קונסורציום לפיתוח מחשב ARM גנרי לרכב אוטונומי

בתמונה למעלה: מכונית הקונספט LQ של טויוטה, הממחישה את היכולות של רכב עתידי ממוחשב

חברת ARM הקימה קונסורציום חדש של חברות מתוום השבבים ומתחום הרכב, כדי לפתח תשתית מיחשוב גנרית עבור כלי-רכב אוטונומיים, המבוססת על הארכיטקטורה של ARM. הקבוצה החדשה בשם Autonomous Vehicle Computing Consortium – AVCC הוקמה על-ידי כמה מיצרניות השבבים הבולטות ביותר בתחום הרכב וכמה מחברות הרכב הגדולות בעולם.

לצד ARM עצמה, כוללת קבוצת המייסדים את Bosch, Continental, DENSO, General Motors, NVIDIA, NXP Semiconductors ואת חברת טויוטה. בשלב הראשון, הקבוצה תתמקד בפיתוח ערכת המלצות עבור הארכיטקטורה ופלטפורמת המיחשוב המתאימה לעמידה בדרישות של כלי-רכב אוטונומיים. המיפרט יוגדר בהתאמה לכל קטגוריה של כלי-רכב, ויתייחס לנושאים כמו גודל המערכת, טמפרטורות עבודה, צריכת הספק, דרישות אבטחה וכדומה.

"יש צורך בשיתוף פעולה בהיקף חסר תקדים"

הקונסורציום יקים קבוצות עבודה בכל אחד מהנושאים האלה, אשר יגדירו את הדרישות וימצאו פתרונות משותפים. הקונסורציום מזמין חברות נוספות להצטרף אליו, כדי להקים מערכת גדולה ומתואמת של ספקים וצרכנים. יו"ר הקונסורציום הוא טאקויה פוקושימה, מנהל מעבדת המחקר והפיתוח של חברת ג'נרל מוטורס. מנהלת תחום הרכב ב-ARM, דיפטי ואצ'אני, אמרה שהשימוש ההמוני במערכות חכמות, החל ממערכות ADAS וכלה באוטונומיות מלאה, "דורש שיתוף פעולה תעשייתי בהיקף חסר תקדים".

מנהל ההנדסה בחברת בוש, מיכאל מאייר, אמר שהחברה תתמקד בפיתוח מירפטים לפיתוח ממשקי API לכל אחד מאבני הבניין של הרכב האוטונומי. דנסו הודיעה שמטרתה שהצטרפות לקבוצה היא "יצירת פלטפורמה שיתופית עבור הרכב העתידי", וטויטה הודיעה שמטרת AVCC תהיה לפתח קונספט של פלטפורמת מיחשוב שתענה לכל צורכי הרכב.

מענה לאתגר של אינטל

הקבוצה החדשה מהווה תשובה ליוזמה של חברת אינטל מחודש יולי 2019, שבה הכריזה כי היא הגדירה מסגרת עקרונות לתכנון ובניית רכב אוטונומי, אשר גובשה בשיתוף פעולה עם 10 יצרניות רכב גדולות, בהן: אאודי, במוו, דיימלר, קונטיננטל ופולקסווגן. בניסוח הקווים המנחים השתתפה גם יצרנית השבבים אינפיניאון.

מסמך המסגרת שאינטל ו-10 השותפות הגדירו, קיבל את הכותרת Safety First for Automated Driving. הוא נועד להגדיר את האופן שבו יש לתכנן רכב אוטונומי שמטרתו המרכזית היא להפחית את משקל הגורם האנושי בתאונות הדרכים. המסמך מבוסס על ניתוח של כל התקנות הרגולטוריות המרכזיות בשוק הנוגעות לבטיחות כלי-רכב ונהיגה אוטונומית, ומיועד לספק מענה לכל הדרישות המופיעות בתקנות האלה.

חשיבות המסמך נעוצה בכך שהוא מבטא את ההתגבשות של קבוצה משפיעה של יצרני שבבים ויצרני רכב, אשר מנסה להגדיר תקן של נהיגה אוטונומית. בטווח הרחוק, הוא מיועד למקם את אינטל בעמדה שבה היא מובילה תקן תעשייתי בתחום שיהיה תחום ליבה מרכזי שלה בשנים הבאות. וזהו היעד שגם ARM מנסה להשיג באמצעות קבוצת AVCC, אולם במטרה שהארכיטקטורה שלה תהיה ארכיטקטורה מועדפת על-ידי התעשייה.

הטלפון החדש של גוגל כולל מכ"ם-בשבב

אחד מהחידושים המעניינים ביותר בטלפון החדש Pixel 4 שעליו הכריזה אתמול גוגל, הוא השימוש במכ"ם בשבב זעיר לצורך זיהוי מחוות. כך למשל, בסיוע המכ"ם יכולים המשתמשים להחליף שיר המושמע בטלפון באמצעות תנועת יד בלבד. מדובר בסמארטפון הראשון המשלב בתוכו טכנולוגיית מכ"ם. קשה להאמין שתהיה להכרזה השפעה מסחרית דרמטית: הוא נמכר במחיר של 899 דולר ליחידה, בתקופה שבה שוק הסמארטפונים נמצא בשפל והלקוחות מעדיפים לרכוש מכשירים זולים ולא מכשירים בעלי ביצועי-על.

אולם הוא מבשר על שוק חדש ותובעני מאוד עבור מערכות המכ"ם-בשבב, אשר יפתח בפניהן את השוק הצרכני. חברת גוגל בחרה להשתמש בשבב מכ"ם מדגם BGT60TR13C של חברת אינפיניאון (Infineon) הגרמנית, הפועל בתדר של 60GHz. מדובר בגרסה חדשה של המכ"ם מדגם  BGT24MTR, העובד בתדר של 24GHz. בעוד שמכ"ם ה-24GHz מתאים ליישומי חוץ הדורשים מרחקים גדולים ורזולוציה נמוכה יחסית, המכ"ם בשבב החדש (60GHz) מספק רגולוציה גבוהה מאוד, עד כדי זיהוי הנשימות של המשתמש, אולם יעיל בטווח קצר יותר.

השבב החדש מופיע בגודל של 5 מ"מ על 6.5 מ"מ, ומממש מערכת מכ"ם מלאה הכוללת גם את האנטנה. המכ"ם מאפשר סריקה רציפה של סביבת הטלפון בזווית של 120°. הוא פותח על בסיס טכנולוגיית מכ"ם שנועדה לשימוש בכלי-רכב, ועבר התאמה מיוחדת לשוק הצרכני באמצעות השגת חיסכון גדול בהספק, והגדרה מחדש של מרחקי החישה: ממספר מילימטרים ועד לחמישה מטרים מפני המכשיר. הוא מאפשר למדוד את המרחק, כיוןן התנועה והמהירות של אובייקטים המצויים ליד המכשיר, ועל-ידי כך ליצור יישומים וממשק משתמש מסוג חדש.

אינפיניאון רוכשת את Cypress

זוהי כניסה מרשימה מאוד של שבב חדש אל השוק. חברת אינפיניאון העריכה שהשבב ישנה את האופן שבו ניתן להשתמש בסמארטפונים. היא הודיעה שכעת היא עובדת על פיתוח שבב המאפשר להתיך מספר חיישנים בו-זמנית, לצד פונקציית המכ"ם. עד היום היא הוציאה שתי ערכות פיתוח ליישומי זיהוי נוכחות המבוססות על המכ"ם מסוג BGT60TR13C, ומתכננת להציג ברבעון הזה תכנון ייחוס של כרטיס ממוזער עבור יישומי זיהוי נוכחות.

ההשקה של גוגל דחפה עלייה של כ-2% במניית אינפיניאון בבורסה של פרנקפורט, וכעת היא נסחרת לפי שווי של כ-21.1 מיליארד אירו. החברה מעסיקה כ-40,000 עובדים ובשנת 2018 הסתכמו מכירותיה בכ-7.6 מיליארד אירו. בימים אלה היא נמצאים בשלבי המימון של עיסקת Cypress: בתחילת חודש יוני השנה נחתם הסכם בין אינפיניאון לבין Cypress Semiconductor האמריקאית, שלפיו אינפיניאון תרכוש אותה תמורת 9 מיליארד אירו במזומן. העיסקה צפויה להסתיים בסוף 2019 או בתחילת 2020.

שוק הרכב לא נמלט מהירידה בשוק השבבים

Semiconductor Wafer

לאחר כמעט תשע שנים של עליות במכירות של מיקרו-מעבדים (MPU), בשנת 2019 השוק צפוי להתכווץ בכ-4% ולהסתכם במכירות של 77.3 מיליארד דולר. כך העריכה לאחרונה חברת המחקר IC Insights. החברה מייחסת את הירידה לשילוב של מספר גורמים: חולשה בשוק הסמארטפונים, עודף מלאי בשוק מרכזי הנתונים ומלחמת הסחר המתמשכת בין סין וארצות הברית.

כמעט 52% מהמכירות (בדולרים), יגיעו ממעבדים מרכזיים (CPU) במחשבים אישיים, טאבלטים, שרתים, מחשבים מרכזיים, אבזרי אינטרנט וכדומה, כאשר כ-29% מהמכירות צפויות להגיע מתחום מעבדי היישומים בטלפונים סלולריים. ארכיטקטורת x86 שולטת ללא עוררים בשוק המעבדים ורק 1% מהמעבדים הנמכרים בשוק מבוססים כיום על ארכיטקטורת RISC, כמו המעבדים של חברת ARM. החברה מאמינה שהשוק יציג התאוששות חלקית בשנת 2020 ויצמח בכ-2.7% להיקף של 79.3 מיליארד דולר.

הנקודה הזוהרת בשוק המעבדים שייך לקטגוריית המעבדים המשובצים (Embedded MPU): בשנת 2019 הם צפויים להיות אחראים לכ-17% ממכירות ה-MPU, בהיקף של כ-12.9 מיליארד דולר, בעקבות עלייה של 10% במכירות בהשוואה לשנת 2018. הצמיחה במכירות של מעבדים משובצים נובעת מהעלייה בהיקף ההתחברות של אבזרי IoT, השימוש הגובר במערכות אוטומטיות ובינה מלאכותית והצמיחה בשימוש בחיישנים בתעשיות הרכב ובקווי הייצור התעשייתיים.

שוק המיקרו-בקרים נחנק

גם עבור המעבדים בקטגוריה האחות, מיקרו-בקרים (MCU), השוק אינו מאיר את פניו ב-2019. להערכת חברת IHS Markit, השוק צפוי לצמוח השנה ב-0.2% בלבד. אומנם זה טוב בהרבה משוק השבבים כולו, אשר צפוי להציג השנה את הביצועים הגרועים ביותר בעשור האחרון ולרדת ב-7.4%, אולם זו עדיין מכה קשה לאחר העליות 5.4% ב-2018 ו-13.6% בשנת 2017.

מדוע השוק נחנק? להערכת האנליסט כריסטופר מוריס כמעט מאותן סיבות שבגללן קפא שוק המעבדים: הצטברות מלאים במחסני החברות והמתיחות הגיאו-פוליטית. הן אפילו חזקות יותר מגורמים כמו ההתלהבות שמעוררת בשוק ההופעה של יישומי בינה מלאכותית ומערכות רכב חכמות ומקושרות, דוגמת ADAS.

שנת 2019 החלה עם ההשבתה הארוכה ביותר בהיסטריה של הממשל האמריקאי, אחר כך הגיעו נתונים ראשונים על האטה בכלכלת סין, שהיא השוק הגדול בעולם של מיקרו-בקרים, ולאחר מכן ההסלמה במלחמת המכסים בין סין וארצות הברית. ויש סיבה נוספת לקיפאון: שוק הרכב אחרי ליותר מ-30% ממכירות המיקרו-בקרים בעולם, ובשנים 2018 ו-2019 הוא סובל מירידה במכירות.

להערכת חברת המחקר הגרמנית Automotive Research, היקף המכירות של שוק הרכב יצטמצם מ-83.7 מיליון מכוניות ב-2018 לכ-79.5 מיליון מכוניות ב-2019. מדובר בירידה של 4 מיליון מכוניות, כמעט כפולה מהיקף הירידה במכירות בשיאו של המשבר הכלכלי של שנת 2008. הירידה הזאת מזעזעת את שוק המיקרו-בקרים, ולהערכת IHS Markit תהיה אחראית לירידה של כ-3% במכירות של מיקרו-בקרים בעולם.

מפעל IMI בסין קיבל הסמכת IATF16949

קבלנית הייצור האלקטרוני הפיליפינית Integrated Micro-Electronics קיבלה הסמכה לתקן האיכות IATF16949 של תעשיית הרכב. החברה הודיעה שההסמכה ניתנה על-ידי מעבדת ההסמכות השווייצרית Société Générale de Surveillance, למפעל הייצור שלה הפועל בעיר Pingshan בסין (בתמונה למעלה). תקן IATF16949 מתמקד בבניית מערכות בקרת איכות שנועדו למנוע תקלות בייצור ובזבוז של חומרי גלם בתעשיית הרכב. התקן הזה ניתמך כיום על-ידי רוב יצרניות הרכב הגדולות בעולם.

נשיא ומנהל התפעול הראשי של IMI, ג'ילס ברנרד,  אמר שההסמכה תרחיב את כושר ייצור והיכולות של החברה בתחום הרכב. חברת SGS השווייצרית נחשבת למעבדת הסמכת התקנים הגדולה בעולם. היא פועלת מהעיר ג'נבה בשווייץ ומעסיקה כ-9,700 עובדים. חברת IMI היא ענקית ייצור המתחרה בקבלניות הייצור הסיניות ונחשבת לחברת ה-EMS ה-17 בגודלה בעולם במונחי מכירות. לאחרונה היא דורגה חמישית בעולם בהיקף ההרכבות האלקטרוניות לתעשיית הרכב.

בשנת 2018 הסתכמו מכירותיה בכ-1.35 מיליארד דולר. היא נמצאת בשליטת תאגיד Ayala הפיליפיני המחזיק ביותר מ-50% ממניותיה, ומעסיקה כיום כ-15,000 עובדים ב-20 מפעלי ייצור הפועלים בסין, בפיליפינים, בארצות הברית, במקסיקו, בבולגריה, בצ'כיה, בגרמניה ובבריטניה.

