[בתמונה למעלה: מדפסת FX10 תעשייתית של חברת MarkForged]

חברת סטרטסיס (Stratasys) לא תרכוש את חברת מדפסות התלת-ממד מרקפורג' (Markforged) מידי ננו דיימנשן (Nano Dimension). שתי החברות החליטו בהסכמה הדדית לבטל את העסקה, שנחתמה בחודש מאי 2026 תמורת 42.5 מיליון דולר. ההחלטה התקבלה ביום רביעי (11 בנובמבר) ונחשפה אתמול בדיווח של ננו דיימנשן לרשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), ובשיחת הוועידה שקיימה סטרטסיס בעקבות פרסום דוחותיה הרבעוניים.

לפי הדיווח, שתי החברות הגיעו למסקנה שהשגת האישורים הרגולטוריים הנדרשים להשלמת העסקה תימשך זמן רב יותר ותהיה כרוכה בעלויות גבוהות מכפי שהעריכו בתחילה. החברות לא פירטו אילו אישורים מעכבים את העסקה. הביטול מפתיע במיוחד לנוכח העובדה שרק ב-5 בנובמבר, במסגרת פרסום דוחותיה הכספיים, הודיעה ננו דיימנשן שהליך המכירה עדיין מתקדם ושהעסקה צפויה להיסגר ברבעון הרביעי.

בשיחת הוועידה התייחס מנכ"ל סטרטסיס, יואב זייף, לביטול הרכישה. "שני הצדדים הגיעו למסקנה שבנקודת הזמן הנוכחית עדיף לבטל את העסקה", אמר. "רצינו את העסקה. יש שם טכנולוגיות טובות, אבל מדובר בטכנולוגיה משלימה, ולא בטכנולוגיה שתשנה את סטרטסיס מן היסוד". זייף הדגיש כי ביטול הרכישה אינו משנה את מעמדה של סטרטסיס בתחום FDM או את האסטרטגיה שלה, וציין שקיימות טכנולוגיות חלופיות שיוכלו לספק לה יכולות דומות. סמנכ"ל הכספים, איתן זמיר, הבהיר כי לביטול העסקה אין השלכות כספיות על החברה.

מרקפורג' מתמחה במדפסות תלת-ממד תעשייתיות המאפשרות ייצור רכיבים מחומרים מרוכבים, ובהם פולימרים המחוזקים בסיבי פחמן רציפים. סטרטסיס ביקשה לנצל את הרכישה כדי להרחיב את היצע הפתרונות שלה לתעשיות התעופה והביטחון, לחזק את מערך ההפצה ולהגדיל את המכירות ללקוחות תעשייתיים.

הביטול הוא פרק נוסף בסאגת המיזוגים והרכישות הסוערת של תעשיית הדפסת התלת-ממד. בשנת 2023 ניסתה ננו דיימנשן להשתלט על סטרטסיס באמצעות הצעת רכש עוינת, שנכשלה. במקביל ניסתה סטרטסיס להתמזג עם Desktop Metal, אך העסקה נדחתה בידי בעלי מניותיה.

באפריל 2025 היתה זו דווקא ננו דיימנשן שרכשה את Desktop Metal תמורת כ-180 מיליון דולר ואת Markforged תמורת כ-116 מיליון דולר, כחלק מניסיון לבנות קבוצת הדפסה תעשייתית גדולה. אלא שהאסטרטגיה הסתבכה במהירות: Desktop Metal נכנסה להליך פשיטת רגל כעבור חודשים ספורים, וננו דיימנשן החלה בצעדי התייעלות ובמימוש נכסים.

במאי השנה הודיעה על מכירת מרקפורג' לסטרטסיס תמורת 42.5 מיליון דולר, סכום נמוך משמעותית ממחיר רכישתה. עם זאת, העסקה לא כללה את מלוא הפעילות שנרכשה, שכן ננו דיימנשן התכוונה לשמור בידיה את קו מוצרי Metal Binder Jetting. החברה העריכה שהמכירה תסייע לה לצמצם את שריפת המזומנים השנתית בכ-15 מיליון דולר.

כעת, עם ביטול העסקה, ננו דיימנשן נותרת עם מרקפורג' בבעלותה. לפי דוחותיה האחרונים, מרקפורג' הניבה ברבעון השלישי הכנסות של 18.6 מיליון דולר, מתוך הכנסות כוללות של 31.9 מיליון דולר. בשלב זה לא הבהירה ננו דיימנשן כיצד בכוונתה לפעול ביחס לחברה לאחר כישלון המכירה.

