דילמת הניהול של מערכות מחשוב קצה (Edge)

בתמונה למעלה: יואל יעקבסן, CTO בחברת הייפר גלובל. צילום: ענת קזולה

מחשוב קצה (Edge computing) הפך בשנים האחרונות לגישה טכנולוגית מקובלת המבצעת עיבוד נתונים קרוב למקור שלהם בקצה הרשת, במקום לשלוח את כל המידע לענן או למרכז נתונים מרוחק. כאשר נפח הנתונים גדל בקצב מסחרר ובינה מלאכותית מאפשרת תגובות בזמן אמת, מחשובקצה הופך להיות פתרון חשוב. העיבוד המקומי מאפשר קשר מיידי עם נכסים פיזיים, תגובה מהירה יותר, מפחית את העומס על התשתיות, משפר את אבטחת המידע ומאפשר פעולה גם במצב לא מקוון.

אלא שיישום מחשוב קצה אינו משימה קלה. לדברי יואל יעקבסן, CTO בחברת הייפר גלובל, צריך להתמודד עם שורה של שאלות חדשות כמו הצורך בניהול מורכב של מספר רב של מכשירים, אבטחת מידע מפני התקפות סייבר והתאמת פתרונות חומרה ותוכנה לסביבות מגוונות. "מוצרי תוכנה מודרניים מבוססים על טכנולוגיות כמו קוברנטיס, מיחשוב מבוסס קונטיינרים ומיקרושירותים. עבור מוצרים אלו לא מבצעים שדרוגים מלאים, אלא מחליפים את קובץ הקונטיינר ומפעילים מחדש את המיקרושירות שהוא תומך בו. ארכיטקטורות מודרניות מעודדות שיפורים קטנים תכופים ולא שינויים גדולים, הדורשים החלפת כל המערכת".

מתחילים להתברר דפוסי התמודדות מרכזיים

לדבריו, האקו סיסטמם הדרוש לאספקת פתרונות מחשוב קצה נמצא עדיין בשלבי היערכות והתארגנות, ויש מגוון עצום של אופציות שיש לקחת בחשבון. "תוכנות ניהול למיחשוב קצה משווקות כיום גם כמוצר ייעודי וגם כחלק מפתרון IoT רחב. פתרונות מודרניים לניהול יחידות רבות ומבוזרות של מחשבי קצה, צריכים להתמודד עם עדכון רכיבים כמו קונטיינרים, מודלי AI ובקרה עליהם, זאת בנוסף ליכולות הקלאסיות בניהול התקני קצה מבוזרים, כמו ניטור, הטמעה ראשונית ואיסוף לוגים. מכיוון שהתמיכה במיקרועדכונים דורשת גם תמיכה ברמת מערכת ההפעלה, מוצרים כאלו כבר אינם מוצרי ניהול בלבד אלא פלטפורמות תוכנה מלאות לעולם ה-Edge".

כיצד מתמודדים עם הבעיה מוצאים פתרון למוצר ספציפי?

יעקבסון: "יש יצרני חומרות Edge אשר מספקים יכולת ניהול מסודר גם של גרסאות קושחה, אולם הם תומכים רק במוצרים שלהם בלבד. קיימים מוצרים גנריים המטפלים ברמת מערכת ההפעלה ומעלה. כם הגדרת הקצה אינה אחיד. יש לנו לקוחות שמתייחסים אל המצלמות המרוחקות שלהם כאל מערכות מחשוב קצה, ויש לנו לקוחות שמוצר הקצה שלהם הוא ציוד בקנה מידה של שרת מלא. אין כאן פתרון יחיד המתאים לכל הצרכים, אבל אנחנו רואים מספר דפוסי התמודדות החוזרים על עצמם".

ה-AI הפך פתרונות רבים לבלתי רלוונטיים

"חברות המפחתות מוצרים ייחודיים מאוד, צריכות בדרך-כלל לפתח בעצמן את מערך העידכון כולל ממשק המשתמש שלו. הרבה מהחברות המפתחות מוצרים גנריים, כמו למשל נתב 4G תעשייתי, מספקים פתרון שלהם ללקוחות המעוניינים בכך, כאשר לקוחות אחרים משתמשים בפתרון עצמי או בתוכנת צד שלישי. זהו תחום המצוי בתהליך התפתחות ועדיין לא ברור מה יהיו הנהלים המקובלים בתעשייה. ויש גם שינויים טכנולוגיים: כל הפתרונות שפותחו לפני כ-10 שנים לא מתאימים לשימוש במערכות קצה מודרניות שיש בהן בינה מלאכותית. כולם מנסים להתמודד עם הדילמה הזאת: יצרני חומרה, יצרני תוכנה וחברות OEM.

"אנחנו רואים הופעה של מערכות הפעלה מסוג חדש הממוקדות רק בניהול ועידכון מערכות מיחשוב קצה, ולצידן חברות ענן המספקות אבזרי חומרה ייעודיים לעידכון מערכות מחשוב קצה. כאשר באים להתמודד עם בעיית מערכות הקצה, צריך להפעיל הרבה שיקול דעת בבחירת המערכת: ללמוד היטב היתרונות והחסרונות של כל פתרון, ולוודא שהמערכת שנבחרה אינה מבטיחה רק אמינות ויעילות, אלא שיש לה יכולת להתמודד עם דרישות עתידיות.

AMD רוכשת את Silo הפינית

במסגרת התחרות הגוברת בתחום ה-AI, חברת AMD חתמה על הסכם לרכישת חברת Silo AI מפינלנד, תמורת סכום של 665 מיליון דולר במזומן. מדובר באחת הרכישות הגדולות ביותר של חברת סטארט-אפ אירופית.

Silo AI, היושבת בהלנסינקי, אינה חברת מוצר, אלא חברת פיתוח שמגדירה עצמה כ"מעבדת ה-AI הפרטית הגדולה באירופה". החברה מעסיקה יותר מ-300 מומחי AI ומהנדסים, מתוכם כ-125 מדעני נתונים בעלי דוקטורט. החברה מספקת שירותי פיתוח ואימון פתרונות AI מותאמים, לרבות מודלי שפה גדולים (LLM) בקוד פתוח, לשוקי יעד כמו רכב, תעשייה חכמה, מכשירים חכמים וערים חכמות.

נראה שמטרתה של AMD ברכישה היא להרחיב את דריסת הרגל שלה באקוסיסטם ה-AI ולבסס את הפרויקטים העתידיים של Silo AI על מעבדי החברה. בין לקוחות Silo נמנים בין היתר רולס רויס, פיליפס, יוניליבר ואליאנס. הרכישה של Silo מצטרפת לרכישת חברת Mipsology הצרפתית בחודש אוגוסט, המפתחת פתרונות תוכנה לפיתוח ואופטימיזציה של מודלי AI, וחברת nod.ai באוקטובר, המפתחת פתרונות אוטומציה בתחום ה-AI.

 

זכיית תכנון שנייה תוך שבוע לארבה רובוטיקס

[בתמונה למעלה: מבט אל תוך המכ"ם הצדי Lynx של ארבה]

לאחר שדיווחה בשבוע שעבר כי יצרנית רכב גדולה תשלב את טכנולוגיית המכ"ם שלה באחד מדגמיה, היום (ה') הכריזה חברת ארבה רובוטיקס (Arbe) כי יצרנית משאיות אירופית בולטת תשלב את המכ"ם-על-שבב של ארבה בדור הבא של חיישני המכ"ם שלה, שמיועדים לתמוך ביישומי נהיגה אוטונומית רמה 4. הבחירה בפתרון של ארבה התקבלה לאחר מבדקי שטח מקיפים.

בארבה מסבירים כי טכנולוגיית החברה נותנת מענה יעיל לאתגרים הייחודיים של משאיות, כמו גודלן, הצורך שלהן במרחק רב יותר לבלימה בזמן ופוטנציאל הפגיעה הגדול שלהן בעת תאונה, ובייחוד בתנאי מזג אוויר ותאורה מאתגרים. 

חברת ארבה פיתחה ערכת שבבי מכ”ם לרכב המבוססים על טכנולוגיית Frequency Modulated Continuous Wave, שבה מתבצע שידור רציף של אותות בתדר משתנה (Chirp signal), והמרחק של האובייקטים מחושב בהתאם להפרשי התדר והמופע (פאזה) בין האותות המשודרים והאותות הנקלטים. בשנה שעברה חשפה את המכ”ם Lynx, אשר כולל 288 ערוצי קליטה ושידור וטווח גילוי של 260 מטר. הוא ישולב בחליפת מכ”ם הכוללת ארבע יחידות שונות ומעניקה כיסוי מכ”מי של 360°. בתחילת החודש השלימה החברה רישום כפול של מניותיה בבורסה בתל אביב, לצד המסחר במניה בנסד"ק. במקביל הנפיקה החברה איגרות חוב להמרה בסכום של כ-166 מיליון שקל.

הרמן ישראל מתמקדת בפיתוח רכב מוגדר-תוכנה

בתמונה למעלה: קובי מיכלסון, מנכ"ל הרמן ישראל וחבר הנהלת חטיבת התוכנה הגלובלית, הרמן אוטומוטיב. צילום: Techtime

חברת הרמן ישראל (Harman) השלימה את המעבר מאחריות על תחום עידכוני התוכנה ברכב (Over The Air – OTA) בחטיבת הרמן אוטומוטיב, שהתפתחה על בסיס הטכנולוגיה של חברת Red Bend הישראלית, ועברה לעיסוק בתחום הרכב והאסטרטגיה של פיתוח תשתית עבור רכב מוגדר תוכנה (Software-Defined Vehicle – SDV). מדובר בתחום רחב יותר, הכולל בתוכו גם את פעילות ה-OTA הוותיקה. מנכ"ל הרמן ישראל, קובי מיכלסון, סיפר ל-Techtime שהיעד של מרכז הפיתוח הישראלי הפועל בהוד השרון, "הוא לעסוק בכל מה שקשור ב-SDV. המוקד שלנו הוא לשמש כמרכז פיתוח ותיפעול של כל תוכנות הרכב של הרמן. במסגרת הזאת, לא כל העבודה מתבצעת אצלנו, אבל יש הרבה מאוד גופים בהרמן המטפלים בתוכנות רכב, ומנוהלים מישראל".

מהו בעצם רכב מוגדר-תוכנה?

מיכלסון: "קיימות הרבה מאוד הגדרות שונות בתעשייה. מבחינתנו, רכב מוגדר-תוכנה הוא רכב אשר יוצא מהמפעל בתצורת חומרה אחידה, ואחר-כך ניתן לשנות יכולות ותכונות שלו באמצעות תוכנה. תחת המגבלה שמדובר בתכונות וביכולות שאינן משפיעות על הבטיחות. המגמה הזאת מקבלת תנופה מתהליך נוסף: היצרנים עוברים ממודל מכירה חד-פעמית למודל של הכנסות חוזרות, ואת זה ניתן לבצע רק באמצעות תוכנה. פלטפורמת HARMAN Ignite Store שפיתחנו בארץ מאפשרת לספק יישומי App Store עבור כלי רכב. אנחנו לא מתייחסים אליה כאל חנות של הרמן, אלא כאל תשתית ליצרת סביבת שוק שתשרת את יצרני הרכב. למעשה, אנחנו נותנים ליצרן הרכב את הכלים לבניית חנות היישומים והתכונות שלו".

שיתוף פעולה עם פולקסווגן ומיקרוסופט

מיכלסון מצוי בתחום הזה זמן רב. הוא החל את דרכו כמהנדס אלקטרוניקה ב-Trilogical ובקבוצת ORTechnologies. לפני 7 שנים הצטרף לחברת הרמן (הנמצאת בבעלות סמסונג) וכיום משמש כחבר הנהלת חטיבת התוכנה הגלובלית של הרמן אוטמוטיב, ומנהל קבוצה גלובלית בתחום מוצרי תוכנה לרכב. בחודש אפריל האחרון הוא גם נכנס לתפקיד מנכ"ל הרמן ישראל, במקומה של מיכל גבע, שהצטרפה להרמן בעקבות רכישתה של חברת Red Bend בשנת 2015.

פעילות ה-SDV היא פרוייקט מרכזי של חברת הרמן אוטומוטיב. בתחילת החודש החברה חשפה הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי עם קבוצת פולקווסגן, אשר יתבצע באמצעות הרמן וחברת  CARIAD, שהיא זרוע התוכנות לרכב של קבוצת פולקסווגן. היא פועלת בשיתוף פעולה הדוק עם מיקרוסופט בהעשרת התכנים והיכולות של Ignite Store. בין השאר שתי החברות הכריזו על פרוייקט משותף שיביא את חוויית פלטפורמת שיחות הווידאו Microsoft Teams אל תוך סביבת הרכב. היא הצטרפה אל קבוצת Eclipse SDV Foundation, המקדם סביבת קוד פתוח עבור סביבת הרכב. הארגון הוקם על-ידי מיקרוסופט ונציגי הרמן ישראל משתתפים בדיונים ותורמים קוד ליוזמה הזו. מיכלסון: "מערכת Ignite Store אינה חנות מקוונת במובן הרגיל – זוהי התשתית שתאפשר לבצע מונטיזציה של התכונות השונות ברכב".

