מובילאיי חשפה את טכנולוגיית SuperVision

חברת מובילאיי (Mobileye) חשפה את מערכת תפישת המציאות החדשה שלה, SuperVision, המקרבת את הפונקציונליות של מערכות ADAS אל צורכי הנהיגה האוטונומית. המערכת מבוססת על 11 מצלמות המותקנות בכלי הרכב מכל צדדיו: שבע מצלמות לצילום רחוק וארבע מצלמות לצילום אובייקטים הסמוכים למכונית. המידע מכל המצלמות מעובד באמצעות שני שבבי EyeQ5 High של החברה, אשר מקבלים במקביל את נתוני הדרך המגיעים מהמפה האקטיבית (Roadbook) המיוצרת על-ידי מערכת REM – Road Experience Management שהיא טכנולוגיית מיפוי אקטיבית בנסיעה, המיושמת על-ידי מובילאיי והשותפות העסקיות שלה.

המידע הזה משמש לייצור תמונת מצב תלת מימדית 360° של כל הארועים המתחוללים בסביבת הרכב. המפה הזאת מנותחת בהתאם לעקרונות הנהיגה של מובילאיי (Driving Policy) המוגדרים במודול RSS – Responsibility-Sensitive Safety, והניתוח משמש להפקת פקודות שליטה במערכות הרכב, כמו בלמים, מערכת ההאצה או מערכת ההיגוי. נשיא ומנכ"ל מובילאיי, פרופ' אמנון שעשוע, גילה שהטכנולוגיה החדשה היא נגזרת של טכנולוגיית הנהיגה האוטונומית המלאה שהחברה מפתחת.

פיתוח הנגזרת הזאת בוצע בחשאי במהלך השנה הראשונה, ובמסגרת הזאת פיתחה מובילאיי גם פתרון עידכון תוכנה בתנועה של המערכת (OTA – Over The Air). המערכת החדשה נחשפה ביחד עם הכרזה על עסקת ענק המכניסה אותה אל ייצור המוני בסין: חברת Geely Auto Group הנחשבת ליצרנית הרכב הגדולה בסין, החליטה לשלב את מערכת SuperVision בכל המכוניות החשמליות המיוצרות בחברה הבת שלה, Lynk & Co. המכוניות החדשות צפויות לצאת לשוק בסתיו 2021.

החברה הבת הוקמה בשנת 2016, ועד היום היא ייצרה 300 אלף מכוניות פרטיות. מנכ"ל קבוצת ג'ילי, אן קונז'ואי, אמר שעבור שלב הצמיחה הבא של החברה, היא החליטה לשתף פעולה עם מובילאיי ולהסתמך על הטכנולוגיה שלה "כדי לספק חוויית נהיגה שאין לה מתחרים. בשלב הראשון נשלב את מערכת CoPilot שלנו המבוססת על הטכנולוגיה של מובילאיי, בדגם Zero Concept אשר צפוי להיות רכב היוקרה החשמלי המוביל בעולם".

ערכת CoPilot מוגדרת כפתרון ראשון בתעשייה המאפשר הגירה הדרגתית מרמת מערכות ה-ADAS אל רמת הרכב האוטונומי (ADAS-to-AV scalable system). כאן אולי מובנת החשיבות של מודול ה-OTA שמובילאיי פיתחה עבור SuperVision, מכיוון שהתהליך דורש שדרוג הדרגתי לאורך מספר שנים. בנוסף להסכם הייצור למספר שנים שנחתם בין מובילאיי והחברה הבת Lynk & Co, נחתם גם הסכם מסחרי הכולל את כל קבוצת Geely Auto: מערכות ה-ADAS של מובילאיי ישולבו בהרבה מאוד מהדגמים של יצרנית הרכב, ויהיו מרכיב סטנדרטי ביכולת בלימת החירום ושמירה על נתיבי נסיעה של מכוניות הקבוצה.

מובילאיי תבצע מיפוי אוטומטי של איחוד האמירויות

בתמונה למעלה: פרופ' אמנון שעשוע (מימין) ויו"ר קבוצת AHG, קמאל אחמד אל-הבטור

חברת מובילאיי חתמה על מיזכר הבנות לשיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת Al Habtoor Group מאיחוד האמירויות להבאת טכנולוגיית המיפוי העצמית במערכות ADAS וטכנולוגית הנהיגה האוטונומית שלה אל איחוד האמירויות. בשלב הראשון שתי החברות מתכננות לצייד כלי-רכב בטכנולוגיה של מובילאיי המאפשרת להם למפות את המדינה תוך כדי נסיעה, ובהמשך לבנות תשתית שתאפשר להן לספק שירותי ניידות כשירות (Mobility-as-a-Service). "היום אנחנו מביאים אל איחוד האמירויות את טכנולוגיית הבינה המלאכותית הישראלית הטובה ביותר", אמר יו"ר קבוצת AHG, קמאל אחמד אל-הבטור.

נשיא ומנכ"ל מובילאיי, פרופ' אמנון שעשוע, שזהו הסכם היסטורי המעניק הזדמנות לבצע שינוי מהפכני בערים במדינה ולקדם את העיר החכמה. שיתוף הפעולה כולל ארבעה מרכיבים מרכזיים: בתחילת 2021 מתכננת AHG להתקין מערכות למניעת תאונות מסוג Mobileye 8 Connect, אשר יאספו מידע על הדרכים ועל התשתיות העירוניות. מאוחר יותר ב-2021, כלי רכב אוטונומיים של מובילאיי צפויים לבצע מבחני נהיגה ראשונים באבו-דאבי, כשהן נשענות על המפות שנוצרו בשלב הראשון של הפרוייקט.

שתי החברות מעוניינות להתחיל במבחני מתן שירותי ניידות כשירות החל משנת 2022. הם יופעלו על-ידי AHG ויקבלו ממובילאיי תמיכה טכנית וסיוע בתשתית ובשירותי משרד אחורי. השלב האחרון של התוכנית צפוי להתחיל בשנת 2023: בהתבסס על כל המידע שניצבר עד לשלב הזה, שתי החברות מעוניינות להתחיל באספקת שירות ניידות כשירות באמצעות רכב אוטונומי, אשר יופעל על-ידי שתיהן ויתבסס הטכנולוגיות של מובילאיי.

קבוצת AHG היא אחד מהתאגידים המסחריים הגדולים באיחוד האמירויות. היא הוקמה בשנת 1970 על-ידי קמאל אחמד אל-הבטור ופעילה במספר מגזרים שונים: היא מנהלת 14 בתי מלון מפוארים במזרח התיכון ובאירופה, משווקת מכוניות נוסעים כמו מיצובישי ומכוניות פאר כמו בנטלי במזרח התיכון ובאירופה, מנהלת חברת השכרת רכב, מרמת הרכב הפרטי ועד לרמת משאיות ואוטובסים, וחברת נדל"ן ובנייה.

רפאל הקימה חברה לזיהוי אוטומטי של מטרות

חברת רפאל (Rafael) וחברת AnyVision השלימו השבוע את הקמתה של חברת SightX החדשה, אשר תתמקד בפיתוח טכנולוגיות זיהוי ועקיבה צבאיות המבוססות על בינה מלאכותית. אחד מהיעדים הראשונים של החברה יהיה לפתח טכנולגיות לזיהוי אוטומטי של מטרות (ATR). הטכנולוגיות שיפותחו בחברה צפויות להשתלב במערכות של רפאל. חברת SightX תתבסס על תשתיות המחלקה הצבאית של Anyvision, שהיא אחת מהחברות המובילות בעולם בתחום הטכנולוגיות לראייה ממוחשבת.

חברת SightX נמצאת בבעלות משותפת של רפאל ושל בעלי המניות של AnyVision. היא תפעל ממרכז הארץ ותעסיק כמה עשרות עובדים. רפאל הודיעה שהחברה החלה בקמפיין גיוס עובדים שיימשך לאורך השנה. זיהוי מטרות אוטומטי היא אחת מהטכנולוגיות המתפתחות בעולם הראייה הממוחשבת, ומאפשרת לאמל"ח חכם לרכוש מטרות על פי מבנים, מיפוי ודפוסים ויזואליים. רפאל מסרה שהיא כבר משתמשת בזיהוי מטרות אוטומטי במערכות שלה, בעיקר בטילים מדויקים, כטב"מים, ואמצעי תצפית.

פוטנציאל לכוונת המזהה פנים

מלבד הצהרה כללית של מנכ"ל רפאל, יואב הר-אבן, שלפיה העסקה בוצעה במטרה להביא את רפאל "למעמד של מובילה טכנולוגית עולמית בכל הקשור לטכנולוגיות ראייה ממוחשבת", רפאל לא מסרה מידע נוסף על המשימות של החברה החדשה. יחד עם זאת, המומחיות של אניוויז'ן בטכנולוגיות מבוססות בינה מלאכותית לזיהוי פנים, יכולות להעלות השערה שלפיה אחד מהיישומים שרפאל מחפשת הוא כוונת אוטומטית אשר יודעת לזהות מטרה ספציפית: סיכול ממוקד מבוסס זיהוי פנים.

חברת אניוויז'ן הוקמה בשנת 2015 על-ידי היזם הסדרתי אילון אטשטיין, היו"ר פרופ' שלמה בן-ארצי והטכנולוג הראשי פרופ' ניל רוברטסון. היא פיתחה טכנולוגיות זיהוי פנים שנועדו להפוך כל מצלמה למצלמה חכמה. החברה עברה לאחרונה שנה סוערת: באמצע 2019 פורסמו ידיעות בתקשורת שלפיהן הטכנולוגיה שלה משמשת לניטור וזיהוי פנים של האוכלוסיה הפלשתינית, ובעקבות זאת החליטה קרן ההשקעות של מיקרוסופט, M12, למכור את אחזקותיה בחברה.

בחודש מרץ 2020 היא פיטרה כמה עשרות עובדים מתוך כ-200 עובדיה, והסבירה זאת בהשלכות של מגיפת הקורונה. לפני כשלושה שבועות היא דיווחה על גיוס הון מפתיע בהיקף של 43 מיליון דולר ממשקיעים שזהותם לא פורסמה, כדי להרחיב את קו מוצרי הזיהוי מרחוק (Remote Authentication) ומוצרי בקרת גישה ללא מגע (Touchless Access Control). עדיין לא ברור האם רפאל משתתפת בהשקעה או לא. מכל מקום, משמעות ההודעה היא שאניוויז'ן נפרדת מהפעילות הצבאית שלה ומתמקדת בפעילות אזרחית בלבד – ויכול להיות שזה מה שאיפשר לה להשלים את הגיוס האחרון.

חברת Digi-Key החלה להפיץ פתרונות בדיקה של NI

בתמונה למעלה: מערכת מדידות מבוססת מחשב מסוג NI's USB X Series Multifunction DAQ

מםיצת הרכיבים הגלובלית Digi-Key Electronics החלה להפיץ באתר האינטרנט שלה חלק ממערכות הבדיקה והמדידה האלקטרונית של חברת NI, לשעבר National Instruments, בעיקר מערכות מבוססות PC הפועלות באמצעות תוכנה. החברה מסרה שההסכם הזה מרחיב בצורה גדולה מאוד את היצע הפתרונות שלה בתחום הבדיקות והמדידות. הדבר מאפשר למהנדסים גישה מיידית אל כלים שיאפשרו להם להאיץ את התכנון ואת הבדיקה של מוצרים חדשים.

סגן נשיא להפצה באמצעות שותפים בחברת NI, ג'ים ראמזי, אמר שההסכם מאפשר לחברה להגיע אל הלקוחות של Digi-Key באמצעות ממשק שהם רגילים לעבוד איתו ולהרחיב את קהילת המפתחים שיש לה נגישות אל מוצרי החברה. "קיבלנו גישה אל לקוחות חדשים". סגן נשיא Digi-Key, דייויד שטיין, אמר שהפתרונות של NI מאפשרים להאיץ את זמני הפיתוח של לקוחות החברה.

בין המוצרים החדשים אשר הועלו לאתר האינטרנט של Digi-Key ניתן למצוא Counter/Timer Devices, מקורות אות ומתח אנלוגיים (Analog Output Devices) המאפשרים סימולציה של אותות במערכת, כרטיסים דיגיטליים (Digital I/O Devices), ממשקי תקשורת טורית, סדרה של פתרונות Multifunction I/O DAQ Devices המאפשרים להפוך את המחשב האישי למכשיר לכידת ומדידת נתונים ולבצע את כל פעולות הבדיקה והמדידה באמצעות תוכנת DAQExpress ועוד.

חברת Digi-Key Electronics מהעיירה Thief River Falls במינסוטה, ארה"ב, היא מפיצה גלובלית של רכיבי אלקטרוניים המספקת כ-11 מיליון מוצרים של כ-1,300 יצרנים, שמתוכם כ-2.6 מיליון רכיבים נמצאים אצלה במלאי וזמינים למשלוח מיידי. החברה מספקת משאבים נוספים למהנדסים, בהם EDA וכלי תכנון, גיליונות נתונים, תכנוני ייחוס, תכנים להעמקת הידע ועוד.

למוצרי NI באתר של החברה: Digi-Key Latest Product Additions

למרות הקורונה ובזכות הדור החמישי: שוק שירותי ייצור השבבים יצמח ב-19%

למרות משבר הקורונה, שוק שירותי ייצור השבבים צפוי לצמוח בשנת 2020 ב-19% להיקף מכירות של 67.7 מיליארד דולר, ובמידה והתחזית תתגשם, תהיה זו הצמיחה השנתית הגבוהה ביותר מאז 2014, כך מעריך מכון המחקר IC Insights, המתמחה במחקרים על תעשיית הסמיקונדקטור. הגורם המרכזי לצמיחה, לפי מכון המחקר, הוא הביקוש למעבדים עבור יישומי דור חמישי, כאשר ההערכות מדברות על כ-200-250 מיליון מכשירי סמרטפון דור חמישי שיימכרו ב-2020.

הצמיחה צפויה להימשך גם בשנים הקרובות. IC Insights מעריך כי שוק שירותי הייצור יצמח בקצב גידול שנתי של 9.8% ולהגיע ב-2024 להיקף מכירות של 90.9 מיליארד דולר. בין 2014-2019 עמד קצב הגידול השנתי הממוצע על 6%. ב-2019 התכווץ השוק ב-1%, הצמיחה השלילית הראשונה מאז 2009.

