איך גורמים לכמה דאטה סנטרים לעבוד כקלאסטר AI אחד?

תעשיית ה-AI מתנהלת במספרים גדולים: יותר GPUs, יותר שרתים ויותר זיכרון. אבל ככל שהמודלים גדלים, המשאבים הזמינים בדאטה סנטר יחיד הופכים למגבלה משמעותית. מודלים גדולים דורשים אלפי GPUs, ובמקרים מסוימים אף יותר. כל המעבדים האלה זקוקים לחשמל, לקירור, לשטח ולתשתיות תקשורת. בשלב מסוים, גם אתר ענק מגיע למגבלותיו הפיזיות.

תמיד אפשר לרכוש עוד GPUs, אבל בניית תחנת כוח חדשה היא עניין מורכב בהרבה. מכאן נולד הצורך לפצל את כוח המחשוב בין כמה אתרים.

ברגע שזה קורה, האתגר משתנה. כדי ש-GPUs המפוזרים בין כמה אתרים יתפקדו מבחינה לוגית כקלאסטר AI אחד, הם צריכים להעביר ביניהם כמויות אדירות של מידע ברמת ביצועים גבוהה. יישומי AI רגישים מאוד לעיכובים ולאובדן מידע, וגם תקלה קטנה בתעבורה עלולה לגרור שליחה חוזרת של נתונים, להאריך את זמן האימון ולבזבז זמן GPU יקר.

במצב כזה, התקשורת בין האתרים אינה משמשת רק צינור להעברת מידע, אלא הופכת לחלק ממערכת המחשוב עצמה. איכות החיבור, היכולת להתמודד עם עומסים ואופן ניהול התעבורה משפיעים ישירות על מידת הניצול של כוח המחשוב הקיים.

גם למרחק יש משמעות רבה. במרחק של כ-100 קילומטר, זמן ההלוך והשוב של המידע עומד על כאלפית השנייה. ברוב היישומים מדובר בפרק זמן זניח, אבל בסביבת AI, שבה אלפי מעבדים מחליפים ביניהם מידע ללא הפסקה, כל עיכוב עלול להיות משמעותי.

האתגר הזה משנה גם את הדרך שבה ארגונים צריכים לתכנן תשתיות AI. בעבר אפשר היה להתייחס לכל דאטה סנטר כיחידה כמעט עצמאית. כיום, ככל שהיקפי המחשוב גדלים, התכנון צריך להביא בחשבון גם את החיבור בין האתרים: מה המרחק ביניהם, כמה תעבורה עוברת ביניהם וכיצד מונעים מהרשת עצמה להאט את המערכת כולה.

הפריסה בין כמה אתרים פותחת גם אפשרויות שאינן קיימות בדאטה סנטר יחיד. ארגונים הבונים קלאסטר AI יכולים לנצל מקורות חשמל ושטח באזורים שונים, לקרב חלק מעומסי המחשוב למשתמשים ולשמור מידע בגבולות גיאוגרפיים מסוימים בהתאם לדרישות רגולטוריות. פיזור המשאבים עשוי גם לשפר את השרידות: תקלה באתר אחד אינה חייבת להשבית את סביבת המחשוב כולה, כל עוד ניתן להמשיך להפעיל את השירות באמצעות משאבים באתרים אחרים.

מכאן שגם תכנון הקישור בין האתרים צריך להשתנות. רשתות WAN מסורתיות לא נבנו לעומסי AI, המתאפיינים בקפיצות חדות בתעבורה ודורשים זמן תגובה צפוי ואובדן מידע מזערי. חיבור קלאסטרים של AI בין אתרים מרוחקים מחייב קיבולת גבוהה ויציבה, לצד יכולת לספוג עומסים רגעיים בלי לאבד מידע. אחרת, גם ה-GPUs היקרים ביותר עלולים להישאר בהמתנה בגלל התקשורת.

כבר היום אפשר לראות כיצד הגישה הזו עוברת לשטח. חברת WhiteFiber האמריקאית חיברה שני דאטה סנטרים המרוחקים כ-84 קילומטר זה מזה, כדי שיוכלו לפעול כחלק מקלאסטר משותף. בבדיקות נמדדה תעבורה של 111.2 טרה-ביט בשנייה, לצד זמן השהיה של 0.9 אלפיות השנייה.

המקרה הזה מעניין לא רק בגלל המספרים, אלא גם בגלל מה שהוא מלמד על השלב הבא בהתפתחות תשתיות ה-AI. אם אפשר לגרום למשאבי מחשוב הנמצאים בעשרות קילומטרים זה מזה לעבוד יחד ברמת ביצועים הקרובה לזו של אתר יחיד, המשאבים בדאטה סנטר בודד כבר אינם מגדירים בהכרח את גבולות הקלאסטר.

המרוץ הבא לא יתנהל רק סביב השאלה מי מחזיק ביותר GPUs, אלא גם סביב היכולת לנצל אותם טוב יותר, אפילו כשהם אינם נמצאים באותו אתר. ככל שקלאסטרי ה-AI ימשיכו לגדול, היכולת לגרום לכמה דאטה סנטרים לעבוד יחד תהפוך מפתרון נקודתי ליכולת בסיסית. ארגונים שימשיכו להתייחס לכל דאטה סנטר כיחידה נפרדת עלולים לגלות שהמגבלה האמיתית שלהם כבר אינה כוח המחשוב, אלא התקשורת.

HydroSight גייסה 5 מיליון דולר לפיתוח מערכת AI לניתוח קרקעית הים

[בתמונה: יזמי הידרוסייט (משמאל לימין) – תומר אדלר, חן מגרה, הייתם עזי. קרדיט צלמת: שרון בוכבינדר]

חברת הסטארט-אפ החיפאית HydroSight נחשפת לאחר שהשלימה סבב Seed בהיקף של 5 מיליון דולר. את הסבב הובילה קרן StageOne Ventures, בהשתתפות Vertex Ventures והמרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת קרן ההשקעות HiCenter Ventures.

המרכז הלאומי לכלכלה כחולה הוקם ב-2022 במטרה לקדם בחיפה אקוסיסטם של טכנולוגיות ימיות ולחבר חברות בתחום עם התעשייה, משקיעים, גופי אקדמיה ושותפים בשווקים הבינלאומיים. המרכז פועל במסגרת HiCenter Ventures, זרוע לקידום ולהשקעה בחברות טכנולוגיה בעיר חיפה.

HydroSight נוסדה בסוף 2025 על ידי תומר אדלר, המשמש מנכ"ל; הייתם עזי, סמנכ"ל הטכנולוגיות; וחן מגרה, סמנכ"ל התפעול. החברה מעסיקה כיום חמישה עובדים ופועלת מחיפה. לדברי החברה, שלושת המייסדים צברו ניסיון בעבודה עם הסביבה הימית ומידע תת-ימי במסגרת שירותם הצבאי ובפעילות אזרחית על גבי כלי שיט מסחריים.

החברה מפתחת פלטפורמת בינה מלאכותית לניתוח מידע הנאסף במסגרת סקרים של קרקעית הים. היא אינה מפתחת את מערכות הסונאר או ציוד המדידה עצמו, אלא שכבת תוכנה שנועדה לעבד את הנתונים שמייצרות מערכות אלה.

מערכות סקר ימיות מסוגלות כיום לאסוף כמויות גדולות של מידע ברמת פירוט גבוהה, אולם ניתוח הממצאים והשוואתם לסקרים קודמים עדיין כרוכים במקרים רבים בעבודה ידנית של מומחים. המערכת של HydroSight מאחדת נתונים שנאספו במועדים שונים וממקורות שונים, משווה ביניהם ומזהה שינויים, חריגות ודפוסים בקרקעית הים.

יכולת כזו מיועדת לסייע לבעלי תשתיות ימיות בתהליכי תכנון, הקמה ותחזוקה. בין קהלי היעד של החברה נמצאים נמלים, חברות אנרגיה ומפעילים של כבלי תקשורת תת-ימיים. השוואה בין סקרים עוקבים יכולה, למשל, להצביע על תזוזות קרקע, סחף, הצטברות משקעים או שינויים בסביבת כבל, צינור או מתקן ימי.

HydroSight פועלת במודל B2B Enterprise ומסרה כי הטכנולוגיה כבר מיושמת בפרויקטים המבוססים על נתוני אמת בישראל ובמדינות נוספות. החברה לא חשפה את שמות הלקוחות, את מספר הפרויקטים או נתונים על הכנסותיה.

כספי הגיוס ישמשו להרחבת צוות הליבה, לפיתוח יכולות הניתוח וה-AI של הפלטפורמה ולהאצת הפעילות המסחרית בישראל ובשווקים הבינלאומיים.

סטרטסיס משיקה מדפסת תעשייתית חדשה; טויוטה וריביאן כבר בוחנות אותה

[בתמונה: מדפסת התלת־ממד התעשייתית F870 של סטרטסיס ולצדה מבט אל תא הבנייה המחומם, שמידותיו 1,000×610×610 מ"מ]

סטרטסיס (Stratasys) משיקה את F870, מערכת חדשה להדפסת תלת־ממד תעשייתית בטכנולוגיית FDM, המיועדת לייצור כלי עבודה, מתקני הרכבה ובדיקה, עזרי ייצור וחלקי קצה גדולים. יצרניות הרכב טויוטה וריביאן כבר מפעילות את המערכת באתריהן בארצות הברית ובוחנות אותה במגוון תהליכי ייצור, לקראת זמינותה המסחרית.

המאפיין הבולט של F870 הוא תא בנייה מחומם בנפח של 1,000×610×610 מ"מ, שלדברי סטרטסיס מציע את קיבולת הבנייה הארוכה ביותר בקטגוריה. הגודל מאפשר להדפיס כמקשה אחת מתקני ייצור, כלי הרכבה ומדי בדיקה, שבמקרים רבים מיוצרים כיום בעיבוד שבבי מסורתי – תהליך שעלול להיות יקר ואיטי יותר, בעיקר כאשר מדובר בפריטים מותאמים אישית או בכמויות קטנות.

המערכת תומכת בחומרים תרמופלסטיים תעשייתיים, ובהם ABS, ‏ASA, החומר החדש ABS Draft ו־Nylon 12CF המחוזק בסיבי פחמן. האחרון מספק את החוזק, הקשיחות והעמידות הדרושים לכלים ולמתקנים הפועלים בסביבת ייצור תובענית.

F870 מצטרפת לפורטפוליו ה־FDM של סטרטסיס במשבצת שבין מדפסות לפיתוח ואבות טיפוס לבין מערכות ייצור מתקדמות ויקרות יותר. בעוד שמערכת F3300 של החברה מתמקדת במהירות, תפוקה גבוהה ואוטומציה, F870 שמה את הדגש על פורמט גדול ועל עלות בעלות כוללת נמוכה יותר. בכך מבקשת סטרטסיס להרחיב את השימוש בהדפסה תלת־ממדית ברצפת המפעל, מעבר לייצור אבות טיפוס ולתוך יישומי ייצור שוטפים.

טויוטה בוחנת את המערכת במרכז הנדסת הייצור שלה בג'ורג'טאון, קנטקי, ואילו ריביאן מפעילה אותה במרכז ההדפסה התלת־ממדית שלה בפלימות', מישיגן. השתיים בוחנות בין היתר ייצור של מתקנים גדולים, כלי הרכבה, עזרי ייצור ומדי בדיקה.

הבחירה בהן כמשתמשות מוקדמות אינה מקרית. טויוטה הייתה ב־2023 הלקוחה הראשונה שהוכרזה עבור מערכת F3300 של סטרטסיס, וכיום היא משתמשת בה לייצור כלי עבודה, חלקים ואבות טיפוס. גם ריביאן היא לקוחה ותיקה ומשמעותית: במערך הייצור התוספתי שלה פועלות עשרות מדפסות תעשייתיות, רובן מתוצרת סטרטסיס, ובהן מערכות F900 ו־F3300.

כלומר, השתיים אינן בוחנות כעת אם לאמץ הדפסה תלת־ממדית, אלא אם F870 יכולה להשלים את צי המדפסות הקיים ולפתור מגבלה קונקרטית: ייצור מהיר ומשתלם של פריטים גדולים מכדי להיכנס למערכות אחרות. סטרטסיס תציג את המדפסת בתערוכת IMTS, שתיערך בשיקגו ב־14–19 בספטמבר.

נמשכת המפולת: ננוקס מדווחת על מחיקה של 40.7 מיליון דולר

המפולת בננוקס (Nano-X Imaging) נמשכת. מניית החברה צללה אתמול בכ-20% במסחר בנאסד"ק, לאחר שפרסמה את תוצאות הרבעון השני של 2026. מתחילת השנה איבדה המניה כ-74% מערכה, ושווי השוק של החברה התכווץ לפחות מ-60 מיליון דולר.

ננוקס דיווחה על הכנסות של 4.2 מיליון דולר, גידול של 37% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. עם זאת, ההכנסות היו נמוכות במעט מ-4.3 מיליון הדולר שנרשמו ברבעון הראשון, אף שהמנכ"ל ארז מלצר העריך בשיחת המשקיעים הקודמת כי הרבעון השני יהיה טוב מקודמו.

גם הרכב ההכנסות ממחיש את הקושי במסחור מערכת ההדמיה Nanox.ARC, שעליה התבסס החזון המקורי של החברה. כ-3 מיליון דולר הגיעו משירותי טלרדיולוגיה, מיליון דולר מפתרונות AI ותוכנה, ורק כ-200 אלף דולר ממכירת מערכות הדמיה ושירותי OEM. כ-900 אלף דולר מהכנסות הרבעון נבעו מפעילות Nanox Health IT, שנרכשה בנובמבר 2025.

בשיחת הוועידה הודה מלצר כי "המסחור נמשך זמן רב יותר מכפי שציפינו כאשר נכנסנו לשלב המסחרי". לדבריו, העיכובים נובעים בעיקר מהצורך לעבוד בצמוד למרכזי הדמיה קטנים ובינוניים בנושאים כמו קבלת היתרים, התקנת מיגון מקרינה, עבודות בנייה ושילוב המערכת בתהליכים הקליניים.

החברה ציינה בדוח כי לא חל שינוי מהותי במספר מערכות ה-ARC המצויות בשלבי פריסה שונים. בשיחה פירט מלצר כי מערכות הוצבו ביוון, ברומניה ובצ'כיה, בעוד שמשלוחים לפרו ולארגנטינה ממתינים לרישיונות יבוא. בארה"ב הותקנו מערכות במרכז אורתופדי, במוקד לרפואה דחופה ובמסגרת Nanox Imaging Network.

האתר הראשון של הרשת בפילדלפיה כבר החל לסרוק מטופלים ולקבל החזרים מחברות ביטוח בהיקף של 200-700 דולר לתביעה. להערכת ננוקס, כל אתר ברשת עשוי להניב הכנסות שנתיות של 500 אלף עד מיליון דולר, בהתאם להיקף השימוש, לתמהיל המשלמים ולביצוע בפועל. עם זאת, מדובר עדיין בהוכחת היתכנות ראשונית.

כאשר נשאל מתי הפעילות המסחרית תתחיל להתבטא בהכנסות, נמנע מלצר ממתן תחזית מספרית ואמר: "נתחיל לראות את ההשפעה של ההתקדמות הזאת בחודשים הקרובים".

ההפסד הנקי הסתכם ב-55.5 מיליון דולר, לעומת 14.7 מיליון דולר ברבעון המקביל. עיקר הזינוק נבע ממחיקה חשבונאית נוספת של 40.7 מיליון דולר מנכסי פעילות Nanox.AI, בעקבות ירידת מחיר המניה והפחתת תחזיות ההכנסות והתוצאות התפעוליות של הפעילות. לאחר המחיקה נותר לנכסים הבלתי מוחשיים של פעילות ה-AI, ללא Nanox Health IT, שווי של 1.9 מיליון דולר בלבד. בנטרול סעיפים חשבונאיים הסתכם ההפסד ב-11.6 מיליון דולר.

Nanox.AI מבוססת על Zebra Medical Vision, שנרכשה ב-2021 בעסקת מניות בשווי של כ-110 מיליון דולר במועד השלמתה, לצד תמורה נוספת שהותנתה באבני דרך. ננוקס כבר ביצעה בשנים 2022 ו-2023 מחיקות מוניטין של יותר מ-50 מיליון דולר הקשורות לפעילות ה-AI. המחיקה הנוכחית משקפת הפחתה נוספת ומשמעותית בשווי הכלכלי שהחברה מייחסת לרכישה.

בסוף יוני נותרו בקופת ננוקס כ-31.4 מיליון דולר, לעומת כ-60 מיליון דולר בסוף 2025. לאחר סיום הרבעון גייסה החברה עוד 8.5 מיליון דולר באמצעות תוכנית מכירת מניות והנפקה ישירה. סמנכ"ל הכספים גיא נתנזון הבהיר כי "אנו מכירים גם בצורך בהון נוסף", והחברה מסרה כי תמשיך לבחון גיוסים ממקורות שונים. בדוח הקודם פרסמה ננוקס אזהרת עסק חי והזהירה כי ללא מימון נוסף היא עלולה להידרש לצמצם או לעכב פעילויות פיתוח ומסחור.

במקביל מעמיקה החברה את צעדי ההתייעלות. כוח האדם בישראל צומצם ב-15%, ובקוריאה צומצם כוח האדם ב-67%. קו ייצור השבבים במפעל הקוריאני כבר הושבת, הייצור מועבר לספקים חיצוניים והחברה החלה בהליכים לקראת מכירת המפעל. המהלכים צפויים לחסוך כ-2 מיליון דולר בשנה החל מ-2027.

ברקע מתמודדת ננוקס גם עם תביעה ייצוגית שהוגשה ביוני בבית משפט פדרלי בניו ג'רזי. התביעה מייחסת לחברה ולכמה מנושאי המשרה שלה הפרות של חוקי ניירות הערך, בין היתר בקשר לדיווחים על מפעל הייצור בקוריאה. ננוקס מסרה כי ההליך נמצא בשלב מוקדם וכי עדיין לא ניתן להעריך את תוצאותיו.

