Xilinx הכריזה על רכיב ה-FPGA הגדול בעולם

חברת זיילינקס (Xilinx) הכריזה על רכיב ה-FPGA הגדול ביותר בתולדותיה' המיועד ליישומי בניית אבות טיפוס של שבבי ASIC ולפיתוח תוכנות לפני סיום התכנון. הרכיב החדש מדגם VU19P מבוסס על ארכיטקטורת Virtex UltraScale+ ובנוי מ-34.5 מיליארד טרנזיסטורי FinFET המיוצרים בתהליך של 16 ננומטר. להערכת החברה, מדובר בפתרון ה-FPGA הגדול ביותר בעולם: הוא כולל 9 מיליון תאים לוגיים (logic cells) ומספק 2,072 נקודות קלט/פלט (GPIO).

הרכיב כולל ערוץ תקשורת אל זכרון DDR4 העובד במהירות של עד 1.5 טרה-ביט לשנייה ולצידו 80 מקמ"שים (טרנסיברים) ברוחב סרט של עד 4.5 טרה-ביט לשנייה. הרכיב מיועד לבדוק תכנוני RTL של רכיבי ASIC גדולים מאוד (SoC) ולאפשר בדיקת תוכנות הנמצאות בפיתוח, עוד לפני שהשבב עצמו מוכן (אמולציה). החברה הודיעה שהרכיב החדש יגיע לשוק בתחילת 2020, ביחד עם חבילת תוכנות בדיקה וניתוח, מודולי IP ותמיכה של חבילת התכנון Xilinx Vivado Design Suite.

פתרון פרוטוטייפינג מהדור השלישי

מבחינת זיילינקס, מדובר בדור השלישי של רכיבי-ענק המיועדים לתמוך בפיתוח. הרכיב הראשון, 7V2000T יצא לשוק בשנת 2011 כשהוא מבוסס על תהליך ייצור של 28 ננומטר וסיפק 2 מיליון תאים לוגיים. הרכיב השני במשפחה, VU440, יצא לשוק בשנת 2015, כשהוא מיוצר בתהליך של 20 ננומטר וכולל 5.5 מיליון תאים לוגיים. הרכיב השלישי במשפחה (VU19P) מיוצר מטרנזיסטורי FinFET כדי להשיג מהירות תגובה גבוהה במיוחד. הוא מופיע במארז Lidless packaging המאפשר מגע ישיר בין הסיליקון ובין מערך פיזור החום (heat sink), כדי להשיג יכולות קירור חזקות ויכולת עבודה בתנאים רגישים לטמפרטורה.

למרות שהוא תוכנן עבור פרוטוטייפינג ואמולציה, החברה מסרה שניתן ליישם באמצעותו רכיבי מיחשוב, תקשורת, תעופה וביטחון. אולם המשימה המרכזית שלו היא לספק מענה לשינויים המתחוללים בשוק תכנון השבבים: המגמות החדשות של בינה מלאכותית (AI) ולימוד מכונה (ML), רכב אוטונומי, הדור החמישי (5G) ועיבוד תמונה, מייצרים גל חדש של שבבים גדולים מאוד ומורכבים מאוד, בעלי ארכיטקטורות חדשות ועשירים בקוד תוכנה.

בדיקת התכנון ובניית אבות טיפוס שלהם דורשת מנועים חזקים במיוחד. ההתקנה של ערוצי GPIO רבים מאפשרת לפשט את התכנון של פלטפורמות מרובות FPGAs, והמקמ"שים הרבים והמהירים ברכיב החדש מאפשרים לקשר את התכנון אל מערכות צב"ד מורכבות ולהבטיח תאימות לתקנים עתידיים חדשים של ממשקי תקשורת.

צבי לנדו מונה למנכ"ל בפועל של סולאר-אדג'

עקב החמרה במצבו הבריאותי של המייסד, היו"ר משותף והמנכ"ל של חברת סולאר-אדג' (SolarEdge) מהרצליה, גיא סלע, הוא הפסיק לתפקד לעת עתה כמנכ"ל החברה. היום הודיעה חברת סולאר-אדג' שהדירקטוריון מינה את צבי לנדו כמנכ"ל בפועל של החברה. "הנסיבות של המינוי הזה הן עצובות", אמר היו"ר המשותף החדש של החברה, נדב צפריר. "למרות זאת הדירקטוריון בטוח ביכולתו להמשיך את תנופת הצמיחה של החברה".

צבי לנדו הצטרף לחברת סולאר-אדג' בשנת 2009 ושימש כסגן נשיא פעיל למכירות עולמיות של החברה. לפני-כן הוא מילא סדרה של תפקידי הנדסה וניהול בחברת אפלייד מטיריאלס, כאשר בתפקידו האחרון שם הוא שימש כמנהל חטיבת Baccini Cell Systems, אשר מספקת ציוד לייצור משטחים סולאריים המבוססים על תאים פוטו-וולטאיים.

גיא סלע, מייסד חברת סולאר-אדג'
גיא סלע, מייסד חברת סולאר-אדג'

בחודש נובמבר 2017 דיווח סלע למשקיעים שהתגלה אצלו סרטן המעי הגס. במכתב שהוא כתב הוא מסר: "החדשות הטובות הן שניתן לטפל במחלה הזאת, ואני אמשיך לעבוד במקביל לטיפול הרפואי". סלע, בן 54, הקים את חברת סולאר-אדג' בשנת 2006 לאחר שנתיים בהן שימש כמנהל שותף בקרן סטאר ונצ'רס. לפני-כן מילא תפקידים טכנולוגיים בכירים במערכת הביטחון. בימים האחרונים החברה ביצעה מינויים בכירים נוספים כדי להתמודד עם מחלתו.

היא מינתה את אורי בכור לתפקיד מנהל התיפעול (COO). אורי בכור מגיע מחברת פלקס, כאשר בתפקידו האחרון שימש כסגן נשיא בכיר לאירופה וארצות הברית, תפקיד שבמסגרתו ניהל יותר מ-40 מפעלי ייצור שהיו אחראים למכירות בהיקף של כ-10 מיליארד דולר בשנה. לפני כשבוע וחצי מונה נדב צפריר כיו"ר משותף של החברה. צפריר הוא מייסד משותף ומנכ"ל חממת הסייבר Team8. בעבר הוא פיקד על יחידה 8200 ולפני-כן הקים את פיקוד הסייבר של צה"ל.

למידע נוסף על החברה: SolarEdge

אורי בכור מונה למנהל התיפעול של סולאר-אדג'

חברת סולאר-אדג' (SolarEdge) ממשיכה לעדכן את שדרת הניהול שלה. שבוע לאחר מינויו של נדב צפריר (לשעבר מפקד יחידה 8200) לדירקטור ויו"ר משותף של החברה, היא מינתה את אורי בכור לתפקיד מנהל התיפעול (COO). אורי בכור מגיע עם ידע ונסיון עצומים בתחום הייצור והניהול של מערכות ייצור גדולות, שאותו צבר בחברת פלקס (Flextronics International).

בתפקידו האחרון הוא שימש כסגן נשיא בכיר לאירופה וארצות הברית, שבמהלכו ניהל יותר מ-40 מפעלי ייצור שהיו אחראים למכירות בהיקף של כ-10 מיליארד דולר בשנה. הוא הגיע לתפקיד לאחר שניהל בהצלחה את הפעילות של פלקס בישראל, והפך אותה לקבלנית שירותי הייצור החשובה ביותר בתעשיית האלקטרוניקה המקומית.

אורי בכור אמר שהוא שמח מאוד להצטרף לסולאר-אדג'. "הייתי מנכ"ל פלקסטרוניקס ישראל כאשר סולאר-אדג' החלה בייצור בשנת 2010, ואני מכיר היטב את המוצרים ואת האנשים". נדב צפריר הסביר שאורי בכור הוא מינוי מפתח בצוות הניהול המתרחב של החברה: "תהיה לו תרומה חשובה מאוד בכל האספקטים התפעוליים הדרושים להגדלת פעילויות הליבה שלנו בתחום האנרגיה החכמה, והרחבת הפעילויות שרכשנו, בהן חברת Kokam המייצרת סוללות ליתיום".

פרוייקט הרחבת תשתית הייצור

חברת סולאר-אדג' החלה את דרכה בשנת 2006 כספקית פתרונות ניהול ואופטימיזציה של מתקני ייצור אנרגיה סולארית, וכיום היא נמצאת בתהליך כניסה לתחומי פעילות חדשים באמצעות רכישת חברות: במאי 2018 היא רכשה את חברת גמאטרוניק הישראלית המייצרת מערכות אל-פסק (UPS). בינואר 2019 היא השלימה את רכישת S.M.R.E. Spa האיטלקית המייצרת מערכות הספק ורכיבים לכלי-רכב חשמליים, ואת רכישת חברת קוקאם (Kokam) הקוריאנית המייצרת סוללות ליתיום-יון.  

ממיר DC-AC תלת פאזי (Inverter) של חברת סולאר-אדג'
ממיר DC-AC תלת פאזי (Inverter) של חברת סולאר-אדג'

החברה נמצאת בתהליך בניית קווי ייצור רבים: בהם מפעל ייצור בישראל באזור התעשייה ציפורית, מפעל ייצור בווייטנאם, ומפעל חדש לייצור סוללות בדרום קוריאה בהשקעה של 40-50 מיליון דולר. החברה סיימה את הרבעון השני של שנת 2019 עם הכנסות שיא בהיקף של 325 מיליון דולר, המייצגות גידול של 20% במכירות בהשוואה לרבעון הקודם וצמיחה של 43% במכירות בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. "הצמיחה המהירה במכירות חייבה אותנו להגדיל את כושר הייצור בקצב מהיר בהרבה מכפי שצפינו", הסביר המייסד, המנכ"ל והיו"ר המשותף, גיא סלע.

אינטל ישראל פיתחה מעבד בינה מלאכותית

חברת אינטל (Intel) חשפה היום את מעבדי הבינה המלאכותית הראשונים במשפחת Nervana, שקיבלה באינטל את שם הקוד Spring Hill. הפרוייקט כולו בוצע בישראל. משפחת המעבדים החדשה מבוססת על ליבות Ice Lake מבוססות טכנולוגיית 10 ננומטר שפותחו בקבוצת C2DG הישראלית, כאשר מרכיב הבינה המלאכותית פותח במרכז הפיתוח של אינטל בחיפה.

המעבדים מיועדים לשמש כמאיצי בינה מלאכותית המסייעים למעבד המרכזי בשרת. הם מופיעים בשתי תצורות מרכזיות: מעבד מדגם NNP-T, שהוא קיצור של השם Neural Network Processor for Training. הוא מיועד לביצוע פעולות לימוד ואימון (Training) של רשתות נוירוניות. המעבד השני הוא NNP-I, קיצור של Neural Network Processor for Inference, ומיועד לשימוש במרכזי עיבוד גדולים המיישמים את פעולת ההסקות (Inferencing) של רשתות נוירוניות על כמויות גדולות של מידע, לאחר שהרשת כבר ביצעה את שלב האימון (Training).

צוות הפיתוח הישראלי של מעבדי נירוואנה בכנס הוט צ'יפס
צוות הפיתוח הישראלי של מעבדי נירוואנה בכנס הוט צ'יפס

אינטל מסרה שהשבב החדש מסוגל לטפל ב-3,600 תמונות בשנייה בהספק של 10 ואט בלבד. מנהל חטיבת הארכיטקטורה הקבוצת הבינה המלאכותית באינטל, הישראל גדי זינגר, גילה בפוסט שהעלה באתר החברה בחודש אפריל, שהשבב ייכנס לייצור המוני בסוף 2019 ושהפיתוח נעשה בשיתוף פעולה עם חברת פייסבוק. "הוא יספק תמיכה מלאה לתוכנת האופטימיזציה Glow compiler של חברת פייסבוק". בתוך כך, מנהל קבוצת הבינה המלאכותית, נייבין ראו, גילה בחודש שעבר שגם אתר באידו הסיני משתף פעולה עם אינטל וישתמש בפתרון החדש.

ראוי לציין שאינטל ביצעה מספר השקעות בישראל בתחום מעבדי הבינה המלאכותית, בהן השקעות משמעותיות בחברת Habana Labs שגייסה 75 מיליון דולר, נוירובלייד שגייסה 23 מיליון דולר. ההכרזה נעשתה היום (ג') בכנס Hot Chips שבו משתתפות גם החברות הישראליות היילו והבאנה לאבס, המפתחות שבבי בינה מלאכותית.

צה"ל יצטייד במערכת "חץ דורבן" להגנת נגמ"שי איתן החדשים

חברת אלביט מערכות (Elbit) זכתה במכרז של צה"ל ומשרד הביטחון לאספקת מערכות ההגנה האקטיבית "חץ דורבן" ( Iron Fist) אשר פותחו בחברת תעש לשעבר (היום בבעלות אלביט). המערכות מיועדות לספק הגנה לנגמ"שי איתן החדשים ולדחפורי הענק D9 של צה"ל. משרד הביטחון הודיע היום שמדובר בהזמנות בהיקף כולל של כמה מאות מיליוני שקלים לאורך העשור הקרוב.

ראוי לציין שצה"ל משתמש במערכת ההגנה האקטיבית "מעיל רוח" מתוצרת רפאל לצורך הגנת כלי-רכב משוריינים כבדים, כמו טנקי מרכבה ונגמ"שי נמר. ההודעה על הזכייה הביאה לעליה של יותר מ-3% במחיר המנייה של חברת ראדא מנתניה, המספקת את יחידות המכ"ם הטקטי עבור מערכות חץ דורבן.

הנגמ"ש איתן הוא רכב קרבי גלגלי משוריין במשקל של 30 טונות, אשר שפותח בעקבות הפקת לקחים ממבצע "צוק איתן" בעזה בשנת 2014. הנגמ"ש איתן מאופיין ביכולת ניוד מהירה בין גזרות לחימה שונות, ובהתאמתו לנסיעה בכבישים במהירות של כ-90 קמ"ש ללא צורך במובילים. הוא כולל מערכת הנעה בעלת 8 גלגלים (8X8), יכולת נשיאה של 12 חיילים (נהג, מפקד, מקלען ועוד 9 לוחמים) ובמערכות לחימה מגוונות: מעמדת נשק קטנה ועד לצריחון לא מאוייש בעל תותח 30 מ"מ, ואמצעי חישה ותצפית.

סרטון של משרד הביטחון החושף את הנגמ"ש איתן:

פלטפורמה עבור טכנולוגיות חדשות

הנגמ"ש איתן מיועד להחליף את נגמ"שי M113 הוותיקים ("זלדות"). מערכת הביטחון מתכננת להתקין בו טכנולוגיות מתקדמות המפותחות כיום במסגרת פרוייקט "כרמל" (כלי רק"מ מתקדם ליבשה) במפא"ת. תוכנית כרמל יצאה לדרך לפני כשלוש שנים ונועדה לפתח קונספט לחימה חדש לחלוטין, המבוסס על יכולות תפעול ותמרון אוטונומיות ואוטומטיות, בינה מלאכותית, יכולות חישה ועוד.

