מאת יוחאי שויגר

חברת אינוויז (Innoviz) הודיעה על מינויו של יואב הר־אבן לדירקטוריון החברה. הר־אבן מחליף את הדירקטור ג'יימס שרידן, שפרש לאחר שפקעה זכותה של קרן Perception Capital Partners למנות נציג לדירקטוריון.

לדברי החברה, ניסיונו הרב של הר־אבן בתחומי הביטחון, המערכות האוטונומיות והפיתוח העסקי יסייע לאינוויז להאיץ את התרחבותה אל שוקי הביטחון והביטחון הלאומי. יו"ר החברה, עמיחי שטיינברג, הגדיר את התחום כאחד ממנועי הצמיחה האסטרטגיים של החברה בשנים הקרובות.

הר־אבן נמנה עם המנהלים הבולטים בתעשייה הביטחונית בישראל. בין השנים 2016–2024 שימש כנשיא ומנכ"ל רפאל, ובמהלך כהונתו הוביל את הרחבת פעילות החברה בשווקים הבינלאומיים ואת פיתוחן והבשלתן של מערכות מתקדמות ובהן כיפת ברזל, קלע דוד ומערכת ההגנה האקטיבית Trophy. קודם לכן שירת בצה"ל במשך עשרות שנים והשתחרר בדרגת אלוף, לאחר שכיהן, בין היתר, כראש אגף המבצעים.

מאז פרישתו מרפאל הרחיב הר־אבן את פעילותו העסקית. הוא מונה למנכ"ל חברת האנרגיה PowerGen Energy, הצטרף למועצה המייעצת של קבוצת האחזקות הביטחונית Ondas Autonomous Systems,  שביצעה באחרונה שורה של רכישות בישראל, ובתחילת 2026 מונה ליו"ר דירקטוריון Sindiana Technologies. כעת הוא מצרף גם את אינוויז לרשימת החברות שבהן הוא מעורב ברמה האסטרטגית.

המינוי מגיע בתקופה שבה אינוויז מבצעת מהלך מוצהר של הרחבת פעילותה מעבר לשוק הרכב. במשך שנים הייתה החברה מזוהה כמעט לחלוטין עם שוק ה-LiDAR לרכב אוטונומי, אולם בשנה האחרונה היא פועלת לבסס לעצמה מנוע צמיחה נוסף בתחומי הביטחון, אבטחת המתקנים והתשתיות הקריטיות.

אחת מאבני הדרך הייתה השקת פלטפורמת InnovizSMART, גרסה של טכנולוגיית ה-LiDAR של החברה המותאמת ליישומי ביטחון, אבטחת היקף ותשתיות. לאחר מכן הכריזה החברה על שיתופי פעולה מסחריים ראשונים בתחום, ובהם הסכם עם חברת Kela הישראלית, המפתחת מערכות מבצעיות מבוססות בינה מלאכותית, וכן על שיתוף פעולה עם קבוצת Drive סביב מערכת Barak LightGuard להגנת גבולות, מתקנים ותשתיות קריטיות. במסגרת ההסכם מסרה Drive הזמנת רכש ראשונית ואף הציבה יעד למכירות של כ-20 מיליון דולר עד סוף 2027.

על הרקע הזה, מינויו של הר־אבן נראה כחלק ממהלך רחב יותר ולא כאירוע נקודתי. מעבר לניסיונו הניהולי, הוא מביא עמו היכרות עמוקה עם שוקי הביטחון בישראל ובעולם, עם תהליכי רכש ביטחוניים ועם הגופים שעשויים להפוך בעתיד ללקוחות של פתרונות החברה. מבחינת אינוויז, מדובר בחיזוק נוסף של הדירקטוריון בהתאם לכיוון האסטרטגי החדש שהיא מבקשת לבנות.

מה בעצם אומר מינוי של דירקטור?