קבלניות יצור השבבים (pure play foundry) מספקות שירותי ייצור חיצוניים עבור חברות המפתחות שבבים אך אין להן אמצעי ייצור עצמיים. כך לדוגמה, חברות שבבים כמו אנבידיה ו-AMD מייצרות את שבביהן אצל קבלנית הייצור הגדולה בעולם, TSMC מטאיוון. קבלנית הייצור הישראלית, טאואר (Tower) ממגדל העמק, המתמחה בייצור רכיבים אנלוגיים, נמנית בין עשר קבלניות הייצור הגדולות בעולם. מנגד, ישנן חברות שמייצרות בעצמן את השבבים שהן מפתחות ומוכרות, ומכונות בתעשייה IDM, כדוגמת אינטל וסמסונג, והן אינן נכללות בתחשיב של IC Insights.

אורורה לאבס גייסה 23 מיליון דולר ממשקיעים אסטרטגיים

בתמונה למעלה: מייסד משותף ומנכ"ל, זוהר פוקס. "שם המשחק הוא Zero Downtime, והדבר הזה משנה את העולם"

חברת אורורה לאבס (Aurora Labs) מתל אביב השלימה גיוס הון בהיקף של 23 מיליון דולר שכלל משקיעים אסטרטגיים מתעשיית הרכב, מתעשיית האלקטרוניקה ומגופי השקעות. בהם: מריוס נכט מייסד משותף של צ'ק פוינט, קרן ההשקעות של חברת LG, חברת Porsche SE בעלת השליטה בקבוצת פולקסווגן, טויוטה ועוד. החברה הוקמה בשנת 2016 על ידי המנכ"ל זוהר פוקס ומנהל התפעול הראשי אורי לדרמן ומאז הקמתה גייסה כ-34 מיליון דולר, בהם השקעה של 2.5 מיליון דולר שבוצעה על-ידי פורשה.

חברת אורורה לאבס פיתחה פלטפורמה חדשה לניהול הכתיבה, הפיתוח והעידכון של תוכנות קריטיות, אשר כוללת יכולות תיקון עצמי של טעויות (Self-Healing Software). היא מבוססת על טכנולוגיית Line-Of-Code Behavior שפותחה בחברה, אשר מוגנת כיום על-ידי 22 פטנטים רשומים, ועוד כמה עשרות בקשות פטנטים המצאות בתהליכי רישום. הפתרון הזה מאפשר ליצרניות רכב לעמוד בדרישות המחמירות של תקן ISO 26262 ושל תקן UNECE WP.29, הדורשים מהן יכולת עידכון ובטוח, ניהול תקלות תוכנה ומעקב אחר כל שורת קוד בתוכנות המצויות בכלי-הרכב.

יצרניות רכב החלו להצטייד בתוכנה

בראיון ל-Techtime סיפר המנכ"ל זוהר פוקס, שכבר היום יש לחברה מספר לקוחות מתחום תעשיית הרכב, ושהטכנולוגיה שלה תשולב בדגמים עתידיים שלהן. פוקס: "אנחנו ממציאים מחדש את הצורה שבה מנהלים תוכנה. את האופן שבו מבצעים דיאגנוסטיקה לתוכנה וכיצד מעדכנים את התוכנות ברכב. הפתרון שלנו מאפשר ליצרנים לארגן את תהליכי הפיתוח והעידכון באופן המבטיח שהם עומדים בכל דרישות הרגולטור. הוא מייצר שפה סטנדרטית בין כל מרכיבי שרשרת האספקה בתעשיית הרכב".

חברת אורורה לאבס פועלת מתל אביב ומעסיקה כ-30 עובדים. זוהר פוקס הוא בעל נסיון של שנים רבות בניהול מאובטח של תוכנות. הוא החל את דרכו לפני 22 שנה בחברת ליפמן הנדסה אשר פיתחה מסופים וקופות רושמות לביצוע סליקה ותשלומים אלקטרוניים מאובטחים ושנמכרה לווריפון ב-2006. משם עבר לאסנס סקיוריטי לקבוצת הפיתוח של פרוטוקולים מאובטחים עבור הציוד של נוקיה, ובהמשך היה הטכנולוג הראשי של Rosslare Security שפיתחה פתרונות לאבטחת מתקנים.

מדוע יצרניות הרכב זקוקות לפתרון שלכם?

פוקס: "היצרניות נדרשות לעמוד ברמת בטיחות מאוד גבוהה מכיוון שכבר היום רוב המערכות ברכב הן חצי אוטונומיות. בדרך-כלל הפתרון הראשוני הוא הכפלת מספר המערכות כדי לקבל יתירות. אולם אז מתברר שעלות המימוש של מחשבי הרכב עולה בצורה דרמטית. לכן היצרנים זקוקים לפתרון שיוכל להבטיח שיפור מתמשך באבטחה ובבטיחות של המערכות – מבלי להעלות את המחיר".

כיצד הדברים מתנהלים כיום?

"נניח שמגיעה בקשה לבצע שינוי כלשהוא בתוכנה, כדי להוסיף פונקציונליות מסויימת ברכב. הדרישה מגיעה אל הספק הרלוונטי של היצרן, והוא מפתח את הפתרון ומגיע למוצר. בשלב הזה הוא מפיק מסמך Release Note המתאר את כל השינויים שבוצעו בתוכנה. המסמך והתוכנה עוברים תהליך אימות איכות, וכשהוא מסתיים התיעוד עובד בדיקת התאמה לרגולציה הקיימת בכל המדינות בעולם. רק לאחר סיום השלב הזה המודול המעודכן נחתם ומופץ למכוניות של היצרן".

כיצד התהליך יתנהל אצל יצרנית רכב המשתמשת בטכנולוגיה שלכם?

"המוצר שלנו יושב אצל היצרן ובמחשב הרכב, ומקבל שירות מהענן. בכל פעם שיוצאת גרסת תוכנה חדשה, תוכנת הלקוח שלנו הנמצאת בצד של המפתח, בונה בסיס נתונים הנשלח לשירות הענן שלנו. המערכת בענן מנתחת את השינויים שנעשו בקוד, ומפיקה תובנות והמלצות. למשל, היא מאתרת שינוי מסויים שלא עומד בתקינה או מזהה קובץ שיש לעדכן בעקבות השינוי החדש".

הגיוס יממן הכניסה לשווקים חדשים

"בסוף התהליך המערכת מפיקה רשימה מסודרת של כל השינויים שנעשו בקוד והמלצות תיקון. תוכנות הרכב כוללות היום הרבה מאוד ספריות צד שלישי והמפתחים לא תמיד רואים את התמונה המלאה. בשלב הסופי הקוד עובר אל סוכן שלנו הנמצא בכל מכונית, אשר סוגר את התמונה: הוא יודע לבצע את העידכון ולהחזיר את התוכנה המעודכנת לפעילות".

כלומר מדובר בניהול מחזור החיים של תוכנה קריטית. המוצר הזה יגיע לשווקים קריטיים נוספים?

"גיוס ההון יעזור לנו לממן את הכניסה לשווקים נוספים, כמו רצפות ייצור תעשיתי (Industry 4.0), מודדים חכמים רובוטיקה, ציוד שינוע במחסנים אוטומטיים ועוד. לצורך זה אנחנו מתחילים עכשיו בגיוס אנשי לימוד מכונה, מערכות משובצות ומומחי ענן. זוהי טכנולוגיה גנרית ולכן חברות LG ומעבדת הבדיקות UL השקיעו בנו.

"החזון שלנו הוא להעניק יכולת תיקון עצמית של מכשירים חכמים (Self Healing Smart Devices). הטכנולוגיה שאנחנו בונים היום תאפשר לכל רכיב המריץ תוכנה, לדעת לאתר בעיית תוכנה שיכולה להיות תוצאה של תקלה או ארוע של סייבר, לבודד אותה ולבצע התאוששות אוטומטית. המטרה היא להבטיח שהמערכת לעולם לא תקרוס ותהיה זמינה תמיד. שם המשחק הוא Zero Downtime, והדבר הזה משנה את העולם".

אריקסון רוכשת את Cradlepoint ב-1.1 מיליארד דולר

בתמונה למעלה: מתאם Cradlepoint 5G להקמת רשת נתונים אלחוטית ארגונית

חברת אריקסון (Ericsson) חתמה על הסכם לרכישת חברת Cradlepoint האמריקאית תמורת 1.1 מיליארד דולר במזומן. חברת Cradlepoint הוקמה בשנת 2006 ומספקת מערכות Wireless Edge WAN מסחריות ומוקשחות. המוצרים של החברה כוללים תוכנת רשת מקומית רחבת היקף, ונתבים ברמה ארגונית וברמת האבזר הבודד, המאפשרים לבנות רשת תקשורת נתונים על-גבי התשתית הסלולרית. הלקוחות של החברה כוללים חברות המפעילות שירותים מבוססי IoT, דוגמת רשתות של מכונות ממכר, כספומטים ותשתיות עיר חכמה, וכלה בלקוחות המקשרים נכסים ניידים, כמו גופי ביטחון והצלה, ציי רכב ועוד.

החברה נמצאת בתהליך התאמת המוצרים שלה אל רשתות הדור החמישי, לאור הנחת העבודה שלה שקצב הנתונים הגבוה והמחיר האחיד (Flat) של התקשורת בעידן הדור החמישי, יביאו לגידול דרמטי בהיקף השימות ברשתות תקשורת נתונים אלחוטיות. אריסון הסבירה שהעיסקה נועדה לחזק את האסטרטגיה שלה, הממוקדת בשוק הארגוני של רשתות 5G. אריקסון נסחרת בנסד"ק לפי שווי של כ-35.9 מיליארד דולר. היא תממן את העיסקה מקופת המזומנים שלה, ותשלם את הסכום עם השלמת העסקה, בסוף 2020.

החברה לא תמוזג בתוך אריקסון. היא תמשיך לפעול כחברה עצמאית בבעלות מלאה של אריקסון, ממתקניה הקיימים באיידהו, תחת ההנהלה הנוכחית ועם 650 העובדים הנוכחיים. בשנת 2019 הסתכמו המכירות של קריידל-פוינט בכ-135 מיליון דולר. שיעור הריווחיות שלה הוא 61%. להערכת אריקסון העיסקה תפחית את הריווחיות שלה בכ-1% בשנים 2021 ו-2022. להערכת אריקסון, Cradlepoint היא אחת מהחברות המובילות בשוק רשתות תקשורת הנתונים האלחוטיות לתשתיות 4G/5G, שהוא שוק מתפתח הצומח בקצב של 25%-30% בשנה.

המודם של iPhone 13 יתבסס על מעבד של סיוה

חברת אפל (Apple) מפתחת מודם סלולרי עצמי, אשר ייכנס למכשירי הטלפון שלה המיועדים לרשתות הדור החמישי (5G). המודם יתבסס על טכנולוגיית ה-DSP של חברת סיוה (CEVA) מהרצליה. על-פי התוכנית של אפל, המודם החדש ייצא לשוק במחצית השנייה של 2022 ביחד עם הטלפון iPhone 13, ויותקן בכל הדגמים שייצאו לאחריו. כך עולה מהדו"ח העדכני של גאס ריצ'רד, אנליסט Northland Capital Markets, שהגיע לידי Techtime.

ככל הנראה המודם של אפל יתבסס על פלטפורמת PentaG 5G של סיוה, אשר מספקת קניין רוחני ואלגוריתמיקה מלאים למערכות ניידות ונייחות של הדור החמישי. ארכיטקטורת PentaG כוללת מעבד DSP סקלרי, מעבד וקטורי, מעבדי-עזר, ומעבד בינה מלאכותית. היא תומכת בכל תדרי הדור החמישי, כולל תדרי sub-6 GHz וגלים מילימטריים (mmWave) ומאפשרת להגיע לקצב תקשורת של עד 10Gbps.

המהלך הזה של אפל החל בחודש יולי 2019, כאשר היא חתמה על הסכם לרכישת רוב חטיבת המודמים לטלפונים של חברת אינטל (Intel), תמורת סכום הנאמד בכ-1 מיליארד דולר. עם השלמת העיסקה הצטרפו לאפל כל 2,200 עובדי החטיבה. העיסקה יצאה לפועל בעקבות החלטתה של אינטל לצאת מתחום המודמים למכשירי סמארטפון מהדור החמישי, ולאחר מאבק משפטי מר בן שנתיים שהתנהל בין אפל וקואלקום ושהסתיים בפשרה חמוצה ובהחלטה אסטרטגית של אפל שלא להיות תלויה בקואלקום.

סיוה נהנית מהמורשת של אינטל

המודמים הסלולריים של אינטל התבססו שנים רבות על המעבד של סיוה, ובשנים האחרונות סיוה נהנתה וסבלה חליפות מהשינויים שביצעה אפל כאשר עברה בין מודמים של אינטל למודמים של קואלקום, ובחלק מהמקרים אפילו חילקה את קיבולת הייצור שלה בין השתיים. אולם כעת המצב שונה: אפל לא תרכוש מודם שסיוה מוטמעת בו – אלא רוכשת את הקניין הרוחני ישירות מסיוה עצמה.

ריצ'רד ניתח את תמהיל המכירות של סיוה, והגיע למסקנה שהעובדה שהיא לא מושפעת ממלחמת הסחר בין סין וארה"ב, והנוכחות הגוברת שלה בשוק הדור החמישי, מביאים אותה אל מסלול צמיחה. לכן הוא העניק למניית החברה מחיר יעד של 48 דולר – בהשוואה למחיר של 36.8 דולר שבו היא נסחרת כיום. לצד אפל, יש לסיוה מספר לקוחות מפתח סיניים, דוגמת ZTE וחברת Spreadtrum שהיא הלקוח הגדול ביותר שלה, ושמכירותיה צפויות לעלות ברבעון השלישי של השנה.

להערכתו, בשנה הבאה תגביר נוקיה את הייצור של תחנות בסיס לדור החמישי הכוללים את מעבדי סיוה. לצד אלה, הוא צופה עלייה של 30%-50% במכירות של סיוה ב-3-5 שנים הבאות בתחומים שאינם סלולריים, כמו Wi-Fi, Bluetooth ומוצרי בית חכם, טלוויזיות חכמות, נורות מקושרות, מערכות בקרה וכדומה. חברת סיוה מעסיקה כ-400 עובדים ובשנת 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-87 מיליון דולר. ברבעון השני של 2020 צמחו המכירות בכ-28% בהשוואה לרבעון המקביל, והסתכמו בכ-23.6 מיליון דולר.

עסקת ARM-אנבידיה מציבה דילמה רגולטורית

עיסקת המיזוג שנחתמה בין חברת אנבידיה לבין חברת ARM בשווי של כ-40 מיליארד דולר היכתה את התעשייה בהפתעה לא רק בגלל שהיא מייצרת מפת תחרות חדשה בתעשיית השבבים – במיוחד שבבי מחשבים ומעבדים – אלא גם בגלל היקפה. למעשה, מדובר בעיסקת המיזוג הגדולה ביותר בענף. היו אומנם נסיונות לבצע עסקאות גדולות יותר – אולם הם לא יצאו אל הפועל.

