האסטרטגיה הימית של חברת אלביט

חברת אלביט מערכות (Elbit) מוכרת היטב כיצרנית של מערכות תעופתיות, מל"טים, מערכות לוחמה אלקטרונית, מערכות שליטה ובקרה ומערכות יבשתיות (בעיקר בעקבות רכישת סולתם ותע"ש). אולם בשקט וכמעט באין רואים היא מתפתחת למעמד של מעצמה בטחונית ימית. ניתן לראות רמזים למגמה הזאת בהודעות האחרונות של החברה: השבוע היא דיווחה על הסכם בהיקף של 53 מיליון דולר לאספקת מערכות לוחמה אלקטרונית ימית למדינה בדרום מזרח אסיה. מדובר בחליפה של פתרונות הכוללת מערכות איסוף מודיעין, סונאר, מטעדים אלקטרו-אופטיים ימיים, מערכת תקשורת תת-ימית, מערכת ניהול משימת קרב-ימי וכדומה.

בשנה שעברה היא זכתה במכרז לספק חליפת מודיעין אלקטרוני ולחימה לספינות סיור של חיל הים היווני, ומערכות הגנה על אסדת הגאז הישראלית. ביוני השנה היא סיימה בהצלחה סדרת ניסויים בלוחמה נגד צוללות שנערכו ביחד עם הצי המלכותי הבריטי. בניסויים השתתפה סירת הסיור הבלתי-מאויישת (Unmanned Surface Vehicle) של אלביט, Seagull, שהיא אחד מכלי השיט הרב-שימושיים האוטונומיים המתקדמים בעולם. היא מיועדת לבצע משימות איתור צוללות, לוחמה אלקטרונית ימית, גילוי ושיבוש פעולת מוקשים ימיים, משימות סיור והגנה על מתחמים, לחימה, מיפוי תת-ימי ועוד – במשך ארבעה ימים ברציפות.

פלטפורמות בלתי-מאויישות יהיו מערכת מרכזית בציים העתידיים

הכלי גם קיבל ציון מצטיין בניסויים שערך הצבא הבלגי בים הצפוני. הבחירה של אלביט לפתח פלטפורמה ימית בלתי מאויישת מאפשרת לה לספק מערכת הצפויה להיות מרכזית בתחום הלוחמה הימית העתידית, תוך הישענות על ידע ומוניטין שלה בתחום המערכות האחרות: מערכי שליטה ובקרה, תקשורת לוויינים ותורת לחימה שהיא מביאה מתחום המטוסים הלא מאויישים, מערכות מודיעין אלקטרואופטי ומודיעין תקשורת שבהן היא פעילה עשרות שנים, ומערכות ירי אוטומטיות מחטיבת היבשה.

לכך היא מוסיפה יכולת נוספת בתחום הסונאר, שאותה קיבלה בעקבות רכישת חברת GeoSpectrum הקנדית בשנת 2007: חברה קטנה שהפוטנציאל הטמון בה התבהר רק לאחר שהפכה לחלק מתאגיד בטחוני גדול. בתחילת החודש היא סיפקה מערכת תקשורת אקוסטית (Long-Range Acoustic Messaging) לצי הקנדי ולמדינה מערבית נוספת, המאפשרת תקשורת דו-כיוונית למרחק של אלפי קילומטרים בין מפעיל המצוי מעל פני הים, לבין צוללת מאויישת או לא מאויישת, או בין כלי-שיט מאויישים או לא מאויישים.

מערכת תקשורת אקוסטית תת-ימית של חברת GeoSpectrum
מערכת תקשורת אקוסטית תת-ימית של חברת GeoSpectrum

בחודש אפריל השנה היא הכריזה על סונאר נגרר קומפקטי המיועד לשימוש באמצעות כלי-שיט בלתי מאויישים, ספינות סיור ואוניות גדולות. הוא מאפשר גם לכלי-שיט קטנים מאוד (באורך של עד 12 מטר) לאתר צוללות ולסרוק את הים בעומקים שונים, בין השאר באמצעות ביצוע סריקות בטווח התדרים 2kHz-10kHz. למרות שהחברה לא מדווחת על פילוח ההכנסות לפי תחומים, מקורות בחברה מסרו ל-Techtime שבשלוש השנים האחרונות יש צמיחה גדולה בהיקף המכירות לשוק הימי.

שינויים גיאו-פוליטיים מולידים שוק חדש

מאחורי המיקוד של אלביט בשוק החדש, עומדת הערכה גיאו-פוליטית רחבת היקף. הדבר נחשף על-ידי מנכ"ל אלביט, בצלאל מכליס, במהלך המפגש השנתי עם אנליסטים שנערך בחודש מרץ 2019. מכליס סקר את המגמות בשוק והציג את השינויים בשוק הבטחוני הימי שאליו אלביט החליטה להיכנס. הצרכים החדשים נוצרו בעקבות מהלכים שמבצעות רוסיה וסין.

באסיה, מנהלת סין אסטרטגיית השתלטות על ים סין שקיבלה את הכינוי "מחרוזת הפנינים". הדבר כולל בניית איים מלאכותיים שעליהם נבנים בסיסים צבאיים, הקמת צי גדול מאוד של צוללות, ורכישת נמלי-ים במדינות שונות באוקיינוס, כדי לכתר מדינות יריבות. כמעט כל מדינות מזרח אסיה, מיפן ועד הודו, חשות מאויימות מהמהלכים שסין מבצעת.

ניסוי בהשלכת סירת הצלה אל ניצולים בלב ים, מהכטב"ם הרמס 900 של אלביט
ניסוי בהשלכת סירת הצלה אל ניצולים בלב ים, מהכטב"ם הרמס 900 של אלביט

בצד המערבי של העולם, רוסיה מגבירה את היקף הפעילות התת-ימית שלה מול חופי אירופה, ומעוררת חששות גדולים מאוד, שכן כלכלות צפון אירופה תלויות מאוד במסחר הימי. בשני המקרים האלה המדינות המאויימות מחפשות פתרונות במספר רמות: יכולת איסוף מודיעין וזיהוי צוללות, יכולות שיבוש "רכות", שאינן כרוכות בשימוש באמצעים קינטיים, ואמצעים למעקב אחר צוללות וגילוי וניטרול מוקשים ימיים. כאן גם מתבררת החשיבות של הכלים הבלתי מאויישים: הם מאפשרים לבצע פעילויות בחתימה נמוכה, שאינן מביאות להסלמה מיידית ולהסתבכות פוליטית, כמו במקרה של התנגשות בין כלים מאויישים.

גיבוש תפישה מערכתית

להערכת חברת המחקר VynZ Research, שוק כלי השיט הבלתי מאויישים (USV) הוא בעל שיעור הצמיחה הגבוה ביותר בכל מגזרי השוק הבטחוני בעולם, ויצמח בשיעור של 12.5% בשנים 2020-2025, להיקף של כ-3.1 מיליארד דולר. המטרה של אלביט היא למתג עצמה כספקית של פתרנות מלאים – מרמת כלי השיט הבודד ועד לרמת מערכות המידע והבקרה הפיקודיות.

לכן היא מבצעת השקעות בטכנולוגיות משלימות: היא ביצעה השקעה אסטרטגית בחברת Sealartec אשר מפתחת מתקן רובוטי להשקה ולשלייה אוטומטית של ספינות בלתי מאויישות, ואף הכריזה לפני כחודשיים על מערכת איתור והצלה חדשה, המבוססת על שימוש בכטב"ם האסטרטגי שלה, Hermes 900. הכלי מצוייד ביכולת חיפוש ואיתור ניצולים בלב ים ויכול לשאת סירות הצלה לעד שישה אנשים שאותן הוא יודע להשליך אליהם בקירבה גדולה מאוד, ולשדר למוקד את נקודת הימצאם.

לעזרתה עומדת כיום העובדה שצה"ל הוא לקוח מרכזי שלה, אשר הצטייד בהרבה מהמערכות הימיות שהיא מספקת, כולל שימוש מבצעי בספינות Seagull – וזו עובדה שכבר הוכיחה את עצמה בעבר כמקדמת מכירות מהשורה הראשונה.

בתמונה למטה: סכימה של תפישת הגנת החופים החצי-אוטונומית של חברת אלביט:

תע"א תפטר 900 עובדים; המנכ"ל התפטר

התעשייה האווירית נכנסת לתקופת משבר. העיתון דמרקר דיווח היום שהחברה החליטה לפטר כ-900 מעובדי חטיבת התעופה, שהיא החטיבה הגדולה ביותר בחברה ומעסיקה כ-5,000 עובדים. יאיר כץ, מזכיר ועד עובדי התעשייה האווירית, אמר שמדובר בצעד חד צדדי של ההנהלה, שמעוניינת לנצל את הקורונה ואת המשבר בתעופה על מנת לבצע קיצוצים דרמטיים בחברה. "ועד העובדים לא ייתן יד למהלך הזה ויילחם בו בכל הכוח. ההחלטה מנותקת מהמצב במשק הישראלי", מסר לעיתון.

במקביל, התפטר אתמול מנכ"ל התעשייה האווירית, נמרוד שפר (בתמונה למעלה), לאחר שנתיים בלבד בתפקיד. הוא הצטרף לתעשייה האווירית כסמנכ"ל תכנון אסטרטגי לפני כשנתיים וחצי לאחר 36 שנות שירות בצה"ל כטייס קרב בחיל האוויר. בתפקידו האחרון בצה"ל שימש כראש אגף תכנון (אג"ת). חטיבת התעופה הוקמה בשנת 2018 ומרכזת את כל פעילויות החברה בתחומי התעופה: פעילויות בדק מטוסים, כלי-הטיס האזרחיים, חטיבת ההנדסה ואלמנטים ממפעל להב המתמחה בהשבחת מטוסי קרב.

חטיבת התעופה עוסקת בפיתוח, ייצור והרכבת מכלולים של מטוסי מנהלים אזרחיים, מרכז תמיכה ושירות למטוסים המשרת חברות תעופה ומפעילי מטוסים (לשעבר בדק מטוסים), הסבות מטוסי נוסעים למטען, השבחה ותחזוקה של מטוסים צבאיים ופיתוח מערכות אוויוניקה. מכירות החטיבה צמחו רק במעט ובשנת 2019 הן הסתכמו בסביבות כ-1.3 מיליארד דולר. סך כל מכירות התעשייה האווירית ב-2019 הסתכמו בכ-4.1 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של כ-3.7 מיליארד דולר בשנת 2018.

חטיבת התעופה תבצע הסבות למטוסים של DHL. משבר הקורונה עורר תקוות בתחום ההסבות למטוסי מטען
חטיבת התעופה תבצע הסבות למטוסים של DHL. משבר הקורונה עורר תקוות בתחום ההסבות למטוסי מטען

בעבר היו ציפיות שהחטיבה הזאת תרוויח ממשבר הקורונה, שכן המגיפה השביתה אלפי מטוסים בעולם וחלק גדול מהם מאוחסן בתנאים לא מושלמים וייאלץ לעבור תהליכי החזרה לכשירות עם שוך המגיפה. כך למשל, בתחילת החודש הזה היא חתמה על עסקה עם חברת השילוח DHL להסבת מטוסי נוסעים מסוג B767-300 למטוסי מטען, בהיקף של כמה עשרות מיליוני דולרים.

העיסקה כוללת הסבה של שלושה מטוסים עם פוטנציאל להסבת מטוס רביעי. מנהל חטיבת תעופה בתעשייה האווירית, יוסי מלמד, אמר שמשבר הקורונה מגדיל את חשיבותם של מטוסי מטען, "שהפכו לעורק החיים המרכזי בעולם״. מכל מקום, ההתפטרות אינה פוטרת את שפר מהתמודדות עם המשבר הנוכחי: שפר יסיים את תפקידו לאחר שיעביר את ניהול החברה בחפיפה מסודרת למחליפו לכשייבחר. לאור הקשיים בעבר באיתור מנכ"ל לחברה, יש להניח שיעברו מספר שבועות עד שיימצא מחליף.

לראשונה בישראל: Seagate משיקה את תחרות סטארט-אפים בתחום הדטה

חברת סיגייט (Seagate), המובילה בעולם בתחום פתרונות דאטה ואחסון נתונים, השיקה היום לראשונה בישראל את תחרות הסטרטאפים השנתית "Innovator of The Year", למיזמים החדשניים ביותר. התחרות תנוהל על ידי מרכז החדשנות Lyve Labs של סיגייט והיא פתוחה לחברות מכל התעשיות שעוסקות במחקר ובפיתוח פתרונות בתחום הדטה או מבוססי דטה.

מרכז Lyve Labs של סיגייט הוקם בישראל על בסיס הרעיון ששיתוף פעולה מקדם חדשנות בצורה הטובה ביותר. מפתיחת המשרדים בפברואר השנה, פועל המרכז לפיתוח שיתופי פעולה עם חברות סטרטאפ מקומיות, במטרה למנף את החדשנות הטכנולוגית בישראל. המרכז הישראלי של סיגייט מזמין סטרטאפים להירשם לתחרות ולהציג את הפתרונות שלהם, הרותמים את הכוח והיכולות של הדאטה למען פריצת גבולות החדשנות. למשל, חברות הפועלות בתחומים כמו ביג דאטה, אבטחת/הצפנת מידע ונתונים, ניתוח נתונים בזמן אמת (Data in Motion), שירותי מידע, ניהול דאטה ועוד.

ארז באום, מנכ"ל מרכז החדשנות Lyve Labs של סיגייט בישראל, אמר: "המטרה שלנו היא גם לעזור לחברות בישראל וגם ללמוד מהן. לפיכך, מרכז Lyve Labs הוא בה בעת פלטפורמת לימוד דו-כיוונית וגם מרכז ליצירה משותפת. אנחנו כאן כדי להבין את אתגרי הדאטה של השותפים שלנו ויחד איתם לפתח פתרונות שיעזרו להם להיות תחרותיים יותר בכלכלה  של ימינו"

שמונת הפיינליסטים שיבחרו מבין כל המתמודדים בתחרות, יזכו בליווי אישי של צוות Lyve Labs שיעזור להם לעבוד על הפיץ' המנצח, שיוצג לאחר מכן מול פאנל מומחים , אשר יכלול שופטים בכירים בסיגייט וחברות מובילות אחרות בתעשייה. בתאריך 16 בספטמבר, 2020, יוכרז הזוכה באירוע גאלה חגיגי בתל אביב. הסטרטאפ המנצח יקבל הזדמנות ל-POC מהיר (הוכחת היתכנות) בשת"פ עם סיגייט ופגישות ייעוץ והדרכה עם בכירי סיגייט בארץ ובעולם, או מומחי תעשיה בינלאומיים נוספים. כמו כן, הסטרטאפ הזוכה יקבל מענק בגובה 10,000 דולר וגישה למוצרים ולפתרונות המקדמים בעולם של סיגייט.