ידיעות על מינויים לדירקטוריונים מתפרסמות כמעט מדי שבוע, אך לא תמיד ברור מה עומד מאחוריהן. דירקטור אינו מנהל את פעילות החברה ביום־יום ואינו מעורב בהחלטות התפעוליות השוטפות. תפקידו הוא להתוות את האסטרטגיה, לפקח על הנהלת החברה, לאשר החלטות מרכזיות ולהביא עמו ניסיון, קשרים וראייה רחבה. לכן חברות נוהגות לצרף לדירקטוריון מנהלים בכירים לשעבר, אנשי תעשייה, משקיעים או מומחים בתחומים שבהם הן מבקשות לצמוח.

מבחינת החברה, מינוי כזה הוא לעיתים גם הצהרה על הכיוון האסטרטגי שלה. כאשר חברת שבבים ממנה מומחה לייצור מתקדם, או כאשר חברת רכב אוטונומי ממנה את מי שניהל את אחת מחברות הביטחון הגדולות בעולם, המסר עשוי להיות רחב יותר מאשר חיזוק הדירקטוריון בלבד. גם מבחינת המועמד עצמו, ההחלטה להצטרף אינה מובנת מאליה: אף שמדובר בתפקיד שאינו ניהולי, הוא כרוך באחריות משפטית ובסיכון למוניטין, ולכן עצם ההצטרפות נתפסת לעיתים כהבעת אמון מסוימת בכיוון שאליו החברה מבקשת להתפתח.

[בתמונה: יואב הר-אבן]

דיווח של The Information, שצוטט בהמשך גם על ידי רויטרס, טוען כי גוגל מתכננת להעביר לאינטל ייצור של יותר מ־3 מיליון שבבי TPU מדור עתידי, כחלק מאסטרטגיה חדשה לגיוון שרשרת האספקה של מאיצי הבינה המלאכותית שלה. לפי הדיווח, הייצור צפוי להתחיל ב־2028. רויטרס ציינה כי לא הצליחה לאמת את הפרטים באופן עצמאי, ואינטל, גוגל ו־NVIDIA לא הגיבו לפרסום.

באותו דיווח נטען כי גם NVIDIA בוחנת את תהליך הייצור 18A של אינטל ואת טכנולוגיות האריזה המתקדמת שלה עבור דור עתידי של מאיצי AI. עם זאת, בשלב זה מדובר בהערכת היתכנות בלבד, ולא בהזמנת ייצור או בהסכם מסחרי.

אם הדיווח יתברר כנכון, מדובר בהישג משמעותי עבור Intel Foundry. בשנים האחרונות מנסה אינטל למצב את עצמה כחלופה ל־TSMC בתחום ייצור השבבים המתקדמים, אך עד כה התקשתה לגייס לקוחות מובילים. זכייה בלקוח אסטרטגי כמו גוגל, ואפילו עצם העובדה ש־NVIDIA בוחנת את טכנולוגיית הייצור שלה, עשויות לחזק את אמון התעשייה ביכולות הייצור של החברה.

הדיווח גם משקף מגמה רחבה יותר: ענקיות ה־AI אינן רוצות להסתמך על יצרן אחד בלבד. הביקוש העצום לקיבולת ייצור מתקדמת, לצד השיקולים הגיאופוליטיים והרצון להגדיל את הייצור בארצות הברית, מובילים חברות כמו גוגל לבחון אסטרטגיית Multi-Foundry, שבה הייצור מתחלק בין כמה יצרנים במקום להסתמך באופן בלעדי על TSMC.

חברת DSIT Solutions דיווחה היום (ד') כי קיבלה מהתעשייה האווירית הזמנת רכש בהיקף של כ-22 מיליון שקל, לפני מע"מ, לאספקת מערכות לאורך זמן. בהתאם להסכם, התעשייה האווירית תשלם מקדמה בשיעור של כ-30% במהלך הרבעון השלישי של 2026, ויתרת התמורה תשולם בהתאם לאבני הדרך בפרויקט. עוד מציינת החברה כי מדובר בהמשך מערכת היחסים העסקית בין הצדדים, וכי לאחר השלמת הזמנות קודמות עשויה התעשייה האווירית להזמין מוצרים נוספים בהיקף של עד כ-5 מיליון דולר, בכפוף למימוש אופציה. הדיווח אינו מפרט את סוג המערכות או את ייעודן.