שלב א' של התוכנית שהסתיים לאחרונה, הציב דרישה להוכחת היתכנות של תפעול רק"מ על-ידי שני לוחמים במדפים סגורים. רפאל, התעשייה האווירית ואלביט מערכות התבקשו לפתח בנפרד מדגים שיהפוך את תא הלחימה בטנקים ובנגמ"שים לתא לחימה מתקדם (cockpit), שבו מרבית הפעילות מתבצעת באופן אוטונומי (נסיעה, איתור איומים, הרכשת מטרות, הגנה וירי).

רכב הניסוי של אינוויז עורר בהלה בכבישים

התמונה שהופצה ברשתות החברתיות (משמאל), והרכב שצולם על-ידי Techtime במעבדות אינוויז. מספרי הרישוי זהים

ביומיים האחרונים רוחשת הרשת שמועות על ניידת מוסווית חדשה של המשטרה המצויידת במצלמות מתוחכמות אשר יכולות לעקוב בו-זמנית אחר מכוניות הנוסעות בשלושה מסלולים שונים, לתעד את התנהגותן ולזהות אותן ממרחק של 3 קילומטרים. השמועה הופצה במספר קבוצות ווטסאפ שבהן הוזהרו הנהגים מפני הרכב הסמוי החדש. "למשטרה הגיעו רכבים חדשים מהניילון, מצויידים במצלמה דיגיטלית ובגלאי מהירות משוכלל ביותר", הוסבר באחת מהקבוצות.

מבדיקה באתר Google Trends מתברר שהידיעה הזו הביאה לשטף של חיפושים באינטרנט תחת הנושא ניידות משטרה. בהמשך, השמועה יצאה מתחום הקבוצות, נכנסה לחלק מעמודי הפייסבוק ואתמול גם הפכה לידיעה באתר החדשות הערבי Al Hamra, אשר דיווח על חשיפת ניידות חדשות של המשטרה המצויידות בשלוש מצלמות נפרדות אשר יכולות לתעד הפרעות סדר ברחובות. "המכוניות האלה הושקו רשמית היום (יום א')".

אלא שהתמונה שהופצה ברשת לא קשורה למשטרה. זוהי מכונית ניסוי של חברת אינוויז (Innoviz) מפארק אפק שבראש העין, אשר מפתחת חיישן LiDAR עבור כלי-רכב חכמים ומכוניות אוטונומיות. טכנולוגיית LiDAR מבוססת על שימוש בלייזר כדי למדוד מרחקים. המערכת משדרת אותות לייזר קצרצרים לעבר אובייקט נבחר, וקובעת את מרחקו בהתאם לזמן הדרוש לאותות לחזור אל המכשיר.

ההוכחה של Techtime

אינוויז פיתחה מערכת המבוססת על שבב High Definition Solid State LiDAR המאפשר להוזיל את עלות החיישן מתחת ל-100 דולר כדי שיוכל להיות רכיב סטנדרטי בכל סוגי הרכב. הפתרון של החברה מבוסס על שימוש ברכיב MEMS הכולל תכנון מיוחד של מראה אשר יכולה לנוע בשני צירים, ועל-ידי כך מאפשרת סריקת לייזר ללא חלקים נעים.

כיום החברה נמצאת בשלבים מתקדמים של היערכות לייצור המוני עבור מכוניות של חברת ב.מ.וו אשר ייצאו לשוק בשנת 2020. השמועה שהופצה בימים האחרונים קשורה ככל הנראה לעובדה שרכב הניסוי של אינוויז הוא דגם KIA שבו גם המשטרה משתמשת.

ההוכחה פשוטה: הרכב שתמונתו הופצה ברשתות החברתיות נושא את מספר הזיהוי של הרכב שצולם על-ידי Techtime במהלך ביקור בחברת אינוויז בחודש דצמבר 2018. מכל מקום, כעבור יומיים החלו להגיע כנראה הבהרות לקבוצות הדיון, והתוצאה היתה עלייה דרמטית בהיקף חיפושי המידע על חברת אינווויז עצמה.

בשורה התחתונה: הטכנולוגיה באמת מדהימה – אבל אין לה שום קשר למשטרת ישראל.

הושלמה הקמת קו הייצור לגלולות הרנטגן של צ'ק-קאפ

חברת GE Healthcare השלימה את קו הייצור של גלולות הרנטגן מתוצרת חברת צ'ק-קאפ (Check-Cap) מעוספייא. קו הייצור עבר בהצלחה את בדיקות ההסמכה. הוא מיועד לייצר את גלולות C-Scan שהחברה מפתחת. מדובר בקפסולה ניתנת לבליעה המצויידת במצלמת רנטגן לצורך בדיקת המעי הגס ואיתור פוליפים טרום סרטניים. שיתוף הפעולה בין שתי החברות מיועד בשלב הראשון לייצר את מערכות C-Scan עבור ניסויים קליניים בארה"ב. במידה והניסויים יושלמו בהצלחה, החברות יבחנו את הרחבת שיתוף הפעולה ביניהן.

מנכ"ל צ'ק-קאפ, אלכס עובדיה, אמר ששיתוף הפעולה עם GE Healthcare ביסס תשתית ייצור יציבה עבור מערכות C-Scan. "אנחנו בטוחים ביכולתה של GE להגדיל את כושר הייצור במקביל להתקדמות הניסוי הקליני שלנו בארה"ב". מערכת C-Scan מבוססת על גלולה הכוללת מקור קרינת רנטגן (X-ray) ברמת חשיפה נמוכה, מערכת מיקום, שליטה והקלטה ותוכנה שפותחה בחברה המבצעת מיפוי תלת-מימדי של הדופן הפנימי של המעי הגס.

המערכת מאפשרת ביצוע בדיקות לא פולשניות. היא אינה דורשת הכנה מוקדמת של המעי באמצעות חומרים משלשלים או הרדמה מקומית, ובכך מאפשרת לנבדקים להמשיך בשגרת היום-יום ללא הפרעה. בסיום הבדיקה הגלולה נפלטת מהגוף באמצעות התנועתיות הטבעית של המעי הגס. בימים אלה החברה נמצאת בימים אלה בעיצומו של ניסוי Pilot קליני, המתבצע בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ניו יורק וב-Mayo Clinic.

בהנחה שתוצאות הניסוי יהיו חיוביות, החברה מתכננת להגיש ל-FDA בקשה לבצע ניסוי Pivotal קליני בשנת 2020. מערכת C-Scan קיבלה אישור CE לשיווק באירופה ואישור ממשרד הבריאות הישראלי. צ'ק-קאפ היא חברה בשלבי פיתוח קליני בתחום הדיאגנוסטיקה הרפואית, הנסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-16 מיליון דולר. במחצית הראשונה של 2019 היא השיקעה כ-4.9 מיליון דולר בפיתוח המערכת, בהשוואה להשקעה של כ-3.4 מיליון דורל במחצית הראשונה של 2018.

סמינר קיסייט: סדנת היכרות עם מדידות RF ומיקרוגל

ביום ב', ה-23 לספטמבר 2019 תקיים חברת קיסייט ישראל (Keysight Technologies) בבאר יעקב, יום הדרכות בתחום מדידות RF, גלים מילימטריים ומיקרוגל (RF and Microwave Measurement Insights). הסמינר מתקיים במסגרת פעילות KEYSIGHT HOTSPOT ומיועד למהנדסים העושים את צעדיהם הראשונים בתחום הניתוח והמדידות של אותות ושל ספקטרום, ולמהנדסים ותיקים החשים שהם זקוקים לרענון יסודות. הוא מתמקד באספקת היסודות של תורת המדידות בעולם האלחוטי והכרת המכשירים הבסיסיים: נתחי ספקטרום (spectrum analyzers) ונתחי אותות וקטוריים (vector signal analyzers).

הסמינר יתחיל בסקירה של נתחי ספקטרום ובמבוא המתאר את סוגי המדידות המתבצעות באמצעותם. הסקירה כוללת הצגת המבנה הפנימי של המכשירים ואופן פעולתם. כיצד מוגדרים המפרטים וכיצד מגדירים את הדרישות מהמיכשור עבור כל פרוייקט. בהמשך, תינתן סקירה של ניתוח אותות וקטוריים (VSA) לצד הדגמות מעשיות של מדידות איפנון מורכבות דוגמת LTE-Advanced ו-802.11ac, באמצעות תוכנת 89600 VSA.

בהמשך, הסמינר יכסה נושאים כמו מחוללי אותות (signal generation), המפרמטרי המגדירים את הביצועים והיכולות שלהם ואתגרים במדידת אותות אנלוגיים מאופננים. יסודות נתחי הרשת הווקטוריים (vector network analyzer – VNA) והישמוש בהם לביצוע מדידות מדוייקות של אלמנטים בתדרי RF, מיקרוגלים וגלים מילימטריים. הנושא האחרון בהדרכה יתמקד בסוגיות קליברציה ודיוק, ויתמודד עם הדרכים כיצד להפחית את אי-הוודאות של הבדיקות על-מנת לקבל תוצאות אמינות ומדוייקות.

הסמינר מיועד לאנשי פיתוח והנדסה. ההשתתפות היא בחינם אולם דורשת רישום מראש.

למידע נוסף ורישום: RF and Microwave Measurement Insights

עיסקת רפאל אירונאוטיקס צפויה להסתיים החודש

עיסקת הענק שבה חברת רפאל ואיש העסקים אביחי סטולרו רוכשים את חברת אירונאוטיקס מיבנה (Aeronautics) תמורת 850 מיליון שקל, מתקרבת אל שלבי הסיום שלה. בשבוע שעבר אישר הקבינט הכלכלי חברתי בממשלה את העיסקה, והיום (א') דיווחה אירונאוטיקס שהתקבלו כל האישורים הדרושים למימוש העיסקה. החברות החלו בפעולות להשלמת המיזוג מתוך כוונה לסיים אותו בתוך 10 ימים, עד ל-28 באוגוסט. עם השלמת העיסקה, תיהפך אירונאוטיס לחברה פרטית בבעלות חברת ר.ס. מיזוג אירו בע"מ, הנמצאת בבעלות שווה של רפאל ושל אביחי סטולרו.

המהלך המסוכן והריווחי של אהרון גובר פרנקל

חברת אירונאוטיקס נסחרת בבורסה בתל-אביב לפי שווי שוק של כ-819 מיליון שקל. כיום החברה נמצאת בבעלות הציבור (כ-22%), משקיעים מוסדיים (כמעט 10%) ובבעלות בעלי עניין המחזיקים בכ-68% ממניותיה. בעל המניות הגדול ביותר בחברה הוא איש העסקים הישראלי אהרון גובר פרנקל, אשר בסדרת עסקאות שקטות במהלך 2018 ובתחילת 2019, רכש מניות של החברה באמצעות חברת ERJ 145 הנמצאת בבעלותו, והגיע לשיעור אחזקות של כ-31.7% ממניות אירונאוטיקס.

פרנקל ביצע את העיסקאות בתקופה שבה החלה תחרות מחירים בין רפאל לבין התעשייה האווירית על רכישת אירונאוטיקס, שהביאה להכפלת מחיר העיסקה: בחודש אוגוסט 2018 רפאל הציעה 430 מיליון שקל תמורת אירונאוטיקס, ובחודש ינואר 2019 כבר העלתה את המחיר ל-850 מיליון שקל. בהתחשב בעובדה שהוא רכש את המניות בשעה ששווי החברה בבורסה היה בסביבות 400-450 מיליון שקל, הוא הכפיל את השקעתו בעקבות המהלך, מכיוון שהוא צפוי לקבל כ-272 מיליון שקל תמורת מניותיו.

רפאל זקוקה לתשתית המל"טים של אירונאוטיקס

אירונאוטיקס מייצרת מערכות בלתי מאוישות ליישומי מודיעין, מערכות אלקטרו-אופטיות, ומערכות תקשורת ומנועים. הפעילות העיקרית שלה היא בתחום המל"טים הטקטיים, שבו היא פיתחה 6 קטגוריות שונות של מוצרים. שוק המל"טים (UAV) הוא אחד התחומים הצומחים ביותר בשוק הבטחוני העולמי, וזאת בשל השימוש ההולך וגובר בכלים בלתי מאוישים במערכי ההגנה והתצפית ובשדה הקרב. על-פי חברת המחקר Markets&Markets, שוק המל"טים צפוי לצמוח בשנים הקרובות בקצב שנתי של 14%, ולהגיע להיקף של 52.3 מיליארד דולר בשנת 2025. העיסקה תאפשר לרפאל להתחרות בשוק הזה באלביט ובתע"א.

בנוסף, אירונאוטיקס מייצרת מערכות אלקטרו-אופטיות ואינפרא אדום באמצעות החברה הבת קונטרופ (Controp) מהוד השרון, הנמצאת בבעלות שווה ומשותפת שלה ושל רפאל (50%-50%). היא מחזיקה בבעלות מלאה או חלקית במספר חברות קטנות יותר, בהן: Commtact המפתחת מערכות תקשורת ליישומים צבאיים, החברות RT LTA ו-Aero-T, המפתחות בלוני תצפית, חברת זנזוטרה (Zanzottera), המפתחת מנועים למל"טים, וחברת CP, המפתחת תחנות שליטה ובקרה לרחפנים. עבור החברות האלה, עיסקת רפאל יכולה להיות הזדמנות עסקית מצויינת לקבלת לקוח או שותף עסקי בעל מוניטין בשוק העולמי.

נדב צפריר מונה ליו"ר משותף של סולאר-אדג' לצד גיא סלע

המפקד לשעבר של יחידה 8200 ואחד ממייסדי חממת הסייבר Team8, נדב צפריר (בתמונה למעלה), מונה ליו"ר משותף של חברת סולאר-אדג' (SolarEdge), לצד המייסד, המנכ"ל והיו"ר הנוכחי, גיא סלע. החברה מסרה שהמינוי מיועד לחזק את שדרת הניהול לאור מחלתו של גיא סלע. לאחר ההחלטה, סלע מסר שהוא ונדב צפריר עבדו ביחד במשך כמה עשורים, עוד מהתקופה שבה ביצעו פרוייקטים טכנולוגיים מורכבים בצבא. "אני יודע שהנסיון הניהולי שלו, המיומנות הטכנולוגית והחשיבה החדשנית יהיו תרומה חשובה לדירקטוריון ולמימוש החזון של החברה".

צפריר צפריר מביא איתו 25 שנות נסיון. כיום הוא משמש כמנכ"ל חממת Team8. לפני כן שימש כמפקד יחידה 8200 בחיל המודיעין ולפני כן הקים את פיקוד הסייבר של צה"ל. צפריר אמר שהוא עוקב אחר סולאר-אדג' מאז הקמתה בשנת 2006. "זוהי הצלחה אמתית". חברת סולאר-אדג' מהרצליה ממשיכה לצמוח בקצב מהיר בשוקי המפתח שלה באירופה ובארצות הברית. החברה סיימה את הרבעון השני של שנת 2019 עם הכנסות שיא בהיקף של 325 מיליון דולר, המייצגות גידול של 20% במכירות בהשוואה לרבעון הקודם (שהיה בפני עצמו רבעון שיא) וצמיחה של 43% במכירות בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.

