הרובו-כלב של בוסטון דיינמיקס התחבר אל פרספטו

בתמונה למעלה: הרובוט Spot של בוסטון דיינמיקס מגן על מפעלי ים המלח בסיוע המטעד ומערך הבקרה של פרספטו

חברת פרספטו (Percepto) ממודיעין גייסה 45 מיליון דולר בגיוס הון שני שהובל על-ידי תאגיד התעשייה האמריקאי Koch Industries. בסך הכל, מאז הקמתה בשנת 2014 גייסה החברה 72.5 מיליון דולר. פרספטו מתמקדת במערכות רובוטיות לניטור ושמירת מתקנים. המוצר הראשון שפיתחה היה רחפן אוטונומי בשם Sparrow (דרור), אשר מותקן בתוך מארז סגור באתרי היעד (drone-in-a-box), ויוצא ממנו באופן עצמאי למשימות סיור ואיסוף מידע בהתאם לתוכנית שהוגדרה מראש.

אחת מהלקוחות הראשונות של החברה היא כימיקלים לישראל, המפעילה את רחפני Sparrow למשימות שמירה, אבטחה ותחזוקה של מפעלי ים המלח. בחודש יולי 2020 הוא נבחר על-ידי חברת החשמל של פלורידה כפלטפורמת ניטור שתותקן בכל מתקניה במדינה, לאחר שהמארז עבר בהצלחה את מבחני העמידות בהוריקן מדרגה 5. אלא שכיום היא נמצאת בשלב חדש: פיתוח פלטפורמה המאפשרת לנהל רובוטים מסוגים שונים, אוויריים, קרקעיים וימיים, כדי לנטר במשותף תשתיות קריטיות.

מטעד, תוכנה וצי של רובוטים מכל הסוגים

פלטפורמת Autonomous Inspection & Monitoring – AIM החדשה, מאפשרת להפעיל צי של רובוטים, כולל רובוטים המיוצרים על-ידי חברות אחרות, להקצות להם משימות לפי הצור ולבחור ברובוט המתאים ביותר לכל משימה נפרדת. כאשר המשתמש זקוק למידע כלשהוא, מערכת AIM בוחרת ברובוט המתאים בהתאם למיקומו ויכולותיו, ושולחת אותו באופן אוטונומי למשימת איסוף המידע והעברתו למרכז הבקרה. מערכת מידע מבוססת ענן משתמשת בכלי בינה מלאכותית כדי לנתח את המידע המגיע מהרובוטים, ומעניקה למשתמשים גישה אל המידע באמצעות כל אבזר, מכל מקום.

בתמונה: מערכת AIM אוספת את המידע המגיע מכל הרובוטים המבצעים משימות על-פי דרישה
בתמונה: מערכת AIM אוספת את המידע המגיע מכל הרובוטים המבצעים משימות על-פי דרישה

המערכת כוללת את המטעד PerceptoCore, המותקן על-גבי הרובוטים, ועל-ידי כך הופך אותם לחלק בלתי נפרד ממערך הניטור המלא. לחברה שיתוף פעולה עם בוסטון דיינמיקס הנחשבת ליצרנית הרובוטים הקרקעיים המתקדמים בעולם. שתי החברות שילבו את המטעד של פרספטו ברובוט דמוי הכלב Spot של בוסטון דיינמיקס (בתמונה למעלה), הנחשב לאחד מהרובוטים הקרקעיים בעל העבירות הטובה ביותר שיש היום בשוק. פרספטו הוסיפה לרובוט מצלמה בעלת רזולוציה גבוהה ומצלמה תרמית המאפשרות לו בנוסף למשימות אבטחה גם לאתר התחממות יוצאת דופן של הציוד המכני המצוי בשטח, אשר נובעות מבעיות כמו שחיקה מכנית, צריכת זרם חשמלי מוגברת, דליפות מים ושמן ועוד – ולשדר את המידע אל מערכת ה-AIM.

לדברי סגן נשיא לפיתוח עסקי בחברת בוסטון דיינמיקס, מייקל פרי, השילוב של Sparrow ושל Spot מייצר פתרון יוצא דופן לניטור מרחוק. השותפות בינינו ממחישה את היתרון העצום הטמון בשיתוף פעולה בין רובוטים, וביתרונות הבטיחות והחיסכון שהרובוטיקה מביאה אל תעשיות הפועלות עם חומרים מסוכנים או באתרים מרוחקים".

יזמים עם עומק טכנולוגי

חברת פרספטו הוקמה על-ידי ארבעה יזמים בעלי רקע טכנולוגי ותפעולי עמוק. המנכ"ל דור אבוחצירא, שימש בעבר כראש קבוצת הפיתוח של תחום הרשתות האופטיות המהירות (GPON) בחברת אי.סי.איי. המנהל המסחרי הראשי, אריאל אביטן, שימש כסגן נשיא לשיווק בחברת Signals ואחראי על תעשיית האבטחת המידע בחברת המחקר פרוסט אנד סאליבן אירופה.

מנהל המו"פ הראשי, שגיא בלונדר, שימש בעבר כמנהל תחום ארכיטקטורה, וריפיקיישן ואלגוריתמים בחברת פריסקייל ישראל (חברת NXP רכשה את פריסקייל ב-2015 וסגרה את הפעילות בישראל), ומנהל ההנדסה הראשי אשר מוביל את פיתוח פלטפורמות, רביב רז, הוא טייס בחיל האוויר ושימש כמהנדס הבדיקות הראשי של חטיבת פיתוח הרחפנים בתעשייה האווירית.

וולמארט מוכרת טאבלטים עם טכנולוגיות קוליות של DSPG ו-CEVA הישראליות

חברת DSP Group הישראלית חשפה הסכם ייצור שיש לה עם Lightcomm Technology הסינית, לייצור טאבלטים הכוללים את טכנולוגיית השליטה הקולית של DSPG. הטאבלטים כוללים את שבבי  DBMD5 SmartVoice ואת אלגוריתם HDClear של DSPG. השבבים האלה כוללים קניין רוחני של מעבדי DSP ייעודיים לעיבוד קולי מתוצרת חברת CEVA מהרצליה.

ל-Techtime נודע שמדובר במכשירי טאבלט הנמכרים על-ידי רשת וולמארט האמריקאית תחת שם המותג Onn, שהוא מותג פרטי של וולמארט הכולל מכשירי אלקטרוניקה ביתיים המיוצרים עבורה על-ידי Lightcomm Technology. קווין לי, סמנכ"ל שיווק לייטקום, אמר שהצלחת הטאבלט תלויה בקלות שבה המשתמשים יכולים לגשת ולנצל את הפוטנציאל המלא שלו, והממשק הקולי ממלא בכך תפקיד קריטי". מדובר בטאבלטים מבוססי מערכת ההפעלה אנדרואיד 10 ובעלי מסך מגע בגודל של 10.1 אינטש. הם כוללים מעבד Octa-Core מתוצרת סמסונג וזכרון בנפח של 32GB. הם נמכרים באתר הרשת במחיר של 129 דולרים ליחידה.

הקורונה בלמה את תנופת המכירות

חברת DSPG מתייחסת אל תחום העיבוד והשליטה הקולית כאל אחד ממנועי הצמיחה העתידיים שלה. השווקים המרכזיים שבהם היא מקדמת את הטכנולוגיה הם אבזרים ניידים, IoT, אלקטרוניקה צרכנית, אבזרים לבישים ומכשירי שמיעה. בשנת 2015 היא חתמה על הסכם המכירה הראשון של שבבי SmartVoice ומאז ועד 2019 צמחו מכירותיה בתחום בעשרות אחוזים לשנה. בשנת 2019 הסתכמו מכירות מוצרי SmartVoice בכ-19.3 מיליון דולר (16%) מהמכירות.

אלא שב-2020 התחום סובל מקיפאון, ככל הנראה עקב הפגיעה בשוק הצרכני שגרמה מגיפת הקורונה. במחצית הראשונה של 2020 הסתכמו המכירות של שבבי עיבוד קולי בכ-7.9 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של 9.4 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. בחודש שעבר (אוקטובר) הכריזה DSPG על ערכת פיתוח המאפשרת להריץ את מערכת הבינה המלאכותית TensorFlow Lite for Microcontrollers של חברת גוגל על שבבי העיבוד הקולי DBMD7 שלה.

המחרות המרכזיות: קיידנס, סינופסיס ו-Arm

טכנולוגיית SmartVoice של DSPG מבוססת על מעבדי ה-DSP של חברת CEVA מהרצליה. הם מבצעים ביטול אקטיבי של קולות רקע והפרעות (ANC) באמצעות סינון רעשים, ביטול הד חוזר והפרדת הקול היעיל מרעשי הרקע. השבבים מאפשרים לשפר את הביצועים של אוזניות, רמקולים חכמים וממשקים קוליים במחשבים, באבזרים ניידים ובאבזרים לבישים.

בחודש יוני השנה (2020) היא רכשה את חברת SoundChip השווייצרית אשר פיתחה תוכנה לביטול רעשים אקטיבית וטכנולוגיית סטריאו באיכות גבוהה (True Wireless Stereo) עבור אוזניות אלחוטיות. גם חברת סיוה מאמינה שתחום העיבוד הקולי הוא מנוע צמיחה עתידי בזכות השימוש הקולי בטלפונים ואבזרים אישיים דוגמת טאבלטים, ומכיוון שאבזרי IoT רבים ינוהלו בעיקר באמצעות פקודות קוליות. המתחרות המרכזיות שלה בתחום הזה הן קיידנס, סינופסיס, Verisilicon ו-Arm.

Vanti Analytics התל אביבית גייסה 4.5 מיליון דולר

בתמונה למעלה: מייסדי ונטי אנליטיקס, המנכ"לית סמדר דוד וה-CTO ניר אוסירוף. צילום: עידן גיל

חברת ונטי אנליטיקס (Vanti Analytics) מתל אביב השלימה גיוס סיד בהיקף של 4.5 מיליון דולר בהובלת קרן True Ventures מעמק הסיליקון, קרן More VC הישראלית, ובהשתתפות i3 Equity Partners, אשר השקיעה בוונטי מיד עם הקמתה בשנת בשנת 2019, ביחד עם אריאל מייסלוס. החברה מפתחת פלטפורמת תוכנה במתכונת של תוכנה כשירות (SaaS) המיועדת לשפר את יעילות קווי הייצור של מערכות אלקטרוניות. בסך הכל, החברה גייסה עד היום כ-6 מיליון דולר.

המערכת של ונטי אנליטיקס אינה דורשת התקנת תוכנה והשקעה בתשתיות IT, מכיוון שהיא מבוססת ענן. היא מתחברת אל בסיסי הנתונים של הלקוח, מנתחת אותם באמצעות אלגוריתם מבוסס לימוד-מכונה ומספקת המלצות בשפה פשוטה כיצד לשפר את תהליך הייצור ולייעל אותו. אחד מהלקוחות הראשונים של ונטי היא חברת אינוויז (Innoviz) מראש העין, הנחשבת לאחת מהחברות המובילות בעולם בתחום חיישני LiDAR לתעשיית הרכב. מנכ"ל החברה, עומר כילף, אמר שהטמעת הפלטפורמה של ונטי, "הייתה זריזה וקלה ואיפשרה לנו לזהות מראש כשלים במערך התפעול שלנו".

ונטי אנליטיקס הוקמה על-ידי שני יוצאי אינוויז, המנכ"לית סמדר דוד והטכנולוג הראשי ניר אוסירוף. סמדר היא מהנדסת מכונות שעבדה על פרוייקטים מיוחדים ביחידת מודיעין בצבא ושימשה במשך יותר משלוש שנים כמנהלת קבוצת פיתוח וייצור רכיבי ה-MEMS בחברת אינוויז. ניר הוא מהנדס אלקטרוניקה עם נסיון של יותר מ-6 שנים בפיתוח טכנולוגי בצה"ל. לאחר מכן הצטרף לאינוויז ושימש כראש צוות אלגוריתמים וכמנהל המוצר המרכזי של החברה, InnovizPro. "הניתוח היסודי שערכנו הוכיח שלטכנולוגיה של ונטי יש פוטנציאל לגרום למהפיכה בתעשיית הייצור", אמר ערן וגנר, שותף מנהל ב-i3.

אלטק מחדשת את קו הייצור: התקינה מכונת DES

בתמונה למעלה: מכונת ה-DES החדשה שנרכשה על-ידי אלטק. מנוהלת במתכונת Industry 4.0

ברבעון השלישי של 2020 הסתכמו המכירות של חברת אלטק (Eltek) ב-9.3 מיליון דולר, כמו ברבעון המקביל אשתקד. החברה דיווחה על רווח נקי של 598 אלף דולר בהשוואה לרווח נקי של 391 אלף דולר אשתקד. בתשעות החודשים הראשונים של 2020 הסתכמו מכירות החברה בכ-27.2 מיליון דולר בהשוואה לכ-26.2 מיליון דולר אשתקד. אולם השינוי המרכזי הוא בריווחיות: אלטק סיימה את תשעת החודשים הראשונים עם ריווחיות תפעולית של 2.1 מיליון דולר – בהשוואה לכ-1 מיליון דולר בלבד לפני שנה.

בשיחת הוועידה שלאחר פרסום הדו"חות, הסביר מנכ"ל אלטק, אלי יפה, שבמהלך השנה חלה ירידה של 22% במכירות ללקוחות בהודו ובאיטליה לאחר שמפעליהם הושבתו בגלל הקורונה. אולם במקביל החברה הגדילה את מכירותיה בשוק הישראלי ב-15%. מבחינת תמהיל המכירות, היא הגדילה ב-8% את היקף המכירות לשוק הביטחוני ולקבלני ייצור אלקטרוני, להיקף של כ-23.5 מיליון דולר. בתחום המכשור הרפואי המכירות צמחו ב-13% והיו אחראיות לכ-8.7% מהמכירות בתשעת החודשים הראשונים.

שדרוג משמעותי של קו הייצור

במהלך הרבעון השלישי ביצעה אלטק את אחד מהמהלכים החשובים בשדרוג קו הייצור שלה. היא רכשה מערכת מודרנית המבצעת צילום, צריבה וניקוי של המעגל המודפס (DES – Developing Etching Stripping). זהו שלב מרכזי בייצור מעגלים מודפסים, ואחראי על בניית תבנית המוליכים החשמליים בכל אחת מהשכבות. המכונה החדשה מתאימה לייצור מעגלים גמישים, מעגלים קשיחים ומעגלים גמישים קשיחים. יפה גילה שהמכונה כבר הותקנה בקו הייצור ונמצאת כעת בהרצת מבחן לצד קו הייצור הישן.

