תוכנות קוד-פתוח יתומות מייצרות סיכונים חמורים

השילוב של תוכנות קוד פתוח בתוך יישומי תוכנה מסחריים מקל מאוד על תהליך פיתוח התוכנות ומקצר אותו משמעותית. אולם מחקר חדש שבוצע על-ידי צוות Black Duck של חברת סינופסיס (Synopsys) מגלה שליתרונות האלה יש מחיר כבד מאוד, שרוב המשתמשים אינם מודעים לו. הצוות בדק 1,500 יישומי תוכנה מכל התעשיות, וגילה שבכולם יש מודולים שפותחו מחוץ לחברה על-ידי קבוצות מתכנתים שעבדו במתכונת של קוד פתוח. הבעיה נעוצה בכך שרבים מהם לא עומדים בתקני הבטיחות הנדרשים.

חמור מכך, במקרים רבים מדובר במודולים שפותחו בעבר והמפתחים המתנדבים הפסיקו לתמוך בהם – אלה מודולים שלא מקבלים עדכונים ולכן הופכים לבעיית אבטחה ראשונה במעלה. תוצאות המחקר פורסמו על ידי סינופסיס במסגרת הדו"ח 2021 Open Source Security and Risk Analysis, הניתן להורדה בחינם. הצוות גילה סיכוני אבטחה הנובעים מקוד פתוח בכ-95% מכל תוכנות השיווק (CRM). בתחום הבריאות, נמצאו מודולי קוד פתוח ב-98% מהתוכנות, כאשר ב-67% מהם התגלו חולשות אבטחה.

התופעה חוזרת על עצמה בתעשיות רבות. כך למשל, מודולי קוד פתוח נמצאו ב-97% מהתוכנות המספקות שירותים פיננסיים, כאשר ב-60% מהמודולים אותרו חולשות אבטחה. בתחום המסחר האלקטרוני, 92% מהיישומים משתמשים במודולי קוד פתוח שכ-71% מהם מהווים סיכון אבטחתי. אנליסט האבטחה של חברת סינופסיס, טים מייקי, אמר שיותר מ-90% ממודולי הקוד הפתוח, הם מודולים שהתמיכה בהם הופסקה לפני יותר משנתיים.

 

החברות צריכות להשקיע בפרוייקטי קוד פתוח

זהו נתון מדהים. מייקי: "בניגוד לתוכנה מסחרית שבה היצרנים יכולים לדחוף עדכונים למשתמשים, תוכנות הקוד הפתוח תלויות במעורבות אקטיבית של המשתמשים. וכאשר הם לא מעורבים בשימור הקוד הפתוח, התרומה שלו דועכת עם הזמן. התופעה של פרוייקטי קוד פתוח 'יתומים' אינה הבעיה היחידה, אולם כאשר היא מופיעה, ההתמודדות עם בעיות אבטחה נעשית קשה יותר.

"הפתרון לבעיה הוא פשוט מאוד: החברות צריכות להשקיע בפרוייקטי הקוד הפתוח שהתוכנות שלהן נשענות עליהם, כדי להבטיח שהם נשארים פעילים". להערכת עורכי הסקר, הבעיה מחמירה: בשנת 2020 אותרו בעיות אבטחה ב-84% מכל מודולי הקוד הפתוח ששולבו בתוכנות מסחריות. מדובר בעלייה של 9% בהשוואה לשנת 2019. במקביל, שיעור המודולים שבהם מדובר בבעיית אבטחה מסוכנת מאוד צמח מ-49% בשנת 2019 לכ-60% בשנת 2020.

חברת סינופסיס תקיים בשבוע הבא סמינר המציג את ממצאי המחקר והדרכים להתמודד עם התופעה.

למידע נוסף: Open Source Trends, Risks & Management

אינוויז הכריזה על חיישן הדור החדש, InnovizTwo

חברת אינוויז מראש העין (Innoviz Technologies) הכריזה על חיישן ה-LiDAR מהדור החדש, InnovizTwo, שלהערכתה מספק ביצועים טובים פי 30 מחיישן הדור הראשון, InnovizPro, וניתן לייצר אותו במחיר נמוך בכ-70% בהשוואה למחיר של InnovizPro. החיישן פועל באורך גל של 905nm ומיועד לשימוש בכלי-רכב רגילים ואוטונומיים.

החברה מסרה שהיא ביצעה תכנון מחדש של חיישן ה-LiDAR שלה וכעת הוא מספק סריקה בזוויות של 125×40 מעלות, המייצרת 8,000 שורות בשנייה ברזולוציה של 0.07×0.05 מעלות לטווחים של עד 300 מטר. החיישן עומד בתקן הבטיחות ASIL-B ומופיע ביחד עם ערכת התוכנה InnovizAPP, המקבלת את נתוני החיישן ומנתחת אותם לצורך זיהוי וסיווג אובייקטים בסביבת הרכב.

מייסד משותף ומנכ"ל אינוויז, עומר כילף, אמר שלדעתו InnovizTwo הוא חיישן ה-LiDAR הממונע החזק ביותר בשוק. "המיפרט שלו חורג הרבה מעבר לדרישות של הלקוחות". החיישן החדש נכנס כעת לתהליכי בדיקות, ולהערכת החברה הוא ייכנס לייצור סדרתי בשנת 2022, וככל הנראה ישולב בכלי-רכב כבר בשנת 2023. במקביל, החברה החלה בייצור ציוד ייצור ייעודי עבור החיישן, במטרה להגיע לכושר ייצור של יותר מחצי מיליון יחידות בשנה.

חברת אינוויז פיתחה LiDAR מצב מוצק (Solid State), המאפשר לשפר את ביצועי החיישן ולהוזיל את עלותו לרמת מחיר המתאימה לייצור המוני בתעשיית הרכב. הפתרון של החברה מבוסס על שימוש ברכיב MEMS הכולל מראה אשר יכולה לנוע בשני צירים, ועל-ידי כך לבצע סריקת לייזר ללא חלקים נעים. שיתוף הפעולה המסחרי המשמעותי ביותר של אינוויז הוא עם חברת ב.מ.וו, אשר החליטה לשלב את החיישן ברכב ה-SUV החשמלי החדש שלה, iNEXT, שאמור לעלות על הכביש כבר השנה.

בתחילת חודש אפריל 2021 החלה אינוויז להיסחר בבורסת נסד"ק בעקבות מיזוג עם חברת ה-SPAC האמריקאית Collective Growth Corporation. כעת היא נסחרת במחיר מניה של כ-11 דולרים, המעניק לה שווי שוק של כ-209 מיליון דולר.

Memic גייסה 96 מיליון דולר עבור רובוט לביצוע ניתוחים בחלל הבטן דרך הנרתיק

סטארט-אפ המכשור הרפואי ממיק כירורגיה חדשנית (Memic) מאור יהודה, המתמחה בפיתוח רובוטים עבור ניתוחים זעיר פולשניים, השלימה סבב גיוס שלישי בהיקף של 96 מיליון דולר, וזאת לאחר קבלת אישור FDA לשימוש ברובוט שפיתחה החברה, ושלדבריה הוא הראשון בעולם המאושר לניתוחים בחלל הבטן בגישה נרתיקית. את הגיוס הובילו הקרנות Peregrine Ventures, ו-Ceros. משקיעים נוספים שנטלו חלק בגיוס הנוכחי הם: OurCrowd, Accelmed, ודני הדר.

ביצוע ניתוחים בגישה נרתיקית היה אפשרי עד עתה בקרב 10% מהנשים בלבד. באמצעות הרובוט של ממיק תונגש עתה יכולת זו למרבית מאוכלוסיית הנשים עבור ניתוחים כמו כריתת רחם. בארה"ב מתבצעים מדי שנה קרוב ל-1,000,000 ניתוחים גניקולוגיים והתהליך שיתבצע בשילוב עם Hominis יאפשר למטופלות להנות מהיתרונות של הגישה הנרתיקית, אשר הוכחה מדעית כגישה הבטוחה יותר והיעילה לטיפול בניתוחים מסוג זה. במסגרת ניסוי קליני שהתבצע בשיתוף עם ביה"ח רמב"ם בהובלת פרופ' ליאור לווינשטיין ביצע הרובוט של ממיק 30 ניתוחים של כריתת רחם בגישה נרתיקית עם הצלחה של 100%.

ממיק פיתחה רובוט ניתוחי דמוי זרוע אנושית בשם Hominis (צורת אדם בלטינית) בעל יכולת תמרון פורצת דרך המאפשרת לבצע ניתוחים הנחשבים כיום לבלתי אפשריים לביצוע על ידי מנתחים ורובוטים. בניגוד לרובוטים הקיימים כיום (בעלי מפרק כף יד בלבד) הרובוט של ממיק כולל מפרקי כתף-מרפק-כף יד, שמאפשרים לרופאים המנתחים להיכנס לתוך חלל הניתוח ולבצע את הניתוח באופן פשוט יותר ואינטואיטיבי. הודות ליכולת התמרון המתקדמת המנתחים יכולים לבצע ניתוחים דרך נקבים טבעיים ללא צלקות (בניגוד למספר חתכים בבטן כמקובל כיום). המודל העסקי של ממיק כולל מכירת הרובוט למוסד הרפואי, ערכת מתכלים ניתוחיים וחוזה שירות ותמיכה שנתי.

תחילת מכירות במחצית השנייה של 2021

ממיק נוסדה בשנת 2012 על ידי דביר כהן וקרן הון סיכון פרגרין ופעלה בראשית דרכה בחממת אינסנטיב שבבעלות קרן פרגרין. כהן הוא בוגר היחידה הטכנולוגית 81 ותוכנית ברקים מהטכניון. ממיק גייסה עד היום 20 מיליון דולר בשני סבבי גיוס, כולל 2 מיליון דולר מענק של רשות החדשנות. החברה מעסיקה 80 עובדים, 60 מהם בישראל. לממיק מרכז פיתוח הממוקם באור יהודה וכן מרכז הנדסה בעכו שעוסק בייצור הרובוטים. ממיק הקימה בפורט לאודרדייל ארה"ב חברת בת בבעלות מלאה, Memic Innovative Surgery Inc. הסניף בפלורידה עבד בצורה אינטנסיבית בשנה האחרונה בכדי לפתח יכולות מסחריות בשוק האמריקאי והעולמי, לבנות את תשתית התמיכה בלקוחות ולספק הדרכה מקצועית למנתחים, לצוותים תומכים ולעובדי החברה.

ההון שגויס ישמש להרחבה משמעותית של צוות הפיתוח וההנדסה בישראל וצוות המכירות והתמיכה בארה"ב, ויאפשר גיוס של כ-40 עובדים נוספים במהלך 2021. הגיוס יאפשר המשך הפיתוח של פורטפוליו המוצרים של החברה והתאמתם למגוון רחב של סוגי ניתוחים. כן מתכננת החברה להרחיב את מאמצי השיווק והמכירות בארה"ב ובהמשך גם במדינות נוספות ברחבי העולם.

דביר כהן, מייסד משותף ומנכ"ל ממיק: "שוק הרובוטים הכירורגיים הוא אחד השווקים הצומחים בקצב מסחרר ומוביל את תחום החדשנות בעולם המכשור הרפואי. היכולות הייחודיות של ממיק יציבו אותנו כשחקן מרכזי בשוק צומח זה. בעקבות גיוס ההון וקבלת אישור ה-FDA התחלנו למכור את המערכת בארה"ב ולשלב אותה בבתי חולים. במחצית השנייה של 2021 אנו מצפים לקבל את אישור ה-CE ובעקבותיו נכניס את המערכת לשוק האירופי. בתחום הטכנולוגי נקדם את המערכות לפרוצדורות כירורגיות נוספות ונשלב בהן יכולות של בינה מלאכותית". דביר הוסיף כי, "יכולת התמרון של Hominis וגודלו המזערי פורצים גבולות חדשים בעולם הרובוטיקה הרפואית ומאפשרים לבצע ניתוחים שעד עתה ניתן היה לבצעם רק על אחוז קטן מאוד מהמטופלות. הטכנולוגיה פורצת הדרך אפשרה למזער את גודלו הפיזי של הרובוט, ובכך להנגיש אותו למגוון רחב של בתי חולים הן מבחינת הגודל והן מבחינת המחיר".

אנבידיה חשפה מעבד CPU למרכזי נתונים ושבב DPU שפותח בישראל

בתמונה למעלה: שבב BlueField 3 DPU שפותח בישראל. 22 מיליארד טרנזיסטורים

באירוע הפתיחה של כנס הבינה המלאכותית GTC21 של החברה, חשף היום מנכ"ל ומייסד אנבידיה (NVIDIA), ג'נסן וואנג, את המעבד NVIDIA Grace, שהוא מעבד ה-CPU הראשון של החברה למרכזי נתונים גדולים. במקביל, הוא הכריז על שבב הענק שפותח בישראל, BlueField 3 DPU, שנועד להאיץ את התקשורת בתוך מרכזי הנתונים ובין המעבדים במרכז המחשוב. המעבד NVIDIA Grace הוא מעבד ה-CPU הראשון שאנבידיה פיתחה עבור מרכזי נתונים. הוא מיועד לשימוש במחשבים המבצעים חישובי בינה מלאכותית מורכבים ולמחשבי על (High Performance Computing).