אף שהחברה אינה חושפת את הפרויקט שאליו מיועדות המערכות, אחת האפשרויות הסבירות היא שהן ישולבו בפלטפורמת BlueWhale של התעשייה האווירית – כלי שיט תת־ימי אוטונומי (AUV) שמפתחת אלתא למשימות מודיעין ימי, לוחמה נגד צוללות, גילוי מוקשים והגנה על תשתיות ימיות. ההערכה נשענת על שיתוף פעולה פומבי קודם בין החברות: בשנת 2025 הודיעה DSIT כי מערכת הסונאר שלה שולבה ב-BlueWhale והשתתפה בניסויים מבצעיים שערך הצי הגרמני. עם זאת, חשוב להדגיש כי הדיווח הנוכחי אינו קושר במפורש בין ההזמנה לבין הפרויקט.

ההזמנה מגיעה בתקופה שבה DSIT מציגה האצה משמעותית בפעילותה. מהדוח השנתי של החברה עולה כי הכנסותיה בשנת 2025 צמחו לכ-37.4 מיליון דולר, לעומת כ-21.2 מיליון דולר ב-2024. מנוע הצמיחה המרכזי היה תחום מערכות ההגנה התת־ימיות, שבו כמעט הוכפלו ההכנסות – מכ-13.7 מיליון דולר לכ-26.5 מיליון דולר. גם פעילות מכלולי ה-RT, הכוללת פיתוח מכלולים ותתי־מכלולים עבור מערכות ביטחוניות בזמן אמת, צמחה מכ-6.5 מיליון דולר לכ-9.9 מיליון דולר.

החברה, שנוסדה ב-1993 והונפקה בבורסה בתל אביב במרץ השנה, פועלת כיום בשני תחומי פעילות מרכזיים. הראשון הוא מערכות הגנה תת־ימיות, הכוללות פתרונות סונאר להגנת נמלים, בסיסים ימיים, אסדות ותשתיות אסטרטגיות, מערכות ללוחמה נגד צוללות, תקשורת אקוסטית תת־ימית וסימולטורים. התחום השני הוא פיתוח וייצור מכלולים ותתי־מכלולים למערכות זמן אמת עבור התעשיות הביטחוניות, ובהם מחשבים מוקשחים, מערכות GPS חסינות לשיבוש, מערכות לוחמה אלקטרונית, פתרונות הצפנה ואף מכלולים למערכות בדיקה בתהליכי ייצור שבבים.

בדוח השנתי מציגה DSIT תמונה של שוק שנמצא בצמיחה מבנית. לדבריה, העלייה בתקציבי הביטחון בעקבות המלחמה באוקראינה, המתיחות מול סין והמלחמות במזרח התיכון מגדילה את ההשקעות ביכולות תת־ימיות. החברה מצביעה על ביקוש גובר להגנה על נמלים, מתקני אנרגיה, צינורות וכבלי תקשורת תת־ימיים, לצד העלייה בשימוש בכלים בלתי מאוישים ובאיומים תת־ימיים חדשים. להערכתה, שוק הלוחמה התת־ימית צפוי להמשיך ולהתרחב בשנים הקרובות, במקביל לגידול בביקוש למערכות סונאר מתקדמות.

מבחינה טכנולוגית, החברה מדגישה כי היתרון שלה אינו מסתכם בחיישני הסונאר עצמם, אלא באלגוריתמיקה ובעיבוד אותות המאפשרים גילוי, סיווג וזיהוי אוטומטי של צוללות, צוללנים, טורפדות וכלים תת־ימיים בלתי מאוישים בזמן אמת. עוד מצוין כי המעבר של ציים בעולם לכלים אוטונומיים, לצד פיתוח אמצעי לחימה שקטים יותר ובעלי חתימה אקוסטית נמוכה, מחייב השקעות מתמשכות בטכנולוגיות גילוי מתקדמות – מגמה שלדברי החברה צפויה להמשיך ולתמוך בביקוש לפתרונותיה.