בשנת 2018 ניסתה קואלקום לרכוש את NXP תמורת 44 מיליארד דולר, אולם העיסקה בוטלה מכיוון שסין לא אישרה אותה – כמהלך תגמול למלחמת הסחר שיזם הנשיא טראמפ. באותה השנה התרחש אירוע דומה, אולם הפוך בכיוונו: חברת ברודקום ניסתה לבצע השתלטות עוינת על חברת קואלקום והגישה לבעלי המניות הצעת רכש בהיקף של 121 מיליארד דולר. אולם הנשיא טראמפ אסר על ביצוע העיסקה מחשש שהיא תפגע ביתרון הטכנולוגי של ארצות הברית בתחום התקשורת.

עסקת השבבים הגדולה ביותר בהיסטוריה

מלבד שתי העסקאות האלה, העיסקה היחידה שהתקרבה להיקף של עסקת ARM-אנבידיה היא מכירת ברודקום לאוואגו בשנת 2015 תמורת 37 מיליארד דולר. אחריה מדורגת העיסקה שבה רכשה סופטבנק את חברת ARM עצמה, בשנת 2016, תמורת 32 מיליארד דולר. בשנת 2019 הסתכמו המכירות של ARM בכ-1.8 מיליארד דולר, ובמחצית הראשונה של 2020 הן הגיעו להיקף של כמיליארד דולר. העיסקה נועדה לסייע לסופטבנק לסגור גירעון עמוק שנוצר בגלל סדרה של השקעות כושלות בחברות סטארט-אפ. היא גם תקבל קרוב ל-10% מהמניות של אנבידיה, שהיא אחת המחברות בעלות הצמיחה המהירה ביותר בשוק.

היסטורית, אנבידיה ו-ARM פעלו לפי מודלים עסקיים שונים ולרוב גם מול לקוחות שונים: אנבידיה התמקדה בתחום המעבדים הגרפיים ו-ARM בתחום הקניין הרוחני למעבדי CPU ומיקרו-בקרים. אולם התפתחות הבינה המלאכותית שינתה את המצב. אנבידיה הגדירה את עצמה מחדש כספקית מחשבי בינה מלאכותית, וחברת ARM נכנסה לתחום העיבוד הגרפי ומעבדי הבינה המלאכותית. הדבר יצר חפיפה גדולה מאוד בלקוחות ובמוצרים, למרות שהמודל העסקי נשאר שונה.

מניע מפתיע מאחורי העיסקה

דו"ח של האנליסט גאס ריצ'רד מחברת Northland Capital Markets שהגיע לידי Techtime מציג פרשנות מפתיעה מאחורי העיסקה, ובמיוחד מאחורי ההצהרה של אנבידיה שחברת ARM תוכל להמשיך לפעול במתכונת הקניין הרוחני שלה. להערכתו, הדבר נובע מהסיבה הפשוטה שאנבידיה אינה מתעניינת בשוק הקניין הרוחני, אלא בשוק אחר שהקניין הרוחני של ARM פותח בפניה.

ריצ'רד: "אנחנו מאמינים שאנבידיה רואה משהו אחר מעבר למכירת קניין רוחני, המהווה כ-1% בלבד ממחיר השבב. התעשייה נמצאת במעבר אל מתכונת מארזים חדשה המבוססת על מכירת שבבים במתכונת של chiplets. אנחנו מאמינים שאנבידיה מעוניינת למכור שבבי עיבוד מבוססי ARM במתכונת של chiplets, שמחירם גבוה עד פי 100 מאשר מכירת קניין רוחני בלבד".

וכמובן, קיים הנושא הגדול ביותר – הוספת הקניין הרוחני של ARM לתשתיות המחשוב של אנבידיה ולתשתיות הקישוריות שהיא קיבלה בעקבות עסקת מלאנוקס – הופכת את השילוב הזה לשחקן חדש המאיים ישירות על אינטל ומציע אלטרנטיבה מלאה לארכיטקטורת x86. להערכת חברת המחקר IC Insights, העיסקה יצרה חששות כבדים בשוק שהיא תגביל את הגישה של חברות רבות אל הטכנולוגיות החדשות של ARM. בקיצור: מונופול.

אנבידיה מנסה להפיג חששות

כדי להפיג את החששות האלה, מיהרה אנבידיה להצהיר ש-ARM תשמור על עצמאותה בעבודה מול יצרני שבבים אחרים – בהם גם המתחרים של אנבידיה עצמה – דוגמת קואלקום, סמסונג, מדיהטק ואחרות. הדבר כולל אפילו את אפל אשר החליטה להיפרד מארכיטקטורת x86 ולבסס את כל מוצריה על מעבדים עצמיים ממשפחת A, הכוללים את הקניין הרוחני של ARM.

חברת המחקר סבורה שמעבר לסוגיית המערכות על-גבי שבב (SoC) שבהן מוטמעת ARM, היא גם החברה המובילה כיום בשוק בתחום המיקרו-בקרים (microcontrollers). מעבדי ARM’s Cortex-M הם המעבדים הדומיננטיים בשוק המיקרו-בקרים. הדבר מעניק לאנבידיה מעמד חזק מאוד לרוחב כל רמות המיחשוב – משרתים למרכזי נתונים גדולים ועד לאבזרי קצה זעירים.

להערכת Techtime, לא בטוח שהחששות בשוק קיבלו מענה. אלה חלק מהנושאים המרכזיים שבהם יתעסקו הרגולטורים באירופה, בסין, בבריטניה ובארה"ב בחודשים הקרובים. יכול להיות שהם ייאלצו את אנבידיה לבנות "חומה סינית" המבטיחה את עצמאותה של ARM כדי שייאשרו את המיזוג. גם הצהרתו של מייסדי ומנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, שלפיה המכירות של ARM לא יהיו כפופות לתקנות הבקרה האמריקאיות על ייצוא טכנולוגי מכיוון שהטכנולוגיה פותחה בבריטניה, יכולות לייצר בעיה חדשה.

מסר עקיף לרגולטור הסיני

ההצהרה ככל הנראה נועדה למנוע חששות מהעיסקה בסין ולסלול את הדרך לקבלת אישור סיני למיזוג. אולם היא יכולה ליצור בעיה בארה"ב, שכן כל פרוייקט המשלב בין הטכנולוגיות של שתי החברות יכול להיתפש בארה"ב כטכנולוגיה קריטית שאסור לייצא אותה לסין. החשש הפשוט ביותר שעימו צריכה אנבידיה להתמודד הוא זה של הממשלה בבריטניה, אשר רוצה להבטיח ש-ARM תישאר בממלכה המאוחדת. זו הסוגיה הקלה ביותר לפתרון: הואנג הבטיח שהחברה תישאר בבריטניה ושאנבידיה תקים עבורה מרכז פיתוח גדול וחדש. מכל מקום, אם היא תצליח לעבור בשלום את כל המכשולים הללו – אנבידיה צופה שהעיסקה תסתיים בתוך 18 חודשים.

QEDIT צורפה אל פרוייקט הגנת התוכנות של דארפה

חברת QEDIT התל אביבית צורפה לתוכנית הגנת התוכנות הצבאיות המתבצע במימון הסוכנות האמריקאית למחקרי בטחון מתקדמים (DARPA). החברה מצטרפת לפרוייקט ההצפנה Fromager המובל על-ידי חברת Galois, אשר קיבלה תקציב של 12.6 מיליון דולר. מתוך זה, חלקה של QEDIT מסתכם בכ-2 מיליון דולר. מטרת הפרוייקט היא לפתח טכניקה המאפשרת לוודא את השלמות של קוד תוכנה, ושלא בוצעו בו שינויים בלתי מורשים, מבלי שיהיה צורך להיכנס אל הקוד ולחשוף אותו.

הפרוייקט מתבצע במסגרת תוכנית SIEVE של דארפה, אשר מממנת 12 פרוייקטי אבטחה נוספים שכולם מתבססים על שיטת ההצפנה בשם "פרוטוקול הוכחה באפס ידיעה" (Zero-Knowledge Proof). הטכנולוגיה הזאת נמצאת בשימוש נרחב בתעשיית המטבעות הווירטואליים (Cryptocurrency). היא מאפשרת לצד אחד בערוץ התקשורת להוכיח לצד השני שיש בידיו ידע מסויים, מבלי לחשוף את הידע. באופן הזה ניתן להשתמש בטכנולוגיה כדי לאמת את השלמות של תוכנות, תכנונים או להבטיח תקשורת מאובטחת, מבלי לחשוף את המידע עצמו או את פרטי המתקשרים.

בשיטה הזאת מתקיימת תקשורת בין גורם מוודא (Verifier) לגורם מוכיח, אשר צריך להוכיח את אמינותו (Prover) לגורם המוודא. המוודא שולח סדרה של שאלות אקראיות למוכיח, ולפי התפלגות התשובות הוא יודע אם המוכיח אמין או לא. לדוגמא: נניח שעיוור צבעים מחזיק בידיו בשני כדורים זהים בכל, מלבד בצבעם, וצריך לוודא שהמוכיח מולו יודע להבדיל ביניהם. הוא מסתיר אותם מאחורי גבו ובכל פעם מראה למוכיח כדור אחר, והמוכיח מודיע האם הוא החליף כדור או לא. אחרי מספר פעמים, המוודא יכול לדעת בוודאות שהמוכיח מבדיל בין הכדורים לפי צבעם, למרות שלאורך כל התהליך לא הועבר מידע על צבעם של הכדורים.

QEDIT מובילה תקן ל"הוכחה באפס ידיעה"

חברת QEDIT הוקמה בשנת 2016 על-ידי שלושה מומחים שהגיעו מתחום המטבעות הווירטואליים: המנכ"ל ומייסד משותף, יונתן רואח, ייסד שתי חברות בלוקצ'יין שהשנייה מהן (Bits of Gold) נמכרה ל-Digital Asset. לפני-כן הוא שימש כמנהל תחום ה-IP של יצרנית השבבים Waves. היו"ר הפעיל רובן ארנולד היה מייסד משותף של Bits of Gold, והמדען הראשי, פרופ' אביב זהר מהאוניברסיטה העברית, מתמחה בפרוטוקולי הצפנה ואבטחה המשמשים בתעשיית המטבעות הווירטואליים.

לדברי יונתן רואח, הפרוייקט ממחיש את החשיבות של פרוטוקול ZKP כבסיס לתקן אבטחה חדש וחזק מאוד. החוקר הראשי של Galois, ד"ר אלכס מלוזמוף, הסביר שהתרומה של QEDIT לפרוייקט היא חשובה מאוד בזכות המומחיות שלה בפרוטוקול והמעמד שלה כמובילת המאמץ ליצירת תקן ZKP תעשייתי. חברת QEDIT מנסה להעניק לטכנולוגיית ZKP שפיתחה מעמד של תקן תעשייתי דה פקטו באמצעות איגוד ZKProof. פרופ' זהר מעריך שהששתתפות בפרוייקט של DARPA תתרום רבות ליצירת התקן, מכיוון שבאמצעותו הוא ייבחן מקרוב על-ידי הצוותים הטכניים ומומחי ההצפנה המשתתפים בתוכנית SIEVE.

מעבד 5 ננומטר הראשון בעולם: A14 של אפל

חברת אפל (Apple) הכריזה על גרסה חדשה של טאבלטים ממשפחת iPad Air אשר יוצאים לשוק עם המעבד החדש ביותר של החברה: A14 Bionic. מדובר באחד מהמעבדים המתקדמים ביותר בתעשייה והמעבד הראשון המיוצר בתהליך של 5 ננומטר. החברה דיווחה שבזכות המעבר לטכנולוגיית הייצור החדשה, היא הצליחה לייצר SoC הכולל 11.8 מיליארד טרנזיסטורים – ב-40% יותר טרנזיסטורים מאשר במעבד A13, המיוצר בתהליך של 7 ננומטר.

בשנים האחרונות גובר הצורך בארכיטקטורת עיבוד היברידית, הכוללת גם CPU, גם GPU וגם מעבד נוירוני ליישומי בינה מלאכותית. אפל התמודדה עם הצורך הזה באמצעות בניית מערכת בשבב (SoC) הכולל את כל הארכיטקטורות הללו ביחד. השבב כולל מעבד CPU בעל 6 ליבות, שהוא מהיר ב-40% מהמעבד הקודם שלה. בנוסף למאיצי לימוד מכונה ששולבו ב-CPU, אפל הטמיעה בשבב מעבד נוירוני ייעודי בעל 16 ליבות, המאפשר להגיע לעוצמת עיבוד של 11 טריליון פעולות בשנייה, ומעבד גרפי בעל 4 ליבות המבוסס על ארכיטקטורת ה-GPU של אפל.

השבב כולל מעגלי-עזר נוספים עבור יישומי ליבה המאפיינים היום את השוק, בהם: מעבד אותות וידאו באיכות גבוהה (HDR), מעבד ייעודי למצלמה, מעבד אודיו ייעודי, מאיץ פיענוח והצפנה ושימוש בזכרונות מטמון מהירים מאוד. אפל גם ביצעה שינויים בארכיטקטורת ה-CPU (מבוססת ARM) המאפשרת לו להריץ הרבה יותר פקודות במקביל.

TSMC תייצר 80 מיליון מעבדי A14

מעבדי סדרה A של אפל מיוצרים בשנים האחרונות על-ידי חברת TSMC הטאיוואנית. שתי החברות לא מסרו מידע על עסקת הייצור של השבב החדש, לכן ניתן להניח שגם הפעם הוא מיוצר ב-TSMC. חברת TSMC השקיעה 17 מיליארד דולר בשנתיים האחרונות בהקמת מפעל ייצור שבבים בגיאומטריה של 5 ננומטר. המפעל החל לפעול לפני מספר שבועות, ויהיה אחראי על ייצור כל השבבים המתקדמים של NXP המיועדים לתעשיית הרכב.

בחודש מאי השנה היא הודיעה על הקמת מפעל 5 ננומטר באריזונה, ארה"ב, בהשקעה כוללת של כ-12 מיליארד דולר. עבודות ההקמה יתחילו ב-2021, והייצור מתוכנן להתחיל ב-2024. בתעשייה העריכו שהוא ייצר שבבים עבור אפל. בחודש יולי התפרסמו ידיעות לא מאומתות באתרי הטכנולוגיה בעולם, שלפיהן TSMC תייצר 80 מיליון מעבדי A14 של אפל. ההערכות היו שהמעבדים ישמשו במכשירי אייפון 12 שכולם ציפו להכרזתם החודשד, אולם בפועל הם הוכרזו בשלב הזה כמעבדים של מכשירי אייפד.