המעבד מבוסס על מערך ליבות של ARM ומיועד לתפעל מעבדי GPU, כדי להריץ מודלים גדולים מאוד הכוללים עד טריליון פרמטרים. הוא נקרא על שמה של חלוצת המחשוב האמריקאית, גרייס הופר (Hopper), אשר הייתה חברה בצוות שפיתח את המחשב המסחרי הראשון UNIVAC. התרומה החשובה ביותר שלה לעולם התוכנה הייתה פיתוח המהדר הראשון בעולם, לאחר שהגיעה למסקנה שצריך לכתוב תוכנות בשפה טקסטואלית ולא בקוד מכונה. המהלך הביא לפיתוח שפת התכנות COBOL.

אנבידיה דיווחה שהמעבד כבר נבחר על-ידי מעבדת מחשוב העל השווייצרית CSCS, אשר הזמינה את המחשב Alps אשר ייבנה עבורה על-ידי HP ואנבידיה. גם מעבדת האנרגיה הלאומית בלוס אלאמוס החליטה לבנות מחשב המבוסס על מעבדי Grace. מדובר במחוייבות אסטרטגית של אנבידיה לתמיכה בארכיטקטורת ARM, אשר צפויה להתעצם במידה ותאושר הצעתה של אנבידיה לרכוש את חברת ARM הבריטית תמורת כ-40 מיליארד דולר.

מעבד Grace של אנבידיה. מחוייבות עמוקה לארכיטקטורה של חברת ARM
מעבד Grace של אנבידיה. מחוייבות עמוקה לארכיטקטורה של חברת ARM

אנבידיה גם הכריזה על הדור הבא של יחידת העיבוד למרכזי נתונים (DPU) ממשפחת BlueField של מלאנוקס לשעבר. הרכיב החדש, BlueField 3 DPU, הוא שבב ענק המכיל 22 מיליארד טרנזיסטורים ומשחרר את המעבדים העיקריים במרכז הנתונים מטיפול במטלות כגון אבטחה, קריפטוגרפיה, אחסון, ניהול ותקשורת. השבב מבוסס על 16 ליבות  ARM Cortex-A78, הוא תומך ב-PCIe מהדור החמישי ומספק קצב העברת נתונים של 400Gbp/s – פי 10 מהדור הקודם שלו.

לדברי סגן נשיא בכיר למחשוב על וקישוריות באנבידיה העולמית, גלעד שיינר, כיום מעסיקה אנבידיה כ-2,400 עובדים בישראל. שיינר: "רוב עובדי מלאנוקס נשארו באנבידיה ולוקחים חלק בפעילויות המרכזיות של החברה. ה-DPU שלנו מאפשר להוסיף יכולות אבטחה ומהירות ונכנס להרבה מערכות של אנבידיה. אנחנו ממשיכים לגדול ולחפש עובדים טובים".

ניואנס נמכרת למיקרוסופט ב-19.7 מיליארד דולר

חברת מיקרוסופט (Microsoft) דיווחה היום על חתימת הסכם לרכישת חברת  Nuance Communications ממסצ'וסטס, ארה"ב, תמורת 19.7 מיליארד דולר במזומן. חברת ניואנס נחשבת למובילה בתחום תוכנות זיהוי דיבור והמרת דיבור לטקסט. בין השאר היא סייעה לחברת אפל להטמיע את היכולות הקוליות של אפליקציית הדיבור סירי. מיקרוסופט תשלם 56 דולר לכל מניה של ניואנס, מחיר המעניק פרימיום של 23% מעל מחיר המניה בבורסה.  מנכ"ל ניואנס, מרק בנג'מין, ימשיך לנהל את החברה תחת מיקרוסופט וידווח לסקוט גאטרי, מנהל תחום הענן והבינה המלאכותית במיקרוסופט.

חברת ניואנס נחשבת למובילה בתחום שירותי זיהוי דיבור. היא חזקה מאוד בענף השירותים הרפואיים, ולהערכת מיקרוסופט הפתרונות שלה נמצאים בשימוש של 55% מהרופאים ו-75% מהרדיולוגים, ומותקנים בכ-77% מבתי החולים בארה"ב. המכירות בתחום שירותי הענן הרפואיים שלה צומחות בקצב של כ-37% בשנה. חברת מיקרוסופט הודיעה שהעיסקה תאפשר לה לספק בענן שירותים חדשים המבוססים על זיהוי דיבור, אשר יותאמו לענפי תעשייה שונים.

הכפלת שוק היעד של מיקרוסופט

שיתוף הפעולה בין שתי החברות החל בשנת 2019 כאשר הן חתמו להסכם פיתוח של פתרון חדש, המבוסס על הענן של מיקרוסופט ותוכנת זיהוי הדיבור של ניואנס, שנועד לצמצם את הזמן שהרופאים מקדישים למטלות אדמיניסטרטיביות. מיקרוסופט מסרה שהעיסקה תאפשר לשלב את פתרונות ניואנס בשירות הענן של החברה למגזר הבריאות (Microsoft Cloud for Healthcare). "העיסקה תכפיל את שוק היעד של החברה (total addressable market) בתחום הזה, להיקף של כמעט 500 מיליארד דולר בשנה.

מנכ"ל מיקרוסופט, סטיה נדלה, אמר שניואנס היא חלוצה בתחום יישומי ה-AI הארגוניים. נדלה: "הבינה המלאכותית היא הטכנולוגיה בעלת העדיפות הגדולה ביותר כיום, ופתרונות בריאות הם היישום הדחוף ביותר. ביחד נספק בינה מלאכותית לכל אנשי המקצוע, כדי לשפר את יכולת קבלת ההחלטות שלהם". מעבר לשוק הבריאות, ניואנס מספקת פתרונות לקיום שיחה וירטואלית המבוססים על זיהוי דיבור (Interactive Voice Response), עזרים אישיים ופתרונות ביומטריים.

בכוונת מיקרוסופט לשלב את הטכנולוגיות האלה במוצרי הליבה שלה: הענן Azure, אפליקציית המפגשים הווירטואליים Teams וחבילת ה-CRM (ניהול קשרי לקוחות) Dynamics 365. העיסקה אושרה על-ידי הדירקטוריונים של שתי החברות. היא תלויה בקבלת אישורים רגולטוריים, אולם המטרה היא לסיים אותה עד סוף 2021. ההודעה על העיסקה כמעט ולא השפיעה על מניית מיקרוסופט בנסד"ק. מניית החברה נסחרת במחיר של 257 דולר, המעניק לה שווי שוק של כ-1.94 טריליון דולר.

לאחר 16 שנה: עירא פלטי מסיים את תפקידו כמנכ"ל חברת סרגון

בתמונה למעלה: עירא פלטי. צילום: Techtime

הדירקטוריון של חברת סרגון (Ceragon Networks) מתל אביב החליט למנות את דורון ארזי לתפקיד מנכ"ל החברה במקומו של עירא פלטי, המשמש כמנכ"ל ונשיא החברה ב-16 השנים האחרונות. פלטי הוביל את החברה בתקופות המפתח של המעבר של עולם הסלולר מהדור השלישי לדור הרביעי ומהדור הרביעי לדור החמישי. ארזי ייכנס לתפקיד המנכ"ל בתחילת חודש יוני. פלטי יישאר בחברה בתפקיד משנה ליו"ר הדירקטוריון, זוהר זיסאפל.

ארזי חוזר למעשה לקדנציה שנייה בחברה. בשנים 2016-2020 הוא שימש כמשנה למנכ"ל וכסמנכ"ל הכספים של החברה. במסגרת תפקידו כמשנה למנכ"ל היה אחראי על פעילות החברה באזור אסיה-פסיפיק, אזור האחראי לכמחצית מהכנסות החברה. מעניין לציין שארזי פרש מהחברה בסוף 2019, ביחד עם עוד מספר בכירים, לאחר שמגעים שקטים שניהלה סרגון לאורך 2019 למכירת החברה, לא הבשילו לכדי עסקה. כעת עולה השאלה מחדש – האם חזרתו לתפקיד מסמנת את רצון הדירקטוריון לחדש את מאמצי המכירה?

המנכ"ל הנכנס דורון ארזי
המנכ"ל הנכנס דורון ארזי

חברת סרגון מספקת פלטפורמות לתמסורת אלחוטית (Backhaul) המקשרות בין תאים סלולריים וליבת הרשת, ומאפשרות למפעילות תקשורת להרחיב את הקיבולת של הרשת הסלולרית שלהן. הכנסותיה של החברה ב-2020 הסתכמו ב-262.9 מיליון דולר, ירידה של 6.9% בהשוואה להכנסותיה ב-2019. סרגון סיימה את 2020 עם הפסד נקי של 16.1 מיליון דולר. בחברה מעריכים כי הכנסותיה ב-2021 יצמחו ל-275-295 מיליון דולר, על רקע ההאצה בשדרוג התשתיות של ספקיות התקשורת לדור החמישי.

האצת בדיקות סופיות באמצעות פלטפורמת RTL Static Signoff

Many SoC designers continue to look for ways to shorten the overall design cycle, address shrinking schedules, and spend engineering resources on differentiating their products. To address the challenges faced by SoC designers, they typically use a single point tool within a traditional SoC design cycle.

This tends to cause spending a substantial amount of time ensuring alignment amongst different tools, leaving less time for important design analysis tasks and meeting signoff targets. By utilizing a unified platform for static signoff, the verification of SoCs can be accelerated. This webinar delves into challenges of a typical static solution as a point tool and how VC SpyGlass RTL signoff solution can help address these challenges.

Rimpy Chugh is a Senior Product Marketing Manager in the Verification Group at Synopsys, with 10 years of experience in EDA and functional verification. Prior to joining Synopsys, Rimpy held field applications and verification engineering positions at Mentor Graphics, Cadence and HCL Technologies. She holds an MBA from Indian Institute of Management, and a Bachelor of Technology from YMCA Institute of Technology, India.

Lokesh Ahuja is a Staff Applications Engineer in Verification group at Synopsys, with 13 years of experience in EDA with deep expertise in static verification. Prior to joining Synopsys, Lokesh gained expertise on SpyGlass at Atrenta. He has a Bachelor's degree in Electronics and Communication Engineering. He is currently working as a Reset Verification Specialist and supports various customers on their flows and methodologies.

For more information and registration: Faster Closure using Advanced RTL Static Signoff Platform

אלטק ניצלה את מגיפת הקורונה כדי לרכוש ציוד ייצור חדש

בתמונה למעלה: מכונת ה-DES החדשה שנרכשה על-ידי אלטק בסוף 2020. מנוהלת במתכונת Industry 4.0

בשנת 2020 צמחו המכירות של חברת אלטק (Eltek) מפתח תקווה בכ-5.5% והסתכמו בכ-36.7 מיליון דולר בהשוואה למכירות של כ-34.8 מיליון דולר בשנת 2019. החברה דיווחה על רווח נקי של 2.2 מיליון דולר, בהשוואה ל-1.8 מיליון דולר ב-2019. המנכ"ל אלי יפה מסר שהחברה התמודדה עם משבר הקורונה באמצעות הגדלת המכירות לשוק הצבאי והרפואי, שפיצו על הירידה במכירות בתחומי התעופה המסחרית, תוצר של המגיפה העולמית. בנוסף, החברה השיגה הלוואה בריבית מופחתת בזכות ערבות המדינה וגייסה 5.7 מיליון דולר באמצעות הנפקת מניות לבעלת השליטה, קבוצת ניסטק.

ההון הזה שימש בין השאר להחזרת חלק מהחובות של החברה ולשיפור המאזן הפיננסי שלה. לדבריו, החברה ניצלה את ירידת המחירים בשוק מכונות הייצור של מעגלים מודפסים כתוצאה ממשבר הקורונה – וביצעה רכישה גדולה של ציוד חדש לקווי הייצור. יפה: "המגיפה גרמה למחסור בחלק מחומרי הגלם הדרושים לנו, שאנחנו עדיין מתמודדים איתו. היא אילצה את אלטק לבצע בסוף 2020 תוכנית להפחתת העלויות, אשר הורידה את נקודת האיזון של החברה".

השקעה של 1.5 מיליון דולר בתשתיות Industry 4.0

בחודש שעבר החברה קיבלה אישור לקבלת מענק ממשלתי אשר יכסה 15% מהשקעה בהיקף של 1.5 מיליון דולר בציוד ייצור מתקדם שנועד להתאים את החברה לעבודה במתכונת Industry 4.0. ההשקעה מתמקדת בקישוריות, אוטומציה והתקנת מערכות מידע המנתחות נתונים בזמן אמת בסיוע תוכנות בינה מלאכותית. במידה ואלטק תציג שיפור משמעותי בפרוייקט Industry 4.0, היא עשויה לקבל מענק ממשלתי נוסף בגובה של 5% מהיקף ההשקעה. החברה מעריכה שתוכנית ההשקעות החדשה תושלם ברובה בחודשים הקרובים, ומערכות התקשורת המתקדמות יהיו תפעוליות כבר במחצית 2021.

בתמונה למעלה: מניית אלטק בנסד"ק בשנה האחרונה

יפה: "ההשקעה תשפר את כושר הייצור ואת התחרותיות שלנו". בנוסף, החברה קיבלה אישור מרשות החדשנות לקבלת מענק בגובה של 250,000 דולר לפרוייקט מחקר ופיתוח שיימשך שנה ומיועד לשפר את התפקוד של קווי הייצור שלה, ולהביא את החדר הנקי שלה לדרגת ISO-14644-1 Standard class ISO 5. "אם התוכנית תושלם בהצלחה, היא תביא לעלייה משמעותית בכושר הייצור שלנו. שתי התוכניות האלה יביאו את אלטק למעמד של מובילה בתחום הייצור של מעגלים מודפסים איכותיים בכמויות קטנות".