ST בחרה בטכנולוגיית ה-IoT של סיוה

חברת STMicroelectronics האיטלקית-צרפתית שילבה את טכנולוגיית ה-IoT של חברת סיוה (CEVA) מהרצליה, במשפחת מודולי התקשורת התעשייתיים החדשה שלה, ST87M01. מדובר בנודול תקשורת חדש ליישומים תעשייתיים המבוסס על תקשורת סלולרית מסוג Narrowband IoT (NB-IoT) וכולל מודול ניווט לווייני (GNSS). מדובר בפתרון חסכוני מאוד באנרגיה אשר צורך זרם של 1.2uA בלבד, וכולל תקשורת גלובלי מאובטחת ואפשרות שילוב eSIM.

חברת ST ציידה את הרכיב החדש במודם המבוסס על פלטפורמת Ceva-Waves Dragonfly, אשר כוללת את מעבד האותות Ceva-BX1, מקמ"ש CMOS RF, מודול תקשורת קדמי מלא וכל התוכנות (firmware) והפרוטוקולים הדרושים ליישום מודם תקשורת העומד בדרישות 15Cat-NB2. מנהל חטיבת המוצרים הייעודיים בחברת ST, דומניקו אריגו, אמר שמדובר בבחירה בפלטפורמה "יוצאת מן הכלל". לדבריו, הגדרת, תכנון וההבאה לייצור של ST87M01 דרשו שיתוף פעולה הדוק עם סיוה וקבלת סיוע הנדסי ברמה הגבוהה ביותר. "הצוות של סיוה העניק אותם בצורה מלאה".

מודול התקשורת החדש של ST מכוון לשוק צומח הכולל אבזרי מדידה חכמים, רשת חשמל חכמה, ערים חכמות, תשתיות תעשייתיות, ניהול ציי רכב, ניטור נכסים, ניהול וניטור מכונות ייצור תעשייתיות ועוד. להערכת Ericsson Mobility Report, שוק ה-IoT הסלולרי צפוי לצמוח בשנים הקרובות בקצב של כ-12% בשנה, ולהגיע בשנת 2029 להיקף של כ-6.1 מיליארד דולר, בהשוואה להיקף של כ-3 מיליארד דולר בשנת 2023.

בעקבות ההודעה, עלתה מניית סיוה בנסד"ק בכ-2.8% והיא נסחרת לפי שווי שוק של כ-459 מיליון דולר.

קיידנס החלה לספק מודולי EMIB לתהליך Intel 18A

חברת קיידנס הכריזה על הזמינות של כלי פיתוח חדשים עבור מערכי התקשורת בין אריחי סיליקון בתוך השבב (EMIB 2.5D), אשר פותחו בשיתוף פעולה עם חברת אינטל ומותאמים לתהליך הייצור Intel 18A של אינטל פאונדרי. ההכרזה נעשת במסגרת דיווח על עמידה במספר אבני דרך בפרוייקט המשותף של שתי החברות לאספקת מודולי קניין רוחני וכלי תכנון ואימות עבור מעגלים משולבים תלת מימדיים (3D-IC), ותהליכי תכנון אוטומטיים הקשורים לתהליכי הייצור של אינטל.

אבני דרך מרכזיות בשיתוף הפעולה בין קיידנס ואינטל פאונדרי כוללים את תהליך העבודה השלם המבוסס על בינה מלאכותית, וכולל את Integrity 3D-IC Platform, Allegro X Advanced Package Designer , Sigrity Clarity 3D Solver , Pegasus Physical Verification System ואת Virtuoso Studio. פתרון RTL-to-GDS עבר אישור ואופטימיזציה בטכנולוגיית Intel 18A, וכולל טרנזיסטורים מסוג RibbonFET בארכיטקטורת gate-all-around ואספקת כוח מהצד האחורי של פיסת הסיליקון והעברתו דרך PowerVia.

כל הפתרונות של Virtuoso Studio, Spectre Simulation Platform, Voltus-XFi Custom Power Integrity Solution ו-EMX Planar 3D Solver , אושרו עבור Intel 18A. הקניין הרוחני של Cadence עבור טכנולוגיית Intel 18A כולל את PCI Express (PCIe) 6.0 and Compute Express Link (CXL), את PHY for LPDDR5X/5 8533Mbps, את פתרון תכנון המארז Universal Chiplet Interconnect Express (UCIe) ואת 112G extended long-reach SerDes.

חברת הסייבר Cytactic מגייסת 16 מיליון דולר

[בתמונה: צוות החברה, קרדיט: חן גלילי]

חברת Cytactic, שהקים ד"ר נמרוד קוזלובסקי, אשר פיתחה פלטפורמה המאפשרת מוכנות וניהול משברי סייבר, מודיעה היום על גיוס SEED בהיקף של 16 מיליון דולר בהובלת קרן ההון-סיכון Evolution Equity Partners. גיוס ההון הראשון ישמש לחיזוק ופיתוח הטכנולוגיה של החברה ויאפשר התרחבות גלובלית הכוללת את הרחבת השותפויות המקצועיות של החברה בארץ ובחו"ל.

החברה הוקמה בשנת 2022 ומונה כיום כ-20 עובדים בישראל ובארה"ב. לחברה שיתופי פעולה עם HODAN GROUP, חברת Cognyt ועוד. בתקופה בה גוברת המודעות לאיומי סייבר, מחקרים מראים כי רוב החברות אינן עמידות ולא מתפקדות בצורה מספקת, במקרה שמשבר סייבר אכן קורה. פלטפורמת ה-SaaS של Cytactic מציעה פתרון מקיף המשלב מוכנות למשבר, תגובה והתאוששות מותאמים לפרופילים עסקיים וסיכונים משתנים. היא מאפשרת לארגונים להתמודד עם האיומים הגוברים על עסקיהם במקרה של משבר סייבר בעזרת מתודולוגיה פשוטה הכוללת את כל בעלי התפקיד הרלוונטיים.

הפלטפורמה של Cytactic נוצרה כתגובה להפסדים ולנזקים ההרסניים שחווים ארגונים רבים עקב אירועי סייבר. רבים מהנזקים נובעים מחוסר תיאום בין בעלי התפקידים, זרימת מידע לקויה, תהליכי קבלת החלטות מורכבים כשזמן התגובה הנדרש הוא קצר, מעורבות של בעלי עניין ועוד. הפלטפורמה מתזמרת באופן דיגיטלי ניהול משברי סייבר, תהליכי מוכנות והכשרה, ומאפשרת שיתוף פעולה יעיל בין בעלי התפקידים השונים תוך שימוש בתובנות מבוססות נתונים. בכך, מאפשרת הפלטפורמה התנהלות חכמה, אפקטיבית ומהירה.

חברת המחקר והייעוץ המובילה Gartner חוזה כי עד שנת 2025, 75% מארגוני ה-IT ייתקלו במתקפות סייבר. לאור הפסד ממוצע בגובה 8.64 מיליון דולר בשנה שעברה מאירועי דלף מידע, הרגולציה הולכת ומחמירה בארה"ב ובאיחוד האירופי. כתוצאה מכך, נושא האחריות האישית של ה-CISO ונושא הביטוח הופכים לקריטיים, ומדגישים את הצורך הדחוף בעמידות חזקה של ארגונים בהתמודדות עם משברי סייבר.

בנוסף, חברת Gartner הציגה לאחרונה מחקר המדגיש כי הכנה והתמקדות במוכנות וניהול משבר סייבר הם גורמי מפתח להגדלת הסיכויים לתוצאה מוצלחת בטיפול באירועי סייבר מורכבים: "תכנון תגובה וקיום תוכנית חירום רשמית של צדדים שלישיים, הגדילו את יעילות ניהול סיכוני הסייבר מצד שלישי ב-42% ו-43% בהתאמה."

יובל בן-יצחק, שותף ב-Evolution Equity Partners: "הפלטפורמה של Cytactic מפחיתה את איום הסייבר הגובר ומסייעת למנהלים ולמובילים עסקיים להתכונן, להתאמן ולעמוד בדרישות הרגולטוריות ובדרישות המבטחים, המורכבות הגוברת בהכנה, ניהול והתאוששות ממשבר סייבר נהיית כואבת וקשה יותר לפיצוח מאי פעם. לא מספיק לדעת כיצד לחקור ולהגיב למשבר עם צוות IR טכנולוגי – נדרשת פעולה רוחבית בארגון עם מעורבות של בעלי תפקידים רבים, מה שמקשה עוד יותר על ניהול וניווט מוצלחים במשברים" 

ליאור ברש, CISO בחברת Cognyte: "בשנת 2024 הנחת המוצא חייבת להיות שחלק ממתקפות הסייבר לא תעצרנה, ולכן, מוכנות מראש וניהול נכון בעת משבר סייבר הם רכיבים חיוניים בתוכנית המוכנות הארגונית. הם הופכים לפקטור המרכזי בהיערכות ה-CISO בעשור הקרוב".

 

 

SQLink: זינוק של 70% בגיוס עובדים טכנולוגיים בתעשייה הבטחונית

[טלי קמפינסקי, מנהלת מגזר צפון בקבוצת SQLINK. צילום אינגה אבשלום שיליאן]

בשעה שבכלל מגזר ההייטק ניכרת האטה בקצב גיוסי העובדים, בתעשיות הביטחוניות דווקא גובר הביקוש למשרות טכנולוגיות – כך לפחות עולה מנתונים שמפרסמת היום חברת SQLink, שמתמחה בגיוס עובדים בהייטק, ולפיהם מאז פרוץ המלחמה חל זינוק של כ-70% בגיוס למשרות טכנולוגיות בקרב החברות הבטחוניות. בחברה ההשמה מציינים כי שיא נרשם בשני הרבעונים האחרונים.

עוד עולה מהנתונים, כי יש במאגר החברה 40%-50% יותר משרות פתוחות לתפקידים טכנולוגיים בתעשייה הביטחונית, בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה. כאשר המשרות הטכנולוגיות המבוקשות ביותר בתעשייה הביטחונית בישראל כיום הן מתכנתים בשפות .net , C++ , Python, מנתחי מערכות, מנהלי פרויקטים, אבטחת מידע, תשתיות ו-DEVOPS ועוד. ב-SQLink מדווחים גם על גיוס גדול יותר של בכירים לתעשייה הביטחונית.

ב-SQLink מציינים כי החברות הביטחוניות בישראל שיפרו את התנאים והשכר בהתאם לתנאי השוק על מנת  למשוך עובדים למשרות שהם מגייסים. "מדובר בתעשייה שיש בה  קביעות ויציבות, שעות עבודה נוחות ומאפשרת גמישות (עבודה היברדית בתפקידים לא מסווגים). בתעשייה הביטחונית בישראל יש כיום כלים וטכנולוגיות חדשניות, כולל הזדמנויות בתוך החברות בעקבות תקנים שנפתחו.

בחברה מצביעים על מגמה מעניינת. "בתקופה האחרונה אנו מזהים מגמה המעידה על שובם של עובדים שעזבו תפקידים בתעשייה הביטחונית, לטובת השוק הפרטי, וכעת מבקשים לשוב ולעבוד בחברות ביטחוניות. נראה, כי מגמה זו באה בשל העובדה כי בתעשיות הביטחוניות קיימת יציבות תעסוקתית".

יום של חוזים משמעותיים לחברות טכנולוגיה ישראליות

שלוש חברות טכנולוגיה ישראליות, כולן ציבוריות, דיווחו היום (ג') על עסקאות משמעותיות בשוקי הרכב, השבבים והתקשורת האלחוטית. בבוקר, דיווחה סיפיה (Cipia) כי זכתה בזכיית תכנון משמעותית נוספת בשוק הרכב העולמי, כאשר יצרנית אירופית של רכבי ספורט-יוקרה בחרה להטמיע את תוכנת ניטור הנהג שלה, Driver Sense, בדגם שייצורו יחל ב-2026 והוא ישווק ברחבי העולם. התוכנה של סיפיה תרוץ בדגם זה על גבי שבב של סמסונג.  יהודה הולצמן, מנכ"ל סיפיה מסר: "ישנה כמות הולכת וגדלה של רכבים על הכביש עם מערכת ניטור הנהג של החברה, החל מרכבים משפחתיים, רכבים מסחריים וכעת גם ברכבי ספורט יוקרתיים. זכייה זו מחזקת את הנוכחות של סיפיה בשוק האירופאי". מניית החברה עלתה היום ב-5.5% במסחר בתל-אביב לשווי שוק של 68.4 מיליון שקל.

אחר הצהריים, דיווחה חברת קמטק (Camtek) כי קיבלה הזמנה חדשה, בהיקף כולל של 20 מיליון דולר, עבור מספר מערכות בדיקה ומדידה ליישומי מארזים מתקדמים מחברה מובילה המספקת שירותי הרכבה ובדיקת שבבים במיקור חוץ (Outsourced Semiconductor Assembly and Test). הזמנה משמעותית זו מ-OSAT מוביל מצטרפת לשורה של הזמנות שקיבלה החברה באחרונה עבור שבבים מתקדמים מסוג Chiplet ורכיבי זיכרון מסוג HBM, בין היתר על רקע הדרישה למחשוב עתיר ביצועים שתומך ביישומי AI. קמטק, שמצויה במומנטום עסקי משמעותי, צופה ברבעון השני של 2024 הכנסות של 100-102 מיליון דולר, שישקפו גידול שנתי של כ-37%. מניית החברה עלתה היום במסחר בתל אביב ב-2.5% לשווי שוק של 22.5 מיליארד שקל.