לאתר החברה: www.global-imi.com

מנהל משרד IMI בישראל: דוד מהל, [email protected]

צבא ארה"ב קיבל את המשלוח הראשון של "מעיל רוח"

חברת רפאל השלימה בשבועות האחרונים את מסירת המשלוח הראשון של מערכת ההגנה האקטיבית "מעיל-רוח" (Trophy) עבור חטיבות טנקי אברמס של צבא היבשה האמריקאי. העיסקה כוללת את רפאל ואת חברת לאונרדו DRS האמריקאית. המערכות מבוססות על מכ"ם טקטי מתוצרת חברת אלתא, הנמצאת בבעלות התעשייה האווירית. מדובר במשלוח ראשון של מערכות מבצעיות, מתוך עיסקה בהיקף כולל של כחצי מיליארד דולר.

ההסכם הראשוני נחתם בשנת 2018, ובתחילת 2019 החליט הצבא האמריקאי להרחיב אותו ולהתקין את מערכת ההגנה הישראלית בשלוש חטיבות שריון מבצעיות. על-פי התוכנית, גם הצבא האמריקאי וגם המארינס יציידו את חטיבות השריון שלהם במערכות מעיל-רוח, כאשר כמחצית ממכלולי המערכות תיוצר בארצות הברית על-ידי DRS. מנכ"ל רפאל, יואב הר-אבן, אמר שרפאל עמדה בלוח זמנים תובעני, שכלל השלמת ניסויים בתרחישים מאתגרים במיוחד. "מערכת מעיל-רוח גרמה למהפיכה בשדה הקרב המודרני, ושינתה את תפיסת משימות התמרון היבשתי".

הביצועים של מערכות מעיל רוח הוכחו בקרב במהלך השימוש בהן של צה"ל שהחל בשנת 2011. כיום הן מותקנות בכמה מאות פלטפורמות לחימה קרקעיות בצה"ל, בהן טנקי מרכבה סימן 3 וסימן 4 ועל-גבי נגמ"שי נמ"ר. במהלך השימוש המבצעי, הן ביצעו מספר רב של יירוטים בלא פגיעה בכוחות הלוחמים. רפאל מסרה שהמערכת נבחנה ביותר מ-4,000 ניסויי שטח וביותר מ-500,000 שעות מבצעיות. להערכתה, זו מערכת ההגנה האקטיבית לרק"ם המבצעית היחידה בעולם.

סרטון וידאו של רפאל המציג את מעיל-רוח בפעולה:

טקסס אינסטרומנטס מתנתקת מרוב המפיצים הגדולים

לאחר מספר ימים מתוחים של חוסר-ודאות ביחס לאסטרטגיית ההפצה החדשה שלה, פירסמה היום חברת טקסס אינסטרומנטס  (Texas Instruments) את עיקרי האסטרטגיה החדשה: התנתקות מרוב המפיצים בעולם לצורך בניית קשר ישיר עם הלקוחות. היא נשארת עם הסכם הפצה גלובלי רק עם חברת ארו (Arrow), ובמקביל למכירה ישירה ללקוחות, תאפשר לבצע רכישות באמצעות החנות המקוונת שלה ותשמור על ערוץ המכירות הקיים באמצעות אתרי האינטרנט של Digi-Key ושל חברת Mouser.

כך היא דיווחה במכתב שנמסר היום למפיציה בכל העולם, ושהגיע לידי Techtime. רמז ראשון למהלך הזה נחשף לראשונה בשבוע שעבר לאחר שחברת אבנט (Avnet Silica) דיווחה על קבלת הודעה מחברת TI שבה נמסר כי עקב התפתחות באסטרטגיה של TI, היא מתכננת להפסיק את הסכם ההפצה של עם אבנט בסוף דצמבר 2020. מדובר במהלך משמעותי מבחינת אבנט, שכן המכירות של מוצרי TI תפסו כ-10% ממכירותיה ב-2019. בסוף השבוע דיווחה גם טלסיס בישראל שקיבלה הודעה דומה. משמעות המכתב הנוכחי היא שגם הסכם ההפצה עם איסטרוניקס (המתחרה של טלסיס בשוק הפצת רכיבי TI) יבוטל עד סוף 2020.

מהלך הדרגתי, אבל עקבי

טקסס אינסטרומנטס היא מיצרניות השבבים הגדולות בעולם, ומכירותיה בשנת 2018 הסתכמו בכ-15.8 מיליארד דולר. היא נסחרת בנסד"ק לפי שווי חברה של כ-114.4 מיליארד דולר. בהודעתה המעודכנת היא הסבירה שהמהלך האחרון הוא חלק בסדרת מהלכים שבהן נקטה בשנים האחרונות כדי לבנות קשרים ישירים עם הלקוחות. כך למשל, במהלך שנת 2017 היא ביטלה את נוהל הגנת המפיץ לחלק מהלקוחות, אשר איפשר להם להגן על המכירות תמורת מהלכים שהמפיצים ביצעו ושהביאו להטמעה של רכיבי TI במוצרים חדשים. שינוי המדיניות הגביר את התחרות בשוק ופגע בריווחיות המפיצים.

בשנת 2019 הודיעה TI על שינוי נוסף במדיניות: היא החליטה למכור רכיבים ישירות לקבלני משנה בעולם ולא רק באמצעות המפיצים. המהלכים האלה גרמו למתח רב אצל המפיצים וחלק מהם התלונן שהריווחיות בעבודה מול TI נמצאת בירידה. החברה הסבירה: "אנחנו מרחיבים את הקשר הישיר עם הלקוחות, כולל יצרניות מוצרים וקבלניות ייצור, באופן שלא יישארו עסקים רבים שיבוצעו באמצעות ערוצי ההפצה. מהסיבה הזאת יש צורך לצמצם את מספר המפיצים של החברה".

האופציה המקוונת: TI store, Digi-Key ו-Mouser

החברה הסבירה שבטווח הקצר לא יהיו שינויים מהותיים אולם לאורך זמן (לפי הודעות אבנט וטלסיס הכוונה כנראה לשנת 2021) הלקוחות יוכלו לרכוש את רכיבי TI ישירות מהחברה עצמה, באמצעות הסניפים המקומיים של ארו, באמצעות החנות המקווונת של טקסס אינסטרומנטס (TI store) או באמצעות האתרים המקוונים של Digi-Key ושל חברת Mouser. יפן היא יוצאת דופן: שם החברה תמשיך לפעול באמצעות שני מפיצים מקומיים, כמו שהיא עושה כיום בישראל.

מנהלת פרודקטרוניקה 2019: "המרחב הדיגיטלי אינו מחליף את הצורך במפגש אנושי ישיר"

תערוכת Productronica 2019 שתיפתח במינכן ב-12 בנובמבר 2019 צפויה להפגיש בין יותר מ-1,500 מציגים מתחומי הייצור האלקטרוני לבין כ-45,000 מבקרים מהתעשייה. מדובר בתערוכת הייצור האלקטרוני הגדולה בעולם, אשר מושכת גם מבקרים ישראלים רבים. לתערוכה הקודמת, שהתקיימה בשנת 2017, הגיעו כ-700 מבקרים מהתעשייה הישראלית.

בראיון ל-Techtime אמרה מנהלת התערוכה, קרולין פאנייר (בתמונה למעלה), שאומנם יש לעולם הדיגיטלי יש השפעה גדולה על התערוכה, אולם הוא לא מחליף את הצורך בקיומה. "אנחנו מאמינים שגם בעידן הדיגיטלי אין תחליף למפגש ישיר בין אנשים. לאפשרות לראות את המכונות בעין, להרגיש אותן ולהבין מקרוב את המשמעות של המפרטים הטכניים". פאנייר מכירה היטב את הנושא. לפני קצת יותר משנה היא מונתה למנהלת פרודקטרוניקה לאחר שש שנים שבהן טיפלה בתערוכת אלקטרוניקה הגדולה.

מבחן השוואתי בין ספקיות פתרונות 3DAOI

השנה יהיו בפרודקטרוניקה מספר חידושים שלא היו בשנים הקודמות. התערוכה תקיים מבחן השוואתי בין עשרת החברות המובילות בתחום הבדיקות האופטיות התלת מימדיות (3DAOI). פאנייר: "אנחנו מקימים זירת בדיקות אופטיות שבה יציגו 10 החברות המובילות בעולם. זה יהיה מתחם בגודל של אולם וחצי שבו הן יקבלו כרטיס זהה ויבצעו עליו את כל הבדיקות.

"המבקרים יוכלו להתרשם מהשוואה ישירה בין היכולות של כל הפתרונות המתחרים. בנוסף, ייערכו בביתן הזה סיורים מודרכים ארבע פעמים ביום, באנגלית ובגרמנית, שבמהלכם המבקרים יקבלו הסברים מנציגי החברות יצמן. ייתכן שבתערוכה הבאה נרחיב את הקונספט הזה לתחומים נוספים".

מה הם הנושאים הבוערים החדשים שתיתנו להם כיסוי?

"בנינו פלטפורמה שתסייע לחברות לאתר עובדים חדשים מוכשרים. זו אחת מהבעיות הגדולות היום בתעשייה. קשה למצוא עובדים טובים. במסגרת הזאת יהיה האקתון שבו מציגים יציגו בעיות שהן מתמודדים איתן, ויתנו אפשרות להציע פתרונות, או דרכים לפתרון, בתוך 48 שעות. כך אנשים יוכלו להציג את היכולת שלהם בפני מעסיקים פוטנציאליים. נקיים סדרת אירועים חברתיים, חדרי בריחה, סדנת ניהול פרוייקטי Agile ומרכז קרייירה עם הצעות עבודה".

היכרות עם המפעל האלקטרוני החכם

תחום נוסף שיקבל השנה דגש מיוחד הוא רצפת הייצור של המפעל האלקטרוני החכם, כולל ניהול חכם ותחזוקה מבוססת מידע של כל מערכות ה-SMT. "אנחנו מציגים בתערוכה את כל שרשרת האספקה עם דגש חזק על SMT, ואת פתרונות הניהול החכם של כל התליך. המבקרים יוכלו לראות את כל ההיבטים של מפעל חכם ומה זה אומר להקים מפעל ייצור אלקטרוני חכם. בתחום הזה אנחנו פותחים מתחם תחזוקה חכמה (Smart Maintenance Pavilion) שבו יהיה הדגמות, סדנאות ודיוני פורום, כולל שילוב בינה מלאכותית ברצפת הייצור".

הישראליות בתערוכה

בנוסף למבקרים רבים (יחסית לגודל האוכלוסייה), בתערוכה יציגו גם 11 חברות ישראליות: ADT מיקנעם, ALeader Europe מנצר סירני, AR Textile מתל אביב, Bruker Technologies ממגדל העמק, CIMS מנצרת עלית, Extra Eye מיהוד, Loopa מיהוד, Micro Point Pro מיקנעם, Orbotech מיבנה וחברת SELA – Solutions EnabLing nano Analysis מיקנעם.

למידע נוסף ורישום: Productronica 2019

סולאר-אדג' מרחיבה את חזית המאבק נגד וואווי

בתמונה למעלה: ממירים תלת-פאזיים מבוקרים של חברת סולאר-אדג'

חברת סולאר-אדג' (SolarEdge) מרחיבה את חזית המאבק שלה כנגד חברת וואווי (Huawei ) הסינית בגין הפרת הקניין הרוחני שלה. החברה הודיעה על הגשת שלוש תביעות משפטיות נגד וואווי בבית המשפט האזורי בעיר יינן (Jinan) ובבית המשפט בעיר שנזן. לטענתה, וואווי הפרה את הפטנטים שלה בשני תחומים מרכזיים: טכנולוגיות ממירי ההספק למתח ישר (DC), וטכנולוגיות מייעלי הספק (optimizers), הדואגות לכך שהפאנלים הסולאריים יעבדו בתוך עקומת העבודה האופטימלית שלהם.

סולאר-אדג' תובעת פיצויים על הפרת הפטנטים שלה ואיסור על מכירת המוצרים המפירים את הקניין הרוחני שלה. שלוש התביעות הנוכחיות מהוות הרחבה של חזית המאבק, לאחר שבחודש יוני 2018 היא הגישה שלוש תביעות דומות בית המשפט המחוזי במנהיים, גרמניה, נגד חברת וואווי גרמניה, חברת וואווי סין ונגד המפיצה הגרמנית של המוצרים, WATTKRAFT Solar GmbH.

סולאר-אדג' ביקשה מבית המשפט הגרמני למנוע מחברת וואווי למכור את האופטימייזרים שלה בשוק הגרמני, לפצות אותה על הנזק שנגרם לה ולאסוף מהלקוחות אופטיטמייזרים שכבר נמכרו, אשר מפירים את הקניין הרוחני שלה. המנכ"ל בפועל וסגן נשיא למכירות של סולאר-אדג', צבי לנדו, אמר שבעשור האחרון החברה השקיעה הון רב, ומאמצים של עובדים רבים בפיתוח הטכנולוגיות שלה, ויש צורך להגן על הטכנולוגיות האלה.

לנדו: "אנחנו נמשיך לנקוט בהליכים משפטיים כנגד וואווי וגורמים אחרים, כדי להגן על הנכסים שלנו". חברת סולאר-אדג' מסרה שהקניין הרוחני שלה כולל כיום 303 פטנטים רשומים ועוד 240 פטנטים המצויים בשלבי הגשה בעולם. היא רמזה שהמהלך בסין הוא רק תחילתו של מסע משפטי רחב-היקף: "חברת סולאר-אדג' בוחנת הגשת תביעות נוספות במטרה להגן על הפטנטים שלה".

SKF השבדית רכשה את פריסנסו החיפאית

בתמונה למעלה: עובדי חברת פריסנסו. צילום: יח"ץ

קבוצת SKF השבדית, המתמחה בייצור מערכות מכניות סיבוביות, דוגמת מיסבים וצירים, רכשה את חברת פריסנסו (Presenso) מחיפה אשר פיתחה מערכת מבוססת בינה מלאכותית לזיהוי דפוסי התנהגות חריגים בין סנסורים ובין רכיבים, המצביעים על התפתחות כשל במכונות הייצור. ההיקף הכספי של העיסקה לא נמסר, אך גורמים בתעשייה מעריכים כי מדובר בהיקף של כמה עשרות מיליוני דולרים. מאז הקמתה בשנת 2015 החברה גייסה כ-3 מיליון דולר.

בחודש מאי השנה נודע ל-Techtime שהחברה נערכת לסבב גיוס נוסף בהיקף של כמה מיליוני דולרים. הסבב היה אמור להסתיים בתוך מספר חודשים, אולם כעת נראה שהוא לא יתקיים. חברת Presenso הוקמה על-ידי איתן וסלי, דדי לביד וד"ר דוד אלמגור תחת השם DeepSense. המנכ"ל איתן וסלי התמחה בפיתוח מערכות בקרה והנעה בחברת אפלייד מטיריאלס.

