רוקוול אוטומיישן השיקה בישראל מרכז אבטחת סייבר תעשייתי

בתמונה למעלה: מרכז הסייבר העולמי של רוקוול אוטומיישן הפועל מחולון. צילום: ניב קנטור

חברת רוקוול אוטומיישן (Rockwell Automation) האמריקאית השיקה מרכז סייבר עולמי לאבטחת תשתיות תעשייתיות (Cybersecurity Operation Center – SOC), אשר פועל מחולון. המרכז החל את פעילותו במתכונת שקטה בתחילת חודש נובמבר 2021. כעת החברה החלה בקמפיין גיוס כמה עשרות עובדים עבור מרכז ה-SOC התעשייתי, בהם ארכיטקט סייבר תעשייתי, מנהל צוות SOC, מהנדסי תוכנה, בודקי חדירות, אנשי מכירות, מנהלי תיקי לקוחות ועוד.

פעילות המרכז מבוססת על התשתית של חברת אבנט אבטחת נתונים (Avnet Data Security) הישראלית שנירכשה על-ידי רוקוול אוטומיישן בחודש ינואר 2020, ועל התשתית של חברת Oylo מברצלונה, ספרד, שאותה רוקוול רכשה בחודש אוקטובר 2020. המרכז פועל בשיתוף פעולה עם חברות אבטחת המערכות התעשייתיות קלארוטי, CrowdStrike, Dragos וחברת סיסקו. מנהל פעילות הסייבר הגלובלית של רוקוול הוא יגאל כהן, לשעבר מנכ”ל אבנט אבטחת נתונים.

לדבריו, פעילות החברה בתחום אבטחת הסייבר התעשייתי מנוהלת מישראל, ומהווה מנוע צמיחה משמעותי עבור החברה. “ההשקעה בתחום נועדה לשפר את פתרונות הבקרה של רוקוול אוטומיישן עצמה, ולבנות מרכז מומחיות לאבטחת מערכות תעשייתיות. אסטרטגיות אבטחה מסורתיות מתחום ה-IT, אינן מספיקות כדי להגן על מערכות תפעוליות (Operational Technology). נסייע ללקוחות לאמץ גישה המכסה את כל רצף התקיפה: לפני הארוע, במהלכו ולאחריו”.

חברת רוקוול אוטומיישן היא מהחברות הוותיקות בארה”ב: היא הוקמה בשנת 1903 על-בסיס המצאה של נגד משתנה לשליטה במנועים חשמליים. בשנת 1909 שונה שמה של החברה ל-Allen-Bradley ועד היום היא שומרת על קווי מוצר תחת המותג הזה. בשנת 2001 יצאה ממנה חברת האוויוניקה התעופתית Rockwell Collins. כיום החברה נחשבת לאחת מספקיות מערכות הבקרה התעשייתיות הגדולות בעולם. היא מעסיקה כ-24,500 עובדים ונסחרת בבורסה של ניו יורק לפי שווי שוק של כ-22.9 מיליארד דולר.

השבוע החם של אלביט: עסקאות ב-822 מיליון דולר

בתמונה למעלה: ערכת הנחיית הלייזר Lizard של חברת אלביט

חברת אלביט (Elbit) חשפה השבוע (ה’) סדרת עסקאות ענק בהיקף של כ-822 מיליון דולר, אשר מבטאות את התסיסה הגוברת בשוק הביטחוני בעקבות המלחמה באוקראינה והמתיחות בים סין. אלביט קיבלה הזמנה בהיקף של 220 מיליון דולר לאספקת ערכת הנחיית לייזר ממשפחת Lizard עבור חיל אוויר של מדינה בדרום מזרח אסיה. הערכה מאפשרת להתקין מנגנון הנחייה של כל סוגי החימוש האווירי, מתוצרת מערבית ומתוצרת מזרחית, ולכוון אותה אל המטרה באמצעות מציין לייזר. מועד האספקה: עד 15 חודשים.

בתחילת השבוע חשפה אלביט דור חדש של ערכות הנחייה מדוייקות מסוג Range Extension & Smart Tail – REST. המערכת כוללת מודול זנב ומודול ניווט וכנפיים נפרשות. ניתן לחבר אותן אל פצצות אוויר-קרקע ועל-ידי כך להפוך אותן לחימוש אווירי משוטט חכם. המרכיב הקדומני כולל מחשב ניווט לווייני מבוסס INS/GPS, וזוג כנפיים נפרשות המעניקות לחימוש יכולת תעופה עצמונית עד למרחק של 120 ק”מ. הוא מיועד לשימוש במתכונת של “שגר ושכח” ומבצע צלילה אל המטרה בזווית חדה מאוד כדי להגביר את יכולת החדירה. ערכת REST מותאמת לשימוש במטוסים מתוצרת מערבית ובמטוסים מתוצרת מזרחית.

פרוייקט דיגיטליזציה של צבא אסיאתי שלם

במקביל, אלביט דיווחה על הזמנה בהיקף של כ-548 מיליון דולר לספק פתרון מלא לקישוריות דיגיטלית של צבא בדרום מזרח אסיה, על-מנת לספק לו יכולת לחימה מקושרת (Networked Warfare). מדובר למעשה בתוכנית מלאה לדיגיטליזיצה ושדרוג של כל זרועות הצבא, כדי לשפר את התיאום מבצעי בין כל הזרועות, לספק יכולת קבלת החלטות מהירה ולייעל את הפעלת פלטפורמות הלחימה השונות. במסגרת הפרוייקט, אלביט תספק מערכות רדיו מבוסס תוכנה (SDR) ממשפחת פתרונות E-LynX בכל התצורות: החל ממכשירים נישאים על-ידי החייל הבודד, וכלה בתשתיות תקשורת ממונעות, מוטסות וימיות.

חדר-פיקוד דיגיטלי מבוסס מערכת Torch-X של אלביט
חדר-פיקוד דיגיטלי מבוסס מערכת Torch-X של אלביט

ההזמנה כוללת גם התקנה של מערכות אינטראנט טקטיות ממשפחת Tiger-X ותשתיות פיקוד ובקרה מסוג Torch-X בכל זרועות הצבא. פלטפורמת Torch-X היא חבילה של יישומי תוכנה המאפשרים לנהל את פעילות זרועות הצבא מחדרי פיקוד קדמיים ואחוריים. היא כוללת פתרונות קישוריות המבטיחים העברה מהירה של נתונים בכל הפורמטים, מערכות ניתוח מידע ותצוגה, מערכות שילוב של כל החיישנים ומערכות שליטה ובקרה, כולל שליטה מרחוק בכלים שונים, ובכלל זה במערכים של כלים בלתי-מאויישים.

בתחילת השבוע, החברה זכתה בחוזה לאספקת מערכת לחימה אלקטרונית לצבא זר בהיקף של כ-70 מיליון דולר, אשר כוללת מערכת יירוט וניתוח שידורים אלקטרוניים (SIGINT), מערכות הגנה בפני שיבושים אלקטרוניים וחדרי פיקוד ובקרה, המיועדים לשרת את זרועות היבשה והאוויר של הלקוח.

ערכת REST של אלביט. הופכת פצצה פאסיבית לחימוש משוטט חכם
ערכת REST של אלביט. הופכת פצצה פאסיבית לחימוש משוטט חכם

עשות עוברת לידי קרן פימי

בישראל, הסתיימה עסקת המכירה של חברת עשות אשקלון לקבוצת פיבי תמורת 84 מיליון דולר. עשות הגיעה לידי אלביט בעקבות רכישת תעש מערכות (IMI Systems) בחודש נובמבר 2018, תמורת 495 מיליון דולר. התעשייה הצבאית החזיקה בכ-85% ממניות עשות. מדובר בחברת תעשייה כבדה מובהקת שאינה תואמת למיקוד המרכזי של אלביט, המבוסס על מערכות חכמות לתעשייה הביטחונית. לאחר העסקה מחזיקה פימי בכ-85% ממניות עשות, והשאר נמצאים בידי הציבור. החברה נסחרת בבורסה בתל אביב. בעקבות השלמת העיסקה עלתה מנייתה בבורסה בכ-7% והיא נסחרת לפי שווי חברה של כ-361 מיליון שקל. מניית אלביט בנסד”ק עלתה בכמעט 4% והיא נסחרת לפי שווי חברה של כ-9.68 מיליארד דולר.

סימנס ואנבידיה יפתחו מטאברס תעשייתי

בתמונה למעלה: ייצוג דיגיטלי (משמאל) שהופק על-ידי Xcelerator המתאר קו הרכבות רובוטי ממשי (מימין)

חברת סימנס (Siemens) וחברת אנבידיה (NVIDIA) הכריזו על שיתוף פעולה שנועד להביא את רעיון המטאברס (Metaverse) אל העולם התעשייתי, ולייצר תאומים דיגיטליים מבוססי בינה מלאכותית של מתקני ייצור מלאים. במסגרת שיתוף הפעולה, החברות יחברו את פלטפורמת Siemens Xcelerator אל פלטפורמת NVIDIA Omniverse. מערכת Xcelerator שסימנס חשפה היום (ג’) מקשרת בין מערכת התיפעול (Operational Technologies) של המפעל אל תשתיות המידע שלו. מערכת Omniverse של אנבידיה משמשת כמנוע ליצירת עולמות וירטואליים מבוססי בינה מלאכותית, ונמצאת בשימוש אצל כ-25,000 משתמשים.

המערכת מדמה את חוקי הפיזיקה ומאפשרת לבנות מודלים תלת ממדיים דיגיטליים של המציאות הממשית. החיבור בין שתי המערכות מספק תשתית לבניית תאום דיגיטלי מלא של מפעלים תעשייתיים. היא מקבלת נתוני ביצועים בזמן אמת, מאפשרת לייצר פתרונות IoT תעשייתיים חדשים, ליישם תובנות מניתוח נתונים הקיימים בענן, בניית מודלים עשירים ועוד. רולנד בוש, נשיא ומנכ”ל Siemens AG, אמר שהחיבור בין Xcelerator לבין Omniverse, מחבר בין חומרה ותוכנה מרמת אבזרי הקצה ועד הענן. מנכ”ל ומייסד אנבידיה, ג’נסן הואנג, אמר שמדובר בצעד הראשון בשיתוף פעולה ארוך טווח בין שתי החברות, המחבר את האקוסיסטם של סימנס עם האקוסיסטם של אנבידיה. “הוא ייצר עולם חדש לגמרי של אוטומציה תעשייתית”.

היילו ורנסאס מפתחות ערכת שבבי ADAS

חברת היילו (Hailo) וחברת רנסאס היפנית (Renesas) הכריזו על שיווק משותף של פתרון עבור מערכות עזר בטיחותיות לנהג (ADAS) ומערכות נהיגה אוטונומית (AD), אשר יתבסס על מעבד הרשתות הנוירוניות של היילו, Hailo-8 ועל שבבי ה-SoC של רנסאס, R-Car V3H ו-R-Car V4H. הפתרונות המשולבים מיועדים למגוון של יישומים, החל ממערכות ADAS ברמת L2+ וכלה במערכות נהיגה אוטונומית ברמה רביעית (L4).

“יכולות ADAS ונהיגה אוטונומית הוכחו כחיוניות בכדי לצמצם תאונות ולהציל חיים. יחד עם זאת, יצרניות הרכב מתקשות לייבא פונקציות מתקדמות אלה למכוניות שאינן רכבי יוקרה”, אמר מנכ”ל ומייסד משותף של היילואור דנון. “הפתרון שאנחנו מציעים ביחד עם רנסאס שעוזר ליצור דמוקרטיזציה בתחום ה-ADAS“. הפתרון המשותף של היילו ורנסאס יספק עוצמת עיבוד של 60-170 טריליון פעולות בשנייה (TOPS) ויגיע ביחד עם סביבת תוכנה פתוחה המאפשרת ליצרניות הרכב או הספקיות של המערכות (Tier 1) לעצב את המוצר הייחודי שלהן בהתאם להעדפתן.

חברת היילו הוקמה בפברואר 2017 על ידי אור דנון, אבי באום, הדר צייטלין ורמי פייג ז”ל, בוגרי יחידה טכנולוגית של חיל המודיעין. באוקטובר 2021 החברה השלימה גיוס הון שלישי בהיקף של 136 מיליון דולר. כיום היא מעסיקה כ-190 עובדים בתל-אביב ובחו”ל, ומתכננת לתגייס כמה עשרות עובדים נוספים עד סוף 2022. מעבד Hailo-8 של החברה הוא מעבד ייעודי להרצת רשתות נוירונים. כל רכיב מספק עוצמת עיבוד של עד 26 טריליון פעולות בשנייה ברמת צריכת הספק טיפוסית של כ-2.5 וואט. בחודש דצמבר 2021 הכריזה היילו על שיתוף פעולה דומה עם חברת NXP Semiconductors, שבמסגרתו הן ישיקו ביחד פתרונות בינה מלאכותית עבור יחידות הבקרה האלקטרוניות של כלי רכב.

וויביט השלימה טייפאאוט ראשון של ReRAM

בתמונה למעלה: סכימת שבב ההדגמה החדש על רקע קו הייצור של סקייווטר בארה”ב

חברת וויביט ננו (Weebit Nano) מהוד השרון השלימה ייצור ראשוני (Tapeout) של מערכת מלאה להדגמת שימוש מעשי בזכרון ההתנגדותי בלתי נדיף מסוג ReRAM, שהיא פיתחה בשיתוף פעולה עם מכון המחקר הצרפתי  CEA-Leti. שבבי ההדגמה יוצרו בחברת SkyWater האמריקאית בתהליך ייצור CMOS כמעט-סטנדרטי. חברת סקייווטר מוכרת כיצרנית שבבים קטנה המייצרת רכיבים בעיקר עבור מערכת הביטחון האמריקאית ועבור יישומים תובעניים בתחומי התעופה, התעשייה והמכשור הרפואי.