אפל נפרדת מאינטל

לטענת אפל, המעבד החדש מאפשר לטאבלטים החדשים לספק ביצועים גרפיים במהירות כפולה מאשר מחשבי PC הנמכרים ברמת המחיר של האייפד. ההשוואה הזאת אינה מקרית: החודש יוני 2020 הודיעה אפל שהיא תפסיק את השימוש במעבדי אינטל במחשבי מק (Mac) ותעבור לשימוש במעבד מתוצרת עצמית המבוסס על ארכיטקטורת ARM.

מדובר בשינוי דרמטי שאפל עצמה הגדירה כ"מהלך היסטורי". השינוי הקודם התבצע ב-2006, כאשר אפל החליפה את ארכיטקטורת PowerPC הוותיקה בארכיטקטורת x86 של אינטל. המטרה של אפל היא לגבש ארכיטקטורה אחידה הפועלת על כל המוצרים שלה: iPhone, iPad, Apple Watch ומחשבי iMac. המחשבים הראשונים המבוססים על המעבד שלה צפויים לצאת לשוק כבר השנה. יכול מאוד להיות שהם יתבססו על מעבד A14 החדש, ושאפל הכריזה על הפרידה מאינטל רק לאחר שהושלם הפיתוח שלהם.

טקטרוניקס הכריזה על אוסילוסקופ MSO מסדרה 6 החדשה

חברת טקטרוניקס (Tektronix) הכריזה על אוסילוקופ חדש עבור פיתוח ובדיקת מערכות משובצות ומערכות אותות מעורבים (MSO). המכשיר מדגם 6 Series הוא פריט חדש במשפחת מוצרי MSO של החברה. האוסילוסקופ מספק רוחב פס של עד 10GHz. הוא כולל מספר ממירי ADC ברזולוציה של 12 סיביות ומהירות דגימת אותות של עד 50GS/sec. האוסילוסקופ כולל 8 ערוצי FlexChannel המאפשרים לבחור האם הכניסה תהיה אנלוגית או דיגיטלית. היכולת הזאת חשובה במיוחד לבדיקת ודיבוג מערכות משובצות, שבהן יש צורך להשתמש במספר ערוצים אנלוגיים לצד מספר ערוצים דיגיטליים ולבדוק אותם במקביל.

באמצעות שימוש בבחון (Probe) מדגם TLP058 Logic Probe, ניתן להפוך כל אחד מערוצי FlexChannel ל-8 ערוצים דיגיטליים. החברה מסרה שהיכולת לקשר בין מספר כניסות אנלוגיות ודיגיטליות, ולבצע בדיקה מתואמת, היא חיונית להבנת המתרחש בתוך מערכות משובצות, מערכות IoT מורכבות, מערכות רכב, תעופה, שבבים ועוד. האוסילוסקופ מופיע עם צג מגע קיבולי בגודל של 15.6 אינטש ועם יכולת מעבר חלקה בין מערכת הפעלה חלונות 10 למערכת ההפעלה העצמית, בלא לאבד את המידע.

האוסילוסקופ כולל כונן SSD שליף המאפשר שימוש בטוח במכשיר. הכונן השליף מאפשר להסיר מהמכשיר את כל המידע הרגיש ואת כל המדידות שנעשו בו, כאשר מעבירים אותו למשתמש אחר או כאשר שולחים אותו למעבדת שירות. הדבר חשוב במיוחד ללקוחות מהתחום הביטחוני, אשר האוסילוסקופים שלהם צוברים מידע סודי רגיש. כמו במשפחות 4/5 Series, גם המכשיר החדש מצוייד בתוכנת Escope המאפשרת ליישם עבודה מרחוק באמצעות הדפדפן.

ביצוע מדידות מרחוק באמצעות תוכנת TekScope
ביצוע מדידות מרחוק באמצעות תוכנת TekScope

המכשיר גם כולל את התוכנה החדשה TekScope המאפשרת בנוסף לצפייה מרחוק, גם לבצע תיאום מרחוק של מספר אוסילוסקופים כדי שיעבדו ביחד, ללכוד את המידע שנאסף בהם ולשמור אותו במחשב לצורך עיבוד מאוחר יותר. לדברי סגן נשיא טקטרוניקס, כריס וויט, התכנון של מערכות משובצות נעשה מורכב מאוד בעקבות השילוב של חיישנים רבים המייצרים כמויות גדולות של נתונים.

וויט: "המכשיר החדש נועד לספק מענה לצורכי המדידות של המוצרים החדשים האלה, דוגמת מדידות מתקדמות של אותות וידאו, תנועה, ומדידת הנתונים המגיעים ממערכות 3D מתקדמות". חברת טקטרוניקס מיוצגת בישראל על-ידי חברת איסטרוניקס.

"חברות ישראליות שפועלות באמירויות יוכלו לעשות עכשיו אאוטינג"

[בתמונה: מפרץ העסקים בדובאי. מקור: ויקיפדיה]

הסכם השלום עם איחוד האמירויות, שנחתם אתמול באופן רשמי בטקס בבית הלבן, פותח כעת פתח עבור חברות ישראליות לקיים קשרים עסקיים גלויים ופומביים עם חברות וגופים מאיחוד האמירויות. הזירה התקשורתית היא במקרים רבים זרז ליצירת שיתופי פעולה וכניסה לשווקים חדשים. אתמול הודיע משרד יחסי הציבור "רימון-כהן ושות'", שמייצג בין היתר חברות הייטק ישראליות ובינלאומיות, על הסכם שיתוף פעולה עם משרד יחסי הציבור הבינלאומי "NettResults", הפועל בדובאי ומדינות נוספות באזור, על מנת לאפשר לחברות ישראליות לקדם קמפיינים תקשורתיים באמירויות, כחלק מאסטרטגיית הכניסה לשוק החדש.

בשיחה עם Techtime העריך מנכ"ל "רימון-כהן", רוני רימון, כי היחסים הגלויים יובילו להאצה בגזרה העסקית. "ידוע שכבר שנים יש מתחת לפני השטח פעילות עסקית שקטה בין ישראל לאיחוד האמירויות. חתימת ההסכם היא הזדמנות עבור חברות לעשות 'אאוטינג' ליחסים הללו ולהפוך אותם מחשאיים לגלויים. יש פתיחות גדולה בתקשורת באמירויות ואני מאמין שהרבה חברות ישראליות יוכלו לקבל שם חשיפה נרחבת."

סנונית ראשונה להשפעה של כינון היחסים על הזירה העסקית קיבלנו בתחילת השבוע, כאשר חברת קרדיאק-סנס, המפתחת שעונים רפואיים, דיווחה על חתימת הסכם הפצה באיחוד האמירויות בהיקף של 7.5 מיליון דולר. מנכ"ל החברה, אלדד שמש, סיפר ל-Techtime כי רק לאחר פרסום ההצהרה על נרמול היחסים ניתן היה להשלים את החוזה העסקי. "התחלנו לדבר עוד לפני ההסכם, על אש קטנה, אך הם לא ידעו איך להוציא את שיתוף הפעולה לפועל בהיעדר יחסים רשמיים. כשההסכם בין שתי המדינות יצא לאור, המגעים הואצו ותוך מספר ימים נחתם החוזה."

קהילה עסקית קוסמופוליטית

רוני רימון

NettResults, שתשתף כעת פעולה עם "רימון-כהן", היא חברת יחסי ציבור בינלאומית, הפועלת באמצעות צוותים מקומיים בכ-55 מדינות. בין היתר יש לה משרדים באבו-דאבי, עם צוות מקומי שדובר ערבית ושפות נוספות שרלוונטיות עבור הקהילה העסקית שם.

מיכל זילבר, שותפה ב"רימון-כהן", ממפה בקווים כללים את התקשורת באיחוד האמירויות. "באופן כללי, אפשר לחלק את התקשורת באמירויות לגופי התקשורת המרכזיים, שעוסקים בנושאים פוליטיים וחברתיים, והם כתובים ומדברים בעיקר בשפה הערבית, והתקשורת של הקהילה העסקית, שהיא ברובה באנגלית ובשפות נוספות, מאחר שהקהילה העסקית שם היא מאוד קוסמופוליטית."

טכנולוגיות שיפריחו את המדבר

איחוד האמירויות היא יצואנית הנפט החמישית בגודלה בעולם, אולם בתחילת העשור הקודם היא החלה בתוכנית פיתוח כלכלית בשם Vision 2021, שנועדה לפתח תעשיות חדשות ולהפחית את תלותה בייצוא נפט. ואמנם, כיום ייצוא נפט מהווה רק כשליש מהייצוא שלה. דו"ח הדיגיטליזציה השנתי של מכון המחקר השוויצרי IDM דירג את איחוד האמירויות במקום ה-12 בעולם במידת האימוץ של טכנולוגיות דיגיטליות, מיקום טוב יותר מאשר מדינות מפותחות כמו גרמניה ויפן.

סוכנות הדירוג Fitch הכריזה על האמירויות כשוק ה-IT האטרקטיבי ביותר במזרח התיכון. האמירויות גם נחשבת לשוק הפינטק המוביל במזרח-התיכון ולאחד מעשרת שוקי הפינטק המובילים בעולם. במדינה נבנתה מערכת בריאות מתקדמת המשמשת בסיס לתעשיית תיירות-מרפא בהיקף של כמה מאות מיליוני דולרים בשנה.

עידית רוזנברג, שותפה גם היא ב"רימון-כהן", סבורה שהשידוך בין שתי המדינות יכול להיטיב מאוד במיוחד עם מגזר הטכנולוגיה הישראלי: "אבו-דאבי ודובאי מהווים את המרכז העסקי, ושם גם נמצאת התקשורת. הסקטור הטכנולוגי שם מורכב בעיקר מחברות הייטק רב-לאומיות ופחות סטארט-אפים מקומיים, והחברות הללו מחפשות טכנולוגיות ישראליות כדי להרחיב את פעילותן העסקית באזור. יש שם עניין גדול בטכנולוגיות של חקלאות, מדבור ואנרגיות מתחדשות."

אלוט הפכה את נתב ה-Wi-Fi לעמדת הגנת סייבר

בתמונה למעלה: איל יאיר (מימין) ומרק שטיימן

חברת אלוט (Allot) מבצעת בימים אלה השקה חרישית של מערכת הגנה חדשה לעסקים קטנים ובינוניים, המבוססת על שימוש בנתב התקשורת כנקודת הגנת הסייבר על תשתית התקשורת של העסק. כך נודע ל-Techtime במהלך ביקור בחברה. לדברי איל יאיר, סגן נשיא לתחום מכירות קו מוצרי Home Secure ומייסד חברת Netonomy התל אביבית שנרכשה על-ידי אלוט בשנת 2018, המערכת מבוססת על טכנולוגיה שפותחה בנטונומי עבור הגנת המשתמשים הביתיים.

בשנים האחרונות הפכו הנתבים לפיסת נדל"ן שבאמצעותה ספקיות התקשורת משווקות שירותים שונים ללקוחות. חלק מהספקיות אפילו פתחו חנויות אפליקציה, עבור יישומים אשר מותקנים בנתב ה-Wi-Fi הביתי. אלוט פיתחה קוד חסכוני ביותר הכתוב בשפת C, אשר מאפשר להגן על התקשורת העוברת דרך הנתב. יאיר: "פיתחנו תוכנה מאוד רזה אשר מותקנת בנתב ומנתחת את התנועה העוברת בו. התוכנה כוללת בסיס נתונים של כתובות אינטרנט שהוגדרו כמסוכנות".

20 מכשירים מקושרים בכל בית

"ברגע שאחד מהמכשירים מנסה להגיע אל כתובת כזאת, הנתב עוצר את התנועה". מאחורי הנתב נמצאת מערכת אחורית הפועלת בשרתי הענן של ספק התקשורת. היא מתעדכנת ברציפות על מפת האיומים, ומייצרת פרופיל שימוש בנתבים. המפעיל משתמש במערכת כדי לעדכן את בסיסי הנתונים בנתבים השונים, כדי להבין את התנועה ברשת שלו וכדי להפעיל תוכנת בינה מלאכותית העוקבת אחר הפרופילים ומזהה מצבים שבהם יש להתריע בפני הלקוחות על פעילות חשודה ברשת הפנימית שלהם.

לדבריו, עם השקת המערכת, זיהתה ספקית תקשורת גדולה שהאופן שבו מגינים על בתים הכוללים מספר מכשירים מקושרים, דומה מאוד למתכונת ההגנה על הרשת של עסקים קטנים קטנים ובינוניים. "במדינות המפותחות יש כיום כ-20 מכשירים בממוצע המקושרים אל האינטרנט, ולרוב הם חסרים אפילו אבטחה בסיסית. בעקבות הבקשה של המפעיל בנינו את היישום העסקי החדש. הוא מאפשר לאכוף מדיניות אבטחה על כל המשאבים בעסק, ולקבל מהמפעיל שירותי אבטחה בתשלום".

הטלפון הזול שהפך לנתב תקשורת יקר

חברת אלוט פועלת מול חברות התקשורת המספקות שירות ללקוחות הקצה. החברה מהוד השרון מעסיקה כיום כ-700 עובדים, מהם כ-40 בתל אביב, ומתמקדת במתן פתרונות אבטחה לספקיות תקשורת, אשר חלק גדול מהם מבוסס על טכנולוגיית הליבה המקורית של החברה לניתוח עומק של חבילות תקשורת (Deep Packet Inspection). הלקוחות שלה משתמשים בטכנולוגיה הזאת כדי לספק שירותי אבטחה ללקוחות הקצה שלהן. אולם לכושר הניתוח הזה יש משמעויות עסקיות החורגות מתחום האבטחה.

לדברי סמנכ"ל מוצרים בחברה, מרק שטיימן, הדבר התבטא לאחרונה בצורה מאוד ציורית: "חברת Rakuten Mobile השיקה באפריל השנה רשת 4G ביפן וכעת היא נמצאת בתהליך הקמת התשתית עבור 5G. אנחנו מספקים להם שירותי DPI ואנליטיקס כדי לבדוק את הרשת. במסגרת השקת הרשת, רקוטן השיקה מכשיר טלפון זול מאוד, במחיר של 50 דולר בלבד, אבל היא הצמידה אליו חבילת גלישה בלתי מוגבלת (Unlimited). לאחר ההשקה המערכת שלנו גילתה תופעה בלתי צפויה: אנשים רכשו את הטלפון הזול והשתמשו בו כנתב ביתי המעניק להם שירותי אינטרנט מלאים בכמעט חינם".

כיצד הדור החמישי משפיע על המוצרים שלכם?

שטיימן: "המעבר לדור החמישי יגדיל בשיעור גדול מאוד את הפריסה של המוצרים שלנו, מכיוון שרשתות הדור החמישי יתבססו על אלפי אתרים זעירים שיש להגן עליהם ועל העיבוד שיתבצע בהם בקצות הרשת. לשם המחשה, כיום מעריכים בתעשייה שרשתות הדור החמישי יידרשו לתמוך במיליוני אבזרי IoT לכל קמ"ר".