ל-Techtime נודע שהמערכת החדשה מהירה ומדוייקת יותר, וכוללת יכולות ניהול ובקרה במתכונת Industry 4.0. בין השאר בוצעו התאמות מיוחדות המאפשרות לאלטק לייצר מעגלים גמישים דקים במיוחד, מעגלים צפופים מאוד (High-density PCB), ומעגלים מיוחדים הדורשים מרווחים של עד 2mil בין המוליכים.

מנכ"ל אלטק, אלי יפה: "לקורונה הייתה השפעה שולית על התפקוד שלנו"
מנכ"ל אלטק, אלי יפה: "לקורונה הייתה השפעה שולית על התפקוד שלנו"

חברת אלטק נסחרת בבורסת נסד"ק לפי שווי שוק של כ-20.7 מיליון דולר. לפני כשבועיים היא החלה בתהליך הנפקת זכויות לבעלי המניות שיסתיים ב-2 לדצמבר 2020. החברה מקווה לגייס הון בהיקף של כ-5.7 מיליון דולר, אשר חלק ממנו ישמש להחזרת הלוואה לקבוצת ניסטק (הבעלים של החברה) בהיקף של כ-2.9 מיליון דולר, ולמימון הוצאות כלליות. החברה העריכה שחלק מהסכום עשוי להיות מושקע ברכש נכסים ממשיים.

השפעות הקורונה ומלחמת הסחר

יפה: "במהלך השנה התמודדנו עם הקשיים שיצרה מגיפת הקורונה. ארבעה עובדים באלטק התגלו כחיוביים לקורונה, וחלק מהעובדים שהו בבידוד וחזרו לעבודה רק לאחר שהוברר שהם שליליים. אנחנו נוקטים באמצעי זהירות רבים, ובסך הכל הייתה לקורונה השפעה שולית בלבד על התפקוד שלנו". לדבריו, הרעת היחסים בין סין וארה"ב מעניקה לחברה הזדמנויות צמיחה.

"מלחמת הסחר בין ארה"ב וסין משפיעה על השוק הישראלי מכיוון שאנחנו רואים לחץ אמריקאי על ממשלת ישראל לצמצם את הפעילות המסחרית מול סין. אנחנו מאמינים שהממשל החדש בארה"ב ימשיך במדיניות הנוכחית, לפחות בכל הקשור למעגלים מודפסים במערכות תקשורת ובמוצרים צבאיים".

סמינר מקצועי של TI לשוק הצבאי, הבטחוני ותעשיית החלל

חברת טקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments) מקיימת סמינר מקצועי לתחום התעופה והביטחון שיתקיים השנה במתכונת וירטואלית ביום ג', ה-8 בדצמבר 2020 וביום ג', ה-15 בדצמבר 2020 בשעות 14:00-17:00 לפי שעון ישראל. ביום הראשון של הסמינר, יתקיימו הדרכות בתחום ממירי נתונים למערכות רחבות סרט עבור יישומים תובעניים כמו מערכות לוחמה אלקטרונית, מכ"ם, רדיו , ויישומים בטחוניים וחלליים שונים.

ביום השני של הארוע, המשתתפים יקבלו הכשרה בתחומים כמו ממירי ADC ו-DAC עבור מערכות צבאיות, חלליות ותעופתיות, מקמ"שים, סינטיסייזרים ו-PLL & Jitter Cleaners במערכות מכ"ם, לוחמה אלקטרונית ותקשורת, והיכרות עם המוצרים החדשים של TI המיועדים ליישומי חלל ולשימוש בלווייני LEO. בנוסף, יתבצעו הדגמות של רכיבים ממשפחות AFE79xx ו LMX2820.

ההרצאות יועברו על-ידי מיטב המומחים הטכניים של חברת Texas Instruments, וייחשפו בו טכנולוגיות חדשות אשר פותחו לאחרונה תוך כדי הדגמת יישומן באפליקציות בטחוניות.

ההרצאות יועברו בשעות 14:00-17:00 שעון ישראל במהלך יומיים: 8 בדצמבר 2020 ו-15 בדצמבר 2020.

האירוע מיועד למהנדסי מערכות, מנהלי פרוייקטים ומהנדסי חומרה. ההשתתפות בחינם. ניתן להאזין לכל ההרצאות או להצטרף רק להרצאות ספציפיות המעניינות את המשתתפים.

למידע נוסף ורישום: TI aerospace and defence tech days

למידע נוסף ורישום: TI aerospace and defence tech days

אלביט מתארגנת מחדש ומאחדת תחומי פעילות

חברת אלביט מערכות (Elbit) מארגנת מחדש את החטיבות באמצעותן היא פועלת וממזגת חלק מהן כדי לפשט את המבנה הארגוני ולשפר את התיאום בין תחומים סמוכים. הארגון מחדש יתחיל להתבצע בחודשים הקרובים וצפוי להסתיים עד סוף 2021. כיום פועלת אלביט מערכות באמצעות של שמונה חטיבות נפרדות: חטיבת מסוקים ומטוסים צבאיים, חטיבת תעופה אזרחית וחלקי מטוסים, חטיבת מערכות בלתי מאוישות (אוויריות, יבשתיות וימיות), חטיבת האלקטרו-אופטיקה, חטיבת מערכות יבשה, חטיבת חימוש, חטיבת סייבר ומערכות שליטה ובקרה, וחטיבת מודיעין ולוחמה אלקטרונית.

במסגרת הארגון מחדש היא ממזגת את קבוצת החימוש המדוייק (Precision Guided Munition) בתוך חטיבת המערכות היבשתיות שהוקמה בעקבות רכישת תעש בסוף 2018. אותה עיסקת ענק (כחצי מיליארד דולר) הולידה ארגון פנימי רחב היקף, כאשר חטיבת היבשה והתקשוב המקורית פוצלה לשתי חטיבות נפרדות: חטיבת תקשוב וסייבר, וחטיבת מערכות יבשתיות. חטיבת התקשוב והסייבר כוללת את תחומי הרדיו, התקשוב והסייבר. חטיבת המערכות היבשתיות כוללת כלי-רכב צבאיים, מערכות ארטילריה ואת כל הפעילויות של תעש.

שילוב תחום החימוש המדוייק בחטיבה מגדיל את היעילות התפעולית, מכיוון שגם תעש (לשעבר) עוסקת בפיתוח חימוש מדוייק. במקביל, אלביט מקימה חטיבת תעופה הכוללת את כל הפעילויות שלה בתחומי התעופה הצבאית, בהן: ייצור חלקי חילוף למטוסי קרב, מערכות אוויוניקה ושידרוג מטוסים. אל החטיבה הזאת יצורפו כל הפעילויות בתחום המערכות האוויריות הבלתי מאויישות. זוהי אחת מהקבוצות החזקות בחברת אלביט וכוללת מל"טים בגדלים שונים, החל ממערכות אסטרטגיות וכלה במערכות טקטיות.

רכב הלחימה בראדלי של צבא ארה"ב. אלביט מספקת את מערכות השליטה בתותח
רכב הלחימה בראדלי של צבא ארה"ב. אלביט מספקת את מערכות השליטה בתותח

החטיבה החדשה השלישית היא חטיבת המודיעין והלוחמה האלקטרונית (ISTAR & EW Division). היא תהיה מורכבת מכל הפעילויות של החברה בתחום המערכות האלקטרו-אופטיות (לשעבר אלאופ) ומכל הפעילויות שלה בתחומי הלוחמה האלקטרונית והמודיעין האלקטרוני. ראוי לציין שיש לאלביט מעין חטיבה נוספת: החברה הבת Elbit Systems of America הפועלת בארה"ב. היא משמשת כקבלן של הצבא האמריקאי ומספקת שירותי תחזוקה ושיפוץ מטוסים, אספקת מערכות אלקטו אופטיות, מל"טים ועוד. בסוף שנת 2019 היא רכשה את חטיבת מערכות ראיית הלילה של חברת L3Harris תמורת כ-351 מיליון דולר.

המכירות עולות הרווחים יורדים

ברבעון השלישי של 2020 הסתכמו מכירות אלביט בכ-1.34 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של 1.1 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד. יחד עם זאת הרווח הנקי ספג מהלומה: מ-72 מיליון דולר אשתקד לכ-17 מיליון דולר בלבד ב-2020. התמונה חוזרת על עצמה גם בתוצאות של תשעת החודשים הראשונים של השנה: היקף המכירות צמח מ-3.18 מיליארד דולר לכ-3.28 מיליארד דולר – אולם הרווח הנקי הצטמצם מכ-177 מיליון דולר לכ-170 מיליון דולר. יכול להיות שהדבר נובע ממחיקה של 60 מיליון דולר שהחברה ביצעה, עקב הפגיעה של נגיף הקורונה בשוק התעופה האזרחי של החברה.

פי.סי.בי טכנולוגיות הכפילה את הרווח הנקי

בתשעת החודשים הראשונים של 2020 צמחו המכירות של חברת פי.סי.בי טכנולוגיות ממגדל העמק (PCB Technologies) ב-5% והסתכמו בכ-86.5 מיליון דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של כ-82.3 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. החברה הסבירה שהגידול נובע מצמיחה בתחום הייצור מעגלים מודפסים ובתחום ההרכבות של כרטיסים אלקטרוניים. מנכ"ל החברה, עובד שפירא (בתמונה למעלה), אמר שלמרות משבר הקורונה, החברה הגדילה את אחיזתה בשוקי הליבה שלה: השוק הצבאי והשוק הרפואי.

"אנחנו מאמינים שבשנת 2021 ייפתחו בפנינו הזדמנויות צמיחה נוספות בשווקים הבינלאומיים, שאותן נוכל לנצל הודות למצבת המזומנים האיתנה של החברה". ככל הנראה הוא רומז לכוונת החברה לבצע רכישה בחו"ל. בשיחה עם Techtime לפני כחודש, הוא סיפר שהחברה נמצאת במגעים עם גופים פוטנציאליים אותם היא שוקלת לרכוש, במטרה להרחיב את האחיזה באחד משני שוקי היעד הזרים המרכזיים שלה: ארצות הברית ואירופה. "היינו כפסע מביצוע עסקה מהותית בארה"ב, אבל הקורונה עצרה את התהליך. לאחרונה התחלנו להתניע מחדש את המהלך, אשר מהווה בסיס מרכזי בהגדרת היעדים החדשה של החברה".

חברת פי.סי.בי טכנולוגיות מספקת שירותי ייצור מעגלים מודפסים (PCB) מורכבים בסדרות קצרות ובינוניות, ושירותי הרכבת כרטיסים אלקטרוניים ומערכות. לחברה יש שותפים טכנולוגיים במזרח המבצעים עבורה ייצור בכמויות גדולות תחת פיקוחה (לא בתחום הצבאי). כיום היא מעסיקה כ-750 עובדים ורוב לקוחותיה מגיעים מתעשיות האלקטרוניקה הצבאית והרפואית בישראל. החברה נמצאת בשליטת קרן פימי (48%) ונסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של כ-390 מיליון שקל.

אסטרטגיית צמיחה ארוכת טווח

ברבעון השלישי של 2020 הסתכמו המכירות בכ-29.1 מיליון דולר, בהשוואה ל-28.3 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2019. הרווח הגולמי עלה ב-11% והסתכם בכ-3.4 מיליון דולר, בהשוואה לכ-3.1 מיליון דולר ברבעון השלישי 2019. החברה מסרה שגידול ברווח הגולמי הוא תוצאה של שיפור תהליכי העבודה ברצפת הייצור וקיטון בעלויות הייצור הקבועות. הגידול ברווח הגולמי הושג למרות ירידה של כ-3% בשער החליפין של הדולר אל מול השקל. הרווח הנקי הסתכם בכ-3.5 מיליון דולר, זינוק של כ-93% בהשוואה לרווח נקי של 1.8 מיליון דולר אשתקד.

קופת המזומנים של החברה, שממנה היא מתכננת לממן את ההתרחבות, הסתכמה בסוף הרבעון השלישי בכ-27.1 מיליון דולר. בדו"ח התקופתי החברה הסבירה את עיקרי אסטרטגיית הצמיחה שלה לשנים הבאות: ביסוס מעמדה כמובילת שוק בישראל והתרחבות משמעותית בחו"ל, המבוססת על עליונות טכנולוגית ומתן פתרונות ייחודיים ומהירים ללקוחותיה. המטרה היא להשיג שיעור צמיחה במכירות של כ-10% בשנה, ושיעור רווחיות ברף העליון של תעשיית הייצור האלקטרוני העולמית.

לומינאר תספק את חיישני ה-LiDAR למערכת של מובילאיי

חברת לומינאר (Luminar Technologies) מקליפורניה נבחרה על-ידי חברת מובילאיי (Mobileye) לאספקת השלב הבא של פיתוח ובדיקות מערכת הנהיגה האוטונומית שהיא מפתחת. במסגרת ההסכם, מובילאיי התחייבה להשתמש בחיישנים של לומינאר בפיילוטים של שירות ניידות לפי דרישה (Mobility-as-a-Service – MaaS) שהיא מתכננת להשיק במספר ערים גדולות בעולם, בהן: תל אביב, דובאי, פאריס ודיאגו (קוריאה). החיישנים ישתלבו במערכת "יתירות אמיתית" (True Redundancy) של מובילאיי.

הקונספט של "יתירות אמיתית" בנוי על קיומן של שתי מערכות מקבילות. חברת מובילאיי פיתחה שתי מערכות ניהוג אוטונומי עצמאיות לחלוטין: מערכת מבוססת מצלמות, ומערכת המבוססת על חיישני LiDAR ומכ"ם. כל אחת מהן היא מערכת נהיגה אוטונומית שלמה המסוגלת לפעול בכוחות עצמה בלבד. בתפישה של מובילאיי, המערכת מבוססת המצלמות ממשיכה להיות המערכת המרכזית, אולם היא מקבלת גיבוי שוטף מהמערכת המקבילה כדי להבטיח תיפקוד מלא בכל המצבים ובכל התנאים.

טכנולוגיית החישה של חברת לומינאר מבוססת על שימוש בקרן לייזר באורך גל של 1550 ננומטר המיוצרת באמצעות לייזר סיב, ושימוש במראות בעלות תנועה בשני צירים כדי לבצע סריקה של המרחב. איתור האותות החוזרים מבוסס על שימוש בגלאי אינדיום גאליום ארסנייד (InGaAs) הנחשב גלאי מהיר מאוד המשמש היום בהרבה מאוד גלאים בתחום התקשורת האופטית המהירה. האותות מעובדים באמצעות רכיבי ASIC ייעודיים המצויים במקלט החיישן ובמערך העיבוד המרכזי שלו.

