אלביט הגישה הצעת רכש למניות הציבור בעשות אשקלון

בתמונה למעלה: החלקים בטנק המרכבה אשר מיוצרים בחברת עשות אשקלךון

חברת אלביט הגישה הצעת רכש לקניית כל מניות הציבור בחברת עשות אשקלון, בסכום כולל של 24.8 מיליון שקל. חברת עשות נסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של 151.5 מיליון שקל. רוב מניותיה (כ-85%) נמצאות בידי חברת תעש שאותה רכשה אלביט בנובמבר 2018 תמורת כ-495 מיליון דולר. שאר המניות של עשות (כ-15%) נמצאות בידי הציבור. הצעת הרכש מתבצעת על-ידי חברת תעש, אשר מציעה תשלום במזומן עבור המניות, לעת עתה עד ל-26 לאפריל 2020.

חברת עשות אשקלון מעסיקה כ-520 עובדים ונסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-151.4 מיליון שקל. החברה מספקת מערכות מכניות, ממסרים מכניים ורכיבים בתחומי הרכב, הביטחון והחלל, המיוצרות במפעל באשקלון. אלביט מנסה לנצל הזדמנות יוצאת דופן: בעקבות הדו"ח השנתי של עשות שהוגש באמצע מרץ, צנחה מנייתה בבורסה ממחיר של כ-8.3 שקלים למחיר של 4.6 שקלים, ובימים האחרונים התאוששה במעט למחיר של 6.45 שקלים. אלא שבעקבות ההצעה של אלביט זינקה המנייה בבורסה בתל אביב בכ-25% למחיר של כ-8 שקלים. יכול להיות שאלביט תיאלץ לעדכן את הצעתה או להמתין להזדמנות נוספת.

אלביט מחזקת את חטיבת היבשה

במידה והעיסקה תצא לפועל היא מחזקת את חטיבת היבשה של אלביט והופכת אותה ליצרנית ציוד צבאי כבד בקנה מידה מלא. עשות מייצרת ממסרות ראשיות, הינעים סופיים ומערכות מתלים לרכב קרבי משוריין. בתחום האזרחי היא מייצרת ממסרות, מחברים ותת-מערכות למנועי סילון ומסוקים. בנוסף, היא מחזיקה בחברה הבת Reliance Gear בארה"ב הממוקדת בעיבוד שבבי ובייצור גלגלי שיניים לשימושים בתעשיות הדפוס, התשתיות, הכרייה, האנרגיה והתעופה.

בשנת 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-297.5 מיליון שקל, בהשוואה לכ-344.4 מיליון שקל ב-2018. עשות היא ספקית מכלולים מרכזית של מערכת הביטחון הישראלית, ובשנת 2019 תפסו המכירות למערכת הביטחון כ-64% מכלל מכירותיה (190 מיליון שקל). לכן יש למכירות החברה תלות גבוהה מאוד בתקציב הביטחון ובתוכניות הרכש של צה"ל. על הרקע הזה ייתכן והירידה במכירות תתמשך, שכן היא צופה ירידה בביקוש בארץ ובעולם לכלי רק"מ זחליים, החל משנת 2020.

לפני חודש היא קיבלה הזמנות ממשרד הביטחון בסכום של כ-133 מיליון שקל לייצור ממסרות, מתלים והינעים לרק"ם, אשר תסופקנה עד לחודש ינואר 2023.

MaxLinear הגרמנית רוכשת את חטיבת הבית החכם של אינטל

בתמונה למעלה: מרכז הפיתוח של חברת אינטל בפתח תקווה

חברת מקסלינאר (MaxLinear) מקליפורניה רוכשת את חטיבת הבית החכם של חברת אינטל (Home Gateway Platform Division) בעיסקת מזומנים בהיקף של 150 מיליון דולר. החטיבה מפתחת שבבי Wi-Fi, איתרנט ורכיבי גישה ביתיים. היא מעסיקה כ-1,000 עובדים, מתוכם כ-300 עובדים במרכז הפיתוח של אינטל בפתח-תקווה. העיסקה צפויה להסתיים ברבעון השלישי של 2020 וצפויה להגדיל את מכירות החברה בכ-240-280 מיליון דולר בשנה.

יו"ר ומנכ"ל החברה, ד"ר קישור סינדריפו, אמר שהרכישה תגדיל את מגוון פתרונות החברה עבור יישומים בתוך הבית ומחוץ לבית, כולל יישומי IoT. החטיבה הוקמה באינטל בעקבות סדרה של עסקאות רכישה לאורך השנים. בשנת 2010 היא רכשה את חטיבת מודמי הכבלים מחברת טקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments), שפעלה מישראל ושהוקמה בעקבות רכישת ליבית הישראלית בשנת 1999, ומיד לאחר מכן גם רכישת חברת Butterfly. הקבוצה קיבלה חיזוק בתחום הבית החכם בשנת 2015, כאשר אינטל רכשה את חברת לנטיק הגרמנית, שהחזיקה מרכז פיתוח ישראלי אשר התמקד בתחום התקשורת האלחוטית לטווח קצר (WLAN).

חברת מקסלינאר הוקמה בשנת 2004 ועוסקת בפיתוח שבבי תקשורת מבוססי CMOS עם התמקדות בתחומים כמו תקשורת אלחוטית, תקשורת לוויינית ותקשורת אופטית, הנמכרים ליצרניות ציוד תקשורת מרמת רשתות הטלקום ועד לרמת הממיר הביתי. למעשה, החברה מכפילה את היקפה, שכן מכירותיה בשנת 2019 הסתכמו בכ-317 מיליון דולר. המשקיעים הגיבו בהתלהבות לעיסקה, ומנייתה בבורסה של ניו יורק זינקה ביותר מ-31%, עלייה המעניקה לה שווי שוק של קצת יותר ממיליארד דולר.

חברת אלביט הסבה מערכת שו"ב צבאית לצורכי בית החולים רמב"ם

בית החולים רמב"ם החל להשתמש במערכת פיקוד ובקרה (C2) מבצעית אשר פותחה על-ידי חברת אלביט לצרכים צבאיים. המערכת מבוססת על אפליקציה המאפשרת תקשורת קול, וידאו ונתונים מוצפנת בין אנשי הצוות הרפואי, מספקת תמונת מצב של כל הפעילויות המתרחשות בבית החולים ומאפשרת לנהל את הפעילות בהתאם לצרכים הדחופים של טיפול במספר רב של חולים ברמת סיכון גבוהה. המערכת החדשה, בשם EX-TEAMS, פותחה בימים האחרונים בחברת אלביט, אשר איזרחה מערכת צבאית והתאימה אותה לצורכי בית החולים.

בשלב הנוכחי המערכת מופעלת על-ידי 100 מאנשי הצוות הרפואי של רמב"ם המעניקים טיפול ישיר בחולי קורונה. בית החולים מסר שהוא ירחיב את השימוש במערכת לכ-1,000 עובדים. הפיתוח הובל על-ידי צוות מיוחד באלביט ועל-ידי ד"ר אורן כספי מבית החולים רמב"ם. לדברי ד"ר כספי הגידול המהיר במספר המאושפזים והמחסור בכוח האדם הפועל בתנאים קשים בתוך ציוד מיגון, דורשים שימוש בשיטות ניהול ובקרה יעילות יותר מאשר שיטות הניהול המסורתיות הקיימות בבית החולים. "אנחנו זקוקים למערכת ברמה צבאית שהוכחה מבצעית", אמר.

מסוף התקשורת הטקטית RAPTOR של אלביט, הכולל את הגרסא הצבאית של האפליקציה הרפואית
מסוף התקשורת הטקטית RAPTOR של אלביט, הכולל את הגרסא הצבאית של האפליקציה הרפואית

מדובר באפליקציה סלולרית מבוססת ענן אשר מותקנת בטלפונים הניידים של אנשי הצוות הרפואי. היא מאפשרת לנהל ריבוי משימות שבהם משתתפים גורמים שונים, שלכל אחד מהם תפקיד שונה במשימה. היא מספקת שירותי תקשורת מבוססי מיקום הניתנים להפעלה קלה גם מבעד לביגוד מגן. התקשורת מוצפנת ומאפשרת להגן על החיסיון הרפואי של המטופלים. ההתקנה אינה דורשת השקעות ברכש ציוד, טלפונים או בביצוע שינויים בתשתית התקשורת וה-IT של בית החולים.

ככל הנראה היא מבוססת על מערכת DTAC2 הצבאית של אלביט, שהיא אחת מהאפליקציות הנלוות למערך הניהול, השליטה והבקרה של שדה הקרב (C4I) שחברת אלביט מספקת, הכולל מגוון של אמצעי חומרה ותוכנה. האפליקציה מותקנת במסוף התקשורת הממוחשב RAPTOR, אשר מופיע בתצורה של טאבלט או של לטפון נייד. מערכת DTAC2 היא אפליקציה מבוססת אנדרואיד אשר כוללת יכולות ניהול קרב, הקצאת משימות ליחידות שונות בשדה הקרב, ותקשורת בין חיילים ומפקדים.

קיסייט פותחת את משאבי התוכנה וההכשרה לשימוש בלא תשלום

חברת קיסייט (Keysight Technologies) הכריזה על מבצע שנועד לסייע ללקוחות לעבוד מהבית, שבמסגרתו היא תספק פתרונות תוכנה ללא עלות למשך 90 יום. המבצע הוא חלק מתוכנית Innovate Anywhere להתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה. התוכנית כוללת שלושה מרכיבים מרכזיים: רישיונות לשימוש חינם בתוכנות המובילות של קיסייט; גישה ללא תשלום אל מערכי לימוד מקוונים; ויצירת מערך ניטור הרשת הארגונית להבטחת איכות השירות בעבודה מרחוק.

"קיסייט מחויבת לסייע ללקוחותיה להמשיך ולהיות יצרניים ללא תלות בשאלה היכן הם עובדים", אמרה מנהלת השיווק בחברת קיסייט העולמית, מארי האטר. "נגיף הקורונה גורם לשינויים דרסטיים מסביב לעולם. בקבהילה ובמקומות העבודה. אנו רוצים לסייע ביצירתה של שגרה חדשה, ולאפשר ללקוחות להמשיך ולייצר חדשנות, מכל מקום".

פתרונות תוכנה בחינם

במסגרת היוזמה, מהנדסים העובדים על תהליכי דיזיין וסימולציה או מנהלים פיתוח מרובה-רכיבים ובדיקה של תחנות מרחוק, יכולים להשתמש בתוכנות המבוססות PC של קיסייט, להתחבר מרחוק ולבצע את עבודתם. שימוש בגרסאות האלו גם מעניק כניסה ללא תשלום לתוכנית התמיכה הטכנית KeysightCare Assured, למשך כל תקופת השימוש, כולל אינטראקציה חיה עם מומחה טכנולוגי של החברה בתוך ארבע שעות ממועד יצירת הקשר עם קיסייט.

התוכנות הכלולות בתכנית:

  • PathWave Signal Generation: פתרון ליצירת סיגנלים המפחית את הזמן הדרוש ליצירת סימולציה של סיגנלים.
  • PathWave Vector Signal Analysis: תוכנה המאפשרת להריץ מרחוק ומכול מקום גישה לחומרה המיועדת למדידת סיגנלים.
  • PathWave BenchVue: תוכנת PC לשליטה סימולטנית ואוטומטית במגוון רחב של אינסטרומנטים.
  • PathWave Test Automation: תוכנת בדיקות ואוטומציה לניהול דאטה ותכניות בדיקה.
  • PathWave FPGA: תוכנה המעניקה פונקציונאליות FPGA ב-Real Time.
  • PathWave System Design (SystemVue): סביבה multi-domain ליצירת מודלים המאיצה דיזיין, וריפיקציה ובדיקות.
  • Infiniium Offline: מאפשרת ל"צלם" צורות גל, לשמור ולאחזר את המידע עם יותר מ-60 מדידות מובנות מראש ובקליק אחד.
  • Flex Digital Communication Analyser (DCA): תוכנה לביצוע ויזואליזציה של תוצאות בדיקה, שליטה מכול מקום באוסילוסקופים מסוג DCA או DCA-X עם Standard Commands for Prorammable Instruments (SCPI).

למידה מרחוק בלא עלות

קיסייט מציע מערך לימודים מקוון, המוצע בדרך כלל בתשלום, וכעת נפתח לשימוש ללא עלות. זאת בנוסף לוובינרים בנושאים מגוונים שאותם היא תקיים במהלך התקופה הקרובה.

ניטור רשת אקטיבי בלא תשלום

על-מנת לתמוך בלקוחות המתמודדים עם חיבור מרחוק של עובדים לאפליקציות שיתוף, voice או וידאו, קיסייט מציעה ללא עלות שימוש למשך 30 יום בפתרון Hawkeye Network Performance Monitoring Trial המסייע  להפחית את תקלות השירות, ולהבטיח רמת שירות גבוהה באמצעות ניטור אקטיבי של הרשת.

 

באיה טכנולוגיות מייצרת את מכונות ההנשמה של ישראל

חברת באיה טכנולוגיות (Baya-zicon Technologies) החלה בייצור המוני של מכונות הנשמה בהזמנת מערכת הביטחון. הייצור נעשה במפעל הייצור של החברה בפתח תקווה. בשבוע שעבר היא מסרה 63 מכונות ראשונות. בראיון בלעדי ל-Techtime אמר מנכ"ל משותף ובעלים משותף של החברה, יורם חלילי, שהחברה תעביר למדינה בכל שבוע כמות גדלה והולכת של מכונות הנשמה.

במסגרת הפרוייקט המרוכז על-ידי משרד הביטחון, החברה גייסה את כל משאבי הייצור שלה לייצור מערכות ההנשמה הניידות של חברת פלייט-מדיקל (flight medical) מקבוצת אילקס מדיקל הבורסאית, שאותן היא מייצרת בשש השנים האחרונות. באיה זיכון מעסיקה כ-120 עובדים ומתמחה בייצור מערכות צבאיות קריטיות הנמצאות בשימוש שוטף בצה"ל ובייצור ציוד רפואי קריטי.

בין השאר יש בידה אישור FDA לייצור ציוד רפואי, ובכלל זה עבור מכונות ההנשמה של פלייט. היא נכנסת לפרוייקט הנוכחי לאחר תהליך של שדרוג קו הייצור שלה, שהתבצע בשנתיים האחרונות. כיום היא נמצאת בתהליך גיוס דחוף של כמה עשרות עובדים נוספים עבור קווי הייצור של מכונות ההנשמה, אשר עובדים במספר משמרות.