החיישנים של טאקטייל יוכנסו לכל מכוניות ב.מ.וו

חברת טאקטייל מוביליטי (Tactile Mobility) החיפאית הכריזה היום על הסכם מסחרי הסולל את דרכה אל לב תעשיית הרכב העולמית: ענקית הרכב ב.מ.וו תטמיע את תוכנת החישה של טאקטייל בכל דגמי הרכב שהיא תייצר החל מאמצע שנת 2021. הידיעה על מגעים שמנהלת החברה עם יצרנית רכב גרמנית התפרסמה לראשונה ב-Techtime. פירוש הדבר שב.מ.וו בוחרת בשלוש טכנולוגיות ישראליות פורצות דרך: מערכת ה-ADAS של מובילאיי, חיישני ה-LiDAR של אינוויז, ותחושת הדרך של טאקטייל.

זהו ההסכם המסחרי הראשון של טאקטייל מוביליטי עם יצרן רכב, ו-BMW היא יצרן הרכב הראשון שמאמץ טכנולוגיית חישה מעין זו, ובצורה כה נרחבת. ב-2019 מכרה BMW כ-2.5 מיליון כלי-רכב, מספר שיא בתולדות החברה. מייסד טאקטייל, בועז מזרחי, סיפר ל-Techtime ש-BMW אימצה את הטכנולוגיה למרות שמדובר בסוג חדש של טכנולוגיה בעולם הרכב. "הם ידועים כחברה שנותנת 'גושפנקא' לטכנולוגיות חדשות. המצאנו סוג חדש של טכנולוגיה בעולם הרכב, והם רצו להיות הראשונים שנהנים מפירותיה".

לאפשר למחשב "להרגיש" את הכביש

טאקטייל פיתחה טכנולוגיה המאפשרת לרכב לקבל מידע "תחושתי" על מצב הדרך ואחיזת הרכב על הכביש, על-בסיס איסוף מידע בזמן-אמת מהחיישנים הלא-ויזואליים הקיימים כבר ברכב, דוגמת יחידות הבקרה השולטות על המערכות השונות בשלדת הרכב (chassis) ובמערכת העברת הכוח (powertrain), כמו הבלמים, הצמיגים, דוושת הגז, המנוע, הדיפרנציאל ועוד. האלגוריתמים של החברה מעבדים את כל האותות במערכת מידול ייחודית שפיתחה, ומנפיקים תובנות על מצב הכביש ומצב הרכב.

מעניין לציין כי החברה ייעדה את הטכנולוגיה בתחילה בעיקר עבור תחום הנהיגה האוטונומית, וזאת מתוך תפיסה שלא ניתן לבסס נהיגה אוטונומית על חיישנים ויזואליים בלבד כמו מצלמה ו-LiDAR, מאחר שהם לא מביאים בחשבון פרמטרים "תחושתיים" כמו מצב הצמיגים ותנאי הכביש. שיתוף הפעולה עם BMW ממחיש כי לטכנולוגיה יש ערך רב גם בכלי-רכב לא-אוטונומיים. לדברי מזרחי, התוכנה תזין את כל מערכות הרכב במימד חדש של מידע אשר ישפר את התיפקוד של כל שאר המערכות ברכב.

"הנתונים הללו מאפשרים למערכות רבות ברכב לעבוד טוב יותר, בטוח יותר ויעיל יותר. כך למשל, כאשר מפעילים את מערכת השמירה על מרחק הנסיעה, חשוב לדעת אם הכביש חלק בשל שכבת קרח, שכן המידע הזה ישיפע על המרחק הנדרש. במקרה כזה חיישן ויזואלי מודד רק את המרחק, אבל לא מתייחס למצב הכביש. אותו הדבר גם לגבי ההיגוי וכוונון הרכב".

מיפוי של תנאי הכבישים

הפלטפורמה של החברה מורכבת משני מרכיבי תוכנה: מודול Surface DNA המנטר את מצב הכביש, ומודולVehicle DNA  המנטר את מצב הרכב. האינטגרציה בין שני המימדים האלו מספקת תמונה תחושתית מדויקת. במקביל לעיבוד ברכב עצמו, התובנות שמייצרת התוכנה מועברות לענן כדי לתמוך ביישומי דרך ובטיחות נוספים בשימוש עיריות, חברות ביטוח ומנהלי ציי רכב.

המידע בענן מאפשר, למשל, לבנות מפה עדכנית של מצב הכבישים בכל מקום שבו נוסעים כלי-רכב המצוידים במערכת, או לפתח יישומים שיספקו תמונת מצב של תנאי הדרך בקילומטר הבא (Horizon Prediction) ובכך לתכנן את הנסיעה טוב יותר. מזרחי ייסד את טאקטייל מוביליטי בשנת 2011. הוא בעל תואר שני בהנדסת חשמל ומדעי המחשב מהטכניון. בסוף שנות התשעים הוא הקים את חברת Charlotte Web Networks, שנרכשה ב-2002 על-ידי MRV Comunications בסכום הנאמד בכ-700 מיליון דולר. לאחר מכן עבד כ-7 שנים בצורן מיקרואלקטרוניקס, שם ניהל בין היתר את חטיבת המערכות.

DSPG בחרה במעבד של סינפוסיס לשבב העיבוד הקולי החדש

חברת DSP Group מהרצליה ביססה את שבב העיבוד הקולי החדש שלה, DBMC2-TWS על הקניין הרוחני של סינופסיס למעבד DSP מדגם DesignWare ARC EM5D. השבב מיועד לשימוש באוזניות סטריאו אלחוטיות (True Wireless Stereo – TWS). הוא אחראי על הרצת האלגוריתמים לעיבוד קול, ביטול רעשים אקטיבי (Active Noise Cancellation) ויצירת משוב לאלגוריתמי העיבוד בהתאם למודעות לסביבה ואיפיון מיקום האוזן (Adaptive Processing).

השבב מבוסס על טכנולוגיות של DSPG ביחד עם טכנולוגיות של חברת SoundChip השווייצרית שנרכשה על-ידי DSPG ביוני 2020 תמורת כ-20.5 מיליון דולר. סאונד-צ'יפ פיתחה תוכנת ביטול רעשים אקטיבית וטכנולוגיית סטריאו באיכות גבוהה (True Wireless Stereo) עבור אוזניות אלחוטיות. חברת DSP פיתחה את משפחת שבבי SmartVoice לביטול אקטיבי של רעשים (ANC). הם מבצעים סינון רעשים, ביטול הד חוזר והפרדת הקול מרעשי הרקע, כדי לשפר את הביצועים של אוזניות, רמקולים חכמים וממשקים קוליים במחשבים, באבזרים ניידים ובאבזרים לבישים.

סינופסיס מסרה ש-DSPG גם השתמשה בערכת הפיתוח DesignWare ARC MetaWare כדי לפתח את השבב. מעבדי EM5D/EM7D של סינופסיס מבוססים על ערכת הפקודות ARCv2DSP, אשר מהווה גירסה מיוחדת של ארכיטקטורת ARCv2 RISC, הכוללת גם 100 פקודות DSP ייעודיות. התכנון תופס 0.03 ממ"ר בלבד משטח השבב. ערכת הפיתוח ARC MetaWare כוללת ספריית תוכנות עם יישומי DSP וקומפיילר C/C++.

שבבי העיבוד הקולי הם תחום צומח בחברת DSPG. בשנת 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-117.4 מיליון דולר, כמעט כמו בשנת 2018. אולם המכירות במגזר השבבים לעיבוד קולי צמחו בכ-78% והסתכמו בכ-19.3 מיליון דולר.

 

תוכנית Intel Ignite הישראלית מתרחבת לגרמניה ולארה"ב

בתמונה למעלה: בוב סוואן מודיע על הרחבת התוכנית לגרמניה ולארצות הברית

מנכ"ל חברת אינטל, בוב סוואן, הודיע היום שלאור ההצלחה של תוכנית Intel Ignite להאצת חברות סטארט-אפ שנפתחה בישראל, החברה החליטה לשכפל אותה גם בגרמניה ובארצות הברית. בשלב הבא היא עשויה לפעול בערים נוספות באירופה, צפון אמריקה ואסיה. תוכנית Intel Ignite הינה תוכנית תמיכה של אינטל בחברות סטארט-אפ, שבמהלכה נבחרות 10 חברות למחזור הנמשך 12 שבועות. לאורך התקופה מתלווים אל החברות מנטורים אישיים מאינטל ומומחים עולמיים.

החברות מקבלות סיוע ממהנדסים של אינטל וגישה אל טכנולוגיה, מידע ולקשרים העסקיים של אינטל. עד היום התקיימו שני מחזורים בישראל, וכעת התוכנית נערכת לקבלת מועמדים לסבב השלישי. תוכנית ההתרחבות הגלובלית כוללת פתיחת מחזורי תמיכה במינכן ובאוסטין, טקסס. שתי ערים שבהן קיימים אתרים מרכזיים של אינטל ושהן מאופיינות בסביבה תוססת של חברות סטארט-אפ טכנולוגיות. התוכניות באוסטין ובמינכן ייפתחו במחצית הראשונה של 2021.

האזינו לשיחה עם מנהל Intel Ignite צחי וייספלד, מתוך תוכנית הפודקאסט שלנו שעלתה במאי 2020:

מיקרוקוסמוס של אינטל העולמית

גם הפעילות הבינלאומית תנוהל על-ידי צחי וייספלד, מנהל תוכנית אינטל איגנייט הישראלית. הפעם הליך הבחירה והתוכנית כולה יהיו מקוונים בהתאם להנחיות ההתמודדות עם הקורונה. הקריטריונים לקבלת חברות לתוכנית: מימון קיים של 1 מיליון דולר לפחות, צוות מנוסה, IP משמעותי ונתח שוק פוטנציאלי משמעותי. אינטל איגנייט לא דורשת מימון מהחברות כדי להשתתף בתוכנית.

לדברי סוואן, לא במקרה נבחרה ישראל לאתר ההשקה של התוכנית. סוואן: "ישראל חשובה מאוד לאינטל. יש לנו 14,500 עובדים בישראל והשקענו כאן כ-40 מיליארד דולר. אינטל ישראל היא מיקרוקוסמוס של אינטל העולמית. זוהי גם מדינת סטארט-אפים, ובגלל כל הסיבות האלה היא היתה המקום המושלם להשקת התוכנית".

מנכ"ל אינטל ישראל, יניב גרטי, אמר שלתוכנית יש חשיבות רבה עבור אינטל מכיוון שהיא מסייעת לה להבין את המגמות בשוק. גרטי: "השוק משתנה ואיתו גם אינטל. בשנת 2012 היו 50% מהמכירות שלנו לשוק ה-PC, וכיום כשהמכירות נמצאות בצמיחה, שיעור המכירות לתחום הזה ירד ל-50%. התוכנית מאפשרת לנו לנו להבין מה יהיו הדרישות של הלקוחות של הלקוחות שלנו, ולכן יש לה השפעה על האופן שבו אנחנו מתכננים היום את מוצרי הדור הבא שלנו".

למידע נוסף על התוכנית: www.intel.com/ignite

סופית: ARM נמכרת לאנבידיה ב-40 מיליארד דולר

בתמונה למעלה: ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל אנבידיה

לאחר יותר מחודש של שמועות שלא אושרו ולא הוכחשו, חברת אנבידיה הודיעה על העיסקה לרכישת חברת ARM הבריטית מחברת סופטבנק היפנית, תמורת 40 מיליארד דולר. העיסקה אושרה על-ידי הדירקטוריונים של שלוש החברות. אנבידיה תשלם 12 מיליארד דולר במזומן ועוד 21.5 מיליארד דולר במניות. בנוסף, אנבידיה תקצה 1.5 מיליארד דולר לעובדי ARM, ובהמשך היא תעביר לסופטבנק 5 מיליארד דולר נוספים במניות או במזומן, בהתאם לעמידה באבני דרך.

חברת ARM נחשבת לחברת ההייטק החשובה ביותר בבריטניה. היא מעסיקה כ-6,500 עובדים בעולם, מהם כ-3,000 עובדים בבריטניה. כיום היא ספקית הקניין הרוחני למעבדים (IP) הגדולה בעולם ומחזיקה בכ-40% מהשוק העולמי של קניין רוחני (IP) למעבדים. חברת אנבידיה היא יצרנית המעבדים הגרפיים הגדולה בעולם ואחת מהחברות המובילות בתחום המעבדים לבינה מלאכותית. היא נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-331 מיליארד דולר.

אנבידיה הכריזה על מספר מהלכים כדי לצמצם חששות בבריטניה שהיא תוציא ממנה את חברת ARM. החברה תשמור על המותג ARM. לאחר השלמת העיסקה היא תרחיב את מרכז הפיתוח של ARM בקיימבריג', ותקים בה מרכז פיתוח ומחקר לתחום הבינה המלאכותית, אשר ייצר מחשבי-על המבוססים על הטכנולוגיות של שתי החברות. אנבידיה הודיעה שהיא לא תפגע במודל העסקי של ARM ולא תשנה את שיטת מכירת הקניין הרוחני של ARM.

הכרזת מלחמה על אינטל

ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל אנבידיה: "הנהלת ARM תישאר בבריטניה. אנחנו נרחיב את הפעלויות בבריטניה ונקים מרכז מחקר ופיתוח שיתמוך בטכנולוגיות חדשות בתחומי הבריאות, מדעי החיים, רובוטיקה, רכב אוטונומי ועוד. כדי למשוך אליו מדענים מכל העולם, נבנה במרכז הזה מחשב על המבוסס על מעבדי CPU של ARM. זה יהיה מרכז מחקר טכנולוגי בעל חשיבות עולמית".

העיסקה זקוקה לקבלת אישורים במספר מדינות, בעיקר בריטניה, סין, האיחוד האירופי וארצות הברית. היא צפויה להסתיים בתוך כ-18 חודשים. הנהלת ARM והמנכ"ל סיימון סיגרס יצטרפו לאנבידיה וימשיכו לנהל את הפעילות של ARM. מדף השאלות והתשובות ניתן ללמוד פרטים נוספים על האסטרטגיה שמאחורי העיסקה. בתדריך הזה הסביר אנבידיה שהיא תוסיף קניין רוחני שלה אל מנגנון הקניין הרוחני של ARM, וששתי החברות יפתחו תשתית עיבוד חדשה עבור מרכזי נתונים, אשר תספק אלטרנטיבה למעבדי ה-CPU המסורתיים. מדובר בכמעט הכרזת מלחמה על אינטל, שזהו אחד מהשווקים החשובים ביותר שלה.