DSIT אף מציינת כי מערכותיה כבר נמצאות בשימוש מבצעי בישראל וכי סייעו בהגנה במהלך מלחמת "חרבות ברזל", אם כי אינה מפרטת באילו מערכים או אתרים נעשה בהן שימוש. אם ההזמנה הנוכחית אכן קשורה להמשך שיתוף הפעולה עם התעשייה האווירית בתחום הפלטפורמות הימיות האוטונומיות, היא עשויה להעיד כי שיתוף הפעולה בין שתי החברות עובר משלב ההדגמות והניסויים לשלב של ייצור ואספקה בהיקפים גדלים.

חברת Lama AI, המפתחת פלטפורמת בינה מלאכותית לניהול תהליך מתן הלוואות בבנקים, הודיעה על השלמת סבב גיוס A בהיקף של 12 מיליון דולר, בהובלת קרן EJF Ventures. בעקבות הסבב מסתכם היקף ההון שגייסה החברה מאז הקמתה ביותר מ-20 מיליון דולר.

לדברי החברה, ההשקעה תאפשר לה להרחיב את פעילות המכירות, שירות הלקוחות ופיתוח יכולות הבינה המלאכותית שלה, על רקע ביקוש גובר מצד בנקים קהילתיים ואזוריים בארצות הברית. בסבב השתתפו גם Fin Capital, קרן 1st & Main, בכירים מענף הבנקאות, וכן המשקיעים הקיימים Viola Ventures, Hetz Ventures ו-SixThirty.

Lama AI מפתחת פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית המנהלת את מחזור החיים המלא של בקשת הלוואה – החל מקליטת הלקוח, איסוף מסמכים ובדיקת נתונים, דרך הכנת תיק האשראי והחיתום, ועד קבלת ההחלטה, אישור ההלוואה, הסגירה והמעקב אחר תיק האשראי. הפלטפורמה מיועדת להשתלב במערכות הקיימות של הבנק, תוך התאמה למדיניות האשראי, דרישות הרגולציה ותהליכי העבודה הקיימים, מבלי להחליף את שיקול הדעת של גורמי האשראי האנושיים.

החברה מתמקדת בעיקר בבנקים קהילתיים ואזוריים, שלעתים מתקשים להפוך את תהליך מתן ההלוואות לעסקים קטנים ליעיל ורווחי. לפי Lama AI, חיתום של הלוואות בהיקפים קטנים עשוי לעלות לבנק כמעט כמו חיתום של הלוואות גדולות, ולכן מוסדות פיננסיים רבים מצמצמים את פעילותם בתחום למרות הביקוש הגבוה מצד עסקים מקומיים.

לטענת החברה, הפלטפורמה שלה מקצרת תהליכי קבלת החלטות שנמשכו בעבר שבועות לכדי דקות בחלק מתרחישי העבודה, ומאפשרת לבנקים להגדיל את פעילות האשראי מבלי להגדיל באופן דומה את כוח האדם. מאז השקתה עיבדה המערכת הלוואות בהיקף של מיליארדי דולרים, והיא כבר נמצאת בשימוש בעשרות בנקים, בהם SouthState Bank, Colony Bank, Capital Community Bank, First Bank, Gate City Bank ו-Luminate Bank.

מנכ"ל ומייסד-שותף החברה, עמרי יעקובוביץ', אמר כי בנקים קהילתיים אינם צריכים לבחור בין מהירות לבין משמעת אשראי. לדבריו, מטרת הפלטפורמה היא לאפשר לבנקים להאיץ את תהליכי מתן ההלוואות תוך שמירה על מנגנוני הבקרה, הפיקוח והציות הרגולטורי.

