמשכו של מהלך רחב-היקף שבו היא מגדירה מחדש את ליבת העסקים שלה. לפי החזון החדש שהוצג לפני כחודשיים על-ידי נשיא ומנכ”ל קואלקום, כריסטיאנו אמון, מעבדי התקשורת הסלולרית יהיו רק מרכיב קטן באסטרטגיית הצמיחה של החברה: הפעילות העיקרית תתמקד בפלטפורמות שקואלקום תספק עבור תחומי הליבה הצומחים של הכלכלה החדשה: מרכזי ענן, תעשיית הרכב, פתרונות IoT צרכניים, פתרונות IoT תעשייתיים, מחשבים אישיים ופתרונות מציאות רבודה.

לאחר המצגת של אמון, הכריזה קואלקום על הסכם שיתוף פעולה עם ב.מ.וו לפיתוח מערכת ADAS ונהיגה אוטונומית המבוססת על Snapdragon Ride ועל פלטפורמת הענן Qualcomm Car-2-Cloud. בדצמבר 2021 היא דיווחה שחברת אופל הגרמנית תשתמש בפלטפורמת Snapdragon Automotive Cockpit לניהול חוויית הנהיגה במכוניות הקומפקטיות החשמליות העתידיות מסדרה Opel Astra. גם פיג’ו דיווחה על אימוץ הפלטפורמה במכונית פיג’ו 308 חדשה, אשר תצא לשוק העולמי בשנת 2022.

האזינו לשיחה עם סרג’יו נאכט, סמנכ”ל המו”פ של חברת קוגנטה, מתוך תוכנית מס’ 37 בפודקאסט של Techtime (מאי 2020):

 

ננו-דיימנשן רוכשת חברה רביעית תוך שנה

חברת ננו-דיימנשן (Nano-Dimension) מנס-ציונה הודיעה אתמול (ד’) על חתימת הסכם לרכישת חברת Global Inkjet הבריטית. GIS, שהוקמה ב-2006 וממוקמת בקיימברידג’, מתמחה בפיתוח וייצור ראשי דיו, רכיבי בקרה אלקטרוניים ותוכנות להדפסה בדו-מימד ובתלת-מימד עבור יישומים המצריכים רמות דיוק גבוהות.

ל-GIS יש 130 לקוחות והכנסותיה ב-12 החודשים שבין מרץ 2020 למרץ 2021 הסתכמו ב-10 מיליון דולר, עם שיעורי רווחיות של 51%. ננו-דיימנשן תשלם לבעלי המניות של GSI כ-18.1 מיליון דולר במזומן ועוד סכום שבין 1.3-10.7 מיליון דולר בכפוף לביצועים כספיים.

זו הרכישה הרביעית שמבצעת ננו-דיימנשן בשנה החולפת, שכוללות את חברת הבינה המלאכותית דיפקיוב (DeepCube), שנרכשה ב-70 מיליון דולר, חברת ננו-פבריקה (NanoFabrica), שפיתחה מדפסת להדפסת חלקים זעירים ואשר תמורתה שילמה ננו-דיימנשן כ-55 מיליון דולר, ואת חברת Essemtec השווייצרית, המייצרת מכונות השמת SMT, תמורת 24.8 מיליון דולר.

המימון לגל הרכישות מגיע משורה של גיוסי הון שביצעה ננו-דיימנשן בשוק ההון, בהיקף כולל של 1.5 מיליארד דולר.

לקוח בטחוני נוסף

בתוך כך, השבוע הודיעה ננו-דיימנשן על מכירה נוספת של מדפסת DragonFly IV, הדור הרביעי של מדפסת ה-PCB של החברה, שהושקה בחודש נובמבר. ננו-דיימנשן מסרה כי הלקוח הינו זרוע של אחד מצבאות המערב. בחודש שעבר הודיעה החברה על מכירת שתי המדפסות הראשונות מהדור הרביעי, ללקוח ממשלתי ולקוח ביטחוני.

מדפסת ה-DragonFly מאפשרת להדפיס מעגלים מודפסים ורכיבים כמו סלילים, קבלים, אנטנות וחיישנים מסוימים. אחת היכולות החדשות שמציעה ה-DragonFly IV היא האפשרות לבצע באותו תהליך, על גבי מגש המדפסת, את ההרכבה של הרכיבים על גבי המעגל המודפס. כלומר, לייצר במדפסת תלת-מימד מעגל משולב. כמו כן, המדפסת מבצעת את ההדפסה בשיטת free form, ללא צורך במבנים תומכים.

המדפסת החדשה גם כוללת את תוכנת Flight שפיתחה החברה ומשמשת לתכנון המעגל, אימות הביצועים וניהול תהליך ההדפסה. בחברה גם מציינים כי המערכת כוללת את התשתית ליכולות בינה מלאכותית שיתווספו בעתיד. בחודש אפריל רכשה ננו-דיימנשן את חברת DeepCube הישראלית, המתמחה בתחום למידת-העומק, ובכוונת ננו-דיימנשן להטמיע את יכולותיה של דיפ-קיוב בפתרונות החברה.

המנכ”ל מגדיל את אחזקותיו בחברה

ברבעון השני של 2021 הכנסות החברה הסתכמו ב-811 אלף דולר בלבד (1.2 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2021) והפסד נקי של 19.6 מיליון דולר. על רקע ביצועיה הכספיים של החברה, והתפוצצות בועת מניות הצמיחה בשוקי ההון, איבדה מנייתה של ננו-דיימנשן כ-60% מערכה בהשוואה לשיא בשנה שעברה.

במטרה לחזק את אמון המשקיעים בחברה, רכש בחודש שעבר מנכ”ל ויו”ר החברה, יואב שטרן, מניות בשוק החופשי בהיקף של כחצי מיליון דולר. באוגוסט 2020 השקיע שטרן כ-150 אלף דולר לרכישת אופציות למניות החברה. שטרן, שמקפיד לומר למשקיעים כי יש לבחון את ביצועי החברה רק לטווח ארוך ותלה את צניחת המנייה בחודשים האחרונים במכירות שורט, התייחס לרכישת המניות שביצע ואמר, “הגדלת אחזקותיי במניות החברה מבטאת את האמון שלי בחזון, באסטרטגיה ובעתיד החברה.”

אינטל הכריזה על מעבדי Alder Lake למחשבים ניידים

חברת אינטל (Intel) הכריזה על המעבד החדש למחשבים אישיים ניידים, i9-12900HK , אשר מיוצר בתהליך Intel 7. המעבד שייך לדור ה-12 של מעבדים למחשבים ניידים ולארכיטקטורת Alder Lake שנחשפה בחודש אוקטובר 2021. המעבד שהושק לפני כשלושה חודשים היה מיועד למחשבים נייחים. אתמול הושקה גרסת Alder Lake למחשבים ניידים. הארכיטקטורה החדשה פותחה בשלוש וחצי השנים האחרונות בעיקר במרכזי הפיתוח של אינטל בישראל – חיפה, פתח תקווה וירושלים – על-ידי כ-1,000 מפתחים.

היא מבוססת על תפישה שהובאה אל עולם ה-CPUs מתחום העיבוד הנייד, ושאינטל העניקה לה את הכינוי “מעבדים היברדייים”: השבב המרכזי כולל ליבות ייעודיות ליישומים עתירי עיבוד (Performance) וליבות “רזות” (Efficiency) עבור משימות הדורשות עיבוד מהיר וחסכוני. לאחרונה החברה העריכה שמדובר בשינוי המהותי ביותר שהיא ביצעה במבנה המעבדים שלה בעשור האחרון. לדברי איציק סאלס, אחראי על פיתוח המעבדים בקבוצת הקליינט (מחשבי PC) בחברת אינטל, “הארכיטקטורה ההיברידית תהיה הארכיטקטורה של אינטל בעשר השנים הבאות – והיא הגיעה מחיפה”.

מעבד i9-12900HK החדש כולל 14 ליבות עיבוד: 8 ליבות פרפורמנס (חזקות) ו-6 ליבות רזות (יעילות). המעבד מזהה את אופי היישומים ואת עומס העבודה הכולל, ובהתאם לכך מנווט את מטלות העיבוד אל הליבות המתאימות. המעבד שייך לסדרת מעבדי H המיעודת להפעלת משחקים במחשבים ניידים. הוא תומך בזכרונות המהירים DDR5 ו-LPDDR, בתקשורת אלחוטית מסוג Wi-Fi 6E ובמחבר התקשורת Thunderbolt 4 של אינטל. המעבדים החדשים מיוצרים בתהליך של 10 ננומטר ומטרנזיסטורים מסוג SuperFin, שאינטל חשפה בסוף 2020. החברה מצפה להגיע לשוק עם מעבדי 7 ננומטר במחצית הראשונה של 2023.