חברת אלטק מפתח תקווה מעסיקה כ-400 עובדים ומתמחה בייצור מעגלים גמישים קשיחים ומעגלים מודפסים מורכבים. החברה נמצאת בשליטת קבוצת ניסטק (Nistec), ונסחרת בנסד"ק לפי שווי חברה של כ-35.9 מיליון דולר.

וובינר סינופסיס ל"מיתוג שעונים" יתקיים ב-28 באפריל 2021

ביום ד', ה-28 באפריל 2021, תקיים חברת סינופסיס (Synopsys) את חלקו הראשון של הוובינר לאסטרטגיות מיתוג שעונים (Successful Strategies to Verify Clock Gating using VC Formal). מיתוג שעונים היא טכניקה נפוצה להפחתת צריכת ההספק של הרכיב באמצעות השבתת אותות השעון במודולים שאינם פעילים ברגע נתון. הוובינר יציג דוגמאות אמיתיות הממחישות כיצד לבצע ולאמת את המיתוג של אותות השעון באמצעות אפליקציית VC Formal Sequential Equivalence Checking של חברת סינופסיס.

הוובניר יתקיים בשני חלקים, כאשר החלק הראשון מיועד למהנדסים שרק מתוודעים אל הנושא, ויציג תפיסות בסיסיות ונושאים מתקדמים. החלק השני מיועד למהנדסי RTL ואימות מנוסים, אשר רוצים לשפר את יכולת התכנון שלהם. הסמינר יועבר על-ידי סודיפטה קונדו (Sudipta Kundu), המשמש כמהנדס בכיר בקבוצת האימות של סינופסיס. קונדו מוביל קבוצות מחקר רבות בסינופסיס, והיה הארכיטקט הראשי של אפליקציית VC Formal Sequential Equivalence Checking.

בארוע יתארח גם מנהל קבוצת האימות במרכז הפיתוח של סמסונג בטקסס ובמעבדת המחשוב המתקדם של החברה קליפורניה, שואן פנג (Xiushan Feng). הוא יציג פרקטיקות מומלצות שנרכשו במהלך 10 שנות נסיון בפיתוח שבבים, אשר מבטיחות כיצד לבצע אימות פורמלי אמין של תכנוני מיתוג שעונים. ההשתתפות בסמינר היא חינם, אולם כרוכה ברישום מראש.

למידע נוסף ורישום: Successful Strategies to Verify Clock Gating

חברת טראקס הישראלית סינגפורית השלימה גיוס ענק בהיקף של 640 מיליון דולר

חברת טראקס (Trax) הישראלית-סינגפורית, המפתחת טכנולוגיה לזיהוי תמונה לעולם הקמעונאות, דיווחה על השלמת גיוס הון חמישי בהיקף של 640 מיליון דולר, בהובלת קרן ההשקעות של סופטבנק, SoftBank Vision Fund 2 וקרנות הטכנולוגיה המנוהלות על-ידי BlackRock, שהיא אחת מהמשקיעות הנוכחיות בחברה. סבב הגיוס הנוכחי מורכב מהשקעה ישירה בחברה ומרכישת מניות על-ידי בעלי מניות קיימים. השתתפו בגיוס משקיעות נוספות, בהן קרן הפנסיה הקנדית OMERS ו-Sony Innovation Fund.

טראקס פיתחה מערכת המסייעת לרשתות שיווק קמעונאיות לנהל את המלאים ואת אסטרטגיית מידוף המוצרים, באמצעות שימוש בטכנולוגיות עיבוד תמונה. ניתן לצלם את מדפי החנות באמצעות רובוט משוטט, או באמצעות הסמארטפון והטאבלט. הנתונים מועברים אל שירות בענן, מנותחים, ומספקים מיידית מידע אודות מצאי וחוסרים, וניתוח פרישת המוצרים במדפי החנויות של הרשת.

הפלטפורמה כוללת אלגוריתם עיבוד תמונה ובינה מלאכותית אשר מסוגל לנתח ולעבד במהירות תמונות ממאות אלפי חנויות ולקבל תמונת מצב על מצב המלאים והמדפים. למעשה, היא מבצעת אוטומטיזציה של פעילות הספירה הידנית, שבדרך-כלל מתבצעת על-ידי המחסנאים ועובדי החנות. אולם בנוסף היא מספקת גם תובנות על התנהגות הצרכנים בכל חנות וביחס לכל מוצר.

מייסדי טראקס: יואל בר-אל (מימין) ודרור פלדהיים
מייסדי טראקס: יואל בר-אל (מימין) ודרור פלדהיים

טראקס נוסדה בשנת 2010 על-ידי היו"ר יואל בר-אל ודרור פלדהיים. לחברה משרדים מרכזיים בישראל, בסינגפור ובסן פרנסיסקו והיא מספקת פתרונות ללקוחות המצויים בכ-90 מדינות בעולם. בין לקוחותיה מותגים מובילים כמו קוקה קולה, AB inBev, הייניקן, נסטלה והנקל, פרוקטר וגמבל ואנהאוזר-בוש. ב-2018 היא גייסה 125 מיליון דולר לפי שווי חברה של 850 מיליון דולר.

"הטמעת טכנולוגיות דיגיטליות בשגרת העבודה של רשתות קמעונאיות, הפכה בשנים האחרונות לסטנדרט שאין להתעלם ממנו", אמר יואל בר-אל. "הפתרונות שלנו מסייעים ליצרנים ולרשתות קמעונאיות להסתגל במהירות לתמורות בשוק". מנכ"ל החברה, ג'סטין בהר, אמר כי ההשקעה המשמעותית של SoftBank, Blackrock והשותפים הנוספים, "תתרום לקידום ההתפתחות הטכנולוגית של תחום הקמעונאות, ולחיזוק מעמדה של Trax כמובילה בתחומה״.

מידע נוסף באתר החברה:  www.traxretail.com

אינטל הכריזה על פתרון חדש למרכזי הנתונים

חברת אינטל (Intel) השיקה את הפתרון המרכזי החדש שלה עבור מרכזי נתונים ותשתיות ענן, הכולל מעבד מרכזי ושבב תקשורת. המעבד בשם הקוד Ice Lake Server מהווה את הדור השלישי של מעבדי Xeon Scalable. למרכזי הפיתוח של אינטל בישראל היה משקל גדול בפיתוחו: ליבת המעבד תוכננה באינטל ישראל והייצור שלו מתבצע במפעל אינטל בקריית גת בטכנולוגיית 10 ננומטר. בנוסף, המעבד כולל את טכנולוגיית הגנת הסייבר הישראלית SGX.

במקביל הכריזה אינטל על מתאם רשת חכם חדש, המטפל בתקשורת שבין השרתים במרכז הנתונים, ומבוסס על שבב התקשורת Columbiaville שפותח על-ידי קבוצת ההנדסה באינטל ישראל. המתאם החדש שייך למשפחת E810 ומספק תקשורת איתרנט בקצב העברת מידע של עד 200Gbps לכרטיס. הוא מבצע פעולת רבות, בהן שליטה בקדימות התנועה של היישומים השונים כדי לעמוד בדרישות איכות ומהירות משתנות, סיווג מיתכנת של התקשורת המאפשר לזהות מיידית פרוטוקולים שונים, תמיכה בפרוטוקולים מהירים של גישה לזיכרון, ניהול מערכי עיבוד מאסיבי (HPC) ועוד.

מעבדי Ice Lake Server כוללים עד 40 ליבות למעבד. המערכת הכוללת החדשה תומכת בעד 6 טרה-בייט זיכרון מערכת עבור כל תושבת (Slot), בעד 8 ערוצי זיכרון DDR4-3200 עבור כל תושבת, ובעד 64 ערוצי PCIe 4.0 עבור כל תושבת. המעבדים כוללים מאיצי בינה מלאכותית מובנים בשם DL Boost technology.

אנבידיה משבחת את המעבד החדש של אינטל

מיד בעקבות ההכרזה של אינטל, פירסם אתמול מנהל מוצר בחברת אנבידיה, ד"ר שארו שאובל, פוסט באתר החברה אשר משבח את המעבד החדש ומסביר שהוא "מבוסס על ארכיטקטורה חדשה אשר מאפשרת לבצע קפיצת מדרגה בביצועים וביכולת ההרחבה של מרכזי הנתונים". הוא מסביר שההכרזה הזאת תסייע לאנבידיה להביא יותר מעבדי GPU אל תשתיות המידע הארגוניות.

שאובל: "המעבר של אינטל לתקשורת בתקן PCIe Gen 4, מכפילה את קצב העברת הנתונים בהשוואה לדור הקודם וכעת היא תואמת למהירות של מעבדי ה-GPU של אנבידיה המבוססים על ארכיטקטורת Ampere. פלטפורמת Ice Lake תומכת בעד 64 ערוצי PCIe, והדבר מאפשר להתקין בשרת הרבה יותר מאיצים, דוגמת המעבדים הגרפיים והתוכנות של אנבידיה".

מתאמי התקשורת החכמים שפותחו בישראל עבור מערכות עיבוד מאסיבי ותשתיות ענן גדולות
מתאמי התקשורת החכמים שפותחו בישראל עבור מערכות עיבוד מאסיבי ותשתיות ענן גדולות

מנכ"ל קבוצת פלטפורמות הדטה באינטל, נאבין שנוי, אמר שאינטל מחזיקה בפורטפוליו הרחב ביותר בעולם בתעשייה, ומסוגלת לספק כל רכיב של סיליקון חכם שהלקוחות זקוקים לו. להערכת אינטל, יותר מ-800 ספקיות שירותי ענן בעולם משתמשות במעבדי Xeon Scalable, כאשר יותר מ-50 מיליון מעבדי Xeon לשרתים נמכרו לשוק מאז השקת הדור הראשון.

החברות הישראליות טאבולה (ספקית המלצות תוכן) ו-Lightbits Labs (מפתחת פתרון האצת התקשורת בין הזיכרון למעבד) הודיעו שהחלו להשתמש בשרת החדש. טאבולה מסרה שהמעבד מאפשר לה לספק כ-30 מיליארד המלצות תוכן בכל יום. לייטביטס לאבס דיווחה שמעבדי אינטל החדשים הביאו לשיפור של 50% בביצועים וסייעו להוריד את העלויות בכשליש. אינטל מסרה שמספר ענקיות ענן יתקינו השנה את המעבד בעננים שלהן, בהן: Alibaba, מיקרוסופט Azure, גוגל, AWS, סיסקו, דל, לנובו, HP ועוד.

קיידנס הכריזה על מערכות לאימות התכנון של שבבי-ענק

בתמונה למעלה: חבילת Dynamic Duo – מערכת Palladium Z2 (משמאל) ומערכת Protium X2

חברת קיידנס (Cadence) השיקה צמד מערכות לאימות תכנוני שבבים וניפוי שגיאות, המסוגל לבצע הדמייה ובדיקת התפקוד של שבבי ענק הכוללים עד 20 מיליארד שערים לוגיים. מדובר במערכת Palladium Z2 ובמערכת Protium X2, אשר מספקות להערכת החברה את התפוקה הגבוהה ביותר האפשרית בתהליכי ניפוי שגיאות חומרה ואימות תוכנה בשלבי הקדם-סיליקון של תכנוני SoC (מערכות על-גבי שבב) גדולים. המערכות משמשות לבדיקת רשימת הכללים המתארת את התנהגות השבב, ולבדיקת התוכנות שירוצו עליו, שכן הפיתוח שלהן מתחיל כבר בשלבים הראשונים של התכנון – לפני שקיים אבטיפוס פיסי של השבב.

מערכת Palladium Z2 היא מודולרית ומבוססת על מסדי מחשב שהמעבד שלו הוא רכיב ASIC גדול מאוד שתוכנן על-ידי קיידנס ומספק למערכת השלמה עוצמת עיבוד של מחשב-על. היא משמשת להדמייה מפורטת (Emulation) של התנהגות השבב והתוכנות הרצות עליו, באופן המאפשר לזהות תקלות, לנתח את גורמי התקלות ולנפות שגיאות. מערכת Protium X2 מיועדת לבדיקת השבב בשלבים המתקדמים יותר ומבוססת על רכיבי FPGA של זיילינקס (Xilinx).

היא מבצעת בדיקה כללית יותר (Prototyping) של התכנון והתוכנות, אבל במהירות גדולה מאוד. שתי המערכות קיבלו את הכינוי Dynamic Duo מכיוון שיש ביניהן אינטגרציה גבוהה בזכות מהדר (קומפיילר) משותף וממשקים מאוחדים. לדוגמה, קיידנס מסרה שבאמצעות מערכת Palladium Z2 ניתן לבצע הידור של עשרה מיליארד שערים לוגיים בפחות מ-10 שעות, ולבצע בדיקה זהה במערכת Protium X2 בפחות מ-24 שעות.