הגיוס מצטרף לגל השקעות בחברות המיישמות בינה מלאכותית במערכות הליבה של המגזר הפיננסי. בעוד שבשנים האחרונות אימצו בנקים כלי AI בעיקר לשירות לקוחות ולסיוע תפעולי, חברות כמו Lama AI מבקשות להטמיע את הטכנולוגיה גם באחד התהליכים המרכזיים והרגישים ביותר בפעילות הבנקאית – חיתום ואישור אשראי.

[קרדיט צילום: ינאי יחיאל]

אינוויז (Innoviz), המפתחת חיישני LiDAR ותוכנות תפיסה תלת־ממדית, הודיעה על שיתוף פעולה עם חברת Regulus, שבמסגרתו ישולבו חיישני ה-LiDAR של החברה במערכות ההגנה מפני רחפנים (Counter-UAS) של Regulus. מטרת שיתוף הפעולה היא לשפר את יכולות הגילוי, המעקב והסיווג של רחפנים בסביבות מבצעיות מורכבות, תוך שילוב המידע המתקבל מה-LiDAR עם חיישנים נוספים במערכת.

לפי החברות, חיישני ה-LiDAR של אינוויז יספקו מיפוי תלת־ממדי מדויק של המרחב ויאפשרו לאתר ולעקוב אחר רחפנים גם בתנאים שבהם מכ"ם לבדו מתקשה לספק תמונה מלאה, כגון סביבה עירונית צפופה, אזורים עם צמחייה או מתקנים עתירי מכשולים. בנוסף, השילוב נועד לשפר את ההתמודדות עם רחפנים המבוססים על ניווט באמצעות סיב אופטי, אשר אינם נשענים על תקשורת רדיו ולכן מציבים אתגר למערכות גילוי מסורתיות.

ה-LiDAR אינו מחליף את המכ"ם או חיישני ה-RF, אלא מצטרף אליהם כחלק מארכיטקטורת Sensor Fusion. בעוד שהמכ"ם אחראי על גילוי לטווחים ארוכים, ה-LiDAR מספק תמונה תלת־ממדית מפורטת המאפשרת לזהות את סוג המטרה, לעקוב אחריה בדיוק גבוה ולשפר את קבלת ההחלטות של מערכת השליטה והבקרה.

מבחינת אינוויז, מדובר בעוד צעד באסטרטגיה שבולטת בחודשים האחרונים: הרחבת פעילות החברה מעבר לשוק הרכב האוטונומי אל תחומי הביטחון, ביטחון המולדת ואבטחת תשתיות. תחת מותג InnovizSMART מציעה החברה פתרונות המבוססים על אותם חיישני LiDAR שפותחו במקור עבור יצרניות הרכב, אך מותאמים ליישומים ביטחוניים ואזרחיים נוספים.

מאז תחילת השנה הודיעה אינוויז על שורת שיתופי פעולה בתחום. החברה הכריזה על כניסתה הרשמית לשוק הביטחון, מינתה את אלוף (מיל') עזריאל רם כיועץ לפעילות החדשה, ובהמשך דיווחה על שיתוף פעולה עם Kela, המפתחת מערכות מודעות מצבית לכוחות ביטחון, ועל הסכם אסטרטגי עם Drive Group בתחום אבטחת התשתיות הקריטיות, שכלל גם יעד הכנסות עתידי. שיתוף הפעולה עם Regulus מרחיב כעת את הנוכחות גם לתחום ההגנה מפני רחפנים – אחד התחומים הצומחים ביותר בשוק הביטחוני העולמי.

גם Regulus עצמה נמצאת בשנים האחרונות בתהליך שינוי. החברה החלה את דרכה כחברת סייבר שהתמקדה בהגנה מפני מתקפות Spoofing על מערכות ניווט לווייני (GNSS), אולם בעקבות השינויים בשדה הקרב והעלייה הדרמטית באיום הרחפנים הרחיבה בהדרגה את פעילותה והפכה לספקית של מערכות Counter-UAS מקיפות.