חברת אינטל העריכה שהמעבדים החדשים מהירים יותר ממעבדי הדגל של אפל, M1 MAX וה-M1 PRO, ומהמעבד Ryzen 5900HX של חברת AMD. “אנחנו עושים שימוש בזכרון DDR5 ובממשקי תקשורת PCIe-5, ובכך אנחנו מקדימים את המתחרים בשנה”. פירוש הדבר ששנת 2022 תהיה שנה מעניינת מאוד מבחינת היצע המעבדים החדשים, שכן יום לפני ההשקה של אינטל, הכריזה AMD על משפחת המעבדים החדשה, Ryzen 6000, המיועדת גם היא למחשבים ניידים ולגיימרים ניידים.

המעבדים החדשים של AMD כוללים מעבד גרפי (GPU) בארכיטקטורת RDNA – Radeon DNA שלהערכת AMD מכפילה את הביצועים הגרפיים של המעבדים. הם מיוצרים בתהליך 6 ננומטר של חברת TSMC. הם תומכים בזכרונות Advanced DDR5, ממשקי PCIe-4 ו-USB4, ובתקשורת אלחוטית ברמת Wi-Fi 6E (באמצעות שיתוף פעולה עם קואלקום ועם מדיהטק). שתי החברות הכריזו שהמעבדים שלהן יכולים לעבוד במהירות שעון גבוהה מ-5GHz.

מובילאיי ו-Udelv הכריזו על רכב משלוחים אוטונומי

כחצי שנה לאחר ההסכם לשיתוף פעולה בין השתיים, חשפו חברת מובילאיי וחברת Udelv מסן פרנססיקו את רכב המשלוחים האוטונומי המבוסס על מרכב חשמלי ותשתית הנהיגה האוטונומית של מובילאיי (Mobileye). הרכב החדש מיועד לספק חבילות ביישומי המייל האחרון. הוא כולל מרכב חשמלי שטוח ומרחב מטענים המחולק לתאים רבים ויכול לשאת חבילות במשקל של עד כ-900 ק”ג. הרכב מיועד לבצע סיבובי חלוקה בטווח של עד 300 מייל ולבצע עד 80 עצירות בכל סבב.

בדומה למערכות מוביליטי כמו של VIA, המשתמשים מחוקרים אל הרכב באמצעות אפילקציה אשר מדווחת להם על התקדמות הרכב והגעתו אל היעד. הדבר מאפשר להם לפתוח פתח ייעודי עבור החבילה שלהם ולקבל אותה. במידה והנמען אינו זמין, הרכב מתאם איתו מקום וזמן הגעה חלופיים. לאור העובדה שהרכב אינו כולל נוסעים ואינו כולל נהג, מדיניות הנהיגה האוטונומית שלו היא פשוטה יחסית, מכיוון שבכל החלטה שהוא מקבל, יש עדיפות מוחלטת לבטיחות של בני-האדם בדרך על-פני הבטיחות של המטען.

הרכב מנוהל באמצעות מערכת Mobileye Drive

חברת Udelv הוקמה בשנת 2017, ומבצעת נסיעות מבחן משנת 2018 שבמהלכן היא ביצעה 20,000 משלוחים בפרוייקטי פיילוט המתקיימים בקליפורניה, בטקסס ובאריזונה. רכב המשלוחים החדש הוא הדור השלישי של החברה. החברה מתכננת להתחיל במתן שירותים מסחריים בשנת 2023, ולהערכתה היא תפעיל בארה”ב כ-50,000 רכבי משלוח עד לשנת 2028. עד היום היא קיבלה הזמנות לכ-1,000 כלי-רכב, מחברות דוגמת Donlen האמריקאית, Planzer ו-Ziegler האירופיות ומחיל האוויר האמריקאי אשר יבצע פרוייקט פיילוט בבסיס חיל האוויר אדוארדס בקליפורניה.

רכב המשלוחים מנוהל באמצעות מערכת Mobileye Drive הכוללת מצלמות, חיישני LiDAR וחיישני מכ”ם, ומבוססת על שבב EyeQ מהדור החמישי. הוא מקושר למערכת המיפוי המתעדכנת REM של מובילאי. הרכב מצוייד בסוללה חשמלית בקיבולת של עד 160kWh, וכולל מטען המספק תוספת של כ-300 ק”מ נסיעה במהלך הטענה הנמשכת 45 דקות. מייסד משותף ומנכ”ל Udelv, דניאל לאורי, אמר שרכב המשלוחים משנה תפיסות יסוד בשתיים מהתעשיות הגדולות בעולם: רכב ולוגיסטיקה. “הצלחנו לפתור שתי בעיות מרכזיות של ציים מסחריים: המחסור בנהגים והחישמול של תעשיית הרכב”.

חברת ABI: משבר השבבים צפוי להעמיק ב-2022

המשבר בשרשרת האספקה רחוק מסיום. חברת ABI Resaerch צופה שהמשבר והמחסור בשבבים שאיפיין את השנתיים האחרונות יימשך גם בשנת 2022 ואולי אפילו יעמיק. במסגרת תחזית טכנולוגית שנערכה על-ידי כל האנליסטים בחברת המחקר, היא העריכה שהמשבר בשרשרת האספקה בתעשיית האלקטרוניקה רחוק מסיומו, ושהוא נובע ממגוון סיבות שונות – החל ממגיפת הקורונה וכלה במלחמת הסחר בין סין וארה”ב.

ההפרעה שיצרה מגיפת הקורונה פגעה בכל מרכיבי שרשרת האספקה, החל מחומרי גלם בסיסיים לייצור מוצרים ורכיבים אלקטרוניים, וכלה ברכיבי לוגיסטיקה פשוטים כמו מכולות או משטחי העמסה,שבלעדיהם המערך הלוגיסטי מושבת. חברות רבות מנסות להתמודד עם הבעיה באמצעות אגירת מלאים, אולם במקרים רבים המהלך הזה רק מעצים את המשבר. בתעשיית השבבים, המצב יישאר כזה לפחות עד שנת 2023. להערכת החברה, כבר היום עובדות יצרניות רבות בתפוקה של 100% – אבל הן לא מצליחות להדביק את הדרישה הגוברת לרכיבים עבור מערכות מקושרות ואבזרי IoT.

הטעות הגדולה של תעשיית הרכב

למחסור הזה יהיו השלכות רבות, כשאחת מהבולטות שבהן היא הקפאון בתעשיית הרכב. אפילו בשנת 2021 צמחו המכירות של יצרני הרכב האירופים בכ-1.3%. אולם בשנת 2022 הן צפויות להישאר ללא שינוי. “יצרניות המכוניות לא מצליחות לעמוד בביקוש בגלל המחסור בשבבים קריטיים. במשך שנים רבות הן הסתמכו על רכיבים המיוצרים בתהליכים מיושנים שקיבולת הייצור שלהם מוגבלת, וכיום קשה להתמודד עם הבעיה שנוצרה לאורך זמן”. בנוסף, הן ביצעו טעות גדולה מאוד כאשר בשנת 2020 הן ביטלו את ההזמנות שלהן באופן חד-צדדי. לכן, להערכת ABI, לא יהיה ניתן לתקן את המצב הזה לפני 2023.

המחסור נובע משילוב של השפעות המגיפה ביחד עם גורמים אחרים, כמו למשל “הזמנות פאניקה” שאינן קשורות למכירות ממשיות אלא לאגירת מלאים, תופעות בלתי צפויות כמו השבתת מפעלי שבבים בסין עקב המחסור בפחם, ומאבקים גיאו-פוליטיים. החברה מודאגת במיוחד מהמתיחות בין טאיוואן וסין, אשר עשויה להשפיע על פעילותה של חברת TSMC, המחזיקה כיום בכ-53% משוק קבלנות ייצור השבבים (Foundry) העולמי. יותר מזה, TSMC היא אחת משתי החברות היחידות בעולם (השנייה היא סמסונג) אשר מייצרות שבבים בתהליך מתקדם של 5 ננומטר ומתכננות להיכנס בתוך כשנה לייצור המוני של רכיבי 3 ננומטר.

ארה”ב מוסיפה שמן למדורה

העיצומים האמריקאים על התעשייה הסינית מגבירים את חוסר הוודאות בשוק ומייצרים הפרעה נוספת בשרשרת האספקה. אחת מהקורבנות הבולטים ביותר של מלחמת הסחר בין סין ואה”ב היא חברת וואווי, אשר צפויה להיזרק לחלוטין משוק הסמארטפונים. מדובר בשוק כל-כך תחרותי, שאפילו חברת LG הקוריאנית החליטה לצאת ממנו. אולם הבעייה של וואווי גדולה בהרבה: “בעקבות העיצומים האמריקאים והתלות של וואווי בטכנולוגיות זרות, היא איבדה חלקים גדולים מהשוק שלה למתחרות כמו אפל, סמסונג, שיאומי, OPPO ו-Vivo. אנחנו צופים שב-2022 יתמוטט קו מוצרי הפרימיום שלה, בגלל מחסור בטכנולוגיות מתקדמות”.