"לאחר עבודה משותפת שנמשכה יותר משנה, אנחנו נלהבים ששיתוף הפעולה הפך פורמלי", אמר מנכ"ל לומינאר, אוסטין ראסל. החברה מסרה שיש לה הסכמים עם 50 יצרני מערכות רכב. לומינאר הוקמה בשנת 2012 ומעסיקה כ-350 עובדים ממשרדיה בארה"ב ובמינכן. לומינאר היא מתחרה של חברת אינוויז הישראלית וממוקדת בשוק זהה: חיישני LiDAR למערכות ADAS ורכב אוטונומי הנמכרים בחיר של פחות מ-100 דולר ליחידה. עד היום היא פיתחה שתי מערכות: חיישן Hydra (בתמונה למעלה) עבור בדיקות ופיתוח מערכות רכב, וחיישן Iris, אשר מיועד להיות הגרסה המסחרית שהייצור ההמוני שלה יתחיל ב-2022.

בחודש אוקטובר 2020 היא חתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם חברת המשאיות של דיימלר (Daimler Truck), לפיתוח משותף של מערכת נהיגה אוטונומית למשאיות (Level 4) אשר תתבסס על החיישנים של לומינאר. בנוסף, היא דיווחה על הסכמים דומים עם טויוטה, יונדאי, הונדה, וולוו ועוד. בימים אלה היא נמצאת בשלבי מיזוג לתוך קבוצת ההשקעות הפיננסית Gore Group, אשר נועדה לסייע לה לעמוד ביעדי המכירות השאפתניים: החברה צופה שמיד לאחר תחילת הייצור המוני ב-2022, המכירות יצמחו בשיעור מעריכי ויגיעו להיקף של 633,000 חיישנים בשנת 2025.

כנס המכשור הרפואי MDI Virtual Expo 2020 יתקיים ביום ג'

ביום ג' הקרוב, ה-24 בנובמבר 2020, יתקיים כנס MDI Virtual Expo 2020, שהוא הכנס הווירטואלי הראשון בישראל עבור קהילת המכשור הרפואי. הארוע צפוי לכנס את 1,000 חברי קהילת המכשור הרפואי בישראל במסגרת תוכנית הכוללת יותר מ-30 מרצים שיתנו הרצאות בארבעה מסלולים מקבילים. לצד ההרצאות תתקיים תערוכה וירטואלית ותופעל מערכת נטוורקינג מתקדמת.

הכנס ייפתח בהרצאות של שלושה מבכירי תעשיית המכשור הרפואי בארץ: מיכל גבע מנכ"לית Triventures, ירון דניאלי מנהל aMoon Alpha, ואורן גבריאלי מנכ"ל NanoScent. ארבעת מסלולי הכנס הם: מסלול רגולציה, מסלול בריאות דיגיטלית, מסלול תכן, ומסלול קניין רוחני. בתערוכה הווירטואלית המלווה את הכנס משתתפים 20 ספקים המסייעים לחברות מכשור רפואי להשלים את הפיתוח באופן איכותי ומהיר. המשתתפים יוכלו להתקשר אחד עם השני ועם המציגים באמצעות מערכת נטוורקינג מתקדמת.

מנכ"ל MDI המארגנת את הכנס, שוקה צ'רנוביצקי, אמר: "החלטנו שלא לתת לווירוס הקורונה לעצור את מפגשי הקהילה, ובנינו כנס איכותי עם הרבה הרצאות איכותיות וכמות גדולה של נרשמים, שיתקיים באופן וירטואלי. אני מזמין את כל חברי קהילת המכשור הרפואי הישראלית, להצטרף ולהירשם לכנס ללא עלות".

אתר הכנס: www.mdi-expo.co.il

סדר יום: www.mdi-expo.co.il/conference

לרישום לכנס: www.mdi-expo.co.il/register

אינטל הכריזה על eASIC מותאם לדור החמישי

חברת אינטל (Intel) הכריזה על גרסה חדשה של טכנולוגיית ייצור השבבים eASIC, אשר הותאמה לייצור מערכות על-גבי שבב (SoC) עבור יישומי הדור החמישי ובינה מלאכותית. טכנולוגיית הייצור החדשה, eASIC N5X, מאפשרת לשלב בין טכנולוגיות ייצור שבבים לבין רכיבי FPGA, ומיועדת להקל על הייצור של רכיבים ייעודיים, אשר במקור תוכננו להיות מיושמים באמצעות רכיבי FPGA. טכנולוגיית eASIC של אינטל היא סוג של טכנולוגיית ייצור מסוג Structured ASIC הנמצאת בתווך בין תכנון ASIC ייעודי לבין שימוש ברכיבים מיתכנתים מסוג FPGA.

שלב ביניים בין ASIC לבין FPGA

תכנון וייצור מעגל ייעודי (ASIC) נחשב יעיל מאוד, אולם יקר לביצוע ודורש תכנון של כל המרכיבים: מרמת השער הלוגי ועד מסיכות הייצור. רכיבים מיתכנתים מסוג FPGA מאפשרים פיתוח וייצור מהירים, אולם עלותם גבוהה וצריכת ההספק שלהם גדולה, מכיוון שהם מבוססים על יחידות לוגיות אחידות שתיפקודן מוגדר באמצעות תוכנה. הדבר דורש תשתית היקפית רבה מסביב לאלמנטים הלוגיים. בגישת גישת Structured ASIC, הלקוח מקבל פרוסת סיליקון הכוללת מרכיבים פנימיים מוכנים, כמו טרנזיסטורים, רגיסטרים וכדומה. התכנון עצמו נעשה ברמת שכבת מוליכי המתכת המגדירה מה יהיו החיבורים החשמליים בין מרכיבי המעגל.

כלומר, הקישוריות בטכנולוגיית Structured ASIC מתבצעת בחומרה ולא בתוכנה כמו ב-FPGA. בהשוואה ל-ASIC סטנדרטי, המפתח כאן עוסק במספר קטן של שכבות הולכה (מסיכות) מתכתיות, ולא צריך לדאוג לייצור כל שכבות הסיליקון שבשבב הסופי. הדבר מאיץ ומוזיל את התכנון בהשוואה ל-ASIC, ומייעל את הביצועים בהשוואה ל-FPGA. הייחוד של משפחת eASIC N5X הוא בכך שהיא תוכננה מבסיסה לספק מסלול הגירה משימוש בטכנולוגיית FPGA אל ייצור של רכיבים ייעודיים.

אפילו המארז תואם ל-FPGA

כדי להשיג את המטרה הזאת, אינטל שילבה במשפחה החדשה מודול חומרה הכולל את המעבד (ARM מרובע ליבות 64 סיביות) המצוי ברכיבי ה-FPGA ממשפחת Agilex. המעבד מפשט מאוד את תהליך העברת התכנון מטכנולוגיה אחת לשנייה ומבטיח תאימות של הרכיבים לדרישות הביצועים והאבטחה של מערכות הדור החמישי. אינטל אפילו מאפשרת לייצר את הרכיב במארז תואם בדיוק לזה של הרכיב המיתכנת שממנו הובא התכנון, כדי לאפשר מעבר לרכיבים חדשים בלא צורך לבצע שינויים בלוח המודפס.

משפחת N5X כוללת מודולים נוספים מוכנים מראש שניתן לשבץ ברכיב, כמו למשל ממשקים למגוון פרוטוקולי תקשורת בקצבי העברת נתונים של 250MHz-32.44Gbps, תמיכה בתקשורת מהירה אל זיכרונות DDR4 במהירויות של עד 3200Mbps וחבילת תוכנה המאפשרת המרה מהירה של קבצים בין הטכנולוגיות. להערכת אינטל, משפחת eASIC N5X מאפשרת להפחית בכ-50% גם את העלות וגם את צריכת ההספק של הרכיבים, בהשוואה לשימוש בטכנולוגיית FPGA.

N5X מעניקה רוח גבית לרכיבים המיתכנתים של אינטל

מאחורי ההכרזה האחרונה מסתתרות מגמות שוק ואסטרטגיה עסקית מעניינים. האחד, הוא הגדלת היקף הפעילות של אינטל בתחום ייצור השבבים של חברות אחרות. בראיון ל-Techtime שהתקיים בדצמבר 2019, סיפר סגן נשיא לאסטרטגיה וחדשנות בקבוצת Programmable Solutions Group של אינטל, וינסנט יו, שאחד מיעדי הקבוצה הוא הוא לחזק את הפעילות של אינטל בתחום מתן שירותי הייצור (Foundry). "אנחנו עובדים קרוב מאוד לקבוצת ה-ASIC של אינטל והטכנולוגיות החדשות יאפשרו להחליף בקלות את ה-FPGA בטכנולוגיית Stuctured ASIC, המקילה על ייצור ASIC, ולהביא עסקאות ייצור לאינטל".

וינסנט יו. השימוש ב-FPGA מאפיין שוק הנמצא בתהליכי שינוי. צילום: Techtime
וינסנט יו. השימוש ב-FPGA מאפיין שוק הנמצא בתהליכי שינוי. צילום: Techtime

הצורך השני קשור להתבססות של מגמות טכנולוגיות חדשות. בשנים האחרונות נכנסו חברות רבות לפיתוח וייצור שבבים ראשוניים עבור מערכות הדור החמישי, מערכות בינה מלאכותית, ופתרונות עיבוד ותקשורת ייעודיים למרכזי נתונים. הדבר בא לידי ביטוי בעלייה בהיקף השימוש ברכיבים מתכנתים. "כאשר שוק נמצא בתהליכי שינוי, מכירות ה-FPGA צומחות", הסביר וינסנט יו. אולם כעת, כשמערכות הדור החמישי נכנסות לפריסה רחבה, כשהבינה המלאכותית הופכת לחלק בלתי נפרד ממוצרי האלקטרוניקה וכשמרכזי הנתונים מצטיידים בכמויות גוברות של מעבדים – יש יתרון לייצור המוני.

המרכיב השלישי באסטרטגיה קשור ככל הנראה לקבוצת הרכיבים המיתכתנים (PSG) של אינטל (לשעבר חברת אלטרה). מסלול הגירה מובנה של רכיבים מיתכנתים אל הייצור ההמוני מגדיל את האטרקטיביות של השימוש ברכיבים המיתכנתים של אינטל עצמה, מכיוון שהוא מעניק לחברות ביטחון שיוכלו לבצע בנוחיות את המעבר מאבות טיפוס או מוצרים יוצאי דופן – אל שווקים גדולים ורגישים למחיר. כלומר, משפחת eASIC N5X נועדה לספק רוח גבית חזקה מאוד למאמצי השיווק של קבוצת ה-PSG באינטל.

מנכ"ל RH: "הקורונה יצרה הזדמנות מפתיעה לייצור בישראל"

בתמונה למעלה: מנכ"ל RH, יעקב לוי. צילום: Techtime

כאשר יעקב לוי נכנס בינואר 2020 לתפקיד מנכ"ל חברת RH מנוף הגליל (לשעבר נצרת עלית), הוא לא שיער לאיזה משבר הוא מגיע. היו"ר ומייסד החברה, יעקב רוזנברג, החליט אחרי כמה עשרות שנים להעביר את מושכות הניהול השוטף לידי מנכ"ל מקצועי, ויעקב לוי התכונן להתחיל בפרוייקט ייעול התיפעול של קבלנית הייצור האלקטרוני. אלא שאז פרצה מגיפת הקורונה, וכל התוכניות הפכו לסופר-דחופות. לוי: "היו לקוחות שעצרו את הייצור ביום אחד וללא כל התראה מוקדמת, ואחרים עברו לייצור מוגבר.

"נאלצנו להתארגן במהירות לעבודה במתכונת של ריחוק חברתי, להתאים את רמת ההוצאות לרמת ההכנסות, אבל לשמור על רציפות הייצור והתמיכה בלקוחות". חברת RH מעסיקה כ-650 עובדים ונחשבת לקבלנית הייצור השנייה בגודלה בישראל. רצפת הייצור שלה בישראל משתרעת על-פני שטח של 35,000 מ"ר וכוללת תשתיות השמת רכיבי SMT והרכבת כרטיסים, עיבוד שבבי וזיווד, מחלקת כבלים, מחלקת פיתוח, מחלקת תכנון וייצור התקני בדיקה ועוד. במקביל, נמצאים בבעלותה שני אתרי ייצור בחו"ל, ברומניה ובארה"ב, המעסיקים ביחד כ-150 עובדים.

כיצד התמודדתם עם המשבר?

לוי: "עם בלימת הייצור בתחילת השנה, נאלצנו להתאים את מצבת כוח האדם בחברה, ובמקביל בנינו מערך שיתמוך בלקוחות לחזרה מהירה לייצור שגרתי. ביצענו מיפוי של החברה וזיהינו את מוקדי הידע בכל הקווים, כדי לוודא שעובדים שהם בעלי הכשרה ספציפית יהיו זמינים מיידית לחזרה לייצור שגרתי. המהלך הזה איפשר לנו לתת מענה מיידי ללקוחות ברגע שהביקושים חזרו.

"החל מאמצע הרבעון השני רמת הביקושים התגברה, עד לביקושים מלאים במהלך הרבעון השלישי. בספטמבר החלה צמיחה, וכעת אנחנו מרגישים דרישה מוגברת לייצור שהיא מעל לממוצע הרב-שנתי. הפעולות שביצענו לשימור הידע הוכיחו עצמן ואפשרו מענה מהיר ומלא ללקוחות. אנחנו נכנסים ל-2021 עם רמת ביקושים גבוהה, שתביא להערכתי לצמיחה של כ-10%-12% במכירות".

אולם השמות ה-SMT בחברת RH בנוף הגליל
אולם השמות ה-SMT בחברת RH בנוף הגליל

איזה פעולות ייעול בוצעו?

"המטרה שלנו היא להיות יעילים, גמישים, ולשמור על מעמדנו כקבלן הייצור השני בגדלו בישראל. ביצענו השקעה במשאב האנושי וחיזקנו את השדרה הניהולית. ניתחנו את תהליכי הליבה של החברה וביצענו שינויים בתהליכי העבודה, בתכנון ובשרשרת האספקה, שהביאו לגידול בתפוקה בקווי ה-SMT ובקווי האינטגרציה.