פרופ' זיאד חנא: תרומה משמעותית של מרכזי הפיתוח הישראלים
פרופ' זיאד חנא: תרומה משמעותית של מרכזי הפיתוח הישראלים

מנהל מרכזי הפיתוח של קיידנס בישראל, פרופ' זיאד חנא (בתמונה למעלה), סיפר ל-Techtime שהחברה שילבה בפתרון החדש טכנולוגיות ישראליות מיוחדות. "בארץ פיתחנו את טכנולוגיית Perspec אשר מייצרת את תסריטי הבדיקה שהמערכות מבצעות, ואת טכנולוגיית Indago, אשר מאתרת שגיאות בתוכנה ובתכנון ומסייעת לנפות אותן". לדבריו, הפתרון החדש מספק מענה לצורך דחוף של השוק. "התעשייה מייצרת שבבים גדולים מאוד ומסובכים מאוד. נוצרות ארכיטקטורות חדשות שהן ייעודיות לצרכים מוגדרים, כמו בינה מלאכותית, עיבוד תמונה ועוד. הן זקוקות לפתרון בדיקה מהיר וקל ליישום".

מדוע יש צורך ברכישת מחשב ייעודי כאשר אפשר לבצע אימות בענן?

חנא: "הענן לא מספק פתרון לכל הצרכים. במרכזי הנתונים יש כיום הרבה מאוד שרתים, אולם מהירות הבדיקה באמצעותם היא איטית מאוד מכיוון שהמעבדים הם מסוג אחר. אנחנו משתמשים במעבד ייעודי לביצוע סימולציה של השבב. כיום יש לקיידנס שירות ענן לביצוע אימות וניפוי שגיאות, אולם השירות הזה מבוסס על מכונות Palladium ו-Protium הנמצאות במרכז המחשוב שלנו, אשר מספק שירותי Verification as a Service".

Honeywell משקיעה באינפינידום; יפתחו פתרונות משותפים

חברת אינפינידום (Infinidome) מקיסריה, המפתחת פתרונות הגנה מפני שיבוש וחסימה של משדרי GPS ברחפנים, כלי-רכב ותשתיות, השלימה סבב גיוס של כ-2.4 מיליון, בהובלת קרן ההון-סיכון Next Gear וזרוע ההשקעות של ענקית הטכנולוגיה האמריקאית Honeywell. אינפינידום תשתמש בכספי הגיוס כדי להעמיק את חדירתה בתחום פתרונות הגנת GPS עבור מטוסים מסחריים, כטב"מים צבאיים ורחפנים
עירוניים.

האניוול היא מחברות הטכנולוגיה הגדולות בארצות הברית וחולשת על מספר תחומים כמו תעשייה, תעופה, מערכות לבנייני מגורים ומשרדים, מוצרי צריכה, אנרגיה וגם פעילות בטחונית. ב-2019 הסתכמו הכנסותיה ב-36.7 מיליארד דולר. בתחום התעופה, האניוול מפתחת ומייצרת מגוון רחב של מוצרים, החל מרכיבי כוח והספק, ציוד תקשורת, מנועים, חיישנים, מדי מהירות, מכ"מים, גלגלים, פנסים ועוד. החברה גם פעילה בתחום הכטב"מים והרחפנים המסחריים, ומשתפת פעולה עם חברות מובילות בתחום כדוגמת וורטיקל אירוספייס (Vertical Aerospace), וולוקופטר (Volocopter), פייפיסטרל (Pipistrel),
Jaunt Air Mobility ודנסו (Denso).

מלבד ההשקעה, האניוול ואינפינידום יפתחו ביחד פתרונות משותפים עבור שווקי היעד של האניוול.  מאט פיקטי, המנהל בהאניוול את היחידה העסקית בתחום הניווט והחיישנים: "זוהי השקעה אסטרטגית עבור האניוול, מאחר שהגנת GPS היא יכולת משלימה חשובה עבור מערכות הניווט האוויריות שלנו. הלקוחות מעוניינים בארכיטקטורות ניווט חזקות, ואנחנו מתכוונים לשתף פעולה עם אינפינידום כדי לפתח פתרונות משותפים."

מתמקדים בשוק הכטב"מים הצבאיים

אינפינידום פיתחה רכיב להגנה על משדרי GPS בציי רכב, כלי-טיס בלתי מאוישים ותשתיות קריטיות מפני מתקפות שיבוש וחסימה. הרכיב, המתחבר לכל GPS, מזהה ניסיונות מתקפה ומאפשר להמשיך ולשדר אותות מיקום למרכז הבקרה גם כשה-GPS נמצא תחת מתקפת שיבוש. היתרון התחרותי המשמעותי של החברה הוא בכך שהמוצר שלה זול משמעותי ביחס למוצרים מתחרים, בעיקר מהשוק הצבאי, שעלותם יכולה להגיע אפילו לעשרות אלפי דולרים. לאינפינידום יש מוצרים ייעודיים לשוק האוטומוטיב ולשוק הרחפנים והכטב"מים, והיא כעת מפתחת את הדור הבא, שיספק הגנה משלושה כיווני אוויר של תקיפה.

הפתרון של אינפינידום מתבסס על אלגוריתם סינון ייחודי (proprietary filtering algorithm) שהחברה פיתחה. באמצעות שילוב האותות משתי אנטנות (אנטנות פשוטות ורגילות) מופרדות זו מזו, המערכת מזהה את הכיוון ממנו היא מותקפת, מזינה את המידע הזה חזרה לאלגוריתם ומצליחה בזאת להפחית את עוצמת הגורם המשבש מה שמאפשר למקלט ה-GPS להמשיך ולקלוט את אותות ה-GPS.

אחד משוקי המפתח של אינפינידום הוא שוק הכטב"מים הצבאיים והביטחוניים. לא מכבר חתמה החברה על שיתוף פעולה עם יצרנית הרחפנים האמריקאית Easy Aerial, שתטמיע את הפיתרון של אינפינידום בקו הרחפנים הצבאיים שלה, כדי להגן עליהם מפני ניסיונות להפילם תוך כדי טיסה באמצעות חסימת אות ה-GPS.

[מקור תמונה ראשית: אתר Honeywell]

חברת LG יוצאת מתחום הטלפונים הניידים

חברת LG Electronics הקוריאנית מרימה ידיים בתחרות המחירים הקשוחה בתחום הסמארטפונים, והחליטה להפסיק לחלוטין את פעילותה בתחום הפיתוח והייצור של טלפונים סלולריים. היום (ב') החליטה מועצת המנהלים של החברה לצאת משוק הסלולר התחרותי, כדי להתמקד בתחומים אחרים כגון רכיבים לכלי-רכב חשמליים, אבזרים מחוברים, בתים חכמים, רובוטים, אינטליגנציה מלאכותית ופתרונות B2B. החברה הודיעה שהיא תעבוד בשיתוף פעולה עם ספקי החברה ושותפיה העסקיים לאורך תהליך הסגירה.

סגירת פעילות הטלפונים הסלולריים צפוייה להסתיים עד סוף חודש יולי 2021. במקביל, החברה בוחנת מכירה אפשרית של נכסים מסוימים בעקבות סגירת פעילות הסלולר. המלאי הנוכחי של הטלפונים של LG ימשיך להיות זמין לרכישה. חברת LG תספק שירותי תמיכה ועדכוני תוכנה ללקוחות קיימים בעלי טלפונים סלולריים של החברה למשך התקופה הקרובה. מדובר ביציאה מתחום מכשירי הקצה הסלולריים, בדומה למהלך שנוקיה ואריקסון נקטו בו, ולא יציאה מלאה משוק התקשורת הסלולרית.

LG הודיעה שהיא תפתח טכנולוגיות ליבה סלולריות כמו 6G, ותשלב את הידע הסלולרי שלה במוצרים אחרים. ההחלטה של LG מוציאה מהשוק הצרכני שחקן גדול ובעל משקל נכבד בשוק. החברה פועלת במתכונת של 5 חברות בתחומים מוגדרים: אבזרים ביתיים, מערכות בידור ביתיות, תקשורת ניידת, רכיבים לתעשיית הרכב ופתרונות עסקיים. היא מעסיקה כ-75,000 עובדים בעולם, מכירותיה ב-2020 הסתכמו בכ-56 מיליארד דולר והיא נסחרת בבורסה הקוריאנית לפי שווי שוק של כ-25.8 מיליארד דולר.

קבלנית הייצור הווייטנאמית של LG מעוניינת בחטיבה הסלולרית

סגירת הפעילות הסלולרית לא באה בהפתעה, מכיוון שכבר בינואר 2021 שלח המנכ"ל קוון בונג-סוק תזכיר לעובדי החברה ובו מסר שלאחר הפסד מצטבר של 4.5 מיליארד דולר בחמש השנים האחרונות, יש צורך בשינוי כיוון בתחום עסקי הסמארטפונים. בונג-סוק: "מכיוון שהתחרות נעשית בתחום האבזרים הניידים נעשית חריפה מאוד, הגיע הזמן ש-LG תבצע שיקול עסקי קר רוח של האופציות העומדות לרשותה". יכול להיות שהמרוויחה הגדולה תהיה וייטנאם: העיתון Korea Times דיווח שחברת Vingroup הווייטנאמית כבר הגישה הצעה לרכישת הפעילות הסלולרית.

מדובר בקבוצה עסקית גדולה ומגוונת מאוד ששווייה נאמד בכ-16.5 מיליארד דולר, המהווה כ-14% משווי השוק של כל החברות הווייטנאמיות הנסחרות בבורסה. קבוצת Vingroup נכנסה לשוק הטלפונים הסלולריים בשנת 2018 במתכונת של חברת ODM אשר מייצרת את הטלפונים של LG. כיום הקבוצה מפיצה קו טלפונים עצמי בשם VinSmart הנחשב לפופולרי מאוד בווייטנאם. בשנת 2020 היא מכרה מהדגם הזה 1.95 מיליון טלפונים בשוק הווייטנאמי, ועוד 1.3 מיליון טלפונים בארה"ב.

המיזוג אושר: המסחר במניית אינוויז יחל מחר

[בתמונה למעלה: מייסדי אינוויז (מימין לשמאל): אורן בוסקילה מנהל המו"פ, עומר כילף המנכ"ל והמנהל העסקי אורן רוזנצווייג]

בעלי המניות של חברת הספאק Collective Growth Corporation אישרו את המיזוג עם אינוויז הישראלית (Innoviz Technologies), מה שסולל את דרכה של אינוויז לנסד"ק. בעקבות השלמת המיזוג, צפוי מחר (שלישי) הסימול של Collective Growth בנסד"ק להתחלף מ-CGRO ל-NVIZ. מחיר המנייה של CGRO עומד היום על 9.43 דולר, נמוך מהמחיר שלפיו סוכם המיזוג בין החברות, כ-10 דולר למניה.

במסגרת עסקת המיזוג שנחתמה בין הצדדים בחודש דצמבר, משקיעים אסטרטגיים של אינוויז, כמו Magna International, Antara Capital, ביטוח הפניקס ומשקיעים מוסדיים נוספים ישקיעו בחברה 200 מיליון דולר לפי מחיר מניה של 10 דולר. ביחד עם המזומנים בהיקף של 150 מיליון דולר, מדובר בעסקת מיזוג בהיקף של 350 מיליון דולר.

פלטפורמת חישה לנהיגה אוטונומית

אינוויז פיתחה חיישן לייזר (LiDAR) הסורק את המרחב שבו נע הרכב ומייצר מפה תלת-מימדית של סביבת הרכב בדיוק גבוה, בכל תנאי התאורה ובכל תנאי מזג האוויר. חיישני LiDAR צפויים להוות מרכיב אינטגרלי בכל מערכת חישה לרכב אוטונומי, לצד מצלמות ומכ"ם. אינוויז הצליחה לפתח LiDAR במצב מוצק (Solid State) על גבי שבב סיליקון, מה שאיפשר גם לשפר את ביצועי החיישן, ובעיקר להוזיל את עלויותיו כך שיהיה מתאים לייצור המוני בתעשיית הרכב. הפתרון של החברה מבוסס על שימוש ברכיב MEMS הכולל תכנון מיוחד של מראה אשר יכולה לנוע בשני צירים, ועל-ידי כך מאפשרת ביצוע של סריקת לייזר ללא חלקים נעים.

שיתוף הפעולה המסחרי המשמעותי ביותר של אינוויז הוא עם חברת ב.מ.וו, אשר החליטה לשלב את החיישן שלה ברכב ה-SUV החשמלי החדש שלה, iNEXT, שאמור לעלות על הכביש כבר השנה.

בשבוע שעבר הכריזה אינוויז על השקה של ערכת חישה להניגה אוטונומית, Innoviz APP. מדובר למעשה בפתרון מלא, הכולל גם את חיישני ה-LiDAR של החברה וגם את תוכנת עיבוד התמונה והאלגוריתמיקה, שמסווגות את האובייקטים בכביש, כדוגמת משאית, אופנוע או הולך רגל, וגם מודדת את מהירותם. מדובר הפתרון מתממשק למערכות הרכב הקיימות ומאפשר ליצרנית רכב ליישם את הטכנולוגיה של אינוויז עבור יישומי בטיחות ונהיגה אוטונומית שונים, ללא צורך בתהליך פיתוח ואינטגרציה הדוק מול אינוויז. החברה כבר שלחה דוגמאות מן הפלטפורמה ליצרניות רכב מובילות.

בשיחה עם Techtime הסביר אחד ממייסדיי ומנכ"ל החברה עומר כילף, כי המוצר הוא תולדה של העבודה המשותפת של החברה עם יצרניות רכב. "היו יצרניות רכב שפנו אלינו וביקשו מאיתנו פלטפורמה שהן יוכלו להטמיע בדגמיהן, ועם הזמן ראינו שזה מהווה מוצר בפני עצמו שאנו יכולים להציע לתעשיית הרכב. מאחר שהמערכת מורכבת רק מרכיבים בסטנדרט של תעשיית הרכב כולה."