מהי המשימה שלכם?

יורם חלילי: "אנחנו צריכים לייצר את הכמות הגדולה ביותר של מערכות הנשמה – בזמן הקצר ביותר. המערכות היוצאות מהמפעל נמסרות אל מערכת הביטחון, והיא מעבירה אותן אל מערכת הבריאות".

מדוע כל-כך קשה לייצר מערכות הנשמה?

"תהליך הייצור של מכונת הנשמה נמשך בדרך-כלל 5-6 חודשים. מדובר במערכת המכילה 1,200 מק"טים שונים המגיעים מיותר מ-100 ספקים, בהם כמה עשרות קבלני משנה המייצרים תתי-מכלולים. כיום האתגר הגדול ביותר הוא בהבאת רשימת החומרים במהירות האפשרית: רכיבים אלקטרוניים, חלקים מכניים, פלסטיקה, הידראוליקה ופניאומטיקה. אלה רכיבים שזמני האספקה שלהם בימי שגרה ארוכים מאוד. כעת המצב אפילו קשה יותר, מכיוון שרוב העולם מצוי בסגר ומפעלים רבים אינם עובדים".

יורם חלילי: "בימי שגרה הייצור של מכונות הנשמה אורך 5-6 חודשים"
יורם חלילי: "בימי שגרה הייצור של מכונות הנשמה אורך 5-6 חודשים"

כיצד אתם מתמודדים עם הבעיה?

"חברת באיה היא מומחית בעולם החומר, והצלחנו לקצר את זמני האספקה. בנוסף, אנחנו גם נעזרים במידת הצורך במערכת הבטחון. הקפדנו שהרוב המוחלט של קבלני המשנה יהיו ישראלים". לצד הסיוע של מערכת הביטחון, גם חברת רפאל הועמדה לרשות באיה, במטרה לספק לה כל סיוע שהיא תזדקק לו. למשל בייצור דחוף של פריטים לא זמינים או במקרים דומים.

"לדעתי, הפרוייקט הוא מקור לגאווה גדולה של תעשיית הייצור המקומית. כל שרשרת הייצור והאספקה הישראלית הצליחה להתארגן במהירות עצומה ולייצר את התת-מערכות הקריטיות עבור מכונות ההנשמה. הדבר ממחיש את חשיבותה של תשתית ייצור מקומית. תעשיית האלקטרוניקה היא חבל ההצלה של מדינת ישראל".

מכשירים ניידים לבתי חולים, לאמבולנסים ולבתים פרטיים

חברת "פלייט מכשירי הנשמה" ממודיעין מעסיקה 15 עובדים ונמצאת בבעלות מדטכניקה (מנובמבר 2019), הנמצאת בבעלות קבוצת אילקס מדיקל. החברה מספקת מכשירי הנשמה ניידים מדגם Flight 60, המיועדים לשימוש בבתי חולים, במתקני אשפוז, באמבולנסים ובבית החולה. בתחום הזה קיימות שתי קטגוריות מרכזיות: מכשירים נייחים המיועדים לחדרי טיפול נמרץ בבתי חולים וניזונים ממערכות אויר וחמצן דחוס של בית החולים, ומחיבור קבוע לחשמל, ומכשירים ניידים (אוטונומיים) שיש להם מקור אנרגיה פנימי באמצעות סוללות נטענות והמסוגלים לייצר לחץ אויר בעצמם מהאוויר בסביבתם.

להערכת אילקס, יכולות ההנשמה של המכשירים האלה קרובות מאוד לאלה של המכשירים הנייחים המתקדמים, וניתן למצוא אותם בבתי חולים ובבית החולה. מכשירי ההנשמה של פלייט מדיקל מאושרים לשיווק בארה"ב ובאירופה. בדיוק לפני שנה הם קיבלו אישור שיווק בישראל. המתחרות הגדולות ביותר שלה הן פיליפס ומדטרוניק. בשנת 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-17 מיליון שקל. חברת באיה טכנולוגיות נמצאת בבעלות יורם חלילי ואבי ביגון ומנוהלת במשותף על-ידי שניהם.

הושבתה פעילות מפעל הייצור של קווליטאו

חברת קווליטאו (QualiTau) מפארק המדע בנס ציונה דיווחה שמפעל הייצור שלה, הפועל מעמק הסיליקון בקליפורניה, נסגר בעקבות תקנות הבידוד שנועדו לבלום את התפשטות הקורונה (מדיניות Shelter in Place). כעת הפעילות במפעל מוגבלת לקבלת סחורות ובקרה על מערכות המידע (IT). שאר עובדי החברה שאינם קשורים לייצור ממשיכים לעבוד מהבית.

קווליטאו מספקת לתעשיית המוליכים למחצה ציוד לבדיקה ולאיפיון של תופעות פיסיקליות הגורמות לירידה באמינות מעגלים משולבים, הן ברמת פרוסת הסיליקון והן ברמת בדיקת הרכיב לאחר האריזה. החברה מסרה שבשלב זה המגבלות אמורות להימשך עד ה-3 במאי 2020. "החברה צופה האטה משמעותית בפעילות הייצור שלה וביכולתה לשלוח מערכות ללקוחותיה".

ההשבתה מגיעה בדיוק כאשר קווליטאו נערכה למעבר למבנה חדש, שתוכנן להתבצע החודש. כיום היא שוכנת במבנה שכור הנמצא בבעלות גוגל, ונמצאת איתה במשא ומתן להארכת חוזה השכירות. קווליטאו פועלת במתכונת של חברת אחזקות המנהלת את חברת קווליטאו ארה"ב שבה נעשה הפיתוח והייצור של מערכות הבדיקה. החברה האמריקאית מוכרת את המוצרים בארה"ב, במזרח הרחוק ובישראל. בנוסף, קווליטאו מנהלת עוד שתי חברות בנות בגרמניה וביפן, העוסקות במכירות ותמיכה במוצריה באירופה ובאסיה ונמצאות בבעלות מלאה (100%) של קווליטאו ישראל.

הקורונה בלמה את הצמיחה

שוק היעד העיקרי של החברה הוא המזרח הרחוק, ובייחוד סין. בשנת 2018 תפס השוק הזה כ-70% מכל מכירותיה. החברה דיווחה שבשבועיים האחרונים היא קיבלה הזמנות של מערכות חדשות בהיקף כולל של כ-1.7 מיליון דולר – בעיקר מלקוחות בסין ובטאיוואן, "דבר המהווה אינדיקציה חיובית על תחילתה של חזרה לשגרה בשוקי המזרח הרחוק".

משבר COVID-19 תופש את קווליטאו בשלב צמיחה. בשנת 2019 צמחו מכירותיה לשיא של כ-26.7 מיליון דולר, בהשוואה לכ-18.5 מיליון דולר ב-2018. העלייה החדה במכירות נובעת משני גורמים מרכזיים: עלייה בפעילות העסקית בסין ובארה"ב, ודחיית האספקה של מספר הזמנות משנת 2018 לשנת 2019. דבר שפגע בתוצאות של 2018, אולם שיפר את התוצאות של 2019.

חברת STG מתכננת לצמוח בתחומי הפיתוח והייצור

בתמונה למעלה: קליטת הזמנה במחסן הרכיבים של STG בגבעתיים

חברת STG מגבעתיים משנה בהדרגה את פרופיל הפעילות שלה, ומגדילה את מרכיב הפיתוח והייצור בהשוואה למרכיבי ההפצה ואספקת רכיבים, שבהם התמקדה מאז הקמתה בשנת 1965. בסוף 2019 הסתכם צבר ההזמנות שלה בכ- 75.6 מיליון שקל בהשוואה לצבר הזמנות של 45.3 מיליון שקל בסוף 2018. העלייה נובעת בעיקר מהזמנות בתחום הפיתוח והייצור ולא בתחום הזמנת הרכיבים: צבר ההזמנות לפיתוח וייצור הסתכם בסוף 2019 בכ-34 מיליון שקל – בהשוואה לכ-2.2 מיליון שקל בסוף 2018.

התוצאה: פעילות הפיתוח והייצור עשויה להיות גדולה יותר בעתיד מפעילות הפצת ושיווק הרכיבים. בטווח הקצר, מכירות הרכיבים עדיין בצמיחה, למרות שהיקפו של השוק הישראלי כולו נמצא בקיפאון. בשנת 2019 צמחו מכירות STG ב-21% והסתכמו בכ-106.2 מיליון שקל, בהשוואה למכירות בהיקף של 87.6 מיליון שקל ב-2018 וכ-75.3 מיליון שקל ב-2017. החברה דיווחה על רווח של כ-5.5 מיליון שקל ב-2019, בהשוואה לרווח של 3.5 מיליון שקל ב-2018 והפסד של מיליון שקל ב-2017.

צרות בשוק ההפצה

החברה מדווחת ששוק הרכיבים הישראלי מצוי בקיפאון. המתחרים העיקריים של STG בתחום הפצת הרכיבים הם המפיצים המקומיים איסטרוניקס, ניסקו וטלסיס, והמפיצים הגלובליים Arrow, Future ו-Avnet. שתי הספקיות הגדולות ביותר שלה הן מוראטה איירבורן ורוב המכירות הן לשוק הצבאי (61%). פעילות ההפצה נפגעה משמעותית החודש (מרץ 2020), בעקבות ביטולו של הסכם נציגות שלה עם יצרן ציוד בדיקה אלקטרוני, אשר היה אחראי לכ-11% ממכירותיה בשנת 2019. מדובר ביצרן ש-STG טיפלה בו במשך עשרות שנים. היא הגדירה את הפסקת ההתקשרות כמהלך "פוגע ומקפח".

פעילות הפיתוח והייצור של החברה מתבצעת כיום בשלוש חברות: היא מחזיקה בכ-25% ממניות קבלנית הייצור הישראלית PM – Partner Manufacturing מפתח-תקווה, אשר מעסיקה כ-300 עובדים. בימים אלה מקימה PM מפעל הרכבות אלקטרוניות חדש בפארק התעשיות בר לב, שליד צומת אחיהוד בצפון בהשקעה כוללת של כ-26 מיליון שקל.השלמת המפעל תביא להכפלה של פי ארבעה בקיבולת הייצור הנוכחית של PM.

בנוסף, היא מחזיקה בשתי חברות פיתוח וייצור נוספות. חברת STG Advanced שהוקמה בסוף שנת 2017 ועוסקת בתכנון, פיתוח וייצור של פתרונות הספק ופתרונות RF בתחומי המיקרוגל והגלים המילימטריים. רק לאחרונה היא דיווחה על קבלת הזמנה מלקוח ביטחוני גדול לפתח ולייצר אבטיפוס של תת-מערכת בתחום הגלים המלימטריים לאספקה בשנת 2020. היקף העיסקה: 3.3 מיליון שקל. הלקוח ישתמש במערכת כדי להתחרות במכרז, וצפוי לבצע הזמנות נוספות במידה ויזכה בו.

ביולי 2019 רכשה STG את חברת יוניסור (Unisor Multisystems) מנתניה, לאחר שביצעה בחברה השקעה בהיקף של 2.3 מיליון שקל, וקיבלה תמורתם 60% מהמניות. חברת יוניסור הוקמה בשנת 1993 והיא עוסקת בתכנון ופיתוח מכלולים ותתי-מכלולים בתחום המיחשוב התעשייתי המוקשח. עיקר לקוחותיה הינם מהשוק הביטחוני. למרות שבשנת 2017 הסתכמו מכירותיה בכ-2.6 מיליון שקל בלבד, חברת STG רכשה אותה במסגרת אסטרטגיית הרחבת תחום הפעילות של הפיתוח והייצור.

חברת יוניסור מוכרת בתעשייה הביטחונית הישראלית ולקוחותיה כוללים את אלביט, רפאל והתעשייה האווירית. STG מתכננת להעביר אליה הלוואת בעלים בהיקף של כ-5 מיליון שקלים, ומאמינה שהיא תגדיל את פעילותה בשנים הבאות. חברת STG נמצאת בשליטת המייסד והמנכ"ל שלמה בר. בעקבות פרסום הדו"ח השנתי השבוע, עלתה מניית החברה בכמעט 8% בבורסה בתל אביב, וכיום היא נסחרת לפי שווי שוק של 45.7 מיליון שקל.

Digi-Key פירסמה מדריך ליישום רכש רכיבים בתהליך אוטומטי

בתמונה למעלה: מחסן המלאי של Digi-Key בעיירה Thief River Falls במינסוטה, ארה"ב

חברת Digi-Key Electronics החלה בהפצה חינם של המדריך לביצוע תהליך רכש רכיבים אוטומטי (free eBook) באמצעות פתרונות Application Programming Interface של החברה. פתרונות API של החברה מספקים יכולת ביצוע רכש רכיבים אוטומטי, תוך קישוריות מלאה בין מפרטי הלקוח, התאמת צרכיו למלאי הרכיבים הקיים, בדיקת התאמה וביצוע הזמנה מיידית. לצד המדריך, החברה העלתה לאתר שלה מחשבון הזמנות (ROI calculator) המאפשר לכל חברה להעריך את מידת החיסכון במחיר ובזמן של ההזמנות שהיא מצבעת באמצעות פתרונות API.

השימוש בתהליך API נעשה ללא תשלום, ולהערכת החברה חוסך ללקוחות אפלי דולרים בעלות הרכש ומקצר את זמני הקבלה של הרכיבים. במסגרת ההכרזה על אספקת המדריך, הציגה החברה את היתקונות שהשיגה חברת Sonic Manufacturing Technologies מקליפורניה, כאשר החליטה להשתמש בשיטת ההזמנות החדשה. חברת סוניק מייצרת אבות טיפוס ללקוחותיה, משלב תכנון המעגל ועד לייצור מלא, בתוך 5-10 ימים בלבד.

כדי לעמוד במשימה, היא מזמינה מיליון רכיבים בכל שבוע. החברה מסרה שכאשר עברה לשימוש במערכת API מבוססת ענן, היא חסכה 50% מעלות הרכש בלא צורך להוסיף כוח אדם. המערכת צמצמה את עלות הביצוע של כל הזמנה מ-40 דולר ל-9 דולר להזמנה, והשיגה חסכון של 400,000 דולר בשנה.

בתוך כך, דיווחה Digi-Key שהיא זכתה בפרס המפיץ המוצלח של חברת On Semiconductor לשנת 2019. יצרנית השבבים מסרה שערוצי המכירות ההפצה אחראים לכ-60% ממכירותיה, והם המגזר בעל הצמיחה המהירה ביותר.