שבב ההדגמה שפותח במכון הצרפתי הוא למעשה רכיב SoC מלא המיוצר בגאומטריה של 130 ננומטר וכולל זכרון ReRAM בנפח של 256Kb , מיקרו-בקר מבוסס RISC-V וממשקי תקשורת. ניתן לתכנת את רכיב ההדגמה ולהריץ עליו יישומים המנצלים את יכולות העיבוד ושמירת הזכרון. החברה מסרה שהוא יכול לשמש כפתרון מלא ליישומים משובצים העומדים בתנאי סביבה קשים כמו טמפרטורות גבוהות, קרינה, יכולת לתפקד במשך 10 שנים בטמפרטורות גבוהות ורמת צריכת הספק קטנה מאוד במצב המתנה. למעשה, אלה תכונות מבוקשות מאוד בתחום המערכות הצבאיות והתעשייתיות.

שוק היעד הראשוני: מערכות משובצות

טכנולוגיית הזכרון של וויביט מתאפיינת בצריכת הספק נמוכה במיוחד לצד עמידה בטמפרטורות גבוהות ובתנאי סביבה קשים. כך למשל, ניסויים שבוצעו ברכיב זיכרון 28 ננומטר, הראו שהוא ממשיך לתפקד ביעילות גם לאחר שנחשף במשך 15 שעות ברציפות לטמפרטורה של 210°C. נשיא ומנכ״ל SkyWater, תומס סונדרמן, אמר שהחברה מתכננת להציע את הטכנולוגיה ללקוחותיה. “הטכנולוגיה הזאת מעוררת עניין רב והתלהבות בקרב לקוחותינו”, סיפר.

בחודש אפריל 2022 החברה דיווחה על התקדמות בתהליך הפיתוח של הרכיב, ובהזדמנות הזאת גם מסרה שלאחר שהמודול יוסמך לייצור בחברת סקייווטר, “ניתן יהיה להתחיל בייצור המוני”. האם הדבר מלמד שהחברה מתכננת לפתח ולספק מודול מלא במתכונת של חברת פאבלס? סמנכ”ל השיווק והפיתוח העסקי של החברה, ערן ברימן, אמר ל-Techtime שיש אומנם מחשבות כאלה לגבי העתיד הרחוק, אולם הדבר לא קשור למבנה של שבב ההדגמה עצמו.

ברימן: “בטווח המיידי אנחנו מתמקדים בשוק המערכות המשובצות ורוצים להראות ללקוחות שהם יכולים להטמיע את הזיכרון בתוך התכנונים שלהם. מבחינתנו זוהי אבן דרך מרכזית משום שמדובר בטייפאאוט ברמת ייצור ולא ברמת פיתוח. ברגע שנסיים את כל תהליכי הבדיקות והסמכת הווייפרים שאנחנו מקבלים מסקייווטר, פירוש הדבר שאנחנו מוכנים לייצור המוני ולשיווק”.

שוק ה-ReRAM על סף פריצה

חברה נוספת המעורבת בייצור הזכרון ההתנגדותי היא ככל הנראה גלובלפאונדריז. בעבר וויביט דיווחה שהיא מביאה את הטכנולוגיה ליכולת ייצור בטכנולוגיית FD-SOI בגאומטריה של 22 ננומטר (הנמצאת בידי גלובלפאונדריז). השלמת המעבר ל-22 תהיה אבן דרך חשובה, מכיוון שכיום זוהי טכנולוגיית הייצור הנפוצה ביותר בתעשייה מאחר שהיא מעניקה את נקודת האיזון הטובה ביותר בין ביצועים, הספק ועלות. “התהליך יעניק לנו יתרון חשוב, מכיוון שלא ניתן לייצר זכרונות flash RAM ב-22 ננומטר”.

וויביט ננו נסחרת בבורסה האוסטרלית לפי שווי של כ-268 מיליון דולר. כיום היא מעסיקה כ-50 עובדים, מהם כ-30 בישראל והשאר בצוות פיתוח השבבים בצרפת. קופת החברה כוללת יותר מ-50 מיליון דולר. זאת לאחר שבשנת 2021 בוצעה סדרה של גיוסי הון, ובתחילת 2022 נרכשו מניות רבות על-ידי משקיעים שקיבלו אופציה לרכוש מניות במחירים נמוכים ממחיר השוק.

אחת מהסיבות למהלך של המשקיעים נעוץ בעובדה שבניגוד לרוב מניות השבבים בשוק, מניית וויביט ננו שמרה יחסית על ערכה בחודשים האחרונים. ייתכן שהדבר גם קשור לציפייה משוק הזכרונות ההתנגדותיים. להערכת חברת המחקר Data Bridge, שוק זכרונות ה-ReRAM צפוי לצמוח בקצב של כמעט 17% בשנה עד לשנת 2028, ולהגיע להיקף של יותר מ-1.5 מיליארד דולר. פירוש הדבר שמדובר בשוק חדש מאוד שרק כעת מתחיל לצבור תנופה.

הסכם סייבר לחברה ישראלית בטורקיה

חברת הסייבר לרכב הישראלית Cynmotive חתמה על הסכם לשיתוף פעולה נרחב עם יצרנית הרכב הטורקית Ford Otosan, שהיא חברה בת טורקית של פורד העולמית, המתמקדת בייצור ושיווק משאיות לשוק המקומי והאירופי. פורד אוטוסאן תעשה שימוש בפתרונות של Cymotive כדי להכשיר כלי-רכב שהיא מייצרת לתקנות החדשות של האיחוד האירופי בתחום אבטחת הסייבר וכדי לאתר חולשות פוטנציאליות במערכות המקושרות.

שיתוף הפעולה יתמקד בשלב ראשון בהסמכת דגמי משאית הדיזל F-Max שפותחה על ידי פורד אוטוסאן. שיתוף הפעולה בין Cymotive ופורד אוטוסאן נרקם דרך מרכז החדשנות של פורד בישראל, שחיפשה בארץ שותף בתחום הסייבר שיסייע ליצרנית הרכב הטורקית.

פורד אוטוסאן נמצאת בבעלות משותפת של פורד מוטורס וענקית התעשייה הטורקית Koç Holding, ומייצרת משאיות וכלים מכניים כבדים. היא מפעילה חמישה אתרי ייצור ופיתוח ברחבי טורקיה, ובעלת כושר ייצור של כ-450 אלף כלי-רכב בשנה. החברה משווקת כיום משאיות לשוק הטורקי, למדינות המזרח התיכון כולל ישראל, ולמדינות מזרח אירופה. בחודש מרץ רכשה פורד אוטוסאן מפורד העולמית את המפעל שלה בעיר קריובה ברומניה, במסגרת התוכנית האסטרטגית שלה להתרחב לשוק הרכב במערב אירופה. 

אלא שאחד החסמים לכניסה לשוק במערב אירופה הוא עמידה בתקנות מחמירות בתחום אבטחת הסייבר. על-מנת לקבל רישיון סוג (type certification) באיחוד האירופי, יצרניות הרכב צריכות לעמוד בתקנות UNR 155 ו-UNR 156, שגובשו על-ידי הוועדה הכלכלית של האו”ם לאירופה (UNECE). הן מגדירות את הדרישות המחייבות בכל הנוגע לרמת אבטחת הסייבר של המערכות המקושרות ויחידות הבקרה (ECU) ברכב, ושל ערוץ התקשורת המשמש לעדכוני תוכנה מרחוק (OTA). תקנות אלה כבר בתוקף באיחוד האירופי ולא ניתן לשווק כלי-רכב שאינם עומדים בהן.

חברת הסייבר הישראלית של פולקסוואגן

מנהל תחום ניהול סיכונים וארכיטקטורה ב-Cymotive, רן בורגברג, הסביר בשיחה עם Techtime: “אנחנו מביאים לשותפות הזו את הידע והמומחיות שצברנו בתחום הסייבר לרכב, ובפרט בכל הנוגע להתאמה לרגולציות והתקנים. הפתרונות שלנו מנחים את היצרן בכל התהליכים שעליו לבצע כדי לעמוד ברגולציות, וכיצד לעשות זאת באופן החכם ביותר מבחינת ניהול סיכונים ופרופיל האיומים הרלוונטי, וגם מבצעים הערכת חולשות. למשאיות יש תכונות ומאפיינים שמבדילים אותם מרכבי נוסעים, וזה משליך על כל ההכשרה של הדגם לרגולציה. בנינו עבור פורד אוטוסאן שירות הוליסטי מיוחד, במתכונת של ‘רישוי-כשירות’ (certification as a service)”.

חברת Cymotive הוקמה בשנת 2016 כמיזם משותף של קונצרן הרכב הגרמני פולקסווגן ושלושת המייסדים הישראלים, בכירים לשעבר במערכת הביטחון: ראש השב”כ לשעבר יובל דיסקין, ראש אגף טכנולוגיה לשעבר בשב”כ צפריר כץ, המשמש כמנכ”ל החברה, וראש אגף מחשוב ומידע לשעבר בשב”כ ד”ר תמיר בכור. השותפים הישראלים מחזיקים במשותף ב-60% ממניות החברה, בעוד הקונצרן הגרמני מחזיק ב-40% הנותרים.

הפתרונות של Cymotive ממפים באופן אוטומטי את כל מרכיבי התוכנה והחומרה ביחידות הבקרה האלקטרוניות (ECUs) ברכב, מאתרים חולשות פוטנציאליות ומספקים המלצה לגבי הדרך הטובה ביותר למענה לאיום. הפלטפורמה גם יודעת לאמת האם הדגם עומד בדרישות הרגולטור. החברה דיווחה שהפתרונות שלה מנטרים כיום יותר מ-2 מיליון כלי-רכב של תאגיד פולקסווגן, בהם גם את מותגי סיאט, סקודה, פורשה, למבורגיני, דוקאטי, אאודי ועוד. החברה מעסיקה כ-200 עובדים, מרביתם בשני אתרי החברה בתל אביב ובפארק בר לב שליד כרמיאל. לחברה גם משרדים בוולסבורג שבגרמניה, סמוך למטה פולקסואגן, ומשרד בשבדיה.

אינטל פיתחה לייזר תקשורת מרובה-צבעים המיוצר בתהליך CMOS

חברת אינטל (Intel) הכריזה על פריצת דרך בפיתוח לייזר תקשורת עבור מרכזי נתונים. הטכנולוגיה החדשה, בשם Distributed Feedback Laser Array, מאפשרת לייצר אלמנט שידור אופטי המשדר אותות במקביל בשמונה אורכי גל שונים (צבעים). האבזר מייצר גלים בעלי מרחק שווה בין התדרים הנפרדים שלהם וכולם בעוצמה זהה (יציבות תדר של ±0.25dB ויציבות עוצמה של ±6.5dB). הדבר מאפשר לשדר מידע בקצב מצטבר של יותר מטריליון אותות בשנייה.

מרכז תחום שיתופי הפעולה באינטל בנושא סיליקון פוטוניקס, איתמר לוין, סיפר ל-Techtime, שאחד מהמרכיבים החשובים בטכנולוגיה החדשה נעוץ ביכולת לייצר את המשדרים האופטיים החדשים בתהליך ייצור כמעט סטנדרטי המאפיין את רוב תהליכי הייצור של אינטל. הדבר הזה מאפשר להוזיל את הייצור ולקרב את תחום הסיליקון פוטוניקס אל השוק. לוין: “הטכנולוגיה פותחה במעבדות Intel Labs בארצות הברית. השתמשנו בטכניקות ליתוגרפיה חדשות שבעזרתן אנחנו מעצבים את מוליכי הגלים האופטיים על הסיליקון בצורה מיוחדת, ולאחר מכן מטמיעים את חומרי הלזירה”. במהלך הייצור אינטל שומרת על צימוד פיסי בין הלייזרים השונים, על-מנת לקבל תאימות מלאה בתגובותיהם לשינויים בטמפרטורה.

הגבול המעשי של תקשורת חשמלית: 224Gbps

פיתוח הלייזרים החדשים נעשה במסגרת מאמץ רב-שנים של אינטל בפיתוח טכנולוגיות סיליקון פוטוניקס שיאפשרו לנהל את התקשורת במרכזי הנתונים באמצעות מערכות אופטיות ולא באמצעות מערכות חשמליות. “המטרה שלנו היא להביא את האופטיקה אל הרמות הנמוכות יותר של מרכז הנתונים. כיום מרכזי הנתונים בנויים ממסדי 19 אינטש שבהם יושבים שרתים, אשר מצויים בתוך ארונות עם עד 10 מסדים בכל ארון. בראשו של כל ארון כזה יש מתג אופטי המקשר את השרתים אל השרתים האחרים באתר. הבעיה היא שרוב התקשורת בין המתג הזה ובין השרתים היא תקשורת חשמלית, אשר מתקשה להעביר מידע בקצב של יותר מ-224Gbps. זהו גבול טכנולוגי-מעשי שמעבר לו הפתרונות נעשים מאוד מורכבים ויקרים”.

איתמר לוין. "תקשורת אופטית בתוך המחשב"
איתמר לוין. “תקשורת אופטית בתוך המחשב”

אלא שהמשימות החדשות של מרכזי הנתונים, כמו למשל יישומי בינה מלאכותית, כוללות טיפול בכמויות גדולות מאוד של מידע וזקוקות להעברה של כמויות גדולות מאוד של נתונים בין השרתים ובינם לבין מערכי האיחסון השונים. “התוצאה היא שכ-30% מזמן העיבוד מתבזבז על המתנה לנתונים שיועתקו בין המעבדים או בין הזכרונות. הטכנולוגיה שאנחנו מפתחים מיועדת להתגבר על צוואר הבקבוק הזה”. הרעיון עצמו של לייזר מרובה צבעים אינו חדש, אולם אינטל מתגאה בכך שהיא מצליחה לייצר אותו בתהליך תעשייתי – לא תהליך מעבדתי – וברמת אחידות העומדת בדרישות תעשייתיות.