שוק הביטחון הופך למנוע הצמיחה המרכזי של יצרנית מדפסות התלת-ממד סטרטסיס (Stratasys). בדוחות הרבעון השלישי של 2026, שפורסמו אתמול (ה'), דיווחה החברה כי הכנסותיה מתעשיות התעופה והביטחון גדלו ביותר מ-35% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ובכ-25% בהשוואה לרבעון הקודם. זהו כיום תחום הפעילות הגדול ביותר של החברה, המבצעת בשנים האחרונות מעבר אסטרטגי מהדפסת אבות טיפוס לייצור תעשייתי של רכיבים ומוצרים מוגמרים.

בשיחת הוועידה חשף המנכ"ל יואב זייף כי במהלך הרבעון קיבלה סטרטסיס שתי הזמנות ביטחוניות משמעותיות, שבמסגרתן ירחיבו הלקוחות את השימוש במערכות ההדפסה שלה, המבוססות על טכנולוגיות FDM ו-SAF. החברה לא חשפה את זהות הלקוחות או את היקפן הכספי של ההזמנות.

לדברי זייף, הביקוש מגיע ממגוון יישומים ביטחוניים, ובהם רחפנים, חימושים, תעשיית החלל, תעופה וכלי טיס חשמליים. לצד הזמנות חדשות, החברה מדווחת על הזמנות המשך מלקוחות שכבר משתמשים במדפסות שלה לייצור רכיבים מבצעיים, לרבות רכיבים העומדים בדרישות המחמירות של תעשיית התעופה.

אחד היתרונות העסקיים של פעילות זו הוא הקשר ארוך הטווח עם הלקוחות. "ברגע שרכיב מקבל הסמכה לייצור במערכות שלנו, הקשר עם הלקוח נוטה להיות ארוך טווח", הסביר זייף. לדבריו, העלות והמורכבות הכרוכות בהסמכת תהליך ייצור חלופי מקשות על מעבר לספק אחר. נוסף על מכירת המערכות, הדבר מאפשר לסטרטסיס ליהנות מהכנסות חוזרות מחומרי הדפסה ומשירותים.

הביקוש הביטחוני תורם גם לצמיחת Stratasys Direct, חטיבת שירותי הייצור האמריקאית של החברה, שהכנסותיה גדלו ברבעון ב-9%. זייף סיפר כי לקוח גדול מתעשיית הרחפנים עבר לאחרונה לטכנולוגיה של סטרטסיס וכבר מבצע הזמנות חוזרות. צבר ההזמנות של החטיבה לייצור חלקים הגיע לשיא.

לדבריו, החטיבה מאפשרת ללקוחות ביטחוניים להתחיל בייצור רכיבים באמצעות סטרטסיס, ובהמשך להעביר את הייצור למפעליהם באמצעות רכישת מדפסות. החברה אף צירפה לדירקטוריון את דייוויד צ'ין, שותף בכיר במקינזי המתמחה בין היתר בתעשיות הביטחוניות, כחלק מהרחבת פעילותה בתחום.

ההכנסות גדלות, התחזית יורדת

הצמיחה הביטחונית סייעה לסטרטסיס לסיים את הרבעון עם הכנסות של 142.6 מיליון דולר, גידול של 4.1% בהשוואה לרבעון המקביל ושל 3.6% לעומת הרבעון הקודם. מכירות המדפסות והמערכות גדלו בכ-12% והסתכמו ב-35.9 מיליון דולר, בעוד שההכנסות מחומרים מתכלים ירדו מעט ל-61.2 מיליון דולר. הכנסות השירותים גדלו ב-6.1% ל-45.5 מיליון דולר.

הרווח הגולמי המתואם השתפר ל-47.8%, לעומת 45.3% אשתקד, אם כי חלק מהשיפור נבע מהחזר מכסים וגורמים חד-פעמיים. הרווח הנקי המתואם גדל ל-3.5 מיליון דולר, לעומת 1.5 מיליון דולר ברבעון המקביל. לפי כללי החשבונאות המקובלים (GAAP), החברה עדיין הפסידה 10.2 מיליון דולר, לעומת הפסד של 55.6 מיליון דולר אשתקד, שכלל מחיקת ערך חד-פעמית גדולה. התזרים מפעילות שוטפת היה חיובי, בהיקף של 3.5 מיליון דולר.

אלא שלמרות השיפור, סטרטסיס הנמיכה את תחזית ההכנסות לשנת 2026 מטווח של 565-575 מיליון דולר ל-556-561 מיליון דולר. בעקבות ההודעה ירדה אתמול מניית החברה בנאסד"ק ב-11.2%.

בשיחת הוועידה הסביר סמנכ"ל הכספים, איתן זמיר, כי כמה עסקאות גדולות נדחו מעבר למועד הצפוי. "אין שינוי בביקוש. הביקוש גבוה וממשיך להיות גבוה", הדגיש, אך ציין כי עסקאות ייצור גדולות מאופיינות במחזורי מכירה ממושכים ובחוסר ודאות לגבי מועד סגירתן.