חברת Digi-Key Electronics מהעיירה Thief River Falls במינסוטה, ארה"ב, היא מפיצה גלובלית של רכיבי אלקטרוניים המספקת כ-6.8 מיליון מוצרים של כ-750 יצרנים, שמתכום כ-1.4 מיליון רכיבים נמצאים אצלה במלאי וזמינים למשלוח מיידי. החברה מספקת משאבים נוספים למהנדסים, בהם EDA וכלי תכנון, גיליונות נתונים, תכנוני ייחוס, תכנים להעמקת הידע וההכשרה ועוד.

למידע נוסף על רכש אוטומטי: Digi-Key API Solutions

כנס Embedded To Go המקוון של חברת Arrow החל היום

היום (ד') נפתח הכנס המקוון של חברת Arrow Electronics לתחום המערכות המשובצות. הכנס, Embedded To-Go, יתקיים לאורך היום ויימשך עד ליום שישי הקרוב, 3 באפריל 2020. הארוע הדיגיטלי יכסה תחומים כמו מודולים ממוחשבים, מיקרו-בקרים, מעבדים, חיישנים, פתרונות FPGA ותת-מערכות אלחוטיות.

הארוע כולל תכונות רבות של כנסים פיסיים, ומעניק למשתתפים יכולת "לבקר" בתערוכה טכנולוגית, האזנה להרצאות מומחים בתחום המערכות המשובצות והמודולים הממוחשבים, התעדכנות בהכרזות על מוצרים וטכנולוגיות חדשות, גישה למצגות ואפשרות לשיחה ישירה באמצעות צ'אט עם צוותי המכירות ומהנדסי התמיכה הטכנית של ארו.

בנוסף, ארו תחלק בחינם 3,000 כרטיסי פיתוח בין משתתפי הכנס. ל-Techtime נודע שמי שעמד מאחורי הארוע הזה הוא אמיר שרמן, המשמש גם כמנכ"ל חברת ארו ישראל וגם כמנהל תחום המערכות המשובצות של ארו באירופה (EMEA). לדבריו, "הרבה מאוד לקוחות ישראלים נרשמו לאירוע, וכבר יותר מכמה מאות כרטיסים יישלחו לישראל בתקופה הקרובה.

"במצב מיוחד כמו היום, שרובנו נמצאים בבית, אני ממליץ ללקוחות להירשם למגוון הרחב של ההרצאות מהיצרנים המובילים של ארו". המשתתפים בכנס יכולים להירשם להרצאות, להקשיב להן בזמן אמת ולשאול שאלות ב"לייב". ראו תוכנית ההרצאות למטה.

רישום לכנס: https://arrow.expo-ip.com

מידע נוסף: www.arrow.com/embedded

     סדר-היום: תוכנית ההרצאות שיתקיימו בכנס Arrow Embedded To Go

Agenda – Wednesday 1st April 2020

Agenda – Thursday 2nd April 2020

Agenda – Friday 3rd April 2020

קיידנס הכריזה על אימות שכבה פיזית לריבוי פרוטוקולים

חברת קיידנס (Cadence) הכריזה על הזמינות של פלטפורמת VIP for PHY לאימות IP בשכבה הפיסית אשר מכסה מספר רב של פרוטוקולים. ה-VIP החדש הוא חלק מחבילת האימות Cadence Verification Suite ותומך באסטרטגיית Intelligent System Design, המאפשרת לאתר את מודולי ה-IP הטובים ביותר. הפתרון החדש מספק אימות לפרוטוקולים מרכזיים בתעשייה, בהם: PIPE 5.2 עבור PCI Express-5.0 ,USB3 ו-USB4, DFI עבור LPDDR4/5 ו-HBM2E, ופרוטוקול MIPI עבור CSI-2 ו-DSI-2.

הפתרון מספק בדיקות תזמון ברמת השכבה הפיסית, יכולת להניע תנועה "אדישה" לפרוטוקולים ותנועה "מודעת לפרוטוקולים", ניתוח מסלול קליטה, מסלול שידור ולולאה חוזרת ושליטה בפרמטרים כגון Jitter ,spread spectrum clock ו-שיעור שגיאות (Bit Error Rate). טכנולוגיית TripleCheck מספקת למשתמשים תוכנית אימות המיוחסת לשכבה הפיסית שנועדה להבטיח תאימות למפרט הממשק. "אימות שכבה פיסית מצריך שיטות ייחודיות שמבטיחות שכל דרישות התזמון, ההספק והתפוקה מקבלות מענה בתנאים שונים ומגוונים", אמר מושיק רובין, מנהל קבוצת ניהול מוצרי IP לאימות בקבוצת אימות ומערכות של קיידנס.

חברת קיידנס מספקת כלים לתכנון אלטרוני. בישראל היא פועלת בשני אתרי פיתוח ומכירות, בחיפה ובפתח תקווה. את הפעילות העסקית מוביל אדר סגל ואת פעילות הפיתוח מוביל פרופ' זיאד חנא.

USR החלה בייצור חירום של מערכות תמיכה בציוד הנשמה

חברת USR המעסיקה כ-500 עובדים בשלושת אתריה: כרמיאל, ירושלים ונתניה, קיבלה הזמנת ייצור גדולה עבור מערכות תמיכה בציוד הנשמה של חברת מדטרוניק העולמית. מערכות ההנשמה מאפשרות לריאות החולה לנוח ולהתאושש בזמן שהנשימה מתבצעת על-ידי המכונה ובכך משפרת את סיכויי ההחלמה של חולי קורונה. החברה תספק למדטרוניק את מערכות הניטור שפותחו על-ידי חברת אורידיון הישראלית, אשר נמכרה בשנת 2012 לחברת קובידיאן האירית (אשר רכשה ב-2013 את גיוון אימג'ינג). בשנת 2014 רכשה מדטרוניק את קובידיאן תמורת 42.9 מיליארד דולר.

המערכות של אורידיון מבוססות על טכנולוגיית ניטור מבוססת לייזר, המאפשרת למדוד ביעילות את רמות הפחמן דו-חמצני (CO2) בנשימת החולה. הן משמשות בסביבות רפואיות שונות, דוגמת הרדמה, טיפול בכאב, מעקב ביחידות לטיפול נמרץ וביחידות ההתאוששות, רפואה דחופה ובסביבות קליניות הדורשות תמיכה בנשימה. נודע ש-USR החלה גם בייצור ציוד רפואי עבור תעשייה ביטחונית גדולה בישראל, אשר ביצעה פיתוח מהיר של ציוד רפואי עבור המאמץ להתמודד עם מגיפת הקורונה

מנכ"ל USR, אדי גז (בתמונה למעלה), סיפר ל-Techtime שהחברה קיבלה מעמד של משק לשעת חירום, עקב העובדה שהיא מייצרת ציוד רפואי וציוד ביטחוני, ושהיא עובדת כעת בתפוקה מלאה. גז: "חברת USR הוגדרה על-ידי מדטרוניק כיצרן קריטי ומהותי בשרשרת האספקה של ייצור מוצריה הרפואיים. פינינו מסיחי-דעת, פיתחנו מקורות אנרגיה עצמאיים, עיבינו יכולת טכנולוגית ושיפרנו את תמיכתנו עבור חולים בארץ ובעולם".

קו הרכבות SMT בחברת USR
קו הרכבות SMT בחברת USR

מדטרוניק משחררת את תוכניות הייצור של מערכות הנשמה

חברת מדטרוניק היא יצרנית הציוד הרפואי הגדולה בעולם. אתמול החליטה מדטרוניק לשחרר את כל הפטנטים והמפרטים של מערכת ההנשמה הקלה שלה, Puritan Bennett 560, אשר יצאה לשוק בשנת 2010. החברה העלתה לרשת (באתר: Medtronic.com/openventilator) את כל מסמכי הייצור והמדריכים של המערכת. כעת היא מכינה להעלאה את כל מפרטי התכנון, הסכימות החשמליות וקוד התוכנה, על-מנת שכל יצרן בעולם יוכל להוריד אותם מיידית בלא צורך לקבל אישור או לשלם תמלוגים.

"מדובר במהלך חסר תקדים", אמר ירון יצהרי, מנכ"ל מדטרוניק ישראל. "לחברה יש פטנטים רבים על מכונות ההנשמה והביקוש למכונות אלה הוא כרגע מרקיע שחקים". נשיא קבוצת הטיפולים הזעיר-פולשניים במדטרוניק, בוב ווייט, אמר שהמהלך יאפשר להגדיל את היקף הייצור העולמי של פתרונות הנשמה לצורך מאבק בנגיף הקורונה.

גלובל דטה סנטר מקימה חוות שרתים בהשקעה של 100 מיליון שקל

בתמונה למעלה: משה לסמן, מייסד ומנכ"ל גלובל דטה סנטר בחוות השרתים בהרצליה. צילום: אייל טואג

חברת גלובל דטה סנטר (Global Data Center), המפעילה חוות שרתים (דטה סנטר) תת-קרקעית בהרצליה פיתוח, מתכננת להשקיע 100 מיליון שקל בהקמת מתקן נוסף בקרית אריה, פתח תקווה. המתקן יתפרס בשלב הראשון על פני שטח של כ-6,000 מ"ר. גם הוא ימוקם באתר תת-קרקעי ממוגן ויפעל בעוצמת חשמל של 15 מגה-וואט. שלב הבינוי צפוי להסתיים לקראת סוף 2020 והמתקן מתוכנן לפעול החל מאמצע 2021. החברה גם מערכת להכפלה בעתיד של שטח הדטה סנטר ל-12,000 מ"ר.

האתר יספק שירותי גיבוי באתר וגיבוי מרחוק, שירותי מחשוב ענן, שירותי בקרה ותפעול לפי דרישה ושירותי אצבע. בין השאר הוא יספק מתחמים ייעודיים שייבנו לפי דרישות הלקוח, ויכולות DRP/BCP – Disaster Recovery Plan/Business Continuity Plan לצורך התאוששות מאירוע כשל או אסון והמשכיות עסקית מלאה. באפריל 2019 השלימה החברה את הכפלת שטח חוות השרתים בהרצליה, לשטח של 6,000 מ"ר. בין החברות המשתמשות בשירותי המתקן בהרצליה: קבוצת הראל ביטוח ופיננסים, כלל ביטוח, בית ההשקעות IBI, וחברות היי טק דוגמת אינפינידאט,SolarEdge ו-DSP Group, חברות רב לאומיות ועוד.

מייסד ומנכ"ל גלובל דטה סנטר, משה לסמן, אמר שהארגונים בישראל ובעולם, "מבינים את הערך העצום הגלום באירוח תשתיות ה-IT והתקשורת שלהם באתר חיצוני ממוגן הפועל בסטנדרטים בינלאומיים גבוהים". החברה הוקמה ב-2013 בשיתוף ובגיבוי פיננסי של קבוצת ויולה וחברת ההשקעות גלנרוק של ליאון רקנאטי. לסמן כיהן בעבר כמנהל חטיבת ה-Outsourcing ב-IBM ישראל וכמנהל HP Global Services בישראל.

למידע נוסף: http://heb.globaldatacenter.co.il

כנס הטכנולוגיות הרפואיות המקוון של קוקירמן ו-GoforIsrael יתקיים ב-6-7 באפריל

 בית ההשקעות קוקירמן מדעי החיים, וחברת GoforIsrael, יקיימו את הכנס המקוון COVID-19 Innovation Conference, בימים ב' ו-ג', 7-6 באפריל 2020. הכנס יפגיש בין משקיעים לבין חברות סטארט-אפ מישראל והעולם, שיש בידן טכנולוגיות אשר יכולות לסייע במאבק בנגיף הקורונה, במוטציות עתידיות שלו ובמניעת נזקים עתידיים של הנגיף.

הארוע ניתמך על-ידי קרן ההון סיכון Orbimed, קרן ההון סיכון הישראלית הממוקדת ברפואה aMoon, קבוצת הקרנות Accelmed Ventures ורשות החדשנות. "משבר הקורונה הוא זרז לקפיצה טכנולוגית בתעשיית הבריאות", אמר ד"ר לורן שופ, מנהל שותף בקוקירמן מדעי החיים. "אנחנו מקווים שבעזרת הרשת הגלובלית שלנו הכוללת משקיעים ושותפים אסטרטגיים, נצליח להאיץ פתרונות חדשניים של סטארט-אפים פורצי דרך".

בין הדוברים בכנס: פרופ' דרור מבורך, מנהל מחלקה בבית החולים הדסה עין כרם והמייסד והמדען הראשי של Enlivex, פרופ' פרדריק תאנגי, מנהל תחום וירולוגיה במכון הלאומי למחקר מדעי ((CNRS וראש מעבדת חדשנות לחיסונים, מכון פסטר (צרפת) , פרופ' יי נינג Yi Ning, סגן נשיא ומדען ראשי בקבוצת שירותי הבדיקות הרפואיות הסינית Meinian OneHealth Group, ומנכ"ל מכון המחקר לבריאות הציבור באוניברסיטת Peking (בייג'ינג), ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות, ד"ר אייל צימליכמן סמנכ"ל רפואה וחדשנות במרכז הרפואי שיבא תל השומר.

בין היזמים המציגים בכנס: פרופ' פיליפ חלפון, ראש המחלקה הפנימית בבי"ח Hopital Européen במרסיי, נשיא Genoscience Pharma, ד"ר שואפנג יו, מנכ"ל CanSino Biologics, שי נוביק יו"ר Enlivex, דני לוסטיגר מנכ"ל MedCu, לוסיאן וויליאמוז מנכ"ל Preci Health, קליף אנסל מנכ"ל Respinova, יצחק ליטמן מנכ"ל Neteera, ד"ר צ'אק קאריניאן מנכ"ל Sonivie ואחרים.

למידע נוסף ורישום: COVID-19 Innovation Conference

מפא"ת התאימה ציוד צבאי לניטור ובדיקה מרחוק של חולי קורונה

בתמונה למעלה: תוצאות הניסוי הראשוני: הרופא מקבל את מדדי החולה על-גבי המסך

המרכז הטכנולוגי הלאומי למלחמה בקורונה הפועל בהובלת מפא"ת במשרד הביטחון, ביצע בהצלחה ניסוי בזק שבמסגרתו הוסבו שתי מערכות צבאיות למטרה חדשה: בדיקה מרחוק של מדדים פיזיולוגיים. המערכת המשולבת החדשה כוללת מכ"ם של חברת אלתא ומצלמה תרמית (IR) של חברת אלביט מערכות. המערכת מאפשרת לבצע מדידה ממרחק של דופק הנבדק, חום גופו וקצב נשימתו. נתונים אלה יוצגו במוניטור מרוחק לרופא, כדי לסייע לו בקבלת החלטות קליניות. המערכת תאפשר לצוות הרפואי לשהות במתחם סטרילי ללא מגע עם הנבדק כדי לצמצם את החשיפה של הצוות הרפואי אל נגיף הקורונה. בעתיד, היא תאפשר מיון ראשוני ותיעדוף הטיפול בחולים – בהתאם לניתוח המדדים.