בשלב הראשון, הטכנולוגיה הזו תאיץ את מרכזי הנתונים ותוזיל את עלותם. בשלב הבא, לדעתו, היא תגיע לפינות נוספות במערכי המחשוב והתקשורת. “הלייזר הוא רק מרכיב אחד בתוך מארג התקשורת האופטית. אנחנו מאמינים שהמארג ישולב בעתיד בתוך רכיבים הכוללים מספר פרוסות סיליקון, למשל רכיב הכולל בפרוסה אחת מעבד CPU ובפרוסה סמוכה את מודול התקשורת האופטית. הדבר הזה יאפשר לבצע חיבור אופטי ישיר בין המעבדים לבין עצמם, ובין המעבדים לבין הזכרונות במחשב. נוצרה לנו דרגת חופש חדשה”. למעשה, הוא מדבר על עתיד שבו התקשורת האופטית תהיה בתוך המחשב – ולא רק בינו לבין העולם החיצוני.

יניב רוד קיבל את “אות הרוח הישראלית” על שם אהוד מנור ז”ל

בתמונה למעלה (משמאל לימין): משה אטיאס יו”ר הרוח הישראלית, יניב רוד, טל ברודי ומנכ”לית הרוח הישראלית, מיקי דהב

עמותת הרוח הישראלית של הסוכנות היהודית העניקה אתמול (א’) את אות הרוח הישראלית ע”ש אהוד מנור ז”ל ליניב רוד, העומד בראש קבוצת א.י. אלקטרוניקה, על העשייה והתרומה הרבה למען תכניות של הרוח הישראלית. הטקס התקיים במסגרת הארוע השנתי של העמותה שהתקיים במוזיאון תל אביב. בנימוקי חבר השופטים נכתב: “קבוצת א.י. אלקטרוניקה ויניב רוד העומד בראשה רואים במעורבות החברתית חלק בלתי נפרד מה-DNA של החברה ומערכי היסוד המנחים אותה.

“קבוצת א.י. אלקטרוניקה תומכת בתוכניות רבות, החל מתוכניות לצמצום פערים דיגיטליים לנוער בפריפריה, חיילים עולים בודדים, כפרי הנוער, פליטי אוקראינה ועוד. בחרנו ביניב רוד לקבלת אות הרוח הישראלית ע”ש אהוד מנור ז”ל בשל התגייסותו המרשימה לאורך שנים לצרכים מגוונים ומתן חיבוק חם וסיוע למי שנזקק לכך, בימי שגרה ובימי חירום. הערב אנחנו מתרגשים להוקיר תודה ליניב רוד על עשייה משמעותית, מכל הלב, למען חיזוק החברה הישראלית ואף תמיכה בקהילה היהודית מעבר לים כשנזקקה לכך”.

תעשייה עם מחוייבות

קבוצת א.י. אלקטרוניקה (AY Electronics) פועלת יותר מ-40 שנה בתעשיית האלקטרוניקה הישראלית. היא הוקמה בשנת 1980 על-ידי אריק רוד ז”ל וכיום נמצאת בבעלות האחים יניב רוד (יו”ר) ואיתי רוד (מנהל תפעול). הרוח הישראלית הוקמה בשנת 1998 על-ידי הסוכנות היהודית וקרן היסוד, במטרה לגייס את הציבור הישראלי והמגזר העסקי למעורבות ולאחריות חברתית, לצד הקהילות היהודיות מהעולם. שמה של הרוח הישראלית, ניתן לה על-ידי אהוד מנור ז”ל, שהיה פעיל בה מימיה הראשונים. אהוד תרם רבות לבניית הארגון, והשתתף בהתנדבות בכנסים ובאירועי התרמה בארץ ובחו”ל.

מתחיל הייצור ההמוני של מכ”ם-רכב מבוסס Arbe

חברת HiRain Technologies הסיני הכריזה על מעבר לייצור המוני של מערכות ADAS המבוססות על המכ”ם של חברת ארבה (Arbe) התל אביבית. היצרנית הסינית קיבלה הזמנות ממספק יצרניות רכב לאספקת מערכות הבטיחות במתכונת של ספק מערכת ראשי ( ADAS Tier 1 supplier), ומעריכה שהיא תגיע להיקף ייצור מלא במהלך שנת 2023. המכ”ם הוא מרכיב מרכזי במערכות עזר בטיחותיות לנהג (ADAS) בזכות יכולתו לפעול בכל תנאי מזג האוויר. הייריין הסינית משתמשת בערכת השבבים של ארבה הכוללת מערך של 48 ערוצי שידור ו-48 ערוצי קליטה, ושבב עיבוד ייעודי.

מנכ”ל ארבה, קובי מרנקו, אמר שסין היא שוק הרכב הגדול בעולם ומובילה את המעבר לנהיגה אוטונומית. “חברת ריינהייר היא אחת מספקיות Tier 1 המובילות בתעשיית הרכב הסינית. המכ”ם שהיצרנית הסינית תתקין במערכות ה-ADAS מגיע לטווח של עד 350 מטר ולרזולוציה של 1°. להערכת ריינהייר הוא מספק “ענן נקודות” ברמת פירוט של חיישני LiDAR, אשר ניתן לנתח ביתר פירוט באמצעות אלגוריתם בינה מלאכותית במסתגרת שלה היתוך החיישנים (sensor fusion).

הוגדרה תצורת הייצור הסופית

ארב פיתחה ערכת שבבי מכ”ם לרכב המבוססים על טכנולוגיית Frequency Modulated Continuous Wave, שבה מתבצע שידור רציף של אותות בעלי תדר משתנה (Chirp signal), והמרחק של האובייקטים מחושב בהתאם להפרשי התדר והמופע (פאזה) בין האותות המשודרים והאותות הנקלטים. המכ”ם של ארבה מפיק תמונה רב-מימדית (4D) של סביבת הרכב: גם של האובייקטים הנייחים וגם של האובייקטים הניידים. התמונה מתעדכנת 30 פעמים בשנייה. במאי 2022 החברה הכריזה על תצורת הייצור הסופית של המכ”ם, אשר עומדת בתקן ASIL-B, AEC-Q100 ומגדילה את טווח הגילוי של רוכבי אופניים מ-350 מטר לכ-800 מטר.

חברת ארבה נסחרת בנסד”ק לפי שווי שוק של כ-360 מיליון דולר. ההכרזה של הייריין הזניקה את מניית החברה בכ-35%. החברה עדיין נמצאת בשלבי הפיתוח וטרום הייצור התעשייתי, ולאור זה מכירותיה ברבעון הראשון של 2022 הסתכמו בכ-900 אלף דולר. החברה דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר, בהשוואה להפסד של 18.4 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2021. יחד עם זאת, היא דיווחה לפני חודש שיונדאי מבצעת פרוייקט פיילוט המבוסס על המכ”ם שלה, ושחמישה יצרני מערכות ראשיים מתמודדים עם המכ”ם שלה על הזמנות של יצרניות רכב (OEM) בהיקף פוטנציאלי מצטבר שיכול להגיע לכמיליון מערכות.

ניסטק תייצר 30,000 שעונים חכמים של קארדיאקסנס

חברת קארדיאקסנס (CardiacSense) ביצעה הזמנת ייצור של 30,000 שעוני בריאות חכמים, ממפעל ניסטק צפון שבמעלות, הנמצא בבעלות קבוצת ניסטק (Nistec). השעונים יסופקו במהלך החודשים הקרובים. כך נודע ל-Techtime. “אנחנו גאים להתבסס על פיתוח וייצור בישראל”, מסר אלדד שמש, מנכ”ל ומייסד משותף חברת קארדיאקסנס. מדובר במוצר הנחשב מציל חיים ולכן פיתוחו וייצורו צריכים לעמוד בדרישות רגולטוריות מחמירות. מנהל מפעל ניסטק צפון, ווספי ארמז, אמר שהחברה הקימה קו ייצור ייעודי גמיש עבור המוצר, “אשר מאפשר הגדלה מהירה של קיבולת הייצור, במטרה להיענות לתחזית של ביקוש גובר וגידול בהזמנות”.

חברת קארדיאקסנס מקיסריה פיתחה שעון רפואי המבוסס על טכנולוגיית קריאת אותות אופטיים בשילוב עם סנסורי תנועה, לחץ, טמפרטורה ועוד. השעון מאפשר מעקב רציף של הפרעות בקצב הלב וגילוי פרפור פרוזדורים ודום לב. הוא כולל טכנולוגיית ניטור דופק ברמת דיוק של מכשירי א.ק.ג (ECG). החברה ביצעה מספר גיוסי הון ואף שקלה לבצע הנפקה ציבורית בבורסה, אולם בנובמבר 2021 היא החליטה להשאר במודל של גיוסי הון וגייסה 3.8 מיליון דולר לפי שווי חברה של כ-125 מיליון דולר.

תחרות מול אפל וסמסונג

לחברה יש אישור שיווק בישראל. בפברואר 2021 קיבלה קארדיאקסנס אישור CE להתוויה של מדידת דופק ופרפור עליות עבור אבזר CardiacSense3 במדינות האיחוד האירופי. כיום החברה פועלת לקבלת אישור FDA עבור CardiacSense3 לזיהוי קליני של דופק בטכנולוגיית ECG ומדידה של ריווי חמצן בדם. עד סוף 2021 היא חתמה על הסכמי הפצה ב-15 מדינות בהיקף של כ-100 מיליון דולר. החברה פועלת בשוק תחרותי מאוד ומתחרה בתאגידי טכנולוגיה גדולים כמו Apple ,Samsung ,Fitbit ו-Garmin.

מפעל הייצור ניסטק צפון שבמעלות
מפעל הייצור ניסטק צפון שבמעלות

להערכתה יש לה יתרון ייחודי בזכות היכולת לנטר הפרעות בקצב הלב ברמת דיוק של 99.5%. היתרון הזה עשוי להתרחב בעתיד הקרוב, לאור העובדה שהחברה נמצאת בתהליכי פיתוח שבב במתכונת של System on Module אשר ינהל את כל תהליכי לכידת המידע והעיבוד. מדובר בשוק שהיקפו הפוטנציאלי נאמד בכ-3 מיליארד דולר בשנה בארה”ב, ובכ-10 מיליארד דולר בשנה בעולם כולו. חברת א.י אלקטרוניקה ביצעה בה השקעה משמעותית לפני כ-5 שנים ומאז היא מובילה אותה מפיתוח לייצור.

האזינו לשיחה עם מייסד ומנכ”ל קרדיאק-סנס, אלדד שמש, מתוך תוכנית מס’ 15 בפודקאסט שלנו, שעלתה במאי 2020:

טכנולוגיית UWB של סיוה נכנסת למפתחות דיגיטליים ברכב

חברת סיוה מהרצליה (CEVA) תספק ליצרנית שבבים גדולה מודולי קניין רוחני (IP) של תקשורת קצרת טווח ורחבת פס מסוג UWB, עבור פיתוח שבבים ליישום מפתחות דיגיטליים בכלי-רכב. הטכנולוגיה של סיוה עומדת בתקן תעשיית הרכב CCC 3.0. המודולים של החברה מספקים יכולת זיהוי מרחק (Time of Flight) באמצעות פולסים באורך של 2 ננו-שניות, וזיהוי כיוון (Angle-of-Arrival), הדרושים להפעלה בטוחה של מפתחות רכב דיגיטליים.

רוב הפתרונות היום בשוק מבוססים על טכנולוגיית בלוטות’, אולם היא פחות בטוחה ויכולה להיפרץ על-ידי מכשיר האזנה המצוי בסביבת הרכב. מערכות UWB פועלות בדרך כלל בהספק נמוך מאוד הנמצא מתחת לרצפת הקליטה של מערכות בלוטות’ ו-Wi-Fi, ולכן גם אינן דורשות רשיון שימוש בפסקטרום. ראוי לציין שטכנולוגיית UWB מדוייקת יותר מ-Bluetooth Low Energy, אולם היא צורכת יותר הספק מהסוללה. לכן נהוג להשתמש בשתיהן במפתחות רכב דיגיטליים (digital-key).

במתכונת המשולבת, מרכיב ה-Bluetooth Low Energy משמש להפעלה מרחוק וברמת דיוק נמוכה, וכאשר המשתמש מתקרב אל הרכב, השליטה עוברת אל מערכת ה-UWB קצרת הטווח. החל מהשקת האייפון 11, חברת אפל מובילה מהלך שנועד לקדם את השימוש בטכנולוגיית UWB במכשירי טלפון. כיום הדבר מאפשר שימוש מורכב יותר במפתחות הדיגיטליים, למשל להעניק אישור גישה לרכב למשתמשים שונים באמצעות אפליקציה בטלפון, במקום למסור להם מפתח פיסי.

התקשורת מתבצעת ברוחב פס של 500MHz ומעבירה מידע בקצב של עד 31.2Mbps. להערכת סיוה, שילוב UWB ובלוטות׳ מאפשר פתיחה מאובטחת של מכוניות באמצעות מכשירי סלולר מכל מקום. “הטכנולוגיה הזו צפויה להשתלב במרבית המפתחות הדיגיטליים למכוניות. להערכת חברת המחקר ABI, כ-25% מכלי-הרכב שיסופקו ללקוחות בשנת 2025 יצוידו במפתחות דיגיטליים”.

מאמר אורח: המעבר הבלתי-נמנע למארזי שבבים תלת-מימדיים

מאת: ד”ר עידו דולב (מימין) ומני גנץ, KLA ישראל

מארזים מתקדמים (Advanced Packaging) של שבבים הופכים בזמן האחרון לשלב חיוני בתהליכי הייצור והתכנון של מכשירים אלקטרוניים מורכבים. יש להם אפילו השפעה קריטית על הביצועים והיכולות של המכונית האוטונומית. מחקר שוק של חברת Mordor Intelligence מגלה שהיקף שוק המארזים המתקדמים מוערך בכ-24 מיליארד דולר בקירוב, וצפוי לרשום גידול שנתי של כ-8% בקירוב ולהגיע להיקף של כ-38 מיליארד דולר בשנת 2026. 