היו"ר דוד אלמגור הוא יזם סדרתי. בין השאר הוא הקים את חברת פנורמיק פאואר שפיתחה חיישנים לניהול ובקרת צריכת החשמל, אשר נמכרה לחברת סנטריקה תמורת כ-65 מיליון דולר. הטכנולוג הראשי דדי לביד הוא אלגוריתמאי מומחה בתחום הלמידה החישובית וארכיטקטורת ביג-דאטה. הוא בעל ניסיון של כ-8 שנים ברפאל, שם הוביל קבוצת תוכנה ואלגוריתם בפרויקטים גדולים, חלקם בעלי חשיבות לאומית.

פתרונות סיכה ומיסבים מתוצרת SKF השבדית
פתרונות סיכה ומיסבים מתוצרת SKF השבדית

שיתוף פעולה אסטרטגי  עם סימנס

המערכת של החברה אוספת בענן כמויות גדולות של נתונים המגיעים בפורמטים שונים ממאות מכונות ומאלפי סנסורים בקווי הייצור התעשייתיים. היא מפעילה מערכת לימוד מכונה במתכונת של רשת נוירונים (deep learning) אשר לומדת בצורה אוטונומית לחלוטין את מאפייני ההתנהגות של קהילות דומות של מכונות. המנוע יוצר קישורים פנימיים בין מאורעות לרכיבים בתוך המכונה, ובין המכונות למערכות שונות באתר התעשייתי.

לחברה כבר יש לקוחות הכוללים יצרנים תעשייתיים באירופה ובאמריקה בתחומי האנרגיה, נפט וגז, מתכות, כימיקלים ועוד. בחודש מאי 2019 היא נבחרה על-ידי Siemens להיות שותפה אסטרטגית בתחום הבינה המלאכותית ולמידה חישובית לתחזוקת מכונות. על-פי ההסכם בין שתי החברות, פריסנסו תתמוך בשירותי התפעול והתחזוקה של סימנס בעזרת ניתוח בזמן אמת של נתוני המכונות של סימנס ושל לקוחותיה.

עיסקת הרכישה מביאה את הטכנולוגיה של פריסנסו אל ליבת התעשייה הכבדה. קבוצת SKF היא ענקית תעשייתית שהוקמה בשנת 1907 ומעסיקה יותר מ-44,200 עובדים ופועלת בכ-130 מדינות. בשנת 2018 הסתכמו מכירותיה בכ-8.5 מיליארד דולר. החברה נמצאת במהלכה של טרנספורמציה דיגיטלית שנועדה להביא אותה לייצור במתכונת Industry 4.0. במסגרת הזאת היא חנכה בינואר השנה מפעל ייצור אוטומטי בצרפת, לייצור חלקי מנועי סילון עבור חברת Safran הצרפתית.

תוכנית ההתייעלות של חברת hp: פיטורי 7,000-9,000 עובדים

חברת hp הכריזה על תוכנית ארגון מחדש והתייעלות, אשר תתחיל בשנת 2020 ותסתיים בשנת 2022. במהלכה היא מצמצם את כוח האדם שלה ב-7,000-9,000 משרות, מתוך כ-55,000 העובדים המועסקים כיום בחברה. החברה העריכה את הוצאות המהלך בכמיליארד דולר, אולם דיווחה שלהערכתה הוא יביא לחיסכון של מיליארד דולר בהוצאות עד לשנת 2022. מאחורי המהלך עומד הנשיא והמנכ"ל הנכנס של החברה, אנריקו לורס, אשר ייכנס לתפקיד בראשון בנובמבר השנה, במקומו של דיון ווייזנר.

לורס הוא בעל ותק של 30 שנה ב-hp. בשנת 2015 הוא מונה לתפקיד נשיא ומנכ"ל חטיבת הדפוס (HP Imaging, Printing and Solutions), אשר היתה אחראית למכירות בהיקף של 20.8 מיליארד דולר בשנת 2018. במהלך השנה האחרונה הוא ניהל פרוייקט רחב מימדים של בדיקת המבנה הארגוני של החברה וגיבוש תוכנית ארגון מחדש. לפני כחודש וחצי נחשפו בבלוג של החברה פרטים ראשוניים על התוכנית. החברה מבטלת את המבנה המסחרי שלה המבוסס על פעילות שיווקו מכירות במתכונת של שלושה איזורים גלובליים נפרדים, ומאחדת את כל הפעילויות למערכת מסחרית אחת מאוחדת.

לצורך זה היא ייצרה תפקיד חדש של מנהל מסחרי ראשי (Chief Commercial Officer) ומינתה את כריסטופר של לתפקיד ה-CCO הראשון שלה. כריסטופר ינהל מערך דיגיטלי מאוחד שישלוט בכל ההיבטים המסחריים של החברה ויעבוד מול 10 מנהלים איזוריים שידווחו לו ישירות. "המהלך יצמצם את מספר שכבות הניהול בחברה, יאפשר לנו להיות גמישים ויעילים יותר ולקבל החלטות במהירות גדולה יותר".

חברת hp מתמודדת עם קיפאון מתמשך במכירות: ברבעון השלישי של 2019 הסתכמו מכירות החברה בכ-14.6 מיליארד דולר, כמעט כמו ברבעון המקביל אשתקד. בתשעת החודשים הראשונים הסתכמו המכירות בכ-43.3 מיליארד דולר, בהשוואה ל-43.1 מיליארד דולר אשתקד. בשנת 2018 כולה הסתכמו המכירות בכ-58.5 מיליארד דולר.

עדיין קשה להעריך את השפעת המהלך על פעילות החברה בישראל. בארץ פועלת hp  במתכונת של מרכז שיווק מסחרי אולם הפעילות המרכזית שלה היא באמצעות שתי חברות שנות עצמאיות: חברת אינדיגו המייצרת מדפסות דיגיטליות ומעסיקה כ-2,500 עובדים, וחברת סאיטקס לשעבר המייצרת מדפסות בפורמט רחב ומעסיקה כ-500 עובדים. ככל הנראה הקיצוצים לא יפגעו בחברות הבנות של hp.

 

 

טקסס אינסטרומנטס מזעזעת את שרשרת ההפצה

חברת טקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments) מזעזעת את שרשרת ההפצה של רכיביה בעולם, עם מדיניות חדשה שפרטיה עדיין לא ברורים לגמרי. מכל מקום, בשבוע שעבר דיווחה חברת אבנט העולמית על קבלת הודעה מחברת TI שבה נמסר כי עקב התפתחות באסטרטגיה של TI, היא מתכננת להפסיק את הסכם ההפצה של עם אבנט בסוף דצמבר 2020. מדובר במהלך משמעותי מבחינת אבנט, שכן המכירות של מוצרי TI תפסו כ-10% ממכירותיה ב-2019.

בתעשייה מדברים על חברות הפצה נוספות שקיבלו את ההודעה הזאת, אולם הן עדיין לא דיווחו עליה. חברת טקסס אינסטרומנטס היא מיצרניות השבבים הגדולות בעולם, ומכירותיה בשנת 2018 הסתכמו בכ-15.8 מיליארד דולר. בשנתיים האחרונות ביצעה TI מספר שינויים במדיניות ההפצה שלה. כך למשל, במהלך שנת 2017 היא ביטלה את נוהל הגנת המפיץ לחלק מהלקוחות, אשר איפשר להם להגן על המכירות תמורת מהלכים שהמפיצים ביצעו ושהביאו להטמעה של רכיבי TI במוצרים חדשים. שינוי המדיניות הגביר את התחרות בשוק ופגע בריווחיות המפיצים.

שינויים במדיניות ההפצה של TI

בשנת 2019 הודיעה TI על שינוי נוסף במדיניות: היא החליטה למכור רכיבים ישירות לקבלני משנה בעולם ולא רק באמצעות המפיצים. בתעשייה מצפים להודעה מסודרת של TI בימים הקרובים, ומדווחים על חברות נוספות בארץ ובעולם שקיבלו את ההודעה הזאת, אולם עדיין אין אישור לכך. בין השאר, נפוצו בימים האחרונים שמועות שלפיהן היא מתכננת לנתק את הקשרים עם כל חברות ההפצה כדי להפיץ בעצמה את רכיביה. כאמור, כולם ממתינים כעת להודעה מסודרת של החברה.

בישראל התקבל היום אישור ראשון של חברת טלסיס (Telsys) הנסחרת בבורסה בתל-אביב. הדיווח של טלסיס למשקיעים דומה מאוד לדיווח של אבנט. טלסיס מסרה שמנכ"ל החברה קיבל בשבוע שעבר הודעה בעל-פה מנציגי TI על כוונת TI להפסיק את ההתקשרות עם טלסיס בתום שנת 2020. המידע המלא יתקבל במכתב שיישלח לטלסיס מחר (7 אוקטובר) שבו יפורטו כל פרטי הפסקת ההתקשרות.

להערכת טלסיס, הפסקת ההתקשרות עם TI תשפיע לרעה על התוצאות של מגזר ההפצה החל משנת 2021. הדיווח על ההתפתחות הפיל את מניית טלסיס בבורסת תל אביב בכ-4.8% וכעת היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-421 מיליון שקל. להערכת החברה, שינויי המדיניות של TI גרמו לירידה בריווחיות שלה בשנים 2017 ו-2018, אולם היא פיצתה על כך באמצעות הגדלת המכירות.

טלסיס מתחילה להפיץ את NXP

טלסיס היא מחברות ההפצה המקומיות הגדולות בישראל. היא מעסיקה 58 עובדים ומכירותיה ב-2018 הסתכמו בכ-379 מיליון שקל, מתוכן כ-247 מיליון שקל בתחום הפצת הרכיבים וכ-132 מיליון שקל בהפצת מודולים ממוחשבים של החברה הבת ואריסייט. טלסיס כבר החלה בהיערכות לקראת המציאות החדשה, ולפני כשבועיים חתמה על הסכם הפצה לא בלעדי עם חברת NXP. היא תפיץ את הרכיבים במקביל למפיצים האחרים של NXP בישראל: Future Electronics, Arrow וחברת EBV הנמצאת בבעלות אבנט.

פורטליקס פותחת את שפת התרחישים בפני קהילת הקוד הפתוח

חברת Foretellix, התל אביבית הודיעה שהיא פותחת את שפת התרחישים שפיתחה לאימות התכנון של כלי רכב אוטונומיים, בפני קהילת הקוד הפתוח בתעשיית הרכב. במקביל, היא תרמה את עקרונות השפה לוועדת התקנים של איגוד ASAM, הנחשב לאיגוד התקינה המוביל בתחום של מערכות אוטומציה ומדידה. שפת M-SDL – Measurable Scenario Description Language שהחברה פיתחה בשנתיים וחצי האחרונות מביאה לתעשיית הרכב את גישת האימות של תכנוני שבבים, Coverage Driven Verification, המבוססת על שפת Hardware Verification Language שהומצאה על-ידי אחד ממייסדי פורטליקס, יואב הולנדר, במסגרת חברת וריסיטי שנמכרה לקיידנס.

הטכנולוגיה של פורטליקס תאפשר לתעשיית הרכב לעבור מהתמקדות בכמות הקילומטרים שנסע הרכב האוטונומי הנבדק (Quantity of Miles), להתמקדות באיכות הכיסוי (Quality of Coverage), כלומר ביכולת של הרכב להתמודד עם מאות מיליוני תרחישים הנדרשים על-מנת להגיע לרמת הבטיחות הנדרשת. וחילוץ המדדים המוכיחים זאת. המטרה היא לספק מדדים כמותיים המאפשרים להוכיח בצורה ודאית את איכות התיפקוד של המערכות האוטונומיות.

להערכת החברה, שפת M-SDL היא השפה הפתוחה הראשונה שנותנת מענה לחסרונות הקיימים בפורמטים, שפות, שיטות ומדדים המשמשים כיום לאימות בבטיחות של כלי רכב אוטונומיים ומערכות בטיחות (ADAS). במקביל, היא השיקה תוכנית שיתוף פעולה עם התעשייה לקבלת משוב המיועד לשפר את השפה. בין המשתתפות בתוכנית: קבוצת וולוו, חברות הבדיקות והתקינה AVL, TÜV SÜD ו-Horiba Mira, גופי אקדמיה ועוד.

פתיחת שפת M-SDL במתכונת של קוד פתוח נועדה לקדם את השימוש בשפה עילית, משותפת וקלה להבנה, כדי להגדיר ולשתף תרחישים, לאפשר שילוב בין תרחישים ותנאי תפעול שונים כדי לזהות מקרי קיצון מסוכנים ולא מוכרים, ולמדוד באופן בלתי תלוי את התפקוד והבטיחות של כלי רכב אוטונומיים. מנכ"ל פורטליקס, זיו בנימיני, הסביר שכיום היכולת לבדוק ולמדוד את הבטיחות של כלי רכב אוטונומיים היא מוגבלת בשל מחסור בתקנים, בשיטות עבודה ובמדדים משותפים. "אנו מאמינים באקו-סיסטם פתוח ובסטנדרטים פתוחים, ותומכים באופן פעיל במאמצי איגוד ASAM לייצר תקן של שפה פתוחה".

חברת Foretellix הוקמה בפברואר 2018 על-ידי יואב הולנדר, זיו בנימיני וגיל אמיד, אשר ייסדו ומכרו את חברת Verisity ונחשבים לחלוצים בתחום הווריפיקציה של מערכות מורכבות בתעשיית השבבים. דירקטוריון החברה כולל את גיל גורן ומשה גבריאלוב, כאשר צוות ה-advisory board כולל את זוהר זיסאפל, בני שניידר, ערן סנדהאוז, ופרופ' עמירם יהודאי. עם הקמתה היא גייסה 1.5 מיליון דולר מקבוצת משקיעים, ובהם זוהר זיסאפל. בינואר 2019 היא ביצעה גיוס הון משמעותי ראשון בהיקף של 14 מליון דולר.

לשפת M-SDL והרשמה לתוכנית: foretellix.com/open-language

פאורסיה הקימה חברה בת בישראל בתחום אבטחת הרכב

ספקית מכלולי הרכב הצרפתית פאורסיה (Faurecia) השיקה בסוף השבוע מרכז חדשנות בתל אביב אשר מיועד לספק לה טכנולוגיות אבטחה למכלולי-רכב. מנכ"ל פאורסיה ישראל, אורי פחטר (בתמונה למעלה), סיפר ל-Techtime שהחברה החליטה למקם בישראל את האתר המרכזי שבו היא תפתח טכנולוגיות אבטחת סייבר עבור שלושת קבוצות המוצר המרכזיות של החברה.