הניסוי נערך בשיתוף ד"ר יוני סביר מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון, החברות EchoCare Technologies, Vayyar, Neteera, המרכז הרפואי רבין, יחידת המו"פ במפא"ת בראשות תא"ל יניב רותם וצוות מערך החיישנים במפא"ת, וכן קבוצות מחקר נוספות מהאקדמיה ומצה"ל. הייעוץ הרפואי ניתן על-ידי ד"ר יוסי שעיה וד"ר עקיבא אסתרסון ממיון בילינסון (המרכז הרפואי רבין). להערכת מפא"ת, קיימת אפשרות שהמערכת תיכנס לשימוש בחדרי המיון בארץ כבר בימים הקרובים.

יוסי כהן, סמנכ"ל טכנולוגיה בחברת אלביט, אמר שהחברה תמשיך לרתום את היכולות הטכנולוגיות שפותחו בחברה בכדי לסייע למשרד הביטחון, המרכזים הרפואיים והרשויות המקומיות. מנכ"ל אלתא, יואב תורג׳מן, אמר מערכות המכ"מ של אלתא, המשמשות לגילוי ומודיעין, הוסבו לניטור מדדי גוף אצל חולים פוטנציאליים ולשמירה מיטבית על הצוות הרפואי, ללא צורך בהתערבות אנושית. "נמשיך לתמוך במאמץ הלאומי במציאת פתרונות יעילים וחדשניים".

המצלמה התרמית (IR) של אלביט במהלך הניסוי שבוצע על-ידי מפא"ת
המצלמה התרמית (IR) של אלביט במהלך הניסוי שבוצע על-ידי מפא"ת

לדברי ד"ר שעיה, מפא"ת פנתה אל בית החולים עם הרעיון לנטר חולים באמצעות מערכות מכ"מ. "הם שאלו אותנו מה הצרכים הרפואיים שלנו ואיזה מדדים צריך לנטר על-מנת לאבחן חולי קורונה בשלב מוקדם עוד בזמן ההערכה הראשונית, מבלי מעורבות של איש צוות רפואי". ממשרד הביטחון נמסר שהמרכז הטכנולוגי הלאומי למלחמה בקורונה ממשיך באיתור ובפיתוח טכנולוגיות שיסייעו במאבק בהתפשטות נגיף הקורונה. "במסגרת פעילות המרכז עוסקים הצוותים בהסבת טכנולוגיות צבאיות-ביטחוניות ליישומים אזרחיים. העבודה נעשית מסביב השעון ובמשמרות, על-מנת להגיע מוקדם ככל הניתן ליישום בבתי החולים".

סגנטק במו"מ למכירת Sage תמורת 16 או 28 מיליון דולר

SAGANTEC

חברת סגנטק החיפאית נמצאת במו"מ מתקדם למכירת החברה הבת שלה, Sage Design Automation, תמורת 16 או 28 מיליון דולר. חברת ההשקעות תעוזה דיווחה שהמשא ומתן נמצא בשלב מתקדם ושאם הוא יושלם בהצלחה, חלקה בעיסקה יהיה 9 מיליון דולר. חברת סגנטק מפתחת ומוכרת כלי תוכנה לתכנון מוליכים למחצה באמצעות חברת סייג', שהוקמה בסוף שנת 2012.

כלי התכנון מיועדים ללקוחות המפתחים שבבים אלקטרוניים ומעוניינים להסב את תוכניות הייצור שלהם לצורך התאמה לטכנולוגיית ייצור מתקדמות. בסוף 2012 הקימה סגנטק את סייג' והעבירה לידיה טכנולוגיות שהיא פיתחה. בינואר 2018 הכריזה סגנטק על פלטפורמת iDRM 5.0 החדשה, לפיתוח וניהול של כל כללי התכנון של השבבים (Design Rules).

המערכת מצויידת בממשק גרפי המאפשר בנייה מהירה של כללי ייצור הלוקחים בחשבון את דרישות התהליך (Process) ואת דרישות המעגל המתוכנן, ובובודקים אוטומטית את העמידה בדרישות לפני משלוח לייצור המוני. המוצר מאפשר ליצרני מוליכים למחצה לפתח טכנולוגיות וכללי תיכנון במהירות רבה יותר ובפחות שגיאות.

חוסר הבהירות במחיר העיסקה נובע מהעובדה שהפעילות של סגנטק מתבצעת באמצעות חברת סייג'. אולם לקרן תעוזה יש אחזקות שונות בשתי החברות. עד היום היא השקיעה 5.2 מיליון דולר בחברת סגנטק ומחזיקה ב-56.2% ממניותיה. אולם מהדו"ח השנתי שלה עולה שהיא מחזיקה ב-32% ממניות חברת סייג'.

במידה וההערכה מההכנסה הצפויה מתייחסת רק לחלקה בסייג', מדובר בעיסקה בשווי כולל של כ-28.1 מיליון דולר. אולם אם היא מתייחסת לשווי אחזקותיה בחברת סגנטק, מדובר בעיסקה בשווי של כ-16 מיליון דולר. בתעוזה סרבו למסור הבהרה לאיזה משיעורי האחזקה מתייחסת הערכת ההכנסות מהעיסקה הצפויה.

HP מגייסת את משבר הקורונה למאבק בחברת זירוקס

חברת HP מנסה לנצל את משבר הקורונה כדי להיאבק בנסיון ההשתלטות העויין של חברת זירוקס. בחודש נובמבר 2019 שלח מנכ"ל זירוקס הצעת רכש לדירקטוריון HP, שבו הציע מיזוג בין שתי החברות באמצעות עיסקת מזומנים ומניות בהיקף כולל של 33.5 מיליארד דולר, שעם השלמתה יחזיקו בעלי המניות של HP ב-48% ממניות החברה הממוזגת. כעבור שבועיים דחה דירקטוריון HP את ההצעה, ובתגובה הפעילה זירוקס תוכנית השתלטות חדשה: הפיכה פנימית באמצעות החלפת חברי הדירקטוריון.

בסוף ינואר 2020 היא הציעה 11 מועמדים מטעמה לבחירות לדירקטוריון החברה שיתקיימו במפגש המשקיעים של שנת 2020. דירקטוריון HP מאשים את המשקיע הגדול ביותר ב-HP, קארל אייקן, בנסיון לנצל את השפעתו ולהוביל השתלטות עויינת על החברה, "מהלך שהוא יהיה הנהנה העיקרי ממנו, ויבוא על חשבון שאר בעלי המניות". במכתב למניות ששלחו בסוף השבוע היו"ר צ'יפ ברג והנשיא והמנכ"ל אנריק לורס, הם כתבו שעל רקע משבר הקורונה, הם מבקשים מבעלי המניות לדחות את ההצעה. "בימים אלה אנחנו עסוקים בהבטחת פעילות החברה ובשלומם של 55,00 העובדים", כתבו.

"מאז הגשת הצעת המיזוג של זירוקס חל שינוי רדיקלי בסביבה העסקית, הכלכלית, והפיננסית בעולם. למרות זאת זירוקס ממשיכה במאמציה לקדם את המיזוג ואת החלפת הדירקטורים. חשוב להבין שבשעה כזאת אסור לנו להסיט מאמצים ותשומת לב כדי לעסוק בסוגיית המיזוג עם זירוקס. כל מהלך מורכב ורחב-היקף בתקופה הזאת הוא מהלך הרסני עבור HP, עבור בעלי המניות ועבור הלקוחות והספקים שלנו. אנחנו שומרים על ראש פתוח ביחס לכל מיזוג שיוסיף ערך לבעלי המניות – בתנאי שייעשה בזמן המתאים – וברור לכל שכעת זה לא הזמן המתאים".

בשוק הישראלי פועלת HP במתכונת של מרכז שיווק מסחרי, אולם הפעילות המרכזית שלה היא באמצעות שתי חברות בת עצמאיות: חברת אינדיגו המייצרת מדפסות דיגיטליות ומעסיקה כ-2,500 עובדים, וחברת סאיטקס לשעבר המייצרת מדפסות בפורמט רחב ומעסיקה כ-500 עובדים. בחודש אוקטובר 2019 הכריזה HP על תוכנית ארגון מחדש והתייעלות שתתחיל בשנת 2020 ותסתיים בשנת 2022, אשר כוללת צימצום של כוח האדם ב-7,000-9,000 משרות. כעת לא ברור מה יהיה גורלה של התוכנית הזאת, והאם היא תורחב עקב המשבר הכלכלי המתפתח בעקבות מגיפת הקורונה.

מאשימים את הדור החמישי בהתפרצות מגיפת הקורונה

QUALCOMM 5G

מאת אורית גבע, MSc. EE מומחית RF, מקימת קהילת Women in Hardware Israel  

במהלך ההיסטוריה ראינו שבכל עת שמתרחש אירוע גלובלי מרכזי, מופיעות תיאוריות קונספירציה אודות מקורו והסיבות שגרמו לו. אלו מתפתחות בקלות בעיקר כשהסיבה להאירוע אינה ברורה לגמרי לגורמים המוסמכים באותה נקודת הזמן. גם משבר הקורונה מייצר שלל של תאוריות כאלו יכולות להיות, שחלקן מייצרות פאניקה וחשש מיותר בקרב הציבור. אחת מהן היא התאוריה שתחלואת האנשים ומקרי המוות של חלקם אינם נובעים מהווירוס – אלא הם תוצר של פריסת רשתות הדור החמישי (5G). התיזה המרכזית: הווירוס לא הועבר מהעטלפים לבני האדם – זהו סיפור כיסוי בלבד לסיבה האמיתית.

חיים חדשים לתאוריית קונספירציה ישנה

קבוצות מחאה נגד טכנולוגיית דור 5 קמו בשנים האחרונות תחת השמות Stop 5G או Anti-5G. הן פועלות בעיקר ברשתות החברתיות, במדינות רבות כולל ישראל. מטרתן היא להוכיח כי טכנולוגיית הדור החמישיהיא קטלנית ומסוכנת לבני אדם ולבעלי חיים. קבוצות דומות התארגנו גם בעבר כשהופיעה טכנולוגיית הדור הרביעי (4G), והשתמשו באותם טיעונים גם אז.

לטענתם, במסגרת מלחמת הסחר בין סין לארה"ב והמירוץ לעליונות טכנולוגית, סין הקדימה את המועד הצפוי והפעילה את רשתות דור 5 שלה כבר בחודש נובמבר 2019, כאשר העיר ווהאן, שבה פרצה מגיפת הקורונה, הייתה אחת מהערים הראשונות בהן הוקמה רשת דור 5. התיזה המרכזית: המגיפה פרצה בעיר וואהן בחודש דצמבר 2019 בגלל השימוש בטכנולוגיית הדור החמישי וחשיפת האוכלוסייה אל הקרינה האלקטרומגנטית של רשתות הדור החמישי.

טכנולוגיית הדור החמישי היא שם כולל לקבוצה של תקנים חדשים המרחיבה את יכולות  הדור הקודם (LTE-4), במטרה לספק קצב העברת נתונים גבוה, השהייה נמוכה ומגוון חדש של יישומים בתחומים כמו רכב אוטונומי, IoT, ערים חכמות ועוד. היא מאפשרת להגיע לקצב העברת נתונים של עד 2 ג'יגה ביט לשנייה (בהשוואה ל-200 מגה-ביט לשנייה בדור 4) ורוחב סרט מקסימלי של 400 מגה הרץ. טכנולוגיית הדור החמישי פועלת בשני תחומי תדר: התחום הנמוך, FR1, כולל תדרים עד 6 ג'יגה הרץ והתחום הגבוה, FR2, כולל תדרים בטווח 24-86 ג'יגה הרץ. נכון להיום, הרשתות הפועלות בעולם משתמשות רק בתחום התדר הנמוך.

האם רשתות הדור החמישי באמת מסוכנות?

המדע מפריד בין קרינה מייננת לקרינה בלתי מייננת. קרינה מייננת היא קרינה בה יש מספיק אנרגיה כדי לנתק אלקטרונים מאטומים. לכן היא עלולה לגרום לשינויים ב-DNA ובסופו של דבר לגרום למחלות כמו סרטן. הדוגמא המובהקת לרקינה מייננת היא קרינת רנטגן. ציוד ומכשירי סלולר נמצאים בתחום הקרינה הבלתי מייננת. ארגון הבריאות העולמי התייחס לסוגיה הזו ומפנה למחקר שהראה ש"החששות הבריאותיים הנוגעים לטכנולוגיית דור 5 אינם בגדר איום". הארגון קבע שכל עוד השידורים נמצאים מתחת לעוצמה המותרת בתקן, אין חשש לבריאות הציבור.

יתר על-כן, תדרי הדור החמישי 5 הנוכחיים הם תדרי התחום הנמוך- מתחת ל- 6 ג'יגה הרץ. תדרים אלו נמצאים שנים רבות בשימוש יומיומי כחלק מטכנולוגיות הדור הרביעי וטכנולוגיות Wi-Fi, ועד היום לא נצפתה פגיעה בריאותית שנגרמה מהם. למרות זאת, גורמי הבריאות בעולם סבורים שיש להמשיך ולחקור את השפעות הקרינה, אף שאין הוכחה מחקרית שיש בה סיכון בריאותי.

מכון דייווידסון במכון וייצמן למדע ציין שב-FDA קיימת הסכמה רחבה על הצורך במחקרים נוספים שיבדקו השפעות ארוכות טווח של חשיפה לקרינה בלתי מייננת, "שכן מדובר בטכנולוגיה חדשה יחסית שחשוב לבדוק את השפעתה המתמשכת לאורך שנים. לכן גם נקבעו הגבלות בטיחות ותקנים לתקשורת סלולרית שאמורים להגן על הציבור מחשיפה לרמות גבוהות של קרינה בלתי מייננת".

לסיכום: ניתן לומר שלמרות הדאגות הרבות הקשורות לווירוס הקורונה, אפשר להסיר דאגה אחת מהרשימה.