מהו תפקידם של המארזים המתקדמים? הם מאפשרים לאגד מספר רב של רכיבי חומרה זעירים בתוך מארז יחיד, ולהפוך אותם למערכת אלקטרונית אחת. זהו השלב הסופי בתהליך הייצור. אלא שיש להם השפעות עמוקות מאוד על המוצר המוגמר: לשיטת האריזה של השבבים ופרוסות הסיליקון יש השפעה על עוצמתם, רמת הביצועים והעלות של המערכת. היא גם משפיעה על הפונקציונליות של כל פרוסת סיליקון, ובהמשך גם על העלות והביצועים של המכשיר אלקטרוני כולו.

בזמן שטכנולוגיות חדשניות בתחומי מחשוב ענן, ביג דטה, בינה מלאכותית, מובייל וכלי רכב חשמליים ואוטונומיים, דורשות עוצמת עיבוד גוברת, יצרני השבבים הגיעו לקצה גבול יכולת המזעור של השבבים – כ-1.5 ננומטר – ומתקשים לעמוד בדרישות הלקוחות. אחד הפתרונות לבעיה נמצא באמצעות הנחת הרכיבים (טרנזיסטורים) על-גבי פרוסות הסיליקון בצורה צפופה יותר מן המקובל,  אלא  שמזעור במישור הדו-מימדי מחייב ממערכות הייצור לספק רמת דיוק גבוהה יותר במדידה, ומהירות גבוהה יותר ברמת ניתוח האות ומעבר המידע. הדבר מסבך מאד את פעולת הייצור. 

המענה לדילמת חוק מור: שינוי במבנה המארז

לכן הפתרון היעיל ביותר לדילמה הזאת הוא באמצעות שינוי מבנה המארז ומעבר למארזים מתקדמים תלת מימדיים (מעבר מארכיטקטורת דו-מימד לתלת-מימד). טכניקת המארזים המתקדמים מבוססת על הדבקה של מספר פרוסות סיליקון (שתיים-שלוש) זו לצד זו, ואף הדבקה לגובה עד לסדר גודל של כמה מאות שכבות. המבנה הרב–קומתי מאפשר ליצור פתרונות שמתבססים על אופטימיזציה של מספר טכנולוגיות יחד. כך ניתן לשלב במארז אחד רכיבים שונים, כמו זכרונות, מעבדים, מעגלים אנלוגיים ועוד –  גם אם פותחו ויוצרו על-ידי יצרנים שונים. 

גבול המזעור  משפיע גם על ענף המעגלים המודפסים, ובמיוחד על היחידה המחברת בין השבבים ללוח המעגל המודפס. אם בעבר כל יחידה כזאת חיברה שבב אחד ללוח, הרי שהיום באמצעות טכנולוגית המארזים המתקדמים כל יחידה יכולה להכיל מספר שבבים, מסוגים שונים (זיכרון, לוג’יק, אנטנה וכו’) וכך מתקבלת יחידה אחת עם פונקציונליות מאד גבוהה. לוחות המעגלים המודפסים הללו משמשים היום מרכזי נתונים ושרתי G5 ומשפרים עד מאד את הביצועים בתחומים המצריכים העברת כמויות גדולות של דאטה במהירות גבוהה. בעתיד, אנו צופים כי יחידות מתקדמות יותר ישולבו גם במחשבים שולחניים, מחשבים ניידים, ברכב האוטונומי ועוד.

הכותבים הם מנהל חטיבת מדידות אופטיות וסמנכ”ל השיווק בחטיבת המעגלים המודפסים של KLA   

לאונרדו האמריקאית רוכשת את ראדא

בתמונה למעלה: דב סלע, מנכ”ל ראדא. צילום: Techtime

ענקית האלקטרוניקה הצבאית האמריקאית Leonardo DRS חתמה על הסכם סופי לרכישת חברת ראדא (Rada) מנתניה בעיסקת מניות שבסיומה יחזיקו בעלי המניות של ראדא ב-19.5% ממניות החברה המאוחדת. חברת Leonardo SpA האיטלקית שבבעלותה נמצאת Leonardo DRS, תחזיק ב-80.5% מהמניות. חברת ראדא נסחרת כיום בבורסות נסד”ק ותל אביב לפי שווי שוק של 579 מיליון דולר. החברה המאוחדת תשמור על השם Leonardo DRS וצפויה להיסחר בבורסות תל אביב ונסד”ק תחת הסימול DRS.

העסקה משקפת פרמיה של כ-34% למחזיקי המניות של ראדא (בהשוואה למחיר המניה ביום המסחר האחרון). העיסקה אושרה על-ידי הדירקטוריונים של שתי החברות, וצריכה לקבל את אישור בעלי המניות של ראדא ושל הרגולטור. על-פי ההערכה, היא צפויה להיסגר ברבעון האחרון של 2022. עם השלמתה, ראדא תהיה חברה בת בבעלות מלאה של Leonardo DRS ותפעל כיחידה עסקית עצמאית במסגרת חטיבת החישה והמחשוב (Advanced Sensing and Computing) של Leonardo DRS.

העיסקה מעניקה הערכה גבוהה מאוד לראדא, מכיוון שמשקלה במניות אינו פרופורציונלי למשקלה במכירות. בשנת 2021 הסתכמו המכירות של ראדא בכ-117 מיליון דולר, בשעה שהמכירות של לאונרדו הסתכמו בכ-2.6 מיליארד דולר. היקף המכירות המשותף היה קצת יותר מ-2.7 מיליארד דולר בשנת 2021. מנכ”ל ראדא, דב סלע, אמר שהעיסקה משלבת בין שתי חברות טכנולוגיה צבאית מובילות. “איחוד כוחות עם Leonardo DRS יעצים את היתרון התחרותי שלנו בשווקים הצומחים והתובעניים שבהם אנחנו פועלים, ואשר נשלטים כיום על-ידי שחקנים חזקים ומוכרים”.

סדר-יום חדש בצרכים של צבאות מודרניים

נגמ”ש הלחימה האמריקאי סטרייקר מצוייד במערכות מכ”ם טקטי של ראדא
נגמ”ש הלחימה האמריקאי סטרייקר מצוייד במערכות מכ”ם טקטי של ראדא

חברת ראדא מפתחת מכ”מים טקטיים מבוססי-תוכנה המשמשים עבור שני יישומים עיקריים: מערכות הגנה אוויריות לגילוי ויירוט איומים קצרי-טווח, כדוגמת רחפנים, מל”טים, פגזי מרגמה וארטילריה קצרת-טווח, וכן מערכות הגנה אקטיביות (APS) המשמשות מעטפת הגנה לרכב משוריין מפני פגזי מרגמה וטילי כתף. בהם מערכת “חץ דורבן” של אלביט שבה מוטמע המכ”ם של ראדא. מדובר בשווקים הנמצאים בצמיחה, קיבלו משנה דחיפות בעקבות המלחמה באוקראינה אשר חשפה את החשיבות של מערכות נ”מ קצרות טווח להגנה בפני רחפנים, ושל מערכות הגנה אקטיבית בפני טילי נ”ט.

הדבר בא לידי ביטוי בדבריו של מנכ”ל לאונרדו, ביל לין: “השילוב בין יכולות המכ”ם הטקטי של ראדא יחד לבין החוזקה של Leonardo DRS בתעשיה הביטחונית, הופך את החברה המאוחדת למובילה בתחום הצומח במהירות של הגנת הכוחות”. לאחרונה הכריזה Leonardo DRS שהיא נכנסה לתהליך הערכה מחדש של האסטרטגיה שלה, “במטרה להתאים את פעילות החברה לצרכים הדחופים ביותר של משרד הביטחון האמריקאי”. במסגרת התהליך הזה, היא נפרדה מחטיבת התקשורת הלוויינית האזרחית שלה, ומכרה אותה במרץ 2022 לחברת SES תמורת כ-450 מיליון דולר.

ראדא יוצגה בעסקה על-ידי משרד עוה”ד DLA Piper בשיתוף ש.פרידמן, לאונרדו על-ידי הרצוג פוקס נאמן בשיתוף סאליבן קרומוול.

מכ"ם-ימי טקטי של חברת ראדא
מכ”ם-ימי טקטי של חברת ראדא

מטריקס רכשה את רדט ציוד ומערכות

בתמונה למעלה (מימין לשמאל): אמיר קוזלובסקי וטלי אדיר מחברת רדט, ביחד עם ליאת טננהולץ מחברת מטריקס

ענקית שירותי התוכנה וה-IT, חברת מטריקס (Matrix), רכשה את חברת רדט ציוד ומערכות (RDT). העיסקה כוללת גם את החברה הבת ASIO Vision. רדט מעסיקה כ-100 עובדים במשרדים בפתח תקווה ובקרית אתא. בשנת 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-100 מיליון שקל. רדט היא נציגה ומשווקת בלעדית של יצרנים בולטים בתחום האלקטרוניקה, בהם: FLUKE, Unitronics, TDK Lamda ועוד. חברת אסיו מספקת פתרונות וידאו תעשייתי ועיבוד תמונה ומייצגת בישראל יצרנים דוגמת סוני, FLIR, Teledyne ועוד.

ענקית התוכנה נכנסת לתחום האלקטרוניקה

בעקבות העיסקה תצורף רדט לחטיבת התשתיות של מטריקס. מטריקס מסרה שהכניסה לשווקים הטכנולוגיים של רדט צפויה להרחיב את היקף השירותים שהיא מספקת לקוחותיה. בין השאר היא מתכננת להרחיב את היקף הסכמי הייצוג של החברה הנרכשת ולהביא אליה מוצרים טכנולוגיים משלימים. “פלטפורמה חדשה זו אף צפויה להוביל לסדרת רכישות חדשות”. חברת רדט הוקמה בשנת 1963 על-ידי ישראל אדיר ז”ל. בתו, טלי אדיר, משמשת כנשיאה ויו”ר החברה. המנכ”ל אמיר קוזלובסקי מסר שהעיסקה מהווה הזדמנות מיוחדת להמשך צמיחת החברה. נודע שהוא ימשיך לנהל אותה.

טלי אדיר אמרה: “לאחר קרוב ל-60 שנות פעילות אני מוסרת את מפתחות הניווט לחברת מטריקס. רדט היא מפעל חיים של משפחת אדיר, אבל ללא הצוות הניהולי והעובדים המסורים שלנו לא הייתי יכולה להגיע לנקודה הזו”. סמנכ”לית מיזוגים ורכישות במטריקס, ליאת טננהולץ, אמרה שרדט היא חברה עם מוניטין מצויין ובעלת פלטפורמה איתנה ובריאה, “המהווה פוטנציאל להמשך התרחבות משמעותית של מטריקס. העובדים והמנהלים בחברה מתאימים מאוד ל-DNA המטריקסי ומהווים תוספת איכותית לתשתית הניהולית במטריקס. הרכישה מחזקת את מעמדה של מטריקס כספקית של כל שירותי ומוצרי הטכנולוגיה הנדרשים לכל ארגון”.

שתי חברות מתחומים נפרדים

רדט מורכבת מחמש חטיבות: חטיבת בקרה ואוטומציה, המספקת פתרונות ופרויקטים בתחום של מערכות בקרה למכונות, לתהליכים בתעשייה ולמבנים מתקדמים; חטיבת צב”ד המספקת פתרונות בדיקה ומדידה של פרמטרים פיסיקליים, חטיבת תקשורת המספקת פתרונות לבדיקת תקשורת נתונים, חטיבת EMC & RF שאחראית על תכנון וביצוע פרויקטים מתקדמים בתחומים של תדרי רדיו, אנטנות, ותאימות אלקטרומגנטית (EMC), וחטיבת שירות המספקת שירותי כיול ותיקונים הן במעבדה והן במתקני הלקוח.

חברת מטריקס מוכרת בעיקר בזכות שירותי התוכנה וה-IT שהיא מספקת. היא מעורבת בפרויקטים גדולים דוגמת פרויקט הרקולס להתמודדות עם איומי הסייבר בענף התעופה, הקמת מערך נתוני האשראי של ישראל, הקמת חמ”ל ה-CERT הלאומי, פרוייקט הרחפנים של נתיבי איילון וכדומה. החברה נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-5 מיליארד שקל ובשנת 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-4.36 מיליארד שקל. החברה מעסיקה כ-10,000 עובדים, רובם בישראל והשאר במשרדיה באירופה, אפריקה, אסיה, אוסטרליה ויבשת אמריקה. מאז הקמתה לפני 20 שנה היא ביצעה יותר מ-100 רכישות.

הקרב על ה-LiDAR: עומר כילף נגד אילון מאסק

בתמונה למעלה: אילון מאסק (מימין) ועומר כילף. עתיד ה-LiDAR יוכרע בכביש או בתוך מסדרונות הממשל?

יצרניות חיישני ה-LiDAR המובילות בעולם, ובהן חברת אינוויז (Innoviz) הישראלית, הכריזו על הקמת קונסורציום משותף, The LiDAR Coalition, במטרה לקדם את האימוץ של טכנולוגיית LiDAR במערכות עזר לנהג (ADAS) ונהיגה אוטונומית, ובתשתיות דרך כדוגמת רמזורים. הקואליציה תשקיע מאמצים כדי לשכנע מקבלי החלטות בארצות הברית, מחוקקים ורגולטורים, להכיר בצורך לשלב את חיישני ה-LiDAR במערכות בטיחות, ולעגן זאת בחוק, בתקנות וכקטגוריה בדירוג הבטיחות של דגמי רכב. זאת כדי לשפר את ביצועיהן של מערכות אלה, בעיקר בתנאי ראות ירודים, ולהפחית את הקטל בדרכים והפגיעה בהולכי רגל.