פשרות הכרחיות בפיתוח מערכות שידור וידאו חי

מאת: רוב גרין, מנהל בכיר תחום Pro AV, Broadcast ו-Consumer בחברת Xilinx

הכתבה בחסות Avnet Silica Israel

השימוש בווידאו זורם (Streaming Video) נמצא בעלייה מתמדת, המתבטאת גם בצמיחת שוק שידורי וידאו חיים באינטרנט הנדחף על-ידי ענקיות כמו יוטיוב ופייסבוק. במקביל צמחה קטגוריית שירותי eSports המייצרת סוג חדש של מקורות שידור וידאו, בהם אלפי קבצים מוזרמים של משחקי מחשב. כל אלה זקוקים לקידוד, פיענוח, המרה בין פורמטים שונים, בין מהירויות העברת מידע מגוונות וברזולוציות שונות. הדבר מצריך לבצע המרות רבות המשמשות כגשר בין האותות הנכנסים ובין האותות היוצאים.

מגמות השוק מכתיבות את הדרישות

במקביל, מתגבר המעבר לרזולוציית וידאו גבוהה מסוג 4K. מסכי 4K כבר מצויים בבתים רבים ומציבים אתגרים מיוחדים בפני שידורים חיים (live IP streaming) עקב מגבלת הזמינות של רוחב פס. אומנם תקן 1080p צפוי להיות פורמט הסטרימינג הנפוץ ביותר, אולם המשקל הגובר של מצלמות וסמארטפונים בעלי יכולות 4K, מחייב לקלוט אותות 4K זורמים ולעבד אותם מחדש כדי לשדר את הסרטון הזה משודר בפורמט שונה, מצומק יותר. ראוי לזכור שהמרת קובץ 4K HEVC לפורמטים השונים דורשת עוצמת עיבוד גדולה פי חמישה בהשוואה להמרת אותות בתקן H.264 (המוכר גם בכינוי MPEG-4 AVC).

ולבסוף, נמשך המאמץ להקטין את זמני ההשהייה הכוללים (end-to-end latency) של שידורים חיים. במקרים רבים ההשהייה מגיעה למשך של דקה שלמה, והדבר דורש להתקין כלים לקיצור זמני ההשהייה בכל אחד ממרכיבי הרשת. ספקי שירותים רבים דורשים תמיכה בריבוי זרמי וידאו ובריבוי טכנולוגיות קידוד. תקן H.264 נפוץ מאוד לצורכי דחיסת אותות, כאשר הדור הבא שלו, H.265, כבר מתחיל להיכנס אל השוק.

כיום המערכות נדרשות להציג יכולת לקודד אותות באחד או בשני התקנים האלה ביחד, ולבצע קידוד סימולטני של האות ברזולוציות ובקצבי העברה שונים. במונחי ביצועים, מדובר במדידת פרמטר בשם SWAP, קיצור של "גודל, משקל וצריכת הספק". שימוש בליבות קידוד ייעודיות ומוקשחות מספק הפחתה דרמטית של מדד ה-SWAP. בנוסף יש צורך בפתרון חכם אשר יודע להסתגל אל הרשת ומאפשר לבצע גם תכנות מחדש לפי דרישה.

הפתרון הטוב ביותר הוא פשרה מוצלחת

כלומר אנחנו מחפשים את הגמישות הנחוצה לתמיכה בהזרמת קבצי וידאו רבים, בפורמטים ובתנאי רשת שונים – ולצרכים שונים. ניקח לדוגמה מקור וידאו המבוסס על מצלמה המתעדת אירוע ספורט בזמן אמת. מהירות העברת המידע במקרה הזה עשויה להיות מוגבלת מאוד, ולכן אפשר להתפשר על איכות התמונה כדי לעמוד בתנאי רוחב הפס הזמין. גם במהלך ועידת וידאו דו-כיוונית, שבה לזמני ההשהייה יש חשיבות קריטית, מבצעים דחיסה חזקה יותר של אותות הווידאו כדי לעמוד בתנאי רוחב הפס הזמין.

התוצאה היא שאין מקודד יחיד המתאים לכל מקרי השימוש (use cases), ואנחנו זקוקים למקודד כל-כך גמיש שהוא יהיה מסוגל לספק מענה למירב הדרישות האפשריות. אומנם ניתן לרכוש פתרונות מוכנים מהמדף במתכונת של רכיבי ASIC או ASSP, אולם הם לא יספקו מענה לדרישות המדוייקות ויהיו להם חסרונות נוספים.

תוכלו למשל לקבל איכות וידאו מעולה, אולם ההשהייה תהיה גדולה מדי. לחלופין, ההשהייה יכולה להיות מדוייקת ואיכות הווידאו מעולה – אבל צריכת ההספק של אבזר הקצה תהיה גבוהה מדי. אנחנו זקוקים לגישה גמישה אשר תאפשר לכוונן את הטיפול בקבצים בהתאם לדרישות היישום ותוך ביצוע של הפשרה הטובה ביותר בין הדרישות המתנגשות.

הצגת Zynq UltraScale+ MPSoC

המעבדים הרב-שימושיים (MPSoC) ממשפחת Zynq UltraScale+ של חברת Xilinx מבוססים על מעבד זמן אמת, פלטפורמה לוגית מיתכננת (FPGA), מעגלים היקפיים וממשקי תקשורת מהירים ומופיעים במספר גרסאות הכוללות מעבד יישומים כפול, מעבד יישומים מרובע ליבות ומעבדי GPU. גרסת EV של המשפחה כוללת מעבד A53 מרובע ליבות של ARM, ומקודד וידאו מוקשח (VCU) המותקן ביחידת הלוגיקה המיתכנתת על-מנת לספק את הגמישות התפקודית הנחוצה.

 

המקודד תומך במספר פרופילי שימוש ומפעיל סדרה של כלי קידוד (כולל כלים המיועדים ל-H.265). הוא תומך בקידוד של עד 32 זרמי וידאו ובפיענוח של עד 32 זרמי וידאו – בו-זמנית. הרכיבים תומכים בתרחישי הזרמת וידאו במהירות קבועה ובמהירות משתנה, וכן בתרחישים רבים נוספים. רכיבי EV מתאימים ליישום UHD 4K ומיועדים לשימוש במערכות מולטימדיה, מערכות ADAS בכלי-רכב, מערכות מעקב ואבטחה וביישומי ראייה משובצים.

יישום וידאו אופייני

המעבד מרובע הליבות (APU) הוא לב הפתרון ומארח את מערך התוכנה (run-time software stack) הכולל את מערכת ההפעלה לינוקס, מערך הניהול, תוכנות המדיה, עיבוד קול ותוכנות נוספות של היישום הספציפי. ממשקים משובצים כמו USB 3.0 ו-SD זמינים לצורך איחסון. הווידאו עובר דרך מודול הלוגיקה המיתכנתת, המארחת את ממשקי ה-I/O של הווידאו, עיבוד וקידוד הווידאו וממשקי איתרנט במידה ויש בהם צורך. השילוב של לוגיקה מיתכנתת ביחד עם מנועי קידוד קשיחים מאפשר למצוא בזמן אמת את הפשרה האופטימלית בין צריכת ההספק, וזמני ההשהייה והתגובה.

מקודדי הווידאו הקשיחים (VCU) מאפשרים ליישם את פרוטוקולי H.264/H.265 בלא לגזול משאבים ממשאבי הלוגיקה המיתכנתת. חברת Xilinx מעריכה שהרכיב מספק את מקודד H.264/H.265 המקצועי המהיר בתעשייה, עם זמני השהייה של 30 מילי-שניות מקצה לקצה. ולמרות שרכיבי FPGA נחשבים כצרכני הספק כבדים, הרכיב החדש מבצע תהליך 4K60 מלא בהספק של כ-8.5W בלבד. הדבר חשוב ביותר עבור יישומים מופעלי סוללה, הפחתת עלויות והתמודדות עם הצורך לפזר חום.

דיאגרמת המלבנים של Zynq UltraScale+ MPSoC בגרסת EV
דיאגרמת המלבנים של Zynq UltraScale+ MPSoC בגרסת EV

זמינות כלי הפיתוח

כדי לפשט את הטיפול במערכת כל-כך מורכבת, מספקת Xilinx כלי פיתוח הניתנים להגדרה ברמת הפשטה גבוהה המרוחקת מהחומרה עצמה. תכנוני הייחוס משתמשים במערכת Petalinux אשר רצה על מעבדי ה-ARM, ולכן השליטה במקודדים ובשאר הפרמטרים ניתנת לביצוע באמצעות פקודות GStreame, הנכתבות בשורת הפקודות או באמצעות ממשק ההתחברות (API) אל היישום הספציפי. בדרך הזאת אפשר לשלוט בכל הפרמטרים, החל מבחירה בסוגי הקבצים (video formats) וכלה בקצב השידור של כל מקודד או במאפייני איכות הווידאו.

לסיכום, וידאו זורם הוא כיום פופולרי יותר מאי פעם, אולם דורש להתגבר על אתגרים טכניים ולבצע פשרות מורכבות בהתאם לכל יישום. מעבד Zynq UltraScale+ MPSoC של חברת Xilinx, הוא אבזר הקידוד האולטימטיבי לווידאו זורם (streaming codec device) ומספק גמישות גדולה מאוד הן ברמת החומרה והן ברמת התוכנה. למידע נוסף, אנא הקליקו על הקישורים למטה.

לפרטים נוספים:

איתמר קהלני, מנהל קו מוצרי Xilinx בחברת אבנט סיליקה, 054-5206287, [email protected]

מקורות מידע:

VCU Reference Designs

On the Xilinx wiki there are many comprehensive reference designs for the VCU that can be used for evaluation and a starting point for development

https://xilinx-wiki.atlassian.net/wiki/spaces/A/pages/18841711/Zynq+UltraScale+MPSoC+VCU+TRD

On Demand Training

Available in the Xilinx customer training portal, learn how to build and run complex multimedia applications targeting the Zynq UltraScale+ MPSoC EV device with the help of the GStreamer framework. There is 16 hours of content and 4 labs to experiment with on the ZCU106 multimedia platform

https://xilinxprod-catalog.netexam.com/Certification/45741/developing-multimedia-solutions-with-the-video-codec-unit-using-the-gstreamer-framework

 

PG252 – H.264/H.265 Video Codec Unit LogiCORE IP Product Guide

A comprehensive documentation of all the VCU features and capabilities, with information on designing with core and application software development

https://www.xilinx.com/support/documentation/ip_documentation/vcu/v1_2/pg252-vcu.pdf

אינטליקס מציגה בישראל מבדק EMC עבור מעבדות פיתוח

חברת אינטליקס (Intelics), שהיא חברה אחות של Interlligent התל אביבית, החלה לשווק בישראל את מערכת בדיקות EMC החדשה של חברת Pendulum Instruments השוודית. המכשיר מאפשר לצוותי הפיתוח לבצע בעצמם בדיקות קרינה ו-EMC של המוצר, במקום לשלוח מוצרים לא בשלים אל מעבדות ההסמכה, ולבצע תיקונים וסבבי בדיקות חוזרים, עד לקבלת אישור השיווק.

מדובר בסורק הקרינה האלקטרומגנטית החדש, SCN-500 EMC-Scanner, אשר ממפה את מקורות הקרינה האלקטרומגנטית והפרעות ה-EMC כבר בשלבים הראשונים של פיתוח המוצר. המערכת סורקת את המעגל (האבטיפוס הנמצא בפיתוח) באמצעות בחון (Probe) הבודק אותו בארבעה מימדים: אורך רוחב, גובה, ותמונת מצב דינמית המתקבלת באמצעות יכולת סיבוב של הבחון.

לאחר המדידה, המערכת מספקת מודל תלת-ממדי של הקרינה הנפלטת מהמכשיר הנבדק (DUT) ברזולוציה של 0.1 מ"מ ובכל התדרים – עד לתדר של 10GHz. ניתן גם להשתמש בבחון ייעודי המותאם לתדרים גבוהים של עד 70GHz. המבדק החדש מבוסס על הטכנולוגיה של חברת Detectus השוודית, אשר נרכשה על-ידי Pendulum בחודש יוני 2020.

המכשיר כולל אופציה להוספת לייזר המבצע מדידה מדויקת של מרחקים, המאפשר ייצור אוטומטי של מודלים תלת-ממדיים. הוא מופיע בארבעה דגמים שונים המאפשרים לבצע מדידות כרטיסים בגדלים שונים, עד לגודל של 60 ס"מ על 40 ס"מ על 30 ס"מ. החברה גם מספקת תוכנת משתמש המאפשרת לכל מהנדס לבצע בדיקות ולהבין אותן, ולא רק למומחי EMC.