הנקמה הסינית תגיע בדור הששי (6G)

“החברה תהיה תלויה לחלוטין בשוק הסיני, בחלקים מאסיה ובאפריקה, ותפעל בעיקר ברמת מכשירי הדור הרביעי (4G). יש לצפות שעד 2023 היא תצא לגמרי מהשוק”. המאבק הבין-גושי הזה מסבך שווקים נוספים: אומנם השוק הסיני הוא כעת השוק הגדול בעולם של מערכות 5G, אולם העיצומים האמריקאים מגבילים את החברות הסיניות לשוק המקומי בלבד, ומגדילים את החשיפה שלהן למחסור בשבבים הפוגע בתעשייה כולה. אלא שבטווח הארוך המדיניות הזאת דווקא תחזק את סין.

ABI Resaerch: “חברות סיניות כמו וואווי, ZTE וחברות נוספות ביצעו השקעות מו”פ עצומות בדור השישי (6G) וימשיכו במדיניות הזאת גם בשנת 2022. פירוש הדבר שעיקר הקניין הרוחני של הדור הבא יהיה בשליטת החברות הסיניות. ואם העיצומים יימשכו או אפילו יתחזקו, ייתכן שהדבר יביא להתפתחות תקנים שונים במקביל, מכיוון שהיצרניות הסיניות לא יוכלו לפעול בשווקים הזרים”.

המשבר של ARM מזעזע את התעשייה

הפרעה אחרת מגיעה ממקום בלתי צפוי: המשבר הטכנולוגי של חברת ARM. החברה הבריטית מספקת את ארכיטקטורת הליבה של כל המוצרים הניידים, וכעת גם של מחשבים חזקים ומערכות משובצות של רוב היצרניות. אלא שהיא מתקשה להתמודד עם צורכי התעשייה. להערכת ABI, חברת ARM נמצאת במשבר עמוק, המשפיע לרעה על כל התעשייה.

“עיסקת הרכישה על-ידי אנבידיה, שעדיין לא ברור אם תצא אל הפועל, חשפה את העובדה ש-ARM תקועה במודל קניין רוחני (IP) שאינו מתאים לצורכי התעשייה ואין לה מענה לצורך הגובר בחדשנות טכנולוגית”. היא מאמינה ש-ARM צריכה להגדיל את המשאבים הטכנולוגיים שלה ולחדש את המודל העסקי שלה, מכיוון שהארכיטקטורה שלה היא פלטפורמת ליבה בעולם המחשוב הנייד. “אם המצב הנוכחי יימשך, ARM לא תעמוד ביעדים העסקיים שלה ותגרום לקושי אשר ישפיע לרעה על כל התעשייה”.

אלביט תספק מערכת DIRCM לאיחוד האמירויות

חברת אלביט מערכות (Elbit) קיבלה הזמנה בהיקף של 53 מיליון דולר לאספקת מערכת הגנה בפני טילי-כתף מסוג DIRCM ומערכת להגנה אלקטרונית (EW) עבור מטוס התידלוק והתובלה של חיל האוויר של איחוד האמירויות, מסוג A330. ההזמנה התקבלה בחברה הבת שאלביט הקימה באיחוד האמירויות, Elbit Systems Emirates. במסגרת העיסקה, אלביט תתקין במטוס את מערכת ההגנה J-MUSIC ואת מערכת ההתראה הפאסיבית המבוססת על זיהוי איומים באמצעות חתימת החום שלהם.

מערכת DIRCM של החברה צברה יותר מ-350,000 שעות פעילות מבצעית ומותקנת כיום בכ-25 סוגי מטוסים שונים. טכנולוגיית DIRCM של אלביט (Directed Infrared Counter Measure) מיועדת להגן על כלי טיס בפני האיום של טילי כתף בעלי ראש ביות תרמי, בשלבים שבהם המטוס נמצא בגובה נמוך (ברגעי ההמראה, הנחיתה, או במהלך שיוט בגובה נמוך של מסוקים).

מערכת ההגנה משבשת את פעילות הטיל התוקף. היא כוללת מספר מרכיבים מרכזיים: מערכת התראה המבוססת על חיישני אינפרא-אדום סיבים אופטיים, קרינת UV או מכ”ם; לייזר חזק המייצר קרן המשבשת את ראש הביות של הטיל התוקף; מצלמה תרמית העוקבת אחר הטילים המשוגרים לעבר המטוס; צריח בעל מהירות סיבוב גבוהה מאוד שעליו ממוקמים המצלמה התרמית ומשדר קרן הלייזר, ומערכת שליטה ובקרה המנהלת את פעולת הגילוי והשיבוש ושולטת בכל תתי-המערכות.

מערכת ההגנה J-MUSIC של אלביט
מערכת ההגנה J-MUSIC של אלביט

כיום כוללת משפחת DIRCM של אלביט ארבע מערכות שונות: מערכת MUSIC להגנה על מטוסים ומסוקים גדולים ובינוניים, מערכת C-MUSIC להגנה על כלי-טיס מסחריים רחבי גוף, מערכת mini-MUSIC  להגנה על כלי-טיס קטנים ובינוניים ומערכת מערכת J-MUSIC המיועדת להגנה על מטוסי תובלה , תדלוק, מטוסי מנהלים וכדומה.

מערכת J-MUSIC בנויה במתכונת מבוזרת המאפשרת להתקין את כל מרכיביה בצריח יחיד מתחת לגוף המטוס, או לפזר אותה בנקודות שונות, בהתאם למגבלות הספציפיות של המבנה. בין השאר, היא מגינה על צי מטוסי התובלה הרב-שימושיים הנמצאים בבעלות משותפת של 6 מדינות מברית נאט”ו (גרמניה, בלגיה, הולנד, נורווגיה, צ’כיה ולוקסמבורג), היא מותקנת בצי מטוסי התובלה של חיל האוויר הגרמני.

רון פרוינד מונה לסמנכ”ל הכספים של אלטק

רון פרוינד
רון פרוינד

חברת אלטק (Eltek) מפתח תקווה הודיעה על מינויו של רון פרוינד לתפקיד סמנכ”ל הכספים במקומו של אלון מועלם, אשר פרש מהחברה לאחר שלוש שנים בתפקיד. פרוינד מגיע מחברת אופיר טורס שבה שימש כמשנה למנכ”ל וכסמנכ”ל כספים. בעבר הוא שימש כמשנה למנכ”ל הכספים של חברת סולתם אשר נמכרה לאלביט. מועלם ניהל את כספי החברה בתקופת שינוי שבה היא עברה מהפסד לרווח וביצעה השקעות רבות בתשתית ייצור המעגלים המודפסים.

ברבעון השלישי של שנת 2021 החברה דיווחה על תוצאות מאוכזבות: המכירות ירדו מ-9.3 מיליון דולר ברבעון המקביל 2020 לכ-8 מיליון דולר ב-2021. החברה דיווחה על הפסד של 26 אלף דולר בהשוואה לרווח של כ-600 אלף דולר ברבעון השלישי 2020. בסך הכל, בתשעת החודשים הראשונים של 2021 הסתכמו מכירות החברה בכ-24.3 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של 27.1 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים של 2020. מנכ”ל החברה, אלי יפה, הסביר את הירידה במספר הנמוך של ימי עבודה בהשוואה לרבעון המקביל (עקב החגים) ובהתחזקות השקל מול הדולר.

“בתשעת החודשים הראשונים של 2021 השקענו 1.4 מיליון דולר ברכישת ציוד חדש. אנחנו ממשיכים לבצע השקעות כדי לשפר את תהליכי הייצור ולעבוד במתכונת של Industry 4.0”. בשיחת הוועידה עם אנליסטים הוא דיווח שהחברה ביצעה התקדמות משמעותית בפרוייקט מחקר ופיתוח אשר מיועד לאפשר לה לייצר מעגלים איכותיים במהירות גבוהה יותר ובמחיר נמוך יותר מהמקובל כיום.

חברת אלטק מפתח תקווה מעסיקה כ-400 עובדים ומתמחה בייצור מעגלים גמישים קשיחים ומעגלים מודפסים מורכבים. החברה נמצאת בשליטת קבוצת ניסטק (Nistec), ונסחרת בנסד”ק לפי שווי חברה של כ-21.7 מיליון דולר.