להרשמה: https://labs.seagate.com/israel

ההרשמה פתוחה ל-2 באוגוסט 2020, בשעה 15:00 (זמן ישראל). 

Sealartec פיתחה רובוט להשקת ושליית כלי-שיט בלתי מאויישים

בתמונה למעלה: סירת ניסוי רובוטית "לכודה" בתוך העריסה הרובוטית SLRTC-35

חברת Sealartec השלימה בהצלחה ניסוי מלא במערכת רובוטית מהפכנית להשקת ושליית (Launch & Recovery) כלי-שיט בלתי מאוישים בים. הניסויים התקיימו בשבועות האחרונים באזור מפרץ חיפה ובמהלכן הצליח המדגים הטכנולוגי לבצע את התהליך האוטומטי של השקה ושלייה בתנאי ים קשים ותוך כדי תנועה. הניסויים התקיימו באמצעות ספינת המחקר של המכון לחקר ימים ואגמים. חברת סילארטק הוקמה בשנת 2018 ופועלת במסגרת חממת Incubit של אלביט.

המערכת מתגברת על אחת מהבעיות הקשות בתחום של הפעלת רובוטים ימיים למיניהם, כולל כלי שיט רובוטיים: השקתם ואיסופם הוא תהליך קשה, אשר נכשל פעמים רבות ומועד לתאונות ולנפגעים. החברה פיתחה קונספט ייחודי המאפשר לבצע את הפעולה הזאת באופן אוטומטי, ביעילות ובלא לסכן את אנשי הצוות בספינה. החברה הוקמה על-ידי המנכ"ל אמיתי פלג והטכנולוג הראשי אלון כהן, אשר החלו לעבוד על הרעיון מהבית כבר משנת 2015. שניהם בוגרי הטכניון ובעלי התמחות בהנדסה ימית.

האיחוד האירופי ניסה להתמודד עם האתגר – ונכשל

בראיון ל-Techtime, סיפר המנכ"ל פלג שהוא מתחבט בסוגייה הזאת שנים רבות. לאחר שהשתחרר מחיל הים היה חלק מצוות הפיתוח של הספינה הבלתי מאוישת של רפאל, פרוטקטור. אמיתי: "בחיל הים עסקתי הרבה בהעלאה והורדת סירות, וברפאל הייתי הנהג הראשון של הפרוטקטור. כבר אז היתה בעיה בהעלאת והורדת הסירה לים. בשנת 2015 גיליתי שהאיחוד האירופי הקים קונסורציום בתקציב של 3 מיליון אירו לפתרון הבעיה, אולם הם נכשלו. זה נתן לי את הדחף לגבש את הרעיון שפיתחתי לאורך זמן".

בסוף 2015 הוא חבר לאלון כהן והשניים בנו בבית מדגים ראשוני אשר ביצע ניסוי מוצלח בתעלת הניסוי של הטכניון (מעין מקבילה ימית למנהרת רוח תעופתית). בעקבות הצלחת הניסויים הם רשמו פטנט על הפתרון שלהם לבעיה, וכאשר החלו לחפש משקיעים אלביט קפצה על ההזדמנות וצירפה אותם לחממה שהיא מנהלת, כאשר היא מבצעת בה השקעה מתוך הנחה שיש בטכנולוגיה יתרונות עבורה עצמה, לאור פעילותה הגוברת בשוק הימי.

מייסדי החברה: הטכנולוג הראשי אלון כהן (מימין) והמנכ"ל אמיתי פלג
מייסדי החברה: הטכנולוג הראשי אלון כהן (מימין) והמנכ"ל אמיתי פלג

הטכנולוגיה של החברה מבוססת על שימוש בעריסה צפה, המחוברת מראש אל ספינת האם. העריסה כוללת מנגנון לכידה אשר יכול לתפוס את חרטום הסירה ולמשוך אותה. האתגר המרכזי הוא תיזמון: מכיוון שבתנאי ים-גלי נעים שני כלי השיט ב-6 צירים האחד ביחס לשני, תהליך האיסוף וההשקה יכולים להתבצע רק בנקודה מוגדרת ומדוייקת מאוד.

המערכת של סילארטק כוללת מערך של חיישני RF וחיישנים אופטיים, אשר ביחד עם אלגוריתם ייעודי של החברה מזהים את המיקום והתנועה ההדדיים של שני כלי השיט. בחברה מגדירים את המערכת כ-Local Positioning System. כאשר האלגוריתם מזהה מצב מתאים ללכידה, הוא שולח את הפקודה לבקר תעשייתי אשר מפעיל את המנגנון המכני של הלכידה.

מהו שוק היעד שלכם?

פלג: "התחלנו מתוך כוונה להתמקד בבעיית ההפעלה של כלי-שיט בלתי-מאויישים, אולם תוך כדי עבודה התברר לנו שגם הפעילות של כלי-שיט מאויישים סובלת מקשיים רבים, תאונות ונפגעים. בכל פעם שצריך לממשק סירה קטנה אל אניה גדולה בים גלי, יש הרבה מאוד קשיים מכיוון שכל אחד מהגופים האלה נע בצורה שונה. המערכת שלנו יכולה לספק מענה לכל השוק הזה. כל ספינה שיש בה מנוף וסירה קטנה, יכולה לתחבר אל המערכת שלנו ובכך הבעיה תיפתר".

לדבריו, החברה נערכת כבר לשלב הבא: היא החלה במגעים ראשונים לבציוע גיוס הון ונמצאת בקשר עם שמונה גופים ימיים שונים בעולם, אשר כבר ביקשו הדגמות של הטכנולוגיה, כשלב ראשון לפני פיתוח פתרון תפור עבורם.

On Track מיקנעם מתרחבת בשוק היפני

חברת און-טראק (On Track Innovations) קיבלה את ההסמכות הדרושות להפעלת פתרונות התשלום שלה ביפן, וקיבלה הזמנה ראשונה מרשת קמעונות מקומית. החברה דיווחה שמערכת התשלום המתקדמת ביותר שלה, TRIO-IQ, קיבלה הסמכה לעמידה בדרישות תקן FeliCa הנפוץ ביפן, ועמידה בדרישות תקן EMV, המקודם ביפן על-ידי חברות האשראי הגלובליות הגדולות.

ביחד עם קבלת האישורים, היא גם קיבלה הזמנה לאספקת 5,000 מערכות תשלום עבור לקוחות מהשוק הקמעונאי ביפן. מערכת FeliCa היא מערכת תשלום מבוססת NFC (ללא מגע פיסי בין הכרטיס לבין קורא הכרטיסים) המאופיינת במנגנון הצפנה חזק מאוד. היא פותחה במקור על-ידי סוני, וצברה מעמד של מערכת התשלום דה פקטו המובילה ביפן. בנוסף, היא נמצאת בשימוש גם בסינגפור, אינדונזיה וארצות הברית. מערכת EMV מקודמת בעיקר על-ידי ויזה ומסטרקארד וכוללת מעבד פנימי בכרטיס וקורא הדורש את הכנסת הכרטיס אליו.

חברת OTI מספקת מערכות אוטומטיות לתשלום לא מזומן, המיושמות בעיקר בתחנות דלק, רשתות מזון, קיוסקים, מכונות ממכר אוטומטיות וכן ובעמדות כירטוס של מערכות הסעת המונים. המערכות מבוססות על פרוטוקול תקשורת בטווח אפס (NFC), המאפשר לזהות באופן אלקטרוני את כרטיס התשלום ולבצע מיידית את העסקה. החברה מראש פינה מעסיקה כ-130 עובדים ונמצאת בתקופה מאתגרת: בשנת 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-14.8 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-21.9 מיליון דולר בשנת 2018. החברה הפסידה 5.2 מיליון דולר, בהשוואה להפסד של 1.9 מיליון דולר ב-2018.

בסוף 2019 היא מינתה מנכ"ל חדש, יהודה הולצמן, ממייסדי חברת MobileAccess, שפיתחה תחנות בסיס אלחוטיות ונמכרה ב-2011 לחברת Corning בסכום הנאמד ב-150-200 מיליון דולר. ב-2012 היה שותף בהקמת ExploreGate וב-2016 היה שותף בהקמת וניהל את Mobilogy שנמכרה ב-2018 לחברת ההשקעות האמריקאית ESW. השנה היא גם ביצעה שינוי מיקום, ועברה מראש פינה ליקנעם.

טכנולוגיית היתוך החיישנים של סיוה נכנסה לשלט החדש של LG

טכנולוגיית היתוך החיישנים של חברת סיוה (CEVA) מהרצליה, שאותה היא קיבלה עם רכישת חברת Hillcrest Labs האמריקאית בחודש יולי 2019, שולבה בשלט הטלוויזיוני החדש של חברת LG. כך נודע ל-Techtime. השלט מבוסס של שימוש בחיישנים פנימיים העוקבים אחר תנועתו ומאפשרים להאיר נקודות על גבי צג הטלוויזיה כאשר השלט מופנה לכיוונן, ולהפעיל אותו במתכונת המזכירה מעין עכבר אלחוטי. בפוסט שהוא העלה בבלוג של החברה, הסביר מנהל מוצרי אודיו בחברה, יובל נחום, שטכנולוגיות הפיקוד הקולי הקיימות היום לא מתאימות לשימוש בטלוויזיות ובמערכות בידור ביתיות, מכיוון שהן דורשות יכולת התגברות על רעשים רבים, והדבר מחייב שימוש בטכנולוגיות מורכבות ויקרות מדי למוצר צריכה המוני כמו מכשיר טלוויזיה.

מנגד, הטלוויזיות המודרניות זקוקות לאבזר שליטה מתוחכם ומגוון, מכיוון שהן מקושרות לאינטרנט, מספקות יכולות חכמות רבות ודורשות שליטה ברמה הדומה שליטה במחשב. זהו התחום שאליו נכנסה סיוה עם טכנולוגיית היתוך החיישנים, המאפשרת לבצע את כל הפעולות בצורה חכמה. מדובר בשוק צומח. על-פי ההערכות בתעשייה, שוק הטלוויזיות החכמות יצמח בשיעור של 16%-21% בשנה בין השנים 2020-2025. החברות המובילות את השוק הן סוני, סמסונג,LG, ופנאסוניק.

ברבעון הראשון של 2020 צמחו המכירות של סיוה בכ-39% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-23.6 מיליון דולר. בכך עקפה סיוה את התחזיות המוקדמות למכירות בהיקף של כ-21.5 מיליון דולר. סיוה מספקת ליצרני שבבים קניין רוחני (IP) של מעבדי DSP, טכנולוגיות קישוריות אלחוטית, מעבדי ראייה ממוחשבת ומעבדי בינה מלאכותית, תוכנות להיתוך חיישנים ועיבוד תמונה וטכנולוגיות לקישוריות Wi-Fi ו-Bluetooth.

 

Kioxia רוכשת יצרנית כונני SSD טאיוואנית

חברת Kioxia היפנית (לשעבר Toshiba Memory) השלימה את רכישת חברת Solid State Storage Technology, שהיא חטיבת כונני ה-SSD של חברת LITE-ON Technology הטאיוואנית. העיסקה היתה אמורה להסתיים בחודש מרץ 2020, אולם עקב מגיפת הקורונה נאלצו שתי החברות לעצור את פעילויות העברת העובדים והמתקנים, ולכן העיסקה הושלמה רק השבוע. העיסקה, בהיקף של כ-160 מיליון דולר, נועדה לחזק את מעמדה של החברה כספקית כונני זכרון למרכזי נתונים ולתשתיות ענן.

החברה הטאיוואנית הוקמה בשנת 2009 ומתמקדת בייצור כונני איחסון עבור מרכזי נתונים, תשתיות ענן ומרכזי מחשוב ארגוניים. מדובר במהלך נוסף בסדרה של פעולות שנועדו להחזיר את יצרנית זכרונות הפלאש היפנית אל מסלול הצמיחה. בשנת 2018 נפרדה טושיבה מקבוצת הזכרונות שלה, ובאוקטובר 2019 היא החליפה את המותג מטושיבה זכרונות ל-Kioxia, המורכב מהמילה היפנית kioku שמשמעה זכרון, ומהמילה היוונית axia שמשמעותה הוא "ערך".

קיוקסיה מחפשת אסטרטגיית צמיחה

החברה מתמודדת עם ירידה גדולה במכירות: בשנת 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-9.2 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של כ-11.7 מיליארד דולר בשנת 2018. כדי לחדש את הצמיחה, היא מינתה השבוע את נשיא ומנכ"ל אפלייד מטיריאלס לשעבר, מייק ספלינטר, לדירקטור שתפקידו לקדם את צמיחת החברה. ספלינטר הוא אחד מהמנהלים הוותיקים והמצליחים בתעשיית השבבים העולמית. הוא החל את דרכו בשנות ה-70 כמנהל מפעל ייצור השבבים רוקוול, לאחר מכן שימש במשך כ-20 שנה בתפקידי סגן נשיא תפעולי בחברת אינטל העולמית, ובשנים 2003-2013 ניהל את חברת אפלייד מטיריאלס. כיום הוא משמש דירקטור בחברת TSMC ויו"ר חברת NASDAQ, שהיא הבורסה הטכנולוגית החשובה ביותר בעולם.

זכרון פלאש תלת-מימדי בעל 112 שכבות

במקביל, היא חשפה טכנולוגיית זיכרון חדשה, והחלה לספק השבוע דוגמאות הנדסיות ללקוחות פוטנציאליים של כונן ה-SSD החדש בפורמט E3.S המיועד למרכזי מחשוב גדולים. הכונן מבוסס על משפחת כונני CM6 של החברה ומופיע בגודל של "2.5. הוא כולל רכיבי זכרון מסוג BiCS FLASH 3D TLC, ומיועד לפעול במערכות המבוססות על תקן ערוץ התקשורת החדש, PCIe 5.0. הכונן מבוסס על טכנולוגיה חדשה שהחברה חשפה בחודש ינואר השנה.