בתשובה לשאלת אנליסט על החולשה בתחומים אחרים הסביר זייף שהחברה בחרה לוותר על התחרות בשוק הנמוך של הדפסת אבות טיפוס ולהתמקד בייצור תעשייתי מתקדם. "חלק אחד מהפעילות שלנו נמצא בירידה, וחלק אחר צומח", אמר. לדבריו, הצמיחה בתחומי הביטחון, הרכב והרפואה מצליחה כעת לפצות על הירידה בפעילות המסורתית.

בתחום הרכב דיווחה סטרטסיס על הרחבת פעילותה עם ג'נרל מוטורס, המפעילה עשרות מדפסות ביותר מ-20 מפעלים. לדברי זייף, הטכנולוגיה מסייעת ליצרנית הרכב לחסוך כ-10 מיליון דולר בשנה. סטרטסיס גם קיבלה אישור רגולטורי בהודו לחומר TrueDent לייצור שיניים תותבות, תחום שהיא רואה בו מנוע צמיחה עתידי.

[בתמונה: מערכת יירוט הרחפנים של סנטריקס, שנרכשה על ידי אונדס]

חברת אונדס (Ondas), שבשנה האחרונה רכשה שורה ארוכה של חברות ביטחוניות וטכנולוגיות ישראליות, נערכת להרחבה משמעותית של ייצור מערכת IonStrike, המיועדת ליירוט כטב"מים מתאבדים ממשפחת שאהד האיראנית. בשיחת הוועידה שקיימה אתמול (ה') לאחר פרסום תוצאות הרבעון השלישי, חשפה החברה כי היא מתכננת להגיע לקצב ייצור של מאות מיירטים בחודש בתחילת 2027, ולהגדילו לאלפי יחידות בחודש לקראת סוף השנה.

את המערכת פיתחה חברת DZYNE Technologies האמריקאית, שאונדס רכשה ביולי האחרון בכ-876 מיליון דולר. מדובר במיירט קינטי אוטונומי, שנועד להשמיד כטב"ם באמצעות פגיעה פיזית, ללא צורך בהתערבות מפעיל לאחר השיגור. לדברי אונדס, ניתן להפעילו מהקרקע, מהים ומהאוויר. החברה מכוונת למחיר מכירה של פחות מ-50 אלף דולר ליחידה, במטרה לתת מענה גם לאתגר הכלכלי שיוצרים כטב"מים זולים יחסית, כאשר מיירטים אותם באמצעות טילים יקרים בהרבה.

ההתרחבות המתוכננת נשענת על תחילתה של פעילות מסחרית. ברבעון השלישי קיבלה אונדס הזמנות בהיקף 21.7 מיליון דולר למערכת, ובשיחת הוועידה דיווחה כי נבחרה גם להזמנת אינטגרציה בסך 10 מיליון דולר עבור לקוח ממשלתי אמריקאי חדש. לא הובהר אם ההזמנה הזו כלולה בנתון הרבעוני. בנוסף, הגישה הצעה בהיקף 45 מיליון דולר במסגרת הליך רכש של לקוח אמריקאי. סכום זה עדיין אינו הזמנה חתומה.

כשנשאל על יכולת הרחבת הייצור, הסביר מנכ"ל Ondas Sentinel, ראיין הרטמן, כי לחברה כבר קיימים שטחי הייצור הדרושים, והיא מגייסת עובדים ומתאמת את היערכותה עם שרשרת האספקה. מנכ"ל אונדס, אריק ברוק, הבהיר שהעלאת הקצב תהיה הדרגתית ותיעשה בהתאם להזמנות המשך. החברה עדיין נמצאת בשלבי ייצור ראשוניים, והיעד לאלפי יחידות בחודש טרם התממש.

מקבוצת רכישות לפלטפורמה ביטחונית

תוכנית הייצור משתלבת בשינוי שעוברת אונדס: מחברה שהתמקדה בתקשורת אלחוטית וברחפנים אוטונומיים לקבוצת טכנולוגיה ביטחונית הפועלת בתחומי המודיעין, התקיפה המדויקת, ההגנה מפני רחפנים והרובוטיקה הקרקעית. בשנה האחרונה רכשה בין היתר את סנטריקס, רובוטים (Roboteam), BIRD, אומניסיס ו-4M הישראליות, ולצדן חברות אמריקאיות ואירופיות. כעת היא מארגנת את פעילותה במסגרת חטיבות משותפות ומנסה לשלב בין המוצרים, מערכי השיווק ויכולות הייצור.