"בימים אלה אנחנו בוחנים תוכנה חדשה אשר לומדת את צפי החומרים, את סוגי הקווים והמוצרים בקו הייצור, ובונה תכנית עבודה אופטימלית. אנחנו גם ממשיכים להשקיע בקווי הייצור. כעת אנחנו משדרגים את טכנולוגיית ה-AOI ונמצאים בתהליך התקנת מכונות AOI 3D חדשות מתוצרת Aleader בכל תשעת קווי ה-SMT שלנו בהשקעה כוללת של כמיליון דולר. היא תאפשר לנו לזהות את הרכיבים הקטנים ביותר הנכנסים כיום לקווי הייצור".

עתיד הייצור האלקטרוני הישראלי

להערכת יעקב לוי, כל מה שנשאר עדיין בישראל – יישאר כאן גם בעתיד. "ישראל יודעת לספק מענה בשלושה מישורים מרכזיים: הגנה על הקניין הרוחני של הלקוחות, ייצור מגוון בכמויות קטנות (High Mix Low Volume) והבאת מוצרים חדשים אל קו הייצור (New Product Introduction). אבל יש גם תפנית מעניינת בעקבות הקורונה: חלק מהלקוחות הגלובליים ראו שהתעשייה הישראלית הצליחה לשמר את הפעילות שלה גם בזמן חירום, והחלו לסמן את ישראל כאי של יציבות.

"ההכרה שיש בישראל למעמד של 'תעשייה חיונית' העניקה לייצור הישראלי יתרון מובהק. התוצאה היא שאנחנו מתחילים לראות לקוחות חדשים המגיעים מחו"ל ומבקשים שירותי ייצור במתכונת של אתר ייצור אלטרנטיבי (Dual Source). הדבר יביא לכאן עבודות חדשות, וכבר קיבלנו ביקושים מהסוג הזה".

מה הם תחומי הצמיחה הבאים של RH?

"אנחנו כל הזמן מחפשים תחומים צומחים, ואנחנו מאמינים שבתקופה הקרובה תהיה צמיחה בשני מגזרים מעניינים. המגזר הראשון הוא של ייצור מערכות רובוטיקה ואוטומציה במערכים לוגיסטיים. הגידול בהיקף המסחר האלקטרוני יואץ, וחברות הלוגיסטיקה והמסחר האלקטרוני מתחילות לחפש פתרונות אוטומטיים לייעל את פעילותן. התחום השני הוא תחום הרחפנים הצבאיים שאנחנו סבורים שהוא עומד בפני צמיחה גדולה מאוד, בעקבות העניין והדרישה הגוברים של הצבאות בעולם".

מהפיכת ה-SASE התל אביבית: קאטו נטוורקס של שלמה קרמר גייסה 130 מיליון דולר

חברת קאטו (Cato Networks) התל אביבית גייסה 130 מיליון דולר בהובלת קרן Lightspeed Venture Partners ובהשתתפות Coatue והמשקיעים הנוכחיים בחברה: Greylock, Aspect Ventures, Singtel Innov8 והמנכ"ל שלמה קרמר. החברה הוקמה בשנת 2015 על-ידי שלמה קרמר, מייסד משותף של חברת צ'ק פוינט ועל-ידי גור שץ, שהיה ממייסדי Incapsula ומנהל פיתוח ומוצרים בחברת Imperva. מאז הקמתה ועד לגיוס הנוכחי, גייסה קאטו כ-200 מיליון דולר.

בחודש אפריל 2020 היא קיבלה הערכת שווי של כ-1 מיליארד דולר, כאשר כאשר גייסה 77 מיליון דולר. בסך הכל, החברה גייסה עד היום כ-332 מיליון דולר. קאטו נחשבת לאחת מהחלוצות העולמיות בקטגוריית אבטחה ותקשורת חדשה שהוגדרה על-ידי גרטנר ב-2019 וקיבלה את הכינוי SASE – Secure Access Service Edge. מדובר במיזוג בין פונקציות הרשת לבין האבטחה באופן המאפשר מתן שירות מאוחד. כדי שפתרון SASE יוכל למזג את התקשורת עם האבטחה, יש צורך בבניית תשתית מבוססת ענן המבוזרת במספר אתרים בעולם (Points of Presence) שמהם יש לה גישה אל העננים, המשתמשים והאתרים של הלקוח.

רשת גלובלית הממוקמת בין הלקוח לבין הענן שלו

חברת קאטו מאבטחת את כל הרשת של הלקוח באמצעות התחברות אליה דרך יותר מ-60 אתרי נוכחות (PoPs) בעולם, המצויים בתווך שבין מחשבי הארגון לבין הענן שבאמצעותו הוא עובד. מדובר בשילוב של פתרון חומרה עם פתרון תוכנה: אבזר ה-Socket SD-WAN של החברה מספק חיבוריות פיסית בין אתרי הלקוח לבין נקודת ה-PoP הקרובה ביותר באמצעות תשתיות התקשורת הקיימות, כאשר הלקוח יכול לבחור את הרכב התשתית הפיסית המתאימה לו: כבלים, 4G/LTE, xDSL, סיבים או שילוב שלהם.

הרעיון החדש משנה הרבה מושגי יסוד בתעשייה, כך למשל הוא מאפשר לקאטו לספק פיירוול במתכונת של שירות (FWaaS) ולא במתכונת של אבזר או תוכנה המותקנים אצל הלקוח. בשיטה הזאת הארגון כולו מחובר אל פיירוול יחיד המנהל מדיניות אבטחה אחידה לכל תשתיות הארגון. חברת גרטנר הגדירה את הרעיון כתשתית אבטחה צומחת בעלת השפעה גדולה מאוד.

חברת גרטנר מעריכה שהתחום ייהפך לתחרותי מאוד: "רק ב-12 החודשים האחרונים בוצעו הכרזות SASE על-ידי יותר מעשר חברות". לדברי שלמה קרמר, "תחום ה-SASE הוא התחום החם ביותר כיום בעולם ה-IT, וגיוס ההון האחרון שלנו ממצב את קאטו כחברה המובילה של התחום הזה". החברה צומחת במהירות. בחודש יולי האחרון היא דיווחה שיש לה כבר יותר מ-600 לקוחות באלפי אתרים ושמהם כ-200,000 הם משתמשים ניידים.

פיילוט נוסף לאפולו פאוור עם תאגיד הרכב הסיני Geely

חברת אפולו פאוור (Apollo Power) מיקנעם דיווחה היום על פיילוט נוסף עם יצרנית רכב לבחינת שילוב היריעה הסולארית הגמישה שפיתחה בכלי-רכב חשמליים. אפולו התקשרה בהסכם עם תאגיד הרכב הסיני Zhejiang Geely Holding, שמחזיק במותגי הרכב Geely ו-Lynk, וגם Volvo, שאותה רכשה מפורד ב-2010. במסגרת ההסכם, אפולו תספק למעבדת החדשנות של Geely בשבדיה, CEVT, יריעות ורכיבים משלימים נוספים, לצורך ביצועה של בדיקת היתכנות לשילוב היריעות בחלקי רכב, במסגרת שני פרויקטים חדשניים שונים של CEVT. לפני מספר חודשים דיווחה אפולו פאואר על פיילוט דומה עם יצרנית הרכב אאודי (Audi).

חברת אפולו פאוור הוקמה בשנת 2014 על-בסיס טכנולוגיית יריעות סולאריות גמישות ונכנסה לבורסה בתל אביב בשנת 2017. היא נמצאת בשליטת וסטאר אחזקות (61%) ופעילותה מתבצעת באמצעות החברה הבת סולארפיינט, הנמצאת בשליטתה המלאה. המוצר מיועד  ליישומים בתחומי הסולאר הצף, הרכב ויישומים מנותקי-רשת. הודות לאלסטיות שלהן והמשקל הנמוך, ניתן לפרוס אותן בקלות גם על-גבי משטחים בלתי שטוחים, ועל-ידי לנצל מבנים ושטחים שלא ניתן להציב בהם פאנלים קשיחים וכבדים. החיסרון המרכזי של יריעות סולאריות גמישות נעוץ בעובדה שהנצילות שלהן עדיין נמוכה בהשוואה לפאנלים קשיחים.

ישנם בשוק סוגים שונים של יריעות סולאריות מחומרים שונים. אפולו פאוור רשמה מספר פטנטים על הטכנולוגיה שלה, אך טרם חשפה אותה במלואה, ולא את הרכב החומרים שממנו מורכבות היריעות. לדברי החברה, הנצילות של היריעות שלה הגיעה בשלב זה ל-13.6% – גבוה יחסית בהשוואה לפתרונות מתחרים – והמשקל הוא 1 ק"ג למ"ר. השימוש ביריעות גמישות מתאים במיוחד לתעשיית הרכב החשמלי וההיברידי, מאחר שמשקלן נמוך וניתן לפרוס אותן על כל פני השטח של הרכב, כמו הגג ומכסה המנוע, ולקבל מקור אנרגיה נוסף לרכב המאפשר להגדיל את טווח הנסיעה שלהן, או לחילופין לצמצם את נפח הסוללות. כמו-כן, בזכות האלסטיות הן עמידות בפני רעידות הנסיעה.

[פודקאסט] הרכישה הישראלית שבזכותה כבשה Harman את שוק ה-OTA

[בתמונה: מיכל גבע. קרדיט: Gil & Ron]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורחת בתוכנית היא מיכל גבע, מנכ"לית הרמן (Harman) ישראל.

אקזיט הוא רגע השיא עבור היזם, אבל עבור חברת הסטארט-אפ שנרכשה זו רק תחילת הדרך. בשנים האחרונות ביצעה ענקית האלקטרוניקה לרכב Harman שלוש רכישות של חברות סטארט-אפ ישראליות: Red Bend, שפיתחה טכנולוגיה לביצוע עדכוני תוכנה מרחוק בכלי-רכב (OTA), חברת הסייבר לרכב TowerSec וחברת המציאות הרבודה iOnRoad. כיום, שלוש החברות הללו פועלות תחת קורת גג אחת ברעננה ומהוות את הארמן ישראל.

כמי שליוותה את תהליך הרכישה של רד בנד ואת הפיכת שלוש החברות לגוף אחד תחת הארמן ישראל, מיכל גבע מספקת הצצה מרתקת על סיפור ההצלחה של שלוש הרכישות של הארמן ישראל. בשיחה מספרת מיכל כיצד רכישת רד בנד הפכה את הארמן למובילה העולמית בתחום ה-OTA, על האתגר שבניהול שלוש חברות נפרדות שהפכו לחברה אחת, ומהם המפתחות בעיניה לרכישה מוצלחת, מהצד של הנרכשת ומהצד של הרוכשת.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

בועז לוי מונה למנכ"ל התעשייה האווירית

דירקטוריון התעשייה האווירית (IAI) אישר את המלצת ועדת האיתור למנות את בועז לוי לתפקיד מנכ"ל החברה במקומו של אלוף במיל. נמרוד שפר, שסיים את תפקידו בסוף אוקטובר 2020. המינוי ייכנס לתוקף עם קבלת אישור שר הביטחון בני גנץ, ושר הדיגיטל דודי אמסלם, הממונה על רשות החברות הממשלתיות. עד אז המינוי ייחשב לזמני. עד למינוי אתמול, שימש לוי כמנהל חטיבת מערכות טילים וחלל בשמונה השנים האחרונות.

בועז לוי הצטרף לתעשייה האווירית בשנת 1990 כמהנדס בפרויקט 'חץ' ובשנת 1999 התמנה למהנדס הראשי של הפרויקט. בשנים 2003-2006 הוא שימש כראש פרויקט 'חץ' והוביל שורה ארוכה של ניסויים מוצלחים. בשנים 2006-2010 שימש בועז כראש תכנית מערכת ההגנה האווירית 'ברק 8'. בשנת 2010 התמנה למנהל מפעל מערכות הגנה אוויריות של החברה. לוי אחראי לעסקאות הייצוא הביטחוניות הגדולות ביותר בתולדות מדינת ישראל, בהן: מכירות מערכות ברק בהיקף של יותר מ-6 מיליארד דולר.

תע"א חוצה את מחסום ה-4 מיליארד דולר בשנה

יו"ר התעשייה האווירית, הראל לוקר, אמר שלוי מנהל בהצלחה רבה את חטיבת מערכות טילים וחלל שהיא הרווחית ביותר בתעשייה האווירית. "התעשייה האווירית הגיעה בשנה האחרונה לשיא היסטורי בתוצאותיה הכספיות, ושברה לראשונה את מחסום ההכנסות של ארבעה מיליארד דולר לשנה. זו אחת החברות העסקיות המורכבות ביותר לניהול במדינת ישראל".

ברבעון השלישי של 2020 הסתכמו מכירות התעשייה האווירית בכ-1,006 מיליון דולר בהשוואה לכ-1,030 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הקיטון של כ-2.4% נובע בעיקר מקיטון במכירות בחטיבת התעופה ובחטיבת כלי טיס צבאיים. בתשעת החודשים הראשונים של 2020 הסתכמו מכירות התע"א בכ-3,084 מיליון דולר – צמיחה של 2.3% בהשוואה ל-2019 – הנובעת בעיקר מגידול במכירות אלתא וחטיבת מערכות טילים וחלל. בארבעת הרבעונים האחרונים השיגה התע"א שיא מכירות של 4.176 מיליארד דולר.

Ride Vision גייסה 7 מיליון דולר עבור מערכת ADAS לאופנועים

חברת Ride Vision מהרצליה השלימה גיוס הון בהיקף של 7 מיליון דולר שנועד לממן את השקת ותחילת השיווק של מערכת התראה מפני התנגשות המיועדת לשימוש באופנועים ובכלי-רכב דו-גלגליים. החברה מסרה שמתחילת 2021 ניתן יהיה לרכוש את המערכת בארץ ובמדינות נוספות בעולם. מאז הקמתה ב-2018, החברה גייסה כ-10 מיליון דולר. היא חתמה על מספר הסכמי שיתוף פעולה, בהן עם חברת הטיר-1 הגרמנית, קונטיננטל.

המערכת של Ride Vision מורכבת משתי מצלמות HD בעלות זוויות רחבות המותקנות בחלק הקדמי ובחלק האחורי של האופנוע, מחווני התראה המוצבים על מראות הצד ויחידת מחשוב ראשית (ECU). בזמן הנסיעה, המחשב מעבדת את התמונות המגיעות מהמצלמות ומתרגם את המידע להתרעות בטיחות המופיעות על גבי מראות הצד. בהן: התרעות על סכנה ב-Spot Blind, על רכב המבצע עקיפה מסוכנת, סכנת התנגשות בכלי רכב אחר והתרעת שמירת מרחק.