מדובר בדור החמישי של שבבי זכרון פלאש בלתי נדיפים (NVME) של החברה. היא כוללת איחסון של 3 ביטים בכל תא זיכרון, ומיוצרת בתצורה תלת-מימדית המעמידה תאי זכרון אחד על-גבי השני במתכונת מגדל, בתהליך הכולל 112 שכבות ייצור סיליקון נפרדות. בשלב הראשון החברה מתכננת לספק את הרכיבים ברמת נפח זכרון של 512Gbit, ובהמשך לשדרג אותם לנפח זכרון של 128Gbit ו-1.33Terabit בתהליך ייצור עתידי הכולל שמירת מידע של 4 ביטים בתא זכרון יחיד.

חוקרים מהטכניון השתמשו בזיכרון המחשב לביצוע פעולות חישוב

חוקרים מהפקולטה להנדסת חשמל פיתחו חידוש בשימוש בזיכרון המחשב לביצוע פעולות חישוביות. המחקר נעשה בהובלת פרופ' שחר קוטינסקי (בתמונה למעלה) והמסטרנט ברק הופר, בשיתוף קבוצת המחקר של פרופ' ריינר ואסר וד"ר ויקס ראנה וד"ר סטפן מנזל, ופורסם בכתב העת IEEE Transactions on Electron Devices. קוטינסקי הסביר שהמבנה הבסיסי של המחשב כמעט ולא השתנה מאז שנות ה-40. "המחשב בנוי משתי יחידות מרכזיות: המעבד המבצע חישובים, והזיכרון המאחסן את המידע.

"בשתי היחידות האלה חל בעשורים האחרים שיפור גדול, אבל התקשורת ביניהם הפכה לצוואר בקבוק המגביל את קצב החישוב של המערכת כולה, משום שהעברת המידע מהמעבד לזיכרון ובחזרה היא איטית משמעותית מהחישוב עצמו, ואף צורכת אנרגיה רבה". במסגרת מחקר שנועד למצוא פתרון לבעיית ההפרדה בין הזיכרון למעבד, מציג המאמר דרך לביצוע חישובים באמצעות יחידות הזיכרון עצמן. "הרעיון אינו חדש לגמרי, אבל מימושו הטכנולוגי מורכב עקב התכונות הפיזיקליות השונות של הרכיבים החישוביים במעבד (טרנזיסטורים) לרכיבי האחסון".

חוקרי הטכניון ביצעו הטמעה של שלושה שערים לוגיים בתוך יחידת הזיכרון, והדגימו כיצד ניתן לחבר מספרים בתוך הזיכרון. בנוסף הם מראים במאמר את היתכנותם של רכיבים לוגיים מורכבים יותר. קוטינסקי: "מזה כעשור אנחנו מפתחים תיאוריה ומדגימים בסימולציות מחשב כיצד השערים הלוגיים יבצעו חישובים לוגיים בצורה דומה לזו שבמעבד. זוהי עבודה ראשונה שמדגימה את השיטה הזו על רכיבי זיכרון שיוצרו ונמדדו במעבדה, ומעבירה את השיטה מהתאוריה אל העולם האמיתי".

לקריאת המאמר: Experimental Demonstration of Memristor-Aided Logic

כבר אי-אפשר לעצור את הרכב החשמלי

בתמונה למעלה: מכונית סדאן ספורטיבית של חברת Xpeng הסינית. טווח 706 קילומטר בטעינת סוללה אחת

עדיין לא חשים זאת בכבישים, אולם מהפיכת הרכב החשמלי נכנסה לשלב התאוצה התעשייתית, וצפויה בתוך עשור אחד בלבד לשנות את פני התחבורה העולמית. המכונית החשמלית לא אמורה לשנות את התפישה המסורתית אודות המכונית, הדבר הזה ייעשה על-ידי הרכב האוטונומי. הרכב החדש של Xpeng Motors הסינית ממחיש כיצד תיראה המכונית החשמלית בעשור הקרוב.

השבוע היא הכריזה על תחילת הייצור של מכונית סדאן ספורטיבית משפחתית מדגם P7, בעלת טווח נסיעה של עד 706 קילומטר לכל טעינה. היא כוללת 3 מנועים חשמליים המבוקרים על-ידי מודולי Infineon 950 IGBT. הסוללות פותחו בשיתוף עם CATL הסינית (ספקית של טסלה) ומגיעות לצפיפות אנרגיה של 170Wh/kg המעניקות לרכב עוצמה של 81kWh. המכונית כוללת ממשק משתמש וניהול דיגיטליים מלאים של כל המערכות, המבוססים על מחשב DRIVE Xavier של אנבידיה, ומעבד הרכב Snapdragon 820A של קואלקום, שיהיה אחראי גם על עידכון שוטף (OTA) של כל התוכנות והיישומים ברכב.

הקורונה לא בלמה את הרעב לרכב חשמלי

היצרנית הסינית איננה יחידה במערכה, כיום השוק נישלט על-ידי כמה שחקניות גלובליות דוגמת טסלה האמריקאית, BYD הסינית, BMW ופולקסווגן הגרמניות וקבוצת רנו-ניסאן היפנית-צרפתית. להערכת חברת Markets & Markets, היקף הייצור של כלי-רכב חשמליים יצמח מאומדן של כ-3.27 מיליון יחידות בשנת 2019, להיקף של כ-26.95 מיליון יחידות בשנת 2030. כלומר השוק יכפיל את עצמו ביותר מפי שמונה, ויצמח בעשור הקרוב בקצב של 21.1% בשנה.

אפילו מגיפת הקורונה לא מצליחה לבלום את המגמה: מחקר שוק חדש של החברה שפורסם היום (ב') העריך שהמגיפה תבלום את הצמיחה בשנת 2020 בכ-3.3% להיקף של כ-515 מיליארד דולר, בעיקר עקב השפל הכלכלי שהיא גורמת. אולם השוק צפוי להתאושש במהירות ולצמוח בקצב של 30.6% בשנתיים הבאות, להיקף כולל של כ-1.15 טריליון דולר בשנת 2023.

לוח המחוונים הדיגיטלי של P7. מבוסס על אנבידיה וקואלקום
לוח המחוונים הדיגיטלי של P7. מבוסס על אנבידיה וקואלקום

אסיה מתחשמלת בקצב המהיר ביותר

אסיה תוביל את המהפיכה החשמלית, וצפויה לתפוס כשלושה-רבעים מהשוק העולמי. המנוע המרכזי בשלבים הראשוניים של חדירת הרכב החשמלי לשוק הוא ציבורי: רוב המדינות התעשייתיות מגדירות מדיניות המעודדת תחבורה לא מזהמת, במיוחד במרכזים האורבניים שלהן. בנוסף, הן לוחצות על הרשויות המקומיות וספקיות שירותי התחבורה הציבורית לאמץ טכנולוגיות חשמליות. לכן להערכת עורכי הסקר, המגזר בעל הצמיחה המהירה ביותר הוא של תחבורה מסחרית – במיוחד אוטובוסים – ובמיוחד בסין ובהודו.

הממשלות דוחפות התקנת תחנות טעינה כדי לעודד כניסה חלקה של רכב חשמלי. בסין פועלות כבר היום יותר מ-200,000 תחנות טעינה, וממשלת הודו אימצה ב-2019 תוכנית להקמת 2,700 תחנות טעינה בערים הגדולות. היא גם מתכננת לאלץ את חברות המוניות השיתופיות הגדולות, Ola ו-Uber, להפעיל מוניות חשמליות בשיעור של 40% לפחות מכל צי הרכב שלהן.

יפן נחשבת למדינה שבה שיעור תחנות הטעינה הוא מהגדולים בעולם, עם יותר מ-15,000 תחנות טעינה ברחבי המדינה. התשתית הזאת איפשרה לטויוטה להכריז על השקת 20 דגמים חדשים של מכוניות חשמליות שייצאו השנה לשוק. אלא שמעבר לתשתיות טעינה נרחבות, הגורם היחיד החשוב ביותר בהצלחת החישמול הוא סוללה טובה וזולה יחסית, אשר מסוגלת לספק טווח נסיעה גדול וזמני טעינה קצרים. כאן התחרות היא בעיצומה. כל היצרניות הגדולות, מסימנס ועד וולוו או פולקסווגן, משקיעות בפיתוח טכנולוגיות סוללה וטעינה. השוק עדיין ממתין לפריצה טכנולוגית, וכאן קיימת אולי הזדמנות לרעיון ישראלי מעניין.

אלקטריאון גייסה 123 מיליון שקל לפי שווי של 1.7 מיליארד שקל

בתמונה למעלה: הטמנת סלילי טעינה של אלקטריאון באתר הניסויים בישראל

חברת אלקטריאון וויירלס (Electreon) גייסה בימים האחרונים 123 מיליון שקל באמצעות הנפקה פרטית של 12.4% מהמניות. לאחר שמניית החברה הכפילה את שוויה פי 30 בשלוש השנים האחרונות, הגיוס הנוכחי בוצע לפי שווי חברה של כ-1.7 מיליארד שקל. סכום שהופך את יצרנית הכביש החשמלי מבית ינאי למעין "ברבור שחור" טכנולוגי. בגיוס ההון השתתפה גם חברת אפקון אחזקות, אשר השקיעה 3 מיליון שקל באלקטריאון וויירלס. במקביל, נחתם הסכם לשיתוף פעולה בין אפקון לבין אלקטריאון, שלפיו תקבל אפקון זכות סירוב ראשונה לביצוע עבודות תכנון, הקמה ותחזוקה בפרוייקטים של אלקטריאון.

הכביש מטעין רכב נוסע

החברה פיתחה טכנולוגיה של כביש חשמלי אשר טוען את סוללות הרכב החשמלי במהלך נסיעתו על המקטע החשמלי. היא מבוססת על שימוש בסלילים מגנטיים המוטמנים מתחת לנתיבי הנסיעה וטוענים את המטענים של כלי הרכב באופן אלחוטי, באמצעות השראה מגנטית. הדבר מסייע להפחית משקל כלי הרכב החשמליים, מאחר ויש צורך בסוללה קטנה יחסית. המערכת כוללת יחידת ניהול הממוקמת בצדי נתיבי התנועה בכביש החשמלי, ויחידת מקלט בגחון כלי-הרכב.

יחידת הניהול מתקשרת באופן אלחוטי רציף עם כלי הרכב הנעים על הכביש, והמקלט ברכב קולט את האנרגיה מהכביש ומעביר אותה אל הסוללה המצויה ברכב. המטרה היא לצייד את כלי-הרכב החשמליים בסוללה קטנה שתאפשר נסיעה של מספר קילומטרים בקטעי כביש שאינם כוללים את תשתית ההטענה, ולהטעין אותה מחדש כאשר הרכב חולף על-גבי כביש הכולל את סלילי הטעינה.

פרוייקטים מבטיחים בצפון אירופה

אלקטריאון הוקמה בשנת 2013 על-ידי היו"ר והמנכ"ל אורן עזר ועל-ידי הטכנולוג הראשי חנן רומבק. היא נכנסה לבורסה בתל אביב בחודש מרץ 2018 בעקבות רכישת השלד הבורסאי ביומדיקס. לאחר גיוס ההון הנוכחי, מחזיקים שני המייסדים בכ-18.3% מהמניות כל אחד. בימים אלה החברה נמצאת בצומת דרכים משמעותית: להערכת פרוסט אנד סאליבן, שנת 2020 תהיה השנה שבה היא תסיים את כל תהליכי הוכחת ההיתכנות של הטכנולוגיה – ותיכנס לשלב הפעילות המסחרית.

משאית חשמלית כבדה נטענת בנסיעה על-גבי מקטע הניסוי של אלקטריאון בתנאים הקיצוניים של החורף השבדי
משאית חשמלית כבדה נטענת בנסיעה על-גבי מקטע הניסוי של אלקטריאון בתנאים הקיצוניים של החורף השבדי

מאחורי ההערכה ניצבות כמה אבני דרך: בחודש מרץ 2020 היא סיימה שלב מכריע בניסוי טעינה אלחוטית של משאית חשמלית המחוברת לטריילר במשקל של 40 טון, ונמצאת בנסיעה על-גבי הכביש שהחברה פיתחה. הניסוי הוזמן על-ידי ממשלת שבדיה ונערך על מקטע כביש בין העיר ויזבי שבגוטלנד, לבין שדה התעפה המקומי. הוא התקיים בתנאי חורף קיצוניים של שלג וגשם שהצטברו גם על הכביש, ובטמפרטורה שנעה סביב אפס מעלות צלזיוס.

תוכנית המיליארדים של ממשלת שבדיה

להערכת החברה, זו הפעם הראשונה שמשאית חשמלית כבדה נטענת בצורה אלחוטית על-ידי כביש חשמלי במהלך הנסיעה. חברת פרוסט אנד סאליבן מאמינה שממשלת שוודיה מעוניינת לסלול בעתיד כ-2,000 ק"מ של כביש חשמלי בדרכים מהירות, עבור טעינה דינמית של משאיות חשמליות. מדובר בפרויקט בהיקף משוער של כ-3 מיליארד דולר. כיום החברה מנהלת פרוייקט הדגמה גם בישראל בשיתוף עירית תל אביב ורשות החדשנות, שיתחיל לפעול בסוף 2020: מקטע חשמלי באורך של קילומטר שיחבר את אוניברסיטת תל אביב עם תחנת הרכבת.

בחודש דצמבר 2019 היא חתמה על מזכר הבנות עם חברת החשמל הגרמנית EnBW, עבור שלוש הדגמות של טעינה חשמלית דינמית באמצעות תשתית הכביש החשמלי. מטרת ההסכם היא להדגים את טכנולוגיית הטעינה החשמלית בפני מקבלי ההחלטות בגרמניה בתחילת 2021. במסגרת ההדגמה, יותקן מקטע כביש חשמלי במתחם של EnBW לצורך טעינת מסועית (shuttle) להסעת עובדים, וייבנה מקטע נוסף באורך של יותר מקילומטר בכביש ציבורי מהיר.