החברה החלה את דרכה כספקית של מערכות לניהול ואופטימיזציה של מתקני ייצור אנרגיה סולארית, וכיום היא נמצאת בתהליך כניסה לתחומי פעילות חדשים באמצעות רכישת חברות: בינואר 2019 היא השלימה את רכישת S.M.R.E. Spa האיטלקית, המייצרת מערכות הספק ורכיבים לכלי-רכב חשמליים, ואת רכישת חברת קוקאם (Kokam) הקוריאנית, המייצרת סוללות ליתיום-יון. בחודש מאי 2018 היא רכשה את חברת גמאטרוניק הישראלית המייצרת מערכות אל-פסק (UPS), ונמצאת כעת בתהליך ארגון מחדש של החברה. סולאר-אדג' נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-4 מיליארד דולר.

מייסד ומנכ"ל חברת וואווי מכין אותה ל"מלחמה" נגד ארצות הברית

חברת וואווי (Huawei Technologies) נערכת לבצע ארגון מחדש רחב-היקף כדי לפתח עמידות בפני סנקציות אמריקאיות. סוכנות בלומברג פירסמה תזכיר פנימי שכתב מנכ"ל ומייסד חברת וואווי, רן שנגפאי, ובו כתב שהחברה צריכה לבנות "צבא בלתי מנוצח מפלדה", שיאפשר לה "להתגונן בפני תקיפה אמריקאית".

המיזכר מלא בביטויים צבאיים, אולי רמז לעברו של רן כמהנדס בצבא העמממי של סין. הוא כתב שבתחום הטלפונים הסלולריים, שהוא אחד מהתחומים הריווחיים ביותר של החברה, היא צריכה להשיג עצמאות מטכנולוגיות אמריאיות, ולבנות אקו סיסטמס שלם שאינו קשור לחברות מארה"ב. הוא הגדיר את המהלך כ"מסע ארוך וכואב", אולי רמז ל"מסע הארוך" של מאו דזה דונג בשנת 1934. זו היתה נסיגה רגלית של הצבא הקומוניסטי בפיקודו של מאו, שהתבצעה לאורך 10,000 קילומטר, ואיפשרה לו להימלט מכיתור של הצבא הרפובליקני ולחדש את כוחותיו.

אסטרטגיית הדור החמישי

שנגפאי בן ה-74 כתב שיש צורך בארגון מחדש של החברה, "כדי לבנות את היכולות הנדרשות בעיתות מלחמה. נורו שני פגזים אל עסקי האלקטרוניקה הצרכנית שלנו (סמארטפונים ומחשבים), שלרוע המזל פגעו במיכל הדלק. כעת אנחנו צריכים להשלים שיפוץ כללי של החברה בתנאים הקשים ביותר, ולבנות צבא בלתי מנוצח בתוך שלוש עד חמש שנים". עדיין לא ברור האם מדובר בקיצוצים וכיצד הם ישפיעו על 180,000 עובדי החברה.

ככל הנראה הוא החליט למקד את החברה בתחום טכנולוגיות הדור החמישי (5G) שבה יש לוואווי יתרונות טכנולוגיים המטרידים מאוד את ארצות הברית, ונחשבים לאחד מהגורמים המרכזיים להחלטת ממשל טראמפ להטיל עיצומים על וואווי. "ארצות הברית לא משתמשת בטכנולוגיות הדור החמישי המתקדמות ביותר", הוא כתב במיזכר שנשלח לפני שבוע. "והדבר הזה עשוי לגרום לה לפגר מאחור בתחום הבינה המלאכותית".

שוק זכרונות ה-MRAM נולד ב-2019

שוק הזכרונות המגנטיים (Magnetic Random Access Memory – MRAM) מתחיל לצבור תנופה, וכבר בשנת 2024 הוא צפוי להיגע להיקף של כ-1.2 מיליארד דולר. כך מעריכה חברת המחקר הצרפתית Yole Développement במחקר חדש שפורסם היום (ב'). מדובר בהבשלת טכנולוגיה הנמצאת בפיתוח כמעט 10 שנים בחברות גדולות, דוגמת יבמ, SK Hynix, אפלייד מטיריאלס, Tokyo Electron ואפילו חברות המתמקדות במעגלים לוגיים כמו קואלקום ו-ARM. שוק היעד המרכזי של הזכרונות החדשים יהיה בשלב הראשון בתחום המערכות משובצות, שם הוא מסתמן כמתחרה יעיל של טכנולוגיית Embedded Flash – eFlash.

ה-eFlash הגיע אל סוף דרכו

להערכת אנליסט חברת יול, ד"ר סיימון ברטולאצי, קיימת הבנה בתעשייה שהייצור של זכרונות eFlash לא יבוצע בתהליכים קטנים יותר מ-28/22 ננומטר, מכיוון שהעלות הכרוכה בייצור במימדים קטנים יותר אינה כדאית מסחרית. התעשייה מחפשת פתרונות חדשים עבור זכרונות בלתי נדיפים (NVM), וזאת בשעה שגם הייצור של זכרונות SRAM נדיפים מתחיל להתמודד עם חומת המימדים, מכיוון שבגודל צומת זעיר חלה ירידה מהירה בביצועים של תאי הזכרון.

להערכתו, המעורבות של חברות גדולות בתעשייה הביאה את טכנולוגיית MRAM לרמת בשלות אשר צפויה להתבטא בצמיחה של 295% לשנה במהלך חמש השנים הבאות. טכנולוגיית ה-MRAM המובילה כיום בשוק נקראת Spin Transfer Torque Magnetoresistive RAM – STT-MRAM, שבה המידע בזיכרון MRAM לא נישמר בצורת מטען חשמלי או זרם, אלא באמצעות מטען מגנטי. זיכרון MRAM עשוי מחומרים מגנטיים עדינים המשמשים בדרך כלל בכונני דיסקים קשיחים.

תא MRAM בסיסי בנוי משני לוחות של חומרים מתמגנטים המופרדים באמצעות תעלה צרה של מוליך למחצה. כאשר המטענים המגנטיים בשני הלוחות הם בעלי כיוון משותף, הזרם העובר דרך הצומת ניתקל בהתנגדות חשמלית נמוכה. כאשר המטענים המגנטיים בעלי כיווניות הפוכה, הזרם העובר דרך התא ניתקל בהתנגדות גבוהה. כלומר, המידע הדיגיטלי ("0" או "1") מיוצג באמצעות ההתנגדות החשמלית של הצומת.

ההסבר הפיסיקלי לתופעה נעוץ בכך שכיווניות המיגנוט משפיעה על ציר הסיבוב הפנימי של האלקטרון (Spin). כאשר שני הלוחות הממוגנטים הם בעלי כיווניות הפוכה, אלקטרונים בעלי ספין מסויים מתקשים לעבור חומר שבו האלקטרונים מצויים בספין מנוגד, ולכן חלה עלייה בהתנגדות הצומת.

מבחינת שיקולי הספק, פירוש הדבר שצריכת האנרגיה העיקרית של זיכרון MRAM היא בשלב הכתיבה בלבד, בעוד שבשלב הקריאה צריכת ההספק היא כמעט אפסית. לתכונה זו משמעות חשובה, מכיוון שרוב המידע בזיכרון נכתב מעט פעמים, אבל נקרא הרבה מאוד פעמים. התחום הזה משך אליו חברות גדולות רבות בתחילת העשור, בהן טושיבה ו-Hynix שהחליטו לפתח ביחד זיכרונות MRAM, חברת NEC, יבמ ובשנת 2013 גם טאואר-ג'אז הישראלית נכנסה לתחום ה-MRAM.

2019 היא שנת תפנית

השנה חלה התפתחות חשובה מאוד בתחום: בחודש מרץ סמסונג הכריזה על תחילת הייצור ההמוני של רכיבי MRAM בתהליך של 28 ננומטר (בתמונה למעלה), ובחודש יוני חשפה חברת אפלייד מטיריאלס (Applied Materials) מערכת ייצור תעשייתית המאפשרת לייצר רכיבי זיכרון מסוג MRAM ,ReRAM ו-PCRAM, המיועדים בעיקר לשימוש ביישומי IoT הדורשים זכרונות אמינים, זולים וחסכוניים מאוד באנרגיה. מערכת Endura Clover MRAM PVD של אפלייד מטיריאלס בנוייה משבעה תאי עיבוד נפרדים של פרוסת הסיליקון בתנאי ואקום קיצוניים.

זוהי מערכת ה-300 מ"מ הראשונה בתעשייה המותאמת לייצור המוני של זכרונות MRAM. היא מסוגלת לשקע עד חמישה חומרים שונים בכל תא. כדי לייצר זכרונות MRAM יש צורך בשיקוע של לפחות 30 שכבות שונות של חומר ברמת דיוק של מספר אנגסטרם בודדים, ובלא להוציא את פרוסת הסיליקון מתא הוואקום כאשר הייצור מתקדם בין השכבות או שנעשה תהליך של החלפת חומרים.

מערכת Endura Clover של אפלייד מטיריאלס לייצור זכרונות MRAM
מערכת Endura Clover של אפלייד מטיריאלס לייצור זכרונות MRAM

להערכת חברת המחקר, זכרונות MRAM יהיו זכרונות הדור הבא בתחום האבזרים הלבישים, אבזרי IoT, מיקרו-בקרים, ציוד הדמאה, תעשיית הרכב וברכיבי ASIC רבים. ברטולאצי: "שנת 2019 היא השנה שבה השוק מתחיל להתרומם". אולם בעוד שהחברה צופה צמיחה מהירה בתחום הפתרונות המשובצים, שוק רכיבי הזיכרון עצמו (stand-alone memory) מתעכב.

בשוק הזה החברה צופה צמיחה של 54% בשנה, להיקף של פחות מ-600 מיליון דולר בשנת 2024. "עד עכשיו, השוק בזה נדחף על-ידי רכיבים בנפח קטן של עד 16Mb, שיוצרו על-ידי מספר קטן של יצרנים כמו Everspin ו-Sony. בשנים הקרובות נראה יותר יישומי אחסון בתחומים כמו זכרונות מטמון בכונני SSD ופתרונות האצת תקשורת, הדורשים רכיבי זכרון בנפח של יותר מ-256Mb ".

סופווייב גייסה 8.4 מיליון דולר

חברת SofWave Medical גייסה 8.4 מיליון דולר בהובלת קרן XT Hi-Tech וד"ר שמעון אקהויז, וקבוצת משקיעים ישראלים ואמריקאים. החברה מפתחת ציוד רפואי לטיפולים אסתטיים המבוסס על טכנולוגיית Fractional Ultrasound מוגנת בפטנט. בטכנולוגיה הזו משתמשים במספר מקורות קרינה חלשים בתדר גבוה אשר מתאבכים בנקודה נבחרת בתוך הרקמות, ולכן משדרים אל הנקודה הזאת אנרגיה גבוהה יותר מכל אחד מהמקורות בנפרד. הרעיון הבסיסי אינו חדש: בתעשייה קיימות היום מערכות טיפול המבוססות על ריכוז הקרינה במתכונת Fractional, אשר מיישמות את הרעיון בתדרי RF ובקרינת לייזר.

הטכנולוגיה של SofWave מחדירה אנרגיה לרקמת העור כדי לעודד חידוש קולגן וייצור אלסטין אשר גורמים למיצוק ומראה משופר של העור. החברה מסרה שהגיוס ישמש למימון הפיתוח של מוצר מסחרי לטיפולי החלקת העור והסרת קמטים. החברה נוסדה בשנת 2015 ופועלת במסגרת חממת Alon MedTech Ventures שביקנעם. הטכנולוגיה שלה נבדקה במחקר קליני בהשתתפות 60 מטופלים, שבו הוכחה יעילות הטיפול. ממצאי המחקר דווחו ל-FDA במסגרת הגשת בקשת אישור שיווק. החברה מסרה שלאחרונה היא קיבלה אישור שיווק באירופה (CE).

במקביל להשלמת גיוס ההון, מונה לואיס סקאפורי, לשעבר מנכ"ל Syneron Candela, למנכ"ל חברת סופווייב. סקאפורי אמר שהוא שמח לעבוד שנית עם ד"ר שמעון אקהויז, מייסד חממת אלון מדטק. לדבריו, הטכנולוגיה של החברה "תביא לשוק פתרונות חדשים לגמרי לטיפולי פנים". אקהויז נחשב לאחד מהיזמים הסדרתיים הפעילום בישראל. הוא החל את דרכו בחברת רפאל, ובשנת 1992 הקים את חברת ESC Medical (היום לומניס). בשנת 1999 הוא הקים את חברת סינרון שנמכרה לקרן אייפקס בשנת 2017 תמורת כ-400 מיליון דולר.

ברודקום רוכשת את פעילות האבטחה הארגונית של סימנטק

חברת ברודקום (Broadcom) חתמה על הסכם לרכישת כל הפעילות האבטחה הארגונית של חברת סימנטק (Symantec Corporation) תמורת 10.7 מיליארד דולר במזומן. במסגרת העיסקה, ברודקום תקבל לידיה 1,700 פטנטים של סימנטק, ותשאיר בידי סימנטק 700 פטנטים. במקביל, ייחתם הסכם רישוי הדדי שיאפשר לשתי החברות להשתמש בכל 2,400 הפטנטים של סימנטק. נשיא ומנכ"ל ברודקום, הוק טאן (בתמונה למעלה), אמר שמיזוגים ורכישות ממלאים תפקיד מרכזי באסטרטגיית הצמיחה של ברודקום. "רכישת סימנטק היא הצעד ההגיוני הבא, לאחר הרכישה של Brocade ושל CA Technologies".

בעקבות ההודעה עלתה מניית סימנטק בבורסת נסד"ק בכ-11.3% והיא נסחרת לפי שווי שוק של כ-15.9 מיליארד דולר. מניית ברודקום בנסד"ק טיפסה בכ-3.4%, והעניקה לחברה שווי שוק של כ-110.1 מיליארד דולר.  העיסקה צפויה להגדיל את מכירות ברודקום בכ-2 מיליארד דולר בשנה. להערכת ברודקום הסינרגיה בין שתי החברות תביא לחסכון של יותר ממיליארד דולר ב-12 החודשים הראשונים שלאחר המיזוג.

העיסקה אושרה על-ידי הדירקטוריונים של שתי החברות. ברודקום תממן אותה באמצעות הלוואות בנקאיות. היא צפויה להסתיים בחודש נובמבר 2019 (הרבעון הראשון בשנת הכספים 2020 של ברודקום). לאחר השלמת המיזוג ישולבו כל המוצרים והמותגים לאבטחה ארגונית של סימנטק בפורטפוליו של ברודקום. העיסקה נעשית במסגרת אסטרטגיה של ברודקום להרחיב את פעילותה בתחום תוכנות התשתית. בשנת הכספים 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-22.5 מיליארד דולר, מהן מכירות בהיקף של 17.5 מיליארד דולר בתחום השבבים ומכירות בהיקף של 5 מיליארד דולר בתחום התוכנות.