הקואליציה גיבשה נייר עמדה שנוסח על-ידי מנכ”ל אינוויז, עומר כילף, ומנכ”ל Velodyne, ד”ר טד טוקסברי, שבו נכתב: “בשנים האחרונות אנחנו עדים לעלייה טרגית במספר הולכי הרגל שנהרגו בכבישי ארצות הברית. עלינו לאמץ טכנולוגיות חדשניות שייסייעו למנוע תאונות דרכים ולהפוך את המגמה הזו. משום כך אנחנו מקימים את קואליציית החברות, כדי לקדם באמצעות שתדלנות בקרב מקבלי ההחלטות, את האימוץ של טכנולוגיה מצילת-חיים שהיא בעלת הפוטנציאל הגדול ביותר להגן על שלומם של הולכי רגל”.

ה-LiDAR מציל חיים

במסמך מובאים נתונים רשמיים, שלפיהם חל בארה”ב זינוק של 46% במספר הולכי הרגל שנהרגו בתאונות דרכים בין השנים 2011-2020:  מ-4,457 בשנת 2011 ל-6,516 הרוגים בשנת 2020. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (NHTSA) בארה”ב דיווחה שבשנת 2021 חלה עלייה גדולה מאוד במספר ההרוגים: 42,915 אנשים נהרגו בתאונות דרכים. מפילוח הנתונים עולה כי 75% מהולכי הרגל נהרגו בתאונות דרכים שהתרחשו עם רדת הערב או בשעת לילה. “הנתונים הללו מעידים שעל-מנת להגן על משתמשי דרך פגיעים, עלינו לאמץ פתרונות המותאמים במיוחד לתנאי חשיכה”.

יצרניות ה-LiDAR מצביעות על לקות טכנולוגית הפוגמת ביכולתן של מערכות בטיחות, כדוגמת בלימת חירום אוטומטית, התראת התנגשות חזיתית, חריגה מנתיב ועוד, לזהות הולכי-רגל בתנאי חשכה. ארגון IIHS, הנמצא בבעלות כל חברות הביטוח בארה”ב והוקם על-ידן במטרה להפחית את מספר תאונות הדרכים, מעריך שמערכות בלימת-חירום אוטומטית מבוססות מכ”ם או מצלמה (PAEB), לא מצליחות לשפר את היכולת לזהות הולכי רגל בתנאי חשיכה – בהשוואה לכלי-רכב שאינם מצויידים במערכות PAEB.

השוואה בין התוצרים של מצלמת רכב לבין התוצרים של חיישן LiDAR. מקור: אינוויז
השוואה בין התוצרים של מצלמת רכב לבין התוצרים של חיישן LiDAR. מקור: אינוויז

חיישן LiDAR הוא חיישן סריקה אופטי אקטיבי המעניק יכולת ראייה תלת מימדית. מערכת LiDAR משדרת אותות לייזר קצרצרים בתבנית של סריקה, ומודדת את הכיוון ואת זמני ההחזרה של האותות. המעבד בחיישן מייצר מהמדידות האלה “תמונת נקודות” של סביבת הרכב. התמונה הזאת מנותחת על-ידי אלגוריתם התמצאות אשר מזהה את האובייקטים הנמצאים בסביבת הרכב.

מכיוון שמדובר במערכת אקטיבית המבוססת על מדידת קרינה יזומה, הגלאי אינו מושפע מתנאי התאורה. הוא פועל בתנאי יום ולילה ואינו מושפע מאור מסנוור. בעבר חיישני LiDAR שימשו בעיקר ביישומים צבאיים ותעשיית החלל, מכיוון שהיו יקרים מאוד. כיום פועלות חברות רבות, בהן אינוויז, המייצרות חיישנים חדשים ברמת מחיר המתאימה לשילוב המוני בתעשיית הרכב. 

כילף וטוקסברי כותבים שחיישני LiDAR מהדור הנוכחי, “הם בעלי רזולוציה גבוהה המאפשרת להם לזהות הולכי רגל נייחים. אנחנו מאמינים שה-LiDAR צריך להיות מרכיב הכרחי בכל מערכת בטיחות המיועדת לזהות הולכי רגל. לא נוכל להישאר שאננים לנוכח הנתונים העגומים: לא להשתמש ב-LiDAR במערכות למניעת התנגשות, משמעו להתעלם מחצי מהמשוואה. הקואלציה תפעל כדי שהממשל יכיר בעובדות הללו ושההכרה הזאת תשתקף במדיניות”.

מאסק סימן את ה-LiDAR כאיום על טסלה

המתנגד הגדול ביותר של הרעיון הוא אילון מאסק, מייסד ומנכ”ל טסלה (Tesla), אשר חוזר וטוען שאין צורך להשתמש במערכות LiDAR. לטענתו, “השימוש ב-LiDAR הואיקר ומיותר” ואף כינה אותה “ברכה לבטלה” (fool’s errand). מאסק סבור כי ניתן לבסס מערכות חישה ברכב על מצלמות בלבד, גם עבור נהיגה אוטונומית מלאה. לדעתו, ניתן להתגבר על התפקוד הלקוי של המצלמות בתנאי ראות קשים באמצעות שיפור האלגוריתם לפיענוח התמונה ושימוש ברשתות נוירונים.

בשנת 2019, במהלך מצגת על פעילות טסלה בתחום הנהיגה האוטונומית, הוא הצהיר: “כל מי שמסתמך על LiDAR – אבוד. אבוד. מדובר בחיישן יקר ובלתי נחוץ. בסופו של דבר יצרניות הרכב יוותרו עליו. אתם תראו”. ראוי לציין שדעתו לא מקובלת על תעשיית הרכב. ה-LiDAR הוא מרכיב משמעותי ברכב האוטונומי שמפתחת גוגל, הוא משולב במערכת Auto-Cruise של ג’נרל מוטורס, חברת ב.מ.וו ועוד יצרנית רכב גדולה החליטו להצטייד בחיישני LiDAR של אינוויז, ואפילו חברת מובילאיי פיתחה חיישן LiDAR בשיתוף עם אינטל עבור חבילת הנהיגה האוטונומית שלה.

אגב, המודל העסקי של אינוויז מבוסס על כך שעלות החיישן עומדת בתנאים של יצרניות הרכב ואינה מייצרת עומס מיותר על התמחיר. לפני כשנה נצפו רכבי-מבחן של טסלה בכבישי ארצות הברית כשעל גגם מותקנת מערכת LiDAR של חברת לומינאר. בתעשייה חשבו שטסלה נסוגה בה מהווטו המוחלט על מערכות LiDAR, אולם לפני מספר חודשים התברר שעדיין לא: בבקשת הפטנט שטסלה הגישה לא מזמן, נכתב שמערכת ה-LiDAR משמשת לאימון ולאימות מערכת הנהיגה האוטונומית – ולא מיועדת להיות מרכיב במערכת החישה עצמה.

הירשמו לניוזלטר

Polyn מקיסריה פיתחה רשת נוירונים אנלוגית

חברת Polyn Technology מקיסריה מתכננת להשיק עד סוף השנה שבב עיבוד רשתות נוירוניות מסוג חדש לגמרי, אשר מבוסס על מעגל חשמלי אנלוגי ולא על רשת נוירונים דיגיטלית. לאחרונה השלימה גלובלפאונדריז את הייצור של סדרת הניסוי הראשונה, בטכנולוגיית CMOS ברוחב צומת של 55 ננומטר. מייסד משותף ומנכ”ל החברה, אלכסנדר טימופייב, סיפר ל-Techtime שההשקה המסחרית של הרכיב מתוכננת להתבצע בנובמבר או בדצמבר 2022.

טכנולוגיית Neuromorphic Analog Signal Processing – NASP של החברה צמחה מתוך פיתוח מתימטי של המדען הראשי אלכסנד גודובסקי. הוא פיתח משוואה המאפשרת לייצג באופן שונה את הפעילות של רשתות נוירוניות בשלב ההסקה (רשתות מאומנות). בעקבות הרעיון הוקמה החברה בשנת 2019, וגייסה לשורותיה מפתחים ישראלים יוצאי חברות דוגמת טאאור, יבמ, אינטל, קיידנס ועוד. החברה הצליחה לממש את הייצוג החדש באמצעות בניית נוירונים אנלוגיים. הדבר מאפשר לייצר מעגל המממש רשת של אלפי נוירונים דיגיטליים – באמצעות אבני בניין קלאסיות: מגברי-שרת (OpAmp) ונגדים.

רכיב היברידי המשלב רשת דיגלטית ומעבד אנלוגי

שבב ה-NASP הראשון של החברה, לשם המחשה, מכיל 50 אלף נוירונים אנלוגיים. להערכת טימופייב, הוא חסכוני בהספק פי 100 בהשוואה לרשת נוירונים דיגיטלית מקבילה, ומהיר ממנה פי 1,000. מאז הקמתה גייסה פולין כ-4.5 מיליון דולר. כיום החברה מעסיקה 22 עובדים. היא רשומה בבריטניה ויש לה משרדים בלונדון, אבל משרדיה הראשיים מצויים בישראל. כיום היא נמצאת בתהליכי רישום של 21 פטנטים שונים כדי להגן על הטכנולוגיה.

לדברי טימופייב (בתמונה למטה), המוצר הסופי הוא שבב היברידי הכולל רשת אנלוגית קבועה אשר אחראית ליישום שלב זיהוי התבניות, ועוד מרכיב דיגיטלי דינמי כמו למשל רשת נוירונים דיגיטלית קטנה, אשר אחראי לתהליך הפירוש של התבניות, להוספת מרכיבים למעגל במסגרת תהליכי עדכון של האלגרויתם ואפילו לביצוע אימון ברמה מוגבלת. טימופייב: “בממוצע כ-90% מהרשת הנוירונית היא קבועה ולא משתנה. פחות מ-10% ממנה מקבל עידכונים שונים בהמשך הפעולה. השבב שלנו הוא היברידי: אנחנו ממירים 90% מהרשת למעגל אנלוגי והשאר נשאר דיגיטלי. אנחנו גם יכולים להתאים את התמהיל הזה לצורכי היישום הספציפי”.

המעבד הראשון שהחברה תוציא בסוף השנה, NeuroSense, מתוכנן להיות הרכיב הראשון במשפחה של רכיבים. צריכת ההספק שלו קטנה מ-100 מיקרו-ואט, ולכן הוא מיועד לאבזרים דלי-הספק כמו שעונים חכמים ואבזרים לבישים. הוא יימכר גם במתכונת של רכיב פיסי וגם במתכונת של קניין רוחני (IP). “השבב יפתור בעיה הקיימת היום בכל השעונים החכמים: הם צריכים לבצע ניטור רציף של החיישנים, אולם הדבר צורך הרבה מאוד אנרגיה”. מפת הדרכים של החברה כוללת עוד שני רכיבים: מעבד קולי להפרדת הקול האנושי מקולות רקע, ומיועד לשוק של מכשירי שמיעה, מכשירי רדיו אלחוטיים של כוחות חירום והצלה, ובהמשך גם ליישומים צרכניים. השבב השלישי יתמקד בניתוח זעזועים עבור השוק התעשייתי.

מהי רמת החסינות של השבבים?

“אנחנו מסתמכים על תהליכי ייצור קיימים ומוכחים. לכן גם הייצור של השבב הראשון התבצע ב-55 ננומטר. אנחנו מבצעים 50 אינפרנסים בשנייה. זהו תדר עבודה נמוך מאוד ולכן הרכיב חסין מאוד בפני הפרעות אלקטרומגנטיות. כמו כל רשת נוירונית, מדובר ברשת מקבילית שבה שגיאה בניורון אחד לא משפיעה באופן כללי על התוצאה הסופית. זהו לא מעגל אשר צובר טעויות”.

מקורות תשתמש באבזר ניטור מים מבוסס לייזר

כשנה לאחר שהוקמה כמיזם משותף של “מקורות” וחברת הסטראט-אפ NewSight, חברת Watersight הכריזה על השקת AquaRing, אביזר IoT זעיר המנטר בזמן אמת את איכות המים על סמך ניתוח ספקטרלי. להערכת Watersight הפתרון מהווה חלופה דיגיטלית, קומפקטית וזולה למערכות ניטור מים קיימות, שהינן ברובן יקרות, גדולות-מימדים, מורכבות לתפעול ומספקות תוצאות תוך זמן רב. החברה החלה להציע את הפתרון ללקוחות נבחרים במסגרת פיילוט.

הפתרון החדש מתבסס על החיישן האופטי ושבב עיבוד המידע שפיתחה ניוסייט. המערכת מאירה את דגימת המים באמצעות קרן לייזר, ומנתחת את ספקטרום האותות החוזרים הנקלטים על-גבי חיישן CMOS. מדובר במערכת קטנה מאוד (קוטרה כ-75-85 מילימטר) ולכן ניתן להתקין אותה גם במערכות מים גדולות וגם בברז הביתי. היא מבצעת אלפי תמונות לשנייה, ומסוגלת לזהות חומרים שונים המצויים במים ומשפיעים על איכותם.

המידע שנאסף משודר אל הענן, שם מתבצע ניתוח פרטני יותר של התוצאות באמצעות אלגוריתם בינה מלאכותית, אשר מפיק התראות עבור מערכות הבקרה והשליטה בתשתית ההולכה והטיפול במים. החברה מתכוונת לפתח על בסיס הטכנולוגיה הזו פתרונות ניטור עבור כל הרמות של משק המים, מבתים פרטיים ובניינים, שכונות וערים ועד ניטור תשתיות מים מדינתיות.

