רפאל תפתח "רשת לוחמת" עבור הצבא הגרמני

חברת רפאל וחברת אטוס גרמניה (Atos GmbH) זכו במכרז של משרד ההגנה הגרמני (BAAINBw) לפיתוח טכנולוגיית "שדה הקרב השקוף". מטרת המחקר היא לפתח יכולות חיבוריות והעברת מידע בזמן אמת בין כל הכוחות הלוחמים והכלים שברשותם, בהם חיילי חי"ר, כלי-רכב משוריינים מתקדמים (טנקים ונגמ"שים) וכלי-טיס בלתי מאוישים. הצבא הגרמני מבקש לפתח יכולת העברת מידע ושילוב מבצעי של מספר מערכות בו-זמנית. "שדה הקרב השקוף" הוא מושג המייצג יכולת לקבל מידע מקיף על זירת הלחימה – גם המטרות והאמצעים העוינים וגם האמצעים הידידותיים – מיקומם ויכולותיהם – ולתאם את פעולתם.

צוותי לחימה טקטיים מבוססי-רשת

תפישת הלחימה של שדה הקרב השקןף היא של הפעלת "צוותי לחימה טקטיים". כלומר, צוותים מגוונים הכוללים כלים מסוגים שונים ובעלי יכולות שונות, כולל מערכות אוטונומיות. מעניין שאחד מהיישומים המצליחים הראשונים של רעיון הצוותים הטקטיים היה במלחמת העולם השנייה, כאשר הגרמנים בנו צוותי לחימה קטנים הבנויים משילוב של טנקים, חי"ר ותותחנים, שהצליחו להאט במידה רבה את קצב ההתקדמות של צבאות ארה"ב ובריטניה בחזית המערבית.

הגרמנים עשו זאת בלית-ברירה, מכיוון שלבנות הברית היתה שליטה אווירית מוחלטת שמנעה מהם לרכז כוחות שריון גדולים, אולם כיום הרעיון זוכה לעניין מחודש לאור העובדה שרוב המלחמות בעולם הן מלחמות א-סימטריות שבהן לא קיים יתרון למסת לוחמה הומוגנית, אלא לצוותים קטנים ומגוונים. חברת רפאל דיווחה, שבמסגרת החוזה היא ואטוס יבצעו הדגמות וניסויים בין השנים 2019-2023, ולאחר-מכן הם צפויות להיכנס לשלב של פיתוח פרוייקט שאמור להסתיים בשנת 2025.

הרשת בוחרת מטרה ומיירט

חברת רפאל תביא לפרוייקט מספר טכנולוגיות המבוססות על ניהול דיגיטלי של שדה הקרב. אחת מהן היא מערכת Fire Weaver (בתמונה למעלה) שקיבלה גם את הכינוי "הדק חכם". מדובר למעשה במערכת תקיפה מבוססת רשת, או "רשת לוחמת": כל האמצעי הלחימה (לוחם, טנק, מל"ט, מטוס) מקושרים אל הרשת ומשדרים אליה ואל כל שאר המשתתפים בלחימה את כל המידע המגיע מהחיישנים שברשותם, לאחר שהחיישנים זיהו את המטרה סיווגו אותה והגדירו את מיקומה.

ליבת הרשת משמשת כמעין מוח מרכזי המנהל את הלחימה. הוא מנתח את כל הנתונים, ובוחר מי האלמנט ברשת המתאים ביותר לבצע את הירי בהתאם לפרמטרים כמו מיקום, קו ראייה, חימוש מתאים וכדומה. היורה מקבל הוראת ביצוע, ומכיוון שהוא כבר צופה בה – הוא יכול לבצע אותה מיידית. חברת רפאל דיווחה שהמערכת מסוגלת לנהל הרכשת והשמדת מספר מטרות בו-זמנית. בחודש ספטמבר 2019 דווח שחטיבת גולני התאמנה בהפעלת המערכת בתרגיל שנערך בצפון הארץ.

סרטון של רפאל המסביר כיצד פועלת "רשת לוחמת":

טכנולוגיה נוספת שרפאל תביא לפרוייקט הוא של רשת תקשורת אלחוטית רחבת פס בשם BNET, המקשרת את כל הכוחות הלוחמים בזירה המוגדרת. הרשת מבוססת על פרוטוקול IP ורדיו מוגדר תוכנה (Software Defined Radio) המאפשרת תקשורת דו-כיוונית בו-זמנית של קול, וידאו ונתונים בין כל הכוחות הלוחמים, מרמת החייל ועד כלי-הרכב הבודד. הרשת מאפשרת בנייה אד-הוק תוך כדי פעולה (MANET – Mobile Ad-hoc Networking) וטכנולוגיה לניצול יעיל של הספקטרום.

נתב בכל מכשיר קשר

חברת רפאל פיתחה תוכנת IP Radio המאפשרת הטמעת נתב פנימי בכל נקודת קצה. לתוכנה הזו יש משמעות מרכזית: בדרך כלל רשתות IP אלחוטיות מבוססות על נתב מרכזי המקבל מידע מכל נקודות הקצה, ומפיץ אותו אליהן בחזרה. הדבר מייצר צוואר בקבוק בליבת הרשת אשר פוגע בקצב העבודה שלה וסותם אותה לחלוטין כאשר יש עודף מידע. בטכנולוגיה של רפאל אין צורך בנתב מרכזי, וצוואר הבקבוק הזה הוסר מהרשת.

רשת BNET כוללת אמצעי הגנה בפני פריצה ושיבוש, ומיושמת במספר מכשירים אלחוטיים בגדלים שונים – החל ממכשיר ידני לחייל החי"ר וכלה במכשירים כבדים יותר המותקנים בכלי-רכב. למעשה, היא מספקת את תשתית התקשורת שבאמצעותה פועלת מערכת ניהול הקרב Fire Weaver.

קיידנס רוכשת את AWR, החברה הבת של NI

בתמונה למעלה: נשיא קיידנס, ד"ר אנירודט דווגאן. "הדור החמישי דורש זמנים קצרים של יציאה לשוק"

חברת קיידנס דיזיין סיסטמס (Cadence) חתמה על הסכם לרכישת חברת AWR (לשעבר Applied Wave Research), מחברת נשיונל אינסטרומנטס (National Instruments) תמורת כ-160 מיליון דולר במזומן. חברת AWR מתמחה בפיתוח תוכנות תכנון אלקטרוני (EDA) של רכיבי RF, מיקרו-גלים (mmWave) ורכיבי אותות אנלוגיים בתדר גבוה מאוד. החברה הוקמה בארה"ב בשנת 1994 ונירכשה על-ידי נשיונל בשנת 2011 תמורת כ-58 מיליון דולר. העיסקה צפויה להסתיים ברבעון הראשון של 2020, ובסיומה יצטרפו לקיידנס 110 עובדי AWR.

העיסקה מיועדת לחזק את מעמדה של קיידס בתחום המתפתח של טכנולוגיות ומצרי תקשורת אלחוטית אשר צומחים כיום מסביב לטכנולוגיות הדור החמישי. "בעידן הדור החמישי מתמודדות חברות המפתחות רכיבים ומערכות תקשורת אלחוטיות ומכ"ם עם הדרישה לעמד בקצב מהיר מאוד של יציאה לשוק", הסביר נשיא קיידנס, ד"ר אנירודט דווגאן. "התוספת של המומחים והטכנולוגיה של AWR תסייע לנו לספק להן פתרונות תכנון RF משופרים ומלאים".

שיתוף פעולה אסטרטגי

בכוונת קיידנס לבצע שילוב בין סביבת התכנון של AWR לבין פלטפורמות התכנון שלה: Allegro PCB Designer, פתרונות התכנון האלחוטיים Virtuoso ו-Spectre, וכלי הניתוח שלה: Clarity 3D Solver, Celsius Thermal Solver ו-Sigrity PowerSI. מנכ"ל AWR, ג'וזף פקרק, הסביר ששילוב הפלטפורמות של שתי החברות יספק פתרון מלא לתכנון שבבים, מארזים וכרטיסים.

במקביל, קיידנס ונשיונל חתמו על הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי המבטיח שתוכנת LabVIEW ופתרונות הבדיקה המודולריים PXI של נשיונל אינסטרומנטס, יהיו מקושרים ויעבדו בצורה חלקה עם הפתרונות המשולבים AWR/Cadence. שיתוף פעולה זה מעוגן בעיקר סביב פלטפורמות Virtuoso ו-Spectre של קיידנס על בסיס תחומי האנלוג, mixed-signal ו-RF מצד אחד, והנתונים הפיזיים ממערכות המכשור PXI ו-NI Lab VIEW של NI מצד שני.

במסגרת שיתוף הפעולה, שתי החברות מתכננות לפתח ביחד סביבת פיתוח ובדיקות המבוססת על הקניין הרוחני של שתיהן. המטרה היא לשפר את תהליכי הפיתוח והבדיקות בתעשייה, בדגש על הדור הבא של מעגלים משולבים אלחוטיים, תעשיית המובייל, תחום הניידים (IC) ועוד. כלומר, לסייע לשתיהן להשתלב בכלכלה הצפויה של הדור החמישי. לצד שיתוף הפעולה הטכנולוגי, הכריזו שתי החברות גם על הרחבת קשרי המסחר ביניהן.

וולוו תתקין סורק-רכב של UVEye במפעל הגדול ביותר שלה

חברת UVeye התל אביבית נערכת למסירת מערכת סריקת הרכב החדשה שלה (בתמונה למעלה) למפעל הייצור של חברת וולו בעיר תורסלנדה, הנמצאת במחוז גטבורג, ליד הנהלת החברה העולמית. כך נודע ל-Techtime. מדובר במפעל ייצור המכוניות הגדול ביותר של חברת וולו, המייצר כרבע מיליון כלי-רכב בשנה. המערכת של UVEye אמורה לשמש כאחת מתחנות בדיקת האיכות של המפעל. בימים אלה מרכיבה UVEye מערכת בדיקות תאומה כדי לוודא עמידה בכל הדרישות של וולוו. המערכת אמורה להימסר לוולוו במהלך הרבעון הראשון של 2020.

חברת UVEye פיתחה מערכות סריקה מבוססות ראייה ממוחשבת ובינה מלאכותית לזיהוי אוטומטי של כשלים מכניים, חריגות, תקלות ומטענים חשודים בכלי-רכב. המערכת ממשפחת Atlas החדשה כוללת כמה עשרות מצלמות וחיישנים במתקן דמוי שער שהמכונית עובדת דרכו בנסיעה איטית. במהלך הנסיעה היא מצולמת מזוויות רבות, וכל התמונות מנותחות על-ידי האלגוריתם שפותח בחברה, אשר מזהה את הרכב, מבצע מדידות ומאתר חריגות מהמיפרט של היצרנית.

גיוס עובדים ופתיחת משרדים בגרמניה ויפן

חברת וולוו היא גם משקיעה ב-UVEye והובילה ביחד עם טויוטה גיוס הון בהיקף של 31 מיליון דולר שהסתיים בחודש יולי 2019. התקנת המערכת בוולוו מהווה ציון דרך המכניס את החברה בשער הראשי אל תעשיית הרכב. אומנם עד היום החברה דיווחה על שיתופי פעולה עם וולוו, טויוטה, סקודה ודיימלר, אולם ככל הידוע וולוו תהיה החברה הראשונה שתתקין את מערכות הסריקה של החברה במפעל ייצור פעיל. במקביל לכניסה אל מפעל וולוו, החברה נערכת למהלך התרחבות, הכולל פתיחת משרדים בגרמניה וביפן, בנוסף למשרד הקיים היום בקונטיקט, ארה"ב, ולהגדלת מצבת כוח האדם. כיום החברה מעסיקה כ-100 עובדים, ומעוניינת לצמוח בתוך מספר חודשים לכ-150 עובדים, כדי להגביר את הפיתוח ולספק תמיכה טכנית בלקוחות.

חברת UVeye החלה את דרכה ב-2014 כפרוייקט גראז' של האחים אמיר ואוהד חבר. הם פיתחו מערכת סריקה אופטית לגחון הרכב המותקנת בכניסה למתקנים מוגנים, המבצעת סריקה של תחתית הרכב במטרה לאתר מטענים חשודים ואפילו כלי-רכב גנובים. החברה עצמה נוסדה ב-2016 לאחר הגיעו הזמנות ראשונות. אומנם היא עדיין מספקת מערכות ליישומי ביטחון, אולם המוקד העסקי שלה מצוי כיום בתעשיית הרכב. חברת התחבורה הציבורית קווים הצטיידה במערכת סריקת הגחון Helios, הסורקת את תחתית האוטובוס ומאתרת נזילות שמן, חלודה ותקלות נוספות.

מייסד משותף ומנהל התפעול של UVEye, אוהד חבר
מייסד משותף ומנהל התפעול של UVEye, אוהד חבר

בתחילת 2019 היא פיתחה אפליקציה נוספת: מערכת סריקת הצמיגים Artemis, הסורקת את צמיגי האוטובוס ומזהה שחיקה, מחסור באוויר, קרעים וטעויות בהתקנת סוג הצמיג. אולם הפוטנציאל העסקי הגדול ביותר מצוי במערכות אטלס, המספקות סריקה של הרכב מכל הכיוונים (360°). מנהל התיפעול של החברה, אוהד חבר, סיפר ל-Techtime שהחברה איתרה מספר צמתים בשרשרת החיים של הרכב, שבהם היא יכולה לספק מענה לתעשיית הרכב וללקוחותיה. 

שוק חדש שאין לו עדיין פתרון

חבר: "קיימים מספר שלבים שבהם יש צורך ביכולת שלנו לבצע מדידות מדוייקות. השלב הראשון הוא In-line Inspection שבו אנחנו יודעים לבצע בקרת איכות של חלקים ותת מערכות לפני שהם מורכבים ברכב. השלב הבא הוא בדיקת הרכב בסיום תהליך הייצור (End of Assembly Line), שבו אנחנו מתייחסים אל הרכב כאל רכיב אחד כולל. התחנה הבאה נמצאת בין מפעל הייצור לבין מגרש המכירות (Pre-delivery Inspection). כאשר משנעים את הרכב, במסעית, ברכבת או באונייה, הוא יכול להיפגע בדרכים שונות, וסונויות המכירות רוצות לדעת היכן היתה הפגיעה כדי לוודא מי אמור לשלם על הנזק.

"השלב הבא הוא שוק רחב השייך לקטגוריית After Market. הוא כולל גופים רבים ושונים, כמו למשל חברות השכרת רכב שיכולות לבצע בדיקת רכב אוטומטית בעת מסירתו ובעת קבלתו, בוחנים המבצעים בדיקה תקופתית של הרכב, חברות המנהלות ציי רכב ועוד". החברה מפעילה שני מודלים עסקיים בהשתאם לשוק היעד: לשוק הביטחון והאבטחה המודל הוא מכירת מערכות סריקה ותשלום עבור תמיכה ותחזוקה. בשוק הרכב החברה לא מוכרת מערכות, אלא מתקינה אותן אצל הלקוח וגובה תשלומים בהתאם לכמות הסריקות שהמערכות מבצעות (Pay per Scan).