איתור תקלות מיידי: קרינת ה-EMC של כרטיס בפיתוח, המתקבלת באמצעות שימוש בשישה קבלי הפרדה (de-coupling) שונים
איתור תקלות מיידי: קרינת ה-EMC של כרטיס בפיתוח, המתקבלת באמצעות שימוש בשישה קבלי הפרדה (de-coupling) שונים

מנהל המכירות הגלובלי של Pendulum, הרלד קרוגר, אמר שהמערכת מספקת פתרון לבדיקות ומדידות EMC בעל ביצועים גבוהים אולם במחיר חסכוני. "המתכננים יכולים לבצע תיקונים במהלך הפיתוח, ולחסוך את העלויות הגבוהות הכרוכות בביקורים חוזרים במעבדות הסמכה". יאן אריקסון, לשעבר מנכ"ל Detectus וכיום מנהל מכירות בחברת Pendulum, אמר שרשת השיווק וההפצה הרחבה של Pendulum מאפשרת להביא את המוצר אל קהילת המו"פ האלקטרוני בכל מקום בעולם.

למידע נוסף, בירורים והזמנות: Intelics presents a new EMC-Scanner

אלביט רוכשת את Rokar ב-31 מיליון דולר

חברת אלביט מערכות (Elbit) רוכשת מתאגיד BAE Systems את חברת Rokar מהר חוצבים בירושלים, תמורת 31 מיליון דולר במזומן. חברת רוקאר מעסיקה כ-120 עובדים ומתמחה בפיתוח, ייצור, אינטגרציה ותמיכה של מקלטי GPS מתקדמים, מערכות גנה על מקלטי GPS, וכן מערכות הנחייה עבור חימוש מדוייק ומערכות ביטחוניות מתקדמות. נשיא ומנכ"ל אלביט, בצלאל מכליס, אמר שישנה עליה בדרישה לפתרונות אש מדויקים ומרושתים.

מכליס: "הטכנולוגיות של Rokar כבר מוטמעות במערכות שלנו. הרכישה נועדה לחזק את היכולות שלנו בתחום הזה הנמצא בצמיחה". מערכות הניווט הלווייני (GPS) הממוגנות של החברה מותקנות כיום בלוויינים, פגזי ארטילריה, רקטות ארטילריות וטילים, במטוסים, מל"טים ובפלטפורמות קרקעיות וימיות. חברת רוקאר הוקמה בשנת 1982, ובשנת 1998 היא נמכרה לתאגיד BAE. לאורך השנים התקיים שיתוף פעולה בין אלביט ובין BAE, כולל רוקאר.

פרוייקט הנגמ"ש ההולנדי

בין השאר, אלביט שותפה בפרוייקט הענק של BAE Systems לשידרוג נגמ"שי הלחימה של הצבא ההולנדי. מדובר בפרוייקט בהיקף של כ-500 מיליון דולר לשדרוג 122 נגמ"שי לחימה מסוג CV90 של הצבא ההולנדי, עם אופציה לשדרג 19 נגמ"שים נוספים. חברת אלביט משתתפת בפרוייקט בהיקף כולל של כ-82 מיליון דולר. היא תספק את מערכת ההגנה האקטיבית בפני טילים ופגזים מסוג Iron Fist את הכוונת האלקטרו-אופטית עבור התותח. מעניין לציין שהולנד הייתה מהמדינות הראשונות שבדקו את ההיתכנות של הצטיידות מאסיבית במערכות הגנה אקטיביות, וכבר בשנת 2019 החליטה להצטייד במערכת של אלביט.

ברבעון האחרון של 2020 הסתכמו המכירות של אלביט בכ-1.38 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-1.32 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד. המכירות ב-2020 כולה הסתכמו בכ-4.66 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של כ-4.50 מיליארד דולר בשנת 2019. צבר ההז\מנות של החברה מסתכם בכ-11 מיליארד דולר, כ-65% מהן מיועד לאספקה במהלך 2021-2022.

לזהות את היוניקורן כשהוא עדיין "גור" [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

 

האורח בתוכנית הוא ערן וגנר, מנהל שותף ואחד ממייסדי קרן ההון-סיכון i3 Ventures.

מאחורי כל טכנולוגיה עומדים לא רק יזמים, מנהלים ומפתחים, אלא גם משקיעים. תפקידה של קרן הון-סיכון הוא לנסות ולזהות מתוך שלל הרעיונות, היזמים והמצגות את חברת הסטארט-אפ המנצחת שתהפוך בעתיד לחברה מסחרית גדולה. קרן ההון-סיכון מספקת לחברת הסטארט-אפ לא רק כסף, אלא גם אמון, ובמקרים רבים קרן ההון-סיכון הופכת לשותף אסטרטגי, ומלוות את הסטארט-אפ בתהליך הגדילה.

קרן ההון סיכון i3 הוקמה על ידי ערן וגנר ונגה קאפ, והיא מתמקדת בנישה מאוד הרפתקנית בעולם הסטארט-אפים: חברות בשלבים מאוד מוקדמים, ultra early stage. עבור i3 הבחירה הזו היא גם תפיסת עולם וגם מודל עסקי.

בשיחה, מספר ערן איך עומדים על טיבה של חברה בשלב כה מוקדם, על פורטפוליו החברות שהקרן כבר השקיעה בהן, וגם על המהפכות הטכנולוגיות שמעניינות אותו במיוחד.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

אנבידיה מגייסת 600 עובדים בישראל

בתמונה למעלה: בניין אנבידיה ביוקנעם (מימין) ועו"ד גדעון רוזנברג

חברת אנבידיה (Nvidia) מרחיבה את פעילותה בישראל והודיעה על פתיחת קמפיין לגיוס 600 עובדים חדשים – מהנדסי חומרה ותוכנה בתחומי תכנון שבבים, ארכיטקטים (חומרה ותוכנה), ובקרת איכות למגוון תפקידים בדרגים שונים – סטודנטים, הנדסאים, מהנדסים מנוסים, מנהלים, בעלי תארים מתקדמים ועוד. ראש מערך משאבי אנוש באנבידיה ישראל, עו"ד גדעון רוזנברג, אמר שהקבוצה הגדולה ביותר של מגוייסים היא של מפתחים הנדרשים בקבוצת פיתוח התוכנה.

חברת אנבידיה החלה לפעול בישראל בשנת 2016 כאשר היא הקימה מרכז פיתוח המעסיק כמה עשרות עובדים. בשנת 2018 הקימה בישראל מרכז מחקר לתחומי הבינה המלאכותית, ופועל במסגרת חטיבת המחקר הבינלאומית של אנבידיה. בחודש אפריל 2020 היא רכשה את חברת מלאנוקס מיוקנעם תמורת 6.9 מיליארד דולר. כיום, בעקבות עסקת מלאנוקס, מעסיקה אנבידיה כ-2,500 עובדים בישראל בשבעה מרכזי מחקר ופיתוח בתל אביב, רעננה, יוקנעם, ירושלים, באר שבע, קריית גת ותל חי. בנוסף, היא מעסיקה בצורה ישירה כ-100 מעובדי חברת אסאל הפלסטינית, שהועסקו עד כה כעובדי קבלן של מלאנוקס.

חברת אנבידיה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-318 מיליארד דולר. בשנים האחרונות החברה שינתה את פניה: מיצרנית כרטיסים גרפיים ומעבדי GPU, היא הפכה לחברה המייצרת מעבדים עבור יישומי בינה מלאכותית ומחשבי-על. בימים אלה היא ממתינה לקבלת אישורים עבור עסקה אשר עשוייה לזעזע את השוק העולמי: רכישת חברת ARM תמורת כ-40 מיליארד דולר. בשלב הנוכחי, החברה העלתה לאתר דרישה לכ-150 משרות פתוחות בישראל.

למידע נוסף: הצעות העבודה של אנבידיה בישראל

מכירות רפאל ב-2020 הסתכמו בכ-2.75 מיליארד דולר

בשנת 2020 הסתכמו המכירות של חברת רפאל בכ-9,454 מיליון שקלים (2.75 מיליארד דולר). החברה דיווחה על רווח נקי של 322 מיליון שקלים (94 מיליון דולר). היקף ההזמנות עומד על סך 7,900 מיליון שקלים (2.29 מיליארד דולר). צבר ההזמנות הכולל מסתכם בכ-22,880 מיליון שקלים (7.12 מיליארד דולר), המהווה 2.3 שנות מכירה.

מנכ"ל רפאל, יואב הר-אבן, אמר שהתוצאות הושפעו לרעה עקב היעדר תקציב מדינה שפגע בקבלת הזמנות, שחיקת שער החליפין של השקל מול הדולר, וכמובן ממשבר הקורונה. "יחד עם זאת, ההיערכות הכוללת שביצענו וההירתמות של המנהלים והעובדים, סייעו לנו למזער את הפגיעה ולעמוד בכל מועדי האספקות בארץ ובחו"ל. במקביל, ביצענו רכישות והקמנו מפעל ייצור נוסף בשלומי".

חברת רפאל הנה המעסיק התעשייתי הגדול ביותר בצפון הארץ, עם כ-8,000 עובדים באופן ישיר ועוד כ-20 אלף בתי-אב באופן עקיף ורכש שנתי של למעלה מ-4 מיליארד שקלים מקבלני משנה חיצוניים, בעיקר בצפון הארץ. רפאל מעבירה בכל שנה 50% מרווחיה לקופת המדינה. מאז הפיכתה לחברה עסקית, העבירה רפאל למדינה דיבידנדים בהיקף של כ-2 מיליארד שקלים.

ההישגים הבולטים של 2020 היו מסירת שתי סוללות כיפת-ברזל ראשונות ומערכות מעיל רוח לצבא ארה"ב, הרחבת מעגל הלקוחות של מערכת טילי "ספייק", ניסוי מערכתי של שרביט קסמים ושל כיפת ברזל, הדגמה של יכולת יירוט רחפנים, וכן הדגמה והצגה של תפיסת קרב חדשנית. כמו כן חנכה רפאל מרכז חלל ללוויינות, תוך הרחבת פעילות בשלוחות הפיתוח בירושלים ובתל אביב. היא זכתה בפרוייקט מודיעיני רב-זרועי אסטרטגי עבור מערכת הביטחון, ובשני פרסי ביטחון ישראל.

CropX תספק ל-NASA נתוני קרקע גלובליים לשיפור יבולי החקלאות ברחבי העולם

חברת האג-טק CropX מנתניה חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם NASA Harvest – גוף מחקר אמריקאי שמוביל את תוכנית החקלאות של סוכנות החלל האמריקאית. CropX, שמערכותיה מנטרות ומעבדות בענן נתוני קרקע של מיליוני דונמים ברחבי העולם, תספק לחוקרי NASA Harvest נתוני קרקע שיימסרו לגופי ממשל ולמומחי חקלאות במטרה לפתח מודלים לשיפור חיזוי תנאי קרקע ושדה באופן שישפר תובנות עבור גופי ממשל בתחום החקלאות, יגביר את יבולי השדות, ויחזק את קיימות האדמות.

נתוני הקרקע ש-CropX מנטרת ומעבדת ברחבי העולם באמצעות חיישני קרקע, נתוני שדה, נתוני הגידולים ותצלומי אוויר ישולבו עם צילומי רשת הלוויינים של NASA המנטרת קרקעות ברחבי העולם במסגרת תוכנית החקלאות של הסוכנות. המידע המשולב יאפשר ל-NASA לספק לממשלות ובעלי עניין ברחבי העולם תובנות קריטיות לקבלת החלטות מבוססות נתונים בתחומי החקלאות.

נדב ליברמן, CTO חברת CropX: "תמונות לוויין שולבו מראשית דרכה של CropX באלגוריתמים שפיתחנו ושיתוף הפעולה שלנו עם NASA יספק תובנות אגרונומיות חיוניות באמצעות ריבוד שכבת הנתונים ש CropX מספקת על הקרקע והשדה יחד עם צילומים מרשת הלוויינים של NASA. אנו מצפים ששיתוף הפעולה ישפר את איכות קבלת ההחלטות בתחומי החקלאות הן במדינות מפותחות והן במדינות מתפתחות".

חברת הסטארט-אפ CropX, שהוקמה בשנת 2015, היא כיום מובילה עולמית באנליטיקה של נתונים חקלאיים מבוססי נתוני שדה, סביבה וחיישני קרקע.  CropXמספקת לחקלאים טכנולוגיה מבוססת ענן שמתחברת למערכות ההשקיה שלהם. טכנולוגיה זו היא בת השגה וקלה להתקנה ומאפשרת לחקלאים להגדיל את היבול החקלאי ואת איכותו תוך אופטימיזציה של השקיה, דישון ועלויות אנרגיה.

CropX רכשה בשנה שעברה את מתחרתה CropMetrics מנברסקה (ארה"ב) ואת חברת Regen מוולינגטון (ניו זילנד). החברה מעסיקה כיום 45 עובדים, 30 מתוכם בישראל, ו-15 נוספים  בארה"ב ובניו זילנד. בין המשקיעים ב-CropX: קרן Innovation Endeavors של אריק שמידט, לשעבר מנכ"ל גוגל, פלטפורמת ההשקעות OurCrowd Finistere Ventures, ו- Greensoil Investments

מרכז פיתוח חדש בישראל: גוגל חטפה מאינטל את אורי פרנק

חודש אחד בלבד לאחר שחברת אינטל הודיעה על מינויו של אורי פרנק הישראלי (בתמונה למעלה) לסגן נשיא עולמי ולמנהל קבוצת תכנון ופיתוח של שבבי העתיד של אינטל – דיווחה חברת גוגל (Google) שפרנק עבר אליה – וישמש בתפקיד סגן נשיא להנדסה בקבוצת תכנון מעבדי השרתים. מדובר ברכש של כוכב מהדרגה העליונה: אורי פרנק הצטרף לאינטל לפני 20 שנה, ומילא תפקידי ניהול בכירים בארץ ובחו"ל. בתפקידו האחרון באינטל שימש כמנהל משפחת מעבדי הדור הבא למחשבים אישיים ולבינה מלאכותית.