קואליציית ה-3D של סטרטסיס תייצר 16,000 מגיני-פנים בשבוע

29.3.2020. קואליציית ה-3D של סטרטסיס תייצר 16,000 מגיני-פנים בשבוע. 150 חברות הצטרפו ליוזמה של סטרטסיס לייצר מגיני-פנים באמצעות מדפסות תלת-מימד. בהן חברות כמו בואניג, מדטרוניקס, שותפים עסקיים של סטרטסיס ותשתית הייצור של סטרטסיס. החברה מקבלת הזמנות ומספקת קובץ ייצור לכל מי שמעוניין להשתתף בפרוייקט. המסיכות יינתנו ללא תשלום. עד היום החברה קיבלה בקשות ל-350,000 מגיני פנים.

27.3.2020. חברת Abbott הודיעה כי פיתחה ערכה לבדיקה מהירה ובמקום של נגיף Covid-19, ללא צורך בשליחת הדגימה למעבדה. הבדיקה מתבצעת באמצעות פלטפורמת ID NOW של  החברה, מעין מעבדה ניידת בגודל של טוסטר. לדברי החברה, הבדיקה מספקת תשובה חיובית תוך 5 דקות ותשובה שלילית תוך 13 דקות. ה-FDA כבר העניק אישור חירום להפצת הערכה. מאבוט נמסר כי החברה מסוגלת לייצר כ-5 מיליון בדיקות בחודש.

27.3.2020. מדד הסמיקונדקטור של פילדלפיה (Philadelphia Semiconductor Index)  עלה בסיכום שבוע המסחר החולף ב-11% ונעל ב-1,488 נקודות. המדד, שסימולו SOX, עוקב אחר מניותיהן של 30 חברות שבבים מובילות הנסחרות בנסד"ק, ובכלל זה אנבידיה, מיקרון, אינטל, TSMC, ברודקום, NXP, אפלייד מטריאלס ועוד.

26.3.2020. יצרנית השבבים Infineon מבטלת את תחזית המכירות לשנת 2020, שבה היא צפתה עלייה של 5% במכירות. להערכתה, השפעת משבר הקורונה עשוייה להתבטא בירידה ממשית במכירות. לעת עתה כל אתרי הייצור של החברה פועלים כסדרם, מלבד במקומות שהם יש הגבלות חמורות, כמו במאלזיה ובקליפורניה, ששם הם עובדים בתפוקה מופחתת.

26.3.2020.  קבוצה של חוקרים מהאוניברסיטה העברית, יחד עם  חברת המסחור של האוניברסיטה "יישום", הגישו לרשות החדשות שורה של הצעות לפיתוח טכנולוגיות לאבחון, טיפול וחיסון של נגיף Covid-19. מנכ"ל "יישום" איציק גולדוואסר סיפר כי "בין היתר הגשנו הצעות לטיפולים המבוססים על ייעוד-מחדש של תרופות קיימות, מסכות הגנה אשר מחסלות באופן אקטיבי את הנגיף, ואפילו כלי אבחון וטיפול צמחיים."

26.3.2020.  חברת Analog Devices מודיעה שלאור ההפרעה בשרשרת האספקה וחוסר הוודאות לדרישה בשוק בעקבות משבר הקורונה, היא נסוגה מתחזית המכירות שלה עבור הרבעון השני בשנה הפיננסית שלה, שיסתיים ב-2 למאי 2020. "העדיפות העליונה שלנו היא שמירה על בריאות העובדים והקהילות שבהן אנחנו פועלים", אמר נשיא ומנכ"ל החברה, וינסנט רושה.

24.3.2020. חברת הסמיקונדקטור האמריקאית On-Semi משכה סכום של 1.17 מיליארד דולר מקו האשראי הבנקאי שלה. באון-סמי הדגישו כי אין לחברה צורך מיידי בכסף, והיא ביצעה את המשיכה כאמצעי זהירות על מנת שיהיה ברשותה הון זמין למקרה שתצטרך בתקופה זו של אי-ודאות. "אנחנו בטוחים שאון-סמי תצלח את התקופה המקרו-כלכלית המאתגרת הזו," אמר סמנכ"ל הכספים של החברה, ברנרד גוטמן.

23.3.2020.  אפלייד מטיריאלס (Applied Materials), המפתחת ציוד מדידה לתעשיית השבבים,  נסוגה מתחזית המכירות שלה לרבעון השני לשנה הפיסקאלית, אשר יסתיים ב-26 באפריל, מאחר שההגבלות המחמירות והצמצום הדרמטי בלוח הטיסות הבינלאומיות, גורמים לשיבושים  קשים בשרשרת האספקה ובמערך התפעולי. "המצב מאוד נזיל, ואנחנו נפרסם עדכון עם  פרסום הדו"ח הרבעוני הבא". אחד ממרכזי המו"פ המרכזיים של אפלייד מטיריאלס נמצא בפארק המדע ברחובות.

20.3.2020. חברת ראדא (RADA) מנתניה, המפתחת מכ"מים טקטיים למערכות הגנה אקטיביות ומערכות פיקוח אוויריות, הודיעה כי למשבר הקורונה אין השפעה ממשית על פעילותה העסקית. היא ממשיכה לדבוק שפורסמה לפני מספר שבועות, שלפיה מכירותיה ב-2021 יצמחו ב-50% ל-65 מיליון דולר. מראדא נמסר כי לחברה יש מספיק מלאים כדי לעמוד באספקת ההזמנות הקיימות כמתוכנן. מנכ"ל החברה דב סלע: "המערכות שלנו חיוניות לביטחון המדינות ואנחנו לא עדים להשהייה בהזמנות".

17.3.2020 חברת Lam Research האמריקאית, המספקת  ציוד לייצור שבבים, הודיעה כי השביתה את הפעילות למשך 3 שבועות בשני מפעליה בקליפורניה, וזאת לאור הנחיות הסגר שהטילה מדינת קליפורניה. עוד דיווחה החברה כי  נקלעה למחסור באספקה בשל השהיית הפעילות של מספר ספקיות שלה במלזיה, שבה גם כן הוטלו הגבלו על המשק המקומי.

16.3.2020. חברת קווליטאו הודיעה שפעילות הייצור של החברה המבוצעת בעמק הסיליקון בקליפורניה עשויה להיפגע, ככל שממשלת ארה"ב תחריף את הצעדים לצמצום התפשטות הנגיף במדינה. "צעדים מעין אלה עלולים לפגוע ביכולת לעשות שימוש בכוח האדם של ובאספקת חומרי גלם ושירותים הדרושים לחברה".

12.3.2020. התעשייה האווירית מצמצמת את פעילותה ומוציאה לחופשה את כל העובדים שאינם חיוניים. לאור התמשות המשבר החברה דיווחה שהיא לא יכולה להעריך את השפעת המגבלות על העבודה על תוצאותיה הכספיות בטווח הבינוני והארוך.

מכירות אלביט, רפאל והתעשייה האווירית: 11.3 מיליארד דולר

בתמונה למעלה: השמדת טיל תוקף בניסויים שרפאל ביצעה במערכת ההגנה מעיל-רוח

הדו"חות השנתיים של שלוש התעשיות הביטחוניות הגדולות בישראל: רפאל, אלביט והתעשייה האווירית' מלמדים שהתעשיות הביטחוניות הגדולות הן עוגן של יציבות עבור המשק הישראלי. המכירות של רפאל צמחו ב-2019 בכ-3.9% להיקף שיא של כ-2.7 מיליארד דולר. לחברה צבר הזמנות של כ-7.2 מיליארד שקל, שהם שווי ערך למכירות בשנתיים וחצי. בשנת 2019 השלימה רפאל את רכישת חברת אירונאוטיקס תמורת כ-850 מיליון שקל. החברה דיווחה שמספר עובדיה צמח בכ-800 עובדים, כנראה רובם עובדי אירונאוטיקס' וכיום היא המעסיק הגדול ביותר בצפון הארץ, עם כ-8,000 עובדים.

דיבידנד למדינה: 2 מיליארד שקל

במהלך 2019 החברה זכתה במספר הזמנות משמעותיות מאוד, בהן: מכירת שתי סוללות כיפת-ברזל ואספקת המערכות הראשונות של מערכת ההגנה האקטיבית מעיל-רוח לצבא ארה"ב. בנוסף, היא קיבלה שתי הזמנות ענק מצבא הודו ומצבא גרמניה, להצטיידות בטילים האנטי-טנקיים ממשפחת ספייק (Spike). מנכ"ל רפאל, אלוף (במיל.) יואב הר-אבן, אמר שהחברה מעורבת כיום בפרוייקטים לאיתור טכנולוגיות שיסייעו למאבק במגיפת הקורונה. רפאל נמצאת בבעלות המדינה, ומעבירה לממשלה דיבידנד שנתי ממוצע של כ-2 מיליארד שקל (מחצית מהרווח).

מכירות התעשייה האווירית צמחו מכ-3.7 מיליארד דולר ב-2018 לכ-4.1 מיליארד דולר ב-2019. בעקבות שינוי ארגוני בחברה מחודש ינואר 2019, היא פועלת כיום במתכונת של ארבע חטיבות מרכזיות. הגדולה שבהן היא חטיבת טילים וחלל שמכירותיה ב-2019 הסתכמו בכ-1.28 מיליארד דולר. החטיבה השנייה בגודלה ממוקדת באלקטרוניקה צבאית. למעשה זוהי חברת אלתא, שמכירותיה ב-2019 הסתכמו בכ-1.1 מיליארד דולר בהשוואה ל-836 מיליארד דולר בשנת 2018. מכירות חטיבת כלי הטיס הצבאיים הממוקדת בייצור כטב"מים צמחו רק במעט, מ-410 מיליון דולר ב-2018 לכ-462 מיליון דולר בשנת 2019.

האם השבתת התעופה העולמית תזניק את חטיבת התעופה?

חטיבת התעופה עוסקת בפיתוח, ייצור והרכבת מכלולים של מטוסי מנהלים אזרחיים, מרכז תמיכה ושירות למטוסים המשרת חברות תעופה ומפעילי מטוסים (לשעבר בדק מטוסים), הסבות מטוסי נוסעים למטען והשבחה ותחזוקה של מטוסים צבאיים ופיתוח מערכות אוויוניקה. מכירות החטיבה צמחו רק במעט וגם ב-2019 הן היו בסביבות כ-1.3 מיליארד דולר.

לאור המצב כיום, דווקא החטיבה הזאת היא מעניינת במיוחד. מגיפת הקורונה השביתה אלפי מטוסים בעולם וחלק גדול מהם מאוחסן בתנאים לא מושלמים וייאלץ לעבור תהליכי החזרה לכשירות עם שוך המגיפה. יכול להיות, שהיציאה מהמשבר תהיה הזדמנות עסקית יוצאת דופן דווקא לחטיבה הכי אזרחית של התעשייה האווירית.

אסטרטגיית הרכישות של אלביט צפויה להתבטא גם ב-2020

הצמיחה הגדולה ביותר היתה של חברת אלביט מערכות, שמכירותיה ב-2019 הסתכמו בכ-4.5 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של כ-3.7 מיליארד דולר בשנת 2018. הצמיחה הגדולה במכירות היא תוצאה של כניסה לשווקים חדשים באמצעות שתי עסקאות רכישה גדולות: רכישת חברת תעש מהמדינה בחודש נובמבר 2018 תמורת 495 מיליון דולר, ורכישת חברת Universal Avionics Systems האמריקאית באפריל 2018 תמורת כ-120 מיליון דולר.

יכול להיות שגם ב-2020 היא תראה צמיחה גבוהה יחסית, הודות לעובדה שבאמצע 2019 היא רכשה את חטיבת מערכות ראיית הלילה של חברת האריס האמריקאית (Harris Night Vision) תמורת כ-350 מיליון דולר. החטיבה נחשבת לספק מרכזי של מערכות ראיית לילה עבור הצבא האמריקאי ובעלות הברית של ארצות הברית.

הכנס השנתי של אנבידיה ייערך כמתוכנן – אבל באינטרנט

הכנס השנתי של חברת אנבידיה, GTC, נחשב בשנים האחרונות לאחד מהכנסים המרכזיים בתחום הבינה המלאכותית ולימוד מכונה, ובדרך-כלל מגיעים אליו משתתפים רבים מאוד מהתעשייה. מדובר בכנס נודד שהתקיים לפני שנתיים גם בישראל. השנה הוא היה אמור להתקיים בסן חוזה, קליפורניה. אלא שמגיפת הקורונה שיבשה את התוכניות. החברה החליטה לקיים את הכנס למרות המגיפה, אולם במתכונת מקוונות, ולאפשר גישה חופשית וללא תשלום אל כל תכני הכנס, מלבד אל הסדנאות המקוונות.

הכנס ייפתח מחר (25 מרץ), וניתן יהיה להיכנס אליו באמצעות המחשב לאחר תהליך הרשמה. לאור העובדה שמדובר בארוע הכולל מרצים רבים מאוד ממספר מדינות בעולם, החברה תקיים את הכנס במתכונת של הרצאות שיתפזרו על-פני מספר ימים. יתקיימו 17 הרצאות באורך שעה בנושאי ניתוח נתונים, בינה מלאכותית, תכנות ומכונות אוטונומיות, בתאריכים 24 במרץ ועד ה-8 באפריל.

ייערכו 31 שיחות עם מומחים בין ה-25 במרץ עד ה-10 באפריל, שבהם המשתתפים יוכלו לקיים איתם שיח אחד-על-אחד או בכיתה וירטואלית בנושאי תכנות, בינה מלאכותית, רפואה דיגיטלית, ניתוח נתונים, CUDA, גרפיקה, וירטואליזציה ועוד. אנבידיה תעלה לאתר כ-150 שיחות מוקלטות עם מומחים מחברות מובילות, סרטוני הסברה בתחום פתרון בעיות תכנות מורכבות, גלריה וירטואלית של כ-140 פוסטרים של חוקרים המציגים פתרונות לבעיות באמצעות מעבדים גרפיים (GPU), ופודקאסטים בנושאי בינה מלאכותית.

להערכת החברה, צפויים לקחת חלק בארוע המקוון כ-30,000 מפתחים מכל רחבי העולם. זו הערכה מעניינת, מכיוון שהיא מלמדת שהכנס המקוון עשוי להיות יעיל יותר מהארועים הפיסיים שהחברה קיימה עד היום.

 למידע נוסף והרשמה: www.nvidia.com/en-us/gtc

uLabs מפתחת טכנולוגיה לזיהוי COVID-19 על-ידי אולטראסאונד

חברת uLabs הממוקמת במתחם החדשנות Bio House בהדסה עין כרם בירושלים, נמצאת היום בשלבי גיוס הון ראשוני בהיקף של כ-2.5 מיליון דולר, במטרה לפתח מכשיר נייד לזיהוי מהיר של וירוסים באמצעות זעזועים על-קוליים (אולטרא-סוניים). כך סיפר ל-Techtime מנכ"ל החברה, מישה פקניאב-הלוי (בתמונה למעלה).