כיום החברה פועלת בתחומי מערכות הישיבה, מערכות הפנים (לוח מחוונים, מערכות בידור פנימיות וכדומה), ופתרונות תחבורה נקייה. התחום האחרון הוא תחום חדש בחברה: בעבר החטיבה הזו התמקדה במערכות אגזוז, אולם בשנים האחרונות היא נכנסה לתחומים חדשים כמו מערכות טעינה לכלי-רכב חשמליים, תאי-דלק ועוד.

הפעילות של החברה החדשה, Faurecia Security Technologies, מתבצעת בשיתוף פעולה הדוק עם חברת GuardKnox מלוד, אשר מפתחת מערכות הגנת סייבר עבור כלי-רכב. לפני ארבעה חודשים ביצעה פאורסיה השקעה של 6 מיליון דולר בחברת גארד-נוקס וכיום יש לה דירקטור בחברה הישראלית. פאורסיה ישראל נמצאת בתחילת דרכה ומעסיקה כיום 3 עובדים ומתחילה בתהליך איתור עובדים חדשים. בשלב הראשון יתבססו פתרונות האבטחה על הטכנולוגיה של גארד-נוקס, כאשר המטרה היא להגיע להיקף של כ-20-25 עובדים ולפיתוח טכנולוגיות עצמאיות.

פרוייקט הסקאוטינג הפך למרכז פיתוח

פאורסיה החלה את הגישושים בשוק הישראלי בשנת 2016, כאשר גייסה את פחטר לתפקיד סקאוטר בישראל, במטרה לאתר טכנולוגיות אבטחה עבור הקבוצות המרכזיות של החברה. פחטר הוא בעל נסיון של 14 שנים בתחום הרכב, שבהן שימש שימש כמנהל מחלקת פרויקטים בינלאומיים, ערים חכמות ותעשיית הרכב במכון הישראלי לייצוא. לצד הפעילות של פאורסיה סקיוריטי בתחום הסייבר לרכב, תימשך גם פעילות הסקאוטינג של החברה עבור כל אחת מהקבוצות העסקיות של פאורסיה.

קונספט של פאורסיה עבור תא הנהג העתידי
קונספט של פאורסיה עבור תא הנהג העתידי

חברת פאורסיה מעסיקה כ-122 אלף עובדים ומנהלת כ-300 קוויי ייצור ב-37 מדינות. לחברה ארבעה מרכזי חדשנות מחוץ לצרפת: בסיליקון ואלי, בטורונטו, בשנזן ובישראל. החברה נסחרת בבורסה של פאריס לפי שווי שוק של כ-5.7 מיליארד אירו. מכירותיה בשנת 2018 הסתכמו בכ-17.5 מיליארד אירו. בין לקוחותיה: קבוצת פולקסווגן, פיז'ו-סיטרואן, רנו, פיאט-קרייזלר, פורד, GM, דיימלר, BMW, טויוטה, יונדאי־קיה, מקלארן ועוד.

אחד מהפרוייקטים המרכזיים שלה כיום הוא תכנון תא הנהג העתידי (Cockpit of the Future). לדברי פחטר, מדובר בתפישה חדשה, שלפיה סביבת הנסיעה תתאים את עצמה למאפייני מטרת הנסיעה ברכב. "כאשר תתבצע נסיעה אוטונומית המושבים יותאמו לשהות נוחה ברכב, חיישנים ינטרו נהג עייף ויפעילו מערכת מסאג'ים כדי להעירו, ואם תתרחש תאונה, החיישנים יזעיקו עזרה וישדרו מידע רפואי על כל אחד מהנוסעים. כל המידע הזה חייב להיות מאובטח וזו תהיה אחת מהמטרות שלנו".

נשיא Digi-Key: "מחסן הרכיבים שלנו יהיה אזור סחר חופשי"

בתמונה למעלה: דייב דוהרטי, נשיא ומנהל תיפעול Digi-Key במשרדי החברה בישראל. צילום: Techtime

נשיא מנהל התיפעול של המפיצה הגלובלית מארה"ב, Digi-Key Electronics, דייב דוהרטי, קפץ בשבוע שעבר לביקור בזק ישראל כדי להתרשם ממשרדי החברה החדשים שבפתח-תקווה ולהיפגש עם הצוות המקומי. בראיון ל-Techtime הוא הסביר מה מיוחד בפעילות בישראל, ומה הן המגמות המרכזיות בשוק מבחינתה של החברה.

Techtime: מה מיוחד בפעילות שלכם בארץ?

דוהרטי: "למרות שאין לנו הרבה משרדים בעולם מחוץ לארצות הברית, החלטנו לפני יותר מחמש שנים לפעול בישראל מכיוון שיש התאמה מצויינת בין האופי שלנו לאופי התעשייה המקומית. המוקד העיקרי שלנו הוא באספקת רכיבים לייצור בריצות קצרות ובינוניות, אשר מגיע מחדשנות. לכן היקף החדשנות כאן מתאים מאוד לאופי הפעילות שלנו".

שנת 2019 המאתגרת ומלחמת הסחר

בתחילת 2019, למשל, כל תעשיית הייצור העולמית התמודדה עם שפל במכירות, אולם בישראל שמרנו על קצב צמיחה קבוע, כולל במחצית הראשונה של 2019 שהיתה בעייתית במיוחד".

מהו המצב כיום בשוק הרכיבים העולמי?

"התחרותיות בשוק גוברת, וזה טוב עבורנו מכיוון שהיא מאלצת אותנו להשתפר. בשנת 2019 אנחנו רואים ירידה בשוק הרכיבים העולמית, אולם כאשר אנחנו בוחנים את המגמות ארוכות הטווח בתעשיית הטכנולוגיה, הכיוון הוא של צמיחה חיובית מאוד. וזהו אחד מהמסרים שלי לעובדים שלנו: חברת Digi-Key עובדת לטווח רחוק. אנחנו פועלים בתעשייה המאופיינת בתנודות חדות אבל במגמת צמיחה ארוכת טווח".

כיצד המחסן החדש שאתם בונים כיום ישפיע על הפעילות של החברה?

"המחסן החדש נבנה בסמוך למחסן הנוכחי שלנו בעיירה Thief River Falls ויתחיל לפעול ב-2020. הוא יהיה גדול פי ארבעה ובעל רמת אוטומציה גדולה מאוד. יהיו בו יותר מ-100 ק"מ של מסועים אשר יביאו את הפריטים אל האנשים המרכיבים את המשלוחים. אם כיום אנחנו מבצעים 24,000 משלוחים ביום, המחסן החדש יהיה בעל הספק כפול.

"אנחנו נמצאים בתהליכי השלמה של קבלת מעמד אזור סחר חופשי עבור המחסן החדש. המשמעות היא שמוצרים מסין אשר יימכרו מחוץ לארצות הברית יהיו חופשיים ממס. כיום אנחנו צריכים לשלם מס כשהמוצרים נכנסים למחסן שלנו, ולקבל את החזר המס אחרי שהם נשלחים אל מחוץ לארה"ב".

אתם מרגישים את השלכות מלחמת הסחר?

"אנחנו מאמינים שבעולם מושלם צריך להיות מסחר חופשי. כיום יש תעריפי מס במסחר בין סין וארצות הברית, אבל אנחנו לא יודעים בוודאות כיצד מלחמת הסחר משפיעה על הלקוחות. עדיין לא לגמרי ברור, למשל, האם ההאטה הנוכחית בשוק היא תוצאה של מלחמת הסחר או שהיא קשורה להצטברות של עודפי מלאי. מכל מקום, הלקוחות שלנו מאוד זהירים היום".

מפיצים רבים נכנסים לתחום הפיתוח והייצור של מודולים כמו כרטיסי SoM. מהי האסטרטגיה שלכם בתחום הזה?

דוהרטי: "התחלנו להבחין במגמה הזאת כבר לפני עשר שנים אולם כיום היא מתגברת מכיוון שהחברות רוצות להגיע  מהר יותר אל השוק באמצעות מודולים. זהו התחום בעל הצמיחה המהירה ביותר ב-Digi-Key ואנחנו מרחיבים את פעילות המודולים שלנו.

"המגמה הזאת היא סופר-חשובה, אולם אנחנו לא מייצרים ולא מפתחים מודולים. אנחנו מעדיפים להפיץ מודולים של ספקים אחרים, ולא להתחרות בלקוחות שלנו. כיום יש לנו לקוחות שקונים מאיתנו רכיבים לבניית מודולים, ומספקים לנו כרטיסים שאנחנו מפיצים.

"הפעילות בתחום הזה שונה מהפצת רכיבים סטנדרטית מכיוון שצריך לסייע ללקוחות לאתר את המודולים המתאימים להם ביותר, ולכן המהנדסים שלנו מייצרים יותר תוכן בתחום המודולים. אנחנו רואים הרבה מאוד מייקרים (Makers) אשר מפתחים מוצרים חדשים, ובזכות המודולים מתחילים להיכנס לשוק כיזמים, בהשקעה נמוכה מאוד".

חברת Hifuture הסינית תשקיע 25 מיליון דולר ב-Xjet מרחובות

חברת Xjet מרחובות תקבל השקעה של 25 מיליון דולר מחברת Hifuture Information Technology הסינית. כך הודיעה אתמול (ד') החברה הסינית לבורסה בשנזן. החברה דיווחה שבמקביל להשקעה במניות של Xjet, היא תבצע השקעה נוספת בהיקף של כ-20 מיליון דולר בהקמת קו ייצור של חלקים וחומרי גלם עבור מדפסות התלת-מימד של Xjet. כלומר, היא מתכננת להשקיע כ-45 מיליון דולר כדי להיכנס לתחום הייצור בתלת-מימד.

חברת XJet נוסדה בשנת 2005 על-ידי חנן גוטהייט, ממייסדי חברת אובג'ט (Objet), שלימים התמזגה עם סטרטסיס. החברה פיתחה מדפסת תלת-מימד לייצור חלקים תעשייתיים המבוססת על שימוש בטכנולוגיית הזרקת דיו, המורכב מחלקיקי ננו מתכת או קרמיקה, השרויים בתוך תרחיף נוזלי ייחודי. כיום החברה מעסיקה כ-120 עובדים. בחודש אוקטובר 2018 היא חנכה מרכז להדפסות תלת-מימד במתכת וקרמיקה בפארק המדע ברחובות, שבהקמתו הושקעו כ-40 מיליון שקל.

חתונה סינית

הפעילות המרכזית של Hifuture היא באספקת שירותי ייצור של מערכות טכנולוגיות מורכבות. ההשקעה בחברה הישראלית נועדה להכניס אותה אל השוק המתפתח של מתן שירותי ייצור מיידיים באמצעות מדפסות תלת-מימד תעשייתיות. בהודעותיה לבורסה הסינית היא הגדירה את שיתוף הפעולה עם Xjet כ-"הסכם נישואין" וכ-"ברית חזקה". ההשקעה תואמת למדיניות הממשלתית הסינית: תוכנית הפיתוח הלאומית לשנים 2018-2020 של משרד התעשייה וטכנולוגיות המידע, קוראת לחברות סיניות להשקיע בטכנולוגיות ייצור מיידי, כדי לשפר את יכולות הייצור המקומית של מוצרים אלקטרוניים ואלקטרו-מכניים.

הטכנולוגיה של Xjet מבוססת על תהליך קר. במהלך בניית החלק, ראשי המדפסת מתיזים את הדיו על-גבי מגש ובונים את המודל התלת-מימדי שכבה אחר שכבה. בניגוד למדפסות הקיימות, הדיו הננומטרי אינו דורש לבצע פעולת התכה, אלא רק לאדות את נוזל התרחיף שבו שרויים החלקיקים. משמעות הדבר שהמדפסת משתמשת בטמפרטורות נמוכות בהרבה (טמפרטורת הרתיחה של הנוזל) ולכן התהליך בטוח וחסכוני יותר.

מתכת, קרמיקה, וכל חומר שניתן לגרוס לחלקיקים

בשיחה עם Techtime הסביר המשנה למנכ"ל ב-XJet, דרור דנאי, כי הטכנולוגיה של החברה מאפשרת לעשות שימוש במגוון רחב של חומרים. "למעשה, ניתן להדפיס במדפסת שלנו בכל חומר שניתן לגרוס לחלקיקים זעירים, ולא רק מתכת וקרמיקה". לדבריו, פריצת הדרך המשמעותית ביותר קשורה לחומר התומך המיוחד שפיתחה החברה.

"החידוש שלנו קשור גם לשימוש בשני חומרים שונים: אחד לצורך בניית המודל ואחד לצורך יצירת התמיכה. במדפסת של XJet השכבות התומכות נוצרות באמצעות שימוש בחומר מסיס במים. בפועל מחצית מראשי הדיו בהדפסה מתיזים את חלקיקי המתכת, ומחצית מהם מתיזים את החומר המסיס". החומר המסיס מתקשה במהלך הייצור ומספק את התמיכה הדרושה, אך בתום התהליך ניתן להסירו בקלות באמצעות שטיפה במים בלבד.

בצוות הייעוץ של החברה חבר גם חתן פרס נובל, פרופ' דן שכטמן. המשקיעים המרכזיים בחברה הם אוטודסק, אפלייד מטיריאלס, Landa Ventures, קרן קטליסט ו-ARCHina.

טאואר-ג'אז פיתחה תהליך ייצור של חיישני תמונה תלת-מימדיים

חברת טאואר-ג'אז (TowerJazz) ממגדל העמק הצליחה לשפר את תהליך ייצור חיישני התמונה התמונה שלה (CMOS I mage Sensors – CIS) ולייצב תהליך מסוג backside illumination – BSI בחיישנים שהיא מייצרת בתהליך של 65 ננומטר בפרוסות סיליקון של 300 מ"מ במפעל הייצור שלה בעיר אוזו ביפן. מדובר בטכנולוגיה שפותחה במקור על-ידי סוני לפני כעשר שנים.

רוב חיישני התמונה כיום מבוססים על שני מודולים מרכזיים ושלוש שכבות פונקציונליות: שכבת עדשות, שכבת חיווט ומעגלים חשמליים המייצרים את המידע הנאסף בכל פיקסל, ושכבה הכוללת מערך של פוטו דיודות הקולטות את האור המגיע מהעדשות וממירות את הפוטונים לאלקטרונים.

אלא שעקב קשיי ייצור, שכבת החיווט והמעגלים החשמליים נמצאת בחלקה בין העדשה לבין הפוטו דיודה, ובחלקה לצד מערך החישה האופטי. התוצאה, רק חלק קטן ממספר הפוטונים מגיע אל הדיודה עצמה, וחלק גדול משטח החיישן משמש לאיחסון מהעגלים החשמליים. בטכנולוגיית BSI, האור מגיע ישירות מהעדשה את האלמנט הרגיש לאור, כאשר שכבת החיווט נמצאת בתחתית החיישן. הדבר נעשה עד היום בעיקר בחיישנים יקרים מאוד, מכיוון שתהליך הייצור של חיישני BSI נחשב לקשה במיוחד.