טליט נכנסה לקסדת הראגבי המקושרת של אורבי

חברת טליט (Telit) תספק את מודול קישוריות הדור החמישי, Telit FN980, לקסדת הראגבי החדשה שפיתחה חברת ORBI, המשדרת לצופים מידע מנקודת מבטו של השחקן. הקסדה החדשה, ORBI 5G helmet, כוללת 6 מצלמות וידאו באיכות 6K המצלמות תמונות בפורמט 360° מסביב לשחקן בקצב של 60 מסגרות בשנייה. המידע הזה משודר בזמן אמת אל מרכז בקרה באמצעות כרטיסי התקשורת האלחוטיים של טליט, ומשם הוא מעובד ונשלח אל הצופים – אם בתור מידע נוסף במשולב בשידור הספורט ואם אל משקפי מציאות רבודה שבאמצעותם יכול הצופה לצפות במשחק במנקודת מבטם של השחקנים עצמם.

לצפות במשחק דרך עיני השחקן

הכרטיס של טליט מקשר את המצלמות בכל אחת מהקסדות של 22 השחקים במגרש עם מרכז הבקרה, באמצעות רשת Wi-Fi המקומית ו/או באמצעות תשתית 5G המבוססת על מודמי Snapdragon X55 5G של קואלקום ונמצאת כעת בפריסה במגרשי ה-NFL, כאשר במחציתם היא כבר פועלת. כל קסדה כוללת גם שלושה חיישני Three nine-axis IMU המספקים מדידה של מיקום המצמלמה בשלושה מימדים: תאוצה קווית, סיבסוב ומצבה היחסי ביחס לשדה המגנטי של כדור הארץ.

המערכת המלאה, כולל הסוללה המספיקה לשידור שעתיים ברציפות, שוקלת 150 גרם בלבד. כיצד המערכת עובדת? השרתים במגרש מקבלים את התמונות מכל המצלמות ואת הנתונים על מיקום ותנועת כל המצלמות. תוכנת תוכנת בינה מלאכותית "תופרת" ביחד את כל הצילומים המגיעים מכל שחקן, מייצבת את הווידאו ומייצרת קובץ המציג את סביבתו המלאה של השחק מכל הכיוונים.

הקובץ הזה נשלח אל במאי השידור הטלוויזיוני, אשר יכול לשלב אותו בדיווח הרציף של המשחק. במקביל, הם נשלחים אל אוהדים המצויידים במערכת VR, אשר יכולים לצפות במשחק מנקודת מבטם של השחקנים עצמם. אופציה נוספת כוללת שידור משולב של נתוני המיקום והתמונות מהקסדות אל המאמן או אל יישומים במחשב אישי, שבהם ניתן לעקוב אחר התפתחות המשחק ולנתח אותו. מדובר בחוויית ספורט חדשה לחלוטין, מסוג החוויות שאינטל מייצרת באמצעות הטכנולוגיה שנרכשה מחברת ריפליי הישראלית.

דיאגרמת מלבנים של מערכת השידורים המלאה
דיאגרמת מלבנים של מערכת השידורים המלאה

חברת אורבי הוקמה בשנת 2016 על בסיס מומחיות שפותחה באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה. החברה החלה את דרכה בפיתוח מצמלת וידאו בתוך משקפי ראייה. קסדת הראגבי המקושרת פותחה כדי לענות על צורך דחוף של ליגת הראגבי האמריקאית: למרות החשיבות של המשחק הזה בתרבות האמריקאית, שידורי הספורט של הליגה לא מצליחים למשוך צעירים בגילאי 18-40.

שיעור הצפייה בשידורי ספורט ישירים נמצא בירידה מתמדת בשנים האחרונות ומספר המנויים לערוצי ספורט ייעודיים, כמו ESPN למשל, נמצא בירידה עקבית. אחת מההשערות היא שהצעירים (Millennials) הם חסרי סבלנות ומאבדים עניין בפורמט השידורים המסורתי. הבעיה המרכזית נעוצה בכך שהקהל הצעיר הוא קהל היעד המרכזי של המפרסמים בארועי הספורט.

המגמות האלה מאיימות על עתיד הענף, המייצג הכנסות שנתיות בהיקף של 64 מיליארד דולר בשנה. מטרת הקסדה היא לעצב חוויית צפייה חדשה המותאמת במיוחד לצעירים, כדי להחזיר אותם אל ערוצי השידור הספורטיביים.

 

קיסייט משיקה את תוכנת PathWave Design 2021

חברת קיסייט טכנולוגיות (Keysight Technologies) משיקה את תוכנת התכנון האלקטרוני PathWave Design 2021 עבור יישומי הדור החמישי ותקשורת בגלים מילימטריים (mmWave). שוק הדור החמישי (5G) צובר במהירות ומפעילות רבות החלו בתהליכי הגירה מרשתות 4G לפריסת רשתות 5G מסחריות. יצרניות הציוד נדרשות לבצע אופטימיזציה בין ביצועים, עלויות, והגעה מהירה לשוק כדי לקבל מעמד של "ספקיות נבחרות" עבור הרשתות החדשות. אולם, המורכבות של המכשירים וסביבת התדרים הגבוהים בהן פועלות רשתות הדור החמישי, דורשת גישת תכנון אחודה שתבטיח תכנון מוצלח והעברה מהירה לייצור.

פלטפורמת התוכנה PathWave מיועדת לספק פתרון לאתגר הזה באמצעות שילוב של יכולות חדשות המיועדות לכל שלבי התכנון, בהן: סימולציה, ולידציה, בדיקות וייצור. החברה תציג את הגרסא החדשה של PathWave Design באירוע הווירטואלי Keysight World Europe, שיתקיים ב-22 ל-24 בספטמבר, זאת במסגרת מסלול ייעודי לעולמות הדור החמישי. בנוסף, יכלול האירוע מסלולים לעולמות הרכב האוטונומי, בדיקות מתקדמות, רשתות מהירות בעידן הדיגיטלי, ואבטחת הרשת הארגונית.

האצת הפיתוח באמצעות סימולציות בענן

הפתרון החדש מאפשר לקצר את זמני הפיתוח באמצעות האצת המהירות והפחתת המורכבות, של ניתוח רמת השבב, וביצוע אימות באמצעות סימולציות אינטגרטיביות אלקטרומגנטיות. חיזוי הביצועים ברמות המעגלים החשמליים והמערכת באמצעות שימוש באותות מאופננים ובמודלים מדויקים של מערכות RF. האצת תהליך האימות באמצעות הרצה של סימולציות מקבילות בענן.

חבילת Keysight PathWave Design 2021 כוללת גם יכולות סימולציה אלקטרו-מגנטית לבדיקת השפעת האריזה על שבבים ורכיבים אלקטרוניים; סימולציה מערכתית מרמת הרכיב ועד רמת האנטנה, כולל סיגנלים מאופננים; ביצוע ולידציה מלאה לרכיב מבחינה חשמלית ומערכתית; סימולציה של מערך האנטנות ומיתוג אלומות עם ערכים אמיתיים של המעגל והאנטנה ועוד.

פלטפורמת התוכנה של קיסייט PathWave Design כוללת את הפתרונות הבאים: PathWave Advanced Design System; PathWave RFIC Design; PathWave System Design; PathWave EM Design; ו-PathWave Device Modeling.

 

אנבידיה במגעים לרכישת ARM ב-40 מיליארד דולר

ככל הנראה שעיסקת המכירה של RM לאנבידיה מתקרבת לקראת השלמתה. אתמול (שבת) דיווחה סוכנות רויטרס שהמגעים התקדמו, וכעת אנבידיה מוכנה לשלם לסופטבנק 40 מיליארד דולר תמורת חברת ARM. בעקבות הידיעה, דרשה מפלגת הלייבור הבריטית מהממשלה להתערב בעסקה כדי להבטיח שהנהלת ARM תישאר מקיימבריג', בריטניה. שר הצללים לענייני כלכלה, אד מיליבנד, הודיע שהממשלה צריכה לדרוש מאנבידיה ערבויות לכך שהפעילות העיקרית של החברה תמשיך להתנהל מבריטניה.

חברת ARM נחשבת לחברת ההייטק החשובה ביותר בבריטניה. היא מעסיקה כ-6,500 עובדים בעולם, מהם כ-3,000 עובדים בבריטניה. כיום היא ספקית הקניין הרוחני למעבדים (IP) הגדולה בעולם ומחזיקה בכ-40% מהשוק העולמי של קניין רוחני (IP) למעבדים. בשנת 2016 היא נמכרה לחברת ההשקעות היפנית סופטבנק תמורת כ-32 מיליארד דולר.

הידיעות הראשונות על העסקה פורסמו בתחילת חודש אוגוסט 2020: העיתון וול סטריט ג'ורנל דיווח שבמאמץ לשפר את הריווחיות של סופטבנק, היא נמצאת במגעים למכירת ARM לאנבידיה. לפי הדיווח, נציגי אנבידיה נפגשו עם נציגי SoftBank, ובדקו את האפשרות לרכוש את ARM תמורת 32 מיליארד דולר. חברת אנבידיה היא יצרנית המעבדים הגרפיים הגדולה בעולם ואחת מהחברות המובילות בתחום המעבדים לבינה מלאכותית. היא נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-331 מיליארד דולר.

אנבידיה ו-ARM מכירות את ישראל

כמו בחודש שעבר, גם הפעם שלוש החברות לא הגיבו לפניות התקשורת וסרבו לאשר או להכחיש את הידיעה. רויטרס מסרה שהיא מתבססת על שני גורמים הקרובים לעסקה אשר גילו לה שבשבוע בא יימסרו לציבור פרטים נוספים. לפי הדיווח העיסקה כוללת גם מזומנים וגם החלפת מניות. שתי החברות פעילות בישראל: חברת מלאנוקס נמצאת בבעלות אנבידיה, ולחברת ARM יש מרכז פיתוח בישראל אשר פועל מרעננה ומעסיק כ-150 עובדים. המרכז הוקם בשנת 2015 בעקבות רכישת חברת Sansa Security הישראלית תמורת כ-80 מיליון דולר. כיום הוא מתמקד בפיתוח פתרונות אבטחה של רכיבים מקושרים (Connected Devices).

חברת הביטוח היפנית סומפו מחפשת חדשנות ישראלית

חברת הביטוח היפנית סומפו (Sompo Insurance) מקדמת שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיה ישראליות בתחומים כמו סייבר, בינה מלאכותית, אגטק, פינטק, רובוטיקה, בריאות דיגיטלית ועוד. בשיחה עם Techtime מספר מנכ"ל מעבדת החדשנות של סומפו בישראל, ינון דולב (בתמונה למעלה), כי שיתוף הפעולה עם חברת ענק כמו סומפו יכול לאפשר לחברות ישראליות למנף את הרשת העסקית הענפה של סומפו ולפתוח עבורן שווקים חדשים. "זו הזדמנות מעולה עבור חברות ישראליות להתרחב."

סומפו היא אחת מחברות הביטוח הגדולות ביפן, ופעילה בעוד כ-30 מדינות. ב-2018 היא הקימה את אחד משלושת מעבדות החדשנות שלה בעולם בתל-אביב (השתיים האחרות בטוקיו ובסיליקון ואלי), במטרה לקדם שיתופי פעולה מסחריים וטכנולוגיים עם חברות מקומיות, והספיקה לבצע בשנתיים האחרונות השקעות בהיקף של כמה עשרות מיליוני דולרים בחברות סטארט-אפ ישראליות, ובהן אינטואישן רובוטיקס, נקסר, גארדיאן, סנסיפרי ו-binah.ai.

דולב מסביר כי אסטרטגיית החדשנות של סומפו בישראל מתחלקת לשלוש קטגוריות. "אנחנו מחפשים טכנולוגיות לייעול עסקי הביטוח, קווים חדשים של ביטוחים טכנולוגיים, כדוגמת ביטוחי סייבר לארגונים, ולבצע השקעה בחברות טכנולוגיות שייצרו עבורנו אפיקי צמיחה חדשים, שאינם קשורים בהכרח לביטוח."

טאואר מתאוששת ממתקפת הסייבר. תשפיע על תוצאות הרבעון

חברת טאואר סמיקונדקטור ממגדל העמק (Tower Semiconductor) מתחילה להתאושש בהדרגה מתקיפת הסייבר שהשביתה לפני כשבוע את מתקני הייצור שלה. היום (ה') החברה דיווחה שכל אתרי הייצור של החברה שבו לפעילות ברמות שונות. החברה אמרה היא "פועלת במטרה לחזור ליכולת ייצור מלאה בתוך מספר ימים". החברה פירסמה הודעה שלפיה "בזכות יישום מיידי של נהלים, טאואר אינה צופה נזקים לחומרי העבודה הנמצאים בתהליך הייצור.

"כל נתוני החברה והלקוחות נותרו מוגנים. נוכח העצירה בתהליך הייצור, החברה צופה השפעה מסוימת על תוצאות הרבעון השלישי". בתחילת השבוע טאואר מסרה שמערכות אבטחת המידע שלה זיהו חדירה למערכות מסוימות, וכצעד מניעתי היא השביתה חלק מהשרתים ועצרה באופן יזום את פעילות הייצור. במקביל, היא יידעה את רשויות החוק ופועלת עם מומחי סייבר לפתרון הבעיה כדי להפעיל מחדש את המערכות המושבתות. בטאואר התקשו להעריך את היקף הנזק שנגרם לחברה בעקבות התקרית.

חברת מפעילה 6 מתקני ייצור שבבים הממוקמים בישראל, בארצות הברית וביפן. שני המפעלים בישראל מתמחים בייצור רכיבים דיסקרטיים ואנלוגיים כמו רכיבי MEMS, הספק, RF, חיישני CMOS ועוד, בגיאומטריות של 0.13µm-1.0µm. אחד המפעלים מייצר בפרוסות של 150 מילימטר, והשני בפרוסות של 200 מילימטר. שני מתקני הייצור בארה"ב מייצרים שבבים בפרוסות סיליקון של 200 מ"מ, וביפן יש לחברה מתקן ייצור אחד של 300 מ"מ ושני מתקני ייצור של 200 מ"מ.

התנודה במניות טאואר בנסד"ק לא מאפשרת לזהות האם המשקיעים הושפעו מהדיווח על תקיפת הסייבר. חברת טאואר נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-1.96 מיליארד דולר. במחצית הראשונה של 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-610 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-616 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2019. תחזית המכירות לרבעון השלישי היתה כ-320 מיליון דולר.