המשימה של אורי פרנק, היא להקים בישראל מרכז לפיתוח שבבים ומעבדים חדשים עבור מרכזי הנתונים של גוגל מהדור הבא. מבין השורות, אפשר להבין שגוגל מצפה מאורי פרנק להביא אל הקבוצה "מתכנני שבבים ברמה עולמית". פירוש הדבר שמתחיל כעת ציד אחר מפתחי סיליקון מצטיינים בכל התעשייה הישראלית, ובמיוחד בחברת אינטל ישראל, שהיא אחד ממרכזי המצויינות החשובים ביותר של אינטל העולמית בתכנון ופיתוח מעבדים חדשים.

"ה-SoC הוא לוח-האם החדש"

סגן נשיא גוגל לתשתיות מערכת, אמין ואדאט, פירסם השבוע פוסט בבלוג של החברה, ובו הסביר את המהלך: "תשתיות העיבוד בגוגל נמצאות על סף שינוי. עד היום התמקדנו באינטגרציה ברמת לוח-האם: שילבנו מעבדים, אמצעי תקשורת, איחסון, מאיצים, זכרונות ואלמנטים מהסוג הזה, מתוצרת יצרנים שונים. אולם הכיוון הזה כבר לא עונה לצרכים: כדי להגיע לביצועים גבוהים בהספק נמוך, יש צורך באינטגרציה ברמה עמוקה יותר. במקום לשלב רכיבים נפרדים בלוח-האם, אנחנו נפתח מערכות על-גבי שבב (SoC), שבהן מרוכזות פונקציות רבות על-גבי שבב אחד. במלים אחרות, ה-SoC הוא לוח-האם החדש".

גוגל אינה שחקן חדש בתחום תכנון השבבים. היא כבר ביצעה בעבר מספר פרוייקטי תכנון, דוגמת מעבד ייעודי למימוש מטלות לימוד מכונה באמצעות רשת נוירונית (Tensor Processing Unit), מאיץ לעיבוד וידאו בענן (Video Coding Units), וחבילת OpenTitan לתכנון שבבים מאובטחים. אולם כל אלה היו פרוייקטים שנועדו להתמודד עם בעיות ספציפיות. הפרוייקט הישראלי שונה במהותו. לפי הפוסט של אמין ואדוט, הצוות הישראלי אמור לפתח מעבד ליבה גדול, אשר ישמש כאבן בניין מרכזית בתשתיות בענן של גוגל.

אינטל תשקיע 20 מיליארד דולר במפעלי הייצור

חודשיים לאחר שנכנס לתפקידו כמנכ"ל חברת אינטל, חשף פט גלסינגר (בתמונה למעלה) את התוכנית האסטרטגית החדשה של החברה. הוא הודיע שבמטרה להוביל מחדש את שוק השבבים, אינטל תשקיע 20 מיליארד דולר בהקמת שני מפעלי ייצור באריזונה, ארה"ב, אשר ייצרו שבבים מתוצרתה ויספקו שירותי ייצור (Foundry) עבור יצרניות שבבים ללא מפעל (Fabless).

במקביל, אינטל מעמיקה את פעילות שירותי הייצור, והחליטה להקים יחידה עסקית חדשה בשם Intel Foundry Services – IFS, אשר תפעל כמרכז רווח והפסד ותדווח ישירות למנכ"ל. היחידה הזאת תייצר מעבדים בארכיטקטורות x86, ARM וארכיטקטורת הקוד הפתוח RISC-V. לקוחות IFS יקבלו גישה לטכנולוגיות הייצור המתקדמות ביותר, בדומה ליחידות הפנימיות של החברה.

היחידה תנוהל על-ידי ד"ר ראנדיר טאקור, שהגיע לאינטל בשנת 2017, מתפקיד מנהל חטיבת הסמיקונדקטור של אפלייד מטיריאלס (Applied Materials). בשלב זה אינטל לא הודיעה מי יהיו לקוחות פעילות של ה-Foundry החדש, אולם דיווחה על קבלת תמיכה עקרונית של חברות טכנולוגיה גדולות, בהן: אמזון (AWS), גוגל אלפאבית, סיסקו, IBM, מיקרוסופט, קואלקום ועוד. גלסינגר: "שוק שירותי ה-foundry העולמי יגיע להיקף של כ-100 מיליארד דולר עד שנת 2025. זאת הזדמנות עסקית מצוינת עבור אינטל".

בתוך כך, גלסינגר מסר שאינטל התגברה על הבעיות הטכניות שעיכבו את יכולתה לייצר שבבי 7 ננומטר. "טכנולוגיית ה-7 ננומטר מתקדמת באופן משביע רצון. אינטל תכננה מחדש ופישטה את התהליך הייצור באמצעות ליתוגרפיית אור סגול (Extreme Ultraviolet Lithography – EUV) הנמצאת בליבת התהליך". התוצאה: כבר ברבעון השני של 2021 אינטל תתחיל בייצור ראשוני ב-7 ננומטר של המעבד Meteor Lake, שהוא מעבד חדש למחשבים אישיים.

פאב-42 של אינטל בעיר אוקוטילו, פלורידה
פאב-42 של אינטל בעיר אוקוטילו, פלורידה

שיתוף פעולה עם קבלניות הייצור הגדולות

במסגרת מפת הדרכים שלה ל-2023, אינטל הודיעה שהיא תשתף פעולה עם TSMC בייצור מעבדים למחשבי קצה ושרתים. בנוסף, היא מתכננת להשתמש בעת הצורך גם בשירותי הייצור של Globalfoundries ו-UMC. גלסינגר: "המטרה היא לספק ללקוחות מוצרים מובילים, בלא קשר לשאלה היכן הם מיוצרים. במקביל, אינטל תמשיך לייצר את הרכיבים במפעלים שלה".

מודל ה-Integrated Device Manufacturing – IDM המקורי של אינטל התבסס אך ורק על ייצור עצמי של רכיביה. גלסינגר העניק למודל העסקי החדש את הכינוי IDM 2.0 מכיוון שהוא מבוסס על שלושה מרכיבים: ייצור עצמי במפעלי החברה, ייצור מוצרים של אינטל אצל קבלניות ייצור חיצוניות, ומתן שירותי ייצור ללקוחות צד שלישי.

מניית TSMC מגיבה בירידות

בשבועיים האחרונים חלה התאוששות במסחר במניית אינטל בנסד"ק והיא עלתה ממחיר של 58.3 דולר בתחילת מרץ למחיר של כ-63.8 דולר כעת, המעניק לחברה שווי שוק של כ-259.2 מיליארד דולר. מניית TSMC, אשר נחשבה למרוויחה הגדולה ביותר מקשיי הייצור של אינטל, ירדה בעקבות ההודעה בכ-4%. ראוי לציין שגם TSMC הטאיוואנית מתכננת להקים מפעל באריזונה. בחודש מאי השנה היא הכריזה על השקעה של 12 מיליארד דולר בהקמת המפעל החדש.

פי.סי.בי טכנולוגיות: "הקורונה מאחורינו, חוזרים לבחון רכישות"

בשנת 2020 צמחו המכירות של חברת פי.סי.בי טכנולוגיות (PCB Technologies) הנמצאת בשליטת קרן פימי בכ-9% והסתכמו בכ-117.8 מיליון דולר, בעיקר בעקבות גידול בהכנסות מהשוק הצבאי ומהשוק הרפואי. מנכ"ל החברה, עובד שפירא (בתמונה למעלה), אמר כי לצד הגידול בהכנסות, החברה המשיכה בתוכנית ההשקעות בטכנולוגיות ייצור מתקדמות ובהתייעלות תפעולית שהביאה לשיפור בשיעור הרווחיות. "אנו מרגישים שמשבר הקורונה מאחורינו. לאור ההתאוששות הנמשכת, אנו חוזרים לבחון אפשרויות השקעה ורכישה בארה"ב ובאירופה, שיאפשרו לנו להיכנס לשווקים אטרקטיביים ולרכוש לקוחות נוספים".

הכנסות החברה ב-2020 מהרכבת כרטיסים אלקטרוניים הסתכמו בכ-63.6 מיליון דולר (54% מההכנסות), ואילו ההכנסות מייצור מעגלים מודפסים הסתכמו בכ-54.2 מיליון דולר (46% מההכנסות). בשורה התחתונה, הרווח הנקי ב-2020 זינק ב-106% והסתכם ב-3.3 מיליון דולר. החברה דיווחה שהגידול ברווחיות ובשיעור הרווחיות נובעים משינוי בתמהיל המוצרים ומימוש תוכנית לשיפור תהליכי העבודה ברצפת הייצור, שהביאו להקטנת עלויות הייצור הקבועות.

עלייה בצבר ההזמנות

ברבעון הרביעי של 2020 הסתכמו מכירות החברה ב-31.2 מיליון דולר, צמיחה של 23.4% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2019. צבר ההזמנות של החברה נכון לסוף 2020 עמד על 60 מיליון דולר, בהשוואה לצבר הזמנות של 47 מיליון דולר בסוף 2019. החברה מספקת שירותי ייצור מעגלים מודפסים (PCB) מורכבים בסדרות קצרות ובינוניות, ושירותי הרכבת כרטיסים אלקטרוניים ומערכות.

לפי.סי.בי טכנולוגיות יש גם שותפים טכנולוגיים במזרח המבצעים עבורה ייצור בכמויות גדולות תחת פיקוחה (לא בתחום הצבאי). כיום היא מעסיקה כ-750 עובדים ורוב לקוחותיה מגיעים מתעשיות האלקטרוניקה הצבאית והרפואית בישראל. החברה נמצאת בשליטת קרן פימי (48%) ונסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של כ-387 מיליון שקל.

SCADAFence גייסה 12 מיליון דולר

[בתמנה למעלה: מייסדי החברה עופר שקד (משמאל) ויוני שוחט]

חברת הסייבר התעשייתי סקדהפנס (SCADAFence) מודיעה היום על השלמת סבב גיוס של 12 מיליון דולר, בהובלת קרן JVP ובהשתתפות Rapid7 ובעלי מניות אחרים בחברה. מהחברה נמסר כי כספי הגיוס ישמשו להאצת פעילות החברה במגזרי היעד האסטרטגיים ובהם ייצור, טיפול במים, תשתיות קריטיות, נפט וגז, תרופות, כימיקלים ומערכות לבקרת מבנים.

סקדהפנס מדווחת כי במהלך 2020 שילשה החברה את הכנסותיה ואת מאגר הלקוחות שלה. בין לקוחות החברה, הונדה, מוראטה, וסטל, מיטסוי פודוסאן וחברות רבות נוספות הנכללות ברשימת פורצ'ן 500.

סביבת הייצור המודרנית רווייה במערכות אוטומטיות, חיישנים ורשתות תקשורת, ומתחברת אל התשתית הארגונית, ואל מערכי המלאי, ההזמנות והתקשורת מול גורמים חיצוניים. כתוצאה מכך מתהדק הקשר בין טכנולוגיות ליבת הייצור (Operational Technologies) לבין המעטפת של טכנולוגיות המידע. השילוב הזה קרוי גם "סביבת ייצור חכמה", ויתגבר עם האימוץ של רעיון Industry 4.0 הכוללIoT  בסביבת הייצור. הדבר חושף את מערכות הייצור לסיכוני אבטחה חדשים, החל ממתקפות סייבר והחדרת נוזקות למתקני הייצור, פגיעה במערכי הייצור, גניבת מידע מסחרי ועוד. 

המערכת של סקדה-פנס מספקת הגנה לרשתות ICS/SCADA תעשייתיות באמצעות זיהוי בזמן אמת של מתקפות סייבר, התראות על שיבושים אפשריים העשויים להשבית מערכות, כלים לאיתור נקודות תורפה ועוד. לדברי בן מאיר, "רוב המתחרות שלנו מתמקדות ברשתות תעשייתיות מבוזרות, כמו ברשתות חשמל, המורכבות מיחידות נפרדות פשוטות יותר. אנחנו התמקדנו ברשתות מורכבות הכוללות עשרות אלפי מכשירים המחוברים ברשת אחת.

אפלייד מטיריאלס פיתחה גישה חדשה לבקרת ייצור שבבים

חברת אפלייד מטיריאלס ישראל (Applied Materials), אשר אחראית לתחום מערכות בקרת הייצור (Process Diagnostics and Control) של שבבים בחברת אפלייד מטיריאלס העולמית, חשפה תפישה חדשה (Playbook) של תהליך הבדיקות והבקרה אחר תהליכי ייצור, המבוססת על יצירת ביג דטה, הפעלת מערכת בינה מלאכותית לומדת, וחידוש טכנולוגי בתחום מערכות הבדיקה האופטית. הגישה החדשה פותחה בחברה במהלך חמש השנים האחרונות והמערכות הראשונות נמסרו ללקוחות.

המערכת מבוססת על מערך הבנוי משלושה מרכיבים מרכזיים: מיקרוסקופ אלקטרוני חזק ממשפחת SEMVision הנחשב למערכת ה-eBeam המתקדמת בעולם מסוגה, מערכת Enlight לבדיקה אופטית של פרוסות הסיליקון (Wafer) תוך כדי הייצור, ומערכת מחשוב חדשה, ExtractAI, המבוססת על מחשב מהיר שפותח בחברה, הכולל אלגוריתמים מתקדמים ותוכנת בינה מלאכותית ייעודית.