Wint גייסה 36 מיליון דולר להרחבת פלטפורמת ניהול המים

חברת Wint הישראלית גייסה 36 מיליון דולר בסבב D, שנועד להאיץ את פיתוח פלטפורמת ניהול המים שלה ולהרחיב את פעילותה בשווקים הבינלאומיים. את הסבב הובילו LIP Ventures וקרן האקלים האירופית Inven Capital, שהשתתפה גם בסבב הקודם של החברה.

Wint הוקמה בידי אלון גבע, המכהן כמנכ״ל, וירון דיציאן, מנהל המוצר והאסטרטגיה. החברה גייסה בינואר 2022 כ-15 מיליון דולר בסבב B, ובאוגוסט 2023 השלימה סבב C של 35 מיליון דולר בהובלת Insight Partners ו-Inven Capital. באותו מועד עמד היקף הגיוסים המצטבר שלה על כ־60 מיליון דולר. לפיכך, הסבב הנוכחי מעלה את הסכום הידוע שגייסה ל־96 מיליון דולר לפחות. בדצמבר 2025 קיבלה גם השקעה אסטרטגית, בסכום שלא פורסם, מחברת הנדל״ן הבינלאומית Grosvenor.

המערכת של Wint משלבת יחידות למדידת זרימת מים, קישוריות, שסתומי סגירה ופלטפורמת ענן. האלגוריתמים לומדים את דפוסי השימוש הרגילים בכל אתר, מזהים חריגות שעשויות להעיד על נזילה או בזבוז ושולחים התרעה. כאשר נשקפת סכנה, המערכת יכולה לסגור אוטומטית את אספקת המים באזור שנפגע.

בשנים האחרונות הרחיבה Wint את המוצר מעבר לאיתור נזילות נקודתיות. הפלטפורמה מנטרת כיום מערכות מים שונות לאורך מחזור החיים של הבניין, ובהן קווי הזנה, מים חמים, לולאות HVAC, מגדלי קירור, השקיה ומערכות כיבוי. היא גם מספקת ניתוחי צריכה, דוחות ותובנות תפעוליות לניהול מספר רב של מבנים ממערכת מרכזית אחת. לאחרונה הוסיפה החברה יכולות Water Insights מבוססות AI וניתוח של טמפרטורת המים ובריאות הדוודים.

אחד משוקי היעד המעניינים של Wint הוא דאטה סנטרים ומתקנים קריטיים, שלהם מוקדש עמוד פתרון נפרד באתר החברה. במתקנים אלה היא מנטרת בין היתר קווי מים קרים, מערכות קירור וקווי אספקה, במטרה למנוע נזילה שתפגע בציוד או תשבית את הפעילות. עם זאת, Wint אינה מפתחת מערכות קירור ישיר לשבבים, אלא את שכבת הניטור, האנליטיקה וניהול הסיכונים של תשתיות המים.

החברה אינה מתייחסת במפורש לדאטה סנטרים בהודעת הגיוס ואינה מפרטת איזה נתח מפעילותה מגיע מהתחום. מקרה השימוש הפומבי הבולט ביותר הוא של CBRE, שהטמיעה את Wint ב־57 מתקנים קריטיים של אחד מלקוחותיה ודיווחה על חיסכון של כ־850 אלף דולר בשנה. זהות הלקוח וסוגי המתקנים לא נחשפו.

לדברי Wint, במהלך 2025 חסכה המערכת 1.15 מיליארד גלון מים, מנעה נזק מוערך של 100 מיליון דולר ביותר מ־1,300 אירועים וחסכה פליטה של יותר מ־39 אלף טונות פחמן. החברה מציגה בין לקוחותיה את CBRE, HP, Suffolk Construction והאמפייר סטייט בילדינג.

אחרי 8 שנים: אלי יפה פורש מניהול אלטק

[בתמונה: אלי יפה]

אלי יפה יפרוש מתפקיד מנכ״ל אלטק לאחר שמונה שנים, ורון פרוינד, המכהן כיום כסמנכ״ל הכספים של החברה, ימונה במקומו. חילופי התפקידים ייכנסו לתוקף ב־23 בספטמבר. פרוינד ימשיך למלא במקביל גם את תפקיד סמנכ״ל הכספים, עד למינוי מחליף. במרץ 2027 צפוי יפה להתמנות לדירקטור באלטק, באופן שיאפשר לחברה לשמור על ניסיונו והיכרותו עם פעילותה.

אלטק מפתח תקווה מייצרת מעגלים מודפסים מורכבים לשוקי הביטחון, התעופה והחלל, הציוד הרפואי והתעשייה. החברה מתמחה במעגלים רב־שכבתיים, מעגלי HDI ומעגלים גמישים־קשיחים, המיועדים למערכות שבהן נדרשות אמינות גבוהה ועמידה בתקנים מחמירים. בשנת 2025 הגיעו כ־73% מהכנסותיה משוקי הביטחון והתעופה.

יפה, בן 71, מונה למנכ״ל ביולי 2018 והוביל מהלך התייעלות ושיקום שהחזיר את החברה לרווחיות וחיזק את מעמדה בשוק המעגלים המודפסים המורכבים. קודם לכן כיהן במשך כמעט 16 שנה כנשיא כרמל פורג׳ינג, יצרנית חלקים מחושלים לתעשיית התעופה, וכן כנשיא אורדן תעשיות וכסמנכ״ל לפיתוח עסקי ולתכנון אסטרטגי באורמת. הוא בעל תואר ראשון מהטכניון, תואר שני בהנדסת מכונות מאוניברסיטת תל אביב ו־MBA במימון ושיווק מאוניברסיטת בר־אילן.

פרוינד, בן 62, הצטרף לאלטק בינואר 2022. הוא רואה חשבון בעל יותר מ־30 שנות ניסיון בניהול פיננסי, שוק ההון, אסטרטגיה ותפעול. לפני אלטק שימש סמנכ״ל הכספים של אופיר טורס ושל צינורות המזרח התיכון, משנה למנכ״ל וסמנכ״ל הכספים בסולתם ושותף בכיר ב־EY ישראל.

פרוינד נכנס לתפקיד בצומת מורכב. אלטק נהנית מביקוש ער ומצבר הזמנות שגדל משמעותית, בין היתר בעקבות העלייה בתקציבי הביטחון והסטת שרשראות אספקה מסין. השנה דיווחה החברה על הזמנות בהיקף של 12.2 מיליון דולר מלקוח ביטחוני אמריקאי ועל הזמנה נוספת בסך 5.3 מיליון דולר.

אולם החברה מתקשה לתרגם את הביקוש לתוצאות. אלטק נמצאת בעיצומה של תוכנית השקעות בהיקף של 15 מיליון דולר, שנועדה להוסיף יכולות ולהגדיל את כושר הייצור בכ־30%. התקנת הציוד בתוך המפעל הקיים, במקביל להמשך הייצור, יצרה מגבלות מקום, שיבושים לוגיסטיים, תפוקות נמוכות ועיכובים באספקות.

במחצית הראשונה של 2026 ירדו ההכנסות ל־22 מיליון דולר, והחברה רשמה הפסד נקי של 5.6 מיליון דולר, לעומת רווח של 1.4 מיליון דולר בתקופה המקבילה. האתגר המרכזי של פרוינד יהיה אפוא להשלים את התקנת הקווים החדשים והטמעת מערכת ה־ERP, לייצב את הייצור ולהפוך את צבר ההזמנות הגדול לצמיחה רווחית.

כנס Arrow MultiSolutions Day יתקיים ב-6 באוקטובר 2026

ביום ג', ה-6 באוקטובר 2026 יתקיים הכנס המקצועי הגדול Arrow MultiSolutions Day במתחם Avenue Airport City. הארוע השנה יתמקד בתחומי Physical AI ורובוטיקה, ואחד משיאיו יהיה הצגת ערכת פיתוח הרובוטים האוטונומיים הניידים החדשה (Autonomous Mobile Robot – AMR) שהוכרזה לפני מספר שבועות על-ידי Arrow Electronics באמצעות החברה הבת שלה לשירותי הנדסה eInfochips, חברת STMicroelectronics וחברת אנבידיה.

במהלך הכנס יוצגו טכנולוגיות פורצות דרךמוצרים חדשניים ופתרונות חכמים המשנים את כללי המשחק בתעשייה הטכנולוגיתהכנס יכלול הרצאות מקצועיות המתמקדות בסגמנטים החמים והמשמעותיים ביותר בעולם האלקטרוניקה.

במקביל למסלולי ההרצאות תתקיים תערוכה מקצועית שבה ניתן יהיה לפגוש מקרוב את נציגי היצרנים המובילים בתעשייה ולהיחשף לפתרונות העדכניים ביותר.

סדר היום המתוכנן:

 

למידע נוסף ורישום לכנס,

הקליקו: Arrow MultiSolutions Day

סולרום תשקיע 7.5 מיליון שקל בהרחבת מפעל העיבוד השבבי

חברת סולרום החזקות (Solrom) יוצאת בתוכנית השקעות בהיקף של כ־7.5 מיליון שקל להרחבת כושר הייצור והאוטומציה של החברה־הבת א.ח.מ מכלולי הנדסה מורכבים. התוכנית כוללת רכישת מכונות לעיבוד שבבי מסוג CNC ומערכות רובוטיות מתקדמות שיוטמעו ברצפת הייצור של א.ח.מ בחיפה.

א.ח.מ כבר הזמינה מיצרנים בחו"ל ציוד בהיקף של כ-1.6 מיליון אירו, שהם כ-5.6 מיליון שקל, ושילמה מקדמה של כ-432 אלף אירו. זמני האספקה של המכונות והמערכות צפויים לנוע בין שמונה ל-12 חודשים. הרכישה תמומן באמצעות הלוואה בנקאית.

א.ח.מ, שנוסדה בשנת 1994 ומעסיקה כ-26 עובדים, משמשת קבלנית ייצור לתעשיות הביטחוניות ומתמחה בחריטה ובכרסום ממוחשבים, בייצור חלקי מתכת מדויקים ובבניית מכלולים מכניים מורכבים לפי שרטוטי הלקוחות. מדובר, בין היתר, ברכיבים דוגמת מארזים, תושבות, שלדות וחלקי מנגנונים, המיועדים להשתלב במערכות ביטחוניות ובפלטפורמות אוויריות, ימיות ויבשתיות.

סולרום לא פירטה אילו דגמי מכונות ורובוטים יירכשו. עם זאת, בהתחשב באופי הפעילות, התוכנית עשויה לכלול מרכזי עיבוד רב־ציריים, מחרטות CNC ותאים רובוטיים לטעינה ולפריקה של חומרי גלם וחלקים. אוטומציה מסוג זה מאפשרת להאריך את שעות הפעילות של המכונות, לצמצם את זמני ההמתנה בין פעולות ולהגדיל את התפוקה בלי להרחיב את כוח האדם באותו יחס.

ההשקעה נועדה לתת מענה לגידול בביקוש מצד התעשיות הביטחוניות, שהרחיבו בשנים האחרונות את הייצור לצורך אספקת הזמנות מישראל ומחו"ל. בעת רכישתה עמד צבר ההזמנות של א.ח.מ על כ־34.9 מיליון שקל, לעומת הכנסות של כ־26.7 מיליון שקל בשנת 2025. סולרום מעריכה כי הרחבת הקיבולת תתמוך בצמיחה דו־ספרתית משמעותית בהכנסות א.ח.מ החל משנת 2028.

סולרום השלימה במאי 2026 את רכישת מלוא מניות א.ח.מ בעסקה שהיקפה עשוי להגיע לכ־37 מיליון שקל. הרכישה מעניקה לקבוצה יכולות עיבוד שבבי וזיווד פנימיות ומשלימה את פעילותה בפיתוח ובייצור מערכות אלקטרוניות ואלקטרו־מכניות ומוצרי לייזר QCL לשוק הביטחוני. האינטגרציה מאפשרת לסולרום לשלוט בחלק גדול יותר משרשרת הייצור, להפחית תלות בקבלני־משנה ולקצר זמני אספקה.

במקביל בוחנת הקבוצה להעביר את מפעל א.ח.מ מחיפה לאתר גדול יותר באזור פיתוח א', במטרה להרחיב עוד את יכולות הייצור ולשפר את מבנה העלויות והוצאות המס.

פלקס רוכשת את EPC Power, לקראת פיצול חטיבת התשתיות

בתמונה למעלה: מנכ"לית פלקס העולמית, רוואתי אדוואיתי. צילום: Techtime

חברת Flex חתמה על הסכם סופי לרכישת חברת EPC Power מקליפורניה לפי שווי של 4.4 מיליארד דולר. העסקה צפויה להסתיים ברבעון האחרון של 2026. לאחר השלמת העיסקה תשולב EPC Power בתוך חטיבת תשתיות ההספק למרכזי ענן (Cloud and Power Infrastructure ‏- CPI) של Flex. העיסקה מהווה שלב הכנה לקראת מהלך גדול יותר: הפרדת CPI מפלקס והפיכתה במהלך הרבעון הראשון 2027 לחברה ציבורית עצמאית.

חברת EPC Power מספקת פתרונות המרת הספק עבור מרכזי נתונים ורשתות חשמל. החברה משלבת חומרה, תוכנה ומערכות בקרה שפותחו באופן עצמאי, לצד פעילות הנדסה וייצור בארה"ב. הפלטפורמה שלה מתוכננת עבור ארכיטקטורות אספקת החשמל במתח 800V של הדור הבא במרכזי נתונים, המאפשרות אספקת חשמל יעילה יותר לתשתיות AI בצפיפות גבוהה.

בין הטכנולוגיות של החברה: מיישרים (Rectifiers), ממירי DC-DC ושנאי מצב מוצק (Solid-State Transformers). עד היום הותקנו מערכות של החברה בהספק מצטבר של יותר מ-15GW. כושר הייצור השנתי שלה בארה"ב צפוי לעלות על 30GW בשנת 2027. הכנסות החברה צפויות להסתכם בכ-800 מיליון דולר בשנת 2026. היא צופה צמיחה של 40% במכירות במהלך 2027.

פלקס הסבירה שהמהלך נועד לחזק את מעמדה במעבר לארכיטקטורות אספקת חשמל של 800V במרכזי הנתונים מהדור הבא, על רקע העלייה בצפיפות ההספק הנגרמת על-ידי עומסי עבודה של בינה מלאכותית. החברה החדשה שתוקם בעקבות הפיצול תיקרא SpinCo, ותתמקד בתחום התשתיות הדיגיטליות והחשמליות הקריטיות. היא תספק מערכות לניהול הספק וחום עבור מרכזי נתונים מבוססי AI ועבור יישומים קריטיים.

פלקס מכינה את SpinCo להנפקה ציבורית

חברת פלקס תמשיך להתמקד בשוק שירותי התכנון והייצור של מערכות אלקטרוניות. בחודש מאי 2026 היא הודיעה שהמנכ"לית הנוכחית של פלקס, רוואתי אדוואיתי, תתמנה למנכ"לית חברת SpinCo, ותמשיך לשמש כיו"ר פלקס לתקופת מעבר גם לאחר השלמת הפיצול. במקומה ימונה סמנכ"ל המסחר של החברה, מייקל הרטונג, לתפקיד מנכ"ל פלקס. הרטונג הגיע לתפקיד בשנת 2007 בעקבות רכישת חברת Solectron. הפיצול ייצר שתי חברות בעלות אסטרטגיות צמיחה נבדלות. להערכת דירקטוריון פלקס, הפיצול יושלם ברבעון הראשון 2027.

חברת SpinCo מביאה לשוק פורטפוליו של מערכות הפצת הספק, ניהול תרמי ומערכות תשתית משולבות מרמת הגריד ועד השבב. היא מפעילה 22 מרכזי הנדסה וייצור (לפני רכישת EPC) ופועלת במודל המשלב הנדסה, ייצור ושירותים. להערכת דירקטוריון פלקס, היא תשיג צמיחה של כ-65%-75% בהכנסות בשנת הכספים 2027, ויותר מ-80% בשנת הכספים 2028.

בשנה האחרונה ביצעה פלקס תהליך ארגון מחדש פנימי שהכין אותה לפיצול. היא אורגנה במתכונת של שלוש חטיבות מרכזיות: חטיבת פתרונות למוצרים המצויים בפיקוח רגולטורי (Regulated Manufacturing Solutions) הכוללת את שוק הרכב, התעשיה והבריאות; חטיבת הטכנולוגיות המשולבות (Integrated Technology Solutions), הממוקדת במערכות תקשורת ומוצרים צרכניים, וחטיבת תשתיות הענן וההספק (Cloud and Power Infrastructure), אשר תופרד ממנה ותיהפך חברת SpinCo.

ה-AI בולע את המתכנת, בארץ בונים סטאק חדש

הבינה המלאכותית כבר אינה רק כלי עזר למתכנתים. היא מתחילה לבצע בעצמה חלק הולך וגדל מהעבודה שבעבר היתה בליבת המקצוע, מכתיבת קוד ובדיקתו ועד איתור תקלות, תיעוד וניהול תהליכי פיתוח. במקביל, סביב השינוי הזה צומחת בישראל תעשייה שלמה שמפתחת את שכבות התוכנה החדשות שנועדו לאפשר, לנהל, לבדוק ולאבטח את העבודה שמבצעת הבינה המלאכותית.

זו התמונה העולה מדוח חדש של Deloitte Catalyst, קרן StageOne Ventures ואורקל, הממפה את תחום ה-AI לפיתוח תוכנה בישראל. לפי הדוח, בישראל פועלות כיום 429 חברות המתמקדות בכלים למחזור חיי פיתוח התוכנה (SDLC), ומתוכן 96, כ-22%, הן חברות AI-SDLC. מאז 2022 הוקמו בישראל 45 חברות חדשות בתחום, ו-32 מהן, כ-70%, הן AI-native – נתון שלדברי מחברי הדוח מעיד כי AI הופך מתכונה מבדלת לברירת המחדל של חברות חדשות בתחום. החברות הישראליות בקטגוריה גייסו יחד יותר מ-2.5 מיליארד דולר.