מגדל אלקטרו-אופטי דו-קומתי

בשנים האחרונות חל פיתוח נוסף בטכנולוגיה, עם הצגת שיטת הייצור התלת-מימדית Stacked Hybrid Bonding. בטכנולוגיה הזאת, המעגלים האנלוגיים ומעבד ה-DSP של החיישן לא מיוצרים על-גבי אותה פרוסת סיליקון שבה מיוצר מערך החישה, אלא בפרוסת סיליקון נפרדת, המחוברת אל מערך החישה בתחתיתו. התוצאה: חיישן תלת-מימדי בתצורת מגדל (Stack), שבו מערך החישה מצוי בחזית והמעגלים האלקטרוניים מצויים בעורף (בתחתית השבב).

הטכנולוגיה הזאת מגדילה את הנצילות האופטית של החיישן, שכן כ-90% משטח החיישן משמשים לקליטת פוטונים, בניגוד לטכנולוגיה הלא תלת-מימדית, שבה חלק גדול מהשטח מוקדש למעגלים החשמליים. חברת טאואר-ג'אז הודיעה שתהליך הייצור שלה, הכולל את שתי הטכנולוגיות, זמין כעת לייצור מסחרי ומאפשר לייצר חיישנים יעילים יותר, בעלי קצב העברת מידע גבוה וחסכוניים יותר באנרגיה.

בשיטת הייצור של טאואר-ג'אז, כל פוטו דיודה בפרוסת הסיליקון העליונה, מקושרת ישירות אל המעגל החשמלי המייצר את הפיקסל הרלוונטי בפרוסת הסיליקון התחתונה. בין השאר, הטכנולוגיה מאפשרת לטאואר-גאז לייצר חיישנים גדולים, חיישנים הרגישים לספקטרום קרינה רחב וחיישנים המאפשרים ליישם מוצרים המבוססים על מדידת מרחקים בשיטת Time of Flight.

NXP סגרה משרד המכירות בארץ; טלסיס מתחילה להפיץ אותה

חברת NXP Semiconductors סגרה לפני כחודש וחצי את משרד המכירות שלה בישראל. כך נודע ל-Techtime. כיום הפעילות בישראל מנוהלת מהמשרד של החברה באיזמיר, טורקיה, אשר אחראי על קידום המכירות של החברה בטורקיה, במצרים וביוון. פעילות השיווק והמכירות של NXP בישראל נמשכת באמצעות המפיצים של החברה בארץ: החברות Future Electronics, Arrow וחברת EBV הנמצאת בבעלות אבנט.

בכך מסתיים פרק בתעשיית ההייטק הישראלית. הפעילות של חברת NXP ישראל מבוססת על הפעילות של חברת פריסקייל ישראל, שבשיאה העסיקה מאות עובדים בארץ ונחשבה לאחד ממרכזי פיתוח השבבים הגדולים בישראל. כיום נותרה בארץ פעילות מעטה מאוד: החברה מעסיקה כ-15 עובדים בהרצליה פיתוח המספקים שירותי תמיכה למכירות המקומיות ובפרוייקטי פיתוח בתחומי אבטחה, זיהוי ואימות ואבטחת מובייל ו-IoT.

טלסיס מצטרפת לקבוצת המפיצות של NXP

השבוע הצטרפה גם חברת טלסיס לקבוצת המפיצות של NXP בישראל, לאחר שחתמה לפני שבוע על הסכם הפצה לא בלעדי בטריטוריה של ישראל. חברת טלסיס פועלת בשני תחומים מרכזיים. תחום הפעילות המרכזי שלה הוא שיווק והפצת רכיבים אקטיביים, רכיבים פאסיביים ורכיבים אלקטרו-מכניים. תחום הפעילות השני מתבצע באמצעות החברה הבת ואריסייט המוחזקת ב-68.4% על-ידי טלסיס. ואריסייט מפתחת ומייצרת מודולים למחשב (SoM – System on Module). בשנת 2018 צמחו מכירות ואריסייט ב-26% והסתכמו בכ-131.9 מיליון שקל.

חברת טלסיס נסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של כ-440.5 מיליון שקל. בשנת 2018 הסתכמו מכירותיה בכ-379.2 מיליון שקל. במחצית הראשונה של 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-180.9 מיליון שקל, בהשוואה לכ-182.4 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2018. למרות הירידה הקלה במכירות, החברה שיפרה את הריווחיות שלה, ודיווחה על רווח של כ-22.5 מיליון שקל במחצית 2019, בהשוואה לרווח של כ-13.9 מיליון שקל במחצית 2018.

STMicroelectronics תקיים כנס חדשנות בתחום השבבים

יצרנית השבבים האירופית STMicroelectronics תקיים ביום ג', ה-29 באקטובר 2019, כנס חדשנות בשם ST Innovation Night שייערך במרכז החדשנות על-שם שמעון פרס בתל אביב. הכנס יתקיים בהשתתפות מנהלים בכירים מהארץ ומחו"ל ויתמקד בטכנולוגיות סמיקונדקטור חדשות ומחוללות שינוי. במהלכו ייערכו דיוני פאנל והדגמות של טכנולוגיות ומוצרים לפיתוח וייצור מערכות הדור הבא בתחומי האוטומוטיב, המכשור התעשייתי והציוד הצרכני.

במהלך הכנס תכריז חברת ST על הקבוצה הראשונה של חברות סטארט-אפ ישראליות שעימן היא תשתף פעולה במסגרת פעילות האקסלרטור של החברה בישראל. הכנס נערך בשיתוף ובחסות שותפי ההפצה של STMicroelectronics בישראל: Arrow, Future Electronics ו-Avnet. את האירוע ינחה שדרן חדשות 12 והמנחה דני קושמרו, והוא ייחתם בהופעת אורח של אמן החושים ליאור סושרד, אשר הצטרף לאחרונה לענף הרובוטיקה.

כיצד להיערך לטכנולוגיות משבשות

מנכ"ל STMicroelectronics ישראל, סטפן מרדכי שושן (בתמונה למעלה), אמר שהמטרה היא "להפגיש מנהלים בכירים בענף ההייטק בישראל עם בכירים מקרב לקוחותינו ושותפינו בארץ ובחו"ל, על מנת לדון בטכנולוגיות משבשות וכיצד ניתן להתקדם יחדיו הלאה. נציג טכנולוגיות חדשות עבור מערכות הדור הבא, ונחשוף את הסטארט-אפים הישראלים שאיתם נשתף פעולה כדי לאפשר להם להתקדם מהר יותר בנושאים כמו אוטומוטיב, אבטחת סייבר, טכנולוגיות ADAS, רובוטיקה, אגריטק, חישה תלת-מימדית, טכנולוגיות לבישות, טכנולוגיות חינוך ועוד".

הכנס מיועד למקבלי ההחלטות בתחומי הפיתוח של טכנולוגיות העתיד, מנכ"לים, סמנכ"לי מחקר ופיתוח, מנהלי רכש, מנהלי פרויקטים בכירים, חברות סטארט-אפ, מנהלי קרנות הון סיכון ועוד. חברת STMicroelectronics נחשבת ליצרנית שבבים גלובלית מרכזית. החברה מעסיקה כ-46,000 עובדים ב-35 משרדים בעולם, ובשנת 2018 הסתכמו מכירותיה בכ-9.66 מיליארד דולר. מטה החברה פועל מז'נבה. לחברה 18,000 פטנטים רשומים וכ-100,000 לקוחות גלובליים. בישראל היא מפעילה מרכז פיתוח בכפר סבא, תוכנית אקסלרטור בתל אביב ופעילות מטה (שיווק ומכירות) בנתניה.

לפרטים נוספים: www.st.com | האקסלרטור: www.st.com/st-up

 

NXP ו-C2A הירושלמית פיתחו מערך אבטחה לערוצי CAN

בתמונה למעלה, ביתן החברה בתערוכת IAA. משמאל לימין: הטכנולוג הראשי של NXP לארס רגר, סמנכ"ל מוצר ושיווק C2A נתנאל מירון, נשיא NXP קורט סיברס, מנכ"ל C2A מיכאל דיק, ומנהל פיתוח עסקי של NXP לתחום הרכב, ג'ורג' אולמה.

חברת C2A Security הירושלמית פיתחה מערך אבטחה ייעודי למקמ"שים של חברת NXP המפעילים את ערוץ התקשורת הממונע CAN. חברת NXP מייצרת את מקמ"שי TJA115x המנהלים את ערוץ התקשורת בין הרכיבים והבקרים בהתאם לפרוטוקול CAN FD -CAN Flexible Data-Rate, המספק רוחב פס גדול יותר מערוץ CAN – Controller Area Network המסורתי.

המקמ"שים האלה כוללים יכולת ניתוח הפרוטוקול ואמצעי אבטחה המאפשרים ניתוק הרכיב המבוקר כאשר מתגלה פקודה חשודה כעוינת. במהלך תערוכת IAA שנערכה בשבוע שעבר בפרנקפורט, חשפה חברת C2A פתרון משותף שלה ושל NXP, המבוסס על הטמעת תוכנת האבטחה שלה בתוך הבקרים של NXP, במטרה להגביר את רמת האבטחה של ערוץ התקשורת ברכב.

גיוס הון בהיקף של 6.5 מיליון דולר

צוות משותף של שתי החברות איתר שיטות תקיפה חדשות של הרכיבים המקושרים לערוץ, ופיתח תוכנה ייעודית לרכיבים של NXP, המוטמעת במקמ"שים של החברה וחוסמת את התקיפות האלה. פתרון האבטחה המשותף כולל מקמ"ש של NXP בעל יכולת מסויימת של זיהוי ובלימת מתקפות זדוניות, ושתי תוכנות הגנה של חברת C2A.

התוכנות הן פיירוול בשם Stamper המבוסס על פטנט של החברה ומספק הגנה על התקשורת בערוץ CAN, ותוכנת SecMon המזהה חדירות לרשת ובולמת אותן באמצעות שילוב של בדיקת פרמטרים שונים ביחד עם הפעלת תוכנת לימוד מכונה המאתרת חריגות בלתי מוסברות בהתנהגות הרשת.

חברת C2A הוקמה בשנת 2016 על-ידי המנכ"ל מיכאל דיק, שהיה אחד מהמייסדים לשעבר של חברת NDS. בחודש פברואר השנה היא גייסה 6.5 מיליון דולר בהובלת Maniv Mobility ו-ICV. בעקבות הגיוס אמר דיק שההון ישמש להגדלת צוות הפיתוח של החברה ולהבאת הטכנולוגיה אל יצרניות רכב בעולם.

אלביט השלימה את רכישת פעילות מערכות הלילה של האריס

חברת אלביט מערכות (Elbit) הודיעה היום (א') על השלמת עסקת רכישת פעילות מערכות ראיית הלילה של חברת האריס (Harris Night Vision) תמורת 350 מיליון דולר. בעקבות השלמת העיסקה מונה מנהל החטיבה, אריק פוקס (בתמונה למעלה), לסגן נשיא חברת Elbit Systems of America ומנהל חטיבת מערכות ראיית הלילה (Night Vision) החדשה.

החטיבה פועלת מהעיר רואנוק שבווירג'יניה ומעסיקה כ-500 עובדים שהצטרפו לאלביט. היא מביאה לאלביט קו ייצור פעיל, נסיון של 60 שנה בתחום ו-90 פטנטים רשומים. עד היום החטיבה ייצרה כשני מיליון מערכות להגברת אור כוכבים, שאותן היא מייצרת עבור הצבא האמריקאי ב-15 השנים האחרונות. נשיא ומנכ"ל אבליט מערכות אמריקה, רענן הורביץ, אמר שהעיסקה תאפשר לאלביט לשלב יכולות ראיית ליליה בתוך מערכות חישה והרכשת מטרות שהיא מספקת ללקוחות.

האריס החליטה למכור את החטיבה מכיוון שהיא התאחדה עם חברת L3, מהלך שהביא בסוף יוני 2019 להקמת חברת L3Harris, הנחשבת לחברה הביטחונית ה-6 בגודלה בארצות הברית, והעשירית בגודלה בעולם. ככל הנראה האריס החליטה לוותר על חטיבת מערכות ראיית הלילה שלה, מכיוון שלחברת L3 יש פעילות חזקה מאוד בתחום הזה. כך למשל, בחודש אוגוסט 2018 היא זכתה במכרז לאספקת משקפי ראיית הלילה התקניות של כל חיילי השדה בצבא האמריקאי.

העיסקה תואמת לאסטרטגיית הצמיחה של אלביט, אשר ממוקדת בשוק האמריקאי כאחד ממנועי הצמיחה החזקים של החברה. נשיא ומנכ"ל אלביט, בצלאל מכליס, אמר שהעיסקה טובה "גם לאלביט וגם לעובדי חטיבת מערכות הלילה של האריס, וללקוחותיה".

מוסאשי תייצר את פלטפורמת הרכב החשמלי של REE התל אביבית

יצרנית מכלולי הרכב היפנית, חברת מוסאשי סיימיטסו (Musashi Seimitsu), חשפה פלטפורמה חדשה לרכב חשמלי אשר פותחה בשיתוף פעולה ועל בסיס הטכנולוגיה של חברת REE התל אביבית. הפלטפורמה מבוססת על רעיון מפתיע: שילוב רוב המכלולים של הרכב בתוך הגלגלים, באופן המאפשר ייצור פלטפורמת רכב מודולרית ושטוחה, המוזילה עלויות ומעניקה חופש רב בתכנון הרכב.

במהלך תערוכת הרכב של פרנקפורט בשבוע שעבר, הודיעה מוסאשי (הנמצאת בבעלות חלקית של הונדה) על כוונתה לפתח ביחד עם REE את היסודות של הרכב החשמלי העתידי. מוסאשי הינה יצרנית של מכלולים ותת מערכות לתעשיית הרכב בעלת 34 מפעלים בעולם. הלקוחות שלה הן יצרניות הרכב. ברבעון האחרון הסתכמו מכירותיה בכ-577 מיליון דולר. החברה פירסמה תחזית מכירות של כ-2.3 מיליארד דולר לשנת הכספים שתסתיים במרץ 2020.