באמצע שנת 2019 החלו ניוסייט ומקורות בפרויקט משותף לפיתוח פתרון שיבצע בדיקה ספקטרומטרית של איכות המים, וביולי 2021 הודיעו שתי החברות על הקמת החברה המשותפת Watersight כדי למסחר את הפתרון, וביצעו סבב גיוס הון ראשון. עד היום ביצעה Watersight שני פרוייקטי פיילוט: הראשון עם מכון המחקר שמיר שבקצרין, והשני ביחד עם המעבדה הארצית של מקורות, שבה נבדקת איכות המים במוביל הארצי.

אפלייד מטיריאלס רוכשת את Picosun הפינית

חברת אפלייד מטיריאלס (Applied Materials) רוכשת את חברת Picosun Oy הפינית, במטרה להרחיב את הפורופליו שלה בציוד לייצור שבבים מיוחדים. חברת פיקוסאן הוקמה בשנת 1973 והתמחתה בייצור מערכות לביצוע ציפויי Atomic Layer Deposition – ALD. זוהי טכנולוגיה להנחה מדוייקת של ציפויים דקים מאוד באמצעות גאזים. היא משמשת בתעשיות רבות לצורך ציפוי חלקים בשכבה דקה מאוד ואחידה כדי להבטיח תכונות מיוחדות. התכונות המיוחדות חשובות במיוחד בתעשיית השבבים, מכיוון שהן מעניקות לרכיבים יכולות חדשות שבעבר היו מתקבלות בעיקר בעזרת תהליך המיזעור (חוק מור).

החברה תשולב בתוך קבוצת ICAPS של אפלייד, אשר מספקת פתרונות הנדסיים ייעודיים ללקוחות מתחומי התקשורת, IoT, רכב, הספק וחיישנים. מנכ”ל אפלייד מטיריאלס, גרי דיקרסון, אמר שבשוק יש דרישה גוברת לתהליכי ייצור מיוחדים, במיוחד בשוק שירותי הייצור של רכיבים לוגיים. מנהל קבוצת IPCS, סונדר רמאמוטי, אמר שהגידול במספר האבזרים המקושרים מצריך גישות חדשות באופן שבו מתבצע החיבור בין מעגלים לוגיים לבין מעגלים אנלוגיים. חברת פיקוסאן מייצרת ציוד לייצור רכיבי רכיבי MEMS, ציוד לציפוי מוצרים מיוחדים כמו חיישנים ומערכות רפואיות וציוד לביצוע ציפויים מיוחדים של פרוסות סיליקון במסגרת בתהליך ייצור השבבים. מכיוון שהיא חברה חברה פרטית ולא נדרשו אישורים מיוחדים לביצוע העיסקה, מלבד אישור משרד המסחר הפיני, אשר אישר את המיזוג.

איידוק גייסה 110 מיליון דולר

חברת איידוק (Aidoc) הכריזה על גיוס הון של 110 מיליון דולר בסבב D. הסבב הובל על ידי הקרנות TCV ו-Alpha Intelligence Capital, ובהשתתפות המשקיעים הקיימים Square Peg ו- General Catalyst. החברה גייסה מאז הקמתה 250 מיליון דולר.

איידוק הוקמה בשנת 2016 על ידי אלעד וולך, מיכאל ברגינסקי וגיא ריינר, שלושה בוגרי תוכנית תלפיות. איידוק פועלת בתחום הצומח של שימוש בבינה-מלאכותית לפענוח סריקות דימות כמו רנטגן, CT ו-MRI. הפלטפורמה של החברה מתממשקת לשרת של בתי החולים ובודקת באופן אוטומטי את סריקות הדימות של המאושפזים או המטופלים בחדר המיון. המערכת יודעת לזהות ממצאים חריגים כמו דימום תוך-גולגולתי, שבר בעמוד השדרה או שבץ. בדרך כלל, הרדיולוג התורן בבית החולים בודק את הסריקות לפי סדר הגעתן. המערכת של איידוק מתעדפת עבור הרדיולוג את הסריקות שעשויות להצביע על מצבי חירום המצריכים טיפול דחוף.

פיתוח האלגוריתמים מתבסס על למידת-עומק וניתוח ביג-דאטה של מיליוני תצלומים וסריקות במטרה לחלץ תבניות שמאפיינו תסמונות ומצבים רפואיים. לדברי החברה, הטכנולוגיה שלה פועלת בלמעלה מאלף מרכזים רפואיים בארצות הברית, אירופה, ברזיל ואוסטרליה וכן במרבית בתי החולים בישראל, ביניהם הדסה, איכילוב, רבין, אסותא, שערי צדק, אסף הרופא, ושיבא. יותר מ-5,000 רדיולוגים ברחבי העולם משתמשים בפתרונות של איידוק באופן יומיומי ומפענחים באמצעותם יותר ממיליון סריקות בחודש. איידוק קיבלה עד כה 9 אישורי FDA לאלגוריתמים המיועדים לזיהוי ממצאים שונים, ביניהם דימום תוך גולגולתי, שבר בעמוד השדרה ושבץ. איידוק נכללה ברשימה היוקרתית של 50 החברות הגאוניות בעולם על פי TIME.

“בשנים האחרונות הצלחנו לפתח ולספק פתרונות בינה מלאכותית לבתי חולים מהטובים בעולם, וכך לעזור לרופאים לתת את הטיפול המיטבי למיליוני חולים”, אמר אלעד וולך, מייסד שותף ומנכ”ל איידוק. “אנחנו גאים מאוד במקום שהגענו אליו, הן מבחינת הטכנולוגיה החזקה שהצוותים שלנו פיתחו והן מבחינת היקף השימוש במוצרי החברה. עם זאת אנחנו יודעים שיש עוד הרים לטפס עליהם, להמשיך את המסע, לפתח מוצרי בינה מלאכותית נוספים ולהרחיב את השימוש בהם במערכות הבריאות.”

“עד לפני מספר שנים זה לא היה נתפש שאפשר לשבת מאחורי מסך מחשב בתל אביב ולהשפיע על גורל חולים ברחבי העולם”, אומר מיכאל ברגינסקי, מייסד שותף וסמנכ”ל טכנולוגיה באיידוק. “בזכות הרבה עבודה של הצוותים בחברה, אנחנו מסוגלים היום לבנות פתרונות חדשים בקצב מאוד גבוה, לכסות עוד מחלות ולהגיע לעוד מטופלים. אנחנו ברי מזל לעבוד בתחום שבו אנחנו מקבלים כל בוקר אימיילים מרופאים המספרים שהמערכת שלנו סייעה להם להציל חיי מטופל, וזו רק ההתחלה מבחינת מה שנוכל להגיע אליו בשנים הקרובות.”

האזינו לשיחה עם סמנכ”לית השיווק של איידוק, אריאלה שוהם, מתוך תוכנית הפודקאסט שלנו שעלתה בינואר 2020 (השיחה עם אריאלה מתחילה בדקה 25:00):

 

Hailo תספק מעבדי AI למערכת ה-ADAS של MooVita הסינגפורית

ברת היילו (Hailo) מתל-אביב, המפתחת מעבדי AI למכשירי קצה, הכריזה על זכיית תכנון בשוק האוטומוטיב. החברה תספק את מעבדי Hailo-8 לחברת MooVita Pte מסינגפור, המפתחת פתרונות למערכות עזר לנהג (ADAS) ונהיגה אוטונומית. המעבדים של היילו ישולבו במערכת ADAS חדשה של מוויטה, MooBox, הכוללת יישומי סיוע לנהג וניטור התנהגות נהג. 

MooVita, שהוקמה ב-2016, מפתחת פתרונות תוכנה המאפשרים להקנות למגוון סוגים של רכבים יכולות אוטונומיות גם לאחר ייצורן (After Market). החברה מתמקדת ביישומי תחבורה של הקילומטר הראשון או האחרון, תחבורה לוגיסטית, חקלאות ופתרונות לשירותי תשתית (utility). מטה החברה בסינגפור, והיא פעילה גם במלזיה ובהודו. לדברי החברה, היא מצויה בתהליך התרחבות גם לשוק האירופי ומדינות נוספות בדרום-מזרח אסיה. הפתרונות של החברה

מערכת MooBox, שכוחות העיבוד שלה יתבססו על מעבדי היילו, כוללת יישומים כמו התראות ומניעה של התנגשויות בין כלי רכב להולכי רגל, התראות על חריגה מנתיב, התראות על חריגה ממהירות מותרת וניטור ערנות והתנהגות הנהג.

בנוסף ליכולות ADAS, מערכת MooBox כוללת ממשק למערכת לניהול ציי רכב, המנטרת ומנתחת את תקינות כלי הרכב ודפוסי הנהיגה של הנהג. מעבד Hailo-8 edge-AI processor פועל בקצב של 26 טרה-פעולות בשנייה (Tera Operations Per Second – TOPS) במטרה לבצע אופטימיזציה ליישומי טלמטיקה וראיית כביש.  Hailo הוקמה בפברואר 2017 על ידי אור דנון, אבי באום, הדר צייטלין ורמי פייג ז”ל, בוגרי יחידת עילית טכנולוגית של חיל המודיעין. החברה הפכה באוקטובר ליוניקורן לאחר השלמת סבב גיוס C בהיקף 136 מיליון דולר. היילו מעסיקה כיום מעל 190 עובדים בתל-אביב ובחו”ל, ותגייס עשרות עובדים נוספים בשנת 2022 על מנת לתמוך בצמיחה המואצת.

עמית גולני ינהל את עסקי חטיבת שירותי הייצור של אינטל בישראל

עמית גולני, 48, מונה לתפקיד מנהל הפיתוח העסקי לאזור EMEA של חטיבת שירותי הייצור החדשה של חברת אינטל (Intel Foundry Services – IFS). במסגרת התפקיד הוא יפתח שיתופי פעולה אסטרטגיים עם מרכזי מו”פ של חברות בינלאומיות הפועלות בישראל, ועם חברות פאבלס ישראליות הזקוקות לקבל שירותי ייצור שבבים. גולני הצטרף לאינטל לפני כ-10 שנים, ומילא בשנים האחרונות תפקידי מכירות ופיתוח עסקי באינטל, בעיקר בתחום מוצרי דטה סנטר.

המינוי מלמד על כך שאינטל הכירה בכך שיש בישראל שוק משמעותי בתחום שירותי ייצור השבבים ולכך שלתעשייה המקומית, בעיקר מרכזי הפיתוח הזרים, יש השפעה על פרוייקטי ייצור גדולים מאוד. למעשה, הוא יקדם בישראל שירותי ייצור דוגמת אלה הניתנים היום על-ידי חברות כמו TSMC, UMC, ST, גלובל פאונדריז, ואפילו חברת טאואר סמיקונדקטור הישראלית, אשר נמצאת לקראת אישור עיסקת מכירתה לאינטל. הרעיון להקמת חטיבת שירותי ייצור נחשף לראשונה בחודש מרץ 2021.

המנכ”ל הנכנס, פיט גלסינגר הכריז על אסטרטגיית IDM 2.0 החדשה, אשר אחד ממרכיביה הוא בניית תשתית למתן שירותי ייצור (foundry), הכוללת מפעלים בארה”ב, באירופה ובישראל. מאז הכריזה על אינטל על השקעה של עשרות מיליארדי דולר להקמת מפעלי ייצור שבבים בעולם, בהם הקמת מפעל בגרמניה, מפעל נוסף באוהיו, ארה”ב וכן הקמת מפעל ייצור חדש נוסף הנבנה בימים אלו בקרית גת. בתחום המעבדים, חטיבת שירותי הייצור אינה מוגבלת לייצור בארכיטקטורת x86 של אינטל, ותספק ללקוחות גם שירותי ייצור של מעבדי Arm ו-RISC-V.

קיידנס הכריזה על ערכת האופטימיזציה Optimality Explorer

חברת קיידנס (Cadence) הכריזה על מערכת Optimality Intelligent System Explorer, המיועדת לביצוע לביצוע אופטימיזציה של מערכות אלקטרוניות שלמות ברמה הםיסית וברמה החשמלית. המערכת החדשה היא המענה של קיידנס לתחום הניתוח והמיטוב הרב-תחומי של מערכות (Multidisciplinary Analysis and Optimization – MDAO). הפתרון כולל את מערכת Clarity 3D Solver לניתוח אלקטרומגנטי תלת מימדי, ואת טכנולוגיות Sigrity X לניתוחי שלמות אותות (SI) ושלמות הספק (PI).

החברה מסרה שהמערכת החדשה כוללת את טכנולוגיית הבינה המלאכותית שהיא שילבה לאחרונה במערכת Cerebrus, אשר משמשת לשיפור התכנון של דבבים חדשים. בתחילת החודש דיווחה מדיהטק שהמערכת איפשרה לה להקטין את שטח הסיליקון בשבב בכ-5%. מערכת הבינה המלאכותית אשר שולבה ב-Optimality Explorer מבצעת ניתוח של התכנון בכל הרמות: מרמת ה-IC, דרך המארז, המעגל המודפס (PCB) וכלה ברמת המערכת השלמה – כולל קרינה אלקטרומגנטית ושלמות האות.

למידע נוסף על הפתרון: www.cadence.com/go/optimality

וריפון העולמית מינתה ישראלית לתפקיד בכיר

מינוי של ישראלית לתפקיד בכיר בענקית פתרונות התשלום הבינלאומית ווריפון (Verifone). החברה הודיעה על מינויה של סיגל ברננקה לתפקיד מנהלת תחום אבטחת מידע וציות משפטי בחברה העולמית. לווריפון יש מרכז שירות ותמיכה בישראל (וריפון ישראל) וכן מרכז מו”פ חשוב, שבו מפותחים חלק ממוצרי החברה. בחודש ספטמבר האחרון מינתה וריפון ישראל ארבע נשים לתפקידי הנהלה בכירים.

ברננקה חברה בלשכת עורכי הדין ובעלת תואר ראשון במשפטים ותואר שני במשפט בינלאומי מסחרי מאוניברסיטת אמסטרדם (VU Amsterdam). לפני הצטרפותה לווריפון עבדה ב-Lumos Global ובפלאפון.