חמש תכונות חיוניות ברב-מודד דיגיטלי

מאת: אנדריאה וינצ’י, מנהל שיווק טכני למוצרי Keithley אזור EMEA, חברת Tektronix

רב-מודד דיגיטלי (Digital multimeters – DMM) הוא אחד ממכשירי המדידה האלקטרוניים הנפוצים והשימושיים ביותר בתעשייה ונמצאים בשימוש נרחב כמעט בכל אתר: במעבדות חובבים ביתיות, במעבדות תעשייתיות ומחקריות בתחום שירותי התמיכה והתחזוקה בשטח, ובכל מקום שבו יש צורך לבצע מדידות חשמליות. כיום, אפילו המכשירים הבסיסיים ביותר תומכים בתכונות כמו גילוי אוטומטי של טווח המדידה הרצוי ותצוגה מוארת או צבעונית.

בנוסף לדרישת הבסיס לבצע מדידות מתח וזרם (AC/DC) הם תומכים גם במדידות נוספות, כמו התנגדות, טמפרטורה, תדר וקיבוליות. התקדמויות הטכנולוגיה יצרה דרישה ליכולות נוספות ממכשירי DMM , במיוחד במכשירי מעבדה שולחניים. החל מ-2021 ואילך, אלה הן יכולות הליבה שהיית מצפה ממכשיר ה-DMM: קישוריות לענן, תצוגה רגישה ומסך מגע, יכולת תיכנות המכשיר, חבילת תוכנה מקיפה המאפשרת לשלוט במכשיר מהמחשב, ויכולת לכידת אותות מהירה לגילוי תופעות מעבר.

התממשקות אל הענן

מסורתית, רב-מודד הוא מכשיר ידני המציג תוצאות של המדידות האלקטרוניות רק על-גבי הצג העצמי של המכשיר. לא היתה שום אפשרות קלה לשתף את המידע עם אנשים אחרים או להעביר אותו לרשת. מכשירים מודרניים מתקדמים כוללים אפליקציה פשוטה המאפשרת התחברות אל שירות IoT שבאמצעותו ניתן לקבל ולאסוף מידע ישירות מתוך המכשיר, כמו למשל בשירות Initial State IoT הניתן למכשירי קייטלי. המשתמש יכול להגדיר פרמטרים שונים, ולקבל התראה במייל או בטקסט כאשר המדידה חורגת מערכי הסף של הפרמטרים שהמשתמש הגדיר, ולצפות ישירות בתוצאות באמצעות “לוח המחוונים” המקוון.

בתמונה: DAQ6510 של Keithley. מכשירים מודרניים מתקדמים מספקים ממשקים מקוונים
בתמונה: DAQ6510 של Keithley. מכשירים מודרניים מתקדמים מספקים ממשקים מקוונים

שילוב ה-DMM בפלטפורמת התוכנה כשירות (SaaS) של Initial State מעניק יכולות ניטור מרחוק, לוח מחוונים אינטראקטיבי בזמן אמת המעניק שליטה מרחוק, ויכולת שיתוף מידע – הכל מהמחשב או מאבזר אחר. למעשה, ניתן לגשת אל לוח המחוונים באמצעות כל הדפדפנים וכל האבזרים המקושרים, דוגמת סמארטפונים. השירות ניתן גם למכשירים מרובי ערוצים (multi-channel DMMs) המכונים גם data loggers, כמו למשל המכשיר DAQ6510.

תצוגה גדולה וממשק מגע

מכשירי DMM מודרניים מגיעים עם צגי מגע גדולים וממשק אינטראקטיבי המקל על צפייה במספר רב של נתונים, הפעלת כפתורים וירטואליים ויכולת הצגה בהירה של האותות האלקטרוניים גם בסביבה קשה כמו רצפת המפעל, שבה המכשיר מרוחק יותר מהמשתמש בהשוואה לשימוש במעבדה. יכולות כמו הגדלת והקטנת התצוגה באמצעות מגע מספק ממשק משתמש פשוט גם במכשירים מורכבים מאוד. הגישה הזאת הוכיחה את יעילותה בסמאטפונים והיא מוכרת היטב לדור החדש של מהנדסים צעירים.

יכולת תיכנות המכשיר

מסורתית מכשירי DMM השתמשו בממשק התכנות Standard Commands for Programmable Instruments – SCP, אולם המכשירים המודרניים זקוקים לכלים גמישים יותר לצורך ביצוע מדידות אוטומטיות. כך למשל, הם אפילו מספקים יכולת תכנות קוד עצמי באמצעות שפות תכנות כלליות כמו Python. בנוסף, המכשירים כוללים גם אפליקציות שהותקנו על-ידי היצרן המאפשרות למשתמש להתאים את הממשק לצרכיו ולהרגליו. הרב-מודד המוצג באיור 2. כולל מיקרו-מעבד המפעיל את שפת Test Script Programming – TSP, אשר מעניקה למשתמש יכולת שליטה במכשיר, ולכתוב תסריטי בדיקות שניתן לשמור בתוך ה-DMM עצמו.

חבילת תוכנה מקיפה

כאמור, רבי-מודד מודרניים יכולים לבצע בדיקות רבות מעבר לבדיקות החשמליות הבסיסיות. המכשיר מדגם DMM6500 של Keithley, מצוייד בתוכנת KickStart המעניקה למשתמש יכולת תכנות של המכשיר לצורך ביצוע מדידות שונות באמצעות מכשירי מדידה שונים המחוברים אל הרב-מודד, כולל דגמים שונים של אוסילוסקופים מתוצרת טקטרוניקס.בתמונה: מכשיר מדגם DMM6500

בתמונה: מכשיר מדגם DMM6500. המשתמש יכול לנהל עד 8 מכשירי מדידה בו-זמנית ולאסוף מיליוני קריאות מכל אחד ממכשירי הצב”ד המקושרים. התוכנה מספקת כלים דוגמת רישום גרפים והשוואות המסייעים לאתר תופעות שונות במערכת הנמדדת. ניתן לשמור את הקונפיגורציות ולייצא את המידע לניתוח נוסף. חשוב לזכור שחבליות התוכנה האלה מתעדכנות ומשתפרות עם הזמן ומספקות מודלים שונים של רישוי.

לכידת אותות מהירה

הפרמטרים המרכזיים בבחירת מכשיר DMM הם רזולוציה ודיוק. הרזולוציה מבטאת את רמת נפירוט של המכשיר ומבוטאת באמצעות נתון המורכב ממספר שלם ומחצית, כמו למשל ½3 ביט או ½7 ביט. הרזולוציה תלויה בממיר ה-ADC המותקן במכשיר. אומנם מכשירים בעלי רזולוציה גבוהה הם בדרך-כלל גם מדויקים יותר, אולם הקשר בין שני הפרמטרים אינו הכרחי, מכיוון שהדיוק מושפע גם מגורמים נוספים מעבר לממיר, כמו למשל רמת הרעש, יציבות מתחי וזרמי הייחוס הפנימיים ואיכות הרכיבים האלקטרוניים שמהם המכשיר בנוי.

אולם חשוב לקחת בחשבון גם את מהירות הממיר. בחלק מדגמי ה-DMM החדשים של Keithley קיים ממיר 18 ביט העובד במהירות של מיליון דגימות בשנייה ומספק ביצועים דומים לאלה של אוסילוסקופ, אשר מאפשרים ללכוד ולמדוד תופעות מעבר מהירות מאוד, דוגמת תופעות המאפיינות מערכות IoT. ממיר מהיר מסוגל ללכוד את זליגות הזרם של אבזר IoT במצבים שונים, החל ממצב המתנה (sleep mode) וכלה בשידור אותות בהספק מלא.

הדבר מאפשר לחשב אובדן הזרם הממוצע – מרכיב חיוני בקביעת אורך חיי הסוללה. כאשר הרב-מודד מחובר אל מערכת מיתוג, ניתן לבצע מדידות מדוייקות במספר ערוצים שונים. מכשירי ה-DMM החזקים האלה קרויים Data Loggers ומשמשים בדרך כלל לביצוע בדיקות ומדידות בקווי הייצור ולא במעבדה. ה-DAQ6510 הוא ביסודו רב-מודד התומך בכל היכולות שהוזכרו למעלה.

כיוונון והגדרת הבדיקות באמצעות תוכנת KickStart
כיוונון והגדרת הבדיקות באמצעות תוכנת KickStart

הושלם השלב הראשון בעיסקת הזכרונות של SK Hynix ואינטל

בתמונה למעלה: מפעל הייצור פאב 68 שנימכר ל-SK Hynix

חברת אינטל (Intel) וחברת SK hynix הקוריאנית דיווחו היום על השלמת השלב הראשון בעיסקת הענק למכירת כל עסקי הזכרונות של אינטל לחברת SK hynix. העיסקה הושלמה עם קבלת האישורים של הרגולטור הסיני. במסגרת העיסקה, רכשה SK hynix את עסקי ייצור ה-SSD של אינטל ואת מפעל הייצור הסיני (פאב 68 הצמוד לעיר דאליאן סמוך לצפון קוריאה), המתמחה בייצור רכיבי זיכרון תלת-מימדיים, תמורת 7 מיליארד דולר במזומן. מדובר במפעל חדש מאוד שנחנך רק בחודש יולי 2016.