מהלומה למובילאיי: בוטל השת"פ BMW-מרצדס

מאחורי שיתוף הפעולה בין חברת אנבידיה לבין חברת מרדצס שהוכרז השבוע, מתחולל מאבק איתנים בין חברת אינטל/מובילאיי לבין חברת אנבידיה על שוק הרכב האוטונומי. מאבק שהיה אחראי לביטול הסכם שיתוף הפעולה החשוב ביותר בתעשיית הרכב הגרמנית, בין חברת במוו (BMW Group) ובין חברת מרצדס (Mercedes-Benz AG). לפני שבוע הודיעו שתי החברות שהן מפסיקות את שיתוף הפעולה ביניהן בפיתוח טכנולוגיית נהיגה אוטונומית.

הן מסרו ש"בעקבות בחינה משותפת שנעשתה על-ידי שתי החברות, הוחלט על הפסקה זמנית של שיתוף הפעולה, כולל התקשרות עם צדדים שלישיים שהחברות היו קשורות אליהם בתחום הרכב האוטונומי. שתי החברות ניהלו דיונים במהלך השנה האחרונה במטרה לפתח פלטפורמת נהיגה אוטונומית משותפת. בדיונים האלה השתתפו גם ספקי הטכנולוגיה שלהן".

"פיתחנו באופן שיטתי את הטכנולוגיה שלנו ביחד עם אינטל, מובילאיי, FCA ו-Ansys", אמר מנהל פרוייקט המכונית האוטונומית בחברת במוו, קלאוס פרויליך. "הפלטפורמה שלנו היא בעלת פוטנציאל טוב מאוד ומבוססת על חיישנים ועוצמת מחשוב חזקים מאוד. זוהי מערכת מודולרית חזקה שתענה לדרישות השוק שנים רבות קדימה".

קואליציית החלומות של מובילאיי ואינטל

ההחלטה מבטלת הסכם שנחתם בין שתי תעשיות הרכב הגרמניות בחודש יולי 2019, שבמסגרתו הן תכננו לפתח ביחד מערכות נהיגה אוטונומית ברמת Level-4, הכוללת שימוש במערכות עזר לנהג (ADAS), נהיגה אוטונומית באוטוסטרדות וחנייה אוטונומית. שתי החברות תכננו לבצע עבודה משותפת של 1,200 מהנדסים משתי החברות, אשר יפתחו ארכיטקטורה משותפת, כוללת חיישנים, עיבוד ובסיס נתונים משותף. ההסכם הזה העמיד את אינטל ומובילאיי, ובמידה מסויימת גם את אינוויז, בעמדת פתיחה מצויינת לשליטה בשוק הרכב העתידי הגרמני.

חברת BMW היא לקוחה ותיקה של מובילאיי הישראלית. היא שותפה במרכז פיתוח של אינטל שהוקם בגרמניה לצורך פיתוח רכב אוטונומי, והיא לקוחה מרכזית של חברת Innoviz הישראלית אשר צפויה לספק לה חיישני LiDAR לשימוש במערכות ADAS ובכלי רכב אוטונומיים, החל משנת 2021. חברת BMW גם משתפת פעולה עם מובילאיי בבניית מפה גלובלית באמצעות מידע המגיע מהמכוניות, אשר תשמש לצורכי ניהוג אוטונומי ושירותי מוביליטי מתקדמים.

המחשה של BMW לנהיגה אוטונומית מפוקחת בדרכים ראשיות
המחשה של BMW לנהיגה אוטונומית מפוקחת בדרכים ראשיות

מרצדס בוחרת בשותף חדש וביעד צנוע

מנהל הפיתוח של קבוצת מרצדס, מרקוס שייפר, אמר שהחברה הגיעה למסקנה שהיא צריכה להתמקד בדיגיטציה של הרכב, "ולכן אנחנו בוחנים אפשרויות אחרות, עם שותפים המגיעים מחוץ לתעשיית הרכב". שלשום התמונה התבהרה: מרצדס ואנבידיה הכריזו על שיתוף פעולה בפיתוח מחשב רכב ותוכנת נהיגה אוטונומית לרמה L2, שיתחילו להיכנס למכוניות של מרצדס כבר בשנת 2024.

הארכיטקטורה החדשה תתבסס על NVIDIA DRIVE, שהיא מערכת תוכנה פתוחה אשר עובדת על-גבי מחשב של אנבידיה. על-פי התוכנית, בכל מכונית חדשה של מרצדס יותקן המחשב NVIDIA DRIVE AGX Orin, שהוא מחשב ייעודי לבינה מלאכותית המבצע עד 200 טריליון פעולות חישוב בשנייה (200TOPS).

ההחלטה גם מבטאת נסיגה חלקית מרעיון הנהיגה האוטונומית, שכן רמת Level-2, מתייחסת לדרישות מופחתות ורחוקה מאוד מנהיגה עצמונית. היא מוגדרת כ-semi-autonomous וכוללת שימוש במערכות עזר לנהג (ADAS) בעלות יכולת שליטה על ההיגוי וההאצה והבלימה, אולם דורשת נהג אנושי ליד ההגה. לשם המחשה, מערכת Autopilot של טסלה ומערכת Super Cruise של ג'נרל מוטורס הן מערכות ברמת L2.

איסטרוניקס מונתה למפיצה הרשמית בישראל של חברת S2C

חברת איסטרוניקס (Eastronics) מונתה למפיצה הרשמית בישראל של חברת S2C האמריקאית, אשר מספקת פתרונות פיתוח של אבי-טיפוס לרכיבי ASIC ו-SoC המבוססים על רכיבי FPGA של חברת אינטל. החברה הוקמה בשנת 2003 על-ידי קבוצה של ותיקי עמק הסיליקון עם ידע נרחב בתחום אמולציית ASIC, אבי-טיפוס מבוססי  FPGA וטכנולוגיות אימות SoC. החברה מתמקדת במתן פתרונות למימוש מהיר של טכנולוגיות אימות לפיתוח רכיבים.

בין השאר, היא מספקת ערכת פיתוח המבוססת על רכיב Intel Stratix 10, שהוא רכיב FPGA מהגדולים בשוק המכיל  10 מיליון אלמנטים לוגיים. למערכות מבוססת FPGA למימוש מהיר של אבי-טיפוס ערך רב בכל אחד משלבי הפיתוח (design flow). בניגוד ליישום הקונבנציונלי המבוסס על בדיקה תוך-מעגלית (in-circuit testing), הטכנולוגיה הזו כוללת תכנון פונקציונלי, אימות וכלי סימולציה המשפרים את מהירות האימות.

פתרונות החברה כוללים: Rapid FPGA-based prototyping hardware and software, Prototype Ready IP וכלים עבור System-level design verification and acceleration. לקוחותיה כוללים מרכזי פיתוח של יצרניות רכיבים, וחברות טכנולוגיה בתחומי התקשורת, מחשוב, עיבוד תמונה, אחסון נתונים, מחקר, הגנה, חינוך, רכב, שירותי רפואה, ומפתחי קניין רוחני (IP).

למידע נוסף: איסטרוניקס

רפאל חשפה רב-משגר עבור טילי נ"ט

חברת רפאל (Rafael) חשפה משגר רב-טילי חדש המסוגל לשגר עד 8 טילי נ"ט מסוג Spike NLOS ("תמוז 5", בשם העברי). המשגר הייחודי פותח ברפאל ויוצר בפולין בשיתוף תאגיד PGZ הפולני. הפיתוח והייצור של המשגר הם תוצר של התמודדות רפאל במכרז גדול של צבא פולין לרכישת מערכות וטילים ארוכי טווח כנגד טנקים. המשגר החדש ניתן להתאמה לכל סוגי הפלטפורמות היבשתיות, לרבות נגמ"שי BWP-1 ו-KTO Rosomak הנמצאים בשימוש צבא פולין.

הטיל Spike NLOS הוא טיל רב-משימתי בעל טווח הירי הגדול ביותר מבין טילי משפחת ספייק ומגיע לטווח יעייל של יותר מ-30 ק"מ. סוללת משגרי Spike NLOS מסוגלת לכסות באש תוואי שטח נרחב ולבצע תקיפה של מספר מטרות משוריינות בו-זמנית. הטיל שייך לקטגוריית טילי הדור ה-5 של רפאל, וכולל כולל ראש-ביות אלקטרו-אופטי המאפשר ניווט לנקודת ציון מוגדרת בלא תלות ב-GPS. הדבר מאפשר שימוש בטיל גם בסביבה אורבנית צפופה שבה חיוני לצמצם למינימום את היקף הנזק האגבי.

הצוות משגר את החימוש לנקודת ציון שהוזנה מראש, גם ללא קו ראייה. תוך כדי מעוף המפעיל צופה במטרה באמצעות החיישן המצוי בראש הביות האלקטרו-אופטי ומנהג את הטיל אל מטרתו. ספקיי היא משפחת טילים טקטיים אלקטרו-אופטיים הנמצאת בשימוש מבצעי בצה"ל וב-34 צבאות אחרים בעולם. עד היום רפאל סיפקה כ-33,000 טילים שהותקנו על-גבי כ-45 פלטפורמות שונות, בהן: מסוקים, כלי-רכבים וכלי-שיט.

ניסוי של רפאל שבו המפעיל צופה במטרה ממרחק 32 ק"מ דרך חיישני הביות של הטיל
ניסוי של רפאל שבו המפעיל צופה במטרה ממרחק 32 ק"מ דרך חיישני הביות של הטיל

היציור המשגרים בפולין הוא חלק מאסטרטגיה רחבה של רפאל שנועדה לייצר במערכות במדינות יעד, ותוצר של דרישה המגיעה ממשינות שונות, המתנות הסכמי רכב בטחוני במרכיב של ייצור מקומי. כך למשל, בנובמבר 2019 קיבלה רפאל הזמנה מצבא גרמניה לאספקת כמה אלפי טילי ספייק וכמה מאות משגרים עבור הטילים. ההזמנה מבוצעת באמצעות חברת Eurospike, שהיא חברה אירופית הנמצאת בבעלות משותפת של רפאל, Rheinmetall Electronics ו-Diehl Defence, ועוסקת גם בייצור הטילים בגרמניה.

חברת רפאל נמצאת בבעלות המדינה, והעבירה לה בתחילת השנה דיבידנד של חצי מיליארד שקל. בשנת 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-2.7 מיליארד דולר וצבר ההזמנות הסתכם בכ-7.2 מיליארד דולר.

אנבידיה ומרצדס יפתחו מחשב נהיגה אוטונומית

מרצדס בנץ ואנבידיה הכריזו על שיתוף פעולה בפיתוח מחשב רכב ותוכנת נהיגה אוטונומית שיתחילו להכנס למכוניות של מרצדס כבר בשנת 2024. הארכיטקטורה החדשה תתבסס על NVIDIA DRIVE, שהיא מערכת תוכנה פתוחה אשר עובדת על-גבי המחשב DRIVE AGX, של אנבידיה. על-פי התוכנית, בכל מכונית חדשה של מרצדס יותקן המחשב NVIDIA DRIVE AGX Orin. מדובר במחשב ייעודי לבינה מלאכותית המבצע עד 200 טריליון פעולות חישוב בשנייה (200TOPS).

המחשב אוסף מידע מכל חיישני הרכב ומתכנן את מסלול הנסיעה. ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל אנבידיה, אמר שלשתי החברות יש חזון משותף למכונית העתיד. "ביחד נחולל מהפיכה בחוויית הבעלות על מכונית, נהפוך את תוכנת המכונית לניתנת לשדרוג מתמיד לאורך כל חייה, באמצעות עדכוני תוכנה שיתבצעו במתכונת OTA- Over The Air".

אולה קלניוס, יו"ר דיימלר AG ומנהל מרצדס-בנץ, אמר: "הפלטפורמה העתידית שעליה אנו מכריזים היום תהפוך למערכת מרכזית בכלי-הרכב העתידיים של מרצדס-בנץ. היכולות והשדרוגים שיירדו לרכב היישר מהענן ישפרו את הבטיחות ואת הערך של המכוניות שלנו". בשלב הזה החברות מתמקדות בפיתוח יישומי AI ונהיגה אוטונומית (AV) הכלולים בתקן SAE רמה 2, וכן פונקציות חנייה אוטומטית עד רמה 4.

אפל נוטשת את אינטל לטובת מעבד עצמי

בתמונה למעלה: מנכ"ל אפל, טים קוק, מכריז על התפנית האסטרטגית בארכיטקטורת העיבוד

חברת אפל תפסיק את השימוש במעבדי אינטל במחשבי מק (Mac) ותעבור לשימוש במעבד מתוצרת עצמית המבוסס על ארכיטקטורת ARM. מדובר בשינוי דרמטי שאפל עצמה הגדירה אותו כ"מהלך היסטורי עבור מחשבי Mac". השינוי הארכיטקטורני הקודם התבצע בשנת 2006, כאשר אפל החליפה את ארכיטקטורת PowerPC ועברה לשימוש בארכיטקטורת x86 של אינטל.

"השינוי יעניק למחשבי מק ביצועים מובילים וטכנולוגיות חדשות, ויספק ארכיטקטורה משותפת לכל המוצרים של אפל, מהלך שיקל על המפתחים לכתוב יישומים לכל האקוסיסטם". המחשבים החדשים יתבססו ככל הנראה על מעבד הדומה למעבד A12Z Bionic System, שנחשף בחודש מרץ 2020 כמעבד החדש של הטאבלטים ממשפחת iPad.

תאימות גם ברמת מערכת ההפעלה

המעבר מתבצע לאחר 10 שנות פיתוח שבהן אפל מפתחת את רכיבי העיבוד (Apple SoCs) עבור המכשירים שלה, על-מנת להשיג ארכיטקטורה אחידה אשר פועלת על כל המוצרים שלה: iPhone, iPad ו-Apple Watch. כיום היא מפתחת על בסיס הארכיטקטורה הזאת משפחה של מעבדים עבור מחשבי מק, שבהם ישולבו מעבדי GPU חזקים ותשתיות לעיבוד רשתות נוירוניות. אפל מתכננת להשיק לפני סוף השנה את המחשבים הראשונים המבוססים על המעבד שלה, ולהשלים את המעבר בתוך שנתיים.