העיסקה מכניסה את ברודקום לשוק האבטחה הארגונית שהיקפו הכולל נאמד בכ-161 מיליארד דולר. מכירות החברה המשותפת יסתכמו בכ-24.6 מיליארד דולר: מהם 71% בתחום השבבים וכ-29% בתחום התוכנה. מבחינת ברודקום, סימנטק עומדת בדרישות של חברות מטרה: היא צמוחת בקצב של 9% בשנה, נחשבת למובילה בשוק בשישה סוגי מוצר, רוב לקוחותיה הגדולים עובדים איתה יותר משלוש שנים, כ-86% מחברות פורצ'ן-500 הן לקוחותיה, והיא תביא להגדלה משמעותיתי בהיקף המכירות של ברודקום.

טראמפ בלם את ההשתלטות העוינת על קואלקום

העיסקה הנוכחית היא ביטוי לאסטרטגיית הרכישות הארגסיבית של חברת ברודקום, וממגיעה לאחר מספר שנים של רכישות רחבות היקף. בשנת 2016 הוקמה חברת ברודקום הנוכחית לאחר שחברת Avago Technologies הסינגפורית רכשה את כל מניות יצרנית השבבים Broadcom בעיסקת מזומנים ומניות בהיקף כולל של 37 מיליארד דולר. בעקבות העיסקה ההיא, שינתה החברה את שמה לברודקום והעבירה את הנהלתה לארה"ב.

בנובמבר 2017 היא ביצעה את המהלך הנועז ביותר, והגישה הצעה לרכישת קואלקום תמורת 130 מיליארד דולר. אלא שהמהלך הזה לא יצא אל הפועל בעקבות התנגדות עז של קואלקום שהגדירה אותה כהשתלטות עוינת, ובעיקר לאחר פרסום צו נשיאותי של טראמפ מחודש מרץ 2018, שאסר על מכירת קואלקום לברודקום "משיקולי ביטחון לאומי".

בחודש נובמבר 2017 רכשה ברודקום את יצרנית ציוד התקשורת Brocade Communications Systems תמורת 5.5 מיליארד דולר, ובמחצית השנייה של 2018 היא רכשה את חברת CA Technologies, אחת מהחברות המובילות בעולם בתחום תוכנות ניהול תשתיות IT ארגוניות, תמורת 18.7 מיליארד דולר.

אינטל ו-AMD נאבקות על שוק המחשבים החזקים

התחרות בין שתי היצרניות היחידות של מעבדים בארכיטקטורת x86, חברת אינטל וחברת AMD, נכנסה בימים האחרונים לשלבי מירוץ כאשר שתיהן יצאו כמעט במקביל עם הכרזות על מעבדים חדשים ושיתופי פעולה תעשייתייים בתחום המחשבים עתירי העיבוד (HPC) ומרכזי הנתונים הגדולים. יום אחד בלבד לפני ש-AMD הכריזה על הדור השני של מעבדי משפחת EPYC הכוללת 64 ליבות של מעבדי Zen 2 המיוצרים בתהליך של 7 ננומטר, הכריזה אינטל על תוספת חדשה למשפחת מעבדי Intel Xeon Platinum 9200, אשר כוללת 56 ליבות עיבוד ועד 112 נימות, המיוצרים בתהליך של 14 ננומטר.

שתי המשפחות מתחרות על שווקים דומים: מרכזי נתונים גדולים ומחשבים עתירי עיבוד, שבעבר היו מוכרים בכינוי מחשבי-על. בעוד שחברת AMD מתגאה בתהליך ייצור יעיל ובשיפור מהירות הגישה לזיכרון, חברת אינטל מדגישה את ההתאמה של הפלטפורמה שלה ליישומי בינה מלאכותית. במקביל, שתי החברות מציגות בריתות ושיתופי פעולה עם החברות המובילות בתחום ייצור המחשבים הגדולים ובניית תשתיות הענן. חברת אינטל הודיעה בתחילת על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי עם לנובו (Lenovo) בפיתוח פתרונות המשלבים מחשבים עתירי עיבוד עם בינה מלאכותית.

קואליציות מחשבי-העל

לנובו היא אחת מהיצרניות המובילות של מחשבי-על וכיום 173 מחשבים מתוך רשימת TOP500 של מחשבי-העל הגדולים ביותר מבוססים על שרתים שלה. על-פי ההסכם בין שתי החברות, הן יפתחו מחשבים חזקים המבוססים על מעבדי Intel Xeon Scalable מהדור השני, ומערכת הקירור הנוזלי החכמה, Lenovo Neptune, כדי לבנות מחשבים חזקים המותאמים ליישומי בינה מלאכותית. חברת AMD, מצידה, חשפה קבוצה של חברות שהחליטו לצייד את מרכזי הנתונים שלהן במחשבים המבוססים על המעבד החדש. בהן: לנובו, גוגל, מיקרוסופט, HPE, טוויטר ו-Dell.

ראוי לציין שהחברות הגדולות נמנעות מבחירה חד-משמעית באחת משתי המתחרות, ומציידות את מרכזי העיבוד שלהן גם במעבדים של AMD וגם במעבדים של אינטל. כך למשל, במקביל להודעתה של HPE שהיא תפתח שרתי  ProLiant חדשים המבוססים על מעבדי EPYC, היא חתמה על הסכם אסטרטגי עם אינטל לשילוב כרטיסי ה-FPGA החדשים, FPGA PAC D5005, בשרתי ProLiant מהדור העשירי, כדי שהם יבצעו הסטת עומסים במרכזי מחשוב המתמודדים עם כמויות גדולות של מידע זורם.

מלאנוקס תואמת ל-AMD

גם חברת מלאנוקס (Mellanox) הישראלית נזהרת שלא לנקוט בעמדה חד-משמעית. מיד לאחר ההכרזה של לנובו, היא פירסמה הודעה מיוחדת ובה היא מסרה שמתאמי התקשורת שלה עבור רשתות איתרנט (Mellanox Ethernet) ועבור רשתות אינפיניבנד מהירות (InfiniBand ConnectX), הותאמו לעבודה עם משפחת המעבדים החדשה AMD EPYC 7002.

בתחום התחרות על מעבדים למחשבים אישיים, הפער בין אינטל לבין AMD לא משתנה בהרבה: להערכת statista, ברבעון הראשון של 2019 סיפקה אינטל כ-77% מהמעבדים למחשבי PC, ו-AMD סיפקה כ-23% מהמעבדים למחשבים המבוססים על ארכיטקטורת x86. אולם המאבק שהסלים בשבוע האחרון שייך לשוק אחר: שרתים ומרכזי מחשבים גדולים. זהו תחום הנמצאת הצמיחה מתמדת, שהיקפו נאמד על-ידי IDC בכ-100 מיליארד דולר בשנה, ונישלט בעיקר על-ידי Dell האחראית לכ-20% מהמכירות ועל-ידי HPE האחראית לכ-18% מהמכירות בעולם.

מרכזי הנתונים משנים את פניהם

בשעה שרוב השרתים בעולם מבוססים על ארכיטקטורת x86 מתוצרת אינטל, החלטתה של AMD להפסיק לייצר בעצמה מעבדים ולהסתמך על תהליכי הייצור המתקדמים של TSMC, מציבה בפני אינטל אתגר קשה מכיוון שהיא לא מצליחה לפתח בעצמה תהליך ייצור מקביל. שתי החברות מדגישות תכונות נוסות שבעבר היו פחות חשובות, כמו גישה מהירה לזיכרון, בינה מלאכותית והסטות עומסים. התכונות האלה צפויות להיות מכריעות במרכזי הנתונים של העתיד, אשר משנים כיום את פניה כדי לעמוד בדרישות חדשות.

כך או אחרת, קשה להעריך את תגובת המשקיעים לתחרות המתעצמת בין שתי החברות בתחום השרתים החזקים: בשבוע האחרון חלה ירידה בחיר המניות של אינטל ושל AMD, אולם הירידה הזאת קשורה לירידה כוללת של מניות השבבים עקב סיומה של ההפוגה במלחמת הסחר בין ארצות הברית בסין, ולא לתגובת המשקיעים לתחרות בין שתי יצרניות מעבדי ה-x86.

חוקרים ישראלים השתלטו על בקר Simatic S7

בתמונה למעלה: בקר מיתכנת SIMATIC S7-1500 של חברת סימנס

חוקרים ממרכזי הסייבר בטכניון ובאוניברסיטת תל אביב, בשיתוף מערך הסייבר הלאומי, הצליחו להשתלט על בקר מסדרה SIMATIC S7 של חברת סימנס, הנחשב לאחד מהבקרים המאובטחים בעולם. במהלך התקיפה, הם הצליחו לכבות ולהדליק את הבקר, לטעון לתוכו לוגיקות בקרה שונות, ולשנות את קוד ההפעלה ואת קוד המקור. הם גם הצליחו ליצור מצב שבו מפעילי הבקר לא יכולים לזהות "ההתערבות העוינת" שבוצעה בבקר. החוקרים הציגו את התקיפה השבוע בכנס Black Hat בלאס וגאס. גירסה של המאמר נשלחה מראש לחברת סימנס כדי שתוכל לתקן את החולשות שנמצאו.

הבקר התעשייתי הוא משאב קריטי

המתקפה בוצעה במסגרת מחקר על הבטיחות של הבקרים התעשייתיים מסדרה Simatic S7 של סימנס, שהיא סדרה של בקרים מיתכנתים (PLC) המשמשים לשליטה ובקרה של תשתיות קריטיות דוגמת תחנות חשמל, משאבות מים, בקרת מבנים, פסי ייצור, מערכות תאורה, כלי-רכב, כלי-טיס, מערכות השקייה אוטומטית, בתים חכמים ועוד. הבקרים האלה תוכננו על-מנת לבצע בקרת-תהליכים אוטומטית המגיבה באופן אופטימלי לתנאי הסביבה ולשינויים בהוראות ההפעלה. הם מקבלים הוראות ממחשב ומפעילים ציוד קצה כמו חיישנים, מנועים, רמזורים ועוד.

הצוות שביצע את ההתקפה כלל את ראש מרכז המחקר לאבטחת סייבר בטכניון פרופ' אלי ביהם וד"ר שרה ביתן מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון, פרופ' אבישי וול מביה"ס להנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב, והסטודנטים אביעד כרמל, אלון דנקנר ואוריאל מלין. מאחר שסימנס אינה מפרסמת את פרוטוקול הפעולה של הבקרים, שיחזרו אותו החוקרים באמצעות ניתוח הבקר (reverse-engineering) בתהליך בילוש שנמשך מספר חודשים.

ד"ר שרה ביתן מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון: אבטחת בקרים היא משימה קשה במיוחד
ד"ר שרה ביתן מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון: אבטחת בקרים היא משימה קשה במיוחד

בתום שחזור הפרוטוקול, החוקרים ביצעו מיפוי של מערכות האבטחה וההצפנה בבקר, ואיתור חולשות במערכות האלה. הם הצליחו לקבוע מפתחות משותפים עם הבקר ובאמצעותם ייצרו תחנת עבודה מזוייפת, אשר מנקודת המבט של הבקר נתפשת כתחנת עבודה לגיטימית של סימנס, שממנה הבקר מקבל הוראות.

הדבר איפשר להתקין על הבקר תוכנה זדונית, למרות האבטחה הקריפטוגרפית החזקה שהותקנה בו. לדברי פרופ' ביהם, "זה היה אתגר מורכב בגלל השיפורים שסימנס הכניסה בגירסאות החדשות של בקרי SIMATIC". ד"ר ביתן אמרה שהמתקפה מדגישה את הצורך באבטחת מערכות בקרה תעשייתיות. "המתקפה גם מראה שאבטחת מערכות בקרה תעשייתיות היא משימה קשה ומאתגרת יותר מאשר אבטחת מערכות מידע".

סיוה משקיעה 10 מיליון דולר ב-Immervision

חברת סיוה (CEVA) מהרצליה הודיעה על הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי והשקעה בחברת Immervision הקנדית, המפתחת טכנולוגיות אופטיות ואלגוריתמים לעיבוד תמונה במצלמות בעלות עדשה רחבת זווית. בתמורה, סיוה תקבל זכויות בלעדיות למכירת רישיונות שימוש בתוכנה של Immervision. חברת אימרוויז'ן הוקמה בשנת 2000 בצרפת, ובשנת 2003 עברה לפעול ממונטריאול, קנדה. החברה מתמחה בפיתוח וייצור מכלולים אופטיים ועדשות בזווויות רחבות מאוד של 80°-260°, המוכרות בשם עדשות Panomorph.

סיוה מבצעת הרחבה אסטרטגית של בסיס הלקוחות

בנוסף, החברה מפתחת טכנולוגיות היתוך מידע המאפשרות לשלב את התמונה ממספר מצלמות בו-זמנית. בטכנולוגיה של החברה, כל פריים כולל בנוסף למידע הוויזואלי גם מידע-על (Metadata), כמו למשל מידע על העדשה, החיישן, המיקום, הטמפרטורה, הזמן, מהירות התנועה ועוד. המידע הזה מאפשר לפתח יישומים חדשים, לתקן עיוותים בתמונות, להסיר הפרעות, להדביק תמונות בצורה חלקה ועוד. החברה פיתחה תוכנה המאפשרת לתקן את העיוותים של הצילום המתבצע בעדשה בזווית רחבה, כדי לקבל תמונה לא מעוותת, לייצב את התמונה, לבצע התאמת צבעים ניגודיות ועוד. זו התוכנה שבה מעוניינת חברת סיוה.

בנוסף לשוק שאותו היא מקבלת באמצעות זכויות מכירת רשיונות השימוש, סיוה מתכננת לשלב את התוכנה של אימרוויז'ן בטכנולוגיית היתוך החיישנים של חברת הילקרסט לאבס (Hillcrest Labs), שאותה היא רכשה בחודש יולי האחרון. הילקרסט לאבס מספקת תוכנה ורכיבי עיבוד המשולבים בחיישנים. החברה פועלת מזה כ-15 שנה בתחום עיבוד החיישנים, ועד היום שולבו הטכנולוגיות שלה בכ-100 מיליון מכשירים. בעקבות הרכישה מצטרף הצוות של הילקרסט אל חברת סיוה, והיא מקבלת מוצר נוסף שאותו היא יכולה למכור תמורת תמלוגים".

תיקון עיוותים באמצעות התוכנה החדשה שסיווה מקבלת לידיה
תיקון עיוותים באמצעות התוכנה החדשה שסיווה מקבלת לידיה

סיוה מסרה ששילוב שתי הטכנולוגיות יאפשר לשפר את איכות התמונות המתקבלות מהמצלמות, לייצב צילומי וידאו ולספק יישומי ראיית מכונה גם במצבי תזוזה ותוך התחשבות בפרמטרים סביבתיים נוספים. לדברי מנכ"ל סיוה, גדעון ורטהייזר, השותפות האסטרטגית וההשקעה ב-Immervision מספקות לסיוה יתרון תחרותי בתחום הצומח של מצלמות עדשה רחבה, במיוחד בשוקי הסמארפונים, מצלמות אבטחה, מערכות נהיגה חכמות ורובוטיקה.

חיזוק היכולות של שבבי CEVA-XM4 ו-CEVA-XM6

ורטהייזר: "שילוב טכנולוגיות עיבוד התמונה של Immervision עם טכנולוגיות הראייה הממוחשבת והבינה המלאכותית של סיוה, מאפשר לחברות שבבים ויצרנים להיכנס לשוק רווחי המתאפיין בחסם כניסה טכנולוגי גבוה. טכנולוגיית Panomorph של Immervision מאפשרת עיבוד תמונה באיכות גבוהה מאוד בהשוואה לעדשות רחבות מסורתיות מסוג Fish Eye. היא שותפה מצוינת להרחבת סל המוצרים והתמלוגים שלנו בתחום החישה החכמה".