המערכת תהיה זמינה לרכישה בישראל ובמספר מדינות באירופה כבר בתחילת 2021. בישראל ניתן יהיה לרכוש אותה דרך המפיץ הרשמי, Helite ישראל, במחיר של 1,600 שקלים. להערכת החברה, כיום נעים בעולם כ-700 מיליון אופנועים המעורבים בכ-28% מתאונות הדרכים הקטלניות, הגורמות למותם של כ-378 אלף רוכבים מדי שנה בתאונות אופנועים. מגיפת הקורונה החמירה את המצב: היא הביאה לעלייה במספר רוכבי האופנועים בעולם כאלטרנטיבה זולה ומהירה לתחבורה הציבורית הצפופה שעלולה להיות מקור להידבקות. באיחוד האירופי צמחו מכירות האופנועים השנה בכ-30%.

המערכת מקליטה אוטומטית כל נסיעה ומגיעה עם אפליקציה האוספת את נתוני הנסיעה ושומרת אותם בטלפון הנייד. החברה גייסה יועצים מובילים מתעשיית הרכב, בהם: כריסטיאן וובר ראש מחלקת ה-ADAS בחברת קונטיננטל, סמנכ״ל הנדסת אופנועים לשעבר של Motorrad-BMW ,פרופ׳ קארל ויקטור שאלר, ומנכ״לית Motor Energica ,ליביה צ'בוליני.

VisIC ו-AB Mikroelektronik יפתחו ביחד מתג הספק לסוללת רכב חשמלי

חברת VisIC מנס ציונה חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת AB Mikroelektronik האוסטרית, לפיתוח משותף של מתג ייעודי לבקרת הסוללה ברכב חשמלי, אשר יתבסס על טכנולוגיית הגליום ניטריד (GaN) של חברת VisIC. חברת VisIC פיתחה ממירי כוח מבוססי GaN עבור מערכות הספק גבוה העובדות במתחים של מאות וולטים, ולכן מתאימים לשימוש כמתגי הספק ברכב חשמלי.

תפקידו של מתג ההספק (Power Switch) הוא לספק את המתח מגיע מהסוללה למנוע בזמן הנסיעה, ואת המתח המגיע מהשקע החשמלי אל הסוללה בזמן הטעינה. כיום התהליך הזה מיושם באמצעות מתגי סיליקון וסובל מבעיית אובדן אנרגיה. לגליום ניטריד מאפיינים פיזיקליים שונים מאלה של סיליקון, ולהערכת החברה מתגים מבוססי GaN מסוגלים להפחית במחצית את אובדן האנרגיה בהשוואה למתגי הספק מבוססי סיליקון.

התמודדות עם קצר פתאומי בזרם גבוה

המתג החדש יתבסס על טכנולוגיית D³GaN של VisIC ויכיל חיישן מהיר לזיהוי קצר במערכת (Fast Short Circuit Detection – FSCD) שפותח בחברה הישראלית ומוגן בפטנט. מדובר באתגר טכנולוגי לא קל: המתג צריך לזהות את הקצר במהירות ולנתק מיידית את הסוללה כדי שלא תתרוקן. הוא צריך להתמודד עם ספיגת זרמי הקצר הגבוהים עד להשלמת תהליך הניתוק.

מנהל השיווק והפיתוח העסקי של החברה, רן סופר, אמר ש-AB Mikroelektronik היא ספקית חשובה בתחום הרכב החשמלי ומספקת גם מתגי הספק לסוללות. "זהו יתרון חשוב כאשר נפתח ביחד את מתג ההספק המיועד לעבודה במתחים של עד 400V. ההתמקדות שלנו בשוק הרכב החשמלי תואמת לצורך של התעשייה להפחית עלויות ולשפר את היעילות של ההנעה החשמלית".

מדיה-טק הטאיוואנית השקיעה ב-VisIC

חברת AB Mikroelektronik שמרכזה בעיר זלצבורג נמצאת בבעלות יצרנית הרכיבים האמריקאית AVX (שנירכשה במרץ 2020 על-ידי Kyocera היפנית), ומשמשת כזרוע הפעילות שלה בתחום מערכות החישה לתעשיית הרכב. היא מספקת חיישנים לבקרת המנוע ומערכות התמסורת המכנית והגלגלים. החברה מייצרת ממירי DC-AC ו-DC-DC, בקרים לניהול מערכות הרכב ועוד.

שיתוף הפעולה תואם לאסטרטגיה עליה החברה הצהירה בחודש שעבר, בעקבות קבלת השקעה מחברת השבבים הטאיוואנית MediaTek. ד"ר לורנס לו, סגן נשיא בכיר במדיה-טק, אמר שהרכיבים של VisIC חיוניים לפיתוח כלי-רכב היברדיים וחשמליים. "אנחנו מאמינים כי הטכנולוגיה הזו היא המפתח לשיפור הביצועים ולהפחתת העלויות של כלי-רכב חשמליים", אמר.

מכירות אפלייד מטיריאלס ישראל צמחו ב-46%

בתמונה למעלה: מנכ"ל אפלייד מטיריאלס ישראל, עופר גרינברג (מימין) ונשיא ומנכ"ל החברה העולמית, גרי דיקרסון

בסיום שנת הכספים 2020 (שהסתיימה בחודש אוקטובר 2020), התברר שהמכירות של חברת אפלייד מטיריאלס ישראל צמחו ב-46% והשיגו שיא של כל הזמנים. החברה לא מסרה מה היה היקף המכירות. עופר גרינברגר, מנכ"ל אפלייד מטיריאלס ישראל, אמר: "היקף הפעילות העסקית של אפלייד מטיריאלס ישראל צמח באופן משמעותי מעל השוק והניב הכנסות שיא של כל הזמנים בשנת הכספים 2020, כל זאת תוך התמודדות עם סביבה מאתגרת בשל המגיפה. המוצרים שאנו מפתחים ומייצרים כאן בישראל מאפשרים ללקוחותינו הגלובליים להביא שבבים מתקדמים לשוק מהר יותר, דבר המניע את הצמיחה של טכנולוגיות חדישות כגון AI, מחשוב עתיר ביצועים ו-5G".

חברת אפלייד מטיריאלס העולמית מספקת טכנולוגיות ומכונות לייצור שבבים וצגים. החברה בישראל אחראית על פיתוח, ייצור ושיווק מערכות בדיקה ובקרת תהליכי ייצור שבבים (Process Diagnostics and Control). כמעט כל השבבים המיוצרים בעולם עוברים במהלך הייצור דרך מכונות הבדיקה הישראליות. כיום החברה מעסיקה בארץ כ-1,700 עובדים. בשנה האחרונה היא גייסה כ-200 עובדים, וכיום היא מגייסת עשרות עובדים נוספים, במיוחד בתחומי התוכנה, אלגוריתמים, הנדסה, אינטגרציית מוצר ועוד.

ביצועי שיא לאפלייד מטיריאלס העולמית

מכירות אפלייד מטיריאלס העולמית צמחו ברבעון האחרון של 2020 בכ-25% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-4.7 מיליארד דולר. היקף המכירות השנתי הסתכם בכ-17.2 מיליארד דולר- בהשוואה ל-14.6 מיליארד דולר אשתקד. נשיא ומנכ"ל אפלייד העולמית, גרי דיקרסון, אמר שהחברה סיימה את שנת 2020 עם ביצועי שיא, "הודות לביקוש הגבוה למערכות ושירותי מוליכים למחצה. ההזדמנויות העתידיות שלנו נראות טובות מתמיד הודות למגמות טכנולוגיות עוצמתיות המתגבשות כיום".

ביחס למוצרים הישראלים, אמר דיקרסון: "תחום הבדיקות שלנו רשם ביצועי שיא, עם גידול של 46% בהכנסות השנה. יש לנו ביקוש משמעותי מלקוחות מובילים וזכייה בנתחי שוק בתחום הבדיקות האופטיות וטכנולוגיות הE-beam עם מוצרים חדשים שעדיין נמצאים בשלבי אימוץ ראשונים. המערכת הזאת יכולה לראות פרטים שאף מערכת E-beam אחרת בעולם לא מסוגלת לראות".

דיקרסון: יותר מידע פירושו יותר שבבים

דיקרסון הסביר בשיחת הוועידה שלאחר פרסום הדו"חות, מדוע להערכת החברה מכירותיה ימשיכו לצמוח בשנים הקרובות: "כאשר מסתכלים על העשור הבא, אנחנו מצויים בנקודת שינוי שבה נוצרת תעשייה בהיקף של טריליוני דולרים המסתמכת על חידושים בתחום הנדסת החומרים, והתפתחויות טכנולוגיות כמו למשל AR/VR. אולם נקודת התפנית החשובה ביותר היא הבינה המלאכותית.

"לבינה המלאכותית השפעה עצומה על שוק השבבים. היא דוחפת את התעשייה ממערכות מוכוונות יישומים אל מערכות מוכוונות נתונים, אשר יעבדו את כל המידע הקיים בעולם. למגמה הזו יש שתי השלכות חשובות מאוד: הצמיחה של התעשייה כבר לא תוגבל על-ידי היכולת של האדם לצרוך ולייצר מידע, ושנית, יש צורך בכמות עצומה של מחשבים כדי לעבד את כל המידע הרב".

שחר בר-אור ינהל את מרכז הפיתוח של אינפינידאט בישראל

שחר בר-אור נכנס לתפקיד סמנכ"ל מוצרים עולמי ומנכ"ל מרכז הפיתוח בישראל של חברת אינפינידאט (Infinidat), המספקת פתרונות אחסון ארגוניים גדולים. בר-אור יהיה אחראי על פעילות המו"פ, בקרת איכות וחדשנות במוצרים, ועל תפעול המרכז ומערכות המידע. הוא ידווח ליו"ר החברה, בועז חלמיש.

בר-אור הגיע לאינפינידאט מחברת Western Digital, שבה הוא שימש במשך חמש שנים כסמנכ"ל הנדסת מערכות משובצות מחשב ומוביל המטה בישראל. לפני-כן עבד קרוב לתשע שנים בחברת סנדיסק. הוא אמר שהוא "מעריץ את ההתמקדות של Infinidat בנקודות הכאב של ארגונים, על-ידי פיתוח מוצרים ניתנים לגידול ואמינים, דוגמת InfiniBox. אינפינידאט מציגה חזון מהפכני בשוק".

חברת אינפינידאט הוקמה ב-2011 על-ידי חלוץ תעשיית האחסון משה ינאי, הנחשב לאחד מהאנשים בעלי ההשפעה הגדולה ביותר על טכנולוגיות האחסון בעולם. הנהלת החברה יושבת בהרצליה. היא פיתחה ארכיטקטורת אחסון מבוססת תוכנה, המאפשרת לשפר את האמינות של מערכי אחסון גדולים מאוד תוך כדי קיצור זמני הגישה אל הזיכרון.

פתרונות SoM לפיתוח מהיר של יישומי ראיית מכונה

מאת: איגור גרינבלט *

הכתבה בחסות חברת ארו אלקטרוניקס ישראל (Arrow Electronics)

פיתוח מוצר משובץ (Embedded) חדש הוא תהליך מורכב המחייב קבלת החלטות רבות מאוד בשלבים שונים של הפרויקט. אחת מההחלטות הראשונות והקריטיות ביותר היא בחירת פלטפורמת הפיתוח: האם להתבסס על תכנון מערך דיסקרטי של רכיבים (מעבדים, זיכרונות, ממשקי תקשורת ועוד) או לבצע את הפיתוח באמצעות כרטיס SoM – System-on-Module מוכן.

כרטיסי SoM מאפשרים למפתח להתמקד בטכנולוגיית הליבה המרכזית של הפתרון ולחסוך את הזמן והמאמץ הכרוכים בפיתוח תשתית גנרית המקיפה את הטכנולוגיה שלו: מרכיבי חומרה כגון מעבד, רכיבי זיכרון, תקשורת אלחוטית ומעגלי הספק – וגם מרכיבי תוכנה כמו דרייברים וחבילת תמיכה (BSP – Board Support Package). הדבר פוטר את המפתחים מהצורך לעסוק בפיתוח מעגל שכבר פותח פעמים רבות בעבר – ולהסתמך על מודול בדוק – שעבר הסמכה לתקנים התעשייתיים הנדרשים.

ביישומים משובצים רבים מתחבר כרטיס ה-SoM הגנרי לכרטיס נושא (carrier board) שאותו מפתחת החברה. ההחברות נעשית באמצעות הלחמה או חיבור מכני. לעיתים, כאשר המוצר מיוצר בכמויות גדולות מאוד, החברה שאימצה את ה-SoM מבצעת תהליך של Chip down design, כלומר מפתחת פתרון משלה המשלב את ה-SoM ואת ה-Carrier בכרטיס אחד משותף. בכל מקרה, במקרים רבים ה-SoM הוא פתרון אופטימלי לשלבי התחלת הפרויקט.

חברת ארו ישראל מציעה מגוון פתרונות SoM לכל מטרה. חברות שמציעות פלטפורמות SoMs משתמשות לרוב במעבדי יישומים (Application processors) מרובי ליבות של היצרנים המובילים בתחום, דוגמת Qualcomm ו-NXP. בכתבה הזו נתמקד במספר פתרונות מרכזיים המבוססים על מעבדי ARM ומותאמים ליישומי בינה מלאכותית וראיית מכונה.

פתרונות מבוססי i.MX8M

זו משפחה של מעבדי יישומים הטרוגניים (בעל ליבות המבוססות על יותר מארכיטקטורה אחת) בעלת מספר וריאציות סביב 4 ליבות ARM Cortex A-53 וליבת זמן אמת M4F הפופולרית בעולם המיקרו-בקרים. היא כוללת מספר ערוצי אודיו ותמיכה באחת או שתי מצלמות MIPI CSI, ומכוונת בעיקר לשוק המוצרים הביתיים והתעשייתיים. הכרטיסים תומכים במגוון מערכות הפעלה, דוגמת Win10IoT, Android, Linux ו-FreeRTOS עבור ליבת זמן האמת. נוכחות ממשקי PCIe, USB ו-Ethernet תלויה בדגם הספציפי.