ובערב, חברת סרגון (Ceragon) דיווחה כי חברת סיקלו (Siklu), שאותה רכשה בסוף 2023, זכתה בחוזה לאספקת מערכות תמסורת בגלים מילימטריים – שזהו תחום מומחיותה של סיקלו – עבור ספקית שירותי אינטרנט (ISP) אמריקאית. היקף העסקה נאמד במיליוני דולרים. מסרגון נמסר כי מדובר בחברת אינטרנט בולטת בשוק האינטרנט בפס-רחב לבתי מגורים ובתי עסק. הלקוח כבר פרס כמה מאות של נקודות תקשורת על בסיס המערכות של סיקלו וישלים את הפריסה במהלך הרבעון הרביעי. כמו כן, סיקלו ביצעה ביחד עם חברת האינטרנט מספר מבדקי שטח במערכת הדור-הבא של החברה, המספקת מהירות של 20 ג'יגה-ביט לשנייה. מניית סרגון עולה היום בנסד"ק ביותר מ-4% לשווי שוק של 217.9 מיליון דולר.

[מקור תמונה ראשית: סרגון-סיקלו]

ממשק ה-API של TI יאפשר שליחת קוד לצריבת רכיבים

בתמונה למעלה: המנהל העולמי של קבוצת Customer Engagement בחברת TI, ריצ'רד רוזה

ברבעון האחרון של שנת 2024 תתחיל חברת טקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments) לספק שירות חדש ללקוחות: יכולת העלאה ישירה של קוד עבור רכיבים מיתכנתים שהם רוכשים ממנה, אשר ייצרב על-ידי TI ברכיבים במהלך הייצור לפני המשלוח ללקוח. היכולת הזו תסופק באמצעות ממשק יישומי התוכנה (Application Programming Interface – API) שהיא החלה לפתח ב-2022, ושהחל משנת 2023 גם ניתן לשילוב במערכת ה-ERP הפנימית של הלקוח.

בשיחה עם Techtime, סיפר המנהל העולמי של קבוצת נגישות לקוחות (WW Customer Engagement) ב-TI, ריצ'רד רוזה (Richard Roese), שהחברה משקיעה הרבה מאוד משאבים בבניית מערך ממשקי התקשורת בין TI לבין הלקוחות. לדבריו, המשימה שהוטלה על הקבוצה היא "לייצר פלטפורמה המאפשרת לבצע עסקים עם TI בצורה נוחה וקלה". רוזה יושב בגרמניה ופועל בשיתוף פעולה עם צוות ה-IT של טקסס אינסטרומנטס העולמית, אשר מייצר את היכולות שהקבוצה שלו מגדירה.

מהפאב ישירות ל-ERP של הלקוחות

הקבוצה הזאת פועלת בשני ערוצים במקביל: "בערוץ הראשון, זה של החנות המקוונת (Ti.com), הצוות בונה את כל מערכת ביצוע העיסקה ואספקת המידע, במטרה לסייע ללקוחות להשלים את העיסקה באופן הקל והמהיר ביותר. הממשק בערוץ הזה דומה באופיו לפלטפורמות המסחר האלקטרוני המוכרות, כמו זו של אמזון, אלא שבתחום הרכיבים יש צורך בתמיכה הדוקה יותר ובמתן מידע מקיף מאוד על המוצרים".

הערוץ השני מבוסס על ממשק יישומי תוכנה (Application Programming Interface – API). רוזה: "ללקוחות המבצעים הרבה מאוד רכישות קל יותר לעבוד באמצעות ממשק API שניתן לחבר אותו ישירות על מערכת ה-ERP הארגונית. הממשק הזה נמצא בעבודה ומתעדכן לפחות 10-12 פעמים בשנה עם יכולת נוספות. הוא כולל כלים לניהול מלא של הרכש, דוגמת מחירים, רשימת חומרים (BOM), זמינות נוכחי ועתידי במלאי של TI, מידע טכני, עידכוני מצב, מידע מלא על מחזור חיי המוצר ועוד".

אתם נעזרים בבינה מלאכותית?

רוזה: "אנחנו מתחייבים להחזיק מלאי זמין של כל המוצרים שלנו בהיקף המתאים ל-200 ימי שוק לפחות. זו השקעה בהיקף של מיליארדי דולרים. לחברת TI יש כיום כ-85,000 מוצרים שונים וקשה מאוד לתכנן את קווי הייצור חצי שנה מראש לכל צורכי השוק. אנחנו נעזרים בבינה מלאכותית לבצע תכנון של הייצור כדי לעמוד ביעדים שהגדרנו. במסגרת הזאת אנחנו גם מפתחים תאומים דיגיטליים של כל מכונות הייצור בחברה. ההיבט השני הוא של תמיכה בלקוחות. הבינה המלאכותית תסייע לנו לספק ללקוחות תשובות מהירות לכל השאלות שלהם, מבלי שייאלצו להמתין שנציג אנושי יתפנה אליהם".

תפנית בשוק השבבים בשנת 2025

הפעילות הזאת היא חלק מתהליך אסטרטגי ארוך טווח המתבצע בחברה. כ-30% ממכירותיה בשנת 2018 נעשו באמצעות מכירה ישירה ללקוחות, השאר היה באמצעות מפיצים ונציגויות. בשנת 2019 החברה ביצעה שינוי דרמטי בשיטת המכירה וביטלה את רוב הסכמי ההפצה בעולם כדי להגביר את היקף המכירה הישירה. בשנת 2023 בוצעו 71% מכל העסקים באמצעות מכירה ישירה ללקוחות. במקביל, טקסס אינסטרומנטס נמצאת בתהליך השקעה ארוך טווח בתשתיות הייצור שלה: כיום היא מקימה שבעה מפעלי ייצור בעולם ומרחיבה שלושה מתקני בדיקות ואריזה, בהשקעה כוללת של כ-40 מיליארד דולר.

מהי התחזית שלכם לשוק השבבים העולמי?

"בשנתיים האחרונות השוק נחלש וזמני האספקה התקצרו. בשבועות האחרונים מתחילים להרגיש התחזקות של השוק ועלייה בדרישה באסיה. אנחנו מעריכים שבתוך כ-6-9 חודשים המגמה הזאת תבוא לידי ביטוי גם באירופה. שנת 2025 צפוייה להיות שנה עם צריכה חזקה וזמני אספקה ארוכים יותר. לכן חשוב לנו להיות כבר עכשיו בקשר עם הלקוחות, כדי שיוכלו להיערך למצב של מחסור ברכיבים, אשר יתפתח בשנים הקרובות".

מרכז הקוונטום הישראלי נפתח – מה הוא כולל?

[בתמונה למעלה: מערכת OPX1000 של Quantum Machines. מקור: Quantum Machimes]

בימים אלה נחנך באוניברסיטת תל אביב המרכז הישראלי למחשוב קוונטי (IQCC), אשר נבנה בעלות כוללת של 100 מיליון שקל במימון רשות החדשנות. המרכז ישרת את קהילת המחשוב הקוונטי וכן מכוני מחקר אקדמיים ומרכזי מו״פ של תעשיות מתקדמות בארץ ובעולם, וכן יציע שירותי מו"פ מסובסדים לחברות סטארט-אפ.

המרכז כולל שלושה מחשבים קוונטיים, המתבססים על קיוביטים מסוגים שונים, ובכלל זה מחשב קוונטי מוליך-על עם מעבד קוונטי של 25 קיוביטים מתוצרת Quantware, ומחשב קוונטי פוטוני עם 8 qumodes של ORCA. מעבדים קוונטיים ומחשבים קוונטיים נוספים יתווספו בחודשים הקרובים. זהו המרכז הראשון בעולם שמכיל מספר פלטפורמות של מחשבים קוונטיים וסוגים שונים של קיוביטים במיקום משותף.

המרכז גם משלב בין משאבי מחשוב קוונטי ומחשבי על (HPC), ויספק נגישות לענן על מנת לאפשר למשתמשים גישה מרחוק לסביבת המחשוב. בנוסף יציע המרכז testbed מתקדם שיסייע לפיתוח טכנולוגיות מחשוב קוונטי חדשות.

מי שזכתה בקול הקורא של רשות החדשנות להקמת תשתית עבור מערכות המחשוב הקוונטי במרכז היא חברת Quantum Machines הישראלית, המספקת מערכות שליטה ובקרה למחשבים קוונטיים. במסגרת השירותים ש-QM מספקת למרכז, כל המחשבים בו עושים שימוש במערכת השליטה והבקרה OPX שפיתחה QM, וכן במרכז נפרסה, בפעם הראשונה, המערכת DGX Quantum, המספקת תשתית מאוחדת למחשוב קוונטי-קלאסי, אשר פותחה במשותף על ידי Quantum Machines ואנבידיה.

המערכת משולבת באופן הדוק עם אשכול מחשוב-על המורכב ממעבדי NVIDIA GPU, ומעבדי ARM ו-AMD, כולם מחוברים לפלטפורמות ענן של AWS המאפשרות גישה מרחוק ומינוף משאבי מחשוב ענן נוספים. המרכז משתמש גם במערכת OPX1000 החדשה של QM, שמסוגלת לתמוך ב-1000 קיוביטים ומעלה.

ד"ר איתמר סיון, מייסד משותף ומנכ"ל QM הדגיש את החשיבות של נגישות למחשוב קוונטי עבור האקוסיסטם המקומי. "במרוץ העולמי לפיתוח מחשוב קוונטי מעשי, גישה לתשתיות מתקדמות היא חיונית. מרבית מתקני מחקר המחשוב הקוונטי המתקדמים בעולם סגורים או מציעים גישה מוגבלת מאוד למי שמחוץ לארגון שלהם. אי אפשר להיכנס לתחום ולהתחרות בהצלחה אם צריך לטוס חצי עולם רק כדי לקבל גישה מוגבלת. כשחשבנו מה יניע את המחשוב הקוונטי קדימה, הבנו שהאמצעי הוא בניית המתקן המתקדם ביותר מבחינת יכולת הפעולה, מודולריות ואינטגרציה עם HPC ועם הענן. גישת הארכיטקטורה הפתוחה שלנו תבטיח שניתן יהיה לשדרג ולהרחיב את המתקן באופן רציף כדי להישאר בחזית הטכנולוגיה, מה שיהפוך אותו למאיץ של כל האקוסיסטם בישראל ובעולם".

צילום: דימה קרמניצקי

ד"ר יונתן כהן, מייסד משותף ו-CTO ב-QM: "עד היום מפתח של שבב מעבד קוונטי היה צריך לבנות מערך בדיקות משלו, בעלות של מיליונים. בנינו את המתקן המתקדם ביותר שאפשר להעלות על הדעת, כדי שימשוך אליו חברות וחוקרים מרחבי העולם. כשניגשנו לפרויקט טכנולוגיות רבות שהיו נחוצות כדי לאפשר אותו עדיין לא היו קיימות, אז השקענו שנתיים בבנייתן בשיתוף עם חברות הטכנולוגיה המובילות בעולם. כעת חוקרים יכולים לחבר את השבב שלהם ל-testbed שלנו, להפיק תועלת מהמתקן המתקדם ביותר בעולם, להאיץ את תהליך הפיתוח שלהם ולהפחית את העלויות באופן משמעותי."

חברת Quantum Machines הוקמה בתחילת 2018 על ידי ד”ר איתמר סיון, מנכ"ל, ד”ר יונתן כהן, CTO , וד”ר נסים אופק, סמנכ”ל מחקר, שלושתם דוקטורים לפיזיקה עם התמחות במחשוב קוונטי ואלקטרוניקה קוונטית. החברה גייסה 110 מיליון דולר מהקרנות Battery Ventures Partners, Red Dot Capital, Qualcomm, TLV Partners, Maor Investments, Claridge, אביגדור וילנץ ומשקיעים נוספים ומעסיקה 160 עובדים, מחציתם בישראל והשאר בדנמרק, גרמניה, יפן, ארה"ב ומדינות נוספות.

חברת ה-AI אקסון ויז'ן מפתחת יכולות חדשות לשדה הקרב

[תמונת המחשה באדיבות אקסון ויז'ן]

חברת אקסון ויז'ן (Axon Vision), המפתחת מערכות ומוצרי בינה מלאכותית מבוססת אופטיקה למערכות צבאיות, ממקדת בימים אלה מאמצים בפיתוח שתי יכולות חדשות, שהצורך המבצעי בהן קיבל משנה תוקף במערכה הנוכחית של צה"ל.

אקסון ויז'ן מתמקדת בפיתוח יכולות זיהוי ועקיבה בעזרת בינה מלאכותית המבוססת בעיקר על אופטיקה וחוזי. יכולות אלה משמשות כיום, בין היתר, לשיפור יכולות הגילוי והעקיבה במערכות יירוט רחפנים וכטב"מים (Counter-UAS), נושא שמצוי בראש סדר  היום של צבאות רבים כיום, ובהם גם צה"ל. בשיחה עם Techtime הסביר מנכ"ל החברה, תא"ל (במיל.) רועי ריפטין, את האתגר: "הרחפנים והכטב"מים הם אתגר משמעותי, מאחר שהם נבדלים זה מזה בגודל שלהם, במאפייני מעופם ובאופן שבו הם נגלים. באמצעות למידת-מכונה, אנחנו משפרים מאוד את היכולת לשער בסבירות גבוהה את התנועה הבאה שלהם, וכך לאפשר למערכות לעקוב וליירט את האיומים בתרחישים שונים". אקסון ויז'ן מבצעת בימים אלה הוכחות היתכנות של פתרונות שונים עם משרד הביטחון, בין היתר בפתרון על גבי רק"מ.