הטכנולוגיות של Immervision שולבו עד היום בכ-50 מיליון מכשירים. בין לקוחותיה: Acer, Dahua, Garmin, Hanwha, Lenovo, Motorola, Quanta, Sony ו-Vivotek. תוכנת עיבוד התמונה של Immervision תהיה זמינה לשילוב בשבבים הכוללים יחידת עיבוד גרפי, ובשבבים המבוססים על מעבדי הראייה של סיוה, CEVA-XM4 ו-CEVA-XM6. מנכ"לית Immervision, פסקאל ניני, אמרה שהשותפות עם סיוה תאפשר לחברה לשפר את עדשות Panomorph וטכנולוגיות עיבוד התמונה שלה, וליהנות מערוצי השיווק, המכירות והתמיכה של סיוה.

למידע נוסף: www.ceva-dsp.com/product/ceva-immervision

סייפרס תטמיע את האבטחה של Karamba ברכיבי זיכרון לרכב

חברת סייפרס (Cypress) האמריקאית תטמיע ברכיבי זיכרון הבזק את טכנולוגיית אבטחת המערכות המשובצות של חברת קרמבה (Karamba Security) מהוד השרון. הטכנולוגיה של קרמבה תשולב בתוך יחידת העיבוד שהיא חלק בלתי נפרד מארכיטקטורת הזיכרון המאובטח החדש, Cypress Semper NOR Flash.

מדובר בזיכרון בלתי נדיף מסוג NOR אשר מופיע בתוך רכיב שבו מצויים מעבד ARM ומספר מעגלי אבטחה בחומרה, אשר בודקים את המידע ברכיב ומאבטחים אותו בפני השחתה מכוונת (סכימת הבלוקים של הרכיב בתמונה למטה). חברת סייפרס מייעדת את רכיבי Semper להגנה על מערכות משובצות קריטיות, כמו מחשבי הבקרה בכלי-רכב ובמערכות ייצור תעשייתיות.

השין-גימל של המערכות המשובצות

חברת קרמבה פיתחה את תוכנת Carwall אשר מותקנת בתוך החומרה המשובצת, ומגינה עליה בפני תקיפות זדוניות. התוכנה חוסמת ניסיונות חדירה עוינים אל רכיבי מחשב בקרת המנוע (ECU) המקושרים לרשת החיצונית. המערכת מכירה את קוד המקור של היצרן הספציפי, ומבטיחה שרק קוד או פריט מידע שהם חלק מהגדרות היצרן, יוכלו להפעיל את מערכות הרכב. כאשר מערכת ההגנה מזהה קוד זר או מתקפת in-memory, היא מונעת את התקיפה בשלב ניסיון החדירה, לפני שתתפתח פגיעה במערכת.

קרמבה נוסדה ב-2015 על-ידי המנכ"ל עמי דותן, היו"ר דודי ברזילי, סגן נשיא למו"פ טל בן-דוד והטכנולוג הראשי אסף הראל. לדברי דותן, העבודה עם סייפרס מאפשרת לקרמבה להוסיף לפתרון שלה גם יכולות הצפנה חזקות, הדרושות ליישומי נהיגה אוטונומית, בקרים תעשייתיים ואבזרי קצה ארגוניים קריטיים.

כל מכונית סופגת 300 אלף תקיפות בחודש

היקף האיומים על מערכות מחשב בכלי-רכב נמצא בעלייה מתמדת. כאשר המערכת של קרמבה מזהה תקיפה, היא משדרת את המידע אל מרכז איסוף מידע של החברה, וממנו הלקוחות מקבלים עידכון. בחודשים האחרונים החברה מפעילה מערכת ניטור גלובלית העוקבת אחר האיומים: מערכת ThreatHive של החברה מתפקדת כמעין סוכנות ביון לבדיקת מצב האיומים על כלי רכב.

המערכת מבוססת על מערך של פתיונות מקוונים המתחזים למחשבי בקרת רכב, ועוקבת אחר התקיפות המתבצעות עליהן. בינואר השנה היא דיווחה שכל אחד מהמחשבים המדומים הותקף בממוצע 300,000 פעמים בחודש.

מאז הקמתה, גייסה החברה כ-27 מיליון דולר. כיום היא מעסיקה כ-40 עובדים ממשרדים בהוד השרון, בגרמניה ובארצות הברית. החברה מסרה שעד היום הוטמעה המערכת שלה ב-32 מערכות רכב של 17 חברות שונות: יצרניות רכב וספקיות של מכלולים שלמים (Tier-1) עבור תעשיית הרכב.

שיתוף פעולה אסטרטגי עם ווינד ריבר

בחודש מאי השנה החברה הודיעה על הרחבת הפעילות שלה אל תחומים חדשים מעבר לתעשיית הרכב: בקרים תעשייתיים מקושרים ואבזרי קצה קריטיים. במסגרת הזאת היא נכנסה לשיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת Wind River, אשר מיועד לסייע בהטמעת פתרון האבטחה המשובץ של קרמבה בתחומים שבהם ווינד ריבר פעילה: רכב, תעופה, ביטחון, ציוד רפואי וציוד תקשורת.

חברת סייפרס היא אחת מחברות השבבים הגלובליות המוכרות, ונחשבת למובילה בשוק הזכרונות הבלתי נדיפים המבוססים על ארכיטקטורת NOR. מכירותיה בשנת 2018 הסתכמו בכ-2.48 מיליארד דולר. ביוני 2019 היא חתמה על הסכם מיזוג עם אינפיניאון הגרמנית, שבמסגרתו אינפיניאון תרכוש אותה בתמורה לכ-9 מיליארד אירו במזומן. העיסקה צפויה להסתיים בסוף 2019 או בתחילת 2020, לאחר אישור אסיפת בעלי המניות של סייפרס, וקבלת אישורים רגולטוריים.

ראדא קיבלה ביולי הזמנות חדשות ב-9 מיליון דולר

חברת ראדא תעשיות אלקטרוניות (RADA) מנתניה, קיבלה בחודש יולי הזמנות חדשות בהיקף של 9 מיליון דולר. מתוכן, 8 מיליון דולר הן הזמנות של מערכות מכ"ם טקטי מוגדר-תוכנה, ועוד 1 מיליון דולר הזמנות המשך לפעילות האוויוניקה של החברה. החברה מסרה שמרבית ההזמנות הינן הזמנות המשך מלקוחות בהם זכתה ראדא בשנתיים האחרונות. מערכות המכ"ם הטקטיות של החברה משמשות במערכות הגנה כנגד כלי-טיס בלתי מאוישים (C-UAV), מערכות הגנה אווירית לטווחים קצרים מאוד (VSHORAD), ומערכות התראה מפני מרגמות וארטילריה קצרת-טווח (C-RAM).

מנכ"ל ראדא, דב סלע, אמר ש"יש מומנטום הזמנות חזק למערכות ההגנה האקטיביות שבהן המכ"מים שלנו משולבים. יתר על-כן, מערכות ה-C-UAV שלנו זוכות לתשומת לב יתרה בעקבות התקריות האחרונות, כולל התקרית במפרץ הפרסי. רבות מהזמנות ההמשך התקבלו מלקוחות שזכינו בהם לאחרונה, ולכן אנחנו מצפים להגדיל את היקפי המכירות מולם".

תחזית המכירות המעודכנת: 43 מיליון דולר ב-2019

ראדא נמצאת בחודשים האחרונים בתנופת מכירות, לאור ההתקבלות של מערכות המכ"ם הטקטיות שלה בשוק המתפתח של מערכות הגנה אקטיביות ומערכות הגנה כנגד כלי-טיס בלתי מאויישים. בחודש יוני היא קיבלה הזמנות בהיקף של 7 מיליון דולר, שמתוכן הזמנות בהיקף של 5 מיליון דולר היו למערכות מכ"ם טקטיות. שאר ה-2 מיליון דולר היו עבור מערכות המורשת בתחום האוויוניקה, כמו מקליטי וידאו דיגיטליים, יחידות אוויוניקה ושירותים עבור לקוחות קיימים של מערכות אוויוניקה.

ברבעון הראשון של 2019 הסתכמו מכירות החברה בכ-8.7 מיליון דולר, המייצגות צמיחה של 44% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. החברה פירסמה תחזית מכירות שנתית של כ-40 מיליון דולר לשנת 2019. השבוע, בעקבות ההזמנות החדשות, עידכנה החברה את תחזית המכירות שלה ליותר מ-43 מיליון דולר. בעקבות ההודעה עלתה מניית ראדא בנסד"ק בכ-5%, וכיום היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-127.5 מיליון דולר.

רפאל, אלביט והתע"א מתחרות על פרוייקט רכב הקרב העתידי

בתמונה למעלה: רכב הלחימה של אלביט במבט מבחוץ. צילום: משרד הביטחון

בתום חודש של ניסויים, חשף היום (א') המינהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון (מפא"ת), יחד עם מםקדת חיל השריון, את טכנולוגיות העתיד לרכב הקרב של צה"ל. רפאל, אלביט והתעשייה האווירית הגיעו לשלב הגמר של הפיתוח, והציגו כל אחת את טכנולוגיית התפעול שלה עבור רכב קרב עתידי, שיופעל על-ידי שני אנשי צוות בלבד ויתבסס על יכולות אוטונומיות ובינה מלאכותית. הפלטפוקמה החדשה קרויה "כרמל" (כלי רק"מ מתקדם ליבשה).

תוכנית כרמל יצאה לדרך לפני כשלוש שנים ונועדה לפתח קונספט לחימה חדש לחלוטין, המבוסס על יכולות תפעול ותמרון אוטונומיות ואוטומטיות, בינה מלאכותית, יכולות חישה, הנעה היברידית ועוד. שלב א' של התוכנית הציב בפני המפתחים דרישה להוכחת היתכנות של תפעול רק"מ על-ידי שני לוחמים במדפים סגורים. רפאל, התעשייה האווירית ואלביט מערכות התבקשו לפתח בנפרד מדגים שיהפוך את תא הלחימה בטנקים ובנגמ"שים לתא לחימה מתקדם (cockpit), שבו מרבית הפעילות מתבצעת באופן אוטונומי (נסיעה, איתור איומים, הרכשת מטרות, הגנה וירי).

הקונספט של אלביט: שריונאי עם קסדת טייס

הלוחם בתא הלחימה רואה את כל תמונת הקרב, המודיעין, האיומים והמטרות, 360 מעלות, במדפים סגורים, ונדרש רק לקבל החלטות, שאותן המערכת לא יודעת (עדיין) לקבל בעצמה. חברת אלביטמערכות פיתחה מדגים טכנולוגי המבוסס על שימוש במערכת הראש Iron Vision, שעליה מתבססת קסדת הטייס של מטוסי -F-35. הרק"מ של אלביט כולל ניהוג אוטונומי ושימוש ביישומי בינה מלאכותית לתהליכי קבלת החלטות והשמדת מטרות.

שני הלוחמים מצוידים בקסדה החכמה המאפשרת לרכוש מטרות, לנהג ולנווט באמצעות כיוון המבט, ולשעבד את מערכות הנשק לקו הראייה של הצוות. הרק"מ מתפקד כתא תקיפה עצמאי בעל עוצמת אש גבוהה, הוא משמש כתחנה ברשת תקשורת המבצעת יישומי חישה מולטי-ספקטרלית והיתוך מידע, וכן כפלטפורמה להפעלת מערכות לא מאוישות חיצוניות כגון: רחפן שמצלם ומזרים אינפורמציה, או חלוץ רובוטי שמבצע משימות בפרופיל סיכון גבוה.

הקונספט של רפאל: קוקפיט "שקוף"

חברת רפאל פיתחה את רעיון "הקוקפיט השקוף", המאפשר לאנשי הצוות ראייה היקפית ושיקוף מלא, 360 מעלות, על המתרחש מחוץ לנגמ"ש בשדה הקרב, ללא קסדות או אמצעי ראייה. הקוקפיט השקוף הוא בעצם שילוב של מסכי מגע מתקדמים, הנמצאים בממשק אחד עם השני, ומקיפים את אנשי הצוות מבפנים, כאשר מגוון סנסורים משקפים לאנשי הצוות תמונת מצב אמיתית ומתעדכנת של המתרחש מחוץ לנגמ"ש.

על-גבי הכלי הממוגן מותקנות מערכות חישה וניטור, מערכות אלקטרו-אופטיות, עמדות נשק, משגרים לטילי גיל (ספייק), הדק חכם, מערכת התקשורת BNET ומערכת ההגנה האקטיבית "מעיל רוח". המערכות הללו מסוגלות לאתר ולנטרל, בו-זמנית, מספר רב של מטרות.

משחקי המחשב הקטלניים של התע"א

התעשייה האווירית פיתחה מדגים טכנולוגי המבוסס על משפחת הכלים הרובוטיים והבלתי מאוישים של החברה, הנמצאים כיום בשימוש צבאי בארץ ובעולם. מערכת הכרמל של תע"א משלבת בין תצוגה פנורמית לתפעול באמצעות מסכים אישיים ובקר (ג'ויסטיק) בדומה למשחקי מחשב. המערכות האוטונומיות ברק"מ נשלטות על-ידי מערכת לחימה מרכזית ואוטונומית, המסנכרנת את תתי המערכות ועוזרת למפעיל האנושי לסנן את המידע כדי להתמקד באיומים הקריטיים ובקבלת החלטות בזמן אמת. הפיתוח מבוסס על בינה מלאכותית, ניהול מערך תחמושת יעיל, ניהוג עצמי בשטחים מורכבים ויכולות תקיפה וירי מדויק.

רמז לעתידו של חיל השריון

שלוש ההצעות נבחנו בשבועות האחרונים בשורת תרחישים מבצעיים מורכבים. במקביל למאמץ הזה, מובילה מפא"ת מאמץ משולב פיתוח של טכנולוגיות תומכות נוספות, בהן: הנעה היברידית לרק"מ זחלי, הסוואה אקטיבית, הגנת סייבר לרק"מ, מכ"ם רב-משימתי, מערכת לזיהוי עמית, פתרונות מיגון ועוד. תוכנית כרמל מציבה את מדינת ישראל בחוד החנית של תכניות לרק"מ מתקדם בעולם.

ראש מו"פ במפא"ת, תא"ל יניב רותם, אמר שהניסויים הוכיחו שניתן לתפעל רק"מ עתידי על-ידי שני חיילים בלבד, בתוך תא סגור (מדפים סגורים). "אנחנו נמצאים לקראת שינוי תפיסה מהפכני בתמרון היבשתי, ונרצה לראות איך אנחנו מממשים את זה בתקופה הקרובה בצה"ל". ​קצין שריון ראשי, תא"ל גיא חסון, אמר שתהליך הפיתוח והבחינה יביא לשילוב חלק מהטכנולוגיות החדשות בטנק 4 ברק, "שייצא מפס הייצור בשלוש שנים הקרובות".