מערכת הבדיקה האופטית מייצרת סריקה מהירה וכללית של פרוסת הסיליקון, מערכת הבינה המלאכותית מזהה אזורים חשודים כבעייתיים ומפנה אליהם את המיקרוסקופ האלקטרוני לבדיקה נקודתית ברזולוציה גבוהה. התוצר חוזר אל מערכת המחשוב הלומדת, אשר מזהה את התופעות שניצפו ומסווגת את הפגמים שהתגלו.

סגן נשיא אפלייד מטיריאלס ישראל, רפי בן-עמי. "לפני חמש שנים זיהינו מגמה חדשה בתעשייה"
סגן נשיא אפלייד מטיריאלס ישראל, רפי בן-עמי. "לפני חמש שנים זיהינו מגמה חדשה בתעשייה"

סגן נשיא ומנהל קבוצת המוצרים בחברת אפלייד מטיריאלס ישראל, רפי בן-עמי, סיפר ל-Techtime שהעבודה על התהליך החדש החלה בשנת 2015, לאחר שהחברה זיהתה מגמות חדשות בתעשייה הדורשות תהליכי בדיקות וניתוח מסוג חדש. בן-עמי: "תהליך הייצור נעשה מסובך יותר: נכנסו חומרים חדשים, התבצע מעבר למבנים תלת ממדיים, הטכנולוגיות הממוזערות החדשות דורשות שימוש ביותר מסיכות ונעשה מעבר מ-Single Patterning ל-Multi Patterning. כל אלה מגדילים משמעותית את מספר השלבים ואת הסיבוכיות של תהליך הייצור. התוצאה היא שקשה יותר לזהות את הפגמים הקטלניים. בנוסף, אירועי ייצור שבעבר נחשבו לקבילים – יכולים כיום 'להרוג' את המעבד".

בינה מלאכותית וביג דטה

"החלטנו לפתח גישה חדשה המבוססת על יצירת ביג דטה ומערכת לימוד מכונה, מכיוון שהפקת תובנות מביג דטה היא אחת מהדרכים היעילות ביותר להתמודד עם סיבוכיות גבוהה. בשלב הראשון היה צורך במערכת המייצרת כמות גדולה של מידע. לצורך זה פיתחנו את מערכת Enlight לבדיקת פרוסות הסיליקון (Optical Wafer Inspection).

"זוהי מערכת יוצאת דופן מכיוון שהצלחנו לשפר את השליטה בכיווניות האור, להאיר אזורים קטנים יותר ולשלב בתוכה שני גלאים הפועלים במקביל ומאפשרים איסוף אור משתקף ואיסוף אור מתפזר (Darkfield ו-Brightfield), ועל-ידי כך להפיק הרבה יותר מידע בכל ריצה. המידע הזה, בהיקפים של Giga Pixels, מועבר בזמן אמת למערך המחשוב שפיתחנו, המבוסס על שילוב של מעבדי GPU, CPU ו-DSP, אשר מריץ את מערכות עיבוד המידע ואת תוכנת הבינה המלאכותית ExtractAI".

"התוכנה מייצרת בזמן אמת מפת פגמים איכותית ומידע לפעולה (Actionable Data) בעזרת המיקרוסקופ האלקטרוני SEMVision G7, אשר גם שימש כדי לאמן אותה. הבדיקה האופטית היא מהירה מאוד אבל הרזולוציה שלה לא מאפשרת לבצע סיווג פגמים. הרזולוציה של המיקרוסקופ האלקטרוני גבוהה פי 100, ומאפשרת סיווג פגמים מדויק – אולם הוא איטי פי 1,000. לכן המערכת האופטית אחראית על גילוי אתרים חשודים, אשר נבדקים על-ידי המיקרוסקופ האלקטרוני. הוא מחזיר את המידע למערך המחשוב, שם המידע מנותח על-ידי תוכנת ExtractAI, אשר מפיקה מפה נקייה של תקלות מסווגות".

התוכנה לומדת להתעלם מ"רעשים"

"זוהי מערכת משתפרת: לאחר האימון הראשוני היא לומדת כל אירוע חדש המתגלה בקו הייצור. זהו הפתרון היחיד בתעשייה שמכיל את הבינה הדרושה לא רק כדי לזהות ולסווג פגמים קריטיים, אלא גם להסתגל לשינויים בתהליך בזמן אמת. היא פותרת את הבעיה הקשה ביותר בבדיקת איכות פרוסות הסיליקון: היכולת להבחין במהירות ובמדויק בין פגמים ממשיים לבין מיליוני אותות חסרי משמעות (רעש). לכן  אנחנו מתכננים להטמיע את ExtractAI גם במערכות נוספות שלנו".

הקונספט החדש והמפתיע מסביר מדוע נשיא ומנכ"ל אפלייד מטיריאלס העולמית, גארי דיקרסון, העריך לאחרונה שפעילות בקרת הייצור (Process Diagnostics and Control) שעליו אחראית אפלייד ישראל, תצמח ב-2021 ביותר מ-25%, "הודות למוצרי בדיקות אופטיות ו-eBeam הנמצאים נמצאים בשלבים הראשונים של אימוץ". בן-עמי: "מערכת Enlight היא מהמוצרים המוצלחים שלנו גם לפני הוספת ExtractAI. היא יצאה לשוק ב-2019 ועד לרבעון הראשון השנה הסתכמו מכירותיה ביותר מ-400 מיליון דולר. זהו קצב החדירה לשוק המהיר ביותר של מערכת שלנו".

יותר מ-100 משרות פנויות בישראל

"מערכת SEMVision היא המערכת המובילה בשוק לבדיקות eBeam כבר יותר מ-20 שנה, עם כ-1,500 מערכות המותקנות אצל יצרני שבבים בעולם". חברת אפלייד מטיריאלס ישראל פועלת מרחובות ומעסיקה כ-1,700 עובדים. כיום היא מגייסת עובדים בקצב מואץ, עם יותר מ-100 משרות הפתוחות כעת – בעיקר בתחומי התוכנה, אלגוריתמים, הנדסה, אינטגרציית מוצר ועוד. היא פועלת במתכונת של חטיבה עסקית עצמאית האחראית על התכנון והפיתוח, הייצור, השיווק והמכירות והתמיכה בלקוחות.

סידב התקינה מערכת ניהול מלאי אלקטרונית

קבוצת סידב מהוד השרון (Cidev Group), התקינה את מערכת ניהול המחסנים האוטומטית ZetesMedea מתוצרת חברת Zetes הבלגית, אשר מנהלת את כניסת והוצאת הרכיבים ממחסן המלאי באמצעות שימוש במצלמות ותוכנת בינה מלאכותית העוקבות אוטומטית אחר הרכיבים בלא צורך בסריקה ידנית והזנת נתונים למאגר המידע של המחסן. כך נמסר ל-Techtime.

קבוצת סידב הוקמה בשנת 1973 וכיום היא מעסיקה כ-100 עובדים. היא מפעילה מחסן רכיבים בהוד השרון בתפוסה של 55,000 מק"טים ומנהלת והיא בעלת 5 סניפים מסביב לעולם. היא הגיעה למסקנה שניהול התעבורה של מיליוני רכיבים בשבוע באמצעות זיהוי וסריקה ידניים של התוויות (לעיתים רכיבים מספקים שונים המגיעים באריזה משותפת) הוא תהליך ארוך ולא מספיק מדוייק.

חברת Zetes הנמצאת בבעלות פנאסוניק, תכננה ויישמה עבור סידב פתרון כולל לניהול תהליך הזיהוי והבקרה של הפריטים. מדובר במערך ממוכן הכולל את תוכנת ZetesMedea, מצלמות חכמות וטכנולוגיות זיהוי תמונה. המערכת מזהה, מפענחת ומאמתת באופן מיידי ואוטומטי את נתוני הברקוד על-גבי המוצר, מייצרת תווית מותאמת ומבצעת אימות מול הזמנת הלקוח. מנכ"ל סידב, ישראל אוטניק, אמר שהטמעת ZetesMedea תרמה לדיוק תהליך הליקוט של הרכיבים הנארזים ללקוחות וייעול זמני הליקוט.

קיידנס הכריזה על טכנולוגיית Sigrity X לניתוח שלמות אות

חברת קיידנס דיזיין סיסטמס (Cadence) הכריזה על חבילת התוכנה החדשה לניתוח שלמות אות והספק (SI/PI), בשם Sigrity X. היא מבוססת על מנועי סימולציה חדשים המבצעים ניתוח אותות ברמת המערכת וארכיטקטורה מבוזרת של מערכת Clarity 3D Solver. חבילת כלי Sigrity X מיועדת להתמודד עם סימולציות כבדות ברמת המערכת עבור יישומי רכב, 5G, HPC, ומערכות צבאיות, תעופתיות וחלליות.

להערכת החברה, הטכנולוגיה החדשה מספקת שיפור של עד פי 10 בביצועי הסימולציה ונפח התכנון, ומאפשרת מעבר חלק בין תזרימי ניתוח שונים. סגן נשיא קבוצת Custom IC & PCB בקיידנס, בן גו (בתמונה למעלה), אמר ש-Sigrity X היא פריצת הדרך המשמעותית ביותר של Sigrity בעשור האחרון. "היא מייצגת הרבה יותר מאשר מנוע שתוכנן מחדש או ממשק משתמש שעבר שינויים – מדובר בשינוי פרדיגמה בתכנון פתרונות לניתוח שלמות אותות והספק, ולשיפור הפרודוקטיביות של הלקוח".

חבילת Sigrity X עובדת בשילוב עם Clarity 3D Solver של קיידנס ואף משולבת במוצרים Allegro PCB Designer ו-Allegro Package Designer Plus של קיידנס. האינטגרציה הזו מאפשרת למתכנני שבבים ולוחות לשלב מערכות מרובות לוחות ומרובות מארגים, מקצה לקצה, על מנת להוביל ל- signoff מוצלח של פתרונות לניתוח שלמות אותות והספק (SI/PI).

ארון יאנג, דירקטור בכיר ב-MediaTek: "אנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם צוות Sigrity בקיידנס ומאוד מרוצים מהתוצאות שמספקת לנו מהדורת הדור הבא שלהם, Sigrity 2021. לא רק שהצלחנו לנתח מערכות רבות במהירות גבוהה פי עשר ובאותה רמת דיוק, אלא שהיכולת הורחבה גם לתכנונים גדולים ומורכבים שבעבר לא ניתן היה לנתח. השיפור מאפשר לנו לזרז משמעותית את אספקת המוצרים ללקוחות".

למידע נוסף: www.cadence.com/go/SigrityX

טאואר הטמיעה קבלי-בידוד למתח גבוה בתוך השבב

חברת טאואר סמיקונדקטור ממגדל העמק (Tower) הכריזה על טכנולוגיית בידוד חשמלית בתוך השבב, המבוססת על שימוש בקבלי מתח גבוה שהחברה מטמיעה ברכיבים המיוצרים בפלטפורמת הייצור לרכיבי הספק בתהליך של 0.18um. לעתים רבות יש צורך לבצע הפרדה חשמלית בין שני מעגלים בתוך השבב, אולם לאפשר העברת אותות ממעגל אחד לשני. הדבר נעשה בצורות שונות, דוגמת שימוש בשנאי פנימי, בדיודה פולטת אור או שימוש בקבל-בידוד (galvanic capacitor), בזכות העובדה שקבלים מעבירים אותות AC – אבל חוסמים אותות DC.

הטכנולוגיה שפותחה בטאואר מבוססת על ייצור קבלים בהספק גבוה מאוד, המסוגלים לחסום מתחים בגובה של עד 12kV, והטמעתם בתוך שבבי הספק, שבבי ניהול הספק ורכיבים לאותות מעורבים שהחברה מייצרת עבור לקוחותיה. הטכנולוגיה מגדילה את רמת הבטיחות ויעילות צריכת החשמל הנדרשים בשווקים צומחים דוגמת שוק הרכב החשמלי וההיברידי, אנרגיה ירוקה ותעשיה. החברה מעריכה את היקף השוק הכולל של שבבי מתח אלו בכמיליארד דולר.

מספר לקוחות כבר משתמשים בטכנולוגיה החדשה בתהליכי הייצור של מטעני סוללות, ספקי כוח, כלי-רכב חשמליים והיברידיים, ממירי כוח סולאריים, מערכות בקרת מנועים ועוד. מנהל חטיבת מערכות הספק ומעגלי אותות מעורבים (Mixed Signal) בטאואר, שמעון גרינברג, אמר שקבלי הבידוד החדשים מיועדים לשימוש ברכיבים הפועלים במגוון מתחים, החל מ-5V וכלה ב-200V.

חברת טאואר מספקת שירותי ייצור שבבים בטכנולוגיות עצמיות. כיום החברה מעסיקה כ-5,500 עובדים ומנהלת 7 מתקני ייצור בעולם: ארבעה מהם בבעלותה המלאה (2 בישראל ו-2 בארה"ב) ועוד שלושה מפעלים ביפן במסגרת חברת TPSCo הנמצאת בבעלות משותפת של טאואר (51%) ושל Nuvoton הטאיוואנית. בשנת 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-1.27 מיליארד דולר. החברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-3 מיליארד דולר.