באחרונה פיתחה אקסון ויז'ן גם פתרון המתבסס על חיישן LiDAR, ומאפשר למערכות תצפית אוויריות, כדוגמת רחפנים וכטב"מים, לזהות במבט מלמעלה תנועה של אנשים והימצאות של אובייקטים אחרים גם באזורים מיוערים בעלי צמחייה עבותה, המשמשת כמסתור. במתארי שטח כאלה, שמאפיינים את הגזרה הצפונית, חיישני מצלמה מתקשים מאוד לחדור מבעד לעלווה, אך לחיישן LiDAR, בשל אורך הגל הקצר שבו הוא פועל, יש פוטנציאל להתגבר על מכשול זה.

אחת ההתמחויות של אקסון ויז'ן היא הטמעת יכולות AI מתקדמות בעמדות נשק. האוטומציה מאפשרת פעולה אוטומטית של המערכת כולה, החל מזיהוי, דרך עקיבה ונעילה על המטרה, ומשאירה למפעיל רק את ההחלטה האם לבצע את הירי. יכולת זאת ניתן להטמיע גם בעמדות נשק מיושנות יותר ובעלות נמוכה. בנוסף, יכולת זאת מאפשרת התמודדות עם כלי טיס בלתי מאוישים מסוגים שונים בשכבות הנמוכות. לדבריו של ריפטין, "הטמעה של יכולות יירוט רחפנים בעמדות נשק, גם אם לא יהיו אלה יכולות מוחלטות, עשויה מאוד לשפר את הכיסוי המרחבי מפני האיום לאור הפריסה הרחבה של עמדות הנשק ביחידות השונות".

חברת אקסון ויז'ן הוקמה ב-2017 והיא מעסיקה כ-25 עובדים בתל אביב. החברה מפתחת יכולות AI מבוססות אופטיקה לשוק הבטחוני ופועלת רבות עם מפא"ת, שהוא גוף הפיתוח של משרד הביטחון, ועם צה"ל. פתרונות החברה מוטמעים בפלטפורמות רבות של צה"ל, לרבות רק"מ. ככלל, אקסון ויז'ן רותמת יכולות AI לארבעה תחומי פעילות מרכזיים: שיפור מודעות מצבית ויכולת קבלת החלטות, הטמעת יכולות חכמות בעמדות נשק, תחום התצפית והמודיעין (ISR), ותחום המל"טים – EDGEUAV.

רועי ריפטין, מנכ"ל אקסון ויז'ן

ריפטין: "בשנתיים האחרונות חל מפנה משמעותי בתחום ה-AI. השוק הביטחוני הוא שמרן ולקח זמן עד שקיבל את הערך המוסף של היכולת החדשה. אם בעבר לקוחות פחות נתנו דגש למרכיבי בינה מלאכותית, הרי שבתקופה האחרונה זה הופך להיות דרישה מובנית כמעט בכל פרויקט גדול של פלטפורמה או יכולות מבצעיות באוויר, בים וביבשה".

הרכישה של גילת סיפקה לה חוזה נוסף עם משרד ההגנה האמריקאי

[בתמונה למעלה: מסוף DKET 3421 של DataPath]

חברת גילת רשתות לוויין (Gilat) דיווחה לפני מספר ימים כי החברה-הבת שלה בארצות הברית, DataPath, קיבלה הזמנות בהיקף של יותר מ-9 מיליון דולר לתמיכה טכנית (In Field Services) לרשתות תקשורת לווייניות של משרד ההגנה האמריקאי וסוכנויות ביטחון זרות נוספות.

גילת חתמה על הסכם לרכישת DataPath בחודש מרץ 2023 – והשלימה את הרכישה בנובמבר – וזאת במסגרת אסטרטגיה שנועדה להגדיל את מכירותיה לשוק הביטחוני האמריקאי. חברת DataPath, הממוקמת בג'ורג'יה, ממוקדת באספקת פתרונות תקשורת מאובטחים עבור משרד ההגנה האמריקאי (DoD), שהוא הלקוח העיקרי שלה שאותו היא משרתת גם בפרויקטים באסיה, אירופה והמזרח התיכון. החברה מספקת מערכות תקשורת לוויינית, תוכנה לניהול רשת ושירותי אבטחת סייבר. לצד זאת, החברה גם מספקת שירותי תמיכה ותחזוקה בשטח.

מאז השלמת הרכישה, דיווחה DataPath על שלושה חוזים נוספים עם ה-DoD, בחודשים פברואר-אפריל, 2024, לרכישת מסופים ניידים לתקשורת לוויינית וציוד תמסורת בהיקף כולל של 20 מיליון דולר.

בחודש שעבר ביצעה גילת רכישה נוספת בארצות הברית, של חברת Stellar Blu Solutions מטקסס, ב-245 מיליון דולר. החברה מספקת מסופי תקשורת לוויינים המבוססים על אנטנות אלקטרוניות מתכווננות (Electronically Steered Antenna – ESA) למטוסים מסחריים, רכבות וכלי טיס ופלטפורמות צבאיות. גילת צופה הכנסות של כ-305-325 מיליון דולר ב-2024, גידול של 18% בהשוואה ל-2023.

אירופה משקיעה 325 מיליון אירו במו"פ שבבים

קבוצת Chips Joint Undertaking – Chips JU האירופית הכוללת 29 מדינות כולל מדינת ישראל, החלה לפרסם את הקולות קוראים הראשונים לפרוייקטי פיתוח טכנולוגיות שבבים מתקדמות. במכרז הראשון הקבוצה מבקשת לקבל הצעות להקמת שני מרכזי מצויינות לפיתוח טכנולוגיות חדשות, בהיקף של כ-120 מיליון אירו. המרכזים החדשים מיועדים לייצר מוקדי ידע אשר יפתחו טכנולוגיות שבבים חדשות ויסייעו לתעשייה האירופית לשלב במוצריהן טכנולוגיות סמיקונדקטור מתקדמות.

הקבוצה הודיעה שלקראת סוף יולי 2024 היא תפרסם קול קורא נוסף, להקמת קו ייצור נסיוני של רכיבי סיליקון פוטוניקס בהשקעה של כ-כ-180 מיליון אירו. בחודש אוגוסט 2024 הקבוצה תפרסם קול קורא שלישי בהיקף של כ-25 מיליון אירו לפיתוח פלטורמת תכנון שבבים מבוססת ענן, אשא נועדה לסייע לחברות אירופיתו גדולות וקטנות לפתח שבבים חדשים ולהביא אותם במהירות אל השוק. המכרז להקמת מרכזי המצויינות יסתיים ב-2 לאוקטובר 2024. המכרז להקמת קו ייצור הסיליקון פוטוניקס יסתיים ב-17 בספטמבר 2024.

קבוצת Chips JU הוקמה בסוף נובמב 2023 במטרה לשמש כזרוע הביצוע העיקרית של יוזמת השבבים של האיחוד האירופי (Chips for Europe initiative), אשר פועלת במסגרת תוכנית המו"פ האירופית הורייזון. בשב הראשון, היא תפרסם קולות קוראים שיתמקדו בהקמת קווי ייצור חדשניים במתכונת של פיילוט, בהיקף תמיכה כולל של כ-1.67 מיליארד אירו. ביחד עם חלקה של התעשייה, התקציב הכולל של הפרוייקים האלה צפוי להיות כ-3.3 מיליארד אירו.

הפרוייקטים הראשונים יתמקדו במספר נושאים. בהם פיתוח טרנזיסטור אירופי מסוג Silicon on Insulator ברוחב צומת של 7 ננומטר, פיתוח טכנולוגיות חדשות לייצור טרנזיסטורי 2 ננומטר, וטכנולוגיות לייצור טרנזיסטורים מעבר ל-2 ננומטר, פיתוח טכנולוגיות שילוב של רכיבים הטרוגנטיים בתוך מארזים מאוחדים, ופיתוח חומרים חדשים עבור רכיבים העובדים במתחים גבוהים מאוד (Wide Bandgap semiconductors). תקציב התמיכה הכולל של Chips for Europe יסתכם בכ-15.8 מיליארד אירו עד לשנת 2030. מתוכו ינוהלו 11 מיליארד אירו על-ידי Chips JU.

יצא לאור: מגזין בינלאומי על תעשיית השבבים הישראלית

שגרירויות ישראל והנספחים המסחריים החלו להפיץ בעולם גליון מיוחד של מגזין Isra-Tech המתמקד בתעשיית השבבים הישראלית. המטרה היא להביא אותו לידיהם של כל הגופים העושים עסקים עם ההייטק הישראלי ב-108 מדינות בעולם. מפיקי המגזין העלו אותו לרשת ומעמידים אותו לרשות כל החברות הישראליות אשר מעוניינות להציג את התעשייה הישראלית בפני השותפים העסקיים והלקוחות שלהן.

גיליון Semiconductors Isra-Tech כולל ראיון אישי עם אייל וולדמן, סקירה נרחבת על תעשיית השבבים הישראלית שכתב עורך Techtime, רוני ליפשיץ, כתבה על תעשיית השבבים בטאיוואן ועל ההזדמנויות שיש בה לתעשייה הישראלית ועוד. במקביל, המגזין כולל כתבות על חברות סמיקונדקטור בולטות מהתעשייה הישראלית

זהו הגיליון החמישי של מגזין Isra-Tech שהוקם במטרה לספק מידע ללקוחות ושותפים בעולם, על היכולות והיתרונות של תעשיות ההייטק השונות בישראל. ההפקה בוצעה על-ידי חברת פפריקה הפקות. המגזינים בסדרת Isra-Tech יוצאים בסיוע מכון הייצוא, מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, משרד החוץ וארגון לשכות המסחר הדו-לאומיות. מצ"ב הקישורים למגזין – חברות ישראליות מוזמנות להשתמש בהם לקידום עסקיהן בעולם.

אתר הבית של מגזיני ישרא-טק: www.isra-tech.net

גליון תעשיית השבבים בפורמט ווב: www.isra-tech.net/category/semiconductors

גליון תעשיית השבבים בפורמט פי.די.אף: Isra-Tech Semiconductors

ראיון אייל וולדמן: www.isra-tech.net/interview-with-eyal-waldman

רקע על תעשיית השבבים הישראלית: www.isra-tech.net/the-israeli-semiconductor-industry

 

כיצד מתגברים על AI עם "דעות קדומות"?

בתמונה למעלה: עריכת פרמטרים בתוך המודל שינתה לגמרי את התמונות שהוא ייצר

חוקרים מהטכניון פיתחו שיטות חדשות המאפשרות לשנות את התוצאות המתקבלות ממודלים מחוללי תמונות, בלא צורך לאמן אותם מחדש. התהליך יכול לתקן הטיות בבסיסי הנתונים של המודלים – אולם גם לעוות תוצאות נכונות ולשנות אותן בהתאם להוראות החדשות. החוקרים חיפשו דרך להתמודד עם בעיה מוכרת בתחום הבינה המלאכותית: הטיות שנוצרו במהלך האימון של המודל אשר גורמות להם לספק תשובות לא מתאימות.

צריך לזכור שמודלים מחולליתמונות אשר מפיקים תמונות חדשות על סמך תיאור טקסטואלי (Text-to-Image Generative Models) מאומנים על כמויות עצומות של צמדי תמונהכיתוב. למשל צימוד הכיתוב "תמונה של כלב" לתמונת כלב. לאחר אימון של אלפי (או מיליוני) פעמים, המודל יכול לייצר תמונות מקוריות של כלבים.

הדס אורגד וד"ר בהג'ת קעואר מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון, הסבירו: "מאחר שהמודלים מאומנים על נתונים מהעולם האמיתי, הם רוכשים הנחות על העולם. חלק מהן שימושי מאוד, למשל ההנחה שהשמיים כחולים מאפשרת לקבל תמונות יפות גם על סמך תיאורים קצרים ופשוטים. מצד שני, המודל מקודד גם הנחות שגויות או לא רלוונטיות על העולם, והטיות חברתיות שנמצאות בבסיסי הנתונים: אם נבקש ממחולל התמונות מStable Diffusion לייצר תמונה של של CEO (מנכ"ל/ית), רק ב-4% מהמקרים הוא יספק תמונות של נשים".

התיקון הסטנדרטי ארוך, יקר וזולל אנרגיה

בעיה נוספת נעוצה בכך שהעולם ממשיך להשתנות גם לאחר השלמת תהליך האימון. הדוקטורנטית דנה ארד: "במהלך האימון המודלים מעבדים הרבה מידע עובדתי. למשל, הם לומדים את זהותם של ראשי ממשלה, נשיאים, שחקנים שגילמו דמויות פופולריות ועוד. מודלים כאלה מפסיקים להתעדכן לאחר תהליך האימון, ולכן אם נבקש ממודל כזה לייצר לנו תמונה של נשיא ארצות הברית, סביר שנקבל תמונה של דונלד טראמפ, שכמובן אינו כבר הנשיא"הפתרון הסטנדרטי לבעיות כאלה הוא תיקון מתמיד של בסיס הנתונים ואז ביצוע אימוןמחדש או כיוונון (fine-tuning). אולם התיקונים האלה יקרים, דורשים זמן רב וצורכים הרבה מאוד אנרגיה בשרתים. "וגם אז אין שליטה מלאה על הנחות סמויות או על הנחות בלתי-רצויות חדשות הנוצרות במודל".