במקביל, אפל הודיעה שהיא מבצעת את השדרוג הגדול ביותר במערכת ההפעלה שלה macOS, ומתכננת להוציא את גרסת macOS Big Sur, אשר תתבסס על ליבת Xcode 12 ותהיה מותאמת לארכיטקטורת העיבוד החדשה. בין השאר היא תאפשר להריץ את המחשבים גם על-גבי מערכת ההפעלה לינוקס. המערכת החדשה מרחיבה את התאימות בין כל מוצרי החברה, ותוכל להריץ בצורה חלקה את כל היישומים שפותחו עבור מערכות ההפעלה iOS ו-iPadOS, בלא צורך לבצע בהם התאמות.

אינטל תחת התקפה

פרוייקט פיתוח ארכיטקטורת העיבוד של אפל מנוהל על-ידי הישראלי ג'וני סרוג'י, המשמש כסגן נשיא אפל (Apple) לחומרה. עדיין לא ברור כיצד ההחלטה תשפיע על חברת אינטל ועל יצרניות אחרות של מחשבים אישיים, אולם היא מציינת שלב נוסף בתהליך ההיחלשות של ארכיטקטורת אינטל כארכיטקטורה המובילה בעולם המיחשוב.

המגמה הזאת מתבטאת בתחומים שונים במקביל: ארכיטקטורת ARM נכנסה בשנים האחרונות לטריטוריות מובהקות של אינטל כמו שרתים במרכזי נתונים, במקביל חברות כמו אנבידיה מביאות ארכיטקטורות מבוססות GPU אל תשתיות המיחשוב, וחברות דוגמת זיילינקס מפתחות שרתים ואבזרים למרכזי נתונים, בארכיטקטורות מבוססות FPGA.

אינטל מנסה להתמודד עם המגמה באמצעות גיבוש אסטרטגיית בינה מלאכותית לכל רוחב קווי המוצר שלה, אולם היא ככל הנראה תמשיך להיות פגיעה בפני נגיסות בשווקים הטבעיים שלה – לפחות כל עוד היא לא תצליח להביא לשוק מעבדים שהם חסכוניים בהספק בסדר גודל משמעותי בהשוואה למעבדים מבוססי ARM.

אנבידיה ומלאנוקס בנו מחשב-על בתוך חודש אחד בלבד

בתמונה לעלה: אבזר הבינה המלאכותית של מלאנוקס מגן על מחשבי-על בפני פריצות ושימוש בלתי הולם

בהכרזה משותפת ראשונה של אנבידיה ומלאנוקס הכריזו שתי החברות על תכנון ייחוס לבנייה מהירה של מחשבי-על, ועל אבזר חדש ממשפחת UFM המיועד לספק הגנת סייבר למחשבי-על. מלאנוקס הרחיבה את מערך הניטור והשליטה במרכזי נתונים UFM – Unified Fabric Manager והוסיפה לו מרכיב חדש בשם UFM Cyber-AI platform. הוא מספק הגנת סייבר על מרכזי נתונים מוחשבי-על באמצעות תוכנת בינה מלאכותית הלומדת את מאפייני ההתנהגות התקינים של מערך המיחשוב, מזהה תקלות בתהליך התהוות ומאתרת פעילות חריגה המרמזת על פריצה וביצוע פעילות בלתי מורשית.

ביסודה, טכנולוגיית UFM פותחה בידי מלאנוקס לפני כ-10 שנים כדי לנהל מערכות תקשורת מבוססות InfiniBand, לספק נתוני טלמטריה של הרשת, לבצע בקרת פעילות של כל האבזרים המקושרים ולנהל את עידכוני התוכנה בכל מרכיבי הרשת. הפתרון החדש מופיע במתכונת שונה: גם כחבילת תוכנה וגם במתכונת של אבזר שלם (Appliance) המבוסס על שרת ייעודי של חברת אנבידיה. הוא ממוקד באפיון פעולת המחשב ובזיהוי פעילות חריגה. להערכת אנבידיה ומלאנוקס, המערכת מצמצמת משמעותית את זמני הנפילה של מרכז הנתונים, שנזקיהם נאמדים בממוצע בכ-300 אלף דולר בשעה.

מחשב-על היא פלטפורמה פתוחה ולא מוגנת

לדברי סגן נשיא לשיווק בחברת מלאנוקס, גיל שיינר, שילוב האנפיניבנד של מלאנוקס ביחד עם ה-GPU של אנבידיה משנה את חוקי המשחק בשוק מחשבי העל, ומביא אליו לראשונה יכולות של אבטחת סייבר ותחזוקה מונעת. שיינר: "מחשבי-על מנוהלים באופן שונה ממרכזי מחשב ארגוניים. זוהי פלטפורמה שהיא בדרך-כלל פתוחה וצריכה לתת גישה להרבה מאוד משתמשים מכל העולם".

שיינר המחיש את המאפיין הזה בארוע שהתרחש לפני מספר שנים באוניברסיטה אמריקאית. "מנהל מרכז המחשבים סיפר לי כיצד הם תפסו סטודנט שהשתמש במחשב לצורך כריית מטבע וירטואלי. החשד התגלה כאשר התברר להם שצריכת החשמל של המחשב לא ירדה במהלך החופשה השנתית, שבה רוב הפרוייקטים לא מתבצעים במחשב. הם חיפשו מי עבד באותם ימים, וכך זיהו את הפריצה. לכן היכולות של לימוד ובניית תבניות רשת לכל יישום היא חשובה. הפתרון שלנו מאפשר לגלות מצב כזה מייד – ולא לחכות לקבלת חשבון החשמל של המחשב".

תכנון ייחוס של מלאנוקס ואנבידיה לבנייה מהירה של מחשבי-על

לצד ההכרזה המשותפת, חשפה אנבידיה את מחשב-על מסוג חדש בשם Selene (בתמונה למעלה), המוגדר כמחשב-העל התעשייתי החזק ביותר בארצות הברית. הוא מספק עוצמת מיחשוב של 27.5petaflops. המחשב מבוסס על מעבדי ה-GPU החדשים מדגם A100 שהוכרזו השבוע, ונבנה לצורך מחקר פנימי המתבצע באנבידיה. במהלך תדרוך עיתונאים שהתקיים בסוף השבוע, גילה שיינר, שהמחשב החדש נבנה בתוך חודש אחד בלבד, שזהו זמן שיא לבניית מיחשב-על.

שיינר: "היכולת לבנות מחשב-על בתוך חודש מבוססת על מומחיות בתקשורת ומומחיות במעבדים. פיתחנו תכנון ייחוס המאפשר לכל אחד לבנות מחשב-על. מכיוון שכבר יש בלוקים מוכנים של מעבדי אנבידיה ותקשורת של מלאנוקס, ומכיוון שיש התאמה מלאה בין המעבדים לבין כרטיסי התקשורת, ניתן להקים את המחשב בתוך זמן קצר מאוד. למעשה פיתחנו ביחד תכנון ייחוס המאפשר לבנות מחשבים בכל גודל – לא רק מחשבי-על".

מיקרוסופט רוכשת את CyberX מהרצליה

בתמונה למעלה: מייסדי CyberX: ניר גילר (מימין) ועומר שניידר

חברת מיקרוסופט הודיעה היום על הסכם לרכישת חברת CyberX אשר פיתחה פיתחה פתרונות הגנה למערכות IoT תעשייתיות (IIoT) ומתגאה בכך שהפתרונות שלה הם היחידים בתעשייה אשר פותחו על-ידי צוות שאומן בתקיפת מערכות מוגנות (Blue Team). הטכנולוגיה הישראלית תשולב בשירותי האבטחה שהענן של מיקרוסופט, Azure, מספק ללקוחות.

מנכ"לית מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, מיכל ברוורמן-בלומנשטיק, אמרה שהטכנולוגיה והצוות של CyberX "הם תוספת נהדרת למיקרוסופט. המומחיות והפלטפורמה החדשנית של CyberX, יחד עם מוצרי האבטחה של מיקרוסופט, מאפשרים לספק פתרון רב עוצמה בפריסה רחבה, המאיץ דיגיטציה של ארגונים בכל שלבי מסע ה-IoT/OT שלהם".

חברת CyberX הוקמה בשנת 2013 על-ידי שני יוצאי יחידת מצו"ב של אגף התקשוב בצה״ל: הטכנולוג הראשי ניר גילר והמנכ"ל עומר שניידר. בפוסט שהעלו היום לבלוג של החברה, מספרים גילר ושניידר ללקוחות ולעובדים, שהפתרון של החברה ישולב בכל פלטפורמות האבטחה של אז'ור, לאספקת "מערך אבטחת IT/OT מאוחד". החברה תשולב בקבוצת IoT Security של מיקרוסופט, המנוהלת על-ידי יובל אלדר, לשעבר הטכנולוגי הראשי של חברת Secure Islands שנירכשה על-ידי מיקרוסופט ב-2016.

"גבולות הרשת כבר אינם קיימים"

המערכת של החברה, XSense, לומדת את מאפייני מערך התקשורת בתוך מתקן הייצור או התשתית הקריטית, ממפה אותו ומאפיינת אותו בפירוט כדי לזהות פעילויות חריגות שאותן היא יכולה להגדיר כפעולות עוינות. כאשר היא מותקנת באתר המוגן, היא מתחילה את פעילותה בביצוע בדיקה מעמיקה של חבילות התקשורת (Deep Packet Inspection).

מהן היא בונה תמונה מלאה של הרשת: הרכיבים, הבקרים, הנתבים וכדומה. בהמשך, המערכת מגדירה את מצבי יחידות הקצה (State Machine) ומנתחת את מאפייני ההתנהגות של הרשת. בסיום התהליך היא מסוגלת לזהות כל פעילות ברשת ולהגדיר האם היא תקנית או עשויה להיות מסוכנת. המערכת פועלת באופן שקט ועוקבת אחר הפעילות השוטפת, כאשר היא מזהה חריגה חשודה, היא מעבירה למפעילים התראה בזמן אמת.

העיסקה מגיעה ארבעה חודשים לאחר ששתי החברות הכריזו על שיתוף פעולה אסטרטגי, שבמהלכו שילבה מיקרוסופט את המערכת של CyberX בשירות האבטחה של הענן שלה, Azure Security Center for IoT. בעקבות ההכרזה הסביר ניר גילר שבעולם ה-IoT והענן, האבטחה צריכה להתבסס על יכולת לדעת בדיוק איזה אבזרים מקושרים וכיצד הם מתקשרים – "ולא לספק הגנה על גבולות הרשת – שבמילא כבר אינם קיימים".

מסך ממודיעין חתמה על הסכם הפצה עולמי עם Digi-key

חברת מסך (Masach Tech) ממודיעין חתמה על הסכם הפצה עולמי עם חברת Digi-Key Electronics. החברה מסרה ל-Techtime שההסכם "מרחיב את שרשרת ההפצה והאספקה העולמית של מסך באמצעות אחד ממפיצי האלקטרוניקה הגדולים בעולם. מגיני הסיכוך (EMI/RFI shielding) של מסך מאפשרים שימוש והטמעה של כלובי סיכוך EMI/RFI shields כבר בשלבי התכנון המוקדם של המעגל. יש לכך יתרונות משמעותיים מאוד במונחי עלות ולוחות זמנים".

החברה מספקת פתרונות סיכוך מותאמים ומוכנים מהמדף, שניתן לשלב באופן מיידי בתוך קו הייצור. החברה הוקמה על-ידי עויזר זלור בשנת 1994 על בסיס מחלקת הסיכוך של חברת פייזקום הירושלמית. המוצר הראשון שלה היה פיתוח וייצור קופסת הסיכוך לטלוויזיה של חברת אלביט, שניסתה להיכנס אז לשוק הטלוויזיות החכמות. במשך השנים החברה פיתחה טכנולוגיית ייצור עצמית המאפשרת לה לייצר קופסאות סיכוך מתוחות בסדרות קטנות וגדולות.

לאורך השנים החברה צברה ספרייה גדולה של כ-800 מבלטים, המכסים את רוב הצרכים של קופסאות סיכוך המותקנות על-גבי המעגל המודפס, המאפשרים לספק פתרונות מוכנים מהמדף שניתן לשלב ב-BOM כבר בשלבי התכנון. מנהל הפיתוח העיסקי והשיווק, ניר ברנד, אמר שמגיני הסיכוך של מסך מאופיינים במבנה אטום העשוי מקשה אחת, בעל מישוריות מקסימלית ונתוני הגנה גבוהים. ההסכם עם Digi-Key מצטרף להסכמי פהצה גלובליים נוספים של החברה, עם Arrow, Mouser, RS ועם America II.

זינוק של 24% ברכש ציוד ייצור שבבים ב-2021

שנת 2021 עומדת להיות שנת שיא היסטורי ברכש ציוד לייצור שבבים. כך מעריך איגוד SEMI המייצג את תעשיית השבבים האמריקאית. היקף הרכישות יצמח בשיעור מסחרר של 24% וצפוי להגיע לסכום שיא של 67.7 מיליארד דולר. יצרניות רכיבי הזיכרון יובילו את המהלך עם השקעות בהיקף של כ-30 מיליארד דולר, כאשר יצרני הרכיבים הלוגיים המובילים וקבלניות ייצור השבבים (Foundries) ישקיעו בכ-29 מיליארד דולר. יצרני הזכרונות התלת-מימדיים (3D NAND) מובילים את בולמוס הרכישות: כבר ב-2020 הן יגדילו את רכישות הציוד בכ-30% ובשנת 2021 הן ימשיכו בהגדלה של 17% נוספים בתקציבי הרכישות.

שוק ה-DRAM מוביל את המגמה

תקציבי רכש הציוד של יצרניות DRAM יצמחו בכ-50% בשנת 2021, לאחר שהם התכווצו בכ-11% במהלך 2020. גם יצרני הרכיבים הלוגיים והקבלנים העצמאיים צפויים לצמצם את השקעותיהם ב-11% במהלך 2020 – וכעת האיגוד צופה שבשנת 2021 הם יגדילו את תקציבי הרכש בכ-16%. מבחינת סוגי הרכיבים שייוצרו, קיימים כמה מגזרים שיחוו שינויים גדולים מאוד: למרות משבר הקורונה, צמח ייצור חיישני התמונה בכ-60% במהלך 2020, וייצורם יצמח בעוד 36% בשנת 2021.

שוק הרכיבים האנלוגיים והרכיבים לאותות מעורבים (Mixed Signal), צפוי לצמוח בכ-40% במהלך 2020 כולה, ולהמשיך עם צמיחה של 16% במהלך 2021. שוק רכיבי ההספק ורכיבים הקשורים למערכות הספק צפוי לצמוח בכ-16% במהלך 2020 – ולבצע בשנה הבאה זינוק נחשוני – צמיחה חסרת תקדים של 67% במכירות.