פתרונות מבוססי i.MX8M Plus

משפחת i.MX8M Plus של חברת NXP כוללת מעבדים מרובעי ליבות ARM Cortex-A53 העובדים במהירות שעון של עד 2GHz, ליבה בודדת ARM Cortex-M7 לעיבוד בזמן אמת, מאיץ רשתות נוירוניות Vivante VIP8000, ומעבד DSP לעיבוד אודיו. גולת הכותרת היא שני מעבדים מובנים ייחודיים לעיבוד תמונה (ISP – Image signal processors) התומכים במצלמות לראיית סטריאו או מצלמה בודדת של 12 מגה פיקסל. הכרטיסים תומכים במערכות ההפעלה Android, Linux ו-FreeRTOS.

פתרונות מבוססי Qualcomm Snapdragon 410E – APQ8016E

רכיבי APQ8016E של חברת קואלקום כוללים מעבד A-53 מרובי ליבות הפועל במהירות שעון של עד 1.2GHz ומאיץ גרפי מסוג Adreno 306 עבור יישומי עיבוד תמונה התומך במצלמה בודדת ברזולוציה של עד 12 מגה פיקסל. הם מגיעים עם  מעבד DSP וקישוריות אלחוטית BLE/WiFi ומותאמים בעיקר למוצרי בית חכם כמו למשל רובוטי ניקוי ועזרים חכמים נוספים. הכרטיס תומך במערכות ההפעלה Android ו-Linux.

פתרונות מבוססי Qualcomm Snapdragon 820EAPQ8096SG

זהו הרכיב הבכיר ביותר במשפחה, ומתאים ליישומים הדורשים וידאו מתקדם, קישוריות אלחוטית ובטיחות מידע, כגון רובוטים תעשייתיים, קופות אוטומטיות, ומציאות מדומה. הוא כולל מעבד ISP כפול עבור מצלמות ברזולוציה של עד 28 מגה פיקסל, שמונה ליבות הניתנות להאצה עד למהירות שעון של 2.15GHz, תמיכה בווידאו 4K, יכולות קידוד וידאו H.265/H.264, שבעה ערוצי אודיו סראונד כולל אלגוריתמים לסינון רעשים אשר רצים על-גבי מעבד DSP מובנה. הכרטיס גם מספק אינדיקציית מיקום GPS/GNSS ומאפייני הבטחת מידע. הוא תומך במערכות ההפעלה Linux, Android  וגם Win10.

* איגור גרינבלט הוא מהנדס אפליקציה בחברת ארו (Arrow Electronics) ישראל.

למידע נוסף, פרטי הקשר שלו הם: 050-2003984, [email protected]

 

מתקפת הסייבר תורגש ברבעון הבא של טאואר

TOWERJAZZ

ההשפעות הפיננסיות של מתקפת הסייבר מספטמבר 2020 שהשביתה את מפעלי טאואר סמיקונדקטור (Tower Semiconductor) למספר ימים, יורגשו בתוצאות הרבעון האחרון של 2020. כך גילה מנכ"ל החברה, ראסל אלוונגר, בשיחת הוועידה לאחר פרסום תוצאות הרבעון השלישי. לדבריו, האירוע התרחש בסוף הרבעון והשפיע בעיקר על שלבי ההתחלה של פרוייקטי ייצור חדשים. הוא יורגש לרעה ברבעון האחרון של השנה, מכיוון שהביא לדחייה בזמני האספקה של חלק מהמוצרים לחלק מהלקוחות.

המתקפה צמצמה את היקף הייצור

אלוונגר: "זיהינו את התקיפה בתחילתה ומייד סגרנו את מערכות ה-IT בישראל ובארה"ב, והדבר גרם להשבתת המפעלים בשתי המדינות. בתוך פחות משבוע הם החלו לחזור לעבודה. השפעת האירוע על פעילותם נמשכה 8-12 ימים. כתוצאה מכך היה ירידה בשיעור הניצול של המפעלים במהלך הרבעון. פאב-1 במגדל העמק (150 מ"מ) הגיע לתפוקה של 50% ברבעון ופאב-2 במגדל העמק (200 מ"מ) הגיע לתפוקה של 60%. פאב-3 בניו-פורט ביץ', קליפורניה (200 מ"מ) השיג תפוקה של 70%, ופאב-9 בסאן אנטוניו, טקסס (200 מ"מ), הגיע לתפוקה של 60% במהלך הרבעון השלישי".

היקף הנזק עדיין לא ברור: "מוצרים בהיקף של כמה מיליוני דולרים שלא יכולנו לספק ללקוחות בגלל התקיפה, יסופקו בוודאות במהלך הרבעון האחרון. אבל ההפסד של 8-12 ימים של תחילת הייצור של מוצרים חדשים, בוודאות ישפיע לרעה על התוצאות של הרבעון הרביעי". אלא שלמרות שנת הקורונה, ולמרות התקיפה החמורה על מתקני החברה, התוצאות שלה כמעט ולא נפגעו: ברבעון השלישי של 2020 הסתכמו מכירות טאואר בכ-310 מיליון דולר, בהשוואה לכ-312 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

צמיחה בתחום ה-RF ורכיבי ההספק

בתשעת החודשים הראשונים של 2020 הסתכמו המכירות בכ-920.5 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-928.3 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים של 2019. ברבעון האחרון מצפה טאואר להגדיל את המכירות בכ-10% להיקף של כ-340 מיליון דולר, ולסגור את השנה עם כמיליארד ורבע דולר מכירות. מנועי הצמיחה העיקריים ברבעון האחרון של 2020 ולאחר מכן בשנת 2021, צפויים להיות הסכמי ייצור של רכיבי RF ורכיבי הספק עבור מרכזי נתונים.

פירוש הדבר שטאואר נהנית משתי המגמות המרכזיות היום בתעשיית הטכנולוגיה: צמיחה בתחום המערכות האלחוטיות בעקבות פריסת רשתות הדור החמישי, והגידול המהיר של תשתיות הענן, הנדחפות כיום על-ידי יישומי בינה מלאכותית. חברת טאואר סמיקונדקטור היא אחת מספקיות שירותי ייצור השבבים הצומחות בעולם.

כיום החברה מעסיקה כ-5,500 עובדים ומנהלת 7 מתקני ייצור בעולם: ארבעה מהם בבעלותה המלאה (2 בישראל ו-2 בארה"ב) ועוד שלושה מפעלים ביפן במסגרת חברת TPSCo הנמצאת בבעלות משותפת של טאואר (51%) ושל Nuvoton הטאיוואנית. בעקבות הדו"ח עלתה מניית טאואר בנסד"ק בכמעט 2% וכעת היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-2.37 מיליארד דולר.

קבוצת א.י בונה פלטפורמה להצמחת חברות

 בתמונה למעלה: יניב רוד (משמאל) ודוד וקטור. "אנחנו שומרים על הייצור בישראל"

כאשר חברת ארו (Arrow Electronics) דיווחה על תוצאות הרבעון השלישי 2020, היא היכתה בתדהמה את העובדים בחברת שירהטק (Shiratech) ואת מנהלי החברה האם שלה, קבוצת א.י אלקטרוניקה: במצגת למשקיעים ולאנליסטים, הופיעה שירהטק כאחד ממנועי הצמיחה העתידיים של ארו. חברת ענק בהיקף מכירות של 30 מיליארד דולר בשנה, תולה תקוות ביצרנית פתרונות Idustry 4.0 מפתח תקווה שהמוצר שלה רק החל להיכנס לשוק.

שירהטק פיתחה ומייצרת את פלטפורמת iCOMOX לניטור מידע ברצפת הייצור. הפלטפורמה כוללת חמישה חיישנים שונים ומתחברת באמצעות מספר ערוצי תקשורת אל תוכנת ניהול ארגונית ואלגוריתם לזיהוי תקלות ואי-סדירות במערכות הייצור התעשייתיות. הפלטפורמה מופצת בעולם באמצעות ארו. ל-Techtime נודע שהחברה נמצאת במגעים מתקדמים עם T-Mobile, שהמוצרים נבדקים עבור ניטור מערכת הרכבות בגרמניה, ושהיא נערכת לאספקת פלטפורמת ענן המאפשרת לקבל את המידע מהחיישנים ולנתח אותו. סימנס החליטה לאמץ אותה בענן MindSphere שלה.

ההצלחה של שירהטק הפכה למודל עסקי

יניב רוד, הנשיא והבעלים המשותף של קבוצת א.י, סיפר שהעבודה מול שירהטק מבטאת את החזון החדש של הקבוצה ואת הכיוון שאליו היא הולכת. "בעבר הכירו אותנו כחברת הפצה, אבל זה כבר מזמן לא נכון. היום אנחנו בונים חברה המעניקה תמיכה לחברות טכנולוגיות גדולות ולהצמחת חברות סטארט-אפ. היא נותנת להן גיבוי מלא בשלבי הפיתוח, הייצור ועד להצלחה בשוק. לקחנו את שירהטק, השקענו בה כסף ומיקדנו אותה ב-Industry 4.0. בשלבי הפיתוח סיפקנו לה תמיכה הנדסית. בשלב הבא קבוצת א.י העניקה את התמיכה הדרושה לבצע את התכנון לייצוריות ואת המעבר לייצור, וסיפקנו לה את כל שירותי הייצור שהיא זקוקה להן".

אלה בדיוק השירותים שהקבוצה העניקה לקרדיאק-סנס (CardiacSense) ולחברת אורה אייר (Aura Air). קרדיאק-סנס פיתחה אבזר דמוי שעון לזיהוי מוקדם של דום לב ושבץ מוחי ומדידת פרמטרים נוספים. א.י ביצעה בה השקעה משמעותית לפני כ-4 שנים ומאז מובילה אותה מפיתוח לייצור. בשנת 2020 היא חתמה על הסכמי הפצה בהיקף של יותר מ-70 מיליון דולר. המייסד והמנכ"ל אלדד שמש: "א.י השקיעה בנו וגם הביאה משקיעים אחרים. הם ליוו אותנו מההתחלה, כולל ייצור בכמויות קטנות, פיתוח מכלולי הרכבה ובדיקות ובייצור עצמו. אנחנו נכנסים לייצור של 15,000 יחידות ועד סוף השנה נבצע הזמנה נוספת של 50,000 יחידות".

הדגמת פלטפורמת הניטור של שירהטק. התמקדות ב-IIoT ומיכשור רפואי
הדגמת פלטפורמת הניטור של שירהטק. התמקדות ב-IIoT ומיכשור רפואי

חברת אורה אייר פיתחה טכנולוגיה לזיהוי וטיהור זיהומים באוויר, לרבות נגיפי קורונה. היא גייסה כ-3 מיליון דולר ממשקיעים דוגמת מרחביה וא.י אלקטרוניקה. בחודש שעבר היא חתמה על הסכם הפצה ביפן בהיקף של כ-30 מיליון דולר לתקופה של 3 שנים. מייסד משותף ומנכ"ל החברה, אביעד שניידרמן, הגדיר את קבוצת א.י כ"משקיע אידיאלי". לדבריו, "הם לא מנדנדים ולא מבזבזים את הזמן שלנו. כשאמרנו שאנחנו זקוקים לסיוע בייצור, הם העמידו לרשותנו את כל ההנהלה שלהם. הם מסייעים לנו ברכש, באיחסון, בתכנון הייצור ובהוזלת עלויות. כיום הם גם מייצרים עבורנו במאסות גדולות מאוד".

חממה עם "רצפת ייצור קדמית" וגיוס עובדים

שיטת הפעולה החדשה התבררה כמוצלחת, וכיום נמצאת קבוצת א.י בתהליך מואץ של ארגון והגדרה מחדש של פעילות הליבה שלה: תמיכה והצמחת חברות סטארט-אפ טכנולוגיות הפעילות בתחומי המיכשור הרפואי וה-IoT התעשייתי (IIoT). בחודשים האחרונים החברה אורגנה מחדש במתכונת של מחלקות תמיכה בחברות הפורטפוליו, המספקות שירותי תכנון, ייצור, תמיכה הנדסית, סיוע בבניית מערך שיווק ומימון. בימים הקרובים היא מתכננת להקים את חברת החממה Tomorrow Land Revolution, אשר גם תגייס משקיעים ותבצע השקעות בחברות הפורטפוליו של הקבוצה.

במקביל, היא החלה בהכשרת חלל עבודה עבור החברות, במבנה הראשי שלה בפתח תקווה. באותו בניין היא גם הקימה תשתית ייצור ראשונית שקיבלה את הכינוי "רצפת ייצור קדמית". למעשה, זהו מעין Fab Lab המאפשר לחברות הפורטפוליו לבצע ייצור מיידי של אבות טיפוס לצורך בדיקות והערכה, או לבצע שינויים מהירים לפי דרישת לקוחות, או לבצע ייצור מיידי בכמות קטנה כדי לשלוח דוגמאות ללקוחות פוטנציאליים.

בניית התשתית נעשית לצד הבאת מומחים בעלי נסיון מהתעשייה: מנכ"ל שירהטק דוד וקטור הגיע מסרגון ואפלייד מטיריאלס. מנהל התפעול וחטיבת הפרוייקטים החדש הוא רז פינקו שהגיע מסולאר-אדג' וסרגון, וסמנכ"ל הפיתוח החדש הוא גיא זוהר שהגיע עם נסיון בניהול פרוייקטים גדולים בנוקיה, אוויה ובקודאק. הטכנולוג הראשי הוא הפיסיקאי ד"ר בועז אלמוג. יניב רוד: "אנחנו רוצים לשמור את הייצור בישראל ולתת לחברות שלנו ראש שקט. הן יתמקדו בטכנולוגיית הליבה שלהן ואנחנו נספק להן את כל השירותים והתמיכה הדרושים להן. יש לנו הרבה מאוד שנות ניסיון ברכש, בהנדסה, בקשרים עם ספקים ומפיצים וגישה אל קווי הייצור. כל אלה יעמדו לרשות החברות שלנו כדי להבטיח שהן יצליחו".

אטלס מפתחת ספינת אוויר לתובלה אוטונומית של מטענים כבדים

חברת אטלס (Atlas) מראש-העין מגייסת משקיעים לפרויקט פיתוח ספינת אוויר בלתי-מאוישת, בהנעה היברידית, שתוכל לשנע מטענים כבדים וסחורות למרחקים גדולים. החברה מתכוונת לפתח שלושה דגמים בגדלים שונים ובעלי יכולות נשיאת משקל שונות. הספינה הגדולה והכבדה ביותר, אטלנט 300 תהיה עצומת מימדים: אורכה כ-200 מטר, רוחבה כ-100 מטר וגובהה כ-50 מטר. היא תוכל להוביל מטען במשקל של 165 טון למרחק של 2,000 קילומטר במהירות של 120 קמ"ש, גם בתנאי מזג אוויר קשים ביותר.