הרעיון מבוסס על טכנולוגיה של חברת NDT Ultrasonics, אשר מתמחה בביצוע בדיקות לא פולשניות של נוזלים (Non Destructive Testing) באמצעות אולטראסאונד. הטכנולוג הראשי של שתי החברות, ד"ר אליק פרייב, סיפר שהרעיון מבוסס על היכולת לבצע הפרדה של חלקיקים בתוך נוזל, באמצעות שליטה בזעזועים הקוליים.

חברת NDT Ultrasonics פיתחה פלטפורמה לניטור ההרכב של נוזלים ביולוגיים וטיפול בזיהומים בתוך הנוזלים, באמצעות שימוש בגלי קול בתדר גבוה בתוך גוף גלילי (cylindrical ultrasonic waves). מכיוון שהגלים האלה מגיבים בתנאים מסוימים לקרינת לייזר, ניתן לקבל תוצאות מהירות באמצעות בדיקה אופטית. לטכנולוגיה הזאת יישומים רבים, דוגמת בדיקת איכות מי השתייה, רמת הטריות של חלב לשתייה, מצב התייבשות האדם באמצעות בדיקת נוזל הדם, בדיקת קצב הקליטה של שתלים דנטליים, בדיקת ההרכב של נוזלים שונים ועוד.

בדיקת הווירוסים והשמדתם במכונה אחת

לדברי פרייב, החברה מפתחת כעת מכשיר אשר יידע להפריד את כל החלקיקים בנוזלי גוף שגודלם הוא 100-200 ננומטר, שזהו הגודל הטיפוסי של וירוס הקורונה, ולמדוד את מספרם. פרייב: "מדובר בשיטה פיסיקלית טהורה. לא כימית ולא ביולוגית. לאחר הבדיקה ניתן להשמיד את הווירוסים בתוך המבחנה הנבדקת באמצעות חשיפתם לזעזועים חזקים המרסקים אותם". בשלב הראשון החברה מתכננת לפתח בתוך מספר חודשים מכשיר שיזהה את כמות הווירוסים בנוזלי גוף, כדי שניתן יהיה לקבל חיווי מהיר האם לשלוח אותם לביצוע בדיקת PCR (המזהה את החומר הגנטי RNA של וירוס הקורונה).

בשלב הבא, החברה מאמינה שהטכנולוגיה שלה תוכל לזהות את וירוסי הקורונה עצמם, באמצעות ניטור של חומרים המייצרים תגובה ספציפית עם הווירוס COVID-19. חברת uLabs יצאה בתחילת החודש מתוך חברת NDT Ultrasonics. מייסדיה הם אליק פרייב, המנכ"ל מישה פקניאב-הלוי, שלמה פרגמנט ומיקי פאר, הבעלים של קבוצת אינווייב (Innowave Group). כיום uLabs מעסיקה 7 עובדים. לדברי פאר, החברה החלה במגעים עם משקיעים פרטיים ועם רשות החדשנות, ומתכננת להגיש בקשה להצטרפות לתוכנית מחקר של האיחוד האירופי במסגרת EIC – European Innovation Council.

סיוה מצטרפת למהפיכת הבינה המלאכותית המיניאטורית

חברת סיוה מהרצליה (CEVA) הכריזה כי פלטפורמת העיבוד שלה CEVA-BX DSP, ותוכנת זיהוי הקול WhisPro, תומכות בסביבת הבינה המלאכותית החדשה TensorFlow Lite for Microcontrollers, אשר מאפשרת להפעיל יישומי בינה מלאכותית זעירים במעבדים קטנים מאוד וחסכוניים מאוד בהספק. בכך היא מצטרפת למגמה חדשה בתעשייה: הבאת יכולות בינה מלאכותית מוגבלות אבל מוגדרות, אל מיקרו-בקרים ואבזרי קצה (Edge Devices) בעלי משאבים מועטים מאוד.

סביבת TensorFlow פותחה בגוגל בעשור האחרון במטרה לייעל את תהליכי הלימוד וההסקה של רשתות נוירוניות, באמצעות יכולת הסתמכות של תבניות מוכרות והתמקדות באתרים חיוניים באובייקט הנלמד. הסביבה פותחה על-ידי צוות Google Brain שהוקם כדי לסייע לגוגל לשנות את פניה מחברת חיפושים באינטרנט לחברת בינה מלאכותית. בשנת 2015 החברה שחררה את TensorFlow לקהילת הקוד הפתוח ועשתה אותה תוכנה חופשית לשימוש.

בינה מלאכותית ב-16KB בלבד

מאז פורסמו מספר עידכונים לתוכנה, אולם אחת מהגרסאות המעניינות שלה היא TensorFlow Lite המיועדת לאבזרים ניידים ומערכות משובצות, כאשר הגסה החדשה ביותר שלה, TensorFlow Lite for Microcontrollers, מיועדת לשימוש במעבדים הקטנים ביותר הקיימים היום בתעשייה: מיקרו-בקרים ומותאמת למעבדים שיש ברשותם זכרון זעיר בנפח של כמה קילו-בייט (KB).

כך למשל, כאשר מפעילים אותה על-גבי מעבדי Arm Cortex M3 קטנטנים, התוכנה עצמה זקוקה לזיכרון של 16KB, ומאפשרת ליישם יכולת זיהוי מילות מפתח בנפח זכרון כולל של 22KB בלבד. היא מותאמת למעבדים בעלי 32 סיביות, ובאתר התמיכה של התוכנה, ניתן למצוא יישומים הפועלים על-גבי מעבד Arduino Nano או כרטיס Adafruit (בתמונה למעלה). במשאבים המצומצמים האלו היא מסוגלת לזהות מילות מפתח, לזהות מחוות באמצעות מידע המגיע מחיישן התאוצה ולסווג תמונות ממצלמת האבזר.

הטכנולוג הראשי של סיוה, ארז בר-ניר, אמר שהדרישה ליכולות הבנת הקשר (contextual awareness) באבזרי קצה מייצרת אתגר קשה במיוחד, הן בביצועים והן בצריכת ההספק. "סביבת TensorFlow Lite for Microcontrollers מפשטת באופן דרמטי את הפיתוח של המערכות האלה". למעשה, מדובר במגמה חדשה שקיבלה בינתיים שני כינויים שונים: הכינוי הראשון הוא TinyML – Tiny machine learning, והכינוי השני הוא Artificial Intelligence of Things – AIoT.

על קו הזינוק: התחרות בשוק נעשית צפופה

שניהם מתארים את אותה המגמה, אשר מייצרת תחרות חדשה: לפני שבועיים הכריזה קיידנס שגם היא התאימה את תכנון המעבד שלה, Tensilica HiFi DSP, למערכת ה-TinyML של TensorFlow. בחודש פברואר 2020 הכריזה ARM על המעבד החדש Cortex-M55, אשר מיועד להחליף את השימוש ב-Cortex M3 ביישומים הדורשים בינה מלאכותית באבזרי קצה זעירים.

גם חברות הענק מתלהבות: חברת STMicroelectronics הכריזה על כרטיס פיתוח עבור המיקרו-בקר STM32F746NG, קואלקום, ARM, מיקרוסופט וגוגל ייסדו את ועידת tinyML Summit 2020 שהתקיימה בפברואר בסן פרנסיסקו, וחברת Lattice העניקה בינואר חסות לוועידת TinyML שהתקיימה בבניין סמסונג בסנטה קלרה, קליפורניה. בשבילה המגמה החדשה מייצרת שוק יעד מושלם לרכיבי ה-FPGA הזעירים ממשפחת iCE40 UltraPlus.

מסטרטסיס ועד פורד, התעשייה נאבקת בקורונה

בתמונה למעלה: מגיני-הפנים המיוצרים ללא תשלום בלשכות הייצור של סטרטסיס

החברות התעשייתיות מתחילות להצטרף אל המאבק בקורונה. חברת אינטל הודיעה שהיא תורמת לבית החולים רמב"ם בחיפה מיליון שקל לצורך רכישת מכונה אוטומטית לבדיקת ערכות קורונה. מדובר במערכת להפקת החומר הגנטי (RNA) מתוך דגימות נשימתיות הנלקחות מאנשים החשודים כחולים בקורונה, ובשתי מערכות של Real time PCR המסוגלות לזהות את הווירוס. שלושת המכשירים יאפשרו להגדיל בצורה ניכרת את כמות הבדיקות המבוצעות בבית החולים. בנוסף, אינטל העולמית הודיעה שהיא מוציאה מתוך מחסני המלאי שלה מסיכות, מגיני-פנים וכפפות בשווי של 1 מיליון דולר, ותורמת אותם לבתי חולים בעולם.

סטרטסיס: אלפי מגיני-פנים בייצור מיידי

חברת סטרטסיס הישראלית-אמריקאית גייסה את כל מערך מדפסות התלת-מימד שלה לצורך ייצור מגיני-פנים קשיחים (בתמונה למעלה). היא פינתה את כל משאבי שירות הייצור בהזמנה שלה, Stratasys Direct Manufacturing, ואת רשת שיתופי הפעולה שלה עם לשכות ייצור, כדי לספק במהירות אלפי מגיני-פנים פלסטיים. החברה מסרה שבארצות הברית לבדה היא תייצר 5,000 מגינים בתוך שלושה ימים, ותספק אותם בחינם לבתי החולים. ההחלטה התקבלה לאחר שהיא קיבלה פנייה מבית חולים שדיווח שבכל שבוע הוא נאלץ להחליף יותר מ-1,500 מסיכות מתכלות ונותר לו מלאי המספיק ל-6 ימים בלבד.

אוויה ו-PTC: תשתיות עבודה מרחוק

חברת אוויה הודיעה שהיא תספק בחינם בכל העולם את שירות שיחות הווידאו Avaya Spaces למשך 90 יום. המערכת משמשת כיום להפעלת מרחוק של בתי ספר באיטליה. היא כוללת "חדר פגישות" בענן המאפשר למאות עובדים, לקוחות וספקים לקיים פגישות וידאו. בין השאר ניתן לקיים שיחות וידאו בהשתתפות של עד 500 איש ש-35 נראים סימולטנית במסך. השירות כולל מערכת צ'ט שפועלת במקביל לשיחה, שיתופי קבצים,  הקצאת משימות דינמית ואינטגרציה עם יומנים דיגיטליים כמו: Outlook, Google Calendar, Slack ומערכת קבוצות העבודה Microsoft Teams.

תמיכה מרחוק בעובדי תעשייה באמצעות מערכת המציאות הרבודה של PTC
תמיכה מרחוק בעובדי תעשייה באמצעות מערכת המציאות הרבודה של PTC

חברת PTC ישראל, הנמצאת בבעלות PTC העולמית, הודיעה שהיא מספקת שימוש חינם עד לסוף חודש יוני במערכת התמיכה הטכנית המקוונת Vuforia Chalk. זהו יישום תמיכה מרחוק הכולל מציאות רבודה, המאפשר לעובדים הנמצאים באתר וכאלה שמחוצה לו לעבוד ביחד, לתחזק ולטפל במערכות התעשייתיות. אריאל הדר, דירקטור הפיתוח העסקי והמכירות בחברת PTC ישראל, אמר שכאשר העולם עובר לדפוסי עבודה המקשים על קירבה פיזית ומגע אישי, המערכת הזאת מאפשרת לספק תמיכה מרחוק בטכנאים, בעובדים בשטח ובלקוחות.

פורד מתחילה בייצור ציוד רפואי חיוני

יצרנית הרכב פורד (Ford Motors) מסיבה חלק מקווי הייצור שלה מייצור של חלקי-רכב לייצור של ציוד רפואי. החברה הודיעה שהיא תנצל את תשתית הייצור בתלת-מימד שלה כדי לייצר מגיני-פנים בקצב של 100,000 יחידות בשבוע. היא הקימה צוות פיתוח משותף ביחד עם חברת 3M לפיתוח מהיר של מטהרי אוויר רפואיים אשר יתבססו על רכיבים קיימים מתוך מוצרים של שתי החברות.

מדובר בחלקים שיובאו ממערכת איוורור המושבים שהותקנה בטנדר F-150 של פורד, וחלקים מיחידת הסינון במערכות איוורור תעופתיות של 3M. המערכת החדשה תיוצר באמצעות שיתוף פעולה של פורד עם GE Healthcare. שתי החברות גם מתחילות בתכנון מחודש של מערכת העזר של GE לחולים הסובלים מקשיי נשימה. המטרה היא לפשט את התכנון כדי לאפשר ייצור בכמויות גדולות בקווי הייצור של GE ושל פורד.

יבמ ואניבדיה מספקות תשתיות מחשוב

חברת NVIDIA פתחה את המחשבים שלה בפני כל המדענים בעולם החוקרים את הווירוס COVID-19. החברה תספק להם גישה חינם אל משאבי Parabricks, שזהו מערך של מחשבי GPU המבצע ניתוח של הגנום. חברת יבמ מרכזת את משאבי המיחשוב של קונסורציום חדש בהשתתפות המעבדות הלאומיות בממשל האמריקאי ותשתית מחשב העל שלה, כדי לספק לחוקרים משאבים לצורך פיתוח תרופה לקורונה. מדובר במערך הכולל 16 מחשבי על בעלי 775,000 ליבות CPU ו-34,000 מעבדי GPU.

הוא יועמד לרשות כל חוקר בעולם הזקוק למשאבי מחשוב חזקים לצורך ההתמודדות במגיפה. מחקרים אלה דורשים עוצמת עיבוד גדולה מאוד: החברה מסרה שחוקרים מאוניברסיטת טנסי והמעבדה הלאומית אוק-רידג', ביצעו לאחרונה סריקה של 8,000 תרכובות שונות כדי למצוא את אלה המתחברות לדוקרנים של הווירוס, במטרה לפגוע בכושר ההדבקה שלו. עד היום התגלו 77 מולקולות מהסוג הזה, שהוגדרו כ"מבטיחות".

סימנים ראשונים למיתון שיגיע לאחר הקורונה

בתמונה למעלה: מדד מניות השבבים של פילדלפיה בששת החודשים האחרונים

ככל שמתארך משבר הקורונה, גוברת התחושה בתעשיית ההייטק שאנחנו נמצאים בתחילתו של משבר כלכלי שיימשך זמן רב לאחר שהווירוס ייעלם והחיים ברחובות ובמפעלים יחזרו לתיקנם. אם בשבועות הראשונים של המשבר, דיווחו רוב החברות שיש להן מלאים, או שהן מוכנות לחזור לפעילות שגרתית עם סיום המשבר, כרגע התמונה מתחילה להשתנות.