ההשפעות הסותרות של משבר כלכלי ודיגיטליזציה של המשק

בדיקה רבעונית של המכירות מאפשרת לזהות את השפעת מגיפת הקורונה על השוק. בינואר 2020 ירדו ההשקעות בציוד ייצור בכ-15%, ובפברואר הן הצטמצמו ב-26%. אומנם במחצית השנייה של השנה המגמה תתהפך, אבל בחישוב שנתי הירידה תסתכם בכ-4%, לאחר הירידה הגדולה של 8% בשנת 2019. אולם בשנת 2021 המגמה כאמור תתהפך – ותעשיית השבבים  צפויה להיכנס לתהליך הצטיידות קדחתני של מכונות ייצור.

האיגוד מזהיר שהתמונה עדיין לא ברורה לגמרי: "שיעור אבטלה גבוה כתוצאה ממגיפת הקורונה יכול להביא לירידה גדולה במכירות של מוצרים צרכניים כמו מכוניות וסמארטפונים. אולם תהליך השינוי הדיגיטלי המתחולל כיום ברוב מגזרי הכלכלה, במקביל להשלכות הריחוק החברתי, מגדילים את המכירות של תשתיות IT כמו מרכזי נתונים, מערכי איחסון, שירותי רפואה מרחוק ומשחקים".

Xilinx הכריזה על שרתי וידאו מבוססי FPGA

חברת Xilinx מרחיבה את פעילותה בתחום המוצרים המוגמרים, ובנוסף לכרטיסי ההאצה שהיא מוכרת, נכנס לתחום חדש עם הכרזתו של שרת קבצי וידאו מסוג חדש, המבוסס על תכנון הייחוס  Xilinx Real-Time (RT) Server. משפחת השרתים החדשה מתוכננת להתמודד עם האתגר המיוחד של ריבוי צרכנים הדורשים קבצי וידאו מרובי-קידוד (video transcoding) בזמן אמת.

הסוג הזה של התמודדות אינו חדש, אולם הופך לאחרונה קריטי לאור השימוש הנרחב בהפצת וידאו ברשת אל מגוון של משתמשי קצה, החל משירותי סטרימינג בתשלום וכלה בשיחות ועידה מרובות משתמשים, שהן גם מרובות אבזרים. הבעיה נעוצה בעובדה שכל צרכן מקושר באמצעות רשת בעלת רוחב פס שונה, מסך בגודל שונה, מאיצי וידאו שונים ותוכנות הצגה שונות.

כדי שכל המשתמשים יוכלו ליהנות מחוויית וידאו זהה בזמן אמת, יש צורך לבצע הרבה מאוד קידודים של אותות הווידאו הנכנסים והיוצאים, בפרוטוקולים שונים, בקבצים שונים ובגדלי קובץ שונים. השרת מבצע את הפעולות האלה באמצעות 6 כרטיסי האצה מסוג Alveo U30 המופיעים של בגודל של U30 ומבוססים על רכיב מיתכנת Zynq® UltraScale+ אשר מיישם את מקודדי הווידאו הנדרשים. כל אחד מהכרטיסים תומך במקודדי H.264, H.265 ומסוגל להזרים עד 16 ערוצי HD – 1080p30 בו-זמנית.

החברה הכריזה על שרת וידאו נוסף, הכולל עד 8 כרטיסי האצה מסוג  Alveo U50 הכוללים זכרון מהיר מסוג HBM2 בנפח של 8GB וממשקי תקשורת מסוג 100GbE  ו-PCI Express 4.0. השרתים זמינים הן כמוצר מוגמר והן כתכנוני ייחוס. בתוך כך הודיעה זיילנקס שחברת HPE הסמיכה את כרטיסי ההאצה Alveo U50 ו-Alveo U250 עבור הדגמים החדשים של שרתי ProLiant. השרתים הראשונים שיכללו את הכרטיסים יהיו ProLiant DL380 ו-ProLiant DL385.

CENS מבאר-שבע גייסה 1.5 מיליון דולר

בתמונה למעלה: ננו צינוריות פחמן משולבות בתוך אלקטרודה חשמלית. צילום: CENS

חברת CENS מבאר-שבע גייסה 1.5 מיליון דולר מהמשקיע הבריטי וינסנט צ'נגוויז להמשך הפיתוח של תהליך ייצור תעשייתי המגביר את הקיבולת של סוללות ליתיום באמצעות ננו ציונריות פחמן (Carbon NanoTubes -CNT). החברה הוקמה בשנת 2013 על-ידי המנכ"ל מיכאל ברונפמן ופועלת במסגרת חממת incubit של חברת אלביט מערכות. החברה פיתחה תהליך המגדיל את קיבולת אגירת האנרגיה של התקנים חשמליים באמצעות הטמעת ננו צינוריות פחמן בתוך אלקטרודות חשמליות.

להערכת החברה, שימוש בטכניקה הזו מגדיל בכ-50% את קיבולת האנרגיה של קבלי-על (Super Capacitors) ומגדיל בעשרות אחוזים את צפיפות האנרגיה של סוללות ליתיום-יון, כאשר מטמיעים את החומר בתוך האנודה והקתודה של הסוללה. החברה מסרה שהייצור מבוסס על תהליכים תעשייתיים קיימים שאינם דורשים שינוי גדול, ועלותו אינה גבוהה משום שנעשה שימוש בכמות קטנה מאוד של חומר CNT. בנוסף, הסוללות המתוגברות אינן צריכות להשתמש בקובלט, שהוא חומר מזהם ויקר.

מדגים תעשייתי

המנכ"ל ברומפמן אמר שההשקעה תשמש את החברה לעבור משלב הפיתוח לשלב הקדם-מסחרי: "הקמת מתקן חצי-תעשייתי לבניית סוללות על-מנת לייצר תאי פרימיום בעלי קיבולת אנרגטית גבוהה ולספק אותם לשחקניות מרכזיות בתחום, שעימן החברה כבר נמצאת בקשרים עסקיים". סמנכ"ל טכנולוגיות באלביט ויו"ר אינקיוביט, שוקי יהודה,  אמר שהפתרון של CENS מהפכני ונותן מענה לביקושים ההולכים וגוברים לאנרגיה חשמלית יעילה וזולה. "אנחנו מאמינים שלפריצת הדרך של CENS יהיו יישומים בשטחים רבים, בהם גם בתחום הביטחוני הצמא לפתרונות חדשניים בתחום האנרגיה, למשל בכל הקשור באספקת אנרגיה ללוחם הרשתי".

וינסנט צ'נגוויז הוא הבעלים של קבוצת קונצנזוס (CBG), אשר ביצעה בישראל השקעות בהיקף של כ-400 מיליון דולר בתחומים כמו מדעי החיים, סייבר, וטכנולוגיות המתמודדות עם אתגרי שינויי אקלים. בין השאר, קבוצת CBG משקיעה בפלטפורמות השקעה מקומיות דוגמת הדסית ביו אחזקות, קסניה הון סיכון, קפיטל נייצ'ר וקבוצת Trendlines.

אינטל מתגברת את אסטרטגיית הבינה המלאכותית

בתמונה למעלה: מעבד Xeon מהדור השלישי (מימין) ורכיב FPGA הכולל מודול בינה מלאכותית

חברת אינטל הכריזה השבוע על סדרה של מוצרים חדשים הכוללים תיגבור של יכולות בינה מלאכותית, אשר הופכת בהדרגה לאסטרטגה מרכזית של החברה. במסגרת הזאת היא חשפה את הדור השלישי של מעבדי השרתים Intel Xeon. מדובר ב-11 דגמים של מעבדי Cooper Lake בעלי 8-28 ליבות העובדים בתדר של עד 3.9GHz ויימכרו בטווח המחירים 1,200-13,000 דולר ליחידה. המעבדים כוללים תמיכה בפורמט ייצוג המספרים bfloat16, המאפשר לבצע פעולות אימון של רשתות בינה מלאכותית (AI).

החברה מסרה שעליבבא, באידו, פייסבוק וטנסנט בחרו במעבדים האלה. אינטל הבהירה שמוצרי ה-AI של הבאנה לאבס הישראלית כבר נמצאים אצל מספר לקוחות, ושהם אינם מתחרים בקו מוצרי xeon, שכן מוצרי הבאנה ממוקדים בהאצת יישומי למידה עמוקה. מנכ"לית קבוצת Xeon וזיכרון באינטל, ליסה ספלמן, אמרה שהיכולת לפרוס במהירות בינה מלאכותית ואנליטיקה של נתונים, "היא צורך עסקי של לקוחותינו. אנחנו מחויבים לקדם את הבינה המלאכותית".

בינה מלאכותית היא הארכיטקטורה של העתיד

להערכת חברת IDC, עד לשנת 2021, יכללו כ-75% מהיישומים התעשייתיים מרכיבים של בינה מלאכותית. עד שנת 2025, ייווצרו באמצעות בינה מלאכותית כ-25% מהנתונים שיופקו מהתקני IoT. לצד המעבדים, אינטל גם הכריזה על הרכיב המיתכנת (FPGA) הראשון שלה המצוייד בבינה מלאכותית: מדובר ברכיב Stratix 10 NX FPGA שייצא בקרוב לשוק. הוא עבר אופטימיזציה לבינה מלאכותית ומתמקד בהאצת AI ברוחב פס גבוה ושיהוי נמוך עבור יישומים תובעניים כגון עיבוד שפה טבעית ואיתור חום תרמי.

הרכיב כולל מארג של יחידות עיבוד מסוג חדש בשם AI Tensor Blocks, המאפשר ליישם פעולות הכפלה של מטריצות גדולות ושל מטריצות בווקטורים, שהן מקובלות מאוד ביישומי בינה מלאכותית. הבלוק מאפשר לבצע פעולות על מספרים גדולים מאוד מסוג INT4 ו-INT8 (בעלי 19 ספרות עשרוניות) וחישובי נקודה צפה ברמה של עד PF16, כלומר 16 סיביות. אינטל העריכה שביצועי החישוב המטרציוני שלו חזקים פי 15 בהשוואה לרכיב Stratix 10 FPGA סטנדרטי.

האזינו לריאיון עם ד"ר אמתי ערמון מאינטל ישראל, על השימושים השונים של בינה מלאכותית באינטל, מתוך הפודקאסט שלנו מחודש מרץ 2020

סינופסיס הכריזה על תמיכה ב-TensorFlow Lite למיקרו-בקרים

חברת סינופסיס הכריזה שהיא תומכת בתוכנת TensorFlow Lite for Microcontrollers של גוגל, שעברה התאמה למעבדי DesignWare ARC של סינופסיס. תוכנת TensorFlow Lite for Microcontrollers מיועדת לרוץ על שבבים בעלי זיכרון מוגבל של כמה קילובייטים בלבד. היא מתוכננת לממש מודלים של למידת מכונה ליישומים כמו זיהוי מילים להפעלת מכשירים (wake-word detection), סיווג תנועות (gesture classification) וסיווג תמונות (image classification).

"תוכנת TensorFlow Lite for Microcontrollers מאפשרת למפתחים ליצור במהירות מודלים של למידת מכונה במכשירים בעלי צריכת הספק נמוכה", אמר פיט וורדן, מנהל טכני בגוגל.  ממשק התוכנה למעבדי ARC משתמש בספריית התוכנה embARC Machine Learning Inference התומכת בכל מעבדי ARC EM ו-ARC HS המצוידים ביכולות DSP. מעבדים אלה כוללים את הדגמים החסכוניים ARC EM5D, EM7D, EM9D ו-EM11D ואת המעבדים עתירי הביצועים ARC HS45D ו-ARC HS47D. הספרייה מופצת כתוכנת קוד פתוח חינמית באתר האינטרנט embARC.org.

"יעילות בצריכת הספק וביצועים הם דרישות מפתח למימוש פונקציונליות של למידת מכונה במכשירי קצה", אמר ג'ון קוטר, סגן נשיא בכיר לשיווק IP ואסטרטגיה בסינופסיס. "מיטוב הממשק של תוכנת TensorFlow Lite for Microcontrollers למעבדי ARC EM ו-ARC HS המצוידים ביכולות DSP מאפשר למפתחי SoC להאיץ את הפריסה של יכולות הסקה באמצעות למידת מכונה על גבי מכשירים שתכנוני ה-AI שלהם מבוססים על מעבדי ARC המיועדים לשוק ה-IoT".

מודל ישראלי מאפשר לזהות יזמי-על

בתמונה למעלה: יהודה שנער. צילום המטוס: ויקיפדיה

מודל ייחודי שפותח בשנים האחרונות על-ידי יהודה שנער, הבעלים והמייסד של חברת Winning Center, אשר הוערך על-ידי חיל האוויר והוכר על-ידי המדען הראשי במשרד הכלכלה, מאפשר לזהות יזמי-על טכנולוגיים עוד לפני שהחברה שהקימו הצליחה בשוק. במקרים רבים, המודל גם מאפשר ללמד מנהלים שאינם בהכרח הבולטים ביותר, לסגל לעצמם תכונות של מנהלי-על, ולהיות יזמים מצליחים. בשיחה עם Techtime הסביר שנער שיש מנהלים אשר פועלים דווקא נכון, "אבל הם לא תמיד מודעים לסיבה שבזכותה הם מצליחים. המודל שפיתחנו מאפשר להביא למודע את מרכיבי ההצלחה ולשפר את התפוקה של המנהלים".

החברה הוקמה בשנת 1996 ופעלה מספר שנים במתכונת של חממה בתמיכת המדען הראשי (היום רשות החדשנות). לאורך השנים היא בנתה בסיס נתונים של אלפי מנהלים, ניתוח תכונותיהם, דרך קבלת ההחלטות שלהם והביצועים שלהם, אשר שימשו לבניית מודל המלמד כיצד להצליח גם בתנאים קשים. חיל האוויר השתמש במודל בתהליך ההכשרה של בוגרי קורס טיס במגמת קרב. הוא שימש בהכשרת ושדרוג נבחרת הראגבי של בריטניה, והבאתה ממצב של קבוצה שהפסידה לכל הקולוניות לשעבר של הכתר, לקבלת גביע העולם בשנת 2003.

