היום (ד') נחשף בישראל סטארט-אפ חדש בתחום היתוך גרעיני. חברת מטטרון (Metatron N.R.G.) יצאה היום לאור עם הצהרה נועזת לפיה השיגה פריצת דרך שעשויה לאפשר פיתוח של כור היתוך גרעיני בגודל של מחשב שולחני ובעלות נמוכה, בעוד שמרבית החברות בתחום מפתחות כורים גדולי-מימדים בהשקעה של מיליארדי דולרים. טכנולוגיית היתוך גרעיני נחשבת ל"גביע הקדוש" בתחום הפקת האנרגיה, מאחר שברמה התיאורטית היתוך גרעיני עשוי לייצר כמות בלתי מוגבלת של אנרגיה נקייה, ללא פליטות פחמן דו-חמצני ובאמצעות שימוש בדלק מימן זול.

החברה עמלה על פיתוח הקונספט מזה כשנתיים, ובהשקעה ראשונית של 2 מיליון דולר, ולטענתה הציגה בהצלחה מאורעות חזרתים לאורך זמן של היתוך גרעיני, המהווים לכאורה הוכחת היתכנות לגישה. כעת החברה מתקדמת לעבר פיתוח אב טיפוס מלא בעל יכולת להפיק אנרגיה חשמלית. לפי חזון החברה, הכורים הקומפקטיים הללו מיועדים לספק אנרגיה לפי דרישה לבתים, מפעלים ומכוניות ויצמצמו את התלות באנרגיית דלקים מזהמת.

מטטרון נוסדה על ידי ד"ר ישעיהו אייזנברג (המנכ"ל) ועל ידי קלרה סלאי (סמנכ"לית המו"פ). ד"ר אייזנברג, שמוביל את הצוות המצומצם של החברה, הוא בעל תואר PhD בפיזיקת חלקיקים של אנרגיה גבוהה ממכון ויצמן והוא השלים פוסט דוקטורט במכון למחקרים מתקדמים בפרינסטון.

היתוך גרעיני הוא התהליך שבו שני אטומי מימן קלים הופכים לאטום הליום אחד כבד יותר, וזאת לעומת ביקוע גרעיני, שבו אטום כבד, לרוב של היסוד אורניום, הופך לשני אטומים קלים יותר. בשני המקרים יש פער בין המסה ההתחלתית של האטומים לבין המסה הסופית שלהם – ופער זה משתחרר בפרץ גדול של אנרגיה. בכורי היתוך גרעיני, המטרה היא לרתום את אנרגיית החום הגדולה כדי להניע גנרטור ולייצר חשמל.

ההיתוך מתרחש כאשר המימן מצוי במצב פלזמה (גז מיונן). ישנן בתחום שיטות לחימום המימן אל הטמפרטורה שבה הוא הופך לפלזמה ומתחיל תהליך ההיתוך, אך האתגר העיקרי הוא לייצר ריאקציה ממושכת שתפיק לאורך זמן אנרגיה הגדולה יותר מהאנרגיה המושקעת. לדברי מטטרון, פריצת הדרך של החברה טמונה בסוג חדש של מיקרו-פלזמואידים – מבני פלסמה צפופים הקשורים על ידי השדה המגנטי העצמי שלהם ומהווים זרזים בתהליכי ההיתוך הגרעיני. עד כה פלזמואידים שנוצרו במעבדות מחקר היו לא יציבים ולכן לא יכלו להוות בסיס לפיתוח כורי היתוך מסחריים. ההישג המשמעותי של מטטרון הינו פיתוח של סוג חדש של מיקרו-פלזמואידים יציבים שנשמרים לאורך זמן בתוך המרחב שבו הם נוצרו ומאפשרים היתוך גרעיני חזרתי לאורך זמן במערכת ממוזערת.

ד"ר ישעיהו אייזנברג, מנכ"ל ומייסד משותף של Metatron, מסר: "פריצת הדרך שהשגנו היא המצאה שמחוללת תמורה במציאות בתחום ההיתוך הגרעיני. המטרה שלנו היא לבצע דמוקרטיזציה של הגישה להיתוך גרעיני. אנו שואפים לספק אנרגיה נקיה ובת קיימא לכל בני האדם בכל מקום ואנחנו נערכים להאיץ את המעבר משלב הוכחת הקונספט ליישום מלא בפועל".

אף שהיתוך גרעיני צפוי לחולל מהפכה בכל משק האנרגיה האנושי, ישנן בעולם פחות מ-50 חברות שמנסות לפתח את הטכנולוגיה, וזאת בשל האתגרים העצומים. מרבית החברות הקיימות פועלות בארצות הברית ובסין, בישראל פועלת חברה נוספת בתחום, nT-Tao, אשר גם כן מפתחת כורי היתוך קומפקטיים, בגודל של מכולה, אשר מיועדים לספק אנרגיה לערים ומתקנים.