ההודעות הראשונות מגיעות דווקא מהחברות הקטנות. חברת אורביט מנתניה הודיעה שככל הנראה לא יתממש רובו של הסכם המסגרת הגדול שהיא חתמה לאחרונה עם חיל האוויר האמריקאי: היא קיבלה הזמנה בהיקף של עד 109 מיליון שקל למערכות תקשורת פנים ושידרוג מערכות הפעלה בתוך מטוסי התדלוק 135-KC. "לנוכח מגיפת הקורונה ואינדיקציות נוספות שהגיעו מחיל האוויר האמריקאי, החברה הגיעה למסקנה שעשוי להיות קיטון מהותי במימוש הסכם המסגרת".

הרמזים מתעבים

הדיווח של חברת מיקרונט מאיזור התעשייה אזור שליד תל אביב, נוקט בשם המפורש עצמו: "התפשטות נגיף הקורונה למדינות העולם הביאה לשינוי מהותי באווירה העסקית. בשל ההאטה של הכלכלות בעולם והפחתת הפעילות העסקית, מסתמנת מגמת ירידה משמעותית בביקוש למוצרים שהחברה מוכרת, אשר מביאה לעצירת הזמנות, עיכובים ודחייה בקבלת הזמנות".

החברה מספקת מערכות לניהול ציי רכב ומשאבים ניידים (Mobile Resource Management). מוצריה כוללים טאבלטים, מחשבים מוקשחים, מערכות תקשורת אלחוטית ותוכנה. החברה מעסיקה כ-80 עובדים בישראל, העוסקים בפיתוח ובייצור. על הרקע הזה היא הודיעה שהיא קיצצה במשרות, הפחיתה משכורות, ואינה צופה שצבר ההזמנות יגדל משמעותית בתקופה הקרובה.

בדיקת מדדי המניות הטכנולוגיות המובילים – מדד השבבים של פילדלפיה ומדד נסד"ק 100 – מספקת תמונה תואמת של הלכי הרוח בשוק. שני המדדים המשיכו לצמוח בחודשים האחרונים, גם כאשר משבר הקורונה פגע קשה בתעשיית הייצור הסינית, שעליה נשענת תעשיית האלקטרוניקה העולמית. זאת מכיוון שהתעשייה האמינה שמדובר בהפרעה זמנית בלבד בשרשרת האספקה.

נקודת התפנית: 20 בפברואר 2020

אולם מרגע שהמגיפה יצאה מסין והחלה לפגוע בכלכלות אירופה וארה"ב, השתנה הלך הרוח: ובמחצית השנייה של פברואר התרסקו שני המדדים בעשרות אחוזים. מדד מניות השבבים של פילדלפיה ירד מ-1,980 נקודות בפברואר, לכ-1,330 נקודות כיום. מדד נסד"ק 100, המעניק משקל חזק במיוחד לחברות טכנולוגיות, ירד מ-9,720 נקודות בפברואר, לפחות מ-7,000 נקודות כיום.

מדד נסד"ק 100, המבוסס על משקל חזק של חברות טכנולוגיות. התפנית היתה ב-20 בפברואר 2020
מדד נסד"ק 100, המבוסס על משקל חזק של חברות טכנולוגיות. התפנית היתה ב-20 בפברואר 2020

מדוע? כנראה המשקיעים סבורים שעברנו משלב ההפרעה בשרשרת האספקה לשלב המיתון הכלכלי. הדבר בולט גם כשבודקים את המניות של החברות שדיווחו על פגיעה בשרשרת האספקה שלהן "בשלב הסיני" של המגיפה. כך למשל אנלוג דיוייסז (ADI) הזהירה שהמשבר יקטין בכ-50 מיליון דולר את הכנסותיה ברבעון הראשון, אולם המניה המשיכה לעלות עד למחצית השנייה של פברואר.

אפל דיווחה על ירידה צפויה במכירות הרבעון עקב קיטון במכירות של טלפונים, אולם המניה המשיכה לטפס עד לנפילה שהחלה ב-19 בפברואר. התמונה חוזרת על עצמה גם אצל החברות האחרות: HP, Jabil, Microchip,  STMicroelectronics, NVIDIA, NXP, On Semiconductors ועשרות חברות שבבים ואלקטרוניקה אחרות.

מה בדיוק קרה? בשבוע של ה-20 לפברואר השתנתה תמונת הקורונה בעולם: ספרד, בריטניה, גרמניה, אוסטריה, אירלנד, הולנד וארה"ב דיווחו שהן נפגעו מהמגיפה, ובאיטליה הגיע מספר הקורבנות לכמעט 300 איש. מרגע זה הפסיקה הקורונה להיות הפרעה בשרשרת האספקה, והפכה למגיפה המשתקת את השווקים. וכאשר השווקים משותקים, חברות מפטרות עובדים או מוציאות אותם לחופשה ללא תשלום, רמת הצריכה יורדת ואנשים חוסכים לימים קשים. התוצאה: ירידה בביקושים המכניסה את המשק למיתון.

היתרונות והחסרונות של ההייטק הישראלי בתקופת מיתון

בשלב הראשון של המיתון, ייתכן ותעשיית הטכנולוגיה הישראלית תיפגע יחסית פחות מתעשיות אחרות בעולם, מכיוון שישראל נשענת על תעשייה בטחונית יציבה מאוד, וממוקדת יותר במכירה לחברות (B2B) מאשר במכירה לצרכן הסופי (B2C). במקרה הזה, למשקלן הגדול של חברות סטארט-אפ יש יתרון: הן מתקיימות בזכות ההון שגייסו ולא בזכות מכירות. אומנם חברות חדשות יתקשו לגייס הון, אולם החברות שכבר גייסו הון יוכלו לתפקד עד שוך המשבר – אם הוא לא יהיה ארוך מדי.

לאסטרטגיית הסטארט-אפ יש יתרון מובנה נוסף: ניתן להתאים את הטכנולוגיות במהירות רבה לצורכי השוק החדשים שיאפיינו את עידן הפוסט-קורונה. מנגד, כמחצית מהעובדים בתעשיית הטכנולוגיה הישראלית מועסקים במרכזי פיתוח של חברות זרות, וכשהן ייקלעו לקשיים, המרכזים המרוחקים מההנהלה בארץ המולדת צפויים להיות הראשונים שייפגעו מקיצוצים.

אסור לממשלה להמתין

הרמז המגיע מהשוק העולמי צריך לנחות במהירות על שולחן מקבלי ההחלטות בממשלה. מיתון ממושך דורש היערכות לאומית ברמה לא פחות קריטית מאשר המאבק בנגיף עצמו. הממשלה צריכה לבנות את תוכנית היציאה מהמיתון כבר עכשיו: לגבש תוכניות עידוד אגרסיביות, ולהתחיל בגיבוש פרוייקטים לאומיים שיגייסו את כל הכוחות ההנדסיים שישתחררו לשוק בעקבות המיתון האפשרי.

ככל שישראל תקדים להיערך למיתון, היא תצא ממנו במהירות גדולה יותר – ואולי אף תשיג יתרון בשוק העולמי – כאשר התעשיות המתחרות עדיין ייאבקו על קיומן.

חברת קוונטום מאשינס התל אביבית גייסה 17.5 מיליון דולר

בתמונה למעלה: מערכת OPX – Orchestration Platform של חברת קוונטום מאשינס

חברת קוונטום מאשינס (QM – Quantum Machines) התל-אביבית גייסה 17.5 מיליון דולר כדי להאיץ את הפיתוח והאספקה של מערכות שליטה ובקרה במחשבים קוונטיים. הגיוס הובל על-ידי אביגדור וילנץ, חברת הראל ובהשתתפות המשקיעים הקודמים בחברה: LV Partners ו-Battery Ventures. חברת QM מתמקדת בפיתוח ובניית מערך הבקרה העוטף את המעבד הקוונטי, במטרה להקל על כתיבת תוכנות ועל קישוריות בין המחשב הקוונטי לבין מחשבים סטנדרטיים.

אביגדור וילנץ, אשר היה המשקיע העיקרי בחברת הבאנה לאבס שנמכרה לאינטל בדצמבר 2019, תמורת כ-2 מיליארד דולר, אמר שהחליט לתמוך בחברת QM לאחר שחזה בהתלהבות גדולה בפתרון של החברה מצידה של קהיליית המיחשוב הקוונטי. "המירוץ למחשב קוונטי מסחרי הוא אחד מהאתגרים הטכנולוגיים המלהיבים ביותר בדור שלנו. מטרתנו ב-QM היא להאיץ את המהפיכה ולהתבסס כשחקן חיוני בתעשייה המתפתחת הזאת".

הגיוס הקודם של החברה בוצע בנובמבר 2018 ובמהלכו היא גייסה 5.5 מיליון דולר. קוונטום מאשינס הוקמה בתחילת 2018 על-ידי המנכ"ל ד"ר איתמר סיון, ד"ר יונתן כהן המשמש כטכנולוג הראשי של החברה וד"ר נסים אופק המשמש כסמנכ"ל המחקר. שלושתם דוקטורים לפיסיקה עם התמחות במיחשוב קוונטי ואלקטרוניקה קוונטית, אשר ביצעו את מחקריהם בתחום המחשוב הקוונטי, עם דגש על אלקטרוניקה קוונטית, במכון התת-מיקרוני בפקולטה לפיזיקה שבמכון וייצמן תחת הנחייתו של פרופ’ מוטי הייבלום.

מייסדי החברה מימין לשמאל: המנכ"ל איתמר סיון, סמנכ"ל טכנולוגיה יונתן כהן, סמנכ"ל מחקר נסים אופק
מייסדי החברה מימין לשמאל: המנכ"ל איתמר סיון, סמנכ"ל טכנולוגיה יונתן כהן, סמנכ"ל מחקר נסים אופק

מערכת Orchestration Platform של החברה (OPX) כוללת חומרה ותוכנה, ואחראית לקבל אלגוריתם קוונטי בשפת תכנות חדשה שהחברה פיתחה (QUA) – ולתרגם אותו לאותות הנשלחים למעבד הקוונטי. אותם אותות הם אלה שמריצים את האלגוריתם בפועל על המעבד. "המעבד הקוונטי מאוד רגיש, והדבר גורם להרבה טעויות בחישוב הקוונטי", הסביר בעבר כהן ל-Techtime.

"כדי להשתמש בו בצורה אפקטיבית, רמת השליטה במערכת צריכה להיות גבוהה באופן קיצוני. אנחנו החברה הראשונה בעולם הממוקדת באופן מוחלט במערכות שיאפשרו כזאת רמה של שליטה. רוב המאמצים כיום ממוקדים בחומרה הקוונטית. אולם ככל שמגדילים את מספר יחידות הקיוביט של המעבדים, המורכבות של האלגוריתמים גדלה והמחשבים והתוכנה הקלאסיים המחוברים אל המערך הקוונטי, הופכים לצוואר הבקבוק של המערכת".

שיתוף פעולה עם יבמ

לדברי המנכ"ל סיון, כבר היום יש לחברה לקוחות משלמים מחברות גדולות מאוד. בחודש שעבר הצטרפה QM אל קבוצת  IBM's Q Network, שהוקמה על-ידי יבמ, לצורך שיתוף פעולה בין חברות הטכנולוגיה וקבוצות המחקר המובילות בעולם בפיתוח טכנולוגיות מיחשוב קוונטי. בינואר השנה היא קיבלה זריקת עידוד כאשר אחד מהמומחים המובילים בעולם בתחום העיבוד הקוונטי, פרופ' אמיר יעקובי מאוניברסיטת הרווארד, הצטרף אל צוות הייעוץ המדעי של החברה.

יעקובי הצטרף להרווארד בשנת 2006, לאחר קבלת תואר דוקטורט ממכון וייצמן. כיום הוא גם חבר באקדמיה הלאומית למדעים בארה"ב. לדבריו, הרבה מאוד קבוצות מחקר וחברות בעולם בונות כיום מחשבים קוונטיים המבוססים על ארכיטקטורות שונות. "קוונטום מאשינס היא החברה הראשונה המפתחת את החומרה והתוכנה הדרושים כדי להשתמש באופן מעשי במעבדים קוונטיים".

מהו מחשב קוונטי

מחשב קוונטי מבוסס על תכונות של חלקיקים קוונטיים. בפיסיקה של חלקיקים זעירים, אלקטרון  יכול להיות במספר מצבים שונים בו-זמנית (בהתאם להסתברויות שונות). מכאן שמחשב קוונטי המבוסס על יחידת בסיס הנקראת קיוביט (Quantum Bit) יכול להיות בו-זמנית ב-2 בחזקת n (המספר n מייצג את מספר הקיוביטים במחשב) מצבים בו-זמנית – ולספק בבת אחת מספר עצום של תוצאות לבעיה חישובית נתונה.

הדבר מאפשר לבצע במהירות עצומה חישובים רבים בעלי אלגוריתם זהה, כמו למשל עיבוד תמונה, סימולציות ופיענוח צפנים. מחשבים קוונטיים פותחים אפשרויות חדשות בתחומי האופטימיזציה והסימולציה, אליהן לא ניתן להגיע באמצעות המחשבים המוכרים לנו כיום. מכיוון שקריאת מידע קוונטי משפיעה על מצב החלקיק, מערכות חישוב קוונטיות יכולות לספק תקשורת עמידה בפני ציטוטים – מכיוון שכל ציטוט משפיע על המידע ומיד מתגלה.

החישוב הקוונטי נחשב למהפכני משום שהוא מפר במידה רבה את עקרון הבסיס עליו מושתת המחשב הסטנדרטי, שהוא יחידת החישוב הקלאסית "ביט". יחידות החישוב (ביטים) במחשב רגיל מבוססות על רצפים בינאריים של 0 או 1, אולם במחשב קוונטי הביט הקוונטי יכול להימצא בסופרפוזיציה, כלומר גם ב-0 וגם ב-1 בו-זמנית. מכאן שבמערכת הכוללת הרבה ביטים קוונטיים, הם יכולים להיות בו-זמנית בכל הקומבינציות הבינריות. המשמעות היא שניתן להאיץ דרמטית של חישובים מסובכים, ולבצע חישובים שלא ניתן לבצע במחשב סטנדרטי, דוגמת פתרון הצפנת RSA המבוססת על פירוק של מספרים גדולים לגורמיהם הראשוניים – בזמן סביר.