כל הנכסים ירוכזו בחברת הזכרונות החדשה Solidigm, הוקמה החודש ונמצאת בבעלות מלאה של SK hynix ותעסיק את כל 2,000 עובדי החטיבה. הנהלתה תפעל מסן-חוזה, קליפורניה. היא תנוהל על-ידי רוב קור מאינטל, והיו”ר יהיה לי בוק-הי, המשמש גם כיו”ר משותף של SK hynix. בשלב השני של העיסקה אשר צפוי להסתיים בחודש מרץ 2025, אינטל תעביר לידיה את כל הקניין הרוחני, המו”פ ושיטות הייצור שלה תמורת 2 מיליארד דולר נוספים.

מבחינת אינטל, העיסקה מבטאת מימוש אסטרטגיה של התמקדות בעסקי הליבה שלה: פיתוח וייצור מעבדים. מבחינת חברת SK hynix, העיסקה מכניסה אותה אל שוק הזכרונות הארגוני. כיום הפעילות העיקרית של SK היא בתחום זכרונות NAND flash לאבזרים ניידים. החטיבה שהיא רוכשת מכניסה אותה לתחום כונני הזכרונות הארגוניים, לשרתים ולמרכזי נתונים. יו”ר משותף ומנכ”ל SK hynix, פארק ג’ונג-הו, אמר שהעיסקה היא רגע של שינוי דרמטי עבור החברה. “היא מכניסה אותנו לקטגוריה של טיר-1 ומהווה צעד נוסף בהפיכתנו לספקית רכיבים גלובלית מהשורה הראשונה”.

על-פי ההערכות בשוק, בעקבות העיסקה תחזיק SK ביותר מ-20% מהשוק העולמי. היא תעפיל למקום השני בעולם אחרי סמסונג, ותעקוף את היצרנית השנייה בגודלה כיום, Kioxia היפנית (לשעבר חטיבת הזיכרונות של טושיבה). כיום היא נסחרת בבורסה בקוריאה לפי שווי שוק של כ-75 מיליארד דולר.

 

הרמן ישראל קיבלה הזמנות להתקנת תוכנה ב-500 מיליון מכוניות

בתמונה למעלה: מיכל גבע ועודד מן. “השחקנים החדשים (Pure EV) מושכים את התעשייה קדימה”

חברת הרמן ישראל (HARMAN), אשר אחראית על כל פעילות פעילות עידכוני התוכנה של קבוצת הרמן העולמית, חתמה על חוזים להתקנת תוכנת עידכון לכלי רכב (Over the Air) עם עשרות יצרני מכוניות, אשר מתכננים להתקין את התוכנה בכ-500 מיליון כלי רכב במהלך העשור הקרוב. כבר היום התוכנה מותקנת בכ-50 מיליון כלי רכב בעולם. חברת הרמן ישראל פועלת מהוד השרון ומעסיקה כ-250 עובדים. תוכנת העידכון של הרמן צמחה מתוך חברת Red Bend הישראלית, שהיא רכשה בשנת 2015 תמורת כ-170 מיליון דולר. החברה מפעילה גם מעבדת רכב אשר בודקת את התיפקוד השוטף של התוכנות בכלי רכב ממשיים.

בראיון ל-Techtime סיפרה מנכ”לית הרמן ישראל, מיכל גבע, שהפעילות הישראלית נחשבת למובילה מסוגה בעולם. “להערכת IHS אנחנו תופסים כ-40% משוק אספקת תוכנות העידכון של ספקים חיצוניים, כלומר לכל היצרנים המשתמשים בתוכנה שהם רוכשים – ולא בתוכנה שהם מייצרים בעצמם. הדבר הופך אותנו למעין חברת תוכנה עצמאית אשר מגדירה תקן תעשייתי דה פקטו. לכן גם הוחלט שאנחנו לא משתפים את הרמן במידע שלנו על הלקוחות. קיימת בינינו חומת הפרדה גבוהה”.

מה הם האתגרים המרכזיים בעידכון מרחוק של תוכנות הרכב?

גבע: “הרכב הוא לא מחשב – הוא עשרות מחשבים – שכל אחד מהם מגיע מיצרן אחר ועם תוכנה אחרת ובאגים אחרים. אנחנו צריכים לעדכן את כל מרכיבי התוכנה האלה בצורה חכמה ויעילה. פיתחנו אלגוריתמים המאפשרים לעקוב אחר העידכונים, לזהות במהירות עידכונים שנכשלו בגלל סיבות שונות, להגדיר כיצד לעדכן אותם לאחור ולהחזיר אותם למצב הקודם כדי לשמר את תפקוד המערכות, ולהמשיך בביצוע התהליך. לעידכוני התוכנה יש חשיבות כלכלית עצומה עבור היצרנים, גם במכוניות שאינן חכמות או עתירות חיישנים. כך למשל, חברת המחקר IHS Markit גילתה שבין השנים 2014-2019, היו תקלות תוכנה אחראיות לכ-46% מכל ההחזרות של מכוניות לצורך תיקוני תקלות (Recall). עידכון במתכונת OTA היה חוסך ליצרניות את ההוצאה האדירה הזאת”.

יצרני הרכב מתמכרים לעדכוני תוכנה

מערכת העידכונים של הרמן בנויה משני מודולים מרכזיים: מרכיב מרכזי המתחבר אל מערכות העדכון באמצעות מודם סלולרי או וויי-פיי ויושב באחד מהבקרים (ECU), במחשב הרכב או ביחידת המידע והבידור (In-Vehicle Infotainment – IVI). הוא פועל מול סוכנים (Agents) הנמצאים ביחידות השונות ברכב, ומקבלים ממנו רק את העידכונים הייעודיים שלהם. טכנולוגיית Smart Delta של החברה מאפשרת לזהות רק את השינויים בתוכנה ולשדר לרכב רק את השינוי הרלוונטי ולא את חבילת התוכנה כולה.

יותר מ-100 מחשבים מחליפים מידע בכל רגע נתון ברכב מודרני
יותר מ-100 מחשבים מחליפים מידע בכל רגע נתון ברכב מודרני

מנהל המוצר של החברה, עודד מן, מאמין שתשתית ה-OTA היא מרכיב הליבה הקריטי בכל רכב מודרני. מן: “הנתונים הם הדבר הגדול הבא. ברכב ממוצע יש כיום כ-100 מחשבים שונים המדברים אחד עם השני בכל רגע נתון ומייצרים כמויות עצומות של מידע בכל רגע נתון. כעת מתנהל דיון בתעשייה כיצד ניתן לבצע מונטיזציה של המידע הזה, אשר מגיע מעשרות מיליוני כלי-רכב. מערכת ה-OTA היא צינור המחבר את המידע אל הענן ולכן יהיה לה תפקיד מרכזי ברכב העתידי”.

כיצד אתם מושפעים ממגמות חדשות, כמו התפתחות הרכב החשמלי או התחרות על מעבדי הרכב?

עודד מן: “יש הבדל בין היצרנים הוותיקים לבין השחקנים החדשים שהם Pure EV ומושכים את התעשייה קדימה. מבחינתנו הם קטליזטור מצויין מכיוון שהם לא פוחדים לעדכן את הרכב. המערכת שלנו לא תלוייה בארכיטקטורת המחשב של הרכב ואנחנו יודעים לשבת כל כל מערכות ההפעלה, אם כי הרושם הוא שהשוק הולך להתמקד בשתי פלטפורמות בלבד: לינוקס ואנדרואיד. כיום העידכון מתבצע בדרך-כלל באמצעות מודם סלולרי הקיים במכוניות חדשות היוצאות אל השוק. בחלק מהמכוניות קיימת גם תקשורת Wi-Fi. אנחנו מאמינים שבכל המכוניות יותקנו בסופו של דבר מערכות Wi-Fi, מכיוון שעלות התקשורת הסלולרית מוטלת כיום על כתפי היצרן, וכאשר הרכב מתחבר לרשת Wi-Fi היצרן חוסך את העלות הזאת”.

המכונית היא בעצם גרסת התוכנה של המכונית

ההוצאה הזאת נמצאת בצמיחה, בגלל כמויות המידע הרבות שהרכב מייצר וההסתמכות הגוברת של היצרניות על עדכוני תוכנה. “פולקסווגן מאמינה שכלי הרכב החשמליים שלה יקבלו עידכון תוכנה בכל רבעון. טסלה דיווחה שבשנת 2020 היא ביצעה עידכוני תוכנה בכל 16 יום. אנחנו מעריכים שהכיוון הכללי של התעשייה הוא לכיוון של 1-2 עידכונים בחודש”.