טאואר-ג'אז והטכניון פיתחו רכיב ממריסטור לייצור שבבי בינה מלאכותית

פרופ' שחר קוטינסקי מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון (בתמונה למעלה), ביחד עם הדוקטורנט לואי דאניאל ועם חברת טאואר-ג'אז (TowerJazz), הצליחו לייצר ממריסטור זול מאוד ובטכנולוגיה מוכחת, המאפשר לבנות רשתות נוירוניות גדולות מאוד המבצעות עיבוד (לימוד והסקה) אנלוגי של המידע. החוקרים ייצרו התקן בעל שני הדקים (Two-terminal Floating-gate Transistor) באמצעות שינוי קל בתהליך של טאואר-ג'אז לייצור זכרונות פלאש בטכנולוגיית CMOS בגיאומטריה של 180 ננומטר.

התוצאה היא ממריסטור הזוכר 65 ערכי התנגדות שונים, בהתאם למתח המוטען עליו בשלב הכתיבה בהדק העליון, ומפיק בהדק התחתון 65 ערכי זרם שונים בשלב הקריאה. רעיון הממריסטור הועלה לראשונה בתחילת שנות ה-70 על-ידי פרופ' לאון צ'ואה היפני. במאמר תיאורטי שפירסם הוא טען שהמערכות האלקטרוניות הקיימות מבוססות על השילוש נגד-קבל-סליל. הוא הציע רכיב נוסף – נגד המסוגל לזכור מצבים – שהוא העניק לו את השם ממריסטור (Memory Resistor). כלומר, נגד שיכול לשנות את ההתנגדות שלו ולכן גם לשמש כבסיס לייצור זכרונות התנגדותיים בלתי-נדיפים.

הפלאש הפך למתג אנלוגי

מאז נעשו מאמצים רבים לייצר ממריסטורים וזכרונות התנגדותיים, אולם ברוב המקרים מדובר ברכיבים מעבדתיים או יקרים ובעלי מגבלות גודל. פריצת הדרך החשובה בפרוייקט של טאואר-גאז והטכניון היא ביכולת לייצר ממריסטור לומד בטכנולוגיה קיימת וזולה מאוד. במחקר תיאורטי של קוטינסקי שנערך בשנה שעברה, הוא הוכיח שרשתות לימוד עומק (Deep Learning) הבנויות על-פי העיקרון הזה, יכולות להיות מהירות פי 1,000 בהשוואה ליישום דיגיטלי שלהן המבוסס על שימוש במעבדי GPU.

התוצאה היא מעין מתג אנלוגי המתפקד כמו סינפסה ברשת נוירונית מהירה, אשר פועל במתחים נמוכים (בסביבות 1V). תהליך הלימוד (כתיבה) נעשה באמצעות שינויים במתח (דלתא) המאפשרים תהליך למידה עם כל מחזור, באמצעות תיקון של המשקל הקיים בכל מתג (המשקל הוא שווה ערך להתנגדות המתוקנת). תהליך ההסקה (קריאה) נעשה באמצעות מדידת הזרם המשותף של כל המתגים המצויים בעמודה מוגדרת (שווה ערך לכל המשקלים בשכבת עיבוד ברשת נוירונית).

חישוב מהיר המפיק תשובה במחזור שעון יחיד

בראיון ל-Techtime הסביר קוטינסקי שתהליך הייצור הוא זול מאוד וקל מאוד, מכיוון שהוא מבוסס על טכנולוגיה קיימת שהשינוי שבוצע בה אפילו לא דורש שינוי במסיכות. כלומר, הוא נעשה ללא תוספת עלות. "לקחנו טכנולוגיה קיימת של טאואר-ג'אז, ובאמצעות שינוי קל בהתקן שלהם קיבלנו ממריסטור שהוא בעל ביצועים טובים יותר מאשר הממריסטורים המעבדתיים הטהורים. זוהי גרסה של מחשב אנלוגי מהיר מאוד, מכיוון שקריאת המידע מכל עמודה נעשית במחזור שעון אחד בלבד". לרשת החדשה יש את כל התכונות של זיכרון בלתי נדיף אמין: חברת טאואר-ג'אז מתחייבת שהוא שומר את המידע לפחות 10 שנים.

במחקר השתתפו גם פרופ' יעקב רויזין וד"ר יבגני פיחאי מחברת טאואר-ג'אז ופרופ'-משנה ראמז דניאל מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון. לדברי רויזין, "הממריסטור יושב על הטרנזיסטורים הקיימים של טאואר-ג'אז, ומתממשק באופן מיידי עם כל ההתקנים שאיתם הם עובדים. הטכנולוגיה החדשה נבחנה בתנאי אמת והראתה כי אכן היא ניתנת להטמעה ברשתות עצביות בחומרה. בדומה למוח, המערכת המשופרת מצטיינת בשמירת מידע לטווח ארוך ובצריכת אנרגיה נמוכה מאוד".

הפרוייקט פורסם במאמר בכתב העת Natureelectronics. לקריאת המאמר הקליקו: כאן

האנס-לייזר הסינית הקימה בחשאי מרכז פיתוח בכרמיאל

בתמונה למעלה: החדר הנקי במרכז הפיתוח של האנס-לייזר בתוך מתקני חברת נקסטק מכרמיאל

חברת Han's Laser הסינית מפעילה מרכז פיתוח בכרמיאל אשר פעל עד היום בחשאי, ומפתח עבורה טכנולוגיית בדיקה חדשה עבור פרוסות סיליקון בתעשיית השבבים. כיום המרכז מעסיק כ-20 עובדים, העוסקים בפיתוח אלגוריתמים ותוכנות עבור אפליקציה מסוג חדש לבדיקת פרוסות סיליקון (Wafers) בתהליך ייצור שבבים. מנהל מרכז הפיתוח, מיכאל גפן, סיפר ל-Techtime שהמשימה היא לספק בתוך שנתיים פתרון עובד עבור מכונת בדיקה אופטית שהחברה הסינית תוציא לשוק.

במסגרת הזאת, המרכז מתחיל בימים אלה בפרוייקט גיוס עובדים נוספים, בתחומי המתימטיקה, אלגורתמיקה, הנדסת חשמל ואופטיקה. הם צריכים לסייע לחברה הסינית לפתח את מערכת המדידות החדשה, אשר מיועדת להשתלב בקווי הייצור של שבבים בתהליכים מתקדמים, ככל הנראה בגיאומטריה של 10 ננומטר ומטה. המרכז הוקם בחשאיות בחודש דצמבר 2018, לאחר שהחברה הסינית פנתה אל גפן וביקשה ממנו סיוע בפיתוח טכנולוגיה חדשה.

גפן הוא דמות מוכרת בתעשיית המטרולוגיה הישראלית. הוא היה בקבוצת המהנדסים שהקימו בשנת 1986 את הפעילות הישראלית של KLA ביחד עם דן וילנסקי. בשנת 1996 הוא ייסד את חברת Inspectech אשר פיתחה טכנולוגיה לבדיקת החיתוך של פרוסות סיליקון לשבבים נפרדים, אשר נמכרה לקמטק (Camtek) ב-2001 תמורת כ-4.5 מיליון דולר. לפני כ-13 שנה הוא הקים את חברת Brossh Inspection Systems הפועלת מכרמיאל ומפתחת ציוד בדיקה אופטי למדידות מדוייקות בקנה מידה של מיקרונים בודדים.

מערכות ייצור אלקטרוני של האנס-לייזר בתערוכת הנובר, אפריל 2019
מערכות ייצור אלקטרוני של האנס-לייזר בתערוכת הנובר, אפריל 2019

לאחר הפנייה של חברת האנס-לייזר, הוקם בשקט מרכז הפיתוח הישראלי שלה במתכונת של חטיבה חדשה בתוך חברת Nextec מכרמיאל, שהאנס-לייזר רכשה לפני 6 שנים. נקסטק פיתחה מערכות מדידה בתחום ה-CMM – Coordinate Measuring Machine. מדובר במערכות הכוללות מצלמת CCD ולייזר, אשר מודדות חלקים תעשייתיים ומספקות מידע על המימדים המדוייקים שלהם. בדרך כלל הן משמשות לבקרת תהליכי ייצור בתעשיית המתכת.

חברת האנס-לייזר משנז'ן הוקמה בשנת 1996 כחברה המתמחה בטכנולוגיות חיתוך, סימון וריתוך לייזר עבור קווי ייצור תעשייתיים, בעיקר של מערכות אלקטרוניות. בין לקוחותיה: Jabil, Flex, Foxconn, לנובו, שיאומי ועוד. שם החברה נגזר משמה של הקבוצה האתנית הגדולה ביותר בסין: "האן". בשנת 2018 הסתכמו מכירותיה בכ-1.6 מיליארד דולר וכיום היא נסחרת בבורסה של שנז'ן לפי שווי חברה של כ-6 מיליארד דולר. כעת היא נכנסת לתחומים חדשים כמו רובוטיקה ומיקרואלקטרוניקה. תפקידו של מרכז הפיתוח הישראלי הוא לסייע לה להיכנס אל שוק בדיקות האיכות בקווי ייצור שבבים, באמצעות אפליקציה חדשה הנשמרת עדיין בסוד.

אלטק מתחילה בייצור מעגלי טפלון בתדר גבוה עבור מערכות הדור החמישי

חברת אלטק (Eltek) מפתח תקווה נכנסה לתחום החדש של ייצור מעגלים מודפסים למערכות בתדר גבוה מאוד, המבוססים על שימוש במצע מצע עשוי טפלון טהור במקום במצע פולימרי המשמש כיום ברוב המעגלים המודפסים (PCB). סמנכ"ל טכנולוגיות בחברה, ד"ר שגיא בלטר, סיפר ל-Techtime שהחברה השלימה את הטמעת הטכנולוגיה (Fusion Bonding) ופיתוח תהליכי ייצור עצמיים, במסגרת פרוייקט שנמשך כשישה חודשים והסתיים לאחרונה.

"התחלנו בייצור, וכבר יש לנו שני לקוחות ראשונים מחו"ל". השימוש במצע עשוי טפלון טהור משפר את מעבר האות במוליכים החשמליים: הוא מפחית את רמת הנחתת האותות (Df) במעגל, מספק מקדם דיאלקטרי (Dk) משופר ומצמצם את הקיבוליות הפרזיטית במעגל, הפוגעת בביצועים בתדר גבוה. מנגד, מדובר בתהליך ייצור קשה הדורש לחץ וטמפרטורות עבודה גבוהות (350ºC) ושימוש במכונת קידוח לייזר היברידית לקידוח דו-שלבי, תוך כדי בקרת אנרגיה מלאה לאורך כל שלבי הקידוח.

רק 10 חברות בעולם מייצרות מעגלי טפלון טהור

במסגרת הטמעת התהליך, רכשה אלטק מכבש טפלון ייעודי של חברת Lauffer הגרמנית. "אנחנו מייצרים מעגל טפלוני רב-שכבתי מלא. בדרך כלל התכן הנפוץ הוא למעגלים בעלי 6-8 שכבות, אולם אנחנו יכולים לייצר יותר שכבות, בהתאם לתכן של הלקוח". לצד מעגלים למערכות מהירות תדר, טכנולוגיית ה-PCB הטפלונית משמשת לייצור אנטנות לתדרים גבוהים, בעיקר למערכות צבאיות ותעופתיות, למערכות קריטיות ולמערכות הדור החמישי (5G) מהקצה הגבוה.

כיום החברה מייצרת את המעגלים עבור הלקוחות הראשונים בלוחות בגודל של 12 על 18 אינטש הכוללים עד כמה עשרות אנטנות. תהליך הייצור תואם לדרישות High Speed 5G Boards ומאפשר העברת אותות בקצב של עד 10Gbps ובתדרים של עד 49GHz. בלטר: "כיום יש בעולם לא יותר מעשרה יצרנים המסוגלים לייצר מעגלים מהסוג הזה, בעיקר בארצות הברית ובאירופה. להערכתי, אנחנו היחידים במזרח התיכון ובין חמשת היצרנים המובילים בתחום הזה באירופה".

החברה מעריכה שטכנולוגיית הייצור החדשה תכניס אותה אל שווקים חדשים, ומסרה שהיא נמצאת היום בתהליך הרכשה של טכנולוגיות נוספות לייצור מעגלים מודפסים מהירים בתדרים גבוהים מאוד. אלטק נמצאת בבעלות קבוצת ניסטק ונסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-16 מיליון דולר.

אנלוג תובעת את זיילינקס על הפרת פטנטים בתחום המרת האותות

Xilinx Zynq UltraScale RFSoC

בתמונה למעלה: רכיב ממשפחת Zynq UltraScale+ RFSoC המצוי במוקד התביעה של אנלוג דיוייסז

חברת אנלוג דיוייסז (Analog Devices) תובעת את חברת זיילינקס (Xilinx) בבית המשפט המחוזי בדלאוור על הפרת שמונה פטנטים רשומים שלה בתחום המרת אותות אנלוגיים לדיגיטליים (ADC) בתוך שבבי העיבוד המיתכנת (FPGA) ממשפחת Zynq UltraScale+ RFSoC. לטענת החברה, לפחות שניים מהרכיבים במשפחה הזאת מפירים את הפטנטים שלה בתחום המרת האותות. "חברת אנלוג היא מובילה טכנולוגית בתחום האנלוג, האותות המעורבים ורכיבי הספק", אמר סגן נשיא בכיר בחברה, לארי וייס. "בשנה האחרונה לבדה השקענו מיליארד דולר במחקר ופיתוח, ואנחנו נחושים להגן על הקניין הרוחני שלנו".

אנלוג דורשת פיצויים ומבקשת מבית המשפט להורות על הפסקת מכירת המוצרים של זיילינקס שלטענתה מפירים את הפטנטים שלה. בתגובה הודיעה חברת זיילינקס שהיא מתכוננת להתגונן בנחישות כנגד התביעה. "לזיילינקס יש היסטוריה של יצירת טכנולוגיות חדשניות לאורך עשרות שנים. עם השקת רכיבי Zynq UltraScale+ RFSoC ייצרנו משהו שנתפש כבלתי אפשרי – פלטפורמה אלחוטית מסתגלת בשבב יחיד. באמצעות התביעה שלה, אנלוג בוחרת במסלול המשפטי במקום בתחרות בשוק".

התביעה ממוקדת בפרוייקט הדגל הגדול ביותר של זיילינקס

הרכיב המצוי במוקד הסכסוך הוכרז בחודש ינואר השנה ונחשב לרכיב הגדול והמורכב ביותר בהיסטוריה של זיילינקס. התביעה ממוקדת במספר טכנולוגיות ששולבו בממירי ה-ADC המצויים בתוך השבבים של זיילינקס, דוגמת טכנולוגיית Direct RF sampling, ארכיטקטורת הממירים, מעגלי פיצול ועוד.

לטענת אנלוג דיוייסז מדובר בטכנולוגיות שלה שזייילנקס נחשפה אליהן במסגרת שיתוף פעולה שנמשך מספר שנים כאשר אנלוג סייעה לזיילינקס לפתח את משפחות הרכיבים המיתכנתים Kintex 7, Kintex UltraScale , Virtex 7, Virtex UltraScale והרכיבים הראשונים במשפחת Zynq UltraScale.

בעקבות הגשת התביעה, עלתה מניית אנלוג דיוייסז בבורסת נסד"ק בכ-2.5% וכעת היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-42.7 מיליארד דולר. המנייה של חברת זיילינקס עלתה בכ-2% וכעת היא נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-23.1 מיליארד דולר.