שיתוף הפעולה עם REE  מהווה תפנית אסטרטגית עבור החברה. עד היום היא המתקדה בעיקר מייצור מכלולי תמסורת מכניים (גלגלי שיניים ומערכות העברת כוח) למכוניות, רכבי שטח ואופנועים. שיתוף הפעולה עם REE מהווה כניסה אל תחום הפלטפורמה המלאה ואל הטכנולוגיות החשמליות. חברת REE פיתחה קונספט של רכב חשמלי שבו המתלים, המנוע, מערכת ההיגוי, הבלמים, החיישנים, מערכות בקרת הטמפרטורה וכל המערכות האלקטרוניות משובות בתוך הגלגלים עצמם.

קפיצת מדרגה באמצעות המצאת הגלגל

המרכב עצמו הוא שטוח ופנוי לעיצוב בהתאם לדרישות של כל דגם. בגישה הזאת, מרכז הכובד של הרכב נמוך מאשר בכלי-רכב חשמליים סטנדרטיים, ולכן הרכב יותר יציב. "התפיסה הסטנדרטית של המרכב מגבילה את היכולת של יצרניות רכב לשלב בו חוכמה ואוטונומיות", אמר מנכ"ל ומייסד משותף של החברה, דניאל בראל.

"עד היום התעשיה התקדמה בצעדים קטנים. ביחד עם מוסאשי, אנחנו מאיצים את התהליך על-ידי המצאת הגלגל מחדש". החברה מסרה שהפלטפורמה האוניברסלית שפיתחה מתאימה לייצור מכוניות בקטגוריות שונות: החל ממכוניות עוצמתיות המאיצות למהירות של 100 קמ"ש בתוך 3 שניות, רכבי שטח, בסיס למוניות אוטונומיות (robotaxi) ואפילו כמרכב למשאיות עד משקל של 10 טון.

חברת REE הוקמה על-ידי מייסדי חברת סופטוויל (SofWheel), דניאל בראל ואבישי סרדס. סופטוויל החלה לפעול בשנת 2011 ופיתחה גלגל חכם עבור כיסאות גלגלים ואופניים, הכולל 3 זרועות של בולמי זעזועים במקום החישורים המסורתיים. אלא שהיעד האמיתי של החברה היה לתכנן גלגל חדש עבור תעשיית הרכב. היא החלה בפיתוח פיתחה גלגל חכם להמשלב בתוך נפח הגלגל עצמו את כל מערכות ההנעה, הבלמים ושיכוך הזעזועים, כדי להפחית באופן משמעותי את משקל הרכב ולצמצם את צריכת האנרגיה.

שיתוף פעולה עם מיצובישי

הטמעת המערכות הללו בתוך הגלגלים מפנה שטח בגוף הרכב לטובת מטען, נוסעים וסוללות. בחודש ספטמבר 2018 גייסה סופטוויל 25 מיליון דולר לפי שווי חברה של כ-140 מיליון דולר. בגיוס השתתפו גם מוסאשי וגם חברת מיצובישי. ביוני 2019 הופרדה פעילות הגלגל מפעילות סופטוויל עם הקמת חברת REE. לצד מוסאשי, חברת REE משתפת פעולה עם יצרניות נוספות.

החברה דיווחה על שיתוף פעולה עם חברת מיצובישי ועם יצרנית מכלולי הרכב האמריקאית Tenneco, המספקת חלקים ליצרניות הגדולות בעולם, דוגמת פורד, טויוטה, במוו, רנו, פולקסווגן ועוד. בחודש שעבר הצטרף לדירקטוריון REE הארי נאיר, ששימש במשך חמש שנים כמנכ"ל Tenneco.

מנכ"לית flex: "פלקס ישראל מביאה חדשנות לקווי הייצור שלנו"

בתמונה למעלה: מנכ"לית פלקס העולמית, ריוואטי אדווייטי. צילום: Techtime

בשבוע שעבר הגיעה לביקור בישראל מנכ"לית חברת פלקס (flex) העולמית, ריוואטי אדווייטי (Revathi Advaithi), כדי לחנוך את מפעל הענק שהחברה הקימה במודיעין, אשר מיועד לייצר מערכות גדולות ומורכבות כמו מדפסות תלת מימד תעשייתיות וציוד לייצור מוליכים למחצה. בראיון בלעדי ל-Techtime, סיפרה אדווייטי שלפלקס ישראל יש משקל יוצא דופן בחברה העולמית: "כמו שישראל היא מקור של חדשנות עבור התעשייה העולמית, פלקס ישראל היא מקור של חדשנות בייצור עבור חברת פלקס העולמית".

אדווייטי: "הצוות כאן הוא פנטסטי, ומביא את היכולות שלו אל שאר המפעלים שלנו בעולם. קשה מאוד לבנות קו ייצור מורכב. רוב המוצרים הטובים נכשלים בתהליך המעבר אל קו הייצור. היכולת של הצוות הישראלי להעביר תהליכים מורכבים אל רצפת הייצור היא מרשימה מאוד. החזון שלנו עבור ישראל הוא כפול: לצמוח בהיקף הפעילות, ולצמוח בתרומת החדשנות המקומית".

הבאת ייצור מאירופה לישראל

המתקן החדש נחשב למפעל החדשני ביותר של פלקס העולמית. הוא משתרע על שטח של 35,000 מ"ר ומעסיק כיום כ-750 עובדים. הוא מתוכנן להגיע בתוך מספר חודשים לתעסוקה של כ-1,000 עובדים. המפעל הוקם בהשקעה של כמה עשרות מיליוני דולרים וכולל ציוד עיבוד מתכת, מצבעה, ומערכות ייצור והרכבה המאפשרות לייצר ולהרכיב מערכות גדולות שלמות – גם עבור התעשייה הישראלית וגם עבור לקוחות מאירופה.

חברת פלקס מעסיקה כיום קרוב ל-4,000 עובדים בישראל ונחשבת לקבלנית שירותי הייצור האלקטרוני הגדולה בארץ. בתעשייה מעריכים שהיא אחראית לכ-40% מהייצור האלקטרוני בישראל. לביקור של אדווייטי משקל מיוחד, שכן היא מנהלת כיום את קבלנית שירותי הייצור האלקטרוניים השלישית בגודלה בעולם. פלקס העולמית מעסיקה כ-200,000 עובדים בכ-100 מפעלי ייצור בעולם. מכירותיה בשנת הכספים שהסתיימה במרץ 2019 הסתכמו בכ-26.3 מיליארד דולר.

מפעל הייצור של פלקס במודיעין. 35,000 מ"ר וכ-1,000 עובדים
מפעל הייצור של פלקס במודיעין. 35,000 מ"ר וכ-1,000 עובדים

החסרון של ישראל הוא היתרון של פלקס ישראל

במובנים רבים, החסרונות של התעשייה הישראלית הפכו ליתרונות עבור פלקס. מכיוון שאין כאן ייצור המוני, ישראל התמחתה בייצור מגוון בכמויות קטנות (High Mix Low Volume). הדבר יצר מומחיות באתגרים מיוחדים, כמו למשל מעבר מהיר מאוד בין ריצות של מוצרים שונים, הכנה מהירה מאוד של המכונות ושל רשימת החומרים (Setup) לתחילת הייצור, ניהול חכם של מחסנים, ויכולת בדיקת המוצרים, עם דגש מיוחד על בדיקות אופטיות.

הדוגמה היחידה שבחברה מוכנים להודות בה בגלוי, היא תהליך הייצור של קינקט של מיקרוסופט. זה היה המוצר הצרכני הראשון בעולם שכלל מצלמת תלת מימד לזיהוי מחוות (מתוצרת PrimeSense הישראלית). תהליך הייצור שלו פותח בפלקס ישראל והועבר לייצור המוני בסין. היכולות האלה נעשות כיום לאתגר מרכזי בתעשייה, מכיוון שהלקוחות דורשים מוצרים מותאמים (Costum) ומצפים לזמני מעבר קצרים מאוד בין מוצרים או בין גרסאות חדשות של המוצרים.

מה הם האתגרים העומדים מולך כיום כמנהיגה של פלקס העולמית?

אדווייטי: "אנחנו אחת מספקיות שירותי ה-EMS הגדולות בעולם, ואחד מהיצרנים המובילים בתחומים כמו רכב, ציוד תעשיית, ציוד רפואי ומערכות מחשוב וענן, שאנחנו מגדירים כתחומים אנכיים מרכזיים. פלקס ייחודית בכך שהיא לא רק מייצרת, אלא גם משתתפת בתכנון המוצר ובתכנון הייצור. אני חושבת שאנחנו חברת ייצור בעלת מיקוד חזק מאוד בחדשנות".

התרחבות בתחומי התוכנה ושרשרת האספקה

"אחד מהאתגרים המרכזיים כיום הוא לדעת לבחור את התחום שבו נהיה חזקים במיוחד ושבו נשיג צמיחה משמעותית. האתגר השני קשור למצב הבינלאומי. מלחמת הסחר ייצרה דיון מסובך מאוד בשאלת הייצור העולמי. כל החברות בעולם ייאלצו להתמודד עם האתגר הזה בשנים הקרובות: כיצד לנהל ייצור גלובלי ושרשרת אספקה גלובלית".

כיצד את מתכננת להתמודד עם האתגרים האלה?

"אנחנו רוצים להיות ספקים מקצה לקצה בתחומים המרכזיים שלנו: רכב, ציוד תעשייתי וציוד רפואי. הדבר דורש יכולת שילוב של חומרה ותוכנה. היכולת לשלב תוכנה בחומרה שאנחנו מייצרים, תהיה חשובה מאוד בצמיחה העתידית של פלקס. אני גם מאמינה שנמלא תפקיד מרכזי יותר בשרשרת האספקה. למשל להביא את המוצרים שאנחנו מייצרים עד לדלתו של הלקוח. חברה כמו פלקס יכולה למלא תפקיד משמעותי בייעול התיפקוד של הלקוחות ובחדשנות שלהם".

ריוואטי אדווייטי (מימין) ושר הכלכלה והתעשייה אלי כהן (במרכז) חונכים את המפעל במודיעין
ריוואטי אדווייטי (מימין) ושר הכלכלה והתעשייה אלי כהן (במרכז) חונכים את המפעל במודיעין

האם מפת הייצור בעולם צפויה להשתנות בעקבות המתיחות הגלובלית?

"אני לא צופה שינויים דרמטיים. עתיד הייצור יהיה במזרח אירופה, באסיה, במקסיקו ובאמריקה הלטינית".

ומה מקומה של ישראל?

"לישראל מאוד חשוב שחברה כמו פלקס פועלת כאן. היום הראינו שיש לנו כאן יכולות ייצור, תכנון אלקטרוניקה והרכבות מסובכות מאוד. כאשר רואים את הציוד המיוצר כאן במפעל, מבינים עד כמה המשימה הזאת מורכבת". לטקס חנוכת המפעל הגיע גם שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן. לדבריו, "הרחבת פעילותה של ענקית האלקטרוניקה פלקס בישראל, לצד פתיחת מפעל ייצור חדש בעיר מודיעין והעסקת מאות עובדים, מעידות שמדינת ישראל מובילה בחדשנות הטכנולוגית ובהון האנושי שלה".

וריאסט בונה אסטרטגיית RISC-V לתכנון שבבים

חברת וריאסט (Veriest Solutions) מפתח-תקווה הגדירה את הקטגוריה המתפתחת של מעבדי הקוד הפתוח RISC-V כתחום צמיחה אסטרטגי, ומרחיבה את פעילותה בתחום הזה. החברה החלה לפעול בסביבת RISC-V לפני כשנה וחצי, והשבוע הכריזה על שיתוף פעולה עם חברת MINRES Technologies שמרכזה במינכן, אשר מתמחה בפיתוח תוכנה למידול פעילות ליבת העיבוד (Virtual Prototyping), המאפשרת לבדוק כיצד המעבד יפעל לפני שמעבירים אותו לייצור.

מטרת שיתוף הפעולה היא לפתח ביחד ולהציע ללקוחות פתרונות תכנון עבור מערכות משובצות מבוססות RISC-V, אשר עומדות בתקני בטיחות ואמינות (Safety). שתי החברות יפתחו יחד סביבות תכנון ASIC המותאמת לארכיטקטורת RISC-V אשר מספקת רמת אמינות גבוהה כמו למשל עמידה בדרישות תקן ISO26262, אשר מגדיר את רמת האמינות של ציוד חשמלי בתעשיית הרכב.

לדברי מנכ"ל חברת וריאסט, משה זלצברג (בתמונה למעלה), החברה זיהתה את התחום המתפתח הזה כמנוע צמיחה חדש. "השוק של ריסק-פייב זקוק לשירותים מהסוג שווריאסט מספקת. זוהי הזדמנות מעניינת עבורנו מכיוון שהלקוחות זקוקים למישהו שיודע לממש את הווריאנטים השונים, ולבצע וריפיקציה של התכנון".

מרד תעשיייתי ב-ARM וב-MIPS

ארכיטקטורת RISC-V פותחה לפני כתשע שנים באוניברסיטת ברקלי במתכונת של ממשק ISA שיכול להריץ מחשבים חזקים בעלי אורך מילה של עד 128 סיביות. בשנת 2016 התעשייה החלה לאמץ את הרעיון והוקם ארגון התמיכה התעשייתי RISC-V Foundation, שנועד לקדם את השימוש בארכיטקטורת המחשוב החופשית. מאחורי הפיתוח עומדות שתי מטרות מרכזיות. הראשונה: לספק אלטרנטיבה לארכיטקטורות ARM ו-MIPS הסגורות, אשר נשלטות כל אחת על-ידי ספקית יחידה.

השנייה: לבנות קהילה גדולה של ספקים ושל קוד פתוח, המעניקה גמישות גדולה יותר לחברות המשתמשות בליבת העיבוד הפתוחה. שוק הריסק-פייב מייצר תחרות מפתיעה ל-ARM ול-MIPS וכולל כיום ספקים של תכנוני ליבות חינם בקוד פתוח וספקים של תכנוני ליבות בתשלום. היתרון המרכזי שלו הוא שחברות הבוחרות בארכיטקטורה הזאת אינן קשורות לספק יחיד, ועובדות על ארכיטקטורה הפתוחה בפניהן, שבה הן מכירות את מבנה המעבד ויכולות לבצע בו שינויים.

ריבוי ספקים ותמיכה של קהילת קוד פתוח

זלצברג: "אנחנו רואים שריסק-פייב מעורר עניין רב מאוד בתעשייה. מלבד המחיר הנמוך יותר, לקוחות שדיברנו איתם אוהבים את חופש הפעולה שהארכיטקטורה מספקת להם. היכולת להתאים את הליבה לצרכים המיוחדים שלהם, להגדיר בעצמם את רמת האמינות, האבטחה או את דרישות ההספק מהמעבד. היכולת הזאת מאפשרת להם לבצע אופטימיזציה מדוייקת יותר, ולשפר את הבידול של המוצרים שלהן. עצם העובדה שמדובר בשוק שיש בו הרבה מאוד ספקים וקהילת קוד פתוח, יכולה לשפר מאוד את תהליכי הפיתוח של מוצרים משובצים".