שני הדגמים האחרים, אטלנט 30 ואטלנט 100, הן ספינות קטנות יותר המסוגלות לשאת מטענים של 18 טון ו-60 טון בהתאמה במהירות ולמרחקים דומים. החברה כבר חתמה על שני מזכרי כוונות (LOI), עם ארגון המזון הבינלאומי של האו"ם לפיתוח ספינות אוויר להובלה של מזון וסחורות לאזורים מרוחקים, ועם יצרנית גדולה של טורבינות לתחנות רוח לשינוע של להבי טורבינות. להערכת אטלס, במידה ותוכנית הפיתוח תצא לפועל, שני הלקוחות הללו יזמינו מהחברה כ-20 ספינות אוויר ממשפחת אטלנט.

אלטרנטיבה למטוסי תובלה ומשאיות

בשיחה עם Techtime הסביר ירון בול, אחד מהבעלים של אטלס והאחראי על הפיתוח העסקי, כי לספינות האוויר שמפתחת החברה יש הרבה יתרונות בהשוואה לתובלה אווירית במטוסי מטען ותובלה יבשתית במשאיות. "הכלים הללו תוכננו כדי לעמוד בתנאי מזג אוויר קשים ביותר. המעטה שלנו מאוד קשיח. זה מהווה חלופה לתובלה יבשתית, באמצעות משאיות למשל, שהיא מאוד מסוכנת בחורף במדינות כמו רוסיה או קנדה".

ספינות התובלה האווירית של אטלס מסוגלות להמריא ולנחות אנחית (VTOL), כמו מסוק או רחפן ללא צורך בתשתית קרקעית של מנחת או מסלול המראה. לכן ניתן להוביל את המטען ישירות מנקודת המוצא עד ליעד ללא תחנות ביניים. גודלה העצום של הספינה מאפשר להוביל מטענים גדולים, כמו למשל טורבינת רוח, כיחידה אחת. מאחר שהן מונעות באופן היברידי, הזיהום שהן פולטות נמוך עשרות מונים מהזיהום שמייצרים מטוסי סילון, משאיות וספינות ימיות. "הספינות שלנו מציעות עלויות תובלה זולות מאוד במונחים של טון לקילומטר, בהשוואה לאמצעי התובלה האחרים".

ספינת אוויר תיירותית בשמי טורונטו

ייצור ספינות אוויר בישראל

אטלס הוקמה ב-2016 על-ידי גנדי וורבה, יזם ומהנדס רוסי ממוצא יהודי המחלק את זמנו בין ישראל לרוסיה. וורבה עוסק בתחום בלוני התצפית וספינות האוויר כבר שלושים שנה. בסוף שנות השמונים היה שותף להקמת וניהול חברת Worldwide Aeros מקליפורניה, המייצרת ספינות אוויר לשוק המסחרי והצבאי וקיימת עד היום. בסוף שנות התשעים הוא הקים ברוסיה את חברת RosAero Systems, שעל בסיס הטכנולוגיה והקניין הרוחני שלה הוקמה חברת אטלס בישראל. כעת, הפיתוח והייצור של ספינות האוויר מתבצע בראש העין.

ספינת תיירות. מבט מבפנים

לאטלס יש למעשה שלושה קווי מוצרים. מלבד משפחת ספינות התובלה, היא גם מפתחת ומייצרת בלוני תצפית גדולים ליישומי ביטחון מולדת ותמסורת רחבת-פס, וספינות אוויר לעולם התיירות והפנאי. עבור עולם התיירות היא מפתחת משפחה של 6 דגמים, שיוכלו לשאת 8-24 נוסעים ואנשי צוות, לרחף בגובה של כמה מאות מטרים במהירות של 110 קמ"ש ולספק לנוסעים תצפית ממעוף הציפור. "מאחר שמדובר בהנעה חשמלית ומאחר שהמנוע מופרד מהגונדולה, הטיסה מאוד שקטה, בניגוד למסוק למשל. זו חוויה יוצאת דופן". החברה מקיימת מגעים לפיתוח ספינות אוויר תיירותיות עם מספר גורמים, בארץ ובעולם, ובין היתר גם באיחוד האמירויות.

ספינות אוויר הן מצורות התעופה הוותיקות ביותר. אבות הטיפוס הראשונים פותחו כבר במאה ה-19. ספינות האוויר חוו את תור הזהב שלהן בתחילת המאה ה-22, ושימשו גם לצרכי תיירות וגם לצרכים צבאיים. ואולם, התפתחות המטוס במחצית המאה ה-20 דחקה את ספינות האוויר מהשוק כמעט לחלוטין. כיום הן מעוררות עניין מחודש לאור החיפוש אחר פתרונות תעופה נקיים וזולים. מכוני המחקר מעריכים כי שוק ספינות האוויר יצמח בשנים הקרובות להיקף של כמה מאות מיליוני דולרים.

מנכ"ל SK Telecom מצטרף לדירקטוריון ננוקס

פארק יונג-הו (Park Jung-Ho), מנכ"ל SK Telecom, חברת הטלקום הגדולה בדרום-קוראיה המשתייכת לקבוצת SK, מצטרף למועצת המנהלים של חברת ננוקס (Nanox) הישראלית, כך עדכן מנהל ומנכ"ל החברה, רן פוליאקין, בסיכום הרבעון השלישי למשקיעים. ננוקס, שפיתחה טכנולוגיה לייצור מכשירי רנטגן ו-CT דיגיטליים המוזילה דרמטית את עלותם, הונפקה בנסד"ק בחודש אוגוסט האחרון, ונסחרת כבר לפי שווי שוק של 1.7 מיליארד דולר.

SK Telecom היא אחת המשקיעות המרכזיות בננוקס. בחודש יולי השנה הגדילה SK את אחזקותיה בננוקס עם השקעה נוספת של 20 מיליון דולר, שהתווספו להשקעה בגובה 5 מיליון דולר שביצעה בחברה ב-2018. שתי החברות גם הקימו חברת-בת משותפת בדרום-קוריאה וחתמו על שותפות שמטרתה לפרוס בוויאטנם ובדרום-קוריאה כ-2,500 מכשירי רנטגן מתוצרת ננוקס, לאחר קבלת כל האישורים הרגולטורים. לאחר ביצוע ההשקעה אמר יונג-הו: "ננוקס היא בעינינו אחת החברות המבטיחות ביותר שיכולות לקדם משמעותית זיהוי מוקדם של מחלות ושיפור הטיפול בבני-אדם."

בנוסף החברה מינתה בסוף חודש ספטמבר את גלעד ירון למנהל הפיתוח העסקי של החברה. בתפקידו האחרון שימש ירון כסמנכ"ל הפעילות הגלובלית של קורנית דיגיטל, ולפני כן מילא תפקידים ניהוליים בין היתר בסטרטסיס ובאפלייד מטריאלס.

15,000 מכשירי CT עד 2024

ננוקס פיתחה טכנולוגיית CT דיגיטלית המבוססת על ייצור קרני רנטגן באמצעות רכיב MEMS במקום באמצעות מנורת להט, שחימומה מביא לפליטה של אלקטרונים. כלומר, המערכת "הקרה" של ננוקס מהווה שינוי פרדיגמה לעומת מערכות הדימות ה"חמות". להערכת החברה, הטכנולוגיה החדשה תאפשר לייצר מערכות CT ניידות וקומפקטיות יותר במחיר של 10,000 דולר למערכת, במקום מחיר של כ-3 מיליון דולר, שזהו כיום מחירם הממוצע של סורקי CT. מכשירי CT – Computed Tomography, מבצעים צילומי רנטגן רבים מאוד מזוויות שונות. לאחר הצילום, המחשב מאחד את כל התמונות לקובץ תלת-מימדי המאפשר לחקור את הגוף ואת האיברים.

החברה משווקת את המערכת באמצעות שיתופי פעולה עם ממשלות, בתי חולים ורשתות בריאות. החברה חתמה בשנה האחרונה על הסכמי הפצה ב-13 מדינות לפריסת כ-5,150 מכשירי CT, בכפוף לאישורים. היעד של החברה הוא לפרוס כ-15,000 מכשירים עד סוף 2024. בכוונתה של החברה להציע שימוש במערכות במתכונת של שירות שהתשלום עליו נקבע לפי מספר הסריקות (Pay-per-Scan), ולהקטין בכך את עלויות  ההצטיידות בסורקים. בסוף החודש תציג החברה את הטכנולוגיה שלה בכנס הרדיולוגים האמריקאי (RSNA) בשיקאגו.

REE ו-Iochpe-Maxion מברזיל יפתחו שאסי למכונית חשמלית

חברת REE הכריזה היום על שיתוף פעולה נוסף בתעשיית הרכב, עם Iochpe-Maxion מברזיל, המייצרת גלגלים ומרכבי-רכב (chassis) ופעילה בכל רחבי אמריקה הלטינית. שתי החברות יפתחו וייצרו פלטפורמה למכונית חשמלית, הכוללת את המרכב והגלגלים, על בסיס פלטפורמת המרכב השטוחה של REE, שבה מכלולי הרכב משולבים בתוך הגלגלים. ההכרזה מצטרפת לשיתופי פעולה נוספים שעליהם הכריזה REE בשנה האחרונה עם חטיבת המשאיות של טויוטה, Hiro Motors, יצרנית הרכב ההודית Mahindra ויצרנית מכלולי-הרכב היפנית Musashi Seimitsu.

Iochpe-Maxion, אשר נוסדה לפני יותר ממאה שנה, מחולקת לשתי חטיבות עיקריות, האחת עוסקת בפיתוח וייצור גלגלי מתכת ואלומינים למכוניות נוסעים, כלי-רכב מסחריים ומכונות חקלאיות, ואילו החטיבה השנייה עוסקת בפיתוח וייצור של מרכבי רכב וחלקים מבניים אחרים לשלדת הרכב. מטה החברה נמצא בסאו פאולו, ברזיל, והיא מתפעלת כ-33 מתקני ייצור בכ-14 מדינות ומעסיקה כ-19 אלף עובדים. הכנסותיה השנתיות נאמדות בכמה מיליארדי דולרים.

הכול כלול – בגלגל

חברת REE פיתחה קונספט של רכב חשמלי שבו המתלים, המנוע, מערכת ההיגוי, הבלמים, החיישנים, מערכות בקרת הטמפרטורה וכל המערכות האלקטרוניות משולבות בתוך הגלגלים עצמם. המרכב עצמו הוא שטוח ופנוי לעיצוב בהתאם לדרישות של כל דגם. בגישה הזאת, מרכז הכובד של הרכב נמוך מאשר בכלי-רכב חשמליים סטנדרטיים, ולכן הרכב יותר יציב.

הטכנולוגיה שלה מאפשרת לייצר מכוניות בעלות ארבעה מנועים המאפשרים לרכב שטח סטנדרטי להשיג ביצועים של תאוצה מאפס ל-100 קמ"ש בתוך 3 שניות. הטכנולוגיה ישימה לכלי רכב פרטיים ולכלי רכב כבדים, כמו משאיות השוקלות 10 טון ומיועדות לנסיעה בדרכי עפר.

לאחרונה חשפה REE שלוש פלטפורמות מרכב חדשות עבור שלושה סוגים של כלי-רכב חשמליים: מכונית עירונית שיכולה לשמש גם כמונית אוטונומית, רכב היסעים עירוני או רכב משלוחים, ומשאית בינעירונית קלה המותאמת לשוק האמריקאי.

אפל חשפה את M1. המטרה: פרידה מאינטל והשגת עצמאות סיליקונית בתוך שנתיים

חברת אפל (Apple) חשפה אתמול את המעבד החדש שלה, M1, אשר מריץ את המחשבים האישיים החדשים MacBook Air, MacBook Pro ו-Mac mini. מדובר במעבד החזק ביותר שפותח עד היום בחברת אפל, אשר יוצא לשוק במסגרת תוכנית אסטרטגית להשגת עצמאות מלאה בתוך שנתיים – והפסקת השימוש במעבדי אינטל בכל המוצרים שלה. בסיום התקופה הזאת, כל המעבדים של כל מוצרי אפל יתבססו על פלטפורמת עיבוד משותפת אשר תפותח בחברת אפל עבור המוצרים של אפל, ותהיה מותאמת למערכות ההפעלה ולתוכנות של אפל.

אפל לא מסרה פרטים רבים על המעבד החדש, אולם מהמידע שפורסם מתברר שמדובר בשבב SoC ענק הכולל 16 מיליארד טרנזיסטורים ומיוצר בגיאומטריה של 5 ננומטר. למעשה, זה מעבד ה-CPU הראשון בעולם המיוצר בתהליך הזה. הוא כולל 8 ליבות CPU: ארבע ליבות מיועדות לספק ביצועים מקסימליים וארבע ליבות המיועדות לספק ביצועים אופטימליים מבחינת ההספק. ניתן להפעיל אותן בנפרד או ביחד. להערכת אפל, הוא חזק פי 3.5 ממעבד Intel Core i7 ארבע ליבות המותקן במחשב MacBook Air.

השבב החדש כולל מנוע GPU בעל 8 ליבות המסוגל לעבד 25,000 נימות בו זמנית, מעגל האצה ליישומי לימוד מכונה ומנוע רשתות עומק נוירוניות (Neural Engine) בעל 16 ליבות המסוגל לבצע 11 טריליון פעולות עיבוד בשנייה. השבב כולל מערך גישה לזיכרון מסוג Uniform Memory Access – UMA אשר הובאה מעולם המחשבים המקביליים הגדולים. זוהי ארכיטקטורה שיתופית אשר מבטיחה שזמני הגישה לזיכרון הם אחידים בלי תלות בזהות המעבד הניגש לזיכרון, או במיקום המידע בזיכרון.

השבב M1 גם ישנה את פני לוחות האם של מחשבי אפל, מכיוון שהוא כולל את ממשקי התקשורת (I/O) ומעגלי האבטחה כשהם משולבים בתוך ה-SoC, ולכן לא יהיה צורך לנהל אותם מהכרטיס האלקטרוני. סגן נשיא אפל והאיש שאחראי על פיתוח החומרה בחברה, הישראלי ג'וני סרוג'י, אמר שפיתוח השבב מתבסס על נסיון של יותר מ-10 שנים שנצבר במהלך פיתוח שבבים ל-iPhone, ל-iPad ול- Apple Watch. "כאשר מדברים על שבב הפועל בהספק נמוך, ה-M1 הוא מעבד ה-CPU המהיר בעולם. הוא יספק את הביצועים הגרפיים הטובים ביותר למחשבים אישיים. זהו השבב הטוב ביותר שאי-פעם ייצרנו".