חברת Verifone מספקת פתרונות חדשניים בתחום מערכות תשלום אלקטרוניות מאובטחות. פתרונות החומרה, התוכנה והשירותים של החברה מסופקים לעסקים בכ-150 מדינות ברחבי העולם. Verifone ישראל מהווה מרכז תמיכה בחברה העולמית בתחומי ייצור, פיתוח, IT, כספים, שירות, ושרשרת אספקה בינלאומית. היא מספקת לבתי עסק בארץ מערכות תשלום מאובטחות מתקדמות.

[צילום: נמרוד גליקמן]

חברת Knowles הכריזה על קו מוצרים חדש של קבלי SLC

חברת Knowles Precision Devices הכריזה שקבוצת DLI, שאותה היא רכשה בשנת 1984, מרחיבה את קו פתרונות ה-RF שלה ומוסיפה טכנולוגיות שהיא רכשה לאחרונה של מסנני Lumped Element ו-Ceramic Resonator, לצד מסנני ה-SMT מיקרוסטריפ הקיימים שלה לתדר גבוה.

החברה גם הכריזה על קו מוצר חדש של קבלי שכבה בודדת (Single Layer Capacitor – SLC) ליישומי RF ומיקרוגל (mmWave) הנחשבים לקבלים הקטנים מסוגם בתעשייה. המוצרים החדשים מיועדים ליישומי תדר גבוה, ומופיעים בשם Xtreme Broadband Blocking Components. קבוצת המוצרים החדשה כוללת מוצרים ותיקים כמו קבלי Opti-Cap, קבלי MilliCap, MLC Broadband Blocks ו-RF Blocking Networks.

לצידם ישולבו מוצרים חדשים, כמו קבלי PX range רחבי פס המיועדים לתדרי DC עד 40GHz ורכיבי סרט צר חדשים שייצאו בעתיד. בחברה הודיעה שבמסגרת הפעילות הזאת היא תייצר רכיבים קראמיים שיותאמו לדרישות הספציפיות של הלקוח. חברת DLI היתה זו שהמציאה בשנת 1974 את התחום של קבלי SLC יציבים מאוד, עמידים בטמפרטורות גבוהות ומותאמים ליישומי תדר גבוה. הם מבוססים על שימוש בחומר קראמי המשמש בתור תווך דיאלקטרי. הם בנויים משכבה קראמית המונחת בין שני מוליכים מחומרים מתכתיים שונים, בהתאם לצורכי היישום.

הקבלים מופיעים במארזים שונים המותאמים לכל אפשרויות הייצור האוטומטי (SMT). להערכת חברת המחקר Future Market Insights, שוק קבלי ה-SLC יצמח בקצב של כ-11% בשנה עד לשנת 2031, בעיקר בעקבות דרישה מודברת בשוק הצבאי, בשוק התעשייתי ובשוק הרכב, בין השאר בזכות יכולתם לעמוד במתחים גבוהים מאוד של עד כ-10kV. הם מופיעים במגוון גדול של ערכים (0.04pF4-6200pF) ומספקים יציבות גבוהה בהרבה מקבלים מרובי שכבות (MLC). היכולת שלהם לחסום ביעילות תדרים דוחפת להרחבת השימוש בהם ביישומי הגנה בפני הפרעות אלקטרומגנטיות (RFI filters).


חברת Knowles Precision Devices מיוצגת בישראל על-ידי אלינה הנדסה.

לפרטים נוספים: אבי אליה, מהנדס מכירות, [email protected], 054-7532262

שריפה פרצה בקו הייצור של אלטק בפתח תקווה

בתמונה למעלה: בדיקת מעגלים מודפסים במפעל אלטק בפתח תקווה. צילום: אלטק

יצרנית המעגלים המודפסים אלטק (Eltek) דיווחה שהשבוע ביום ג’ בערב פרצה שריפה באחד החדרים במפעל הייצור של החברה בפתח תקווה. האש כובתה ללא נפגעים, אך נגרם נזק לציוד בחדר. הפעילות של יתר קווי הייצור במפעל חודשה, אך התהליכים שמבוצעים בחדר שנפגע הכרחיים להשלמת תהליך הייצור של המעגלים המודפסים. החברה דיווחה שעדיין לא ניתן לקבוע מתי הייצור במפעל יחזור לסדרו ומה היקף הנזק לפעילות החברה. בהודעתה היא הדגישה שנעשים מאמצים למזער את העיכובים באספקת המוצרים ללקוחותיה.

למרות ההודעה, מניית החברה נסחרה כמעט ללא שינוי במסחר בנסד”ק. חברת אלטק מפתח תקווה מעסיקה כ-400 עובדים ומתמחה בייצור מעגלים גמישים קשיחים ומעגלים מודפסים מורכבים, בעיקר למוצרים מתקדמים וקריטיים, דוגמת ציוד צבאי ומערכות רפואיות. בדו”ח השנתי של 2021 החברה דיווחה שהיא נמצאת בתהליך שדרוג קו הייצור והשקעה בציוד חדש לצורך שיפור היעילות והגדלת קיבולת הייצור. החברה מסרה שבשלוש השנים האחרונות היא השקיעה כ-3.5 מיליון דולר בתשתיות הייצור, ועל-פי התוכניות שלה היא ככל הנראה צפויה להשקיע סכום נוסף בהיקף של כ-2.4 מיליון דולר במהלך שנת 2022.

אלטק נמצאת בשליטת קבוצת ניסטק (Nistec), ונסחרת בנסד”ק לפי שווי שוק של כ-23.4 מיליון דולר. ברבעון הראשון של 2022 צמחו מכירות החברה בכ-36% והסתכמו בכ-9.8 מיליון דולר, בהשוואה ל-7.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי הסתכם בכ-2 מיליון דולר בהשוואה לכ-1.1 מיליון דולר ברבעון המקביל. החברה דיווחה על שיפור ברווח הגולמי: מ-15.9% אשתקד לכ-20.1% ברבעון הראשון 2022.

תערוכות SUBMED ו-SUBCON יתקימו ב-21 ביוני 2022

ביום ג’, ה-21 ביוני 2022 יתקיימו במקביל תערוכת SUBCON ISRAEL לטכנולוגיות ייצור והנדסה מתקדמות בתעשייה, ותערוכת SUBMED-SUBCON ISRAEL לפיתוח וייצור מכשור רפואי, במרכז הקונגרסים בחיפה. במסגרת התערוכות יוצגו פתרונות וטכנולוגיות ייצור והנדסה מתקדמות לתעשיות הייצור השונות, החל משלב הרעיון ועד למוצר מוגמר. הארוע מיועד לאנשי תעשיות האלקטרוניקה והמערכות הביטחוניות, תעשיית המכשור הרפואי, אוטומציה ורובוטיקה, תעשיות המתכת, תעשיות הפלסטיק ועוד.

במקביל לתערוכות תתקיים באתר גם הוועידה לחדשנות מוצרית ותפעולית ליצירת יתרון תחרותי בשוק הגלובלי. הוועידה תתקיים במסגרת תערוכת SUBMED-SUBCON ISRAEL, ותתמקד בהטמעת חדשנות בתהליכי הייצור, השפעת החדשנות על הוזלת עלויות הייצור, הבנת החדשנות כמנוף לשינוי עסקי (למשל מעבר מייצור עבור אחרים לייצור עבור צורכי הארגון), שילוב ספקים בשלבי הפיתוח, סקירת מערכות התפעול המרכזיות במפעל חדשני, ועוד. הארועים יתקיימו בין השעות 08:30-16:00.

ההשתתפות בתערוכות הינה ללא תשלום. ניתן לבצע רישום באתר התערוכה : www.eshexpo.co.il

ההשתתפות בוועידה היא בתשלום. למידע נוסף והרשמה: ועידת חדשנות מוצרית ותפעולית ליצירת יתרון תחרותי בשוק

“ההייטק הישראלי רק יתחזק מהמשבר הנוכחי”

בחברת הסטארט-אפ Blue-White Robotics מעדיפים להתייחס למשברים הנוכחיים בכלכלה העולמית, ובמגזר ההייטק בפרט, כהזדמנות ולא כאיום. החברה מפתחת ערכות להסבת כלים חקלאיים קיימים, כדוגמת טרקטורים, לכלים אוטונומיים המסוגלים להתנייד עצמאית במטע ולבצע פעולות חקלאיות ללא צורך באדם בתא הנהג. החברה השלימה בחודש ספטמבר האחרון – לפני שרוחות הסערה הגיעו לשוק ההון העולמי – גיוס הון בהיקף של 37 מיליון דולר, שמקנה לה, להערכתה, אורך נשימה מספק, והחברה גם כבר נמצאת בשלבי מסחור ראשונים והחלה לספק ולהתקין מערכות במטעים וכרמים בקליפורניה.

בשיחה עם Techtime מסביר מנכ”ל ומייסד-שותף של BWR, בן אלפי [בתמונה], מדוע הוא רואה במשברים הנוכחיים, הן בכלכלה והן בחקלאות, זרזים שיאיצו את פעילותה המסחרית של החברה. “בחמש שנות קיומנו, היינו כבר עדים לטלטלות רבות, ממגפת הקורונה, המלחמה באוקראינה, משבר המזון, אינפלציה, ירידות שערים. האירועים רק עיצבו את החברה. בחלק מהמקרים הצלחנו להפוך את המשבר להזדמנות. אנחנו בונים את התשתית לחוות ברות-קיימא של המאה ה-21. באופן שבו החקלאות מתנהלת כיום, לא ניתן יהיה לספק את צרכי המזון של אוכלוסיית העולם, שהולכת וגדלה. מהסיבה הזו, הצורך בפתרונות כמו שלנו רק יילך וייגדל בעקבות המשבר.”

טרקטור מסביב לשעון

BWR הוקמה ב-2017 על ידי בן אלפי, יאיר שחר ואבירם שמואלי. היא גייסה עד היום כ-50 מיליון דולר, בין היתר מקרנות ההון-סיכון Insight Partners ו-Entrée Capital. ערכת האוטומציה שפיתחה כוללת חבילת חיישני LiDAR, מצלמות אופטיות, תוכנת ניהול והימנעות ממכשולים, חיישני לחץ למניעת פגיעה בצמחייה ומערכות חירום ושליטה מרחוק. באמצעות בינה מלאכותית, הטרקטור לומד את אזור הגידולים ואת נתיבי התנועה. הטמעת הערכה על גבי הטרקטור מאפשרת לכלי לבצע, באופן אוטונומי או בשליטה-מרחוק, פעולות שונות דוגמת ריסוס, גיזום, כיסוח וטיפול בקרקע.

אלפי: “יש כיום מחסור חמור בעובדים חקלאיים, בעיקר במדינות מפותחות. לפתרונות שלנו יש ROI מיידי, זה חוסך בכוח אדם יקר, מפחית את מספר הכלים החקלאיים הדרושים לטיפול בגידולים, ומצמצם את הבזבוז בחומרי ריסוס. זו אחת הסיבות שבגללן אנחנו צומחים מהר.”

חוקי הכלכלה חוזרים לאופנה

BWR מעסיקה כיום כ-100 עובדים במטה ומרכז המו”פ בפתח תקווה, ועוד כ-40 עובדים בשווקי הפעילות שלה בעולם. למרות המשבר הנוכחי במגזר ההייטק, שהוביל לא מעט חברות להודיע על עצירת הגיוסים, ב-BWR מתכוונים להמשיך ולהתרחב.

אלפי: “ההייטק הישראלי יידע לעשות את ההתאמות הנכונות למצב, ובטווח הארוך זה יחזק אותו. המפתח הוא פתיחות בין כל השחקנים: ההנהלה, העובדים והמשקיעים. חשוב להתנהל בצורה יותר מדויקת ומקצועית. המטרה לא צריכה להיות לצמוח הכי מהר שאפשר, אלא לצמוח נכון, באופן שישרת את החברה, הלקוחות והמשקיעים. המשבר הנוכחי החזיר לתוקף את חוקי הכלכלה המסורתיים. בסופו של דבר, צמיחה של חברה צריכה לשרת את החתירה לרווחיות.

בשונה מהתרבות ששוררת בהייטק הישראלי בשנים האחרונות, אלפי סבור כי שכר ותמריצים אינם הגורם העיקרי לשביעות הרצון של העובד בחברה. “עובד רוצה לדעת שמה שהוא עושה הוא בעל משמעות ומשפיע לטובה על העולם. כשהעובדים שלנו רואים שחקלאי מצליח לממש את הפוטנציאל שלו בזכות הטכנולוגיה שלנו, וכשמפתחים רואים איך קוד הופך למכונה חלקאית כבדה שמתנהלת עצמאית במטע בשעות הלילה, זה גורם להם להתמסר ולתת את כל כולם לחברה. לעבוד עם הטכנולוגיות הכי מתקדמות, בחברת אנשים ברמה גבוהה עם ערכים של רעות ואהבת הארץ, ולפתור ביחד בעיות מורכבות – זה מה שמשאיר אצלנו אנשים לשנים רבות.”

ארדואינו מתרחבת אל השוק התעשייתי והארגוני

חברת ארדואינו האיטלקית (Arduino) אשר ביססה מעמדה כאחת המחברות החשובות בעולם בתחום כרטיסי פיתוח מיקרו-בקרים לשוק החובברים (DIY) והחינוך, הגדירה אסטרטגיית צמיחה המבוססת על כניסה אל תחום המערכות המשובצות המקצועיות ליישומי IoT. במסגרת הזאת היא הודיעה השבוע על השלנמת גיוס הון בהיקף של 32 מיליון דולר שהובל על ידי קרן ההשקעות של תאגיד בוש הגרמני, ובוצע בין השאר בהשתתפות חברת ARM וחברת רנסאס היפנית (Renesas), אשר הצטרפה לסבב הגיוס באמצעות השקעה שהיקף של כ-10 מיליון דולר.