צוות החוקרים שפיתח את טכניקות התיקון (מימין לשמאל): ד"ר יונתן בלינקוב, הדס אורגד, ד"ר בהג'ת קעואר ודנה ארד

אלגוריתם TIME ואלגוריתם ReFACT

השיטות שפיתחו הדוקטורנטים בהנחיית ד"ר יונתן בלינקוב מבוססות על שינוי ישיר של פרמטרים בתוך המודל ומייתרות את הצורך באימון מחדש. השיטה הראשונה, TIME, פותחה על-ידי אורגד וקעואר ומבוססת על עריכהמחדש של כ-1.95% מהפרמטרים של המודל, בתהליך מהיר המתבצע בתוך פחות משנייה. ביחד עם חוקרים מאוניברסיטאות Northeastern ו-MIT פותח תהליך המשך ל-TIME, המיועד לשלוט בהתנהגויות אתיות לא רצויות של המודל, כמו למשל פגיעה בזכויות יוצרים או הטיות חברתיות על-ידי מחיקת "אסוציאציות" לא רצויות ממנו.

השיטה השנייה, ReFACT, פותחה על-ידי ארד ואורגד ומבוססת על אלגוריתם עריכה משופר: בשיטת ReFACT עורכים מחדש רק 0.25% מהפרמטרים של המודל, בלא לפגוע באיכות התמונות ובעובדות והנחות של המודל שרוצים לשמר. שתי השיטות מבוססות על קבלת קלט בנוגע לפריט שאותו רוצים לערוך. כך למשל, במקרה של הנחות לא מפורשות המודל מקבל "מקור" שעל בסיסו הוא בנה הנחות לא מפורשות (למשל "זר שושנים", שעבורו המודל מניח שהשושנים אדומות) ו"יעד" המתאר את אותן נסיבות, אבל עם התכונות המבוקשות (למשל "זר שושנים כחולות", כדי שהמודל יניח מעתה שהשושנים הן כחולות). בדומה ניתן לשנות את הקטגוריה "נשיא ארצות הברית", כאשר המקור הוא "דונאלד טראמפ" והיעד הוא "ג'ו ביידן".

החוקרים אספו כ-200 עובדות והנחות, בחנו עליהן את שיטות העריכה והראו כי מדובר בשיטות יעילות לעדכון מידע ולתיקון הטיות. הממצאים הוצגו באוקטובר 2023 בכנס ICCV, שהוא אחד מהכנסים החשובים בעולם בתחום ראייה ממוחשבת ולמידת מכונה. טכניקת ReFACT הוצגה לאחרונה בכנס NAACL, הנחשב לאחד מהכנסים המובילים למחקר בתחום עיבוד שפה טבעית.

הערת אזהרה

חשוב מאוד לזכור שאין דבר כזה "תיקון מודל". האלגוריתמים מאפשרים לבצע שינוי במודל – שבעיני אחדים הוא תיקון – ובעיני אחרים השחתה. ואכן, החוקרים ערים לבעיה הזאת ובפיסקת הסיכום במאמר הם מזהירים: "הטכנולוגיה שהוצגה מיועדת לשפר את המפגש אדם-מכונה. אולם ניתן לעשות בה שגם שימושים אחרים, כמו למשל לשתול ביטויים פוגעניים או תפישות עולם חברתיות שליליות. לאור המחקרים שנעשו בתחום, אנחנו מאמינים שהשיתוף במידע הזה יביא יותר תועלת מנזק".

לקריאת המאמר המדעי: ReFACT: Updating Text-to-Image Models

יאיר אלקובי מונה למנכ"ל הייקון מערכות

חברת הייקון מערכות (Highcon Systems), המפתחת מכונות להדפסה דיגיטלית של אריזות קרטון, הודיעה אתמול (ד') על מינויו של יאיר אלקובי לתפקיד מנכ"ל החברה. אלקובי יחליף את שלמה נמרודי, אשר פורש מתפקידו כמנכ"ל הייקון מערכות לאחר חמש שנים בתפקיד. נמרודי יישאר בחברה וימונה ליו"ר הדירקטוריון במקומו של אלון בר שני. השינויים הללו ייכנסו לתוקף ב-1 לאוגוסט 2024. אלקובי מגיע מחברת חברת מדפסות התלת-מימד Xjet, שאותה הוא ניהל בשנים 2022-2024.

את התקופה המשמעותית ביותר בקריירה שלו עשה בחברת אורבוטק (Orbotech). בין השנים 2007-2018 הוא מילא שורה של תפקידי מפתח באורבוטק, לרבות סמנכ"ל השיווק והמכירות ונשיא חטיבת ה-PCB. הוא נותר בתפקידו כנשיא חטיבת ה-PCB למשך כ-3 שנים גם לאחר רכישת אורבוטק על-ידי KLA בשנת 2019. חברת הייקון מתמודדת עם אתגרים עסקיים ופיננסיים. בדו"ח למחצית הראשונה של 2023 היא פירסמה אזהרת "עסק חי", ונזקקה להזרמת הון מבעלי המניות המרכזיים בחברה, ובהם לנדא ונצ'רס של בני לנדא. החברה גם הוציאה לפועל תוכנית התייעלות.

טרנספורמציה דיגיטלית של ייצור אריזות קרטון

הייקון הוקמה בשנת 2009, ופיתחה מכונת דפוס המייצרת אריזות, כרטיסי ברכה וחומרי פרסום בתהליך דיגיטלי ואוטומטי המתבסס על אלגוריתמים מתקדמים והנדסת חומרים. הוא נועד להחליף את השיטה הנהוגה כיום, המתבססת על לוח עץ ומתכת וחיתוך ידני. הטכנולוגיה של הייקון קרויה Digital Adhesive Rule. למעשה, היא יוצרת את קווי הקיפול של האריזה באמצעות הזרקת חומר פולימרי על גליל מתכת מסתובב, כאשר החיתוך של הקווים מתבצע באופן מדויק באמצעות לייזר. להערכת החברה, המכונות שלה מקצרות את תהליך ייצור האריזות משבועות וחודשים לשעות ספורות בלבד.

אוטוטוקס ו-Rolling Wireless יציעו מודול V2X דור חמישי

חברת אוטוטוקס (Autotalks) מכפר נטר הודיעה על חתימת הסכם שיתוף פעולה עם חברת Rolling Wireless מלוקסמבורג, המספקת פתרונות קישוריות ותקשורת לעולם האוטומוטיב. במסגרת שיתוף הפעולה, שתי החברות יציעו ליצרני רכב, אופניים חשמליים וספקי תשתיות תקשורת לכבישים מערכות תקשורת V2X דור חמישי המתבססות על אינטגרציה של הטכנולוגיות של שתי החברות.

Rolling Wireless, אשר התפצלה מתוך ספקית ציוד התקשורת הקנדית Sierra Wireless, מפתחת רכיבי תקשורת המספקים לכלי-רכב גישה לרשתות דור רביעי ודור חמישי. המודולים הללו מהווים תשתית עבור יצרניות רכב וחברות Tier-1 לפיתוח מערכות טלמטריה לכלי-רכב. לאחרונה זכה המודול של החברה לדור החמישי למספר הסמכות בשוק הרכב העולמי.

Rolling Wireless שילבה את ערכת השבבים SECTON3 של אוטוטוקס במודול V2X לדור החמישי, RX135x. באמצעות ערכת השבבים של אוטוטוקס המודול יאפשר ליצרנים לפתח אפליקציות בטיחות נהיגה מתקדמות מסוג Day 2+, שמורשות לבצע בלימת חירום אוטומטית על בסיס התראת V2X.  שתי החברות כבר החלו לספק ליצרנים דוגמאות של המוצר, אשר יהיה זמין מסחרית לרכבים העולים על הכביש בשנת 2026.

במקביל, Rolling Wireless מפתחת בימים אלה מודול V2X המבוסס על ערכת השבבים TEKTON3 של אוטוטוקס, המותאמת לצרכים של שוק האופניים החשמליים.

ננו דיימנשן רוכשת את "שורפת המזומנים" דסקטופ מטאל

בתמונה למעלה: מנכ"ל ננו דיימנשן, יואב שטרן

חברת ננו דיימנשן (Nano Dimension) רוכשת יצרנית מדפסות התלת-מימד האמריקאית דסקטופ מטאל (Desktop Metal) תמורת כ-183 מיליון דולר במזומן. העיסקה אושרה על-ידי הדירקטוריונים של שתי החברות, אולם השלמתה תלויה באישור אסיפת בעלי המניות של דסקטופ מטאל. ננו דיימנשן תשלם 5.5 דולר למניה, מחיר המייצג פרמיה של 27.3% על מחיר מניית דסקטופ מטאל בבורסה בזמן החתימה על ההסכם. יחד עם זאת, המחיר בין החברות הוסכם כי המחיר הסופי עשוי לרדת עד למחיר של 4.07 דולר למניה (כלומר, 135 מיליון דולר), בכפוף לתנאים שלא נמסרו.

עימות בין סטרטסיס וננו דיימנשן

מדובר בעיסקה מפתיעה: דסקטופ מטאל דיווחה על הפסד נקי מצטבר של יותר ממיליארד דולר בשנים 2022 ו-2023, ומנכ"ל ננו דיימנשן, יואב שטרן, העניק לה לפני פחות משנה את הכינוי "שורפת מזומנים". ההסכם מפתיע מסיבה נוספת: בחודש מאי 2023 חתמה סטרטסיס (Stratasys) על הסכם למיזוג עם דסקטופ מטאל בעסקת מניות שהיתה מעניקה לבעלי המניות של דסקטופ מטאל 41% ממניות החברה הממוזגת. באותה עת ננו-דיימנשן היתה בעלת המניות הגדולה ביותר בסטרטסיס (14.1%), והובילה התנגדות עזה למיזוג. היא אף פירסמה קריאה פומבית לבעלי המניות של סטרטסיס ובה הציעה להם להצביע נגד המיזוג.

ואומנם, בספטמבר 2023 הכריעה אסיפת בעלי המניות של סטרטסיס נגד המיזוג – והעסקה בוטלה. שטרן התבטא באותה עת כנגד המיזוג וטען: "דסקטופ מטאל היא חברה ששורפת מזומנים, שהציגה ביצועים נמוכים והשמידה ערך משמעותי עבור בעלי המניות. המיזוג הוא צעד הגנתי של הנהלה מקובעת, והמהלך ידלל משמעותית את אחזקות בעלי המניות של סטרטסיס".

היום שטרן מתבטא אחרת: "השילוב של ננו דיימנשן עם דסקטופ מטאל הוא צעד נוסף בהתפתחות של ננו דיימנשן בדרכה להוביל את תחום הייצור הדיגיטלי בקנה מידה גדול וביישומים תעשייתיים קריטיים. אנחנו נרגשים לקראת החבירה עם דסקטופ מטאל, חברה שחולקת איתנו חזון משותף לגבי תהליכי הייצור העולמיים העתידיים. החברה הממוזגת תפעל להציע מוצרים חדשניים ללקוחות, תיצור ערך לבעלי המניות ותתמקד בצמיחה ריווחית".

הלוואת גישור וחוב של 115 מיליון דולר

בשנת 2022 הפסידה דסקטופ מטאל 740 מיליון דולר, ובשנת 2023 היא הפסידה 323.3 מיליון דולר. ניתן ללמוד על מצבה הפיננסי כיום מסעיף בהסכם, שלפיו ננו דיימנשן מעמידה לרשותה קו אשראי בגובה של 20 מיליון דולר עד ינואר 2025, במתכונת של הלוואת גישור. ייתכן גם שסכום העיסקה האמיתי גדול יותר: בדו"ח לבורסה (Form 6-K), מדווחת ננו דיימנשן שיש לדסקטופ מטאל אגרות חוב ברות המרה (Convertible Senior Notes) בהיקף של כ-115 מיליון דולר. "עם ביצוע המיזוג, החברה צריכה לפדות את כל האגרות בתוספת ריבית וקנסות". מדובר במקרה הזה בריבית של 6% לפחות.

ברבעון הראשון 2024 הסתכמו הכנסות דסקטופ מטאל כ-40.2 מיליון דולר, בהשוואה לכ-52.6 מיליון דולר ברבעון האחרון 2023. החברה דיווחה על הפסד של 50.2 מיליון דולר, שכלל בין היתר מחיקה חד-פעמית של שווי נכסים. עם זאת, צעדי התייעלות שנקטה הפחיתו את קצב שריפת המזומנים בכ-47%. בקופת המזומנים שלה היו בסוף הרבעון הראשון כ-66.3 מיליון דולר, בהשוואה לכ-84.5 מיליון דולר בסוף 2023. לאחרונה היא פירסמה תחזית להכנסות של 175-215 מיליון דולר בשנת 2024, עם EBTIDA שלילי של בין 10-30 מיליון דולר. חברת ננו דיימנשן תממן את העיסקה באמצעות המזומנים המצויים בקופתה. להערכתה, המכירות המשותפות של שתי החברות ב-2023 הסתכמו בכ-246 מיליון דולר.