מה הם עקרונות המודל? כיצד משקיע יכול לדעת שהמנהל העומד מולו הוא מנהל מוצלח?

שנער: "המודל מצביע במפורש על-כך שמקור ההצלחה אינו בכישרון או במנת משכל גבוהה – אלא בתהליכים מובנים של קבלת החלטות רציונליות, תחקור בלתי פוסק, ומאמץ מתמיד להשתפר. הווינרים נותנים עדיפות לניתוח רציונלי בצמתי החלטה חשובים. הם מזיזים את הסיפוק הרגעי לשם השגת הצלחה במשימה. הווינרים הם סוג של לוחמים. הם לא יציגו מצגי שווא ולא ישקרו – כי הרצון שלהם הוא להשתפר ולנצח בזכות עצמם. הסיפוק האולטימטיבי שלהם הוא לנצח כנגד כל הסיכויים".

"משקיע שרוצה לדעת האם היזם הוא ווינר, צריך לבדוק האם קיימים אצלו מודעות עצמית בשילוב עם תהליכי למידה שאנחנו מכנים בשם תיחקור עצמי. הדרך שבה ווינרים מתחקרים היא מאוד פשוטה ומהירה. היא מאפשרת להם ולכל אחד מהצוות, לקבל שיקוף מדוייק האם הפעולה שהם מבצעים ברגע נתון מקרבת אותם או מרחיקה אותם מהמטרה.

"הווינרים עסוקים מאוד בתחקור עצמי מדוייק, שבעקבותיו מתקבלת החלטה מה לעשות בשלב הבא. התחקור כדפוס התנהלותי הוא מדד מפתח בזיהוי ווינרים. הם תמיד שומרים על איזון בין התחקור של מצבים הנראים ככשלון, לצד התחקור של מצבים המסתמנים כהצלחה. אני מאחל לכל יזם להשקיע בחברה שיש בה תרבות ארגונית מתחקרת".

ווינרים רבים התחילו את דרכם כ-Slow Starters. מה זה, כיצד מבחינים בהם בית הספר לטיסה של חה"א?

"במשך 7 שנים לקחתי חלק בתהליך המרגש של הכשרת בוגרי מגמת קרב בקורס טיס. במהלך פגישות העבודה שהיו לי עם הסוציולוג הראשי של חה"א, ניסן הדס זכרונו לברכה, הוא סיפר לי על בוגרי קורס טיס שקיבלו במהלך הקרוס את הכינוי Slow Starters. אלה אנשים שהתקשו בשלבים שונים וחלק מהם היה על סף הדחה, אבל בשלב מסויים הם עוברים את אלה הנחשבים כשרוניים וטובים מהם. הייחוד של הקבוצה הזאת היא שחבריה מודעים לכך שהבעיה העיקרית היא בהם. כמו כל הווינרים, הם לא מקבלים את הקשר בין כישרון להצלחה ולא נותנים לכשרון להגביל את ההישגים שלהם.

"כשהם חווים קושי ומזהים בעיה, הם מפתחים את המיומנויות הרלוונטיות באמצעות עבודה קשה. כלומר, מקבלים החלטה רציונלית. שלושה ממפקדי חה"א התחילו את דרכם כ-Slow Starters בקורס טיס. בכל ארגון יש אנשים כאלה. הווינר אינו בהכרח האדם הכשרוני, אלא האדם המתמקד בתובנה שמה שעומד בינו לבין הפתרון זה הוא עצמו, ולכן הוא צריך לנהל את עצמו לפני שהוא מנהל את הבעיה. למשל, לקבל החלטות על בסיס שיקול וחישוב רציונלי, ולא על בסיס רגשי".

איך מקבלים החלטות רציונליות?

"ווינרים מגדירים במדוייק ובצורה מכומתת את התוצאה שהם רוצים לראות. בשלב הבא הם מגדירים את הפרמטרים המבטיחים את ההצלחה במשימה שהם לוקחים על עצמם. גם הפרמטרים האלה מנוסחים במונחים ברי-מדידה. מהנסיון שלנו ראינו שברוב המקרים מדובר בלא יותר מ-5-6 תנאי-יסוד מרכזיים. כאשר הווינר מזהה שחסר לו תנאי-יסוד מסויים – הוא מתמקד בו – באותה צורה. וכאשר הוא מגיע לתנאי-חוסם שאי-אפשר ליישם אותו, הוא משנה את הגדרת המשימה.

"טכניקה חשובה נוספת של הווינר היא סימולציה והקצאת משימות. הסימולציה חשובה, אפילו אם היא נעשית בראש, מכיוון שאם אין אפשרות לסמלץ משימה – אין אפשרות לבצע אותה. הקצאת המשימות נעשית במתכונת של דמות ההורה: המנהל הווינר הוא מישהו שיודע לדרוש, אבל נותן את האפשרות ליפול. זהו 'הורה' הדורש משמעת אבל דוחף את ילדיו לעצמאות פעולה וחופש ביטוי. הוא מציג דרישות גבוהות, אבל נותן תמיכה במקרה של כשלון".

איך היית מגדיר את תרבות הניהול בישראל?

"בישראל, בהכללה מעט גסה, אנחנו רואים רמת ניהול נמוכה יחסית. מכיוון שאין קבלת החלטות רציונלית, אין תחקור עקבי והאצבע תמיד מופנית החוצה, להאשים מישהו אחר. ניהול משימה רציונלי מתנגש עם התרבות הארגונית הישראלית, מכיוון שהוא דורש התנהלות מתודולוגית ומסודרת. בין היתר, שיעור ההצלחות הלא מרשים של חברות סטארט-אפ ישראליות מצביע על הבעיה.

"אחת משתיים – או שהיו צריכים לזהות מוקדם יותר שאין היתכנות עסקית לחברה, או שהיו צריכים לזהות מוקדם יותר את הבעיות והכשלים – התהליכיים או בחברה. אומנם יש יש שיפור בתרבות הארגונית בארץ, אבל לא בקצב הנכון. כשאני מעביר תהליך ווינינג בישראל, הלקוחות תמיד מסבירים לי היכן אני טועה. חשוב להם לספר לי מה הם יודעים שאני לא. הייתי אומר שיש שיפור בארץ, אבל לא מספיק".

קיסייט חשפה בישראל את האוסילוסקופ החדש, Infiniium MXR

בתמונה למעלה: בראד דואר לצד מכשיר Infiniium MXR

חברת קיסייט (Keysight Technologies) הכריזה היום (ג') בישראל על סדרת האוסילוסקופים Infiniium MXR, שהיא אוסילוסקופ לטווח ביניים (Mid Range) החדש של החברה, אשר מספק יכולת בדיקה בו-זמנית של עד 8 ערוצים אנלוגיים בתדר של עד 6GHz, ועד 16 ערוצים דיגיטליים. ההכרזה נעשתה באירוע השקה וירטואלי בהשתתפות מייק הופמן, מנהל המוצר של סדרת ה-MXR החדשה בקיסייט העולמית; ובהשתתפות אסף לזר, מנהל פעילות האוסילוסקופים בקיסייט ישראל.

הסדרה מבוססת על רכיב ASIC ייעודי המבצע עיבוד מידע מבוסס-חומרה, המאפשר לספק בקופסא אחת את הפונקציונליות של 8 מכשירי צב"ד נפרדים: ספקטרום אנלייזר זמן אמת (RTSA), אוסילוסקופ, מד מתח דיגיטלי (Digital Voltmeter), מחולל אותות (Waveform Generator), נתח דיאגרמת בודה (Bode Plotter), מונה תדרים (Counter), נתח פרוטוקולים (Protocol Analyzer), ונתח לוגי (Logic Analyzer).

בדרך כלל מסווגים אוסילוסקופים לשלוש קטגוריות מרכזיות: מכשירי Low Range העובדים בטווח התדרים DC-1GHz, מכשירי Mid Range העובדים בטווח התדרים DC-8GHz ומכשירי High End העובדים מ-DC ועד התדר המקסימלי האפשרי, כיום מדובר ברוב המקרים בכ-110GHz. בראיון בלעדי ל-Techtime, סיפר מנהל המו"פ והתמיכה הטכנית של קיסייט העולמית, בראד דואר, שמדובר בהכרזה אסטרטגית עבור החברה, "לאחר שנים רבות מאוד שבהן לא הוצאנו לשוק מכשירים ייעודיים לתחום הביניים".

משפחת MXR מבוססת על רכיב ה-ASIC שהובא מאוסילוסקופ הקצה הגבוה UXR. מדוע זה נחשב להישג טכנולוגי?

דואר: "אומנם השתמשנו ברכיב ה-ASIC של משפחת UXR, אבל נאלצנו לפתח עבורו סביבה חדשה לחלוטין. מכשירי UXR כוללים 16 מעבדי ASIC, ואילו במשפחה החדשה השתמשנו במעבד ASIC אחד בלבד, כדי לבצע את כל המטלות. כל יכולות ה-RF והאנלוג מופעלות באמצעות הרכיב הזה, מלבד הערוצים הדיגיטליים, אולם הוא גם אחראי על התיזמון של הערוצים הדיגיטליים.

"בנוסף, היינו צריכים לתכנן ממשקים חדשים לגמרי עבור כל היישומים הנדרשים במשפחת MXR. היה פה הישג טכנולוגי יוצא דופן מבחינתנו – לספק את כל היכולות האלה במחיר מאוד נגיש".

אתם רואים בדור החמישי שוק יעד מרכזי?

"המכשיר הזה יעיל מאוד בביצוע בדיקות של מערכות MIMO (ריבוי אנטנות שידור וקליטה), מכיוון שכל שמונת הערוצים מצומדים אחד לשני". שוק מרכזי אחר שאליו ההכרזה מכוונת הוא שוק ה-IoT. "זוהי דוגמא מובהקת לתחום הזקוק ליכולת של ה-MXR. הבדיקות של אבזרי IoT צריכות להתבצע בכל התחומים או בצירי (Domains) הבדיקה: בדיקות בציר הזמן, בציר התדר, בציר הדיגיטלי ובדיקות של הרבה מאוד ערוצים במקביל".

מהי לדעתך המגמה החשובה ביותר כיום בשוק הצב"ד?

"הלקוחות דורשים מכשירים בעלי יכולות רבות מאוד, אשר תופסים מעט מאוד מקום. ובעיקר, הם מחפשים דרכים להגן על ההשקעה. להבטיח שההשקעה בציוד היא ארוכת טווח. לכן היכולת לשגרד את המכשיר באמצעות תוכנה היא מרכזית מאוד. היא גם משמרת את ההשקעה הראשונית בחומרה, וגם מקצרת את זמן המעבר בין פרוייקטים שונים. הלקוחות לא רוצים להוציא את המכשיר מהמשרד ולשלוח אותו אל מעבדה שתשדרג אותו ותכייל אותו. הם רוצים לקבל את השירות באופן מיידי באמצעות הרשת".

לדברי אסף לזר, משפחת Infiniium MXR מאפשרת לבצע מדידות סינכרוניות של מספר מכשירים במדדים שונים. למשל לייצר אות אקראי ולמדוד בו-זמנית מספר פרמטרים שונים הקשורים אליו. "היכולת הזאת היא אידיאלית לאיתור תקלות ובעלת חשיבות גדולה מאוד בתחום ניהול ההספק. כיום יש במעגל הרבה מאוד מתחי אספקה, שיש צורך לוודא שהם עולים בזמן ובאופן נכון, ושהם לא מייצרים רעש במערכת. שוק מדידות ההספק דורש הרבה מאוד ערוצים שיכולים לבצע את המדידות במקביל".

בעקבות פרוייקט מכונות ההנשמה, רפאל ובאיה בוחנות הרחבת השת"פ

בתמונה למעלה (מימין לשמאל): יואב וקסלר, יורם חלילי ויואב הר-אבן בחברת באיה בפתח-תקווה

חברת רפאל וחברת באיה זיכון טכנולוגיות (Baya-zicon Technologies) בוחנות את העמקת שיתוף הפעולה ביניהן, בעקבות הנסיון שהן צברו בפרוייקט המשותף לייצור מהיר של מכונות הנשמה לחולי קורונה. בחודש מרץ 2020 החלה באיה בייצור המוני של מכונות הנשמה בהזמנת מערכת הביטחון, במפעל הייצור של החברה בפתח תקווה.

במסגרת הפרוייקט שרפאל היתה אחראית על ניהולו, גייסה באיה את כל משאבי הייצור שלה לייצור מערכות ההנשמה הניידות של חברת פלייט-מדיקל (flight medical) מקבוצת אילקס מדיקל הבורסאית, שאותן היא מייצרת בשש השנים האחרונות.

בשבועות האחרונים ייצרה באיה מאות מכונות הנשמה במסגרת הפרוייקט. בשבוע שעבר ביקרו בחברה מנכ״ל רפאל, יואב הר-אבן, וסמנכ״ל תפעול רפאל, יואב וקסלר, ובחנו את קו הייצור שנכנס לשלב האצה נוסף, מחשש לגל חדש בהתפשטות מגיפת הקורונה. בסיום הביקור סיכמו וקסלר ומנכ"ל באיה, יורם חלילי, על כניסה לתהליך בחינה כדי להעמיק את שיתוף הפעולה בין שתי החברות.

חלילי סיפר ל-Techtime שבקרוב תתקיים פגישה ברמת מנהלים על-מנת לבחון מספר דרכים להעמקת הקשר בין החברות. "סביר להניח שזה יהיה בפעילות השוטפת של רפאל ובעבודה מול בחברות בבנות שלה", אמר. חברת באיה זיכון טכנולוגיות זיכון מעסיקה כ-120 עובדים ומתמחה בייצור ציוד רפואי קריטי ומערכות צבאיות קריטיות הנמצאות בשימוש שוטף בצה"ל.