פלטפורמת ארדואינו היא כרטיס פיתוח שהתבסס בגרסאות הראשונות שלו על מיקרו-בקר מתוצרת Microchip (במקור Atmel). הכרטיס מספק למשתמשים כניסות ויציאות מסוגים שונים, סביבת פיתוח תוכנה קלה ללימוד, וספריית ענק הכוללת אלפי יישומים וחבילות תוכנה. החברה מפרסמת את תכנון הכרטיסים במתוכנת של חומרת קוד פתוח, וכיום יש עשרות יצרנים המייצרים כרטיסים תואמי ארדואינו, ואקו-סיסטם ענק של יצרנים המספקים מודולים, חיישנים ותוספים המתחברים אל כרטיסי ארדואינו.

מייסד משותף ויו”ר החברה, מאסימו באנצי, אמר שדורות של מהנדסים קיבלו הכשרה בבתי ספר מקצועיים ובאקדמיה באמצעות התנסות על-גבי כרטיסי ארדואינו, וכעת הם מגיעים אל התעשייה עצמה. “הם התרגלו לקלות השימוש ולזמינות של הפלפטרומות הפתוחות והם מביאים את הדרישה הזאת אל מקומות העבודה”. הכניסה של ארדואינו אל השוק המקצועי תתבצע באמצעות מספר מהלכים: שירותי ענן ליישומי IoT העומדים בדרישות ארגוניות ותעשייתיות, הוספת יכולות בינה מלאכותית לפלטפורמה כדי לתמוך בתכנון אבזרי קצה חכמים והרחבת תוכנית השותפים המאפשרת לעבוד עם ספקי מודולים ופתרונות ארדואינו.

כאן גם נכנסת לתמונה חברת רנסאס היפנית, אשר הסבירה את השקעתה כאחד מהמהלכים באסטרטגיה חדשה שנועדה להגדיל את משקלה בשוק הצרכני. רנסאס: “ההשקעה תעניק לארדואינו גישה אל פורטפוטליו המעבדים והמיקרו-בקרים, הרכיבים האנלוגיים, ופתרונות ניהול ההספק והקישוריות שלנו. לרנסאס היא מעניקה גישה אל הקהילה הענקית של 30 מיליון מפתחי ארדואינו”.

 

טכנולוגיות ישראליות חדשות בתערוכת יורוסאטורי

בתמונה למעלה: הרובוט הקרבי האוטונומי. כולל את הצריח ותותח 30 מ”מ שפותחו עבור הנגמ”ש איתן

היום נפתחה בפאריס תערוכת הנשק הגדולה בעולם, יורוסאטורי (Eurosatory), שבה משתתפות כ-1,800 יצרניות ציוד צבאי ואמצעי לחימה מכל העולם. עבור ישראל, שבה התעשיות הביטחוניות מהוות מרכיב מרכזי בתעשיית ההייטק, מדובר בתערוכה חשובה במיוחד. לתערוכה השנה הגיעו 56 חברות ביטחוניות ישראליות, כולל 15 חברות טכנולוגיה קטנות אשר יציגו במשותף בביתן של משרד הביטחון (סיבט). משרד הביטחון גם מנצל את הארוע כדי לחשוף קונספט של רכב לחימה רובוטי חדש.

הרובוט מבוסס על שילדה משוריינת בעלת הנעה של 6 גלגלים, וכולל את צריח הלחימה בעל תותח 30 מ”מ אשר פותח עבור הנגמ”ש איתן של צה”ל. הוא מצוייד במגוון מערכות התמצאות, איתור והרכשת מטרות. בין השאר, הוא כולל את מערכת הראייה הממוחשבת של חברת פורסייט, אשר פותחה במקור עבור כלי-רכב אוטונומיים ועברה הקשחה בחברת אלביט.

הרובוט נוהג, יורה, ומשגר רחפנים

הרובוט מצוייד במערכת התמצאות הכוללת יכולת ניווט בשטחים קשים, כולל יכולת בחירת נתיב תנועה אלטרנטיבי, זיהוי והתבייתות אוטונומית על מטרות, וקישוריות אל המפעילים מאחור. הוא כולל את ההגנה האקטיבית אגרוף ברזל של אלביט (תעש) המתבססת על מכ”ם טקטי מתוצרת ראדא, וביכולת לשגר ולאסוף רחפן זעיר לצורך משימות איסוף מידע וראייה מעבר לאופק או למכשולי קרקע . מדובר עדיין בפרוייקט מדגים טכנולוגי המובל על-ידי מפא”ת, מינהלת המרכבה והרק”ם ןהתעשיות הביטחוניות הגדולות. להערכת משרד הביטחון, במהלך 2023 הפרוייקט יגיע לשלב המבחנים וניסויי השטח שיתבצעו על-ידי משרד הביטחון.

התערוכה השנה מתקיימת על רקע הלחימה באוקראינה, שבה מובלטת חשיבותם אל הדור החדש של אמצעי לחימה חכמים ואוטונומיים. על הרקע הזה, הביתן הישראלי ידגיש את הטכנולוגיות החדשות ביותר שישראל משווקת: מערכות ליירוט רחפנים, טילים אלקטרו-אופטיים, תקשורת טקטית אישית מבוססת לוויינים, רובוטים למשימות סריקת מנהרות פנימיות ותת-קרקעיות, מערכות הדמיה תרמיות המבוססות על בינה מלאכותית ו-Deep Learning, ועוד.

מכ”ם חדש של אלביט, חיישן איתור-ירי פאסיבי של התע”א

המכ"ם הטקטי החדש של אלביט. עוקב אחר אלפי מטרות בו-זמנית
המכ”ם הטקטי החדש של אלביט. עוקב אחר אלפי מטרות בו-זמנית

חברת אלביט תדגים את חליפת ההפעלה שהיא פיתחה למשימות המבוצעות על-ידי נחיל רובוטים (Swarm). התרגיל ייערך בישראל וישודר בזמן אמת למשתתפי המצגת בפאריס. במסגרתו יוטלו משימות שונות על קבוצה של שבעה רחפני, ושני כלי-רכב רובוטיים קרקעיים המפעילם ביחד חמישה סוגים שונים של חיישנים ומציגים יכולת זיהוי ופגיעה במטרות בסביבה אורבנית ובשטח פתוח. אלביט חושפת את המכ”ם מוגדר תוכנה הטקטי החדש DAiR, אשר פועל בתדרי X-band ועוקב בו-זמנית אחר אלפי אובייקטים בגודל שונה הנעים במהירויות שונות. המכ”ם מזהה רחפנים ממרחק של עד 12 ק”מ ומגלה בני-אדם ממרחק של עד 15 ק”מ.

התעשייה האווירית מציגה מערכת פאסיבית לאיתור מקורות של כלי-נשק קלים, דוגמת רובים, מקלעים ורקטות אר.פי.ג’י. מערכת OTHELLO-P מבוססת על התכת מידע המגיע מחיישבים אלקטרו-אופטיים (SWIR) וחיישנים אקוסטיים המעניקה כיסוי של 360 מעלות לכוחות הלוחמים ולכלי-רכב. מבחינת תע”א, מדובר גם בהצלחת מודל מרכז החדשנות. המרכז העניק סיוע לקבוצת מהנדסים שהגיעו מצה”ל כדי לפתח את הרעיון הטכנולוגי, ובהמשך שילב את המערכת בטכנולוגיות קיימות של החברה.

מערכת אותלו של התעשייה האווירית. מערך חיישנים אופטיים אקוסטיים לאיתור מקורות ירי
מערכת אותלו של התעשייה האווירית. מערך חיישנים אופטיים אקוסטיים לאיתור מקורות ירי

סינופסיס נערכת לצמיחת שוק הרכיבים מרובי-שבבים

בתמונה למעלה: סגן נשיא בכיר, ג’ון קוטר. “בכל ביקור בישראל אני מקבל תובנות על מגמות חדשות בתעשייה”. צילום: Techtime

חברת סינופסיס (Synopsys) מעריכה שמתחולל שינוי עומק בשוק השבבים ושהתעשייה צפויה להאיץ את המעבר לשבבים גדולים הבנויים ממגוון גדול של פרוסות סיליקון מקושרות (Chiplets) המאוגדות ביחד בתוך המארז. במסגרת ההערכה הזאת היא מחזקת את שיתוף הפעולה עם חברת ARM המתחרה בה בתחום הקניין הרוחני למעבדים, ומפתחת מודולים חדשים לתקשורת פנימית בתוך השבב (Die to Die Interconnect). כך סיפר ל-Techtime מנהל שיווק קבוצת הפתרונות בסינופסיס, ג’ון קוטר.

קבוצת הפתרונות היא למעשה חטיבת קניין הרוחני (IP) ושירותי התכנון של חברת סינופסיס. אומנם החברה לא מפרסמת נתוני מכירות לפי תחומים, אולם מדו”ח חברת המחקר IPNest, עולה שבשנת 2021 הסתכמו המכירות של סינופסיס בתחום ה-IP בכ-1.076 מיליארד דולר, כמעט 20% מהשוק העולמי שנאמד בהיקף של כ-5.5 מיליארד דולר.

קוטר: “אנחנו מרגישים בהתחזקות מגמת הפירוק של רכיבי ASIC מונוליטיים לשבבים נפרדים במתכונת של Chiplets. היום ניתן לשלב רכיבי סיליקון גדולים מאוד בשטח של 800 ממ”ר, אבל זה קשה מאוד. מחקרים מראים שבקרוב יהיה צורך ברכיבים בשטח של יותר מ-3,000 ממ”ר, ולכן לא יהיה מנוס מגישה מבוססת צ’יפלטים. התעשייה הולכת בכיוון שאינטל מראה בפרוייקט המעבד הגרפי Ponte Vecchio למחשבים עתירי עיבוד, אשר כולל 63 צ’יפלטים בשבב יחיד.

האתגר המרכזי: Die to Die Interconnect

“המעבר למערכות (SoC) מרובות שבבים מעניק יתרונות רבים: ניתן לספק פונקציונליות רבה יותר בתוך השבב. למשל לשלב מודול תקשורת המיוצר בתהליך של 10 ננומטר לצד מעבדים המיוצרים ב-5 ננומטר וב-3 ננומטר. הגישה הזאת מפחיתה עלויות, מאפשרת להשתמש במודולים מוכחים, משפרת ביצועים ומוזילה את עלויות הפיתוח בכ-30%. להערכת חברת גרטנר, השוק הזה צפוי להגיע להיקף ל כ-50 מיליארד דולר בשנת 2024.

“המערכות האלה דורשות תקשורת מהירה בין פיסות הסיליקון השונות (Die to Die Interconnect). זהו תחום שבו אנחנו משקיעים ועובדים בשיתוף פעולה עם ARM, שאיתה אנחנו מתחרים בתחומי IP אחרים. אנחנו מאמינים ששוק הקישוריות בין הצ’יפלטים (D2D I/O) יהיה עבורנו שוק גדול מאוד ואנחנו עסוקים כעת בפיתוח פתרונות חדשים עבורו. המטרה היא לספק מערך שלם של פתרונות D2D I/O, דוגמת ממשקי תקשורת, ממשקי גישה לזיכרון ועוד”.

ג'ון קוטר ואהוד לוונשטיין, מנכ”ל סינופסיס ישראל, עם אות הוקרה שהחברה קיבלה מהבאנה לאבס על הסיוע בפיתוח מעבדי הדור השני
ג’ון קוטר ואהוד לוונשטיין, מנכ”ל סינופסיס ישראל, עם אות הוקרה מהבאנה לאבס על הסיוע בפיתוח מעבדי הדור השני

מה הן המגמות המרכזיות האחרות בשוק שאתם רואים?

“כיום אנחנו ספק ה-IP השני בגודלו בתעשייה אחרי ARM, אבל החברה בעלת הפורטפוטליו המגוון ביותר בתחום. בכל רגע נתון יש לי מידע על 500-600 רכיבי SoC הנמצאים בפיתוח. על בסיס המידע הזה אנחנו מעריכים שכ-47% מהפרוייקטים יניבו שבבים שייוצרו בטכנולוגיות של 7 ננומטר ומטה, כאשר הדרישה לייצור בתהליך של 5 ננומטר נמצאת בעלייה. חוק מור עדיין בחיים, אבל הוא מגיע לגבולות הכלכליים שלו. תחום חזק נוסף הוא תעשיית הרכב, במיוחד מערכות ADAS. יש הרבה מאוד פרוייקטי 5 ננומטר אשר יגיעו בקרוב אל שוק הרכב.

“אולם התחום בעל הצמיחה הגדולה ביותר שאנחנו מזהים הוא של מרכזי הנתונים. יש עלייה עצומה בהיקף הפיתוחים בכל מה שקשור למרכזי נתונים: שרתים, פתרונות איחסון, כרטיסי תקשורת וכדומה. אנחנו רואים הרבה מאוד פרוייקטים בתחום של עיבוד בקצה הרשת ובתחום המתפתח של מרכזי נתונים בקצה (Edge Datacenter), במטרה לקצר את זמני ההשהייה. זהו תחום חשוב, ולכן אנחנו גם מפתחים פתרונות IP ייעודיים לקיצור זמני ההשהייה”.

מה היא מטרת הביקור שלך בישראל?

“אני מגיע לישראל לפחות פעמיים בשנה. הפעם ביקרתי במרכזי פיתוח של חברות בינלאומיות גדולות ונפגשתי עם חברות סטארט-אפ. יש כאן כל-כך הרבה לקוחות וחדשנות, שבכל ביקור כזה אני מקבל תובנות חדשות על הכיוונים המרכזיים של התעשייה. כאיש שיווק האחראי על אסטרטגיה, חשוב לי להכיר את המגמות האלה”.