חולשות אבטחה מסכנות מאות-אלפי בקרים תעשייתיים בארץ ובעולם

בתמונה למעלה: אמיר פרמינגר, סמנכ"ל המחקר של קלארוטי. צילום:קרן מזור

מחלקת המחקר של חברת קלארוטי (Claroty) הישראלית חשפה חולשות אבטחה קריטיות באחת מהתוכנות הנפוצות בעולם המותקנת במערכות בקרה תעשייתיות (Industrial Control Systems- ICS). מדובר בתוכנת CodeMeter של חברת Wibu-Systems AG. התוכנה נועדה להגן על יצרני תוכנה מפני הונאה, הפצה פיראטית וביצוע מניפולציה בקוד קנייני. בין השאר, היא מבצעת הצפנה של התוכנות בבקר התעשייתי, כדי להגן עליו מפני התעסקות לא מורשית, הנדסה לאחור, פיראטיות ועוד.

התוכנה נמצאת במכונות ייצור ובמערכות בקרה קריטיות, שבהן היא מותקנת כרכיב צד שלישי בתוך התוכנה של היצרן המקורי. החוקרים שרון בריזינוב וטל קרן מצוות המחקר של קלארוטי, גילו את החולשות והעריכו שעשרות חברות ישראליות נחשפו לחולשות אבטחה האלה, מאחר והן עושות שימוש במערכות ICS שבהן מותקן CodeMeter. החולשות שהתגלו מאפשרות לעקוף את החתימות הדיגיטליות המגינות על המוצר ולשנות רישיונות קיימים או לזייף רישיונות תקפים.

איטיות מחרידה

רישיונות מזויפים אלה יכולים לשמש לביצוע תקיפות נוספות: משתילים אותם באתר הנמצא בשליטת התוקף ומפתים קורבנות להיכנס אליו באמצעות הנדסה חברתית. על-ידי כך "מזהמים" את המחשב שלהם, והוא מעביר את הזיהום הלאה, אל מתקן הייצור או הבקרה שמולו הוא עובד. כדי לסייע ללקוחות לדעת האם הם חשופים לפגיעות, קלארוטי העלתה לרשת כלי מקוון המספק חיווי מיידי אם ה-CodeMeter ברשות המשתמשים אכן פגיע. לביצוע הבדיקה הקליקו כאן: CodeMeter Vulnerability Tester.

כמקובל בתחום האבטחת הסייבר, הממצאים הועברו מיד לחברת Wibu-Systems, אולם שלא כמקובל בתעשייה, התגובה של יצרנית התוכנה היתה איטית להחריד: היא קיבלה את המידע בחודש פברואר 2019, ורק באוגוסט 2020 היא שחררה גרסת תוכנה (CodeMeter v7.10) הכוללת את כל התיקונים הנחוצים. גם בחברת קלארוטי הרימו גבות בתדהמה לנוכח האיטיות הזאת.

צילום מסך של חוקרי קלארוטי, המראה ניצול של אחת מהחולשות שהתגלו בתוכנת CodeMeter
צילום מסך של חוקרי קלארוטי, המראה ניצול של אחת מהחולשות שהתגלו בתוכנת CodeMeter

בראיון ל-Techtime הסביר סמנכ"ל המחקר של קלארוטי, אמיר פרמינגר, שרמת האבטחה של בקרים תעשייתיים היא ירודה ביותר, עד-כדי לא קיימת במקרים רבים. פרמינגר: "המצב בתעשייה רע מאוד. אנחנו מבצעים מחקרים רבים לאיתור חולשות, אבל במקרים רבים מתאר התקיפה כלל לא זקוק לזיהוי של חולשה, מכיוון שהבקרים פשוט לא מאובטחים". הבעיה, הוא מסביר, נובעת משתי סיבות מרכזיות: ההיסטוריה של תחום הבקרים התעשייתיים והמודעות הנמוכה של המשתמשים בתעשיית הייצור והבקרה.

הבקרים לא תוכננו לאינטרנט, אבל התחברו אליה

"הבקרים המיתכנתים התפתחו כמערכות פשוטות שהיו מקושרות אל המכונות או אל מרכזי פיקוד מקומיים בערוצים ייעודיים, כמו למשל ערוץ התקשורת הטורית RS-232 או בערוצים קנייניים של היצרנים. מכיוון שאלה מערכות סגורות שאינן מתחברות לרשת, ומכיוון שחלק גדול מהן מבוסס על מיקרו-בקרים פשוטים, לא הותקנו בהן אמצעי הגנה בסיסיים ביותר כמו למשל דרישת ססמא או הצפנת מידע. בשנים האחרונות התעשייה מאמצת את פרוטוקול האינטרנט (IP) כערוץ התקשורת המרכזי לכל היישומים, וכאן נוצרה בעיה חדשה: מערכות שאין להן תשתיות הגנה הולמות המקושרות אל תשתית האינטרנט".

לכך יש להוסיף מרכיבים נוספים: בקרים רבים מופיעים כשהם כבר משולבים בתוך המערכות ולכן המשתמשים לא תמיד מודעים לקיומם, לאופן שבו יש יש לטפל בהם ולעתים אפילו לעצם העובדה שהם מקושרים. "רוב הבקרים מהדור החדש מחוברים לרשת IP, אולם או שאין בהם אפילו דרישה להתקנת ססמא או שהמפעילים לא מודעים לצורך בהתקנת ססמא. קל מאוד לחדור אליהם, להפעיל את תוכנת הבקרה הנדסית ולהשיג שליטה בבקר המותקף".

כיצד אתם מספקים פתרון לבעיה הזו?

"אחד מהפתרונות שלנו, Continuous Threat Detection למשל, מבוסס על כך שאנחנו מקבלים מהלקוח את כל הנתונים העוברים במתג שלו. אנחנו מנתחים אותם ומזהים את כל הפרוטוקולים של ספקי הציוד השונים. המערכת מבצעת מיפוי מלא של כל רשתות הבקרה, כולל זיהוי הרכיבים ואיזה גרסאות תוכנה מותקנות בהן. בשלב הבא אנחנו משווים את הממצאים אל בסיס הנתונים שלנו ומזהים מה הן החולשות של כל אחד מהרכיבים וממליצים על אמצעי ההגנה הדרוש.

"לאחר מכן אנחנו מבצעים מעקב אחר התנועה ברשת של הלקוח, מנתחים אותה ומזהים פעילות לא שגרתית או לא צפויה של הבקר (Anomaly Detection), אשר מלמדת על פגיעה בו". חברת קלארוטי הוקמה בשנת 2015 באמצעות קבוצת Team8 שהוקמה על-ידי יוצאי 8200. עד היום היא גייסה כ-100 מיליון דולר ומעסיקה כיום כ-180 עובדים בעולם, יותר ממחציתם במרכז הפיתוח בתל אביב. בין המשקיעים האסטרטגיים בחברה, יצרני מכונות ומערכות בקרה תעשייתיות דוגמת סימנס, שניידר אלקטריק ורוקוול.

ליאו מסי יקדם את סייען הראייה של חברת אורקם

חברת OrCam המפתחת טכנולוגיות לבישות לאנשים הסובלים מקשיי ראייה, הודיעה שהכדורגלן ליאו מסי ישמש כשגריר החברה ויוביל פרויקט לקידום הטכנולוגיות של החברה. במסגרת הפרויקט המשותף, ייפגש מסי עם עיוורים ולקויי ראייה וייתן להם במתנה את המכשיר OrCam MyEyeמפגשים ראשונים במסגרת הפרויקט התקיימו בברצלונה זמן קצר לפני שפרצה מגיפת הקורונה, במסגרתם פגש מסי 12 עיוורים ולקויי ראייה ממדינות שונות.

כ-300 מיליון אנשים בעולם חיים כיום עם עיוורון ולקויות ראייה. המכשיר OrCam MyEye מיועד לשפר את איכות חייהם. מדובר מכשיר אלחוטי קומפקטי המזהה טקסט מכל משטח ומקריא אותו באוזנו של המשתמש בזמן אמת. הוא מבוסס על טכנולוגיית ראייה מלאכותית המאפשרת קריאת טקסטים מעיתונים, ספרים, מסכי מחשב וסמארטפון, תפריטים, מוצרים בסופרמרקט ושילוט ברחוב. המוצר מצויד בטכנולוגיית זיהוי פנים ואף מאפשר לסרוק ברקודים, ולזהות שטרות וצבעים.

משקלו של OrCam MyEye הוא 22.5 גרם בלבד, גודלו כגודל אצבע והוא נצמד למסגרת המשקפיים של המשתמש באמצעות מגנט. זוהי טכנולוגיית הראייה המלאכותית הלבישה היחידה המופעלת בתנועת הצבעה אינטואיטיבית או על ידי מעקב אחר מבטו של המשתמש, ללא צורך בסמארטפון או בחיבור לאינטרנט. שני היתרונות האלה מאפשרים תקשורת קולית בזמן אמת תוך הגנה מלאה על פרטיות המשתמש. חברת אורקם הוקמה בשנת 2010 על ידי פרופסור אמנון שעשוע ומר זיו אבירם, מייסדי חברת מובילאיי הנמצאת כיום בבעלות אינטל. 

טלי חן מונתה לתפקיד סמנכ"לית עסקים ראשית של DSPG

בתמונה למעלה: טלי חן. צילום: קרן בן ציון

חברת DSPG מהרצליה הודיעה על מינוייה של סמנכ"לית השיווק בחברה, טלי חן (41) לתפקיד סמנכ"לית העסקים הראשית. במסגרת התפקיד היא תוביל חן את צוות המכירות העולמי של DSPG ואת צוותי התמיכה הטכנית בלקוחות (FAE) וכן את מערך השיווק של החברה. היא תדווח למנכ"ל עופר אליקים. לחן יש נסיון של יותר מ-15 שנה בתפקידי ניהול בתחום המוליכים למחצה. היא ניהלה את אגף השיווק של DSPG במשך כמעט 10 שנים.

בתקופה הזאת היא הובילה שינוי מקיף בשיווק באגף, חיזקה את קשרי החברה עם לקוחות מרכזיים ויזמה את הרחבת הגישה הווירטואלית. במקביל, חן חידשה את נוכחות החברה בשוק האמריקאי, הובילה את הפיתוח העסקי של פלטפורמת '"הבית החכם" של הקבוצה וקידמה אסטרטגיות עסקיות בתחום ה-IoT. לפני שהצטרפה ל-DSPG היא היתה אחראית על המחלקת המשפטית של חברת ראדא. לדברי אליקים, "ההצלחות של טלי בחברה הן רבות וכוללות בין היתר חידוש והובלת נוכחות החברה בשוק האמריקאי, פיתוח עסקי לטכנולוגיית ULE של החברה, וקידום הטכנולוגיות של הקבוצה בשוק הבתים החכמים והאבטחה החכמה".

חברת DSPG מפתחת ומייצרת שבבי תקשורת בתחומים כמו DECT ,ULE, VoIP ו-IoT, ושבבי עיבוד קולי בטכנולוגיית HDClear של החברה. בחודש יוני 2020 היא רכשה את חברת SoundChip השווייצרית בסכום כולל של כ-20.5 מיליון דולר. החברה מתמחה בפיתוח מוצרים המבוססים על טכנולוגיית ביטול רעשים אקטיבית (Active Noise Cancellation) וטכנולוגיית סטריאו באיכות גבוהה (True Wireless Stereo) עבור אוזניות אלחוטיות. ברבעון השני של 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-28.3 מיליון דולר. החברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של 326 מיליון דולר.

חברת סטארט-אפ מסתורית קוראת תיגר על אינטל

לא בכל יום יוצאת לשוק ארכיטקטורת מחשוב חדשה, ולא בכל יום מכריזה חברת סטארט-אפ שהיא מפתחת מעבד לשרתים ולמחשבים עתירי עיבוד, שהוא יעיל, מהיר וחסכוני ממעבד Xeon של אינטל. בקיצור, לא בכל יום מכריזה חברת סטארט-אפ הפועל מעמק הסיליקון ומברטיסלבה, סלובקיה, שהיא מוכנה להתמודד מול אינטל במגרש הבית שלה – מרכזי הנתונים ותשתיות הענן הגדולות בעולם. אבל זהו בדיוק מה שעושה חברת Tachyum, המתכננת להוציא לשוק ב-2021 מעבד מסוג חדש לחלוטין, המספק לדבריה ביצועים טובים יותר מאשר מעבד Xeon המהיר ביותר של אינטל – בעשירית מההספק וברבע מהמחיר.

חברת טקיום פיתחה ארכיטקטורת עיבוד חדשה לגמרי המוגנת על-ידי 100 פטנטים והמבוססת על סט פקודות משלה (Native Instruction Set Architecture). מוצר הדגל שלה הוא המעבד האוניברסלי פרודג'י (Prodigy Universal Processor). הפרטים עדיין לא לגמרי ברורים, והחברה שומרת בסוד את פרטי הארכיטקטורה שלה. למרות זאת, הוא כולל ככל הנראה יחידות עיבוד פנימיות המסוגלות לפעול בארכיטקטורות CISC, RISC ו-VLIW – Very Long Instruction Word.

החברה פירסמה מספר פרטים על הביצועים והיכולת שלו: הוא מופיע בגרסאות של 16-128 ליבות ועובד במהירות שעון של 4GHz. כל הליבות מקושרות ביניהן ברשת Mesh סינכרונית. בנוסף, הוא כולל בקרי DDR4/5, ערוצי 400 Gigabit Ethernet ועד 48 ערוצי PCI Express 5.0. התכונה החשובה ביותר שלו היא התאימות לתוכנות שנכתבו עבור ארכיטקטורת x86 של אינטל: הוא יכול להריץ תוכנות שנכתבו עבור מעבדי אינטל ו-AMD, מעבדי הקוד הפתוח RISC-V והמעבדים המבוססים על ארכיטקטורת ARM, באמצעות מתרגם בינארי המתאים את הפקודות שלהם אל ה-ISA שלה.

גם ARM על הכוונת

בחודש שעבר (אוגוסט) היא דיווחה שהיישומים שנבנו עבור ARM ו-RISC-V רצים מהר יותר על-גבי המעבדים שלה מאשר על מעבדי המקור. בניסוי אחר, היא הריצה בהצלחה יישומי שרת אינטרנט שנכתבו גם בקוד Prodigy וגם בקוד x86. הדבר מוכיח לטענתה שמדובר בארכיטקטורה "הטרוגנית". זהו טיעון מרכזי: המעבדים של טקיום מיועדים להתחרות באינטל ובאנבידיה בתחום המחשבים עתירי העיבוד ומרכזי הענן הגדולים (Hyperscale Data Centers). מחשבים אלה כוללים מעבדי CPU, מעבדי GPU ומעבדי TPU, שהם מאיצי בינה מלאכותית בשם Tensor Processing Unit שפותחו על-ידי גוגל.