פרוייקט פיתוח שנמשך 10 שנים

הרכיב המצוי במוקד הסכסוך הוכרז בחודש ינואר השנה ונחשב לרכיב הגדול והמורכב ביותר של זיילינקס. הוא משלב במארז אחד את משפחת +Zynq UltraScale הכוללת לצד מעבד פנימי מרובע ליבות ( ARM Cortex-A53), גם רכיב מיתכנת מסוג Zynq, ממשקי תקשורת מהירים דוגמת PCIe דור 3 ודור 4, מקמ"שי 33Gbps והחידוש הגדול ביותר: מעגלים אנלוגיים המבוססים על ממירי ADC ו-DAC מהירים שפותחו בחברת זיילינקס ומופיעים בתצורות של 8ADC/8DAC ו-16ADC/16DAC.

מדובר בפרוייקט פיתוח יוצא דופן בתעשיית השבבים, שנמשך כמעט 10 שנים לפני שהוא יצא לשוק. מנהל קו המוצרים החדשים בחברת זיילינקס ומי שהיה האחראי על פיתוח השבב החדש, ואוטר סוברקרופ, ביקר לפני מספר חודשים בישראל וסיפר ל-Techtime שהחברה פיתחה עבורו גם תהליך ייצור ייחודי.

ואוטר סוברקרופ, המשמש מנהל קו המוצרים החדשים בחברת זיילינקס
ואוטר סוברקרופ, מנהל קו המוצרים החדשים בחברת זיילינקס

סוברקרופ: "התכנון של מעגלי אותות מעורבים בתדרים גבוהים הוא מסובך מאוד, ודורש אופטימיזציה מיוחדת לתהליכי הייצור. "אחד מההישגים של הרכיב החדש נעוץ בבכך שהצלחנו לייצר את המעגלים הדיגיטליים ואת המעגלים האנלוגיים על פיסת סיליקון אחת, המיוצרת מטרנזיסטורי FinFET בתהליך 16 ננומטר של חברת TSMC".

מה הם שוקי היעד המרכזיים של השבב החדש?

"השווקים המרכזיים צפויים להיות בתחום תשתיות הדור החמישי (5G) , תקשורת בכבלים בפרוטוקולי DOCSIS ויישומי מכ"ם כמו Phased Array. השילוב של המעגלים האנלוגיים והדיגיטליים בשבב אחד חוסך למפתחים כ-20% מזמן הפיתוח, מצמם את שטח הכרטיס בכ-50% ומשפר את מהירות התקשורת הפנימית. במשפחת RFSoC אנחנו מספקים יכולת דגימה בשיטת Direct RF sampling, שבה ניתן לדגום את האות ישירות מהאנטנה ברזולוציה של 12 סיביות וברוחב פס של 4GHz, ללא צורך לבצע הפחתת תדר. הדבר מאפשר לבצע דיגיטציה של האות המלא, ולאחר מכן ליישם מעגלים אנלוגיים רבים באמצעות תכנות ה-FPGA".

יואב שטרן מחליף את עמית דרור בתפקיד נשיא ומנכ"ל ננו דיימנשן

בתמונה למעלה: המנכ"ל הנכנס יואב שטרן (מימין) ועמית דרור, המנכ"ל היוצא

חברת ננו דיימנשן (Nano Dimension) מנס ציונה ממנה את יואב שטרן לתפקיד נשיא ומנכ"ל החברה במקומו של עמית דרור, ממייסדי החברה והמנכ"ל הנוכחי שלה. שטרן ייכנס לתפקיד ב-2 בינואר 2020. עמית דרור ימונה לסמנכ"ל Customer Success Officer וידווח לשטרן. הוא ימשיך לשמש דירקטור בחברה. השינויים בהנהלה מרמזים שהחברה נכנסת לשלב חדש וחיפשה אדם שיוביל אותה לשלב הצמיחה.

שטרן מגיע עם נסיון רב בתפקידי ניהול והשקעות בחברות תעשייתיות בארה"ב. הוא בעל מניות מרכזי ויו"ר משותף של חברת Bogen Communications האמריקאית המייצרת ציוד לעיבוד קול ומערכות שמע, שימש כנשיא ומנכ"ל חברת DVTel  שפיתחה טכנולוגיות מעקב וידאו ונמכרה ל-FLIR הבריטית תמורת 92 מיליון דולר. בין תפקידיו, הוא שימש כיו"ר פעיל של חברת הציוד התעופתי Kellstrom Industries, סגן נשיא למיזוגים, רכישות ופיתוח עסקי באלרון, יועץ עסקי של אלביט, ועוד.

למעשה, הוא מתמחה בבנייה מחדש של אסטרטגיות עסקיות שנועדו להביא חברות אל שלב הצמיחה.  יו"ר ננו דיימנשן, אבי ריכנטל, אמר שיואב שטרן, הצילח להעביר מספר חברות אל שלה הצמיחה, "וזה בדיוק מה שננו דיימנשן צריכה בשלב הזה". עמית דרור השתתף בצוות האיתור שהביא את יואב שטרן לחברה. "לאחר שביליתי עם יואב מספר חודשים", הוא מסר בהודעה של החברה, "אני משוכנע כי הוא האיש הנכון להוביל אותנו קדימה ולכן ביקשתי ממנו באופן אישי להחליף אותי".

ממעבדת הפיתוח אל קווי הייצור האלקטרוניים

כניסתו של שטרן לחברה מסמנת שלב חדש: החברה הוקמה במטרה לפתח טכנולוגיית הדפסה מיידית של מעגלים מודפסים עבור בנייה מהירה של אבות טיפוס. בעיני שטרן, המטרה של החברה היא אחרת: בניית תשתית של ייצור אלקטרוני דיגיטלי, מעבר לעלום המעגלים המודפסים ובקנה מידה גדול יותר מאשר במעבדת הפיתוח.

לדבריו, "ננו דיימנשן מציעה יכולות ייחודיות בהזרקת דיו של חומר מוליך וחומר מבודד והשמה של רכיבים בעלי ביצועיות גבוהה כגון קבלים ו- coax .כך ממוצבת החברה לגדילה אקספוננציאלית בתחום הייצור הדיגיטלי של אלקטרוניקה שאני מתכוון להוביל, בדומה לכוחות שהניעו את הצמיחה ויצרו גידול בהכנסות בתחום הדפסת התלת מימד לעולם המכניקה".

ננו דיימנשן נסחרת בבורסה של תל אביב. השוק הגיב בחיוב לשינויי הגברי בהנהלה, ומניית החברה עלתה ביתור מ-3% והעניקה לחברה שווי שוק של כ-40.2 מיליון שקל.

פאראגייט נערכת לניסוי הקליני של טכנולוגיית שאיבת נוזלים

חברת Paragate Medical מחיפה קיבלה מענק בהיקף של יותר מ-2 מיליון אירו מתוכנית Horizon 2020 של האיחוד האירופי לביצוע ניסוי קליני שיוכיח את יעילות המוצר הייחודי שפיתחה לשאיבת נוזלים מהגוף. החברה פיתחה מערכת זעירה, מושתלת ומבוקרת הפועלת 24 שעות ביממה אשר מנקזת נוזלי גוף עודפים דרך חלל הבטן ומזרימה אותם ישירות אל שלפוחית השתן. מנכ"ל החברה ומייסד משותף, ניתאי חנני, סיפר ל-Techtime שהחברה נמצאת כיום בשלבי גיוס למימון משלים עבור ביצוע הבדיקות הדרושות ולהשתלת המוצר בבני אדם.

חנני: "הניסוי מתוכנן להתבצע ברבעון השלישי של 2020 במרכז קליני מוביל בתחום כשל הלב באירופה. במקביל אנחנו פונים כעת ל-FDA בארה"ב על-מנת שיכיר במוצר שלנו כפורץ-דרך, כדי להאיץ את התהליך הרגולטורי". חברת פאראגייט מתמודדת עם בעיה שעד היום לא ניתן לה מענה מספק. "חולים רבים הסובלים מבעיות כשל לב וכשל כלייתי לא מצליחים להיפתר מהנוזלים בגוף באמצעות השתן, ומגיעים למצבים של גודש נוזלים שבין השאר מציפים את הריאות עד כדי חנק.

"הנוסעים המתמידים" של בתי החולים

"הם מגיעים באופן תכוף לבתי החולים כדי לבצע פרוצדורות דחופות להוצאת נוזלים מהגוף. לעתים בכל שבועיים או בכל חודש. הם קיבלו את הכינוי 'הנוסעים המתמידים של בית החולים'". מלבד חוסר הנוחות והסיכון הכרוכים בטיפולים האלה, הבעיה מייצרת עלות כבדה למערכת הבריאות, הנאמדת בכ-17 מיליארד דולר בשנה בארצות הברית לבדה. חברת פאראגייט הוקמה בשנת 2016 על-ידי חנני ועל-ידי ד"ר יאיר פלד, המשמש כקרדיולוג בבית החולים רמב"ם. היא קיבלה סיוע בהיקף כולל של כ-3.1 מיליון דולר מחממת NGT³ והרשות לחדשנות. לאחרונה היא יצאה מהחממה והתמקמה ליד בית החולים רמב"ם.

החברה פיתחה משטח ספיגה המבוקר על-ידי מיקרו-בקר, המושתלים בחלל הבטן ומקושרים אלחוטית אל תחנת בסיס המתחברת אל הרופא באמצעות הענן, ומנטרת ברציפות את מצב החולה. ההשתלה בחלל הבטן מתבצעת בפרוצדורה לפרוסקופית (ללא פתיחה מאסיבית של הבטן). באמצעות משאבת ואקום מבוקרת היא מבצעת ספיחה איטית של הנוזלים ומזרימה אותם ישירות אל שלפוחית השתן, משם הגוף מפנה אותם באופן טבעי. מכיוון שהמערכת עובדת 24/7, היא מפנה את עודפי הנוזלים בלא טראומה וחוסכת את הצורך בפרוצדורות תכופות ודחופות.

אתגרי הייצור האלקטרוני של מערכת פנים-גופית

המערכת מבוססת על משאבה תת-עורית אשר מפקחת ומפעילה את הוואקום. המערכת גם אוספת נתונים כמו לחץ תוך בטני ומידע נוסף הנשלחים אל הרופא. "כל מה שהחולה צריך לעשות הוא לטעון את הסוללה בצורה אלחוטית". מנהל הפיתוח העסקי של החברה, אמיר תורן, אמר שלמרות שהחברה נמצאת בשלבים מאוד מוקדמים, היא מושכת תשומת לב משחקנים אסטרטגיים בשוק. "קיבלנו פרסים יוקרתיים, מכיוון שזהו פתרון מאוד מיוחד וחדשני".

מה הם האתגרים המיוחדים של הפיתוח?

חנני: "אנחנו מביאים טכנולוגיה המוכרת בתחום אחד ברפואה, אל תחום חדש ברפואה. הדבר דורש בניית שיתופי פעולה בין קרדיולוגים לבין רופאים משתילים, מכיוון שקרדיולוגים לא רגילים לעבוד בחלל הבטן. מבחינת המערכת האלקטרונית, התמודדנו עם מיזעור של האלקטרוניקה למאפיינים של מוצר מושתל אשר צריך להגיע לרמת אטימות המאפיינת את עולם התעופה. סוגייה מיוחדת ומעניינת לעולם האלקטרוניקה היא עמידה בתקנות RoHS להלחמות נטולות עופרת. אנחנו צריכים לעמוד בדרישות RoHS אולם בחלק מהמקרים אנחנו זקוקים לעופרת כדי להגיע לרמת האמינות והיציבות הנדרשים ממעגל אלקטרוני מושתל.

"כיום אנחנו מבצעים חלק מההחלמות עם עופרת, כולל שימוש בהחלמה נטולת עופרת ולאחר מכן הוספה של העופרת. נושא נוסף שאנחנו מתמודדים איתו הוא הגנת המעגל בפני הפרעות. כאן האתגר המרכזי הוא לוודא שמערכת הבקרה שלנו אינה משבשת מערכות מושתלות אחרות, כמו קוצב לב למשל, ואינה מייצרת הפרעות לבדיקות ה-MRI שנעשות למטופלים".

ורינט מתכננת התפצלות לשתי חברות נפרדות

חברת ורינט (Verint Systems) מהרצליה וניו-יורק, מתכננת להתפצל לשתי חברות נפרדות במהלך מורכב הכולל קבלת השקעה בהיקף של 400 מיליון דולר מקרן אייפקס ורכש עצמי של מניות. כיום ורינט מעסיקה כ-6,000 עובדים בארץ ובעולם, ונסחרת בבורסת נסד"ק לפי שווי שוק של כ-3.2 מיליארד דולר. לחברה שתי פעילויות שונות: פעילות תוכנה לניהול קשרי לקוחות עבור מוקדי שירות ועבור ארגונים גדולים, האחראית למכירות בהיקף של כמיליארד דולר בשנה, ופעילות איסוף וניתוח מודיעין סייבר, האחראית למכירות של כ-500 מיליון דולר בשנה.

החברה דיווחה שהפיצול נועד ליצור שתי חברות נפרדות: חברת ניהול קשרי לקוחות וחברת מודיעין סייבר עסקי, הנסחרות בנפרד בבורסה. המהלך אמור להסתיים בחודש פברואר 2021. מנכ"ל ורינט, דן בודנר, אמר שהפיצול יאפשר לכל אחת מהחברות להגדיר אסטרטגיה עסקית נפרדת. לדבריו, החברה נערכה לפיצול זמן רב, וחיזקה את שתי החטיבות בשנים האחרונות באופן שיאפשר לבצע בקלות את ההפרדה ביניהן.

הפיצול ייעשה על-ידי פיצול מניות החברה בשיעור יחסי להיקף הפעילות של שתי החטיבות, והעברת חלק מהמניות לידיה של יישות חדשה, אשר תקבל לידיה עסקי המודיעין. פירוש הדבר שלמעשה היא מוציאה את פעילות הסייבר מחברת ורינט, ומקימה עבורה חברה חדשה. במקביל לפיצול, החברה תקבל השקעה בהיקף של 400 מיליון דולר מקרן אייפקס (Apax Funds) אשר תיעשה בשתי פעימות: בשלב הראשון, המתוכנן להתבצע באפריל 2020, אייפקס תרכוש מניות של ורינט בהיקף של כ-200 מיליון דולר.

השלב השני תלוי בהצלחת תהליך ההפרדה: במידה והוא יתבצע, אייפקס תרכוש מניות נוספות בחברת ורינט בהיקף של כ-200 מיליון דולר. נוספים בחברת ורינט (חברת קשרי הלקוחות) אשר יביאו אותה לשיעור אחזקה של [כ-11.5%-15% ממניות ורינט. בנוסף, דירקטוריון החברה אישר מהלך של רכש מניות עצמי בהיקף של עד 300 מיליון דולר, אשר יתבצע בהדרגה ויושלם ערב ההיפרדות מחטיבת המודיעין. המימון של רכישת המניות ייעשה ברובו באמצעות ההון שיתקבל מההשקעה הראשונה של אייפקס.

ראדא חנכה את מפעל ייצור מערכות המכ"ם בארה"ב

חברת האלקטרוניקה הצבאית מנתניה, ראדא (Rada Electronic Industries), חנכה את מטה החברה הבת בארה"ב ואת מתקן הייצור החדש שהיא הקימה בעיר ג'רמנטאון במרילנד, ארה"ב. המפעל משתרע על שטח של כ-2,300 מ"ר וישמש כאתר הייצור של מערכות המכ"ם הטקטי שראדא תספק לצבא האמריקאי. החברה מעסיקה כיום כ-30 עובדים במפעל ובמטה החברה, ומתכננת לצמוח לכ-80 עובדים בתוך כשלוש שנים.