אלקטריאון התקינה כביש טעינה אלחוטית במטה DENSO ביפן

בתמונה למעלה: מנכ"ל אלקטריאון, אורן עזר. "צעד משמעותי במימוש שיתוף הפעולה"

שיתוף הפעולה בין חברת אלקטריאון וויירלס (Electreon) מבית ינאי, לבין קבלנית מערכות הרכב היפנית דנסו (DENSO), ממשיך להתהדק. השבוע דיווחה אלקטריאון שהיא השלימה את הקמתו של כביש חשמלי האלחוטי במטה של חברת DENSO, בעיר קארייה (Kariya) ביפן. כביש ההדגמה נבנה בטכניקות הנהוגות בכבישי יפן. הוא יאפשר לבצע טעינה של כלי-רכב חשמליים תוך כדי נסיעה. הפרוייקט בוצע עלידי חברת תשתית מהגדולות ביפן, שעובדיה הוכשרו על-ידי אלקטריאון במסגרת תהליך פריסת כביש ההדגמה, על-מנת שיוכלו לפרוס כבישים נוספים בעתיד.

הכביש החשמלי במטה DENSO ישמש כמיתחם הדגמות ללקוחות פוטנציאליים, בהם חברות רכב בינלאומיות ומקבלי החלטות ביפן ומחוצה לה. בנוסף, הכביש ישמש כאתר בדיקות לבחינת מערכות שיפותחו בעתיד, במסגרת שיתוף הפעולה העסקי והטכנולוגי בין שתי החברות. כזכור, בינואר 2024 נחתם הסכם לשיתוף פעולה בין אלקטריאון, טויוטה (Toyota) ודנסו, שבמסגרתו הן יפתחו פתרון טעינה אלחוטית לכלי-רכב פרטיים חדשים ולכלי-רכב הנמצאים כבר על הכביש (After Market).

ההסכם נחתם לאחר סדרה ארוכה של מבחנים טכנולוגיים שבוצעו על-ידי טויוטה ודנסו. הוא מתייחס לפיתוח משותף של מערכות המותאמות לשימוש בכביש החשמלי של אלקטריאון. החברות יפתחו שני מוצרים מרכזיים: ערכת טעינה אלחוטית להתקנה פשוטה על כלי-רכב קיימים, ומערכת טעינה אלחוטית שתשולב באופן אינטגרלי (Built-in) בכלי-רכב חדשים כחלק מתהליך הייצור הסדרתי שלהם. הקניין הרוחני של המערכות יהיה בידי כל השותפות, והן יחלקו בתמלוגים הנובעים משימוש בקניין הרוחני.

הגדרת שוק חדשה

במקביל, בחודש מרץ 2024 ביצעה דנסו השקעה של כ-10 מיליון דולר בחברת אלקטריאון תמורת כ-1.96% מהמניות. בשנה האחרונה עידכנה החברה את אסטרטגיית הפעילות שלה, וכיום היא מתמקדת בשני שווקים מרכזיים: שוק הציים המסחריים הכולל חברות תחבורה ציבורית עירונית, ציי משלוחים ותותלה מנקודה לנקודה ומוניות עירוניות; ושוק המכוניות הפרטיות, שבו היא מתמקדת בפיתוח רכיב טעינה שיוטמע בכלי-רכב פרטיים כחלק בלתי נפרד מתהליך הייצור, וכן במערכות After Market לשילוב את הטכנולוגיה שלה בכלי רכב קיימים.

ברבעון הראשון 2023 הסתכמו מכירות אלקטריאון בכ-9 מיליון שקל, בהשוואה למכירות של כ-3 מיליון שקל ברבעון הראשון אשתקד. בשנת 2023 כולה הסתכמו המכירות בכ-23 מיליון שקל. החברה נסחר בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-1.99 מיליארד שקל. מנכ"ל אלקטריאון, אורן עזר, שפריסת הכביש האלחוטי במטה DENSO, מהווה צעד משמעותי במימוש שיתוף הפעולה האסטרטגי בין החברות. "אנחנו מאמינים שהכביש החדש יסייע לקידום אימוץ הטכנולוגיה בשוק הרכב היפני".

שוקי ניר מונה לסמנכ"ל השיווק של סולאראדג'

שינוי נוסף בהנהלה של חברת סולאראדג' (SolarEdge). החברה הודיעה על מינויו של שוקי ניר לתפקיד סמנכ"ל השיווק (CMO) של החברה. ניר מחליף את יוגב ברק, שמילא את התפקיד ב-3.5 השנים האחרונות. המינוי מגיע מספר שבועות לאחר הודעת החברה על עזיבת סמנכ"ל הכספים הוותיק, רונן פאייר, ששימש בתפקיד כ-13.5 שנים.

בין 2006 ל-2016 עבד ניר ב-Sandisk ומילא שורה של תפקידים בכירים בתחומי השיווק והפיתוח העסקי. בתפקידו האחרון בסאנדיסק עמד בראש חטיבת מוצרי הצריכה בתפקיד סמנכ"ל בכיר. ניר הגיע לסאנדיסק מתוך M-Systens הישראלית, שנרכשה על ידה ב-2006. בשנים האחרונות שימש ניר כדירקטור ויועץ אסטרטגי בחברות כמו קורנית דיגיטל, IronSource ו-EarlySense.

ניר נכנס לתפקידו בתקופה של טלטלה, וזאת לאחר שבשנה האחרונה, על רקע מפנה לרעה בשוק הסולארי העולמי, צנחו מכירותיה של סולאראדג' בחדות וגם שווי מנייתה נחתך ב-12 החודשים האחרונים ביותר מ-90%. לפני כשבוע הודיעה החברה על כוונתה לגייס 300 מיליון דולר באגרות חוב ל-5 שנים, וזאת בין היתר כדי שיהיו ברשותה המזומנים לפרוע אגרות חוב קודמות, בהיקף של 550 מיליון דולר, שהחברה הנפיקה ב-2020 ויפקעו ב-2025.

ניסטק ביצעה תכנון וייצור של "רכיבים קבורים"

בתמונה למעלה: מעגל שתוכנן בחברת ניסטק בגודל של 5 על 5 מ"מ, אשר מכיל נגד בטכנולוגיית "רכיבים קבורים"

קבוצת ניסטק (Nistec) ביצעה לאחרונה תכנון וייצור של מעגל בטכנולוגיית "רכיבים קבורים" (Embedded Components). המעגל תוכנן בחברה הבת Nistec Design עבור לקוח ביטחוני. הוא היה בגודל של 5×5 מ"מ והכיל דיודת לייזר ותא זכוכית זעיר. החברה יישמה נגד קבור בגודל של 0.15×0.47 מ"מ בשכבות הפנימיות של המעגל המודפס, במטרה לחמם את המעגל לטמפרטורת ההפעלה של דיודת הלייזר. שימוש בנגד סטנדרטי הממוקם על-פני שטח המעגל לא הצליח להשיג את הטמפרטורה הרצויה ופיזור חום אחיד על-פני שטח הדיודה. מנגד, היישום של נגד קבור בתוך המעגל, השיג התנגדות אחידה של 50 אוהם על-פני שטח הדיודה ובכך להביא אותה לטמפרטורת ההפעלה הרצויה.

בטכנולוגיית רכיבים אלקטרונים קבורים, הרכיבים ממוקמים בתוך שכבות המעגל המודפס, ולא על פניו כפי שנעשה בתהליך הייצור הסטנדרטי. אומנם הטכנולוגיה הזו מוכרת כבר מספר שנים, אך עלות הייצור שלה נחשבה לגבוהה והאמינות לא תמיד התאימה. לאחרונה פותחו חומרי גלם חדשים ותהליכי ייצור מתקדמים שהופכים אותה לזמינה ואטרקטיבית יותרבתהליך הייצור של רכיב קבור מסוג זה, ניתן להשתמש עבור הלמינה של השכבות ברוב חומרי הגלם הנפוצים, שבהם משבצים את חומר הגלם של ההתנגדות (כמו למשל חומרים מתוצרת Ticer האמריקאית).

היתרונות המיוחדים של נגדים קבורים

הנגד הקבור מתוכנן בתצורה של מוליך כאשר בתהליך ייצור המעגל מתבצעת חשיפה של המוליך ההופכת אותו לנגד ובאמצעותו ניתן להשיג התנגדות של 25 אום על פני שטח אחיד. כדי להגדיל את ההתנגדות, יש להגדיל את אורך המוליך. ניתן לתכנן בתהליך העריכה את ההתנגדות בכל שכבה במעגל. לתהליך הזה מספר יתרונות משמעותיים: מזעור והפחתת משקל באמצעות צמצום שטח הרכיבים במעגל, הפחתת עלויות המוצר באמצעות הקטנת מספר הרכיבים במעגל, וקבלת ביצועים פונקציונליים משופרים המושגים בזכות חיבורים קצרים יותר בין הרכיבים המפחיתים את העכבה ואת הרעש במעגל.

התהליך מאפשר להשיג אמינות ואיכות משופרים, מכיוון שכאשר הרכיב מכוסה בתוך ה-PCB, מתקבלים יעילות ויציבות תרמית גבוהים יותר בהשוואה לרכיב המורכב על-פני המעגל, ולכן מושגת הפחתה בסיכון לכשל ברכיב. ארבל ניסן, מנכ"ל ניסטק דיזיין, מסר ל-Techtime: "זו בשורה של ממש שבאמצעותה ניתן לייעל ולשפר מעגלים אלקטרוניים קיימים. הטכנולוגיה פותחת צוהר חדש לפיתוח מוצרים חדשים שיוכלו להיעזר בה. השילוב בין התכנון לייצור, מספק ערך טכנולוגי מוסף למהנדסי הפיתוח".

שלושה מינויים בכירים בקבוצת א.י אלקטרוניקה

בתמונה למעלה מימין לשמאל: שלומי מיכאל, גיל טל וד"ר אורי פורת

בימים האחרונים הושלמו שלושה מינויים בכירים בקבוצת א.י אלקטרוניקה, אשר מלמדים על כוונה אסטרטגית להקים בארץ קבוצה חזקה של שירותי קבלנות משנה וייצור אלקטרוני. ד"ר אורי פורת נכנס לתפקיד יו"ר קבוצת א.י אלקטרוניקה (A.Y. Electronics). פורת מגיע עם נסיון של 30 שנה בתעשיית הייצור האלקטרוני. בין השאר, הוא הקים וניהל במשך 12 שנים את קבלנית הייצור AMS והוביל אותה להנפקה ציבורית בשנת 2000. בהמשך, הקים וניהל שני מפעלים עבור "עורב מערכות בצפון". בעשור האחרון הוא מילא תפקידי מנכ"לות של מפעלי פלקס (Flex) העולמית, בהם המפעל הגדול ביותר באירופה (ZALA הונגריה), הקמת מפעל פלקס באוקראינה ובטקסס שבארה"ב. בהמשך שימש גם כמנהל אזור הונגריה ואוקראינה של קבלנית הייצור העולמית Jabil. פורת פרסם מחקרים רבים בנושא ניהול בכתבי עת בין לאומיים ואף כתב ספר בנושא ניהול מתקדם.

פורת פירסם בלינקדאין האישי שלו את חזונו על קבוצת א.י. אלקטרוניקה ובו כתב: "נכנסתי לתפקיד יושב ראש הדירקטוריון בחברת א.י.אלקטרוניקה, שהוקמה לפני 44 שנה עלידי אריה רוד ז"ל. המטרה שלנו תהיה להמשיך ולהוביל טכנולוגית, לשפר באופן רציף את תהליכי העבודה ולהעמיק את ההבנה שלנו בצרכים המשתנים של שוקינו. מחוייבותנו להרחבת הייצור המקומי בישראל נועדה לתמוך בכלכלה המקומית ולספק מענה מהיר ואיכותי ללקוחות. נמשיך יחד עם גיל המנכ"ל של הקבוצה ושלומי מנכ"ל צמח, אנשי מקצוע ונסיון אדיר בתחום, לחזק את הקשרים הבינלאומיים ולפתח שותפויות עם חברות רכיבים מובילות בעולם. מהלך שיתרום להרחבת יכולותינו ולהצעת סל מוצרים מתקדמים ורחב".

היעד המסתמן: קבלנית ייצור גדולה

במקביל, נכנס החודש גיל טל לתפקיד מנכ"ל קבוצת א.י. אלקטרוניקה. גם גיל הוא בעל נסיון רב בתעשייה. הוא ביצע מגוון תפקידים בכירים באי.סי.איי. בתפקידו האחרון ניהל את התפעול של אי.סי.איי שחלש על 5 אתרי יצור בארץ ובעולם, והיה גם זה שהעביר את הייצור לחברת פלקס. במשך 12 שנות שרות בפלקס, גיל שימש כמנכ"ל פלקס מגדל העמק, אופקים וערד. השבוע הוא דיווח על המינוי בעמוד הלינקדאין האישי שלו, וכתב: "חברת א.י אלקטרוניקה התחילה כמפיצה של רכיבים והתרחבה עד למתן שרותי ייצור אלקטרוני ואלקטרומכני, מכירת רכיבים ולוגיסטיקה מתקדמת. אני מאמין שעם רכישת קבלנית הייצור 'צמח טק', יש בא.י פוטנציאל אדיר לצמוח ולהיות שחקן משמעותי בשוק קבלנות המשנה בישראל".

המינוי השלישי הוא של שלומי מיכאל שנכנס לתפקיד מנכ"ל קבלנית הייצור צמח טק מראש העין, שאותה רכשה קבוצת א.י בסוף 2023. גם מיכאל מגיע עם נסיון רב מאוד בתחום הייצור האלקטרוני: לפני כ-20 שנה ניהל במשך שנתיים את מפעל הייצור Sanmina SCI שבמעלות. הוא הקים וניהל את שני מפעלי הייצור בצפון של חברת "עורב מערכות התראה אלקטרונית"; שימש כמשנה למנכ"ל קמטק, היה אחראי על ריענון מערך הרכבות הג'יפים של "תעשיות רכב", ובשנים 2017-2021 שימש כמנהל מפעל "כאמ אלקטרוניקה".