מכיוון שכל אחד מהמעבדים פועל באופן אופטימלי בפרופיל משימות שונה, המרכזים הגדולים משתמשים בכל הסוגים, ולכן, להערכת טקיום, בכל פרק זמן נתון חלק ניכר מעוצמת המיחשוב לא מבצע עבודה יעילה. היא מבטיחה ללקוחות שני דברים: להשתמש בכל המשאבים על-ידי כך לחסוך הרבה מאוד כסף, ולהריץ באופן חלק את תוכנות המורשת שנכתבו עבור הארכיטקטורות המתחרות.

לוח זמנים צפוף

חברת טקיום הוקמה בשנת 2016 על-ידי קבוצה של ארבעה מתכנני שבבים בעלי נסיון רב בתעשייה שעבדו שנים רבות ביחד בהנהגתו של המנכ"ל ד"ר ראדו דנילק. החברה פועלת מעמק הסיליקון ומברטיסלבה בירת סלובניה, שבה הוא מתגורר. דנילק עבד כארכיטקט GPU באנבידיה, היה הטכנולוג הראש של חברת SandForce שפיתחה בקר לזכרונות SSD מבוססי פלאש שנמכרה ל-LSI ב-2011, הוא תכנן את מרכיב לימוד העומק במעבד של Wave Computing והיה המייסד והמנכ"ל של חברת Skyera, שפיתחה כונני SSD ייחודיים ומאוד יעילים ונמכרה ב-2014 לווסטרן דיגיטל.

לוחות הזמנים של החברה צפופים מאוד: באפריל 2020 הסתיים תכנון המעבד. באוגוסט הצליחה הדמייה שלו להריץ את כל התוכנות, ולפני סוף 2020 החברה מתכננת להשלים את הבנייה של אבטיפוס מלא על-גבי כרטיס FPGA. לאחר שהבדיקות שלו יסתיימו, היא תעבור לייצור המוני בתהליך של 7 ננומטר. המעבד ייצא לשוק במהלך 2021 בתצורת שבב במארז FCBGA בגודל של 8.5 ס"מ על 8.5 ס"מ. במקביל, החברה מפתחת גרסת הפצה ייעודית של מערכת ההפעלה לינוקס שתצא לשוק ביחד עם המעבד.

השוק הבטחוני תחילה

בתוך כך היא סימנה השבוע את שוק היעד הראשוני שלה: טקיום הקימה חטיבה עסקית בטחונית, אשר ממוקדת בצורכי העיבוד של צבא ארצות הברית ומדינות ברית נאט"ו, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית ומשימות עתירות עיבוד (HPC). להערכת המנכ"ל ד"ר ראדו דנילק, הצבא ושירותי המודיעין צפויים להיות הלקוחות הראשונים של המעבד החדש.

דנילק: "הם מתעניינים במעבד Prodigy מכיוון שהוא יאפשר לבנות מערכת בינה מלאכותית בקנה מידה של המוח האנושי, 15 שנים לפני כל טכנולוגיה אחרת". דנילק מכיר היטב את הצבא, שכן הוא ביצע פרוייקטי פיתוח צבאיים במסגרת המעבדות הלאומיות סנדיה ובמסגרת חברת Skyera. בעקבות הפרוייקטים האלה, קיבלו  מייסדי החברה את אישורים בטחוניים גבוהים מאוד בארה"ב.

ארה"ב מבצעת פיילוט לרחפן-יירוט של Xtend ומפא"ת

חטיבת המאבק בטרור במשרד ההגנה האמריקאי (CTTSO) משיקה פרוייקט פיילוט בשיתוף עם מפא"ת ועם חברת Xtend הישראלית, אשר יבחן את השימוש במערכת שליטה ברחפנים מסוג Skylord להגנה על כוחות של צבא ארה"ב. מערכת Skylord כוללת רחפן זריז וממשק "מציאות מורחבת" של חברת Xtend הבנוי מחיישנים המותקנים על הרחפן וממערכת חישה ושליטה שהנמצאת בידי המפעיל, אשר מעניקה לו שליטה אינטואיטיבית ברחפן באמצעות שימוש במשקפי מציאות רבודה.

הממשק מעניק למפעיל תחושה שהוא נמצא ברחפן עצמו וצופה במתרחש דרך "עיני הרחפן". המערכת נמצאת בשימוש צה"ל והיתה אחראית ליירוט באמצעות התנגשות של כ-2,500 רחפנים עוינים בעוטף עזה. בנוסף לזיהוי איומים ויכולת להתגונן מפניהם, המערכת מאפשרת גם הפעלה מרחוק של מטענים ייעודיים לרחפנים ולמל"טים (מטע"דים). הניסוי האמריקאי מתבצע לאחר השלמת תהליך פיתוח משותף בהשתתפות CTTSO, שבמסגרתו הותאמה המערכת לצרכים מבצעיים קונקרטיים של צבא ארה"ב.

המערכת נבדקה במשך כשנה בארה"ב, וכעת היא נכנסת לשלב של ניסוי מבצעי הכולל כמה עשרות מערכות Skylord. ראש ענף כטב"ם ורחפנים ביחידת המו"פ במפא"ת, סא"ל מנחם לנדאו, אמר שהמערכת מטמיעה יכולות טכנולוגיות שהובאו מתחומי המציאות הרבודה ועולם הגיימינג. מנכ"ל Xtend, אביב שפירא, אמר שמדובר באחד ממיירטי הרחפנים הקינטיים המתקדמים בעולם.

יוצאי ריפליי והתעשייה הבטחונית

חברת אקסטנד הוקמה בשנת 2018 על-ידי האחים אביב ומתיאו שפירא, רובי ליעני, גיא צורי ואדיר טובי. החזון של החברה הוא לייצר ממשק אדם מכונה אינטואיטיבי, המעניק למשתמש חווייה דומה לטלקינזיס – הוא חווה את המציאות דרך עיניה של המכונה. לב הפתרון הוא מערכת הפעלה ייעודית שפותחה על-ידי החברה, Drone Operating System, הנמצאת בתהליכי רישום פטנט.

חייל אמריקאי מתאמן בהפעלת רחפן יירוט מסוג סקיילורד שפותח על-ידי אקסטנד ומפא"ת
חייל אמריקאי מתאמן בהפעלת רחפן יירוט מסוג סקיילורד שפותח על-ידי אקסטנד ומפא"ת

האחים שפירא הם ממייסדי חברת Replay Technologies, שפיתחה את מערכת FreeD לצילום אירועי ספורט הלוכדת את האירוע ממספר רב של מצלמות, ומפיקה סצינה תלת-מימדית שיכולה להציג הילוכים חוזרים מכל זווית צילום אפשרית. בשנת 2016 היא נמכרה לחברת אינטל והפכה לבסיס שעליו הקימה אינטל את קבוצת Intel Sports Group שאביב שפירא ניהל את פעילותה. אינטל לא דיווחה על היקף העיסקה, אולם לפי הערכות בשוק היא שילמה יותר מ-100 מיליון דולר תמורת החברה.

מנהל קשרי הלקוחות של Xtend, מתיאו שפירא, שימש לאחר העיסקה כמנהל חדשנות בקבוצת הספורט של אינטל. הטכנולוג הראשי רובי ליעני, מגיע עם רקע מתחום התוכנות הצבאית ושימש במשך שנתיים כראש תחום אינטגרציה של תוכנות בחיל הים הישראלי. גיא צורי משמש כמנהל הפיתוח העסקי של החברה ומגיע מקבוצת ההשקעות Compass Ventures. מנהל התפעול אדיר טובי מגיע מחברת אלביט מערכות, שבה שימש כמנהל פרוייקט ומנהל טיסות מבחן.

קבוצת רוטנברגר תבצע דיגיטציה של מפעלי הייצור באמצעות פלטפורמת 3d Signals

חברת 3d Signals מכפר-סבא, שפיתחה פתרון לדיגיטליזציה, ניטור ואנליזה של מכונות בקו הייצור, השלימה באחרונה מסע התקנות בשורה של מפעלי ייצור תעשייתיים בגרמניה, והרחיבה את מעגל לקוחותיה במדינה שמהווה כיום את שוק הפעילות הראשי של החברה. הלקוח החדש המשמעותי ביותר של החברה הוא קבוצת רוטנברגר (Rothenberger Group), שהודיעה כי בכוונתה לאמץ את הפתרון של 3d Signals במפעלי הייצור של החברות השונות הנכללות בקבוצה.

3d Singals ביצעה החודש התקנה של הפלטפורמה שלה במספר מכונות במפעל של אחת מחברות-הבת של הקבוצה, לאחר התקנה מוצלחת בחברת בת אחרת, העוסקת בייצור חלקים לתעשיית הרכב והתעופה, לפני כחצי שנה. קבוצת רוטנברגר, שהוקמה בסוף שנות ה-40', כוללת כיום כ-65 חברות ומפעלים לייצור ציוד, מכונות וחלקים לתעשיית השרברבות והצנרת, ויש לה גם מפעלים בתחומי הבנייה והפלסטיקה. הכנסותיה ב-2019 הסתכמו ב-350 מיליון אירו והיא מעסיקה כ-8,000 עובדים. ב-3d Signals מקווים כי שיתוף הפעולה עם קבוצת רוטנברגר יוביל להתקנה החיישנים שלה באלפי מכונות במפעלי הקבוצה.

הדרך הפשוטה למהפיכת Industry 4.0

מגזר התעשייה בגרמניה הוא מהגדולים והמתקדמים בעולם, ומתרכז בענפים כמו ייצור מכונות כבדות, רכב, אלקטרוניקה, הנדסה וכימיקלים. 3d Signals פועלת בגרמניה באמצעות חברת-בת מקומית, ומתכוונת  להרחיב את כוח האדם בגרמניה כדי לתת מענה לגידול בביקושים.  במקביל, בחברה מדווחים על לקוחות ראשונים בספרד ובאיטליה.

סמנכ"לית השיווק של החברה דניה גולן אמרה ל-Techtime: ״לאחר התאוששות מההלם הראשוני שנגרם בעקבות התפרצות הקורונה, אנו רואים עלייה בביקושים לדיגיטליזציה של מפעלים, וזאת לאור ההבנה של מנהלי ייצור שמידע מרצפת הייצור בזמן אמת הינו הכרחי על מנת להתייעל ולהתמודד בהצלחה עם שינויים בביקושים ובמחירים, הנגרמים במשבר שכזה, וודאי וודאי כאשר המנהל נדרש לנהל מרחוק צוות שנמצא במפעל ועובד בקפסולות תוך שמירה על ריחוק חברתי״

3d Signals, שהוקמה ב-2015, פיתחה פלטפורמה המאפשר למפעלים לבצע בצורה פשוטה, חסכונית ובלתי פולשנית טרנספורמציה ממפעל "טיפש" למפעל "חכם". הפלטפורמה מתבססת על חיישנים חיצוניים כדוגמת מד זרם או חיישנים אקוסטיים המותקנים באופן חיצוני למכונת הייצור, ומלמדים  אם המכונה פועלת או לא. החיישנים מייצרים נתונים ומספקים את שכבת הדיגיטציה הבסיסית עבור קו הייצור: אילו מכונות עובדות ואילו לא, וכמה זמן עבדה כל מכונה לאורך המשמרת. המידע מוצג בממשק ניטור אחד (dashboard) לכל המפעל.

בחברה מסבירים כי המידע הבסיסי הזה בפני עצמו מספיק כדי לחולל שינוי משמעותי בניהול קו הייצור ושיפור התפוקה. בתעשייה מעריכים שיעילות הייצור הממוצעת לפי מדד OEE – Overall Equipment Effectivness הינה 60% בלבד. הפער בין התפוקה בפועל לתפוקה המקסימלית מיתרגם להפסדי עתק בשנה. על פי 3d Signals, לקוחות החברה דיווחו על שיפור של עד 30% בתפוקת הייצור בתוך 3 חודשים מרגע הפעלת הפלטפורמה.

קבלנית הייצור האלקטרוני מאוקראינה, VD Mais, נכנסת לשוק הישראלי

בתמונה למעלה: המייסד והמנכ"ל ולדימיר דוידנקו בקו הייצור של VD Mais בקייב

קבלנית הייצור האלקטרוני VD Mais מקייב, אוקראינה, החליטה להיכנס לשוק הישראלי וחתמה על הסכם נציגות בארץ עם חברת DMLRep. חברת VD Mais הוקמה בשנת 1993 על-ידי המנכ"ל ולדימיר דוידנקו והחלה את דרכה כחברת נציגויות ומייצגת כ-40 ספקי רכיבים אלקטרוניים. בשנת 2004 היא נכנסה לתחום הייצור בקבלנות משנה, ונחשבת לאחת מהקבלניות העצמאיות הגדולות באוקריאנה. כיום החברה מעסיקה כ-200 עובדים, ובשנת 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-25 מיליון אירו.

חברת VD Mais מתמחה בתחומי הרכב, מכשור רפואי, ציוד תעשייתי, תאורת לדים, מערכות טלקום, תשתיות ומערכות מדידה (Metering). היא קיבלה הסמכת IATF 16949:2016 לתחום הרכב, הסמכת ISO 13485:2016 לייצור מכשור רפואי, הסמכת ISO 14001:2015 והסמכת ISO 9001:2015. רצפת הייצור שלה משתרעת על-פני שטח של 15,500 מ"ר וכוללת 5 קווי הרכבות SMT, יכולות ייצור ידני ואוטומטי בטכניקת THT וביצוע הלחמות Nitrogen Environment Reflow.

כיום מגיעה קיבולת הייצור של החברה לכ-2.5 מיליון השמות ביום של רכיבים החל מגודל 01005 ועד לרכיבי BGA. בנוסף לייצור, היא מספקת שירותי פיתוח הנדסי החל משלב עריכת המעגל המודפס. היא הקימה מעבדת בדיקות לאבטחת איכות המוצרים המוגמרים. החברה מנסה לקדם את הרעיון של ייצור באירופה במחירים של מדינה מתפתחת. ראוי לציין שקיים הסכם סחר חופשי בין ישראל לאוקראינה, שייכנס כנראה לתוקף בתקופה הקרובה.

קו SMT ברצפת הייצור של VD Mais
קו SMT ברצפת הייצור של VD Mais

בינואר 2019 נחתם הסכם סחר חופשי בין ישראל ואוקראינה הכולל הפחתת מכסים על מוצרי חקלאות ומוצרי תעשייה שונים. העיתונות האוקראינית דיווחה השבוע ששר החוץ גבי אשכנזי הבטיח לעמיתו האוקראיני שהכנסת תאשרר את ההסכם בשבועות הקרובים, כדי שהוא יוכל להיכנס לתוקף. בסך הכל, היקף הסחר בין שתי המדינות נאמד כיום בכ-1.1 מיליארד דולר.

למידע נוסף: אלנה פריבן, [email protected] ,054-4936051