הנתונים הישראליים הם חלק מתהליך רחב בהרבה. בשלב הראשון של מהפכת ה-AI נכנסו לחיי המתכנתים כלי Copilot שהשלימו שורות קוד, הציעו פונקציות או ענו על שאלות. כעת התעשייה עוברת לשלב הבא: סוכני AI שמסוגלים לקבל משימה ולבצע בעצמם שרשרת של פעולות – לכתוב קוד, לבדוק אותו, לתקן תקלות ולהפעיל כלי פיתוח אחרים.

התוצאה היא שינוי בתפקידו של המתכנת. במקום להשקיע את עיקר זמנו בכתיבת קוד, הוא נדרש יותר ויותר להגדיר את הבעיה ואת הארכיטקטורה, להנחות סוכנים, ולבדוק ולאמת את התוצרים שלהם. בדוח מעריכים כי הערך עובר בהדרגה מיכולת לייצר קוד במהירות ליכולת להפעיל ולפקח על המערכות שמייצרות אותו.

אלא שהמהפכה יוצרת גם פרדוקס. מחקר חיצוני המצוטט בדוח מצא כי מפתחים שהשתמשו בכלי AI העריכו כי הם עובדים מהר יותר ב-20%-30%, בעוד שבפועל השלימו את המשימות לאט בכמעט 20%. אחת הסיבות היא שהזמן שנחסך ביצירת הקוד עלול לעבור לבדיקתו, תיקונו והבנתו. הדוח מזהיר גם מהצטברות חוב טכני ומעומס קוגניטיבי הנובע מהצורך לבדוק כמויות גדלות והולכות של קוד שנוצר אוטומטית.

בעיה עמוקה יותר נמצאת בבסיס הפירמידה המקצועית. משימות כמו debugging, כתיבת בדיקות ותיעוד, שאותן AI מסוגל לבצע יותר ויותר בעצמו, הן בדיוק המשימות שבאמצעותן מפתחים צעירים רכשו ניסיון. הדוח מכנה את הסיכון הזה "Junior Developer Atrophy" ומזהיר שאם משימות הכניסה למקצוע ייעלמו, התעשייה תצטרך למצוא דרך חדשה להכשיר את הארכיטקטים והמפתחים הבכירים של העתיד.

הסטאק החדש של עולם התוכנה

דווקא כאן נכנס האקוסיסטם הישראלי לתמונה. ככל שה-AI בולע עוד חלקים מעבודת המתכנת, נוצר צורך בשכבת תוכנה חדשה סביבו: כלים שמפעילים סוכנים, מספקים להם הקשר, בודקים את הקוד שהם מייצרים, מאבטחים אותו, מנטרים את פעילותו ומוודאים שהוא עומד במדיניות הארגון.

אחת הדוגמאות הבולטות היא Qodo הישראלית. ככל שסוכני AI מסוגלים לייצר יותר קוד, החברה מתמקדת דווקא בצד השני של המשוואה – שימוש ב-AI כדי לבצע ביקורת קוד ולפקח על איכותו. במובן הזה היא ממחישה היטב את השלב הבא שמתאר הדוח: AI אינו רק כותב את הקוד, אלא מתחיל גם לבדוק ולפקח על קוד שנוצר בידי AI.

דוגמאות נוספות מגיעות מחלקים אחרים של הסטאק: Tabnine פועלת בתחום יצירת הקוד והסיוע למפתחים; Digma בתחום הניטור והבנת התנהגות הקוד; Komodor באיתור וטיפול בתקלות בסביבות Kubernetes; ו-env0 באוטומציה ובקרה של תשתיות פיתוח. יחד הן ממחישות כיצד האקוסיסטם החדש אינו בנוי מ"מתכנת AI" יחיד, אלא ממערך שלם של שכבות שמחליפות או מבצעות אוטומציה של חלקים שונים בעבודת הפיתוח.

המרכז הכבד של הפעילות הישראלית נמצא במקום שבו לישראל כבר יש יתרון מוכר: סייבר. כשליש מחברות ה-AI-SDLC שמיפה הדוח משתייכות ל-DevSecOps, אך הן משכו כ-55% מכל ההון שהושקע בתחום. גם גל הרכישות מצביע לאותו כיוון: מתוך שבע רכישות שמיפה הדוח במחצית הראשונה של 2026, חמש היו של חברות בתחומי אבטחה ו-governance.

במובן הזה, חברות הטכנולוגיה הישראליות אינן רק מגיבות למהפכת ה-AI אלא גם מאיצות אותה. ככל שהן מצליחות להפוך את העבודה האוטונומית של הסוכנים לבטוחה, ניתנת לבקרה ואמינה יותר, אפשר להעביר אליהם חלק גדול יותר מתהליך הפיתוח. החזון שמציג הדוח הוא של מחזור פיתוח שהופך בהדרגה לרקורסיבי: מערכות שמייצרות, בודקות, מבקרות ומשפרות בעצמן את התוצרים שלהן. בעולם כזה, צוואר הבקבוק כבר אינו היכולת לכתוב קוד – אלא היכולת האנושית והטכנולוגית לשלוט במה שכותב אותו.

המכ"ם של ארבה רובוטיקס בדרך לקו ייצור המוני של מכוניות

חברת ארבה רובוטיקס (Arbe) מתל אביב הודיעה כי שותפתה הסינית HiRain Technologies נבחרה על-ידי אחת מקבוצות הרכב הגדולות בעולם לאספקת מכ"ם ההדמיה (Imaging Radar) של Hirain המבוסס על ערכת שבבי המכ"ם של Arbe. המערכות מיועדות לתוכנית ייצור של כלי-רכב פרטיים בעלי יכולת נהיגה אוטונומית ברמה Level 3 בסין. המערכות יותקנו במספר מותגים הנמצאים בבעלות הקבוצה.

אספקת המערכות לייצור סדרתי צפויה להתחיל ברבעון הרביעי 2027, לקראת תחילת הייצור של כלי-הרכב. במסגרת התוכנית, Hirain תספק את מערכת המכ"ם המלאה לרכב ותוביל את פיתוח המערכת, הייצור, האינטגרציה, האימות ובקרת האיכות. ערכת השבבים של Arbe תשמש כבסיס המערכת ותפיק את נתוני המכ"ם הנדרשים.

ערכת השבבים של Arbe כוללת מערך רחב של 48 ערוצי שידור (Tx) ו-48 ערוצי קליטה (Rx), המאפשר למכ"ם של HiRain לספק רזולוציה אולטרה-גבוהה הן בציר האופקי (Azimuth) והן בציר האנכי (Elevation). מספר הערוצים הגדול מאפשר להפיק ענן נקודות צפוף, המספק יכולת הדמיה ברמת פירוט גבוהה. סמנכ"ל הטכנולוגיות של Hirain, ד"ר צ'נז'יאן פאן, אמר שהלקוח ביצע תהליך הערכה קפדני שכלל בחינה של הטכנולוגיה, הבטיחות, האיכות, האימות, יכולות הייצור והמוכנות המסחרית.

"הטכנולוגיה של Arbe מילאה תפקיד מרכזי בהגעה לנקודה הזו". מנכ"ל Arbe, רם מכנס, הסביר שבנהיגה אוטומטית מסוג Eyes-Off, המכ"ם חייב לספק הרבה מעבר לזיהוי בלבד; עליו לספק נתוני תפיסה מפורטים שהרכב יכול להסתמך עליהם בקנה מידה רחב. "החלטת הלקוח ממחישה את התפקיד ההולך וגדל של מכ"ם ברזולוציה אולטרה-גבוהה כרכיב מרכזי בדור הבא של מערכות הנהיגה האוטומטית".

שיתוף הפעולה החל ב-2020

חברת Hirain היא יצרנית סינית של מערכות אלקטרוניות לרכב, שנוסדה ב-2003 ובסיסה בבייג'ינג. שיתוף הפעולה שלה עם ארבה החל בשנת 2020, עם חתימה על הסכם פיתוח משותף ומתן רישיון להייריין למכור את המערכות ליצרני רכב בסין ובאסיה. בשנת 2022 שתי החברות הודיעו על פיתוח מכ"ם המבוסס על שבבי ארבה ועל שיתוף פעולה בפרוייקט מבוסס מכ"ם לשיפור התפעול הלוגיסטי של נמלי ים בסין.

באפריל 2025 היא השיקה את מערכת המכ"ם LRR615, המבוססת על שבבי ארבה. הייריין השלימה את תהליך ההטמעה, הכיול והאימות של המערכת, והעבירה אותה לבחינה אצל יצרניות רכב סיניות. במקביל, הודיעה חברת GlobalFoundries המייצרת את ערכת השבבים של ארבה, שהיא ערוכה לקבל הזמנות לייצור המוני של השבבים.

יפתח קלינמן מונה למנכ״ל Duke Robotics כדי להוביל אותה לשוק הביטחוני

מאת יוחאי שויגר

חברת Duke Robotics הנסחרת בנאסד״ק מינתה את יפתח קלינמן למנכ״ל, במהלך המסמן את כוונתה להרחיב משמעותית את פעילותה הביטחונית ולהאיץ את המסחור בשווקים הבינלאומיים. קלינמן מחליף בתפקיד את יוסי בלוצקה, שיישאר בחברה כנשיא. המינוי אושר כבר ביוני ונכנס לתוקף ב־8 בספטמבר.

קלינמן מגיע ל־Duke לאחר שכיהן כמנכ״ל SpearUAV, המפתחת רחפנים אוטונומיים המשוגרים מתוך קפסולה, ובהם משפחת חימושי ה־VIPER ומערכות נגד רחפנים. במהלך כהונתו התקדמה SpearUAV מסטארטאפ בשלבי מסחור ראשוניים לייצור סדרתי של מאות מערכות בחודש ולחוזים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. בתקופה זו היא גם פיתחה עם רפאל מערכת להגנת כלי רכב משוריינים מפני רחפנים ואיומים נוספים, ובשיתוף TKMS הגרמנית פיתחה יכולת לשיגור כלי טיס בלתי מאויש מצוללת הנמצאת מתחת לפני המים. בסוף 2025 נרכשה SpearUAV בידי יצרנית החימושים המשוטטים UVision.

קודם לכן עבד קלינמן במשך 13 שנים ברפאל ומילא תפקידי ניהול, אסטרטגיה ופיתוח עסקי. בין היתר היה מעורב בהפיכת מערכת ההגנה האקטיבית “מעיל רוח” מתוכנית טכנולוגית למערכת מבצעית ובהכנסתה לשוק האמריקאי. בהמשך כיהן כסגן מנהל תחום חברות־בנות, מיזוגים ורכישות בחטיבת היבשה והים, והוביל השקעות ורכישות כחלק מאסטרטגיית הצמיחה הבינלאומית של רפאל.

גם תנאי העסקתו ב־Duke מעידים על הציפיות ממנו. לפי הדיווח ל־SEC, קלינמן יקבל שכר חודשי ברוטו של 80 אלף שקל, מענק לשנת 2026 בגובה שתי משכורות ואפשרות לבונוס שנתי של עד 12 משכורות, בכפוף לביצועים ולהשגת יעדים. בנוסף הוא צפוי לקבל אופציות לרכישת 53,600 מניות, שיבשילו במשך שלוש שנים. הסכם ההעסקה קובע כי תנאיו ייבחנו מחדש אם החברה תגיע להכנסות שנתיות של 30 מיליון דולר או לשווי שוק של 100 מיליון דולר במשך רבעון לפחות — יעדים הממחישים את גודל הקפיצה ש־Duke מבקשת לבצע.

נכון להיום, היא עדיין רחוקה מהם. במחצית הראשונה של 2026 הסתכמו הכנסות החברה ב־149 אלף דולר בלבד, לעומת 143 אלף דולר בתקופה המקבילה, וההפסד התפעולי גדל מ־538 אלף דולר ל־1.44 מיליון דולר. למעשה, כל ההכנסות בתקופה הגיעו מהפעילות האזרחית של החברה, והדוחות עדיין כוללים מגזר פעילות מדווח אחד בלבד: ניקוי מבודדים ברשת החשמל באמצעות רחפנים.

המוצר המסחרי המרכזי של החברה הוא IC Drone, מערכת המשתמשת ברחפן ובסילון מים מיוצב לניקוי מבודדים בקווי מתח גבוה, בלי להפסיק את זרימת החשמל. לאחר פיילוט עם חברת החשמל הפכה המערכת לשירות מסחרי, ובמרץ קיבלה Duke הזמנת המשך המרחיבה את הפעילות וצפויה, לפי החברה, לייצר יותר ממיליון דולר בהכנסות במהלך 2026. Duke הקימה גם חברה־בת ביוון, בחרה מפעילי רחפנים וקיבלה אישור רגולטורי להפעלת המערכת, אך טרם הודיעה על חוזה מסחרי במדינה.

בפברואר השיקה החברה גם את AEROTRACE, פלטפורמה המשלבת צילום אווירי מיוצב, חיישנים, LiDAR וניתוח תמונה מבוסס בינה מלאכותית לצורך איתור ליקויים ותכנון תחזוקה בתשתיות. המהלך נועד להרחיב את Duke משירות ניקוי נקודתי למערכת האוספת מידע, מזהה בעיות ומנהלת מחזור תחזוקה שלם. בשלב זה לא פורסמו לקוחות או הכנסות מהמוצר.

אולם מוקד המינוי החדש הוא הפעילות הביטחונית. הטכנולוגיה המרכזית של Duke היא מנגנון ייצוב רובוטי בשישה צירי תנועה, המאפשר לבצע ירי מדויק מנשק קל המותקן על רחפן הנמצא בתנועה. המערכת, שנקראה בעבר TIKAD ומשווקת כיום בשם Bird of Prey, מיועדת לתקיפה מרחוק ומעבר לקו הראייה, באופן המאפשר להרחיק חיילים מהאיום.

בהתאם להסכם שנחתם ב־2021, אלביט מערכות יבשה קיבלה רישיון עולמי בלעדי לטכנולוגיה ואחראית להמשך הפיתוח, לייצור ולשיווק. Duke זכאית לתמלוגים ממכירות וכן לעמלה בשיעור חד־ספרתי בינוני על עסקאות שהיא עצמה מסייעת לייצר. עד כה הסתכמו התמלוגים הראשונים בכ־20 אלף דולר בלבד. ביוני דיווחה החברה כי אלביט קיבלה הזמנה חדשה למערכת, אך לא חשפה את הלקוח, מספר המערכות או שווי העסקה. ההכנסה תוכר רק לאחר האספקה וקבלת התשלום בידי אלביט.

יפתח קלינמן. יח"צ

זהו האתגר המרכזי של קלינמן: להפוך טכנולוגיה בעלת רלוונטיות מבצעית להכנסות משמעותיות, ובמקביל לצמצם את תלותה של Duke במוצר יחיד ובערוץ מכירה הנשלט בידי אלביט. מנגנון הייצוב שלה עשוי לשמש לא רק רחפנים חמושים, אלא גם מערכות המותקנות על פלטפורמות קרקעיות וימיות, ולשמש בסיס למשפחת מוצרים רחבה יותר. הצלחתה של נקסט ויז'ן, שהפכה טכנולוגיית ייצוב ייחודית לרכיב מבוקש במגוון רחב של מערכות בלתי מאוישות, ממחישה את הפוטנציאל העסקי הטמון בהתבססות בנישה קריטית בשרשרת הערך של שוק הרחפנים. ניסיונו של קלינמן בבניית שותפויות, בייצור סדרתי, ברכש ביטחוני ובמיזוגים ורכישות עשוי לאפשר ל־Duke להוסיף יכולות ולא להסתפק בגביית תמלוגים.

לשם כך יש לה כעת מרחב פעולה פיננסי. במאי השלימה Duke מעבר מה־OTCQB לנאסד״ק וגייסה 9.2 מיליון דולר ברוטו, כ־7.3 מיליון דולר נטו. בסוף יוני היו בקופתה כ־6.95 מיליון דולר, לעומת 750 אלף דולר בסוף 2025. באוגוסט היא גם הגישה תשקיף מדף המאפשר לה לגייס בעתיד עד 50 מיליון דולר נוספים.

Duke היא עדיין חברה קטנה עם הכנסות מצומצמות, הפסדים גדלים ותלות במספר מצומצם של לקוחות ושותפים. ואולם המינוי של קלינמן מלמד שהיא אינה מסתפקת עוד בהתקדמות הדרגתית בשוק תחזוקת התשתיות. החברה מבקשת להשתמש בכספי ההנפקה, בטכנולוגיית הייצוב ובקשר עם אלביט כבסיס לבניית חברת ביטחון רחבה יותר. הצלחת המהלך תלויה ביכולתה לעבור מהודעות על הזמנות, פיילוטים והיערכות למסחור — למכירות סדרתיות ולצבר הזמנות שניתן לראות בדוחות.

אודיסי תבצע פיילוט אבטחה בנמל המבורג

חברת הסטארטאפ הישראלית אודיסי (AudiSea) הוזמנה לבצע פיילוט בתשלום בנמל המבורג שבגרמניה בתחום ההגנה על תשתיות קריטיות. הפיילוט נולד בעקבות השתתפות נמל אשדוד בכנס הבינלאומי All About Ports שנערך בהמבורג, והוא צפוי לבחון את הטכנולוגיה של החברה בסביבה תפעולית בינלאומית.

את המהלך מצד נמל המבורג מוביל מרקוס הורסינג, העוסק בהגנת התשתיות הקריטיות של הנמל ובהיבטי סייבר ואבטחת מידע. בשלב זה לא נמסרו פרטים נוספים על הפיילוט, לרבות היקפו הכספי, מועד תחילתו, משכו או התצורה המדויקת שבה תיבחן המערכת.

אודיסי פועלת במסגרת מערך החדשנות של נמל אשדוד ומפתחת שכבת מודיעין תת־ימית המבוססת על שילוב חיישנים, ניתוח אקוסטי ובינה מלאכותית. המערכת נועדה לנטר פעילות מתחת לפני המים ובקרבת קווי חוף, ולספק מידע והתרעות לצורך הגנה על מתקנים ימיים, נמלים ותשתיות אסטרטגיות. יכולותיה מיועדות גם לבדיקות מרחוק, תחזוקה חזויה, תאומים דיגיטליים וניטור סביבתי.