על-פי  ההערכות, החברה השקיעה בו כ-5 מיליון דולר. ברבעון השלישי של 2019 צמחו המכירות של ראדא בכ-60% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-11.3 מיליון דולר. להערכת החברה, מכירותיה בשנת 2019 כולה צפויות להסתכם בכ-43 מיליון דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של כ-28 מיליון דולר בשנת 2018.

ראדא מספקת מערכות מכ"ם טקטיות ליישומי הגנה בפני רחפנים, למערכות נ"מ לטווח קצר ולמערכות הגנה אקטיבית עבור כלי-רכב ממוגנים ומשוריינים. היא משתתפת במספר תוכניות הצטיידות של המארינס והצבא האמריקאי, בהן תוכנית IM-SHORAD להגנת כלי-רכב משוריינים של הצבא האמריקאי, שעבורה היא צפויה לספק כ-150 מערכות מכ"ם.

מנכ"ל החברה, דב סלע (בתמונה למעלה במרכז), אמר שהמיקום של חברת ראדא ארה"ב (RADA Technologies LLC) נבחר מכיוון שהוא קרוב ללקוחות האמריקאים, הצבאיים והאזרחיים של החברה, ושהוא יאפשר להתאים את המערכות לדרישות שלהם. "קיבלנו הזמנות ראשונות למערכות מכ"ם טקטי המשולבות ביחידות של המארינס והצבא האמריקאי. אנחנו מאמינים שהמהלך יחזק את מעמדנו בשוק האמריקאי ויסייע לנו לצמוח בשוק העולמי".

ראדא נסחרת בבורסת נסד"ק לפי שווי שוק של כ-194 מיליון דולר.

רכב טקטי של המארינס המצוייד במערכת הגנה אקטיבית הכוללת מכ"ם של ראדא
רכב טקטי של המארינס המצוייד במערכת הגנה אקטיבית הכוללת מכ"ם של ראדא

 

מאיץ החלקיקים CERN בחר במתגים של ג'וניפר נטוורקס

בתמונה למעלה: גלאי החלקיקים ב-CERN. צילום: Techtime

חברת ג'וניפר נטוורקס (Juniper Networks) מתקינה מערכת תקשורת מהירה המקשרת בין גלאי החלקיקים התת-אטומיים של מכון המחקר האירופי CERN הנמצא על גבול שוויץ-צרפת, לבין מרכז הנתונים הענק המצוי במתקן. החברה דיווחה שהמכון בחר במתגי האיתרנט QFX Series,ו-EX Series ובמארג התקשורת Tungsten Fabric כדי לבנות רשת תקשורת הערוכה להעברת הנתונים אל מחשב-על לצורך עיבוד והפקת ידע מדעי.

הקמת רשת התקשורת היא חלק מפרוייקט הרחבה של המכון שאמור להסתיים ב-2025, ולאפשר לו לתעד עד 1.7 מיליארד התנגשויות חלקיקים בשנייה, תהליך המייצר מידע בנפח של כ-7.5 טרה-בייט בשנייה. מכיוון שרק חלק מהאירועים הללו מובילים לתגליות חדשות, זרימת הנתונים מסוננת ומוקטנת (באמצעות כרטיסי FPGA מהירים) לרמה הניתנת לניהול. מערכות ה-Trigger and Data Acquisition של מאיץ החלקיקים מטפלות בסינון נתונים, באיסוף ובניטור תשתיות.

המתגים של ג'וניפר מספקים קישוריות מהירה בפס רחב הדרושה לאיסוף הנתונים הרלוונטיים וניטור התשתיות. מכון CERN הוא גוף יוצא דופן: הוא החל את דרכו כמעבדה צרפתית לחקר חלקיקים אלמנטריים, ובשנת 1954 הפך למכון מחקר של האיחוד האירופי. כיום הוא נמצא בבעלות 22 מדינות (כולל ישראל משנת 2014) המבצעות ניסויים במאיץ החלקיקים הגדול ביותר בעולם.

27 ק"מ של תנאים קיצוניים

ההאצה נעשית בוואקום קיצוני במסלול מעגלי בקוטר של 27 ק"מ העובר 100 מטר מתחת לפני הקרקע בשטחי שווייץ וצרפת. סלילים אלקטרו-מגנטיים ממוליכי-על המקוררים לטמפרטורה של מעלת קלווין אחת, מאיצים קבוצות של פרוטונים למהירות עצומה, כדי לייצר התנגשות עתירת אנרגיה. מרכז הנתונים של CERN כולל כ-15,000 שרתים ו-260,000 מעבדי ליבה.

במסגרת ההיערכות החדשה, CERN הטמיעה את מתג QFX10008 Ethernet של ג'וניפר בליבת הרשת של מרכז הנתונים, כדי לאסוף את הנתונים מההתנגשויות. מתג האיתרנט EX9200 מחבר 11,000 מכשירים, ותומך בניסויים ובמערכות הניטור והבטיחות. במקביל, המכון התקין ארכיטקטורת רשת המנהלת באופן אוטומטי 400 נתבים ומתגים בכל רחבי הקמפוס של CERN.

למידע נוסף על מאיץ החלקיקים: CERN מחפשת טכנולוגיה ישראלית

טאואר קיבלה שותף חדש; פנאסוניק מכרה לנובוטון את חלקה ב-TPSCo

בתמונה למעלה: מפעל ייצור השבבים של TPSCo בעיר אוזו ביפן

חברת פנאסוניק היפנית (Panasonic) ממשיכה להתנתק מתעשיית השבבים, ומוכרת את כל פעילויות השבבים הלא-ריווחיות שלה לחברת Nuvoton הטאיוואנית, הנמצאת בבעלותה של Windbond Electronics. החברה העריכה שהיא תסתיים ב-1 ביוני 2020. אומנם היא לא מסרה מהו היקף העיסקה, אולם אנליסטית חברת Zacks SCR העוקבת אחר טאואר-ג'אז, דיווחה בסוף השבוע שמדובר בעיסקה בשווי של 250 מיליון דולר במזומן. מבחינת חברת טאואר-ג'אז (TowerJazz) הישראלית זהו מהלך בעל משמעות גדולה מאוד: במקום שותפות עם פנאסוניק בחברת TPSCo, היא תהיה שותפה של יצרנית השבבים הטאיוואנית, אשר תקבל 49% ממניות החברה המשותפת TPSCo.

תשתית יקרה במחיר מציאה

השותפות בין טאואר-ג'אז ופנאסוניק היא אחד מהמהלכים המוצלחים ביותר באסטרטגיה שטאואר-ג'אז גיבשה בהדרגה, המיועדת להעניק לה קיבולת ייצור איכותית במחירי מציאה. בשנת 2014 העבירה פנאסוניק לחברה המשותפת TPSCo שלושה מפעלי ייצור שלה ביפן בתוספת השקעה של 40 מיליון דולר והסכם רכישת שירותי ייצור לחמש שנים, והכל תמורת מניות טאואר-ג'אז בשווי של 8 מיליון דולר בלבד. המהלך נועד לסייע לה לצאת מתחום חיישני התמונה ולהתמקד בתעשיית הרכב.

טאואר-ג'אז, מצידה, קיבלה גישה אל השוק היפני והאסיאתי, קווי ייצור מוכנים המייצרים שבבים על-גבי פרוסות סיליקון של 8 אינטש ו-12 אינטש בתהליכים של 45/65 ננומטר, טכנולוגיות ייחודיות של חיישני תמונה ורכיבים בהספק גבוה, קיבולת ייצור המגבה את הפעילויות האחרות שלה, והזמנות מובטחות למספר שנים. העיסקה התבררה כמוצלחת מאוד, ושלושת המפעלים היפניים ממלאים תפקיד חשוב בפעילות הנוכחית של טאואר-ג'אז, ואחד מהמנועים שהביאו אותה למכירות של כמיליארד דולר בשנה.

כיום נראה שפנאסוניק מבצעת מהלך דומה, אבל היקף גדול בהרבה: היא מפצלת את פעילות השבבים שלה לשתי חטיבות נפרדות ומעבירה את כל פעילות השבבים המאוגדת תחת החברה הבת PSCS לידי חברת Nuvoton. החברה לא מסרה מה היקף הפעילות שתועבר, אולם מדובר במספר רב של חטיבות (ראו סכימה למטה), כולל המניות של פנאסוניק בחברה המשותפת עם טאואר-ג'אז.

סכימת המהלך המורכב שפנאסוניק תנסה להשלים עד יוני 2020
סכימת המהלך המורכב שפנאסוניק תנסה להשלים עד יוני 2020

 

פנאסוניק הסבירה את המהלך בתחרותיות הגוברת בשוק השבבים: "הסביבה העסקית נעשתה קיצונית ביותר בעקבות רכישות ומיזוגים אגרסיביים, והצורך לבצע השקעות עתק. החברה הגיעה למסקנה שהאופציה  הטובה ביותר היא העברת הפעילות לנובוטון, כדי להבטיח את המשך צמיחתם".

נובוטון מקבלת טכנולוגיות חדשות

נובוטון תקבל לידיה את החברה הבת Panasonic Semiconductor Solutions, המייצרת חיישני תמונה, מיקרו-בקרים, מעבדי DSP, רכיבים לניהול סוללות ורכיבי בקרת הספק בטכנולוגיות כמו MOSFET, RF-GaN  ודיודות לייזר. חברת נובוטון יצאה מתוך Winbond Electronics ביולי 2008 וכיום היא נסחרת בבורסה של טאיוואן לפי שווי שוק של כ-330 מיליון דולר. כיום היא מפעילה פאב לייצור שבבים בפרוסות סיליקון בקוטר של 6 אינטש ו-12 אינטש בשותפות עם Winbond, המחזיקה בכ-62% ממניותיה. מכירותיה בשנת 2018 הסתכמו בכ-1.68 מיליארד דולר.

המוצרים העיקריים שהיא מייצרת הם מיקרו-בקרים מבוססי ARM ו-8051, ורכיבי אותות מעורבים דוגמת ממירי ADC/DAC, מערכות עיבוד קול ומגברי הספק למערכות אודיו. העיסקה עם פנאסוניק מכניסה אותה לתחומים חדשים לגמרי בשוק הרכב, בשוק התעשייתי ובשוק חיישני התמונה. חברת Windbond Electronics מתמחה בעיקר בפיתוח וייצור רכיבי זיכרון. היא נסחרת בבורסה של טאיפה לפי שווי שוק של כ-3.3 מיליארד דולר. במחצית הראשונה של 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-750 מיליון דולר.

סטודנטים מהטכניון פיתחו מערכת אוטונומית להנחתת מטוסים

בתמונה למעלה: ממשק הטייס האוטונומי בזמן הטיסה

חוקרים בטכניון הצליחו לסגור פער נוסף בדרך לפיתוחה של תעופה אוטומטית, כאשר הם הדגימו בהצלחה מערכת חירום מסוג חדש, אשר נכנסת לפעולה כאשר חלה השבתה במנועיו של מטוס. המערכת מזהה מצב של השבתת מנועים, מנתחת את מצב המטוס ומיקומו, מאתרת אתר נחיתה מתאים, ומנווטת את המטוס לביצוע אוטומטי של נחיתה בטוחה. בעקבות הפיתוח, חיזק הטכניון את מעמדו כאחד מהגופים האקדמיים המובילים היום בעולם בפיתוח מערכות תעופה אוטומטיות.

השוק משווע לפתרונות תעופה אוטומטית

הפעילות של התחום בטכניון מתחברת אל מגמה המקבלת תאוצה של הרחבת הפתרונות האוטומציה בתעופה. להערכת מחקר חדש של חברת המחקר Markets and Markets, שוק התעופה האוטונומית יצמח מהיקף של כ-3.6 מיליארד דולר בשנת 2018 להיקף של כ-23.7 מיליארד דולר בשנת 2030. מחשב בקרת הטיסה הוא מרכיב החומרה החשוב ביותר בטיסה האוטונומית, אולם הוא זקוק לאלגוריתמים המעניקים יכולת ניהוג אוטונומית. לכן החברה מעריכה שמרכיב התוכנה יהיה בעל הצמיחה המהירה ביותר בתחום.

כיום, ברוב כלי הטיס המסחריים הגדולים יש מרכיב של ניהוג אוטונומי פשוט, אולם רק כלי-טיס צבאיים בלתי מאויישים מצויידים ביכולת ניהוג אוטונומית מלאה. בתחום הזה החברה מציינת את אלביט הישראלית כאחת מהחברות המובילות בתחום הזה בעולם, לצד חברות כמו בואינג, לוקהיד מרטין, איירבאס, רוקוול קולינס ונורתרופ גרומן.

המאמץ המרכזי של התעשייה כיום הוא להגביר את רמת האוטומציה בתעופה המסחרית כדי להפחית את העומס המוטל על הטייסים. להערכת החברה, ביחד עם התפתחות האוטונומיה בתעופה, יופיעו פתרונות תחבורה חדשים, דוגמת רחפני מטען אוטונומיים, תחבורה עירונית אווירית אוטונומית, וסוגים חדשים של מטוסי מטען ונוסעים.

תלמידי הטכניון ו"הנס על ההדסון"

הבעייה עמה התמודדו הסטודנטים בטכניון אינה חדשה ואינה נדירה: להערכת רשות התעופה האמריקאית (FAA): השבתת מנועים בלתי צפויה היא אחד מהגורמים המרכזיים לתאונות טיסה. כך למשל, בינואר 2009 הושבתו מנועיו של מטוס איירבס A320 של חברת US Airways כתוצאה מפגיעת ציפורים לאחר שהמריא משדה התעופה לה-גרדיה בניו יורק. למרבה המזל הצליח הטייס להנחית את המטוס על נהר ההדסון, ולהציל את חייהם של 155 הנוסעים ואנשי הצוות. הבעיה חמורה במיוחד במטוסים קלים, מכיוון שהם אינם מצוידים במערכות בקרה וגיבוי מתוחכמות וטייסיהם אינם עוברים הכשרה מעמיקה.

צוות הסטודנטים שעבד על הפרויקט (. מימין לשמאל): חנה ודן שטראוסמן, אלון ירושינסקי ועמרי פרוינד
צוות הסטודנטים שעבד על הפרויקט (. מימין לשמאל): חנה ודן שטראוסמן, אלון ירושינסקי ועמרי פרוינד

בעשור האחרון נעשו מחקרים רבים בטכניון שנועדו לספק פתרון אופטימלי למצב שבו מנועיו של מטוס מושבתים והוא צריך לגלוש ולהגיע אל מנחת בטוח. הבסיס התיאורטי פותח בסדרת מחקרים של פרופ' יוסי בן-אשר, פרופ' נחום שימקין וד"ר אהרון בר-גיל, בשיתוף מפא"ת במשרד הביטחון. במסגרת זאת פותח אלגוריתם להתוויית המסלול האופטימלי בזמן אמת. היישום המעשי פותח על-ידי שני צוותי סטודנטים בהנחיית פרופ' שימקין וד"ר בר-גיל. עמרי פרוינד ואלון ירושינסקי מימשו את אלגוריתם התוויית המסלול, וחנה ודן שטראוסמן פיתחו מערכת תצוגה לטייס, ממשקי חיישנים ואינטגרציית תוכנה וחומרה לצורך ניסוי מוטס.