מיכל גבע: “אנחנו רואים עלייה בנכונות של החברות להסתמך על עידכוני תוכנה. הנסיון שלנו מראה שככל שהן מתנסות יותר במערכת העידכונים, הן משתמשות בה יותר. יש לנו הסכמי שירות עם חברות המתכננות להוציא בקרים (ECU) שעדיין אין בהם תוכנה עדכנית, מתוך כוונה לעדכן את הרכב בעתיד. מסתמנת מגמה שלפיה ימכרו תכונות של הרכב באמצעות עדכוני תוכנה. בדומה ליצרניות ציוד אלקטרוני אשר מספקות מכשיר בעל יכולות רבות, אשר מכירו לצרכן נקבע על-פי חבילת התוכנה שהוא רכש. גרסת התוכנה תגדיר את התכונות ואת המחיר של המכונית”.

חברת הרמן נמצאת בבעלות סמסונג, אשר רכשה אותה בשנת 2016 תמורת כ-8 מיליארד דולר. החברה מספקת מערכות מקושרות לתעשיית הרכב, הצרכנות והשוק הארגוני, בהן: מערכות IVI לשוק הרכב, קוקפיט דיגיטלי, מערכות וידאו ואודיו, פתרונות אוטומציה ומוצרי IoT. החברה מעסיקה כ-30,000 עובדים. הנתון הפיננסי האחרון של פורסם ב-2020, ולפיו מכירותיה ב-2019 הסתכמו בכ-8.8 מיליארד דולר.

האזינו לפודקאסט: הרכישה הישראלית שבזכותה כבשה Harman את שוק ה-OTA

מפעל תעש בנגב ישתרע על שטח של 52 אלף דונם

בתמונה למעלה: הדמיית המפעל החדש של תעש ברמת בקע. מקור: חברת ניהול הפרוייקטים BPM

המפעל החדש של תעש (IMI) המוקם בימים אלה על-ידי אלביט ברמת בקע מדרום לבאר שבע, ישתרע על-פני שטח של כ-52 אלף דונם ויכלול כ-150 מבנים, מרכזים טכנולוגיים ותשתיות ייצור מתקדמות. בחודש שעבר גילה מנכ”ל אלביט, בצלאל מכליס, שכל קווי הייצור של תעש המצויים היום במרכז הארץ יועברו אל האתר החדש. להערכתו, המעבר יושלם בשנת 2024. “המהלך הזה הוא מרכיב מרכזי בתוכנית השינוי של תעש, המרכיב השני יהיה בהגדלת מרכיב הייצוא במכירותיה. תהליך שכבר החל: כ-60% ממכירות תעש בתשעת החודשים הראשונים של 2021 היו בשוק הבינלאומי, בהשוואה לכ-20% בשנת 2018, כאשר רכשנו אותה”.

הקריה הטכנולוגית החדשה תכלול כ-150 מבנים, הכוללים מרכזים טכנולוגיים, תשתיות ייצור מתקדמות ומתקני ניסוי ומערכים לוגיסטיים. חברת הייעוץ משיק אשר זכתה במכרז לתכנון חלק מהמהערכות במפעל, דיווחה שאלביט מכינה תשתית למערכי ייצור עתידיים המבוססים על רובוטיקה ובינה מלאכותית. במתחם החדש יוקמו מבנים בשטח של 25 אלף מ”ר, שישמשו לייצור חימוש וראשי ביות ויכללו מעבדות ושטחי ניסוי, כאשר פסי הייצור יכללו רובוטיקה ומערכות רנטגן.

מקור תעסוקה חדש בדרום

בשל הקרבה היחסית לרצועת עזה, מתוכננים להיבנות ארבעה מרכזי ייצור חפורים בוואדיות, והאתר כולו יהיה מגודר בגדר רחוקה (בדומה לכור בדימונה). משיק מספקת שירותי ייעוץ ותכנון בתחומי הרכש, לוגיסטיקה ושרשרת אספקה. חלק מהמערכות הטכנולוגיות מפותחות על-ידי חברת התוכנה Mashik-tech הנמצאת בבעלותה. בין לקוחותיה: חברת החשמל, רפאל, אלביט מערכות, קבוצת קוקה קולה, סולאר-אדג’, מקורות, ועוד. לחברה משרדים בישראל, בארה”ב ובאירופה והיא עובדת בשיתוף פעולה עם חברת הייעוץ הבינלאומי Kearny.

המפעל החדש של אלביט יהיה מוקד משיכה תעסוקתי וצפוי לגייס מאות עובדים מקומיים, בהם עובדי ייצור, מהנדסים ואנשי פיתוח. בעבר פורסם שאלביט, אשר רכשה את תעש מהמדינה לפני שלוש שנים תמורת כ-1.8 מיליארד שקל, תקבל מהמדינה מימון להעברת מפעלי תעש. על פי ההערכות מדובר בהשקעה בהיקף של כמיליארד שקל. הקרקעות ברמת השרון בשטח של כ-7,500 דונם שיתפנו לאחר מעבר תעש, ישמשו לבניית מבני מגורים. על-פי ההערכות ייבנו באתר כ-36,000 יחידות דיור חדשות.

המפיצה הסינית J&M מתחילה לפעול בישראל

חברת הפצת הרכיבים הסינית J&M International חתמה על הסכם נציגות בארץ עם חברת DMLRep הישראלית. החברה נמצאת בבעלות קבוצת Yingrui Group הסינית הפועלת משנז’ן, ומספקת רכיבים אלקטרוניים של רוב היצרניות הגדולות בעולם לצד הפצת חברות באמצעות הסכמים ישירים, בהן: TI, STM, MICRON, Microchip, Murata, Samsung ועוד.

פעילות ההפצה ללקוחות ישראלים מתבצעת באמצעות המשרדים של החברה בהונג קונג. מחברת DMLRep נמסר שכל הרכיבים מגיעים מהיצרן אל משרדי החברה, שם הם נבדקים, ורק לאחר מכן נשלחים ללקוח באריזה המקורית של היצרן עם Date code ועם דו”ח אבטחת איכות (Inspection Report).

למידע נוסף: אלנה פריבן, [email protected] ,054-4936051

 

החלה התחרות על מעבדי RISC-V לשרתים ומחשבים ברמת 64 סיביות

חברת SiFive האמריקאית, אשר הוקמה על-ידי המפתחים המקוריים של ארכיטקטורת RISC-V, הכריזה החודש על המעבד החזק ביותר בתעשייה, P650, המבוסס על 64 סיביות וכולל 16 ליבות. הוא כולל הרחבות של הארכיטקטורה המאפשרות וירטואליזציה והפעלת יישומי בינה מלאכותית. החברה לא מסרה פרטים נוספים, אולם העריכה שהיא תאפשר ללקוחות נבחרים לבדוק אותו במהלך המחצית הראשונה של 2022. ארכיטקטורת RISC-V פותחה לפני כ-11 שנים באוניברסיטת ברקלי במתכונת של ממשק ISA פתוח שיכול להריץ מחשבים חזקים בעלי אורך מילה של עד 128 סיביות.

במקביל, חברת StarFive הסינית הודיעה לפני שבוע שהיא החלה באספקת מעבדים חזקים בארכיטקטורת RISC-V. המעבדים ממשפחת Dubhe מיוצרים בחברת TSMC בתהליך של 12 ננומטר ועובדים במהירות שעון של עד 2GHz. החברה דיווחה שהיא מסרה מעבדי להערכה בחברות מתחום מרכזי הנתונים, רשתות תקשורת מהירות ואפילו יצרני מחשבי PC. המעבדים החדשים כוללים הרחבה המאפשרת לבצע וירטואליזציה ועיבוד וקטורי הממוקד ביישומי בינה מלאכותית.

במקביל, החברה הכריזה על ערכת הפיתוח ללינוקס עבור המעבדים החדשים, אשר מבוססת על הקוד הפתוח שנוצר במסגרת Yocto Project. חברת StarFive נוסדה בשנחאי בשנת 2018 על-מנת לספק מעבדים מבוססי RISC-V עבור השוק הסיני. מייסד ומנכ”ל החברה, תומאס שו, הגיע אליה עם נסיון רב בתחום השבבים: במשך 11 שנים הוא עבד בחברת HP ארה”ב, והיה שותף לפרוייקטי הפיתוח של משפחת מעבדי PA-RISC ו-Itanium.