חברת Veriest מספקת שירותי תכנון שבבי ASIC, ביצוע תכנוני FPGA, וריפיקציה של תכנוני שבבים ופיתוח תוכנות למערכות משובצות. החברה הוקמה בשנת 2007 והצטרפה לקבוצת אמן ב-2014. כיום היא מעסיקה כ-100 עובדים במרכזי פיתוח בישראל, בסרביה ובהונגריה. "יישומי ריסק-פייב עדיין לא עומדים בהרבה דרישות אמינות ובטיחות מחמירות, וכאן יורגש היתרון של שיתוף הפעולה שלנו עם חברת מינרז".

למידע נוסף בנושא: RISC-V

הקץ לסיליקון? חוקרים ב-MIT בנו מעבד CPU מננו-צינוריות פחמן

חוקרים מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) הצליחו לבנות מעבד CPU המבוסס על טרנזיסטורים שיוצרו באמצעות ננו צינוריות פחמן (Carbon Nanotubes). המעבד קיבל את הכינוי RV16XNano. הפרוייקט פורסם בעיתון המדעי Nature, ועשוי לציין את השלב הבא בייצור שבבי מחשבים, לאחר שתהליך המזעור של טרנזיסטורים נבלם כמעט לחלוטין בגבולות ה-5 וה-3 ננומטר.

ננו-צינוריות פחמן הן מבנה הבנוי מאטומי פחמן בתצורת גרפן (סריג בעל שכבה אחת של אטומים) המקופל לצינור חלול בקוטר של 1-2 ננומטר ובאורך משתנה של עד מילימטרים בודדים. צינוריות הפחמן מאופיינות בתכונות רבות החשובות למעגלים אלקטרוניים פוטנציאליים: הן נצמדות בחוזקה אל פני השטח (בזכות מטענים אלקטרו-סטטיים), נהנות מחוזק עצום ומגמישות, הן מגיבות ברגישות לטמפרטורה ולמטענים חשמליים, ובעלי יכולת פריקה וטעינה של מטענים חשמליים גדולים יחסית.

הפרוייקט בוצע לאחר מספר שנות מחקר שבמהלכן פותח טרנזיסטור FET המבוסס על ננו צינוריות (CNFET). הטרנזיסטורים האלה מהירים בהרבה מטרנזיסטורי סיליקון, והיעילות האנרגטית שלהם גדולה פי 10. אולם בתהליך ייצר המוני קשה מאוד לייצר אותם ללא תקלות. המעבד יוצר לאחר שהחוקרים פיתחו שיטת ייצור המאפשרת לקבל שיעור נמוך מאוד של טרנזיסטורים תקולים.

צינוריות פחמן מתגברות על מגבלות הסיליקון

באמצעות התהליך הם בנו מעבד 16 סיביות מבוסס RISC-V הכולל כ-14,000 טרנזיסטורי CNFET. המעבד הצליח לבצע סדרה של פעולות חישוב סטנדרטיות, כאשר הפלט הראשון שלו היה: “Hello, World! I am RV16XNano, made from CNTs.” השבב החדש הוא פרוייקט המשך למעגל שנבנה לפני 6 שנים, אשר כלל 178 טרנזיסטורי CNFET. "זהו השבב המתקדם ביותר שיוצר באמצעות ננו טכנולוגיות", אמר פרופ' מקס שלוקר, מהמעבדה למיקרו-מערכות ב-MIT. "לסיליקון יש מגבלות, וחומרים המבוססים על ננו צינוריות פחמן יכולים להתגבר על המגבלות האלה".

צילום מוגדל של המעבד RV16XNano. סביב המעבד, הנראה במרכז התמונה, יוצרו גם מעגלי בדיקה לצורך מדידת תקינות הטרנזיסטורים והמעגל. בסוף תהליך הבדיקה, המעבד מופרד ממעגלי הבדיקה
צילום מוגדל של המעבד RV16XNano. סביב המעבד, הנראה במרכז התמונה, יוצרו גם מעגלי בדיקה לצורך מדידת תקינות הטרנזיסטורים והמעגל. בסוף תהליך הבדיקה, המעבד מופרד ממעגלי הבדיקה

כדי להתגבר על קשיי הייצור, החוקרים פיתחו שיטת ייצור בשם DREAM אשר הגיעה לרמת אמינות של 1:10,000. כלומר, טרנזיסטור אחד תקול לכל 9,999 טרנזיסטורים תקינים. במקביל, הם הריצו תוכנת סיולציה אשר זיהתה את המבנים של שערים לוגיים שבהם הטרנזיסטורים פועלים ביעילות ולא גורמים להפרעות הדדיות. במקביל, הם הצליחו לייצר טרנסיטורים מסוג P אשר מתמגים כאשר היחידה הלוגית היא "1", וטרנזיסטורים מסוג N, המתמתגים כאשר המידע הוא "0".

אולם כדי להוכיח את יעילותו, היה צורך לייצר אותו בתהליך תעשייתי. באמצעות מימון של הסוכנות למחקרי ביטחון מתקדמים (DARPA) וחברת Analog Devices, השבב יוצר בקו ייצור סטנדרטי של מוליכים למחצה, על גבי פרוסת סיליקון בקוטר של 150 מ"מ שעליה יוצרו 32 מעבדים. להערכת שלוקר, הפרוייקט הוכיח שמעבדים מבוססי CNFET הגיעו לרמת בשלות תעשייתית. "השאלה לא האם הם יגיעו לשוק, אלא מתי. להערכתנו זה ייקח פחות מחמש שנים".

פרוסת הסיליקון עם 32 מעבדי RV16XNano
פרוסת הסיליקון עם 32 מעבדי RV16XNano

פלטיין סיפקה תשתית IIoT למפעל פורמולה-1 של רנו

חברת פלטיין (Plataine) מפארק אזורים בפתח תקווה התקינה את פלטפורמת ה-IIoT שלה, במפעל הייצור Renault F1 Team בעיר אנסטון (Enstone), שבבריטניה, המייצר את מכוניות פורמולה-1 של רנו. יאן פירס, מנהל קבוצת ייצור מכוניות הספורט של רנו, אמר שהמחמאה הגדולה ביותר שהוא יכול לתת לפלטיין היא שהמערכת שקופה לחלוטין בעבודה היומיומית של המפעל. חברת Plataine פיתחה פתרונות תוכנה למיקסום וייעול תהליכי ייצור מורכבים.

מערכת Total Production Optimization של החברה אוסף מרצפת הייצור נתונים הקשורים לייצור ולאיכות החלקים המיוצרים, ומספקת נראות בזמן-אמת של תהליך הייצור, מיקום ומצב של חומרי הגלם, המלאי, הכלים והמוצרים הסופיים. בנוסף, היא מספקת התרעות בפני היווצרות בעיות, למשל כאשר התהליך מגיע לסף האיכות, עיכובים בייצור, תנועה בלתי מורשית של פריט מסוים ועוד. לאחרונה החברה הרחיבה את יכולות הפלטפורמה והוסיפה לה בינה מלאכותית המשפרת את יכולות הניתוח של מידע תלוי-הקשר.

המכונית המאתגרת ביותר בתעשיית הרכב

מבחינת פלטיין, עיסקת רנו היא הצלחה יוקרתית מכיוון שמדובר במפעל בעל דרישות בקרת ייצור מיוחדות במינן. המפעל אחראי על ייצור 80% מכל 14,500 החלקים של מכוניות פורמולה-1 (מלבד המנוע), שרובם מיוצר מחומרים מרוכבים שונים. הם צריכים לעמוד בעומסים גדולים במיוחד: תנאי תאוצה ותאוטה פתאומיים, מהירויות של עד 220 מייל בשעה והחלפת הילוכים בקצב ממוצע של 2,500 פעמים בכל מירוץ.

מכיוון שבכל מירוץ מתבלים חלקים, החברה צריכה לייצר חלקים חדשים לאחר כל מירוץ, לעתים בהתראה של 24 שעות בלבד. בנוסף, היא נמצאת במצב מתמיד של פיתוח חלקים חדשים שיהיו קלים יותר וחזקים יותר מקודמיהם, לעתים בקצב של חידוש של שבועיים בלבד. בשנת 2018 היא החליפה את קו הייצור הישן והקימה קו ייצור חדש לחלוטין, ובהזדמנות הזאת החליטה לעבור לייצור חכם הניתמך על-ידי בינה מלאכותית.

מעקב אחר חומרים רגישים

לאחר שביצעה בדיקה של השוק היא בחרה במערכת בקרת הייצור של פלטיין. הבחירה דרשה התקנה של רשת חיישנים בכל רחבי המפעל, אשר עוקבים אחר תגי RFID המצויים על כל מתקן ופריט בקו הייצור. המערכת אוספת מידע בזמן אמת ומתעדת את ההיסטוריה של כל רכיב מרמת חומר הגלם ועד לרמת הרכיב המוגמר, כולל כל שלבי הייצור והתיפקוד של מכונות הייצור.

למעקב אחר חומרים יש משמעות מיוחדת כאשר מייצרים רכיבים מחומרים מרוכבים, מכיוון שהם רגישים מאוד לתנאי הטיפול, דוגמת חימום, קירור, זמן אחסנה וצורת אחסנה. המערכת פועלת ברקע ומוודאת שאין תקלות או טעויות בייצור. במקביל היא מספקת תובנות המאפשרות להתריע על תקלות ובעיות צפויות עתידיות בקו הייצור.

לחברה שיתוף פעולה הדוק עם גוגל. בחודש יולי השנה היא הכריזה על מערכת PlataineEdge להתקנה בקו הייצור. המערכת מבוססת על חיישנים המותקנים בנקודות שונות בקו הייצור, אוספים את המידע ושולחים אותו אל הענן לצורך ניתוח והערכה.

סיוה תספק מודם NB-IoT עבור רשת סלולר גדולה בהודו

חברת סיוה (CEVA) מהרצליה, תספק ערכות פיתוח וקניין רוחני עבור חברת WiSig Networks ההודית, המפתחת שבבי NB-IoT עבור ספקית הודית מובילה של שירותי סלולר. טכנולוגיית NB-IoT מאפשרת לקשר אבזרי IoT שונים, ממערכות בית חכם ועד מדי-צריכה, ציוד תעשייתי מקושר, מצלמות ועוד, באמצעות רשתות סלולריות מהדור הרביעי. חברת WiSig נמצאת בבעלות המכון לטכנולוגיה Hyderabad, ועוסקת בפיתוח שבבי תקשורת למערכות IoT  וציוד סלולרי.

הטכנולוגיה שהיא רוכשת מסיוה מיועדת לשימוש באחת מהרשתות המובילות בהודו. ככל הנראה מדובר ברשת Airtel India, המחזיקה בכ-26% משוק שירותי התקשורת בהודו. תקן NB-IoT צפוי לפעול בפריסה רחבה בהודו בתחילת 2020, ועד היום הודיעו כל הספקיות הגדולות על תוכניות לפריסת הטכנולוגיה. על-פי ההערכה, בתוך מספר שנים יפעלו בהודו יותר מ-2 מיליארד אבזרים המקושרים באמצעות תשתיות NB-IoT.

מבלינת סיוה מדובר בעיסקה בעלת פוטניצאל גדול. היא תספק ל-WiSig את טכנולוגיית CEVA-Dragonfly NB2 (בתמונה למעלה). מדובר בכרטיסי פיתוח ובתוכנה וקניין רוחני המאפשרים לממש בשבב יחיד את המודמים עבור האבזרים העתידיים. בין השאר הפתרון כולל את את מעבד התקשורת CEVA-X1, מקמ"ש (משדר-מקלט) RF ומגבר הספק, כשהם משולבים בפתרון מבוסס תוכנה התומך גם בתקני ניווט (GNSS) גלובליים.

"הטכנולוגיה של סיוה מספקת לנו פתרון מוכח וכולל לפיתוח שבב eNB-IoT, ומאפשרת לנו מסלול מהיר לתכנון המוצר והפחתת המורכבויות העצומות הקשורות לפיתוח קישוריות סלולרית", אמר מייסד ומנכ"ל WiSig Networks, ד"ר קיראן קוצ'י. "אנו מצפים להמשך שיתוף הפעולה עם סיוה גם בפרויקטים אחרים הקשורים למוצרי IoT ברשתות סלולריות ומוצרי דור 5 המיועדים לשוק הסלולר המשגשג בהודו".

אלביט חשפה חליפת אבזרים לבישים לחיילי חי"ר

חברת אלביט מערכות (Elbit) חשפה בתערוכת DSEI המתקיימת בלונדון חליפה חדשה של אבזרים לבישים לשימוש לוחמי חי"ר ומפקדים בשדה הקרב. חבילת האבזרים החדשה מורכבת מארבע יחידות: תצוגה עלית בקסדה SmartEye, שעון חכם Smart WristView, כוונת מקושרת SmartSight ומכשיר ראיית לילה מקושר SmartNVG. מערכת התצוגה SmartEye מאפשרת למפקד בשטח לקבל מידע באמצעות תצוגה עלית בקסדה, במתכונת של מציאות רבודה (Augmented Reality).

המידע מגיע ממגוון מקורות כמו כוונות של כלי ירי, מערכות בלתי מאויישות, ומידע המגיע מיחידות המודיעין. המערכת גם מספקת לו יכולת התמצאות בסביבה ויכולת עיבוד וזיהוי תמונה. השעון החכם Smart WristView מספק ללוחמים מידע מיידי חיוני על המשימה, במהלך הלחימה ובלא צורך להרפות מהנשק.

כוונת SmartSight מיועדת לשימוש ביום ובלילה. גם היא כוללת מערך מציאות רבודה כדי לספק מידע עשיר, כדוגמת המידע המגיע מלייזר מדידת מרחק. מכשיר ראיית הלילה SmartNVG, מוסיף מידע סביבתי, מודיעיני והתמצאותי. גם כאן המידע מוצג במתכונת מציאות רבודה על-גבי תצוגת מכשירי ראיית הלילה של החברה.

אלביט מציאות רבודה בשדה הקרב

החליפה שאלביט הציגה מהווה את הדור החדש של מערכת DOMINATOR , וכוללת גם את מערכת SmarTrack המאפשרת התמצאות גם בסביבה שהיא נטולת קליטה של אותות לווייני מיקום (GPS). החליפה החדשה משתייכת לקטגוריית Military Wearables הנמצאת בצמיחה בשנים האחרונות.