קונסורציום FiRa ינצל את תקן UWB ליישומי איתור ומדידות

בתמונה למעלה: כרטיס פיתוח מקמ"שים של NXP לתקשורת בתדר 2.4GHz התואמת לתקן IEEE 802.15.4 

הקונסורציום התעשייתי החדש FiRa Consortium מתכנן לבנות שכבת יישומים חדשה ליישומי איתור ומדידת מרחקים על-גבי פרוטוקול התקשורת IEEE standard 802.15.4/4z. הקונסורציום הוכרז בשבוע שעבר על-ידי החברות NXP, סוני, בוש, סמסונג וקבוצת ASSA ABLOY ופועל בשיתוף פעולה עם איגוד טכנולוגיות התקשורת הקוריאני, TTA.

השם של הקונסורציום (FiRa) נגזר מהביטוי Fine Ranging ומציין את היכולות של טכנולוגיית UWB לבצע מדידות מדוייקות של מרחקים או לחשב את המיקרום היחסי של המטרה עד לטווח של 200 מטרים. חברי הקונסורציום מאמינים שהטכנוולגיה הזאת יכולה לספק ביצועים טובים יותר מטכנולוגיות קיימות אחרות בתחום חישובי המיקום והמרחק ועמידות גבוהה יותר בהפרעות RF.

תקן 802.15.4/4z מגדיר את האופן שבו ניתן להשתמש בתקשורת אלחוטית בעלת קצב העברת נתונים נמוך יחסית. הקונסורציום יפתח תקן המבוסס על ההגדרות של IEEE עבור מספר יישומים מוגדרים, כמו מערך בקרה לכניסה חלקה אל הרשת (Seamless Access Control), תקשורת אבזר לאבזר (Device-to-Device) ופיתוח שירותים מבוססי מיקום.

בתחום ה-MAC, טכנולוגיית UWB יכולה לזהות התקרבות של אדם אל שער מאובטח, וידוא הרשאות כניסה, ומתן הרשאת מעבר לאדם מוסמך בלא צורך להציג את ההרשאה. בתחום שירותי המיקום, הטכנולוגיה יכולה להציג מיקום אובייקטים גם בסביבה צפופה מאוד ולהקל על ההתמצאות באתרים כמו שדות תעופה, מרכזי קניות או איתור מכונית במגרש חנייה גדול.

בתחום התקשורת D2D, הטכנולוגיה עשויה לספק מרחקים מדוייקים ומיקום יחסי של שני אבזרים, ולאפשר לאבזר לאתר את מיקומו היחסי של אבזר אחר גם בלא שימוש בתשתיות סביבתיות.

גילת תספק מגברים לרשת התקשורת הטקטית של צבא ארה"ב

חברת Wavestream הנמצאת בבעלות גילת רשתות לוויין (Gilat) מפתח תקווה, קיבלה הזמנה בהיקף של 7 מיליון דולר לאספקת לאספקת מגברים עבור רשת התקשורת הטקטית של צבא ארצות הברית, WIN-T: Warfighter Information Network-Tactical. מדבר במגברי הספק מצב מוצק (SSPA) בהספק של 500Watts, אשר יותקנו באלפי מסופי תקשורת לוויינית ניידים של צבא ארצות הברית. רשת WIN-T נמצאת בהקמה מאז שנת 2004.

היא החלה כמערך תקשורת נייח המקשר בין בסיסים אמריקאים לבין המפקדות באמצעות תקשורת לוויינית, והתפתחה בהדרגה לרשת אשר מקשרת את כל המשאבים בשדה הקרב אל המפקדות הזירתיות. בשנת 2012 החלה בניית השלב השני של הרשת: התקנה של ציוד תקשורת נייד המותקן על-גבי כלי רכב (בתמונה למעלה) כדי לספק תקשורת ישירה ומאובטחת משדה הקרב עצמו. על-פי התוכנית, השלב השלישי העתידי אמור להתמקד ברמת התוכנה, כדי לספק ממשק המפשט את הפריסה של הרשת ואת השימוש על-ידי הכוחות בשטח.

על-פי הערכות שונות, עד היום הושקעו בבניית הרשת כ-6 מיליארד דולר. כיום הרשת עדיין נמצאת בשלבי הפיתוח ומסוף שנת 2018 זכתה חברת ג'נרל דיינמיקס בסדרת מכרזים בהיקף של כ-155 מיליון דולר להשבחת חלק ממערכות התקשורת ומסופי השדה המקושרים לרשת. ככל הנראה ההזמנה הגיעה מג'נרל דיינמיקס, אולם החברה לא דיווחה על זהות המזמין. ווייבסטרים מסרה שהמגברים שנבחרו עמידים בתנאי סביבה קשים מאוד, ומאפשרים למסופי לוויין ניידים לקיים תקשורת רציפה בכל סוגי המצבים ותנאי האקלים בעולם.

גילת רכשה את חברת ווייבסטרים מקליפורניה בשנת 2010 תמורת 130 מיליון דולר, במסגרת אסטרטגיית כניסה אל השוק הביטחוני האמריקאי. חברת גילת נסחרת בנסד"ק ובתל אביב לפי שווי שוק של כ-464 מיליון דולר.

200 אלף רשתות פיראטיות מאיימות על המודל העסקי של הטלוויזיה

בתמונה למעלה: יעל פאינרו מנהלת סינמדיה ישראל וד"ר אייב פלד, יו"ר סינמדיה. צילום: Techtime

לפני 9 חודשים הושקה מחדש חברת NDS הוותיקה, אולם במתכונת חדשה. לאחר שנימכרה לסיסקו בשנת 2012 תמורת כ-5 מיליארד, הפעילות נירכשה ממנה בסוף 2018 על-ידי קבוצת ההשקעות Permira תמורת כ-1 מיליארד דולר, והחלה לפעול בשם חברת סינמדיה (Synamedia), על-שם אחד ממוצרי הדגל של NDS. מרכז הפיתוח שלה פועל בירושלים ומעסיק כ-650 עובדים. יו"ר החברה הוא ד"ר אייב פלד, שהקים את NDS בשנת 1988 וכיום משמש גם כיועץ בכיר של פרימרה.

אלא שהחברה שהוקמה כדי להגן על הקניין הרוחני של חברות הטלוויזיה בכבלים, מתמודדת כיום עם מציאות חדשה: ענקיות אינטרנט כמו פייסבוק וגוגל מאיימות על מודל הפירסומות של ערוצי הטלוויזיה, ואלפי רשתות פירטיות מתחרות בערוצים הוותיקים כשהן מצויידות בכלים טכנולוגיים מתקדמים ובמבנים עסקיים מתוחכמים. "התפקיד שלנו הוא לסייע לחברות הטלוויזיה והווידאו לעבור בשלום את המהפיכה ולשמור על יכולתן לייצר תכנים", אמרה מנהלת סימדיה ישראל, יעל פאינרו.

תקופת מעבר רגישה ומסוכנת

במפגש עם יוצרים מהתעשייה הישראלית בתחילת השבוע, סיפר אייב פלד, שתעשיית הטלוויזיה נמצאת בתקופת מעבר שתביא לבניית ממשקים מאוחדים המאפשרים צפייה במספר גדול מאוד של ערוצי תוכן, וגיבוש מענה לתחרות מול ענקיות האינטרנט ולהפצה הפיראטית של תכנים. "ההוצאות על יצירת תוכן נמצאות בעלייה, אבל אי-אפשר להחזיר את ההוצאה מבלי להשתלט על הפיראטיות. חברת HBO מעריכה שבסדרה משחקי הכס צפו בתשלום 14 מיליון איש, אבל 28 מיליון נוספים צפו בה מבלי לשלם.

"כיום פועלות בשוק חברות פיראטיות במתכונת של ספקיות תוכן לגיטימיות. הן מתבססות על ממירים שניתן לקנות באמזון, מערך תשלומים מסודר באמצעות המערכת הבנקאית, ומערכי שיווק המוכרים מנויים במחיר של 10 אירו לחודש (בהשוואה ל-30 אירו שגובה חברת סקיי)". מחלקת המודיעין של סינמדיה ביצעה מחקר שוק ואיתרה 200,000 רשתות פיראטיות מהסוג הזה. חלקן גדולות מאוד, וכוללות יותר מ-60,000 מנויים בכל אחת.

בניין סינמדיה בהר חוצבים, ירושלים. 650 עובדים
בניין סינמדיה בהר חוצבים, ירושלים. 650 עובדים

המאבק בפיראטים יקבל ציביון של לוחמת סייבר

להערכת חברת המחקר Parks Associates, בשנת 2019 הפסידו חברות טלוויזיה בכבלים וחברות הווידאו באינטרנט (OTT-Over the Top), כמו נטפליקס למשל, הכנסות בהיקף כולל של 9.1 מיליארד דולרים שעברו לספקים פיראטיים. ההפסד צפוי לעלות לסכום של כ-12.5 מיליארד דולר בשנת 2024.

לדברי מנהלת תחום מודיעין וסייבר בחברה, אביגיל גוטמן, סינמדיה עוקבת אחרי הספקים הפיראטיים, ואוספת מידע שהיא מספקת ללקוחות כדי שיוכלו להפעיל כלים משפטיים. גוטמן: "ארצות הברית נמצאת בתהליכי חקיקה של חוק ACDC – Active Cyber Defense Certainty Act, שיאפשר לחברות להילחם בתוקפים בכלי-סייבר.

"כיום יש לנו יכולות תגובה, כמו זיהוי המקורות של תכנים וניטרולם, סיכול ממוקד של שרתים פיראטיים ואפילו יכולת להשבית ממיר ספציפי. אנחנו משתפים פעולה עם חברות טלוויזיה היוזמות מהלך שיאפשר לבצע עידכון מיידי על הפעילות אתרים פיראטיים, כדי לדרוש מספקיות שירותי האינטרנט להשבית אותם".

המודל העסקי הקטלני של ענקיות האינטרנט

אלא שהאתגר הגדול ביותר שתעשיית הטלוויזיה צריכה למצוא לו מענה הוא הפרסומות. המפרסמים התרגלו לקבל שירותי פרסום אינטרנטיים ממוקדים מאוד. חברות כמו גוגל ופייסבוק יודעות לפלח את הלקוחות, ללמוד אותם ולספק להם את הפרסומת המתאימה ביותר – בעיתוי המתאים ביותר.

עולם הטלוויזיה נמצא לפחות דור שלם מאחורי עולם האינטרנט: פיזור הפרסומות בערוצים הוא כללי מאוד ולא מדוייק. למעשה, במקרים רבים הוא מפספס קבוצות צופים קטנות, שהן אולי שוליות מבחינת המספר הכולל של הצופים ברשת – אולם משמעותיות מאוד עבור מפרסמים מסויימים.

בתחום הזה מפתחת סינמדיה פלטפורמות חדשות המיועדות להביא את רמת הדיוק של הפרסומות בטלוויזיה לזו של עולם הפרסום באינטרנט. לדברי אברהם פפקו, מנהל צוות הארכיטקטים בירושלים, כיום החברה מספקת לסקיי טכנולוגיה המאפשרת להפיץ פרסומות לפי פרמטרים גיאוגרפיים ודמוגרפיים ואפילו להוריד פרסומות שהתיישנו מסרטים שהוקלטו בממיר, לצורך צפייה מאוחרת.

הממיר האוטונומי מיועד להציל את תעשיית הפרסום בטלוויזיה

"הממירים שפיתחנו מספקים הרבה מאוד מידע אנונימי, אולם הרשתות צריכות מידע איכותי יותר, מכיוון שבעתיד אנשים יצפו בהרבה מאוד ערוצים. המדד של שעות שיא יהיה פחות רלוונטי, ויהיה צורך להגיע לקבוצות קטנות מאוד מבחינה ססטיסטית". התשובה של סינמדיה לאתגר הזה היא הטמעת טכנולוגיית בינה מלאכותית בתוך הממיר המצוי בבית.

המטרה היא לפתח ממיר אוטונומי, אשר מבצע בעצמו את הבחירה בפרסומות הרלוונטיות ביותר לכל צופה. "מדובר בכלי שיכול לאפיין קהלים מתוך מידע עקיף המצוי בממיר. זוהי מערכת אנונימית לגמרי שאינה פוגעת בפרטיות המשתמש, מכיוון שהממיר מקבל החלטות באופן אוטונומי, מבלי להעביר את המידע אל הרשת או אלינו".

טלטוניקה תתקין את מערך ההגנה של NanoLock בנתבים סלולריים

חברת Teltonika שהנהלתה נמצאת בליטא, תתקין בנתב הסלולרי החדש שלה, RUT955 (בתמונה למעלה), את פתרון ההגנה של חברת NanoLock Security מניצני עוז שבשרון. חברת ננו-לוק הוקמה בשנת 2016 ופיתחה פלטפורמת הגנה על מערכות משובצות, במיוחד ליחידות קצה מקושרות ו-IoT. הטכנולוגיה מגינה על רכיבי קצה ממתקפות סייבר ומתקפות פנים-ארגוניות, על-ידי חסימת הכתיבה לזיכרון מכשיר הקצה ויצירת ערוץ מאובטח לעדכוני קושחה.

בתחילת השנה היא הדגימה שיתוף פעולה עם חברת מיקרון (Micron) להגנת זכרונות הבזק (flash) באמצעות שילוב של הטכנולוגיה שלה ביחד עם טכנולוגיית Authenta של מיקרון, המגינה גם היא על הגישה לזיכרון. הדבר חיוני במיוחד להתקני IoT והרכב החכם, אשר מבוססים על פתיחת מערכות קריטיות בפני רשתות תקשורת רבות, שרמת האבטחה שלהן אינה ידועה.

הנתבים הם נקודת תורפה

חברת טלטוניקה מייצרת ציוד קישוריות לתעשייה, IoT ו-M2M. קו המוצרים שלה כולל גם נתבים ו-gateways סלולריים לרשתות 4G LTE. כיום החברה מעסיקה כ-750 עובדים ב-10 מדינות, ועד היום היא סיפקה ללקוחות כ-8.6 מיליון יחידות של הציוד שלה. בשנים האחרונות הפכו הנתבים לאחת מנקודות החולשה של אבטחת תשתיות התקשורת. להערכת חברת סיסקו, בשנת 2018 פגעה נוזקת VPNFilter לבדה בכחצי מיליון נתבים. התקפות אשר גורמות להשבתת מכשירים ולגניבת ססמאות קריטיות.

סמנכ”ל שיווק טלטוניקה, מינדאוגס נביקאס, הסביר שהחברה בחרה בפתרון של NanoLock מכיוון שהוא מאבטח את הנתב מתוך הזיכרון הבלתי-נדיף שלו. "הדבר מאפשר לנו להגן על המכשירים והמידע של הלקוחות גם כאשרהמעבד, התוכנה או הרשת – נפרצו". סמנכ"ל לקוחות בחברת NanoLock, יוני כהנא, אמר שהחברה מאמינה שהגנה על רכיב הזיכרון מהווה את הבסיס של מערך האבטחה כולו, "מכיוון שהיא ממשיכה להגן על הקוד הקריטי גם לאחר שכל ההגנות האחרות נפלו".