בסוף יולי 2019 נערך הניסוי: המערכת נבדקה בטיסה על-ידי הטייסים מייק דביר, יובל דביר ומהנדס הניסוי המוטס שלומי שוורץ. הטיסה בסביבות הר תבור דימתה מצב של השבתת מנוע מעל קרית טבעון, וכניסת המערכת הטכניונית לפעולה. האלגוריתם איתר מזרחית להר שני מנחתים אפשריים, חישב את המסלול אל היעד העדיף והציג לטייס סמן שהנחה אותו לדאייה אל המנחת המועדף. התוצאה: המטוס עקף את התבור בהצלחה, והטייס העיד בדיעבד כי ההנחיה הייתה מוצלחת וגם הנדסת האנוש של התווית הדרך לטייס יעילה ונוחה. בטכניון מעריכים שהאלגוריתם שפותח עשוי לשמש גם כמנגנון הנחתת חירום של כלי-טיס בלתי מאוישים.

קבוצת אינווייב מרחיבה את פעילותה בישראל

קבוצת אינווייב (Innowave Group) הנמצאת בבעלות מיקי פאר (בתמונה למעלה) המשמש גם כמנכ״ל החברה, מרחיבה את פעילותה בישראל ומתכננת בחודשים הקרובים לפתוח משרדים חדשים בפתח תקווה. הקבוצה מספקת שירותי ייעוץ, תכנון ופיתוח במגוון תחומים, כגון תוכנה משובצת, בינה מלאכותית, FPGA, תכנוני ASIC, מוצרים בהספק גבוה, אופטיקה ו-RF. פאר סיפר ל-Techtime שהחברה החלה להיכנס לשוק הישראלי לפני כשנה, ובעקבות התרחבות הפעילות כאן החליטה לפתוח משרד מקומי בתחילת 2020. פאר: "במקביל לפתיחת המשרדים החברה החלה בתהליך גיוס גדול מאוד בתחום הבינה המלאכותית (AI)".

חברת אינווייב נוסדה לפני כ-10 שנים בארה"ב כדי לפתח שתי מערכות צילום עבור משרד ההגנה וחיל האוויר האמריקאי. במסגרת הפרוייקט היא ביצעה את התכנון של האלגוריתמיקה, האופטיקה, והאווירודינמיקה, ופיתחה את תוכנת עיבוד הווידאו. שתי המערכות נמצאות כיום בשימוש במערכת הביטחון האמריקאית. לפני כשנתיים החברה שינתה כיוון ונכנסה לתחום שירותי התכנון ופיתוח לתעשיית ההייטק ברחבי העולם במגוון תחומים, ולא רק עבור השוק הצבאי.

ליווי עסקי ופיתוח טכנולוגי

כיום היא פועלת במתכונת של קבוצת פיתוח הפועלת ממספר משרדים ברחבי ארצות הברית, משרדים בגרמניה, באיטליה, וכעת גם בישראל. "תחומי החוזק המרכזיים שלנו הם תוכנה משובצת, בינה מלאכותית, FPGA, תכנוני ASIC, מוצרים בהספק גבוה, אופטיקה ו-RF. אינווייב שותפה עסקית רשמית של Arrow Electronics, Analog Devices, Microchip, STMicroelectronics, Osram וחברות נוספות. המודל העסקי שלנו מבוסס על מתן שירותי ליווי, פיתוח וייעוץ תוכנה וחומרה".

כיום שוק היעד המרכזי של החברה הוא בארצות הברית, ותחום היעד המרכזי הוא בינה מלאכותית: "אנחנו ממוקדים בפיתוח AI על בסיס Intel Movidius ותומכים בלקוחות שהפיתוח שלהם מתבסס על מערכות הבינה המלאכותית של Nvidia". לאחרונה היא גייסה לשורותיה את רוג'ר אדגר, מי שהיה מנהל השיווק והפיתוח העסקי לשעבר של NXP בארה"ב בתחומי התוכנה המשובצת (עם התמחות ב-Machine Learning ,Computer Vision ו-AI). הוא מתחיל לעבוד כמנהל הפיתוח העסקי בארצות הברית.

קהילה ישראלית של מייקרים ויזמים

בישראל, אינווייב מעוניינת להגיע אל קהילת הסטראט-אפים הגדולה. לאחרונה היא גייסה לשורותיה את שלמה פרגמנט, לשעבר סמנכ"ל מיחשוב פיננסי ועסקי של בנק לאומי, אשר מספק לחברות סטארט-אפ ליווי פיננסי הכולל בניית תוכנית עסקית אסטרטגית, גיוס משקיעים, מחקרי שוק, ייעוץ ברישום פטנטים, וכדומה. במקביל, היא נמצאת כעת בתהליך הקמת קהילת מייקרים וסטארט-אפים מקומיים בשיתוף פעולה עם חברת Arrow.

להערכת מיקי פאר הקהילה אמורה להגיע להיקף של כ-5,000 יזמים. "הקמת הקהילה תעניק ליזמים המקומיים היכרות עם תעשיית ההייטק, חיבור לחברות ולגופים בינלאומיים בתחום, ליווי בתהליך הפיננסי, הפיתוח וכיוצא בזה".

למידע נוסף ויצירת קשר:

ליאת חן, [email protected], טלפון: 03-5010001

www.innowave.design

 

 

אודיוקודס פודה החוב לרשות החדשנות תמורת 32.2 מיליון דולר

בתמונה למעלה: מערכת הקול של דולבי המשולבת בפתרון המשותף שלה ושל אודיוקודס לחדרי פגישות ארגוניים

חברת אודיוקודס (AudioCodes) מקרית שדה התעופה הגיעה להסכם עם רשות החדשנות לפדיון כל חובותיה כלפי הרשות עבור מענקי הפיתוח שהיא קיבלה מהמדינה לאורך השנים. במסגרת ההסכם שנחתם בין החברה לבין הרשות, היא תשלם 32.2 מיליון דולר במשך שלוש שנים החל מ-2019, ובתמורה תמחל הרשות על חוב בהיקף של 49 מיליון דולר. מדובר בתמלוגים שהיא התחייבה לשלם, בהיקף של 1.3%-5% מהמכירות של מוצרים שפותחו בסיוע תקציבי מדינה.

על-פי תקנות רשות החדשנות, כדי לפרוע מראש את התמלוגים הצפויים, החברה צריכה לשלם לפחות 65% מסך המענקים שניתנו לה בתוספת רבית. מבחינת אודיוקודס, התמלוגים הסתכמו בכמה מיליוני דולרים לשנה. בשנת 2018, למשל, היא העבירה לרשות החדשנות תמלוגים בהיקף של כ-3 מיליון דולר.

החברה מסרה שהורדת סוגיית התמלוגים מהמאזן השנתי שלה, תשפר את הריווחיות הגולמית של החברה החל המרבעון הראשון 2020. ראוי לציין שבנוסף לשיפור הריוווחיות, הורדת נושא התמלוגים יכול לפשט ולהקל על כל עיסקת מיזוג עתידית, אם החברה תהיה מעורבת בעיסקה כזו, שכן היא לא זקוקה לקבלת אישור מיוחד להעברת קניין רוחני המצוי בבעלות המדינה.

חברת אודיוקודס מפתחת ומספקת פתרונות חומרה ותוכנה עבור רשתות טלפוניה ארגוניות ושל חברות טלקום העובדות על-גבי פרוטוקול האינטרנט (VoIP). ברבעון השלישי של 2019 השיגה החברה מכירות שיא ובהיקף של כ-51.4 מיליון דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של כ-44.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. החברה עובדת בשיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת מיקרוסופט.

בחודש אוקטובר השנה היא נכנסה לשוק חדש בשיתוף פעולה עם חברת דולבי (Dolby). שתי החברות פיתחו פתרון לחדרי פגישות (Room Experience), המבוסס על מערכות הקול של דולבי (RX50) ועל מערכות התקשורת, התוכנה וניהול התוכן (Meeting Insights) של אודיוקודס. הפתרון מיועד לספק חדר מפגשים וירטואלי הכולל חוויית שמיעה וצפייה משופרת, ויכולות איסוף מידע, סינונו ובניית משימות כדי להשלים מפגש יעיל. להערכת המנכ"ל שבתאי אדלסברג, זהו תחום מתפתח המעורר עניין גובר בשוק.

ZF נכנסת לעולם המוביליטי בעזרת ידע ישראלי

בתמונה למעלה: מחשבי-רכב ממשפחת ProAI RoboThink של ZF

קבוצת ZF הגרמנית (ZF Friedrichshafen), המייצרת מכלולים מכניים ואלקטרוניים לתעשיית הרכב, נכנסת לתחום התחבורה העתידית (מוביליטי) באמצעות הישענות על טכנולוגיות ישראליות. לאחרונה היא חתמה על הסכמי שיתוף פעולה עם מובילאיי, קוגנטה ואופטימל-פלוס, וממשיכה לחפש בישראל טכנולוגיות נוספות. "ישראל מייצרת טכנולוגיות חדשניות ואנחנו מחפשים חברות ישראליות כדי לפתח מוצרים שיעצבו את פני תחבורת העתיד", אמר סגן נשיא לפיתוח בקבוצת ZF, ד"ר דירק ואליסר.

חברת ZF היא ענקית ייצור מכלולים ותת מערכות לתעשיית הרכב. היא מעסיקה כ-149,000 עובדים בכ-230 מפעלי ייצור בעולם. בשנת 2018 הסתכמו מכירותיה בכ-37 מיליארד דולר. מדובר באחת מהחברות התעשייתיות הוותיקות בעולם, אשר הוקמה בשנת 1915 כדי לייצר רכיבים עבור ספינות האוויר הגדולות מסוג צפלין.

מובילאיי פתחה את הדרך לישראל

במסגרת ההיערכות לתחבורת העתיד, שתהיה אוטונומית, חשמלית ומבוססת על שירותים, הגדירה החברה אסטרטגיה בשם Vision Zero – אפס תאונות ואפס זיהום אוויר – שלצורך הגשמתה היא נשענת על סיוע טכנולוגי מישראל. החברה התוודעה אל טכנולוגיות הרכב המקומיות בזכות שיתוף פעולה עם מובילאיי: שתי החברות פיתחו ביחד ומייצרות מצלמות חכמות עבור מערכות עזר לנהג (Advanced Driver Assistance Systems). שתי החברות פיתחו ביחד את מצלמת הרכב החכמה היחידה בשוק הכוללת שלוש עדשות (Tri-cam) הפועלת באמצעות האלגוריתם של מובילאיי.

כיום ZF ומובילאיי מפתחות מערכת עזר לנהג מדור חדש, המספקת יכולת נהיגה אוטונומית ברמת Level2+. מדובר ברמת ביניים מתקדמת יותר מרמה 2 שמאפייניה הם סיוע בהיגוי, בשמירה על נתיבי נסיעה, בהאצה, בבלימת הרכב ובמהירות השיוט.

רמה 2+ כוללת יכולות נוספות, בהן: יכולת הבנה מרחבית של סביבת הרכב באמצעות קישור החיישנים אל תוכנות בינה מלאכותית, שירותי תא נהיגה חכמים כמו ניטור מצב הנהג, יכולת זיהוי מחוות של הנהג ויכולת ניטור וזיהוי מצב הנוסעים בחלל הרכב. אומנם רמה 2+ דורשת נוכחות של נהג האחראי להפעילות הרכב, אולם הפלטפורמה מאפשרת ביצוע אוטונומי של פעולות מורכבות כמו תימרונים, כניסה ויציאה לדרכים מהירות והחלפה אוטומטית של נתיבים.

עיסקת ZF הביאה את אופטימל-פלוס למינכן

השבוע הודיעה חברת אופטימל פלוס מחולון (OptimalPlus) שהיא פותחת משרד במינכן בעקבות עיסקה שחתמה עם ZF. החברה דיווחה שקבוצת ZF תשתמש במערכות של אופטימל-פלוס כדי לאסוף נתונים ממכונות הייצור והמוצרים שהיא מייצרת בכל מפעליה בעולם, במסגרת הטמעת תהליך ייצור מבוקר במתכונת Industry 4.0. ההטמעה מיועדת לייעל את תיפקוד מפעלי החברה ואת מערך הבדיקות וההסמכה של מערכות ADAS שהיא מייצרת ומפתחת בשיתוף פעולה עם מובילאיי.

חברת אופטימל פלוס הוקמה בשנת 2005 על-ידי דן גלוטר וניר ארז, ופיתחה תוכנה האוספת נתונים מכל חוליות שרשרת האספקה ותהליך הייצור, כדי לנטר את התהליך, להפיק תובנות ולייעל אותו. החברה מתמקדת בעיקר בתעשיות הרכב, האלקטרוניקה והשבבים. בין השאר, היא מפקחת על תהליכי הייצור של חברות השבבים NXP, Xilinx ואנבידיה. הסכם שיתוף הפעולה בין שתי החברות נועד לתמוך בהיערכות של ZF לעידן המוביליטי. מנכ"ל אופטימל-פלוס, דן גלוטר, אמר שהחברה תכננה זמן רב לפתוח משרד בגרמניה. "העיסקה עם ZF הוכיחה שיש בגרמניה שוק משמעותי הזקוק לפתרון שלנו. הנסיון הראה שהמערכת שלנו מפחיתה את מספר התקלות בייצור בכ-50% ומשפרת את התפוקה הכוללת בכ-25%".

הסימולטור של קוגנטה יבדוק מערכות ADAS

במקביל להסכם הזה, חתמה ZF על הסכם שיתוף פעולה עם חברת קוגנטה (Cognata) מרחובות, אשר פיתחה סימולטור (מבוסס בינה מלאכותית, למידה עמוקה וראיית מכונה), המאפשר ליצרניות ומפתחות רכב אוטונומי לקצר באופן משמעותי את שלב נסיעות המבחן, באמצעות שימוש בסביבה וירטואלית. סגן נשיא לפיתוח בקבוצת ZF, ד"ר דירק ואליסר, אמר ששתי החברות ישתמשו בטכנולוגיה של קוגנטה כדי לבדוק, לאתר בעיות ולהסמיך את מערכות ה-ADAS של החברה.

חברת קוגנטה הוקמה בשנת 2016 על-ידי המנכ"ל דני עצמון (שייסד בעבר את חברת iOnRoad שנימכרה בשנת 2013 ל-HARMAN). בראיון ל-Techtime הסביר עצמון: "להערכת חברת המחקר ראנד יש צורך בנסיעה של 11 מיליארד מייל כדי להביא רכב אוטונומי לרמת נהיגה אנושית, המוגדרת כ-1.9 הרוגים לכל 100 מיליון מייל. בשיטת לימוד רגילה באמצעות נסיעה בכבישים, נדרשות לכך כמה מאות שנים. לכן יש צורך בסימולציה הפועלת במקביל, ובקנה מידה שרק הענן יכול לספק".

מתחרה חדשה באינוויז

ראוי לציין ש-ZF היא גם מתחרה בטכנולוגיות ישראליות: לאחרונה היא הצטרפה ZF לקבוצת חברות הכוללת גם את AMS האוסטרית ו-Ibeoהגרמנית, במטרה לפתח ביחד חיישן LiDAR  עבור כלי-רכב אוטונומיים שיגיע לשוק כבר בשנת 2021. החיישן יתבסס על הארת הסביבה בקרן לייזר בעלת זמן מחזור של 3-20 ננו-שניות, ומדידת האות החוזר, כדי לחלץ מידע ברזולוציה גבוהה על אובייקטים המצויים בסביבת הרכב. מדובר בטכנולוגיה אשר צפויה להתחרות החיישן של חברת אינוויז (Innoviz) הישראלית.