גם ישראל משחקת במגרש ה-64 סיביות

מעניין לציין שגם בישראל נעשה פיתוח חלקי של מעבד RISC-V בעל 64 סיביות. הוא בוצע במסגרת מאגד GenPro שסיים בחודש שעבר את פעילותו. ל-Techtime נודע שבשלב זה המעבד הישראלי לא הגיע לבשלות מסחרית, והתכנון שלו פתוח רק בפני החברות והחוקרים מהאקדמיה שהשתתפו במאגד. בטאיוואן נכנסה לתמונה חברת אנדס (Andes) שדיווחה בתחילת החודש שיש בידה טכנולוגיה של מעבד RISC-V בעל 64 סיביות, אולם לא מסרה פרטים נוספים.

החברה הוקמה כמעט בחשאי בשנת 2005 במטרה לפתח ארכיטקטורת RISC שנועד להתחרות במעבדים של חברת ARM. בשנים האחרונות היא נטשה את הארכיטקטורה הקניינית שלה, ועברה לפיתוח קניין רוחני המבוסס על ארכיטקטורת RISC-V, שאחת ממטרותיה הראשוניות היא להוזיל את המחיר באמצעות תחרות בקניין הרוחני של ARM. המודך העסקי שלה מבוסס על מכירת תכנונים (IP) ולא על מכירת מעבדים.

קרש ההצלה של סין

להערכת חטיבת המחקר של דלויט (Deloitte), הארכיטקטורה הפתוחה מעוררת התלהבות בשוק, אולם ייקח זמן עד אשר יהיה לה משקל כלכלי מהותי, מכיוון שלמרות ששוק ליבות העיבוד של RISC-V מראה סימני צמיחה מהירים, המספרים עדיין קטנים. בשנת 2021 הוא הסתכם בכ-400 מיליון דולר, ולאור המגמות הנוכחיות הוא צפוי להגיע להיקף של כ-1 מיליארד דולר בשנת 2024. אלא שיש גורם נוסף אשר מתחיל להיכנס למשוואת השוק, ואשר עשוי לשנות אותה מהקצה אל הקצה: מלחמת הסחר בין סין וארה”ב.

“הסנקציות של ארצות הברית יצרו חשש בקרב היצרניות הסיניות שהן יאבדו את הגישה אל הארכיטקטורות (ISA) המרכזיות בשוק, x86 של אינטל או אל ארכיטקטורת העיבוד של ARM. להערכתן, בכל רגע נתון ארה”ב יכולה ‘למשוך מתחת לרגליהם את שטיח ה-ISA’. אימוץ ארכיטקטורת RISC-V הפתוחה מאפשר להן לעקוף את הבעיה הזאת ולסייע למדינה להשיג את היעד השאפתני שלה, של צימצום התלות בייבוא שבבים. הדבר כבר בא לידי ביטוי בכך שכשליש מחברי ארגון הגג התעשייתי RISC-V Foundation הם סינים, ומהריבוי היחסי של חברות סיניות אשר הכריזו על שבבים קיימים מבוססי RISC-V”.

בליץ בונה תשתית לניהול ציי אופנועים חשמליים

בתמונה למעלה: אופנוע מדגם BLITZ6000 החדש, לצד המטען והסוללה הנשלפת

חברת בליץ טכנולוגיות (Blitz) מוטורס התל אביבית גייסה בשבוע האחרון 19.5 מיליון שקל באמצעות הנפקת מניות פרטית. בעקבות השלמת הגיוס האחרון מגיע הסכום שהיא גייסה מאז מאי 2021, שבו נכנסה לבורסה בתל אביב באמצעות עיסקת מיזוג, לכ-42 מיליון שקלים. בראיון ל-Techtime סיפר סמנכ”ל הכספים של החברה, יניב חבר, שגיוס ההון מיועד לממן התרחבות אל שווקים בחו”ל, בעקבות בקשות של מספר לקוחות. חבר: “ההתרחבות שלנו היא תוצאה של בקשת לקוחות שאנחנו מספקים להם שירותי ניהול המייל האחרון. אנחנו עובדים עם לקוחות אסטרטגיים המפעילים ציים של אלפי אופנועים חשמליים שאנחנו מספקים להם. הם פנו אלינו וביקשו להרחיב את השירות גם לסניפים נוספים שלהם במדינות אחרות”.

חברת בליץ הוקמה בשנת 2012 על-ידי המנכ”ל רפאל מוזינסקי, אשר עלה לישראל מבלגיה וחיפש פתרון תחבורתי לגוש דן, שהתרחב והפך לחזון של תחבורה חשמלית מנוהלת וחסכונית. החברה מתמקדת בתחום האופנועים החשמליים לציי רכב ושירות, שיש בהם את העוצמה הדרושה לנסיעה גם בכבישים ראשיים דוגמת נתיבי איילון. בליץ פיתחה מספר דגמים המגיעים עד להספק של 6000W, שהוא שווה ערך למנוע שריפה פנימית בנפח 250cc, המעניק להם טווח נסיעה של עד 100 ק”מ במהירות של עד 120 קמ”ש. לאחרונה היא הכריזה על פיתוח סוללה וטכנולוגיית טעינה המאפשרים שימוש שוטף באופנועים שאינו מוגבל בטווח.

כל האופנועים מקושרים אל מוקד שירות ובקרה

המערכת מבוססת על סוללות ליתיום פאוץ’ (Lithium Pouch) נשלפות וקלות משקל בהספק של 1500WH, מטען המאפשר להטעין שתי סוללות בו-זמנית, ויכולת אחסון שתי סוללות בתוך האופנוע. להערכת החברה, שימוש בשלוש סוללות בלבד מבטיח טווח נסיעה בלתי מוגבל לכל אופנוע בצי. החברה מעסיקה כיום כ-35 עובדים ופועלת במתכונת משולבת של יצור בישראל וייצור בסין. כל מערכות החישמול, הכוללות את הסוללות, המטענים, מערכת הבקרה האלקטרונית ותשתית החיישנים, איסוף המידע והעיבוד מפותחים ומיוצרים בישראל, כאשר האינטגרציה נעשית במפעל בסין המרכיב את האופנוע המלא שחלקיו המכניים נירכשים מספקים קיימים.

“לקוחות היעד שלנו הן חברות גדולות שאנחנו יכולים לצמוח איתן להיקף שימוש של אלפי אופנועים. מדובר בגופים שבהם האופנועים נוסעים בממוצע כ-4,000 ק”מ בחודש, בהשוואה לכ-400 ק”מ באופנוע הנמכר לצרכנים פרטיים. לצורך זה התאמנו את הטכנולוגיה ואת מודל השירות. אנחנו מוכרים להם חיסכון ויעילות תפעולית. האופנועים כוללים חיישנים ומערכת תקשורת המשדרת נתוני טלמטריה, המאפשרים לנו לעקוב אחר מצבם ולהגיע באופן יזום אל כל אופנוע כדי לבצע בו עבודות תחזוקה מונעת.

מייסד ומנכ”ל בליץ טכנולוגיות, רפאל מוזינסקי
מייסד ומנכ”ל בליץ טכנולוגיות, רפאל מוזינסקי

“ההון שגייסנו כאשר הפכנו לחברה ציבורית איפשר לנו לגייס הנהלה מקצועית, כמו למשל היו”ר דוד מחלב, לשעבר מנכ”ל פוינטר (שנמכרה ב-2019 לחברת ID Systems והפכה לחלק מקבוצת PowerFleet), והטכנולוג הראשי דוד מרקוס (בעבר כסמנכ”ל הטכנולוגיות של פוינטר ובהמשך מנכ”ל מיקרונט, המספקת מסופונים ממוחשבים לניהול ציי רכב). הם מסייעים לנו לבצע קפיצת דרך ולספק ללקוחות כלים חכמים לניהול הצי שלהם”.

לדבריו, מעבר לחיסכון התפעולי, יש לנתונים האלה השפעה מפתיעה על שיעור התאונות. “דומינוס פיצה, שהיא הלקוח הגדול ביותר שלנו, דיווחה על ירידה של 47% במספר התאונות כאשר הם משתמשים באופנועים שלנו. הנהגים יודעים שיש מעקב אחר סגנון הנהיגה שלהם, והאופנוע יודע לדווח על התנהגות כמו נסיעה מהירה, השכבות וכדומה. לקוח שלנו בדרום אפריקה, למשל, משתמש במערכת הטלמטריה כדי לתת גמול כספי לנהגים זהירים”.

החברה נמצאת עדיין בצעדיה הראשונים, ובמחצית הראשונה של 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-4.2 מיליון שקל. כיום היא נסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של כ-237.6 מיליון שקל. לאחרונה היא דיווחה על עסקאות ראשונות באירופה, בבריטניה ובספרד, במסגרת התרחבות אל השוק הבינלאומי. במקביל, היא מתאימה את הטכנולוגיה שלה לכלים גדולים יותר. לאחרונה היא דיווחה על מו”מ מתקדם לייבוא אופנוע על בסיס 3 גלגלים שבו תוטמע המערכת של החברה, במטרה לשווק אותו לשימוש של עיריות, ממשלה וכוחות משטרה. “בעתיד נספק את השירות גם לכלי-רכב גדולים יותר, כמו למשל כלי רכב ארבע-גלגליים קטנים”.