התעשייה מסתבכת במבוך הפיקוח על טכנולוגיות דו-שימושיות

מאת: עמירם הלוי, לשעבר מנהל תחום "פיקוח יצוא דו-שימושי" במשרד הכלכלה *

יצואן ישראלי המייצא היום מוצר/טכנולוגיה דו-שימושית, אמור לחפש את הסיווג של המוצר שלו בארבע רשימות סיווג שונות ונפרדות לפני שיוכל לקבוע היכן הוא מפוקח. זהו המצב כיום בישראל. לכל משטר פיקוח בינלאומי שישראל מצייתת לו, יש רשימת מוצרים/חומרים/טכנולוגיות משלו, בעלי פרמטרים ברורים שלפיהם נקבע את סיווג המוצר.

היצואן אמור לעבור רשימה אחר רשימה, לבדוק אם הפרמטרים הטכניים של המוצר שלו נמצאים ברשימה וגורמים לו להיכלל באחת או יותר מהרשימות. סיים לבדוק רשימה אחת, הוא חייב להמשיך ולבדוק בשנייה ובשלישית וברביעית. העובדה שלא מצא התאמות ברשימה אחת אינה אומרת שלא ימצא התאמות ברשימות סיווג אחרות.

דוגמא לחוסר ההיגיון שבמצב הזה

ניקח יצואן של טכנולוגיה כמו אמצעי תקשורת/מיחשוב אזרחית לחלוטין לשימוש בחלל/לוויינים: אם יילך לבדוק ברשימות הפיקוח ימצא עצמו בשלוש מארבע רשימות הסיווג. ברשימת המוצרים הדו-שימושיים קטגוריות 4, 5 ו-9, ברשימת החימוש סעיף 22, וברשימת MTCR חלק ג׳. קבוצה 2. פרט 13. מה הוא אמור לעשות? למי עליו לפנות בבקשת רישיון? לבקש רישיון ממשרד הכלכלה? ממשרד הביטחון? לפי איזה משטר פיקוח? הוא הרי נופל בכולם.

על פי ההיגיון, הנטייה הראשונית של יצואן אזרחי תהיה כמובן לבדוק ברשימות ה״דו-שימושיות״ של משטר ואסנאר, והוא אכן ימצא את המוצר/טכנולוגיה שלו ברשימות הללו. לכן הוא ייצא מנקודת ההנחה שעליו לפנות למשרד הכלכלה בבקשת רישיון. טעות. הוא אמור לבקש רישיון ממשרד הביטחון, ולא ממשרד הכלכלה.

אם הוא יפנה למשרד הכלכלה, הוא יופנה אחר כבוד למשרד הביטחון. מדוע? מכיוון ש״חוק הפיקוח – יצוא ביטחוני״ של משרד הביטחון משנת 2008, גובר על ״צו הפיקוח-דו שימושי״ של משרד הכלכלה משנת 2006, ומוציא מאחריות משרד הכלכלה כל מה שמופיע בשני הסיווגים.

משרד הביטחון יחליט כבר לפי איזה משטר הוא יסווג את המוצר. רשימת החימוש או צו ציוד טילים. סביר להניח שאם המוצר/טכנולוגיה נמצאת ברשימת הטילים, הפיקוח עליה ייעשה לפי רשימה זו.

מלכודת ליצרנית ציוד ייצור שבבים

דוגמא נוספת: נציגות ישראלית של חברה רב-לאומית אמריקאית, הפועלת ומייצאת מכונות ומוצרים בתחום הציוד, התוכנה והשירות עבור יצרני שבבים, פנתה בלוויית משרד עו״ד למשרד הכלכלה, בשאלה היכן מוצריה מפוקחים. מתברר שבמכונות החברה ישנן רכיבים המפוקחים על-פי שתי רשימות פיקוח: הרשימה הדו-שימושית של משטר ואסנאר ורשימות ציוד האב״כ. אגב, אם היה בישראל נוהל ״זוטי דברים״ (ראו מאמר בנושא), כמו בשאר העולם, החברה היתה בכלל פטורה מקבלת רישיון.

לאחר בדיקה שביצענו הוחלט, לאור העובדה שרשימות הפיקוח נפרדות, שהחברה תגיש לרגולטור בקשת רישיון כפולה על כל יצוא. גם לפי משטר ואסנאר וגם לפי משטר NSG. זוהי רגולציה כפולה ומיותרת לחלוטין. אין לה שום הצדקה מעשית, מה גם שמשטר ואסנאר עצמו קובע שבמקרה כזה הוא ״מוחל על כבודו״ ומאשר שהרישיון יינתן רק על-פי משטר NSG.

באירופה ובארה״ב מסתפקים ברשימה אחת

בשאר העולם המפוקח, בעיקר באירופה ובארה״ב, יש רשימה אחת המאחדת את כל רשימות הסיווגים השונות, כך שהייצואן צריך לבדוק את הכללות מוצריו ברשימה אחת בלבד. רשימה זו נקראת רשימת ECCNExport Control Classification Number. לפי הרשימה הזו ניתן לדעת מהו מקור הסיווג של המוצר, כלומר מהו המשטר שגרם להכללת המוצר ברשימה לפי הספרות השונות של הסיווג. לא ניכנס לפרטים אולם השיטה אינה מסובכת (להלן לינק למצגת הסבר על שיטת הסיווג הזאת). זוהי צורת סיווג נכונה ויעילה, לא רק  ליצואנים, אלא גם לרגולטורים עצמם.

"משרד הביטחון וחסל". האם הפתרון הקל הוא באמת קל?

לאור הנאמר לעיל, יצדק היצואן, או היועץ המשפטי שיאמרו: ״למה לכתת רגליים בין המשרדים השונים, אפנה ישר למשרד הביטחון, וזהו״ . ובכן, למרות שמשרד הביטחון מעולם לא דחה חברה אשר פנתה אליו בבקשת רישיון , גם אם הסמכות לא היתה בידיו, ולמרות שהחברה היתה אמורה לפנות למשרד הכלכלה, הרי שהחוק אינו מאפשר למשרד אחד לתת רישיון אשר נמצא בתחום סמכותו של משרד אחר.

באותה מידה, הרגולטור אינו יכול להנפיק רישיון יצוא, אם אין לו סיבה חוקית לעשות זאת, במידה ואינו יודע בוודאות את סיווג המוצר. לא פעם פנתה אלי חברה בבקשה שאנפיק לה רישיון יצוא למרות שלא הצליחה למצוא סיווג מתאים למוצר שלה. זאת מכיוון שבישראל לא נהוג סעיף Catch All, ולכן הרגולטור אינו יכול לתת רישיון ללא סיווג מתאים.

בנוסף, כדאי לייצואן לדעת שאם הוא יצואן אזרחי שאינו רשום במרשם היצואנים של אפ״י (במשרד הביטחון), הרי שעצם הפנייה לאפ״י תחייב אותו בתהליך רישום ארוך של החברה ומוצריה ב״מרשם היצואנים הביטחוניים״ של אפ״י. הדבר כולל גם ביצוע תחקירים ביטחוניים לכל עובדיו, כך שברור שזהו אינו "פתרון קל״.

סיכום: הגיע הזמן לבצע שינוי

הגיע הזמן שהרגולטורים בישראל – במשרד הביטחון ובמשרד הכלכלה – ירימו את הכפפה, ויעברו לרשימת סיווג יחידה ונוחה לשימוש, כפי שהמצב היום בשאר העולם המפוקח. המכס יתמוך בכך ואף יסייע להם. מעבר לרשימת סיווג אחת לא יפגע בעבודת הרגולטור, אלא להיפך, ובדרך גם יקל על היצואנים, הנאלצים כיום לעבור ולבדוק רשימה אחר רשימה.

  • אודות: עמירם הלוי שירת כציר כלכלי של ישראל ביפן , בהודו, בספרד ובאוסטרליה, ושימש עד לאחרונה כמנהל תחום "פיקוח יצוא דו שימושי" במשך 10 שנים. ליצירת קשר: [email protected], טלפון: 050-6240904 או באתר: www.ah-consultant.com 

המיקרופון יהיה חיישן ביתי מרכזי

DSPG CEO

בתמונה למעלה: מנכ"ל DSPG עופר אליקים

המירוץ שחברת DSPG מנהלת בשנים האחרונות, אשר מיועד להחליף את תמהיל המכירות שלה, גובה ממנה מחיר כבד. מתוצאות הרבעון השני של שנת 2019 מתברר שהעלייה במכירות המוצרים החדשים של החברה לא מצליחה להדביק את הירידה במכירות המוצרים הוותיקים לשוק הטלפוניה האלחוטית (DECT). במהלך הרבעון ירדו מכירות החברה ב-5% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-29 מיליון דולר. בתגובה לדו"ח חלה ירידה של כ-1% במחיר מניית החברה בבורסת נסד"ק, והחברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-351.6 מיליון דולר.

תחום המוצרים החדשים של החברה צמח ב-12% בלבד, כאשר התחום הצמיחה המרשים ביותר היה של שבבי וטכנולוגיות העיבוד הקולי (SmartVoice), אשר מכירותיהם צמחו ב-142% והסתכמו בכ-5.3 מיליון דולר. מנגד, מכירות מוצרי המורשת של החברה לשוק הטלפוניה האלחוטית (DECT) צנחו ב-24%. להערכת המנכ"ל עופר אליקים, מדובר בהצלחה אסטרטגית שהביאה את החברה למצב שבו המוצרים החדשים אחראים לכ-61% מהמכירות.

שוק העיבוד הקולי מתחיל להתחמם

הנקודה הזוהרת בדו"ח של DSPG היא בתחום העיבוד הקולי. חברת DSPG פיתחה חבילה של פתרונות עיבוד קולי במסגרת משפחת שבבי DBMD, הכוללים גם תוכנה וגם את טכנולוגיית HDClear לביטול רעשי רקע. זהו התחום בעל הצמיחה המהירה ביותר, ולהערכת החברה הוא ימשיך לצמוח גם ברבעונים הבאים. בשיחת הוועידה שלאחר פרסום הדו"ח, הסביר המנכ"ל עופר אליקים ששוק העיבוד הקולי מתחיל לצבור תנופה ועומד להיות שוק רחב מאוד ומגוון מאוד.

אליקים: "הצמיחה בתחום הזה היא במגוון גדול של מוצרים, ולא רק בסמארטפונים וברמקולים חכמים. אנחנו נראה טווח רחב מאוד של מוצרים, החל מאבזרי IoT, מכשירי טלוויזיה, טאבלטים, מצלמות ומוצרים חדשים אחרים שייכנסו לתחום הזה. הממשק הקולי מתחיל להיכנס להרבה מאוד מוצרי צריכה. היכולת לשלוט קולית בטלוויזיה תהיה דרישה מרכזית במכשירי הדור הבא. חיפוש תכנים, החלפת תכנים ובחירת תכנים באמצעות הקול תהיה דרישה בסיסית במכשירי הטלוויזיה ובממירים העתידיים".

המיקרופון יהיה חיישן ביתי מרכזי

"האפשרויות רבות, יהיו יכולות קוליות במכשיר הטלוויזיה עצמו, ובמקרים אחרים היכולות הקוליות יוטמעו בתוך השלט". להערכתו, זה הולך להיות שוק מפוצל מאוד הכולל הרבה מאוד ספקים. "מבנה המעניק הזדמנות לחברה עם דנא כמו שלנו, שיכולה לספק שילוב של חיישן עם מיקרו-בקר ועם תוכנה ועל-ידי כך להביא לשוק מוצרים ייחודיים. כעת יש לנו פורטפוליו רחב של רכיבי SoC אשר יכולים לכסות את כל טווח המוצרים הצפויים בשוק הזה. המוצרים שלנו חסכוניים בהספק, יש לנו ידע עמוק בטכנולוגיות קוליות ויש לנו יכולת להריץ תוכנות בינה מלאכותית באבזרי הקצה. אנחנו יכולים לשחק בשוק הזה בהצלחה".

ערכת הפיתוח של DSPG לרמקול החכם Amazon AVS
ערכת הפיתוח של DSPG לרמקול החכם Amazon AVS

מעניין לציין שגם בתחום ה-Ultra Low Energy – ULE על-גבי פרוטוקול DECT, החברה רואה הצלחה חלקית במכירת פתרונות קוליים עבור מוצרי הבית החכם. אומנם ברבעון השני חלה ירידה של 4% במכירות להיקף של כ-3.6 מיליון דולר, אולם החברה צופה התאוששות לקראת הרבעון האחרון של השנה, במיוחד לאור העובדה שדויטשה טלקום ואורנג' בחרו בשבבים שלה.

אליקים: "שנת 2020 צפויה להיות שנה חזקה מאוד בתחום הבית החכם. זה התחיל באירופה, ומתעורר עכשיו בארצות הברית. הגורם המרכזי שגורם לספקי שירותי תקשורת לאמץ את ה-ULE הוא העיבוד הקולי, שנעשה מרכיב חשוב באבזרי IoT. היכולת לקבל הוראות קוליות, להאזין למתרחש בבית ולנתח את המידע הופכים את האבזר לחיישן ביתי מרכזי".

הקרן הישראלית של קואלקום תנהל את השקעות החברה באירופה

בתמונה למעלה: מנהלי קואלקום ונצ'רס ישראל בועז פאר ומרב וינרב. צילום: רמי זרנגר

זרוע ההשקעות של חברת קואלקום בישראל, נבחרה לנהל את כל ההשקעות באירופה של Qualcomm Ventures, היא קרן ההשקעות של קואלקום העולמית. השלוחה הישראלית מנוהלת על-ידי מרב וינרב ובועז פאר. היא החלה לפעול בשנת 2010, מתמקדת בהשקעות אסטרטגיות בחברות טכנולוגיה. מאז תחילת פעילותה בארץ היא ביצעה השקעות ב-29 חברות סטארט-אפ ישראליות, בהן בחברות Waze, Ravello ובחברת Wilocity שנירכשה על-ידי קואלקום בשנת 2014.

בחודש מרץ האחרון היא הובילה גיוס בהיקף של 18 מיליון דולר בחברת CyberX. חברות אחרות שבהן השקיעה הקרן הישראלית כוללות חברות כמו Magisto, Tabtale ,Prospera, Wiliot, Scylla DB, Weka.IO ,Mantis Vision  Excellero, Coretigo, CyberX, Tapingo ועוד. בועז פאר אמר שהשוק האירופאי מתאפיין בטכנולוגיות מרתקות המושפעות מאוד מגופי התעשיה המסורתית. "אנחנו מתרגשים מהבעת האמון בנו, ומצפים לזהות לא מעט חברות להשקעה, על-סמך האסטרטגיה הטכנולוגית של קואלקום". מרב וינרב אמרה שהשוק האירופאי "הוא בעל פוטנציאל אדיר עברנו כקרן השקעות, ועבור העולם כולו בתחומים כמו AI , IoT, Mobility, קישוריות ועוד".