אנבידיה מכניסה את ARM לעולם שרתי העל

בתמונה למעלה: השרת החדש המבוסס על מעבדי ARM ומעבדי GPU של אנבידיה

בסיומו של פרוייקט פיתוח משותף שנמשך קרוב לשנה, הכריזה בשבוע שעבר חברת אנבידיה (Nvidia) על תכנון ייחוס של שרת עתיר ביצועים (HPC) המבוסס על מעבד של חברת ARM ועל הטכנולוגיות שלה: מעבדי GPU וסביבת הפיתוח המקבילית CUDA. תיכנון הייחוס פותח בשיתוף פעולה עם קבוצה של ספקיות מרכזיות מתעשיית המחשבים, בהן: Ampere, Fujitsu ו-Marvell אשר סייעו להבטיח עבודה חלקה בין המעבדים הגרפיים של אנבידיה לבין מעבדי ה-CPU של ARM. החברה מסרה ש-Cray ו-HPE יהיו שתי החברות הראשונות שיוציאו לשוק את השרתים החדשים.

"הבאת המעבדים הגרפיים של אנבידיה אל העולם של ARM פותחת פתח לבניית מערכות חדשות בתחום הענן החזק (hyperscale-cloud) ומיחשוב-על", אמר מייסד ומנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג. תכנון הייחוס יצא אל הפועל לאחר שאנבידיה מימשה את הבטחתה להביא את פלטפורמת CUDA אל ארכיטקטורת ARM, ופירסמה ערכת CUDA וספריות CUDA תואמות ל-ARM. במקביל, אנבידיה הודיעה שהיא עבדה בשיתוף פעולה עם השותפים שלה, במטרה להתאים את כל המאיצים של המעבדים הגרפיים לעבודה בארכיטקטורת ARM. בהם, גם המפיצים הראשיים של מערכת ההפעלה לינוקס, דוגמת Red Hat, Canonical ו-SUSE.

החברה מסרה שמספר גופים מוכרים מאוד בתחום מחשבי העל החלו לבדוק את השרתים החדשים, בהם המעבדות הלאומיות של ארצות הברית, Oak Ridge ו-Sandia. חברת EPCC דיווחה שהיא בודקת את תוכנית הייחוס על-גבי מערכת הכוללת 4,096 ליבות מעבדי ARM. ראוי לציין שזו לא הכניסה הראשונה של ARM לתחום המחשבים החזקים, אולם המהלך מהווה חיזוק משמעותי למעמדה בעולם תשתיות הענן אשר צריכות להריץ יישומי בינה מלאכותית ולימוד עתירי עיבוד.

אלביט מכפילה את כושר הייצור בארה"ב של גששי-לייזר

חברת אלביט מכפילה את קיבולת הייצור של גששי-הלייזר (Semi-Active Laser seeker) שלה בארצות הברית, המיועדים למערכות חימוש חכם שחברת בואינג מספקת. החברה דיווחה שהרחבת קו הייצור שלה בפורט וורת, טקסס, נועדה לעמוד בצורכי ההזמנות הצפויות מהסכם המסגרת החמש-שנתי שיש לה עם חברת בואינג, אשר מספקת את המערכות ללקוחות בארצות הברית ומחוצה לה. החברה מסרה שיש ביקוש גובר למערכות חימוש חכם מונחות לייזר (Laser Joint Direct Attack Munition).

גששי לייזר הינם המרכיב המצוי על-גבי המרעום של פצצות חכמות, אשר מאתרות את המטרה באמצעות ציין לייזר. בשיטה זו גורם אחד (מהאוויר או מהקרקע) מאיר את המטרה באמצעות ציין לייזר. כאשר מטוס משחרר את הפצצה באזור קרוב יחסית למטרה, גשש הלייזר המצוי על-גבי החימוש מחפש את קרינת הלייזר המוחזרת מהמטרה המוארת. כאשר הוא מוצא אותה, החימוש מכוון עצמו אל נקודת האור כדי להשיג פגיעה מדוייקת. נשיא ומנכ"ל החברה הבת אלביט אמריקה (Elbit Systems of America), רענן הורוביץ, אמר שאלביט עובדת בתיאום הדוק עם בואינג ועם לקוחותיה על-מנת להבטיח אספקה מהירה של המערכות.

בחודש יוני השנה זכתה חברת בואינג בהזמנה לחמש שנים למגוון מערכות חימוש חכם בהיקף של כ-6.5 מיליארד דולר, המיועדות לצבא ארה"ב ולבעלות ברית שלה. בחודש מאי השנה היא זכתה בהזמנה בהיקף של 140 מיליון דולר ממשרד הביטחון האמריקאי, לאספקת 12,000 ערכות חימוש חכם שפותחו במשותף על-ידה ועל-ידי אלביט. הערכות האלה מותקנות על-גבי פצצות "טיפשות", ומעניקות להן יכולת נחיייה באמצעות גשש הלייזר, כולל יכולת תימרון המאפשרת להן להתביית אל מטרות הנמצאות בתנועה.

מיטרוניקס מרחיבה את מפעל הייצור בהשקעה של 22 מיליון שקל

בתמונה למעלה: פתיחת מפעל מיטרוניקס בדלתון בשנת 2016. צילום: Maytronics

חברת מיטרוניקס (Maytronics) מקיבוץ יזרעאל, המפתחת ומייצרת רובוטים לניקוי בריכות, החליטה להרחיב את קיבולת הייצור של המפעל באיזור התעשייה דלתון שליד קיבוץ ברעם, ולבצע בו השקעה בהיקף כולל של כ-22 מיליון שקל, כדי לתת מענה לגידול המואץ בפעילות החברה. ברבעון השלישי של 2019 צמחו המכירות בכ-14% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-164.9 מיליון שקל. בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו המכירות בכ-753.3 מיליון שקל, המייצגות צמיחה של כ-13% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2018.

במהלך שיחת הוועידה שלאחר פרסום הדו"חות הכספיים בסוף השבוע, גילה מנכ"ל מיטרוניקס, אייל טרייברג, שכיום המפעל מעסיק כ-200 עובדים, והרחבתו נועדה לספק לחברה קיבולת ייצור שתאפשר לו לעמוד ביעד המכירות של מיליארד דולר עד סוף 2021. ההשקעה בהרחבת מפעל הייצור תתבצע במשך שנתיים: חלקה הראשון ב-2020 והמרכיב העיקרי ב-2021.

דור חדש של רובוטים

חברת מיטרוניקס נמצאת בבעלות קיבוץ יזרעאל ורוב שנותיה היא ביצעה את הייצור בקיבוץ. בשנת 2015 היא שכרה ל-15 שנים מבנה בשטח של 4,000 מ"ר באזור התעשייה דלתון, ובסוף 2016 היא פתחה בו מפעל ייצור חדש בהשקעה של 4-5 מיליון דולר, בעקבות הצמיחה במכירות החברה. ההשקעה החדשה מהווה הרחבה של תשתית הייצור הקיימת בדלתון. כיום החברה מפתחת דור חדש של רובוטים, והגדילה את תקציב המו"פ שלה בכ-11% ליותר מ-19 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2019.

השנה היא השיקה את סדרת הרובוטים M600 הכוללים טכנולוגיית IoT, וכעת היא משלבת את הטכנולוגיה ברובוטים הוותיקים מסדרה S וברובוטים מסדרה M שאותם היא מוכרת משנת 2010. חברת מיטרוניקס נחשבת לחברה הגדולה בעולם בתחום הרובוטים האוטומטיים לניקוי בריכות, ולהערכתה היא מחזיקה כיום בנתח של כ-46% מהשוק העולמי. החברה מעריכה שמספר הבריכות הפרטיות בשוקי היעד המרכזיים (בעיקר בחצי הכדור הצפוני ובאוסטרליה) עומד כיום על כ-25.5 מיליון בריכות, ושיעור החדירה של פתרונות הניקוי הרובוטיים עומד על כ-24% בלבד, כך שפוטנציאל הצמיחה שלה הוא גדול מאוד.

מעניין לציין שהמכירות של החברה מושפעות מאוד ממצב האקלים בעולם. המנכ"ל טרייברג סיפר שעקב שינויי האקלים, הקיץ השנה החל מאוחר מהצפוי בחצי הכדור הצפוני, והדבר גרם לעיכוב במכירות, אולם אלה התאוששו וצמחו מעבר לצפוי, מכיוון שהקיץ שהגיע היה חם מהרגיל. בעקבות הצמיחה הרב שנתית, מניית החברה בבורסה בתל אביב הגיעה לערכי שיא המעניקים לה שווי שוק של כ-3.48 מיליארד דולר. טרייברג: "המטרה היא לשמור על צמיחה של 12%. לקראת 2020 כנראה נעדכן את היעד כלפי מעלה".

גילת השיגה מהירות שיא בתקשורת בין מודם ללוויין נמוך מסלול

בתמונה למעלה: LEO Phase 1 של טלסאט 

חברת גילת רשתות לוויין (Gilat Satellite Networks) מפתח תקווה דיווחה שהמודם הלווייני שלה המיועד לשימוש בתחנות קליטה של לוויינים נמוכי מסלול (LEO), השיג שיא עולמי בקצב התקשורת. המודם התקשר עם לוויין LEO Phase 1 של של חברת Telesat הקנדית, והגיע לקצב תקשורת של 1.2Gbps, שלהערכת החברה הוא קצב התקשורת המהיר ביותר שהושג עד היום במערכות דומות. לווייני LEO מקיפים את כדור הארץ בגובה של כ-1,000 ק"מ מעל פני האדמה. הם מיועדים להחליף את הלוויינים הגיאו סינכרוניים (GEO) אשר נעים בגובה של 36,000 ק"מ מעל האדמה ונמצאים בנקודה קבועה בשמיים.

הלוויינים החדשים קטנים וזולים יותר, אולם דורשים רשת הכוללת כמה מאות לוויינים מכיוון שהם חוצים את האופק במהירות רבה. אולם הקירבה אל כדור הארץ מקצרת את זמני ההשהייה של מעבר האות לכ-30-50msec בלבד, שזו יכולת חשובה לתקשורת נתונים מהירה ובמיוחד ליישומי הדור החמישי (5G). הניסוי בוצע בשיתוף פעולה עם חברת טלסאט, אשר מתכננת לבנות מערך הכולל כמה מאות לווייני LEO שיתחילו לספק שירותי תקשורת החל משנת 2022.

הלוויינים החדשים דורשים ארכיטקטורה חדשה

"חברת טלסאט מעריכה מאוד את שיתוף הפעולה עם גילת", אמר מישל פורסט, מנהל תחום ההנדסה בתוכנית LEO של טלסאט. "אנחנו מרוצים מהתוצאות יוצאות הדופן שהושגו בניסוי". בחודש מאי השנה דיווחה גילת שהמודם הלווייני שלה המיועד לשימוש בתחנות קליטה של לווייני LEO, השתתף בניסוי מוצלח של העברת תקשורת מהדור החמישי (5G) באמצעות לוויין LEO. הניסוי בוצע במשותף על-ידי חברת וודאפון (Vodafone) ועל-ידי אוניברסיטת סוריי הבריטית, המשמשת כמרכז מחקר ופיתוח לאומי בתחום הלוויינים.

לאחרונה טלסאט דיווחה על הצלחת ניסוי מאתגר: קישור ימי באמצעות אנטנת VSAT אחת בין לוויין LEO לבין לוויין GEO. הניסוי בוצע בשיתוף פעולה עם הצי האמריקאי. חברת גילת מפתח תקווה מספקת פתרונות תקשורת לוויינית רחבת פס, בהם מודמים מהירים, פלטפורמת תקשורת לוויינית מבוססת ענן, אנטנות ניידות, מגברי מצב-מוצק (SSPA), ממירי תדרים (BUC) להספק גבוה, ותחנות קרקע לווייניות (VSAT). תחנות אלה נבנות בארכיטקטורה חדשה עבור דור הלוויינים החדש, שכן תחנות הקרקע של לווייני LEO צריכות לדעת לעקוב אחר הלוויינים אשר חוצים את השמיים בזמן ממוצע של כ-90 דקות, ולבצע התחברות חלקה אל הלוויינים השכנים כדי לשמור על רציפות התקשורת.

פיתוח תחנת קרקע לרשת ה-MEO של SES

חברת גילת מעסיקה כ-1,100 עובדים ונסחרת בבורסת תל אביב ובנסד"ק לפי שווי שוק של כ-834 מיליון שקל. הכנסות החברה ברבעון השלישי של 2019 הסתכמו בכ-63.4 מיליון דולר, בהשוואה לכ-62.8 מיליון דולר ברבעון השלישי אשתקד. בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו מכירותיה בכ-185 מיליון דולר. החברה פירסמה תחזית מכירות של 260-270 מיליון דולר לשנת 2019 כולה.

המנכ"ל יונה עובדיה גילה שבמהלך הרבעון החברה זכתה בהישג חשוב בתחום הלוויינים החדשים: "חברת SES בחרה בפלטפורמה שלנו למערכות התקשורת mPOWER O3b הפועלות במסלול לווייני בינוני (MEO). הזכייה  מציבה אותנו בחזית תחום הרשתות הקרקעיות עבור לוויינים המשייטים במסלול שאינו גיאו סינכרוני (NGSO)". מדובר בהסכם בהיקף של כמה מיליוני דולרים, שבמסגרתו גילת תפתח תחנות קליטה קרקעיות המסוגלות לקלוט ולשדר מידע גם אל לווייני MEO וגם אל לווייני GEO.

התעשייה האווירית גיבשה תוכנית צמיחה בארה"ב

התעשייה האווירית (Israel Aerospace Industries) גיבשה תוכנית צמיחה אסטרטגית בשוק האמריקאי, הכוללת רכישת חברות, בניית תשתית ייצור והידוק קשרי הממשל. כיום הפעילות של התע"א בארצות הברית מתבצעת באמצעות החברה הבת IAI North America המנוהלת על-ידי סוואמי אייר. בסך הכל, החברה מבצעת מכירות בהיקף של כ-800 מיליון דולר בשנה, ורוכשת מוצרים מספקים אמריקאים בהיקף של כ-600 מיליון דולר בשנה. מנכ"ל התע"א צפון אמריקה, סוואמי, אמר שתוכנית הצמיחה בארצות הברית כוללת הגדלת המכירות, רכישת חברות אמריקאיות והרחבת יכולת הייצור במדינה.

במסגרת מימוש האסטרטגיה החדשה, היא הודיעה היום (ה') על הקמת משרד עסקי חדש בצפון אמריקה ולצורך זה היא שכרה משרדים בשטח של כ-3,000 מ"ר בעיר פיירפאקס בווירג'יניה. המשרד החדש ינהל את פעילותה של התעשייה האווירית בארצות הברית. לדברי סוואמי אייר, המיקום נבחר מכיוון שפיירפאקס נמצאת במרכז מיקבץ גדול של תעשיות תעופה וביטחון בארצות הברית, והיא נהנית מקירבה גיאוגרפית אל לקוחות רבים של התע"א. החברה תגדיל את מצבת העובדים במשרד, ותגייס כ-50 עובדי מכירות ופיתוח עסקים.

כיום התעשייה האווירית מעסיקה כ-15,000 עובדים, מהם כ-200 עובדים בחברה הבת בארצות הברית. במסגרת המהלך החדש, פתחה התעשייה האווירית בחודש יולי האחרון גם משרד לקשרי ממשל בבירה וושינגטון. יו"ר התעשייה האווירית, הראל לוקר, אמר שהמשרד בוושינגטון הוא חיוני לצמיחת החברה בארצות הברית, מכיוון שהוא יחזק את קשריה של החברה עם הקונגרס. לדבריו, "כיום יש לנו קשרים הדוקים עם יצרני מערכות מארה"ב, כמו לוקהיד מרטין, בואינג, Honeywell וגאלפסטרים.