לוקהיד מרטין הזמינה מאורביט מערכות שמע מוקשחות עבור מטוסי קרב

חברת אורביט מנתניה (Orbit) קיבלה הזמנה בהיקף של 5.9 מיליון דולר לאספקת מערכות שמע מסוג Orion Combat עבור מטוסי קרב. החברה לא ציינה את שם המזמינה, אולם ציינה שמדובר בהזמנת המשך של יצרנית מטוסים מובילה, אשר יש לה הסכם ארוך שנים לפיתוח וייצור מערכות השמע. מהודעות קודמות של החברה, עולה שמדובר ככל הנראה בהמשך הפעילות מול חברת לוקהיד מרטין, אשר הזמינה מאורביט פיתוח ייעודי וייצור של המערכות עבור מטוסי F-16 ועבור גרסה ייחודית שלהם, F-21, שהיא פיתחה עבור חיל האוויר ההודי, ונמצאת כעת בשלבי תחרות מתקדמים על הזמנה בהיקף של 114 מטוסים.

מערכת Orion Combat היא גרסה מיוחדת של טכנולוגיית השמע המוטסת Orion של חברת אורביט. בבסיסה, המערכת מבוססת על פרוטוקול איתרנט ובנויה בתצורת טבעת כפולה (Dual IP Ring) מוגנת בפטנט של אורביט, שבה כל יחידת משתמש כוללת את כל משאבי העיבוד הדרושים שלה ומשדרת את המידע בשני כיוונים בו-זמנית. כלומר אין יחידה מרכזית המנהלת את הרשת ולכן אין לה נקודת כשל בודדת. ייחוד יוצא דופן של המערכת נעוץ ביכולת השמיעה התלת-מימדית (Spatial 3D Audio).

לשמוע את הטיל מתקרב

במערכת המקורית שיועדה למטוסי תובלה, כאשר הטייס מקשיב לאחד מאנשי הצוות, הוא שומע את הקול כאילו הוא בא מהכיוון האמיתי שבו נמצא איש הצוות. יש לזה משמעות עצומה. לעתים רבות מגיע מידע ממספר דוברים בו-זמנית, ולכן קשה להבין את הנאמר. בגרסאות המתקדמות של המערכת הורחה היכולת הזאת אל מקורות נוספים, דוגמת התקשורת בין מטוס למטוס, בין מטוס למגדל פיקוח, ואפילו התראה קולית על נעילת מכ”ם או טיל מתקרב – נשמעת כאילו היא מגיעה מהכיוון האמיתי של מקור האיום.

מערכת Orion Combat של חברת אורביט
מערכת Orion Combat של חברת אורביט

בחודש אוגוסט 2020 זכתה אורביט בתחרות על פרוייקט פיתוח מערכת שמע תלת-מימדית עבור הדור הבא של מערכות ניהול הקשר והשמע במטוסי 16-F של לוקהיד מרטין (בתמונה למעלה). החברה דיווחה שנחתם הסכם מסגרת רב שנית בין שתי החברות, שהיקפו המשוער עשוי להגיע להיקף של כ-46 מיליון דולר. המטרה היא לספק מערכת שמע מודרנית למטוסי F-16 המצויים בשירות בעולם. מדובר באחד ממטוסי הדור הרביעי המצליחים ביותר: כיום מצויים כ-3,000 מטוסים בשירות פעיל ב-25 חילות אוויר בעולם.

מדובר בהזמנה השנייה של לוקהיד מרטין עבור Orion Combat החדשה: באוקטובר 2020 היא הביצעה הזמנה בהיקף של כ-6 מיליון דולר. בעקבות ההודעה עלתה מניית אורביט בבורסה בתל אביב בכ-2% והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-373 מיליון שקל. חברת אורביט מספקת מערכות תקשורת למשימות חיוניות  (Mission-Critical) ומסחריות עבור יישומים בים, ביבשה, באוויר ובחלל. בכלל זה מערכות תקשורת לוויינית ניידות, פתרונות עקיבה וטלמטריה ומערכות לניהול תקשורת פנים במטוסים. החברה נמצאת בשליטת קרן פימי (31.4%) ומעסיקה כ-170 עובדים. במחצית הראשונה של 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-24.5 מיליון דולר.

טאואר וג’וניפר נטוורקס פיתחו שבב סיליקון פוטוניקס מסוג חדש

חברת טאואר סמיקונדקטור (Tower) ממגדל העמק הכריזה על השלמת פרוייקט משותף עם חברת ג’וניפר נטוורקס (Juniper Networks), שבמסגרתו פותח פלטפורמת סיליקון פוטוניקס (SiPho) ראשונה מסוגה בעולם המשלבת לייזר III-V המיוצר מ-InGaAsP, מגברים אופטיים, מאפננים אופטיים (modulators) המאפשרים העברת מידע על-גבי גל בעל תדירות גבוהה, וגלאים – הכל בשבב יחיד. טאואר הודיעה שהטכנולוגיה זמינה כעת בפני כל הלקוחות שלה ולא רק עבור ג’וניפר נטוורקס.

“תהליך הפיתוח המשותף עם טאואר היה מוצלח במיוחד והניב טכנולוגיה ייחודית ופורצת דרך בתחום הסיליקון פוטוניקס,” אמר מנכ”ל ג’וניפר נטוורקס, רמי רחים. “באמצעות היכולת הזו הפתוחה לכלל התעשיה, אנחנו יכולים להפחית משמעותית את מחירי הרכיבים האופטיים”. לדברי מנכ”ל טאואר, ראסל אלוונגא, “אנחנו החברה היחידה המציעה טכנולוגיה זו לכלל הלקוחות בתעשייה”.

פלטפורמת הייצור החדשה מתאימה ליישומים רבים, בהם: טלקום, מרכזי נתונים (data centers), LiDAR ועוד. טאואר הודיעה שערכות הפיתוח (PDK) עבור התהליך החדש יהיו מוכנות עד סוף 2021. ברבעון השני של 2022 היא תפרסם תכנוני ייחוס ראשונים של רכיבים מוכללים הכוללים סיליקון פוטוניקס ולייזר, המספקים יכולת העברת מידע בקצבים של 400Gb/s ו-800Gb/s.

מטרת-העל: שירותי ייצור אופטיים מקיר לקיר

סיליקון פוטוניקס הוא אחד מהתחומים בעלי הצמיחה המהירה ביותר בתחום השבבים. להערכת חברת Emergen Research, הוא יצמח בשנים הקרובות בשיעור של כ-22.7% בשנה, ויגיע בשנת 2027 להיקף מכירות של כ-4.6 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של 980 מיליון דולר בשנת 2019. אלא שכדי שהתחום הזה יעמוד בתחזיות, יש צורך בשני תנאים מוקדמים: אבני בניין טכנולוגיות המאפשרות ליישם פתרונות מורכבים, ותשתית של שירותי ייצור המעניקה גישה לטכנולוגיה גם לחברות קטנות ובינוניות.

חברת טאואר נמצאת בתקופה האחרונה בתהליך חיזוק שתי הזרועות האלה. בתחום הזמינות, היא תאפשר ללקוחות חדשים להתנסות בטכנולוגיה החדשה במסגרת שירות Multi-Project Wafer – MPW שנועד להפחית את עלויות ההתנסות ובדיקות ההיתכנות של תכנונים חדשים. התוכנית מאפשרת חברות לשלב את התכנון שלהם בתהליך ייצור של פרוסות סיליקון שיש בהן מקום פנוי או שהן מיועדות רק לפרוייקטי ניסוי, באופן שבו הלקוחות משתתפים אחד עם השני בעלויות הייצור.

המרכיב השני בא לידי ביטוי בסדרת טכנולוגיות אופטיות שהיא רכשה בשנים האחרונות, בהן: יכולת ייצור דיודת לייזר מבוססת סיליקון גרמניום העובדת באורך הגל של התקשורת האופטית, פוטו דיודות המשמשות לגילוי האותות והמרתן לאות חשמלי, מודולטורים, מוליכי גלים אופטיים מסוגים שונים, ועוד.

לאחרונה היא גם הכריזה על שיתוף פעולה עם סינופסיס ושיתוף פעולה עם Anello Photonics האמריקאית ליישום טכנולוגיה המאפשרת לייצר חיישני ג’ירוסקופ בתוך שבב (Silicon Photonic Optical Gyroscope) ולא באמצעות סיבים אופטיים. מטרת-העל היא לבנות את טאואר כקבלנית הייצור (Foundry) הראשונה בתעשייה אשר מספקת שירותי ייצור מלאים בתחום הסיליקון פוטוניקס.