הטכנולוגיה של החברה מנתחת מידע קולי שנאסף מתחת לפני המים, במטרה לייצר תמונת מצב רציפה של המתרחש בסביבה הימית. היא מיועדת ליישומים בתחומי הביטחון, האנרגיה הימית והסביבה, ובהם איתור פעילות חריגה, ניטור רעש ובעלי חיים ימיים, בדיקת מתקנים וחיזוי צורכי תחזוקה. השילוב בין יישומים סביבתיים וביטחוניים הופך את הטכנולוגיה לדו־שימושית.

החברה, שהחלה לפעול ב־2025 והתאגדה בישראל בפברואר 2026, מנוהלת בידי המייסדים יאיר ינוביץ, המכהן כמנכ"ל ובעברו שבע שנות שירות כקצין בחיל הים, ואורי רוט, המכהן כמנהל הטכנולוגיות.

נמל המבורג הוא הנמל הימי הגדול בגרמניה והשלישי בגודלו באירופה, וכן נמל הרכבות הגדול ביבשת. בשנת 2025 עברו בו כ־114.6 מיליון טונות של מטען, והיקף פעילות המכולות בו הסתכם בכ־8.3 מיליון TEU — יחידת מידה המקבילה למכולה סטנדרטית באורך 20 רגל. מיקומו על נהר האלבה והחיבור הנרחב שלו למסילות רכבת הופכים אותו לשער לוגיסטי מרכזי בין אסיה, הים הבלטי ומרכז אירופה. נמל אשדוד פועל להעמקת קשריו עם הנהלת הנמל ועם מנכ"ל רשות נמל המבורג, יאנס מאייר, המכהן גם כנשיא ארגון הנמלים הבינלאומי IAPH.

[תמונה למעלה: נמל אשדוד. צילום: דניאל אלמוזלינו]

מירב יצחקי מונתה למנכ״לית AY Solar Clean

מירב יצחקי מונתה למנכ"לית חברת AY Solar Clean, המפתחת ומתקינה מערכות אוטומטיות לניקוי פאנלים סולאריים. יצחקי כיהנה בשמונת החודשים האחרונים כסמנכ"לית הפיתוח העסקי וכמשנה למנכ"ל החברה, ובמסגרת תפקידה הובילה בין היתר את הקמת מחלקת המכירות ופיתוח שיתופי פעולה עם חברות בתחום האנרגיה.

AY Solar Clean הוקמה כחברה בשנת 2022 וצמחה מתוך פעילות בתחום קבלנות האינסטלציה ותכנון תשתיות מים. החברה זיהתה את הצורך בניקוי שוטף של פאנלים סולאריים, שתפוקתם נפגעת כתוצאה מהצטברות אבק ולכלוך, והחלה לפתח ולהתקין מערכות שטיפה אוטומטיות. המערכות מותאמות למאפייני המתקן ומבצעות את השטיפה באופן אוטומטי, ללא צורך בהזמנת צוותי ניקוי. פעילות החברה מיועדת למערכות ביתיות, מסחריות ותעשייתיות.

מאז 2025 פועלת AY כחלק מקבוצת בלייד ריינג'ר, חברה ציבורית הנסחרת בבורסה בתל אביב ועוסקת אף היא בטכנולוגיות לניקוי ותחזוקת מתקנים סולאריים. ביוני 2025 חתמה בלייד ריינג'ר על מזכר הבנות לרכישת 51% מ-AY, ובאוקטובר אותה שנה נחתם הסכם לרכישת השליטה. החיבור נועד להרחיב את סל הפתרונות של בלייד ריינג'ר בתחום התחזוקה הסולארית: לצד מערכות השטיפה הקבועות של AY, בלייד ריינג'ר פיתחה פתרונות לניקוי פאנלים באמצעות רחפנים ומערכות רובוטיות.

יצחקי מגיעה בעיקר מרקע של ניהול ופיתוח עסקי. היא הייתה ממקימות העיתון "כלכליסט" וכיהנה במשך 13 שנים כסמנכ"לית הפיתוח העסקי שלו, ובהמשך כיהנה כמנכ"לית חברת שוונג. מינויה מגיע בשלב שבו AY מבקשת להרחיב את פעילותה בשוק הישראלי ולפתח פעילות גם בשווקים בינלאומיים.

לדברי שמוליק ינאי, בעל השליטה בבלייד ריינג'ר, יצחקי "הוכיחה בחודשים האחרונים יכולת יוצאת דופן להניע תהליכים, לבנות פעילות עסקית ולייצר שיתופי פעולה משמעותיים עם השחקנים המרכזיים בשוק".

עין שלישית: יצרנית רק"ם אירופית בודקת את Argus Shield

בתמונה למעלה: מערכת ההגנה Argus Shield. צילום: עין שלישית

חברת עין שלישית מערכות (ThirdEye) מנתניה, דיווחה רשמית על שת"פ אסטרטגי עם יצרנית כלי רכב קרביים אירופית לבחינת השילוב מערכות זיהוי הרחפנים (C-UAS) מדגם Argus Shield של החברה (כפי שפורסם לראשונה ב-Techtime) כפתרון אינטגרלי במערכות רק"מ שהיא מייצרת ומספקת וכפתרון לשדרוג צי הרק"מ הקיים והנרחב של החברה, המונה עשרות אלפי כלי-רכב הנמצאים בשימוש מבצעי באירופה ובמדינות אחרות בעולם.

שתי החברות חתמו על מזכר הבנות לתקופה של 12 חודשים. בשלב הראשוני הן יבצעו הוכחת היתכנות טכנית ומבצעית בכדי לתת מענה לדרישה הגוברת של לקוחות יצרנית הרק"מ לפתרונות הגנה מרחפנים. בשלב הזה כל צד יישא בעלויותיו. ההתקשרות קובעת כי זכויות הקניין הרוחני של עין שלישית בגין מערכות התצפית והזיהוי שלה, ייוותרו בבעלותה הבלעדית.

תוכנית העבודה המשותפת תצא לדרך ברבעון השלישי של 2026. בתחילה יבוצע סנכרון המערכות והכנת החומרה. ברבעון האחרון של השנה הן יעברו לשלב ניסויי שטח והוכחת היתכנות (PoC) במתחמי הניסוי של השותפה. לאחר מכן יבוצעו הדגמות ללקוחות הקצה של החברה האירופאית. מניית עין שלישית בבורסת תל אביב עלתה ב-4% לאחר פרסום ההודעה. 

היצרנית האירופית מסרה הערכה שלפיה צפויה בשלב הראשון דרישה לכמה מאות מערכות מסוג ארגוס. החברה צופה מתווה פריסה מדורג, שבמסגרתו תתבצע פריסה מסחרית ראשונה בשנת 2027 בהיקף של כ-2-3 מיליון דולר. בשנת 2028 היא צופה עליה בהיקפים כאשר משנת 2029 היא מעריכה שהפרוייקט יעבור לייצור סדרתי בקצב פריסה של כמה מאות יחידות בשנה.

פוטנציאל של אלפי הזמנות

מנכ"ל עין שלישית, ליאור סגל, אמר שאיום הרחפנים וכלי הטיס הבלתי מאוישים הפך לאחד מהאתגרים המרכזיים בשדה הקרב המודרני. "הבחירה בטכנולוגיה שלנו כדי להשתלב אינטגרלית בפלטפורמות של יצרנית ענקית בסדר גודל כזה, מהווה אבן דרך אסטרטגית עבורנו. שיתוף הפעולה הזה עשוי להפוך את Argus Shield לסטנדרט הגנה עולמי על אלפי משוריינים, ומייצר פוטנציאל עסקי חסר תקדים עבור עין שלישית".

הדמיית מערכת ההגנה Argus Shield על-גבי טנק המערכה ליאופרד 2. מקור: עין שלישית

מערכת Argus Shield היא מערכת הגנה אלקטרו־אופטית נגד רחפנים (C-UAS) המיועדת להתקנה בטנקים, נגמ"שים וכלי רכב טקטיים. היא מבוססת על שימוש במערך מצלמות ואלגוריתם Deep Neural Network של עין שלישית. היא מבצעת בזמן אמת גילוי, סיווג וזיהוי של עצמים מעופפים, ולאחר הגילוי מבצעת מעקב אוטומטי אחריהם. החברה מדגישה שהאלגוריתם שלה יכול גם לפעול על מערכות EO/IR של יצרנים אחרים.

לפי מפרט Argus Shield שפרסמה החברה, המערכת מספקת כיסוי כולל של 360°, משתמשת בחיישני CMOS ברזולוציה של 4056×3040 לכל חיישן, מבצעת מעקב אוטומטי אחר כל העצמים הנמצאים בשדה הראייה ומיועדת לגילוי רחפנים וכלי טיס בעלי כנף קבועה. היא עומדת בדרגת אטימות IP67 ובדרישות MIL-STD-810. חשוב לציין שמדובר במערכת פסיבית, ולכן קשה לאתר את פעולתה ולשבש אותה באמצעות לוחמה אלקטרונית.

מעניין לציין שבאתר החברה מופיעה הדמייה של המערכת על-גבי טנק המערכה מדגם Leopard 2, אשר מיוצר על-ידי חברת KNDS Deutschland. הדבר לא מוכיח שהיצרנית הגרמנית של הטנק היא הלקוח האירופי המדובר, אולם ייתכן שיש כאן חשיפה אגבית של פלטפורמת היעד שמאחורי ההזמנה.

מתרחבת זירת המאבק בין תקני ASA-ML ו-MIPI A PHY

בסוף השבוע הכריזו חברת מייקרוצ'יפ (Microchip Technology) וחברת Marelli על פתרון חדש המאפשר להזרים תכנים גרפיים (כולל וידאו) ישירות אל צגי הרכב באמצעות ערכת השבבים VS7000 ASA-ML של מייקרוצ'יפ, המיישמת את תקן התקשורת הפתוח ASA Motion Link ‏(ASA-ML). בכך הן הרחיבו את זירת התחרות מול התקן המתחרה, MIPI A PHY, אשר מבוסס על הטכנולוגיה של חברת Valens הישראלית.

ASA Motion Link הוא תקן פתוח לקישוריות וידאו ברכב ולתקשורת SerDes ‏(Serializer-Deserializer), המוגדר על-ידי Automotive SerDes Alliance ‏(ASA), קונסורציום הכולל יצרניות רכב, ספקיות Tier 1 וחברות שבבים. באמצעות העברה מאובטחת ומהירה של וידאו וגרפיקה בין מוצרים של ספקיות טכנולוגיה שונות, התקן מאפשר תאימות רחבה יותר ברחבי האקוסיסטם של תעשיית הרכב ומספק חלופה ניתנת להרחבה לטכנולוגיות קנייניות להעברת וידאו.

חברת מייקרוצ'יפ היא חברה מייסדת ב-ASA. בעבר היא הדגימה יכולת פעולה הדדית רחבה בפתרונות המצלמות שלה, וכעת היא מרחיבה את הפתרונות האלה גם לתחום קישוריות הצגים. "המעבר לכלי רכב מוגדרי-תוכנה מייצר ביקוש לארכיטקטורות אלקטרוניות פתוחות וניתנות להרחבה", הסביר נשיא חטיבת האלקטרוניקה של Marelli, קאלי שין. "שיתוף הפעולה הזה ממחיש כיצד תקנים פתוחים יכולים להאיץ חדשנות ולספק את יכולת הפעולה ההדדית בדור הבא של ארכיטקטורות רכב".

אלה בדיוק המטרות של התקן המתחרה, MIPI A-PHY, שפותח על ידי MIPI Alliance בהתבסס על טכנולוגיית HDBaseT של ואלנס. מדובר בתקן פתוח לתקשורת SerDes מהירה וארוכת-טווח בתוך כלי רכב, שנועד בעיקר לחבר מצלמות, חיישני ADAS וצגים אל יחידות המחשוב של הרכב. שני התקנים נועדו לפתור את אותה הבעיה כמעט: קישור SerDes מהיר וארוך-טווח בתוך הרכב, בעיקר להעברת מידע ממצלמות, LiDAR ומכ"ם אל יחידות העיבוד, וכן להעברת וידאו אל הצגים ברכב.

השלב הבא של התחרות: איום על מעמד האיתרנט

שניהם מיועדים להחליף או לצמצם שימוש בפתרונות SerDes קנייניים כגון GMSL ו-FPD-Link. כעת, נראה שהתחרות בין השניים מגיעה אל השוק: בספטמבר 2025 הודיעה MIPI ש-A-PHY נכנס לראשונה לייצור סדרתי אצל יצרן רכב, וביוני 2026 כבר הודגמה יכולת עבודה הדדית (Interoperability) בין רכיבי A-PHY של ארבע חברות שונות: Sony Semiconductor Solutions, Southchip, Valens ו-Velinktech.

מעניין לציין שבמקביל לתחרות בין שני התקנים האלה לבין עצמם, שניהם גם מתחרים בגורם גדול בהרבה: איתרנט. כיום קיימת הפרדה במערכות התקשורת ברכב. שני התקנים האלה הם א-סימטריים – הם מותאמים במיוחד למצבים שבהם יש זרם נתונים גדול מאוד בכיוון אחד וזרם נתונים קטן יותר בכיוון השני, כמו למשל כאשר מדובר במצלמות, שבהן הרבה מאוד נתונים זורמים מהמצלמה אל המחשב ורק פקודות ונתוני בקרה זורמים לכיוון המצלמה.

מנגד, שאר פעילויות התקשורת מתבצעות באמצעות Automotive Ethernet המאפשר תעבורה סימטרית בשני הכיוונים. החידוש הוא שגם ASA ML וגם MIPI A PHY, הכריזו לאחרונה על יכולות להעביר על-גבם את תקשורת האיתרנט ברכב. וזו כבר זירה חדשה וגדולה בהרבה, אשר עשויה להכריע כיצד תיראה הארכיטקטורה העתידית של רכב מוגדר תוכנה (SDV).

גוף ביטחוני ישראלי ראשון מצטייד במערכת ה-ForceField של אקסון

חברת אקסון ויז'ן (Axon Vision) קיבלה מגוף ביטחוני ישראלי הזמנה ראשונה למערכת ForceField, המיועדת להגנת כוחות מתמרנים מפני רחפני תקיפה ואיומים אוויריים בטווח הקרוב. היקפה הכולל של ההתקשרות עשוי להגיע לכ־15 מיליון שקל, כולל מע"מ.

ההזמנה המחייבת הראשונית מסתכמת בכ־6 מיליון שקל, ולמזמין ניתנו אופציות להרחיבה בהיקף של עד 9 מיליון שקל נוספים. אספקת המערכות הכלולות בהזמנה הראשונית צפויה להתבצע במהלך 12 החודשים הקרובים. לדברי אקסון, ההצטיידות המבצעית מגיעה כחודש וחצי בלבד לאחר השקת ForceField ביולי האחרון.

מערכת ForceField נועדה לספק מענה לרחפני FPV ולרחפנים חמושים אחרים, שהפכו לאיום מרכזי על כוחות וכלי רכב בשדה הקרב. המערכת משלבת ראייה ממוחשבת, בינה מלאכותית ואוטונומיה לצורך גילוי האיום, זיהויו, מעקב אחר מסלולו וחישוב פתרון הירי בזמן אמת. היא יכולה להכווין אמצעי לחימה קינטיים ותחמושת שכבר מצויים בידי הכוח, ללא צורך במיירט ייעודי.

המערכת מיועדת לפעול באופן עצמאי על גבי כלי רכב קרביים ועמדות מבצעיות, גם כאשר הכוח נמצא בתנועה וללא תלות בתשתיות תקשורת חיצוניות. המפעיל האנושי נשאר במעגל קבלת ההחלטות ומאשר את פעולת הנטרול.

ForceField מבוססת על היכולות שפיתחה אקסון בתחום הגילוי והמעקב החזותי אחר רחפנים. באפריל דיווחה החברה על ניסוי מבצעי במערכת ClearSky, המיועדת לגילוי רחפני FPV, לרבות רחפנים המופעלים באמצעות סיב אופטי ולכן חסינים כמעט לחלוטין לשיבוש אלקטרוני. ForceField מרחיבה את המענה משלב הגילוי והמעקב למעטפת הכוללת גם ניהול האיום והכוונת אש.

ביולי הודיעה אקסון גם על שילוב המערכת עם DefendAir של פאראזירו, המיירטת רחפנים באמצעות רשת. תצורה זו מכוונת בעיקר להגנת שדות תעופה, מתקני אנרגיה ותשתיות רגישות שבהם לא ניתן להשתמש בתחמושת. במקביל, אקסון מקדמת את ForceField בשוק האמריקאי בשיתוף Leonardo DRS.

ההזמנה החדשה מסמנת מעבר מניסויים והדגמות להצטיידות מבצעית. עם זאת, בשלב זה רק ההזמנה בהיקף של כ־6 מיליון שקל מחייבת, ואילו מימוש יתרת ההתקשרות תלוי בהחלטת המזמין.

רוצים להישאר מעודכנים? הירשמו למטה לקבלת הניוזלטר השבועי שלנו

22 מיליון שקל להרחבת כוח האדם הטכנולוגי בחבל תקומה

[בתמונה: מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין. יח"צ]

רשות החדשנות ומנהלת תקומה ישקיעו 22 מיליון שקל בתוכנית להרחבת ההון האנושי הטכנולוגי בחבל תקומה. התוכנית כוללת ארבעה מסלולים, שנועדו לסייע לחברות באזור לגייס ולהכשיר עובדים, לשלב סטודנטים בתעשייה המקומית ולמשוך לחבל אנשי טכנולוגיה מחו"ל.

המהלך הוא חלק מהניסיון לבסס בחבל תשתית תעסוקתית וטכנולוגית ארוכת טווח, לצד פעולות השיקום המתבצעות באזור. התוכנית מטפלת בכמה חסמים במקביל: המחסור בעובדים מיומנים, הקושי של חברות בפריפריה לגייס כוח אדם, הצורך בהתאמת כישורי העובדים לשינויים הטכנולוגיים והאתגר הכרוך במשיכת אוכלוסייה מקצועית לאזור.