Hailo נערכת לייצור המוני של שבבי AI במהלך 2020

בתמונה למעלה: צוות פיתוח בהיילו. החברה התל אביבית מעסיקה כיום 65 עובדים

חברת היילו (Hailo) התל אביבית נערכת לקראת הייצור ההמוני של שבב הבינה המלאכותית שלה, העומד בתקן ASIL-B של תעשיית הרכב. הייצור הסדרתי מתוכנן להתבצע במהלך 2020. מייסד ומנכ"ל החברה, אור דנון, סיפר ל-Techtime שהשבב החדש ייקרא בשם Hailo-8. הוא פותח במסגרת עבודה משותפת של החברה מול יצרניות רכב, ומספק עמידה בדרישות של מערכות קריטיות להצלת חיים, כולל עמידה בטמפרטורות עבודה של עד 105°C.

על-פי הנתונים של החברה, השבב Hailo-8 מגיע לעוצמת עיבוד של 26 מיליארד פעולות בשנייה (26TOPS – Tera Operations Per Second) וליעילות של 3TOPS לכל ואט. הוא יעמוד בתקן המחמיר ISO 26262 ASIL-B ובתקן AEC Q 100 Grade 2. הוא בנוי מארבעה מרכיבים מרכזיים: מעבד תמונה (Image Signal Processor) המשפר את התמונה המגיעה מהחיישן לפני העברתה לזיהוי ברשת הנוירונית, מעבד H.264 המאפשר לטפל בתמונות וידאו, מעבד ARM-M4 המנהל את השבב, והרשת הנוירונית עצמה, המורכבת ממטריצה גמישה של יחידות עיבוד ויחידות זיכרון שניתן להגדיר את תצורתה בתוכנה.

חידוש הרעיון הישן של מעבדי DFP

חברת היילו הוקמה בחודש פברואר 2017 על-ידי המנכ"ל אור דנון, ה-CTO אבי באום ומנהלת הפיתוח העסקי הדר צייטלין. המשקיע הראשון בחברה היה זהר זיסאפל, המשמש כיום כיו"ר Hailo. עד היום החברה גייסה כ-24 מיליון דולר, כאשר הגיוס האחרון בהיקף של כ-21 מיליון דולר הסתיים בינואר 2019. החברה פיתחה ארכיטקטורה חדשה של שבב בינה מלאכותית עבור אבזרי קצה, המבצע את שלב ההרצה. כלומר, יישום ההסקות (Inference) של רשת נוירונית באבזרי קצה, במהירות רבה ובחסכון גדול באנרגיה. לדברי דנון, הארכיטקטורה מוגנת בכמה עשרות פטנטים. "היא משתייכת למשפחה נשכחת של מעבדים מסוג Data Flow Processors".

אור דנון, מנכ"ל Hailo. "הארכיטקטורה שלנו מוגנת בכמה עשרות פטנטים"
אור דנון, מנכ"ל Hailo. "הארכיטקטורה שלנו מוגנת בכמה עשרות פטנטים"

במעבדי DFP, פעולת העיבוד מתבצעת רק כאשר מוזנים נתונים אל המעבד, ואז הוא מבצע סדרה קבועה של פעולות על-גבי המידע הזה, ומעביר הלאה את התוצר המעובד. "בשנים האחרונות הסתבר שהישענות על רשתות נוירוניות היא שיטה יעילה ואמינה לפתור בעיות רבות, ולכן רוב מערכות הבינה המלאכותית שאנחנו רואים בשוק מבוססות על רשתות נוירוניות. כאן האתגר הוא מבני, מכיוון שהשבב צריך לממש מבנה של רשת נוירונית. ברשת נוירונית אתה יוצק נסיון אל תוך תיאור של מבנה, ולכן זהו פתרון יעיל מאוד בפתרון בעיות המבוססות על הכרת דוגמאות".

כיצד בנוי השבב שלכם? מה הם העקרונות המרכזיים של הארכיטקטורה?

דנון: "הארכיטקטורה שלנו מתארת את המבנה של רשת נוירונית ומקצה משאבים לכל שכבה ברשת. זיהינו שבתהליך העיבוד של ההסקות, יש הבדלים בין ההתנהגות של השכבות השונות ברשת הנוירונית, ולכן צריך לספק להן משאבים שונים. זאת בניגוד למתחרים שלנו המשתמשים בפתרונות כמו מעבדי GPU המעניקים לכל השכבות את אותה כמות של משאבים. תוכנת הפיתוח שלנו לומדת את הבעיה הספציפית, מאפיינת אותה, ויודעת להעביר לשבב הוראות כיצד לנהל את משאבים של כל אחת מהשכבות בצורה האופטימלית".

מה הם מרכיבי השבב?

"הרעיון הוא להשתמש ביחידות זיכרון קרובות מאוד ליחידות העיבוד. אנחנו מקצים יחידות זיכרון ויחידות עיבוד בהתאם לכל משימה, ועל-ידי כך משיגים מהירות עיבוד גבוהה מאוד, וחסכון גדול בהספק שהשבב צורך. הדבר הזה מאפשר לנו לעמוד בתקנים המחמירים של תעשיית הרכב, מכיוון שהשבב אינו מתחמם ויכול לעבוד בטמפרטורות הסביבה שהתעשייה דורשת".

אתם טוענים שהשבב שלכם יעיל מהפתרונות האחרים בשוק. אולם אין מדד אוניברסלי למדוד שבבי בינה מלאכותית.

"אנחנו מודדים את הביצועים שלנו באמצעות בדיקת כמה פעולות לוואט אנחנו מבצעים ברשת ניורונית ספציפית. כיום ישנו קונסורציום MLPerf המנסה להגדיר מדד בר-השוואה לרשתות נוירוניות אמיתיות. בכל מה שקשור למוצרי קצה, התעשייה ככל הנראה הולכת לכיוון של מדידת מספר הפעולות לוואט שהרשת הנוירונית מבצעת על מטלה מסויימת, כמו תמונה למשל".

כיום מתפתחות שיטות להטעיית הזיהוי של רשתות נוירוניות. אתם מתמודדים עם הבעיה?

"אפשר להתייחס אל הטעיות AI כאל חולשות, בדומה לאופן שבו מתייחסים אל חולשות אבטחה. בתחילה החולשות של מערכות תוכנה הפתיעו את התעשייה, אולם בהדרגה מוצאים להן פתרונות. בתחום הבינה המלאכותית, מדובר קודם כל בבעיה קונספטואלית שאין לה פתרון ברמת הסיליקון. אבל אם הרשת אומנה בצורה לא נכונה, והתוקף יודע כיצד היא אומנה, הוא יכול לתכנן תקיפה נגדה. אנחנו מתמודדים גם עם הבעיה הזאת, וברמה העקרונית היא מבטאת את היתרון של התקנת מערכות בינה מלאכותית בקצות הרשת, מכיוון שבאופן הזה קיימות פחות חולשות לאורך מסלול העברת המידע".

יעילות הספק: השוואה שביצעה היילו המציגה את יעילות השבב שלה מול המתחרות העיקריות
יעילות הספק: השוואה שביצעה היילו המציגה את יעילות השבב שלה מול המתחרות העיקריות

חברת היילו צומחת מהר, ומעסיקה כיום כ-65 עובדים ונמצאת בתהליך גיוס של עובדים נוספים. היא ממקדת את מאמציה בשני שווקים עיקריים: שוק הרכב ושוק אבזרי הקצה (IoT). שני שווקים שהם גם צפויים להיות גדולים מאוד, והם גם תובעניים מאוד, מכיוון שבשניהם יש צורך במוצר מאוד אמין, זול וחסכוני מאוד בהספק. דנון: "בהרבה מאוד מובנים המצלמה ברכב לא שונה בהרבה ממצלמת IoT בעיר החכמה. אלו שני תחומים שיהיו מאוד דומיננטיים, וחולקים ביניהם הרבה מאוד דרישות משותפות".

המסחר האלקטרוני הגדיל את הכנסות התע"א מהסבות מטוסים

התעשייה האווירית (IAI) חתמה עם חברה זרה על הסכם להסבת מטוסי נוסעים לתצורה של מטוסי מטען בהיקף של 380-400 מיליון דולר. מדובר בהסכם ל-5-6 שנים, המקנה ללקוח אופציה לבצע הסבה של מטוסים נוספים מעבר לכמות המינמילית שהוגדרה בהסכם. הפרוייקט מתבצע במפעל בדק מטוסים שהוא אחת מהזרועות של חטיבת התעופה החדשה, שהוקמה בינואר 2019.

בשנים האחרונות נמצאת פעילות בדק בהתאוששות הדרגתית לאחר הנפילה הגדולה של שנת 2012, שבה צנחו המכירות מ-448 מיליון דולר בשנה לכ-305 מיליון דולר בשנה. התעשייה האווירית מתמחה בפרוייקטי הסבה של מטוסי נוסעים מתוצרת בואינג למטוסי מטען ולמטוסי תדלוק, וקיבלה הסמכות לביצוע הסבות של מטוסים מדגמי 737, 747 ו-767. מעניין לציין שבואינג היא המתחרה העיקרית של התעשייה האווירית בתחום הזה.

בשוק התעופה קיימים שני סוגים מרכזיים של מטוסי מטען: מטוסי מטען ייעודים חדשים, או מטוסי נוסעים ישנים שהוסבו למטוסי מטען. כללית, עלות הסבת מטוסים מתצורת נוסעים לתצורת מטען נמוכה משמעותית מהצטיידות במטוס מטען ייעודי חדש, אולם עלויות התחזוקה והדלק של מטוסים ישנים בדרך-כלל גבוהות יותר מאלה של מטוסים חדשים. לכן יש לשינויים במחירי הדלק הסילוני השפעה מיידית על הביקוש להסבות מטוסים.

ה"מתנה משמיים" של אתרי האינטרנט

להערכת התעשייה האווירית הירידה במחירי הדלק, לצד עלייה תלולה בתחום ההובלה האווירית לצורך משלוח מוצרים שנרכשו באתרי אינטרנט (eCommerce), מובילים את ההתאוששות בתחום הסבות המטוסים. מגמה שהורגשה בצורה חזקה ביותר בשנת 2018. לאחרונה קבע אנליסט חברת מקינזי, לודוויג האוסמן, שהמסחר האלקטרוני הוא "מתנה משמים" עבור התובלה האווירית.

להערכתו, היקף התובלה שהמסחר האלקטרוני מיייצר גדלה בקצב של 10%-15% בשנה, כאשר הצמיחה בתחום התובלה האווירית בין גבולות, צפויה לצמוח בקצב של 25% בשנה במהלך 10 השנים הבאות. במקביל, בדק מבצעת הסבות של מטוסי נוסעים למטוסי תדלוק. כאן הלקוחות העיקריים הם גופים ביטחוניים, כאשר הלקוח המרכזי הוא משרד הבטחון הישראלי, שהזמנותיו ב-2018 הסתכמו בכ-89 מיליון דולר.

חץ 3 הצליח ליירט טיל בליסטי מחוץ לאטמוספירה

בתמונה למעלה: שיגור הטיל חץ 3 באתר הניסויים באלסקה. צילום: אגף דוברות והסברה, משרד הביטחון

מנהלת "חומה" במפא"ת (המינהל למחקר, פיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית) שבמשרד הביטחון השלימה בהצלחה סדרת ניסויים של מערכת הנשק "חץ 3" (Arrow 3) שנערכו באלסקה בשיתוף עם הסוכנות האמריקאית להגנה בפני טילים (MDA). הניסויים בוצעו בהובלת משרד הביטחון ומפעל מל"מ בתעשייה האווירית (מל"מ), בהשתתפות התעשיות הביטחוניות וחיל האוויר הישראלי. מערכת חץ 3 מיועדת ליירוט טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה. בניסויים שנערכו הודגמה בהצלחה מלאה יכולת יירוט (Hit-to-kill) של מטרות בגובה רב מחוץ לאטמוספירה.

טיל דו-שלבי עם יכולת תימרון בחלל

המיירט במערכת חץ 3 הוא טיל דו-שלבי הכולל שני מנועי דלק מוצק, אשר משמיד את הטיל התוקף באמצעות פגיעה פיסית. עם קבלת התראה ממערכת המכ"ם, מערכת השליטה והבקרה בוחרת בסוללה ובמיירט האופטימליים לביצוע היירוט. היא משגרת את הטיל אל האזור המשוער שבו צפוייה להיות ההתנגשות. בשלב הראשון מופעל מנוע ההאצה המביא אותו אל אזור הפגיעה המשוער. בשלב הזה הטיל נפרד ממנוע ההאצה, וראש ההשמדה הממונע נע לכיוון המטרה בעזרת הנחיות המגיעות מהמכ"ם הקרקעי.

בשלב הזה, הטיל מפעיל מערכת חישה אלקטרו-אופטית אשר מזהה את הטיל התוקף וננעלת עליו. היא מכוונת את הטיל המיירט בתימרונים הסופיים המביאים אותו לפגיעה בטיל התוקף ולהשמדת מטען ההרס שלו. מערכת חץ 3 משולבת במערכות הניהול והבקרה של מערכת חץ 2. הדבר מבטיח שבמקרה של פגיעה לא אופטימלית (או כאשר הטיל התוקף נושא יותר מראש נפץ אחד), ישוגרו מיד טילי חץ 3 או חץ 2 כדי להשלים את ההשמדה.

רגע הפגיעה במטרה: חץ 3 מיירט טיל אנקור מתוצת רפאל במהלך מעופו בחלל החיצון
רגע הפגיעה במטרה: חץ 3 מיירט טיל אנקור מתוצת רפאל במהלך מעופו בחלל החיצון

מערכת הנשק חץ הינה מרכיב מרכזי במערך ההגנה הרב שכבתית שאותו מובילה מינהלת חומה במפא"ת. המערך הרב-שכבתי מבוסס על ארבע שכבות הגנה מבצעיות: מערכת "כיפת ברזל", מערכת "שרביט קסמים", מערכת "חץ 2" ומערכת "חץ 3". התעשייה האווירית משמשת כקבלן הראשי בפיתוח מערכת הנשק ומיירטי ה"חץ". חברת אלישרא שבבעלות אלביט מערכות פיתחה את מערכת ניהול הירי. חברת בואינג, חברת תומר וחברת רפאל הן קבלניות משנה עיקריות בפיתוח וייצור המיירט חץ 3. חברת רפאל גם אחראית על פיתוח טיל המטרה ממשפחת אנקור, ועל חלקים נוספים במערכת הנשק.

במהלך הניסויים נעשה שימוש במכ"מ האמריקאי AN\TPY2 שפותח על-ידי רייתאון, ומשמש גם במערכת ההגנה האמריקאית THAAD. בניסוי הודגמה בהצלחה יכולת קישוריות מבצעית בין שתי המערכות. ממשרד הביטחון נמסר שהניסויים בוצעו באלסקה בזכות יכולות בדיקה של המערכת שאינן ניתנות לביצוע בישראל. ראש מנהלת "חומה" במפא"ת, משה פתאל, אמר שהניסויים מסכמים 10 שנות פיתוח. "מדובר בהישג מבצעי וטכנולוגי בלתי רגיל למדינת ישראל. זוהי פעילות משותפת וייחודית של ממשלות ארה"ב וישראל, המדגישה את שיתוף הפעולה האסטרטגי בין המדינות בתחום ההגנה מטילים".

ראש סוכנות ההגנה האמריקאית בפני טילים, אדמירל ג'ון הייל, אמר שההצלחה הייחודית באלסקה מוכיחה את יכולותיה העתידיות של ישראל להביס את האיומים המתפתחים בזירה.