יצרנית רכב מהגדולות בעולם בחרה בשבבי המכ"ם של ארבה

בתמונה למעלה: מבט אל תוך המכ"ם הצדי Lynx של ארבה

חברת ארבה רובוטיקס (Arbe) הודיעה היום (ב') כי אחת מעשר יצרניות הרכב המובילות בעולם בחרה בערכת השבבים שלה לטובת פיתוח מערכות מכ"ם שישולבו באופן סדרתי בדגמיה. יצרנית הרכב אישרה כי ההכנות לפיתוח עבור הייצור הסדרתי יחלו באופן מיידי. הבחירה בטכנולוגיה של ארבה נעשתה לאחר קיום תהליך בחינה טכני תחרותי מקיף וכן בדיקות שטח וניסויים של ערכת השבבים של ארבה. בארבה מעריכים כי הבחירה בטכנולוגיה שלה היא הזדמנות מסחרית משמעותית עבור החברה, מאחר שהיא ישימה עבור מגוון קטגוריות של כלי רכב משפחתיים ויוקרתיים. 

לדברי קובי מרנקו, מנכ"ל ארבה, "בחירתנו על-ידי אחת מיצרניות הרכב המובילות בעולם מהווה הישג משמעותי עבורנו ואנו מאמינים כי שיתוף פעולה עם יצרנית גדולה שכזו, ימצב אותנו היטב על רקע הביקוש הגובר בעולם למערכות רדאר מתקדמות ויביא לגידול במכירות ובנתח השוק בעתיד הקרוב. הבחירה בפתרון של ארבה, שנעשתה לאחר הערכה יסודית, מחזקת את ההובלה הטכנולוגית שלנו. אנו מצפים ליישום מוצלח, שיביא ערך משמעותי עבור התעשייה". 

חברת ארבה פיתחה ערכת שבבי מכ”ם לרכב המבוססים על טכנולוגיית Frequency Modulated Continuous Wave, שבה מתבצע שידור רציף של אותות בתדר משתנה (Chirp signal), והמרחק של האובייקטים מחושב בהתאם להפרשי התדר והמופע (פאזה) בין האותות המשודרים והאותות הנקלטים. בשנה שעברה חשפה את המכ”ם Lynx, אשר כולל 288 ערוצי קליטה ושידור וטווח גילוי של 260 מטר. הוא ישולב בחליפת מכ”ם הכוללת ארבע יחידות שונות ומעניקה כיסוי מכ”מי של 360°. בתחילת החודש השלימה החברה רישום כפול של מניותיה בבורסה בתל אביב, לצד המסחר במניה בנסד"ק. במקביל הנפיקה החברה איגרות חוב להמרה בסכום של כ-113 מיליון שקל.

נוקיה רוכשת את Infinera ב-2.3 מיליארד דולר

חברת נוקיה (Nokia) חתמה על הסכם סופי ומחייב לרכישת חברת Infinera מקליפורניה תמורת 2.3 מיליארד דולר במזומנים ובמניות. העיסקה מעניקה פרימיום של 28% על מחיר המנייה של אינפינרה במסחר בסוף השבוע. נוקיה מסרה שלפחות 70% מהסכום ישולמו במזומן והשאר במניות ADR של נוקיה. למעשה, בעלי המניות של אינפינרה יוכלו לבחור האם לקבל את הסכום במזומן או במניות. חברת אינפינרה מספקת פתרונות תקשורת אופטית הכוללים תת מערכות, מחברים ושבבים מתוצרתה. בשנת 2023 הסתכמו מכירותיה בכ-1.61 מיליארד דולר. העיסקה נועדה לחזק את מעמדה של נוקיה בתחום התקשורת האופטית.

במקביל, היא חתמה על הסכם למכירת רוב מניות חטיבת התקשורת התת-ימית, Alcatel Submarine Networks, לממשלת צרפת, לפי שווי חברה של 350 מיליון אירו. העיסקה תתבצע בשני שלבים: בשלב הראשון נוקיה תמכור 80% ממניות החברה. היא תשמור על 20% מהבעלות על החברה ועל הניהול המרכזי שלה, עד ששני הצדדים יחליטו שתהליך ההעברה הושלם בהצלחה, ואז ממשלת צרפת תרכוש את שאר המניות. חברת ASN היא חברה בת צרפתית המספקת פתרונות תקשורת תת-ימית, כולל פריסת הכבלים ותיפעול וניהול מערכת הסיבים האופטיים התת ימית. עד היום החברה פרסה כבלים תת-ימיים באורך כולל של כ-800,000 ק"מ. העיסקה צפויה להסתיים בסוף 2024 או תחילת 2025.

חטיבת התשתיות החדשה

שתי העיסקאות הן חלק מארגון מחדש של חטיבת תשתיות רשתות התקשורת. במסגרתו היא תאורגן בשלוש יחידות נפרדות: Fixed Networks, IP Networks ו-Optical Networks. נוקיה מסרה שהארגון מחדש עשוי להקטין את מכירות החטיבה בכ-1 מיליארד אירו בשנה, אולם הוא יגדיל את הרווח התפעולי בכ-100%-150%. כך למשל, בעוד המיזוג אם אינפינרה יגדיל מיידית את המכירות של נוקיה, הוא גם יביא לחיסכון של 200 מיליון אירו בשנה, עד 2027, כתוצאה מסינרגיה בין שתי החברות. מיד לאחר פרסום שתי ההודעות, עלתה מניית נוקיה בבורסה של ניו יורק בכ-1.34% והיא נסחרת לפי שווי שוק של כ-21 מיליארד דולר.

נוקיה העריכה שהעיסקה תגדיל את פעילותה בתחום הרשתות האופטיות בכ-75% ותספק לה טכנולוגיות ליבה חיוניות כמו צוות פיתוח מעבדי DSP, יידע בתחום הסיליקון פוטוניקס ושבבי אינדיום פוספיד, ופיתוח וייצור רכיבים אופטיים משולבים (Photonic Integrated Circuit – PIC). מבחינת השוק, קיימת חפיפה קטנה יחסית בין שתי החברות: אינפינרה ממוקדת בעיקר בשוק האמריקאי (60% מהמכירות) ואילו נוקיה חזקה בעיקר באסיה, EMEA ובשוק התקשורת האופטית באמריקה הלטינית.

HEQA Security מספקת הגנה מפני ציתות קוונטי

בתמונה למעלה: מנכ"ל HEQA, ניר בר-לב. רק 5 מתחרים בכל העולם

לאחר חמש שנות פיתוח אינטנסיבי, החלה לאחרונה חברת HEQA Security ממודיעין לספק ללקוחות מערכת אבטחה אשר מצליחה להגן על תקשורת מידע בפני פיצוח המתבצע על-ידי מחשבי על ואפילו על-ידי מחשבים קוונטיים. החברה החלה לספק את המערכת ללקוחות שונים, ועובדת עם שותפים עסקיים וטכנולוגיים מובילים, בהם חברות וארגונים מקהיליית הביטחון בישראל, Thales, סיסקו, ciena, אנבידיה ועם חברת בזק, אשר מתכננת להגן באמצעותה על רשת הסיבים האופטיים שהיא מתפעלת.

מנהל מחלקת פיתוח שירותים עסקיים בחטיבת השיווק של בזק, עופר סבן, סיפר ל-Techtime שבשלב הראשון בזק מתכננת להתקין את המערכת בשדרת התקשורת המרכזית שלה. בהמשך, תסופק המערכת ללקוחות המרכזיים של בזק. סבן: "בזק היא גם לקוח וגם מפיץ ותספק את מערכות HEQA ללקוחותיה. עד היום בנינו את ארכיטקטורת ההגנה על שדרת התקשורת שלנו, וכעת אנחנו מתחילים להציע את הפתרון ללקוחות הגדולים".

חברת HEQA נוסדה באוניברסיטה העברית לפני כ-5 שנים. היא הוקמה על-ידי פרופ' לפיסיקה ניסויית חגי איזנברג ועל-ידי ה-COO יניר פרבר, והטכנולוג הראשי ד"ר לפיסיקה ניצן ליבנה. החברה פיתחה פתרון להגנת ערוץ התקשורת, אשר מבוסס על טכנולוגיה קוונטית אשר מצליחה למנוע באופן מוחלט האזנה ופריצה למידע, גם כאשר הם מתבצעים באמצעות מחשבים חזקים מאוד כמו מחשבים קוונטיים.

כיצד מתגוננים בפני מחשב קוונטי עם 2,000 קיוביט

בראיון ל-Techtime סיפר מנכ"ל החברה ניר בר-לב שכבר היום הבעיה היא קשה מאוד, מכיוון שיש בעולם מספר מדינות המחזיקות ביכולת להגיע לקרוא כל פריט מידע המועבר ברשתות התקשורת, באמצעות אלגוריתמיקה ומחשבי-על. בר-לב: "האתגר הגדול של עידן מחשבי העל והמחשוב הקוונטי הוא בהצפנה, מכיוון שאלגוריתם שור (Shor) מראה שמחשב קוונטי עם 2,000 קיוביט יפרוץ בתוך מספר שניות כל מערכת המוגנת בשיטות הקיימות. חברת יבמ מעריכה שמחשב כזה יגיע לשוק בעתיד הקרוב, בתוך שנים ספורות".

חברת HEQA מתמקדת בהגנה על תקשורת אופטית, מכיוון שכ-95% מתקשורת המידע עוברת כיום בסיבים אופטיים. "אנחנו שייכים לקבוצה קטנה מאוד של חברות המביאות פתרונות המבוססים על תופעות קוונטיות של האור. במסגרת ההיערכות למיחשוב קוונטי, פותחה משפחה שלמה של אלגוריתמים חדשים בתחום חדש הנקרא Post Quantum Cryptography, אשר היו אמורים להיות עמידים בפני פיצוח על-ידי מחשב קוונטי. מכון התקנים האמריקאי (NIST), הוביל מהלך שנועד לאתר את אלגוריתם PQC הטוב ביותר. אבל כמלבד אלגוריתם אחד, כל האלגוריתמים שהוצגו בפניו הוכחו כלא-עמידים בפני מתקפות של מחשבים רגילים או מחשבים קוונטיים".

חומת הגנה פוטונית

"בינתיים נשאר רק אלגוריתם KYBER שאמור להיות מאושר בחודשים הקרובים, אולם גם הוא סובל מבעיה המאפיינת את כל האלגוריתמים הקודמים: אין הוכחה תאורטית שהוא בלתי פציח. הגישה שלנו שונה: אנחנו מספקים הגנה פיסיקלית למערכות הצפנה מסוג Quantum Key Distribution, אשר מבוססת על העברה מוגנת של מפתחות הצפנה. המערכת כוללת משדר לייזר אשר מזריק פוטונים בעלי סדרה מוגבלת וידועה של מצבים קוונטיים לתוך סיב לייזר.

"לכן כאשר גורם שלישי מנסה להקשיב לשידור, הפוטונים קורסים למצב קוונטי שונה מזה שבו הם שודרו, ורק כ-25% מהם יחזרו למצבם המקורי. המערך הזה מבוקר על-ידי אלגוריתם שלנו, אשר בודק את הפוטונים בקו התקשורת, ומזהה האם השינויים שמתחוללים בהם, נגרמו כתוצאה מרעשים והפרעות טבעיות בקו, או בעקבות האזנה של גורם בלתי מורשה".

מערכת Sceptre מופיעה במתכונת של משדר נפרד ומקלט נפרד. אתגרי אבטחה בעידן המחשב הקוונטי
מערכת Sceptre מופיעה במתכונת של משדר נפרד ומקלט נפרד. אתגרי אבטחה בעידן המחשב הקוונטי

חברת HEQA פועלת ממודיעין ומעסיקה יותר מ-20 עובדים וקבלני משנה. בשנת 2023 היא נכנסה לשלב המסחרי והחלה לספק מערכות תקשורת קוונטית לחברות תקשורת, מערכות ביטחון ולחברות הענן הגדולות בעולם. כיום החברה מספקת שני מוצרים מרכזיים: מערכת Sceptre Duo שהיא פתרון ייחודי ומאוחד הכולל משדר, מקלט ומערכת ניהול מפתחות הצפנה (Key Management System) במארז 1U יחיד. המוצר השני הוא מערכת Sceptre Link המופיעה במתכונת של משדר נפרד ומקלט נפרד, כל אחד מהם במארז 1U.

השלב הבא: הגנת תקשורת לוויינים

כיום החברה מפתחת שני מוצרים נוספים, במטרה לספק מענה מותאם למקטעים שונים של רשת התקשורת. מכיוון שיש בטכנולוגיה הזו מגבלת מרחק של עד 100 ק"מ, יש צורך להתקין את המערכות בצמתים שונים של רשת התקשורת באתרים מאובטחים. במקביל, היא גם משתתפת בפרוייקט למימוש QKD לתקשורת לוויינית.

ניר: "בעולם כולו יש כיום כ-20 חברות בתחום הזה, ורק ל-6 מהן יש פתרון ישים. כלומר, יש לנו בסך הכל 5 מתחרים, אבל אף אחד מהם לא מצליח להתקרב לרמת המחיר שלנו. מערכת ההגנה שלנו עמידה בפני פי שלושה יותר סוגי התקפות מאשר תקן QKD דורש, ויש לטכנולוגיה שבבסיס הפתרון שלנו הוכחה מתימטית שהיא בלתי ניתנת לפריצה".