המסלול הראשון, Tkuma Internship, מיועד לשלב לפחות 500 סטודנטים, אקדמאים והנדסאים במקצועות STEM בהתנסות מעשית בחברות הפועלות בחבל. ההתמחות תימשך שישה עד תשעה חודשים ותכלול איתור ומיון מועמדים, הכוונה מקצועית וסיוע לחברות בתהליכי הקליטה וההכשרה. ניתן יהיה לשלב במסלול גם הכשרות קצרות, בין היתר במיומנויות בינה מלאכותית.

היעד הוא לרתום לפחות עשרה מעסיקים לקליטת המשתתפים. עדיפות תינתן לתוכניות שייבנו בשיתוף מוסדות אקדמיים, ישלבו את ההתנסות במסגרת הלימודים או יובילו לקליטת המשתתפים לעבודה באזור.

מסלול נוסף יתמקד במשיכת עולים חדשים, תושבים חוזרים וזכאי חוק השבות בעלי השכלה וניסיון טכנולוגיים. במסגרתו יאותרו מועמדים בחו"ל ויעברו הכנה לשוק העבודה הישראלי, מיון, הכוונה והתאמה לחברות בחבל – במטרה ליצור את הקשר עם המעסיק עוד לפני המעבר לישראל. היעד הראשוני הוא לאתר ולמיין לפחות 100 מועמדים. הפעילות תתבצע בתיאום עם משרד העלייה והקליטה ותכלול אפשרות לליווי לאחר תחילת העבודה.

מסלול Talent Recruiting יסייע לחברות בחבל לאתר ולגייס עובדים בהתאם לצורכיהן. הוא יכלול מיפוי של המשרות והכישורים המבוקשים, איתור מועמדים, סינון, התאמה וליווי בתהליך הגיוס. לפחות 300 מועמדים צפויים להיות מופנים לתהליכי התאמה וראיונות אצל מעסיקים.

המסלול הרביעי, Tech Skills Boost, יציע הכשרה ושדרוג מיומנויות בתחומי הבינה המלאכותית, הדאטה והאוטומציה ללפחות 500 משתתפים. הוא מיועד הן לעובדי הייטק והן לעובדים מענפים אחרים המבקשים לעבור לתפקידים טכנולוגיים. ההכשרות יותאמו לצורכי המעסיקים ויתמקדו בשדרוג מיומנויות ובהסבה מקצועית.

לדברי מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, לצד ההשקעה בתשתיות מחקר ופיתוח נדרש לבנות מאגר מקומי של עובדים שיאפשר לחברות להקים ולהרחיב פעילות באזור. התוכנית מרחיבה יוזמות קודמות שנערכו בחבל, ובהן הכשרת כ-100 מתושבי שדרות לבדיקות תוכנה והקמת מרכז טכנולוגי בעיר.

הלך לעולמו לב שפירא, מעמודי התווך של תעשיית הרכיבים

בתמונה למעלה: לב שפירא. צילום: יחיאל בוסקילה

היום (א') הלך לעולמו לב שפירא (1940-2026), אסיר ציון ומומחה נדיר בתחום הנדסת הרכיבים, אשר שימש יועץ ועוזר לרוב החברות הגדולות בישראל, ולחלק גדול מיצרני וספקי הרכיבים בעולם. "לב שפירא היה ה-AI של התעשייה", אמר עליו אחד ממכיריו ומוקיריו. "תרומתו לתעשיית הישראלית הייתה עצומה". שפירא עלה לישראל בשנת 1988 לאחר מאבק שניהל במשך שנים כנגד המשטר הסובייטי והק.ג.ב על זכותו לעלות לישראל. כמסורב עלייה הוא סבל מרדיפות רבות של המשטר, אולם לא ויתר על שאיפתו לעלות לארץ.

בברית המועצות לשעבר הוא צבר נסיון של 15 שנים בעבודה כמהנדס אנלוגי ודיגיטלי. עם בואו לארץ הוא החל לייעץ לחברות המקומיות וסייע להן לאתר רכיבים, לזהות רכיבים ולהבין את דרישות הייצור המורכבות. בין השאר, עמד בראש צוות שסייע לתעשייה הישראלית להתמודד עם תקנות RoHS של האיחוד האירופי להגבלת השימוש בחומרים מסוכנים בציוד אלקטרוני. יחיאל בוסיקלה מחברת ח.י אלקטרוניקה כתב על תרומתו המקצועית: "הוא הניח את היסודות למקצוע הנדסת הרכיבים בארץ, והיווה עמוד תווך ומגדלור מקצועי עבור כולנו. אנשי מקצוע ואנשי מכירות רבים יעידו עד כמה נעזרו בו לאורך השנים, כשהוא תמיד העניק מזמנו, מהידע העצום שלו ומחוכמתו, כדי לסייע לכל דורש".

שפירא היה יועץ קפדן אשר ביצע בדיקה טכנית מעמיקה של כל דפי המוצר שאותם למד עבור לקוחותיו. בזכות קפדנותו והידע המעמיק שלו הוא איתר ותיקן הרבה טעויות שנפלו בדפי המפרט של יצרניות רכיבים עולמיות. בעקבות זאת הוא קיבל מעמד ייחודי של מעין "אוטוריטה". מומחה ייחודי שגם תעשיית הרכיבים העולמית מקשיבה להערותיו. יושרו ומקצועיותו חסכו להרבה חברות מיליוני דולרים, וסייעו להן לתקן טעויות פיתוח שכיחות. לצד כל אלה, הוא זכור גם בזכות חביבותו ונעימותו הרבה.

יהי זכרו ברוך!

ההלווייה תתקיים ביום ג', 8.9.2026, בשעה 12:30 בבית העלמין הישן ברחוב פינסקר בהרצליה.

Panther Lake: המעבד שנולד בישראל ביחד עם תהליך הייצור שלו

Panther Lake, משפחת מעבדי Core Ultra Series 3 של אינטל, אינו רק דור חדש של מעבדים למחשבים ניידים. זהו גם המוצר הראשון של החברה המיוצר בהיקפים גדולים בתהליך Intel 18A, ולכן הוא משמש מבחן מרכזי ליכולתה של אינטל להחזיר את טכנולוגיית הייצור שלה לחזית התעשייה ולהציע אותה בעתיד גם ללקוחות חיצוניים.

בסרט תיעודי חדש שפרסמה החברה, באורך של כשעה וחצי, מתארים מנהלי התוכנית ומהנדסיה את תהליך הפיתוח, שהחל עוד בשנת 2021 והעסיק אלפי עובדים ברחבי העולם. הסרט הופק אומנם בידי אינטל ומציג את הפרויקט כסיפור הצלחה, אך הוא מספק הצצה מעניינת אל הקשיים שנוצרו כאשר המעבד ותהליך הייצור שעליו הוא מבוסס פותחו למעשה במקביל.

למרכז הפיתוח הישראלי היה תפקיד מרכזי בפרויקט. אנשי אינטל מספרים כי הגדרת המוצר החלה בחדר במרכז הפיתוח בישראל, שבו ניסו הצוותים להעריך כיצד ייראה שוק המחשבים כעבור שנתיים או שלוש. בישראל פותחו רכיב החישוב וליבות הביצועים, בעוד שהגרפיקה פותחה בצוותים בפולסום ובהודו, ורכיבים נוספים הגיעו מאתרים אחרים של החברה.

עם המרואיינים הישראלים בסרט נמנים זוהר צאבא, סגן נשיא ומנהל תוכנית Panther Lake; ירון אננקי, סגן נשיא ומנהל קבוצת פיתוח ה־Client; אריק גיחון, מהנדס ראשי בכיר לארכיטקטורת SoC; חגי בורשטיין, מנהל הנדסת פיתוח המוצר; וליאל אלגרבלי, מהנדסת שילוב פלטפורמות לקוח.

היעילות של Lunar Lake, הביצועים של Arrow Lake

נקודת המוצא הארכיטקטונית של Panther Lake הייתה ניסיון לחבר בין שתי משפחות המעבדים שקדמו לו. “Panther Lake הוא שילוב של Lunar Lake ושל Arrow Lake. לקחנו את הטוב משני העולמות וחיברנו אותו יחד”, מסביר בסרט אריק גיחון.

לדבריו, מ־Lunar Lake נלקחו היעילות האנרגטית, חיי הסוללה וה־NPU, ומ־Arrow Lake נלקחו הביצועים, יכולת ההתרחבות ומספר הליבות הגדול יותר. בתצורה המרבית כולל Panther Lake עד 16 ליבות, לעומת שמונה ב־Lunar Lake, וכן מערך גרפי משולב הכולל עד 12 ליבות Xe. ליבות הביצועים החדשות נקראות Cougar Cove וליבות היעילות Darkmont, והן הותאמו לתהליך 18A.

כדי להציע את המעבד בקשת רחבה של מחשבים, עברה אינטל ממבנה מונוליתי למבנה מודולרי. המשפחה כוללת אריחי CPU, גרפיקה ו־I/O בגדלים שונים, שניתן לשלב בשלוש תצורות מרכזיות. גרסה של שמונה ליבות מיועדת בעיקר למחשבים עסקיים; גרסת 16 ליבות עם רכיב I/O גדול מוסיפה שמונה נתיבי PCIe 5.0 ומתאימה למחשבים עם מעבד גרפי נפרד; וגרסת הדגל משלבת מעבד גדול עם GPU מובנה של 12 ליבות Xe.

תהליך הייצור עדיין היה בתנועה

האתגר החריג בפרויקט נבע ממעמדו של Panther Lake כ“לקוח האפס” של Intel Foundry בתהליך 18A. בניגוד לפיתוח על תהליך בשל, צוותי המוצר קיבלו במהלך העבודה גרסאות מתעדכנות של ערכת התכנון ומודלים משתנים של ביצועי הטרנזיסטורים. הם נדרשו להעריך מראש כיצד יתנהג התהליך כאשר יגיע לבשלות, ולעדכן בהתאם את התכנון.

Intel 18A משלב שני שינויים טכנולוגיים גדולים: RibbonFET, מבנה טרנזיסטור מסוג Gate-All-Around, ו־PowerVia, מערכת אספקת מתח מצדו האחורי של השבב. ביל גרים, מנהל הנדסת המוצר בחטיבת הפיתוח הטכנולוגי של Intel Foundry, מגדיר בסרט את 18A כ“תהליך מהפכני, ולא רק התפתחות הדרגתית של דור קודם”.

PowerVia מקרבת את חיבורי החשמל לטרנזיסטורים, במקום להעבירם דרך 14–15 שכבות מתכת בצדו הקדמי של השבב. התוצאה היא התנגדות נמוכה יותר, חיסכון בשטח ושיפור פוטנציאלי בביצועים ובצריכת האנרגיה. ואולם, השינוי גם חייב את המהנדסים לתכנן מחדש חלק מנתיבי האותות. רשת אספקת החשמל הקדמית שימשה בעבר גם לסיכוך בין אותות רגישים; לאחר העברתה לאחור, נדרשו הרחבה והרחקה של קווי מתכת כדי למנוע הפרעות ולשמור על איכות אותות השעון.

מתקדמים גם עם שבבים פגומים

עוד לפני שהגיע הסיליקון הראשון, נבדקו התכנון, הקושחה והתוכנה באמצעות סימולציות, אמולטורים ומערכות FPGA. לאחר מכן החל תהליך הדרגתי של דוגמאות הנדסיות: יחידות ES0 פעלו תחילה בתדרים נמוכים, ובהמשך השתפרו הביצועים דרך דורות ES1 ו־ES2, עד לגרסת B0 שנבחרה לבסוף כמועמדת לייצור.

מאחר שתפוקת השבבים בתהליך החדש עדיין הייתה מוגבלת, אינטל פיתחה דרך להשתמש גם ביחידות שאינן תקינות לחלוטין. אם רק חלק מסוים בשבב היה פגום, ניתן היה להעביר אותו לצוות אימות שלא נזקק לאותו רכיב. כך הצליחה החברה לנצל כמעט כל יחידה שהגיעה מהמפעל ולהמשיך בבדיקות אף שמספר הדוגמאות התקינות היה קטן.

המורכבות גדלה בשל המבנה המודולרי: כל מעבד מורכב מאריחי CPU, גרפיקה ו־I/O המגיעים מפרוסות שונות. לכן לא די למיין כל אריח בנפרד, ויש להתאים ביניהם באופן שיניב מוצר תקין ובעל רמת הביצועים המתאימה.

ההימור על B0

אחת ההחלטות הקריטיות התקבלה כחצי שנה לפני הסמכת המוצר. אינטל נדרשה להתחיל לייצר מלאי מסחרי כדי שיהיו ברשותה מאות אלפי ואף מיליוני יחידות במועד ההשקה, אף שבאותו שלב עדיין לא ידעה בוודאות אם גרסת B0 נקייה מבאגים שיחייבו גרסת סיליקון נוספת.

ההחלטה התקבלה על סמך התקדמות הוולידציה, מספר היחידות שנבדקו, מצב התקלות, תחזיות התפוקה ומשוב מיצרניות המחשבים. לצדם, מספרים אנשי התוכנית, היה גם מרכיב של שיקול דעת הנדסי הנשען על ניסיונם של האדריכלים, המפתחים וצוותי האימות. ההימור הצליח: B0 הפכה לגרסת הייצור של Panther Lake.

במקביל עבדה אינטל עם יצרניות המחשבים על כ־200 תכנונים שונים. “אילו כל 200 הדגמים היו מופעלים בפעם הראשונה במקביל, צוותי הוולידציה והנדסת הלקוחות שלנו היו מוצפים לחלוטין”, אומרת ליאל אלגרבלי. אינטל בחרה תחילה קומץ מערכות, הפעילה ואימתה אותן יחד עם היצרניות, ורק לאחר פתרון התקלות הראשונות הרחיבה את התהליך לשאר הדגמים.

החברה גם קיצרה משמעותית את שלב ההסמכה. בעוד שהסמכת החבילות השונות של Alder Lake ארכה יותר מרבעון, את כל משפחת Panther Lake נדרשה אינטל להסמיך בתוך חודש. הממצאים מהמוצר הראשון הועברו מדי יום לשאר התצורות, כדי למנוע חזרה על אותן בדיקות ותקלות.

מבחינת אינטל, Panther Lake הוא אפוא יותר ממעבד חדש. זהו הניסיון הראשון להפוך את RibbonFET ואת PowerVia מטכנולוגיות שפותחו במעבדה לבסיס של משפחת מוצרים המיוצרת בעשרות מיליוני יחידות. עם זאת, הסרט אינו חושף נתוני תפוקה, שיעורי פסילה או עלויות ייצור. הצלחת הפרויקט תימדד לבסוף לא רק בכך שהמעבד הגיע לשוק, אלא בביצועיו בפועל, בזמינות המחשבים המבוססים עליו וביכולתה של אינטל למשוך לתהליך 18A גם לקוחות ייצור חיצוניים.

צפו בסרט המלא:

רוצים להישאר מעודכנים? הירשמו למטה לקבלת הניוזלטר השבועי שלנו

אקו ווייב פאואר מאמצת טכנולוגיית תאומים דיגיטליים

בתמונה למעלה: המחשת מודל דיגיטלי של מערכת להפקת אנרגיה מגלי הים. מקור: EWP

חברת אקו ווייב (Eco Wave Power) המספקת מערכות-חוף להפקת אנרגיה מגלי ים, תשתמש בטכנולוגיית תאומים דיגיטליים (Digital Twin) כדי לפתח ולנטר את תחנות הפקת האנרגיה שהיא מקימה ומפעילה. החברה הודיעה שהחברה הבת האמריקאית Eco Wave Power U.S, חתמה על הסכם עם חברת AI engineering הגרמנית לפיתוח פלטפורמת תאום דיגיטלי של המערכות שלה, שתתבסס על מודלים פיזיקליים ועל נתונים.

אקו ווייב פאואר ו-AI engineering חברות בתוכנית NVIDIA Inception. במסגרת ההסכם, הן החלו בביצוע השלב הראשון (Phase 1) של הפרויקט, המשלב סימולציות פיזיקליות עם נתוני הנדסה, גלים ותפעול אמיתיים אשר נאספו על-ידי של Eco Wave Power – EWP. השלב הזה יתמקד במידול דיגיטלי של האופן שבו גלי הים מקיימים אינטראקציה עם המצופים של EWP, באמצעות טכנולוגיית הסימולציה PAMICS של AI engineering.

בהמשך, הן יבצעו השוואה בין תוצאות הסימולציות לבין מדידות חיישנים מהעולם האמיתי, כדי שיוכלו לפתח יכולות למידת מכונה לחיזוי תפוקת האנרגיה והעומסים על המערכת, ובהמשך להתאים את התאום הדיגיטלי לאתרי פרויקטים שונים, באופן שיאפשר להשתמש בידע ההנדסי בפרוייקטים חדשים.

"בינה מלאכותית אינה רק שכבת תוכנה נוספת, אלא הזדמנות לשפר מן היסוד את האופן שבו אנחנו מתכננים ומפעילים את המערכות", הסבירה מייסדת ומנכ"לית EWP, אינה ברוורמן. "נמדל את עומסי הגלים, התנהגות המצופים, הכוחות המבניים ואת הקלט האנרגטי התיאורטי, ובמקביל נתחיל לפתח יכולות למידת מכונה לחיזוי עומסים ותפוקת אנרגיה. בנוסף, נבדוק כיצד ניתן להעביר את המודלים האלה לאתרים חדשים העומדים בתנאי גלים שונים".

EWP מככבת באתר של אנבידיה

במהלך 2026 הוצגה הטכנולוגיה של EWP פעמיים במצגות מרכזיות של מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, כאשר החברה הבת Eco Wave Power U.S מופיעה בבלוג התאגידי של אנבידיה. במסגרת שיתוף הפעולה עם AI engineering נעשה שימוש בטכנולוגיות NVIDIA Omniverse להמחשה חזותית של התאום הדיגיטלי ובכלי הסימולציה והמידול NVIDIA Warp. טכנולוגיית PAMICS של AI engineering היא מסגרת סימולציה רב-פיזיקלית מבוססת חלקיקים, המיועדת ליישומים מורכבים של דינמיקת זורמים ואינטראקציה בין זורמים למבנים.