אלטייר נכנסת לתחום חדש: מנוע AI לחיישני תמונה

בתמונה למעלה: רכיב IMX501 (מימין) ורכיב IMX500. כוללים חיישן תמונה של סוני ומעבד DSP של אלטייר

חברת אלטייר (Altair Semiconductor) מהוד השרון (שנירכשה על-ידי סוני לפני ארבע שנים), הרחיבה בחשאי את פעילותה אל מעבר לתחום ה-IoT ונכנסה אל שוק שבבי הבינה המלאכותית (AI). הדבר נודע לאחר שחברת סוני הכריזה בחודש שעבר על חיישן תמונה חדש עבור מערכות בקרה חכמות. הרכיב בנוי משני שבבים המשובצים במארז אחד במתכונת של מודול מרובה שבבים בתצורת מגדל (Stack): חיישן תמונה של סוני, ומעבד DSP שפותח על-ידי חברת אלטייר ואחראי על פעולת ההסקות של רשת נוירונית. מדובר במשפחה חדשה של חיישני תמונה חכמים הכוללת בינתיים שני רכיבים: IMX500 ו-IMX501.

כאשר הם מותקנים על-גבי מצלמת אבטחה, מצלמת רחוב או אבזר IoT אחר, המעגל הלוגי מבצע עיבוד ושולח למרכז הרשת רק את פעולת ההסקה. בכך הוא חוסך במשאבי עיבוד ותקשורת רבים ומאפשר לתפקד כחיישן חכם בלא לפגוע בפרטיות של האנשים המצולמים. מצלמה חכמה המצויידת בחיישן הוויזואלי-לוגי יכולה למנות את מספרם של אנשים בחנות ולשדר את המידע בלא צורך לשלוח לענן את תמונותיהם. היא יכולה לפענח את מפת הצפיפות במתחמים, ואפילו לעקוב אחר התנהגות לקוחות בחנות – רק על סמך ניתוח תנועותיהם – ובלא צורך לזהות את הלקוחות עצמם.

התמונות נשלחות לאחור במגוון תצורות (בתמונה למטה): מידע מפוענת שאין בו מרכיב ויזואלי, תמונה בפורמטים שונים או רק האזור הרלוונטי. מבחינת סוני, מדובר בכניסה אל שוק מרכזי ובעל צמיחה גדולה מאוד. מבחינת חברת אלטייר, מדובר בהתפתחות מפתיעה מאוד שכן עד היום החברה התמקדה בפתרונות תקשורת לאבזרי IoT ולא בפיתוח מעבדי DSP או מעבדי בינה מלאכותית.

פעילות הליבה של אלטייר ממוקדת בתחום שבבי הקישוריות לאבזרי IoT, כאשר מוצר הדגל שלה הוא השבב ALT1250, המספק מאפנן ומודם לשני תקני התקשורת הסלולריים התומכים ב-IoT: תקן Cat-M1 ותקן NB-IoT. הוא כולל מעגל RF front-end התומך בכל ערוצי ה-LTE הנמצאים בשימוש. מעגל RFIC, יחידת ניהול הספק (PMU), זיכרון, מעגלי הגברה, מסננים, מתגי אנטנה, מעגל קליטת אותות מיקום מבוסס לוויינים (GNSS), אבטחה מבוססת חומרה, מעגל eSIM המאפשרת ליישם את פונקציית ה-SIM בתוך השבב, ומיקרו-בקר פנימי (MCU) המאפשר ללקוחות לפתח יישומים ייחודיים.

אסטרטגיה חדשה גם לאלטייר וגם לסוני

ההכרזה של סוני מכניסה אותה לשוק ענק והופכת אותה לשחקנית IoT על-גבי חיישני התמונה. המהלך יכול להבטיח הזמנות לאלטייר בכמויות גדולות מאוד. אולם היא יכולה גם לרמז על אסטרטגיה חדשה של אלטייר שיש לה שני כיווני התפתחות מעניינים: הראשון הוא שילוב טכנולוגיות של ALT1250 בתוך חיישני התמונה העתידיים של סוני – לצד מעבד ה-AI שנחשף לאחרונה.

הכיוון השני הוא עצמאי: שילוב מעבד הבינה המלאכותית בתוך שבב קישוריות מהדור הבא – מעין ALT1250 מחוזק באמצעות בינה מלאכותית. לבינה מלאכותית בשבב קישוריות IoT יש יתרונות רבים – החל ממתן בינה מלאכותית למצלמות טיפשות – עבור יכולות ניהול תקשורת משופרות – וכלה בשיפור מערך האבטחה הפנימי של ALT1250 מהדור הנוכחי.

TSMC תייצר את שבבי ה-5 ננומטר לרכב של NXP

TSMC SEMICONDUCTORS FAB

חברת NXP תייצר את השבבים המתקדמים שלה עבור תעשיית הרכב בטכנולוגיית 5 ננומטר של חברת TSMC. החברה תאמץ את תהליך N5P, שהוא גרסה משופרת של תהליך ה-5 ננומטר המקורי של TSMC, אשר מספק חיסכון של 40% בהספק , ושיפור של 20% במהירות, בהשוואה לתהליך 7 ננומטר של TSMC. שתי החברות ישתפו פעולה בייצור רכיבי SoC בכל מגוון הפתרונות של NXP לתעשיית הרכב, כאשר בשלב הראשון הן יבצעו  המרה פלטפורמת S32 של NXP, הכוללת מעבדים ומיקרו-בקרים ממונעים, לטכנולוגיית 5 ננומטר. המטרה היא לספק את הרכיבים הראשונים ללקוחות כבר בשנת 2021.

חברת NXP תהיה אחת מהלקוחות הראשונים של טכנולוגיית N5P, המבוססת על שימוש בטרנזיסטורי FinFET ואשר תתחיל להיכנס לייצור בשבועות הקרובים. חברת TSMC הטאיוואנית נמצאת בתחרות הדוקה מול סמסונג במירוץ ה-5 ננומטר. בחודש שעבר הודיעה סמסונג על הרחבת מפעל ה-7 ננמוטר שלה בקוריאה, ותחילת הייצור כבר השנה של שבבים בטכנולוגיות קטנות מ-7 ננומטר. החברה שילשה את היקפו של מפעל הייצור V1 בקוריאה, והכינה אותו לייצור שבבי 5/6 ננמוטר שיתחיל כבר השנה. במקביל, היא מתחילה לפתח את טכנולוגיית הדור הבא: 3 ננומטר.

סמסונג מסרה שטכנולוגיית ה-5 ננומטר שלה מציעה גידול של כ-25% בצפיפות הטרנזיסטורים, חיסכון של 20% בצריכת ההספק ושיפור של 10% בביצועים בהשוואה לטכנולוגיית 7 ננומטר. מאחר והתהליך החדש מתבסס על IP דומה לתתהליך ה-7 ננומטר של החברה שהושק באוקטובר 2018, לקוחות המייצרים כעת ב-7 ננומטר יוכלו לעבור בצורה פשוטה לתהליך החדש. 

מסונג ו-TSMC הן שתי החברות היחידות שמפתחות קווי יצור ב-5 ננומטר והן צפויות לחלוש באופן בלעדי על השוק הזה. בשל משאבי העתק הדרושים כדי לפתח את התהליכים המתקדמים הללו, שאר קבלניות הייצור החליטו להתמקד בתהליכים האחרים. כך למשל, כבר באוגוסט 2018 הודיעה גלובל-פאונדריז שהיא זונחת את תוכנית הפיתוח של 7 ננומטר ומתרכזת בתהליכי 14 ו-28 ננומטר. אומנם גם אינטל הודיעה על כוונתה לפתח תהליך דומה, אך אינטל אינה מספקת שירותי ייצור לחברות שבבים חיצוניות אלא מייצרת רק את השבבים שלה עצמה.

מיטרוניקס רוכשת את המפיצה הגרמנית שלה ב-13 מיליון אירו

בתמונה למעלה: רובוט הניקוי דולפין של חברת מיטרוניקס

חברת מיטרוניקס (Maytronics) מקיבוץ יזרעאל, המפתחת ומייצרת רובוטים לניקוי בריכות, רוכשת את חברת ההפצה BF – Bunger & Frese מהעיר ברמן בגרמניה, תמורת 13 מיליון אירו. חברת BF מפיצה ציוד וחומרים לבוני בריכות בגרמניה ומשמשת כמפיצה של מיטרוניקס מאז שנת 2009. היא מעסיקה 15 עובדים, ובשנת 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-9 מיליון אירו, שכ-45% מהן היו מכירות הרובוטים לניקוי בריכות שחייה של של מיטרוניקס. העיסקה תמומן ממקורותיה הפנויים של מיטרוניקס.

גרמניה היא אחד מהשווקים המרכזיים של מיטרוניקס. להערכת החברה יש בה כיום כ-800 אלף בריכות שחייה, אולם רק שליש מהן מנוקה באמצעות רובוטים אלקטרוניים. בנוסף, השוק הגרמני מאופיין במכירות מוצרים מהקצה הגבוה, מכיוון שרובו מנוהל באמצעות בוני בריכות וקבוצות רכישה. לצד BF, יש לחברה עוד שתי מפיצות בגרמניה, ולכן עם השלמת העיסקה היא תפעל בשוק הזה באמצעות חברה בבעלותה ובאמצעות שתי המפיצות האחרות.

אסטרטגיית התרחבות בשוק צומח

החברה מסרה שהעיסקה נועדה לקדם את "אסטרטגיית 2025" בשוק הדובר גרמנית ובצפון אירופה. האסטרטגיה מבוססת על הכנסת טכנולוגיות חכמות לבריכות המנוהלות כיום ללא אמצעים מתקדמים. הכוונה היא לספק להן מנקים רובוטיים המבוססים על חיבוריות לענן ומוצרים נוספים מעולם המים.

החברה מעריכה שבעולם יש כיום 24.8 מיליון בריכות, ורק 6.4 מיליון מהן מנוקות באמצעות רובוטים. מדובר בשוק במגמת צמיחה ארוכת טווח: רוב הבריכות אינן מטופלות באמצעות רובוטים, ומכיוון שיש להם יתרונות ברורים על-פני שיטות אחרות, החברה מעריכה שהשוק יצמח בשנים הקרובות בקצב של 8%-12% בשנה.

בנובמבר 2019 החברה החליטה להרחיב את קיבולת הייצור של המפעל באיזור התעשייה דלתון שליד קיבוץ ברעם, ולבצע בו השקעה בהיקף כולל של כ-22 מיליון שקל, כדי לתת מענה לגידול המואץ בפעילות החברה. כיום החברה מפעילה שני מפעלי ייצור, המפעל בדלתון והמפעל בקיבוץ יזרעאל, המספקים לה קיבולת ייצור של 600,000 רובוטים בשנה. עם השלמת הרחבת תשתית הייצור, שתסתיים ב-2021, החברה תוכל לייצר מיליון רובוטים בשנה.

חברת מיטרוניקס נסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של כארבעה מיליארד שקל. ברבעון הראשון 2020 צמחו מכירות החברה בכ-12% להיקף של כ-314 מיליון שקל. הצמיחה המרכזית היתה באמריקה (16%) ובאוקייאניה (בעיקר אוסטרליה וניו-זילנד) שבה צמחו המכירות בכ-20%. בשנת 2019 הסתכמו המכירות בכ-846 מיליון שקל, בהשוואה לכ-748 מיליון שקל ב-2018.

 

אינטל הכריזה על מעבדי CPU המופיעים במארז תלת-מימדי

חברת אינטל (Intel) הכריזה אתמול על שבבים חדשים עבור מחשבים ניידים, אשר צורכים שטח קטן במיוחד מכיוון שהן מיוצרים בתוך מארז תלת-מימדי הכולל מספר שבבים נפרדים המסודרים בתצורת מגדל (Stack). אינטל העניקה להם את השם "מעבדים היברידיים" (Intel Hybrid). טכנולוגיית המארז נקראת Foveros. היא מאפשרת לקשר בין פיסות סיליקון המסודרות אחת על-גבי השנייה, ולצמצם ביותר מ-50% את השטח שהמעבד תופס על-גבי הלוח המודפס (PCB).

הרכיבים הראשונים בקטגוריית המעבדים ההיברידיים הם מעבדי Intel Core i5 ו-i3 המבוססים על ליבת 10nm Sunny Cove שפותחה באינטל ישראל. הם מגיעים במארז בשטח של 12 על 12 מ"מ, מריצים את מערכת ההפעלה חלונות ב-32 וב-64 סיביות (Windows 10) ומאפשרים לייצר מחשבים דקיקים וקלים מאוד. צמצום השטח התאפשר הודות להערמת שתי פיסות סיליקון (dies) לוגיות ושתי שכבות של DRAM, אחת על השנייה. הסידור הזה גם מבטל את הצורך להתקין זיכרון חיצוני לצד ה-CPU.

טכנולוגיית Foveros הוצגה לראשונה על-ידי אינטל בשנת 2019. היא מבוססת על שכבת בסיס לוגית ראשונית, שעליה ניתן להתקין שכבות לוגיות נוספות, למשל רכיבי CPU או רכיבי FPGA, ועליהן שכבות נוספות כמו מעגל אנלוגי או זכרונות. השכבות מקושרות אחת עם השניה באמצעות מגעים כדוריים זעירים המקשרים את המודולים החשמליים של פיסות הסיליקון.

הטכנולוגיה הזו נועדה לספק מענה לרכיבים מסוג חדש (Chiplets) שבהם מספר פרוסות סיליקון נפרדות מקושרות ישירות אחת אל השנייה ומספקות פונקציונליות גדולה. לגישה הזאת יש מספר יתרונות מובנים: ניתן להגיע לצפיפות מעשית גדולה מאוד גם בלא מעבר לתהליכי ייצור מתקדמים ויקרים שבהם רוחב הצומת של הטרנזיסטור קטן מ-10 ננומטר.

היא מאפשרת לייצר כל מודול בטכנולוגיית ייצור נפרדת, המותאמת אליו. כך למשל, במעגלים לוגיים יש יתרונות לשימוש בטרנזיסטורים קטנים, בעוד שבמעגלים אנלוגיים יש לעתים יתרונות דווקא לשימוש בטרנזיסטורים גדולים. כיום לא ניתן לייצר בפיסת סיליקון אחת מעגלים שיש בהם טרנזיסטורים בגדלים שונים. אינטל מקדמת את הטכנולוגיה גם בתחום הרכיבים המיתכנתים, ומציעה ללקוחות לייצר רכיבים מורכבים באמצעות שילוב ה-ASIC שלהם ביחד עם ה-FPGA של אינטל, במארז תלת-מימדי יחיד.

מארז מרובה-מודולים שאינטל מציעה ללקוחותיה בתחום הרכיבים המיתכנתים
מארז מרובה-מודולים שאינטל מציעה ללקוחותיה בתחום הרכיבים המיתכנתים