USR מכרמיאל נערכת לתוכנית הצטיידות מקיפה

חברת USR המעסיקה כ-500 עובדים בשלושת אתריה: כרמיאל, ירושלים ונתניה, השלימה שדרוג בקווי הייצור בהשקעה של כמה מאות אלפי דולרים. במסגרתו היא רכשה מערכת הלחמה בעיבוי (Condensation Reflow Soldering) מדגם CondensoXC (בתמונה למעלה) של חברת Rehm Thermal Systems הגרמנית. המערכת מבצעת הלחמת בעיבוי בתהליך מיוחד שבו אדים של נוזל ייעודי (Galden) מוזרקים ומתעבים על-גבי הכרטיס, ומעבירים אליו את האנרגיה הדרושה לחימום משחת ההלחמה וליצירת הלחמה איכותית (שרטוט למטה).

בזכות תהליך העיבוי, הטמפרטורה נשארת קבועה וניתן להגן על הכרטיס מבפני התחממות-יתר. ההלחמה נעשית בסביבה נטולת חמצן. המערכת מבטיחה הגנה בפני חימום-יתר וכוללת אפשרות לביצוע ואקום בכל שלבי התהליך, כדי לצמצם את מספר החללים (Voids). מכיוון שתהליך הוואקום מתבצע בתא ההלחמה, אין איבוד חום ואין צורך לבצע חימום נוסף באמצעות קרינת אינפרא-אדום.

חברת USR מסרה שהמערכת מספקת ביצועים טובים יותר ביחס להלחמת Reflow סטנדרטית, ומאפשרת הלחמה של מסות טרמיות גבוהות וקטנות כאחד. בנוסף, המעגל לא נמצא בתנועה ולכן אין סכנת סטייה במיקום הרכיבים.

תיאור סכמטי של מערכת הלחמת Reflow באמצעות עיבוי. מקור: Rehm
תיאור סכמטי של מערכת הלחמת Reflow באמצעות עיבוי. מקור: Rehm
סמנכלי"ת מכירות וקשרי לקוחות רונית שלו
סמנכלי"ת מכירות וקשרי לקוחות רונית שלו

בנוסף, USR גם רכשה מערכת הפרדת כרטיסים ידנית חדשה מדגם DPF300 של חברת Piergiacomi האיטלקית, המצטרפת למערך הפרדת הכרטיסים האוטומטי מדגם Y-S168SA של חברת Aurotek הטאיוואנית. המערך הידני מיועד לספק מענה מהיר לצורך בביצוע ייצור ראשוני של הכרטיסים (NPI). הוא חוסך את הצורך בכתיבת תוכנה, ומאפשר את תחילת הייצור עוד לפני שהתקבל המתאם הייעודי הדרוש לייצור המוני.

לדברי סמנכלי"ת מכירות וקשרי לקוחות בחברת USR, רונית שלו, החברה הצטיידה לאחרונה במערכות נוספות, בהן: מערכת בדיקה ויזואלית תלת-מימדית (AOI/3D) ו-JTAG מסוג קוראליס. "אנחנו נמצאים כעת בשלבים מתקדמים של מהלך שיביא להחלפת מערכת ה-ERP המפעלית שלנו, ובתהליך מסודר של ניתוח יכולות והזדמנויות (SWOT/TOWS) ובדיקת הביצועים של מכונות ייצור נוספות (Benchmark) – במטרה לבצע רכישות נוספות בהיקף גדול מאוד".

קיסייט סגרה זמנית את משרדיה בישראל, באירופה ובארה"ב

חברת קיסייט (Keysight Technologies) סגרה את משרדיה הראשיים במספר אתרים בעולם, לפחות עד סוף חודש מרץ. אתמול (ג') החברה הודיעה על סגירת משרדי ההנהלה בסנטה רוזה, קליפורניה, ועל סגירה זמנית של מפעל הייצור במאלזיה. הסגירה כוללת גם את כל אתרי החברה באירופה ובישראל. בארץ היא מעסיקה מעסיקה כ-80 עובדים ממשרדיה בקרית אריה.

במקביל, נאסרו טיסות מקומיות ובינלאומיות של עובדי החברה. מנכ"ל חברת קיסייט בישראל, איציק סיטון (בתמונה למעלה), סיפר ל-Techtime שהחל מאתמול החברה עברה למתכונת של עבודה מהבית למשך השבועיים הקרובים, עד לקבלת הנחיות חדשות. סיטון: "כל העובדים ממשיכים לעבוד מהבית, למעט מרכז השירות אשר ממשיך לתת שירותי תיקון וכיול של מוצרים. יש לנו תורנים במעבדה אשר נותנים את השירותים ואת התמיכה בלקוחות.

"כל מהנדסי התמיכה שלנו נמצאים בקשר מקוון עם הלקוחות וממשיכים לעבוד מולם כרגיל". לדבריו, כל העובדים קיבלו מחשבים בביתם המחוברים אל מערכות התפעול של החברה, כמו כספים, אדמיניסטרציה, משלוחים והזמנות. "אנחנו ממשיכים לעבוד כרגיל". להערכתו, עם סיום המשבר החברה תחזור לעבודה במתכונת הרגילה: "אנחנו לא מאמינים בעבודה מהבית. קיסייט היא חברה המספקת תמיכה ושירות כל הזמן, והיא צריכה שהאנשים ייפגשו ויראו אחד את השני".

חברת קיסייט היא מהחברות המובילות בעולם באספקת ציוד בדיקה אלקטרוני (צב"ד) ומערכות לבדיקת ציוד תקשורת ואופטימיציה של ציוד התקשורת לעמידה בעומסים. בשנת הכספים 2019 הסתכמו מכירותיה בעולם בכ-4.9 מיליארד דולר. ברבעון הראשון של 2020 (שהסתיים בינואר 2020) הסתכמו מכירותיה בכ-1.1 מיליארד דולר. אתמול החברה הודיעה שחוסר הוודאות הקשור להשפעת משבר הקורונה על השוק, מונע ממנה לספק תחזית מכירות לרבעון השני של 2020.

אפל שילבה חיישן LiDAR בתוך הטאבלט

בתמונה למעלה: חיישן ה-LiDAR (מימין) בתוך מודול הצילום של iPad Pro החדש

חברת אפל (Apple) הכריזה היום על הטאבלט החדש מסדרת iPad Pro, שלהערכתה הוא חזק יותר מרוב מחשבי ה-PC המצויים בשוק. הטאבלט מבוסס על המעבד המרכזי החדש A12Z Bionic. המעבד כולל, בין השאר, 8 ליבות GPU, מעבד האצה M12 לעיבוד התנועה של אובייקטים, רשת נוירונית ממומשת בחומרה, ומעבד CPU בעל 8 ליבות ואורך מילה של 64 סיביות המבוסס על ארכיטקטורת ARM. החברה לא מוסרת פרטים, אולם מעבד הדור הקודם (A12X) יוצר על-ידי TSMC בתהליך ייצור של 7 ננומטר.

החידוש הדרמטי ביותר הוא לא השיפור בביצועים, אלא השילוב של חיישן LiDAR בתוך מכשיר צרכני. החיישן של אפל מודד את המרחקים בינו לבין אובייקטים המצויים בטווח של עד 5 מטר מהמכשיר, בתנאי פנים ובתנאי חוץ. הוא מצוייד בשתי עדשות: מקרן אור אינפרא אדום וגלאי הקולט את הקרינה החוזרת ומחשב מרחקים באמצעות באמצעות מדידת זמני החזרת אור (Direct Time of Flight). החיישן מותקן במודול הצילום לצד המצלמות של הטאבלט (ראו תמונה למעלה מימין).

החברה לא מוסרת פרטים טכניים נוספים אולם מכנה אותו בשם LiDAR Scanner. ככל הנראה כדי לרמז שיש לו זווית סריקה רחבה. אפל שילבה מודול חדש בתוך מערכת ההפעלה iPadOS המוקדש רק לביצוע מדידות עומק: הוא אוסף את נקודות המרחק המגיעות מחיישן ה-LiDAR, ביחד עם מידע המגיע מהמצלמות ומחיישני התנועה, כדי לייצר תמונה מועצמת (enhanced, הכוללת מידע ויזואלי ומידע דיגיטלי ). להערכת החברה, החיישן החדש צפוי לייצר דור חדש של יישומי AR, ולשפר את יישומי המדידה הקיימים היום בטאבלט, דוגמת מדידת גובה, מרחק וביצוע מדידות של אובייקטים.

המחשה של אפל למדידת אובייקטים באמצעות הטאבלט החדש
המחשה של אפל למדידת אובייקטים באמצעות הטאבלט החדש

Digi-Key: הסכם עם UnitedSiC להפצת רכיבי סיליקון קרביד

חברת Digi-Key חתמה על הסכם הפצה עם חברת UnitedSiC האמריקאית, המאפשר לכל לקוחותיה להזמין את כל הפורטפוליו של רכיבי הסיליקון קרביד (SiC) מתוצרת UnitedSiC. סגן נשיא לשיווק ומכירות ב-UnitedSiC, ילקין בולוט, אמר שההסכם יאפשר לחברה להגיע לקבוצה גדולה יותר של מפתחי מערכות הספק.

החברה הוקמה בשנת 1999 על-ידי קבוצה של חוקרים מאוניברסיטת רוטגר בניו-ג'רזי, ארה"ב. היא מספקת טרנזיסטורי FET ודיודות מבוססי SiC עבור יישומי הספק גבוה דוגמת מטענים למכוניות חשמליות, ממירי DC-DC, ספקי כוח לשרתים ולציוד תקשורת, מערכות בקרת מנועים ומערכות המרת הספק לפנלים סולאריים.

רכיבי SiC מבוססים על תרכובת של חומר מוליך למחצה הבנוי מצורן (סילקון) ומפחמן (קרבון), המאפשרת לייצר רכיבים הדורשים עמידה במתח גבוה ובטמפרטורות גבוהות. סיליקון קרביד משתייך לקבוצת חומרים בעלי פס אנרגיה רחב (Wide Band Gap), שזהו תחום האנרגיה שבו לא משתחררים אלקטרונים חופשיים מן האטומים.

ככל שפס האנרגיה רחב יותר, כך החומר מסוגל לקבל אנרגיה גבוהה יותר מבלי ליהפך למוליך. הדבר מקנה לרכיבי סיליקון קרביד כושר עמידה בטמפרטורות, בזרמים חשמליים ובתדרים גבוהים מאוד, מבלי לשנות את תכונותיו.

חברת Digi-Key Electronics מהעיירה Thief River Falls במינסוטה, ארה"ב, היא מפיצה גלובלית של רכיבי אלקטרוניים המספקת כ-6.8 מיליון מוצרים של כ-750 יצרנים, שמתכום כ-1.4 מיליון רכיבים נמצאים אצלה במלאי וזמינים למשלוח מיידי. החברה מספקת משאבים נוספים למהנדסים, בהם EDA וכלי תכנון, גיליונות נתונים, תכנוני ייחוס, תכנים להעמקת הידע וההכשרה ועוד.

למידע נוסף על החברה: UnitedSiC

 

לרכישת רכיבים: Digi-Key website

תקן COM-HPC יתפרסם ברבעון השלישי 2020

בתמונה למעלה: כרטיס COM Express של חברת congatec, המשתתפת בקבוצת העבודה של תקן COM-HPC

ארגון התיאום התעשייתי PICMG הודיע שתקן כרטיסי המחשב החדש, COM-HPC, צפוי להתפרסם במהלך הרבעון השלישי של שנת 2020. העבודה על התקן החלה באוקטובר 2018, ולאחרונה השלים אבן דרך משמעותית עם אישור המבנה הפיסי וסידור המגעים של 800 התקעים בכרטיס (physical footprints and pinout). האישור הזה מאפשר לחברות השותפות בקבוצת התקן להציג את הכרטיסים הראשוני שלהן מייד עם פרסומו.

שמו של התקן החדש הוא ראשי תיבות של: Computer-On-Module for High Performance Computing. הצורך בתקן החדש נוצר בעקבות התעוררות שוק ה-IoT והופעת קטגוריה חדשה של שרתים הנמצאים בקצות הרשת (Edge Servers). כך למשל, מערכות ADAS בכלי-רכב זקוקות לניתוח מהיר של המידע המגיע מהחיישנים, ואינן יכולות להמתין להרצת האלגוריתם בענן. בכל מקום שבו יש צורך בתגובה מהירה, יש צורך בשרתי קצה. למשל: רובוטים העובדים בצוותא עם רובוטים אחרים או עם בני-אדם.

800 פינים וזכרון RAM בנפח של 1 טרה-בייט

תקן COM-HPC מיועד להחליף את תקן COM Express שכבר לא עומד בצרכים החדשים. כרטיסי COM Express כוללים 440 מגעים (פינים) ואין בהם מספיק ממשקים ליישום שרתי-קצה חזקים. אומנם הם יכולים לעמוד בדרישות ערוץ התקשורת הטורית PCIe Gen 3, בזכות מהירות שעון של 8.0GHz וקצב תקשורת של 8Gbit/sec, אולם הם כבר לא עומדים בדרישות של כרטיסי PCIe Gen 4 משנת 2017 ו-PCIe Gen 5 משנת 2019.

הכרטיסים החדשים יספקו ממשק איתרנט בקצב של עד 100GbE, שני ממשקי PCIe Gen 4 במהירות של 32Gb/s וממשק Gen 5 במהירות של 63Gb/s. הם יכילו מספר מעבדים בעלי יכולת עבודה מקבילית ויצויידו בשמונה מחברי DIMM עבור זכרונות RAM.הם יכילו 800 פינים ויעבדו בהספק של קצת יותר מ-200watts.

ארגון PICMG מסר שהתקן יופיע בשתי גרסאות: גרסת שרת וגרסת לקוח. גרסת השרת תיקרא גם Server-on-Modules ותספק ביצועי קלט/פלט של עד 256GB/sec, שני ממשקי USB 4 ויכולת עבודה עם זכרון RAM בנפח של עד 1 טרה-בייט. גרסת הלקוח תיקרא גם Computer-on-Modules, ותיישם את הקונספט שהוגדר COM Express Type 6 Computer-on-Modules.

ארגון PICMG הוקם בשנת 1994 כדי להרחיב את היישום של תקן PCI אל מעבר למחשבים אישיים. כיום הוא מאגד כ-140 חברות טכנולוגיות ובמהלך השנים היה אחראי על הגדרת תקנים רבים, בהם: CompactPCI, MicroTCA,  COM Express ועוד.