"אנרגיית גלים היא בעיה הנדסית מאתגרת במיוחד, מכיוון שהיא משלבת דינמיקה מורכבת של זורמים בעלי משטח חופשי, תנועה מבנית ותנאים סביבתיים המשתנים במידה רבה", אמר מייסד ומנכ"ל החברה, ד"ר סטיפן אדאמי. "מטרתנו היא ליצור ייצוג דיגיטלי המקשר בין סימולציה ברמת דיוק גבוהה לבין נתונים תפעוליים, כדי להבין טוב יותר את קליטת האנרגיה, העומסים המבניים והתנהגות המערכת במגוון תרחב של מצבי-ים".

וובינר סינופסיס לאופטיקה משולבת יתקיים ב-17 בספטמבר

ביום ה', ה-17 בספטמבר 2026, תקיים חברת סינופסיס (Synopsys) את הוובינר לאופטיקה משולבת במארזים, תחת השם: From Copper to COUPE: Scaling AI Interconnects with Co-Packaged Optics. הוובינר יתקיים בשעה 19:00 לפי שעון ישראל. אופטיקה משולבת במארז (Co-Packaged Optics – CPO) פורצת את מגבלת העברת הנתונים באמצעות הצבת המנועים האופטיים בסמוך ל-XPU.

בכך היא מקצרת את מרחק העברת האותות החשמליים מסנטימטרים למילימטרים, ומספקת את צפיפות רוחב הפס ואת היעילות האנרגטית שחיבורי נחושת אינם מסוגלים עוד לספק. בוובינר זה, Synopsys ו-GUC משתפות מניסיונן בפיתוח XPUs התומכים ב-CPO על גבי פלטפורמת TSMC COUPE – החל מקניין רוחני (IP) לממשקים מהירים, דרך אימות וסגירת תכנון רב-פיזיקליים (multiphysics signoff), ועד לייצור.

בהדרכה המקוונת יוצגו אתגרי תכנון ואינטגרציה מהעולם האמיתי, ובהם סטאק תלת-ממדי של EIC מעל PIC, ממשקי 224G ו-UCIe מהירים, ניתוח תרמי, והדרך לייצור ולבדיקות בהיקפים מסחריים. TSMC COUPE היא פלטפורמת אריזה ואינטגרציה של TSMC המיועדת לשילוב שבבים אלקטרוניים עם שבבי פוטוניקת סיליקון בתוך אותה מערכת ארוזה, בעיקר עבור יישומי CPO במאיצי AI, מרכזי נתונים ומערכות HPC. העקרון המרכזי הוא הצבת רכיבי התקשורת האופטית קרוב מאוד למעבד/מאיץ, במקום להעביר נתונים במהירויות גבוהות על גבי מוליכי נחושת למודולים אופטיים מרוחקים.

What You'll Learn:

  • Why AI scale-up and scale-out fabrics are driving CPO, and where ESUN and UALink fit
  • How 224G and UCIe IP enable high-bandwidth, low-power optical engines in COUPE
  • How GUC transforms COUPE into production-ready optical XPUs through advanced-packaging and 2.5D/3D integration expertise
  • Proven results solving COUPE implementation challenges: EIC/PIC co-design, hybrid bonding, and interposer/RDL integration
  • How Synopsys and GUC co-optimize XPU thermal behavior with optical engines using Synopsys multiphysics analysis technologies
  • How GUC's turnkey ASIC, manufacturing, and test flow delivers volume-ready CPO for AI systems.

דוברים:

 

Igor Elkanovich, CTO, GUC :
In recent 10 years Igor Elkanovich serves as GUC’s CTO, responsible for IP and methodology development using advanced silicon process and packaging technology, and supervising architecture and execution of large-scale AI projects. He holds 35 patents at different stages and focuses on AI, HPC, XPU and networking applications.
Sheng-Fan Yang, Director, GUC:
Sheng-Fan Yang received his Ph.D. in electrical engineering (EE) from National Cheng Kung University (NCKU), Taiwan. Currently, he serves in GUC as a director, leading SI/PI/TI/MI division, for chip/package/system high speed integrated designs of AI ASIC products. His research interest includes high speed heterogeneous integration of 2D/2.5D/3D-IC, e.g., 112G/224G-SerDes, UCIe-A/S, HBM3/4, and multi-physics co-analysis.
Madhumita Sanyal, Sr. Director of Technical Product Management, Synopsys:
Madhumita Sanyal is a senior Director of Technical Product Management specializing in advanced interface technologies, C2C interconnects, and system architecture for next-generation computing platforms. She has 23+ years of experience in the design, and product management of high-speed I/O, system-level design, SoCs with a focus on enabling scalable solutions for AI, data center, and high-performance computing.

למידע נוסף ורישום:

From Copper to COUPE: Scaling AI with Co-Packaged Optics

 

לא רק להקטין: איך מפיקים יותר ביצועים מאותו שטח סיליקון

בתמונה למעלה: מפעל אינטל באירלנד. צילום: Techtime

מאת אנופאמה בואונדר, מנהלת בכירה לפיתוח טכנולוגיית Intel 18A  באינטל פאונדרי

במשך עשרות שנים היה לתעשיית השבבים מנוע התקדמות ברור: להקטין את הטרנזיסטורים, לצופף יותר מהם על גבי השבב ולקבל יותר ביצועים. אלא שכ ככל שה שהטרנזיסטורים נעשים קטנים ומורכבים יותר, הכיווץ הג הגיאומטר לבדו כבר אינו מספק את כל השיפור שאנחנו מבקשים להשיג.

כיום, כדי להמשיך את ההתקדמות, צריך להסת לא רק על ממדי הטרנזיסטור. צריך לבחון גם את הדרך שבה הזרם מגיע אליו, את ההתנגדות בנקודותודות המ במגע ובחיבורים, את תנועת נושאי המטען בתוכו, את פיזור החום ואת הקשר בין טכנולוגיית הייצור לבין תכנון השבב.

זו השאלה שעמדה בפני צוותי הפיתוח שלנו באינטל פאונדרי: כיצד אפשר להפיק יותר ביצועים מפלטפורמת Intel 18A בלי להסתמך על כיווץ גיאומטרי נוסף ובלי לדרוש מהלקוחות להתחיל את התכנון מחדש?

התשובה היא Intel 18A-P, גרסת הביצועים המשופרת הראשונה במשפחת Intel 18A. בבדיקה שנערכה על תת-בלוק של ליבת Arm, בהתאם לתקן מקובל בתעשייה, Intel 18A-P הציגה שיפור של יותר מ-9% בביצועים באותה צריכת חשמל בהשוואה ל-Intel 18A. כשמסתכלים על אותה תוצאה מהכיוון ההפוך, היא מאפשרת הפחתה של יותר מ-18% בצריכת החשמל באותה רמת ביצועים. המספרים האלה חשובים, אבל הסיפור המעניין יותר נמצא באופן שבו השגנו אותם.

מה קורה כשהזרם פוגש את הטרנזיסטור?

Intel 18A הציגה שילוב ראשון מסוגו בתעשייה בין שתי טכנולוגיות מרכזיות בתהליך ייצור המיועד לייצור בהיקפים גדולים. הראשונה היא RibbonFET, ארכיטקטורת טרנזיסטור מסוג Gate-All-Around, שבה השער מקיף את ערוצי ההולכה ומאפשר שליטה הדוקה יותר בפעולת הטרנזיסטור. השנייה היא PowerVia, המעבירה את אספקת החשמל לצדו האחורי של השבב ומפרידה בין נתיבי החשמל לבין נתיבי האותות.

Intel 18A-P מתבססת על שתי הטכנולוגיות האלה, אך אינה מסתפקת בהן. אחד הפיתוחים המרכזיים בה הוא Power Boost, אפשרות חדשה במשפחת התקני RibbonFET, שנועדה לשפר את ביצועי הטרנזיסטור בלי להגדיל את שטחו ובלי להוסיף לעומס הקיבולי שלו.

כדי להבין מדוע זה משמעותי, אפשר לחשוב על מערכת מים. גם אם המשאבה חזקה, צינור צר או חיבור בעל התנגדות גבוהה יגבילו את הזרימה. באופן דומה, יכולותיו של טרנזיסטור אינן תלויות רק במבנה הפנימי שלו. הן מושפעות גם מההתנגדות בנקודות המגע שדרכן הזרם נכנס ויוצא.

Power Boost מטפל בדיוק בנקודה הזאת. הוא משתמש בארכיטקטורת מגע כפולה, הכוללת מגע קדמי רגיל ומגע ישיר נוסף מהצד האחורי, המתאפשר בזכות PowerVia. המגעים, בעלי התנגדות נמוכה במיוחד, מפחיתים את ההתנגדות החיצונית ומאפשרים זרם הנעה גבוה יותר.

החידוש הזה מיושם בהתקן חדש בשם W3P. זהו הכינוי לאפשרות הטרנזיסטור עתירת הביצועים של Intel 18A-P, המשלבת את ארכיטקטורת המגעים החדשה של Power Boost. היא מיועדת בעיקר לנתיבים הקריטיים בשבב, כלומר למסלולים החשמליים שקצב פעולתם מגביל את התדר המרבי של המעגל כולו.

בהשוואה ל-Intel 18A, הארכיטקטורה החדשה מפחיתה את ההתנגדות החיצונית בכ-20% בהתקני NMOS ובכ-12% בהתקני PMOS. התקני W3P עם Power Boost מספקים שיפור של יותר מ-10% בתדר בנתיבים הקריטיים, בקיבול זהה.

במילים פשוטות, הפחתת ההתנגדות בנקודות המגע מאפשרת להגדיל את זרם ההנעה ולהפעיל את אותם מסלולים בתדר גבוה יותר, בלי להגדיל את שטח הטרנזיסטור או את העומס החשמלי הכרוך במיתוג. במקום להסתמך רק על טרנזיסטור קטן יותר, אנחנו משפרים גם את הדרך שבה הזרם מגיע אליו.

לא כל טרנזיסטור צריך לעשות אותו דבר

שבב מודרני אינו מערכת אחידה. אזורים מסוימים צריכים לפעול במהירות הגבוהה ביותר האפשרית, ואילו באזורים אחרים חשוב יותר לחסוך באנרגיה. לכן Intel 18A-P מרחיבה את משפחת RibbonFET ומוסיפה אפשרויות המותאמות ליעדי תכנון שונים.

כחלק מהרחבת סל האפשרויות למתכננים, Intel 18A-P מוסיפה גם התקנים חדשים המכונים W1 ו-W1.5. אלה הן אפשרויות טרנזיסטור המותאמות לצריכת חשמל נמוכה: הקיבול שלהן נמוך יותר, ולכן נדרשת פחות אנרגיה כדי להעביר אותן בין מצב כבוי למצב פעיל. הן מתאימות לחלקים בשבב שבהם חשוב לחסוך באנרגיה ואין צורך בביצועים המרביים.

בקצה השני נמצא W3P עם Power Boost, אפשרות המותאמת לביצועים גבוהים ולנתיבים שבהם התדר קריטי. כך אפשר להשתמש ב-W3P במקומות שבהם כל תוספת מהירות חשובה, וב-W1 או ב-W1.5 במקומות שבהם עדיף לצמצם את צריכת החשמל.

גם אפשרויות מתח הסף, או VT, הורחבו. מתח הסף הוא רמת המתח שבה הטרנזיסטור מתחיל לעבור ממצב כבוי למצב פעיל, ולכן הוא משפיע על האיזון בין מהירות, צריכת חשמל וזליגת זרם. Intel 18A-P מוסיפה זוג מתחי סף ביניים בין האפשרויות הקיימות של מתח נמוך ומתח נמוך במיוחד. לצד צמצום של כ-33% בטווח שבין מצבי הקצה של התהליך, השינוי מאפשר התנהגות צפויה יותר של הטרנזיסטורים בתנאי ייצור שונים. כך יכולים המתכננים לכוון בצורה מדויקת יותר את האיזון בין מהירות, צריכת חשמל וזליגה.

לגרום לנושאי המטען לנוע מהר יותר

נדבך נוסף בשיפור הוא הנדסת מאמץ מתקדמת, או Strain Engineering. הרעיון הוא לכוון באופן מבוקר את המאמץ המכני באזור התעלה של הטרנזיסטור. הכוונון הזה מאפשר לנושאי המטען לנוע ביעילות רבה יותר, להגדיל את זרם ההנעה ולשפר את מהירות הטרנזיסטור.

השיפור בולט במיוחד בצד ה-PMOS. בהשוואה ל-Intel 18A, מדדנו ב-Intel 18A-P שיפור של כ-5% בזרם ההנעה של NMOS וכ-16% בזרם ההנעה של PMOS. השילוב בין המגעים בעלי ההתנגדות הנמוכה לבין הנדסת המאמץ תורם למהירות מיתוג גבוהה בכ-12% ברמת המעגל.

זהו היבט מרכזי בחדשנות של Intel 18A-P: אין כאן שינוי יחיד שמסביר את התוצאה. השיפור המצטבר נובע משורה של התערבויות מדויקות בטרנזיסטור, במגעים, בחיווט ובתכנון.

הטרנזיסטור מהיר, אבל מה קורה בדרך שבין הטרנזיסטורים?

טרנזיסטורים אינם פועלים בבידוד. הם מחוברים זה לזה באמצעות רשת צפופה של שכבות מתכת ושל חיבורים אנכיים זעירים, המכונים Vias, המקשרים בין שכבה לשכבה. ככל שתהליך הייצור מתקדם, ההתנגדות בחיבורים האלה עלולה להגביל את ביצועי המעגל, גם כאשר הטרנזיסטור עצמו מהיר יותר.

ב-Intel 18A-P הפחתנו את התנגדות ה-Via בשכבות ניתוב קריטיות לביצועים בשיעור של 10% עד 30%. ביצענו גם שיפורים בגיאומטריית החיווט כדי לשפר את יעילות מעבר האותות.

החידושים האלה אולי פחות גלויים לעין מארכיטקטורת טרנזיסטור חדשה, אבל תרומתם חיונית. שיפור אמיתי של פלטפורמת ייצור מחייב לטפל לא רק בטרנזיסטור, אלא גם בתשתית המחברת בין מיליארדי הטרנזיסטורים שעל השבב.

בעידן ה-AI, הביצועים תלויים גם בחום

בעומסי AI, מחשוב עתיר ביצועים ומרכזי נתונים, המעבד עשוי לפעול בניצולת גבוהה במשך זמן ממושך. בתנאים כאלה, ביצועי שיא רגעיים אינם מספיקים. השאלה היא אם אפשר לשמר אותם לאורך זמן, מבלי שהחום יהפוך לגורם מגביל.

Intel 18A-P משפרת ב-50% את המוליכות התרמית של מערך ההצמדה. השיפור הזה תורם לשיפור כולל של 20% עד 40% בהתנגדות התרמית של המבנה. לצד שיפורים בחומרים, אנחנו משתמשים גם בפתרונות תכנון תרמיים המבוססים על כלי EDA, כדי להביא את נושא החום לתוך תהליך התכנון ולא לטפל בו רק בסופו.

זוהי המחשה נוספת לכך שהתקדמות טכנולוגית אינה נמדדת עוד רק במהירות הטרנזיסטור. שבב מהיר שאינו מסוגל לפזר חום ביעילות יתקשה לשמור על ביצועיו בעומסי עבודה תובעניים ומתמשכים.

לשפר בלי לדרוש מהלקוחות להתחיל מחדש

כל החידושים האלה היו בעלי ערך מוגבל אילו דרשו מהלקוחות לבנות מחדש את התכנונים שלהם. לכן אחד העקרונות המרכזיים של Intel 18A-P הוא תאימות מלאה לכללי התכנון של Intel 18A.

Intel 18A-P שומרת גם על היצע תאי ה-SRAM של Intel 18A ועל מתח ההפעלה המינימלי התואם שלהם. SRAM הוא זיכרון מהיר המשולב בתוך השבב ומשמש, בין היתר, לבניית זיכרונות מטמון ורכיבי אחסון פנימיים שהמעבד צריך לגשת אליהם במהירות. תאי SRAM הם חלק מרכזי בתכנון שבבים מתקדמים, ולכן שינוי בהם עלול לחייב התאמות נרחבות.

כך מאפשרת Intel 18A-P לשפר את הביצועים ואת היעילות האנרגטית בלי לדרוש מהלקוחות לעבור לפלטפורמת תכנון חדשה.ההתקדמות אינה מושגת באמצעות פתרון קסם יחיד, אלא באמצעות שורה של החלטות הנדסיות שעובדות יחד: בטרנזיסטור, במגעים, באספקת החשמל, בחיווט ובפיזור החום.

קלאסיק מרחיבה פעילות בטאיוואן

[בתמונה: מימין לשמאל: סיימון לין, מנכ"ל Scientek, ואקירה טנאקה, סגן נשיא ומנהל פעילות אסיה-פסיפיק בקלאסיק, במעמד חתימת הסכם השותפות]

חברת המחשוב הקוונטי הישראלית קלאסיק (Classiq) מרחיבה את פעילותה בטאיוואן, ובמהלך תערוכת SEMICON Taiwan הכריזה על שני הסכמי שיתוף פעולה עם חברות מקומיות, Scientek ו-Kensho. שני ההסכמים נועדו להרחיב את השימוש בפלטפורמת התוכנה של קלאסיק בקרב חברות תעשייתיות, מכוני מחקר ואוניברסיטאות, תוך דגש על תעשיית הסמיקונדקטור ועל יישומים בתחומי החומרים, הכימיה והאופטימיזציה.

במסגרת ההסכם עם Scientek, החברה הטאיוואנית תשווק ותטמיע את הפלטפורמה של קלאסיק בקרב חברות שבבים, מכוני מחקר, אוניברסיטאות וגופים ממשלתיים. החברות מתכננות גם לקיים הדרכות ולבחון פרויקטי מחקר ופיתוח משותפים.

Scientek, שנוסדה ב-1979, מספקת ציוד לתעשיית הסמיקונדקטור ומכשור מדעי, ובשנים האחרונות בנתה פעילות גם בתחום הקוונטי. בין היתר היא משווקת בטאיוואן מערכות קירור קריוגניות של Bluefors, מערכות בקרה של Qblox ומחשבים קוונטיים מבוססי מוליכי-על של IQM. הפלטפורמה של קלאסיק מוסיפה למעשה שכבת תוכנה לפורטפוליו הקוונטי שלה.