כנס IEEE COMCAS  יתקיים בתל אביב ב-9-11 ביולי 2024

הכנס הבינלאומי השנתי, IEEE COMCAS 2024, יתקיים בתאריכים 9-11 ביולי 2024, במלון דיויד אינטרקונטיננטל בתל אביב. הכנס מוקדש לנושאי תקשורת, מכ"ם, מערכות אלקטרוניות, טכנולוגיות ויישומי RF ומיקרוגל, אנטנות והנדסה ביו-רפואית, מארזים אלקטרוניים וניהול חום. הוא מספק פורום רב-תחומי לחילופי מידע ורעיונות, תוצאות מחקר וניסיון בתעשייה ובאקדמיה. השנה הכנס יתמקד בחזית ההתפתחויות בתעשייה ובאקדמיה, ויכלול מומחים ומרצים מכובדים ממגוון תחומים. במהלכו הכנס יתקיימו קורסים וסדנאות מקצועיות וייערך דיון על השפעות המצב הביטחוני בישראל על התחומים הללו.

בין המרצים המרכזיים ב-IEEE COMCAS 2024: פרופ' Stefano Maci מאוניברסיטת סיינה באיטליה, Jin Bains מחברת Mini-Circuits, עמית סוקולוב מחברת Insightech, פרופ' חגית מסר-ירון מאוניברסיטת תל אביב ועוד. במסגרת הכנס ידונו נושאים כמו חדשנות טכנולוגית בשוק ה-mmWave, אולטרסאונד ממוקד מונחה תהודה מגנטית לניתוחי מוח, שימוש אופורטוניסטי בקישורי מיקרוגל מסחריים לחישה ותקשורת משולבת ועוד.

בכנס יתקיימו גם מושבים מיוחדים בנושאים דוגמת אקוסטיקה תת-ימית, אנטנות, סוגיות בתקשורת 5G ומעבר לו, שיטות בתדר גבוה באלקטרומגנטיקה, חישה מרחוק ועיבוד אותות תמונה  בלוויינים והתפתחויות בתחום התקשורת הצבאית. המושבים יעסקו גם בטכנולוגיות High Power Electromagnetic, סינתזה של מערכי אנטנות, אופטימיזציה קוונטית, תורת גל מטא-חומר, תופעות בתחום האלקטרומגנטיות ליישומי חישה אלחוטיים, ואנטנות קוונטיות.

לצד הכנס תתקיים תערוכה מקצועית בהשתתפות יותר מ-50 חברות מובילות. התערוכה תהיה פתוחה למבקרים עם הרשמה מוקדמת, ותכלול גם גישה למושב Wireless Apps

למידע נוסף ורישום: www.comcas.org

 

דרום קוריאה ו-OurCrowd מקימות קרן להשקעה בדיפ-טק הישראלי

פלטפורמת ההשקעות OurCrowd נבחרה על ידי ממשלת דרום קוריאה לנהל קרן השקעות דו-לאומית שתשקיע בסטארט-אפים בשתי המדינות. יעד הגיוס של הקרן הדו-לאומית הוא 80 מיליון דולר, כש-48 מיליון דולר כבר גויסו על ידי שותפי הקרן הקוריאנים: NH Venture Investment ו-K-Growth, להן גישה לחברות הגדולות ביותר בקוריאה. פלטפורמת OurCrowd מגייסת בימים אלה הון מ-240 אלף משקיעיה הכשירים ברחבי העולם.

NH Venture Investment, שגייסה לקרן 16 מיליון דולר, היא חברה בת בבעלות מלאה של NongHyup, אחד מ-5 התאגידים הפיננסיים הגדולים בדרום קוריאה, המנהל נכסים בהיקף של 400 מיליארד דולר. K-Growth, שגייסה 32 מיליון דולר, אף היא אחת הקבוצות הפיננסיות הגדולות בדרום קוריאה המטפלת ברוב ההשקעות הטכנולוגיות של ממשלת דרום קוריאה (דרך משרד המסחר, התעשייה והאנרגיה) שנועדו להשגת מטרות אסטרטגיות של המדינה. קרן זו מנהלת קרוב ל-40 מיליארד דולר. הקרן מנוהלת במשותף על ידי NH Venture Investment ועל ידי OurCrowd.

הקרן הדו-לאומית תשקיע בכ-25-30 סטארט-אפים בשתי המדינות המתמקדים בטכנולוגיות עמוקות (דיפטק) בתחומים כמו: סמיקונדקטורס, רובוטיקה, תעשיית הרכב, מחשוב קוונטי, אבטחת סייבר, בריאות דיגיטלית ועוד.

ג'ון מדבד, מנכ"ל OurCrowd: "הקמת הקרן הדו-לאומית ישראל-קוריאה בגיבוי ממשלת דרום קוריאה היא בשורה נפלאה להיי-טק הישראלי בימים אלה. דרום קוריאה מחפשת את החדשנות הישראלית כדי לבסס את מעמדה בתעשיות העתיד שהיא חותרת להוביל עד סוף העשור ומעבר לו. לכן, חוץ מהשקעות הקרן, חברות דיפטק ישראליות יקבלו גישה ישירה לענקיות התעשייה הדרום קוריאניות ויוכלו לרקום שיתופי פעולה בהיקפים גלובליים, לרבות בשוקי אסיה פסיפיק. מצד שני, סטארט-אפים מדרום קוריאה ייהנו מהקשרים העמוקים של ישראל בקרב משקיעי הון סיכון מובילים, יזמים ומשקיעים פרטיים (family offices) שיאיצו את החדירה שלהם לשווקים טכנולוגיים חדשניים ולהון חיוני להם".

קים יון ג'ין, מנכ"ל NH Venture Investment: "קרן K-Growth יזמה את הקרן כדי לתמוך בהתרחבות של חברות קוריאניות באמצעות שיתופי פעולה פתוחים וממוקדי חדשנות טכנולוגית עם חברות טכנולוגיה גלובליות, כמו חברות ישראליות חדשניות. באמצעות הקרן אנו מצפים שסטארט-אפים קוריאניים ישתפו פעולה עם החדשנות הישראלית ויצמחו ביחד, בסיוע הרשת הענפה של OurCrowd הפרוסה בישראל וברחבי העולם".

כלכלת דרום קוריאה היא ה-13 בגודלה בעולם והרביעית באסיה. התוצר המקומי הגולמי שלה צמח ב-4.1% בשנת 2021. דרום קוריאה היא גם מעצמת הייצור ה-5 בגודלה בעולם אחרי סין, ארה"ב, יפן וגרמניה והמשקיעה מס' 2 בעולם במו"פ כאחוז מהתמ"ג.

OurCrowd, שהוקמה בשנת 2013 על ידי ג'ון מדבד, הפכה בעשור האחרון לגוף ההשקעות הפעיל ביותר בהון סיכון בישראל עם יותר מ-240,000 משקיעים כשירים רשומים מ-195 מדינות. OurCrowd גייסה מהקמתה התחייבויות השקעה בהיקף של למעלה מ-2.3 מיליארד דולר, והשקיעה עד היום במעל 440 חברות פורטפוליו ו-56 קרנות השקעה ורשמה 63 אקזיטים, וביניהם: ההנפקות של Beyond Meat,Lemonade ,Innoviz , Arbe, Alpha Tau, ו-Freightos, הרכישה של Jump Bike על ידי Uber, הרכישה של Briefcam על ידי Canon, הרכישה של Argus על ידי Continental, הרכישה של Crosswise על ידי אורקל, הרכישה של Replay על ידי אינטל, הרכישה של Corephotonics על ידי סמסונג, הרכישה של CyberX על ידי מיקרוסופט, והרכישה של Kenna Security על ידי סיסקו.

[תמונה ראשית באדיבות OurCrowd]

יצרן משאיות ישלב את ה-LiDAR של אינוויז

חברת אינוויז (Innoviz) הכריזה אתמול (ד') על שיתוף פעולה עם יצרן משאיות בינלאומי, שצפוי להוביל בחודשים הקרובים להסכם ייצור סדרתי ולשילוב ה-LiDAR של החברה בדגמים האוטונומיים רמה 4 (L4) העתידיים של יצרן המשאיות. על רקע הודעה עלתה אמש מניית החברה כ-8% במסחר בנסד"ק.

יצרן המשאיות צפוי להשתמש בחיישן LiDAR חדש, שאינוויז התאימה במיוחד לפי דרישותיו. מדובר בחיישן לטווח קצר, בעל שדה ראייה אנכי של 90 מעלות ויכולת זיהוי ברזולוציה גבוהה. ה-LiDAR החדש מיועד לרכבים מסחריים קלים, רכבי היסעים, מוניות אוטונומיות ומשאיות. יצרן המשאיות מתעתד לשלב מספר חיישני LiDAR בכל דגם.

נהיגה אוטונומית ברמה 4 אמורה לאפשר למשאית לבצע, ללא התערבות נהג, נסיעה במסלול מוגדר, למשל ממפעל כלשהו למרכז לוגיסטי. פתרונות מעין אלה עשויים לאפשר להגדיל את נפח שינוע הסחורות, וזאת מבלי להגביר את הסיכונים הבטיחותיים שנובעים מגורמים כמו עייפות הנהג או הסחות דעת בנסיעות ארוכות. לאחרונה גילו מובילאיי ואינוויז שקבוצת פולקסווגן בחרה להתקין את מערכת הנהיגה האוטונומית של מובילאיי Chauffeur, הכולל גם את חיישני אינוויז, בדגם אוטונומי של האוטובוס הזעיר, ID Buzz, אשר צפוי להתחיל בנסיעות ב-2026.

אינטל הכריזה על שבב תקשורת אופטית חשמלית מסוג חדש

חברת אינטל חשפה בבכנס Optical Fiber Communication 2024 את ממשק המחשוב האופטי הדוכיווני הראשון בתעשייה (Optical Compute Interconnect), שהוא אינטגרטיבי באופן מלא. הממשק מופיע במתכונת של רכיב הכולל מעגלים חשמליים, סיבים אופטיים, דיודות לייזר ודיודות גילוי, ומאפשר תקשורת יעילה בין המעבדים במחשבי על ובמערכות מחשוב מתקדמות. אינטל הגדירה את הטכנולוגיה כ"ציון דרך מהפכני בטכנולוגיית פוטוניקה".

ה-OCI שהוצג תומך ב-64 ערוצי העברת נתונים דו-כיוונית בקצב של עד 4Tbps, התואם לדרישות  PCIe 5, ומאפשר ליישם תקשורת אופטית באמצעות סיבים באורך של עד 100 מטר. דיאגרמת העין של המשדר היא בעלת רוחב של 32Gbps, המציינת איכות אות גבוהה. הרכיב כולל 8 זוגות של סיבים אופטיים שבכל אחד מהם ניתן להעביר מידע באמצעות 8 אורכי גל שונים במרווח של 200GHz. הרכיב שהודגם בכנס OFC היה משולב עם מעבד אינטל, אך הוא מותאם לעבודה עם מעבדים של יצרניות אחרות, ולתמוך בכל טכנולוגיות העיבוד הקיימות היום, כמו GPU, IPU, מערכות על שבב (SoC) ועוד.

קטגוריה חדשה של תקשורת בתוך המחשב

ממשק מחשוב אופטי Optical Compute Interconnect -OCI הוא קטגוריה חדשה של רכיבי תקשורת אופטיים שנועדו להשתלב בתוך שרתים ומרכזי מחשוב, ולספק תקשורת נתונים מהירה וחסכונית מאוד באנרגיה עבור מרכזי המחשבים המריצים תשתיות AI. הרכיבים החדשים כוללים מצע של מודולי סיליקון פוטוניקס (Silicon Photonics Integrated Circuit -PIC), לייזרים בעלי תדרים שונים הפועלים במתכונת Dense Wave Division Multiplexing – DWDM, המאפשרת לשדר מספר ערוצי תקשורת במקביל בסיב אופטי יחיד (מכיוון שפוטונים בתדרים שונים אינם מפריעים אחד לשני), מגברים אופטיים (SOA) ומעגלי CMOS לוגיים הדרושים להשלמת תהליך התקשורת עם המעבד החשמלי.

הייחוד של הפתרון נעוץ באינטגרציה הגבוהה שלו: אין צורך במקורות לייזר או במגברים חיצוניים. המטרה של אינטל היא לספק רכיב שיופיע בתוך המחשב לצידם של כל מעבדי הדור הבא: IPU, GPU, CPU ורכיבי SoC מרכזיים. אינטל מסרה שהיא החלה לעבוד עם לקוחות נבחרים על שילוב ה-OCI במערכות החדשות שלהם בתור פתרון הקלט/פלט האופטי. הטכנולוגיה החדשה חסכונית באנרגיה בהשוואה לטכנולוגיות תקשורת אופטית אחרות, וצורכת אנרגיה של 5 פיקוג'ול לכל ביט (5pJ/bit), בהשוואה לצריכה טיפוסית של 15pJ/bit הקיימת היום בתעשייה.

רכיב OCI (מימין) ומבנה סכמטי של הרכיב לצד מעבד מהדור הבא
רכיב OCI (מימין) ומבנה סכמטי של הרכיב לצד מעבד מהדור הבא