להערכת חברת Markets and Markets, שוק האבזרים הלבישים הקרבי צפוי לצמוח בשנים הקרובות בקצב של 7.2% בשנה, ולהגיע להיקף של כ-6.4 מיליארד דולר בשנת 2025. מבחינה טכנולוגית, המגזר הגדול ביותר הוא של מערכות תצפית ומעקב. אולם המגזר בעל הצמיחה המהירה ביותר הוא של פתרונות קישוריות בשדה הקרב. מערכת דומינייטור החדשה של אלביט ממוקדת בשני המגזרים האלה בפתרון אחד.

משהב"ט האמריקאי ייאבק בחדשות המזוייפות

הסוכנות האמריקאית למחקרי ביטחון מתקדמים, דארפה (DARPA), השיקה תוכנית מחקר ופיתוח שנועדה להיאבק בהפצת חדשות מזוייפות במרחב הדיגיטלי. התוכנית קיבלה את הכינוי SemaFor, קיצור של Semantic Forensics. במסגרת התוכנית יפותחו כלים טכנולוגיים המסוגלים לזהות ולאפיין באופן אוטומטי פריטי מדיה עשירים (טקסט, אודיו, תמונות, וידאו) שנעשו בהם עיוותים. המטרה היא לפתח מערך המאפשר למדינות להתגונן בפני מתקפות דיסאינפורציה נרחבות.

מנהל התוכנית המתקיימת בחטיבת החדשנות בתחום המידע (I2O) בדארפה, ד"ר מאט טורק, הסביר שעיוות מידע ברשתות החברתיות יכול ליצור אי-שקט חברתי ופוליטי. "אולם לא לכל העיוותים של המדיה יש אפקט זהה. כך למשל, תעשיית הסרטים משתמשת בכלים לעיוות מדיה לצורך בידור. יחד עם זאת, היכולת לזהות איזה מדיה עוותה, על-ידי מי ומדוע, תאפשר להבדיל בין איום ממשי לבין פעילות יצירתית תמימה".

אלגוריתם חכם נגד תוכנות בינה מלאכותית

להערכת דארפה, ניתוח סטטיסטי קלאסי יכול להביא לתוצאות חיוביות, אולם הוא לא מצליח להתמודד עם טכנולוגיות עיוות מידע חדשות. הקושי הגדול ביותר הוא בהתמודדות עם תוכנות בינה מלאכותית (AI) אשר יכולות כבר היום לייצר סרטי וידאו מזוייפים, ואפילו להציג סרטון של אדם האומר דברים שמעולם לא נאמרו על-ידו, כאשר הדבר נראה אותנטי לחלוטין.

טורק: "למרבה המזל, הטכנולוגיות האלה נשענות על מאגרי מידע המשמשים לאימון המערכת המייצרת את הפריט המזוייף. והמאגרים האלה רגישים לשגיאות סמנטיות, אשר ניתן לנצל אותן כדי להתגונן בפני פריט מדיה מעוות". מטרת SemaFor היא לפתח אלגוריתמים חדשים לניתוח סמנטי, אשר יזהו את פריטי המדיה המזוייפים ועל-ידי כך יקשו על הזייפנים לייצר אותם.

שלושה אלגוריתמים מרכזיים

התוכנית תתמקד בשלושה אספקטים מרכזיים: אלגוריתם סמנטי אשר יזהה האם פריט מדיה מסויים הוא מקורי או שנעשה בו שינוי. אלגוריתם שיוך (attribution) יזהה האם מקור הפריט הוא היצרן המקורי (למשל צלם), או שהוא מגיע מיוצר או מארגון המוכרים כמזייפים פריטי מדיה: הוא יזהה כיצד הפריט יוצר ובאיזה אמצעים טכנולוגיים – ועל-ידי מי הוא נוצר.

האלגוריתם השלישי יתמקד באיפיון הפריט, וינסה להגדיר כיצד הוא נוצר והאם השינויים שנעשו בו, נעשו מתוך כוונה שלילית. במקביל. תוכנית SemaFor תפתח כלים שיאפשרו לאנליסטים לבדוק ולסווג ביעילות פריטי מדיה מעוותים. הדבר כולל הצגה ברורה ונוחה להבנה של הממצאים שיתקבלו משלושת אלגוריתמי הליבה.

מתכונת של קוד פתוח

סוכנות DARPA פירסמה בקשה לקבלת הצעות מהתעשייה ומהאקדמיה, אשר צריכות להתקבל עד ה-21 בנובמבר השנה. הפרוייקט יתבצע לאורך ארבע וחצי שנים ויתקיים במתכונת שיתופית: כל הגופים שהצעותיהם יתקבלו, יחוייבו לעבוד בשיתוף פעולה אחד עם השני במטרה לבנות ארכיטקטורה פתוחה במתכונת קוד פתוח, המבוססת על תקנים משותפים. היא תתבסס על תבנית מודולרית, המאפשרת להוסיף ולהוריד מודולי תוכנה וחומרה, כדי שניתן יהיה להגיב במהירות להתפתחויות חדשות.

קולורצ'יפ משנה כיוון, ונכנסת לתחום המשקפיים החכמים

חברת קולורצ'יפ (ColorChip) מיקנעם התאימה את טכנולוגיית האופטיקה שהיא פיתחה עבור מקמש"ים אופטיים מהירים – למוצר חדש לחלוטין: מקרן זעיר ויעיל מאוד המצוי במשקפיים חכמים ובמערכות AV/RV. יכול להיות שהפעם היא עלתה על נתיב צמיחה משמעותי שכן שוק המשקפיים החכמים ואבזרי AR/VR צפוי להשיג שיעורי צמיחה גבוהים מאוד בשנה הקרובה, במיוחד לאחר ההשקה הצפויה של Apple SmartGlass במהלך 2020.

החברה הכריזה על מקרן זעיר מסוג RGB Pico-Projector הניתן להתקנה על-גבי הזרוע של המשקפיים, ומקרין תמונה באיכות גבוהה המאפשרת למשתמש לקבל מידע דיגיטלי מורכב על-גבי המשקף. המקרן מבוסס על טכנולוגיית שילוב האלומה של החברה, מעגל אופטי הבנוי בטכנולוגיית Planar Lightwave Circuit – PLC, וסורק זעיר המבוסס על שבב MEMS.

החברה דיווחה שהמקרן תומך בספקטרום קרינה רחב, החל מטווח האינפרא-אדום וכלה בכל תדרי האור הנראה. להערכת החברה, השימוש במשלב אלומה בגודל של 2.5 מ"מ על 5 מ"מ בלבד, מאפשר לייצר אבזרי AV/RV קלים מאוד במשקל, זולים מאוד מכיוון שהייצור והאינטגרציה פשוטים ואינם דורשים מערכות מורכבות, וחסכוניים מאוד באנרגיה.

מעבר נועז משוק הטלקום לשוק הצרכני

המקרן החדש מספק זווית ראייה (Field Of View) רחבה מאוד יחסית, של 100 מעלות, המתאימה לדרישות התובעניות ביותר של משקפי ראייה חכמים. ככל הנראה המודל העסקי של החברה מבוסס על מכירת רכיב משלב האלומה (Beam Combiner), כאשר המקרן שאותו היא חשפה מדגים את היכולות שלו. החברה מסרה שהיא סיפקה את משלבי האלומה למספר יצרניות מובילות של ציוד צריכה אלקטרוני, והיא משתפת איתן פעולה בפיתוח הדור הבא של המוצרים שלהן.

לחברה יש כעת כושר ייצור של יותר מ-20 מיליון רכיבים בשנה, והיא נערכת להגדיל את קיבולת הייצור שלה ל-100 מיליון רכיבים בשנה עד לשנת 2021. הכניסה לתחום החדש מבטאת תפנית אסטרטגית בפעילות החברה, לאחר כשלון הנסיון למכור אותה לחברת San’an Optoelectronics הסינית בסוף שנה שעברה. חברת קולורצ'יפ הוקמה בשנת 2001 על בסיס טכנולוגיה חדשנית לייצור רכיבים אופטיים משולבים, והתמקדה באספקת מקמ"שים אופטייים ומפצלים עבור מערכות תקשורת.

החברה פיתחה מקמ"שים אופטיים המבוססים על תהליך ייצור ייחודי בשם Ion-Exchange, המאפשר לייצר מוליכי אור בתוך זכוכית בעלת הרכב ייחודי. התהליך כולל שימוש במסיכה ליתוגרפית בתוך הזכוכית המחוממת לטמפרטורות גבוהות מאוד. חלק מהיונים של המסיכה הליתוגרפית נטמעים בתוך הזכוכית במקום יוני נתרן, והתהליך מייצר את תבנית ההולכה (PLC). הייצור מתבצע במתקן הייצור של החברה ביקנעם ובמפעל אריזות ובדיקות בתאילנד הנמצא בבעלותה.

קולורצ'יפ מטילה את יהבה על המתחרה של הסמארטפון

על-בסיס הטכנולוגיה פיתחה החברה את פלטפורמת SystemOnGlass המאפשרת לייצר מקמ"שים אופטיים מהירים וצפופים, המבצעים את פעולת הפיצול והמיזוג של אותות לייזר בצבעים שונים בפיסת זכוכית אחת, ומאפשרים קישוריות יעילה ופשוטה אל ערוץ התקשורת החשמלי. החברה גייסה עד היום כ-97 מיליון דולר. בסוף 2018 דיווח העיתון "גלובס" שהיא נמצאת במו"מ למכירתה לקבוצה הסינית לפי שווי של כ-300 מיליון דולר. אולם המו"מ נכשל והחברה נאלצה לפטר כ-100 מתוך 200 עובדיה.

ההכרזה החדשה מלמדת על גיבוש רעיון עסקי חדש: החברה מנצלת את הטכנולוגיה הייחודית שלה כדי לצאת משוק תחרותי מאוד הסובל מירידה מתמשכת במחירים, ולהיכנס אל שוק עתידי וצומח שעשוי להיות בעל שולי רווח גבוהים בהרבה. להערכתה, שוק המשקפיים החכמים צפוי להיות המתחרה הגדול ביותר של הטלפונים החכמים, ולצמוח מהיקף של כמה עשרות מיליוני משתמשים כיום, להיקף של יותר ממיליארד משתמשים בשנים 2022-2023.

ST העולמית מאמצת את רעיון החממה שפותח בסניף הישראלי

חברת השבבים האיטלקית-צרפתית STMicroelectronics, פתחה בחודש ינואר 2018 חממת האצה בדרום תל-אביב בשם ST-Up Accelerator, שנועדה לסייע לחברות שבבים מתחילות להגיע אל השוק עם טכנולוגיה מבוססת והסכמי שיתוף פעולה עם ST. הרעיון פותח בחברת ST ישראל בעקבות הניסיון שהיא צברה עם יצרניות שבבים שאיתן היא עובדת, דוגמת מובילאיי, אוטוטוקס, ואלנס ואדאסקיי. כעת מתברר שהרעיון מצא חן בעיני הנהלת החברה, והיא החליטה ליישם אותו במקומות אחרים באזור EMEA.

מנכ"ל ST ישראל, סטיפן מרדכי שושן (בתמונה למעלה), סיפר ל-Techtime שהחברה מתכננת לפתוח בשנת 2020 חממות מקבילות בצרפת, באיטליה, בגרמניה ובפולין. שושן ילווה את מנהלי החממות, ישמש כמאמן שלהם ויעביר להם את הרעיון ואת שיטת הפעולה שפותחה בישראל. התוכנית מבוססת על מספר שלבים המתחילים בבדיקה וסינון חברות ואיתור מועמדות המעוניינות להצטרף לתוכנית. לאחר מכן מתחיל שלב הוכחת ההיתכנות הנמשך כחצי שנה ולאחר מכן שלב בניית התשתית הטכנולוגית, הייצורית והעסקית, אשר מסתיים בהסכם שיתוף פעולה עם ST.

לדברי שושן, התוכנית מבוססת על הנסיון שניצבר בישראל מול חברות סטארט-אפ ישראליות שהחברה זיהתה בשלבים ראשונים, נכנסה איתן לשיתופי פעולה ארוכי טווח וכעת אחראית לייצור השבבים שלהן. כאשר הלקוחות הגדולות ביותר בקטגוריה הזאת הן מובילאיי, אוטוטוקס וחברת ואלנס. כשנה וחצי מאז החלה לפעול, נמצאות כיום בחממה 3 חברות בשלבי הוכחת היתכנות מתקדמים ובניית אבות טיפוס (PoC) על-גבי FPGA ו-ST OTC, ועוד שלוש חברות בשלב בדיקת ההתאמה שלהן. להערכתו, בתוך 6-12 חודשים צפויים להיחתם הסכמי הייצור הראשונים עם ST.

ST-UP PROGRAM

שוק הרכב הזניק את ST ישראל

שנת 2018 היתה שנת צמיחה לחברת ST העולמית, אשר מכירותיה צמחו בכ-15.8% להיקף של 9.66 מיליארד דולר. מכירות החברה בישראל צמחו באותה שנה ב-50% והסתכמו בכ-185 מיליון דולר. רוב הצמיחה הגיעה מחברות שאיתן היא עובדת בשיתוף פעולה על תכנון וייצור שבבים, בעיקר ממגזר האוטומוטיב. החברה מחזיקה במרכז פיתוח בכפר סבא שהחל לפעול בעקבות רכישת חברת bTendo בשנת 2012, ומעסיק כ-20 עובדים. הוא מפתח טכנולוגיות Micro-Mirroring לרכיבי MEMS במסגרת קבוצת ה-Sensors and Actuators של החברה.

פעילות השיווק, המכירות ושיתופי הפעולה נעשית בשני ערוצים. ערוץ הפצה למכירת רכיבים מהמדף, בעיקר למוצרים תעשייתיים, באמצעות Arrow, Future Electronics ו-EBV, וערוץ פעילות ישיר שבו היא עובדת מול יצרניות הזקוקות לפתרונות פיתוח וייצור רכיבי ASIC עד לרמת ה-SoC. לדברי שושן, הפעילות הישירה אחראית לכשני שלישים ממכירות החברה בארץ.

"הפעילות הזאת כוללת סיוע בפיתוח, ייצור השבבים והעברת IP שלנו אל השבב של הלקוח. לעתים אנחנו גם מזהים IP של הלקוח שהוא מוכן למכור לנו או למכור באמצעותנו. רוב הפעילות הזאת בישראל ממוקדת בתחום האוטומוטיב, מכיוון שהוא דורש התאמה מיוחדת של השבבים".