ההסכם השני, עם Kensho, מתמקד בקבוצה רחבה יותר של לקוחות, ובהם חברות כימיה וחומרים, גופים ביטחוניים ומכוני מחקר. Kensho, הפועלת מאז 1986, החלה כנציגה של יצרניות ציוד אוטומציה ומכונות לתעשייה, ופועלת כיום גם בתחומי ציוד הסמיקונדקטור והטכנולוגיות הקוונטיות. במסגרת ההסכם היא תספק תמיכה והדרכה מקומית ותסייע לקלאסיק באיתור לקוחות ויישומים אפשריים.

המכנה המשותף לשני ההסכמים הוא ניסיון של קלאסיק לבנות דריסת רגל בשוק הטאיוואני באמצעות שותפות שכבר מחוברות לתעשייה המקומית. בשלב הראשון צפויים היישומים להתמקד בסימולציות של חומרים וכימיה, אופטימיזציה ובעיות חישוב מורכבות. עם זאת, מדובר עדיין בשלב של פיתוח ובחינת יישומים ולא דווח על הזמנות מסחריות או על הטמעה אצל יצרנית שבבים גדולה.

העיתוי אינו מקרי. SEMICON Taiwan, אחת מתערוכות הסמיקונדקטור הגדולות בעולם, השיקה השנה לראשונה אזור ייעודי ל-Quantum Technology. בכך מבקשת התעשייה לחבר בין האקוסיסטם הקיים של ייצור שבבים, חומרים ומחשוב עתיר ביצועים לבין תעשיית המחשוב הקוונטי המתפתחת.

שכבת התוכנה של המחשב הקוונטי

קלאסיק הוקמה ב-2020 על ידי ניר מינרבי, אמיר נוה וד"ר יהודה נוה. בניגוד לחברות המפתחות מעבדים או מחשבים קוונטיים, החברה מפתחת פלטפורמת תוכנה המאפשרת לתאר אלגוריתם קוונטי ברמה גבוהה, ולאחר מכן מייצרת באופן אוטומטי מעגל קוונטי המותאם למגבלות החומרה שעליה הוא אמור לרוץ.

הגישה מזכירה במידה מסוימת את תפקידם של כלי EDA בעולם השבבים: המפתח מגדיר את הפונקציונליות הרצויה, והתוכנה מטפלת בחלק גדול מהמורכבות הכרוכה במימושה. הפלטפורמה של קלאסיק אינה תלויה בארכיטקטורת חומרה מסוימת ויכולה לעבוד מול מחשבים קוונטיים, סימולטורים ושירותי ענן של ספקים שונים.

בשנה האחרונה הגבירה החברה משמעותית את פעילותה. במאי 2025 היא גייסה 110 מיליון דולר בסבב C, ובמאי השנה השלימה הרחבה אסטרטגית של עשרות מיליוני דולרים בהשתתפות זרועות ההשקעה של AMD וקוואלקום וחברת המחשוב הקוונטי IonQ. בעקבות הסבב עלה היקף הגיוסים המצטבר שלה ליותר מ-200 מיליון דולר.

במקביל היא הרחיבה את שיתופי הפעולה הטכנולוגיים והמסחריים שלה. השנה שילבה את הפלטפורמה עם NVIDIA CUDA-Q, הדגימה עם Comcast ו-AMD אלגוריתם קוונטי לשיפור אמינות רשתות תקשורת, וקידמה פרויקטים בתחומי סימולציות הנדסיות וכימיה עם גופים ובהם Rolls-Royce. היא גם הרחיבה את פעילותה באסיה באמצעות שיתוף פעולה בתחום הענן הקוונטי בדרום קוריאה.

שני ההסכמים שהוכרזו כעת בטאיוואן ממשיכים את אותה מגמה: ניסיון למקם את קלאסיק כשכבת התוכנה שמאפשרת לארגונים להתחיל לפתח יישומים קוונטיים עוד לפני שהתברר איזו ארכיטקטורת חומרה תהפוך לדומיננטית.

SEMICON Taiwan: מהפכת ה-AI עוברת מהשבב למערכת

[בתמונה: שבב עם קירור מובנה של חברת Trumpf. מקור: Trumpf]

תערוכת SEMICON Taiwan, שנפתחה השבוע בטאיפיי, היא הגדולה בתולדות האירוע. יותר מ-1,300 חברות מאכלסות כ-4,300 ביתנים בשני אולמות התערוכה של TaiNEX, והמארגנים צופים כי עד סיום האירוע ביום שישי יעברו בהם יותר מ-100 אלף אנשי תעשייה מ-65 מדינות. לצד התערוכה מתקיימים יותר מ-20 פורומים מקצועיים העוסקים כמעט בכל שכבה בשרשרת ייצור השבבים.

הגודל החריג משקף את הגאות שבה נמצאת כיום תעשיית הסמיקונדקטור בעקבות הביקוש לתשתיות AI. מכירות ציוד הייצור לתעשיית השבבים הסתכמו ב-2025 בשיא של 135.1 מיליארד דולר, עלייה של 15% בתוך שנה, ו-SEMI מעריכה כי ההוצאה על ציוד למפעלי 300 מ"מ בלבד תחצה ב-2027 לראשונה את רף 150 מיליארד הדולר.

אולם מבט על ההכרזות, המוצרים והדיונים ב-SEMICON Taiwan השנה חושף שינוי עמוק יותר. במשך עשרות שנים התמקדה התעשייה בעיקר ביכולת לדחוס יותר טרנזיסטורים לתוך שבב ולהתקדם לצומתי ייצור קטנים יותר. המרוץ הזה לא הסתיים, אבל בעידן ה-AI הביצועים נקבעים יותר ויותר גם על ידי מה שנמצא מסביב למעבד: הזיכרון, המארז, התקשורת בין השבבים, אספקת החשמל והקירור.

ב-SEMI מכנים זאת מעבר מ-process scaling ל-system-level innovation. במילים אחרות, השבב הבודד כבר אינו בהכרח יחידת המידה החשובה ביותר. המערכת היא הסיפור.

המארז הופך למחשב

הביטוי הבולט ביותר לשינוי הוא העלייה בחשיבותו של Advanced Packaging. מאיצי AI מהדור החדש כבר אינם בהכרח שבב מונוליתי יחיד. הם משלבים מספר dies או chiplets, לצידם מספר מערכי זיכרון HBM ורכיבי תקשורת, שצריכים לעבוד יחד כמערכת אחת.

בהתאם לכך, אחד האירועים המרכזיים של SEMICON Taiwan השנה הוא כנס בן שלושה ימים המוקדש ל-Heterogeneous Integration. בין הנושאים המרכזיים בו: שילוב chiplets באריזות 3D, הצמדת מספר גדל של מערכי HBM למעבדי AI, אספקת חשמל וקירור ברמת המארז ו-Co-Packaged Optics.

גם רצפת התערוכה משקפת את השינוי. Tokyo Electron, למשל, מקדישה השנה פעילות ל-Panel Level Packaging. במקום להמשיך לייצר מארזים מתקדמים רק על גבי wafer עגול, התעשייה בוחנת מעבר לפאנלים מלבניים גדולים, שיאפשרו לייצר ביעילות מארזי AI גדולים יותר.

לצד המעבר לפאנלים מתחיל לצבור תאוצה חומר נוסף: זכוכית. AUO מציגה עם Corning מצעי Glass Core המשלבים זכוכית של Corning עם שכבות RDL של AUO. Unimicron מציגה תהליכים לייצור מצעי זכוכית וקרמיקה, SCHOTT עוסקת באתגרים שמציבה הזכוכית באריזה ברמת הפאנל, ו-AGC מציגה בין היתר מצעי זכוכית עם Through-Glass Vias.

גם TRUMPF הגרמנית הציגה בכנס טכנולוגיות לעיבוד מצעי זכוכית. כשחברות המתמחות בזכוכית, לייזרים, חומרים, RDL וציוד ייצור מציגות במקביל חלקים שונים של אותה שרשרת, Glass Core מתחיל להיראות פחות כמו טכנולוגיה ניסיונית ויותר כמו אקוסיסטם תעשייתי בהתהוות.

הסיבה לכך היא שמארזי AI הולכים וגדלים. זכוכית יכולה לספק יציבות ממדית גבוהה ומשטח שטוח במיוחד, המסייעים בהתמודדות עם עיוותים במארזים גדולים וביצירת חיבורים צפופים. מנגד, עדיין נדרשים פתרונות ליצירת חורים בזכוכית, metallization, אמינות וייצור בתפוקה גבוהה.

צוואר הבקבוק עובר להעברת המידע

אם Advanced Packaging נועד לחבר את רכיבי מערכת ה-AI זה לזה, האתגר הבא הוא להזיז ביניהם כמויות עצומות של מידע.

"Data movement במערכות AI של ימינו עשוי לצרוך יותר אנרגיה מהחישוב עצמו", אמר לקראת הכנס נשיא SEMI Taiwan, טרי צאו. לדבריו, המשמעות היא שארכיטקטורת המערכת, ולא רק ביצועי השבב, הופכת לצוואר הבקבוק החדש.

זו הסיבה לכך ששניים מהנושאים הבולטים ביותר בכנס השנה הם HBM ו-Silicon Photonics. הראשון נועד לספק למאיצים רוחב פס עצום לזיכרון במרחק פיזי קטן ככל האפשר; השני אמור להתמודד עם כמויות המידע הגדלות שעוברות בין המעבדים ובין מערכות המחשוב.

Co-Packaged Optics, או CPO, מביאה את הרכיבים האופטיים קרוב מאוד לשבבי התקשורת ובכך אמורה לצמצם את צריכת החשמל והשהיה בהעברת מידע. בכנס מוצגת כבר שרשרת אספקה רחבה סביב התחום, החל מרכיבים אופטיים ועד packaging ו-testing.

AUO, לדוגמה, מציגה עם מספר שותפות מודול CPO המבוסס על מערך Micro LED ומיועד לתקשורת לטווחים של עד עשרה מטרים בתוך מרכזי נתונים. במקום מספר קטן של ערוצים אופטיים מהירים מאוד, המערכת משתמשת במספר גדול של ערוצי Micro LED איטיים יותר הפועלים במקביל. לטענת החברה, הדבר עשוי לצמצם את הצורך במנגנוני תיקון אות עתירי הספק ולהפחית את עומס הקירור.

המשמעות הרחבה יותר היא שהגבול בין תעשיית השבבים לתעשיית התקשורת האופטית הולך ומיטשטש. ככל שאלפי מאיצים צריכים לפעול כמחשב אחד, הקישור ביניהם הופך לחלק בלתי נפרד מארכיטקטורת המעבד.

אחרי כוח החישוב מגיעים החשמל והחום

גם אם מצליחים לחבר את כל הרכיבים ולהזין אותם במידע, נשארת בעיה פיזיקלית בסיסית: אנרגיה.

העלייה בצריכת החשמל של מאיצי AI ושל racks שלמים הפכה את תחומי אספקת החשמל והקירור לנושאים מרכזיים בכנס. הדיונים השנה כוללים ארכיטקטורות 48V ו-HVDC, רכיבי SiC ו-GaN, אספקת חשמל אנכית למעבד וקירור נוזלי.

אחת ההכרזות המעניינות הגיעה דווקא מ-TRUMPF, המוכרת בעיקר בזכות מערכות לייזר תעשייתיות ומערכת הלייזר המשמשת ליצירת אור ה-EUV במכונות הליתוגרפיה של ASML. החברה הציגה בטאיוואן יישום חדש של לייזרים בעלי פולסים קצרים במיוחד, המאפשר לייצר מיקרו-מבנים לצורכי קירור ישירות בתוך ה-chip stack.

לדברי TRUMPF, פינוי החום צפוי להפוך לצוואר בקבוק בדורות הבאים של מעבדי AI, ולכן יהיה צורך להעביר חלק ממערכת הקירור אל תוך מבנה המארז עצמו.

גם חברות חומרים נכנסות מוקדם יותר לתהליך התכנון. Dow, למשל, מציגה בכנס פתרונות thermal management ומדגישה כי ככל שצפיפות ההספק עולה, החומרים המשמשים להעברת חום, בקרת מאמצים ואיטום כבר אינם רכיבי עזר, אלא משתנים שמשפיעים על הביצועים והאמינות של המערכת כולה.

ככל שהמערכת יקרה יותר, כך יקר יותר לגלות פגם

המעבר למארזים המכילים מספר dies, מערכי HBM ואלפי חיבורים יוצר גם בעיית ייצור חדשה. במארז מסורתי ניתן היה לגלות שבב פגום ולפסול אותו. במערכת AI מתקדמת, גילוי של פגם לאחר שכבר שולבו מספר רכיבים יקרים עלול להביא לאובדן המארז כולו.

כתוצאה מכך, inspection, metrology ו-testing מקבלים חשיבות גדולה יותר לאורך תהליך הייצור. SEMICON Taiwan מקדישה השנה אזור נפרד לטכנולוגיות בדיקה, לצד דיונים על מדידת warpage, גובה bumps, אחידות bonding ובדיקת חיבורים במערכות מרובות שבבים.

זו גם מגמה בעלת משמעות עבור חברות ישראליות כמו קמטק ונובה, הפעילות בתחום המדידה והבדיקה בתהליכי ייצור מתקדמים. ככל שהאריזה הופכת מורכבת ויקרה יותר, עולה הערך הכלכלי של גילוי פגם מוקדם, עוד לפני שנוספו למארז רכיבים נוספים.

אולי ההמחשה הטובה ביותר לעומק שבו מחלחל גל ה-AI לשרשרת האספקה מגיעה דווקא מחוץ לאולם התצוגה. קבוצת הכימיקלים הבלגית Solvay הודיעה השבוע כי תגדיל עד סוף השנה את כושר הייצור שלה בטאיוואן של מי חמצן אולטרה-טהורים מ-35 אלף ליותר מ-70 אלף טון בשנה. החומר משמש לניקוי wafers בתהליך הייצור, והחברה מייחסת את ההרחבה לגידול בקיבולת הייצור של שבבים מתקדמים.

כך נראית שרשרת האספקה של מהפכת ה-AI: הביקוש למאיצים מוביל להקמת מפעלים חדשים, שדורשים עוד מכונות ייצור, מארזים, מצעים, רכיבים אופטיים, מערכות קירור – ואפילו יותר כימיקלים לניקוי פרוסות הסיליקון.

SEMICON Taiwan הוא מקום מתאים במיוחד לראות את התהליך הזה, משום שטאיוואן מרכזת בשטח קטן כמעט את כל החוליות בשרשרת: תכנון שבבים, foundry, אריזה, substrates, PCB, בדיקה, ייצור שרתים ואלקטרוניקה. במקביל, אותה שרשרת מתחילה להתפזר גיאוגרפית. שר הכלכלה הטאיוואני אמר השבוע כי חברות מהאי מתכננות השקעות נוספות של כ-20 מיליארד דולר בארה"ב, מעבר להשקעות שכבר הוכרזו.

זהו גם הפרדוקס שעומד ברקע של הכנס הגדול בתולדות SEMICON Taiwan: מהפכת ה-AI הופכת את האקוסיסטם הטאיוואני לחשוב מאי פעם, ובאותה שעה דוחפת את העולם להשקיע סכומי עתק כדי לבנות חלקים ממנו גם במקומות אחרים.

מערכות חדרי ישיבות מאבדות תמיכה למרות שהחומרה עדיין תקינה

מערכות וידאו לחדרי ישיבות עשויות להמשיך להיות תקינות מבחינה חומרתית, אך לאבד את התמיכה בפלטפורמות התקשורת שעבורן נרכשו. בדיקה שערכה חברת Touch הישראלית, המתמחה בפתרונות תקשורת ושיתוף לארגונים, על בסיס מועדי התמיכה שמפרסמות Google, Microsoft ו-Zoom, מעלה כי קיימים פערים של שנים במשך התמיכה בדגמים שונים, וכי מספר מערכות נפוצות בשוק הארגוני מגיעות בתקופה זו לסיום תקופת ההסמכה או התמיכה.

אחת הדוגמאות היא סדרת Poly Studio X30, X50 ו-X70. התמיכה של Google Meet בדגמים אלה הסתיימה ביולי 2026. הסמכתם עבור Microsoft Teams מסתיימת ב-3 בספטמבר 2026, בעוד שהתמיכה צפויה להימשך עד ספטמבר 2027. גם דגמים נוספים, ובהם Neat Bar ו-Neat Board מהדור הראשון, מתקרבים למועדי סיום הסמכה או תמיכה בחלק מהפלטפורמות.

סיום ההסמכה אינו אומר בהכרח שהמערכת מפסיקה לפעול באותו מועד. יש להבחין בין סיום ההסמכה לשימוש בפלטפורמה, סיום התמיכה מצד הפלטפורמה וסיום חיי המוצר שעליו מכריז יצרן החומרה. מערכת שאיבדה את ההסמכה עשויה להמשיך לפעול, אולם בהמשך היא עלולה להפסיק לקבל גרסאות חדשות של האפליקציה, תכונות חדשות ותיקוני תאימות ואבטחה.

מדיניות המעבר משתנה בין הפלטפורמות. Zoom מאפשרת תקופת המשך תמיכה שעשויה להגיע עד 36 חודשים לאחר סיום ההסמכה. במקרה של Google, לאחר סיום התמיכה עשויה להתקיים תקופת best effort של עד שנה, ללא התחייבות להמשך פעולה מלאה ואמינה של Meet.

מערכת ההפעלה קובעת את אורך החיים

אחד הגורמים המשפיעים ביותר על משך התמיכה הוא גרסת Android שעליה מבוססת המערכת. פלטפורמות הווידאו קושרות את דרישות ההסמכה שלהן גם לגרסת מערכת ההפעלה, ולכן היכולת של יצרן החומרה להעביר מוצר קיים לגרסאות Android חדשות עשויה להאריך משמעותית את משך השימוש בו.