חברת אנבידיה (Nvidia) הכריזה בכנס GTC, שמתקיים בימים אלה בסן חוזה, על השקת NVIDIA Isaac GR00T N1, מודל AI בסיסי, בקוד פתוח, שיקנה מיומנויות בסיסיות ויכולות חשיבה (Reasoning) לרובוטים דמויי אדם (Humanoids).

Isaac GR00T N1 הוא המודל הראשון בסדרה של מודלים הניתנים להתאמה אישית מלאה, אשר אנבידיה מתכוונת לאמן ולשחרר למפתחי רובוטים, כדי לסייע להם בהאצת פיתוח של רובוטים המיועדים תחילה לתעשיות שבהן ישנו מחסור הולך וגובר בכוח אדם.

המודל החדש כולל ארכיטקטורת מערכת-כפולה, כהשראה מהמודעות האנושית (Human Cognition). "מערכת-1" הינה מודל שחושב במהירות, ומדמה רפלקסים ואינטואיציה אנושיים. "מערכת-2" היא מודל שחושב באיטיות עבור קבלת החלטות שיטתית ומכוונת, והוא מונע באמצעות מודל שפה ויזואלי (Vision Language Model – VLM). מערכת 2 חושבת על הסביבה ועל ההוראות שהיא קיבלה, על מנת לתכנן את הצעדים הבאים. מערכת 1, מנגד, מתרגמת את התוכניות האלו לתנועות מדויקות וממושכות של הרובוט, זאת לאחר שאומנה על גבי דאטה של הדגמות אנושיות וכמויות עצומות של דאטה סינתטי שהופק באמצעות NVIDIA Omniverse.

לפי אנבידיה, מודלי GR00T מסוגלים לעבור בקלות בין משימות נפוצות—כמו תפיסה, תזוזה והנעת אובייקטים עם זרוע אחת או יותר—או לבצע משימות רב-שלביות הדורשות קונטקסט ארוך בשילוב מיומנויות כלליות. 

בנוסף, חשפה אנבידיה גם פלטפורמות סימולציה חדשות, בהן Isaac GR00T Blueprint ליצירת דאטה-סינתטי וכן מנוע פיזיקה חדש בשם Newton—בפיתוח משותף עם Google DeepMind ו-Disney Research—המיועד עבור פיתוח רובוטים.

שיתוף פעולה עם GM בפיתוח בינה מלאכותית לדור הבא של הרכבים ומפעלי הייצור

עוד חשפה אנבידיה ב-GTC 2025, כי היא משתפת פעולה עם General Motors, יצרנית הרכב הגדולה ביותר בארה״ב, בפיתוח הדור הבא של הרכבים, מפעלי הייצור והרובוטים. החברות יעבדו יחד כדי לבנות מערכות בינה מלאכותית המונעות באמצעות פלטפורמות המחשוב המואץ NVIDIA Omniverse ו-NVIDIA Cosmos, על מנת לאמן מודלי בינה מלאכותית של מפעלי ייצור עבור אופטימיזציה של תכנון מפעלים ורובוטים. 

בנוסף, GM הודיעה כי תשתמש בפלטפורמת המחשוב לרכב NVIDIA DRIVE AGX עבור מערכות סיוע נהג עתידיות ומתקדמות בפיתוחה, כמו גם עבור פיתוחים לשיפור הבטיחות בנסיעה. מערכת זו תבוסס על NVIDIA Blackwell, כמו גם מערכת ההפעלה NVIDIA DriveOS. 

אתמול (ג') במסגרת GTC, כנס המפתחים השנתי של אנבידיה, חשפה החברה מתגי סיליקון פוטוניקס (Silicon Photonics) למרכזי נתונים. אלה הם שבבי הסיליקון פוטוניקס הראשונים של אנבידיה והם ישולבו בפלטפורמות האיתרנט (Spectrum-X) והאינפיניבנד (Quantum-X). מתגי הסיליקון פוטוניקס ישולבו על גבי אותו מעגל משולב (ASIC) לצד שבבי האיתרנט והאינפיניבנד בטכנולוגיה הקרויה Co-Packaged Optics (CPO), שבה אורזים יחדיו רכיבים אלקטרוניים ורכיבים אופטיים.

המתגים החדשים פותחו על ידי אנבידיה ישראל, וזוהי אבולוציה נוספת של הטכנולוגיה של חברת מלאנוקס (Mellanox) שנרכשה על ידי אנבידיה ב-2019 ומהווה את ליבת המרכז הישראלי של ענקית השבבים. עוד בהיותה חברה עצמאית, מלאנוקס ניסתה לפתח טכנולוגיית קישוריות המבוססת על סיליקון פוטוניקס, ולשם כך גם רכשה את חברת  Kotura האמריקאית, שפעלה בתחום. ואולם, בתחילת 2018, כחלק מתהליך של התייעלות, הודיעה כי היא מפסיקה את פעילותה בתחום.