אלטק מתאוששת: סיימה את הרבעון עם 9.3 מיליון דולר מכירות

חברת אלטק (Eltek) הנמצאת בבעלות קבוצת ניסטק ממשיכה בתהליך היציאה מהמשבר שבו היתה בשנים האחרונות, ודיווחה עלייה במכירות וחזרה לריווחיות. ברבעון השלישי של 2019 הסתכמו המכירות בכ-9.3 מיליון דולר, בהשוואה לכ-8.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הרבעון הסתיים עם רווח תפעולי של 568,000 דולר, בהשוואה להפסד של 307,000 דולר אשתקד. בסך הכל, בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו מכירותיה בכ-26.2 מיליון דולר.

חברת אלטק פועלת מפתח-תקווה ומעסיקה כ-400 עובדים. היא נמצאת בשליטת קבוצת ניסטק (Nistec) ומתמחה בייצור מעגלים גמישים קשיחים ומעגלים מודפסים מורכבים. בשנת 2018 הסתכמו מכירותיה בכ-33.9 מיליון דולר, בהשוואה לכ-41.4 מיליון דולר בשנת 2015. במהלך 2018 היא ביצעה שינויים בשכבת הניהול כדי להוביל את החברה לתהליך הבראה: ביולי 2018 מונה אלי יפה למנכ"ל החברה במקומו של היו"ר יצחק ניסן (הבעלים של קבוצת ניסטק).

בשיחת הוועידה שלאחר פרסום הדו"חות, העריך המנכל אלי יפה, שלמרות שהדבר עדיין לא מורגש בדו"ח, המצב הגיאו-פוליטי עשוי לשפר את מעמדה של אלטק בשוק האמריקאי. "המתיחות בין ארצות הברית וסין צפויה להשפיע לטובה על מכירות המעגלים המודפסים שלנו לשוק הביטחוני בארצות הברית". בחודשים האחרונים החברה קיבלה הון בהיקף של 3.3 מיליון דולר מקבוצת ניסטק ששימש בעיקר לשיפור המבנה הפיננסי של החברה והפחתת החובות.

סמנכ"ל הכספים אלון מועלם מסר שחלק מההון עשוי לשמש לרכישת ציוד ייצור חדש. חברת אלטק מתמחה בעיקר בייצור סדרות קצרות ומגוונות (High Mix Low Volume). המתחרה העיקרית שלה בישראל היא חברת PCB Technologies, כאשר בשוק האמריקאי, המשמש כשוק היעד האסטרטגי שלה, היא ממצבת עצמה בעמדה ייחודי לאור העובדה שרוב המתחרים האמריקאים מייצרים בכמויות גדולות מאוד.

כיום החברה בוחנת אפשרות לבצע גיוס הון נוסף בבורסה, לאור השיפור במצב המניה שלה. לפני הדו"ח הקודם נסחרה מניית אלטק בנסד"ק במחיר של כ-1.3 דולר. לאחר שני הדו"חות האחרונים היא צמחה מאוד, וכיום נסחרת במחיר של 3.96 דולר, המעניק לה שווי שוק של כ-17.3 מיליון דולר. במהלך הרבעון האחרון היא הגישה תשקיף מדף של חברות קטנות (Baby Shelf Prospectus), במטרה לבצע הנפקה מיידית כאשר התנאים יבשילו.

המפעל האמריקאי של ראדא יתחיל לייצר מכ"מים בתחילת דצמבר

ביום ב', ה-2 לדצמבר 2019 ייערך טקס חנוכת מפעל ייצור המכ"מים של חברת ראדא מנתניה (Rada Electronic Industries) בעיירה ג'רמן-טאון שבמרילנד. על-פי  הערכות, החברה השקיעה בו כ-5 מיליון דולר. המפעל ייצר מערכות מכ"ם טקטיות עבור צבא ארצות הברית. כך גילה מנכ"ל ראדא, דב סלע, במהלך שיחת הוועידה אתמול לאחר פרסום התוצאות הרבעוניות של החברה.

סלע: "כמעט כל התשתיות כבר שם, ואנחנו מתכננים להתחיל בייצור מיידי וכבר בסוף דצמבר להוציא ממנו את מערכות המכ"ם הראשונות שניבנו בו". ברבעון השלישי של 2019 צמחו המכירות של ראדא בכ-60% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-11.3 מיליון דולר. להערכת החברה, מכירותיה בשנת 2019 כולה צפויות להסתכם בכ-43 מיליון דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של כ-28 מיליון דולר בשנת 2018.

מאחורי הצמיחה הגדולה ניצב שוק חדש שרק השנה מתחיל לצבור תנופה: שוק מערכות מכ"ם טקטיות ליישומי הגנה בפני רחפנים, מערכות נ"מ לטווח קצר ומערכות הגנה אקטיבית על כלי-רכב משוריינים דוגמת טנקים ונגמ"שים. ראדא משתתפת בכמה תוכניות הצטיידות של המארינס והצבא האמריקאי, בהן תוכנית IM-SHORAD של הצבא האמריקאי למערכות הגנה אווירית קצרות טווח על-כלי רכב משוריינים שעבורה היא צפויה לספק כ-150 מערכות מכ"ם.

המניה הכפילה את מחירה

היא גם משתתפת בתוכנית ההגנה בפני רחפנים Ground-Based Air Defense (GBAD) Counter-UAS של המארינס (בתמונה למעלה) שעבורה כבר סיפקה ראדא כ-200 מערכות מכ"ם. לדברי סלע, מדובר בשוק ענק שרק עכשיו מתחיל להתעורר והחברה עדיין לא נגעה בקצה הפטוטנציאל שלו, אשר צפוי להביא אותה בתוך מספר שנים להיקף מכירות של כ-200 מיליון דולר בשנה.

מעניין לציין שלמרות הצמיחה, החברה לא מייצרת מלאי למחסנים. היא נוקטת באסטרטגיה אחרת, המבוססת על יצירת מלאי של רכיבים וחלפים השמורים אצלה במחסנים, כדי שתייצר מיידית את הכמויות שיהיו להן הזמנות דחופות. אומנם השוק לא הגיב בצורה יוצאת דופן אל הדו"ח האחרון, אולם בשנה האחרונה הוא עוקב בעניין אחר תהליך הצמיחה של החברה: מאז אוגוסט 2018 הכפילה המניה בנסד"ק את מחירה: מ-2.89 דולר בנובמבר 2018 למחיר של 5.19 דולר כיום, המעניק לה שווי שוק של כ-197.2 מיליון דולר.

ננוקס מנווה אילן פיתחה טכנולוגיית MEMS לייצור קרני רנטגן

חברת ננוקס (Nanox) מנווה אילן שליד ירושלים, הכריזה על טכנולוגיית ה-CT הדיגיטלית הראשונה בעולם, המבוססת על ייצור קרני רנטגן באמצעות רכיב MEMS במקום באמצעות מנורת להט. להערכת החברה, הטכנולוגיה החדשה תאפשר לייצר מערכות CT במחיר של 10,000 דולר למערכת, במקום מחיר של כ-3 מיליון דולר, שזהו כיום מחירם הממוצע של סורקי CT. מכשירי CT – Computed Tomography, הינם מכשירים המבצעים צילומי רנטגן רבים מאוד מזוויות שונות. לאחר הצילום, המחשב מאחד את כל התמונות לקובץ תלת-מימדי המאפשר לחקור את הגוף ואת האיברים הפנימיים.

קרינת הרנטגן (X-Ray) התגלתה על-ידי וילהלם רנטגן בשנת 1895. מאז ועד היום היא מיוצרת באמצעות שפופרת קתודה המבוססת על חימום אלמנט מתכתי לטמפרטורה של 2,000°C. החימום מייצר ענן אלקטרונים, אשר בתנועתו אל הקתודה מייצר את קרינת ה-X. הטכנולוגיה הבסיסית של החברה פותחה בחשאי במשך 15 השנים האחרונות. היא מבוססת על ייצור קר של קרינת רנטגן באמצעות "תותח אלקטרונים" (Electron Gun) המבוסס על שבב MEMS שבתוכו בנויים 100 מיליון קונוסים (בתמונה למעלה) עשויים מוליבדניום. הם מאפשרים לייצר מקור קרינת X יציבה הנמצאת תחת שליטה דיגיטלית במתח נמוך.

החברה הראשונה בעולם שייצרה קרן רנטגן דיגיטלית

הפיתוח בוצע על-ידי צוות של מהנדסים ישראלים וצוות של מהנדסים יפנים, כאשר בראש החברה עומד כיום המייסד רן פוליאקין, לשעבר מייסד ומנכ"ל חברת הטעינה האלחוטית פאוארמט (Powermat). היום (ד') החברה הודיעה שלאחר סיום הפיתוח והשגת שליטה מלאה בקרינה, היא מתחילה בשלב המיסחור של הטכנולוגיה. מנכ"ל Nanox Japan, היטושי מסויה, אמר שמספר חברות ניסו להתגבר על הבעיית ייצור הקרינה, בעיקר באמצעות שימוש בננו צינוריות פחמן (carbon nanotubes), "אולם למיטב ידיעתנו אף אחת מהן עדיין לא הצליחה להשיג מקור קרינה יציב ואמין שניתן להשתמש בו במערכות הדמאה רפואיות מסחריות".

הדמייה של סורק CT דיגיטלי המבוסס על מקור הקרינה של ננוקס
הדמייה של סורק CT דיגיטלי המבוסס על מקור הקרינה של ננוקס

במסגרת פרוייקט המיסחור, הכריזה ננוקס ביוני 2019 על יוזמת 1x1x1, במטרה להגיע למצב שבו כל אדם בעולם יקבל לפחות סריקת CT אחת בשנה. חברת SK Telecom הצטרפה ליוזמה וביצעה השקעה בחברה, בהיקף שלא נמסר. להערכת ארגון Marshfield Clinic Health System, גילוי מוקדם של סרטן באמצעות סריקת CT  מביא לסיכויי הישרדות של 70%-99% מהחולים, אולם להערכת ארגון הבריאות העולמי, לכשני שלישים מאוכלוסיית העולם אין גישה לאמצעי הדמאה רפואיים.

להערכת החברה, לטכנולוגיה הדיגיטלית יש מספר יתרונות מכריעים בהשוואה לטכנולוגיה האנלוגית הנוכחית. מלבד המחיר והגודל הקטנים יותר של מערכות ה-CT הדיגיטליות, יש להן יתרונות מובנים נוספים: קבלת תמונות באיכות גבוהה יותר, פחות שגיאות הנובעות מתנועה יחסית בין הסורק לבין האדם הניבדק, יכולות ייצור הדמאה מולטי-ספקטרלית, וכמובן, קישוריות בזמן אמת בין ההדמאה לבין מכשירים טיפוליים המאפשרת לבצע טיפול תחת בדיקת CT.

IMI זכתה במקום ה-3 בתחרות העולמית להלחמות ידניות

קבלנית הייצור האלקטרוני הפיליפינית Integrated Micro-Electronics זכתה במקום השלישי בתחרות העולמית של הלחמה ידנית שנערכה במינכן, גרמניה, במהלך תערוכת Productronica 2019. התחרות מאורגנת על-ידי ארגון IPC העולמי, המוכר בשם Association Connecting Electronics Industries. הנציגה של IMI, מריסל ולאסקו (בתמונה למעלה), הגיעה למקום השלישי מתוך 17 מתחרים שהגיעו מחברות ייצור מכל העולם.

המתמודדים התבקשו להשלים בתוך 60 דקות הרכבת מעגל פונקציונלי מלא העומד בכל תקני IPC-A Class 3, הנחשב לתקן ההלחמה הגבוה ביותר של IPC. מריסל השלימה את המשימה בתוך 57 דקות ו-29 שניות. במקום הראשון זכה מתמודד מאינדונזיה ובמקום השני זכה מתמודד מצרפת. המתחרים שהשלימו את המשימה כללו נציגי חברות מגרמניה, צרפת, בריטניה, הונגריה, פולין, סין, מלאזיה, אינדונזיה, יפן, קוריאה, הודו, תאילנד, וייטנאם, והפיליפינים.

כיום השימוש בהלחמה ידנית נעשה בדרך-כלל כאשר יש צורך לבצע תיקונים או שינויים במעגל הקיים, ולעתים לחבר מגעים בתצורות מיוחדות. מאחר והאמינות של מערכות אלקטרוניות תלויה בהלחמה מושלמת, התחרות מתמקדת בהלחמה ידנית של כרטיסים אלקטרוניים מורכבים. זו הפעם הראשונה שבה חברת IMI משתתפת בתחרות. היא נבחרה לאחר שבתחרות מקדימה שהתקיימה בחודש אוקטובר, זכתה מריסלה במקום הראשון מבין 38 מתחרים מהפיליפינים.

חברת IMI היא ענקית ייצור המתחרה בקבלניות הייצור הסיניות ונחשבת לחברת ה-EMS ה-18 בגודלה בעולם במונחי מכירות. היא נמצאת בשליטת תאגיד Ayala הפיליפיני המחזיק ביותר מ-50% ממניותיה, ומעסיקה כיום כ-15,000 עובדים ב-20 מפעלי ייצור הפועלים בסין, בפיליפינים, בארצות הברית, במקסיקו, בבולגריה, בצ'כיה, בגרמניה ובבריטניה. בתשעת החודשים הראשונים של 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-939.6 מיליון דולר.

ניוסייט ומקורות מפתחות מערכת ניטור-מים מבוססת מצלמה

חברת Newsight Imaging מנס-ציונה חתמה על מזכר הבנות עם חברת מקורות על פיתוח משותף של מערכת זולה לניטור איכות המים המבוססת על חיישן צילום (CMOS Image Sensor) של החברה. המערכת תבצע בדיקה ספקטרומטרית של איכות המים, באמצעות מידע שיתקבל מחיישן צילום של החברה. מנכ"ל ניוסייט, אלי אסולין, אמר שזו הכניסה הראשונה של החברה לתחום המדידות הספקטרליות. ניוסייט תספק שבב הכולל מערך פיקסלים, מסננים וחומרה המאפשרת לנתח את התמונה המתקבלת. המערכת תתבסס על הארת דגימת המים באמצעות קרן לייזר, וניתוח ספקטרום האותות החוזרים.

המערכת תשדר את הנתונים הראשוניים אל הענן של מקורות, שם יבוצע ניתוח פרטני יותר של התוצאות, ויופקו אתראות עבור מערכות הבקרה והשליטה בתשתית ההולכה והטיפול במים. ניוסייט מסרה שהוקם צוות משותף של החברה ושל חברת מקורות, הכולל מומחים בתחומי האלגוריתמיקה והביוטכנולוגיה אשר עובדים ביחד עם מתכנני השבב של ניוסייט. בימים אלה הצוות מבצע הערכות ראשוניות של הפרמטרים שייבדקו באמצעות המערכת, ולאחר מכן יגדיר את מאפייני ניסוי הפיילוט שבמהלכו היא תיבדק.