הדבר יוצר לעיתים פערים גדולים גם בין מוצרים שהגיעו לשוק באותה תקופה. לפי לוחות התמיכה הנוכחיים, Neat Bar Pro, שהושק בפברואר 2021, נתמך ב-Google Meet עד ינואר 2033. Logitech Rally Bar, שהושק כחודש לאחר מכן, נתמך עד אוקטובר 2028 – פער של יותר מארבע שנים.

עם זאת, אין מדובר בהכרח בפער קבוע בין היצרניות. Rally Board 65 החדש יותר של Logitech, המבוסס על Android 15, צפוי לקבל תמיכת Google Meet עד מאי 2033.

לדברי יהודה גולדברג, מנכ"ל Touch, השינויים האלה מחייבים ארגונים להתייחס בעת הרכישה גם למחזור החיים התוכנתי של המערכת. לצד איכות המצלמה והמיקרופונים והמחיר, לדבריו, כדאי לבדוק את גרסת Android, את מועדי ההסמכה ל-Teams, Meet ו-Zoom ואת מדיניות השדרוג וסיום חיי המוצר של היצרן.

המשמעות עבור ארגונים היא שמחזור החיים של מערכת לחדר ישיבות אינו נקבע עוד רק לפי אורך החיים של החומרה. מערכת שעדיין מתפקדת היטב מבחינה פיזית עשויה לדרוש החלפה או שדרוג בגלל מערכת ההפעלה ומדיניות התמיכה של פלטפורמות הווידאו.

לראשונה: מוקם האיגוד הישראלי למדעי המחשב

[בתמונה: פרופ' שחר סמורודינסקי. צילום: דני מכליס. *תמונה ערוכה]

האיגוד הישראלי למדעי המחשב יוצא לדרך במטרה ליצור מסגרת ארצית משותפת לקהילת מדעי המחשב בישראל. האיגוד מיועד לחוקרות וחוקרים, חברי סגל, מרצים, סטודנטים מתקדמים, מחלקות ופקולטות במוסדות האקדמיים ברחבי הארץ, ומבקש לחזק את הקשרים ושיתופי הפעולה ביניהם.

על פי מייסדיו, האיגוד נועד לשמש כתובת משותפת לקהילה האקדמית והמקצועית בתחומי מדעי המחשב. פעילותו המתוכננת תכלול קידום כנסים ויוזמות קהילתיות, גיבוש ניירות עמדה ויצירת מסגרת שבאמצעותה תוכל הקהילה לגבש חזון ויעדים משותפים ולפעול לקידומם.

בראש האיגוד עומד פרופ' שחר סמורודינסקי, ממייסדיו וראש המכון לתיאוריה של מדעי המחשב בפקולטה למדעי המחשב והמידע ע"ש שטיין באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. לדבריו, "הקמת האיגוד מהווה צעד חשוב בהתארגנות הקהילה המדעית בישראל סביב מסגרת משותפת, שתאפשר יצירת חזון ויעדים משותפים, ואף תפעל להגשמתם".

האיגוד מאמץ הגדרה רחבה של תחום מדעי המחשב, הכוללת לצד התחומים התיאורטיים גם בינה מלאכותית, הנדסת תוכנה ומערכות, אבטחת מידע, נתונים ותחומי יישום דוגמת רפואה חישובית. לדברי פרופ' אריאל פלנר מאוניברסיטת בן-גוריון, ממארגני הכנס שבו יושק האיגוד, המהלך נועד לחזק את התפיסה של מדעי המחשב כתחום "רחב, מגוון ודינמי", המחבר בין התחומים השונים.

פעילות נוספת שמתכנן האיגוד היא הענקת אות הוקרה לחוקרים צעירים מצטיינים במדעי המחשב. האות מיועד לחברי וחברות סגל הנמצאים בשלוש השנים הראשונות למינוים במוסד אקדמי, במטרה לתת במה למחקרים ולחוקרים בראשית הקריירה האקדמית שלהם.

ההשקה הרשמית של האיגוד תתקיים ב-8 באוקטובר במסגרת כנס מדעי המחשב שייערך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, לרגל הקמת הפקולטה למדעי המחשב והמידע ע"ש שטיין. הכנס יתמקד השנה ב"תמורות בעקבות הבינה המלאכותית". בין המשתתפים יהיה פרופ' אמנון שעשוע, נשיא ומנכ"ל מובילאיי, שירצה על התפתחות אינטליגנציית המכונה והשפעתה על מדענים, חוקרים ומומחים. מארגני הכנס מתכוונים להפוך אותו לאירוע שנתי של קהילת מדעי המחשב בישראל.

מיכל ברוורמן-בלומנשטיק עוזבת את מיקרוסופט לאחר 13 שנים

מיכל ברוורמן-בלומנשטיק, מנכ"לית מרכז המחקר והפיתוח של מיקרוסופט בישראל וה-CTO של חטיבת האבטחה העולמית של החברה, הודיעה כי תעזוב את מיקרוסופט בסוף 2026, לאחר 13 שנים בחברה. ברוורמן-בלומנשטיק ניהלה את מרכז המו"פ הישראלי בשש וחצי השנים האחרונות. מיקרוסופט מסרה כי תודיע בהמשך על זהות המחליף או המחליפה בניהול המרכז.

עזיבתה של ברוורמן-בלומנשטיק משמעותית גם לפעילות הגלובלית של מיקרוסופט בתחום הסייבר. לאורך השנים היא מילאה למעשה שני תפקידים מקבילים: ניהול מרכז המו"פ הישראלי, הכולל פעילות במגוון תחומים, ותפקיד טכנולוגי בכיר בחטיבת האבטחה העולמית של מיקרוסופט.

ברוורמן-בלומנשטיק הצטרפה למיקרוסופט לפני 13 שנים במטרה להקים ולהוביל בישראל את קבוצת אבטחת הענן. בהמשך הייתה ממקימי חטיבת Cloud + AI Security של החברה, ולאחר איחוד פעילויות האבטחה מונתה ל-CTO של חטיבת Microsoft Security. במסגרת פעילותה הייתה מעורבת בפיתוח מוצרים שהפכו למרכיבים מרכזיים בפורטפוליו הסייבר של החברה, ובהם Microsoft Sentinel ו-Microsoft Defender for Cloud, וכן ברכישות של חברות וטכנולוגיות סייבר.

בתפקידה כ-CTO עסקה ברוורמן-בלומנשטיק בזיהוי תחומי צמיחה וטכנולוגיות חדשות עבור חטיבת האבטחה, ובשנים האחרונות גם בגיבוש אסטרטגיית האבטחה של מיקרוסופט בעידן הבינה המלאכותית. בין היתר, החברה מפתחת יכולות המבוססות על סוכני AI לביצוע משימות אבטחה באופן אוטונומי, ובמקביל טכנולוגיות שנועדו לאבטח מודלים וסוכני AI.

מרכז הפיתוח הראשון מחוץ לארה"ב

מרכז המחקר והפיתוח של מיקרוסופט בישראל הוקם ב-1991 והיה מרכז המו"פ הראשון שהקימה החברה מחוץ לארה"ב. כיום פועלות בו עשרות קבוצות פיתוח בתחומים הכוללים סייבר, ענן, בינה מלאכותית, אנליטיקה ומוצרי תוכנה. הפעילות המקומית משולבת בין היתר בחטיבות Security, Cloud & AI Platform ו-Experiences & Devices.

בשש וחצי השנים שבהן עמדה ברוורמן-בלומנשטיק בראש המרכז הוכפל מספר עובדיו, וכיום פעילותו פרוסה על פני שישה אתרים בישראל. לצד התרחבות המרכז, ישראל התבססה כאחד ממוקדי הפיתוח המשמעותיים של פעילות הסייבר העולמית של מיקרוסופט.

ברוורמן-בלומנשטיק היא בעלת יותר משני עשורים של ניסיון בתחום הסייבר ובעלת תואר שני במדעי המחשב מאוניברסיטת קולומביה, עם התמחות בבינה מלאכותית.

במייל ששלחה לעובדי החברה כתבה: "הייתה לי הזכות להוביל את מרכז הפיתוח הישראלי בשש וחצי השנים האחרונות, וזהו החלק במסע שלי שאני גאה בו יותר מכל". היא התייחסה גם לתקופה מאז 7 באוקטובר וציינה את "החוסן וכוח ההתמדה" של עובדי המרכז.

מיקרוסופט טרם מסרה מי יחליף את ברוורמן-בלומנשטיק בניהול מרכז המו"פ הישראלי, וגם לא פירטה בהודעתה כיצד יחולקו תחומי האחריות הגלובליים שלה כ-CTO של חטיבת האבטחה.

[קרדיט צילום: נתנאל טוביאס. *תמונה ערוכה]

לומוס מגבירה את הייצור על רקע הצלחת משקפי ה-AR של מטא

[בתמונה: משקפי ה-AR של מטא. מקור: מטא]

מאת יוחאי שויגר

חברת לומוס (Lumus) מנס ציונה מרחיבה את יכולות הייצור שלה לקראת הדור הבא של משקפי ה-AR וה-AI. החברה חתמה על הסכם רישוי חדש עם ענקית הייצור הטייוואנית קוונטה (Quanta Computer), שבמסגרתו תייצר קוונטה את הדור החדש של ה-waveguides של לומוס, ובהם Z-30 2.0 ומשפחת A-Lens החדשה. המוצרים החדשים תוכננו להיות דקים, קלים וזולים יותר לייצור, במטרה להתאים לייצור בכמויות גדולות של משקפי AR צרכניים.

ההסכם מגיע בתקופה שבה שוק המשקפיים החכמים מתחיל לעשות את המעבר ממוצר נישתי לקטגוריית קונסומר משמעותית. אחת מנקודות הציון המרכזיות היתה השקת Meta Ray-Ban Display בספטמבר 2025. בניגוד לדורות הקודמים של משקפי Ray-Ban Meta, שהתבססו על מצלמה, רמקולים ועוזר AI אך לא כללו תצוגה, בדגם החדש משולבת תצוגה צבעונית בתוך אחת העדשות, המאפשרת להציג הודעות, ניווט, תרגום ומידע שמייצר Meta AI.

ה-waveguide המשמש במשקפיים האלה מבוסס על הטכנולוגיה של לומוס. למעשה, זהו הרכיב המאפשר להקרין את התמונה הדיגיטלית לעינו של המשתמש מבלי לחסום את שדה הראייה שלו. לפי חברת המחקר TrendForce, מטא הזמינה בתחילה כ-80 אלף waveguides של לומוס, אך בעקבות הביקוש הגדילה את ההזמנה בכ-87.5%, לכ-150 אלף יחידות. בינואר אף דחתה מטא את הרחבת המכירות של המשקפיים מחוץ לארה"ב בשל מלאי מוגבל וביקוש גבוה מהצפוי, כאשר רשימות ההמתנה התארכו עמוק לתוך 2026.

שיתוף פעולה של כמעט עשור

קוונטה אינה שותפה חדשה של לומוס. היחסים בין החברות החלו ב-2016, כאשר קוונטה השקיעה בחברה הישראלית. ב-2017 השלימה לומוס גיוס של 43 מיליון דולר ממשקיעים שכללו את קוונטה, עליבאבא ואחרים, ובאותה שנה חתמו החברות על הסכם רישוי שנועד להעביר את הטכנולוגיה של לומוס לייצור המוני.

קוונטה, שהכנסותיה הסתכמו בכ-68 מיליארד דולר ב-2025, היא אחת מיצרניות ה-ODM הגדולות בעולם ומייצרת מחשבים, שרתים, מערכות AI ומוצרי אלקטרוניקה עבור חברות טכנולוגיה. בשנים האחרונות היא מרחיבה את פעילותה גם בתחום המשקפיים החכמים. במרץ השנה, למשל, חתמה על הסכם ייצור רב-שנתי עם Innovega להגדלת הייצור של משקפיים חכמים.

ללומוס יש גם שותפת ייצור גדולה נוספת, יצרנית הזכוכית הגרמנית SCHOTT, שמייצרת עבורה waveguides במפעל במלזיה. יחד מעניקות שתי השותפות ללומוס, לדברי החברה, קיבולת ייצור של יותר משישה מיליון יחידות. עד היום יוצרו ונשלחו יותר מ-200 אלף waveguides של החברה לשווקים הצרכני, הביטחוני והרפואי, כאשר לומוס מדווחת על תפוקת ייצור (yield) של יותר מ-95%.

מראות זעירות בתוך העדשה

לומוס, שהוקמה בשנת 2000, מפתחת טכנולוגיית geometric או reflective waveguide. רכיב זה מקבל את התמונה ממיקרו-מקרן זעיר, מוליך את האור בתוך הזכוכית ומנתב אותו לעינו של המשתמש באמצעות מערך של משטחים מחזירי אור זעירים המוטמעים בתוכה. במקביל, המשתמש ממשיך לראות דרך העדשה את העולם שמולו.

הארכיטקטורה של לומוס שונה מ-waveguides דיפרקטיביים, המשתמשים במבנים אופטיים זעירים כדי לנתב את האור. לטענת החברה, הגישה שלה משיגה יעילות אור גבוהה יותר, צבע אחיד יותר וזליגת אור נמוכה, ומאפשרת להשתמש במקרן קטן יותר ולצמצם את צריכת החשמל – פרמטרים קריטיים במשקפיים שאמורים להיראות ולהרגיש כמו משקפי ראייה רגילים.

הדור החדש שאותו תייצר קוונטה נועד לצמצם עוד יותר את מגבלות הגודל והעלות. Z-30 2.0 מספק שדה ראייה של 30 מעלות במנוע אופטי דק וקל יותר, עם בהירות משופרת ואפשרות להצמיד ישירות ל-waveguide עדשת מרשם. משפחת A-Lens תוצע בשדות ראייה של 30 ו-50 מעלות, ולדברי לומוס היא דקה וקלה בכ-50% מהדורות הקודמים ותוכננה מראש לייצור בעלות נמוכה יותר.

לומוס החלה את דרכה בעיקר בשווקים שבהם מחיר הרכיב פחות קריטי. הטכנולוגיה שלה שולבה בתצוגת Scorpion של Thales לקסדות טייסים, במערכת הניווט הכירורגית xVision של Augmedics ובמשקפי ThinkReality A6 של לנובו. החדירה ל-Meta Ray-Ban Display מסמנת עבורה מעבר משמעותי לשוק הצרכני.

השוק כולו נמצא כעת בנקודת מפנה. TrendForce מעריכה כי משלוחי משקפי AR בעולם יגדלו השנה ב-53% לכ-950 אלף יחידות. במקביל, ההצלחה הרחבה יותר של משפחת משקפי ה-AI של מטא מושכת לקטגוריה שחקניות נוספות ומגבירה את הלחץ להוריד את המשקל, צריכת החשמל ועלות הרכיבים. מבחינת לומוס, ההסכם החדש עם קוונטה נועד להבטיח שהדור הבא של האופטיקה שלה יהיה מוכן אם וכאשר השוק יעבור ממאות אלפי משקפיים למיליוני יחידות.

קפיטוליס ממנה בכיר מבנק אוף אמריקה ל-CTO

חברת הפינטק קפיטוליס (Capitolis) הודיעה על מינויו של מורוגן מניקאם (Murugan Manickam) למנהל הטכנולוגיות הראשי (CTO) של החברה. במסגרת התפקיד יהיה מניקאם אחראי על המערך הטכנולוגי הגלובלי של קפיטוליס, לרבות פעילות החדשנות ואסטרטגיית הדאטה וה-AI.

מניקאם מגיע לקפיטוליס לאחר 17 שנה בבנק אוף אמריקה (Bank of America), שם כיהן בתפקידו האחרון כמנהל בכיר וכראש מערך הטכנולוגיה הגלובלי בתחומי מסחר המאקרו והשווקים המתעוררים. בסך הכול הוא מביא עמו 28 שנות ניסיון בתפקידי טכנולוגיה, בעיקר במגזר הפיננסי.

במהלך עבודתו בבנק אוף אמריקה עסק במערכות המשמשות למסחר במט"ח, אג"ח, אשראי וריביות ובשווקים מתעוררים. בין היתר, הוביל פרויקטים למודרניזציה של תשתיות מסחר ולאיחוד מערכות ותיקות, וכן פרויקטים שהתבססו על טכנולוגיות Distributed Ledger, אוטומציה ו-AI. לפני הצטרפותו לבנק אוף אמריקה מילא תפקידים טכנולוגיים ב-Merrill Lynch וב-General Reinsurance.

קפיטוליס, שהוקמה בשנת 2017 על ידי גיל מנדלזיס, פועלת בתחום תשתיות שוקי ההון ומפתחת פלטפורמה המאפשרת לבנקים ולגופים פיננסיים לייעל את הקצאת ההון והחשיפה שלהם בעסקאות פיננסיות. בין היתר, הטכנולוגיה שלה מאפשרת למוסדות לבצע אופטימיזציה של פוזיציות ועסקאות בין מספר משתתפים בשוק, במטרה להפחית את ההון והמשאבים הנדרשים כנגדן.

המינוי מציב את מניקאם בראש המערך הטכנולוגי בתקופה שבה קפיטוליס מרחיבה את פעילותה ואת סל המוצרים שלה. לדברי מנכ"ל ומייסד החברה, גיל מנדלזיס, הניסיון של מניקאם בשוקי ההון אמור לתמוך בהמשך פיתוח הפלטפורמה. נשיא החברה, אוקן פקין, ציין במיוחד את ניסיונו בהובלת תהליכי שינוי טכנולוגיים בקנה מידה גדול.

במקביל למינוי, עמוס ערב, המכהן כראש מערך החדשנות והטכנולוגיה בישראל וכמנכ"ל הפעילות הישראלית של קפיטוליס, ימשיך בתפקידו. ערב היה בשבע השנים האחרונות בין האחראים לבניית מערך הפיתוח והחדשנות של החברה.

קפיטוליס גייסה לאורך השנים הון מקרנות ובהן Andreessen Horowitz, Index Ventures, Sequoia Capital ו-Spark Capital, וכן מבנקים וגופים פיננסיים ובהם Barclays, Citi, J.P. Morgan, Morgan Stanley, State Street ו-UBS.