טכנולוגיית סיליקון פוטוניקס, המתבססת על שימוש באמצעים אופטיים כדי להעביר מידע, אמורה לאפשר תעבורת נתונים מהירה ויעילה יותר. מתגי הסיליקון פוטוניקס החדשים אמורים להוות תשתית תקשורת לסוג חדש של מרכזי נתונים עצומים בגודלם, אשר מנכ"ל ומייסד החברה ג'נסן הואנג הגדיר אתמול בנאום הפתיחה בתור "מפעלי בינה מלאכותית".

"מפעלי בינה מלאכותית הם סוג חדש של מרכזי נתונים בקנה מידה גדול באופן קיצוני, ויש להמציא מחדש את תשתית הרשת כדי לעמוד בקצב. על ידי שילוב סיליקון פוטוניקס ישירות במתגים, אנבידיה מנפצת את המגבלות הישנות של רשתות בקנה מידה גדול, ופותחת את השער למפעלי בינה מלאכותית של מיליון מעבדים גרפיים", הסביר הואנג.

מתגי הסיליקון פוטוניקס החדשים יאפשרו ל"מפעלי בינה מלאכותית" לחבר מיליוני GPUs על פני מספר אתרים, תוך הפחתה דרסטית בצריכת האנרגיה ובעלויות התפעול. לדברי אנבידיה, המתגים משלבים חידושים אופטיים עם פי ארבעה פחות לייזרים כדי לספק פי 3.5 יעילות בצריכת החשמל, Signal Integrity (איכות אות) גבוהה פי 63, עמידות רשת טובה פי 10 בקנה מידה גדול, ופריסה מהירה פי 1.3 בהשוואה לשיטות תקשורת מסורתיות.

מתגי Spectrum-X Photonics מגיעים במספר תצורות: גרסת 128 פורטים בקצב העברת נתונים של 800 גיגה-ביט לשנייה או 512 פורטים בקצב של 200 גיגה-ביט לשנייה ורוחב פס כולל של 100 טרה-ביט לשנייה. וכן בתצורה של 512 פורטים בקצב 800 גיגה-ביט לשנייה, או 2,048 פורטים בקצב של 200 גיגה-ביט לשנייה, עם רוחב פס כולל של 400 טרה-ביט לשנייה. 

עוד נמסר מאנבידיה כי על מנת לפתח ולייצר את שבבי הסיליקון פוטוניקס ולדאוג לשרשרת אספקה מיטבת, נעשו שיתופי פעולה והמצאות משותפות עם  מגוון חברות וארגונים, בהם TSMC, Coherent, Corning Incorporated, Foxconn, Lumentum ו-SENKO. 

נאום הפתיחה (keynote) אמש של מייסד אנבידיה ב-GTC:

יצרנית המעגלים המודפסים אלטק (Eltek) דיווחה ברבעון הרביעי של 2024 על הכנסות של 10.8 מיליון דולר, נמוך ב-20% בהשוואה ל-12.3 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2023. בעקבות פרסום התוצאות צללה מניית החברה בנסד"ק בשיעור של כ-20% והיא נסחרת לפי שווי של 57 מיליון דולר.

באלטק מסבירים את הירידה בהיקף ההכנסות באילוצים הנובעים מתהליך שדרוג קווי הייצור, שאמור להימשך עד אמצע 2026. במסגרת שידוד המערכות, אלטק השקיעה 15 מיליון דולר בציוד וטכנולוגיות לייצור מתקדם וייעול תהליכים. להערכת החברה, השלמת התהליך תקנה לה קיבולת ייצור להכנסות של 55-65 מיליון דולר. עם זאת, החברה מבצעת את השדרוג במתקן הייצור הקיים בפתח תקווה, והדבר מייצר אילוצי מקום ומורכבויות אשר הובילו להשבתות זמניות של פעילות הייצור וחוסר יעילות ברבעון הרביעי, ועל כן התוצאות העסקיות הירודות.

מאידך, בחברה מזהים שתי מגמות גיאו-פוליטיות שעשויות לתרום לצמיחה של החברה בהמשך הדרך. ההתפתחות הראשונה היא הגדלת המכסים שהטיל באחרונה ממשל טראמפ על סין, דבר אשר מוביל למאמצים שנעשים בתעשיית השבבים להפחתת התלות בתשתית ייצור המעגלים המודפסים בסין, וזאת על ידי החזרת יכולות ייצור אל ארצות הברית והסתמכות על יצרניות במדינות שהן בעלות בריתה של ארצות הברית, כדוגמת ישראל. מגמה שנייה היא המשך המלחמה בין רוסיה לאוקראינה והגדלת תקציבי הביטחון באירופה, אשר מגבירים את הביקוש ליכולות ייצור מעגלים מודפסים מתקדמות בסטנדרטיים של תעשיית הביטחון.

ברמה השנתית, הכנסות אלטק ב-2024 הסתכמו ב-46.5 מיליון דולר, קיטון קל של 0.2 מיליון דולר בהשוואה ל-2023. הרווחיות הצטמצמה בשיעור משמעותי יותר, מרווח נקי של 6.4 מיליון דולר ב-2023 לרווח נקי של 4.2 מיליון דולר ב-2024.