חברת ניוסייט הוקמה בסוף 2016 ומעסיקה כ-30 עובדים. היא מתמקדת בפיתוח וייצור מודולי מצלמה עבור יישומי ראיית מכונה, הכוללים חיישן אופטי ושבב עיבוד מידע. המוצר הראשון של החברה היה השבב NSI3000 (בתמונה למעלה) הכולל מעגל עיבוד אנלוגי ודיגיטלי וחיישן אינפרא-אדום בשבב יחיד, המשמש בין השאר במערכות LiDAR המותקנות על-גבי רובוטים, כדי למנוע התנגשויות בינם לבין הסביבה ואפילו בני-אדם.

החיישן מיוצר בחברת טאואר-ג'אז בטכנולוגיית CMOS וכולל גם את המעגלים האנלוגיים (Pixel Array Analog to Digital) והמעגלים הלוגיים הדרושים לעיבוד האות. מנהל פעילות החדשנות הטכנולוגית בחברת מקורות, דוד בלאסאר, אמר ששיתופי פעולה כמו שיתוף הפעולה עם חברת ניוסייט המיועד לספק חיווי ספקטראלי מיידי, מאפשרים למקורות לשפר את יעילות עבודתה ולעמוד בדרישות הרגולטוריות לאיכות המים בישראל.

hp דחתה את הצעת המיזוג של זירוקס, בינתיים

הדירקטוריון של חברת hp דחה את הצעת הרכש של חברת זירוקס, אולם לא ביטל לגמרי את הרעיון. במכתב שנישלח אתמול (א') למנכ"ל חברת זירוקס, ג'ון ויזלטין, כותב דירקטוריון hp שההצעה נמוכה בהרבה מהערך האמיתי של חברת hp, ולכן היא לא תואמת לאינטרסים של בעלי המניות. בנוסף, הדירקטוריון הביע חשש ממצבה הפיננסי של זירוקס ומיכולתה לבצע את המיזוג, במיוחד לאור הירידה במכירות זירוקס ב-12 החודשים האחרונים, מ-10.2 מיליארד דולר לכ-9.2 מיליארד דולר.

יחד עם זאת, הדירקטוריון לא סגר את הדלת על הרעיון: "אנחנו מודעים ליתרונות הפוטנציאליים של המיזוג ופתוחים לבדיקה האם ניתן לייצר ערך לבעלי המניות של hp באמצעות מיזוג עם זירוקס. אנחנו מאמינים שתהליך גילוי נאות של כל עסקי זירוקס יאפשר לנו להעריך את יתרונות המיזוג הפוטנציאלי. אנחנו מוכנים להיות בקשר כדי להבין טוב יותר את עסקי זירוקס ואת יתרונות המיזוג".

המכתב נשלח שבועיים לאחר שמנכ"ל זירוקס שלח הצעת רכש לדירקטוריון hp, שבו הוא הציע מיזוג בין שתי החברות באמצעות עיסקת מזומנים ומניות בהיקף כולל של 33.5 מיליארד דולר, שעם השלמתה יחזיקו בעלי המניות של hp ב-48% ממניות החברה הממוזגת. ההצעה מעניקה פרימיום של 20% על מחיר מניית hp, כפי שנסחרה בנסד"ק בתחילת החודש.

סיום הסכסוך היקר עם פוג'י

בהצעה הוסבר ששתי החברות משלימות אחת את השנייה: זירוקס מוכרת מדפסות, מכונות צילום וציוד להדפסות, וחברת hp מוכרת מחשבים, מדפסות שולחניות, סורקים ואמצעי הדמיייה ומדפסות מיוחדות בפורמטים גדולים. "הגודל המשותף שלנו, סוגי המוצרים והפריסה העולמית, יאפשרו לחברה העולמית להתחרות ביעילות ברוב מגזרי השוק", כתב ויזלטין. זירוקס העריכה שהמיזוג יביא לחיסכון משותף של כ-2 מיליארד דולר לחברה הממוזגת, בעקבות מיזוג מחלקות המחקר והפיתוח וערוצי השיווק וההפצה.

כדי להקל על העיסקה, הודיעה זירוקס על פתרון המשבר עם חברת פוג'יפילם (Fujifilm) היפנית. בינואר 2018 הודיעה פוג'י על הסכם עקרוני לרכישת חברת זירוקס, אולם זירוקס ביטלה אותו בחודש מאי שאחריו בעקבות התנגדות חלק מהמשקיעים, בהובלת המשקיע האקטיביסט קרל אייקן. פוג'י דרשה פיצוי של מיליארד דולר ותבעה את זירוקס בבית המשפט, אשר הצדיק את תביעתה. בתחילת חודש נובמבר 2019 הסתיים הפרק הזה: פוג'י וזירוקס הגיעו להסכם שלפיו תקבל פוג'י לידיה את מניות זירוקס בחברת מכונות הצילום המשותפת, Fuji Xerox שכ-25% ממניותיה היו בידי זירוקס. בתמורה, פוג'י תשלם 2.3 מיליארד דולר ותוותר על הפיצוי של מיליארד דולר שהיא דרשה מזירוקס.

שתי החברות פועלות בשוק נטול צמיחה

במידה והמיזוג ייצא אל הפועל, זו תהיה עסקה מעניינת שבה חברה משתלטת על חברה גדולה ממנה. חברת זירוקס נסחרת בבורסה של ניו יורק לפי שווי שוק של כ-8.5 מיליארד דולר. חברת hp, שמנייתה איבדה היום 5% מערכה בעקבות דחיית המיזוג, נסחרת לפי שווי שוק של כ-29.5 מיליארד דולר. אלא שהיא מתמודדת עם קשיים בשוק. שוק המדפסות נמצא בירידה, ושוק המחשבים לא צומח.

התוצאה: קיפאון במכירות: ברבעון השלישי של 2019 הסתכמו מכירות החברה בכ-14.6 מיליארד דולר, כמעט כמו ברבעון המקביל אשתקד. בתשעת החודשים הראשונים הסתכמו המכירות בכ-43.3 מיליארד דולר, בהשוואה ל-43.1 מיליארד דולר אשתקד. בשנת 2018 כולה הסתכמו המכירות בכ-58.5 מיליארד דולר.

בתחילת חודש אוקטובר היא הכריזה על תוכנית ארגון מחדש והתייעלות, אשר תתחיל בשנת 2020 ותסתיים בשנת 2022. התוכנית כוללת צימצום של כוח האדם ב-7,000-9,000 משרות, מתוך כ-55,000 עובדי החברה. החברה העריכה את הוצאות המהלך בכמיליארד דולר, אולם דיווחה שלהערכתה הוא יביא לחיסכון של מיליארד דולר בהוצאות עד לשנת 2022.

בישראל פועלת hp במתכונת של מרכז שיווק מסחרי אולם הפעילות המרכזית שלה היא באמצעות שתי חברות שנות עצמאיות: חברת אינדיגו המייצרת מדפסות דיגיטליות ומעסיקה כ-2,500 עובדים, וחברת סאיטקס לשעבר המייצרת מדפסות בפורמט רחב ומעסיקה כ-500 עובדים. ככל הנראה הקיצוצים לא יפגעו בחברות הבנות של hp.

רפאל תספק לצבא הגרמני כמה אלפי טילי ספייק

בתמונות למעלה ולמטה: חיילים מהצבא הגרמני מתאמנים בירי טילי ספייק

חברת רפאל (Rafael) תספק לצבא גרמניה כמה אלפי טילי ספייק (Spike) המוכרים בגרמניה בכינוי טילי MELLS, וכמה מאות משגרים עבור הטילים. ההזמנה מבוצעת באמצעות חברת Eurospike, שהיא חברה אירופית הנמצאת בבעלות משותפת של רפאל, Rheinmetall Electronics ו-Diehl Defence, ועוסקת גם בייצור הטילים בגרמניה. משפחת טילי ספייק (Spike) נמצאת כיום בשימוש מבצעי נרחב בצה"ל ובצבאות רבים בעולם. הטיל משמש גם כטיל אנטי-טנקי וניתן לשיגור ממגוון פלטפורמות מוסקות, יבשתיות, אוויריות וימיות, ומגיע לטווח של עד 30 ק"מ.

חברת רפאל מסרה שעד היום היא מכרה כ-30,000 טילים ממשפחת ספייק לכ-26 מדינות. מהם נורו כ-5,000 טילים במסגרת אימונים ובשימוש מבצעי. הסכם האספקה הנוכחי נחתם בתחילת החודש כהסכם מסגרת למספר שנים. המשלוח הראשון במסגרתו יכלול אספקת 1,500 טילי ספייק וכמה מאות משגרים (Integrated Control Launch Unit) של רפאל מהדגם החדש.

בינה מלאכותית לאיתור מטרות מוסוות

הזמנת המשגרים נועדה להגיע ליחס משופר בין המשגרים לטילים. כיום משתמש הצבא הגרמני בעיקר במשגרים הניידים של רפאל ובמשגרים המותאמים לכלי-רכב קלים של צבא היבשה הגרמני, דוגמת הרכב פומה. חברת יורוספייק דיווחה שרוב מדינות ברית נאט"ו משתמשות בטילי ספייק. ראש חטיבת יבשה וים ברפאל, משה אלעזר, אמר ששיתוף הפעולה בין המדינות מאפשר להן לנהל מלאי משותף, תמיכה הדדית, ולתחזק יכולות ייצור באירופה.

טיל הדור החמישי במשפחה מגיע לטווח של עד 5.5 ק"מ בשיגור קרקעי ועד 10 ק"מ בירי ממסוק. ניתן לשלב בו שתי תצורות ראשי-קרב: נ"ט טנדם (כפול) עם יכולת חדירה מוגברת, או ראש קרב רב-משימתי המאפשר שליטה יזומה של הכיוון במרעום כדי לשלוט באפקט הנזק, כולל חדירת בטון מזויין בעובי של כ-20 ס"מ, הפעלה מושהית או פיזור רסס היקפי נגד מטרות רכות. ראש הביות כולל חיישן אינפרא-אדום לא-מקורר וחיישן צבעוני באיכות HD. הוא מאפשר עקיבה חכמה אחר מגוון מטרות באמצעות יכולות בינה מלאכותית, ויכולות למידה ועדכון המאפשרות תקיפה של מטרות מוסוות.

אוזניות חכמות: שיאומי נגד אפל בעזרת סיוה

במשך שנים רבות נחשבו האוזניות לאחד מהמרכיבים הפחות טכנולוגיים בתעשיית מכשירי הבידור והסמארטפונים. אולם בשנה האחרונה התמונה הזאת משתנה, החברות סוני, אפל ו-Bose הכריזו על אוזניות חכמות הכוללות טכנולוגיות לביטול רעשים סביבתיים, ובכך יצרו מירוץ טכנולוגי חדש באחד מהאבזרים הפחות צפויים לאכלס טכנולוגיות חכמות. כעת נראה שגם חברת סיוה הישראלית, המספקת קניין רוחני לתכנון שבבים, נכנסת לשוק החדש.  והפעם באמצעות חברת שיאומי הסינית, אשר הוציאה לשוק את האוזניות החכמות Airdots Pro (בתמונה למעלה), כדי להתחרות ישירות באוזניות Airpods Pro של אפל.

ל-Techtime נודע שהאוזניות החכמות של שיאומי כוללות שתי טכנולוגיות של סיוה: קניין רוחני של תקשורת Bloutooth באמצעותה האוזנייה מתחברת אל הטלפון בלא כבלים, וטכנולוגיית ביטול הרעשים של סיוה, המאפשרת לבצע דגימה של רעשי הסביבה ולבטל אותם או להפחיתם, כדי לשפר את חוויית השמיעה. לטכנולוגיה הזו תפקיד נוסף באוזניות החכמות: מכיוון שרוב האוזניות כוללות גם מיקרופון, טכנולוגיות ביטול רעשים ושיפור קול נעשות חיוניות לצורך ביצוע פיקוד קולי של המערכת באמצעות האוזניות.

שוק חדש עם מודל עסקי משופר

לסיוה היו הצלחות נוספות בתחום: חברת Scullcandy מיוטה, ארה"ב, הכריזה לאחרונה על האוזניות החכמות Indy הכוללות תקשורת בלוטות' למרחק של עד 10 מטרים ומנגנון עיבוד קולי. חברת JBL הסינית הכריזה על אזניות מבוססות סיוה וחברת Abramtek הכריזה לאחרונה על האוזניות החכמות E3, גם הן מבוססות סיוה. נודע שבחברת סיוה מתייחסים בכובד ראש אל השוק החדש, לאור העובדה שבתחום הזה מדובר במודל עסקי המבוסס על תמלוגים כאחוז ממחיר המוצר הסופי.

יתרון נוסף של השוק החדש: זהו שוק המאופיין בכמויות גדולות מאוד ובתוחלת חיים קצרה מאוד, ולכן יש בו פוטנציאל לגידול רב גם במספר ההזמנות וגם בהיקפן. לאחרונה החברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות, מהן עולה שמכירותיה ברבעון השלישי צמחו ב-10% לעומת הרבעון המקביל, והסתכמו ב-23.5 מיליון דולר. משקלם של התמלוגים עלה בכ-5% והסתכם בכ-52% מהמכירות.

שמיעה אסטרטגית

במהלך הרבעון החברה חתמה על 14 הסכמי רישוי חדשים לטכנולוגיות תכנון שבבים, אולם בשיחת הוועידה שלאחר פרסום הדוחות, אמר המנכ"ל גדעון ורטהייזר, ששלושה מההסכמים הם בעלי חשיבות אסטרטגית: הסכם עם חברת שבבים גדולה שבחרה בטכנולוגיית הבינה המלאכותית של סיוה עבור שבבים למערכות נהיגה חכמות, הסכם עם יצרנית שבבים אירופית לשילוב טכנולוגיית IoT Cellular של סיוה בשוק המונים החכמים, וההסכם השלישי היה עם יצרן מוביל בשוק מכשירי השמיעה, שהחליט לשלב את טכנולוגיית הבלוטות' של סיוה במכשיר שמיעה חכם.

בחברה מאמינים שהשלב הבא בהתפתחות האוזנייה החכמה הוא בכיוון של היתוך חיישנים. זו אחת מהסיבות שבגללן היא רכשה בחודש יולי 2019 את פעילות היתוך החיישנים של Hillcrest Labs מידי InterDigital האמריקאית. הילקרסט לאבס מספקת תוכנה ורכיבי עיבוד המשולבים בחיישנים המיועדים למוצרי אלקטרוניקה ו-IoT. השימוש בהיתוך חיישנים (Sensor Fusion) מתרחב כיום לסמארטפונים, לפטופים, טאבלטים, אוזניות אלחוטיות, שלטים, מערכות מציאות רבודה ומדומה, רחפנים, רובוטים ועוד.

מדוע היתוך חיישנים בתוך האוזנייה?

טכנולוגיית היתוך חיישנים מאפשרת להשתמש באוזניות כאבזר העוקב אחר תנועות הראש, מיקום הדובר, ותנועותיו כדי למזער מערכות AR/VR, לבצע פיקוד באמצעות מחוות ולפתח ממשקי משתמש אינטואיטיביים. עיסקת הילקרסט גם מחזקת את המודל העסקי המועדף על סיוה: רכישת התוכנה תאפשר לה למכור רשיונות שימוש בתוכנה גם כמוצר נפרד וגם במסגרת פתרונות מלאים הכוללים את כל יכולות החישה בשבב יחיד, המבוססות על ה-IP שלה. המטרה המרכזית היא לגבות מהלקוחות תמלוגים על-בסיס המחיר של מכשירי הקצה, ולא על-בסיס מחיר השבבים.