מחברת איידיגיטל, יבואנית אפל בישראל, נמסר שלהערכתה המחשבים החדשים יגיעו לארץ בשבועות הקרובים. מנכ"ל חברת Wediggit השותפה של אפל בישראל במגזר העסקי, נתי דרוטין, אמר שהשקת מחשבי Mac המצוידים במעבדי אפל היא נקודת מפנה היסטורית, שכן לראשונה תהיה לה שליטה מלאה על כל ביצועי המחשבים. "מחשבי מק נכנסים בישראל למגזר העסקי. השנה נמכרו בארץ כ-50,000 מחשבי מק, מתוכם כ-20,000 נרכשו על-ידי חברות הייטק מקומיות וגלובליות".

חוקרים מהטכניון פיתחו מקור אור מבוסס שכבה אטומית בודדת

למעלה: אור משכבה אטומית המפרידה בין הספינים של פוטונים הנפלטים ממוליך למחצה דו-מימדי. איור: Scholardesigner co.

חוקרים בטכניון פיתחו מקור אור חדש המבוסס על שכבה אטומית בודדת. הפיתוח התפרסם במאמר שהופיע בכתב העת המדעי Nature Nanotechnology. התגלית מבוססת על אינטראקציה של שכבה אטומית בודדת עם מערכי ננו-אנטנות על שבב סיליקון תוך יצירת פגמים בגבישים פוטוניים. היא מאפשר שליטה בספין של הפוטונים הנפלטים בחומר דו-ממדי, וסוללת דרך לפיתוח התקנים פוטוניים חדשים המבוססים על "ספינאופטיקה בסקאלה אטומית".

המחקר נערך בקבוצה של פרופ' ארז חסמן, ראש המעבדה לפוטוניקה בסקאלה אטומית, ביחד עם פרופ' אלעד קורן, ראש המעבדה לננו-חומרים אלקטרוניים וננו-רכיבים בפקולטה למדע והנדסה של חומרים. הוא בוצע והובל על ידי ד"ר קישו רונג (Dr. Kexiu Rong) וד"ר בו וונג (Dr. Bo Wang) בשיתוף ד"ר אלחנן מגיד, ד"ר ולדימיר קליינר, אבי ראובן, בר כהן ושאול כצנלסון.

מהם חומרים דו-מימדיים?

לדברי פרופ' קורן, "בשנת 2004 נבחנה לראשונה האפשרות ליצירת שכבה אטומית בודדת כשהפיזיקאים אנדרה גיים וקונסטנטין נובוסלוב, לימים חתני פרס נובל בפיזיקה (2010), פיתחו שיטה פשוטה ליצירת שכבות בודדות של אטומי פחמן. הם הצמידו נייר דבק לפיסת גרפיט וקילפו את החומר שכבה אחר שכבה עד להשגת שכבת אטומים בודדת המכונה גרפן. הם הראו ששכבת החומר האטומית שונה מאוד בתכונותיה מתכונותיו של החומר בצורתו התלת-ממדית. זהו חומר חזק פי מאה מפלדה ועם תכונות חשמליות יוצאות דופן. על-פי ההערכות הוא צפוי לחולל מהפכה במוליכים ובמוליכים-למחצה, בצגים ובמסכים, בתאים סולריים ועוד".

פרופ' חסמן הסביר: "בעקבות גילוי הגרפן התגלו ונחקרו חומרים דו-ממדיים רבים כגון מוליכים למחצה שונים שמאפשרים לקבל גם תכונות אופטיות מעניינות. שבבים אלקטרוניים סטנדרטיים מבוססים על סיליקון, המגביל מאוד את פיתוח הדור הבא של המחשבים, המחייב שילוב של אלקטרוניקה ופוטוניקה. זאת בין השאר בשל חסרונו של מצב חיוני הקרוי 'פער אנרגיה ישיר' בסיליקון. להפתעתנו, במוליכים-למחצה דו-ממדיים התגלה אותו פער אנרגיה ישיר, המאפשר לשלב פוטוניקה ואלקטרוניקה בסדרי גודל ננומטריים, לייצר בעזרתם התקנים פוטוניים אקטיביים ולסלול דרך לדור הבא של השבבים".

אלקטרוניקה מסוג חדש

כדי למזער את השבב האלקטרוני ולהגדיל באופן משמעותי את מהירות העיבוד ואת קצב העברת האינפורמציה, הגישה המקובלת כיום היא ספינטרוניקה – ביצוע פעולות על הספין, אחת מתכונותיו החשובות של האלקטרון, ולא על זרם האלקטרונים. לפני כמה שנים ייסד פרופ' ארז חסמן מהטכניון תחום חדש בשם ספינאופטיקה, המאפשר לנצל את הספין של הפוטונים באמצעות מטא-משטחים לטובת העברה ועיבוד אינפורמציה בשבבים פוטוניים. העברת האינפורמציה מבוססת על שליטה בספין הפוטוני בעזרת ננופוטוניקה – אופטיקה בסקאלת הננומטר.

מוליכים למחצה דו-ממדיים, מאופיינים ברמות אנרגיה שהפליטה מהם תלוית ספין (Spin valleys). החוקרים בטכניון החליטו לנצל את התכונה הזאת ולצמד שכבה אטומית בודדת של טאנגסטן סלנייד  לננו אנטנות המאפשרות לקבל מקור אור והתקנים פוטוניים אחרים באמצעות תוך שליטה ועיבוד אינפורמציה ברמת הספין הפוטוני. הם הצליחו לייצר מקור אור משכבה אטומית בודדת המפרידה וממיינת בין הספינים של הפוטונים הנפלטים מהמוליך למחצה הדו-ממדי. תגלית מדעית זאת תאפשר לשלב בין ספינטרוניקה וספינאופטיקה ולפתח התקנים מסוג חדש בקנה מידה אטומי.

אתרי מעבדות המחקר:

https://hasman.technion.ac.il

https://koren.net.technion.ac.il

מעבדי טנסיליקה קיבלו הסמכת ASIL-B לתעשיית הרכב

חברת קיידנס (Cadence) הודיעה שמעבדי ה-DSP שלה ממשפחת טנסיליקה אשר הותאמו ליישומי רכב, ConnX B10 ו-ConnX B20, קיבלו הסמכת Automotive Safety Integrity Level B – ASIL-B, בהתאם לתקן הבטיחות ISO 26262:2018 של תעשיית הרכב. המעבדים עברו תהליך התאמה ליישומי בטיחות ממונעים, דוגמת מערכות V2X, מערכות מכ"ם ממונע וניהול חיישני LiDAR. להערכת החברה, אלה מעבדי ה-DSP הראשונים בתעשייה שקיבלו הסמכת ASIL-B.

האישור הזה חיוני עבור הפיתוח של מערכות על-גבי שבב (SoCs) לשילוב במערכות נהיגה אוטונומית ובמערכות ADAS (מערכות סיוע לנהג). מעבדי Tensilica ConnX תומכים במגוון סוגי נתונים (8b, 16b, 32b ו-64b) ובחישובי נקודה צפה בתקן IEEE 754. הם כוללים מאיצים פנימיים ייעודיים למערכות מכ"מ, לידאר ו/או תקשורת. הם מתוכנתים בשפת Tensilica Instruction Extension ומבוססים על ארכיטקטורת מערך פקודות (ISA) משותפת.

חברת קיידנס מספקת כלים לתכנון אלקטרוני ומודולי IP עבור תכנוני שבבים. לחברה שני מרכזי פיתוח ומרכז מכירות בישראל. את הפעילות העסקית מוביל אדר סגל ואת פעילות הפיתוח מוביל פרופ' זיאד חנא.

למידע נוסף: www.cadence.com/go/connxasilb

רונן לווינגר עבר מאינוויז לחברת DustPhotonics ממודיעין

חברת DustPhotonics ממודיעין מינתה את רונן לווינגר (בתמונה למעלה) לנשיא החברה. במסגרת התפקיד הוא יהיה אחראי על המחקר, הפיתוח והתיפעול, וידווח למייסד משותף ולמנכ"ל בן רובוביץ. לווינגר מגיע מחברת אינוויז שבה הוא היה אחראי על הקמת מערך ההנדסה ובקרת האיכות של חיישני ה-LiDAR של אינוויז, אשר צריכים לעמוד בדרישות המחמירות ביותר של תעשיית הרכב. לפני-כן הוא שימש סגן נשיא בכיר בחברת מלאנוקס, שבה ניהל קבוצה המונה כ-350 עובדים.

חברת DustPhotonics מפתחת ומייצרת פתרונות תקשורת אופטיים מהירים עבור מרכזי נתונים גדולים ועתירי עיבוד. המוצרים של החברה מבוססים על טכנולוגיית AuraDP עצמית, אשר מאפשרת לשפר את האיכות של מחברים תקשורת אופטיים באמצעות טכניקת כיוונון מדוייקת וייחודית שהחברה פיתחה, המתאימה גם לתהליכי ייצור המוני. המוצרים של החברה הם מקמ"שים נשלפים המאפשרים לספק תקשורת איתרנט במרכז הנתונים מהירויות של עד 400GB/s ובמרחקים של עד 100 מטר בין השרתים.

החברה הוקמה בשנת 2017 על-ידי קבוצה של מומחים בתחום התקשורת האופטית: המנכ"ל בן רובוביץ' שימש כמנהל קבוצת שלמות האות במלאנוקס ולאחר מכן ניהל במשך ארבע שני את קבוצת פיתוח האלקטרו-אופטיקה של Amphemol TCS. הטכנולוג הראשי ד"ר קובי השרוני, שימש כמנהל הפיתוח של תחום האלקטרו-אופטיקה בחברת Compass Networks.

המתכנן הראשי אמיר גרון, הגדיע לחברה אחרי 30 שנות נסיון בתחום האופטיקה ,שבהן שימש כמנהל צוותי פיתוח בחברות כמו קיארו, אינדיגו ו-Compass Networks. ראש תחום הסיליקון פוטוניקס, יואל שטרית, מגיע מחברת אינטל שבה עסק בפיתוח טכנולוגיות סיליקון פוטוניקס חדשניות. החברה הוקמה בהשקעה ראשונית של היו"ר אביגדור וילנץ. בשנת 2019 היא ביצעה סבב גיוס ראשון בהיקף של 25 מיליון דולר בהובלת אינטל קפיטל ובהשתתפות וולדן (WRVI Capital). בעקבות הגיוס הצטרף ליפ בו-טאן בתחילת 2020 אל דירקטוריון החברה.

סלווייז גייסה 32 מיליון דולר לאוטומציה של 5G

חברת סלווייז (Cellwize Wireless Technologies) מקרית עתידים השלימה סבב גיוס הון שני בהיקף של 32 מיליון דולר שהובל על-ידי אינטל קפיטל (Intel Capital) וקואלקום וונצ'רס (Qualcomm Ventures), בהשתתפות Verizon Ventures, Samsung Next ובעלי מניות קיימים. הגיוס הקודם של החברה התבצע בדצמבר 2015, ובמסגרתו היא גייסה 24.5 מיליון דולר. החברה פיתחה את פלטפורמת Cellwize Chime, שהיא תוכנת בינה מלאכותית ולימוד מכונה מבוססת ענן, אשר לומדת את הרשת הסלולרית ומסייעת למפעילים לנהל את הרשת, לפרוס רשתות חדשות, ולבצע אופטימיזציה של השירותים באופן אוטומטי.

החברה שהוקמה בשנת 2012 על בסיס טכנולוגיה לאופטימיזציה של תשתית הרשת האלחוטית הסלולרית, ביצעה בשנים האחרונות תפנית בהגדרת המשימה ופיתחה את מערכת Chime שנועדה לאפשר פריסה ועדכון אוטומטי של הרשת הקיימת. הצורך בפתרון כזה נובע מהסיבוכיות של רשתות הדור החמישי, אשר כוללות כמות עצומה של תאים סלולריים ושל ציוד אלחוטי מתוצרת יצרנים שונים. משימת הפריסה, המעקב והאופטימיזציה של רשת כזאת היא כמעט בלתי אפשרית ללא אוטומציה. בעקבות זאת קיבלה החברה ציון לשבח מיוחד מחברת המחקר פרוסט אנד סאליבן.

ורייזון פורסת 5G באמצעות סלווייז

המערכת כבר נמצאת בשימוש בידי לקוחות גדולים. בחודש יולי 2020 הודיעה חברת ורייזון (Verizon) שהיא משתמשת במערכת Chime של סל-ווייז כדי להאיץ פריסת הרשת החדשה שלה, Verizon 5G. "האלגוריתמים של המערכת מבצעים אופטימיזציה אוטומטית של התאים הסלולריים ברשת הדור החמישי ומפשטים את תהליך הפיתוח והפריסה של יישומים חדשים". ההון שגוייס יממן את הרחבת הפעילות הגלובלית של החברה, את הכניסה לשוק הרשתות הסלולריות הפרטיות ולהמשיך את פיתוח הטכנולוגיה.

חברת סלווייז מנוהלת על-ידי אופיר זמר שהיה ממייסדי חברת Pontis, ולפני-כן מנהל חטיבת המסרים המיידיים של קומברס. היו"ר הוא דורון ענבר, לשעבר מנכ"ל ECI טלקום. לחברה יש כיום כ-40 לקוחות, בהם:טלפוניקה, נקסטל, סלקום, בל ומוביקום, המפעילים 3 מיליון תאים סלולריים המריצים את תוכנות החברה ומספקים שירות לכ-800 מיליון מנויים ב-16 מדינות.

המוצר של החברה שייך לקטגוריית פתרונות SON – Self-Organizing Network. להערכת חברת מרקטס אנס מרקטס, השוקר הזה נמצא בצמיחה בעקבות הפריסה של רשתות הדר החמישי וצפוי להגיע להיקף של כ-7.3 מיליארד דולר בשנת 2025. במקביל, היישום של המערכות יתרחב גם להרחבת יישומי התפעול, והספקי התקשורת ישתמשו בטכנולוגיות האלה כדי לספק שירותים מוספים כמו אנליטיקה עסקית ושירותי מיקום משלימים לרשתות המיקום הלווייניות.