כיום מציעה החברה ארכיטקטורה רב־שכבתית הכוללת חיישני RF, מכ"מים, מערכות שליטה ובקרה מבוססות בינה מלאכותית, אמצעי לוחמה אלקטרונית, וכן פיתוח של אמצעי יירוט קינטיים. בניגוד לחברות המתמקדות בטכנולוגיה אחת, Regulus ממצבת את עצמה כאינטגרטור המשלב חיישנים של יצרנים שונים במערכת אחת. שילוב ה-LiDAR של אינוויז משתלב בגישה זו, ומוסיף שכבת חישה תלת־ממדית למערך הגילוי והמעקב.

למרות שההודעה אינה כוללת היקף כספי או הזמנת רכש, היא ממחישה את הכיוון האסטרטגי של שתי החברות. עבור Regulus, מדובר בהרחבת יכולות מערכת ההגנה מפני רחפנים באמצעות חיישן נוסף המשפר את איכות התמונה המבצעית. עבור אינוויז, זהו עוד מהלך המחזק את מיצובה כספקית טכנולוגיית LiDAR לשורה רחבה של יישומים – לא רק ברכב אוטונומי, אלא גם במערכות ביטחון, הגנת גבולות, אבטחת מתקנים ותשתיות קריטיות. אם בעבר נתפסה החברה כמעט בלעדית כשחקנית בשוק הרכב, רצף ההכרזות בחודשים האחרונים מעיד כי היא פועלת לבנות מנוע צמיחה נוסף המבוסס על אימוץ טכנולוגיית ה-LiDAR בשוק הביטחוני.

חברת SPIKEIT הודיעה על חתימת הסכם הפצה עם חברת הסייבר האמריקאית Zscaler, שבמסגרתו תשווק ותתמוך בישראל בפלטפורמת Zero Trust Exchange של החברה. המהלך נועד להרחיב את פעילותה של Zscaler בשוק הישראלי ולחזק את זמינות פתרונות ה־Zero Trust עבור ארגונים באמצעות שותפי אינטגרציה וספקי שירות מקומיים.

ההסכם מגיע בתקופה שבה ארגונים מאיצים את המעבר לשירותי ענן ולאימוץ יישומי בינה מלאכותית, מגמות המרחיבות את שטח התקיפה ומגבירות את הצורך במודלי אבטחה שאינם מסתמכים עוד על גבולות הרשת המסורתיים. פלטפורמת Zero Trust Exchange של Zscaler מבוססת על גישה של אימות מתמשך של משתמשים, מכשירים ויישומים, ומספקת שירותים כגון גישה מרחוק מאובטחת, אבטחת גלישה, מניעת זליגת מידע והגנה על יישומי AI.

לדברי אנתוני טורסיילו, סגן נשיא בכיר למערך השותפים הגלובלי ב־Zscaler, הרחבת רשת השותפים בישראל היא חלק מהמשך הצמיחה של החברה באזור, ושיתוף הפעולה עם SPIKEIT נועד להבטיח שלקוחותיה יקבלו ליווי מקומי ביישום אסטרטגיות Zero Trust.

מנכ"ל SPIKEIT, ליאור בן עמי, אמר כי החברה תפעל כשותפת שטח עבור Zscaler בישראל ותסייע לארגונים להתמודד עם אתגרי אבטחה מרכזיים, ובהם גישה מרחוק, אבטחת משתמשים, מניעת דליפות מידע והגנה על עומסי עבודה ויישומי AI.

SPIKEIT, הפועלת מאז 2012 כמפיצת ערך מוסף (VAD) בתחום אבטחת הסייבר, מתמחה בהפצת פתרונות ללקוחות אנטרפרייז ולשותפי MSP. החברה מספקת תמיכה טכנית, שירותי הטמעה וליווי מקצועי לשותפיה, ומציעה גם מודל שירות חודשי ללקוחות SMB במתכונת Pay-as-you-go. ההסכם עם Zscaler מרחיב את סל פתרונות הענן והסייבר של החברה ומחזק את מעמדה כמפיצה של טכנולוגיות אבטחה מתקדמות בשוק הישראלי.

[תמונה באדיבות Zscaler]