בשיחת הוועידה חשפה החברה כי הכנסות סנטריקס, המפתחת מערכות לנטרול רחפנים באמצעות השתלטות על התקשורת שלהם, צמחו ברבעון ביותר מפי 3.5 בהשוואה לאשתקד, על בסיס פרופורמה. הכנסות 4M, העוסקת בפינוי מוקשים באמצעים רובוטיים, גדלו כמעט פי שלושה. בחטיבת המערכות היבשתיות החדשה, הכוללת גם את רובוטים ואוטופיה, מזהה אונדס הזדמנויות עסקיות פוטנציאליות של 3.25 מיליארד דולר עד 2031, אך לא מדובר בהזמנות מחייבות.

במקביל מקדמת החברה את כטב"ם המודיעין ארוך-השהייה ULTRA, שעבורו קיבלה ברבעון הזמנות המשך בהיקף 53.7 מיליון דולר. היא מבקשת להגדיל את קצב ייצורו לעשרה מטוסים בחודש עד 2028, בין היתר באמצעות רכישת יצרנית השלדות הגרמנית Stemme המתוכננת. אונדס גם הקימה את Regna AI לפיתוח מערכות בינה מלאכותית ביטחוניות על בסיס טכנולוגיות NVIDIA ו-Palantir.

הכנסות אונדס ברבעון השלישי זינקו ל-167.5 מיליון דולר, פי שניים מהרבעון הקודם ויותר מפי 16 מאשתקד. גם בנטרול השפעת הרכישות היא דיווחה על צמיחה אורגנית של 64% על בסיס פרופורמה. צבר ההזמנות הגיע ל-835 מיליון דולר, והחברה העלתה את יעד הכנסותיה ל-2026 ל-550 מיליון דולר לפחות והציבה יעד של 1.1 מיליארד דולר ב-2027.

ואולם, הצמיחה מלווה בהפסדים כבדים: ההפסד הנקי הגיע ל-64.7 מיליון דולר, שיעור הרווח הגולמי ירד מ-43.1% ל-21.8%, וההפסד המתואם לפני ריבית, מסים, פחת והפחתות (Adjusted EBITDA) התרחב ל-59.7 מיליון דולר. החברה צופה שתגיע לאיזון במדד זה ברמת הקבוצה ברבעון השלישי של 2027, כאשר במאזנה נזילות של כ-820 מיליון דולר.

חברת רייל ויז'ן (Rail Vision) מרעננה, המפתחת מערכות ראייה ממוחשבת ובינה מלאכותית לשיפור בטיחות הרכבות, דיווחה על הכנסות של 1.015 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2026, לעומת 237 אלף דולר בתקופה המקבילה אשתקד – צמיחה של 328%. הגידול נובע בעיקר מאספקת מערכות לחברת Railserve האמריקאית ומשירותים ללקוחות קיימים. לצד ההתקדמות המסחרית, החברה ממשיכה לרשום הפסדים משמעותיים, והכנסותיה עדיין רחוקות מההיקפים שאליהם שאפה כאשר החלה לפתח את הטכנולוגיה לפני כעשור.

רייל ויז'ן הוקמה באמצע העשור הקודם, בתקופה שבה מערכות הסיוע לנהג (ADAS) החלו להיכנס לשוק הרכב, והשיח על נהיגה אוטונומית צבר תאוצה. הרעיון היה להביא יכולות דומות לעולם הרכבות: מצלמות אור נראה ואינפרה-אדום, בשילוב אלגוריתמים לעיבוד תמונה, המסוגלות לזהות מכשולים על המסילה ממרחק של עד שני קילומטרים ולהתריע לנהג בזמן. הטכנולוגיה נועדה להתמודד עם אחד האתגרים המרכזיים של רכבות – מרחקי הבלימה הארוכים שלהן, המחייבים זיהוי מוקדם במיוחד של סכנות.

החברה משכה כבר בשלב מוקדם משקיעים אסטרטגיים. פורסייט (Foresight), שפיתחה מערכות ראייה לרכב אוטונומי, הפכה לבעלת מניות מרכזית בחברה. בשנים 2019 ו-2020 השקיעה בה יצרנית מערכות הבלימה הגרמנית Knorr-Bremse כ-20 מיליון דולר, במטרה לשלב את הטכנולוגיה במערכות אוטומציה לרכבות. בשנת 2022 הונפקה רייל ויז'ן בנאסד"ק. ואולם, המעבר מניסויים למכירות נרחבות התברר כממושך בהרבה מהמתוכנן.

אחת מאבני הדרך המסחריות הראשונות הייתה ההסכם עם רכבת ישראל ב-2023, לאספקת עשר מערכות MainLine תמורת כ-1.4 מיליון דולר. המערכות הותקנו בקטרים, ולאחרונה השלימה החברה גם ניסוי במערכת המיועדת לפעילות העיתוק והמטענים של הרכבת. בעקבותיו מתקיימים דיונים על אפשרות לפריסה מסחרית נוספת.

משלב ההתרעה לשליטה ברכבת

בשנים האחרונות הרחיבה החברה את החזון הטכנולוגי שלה. מעבר להתרעה לנהג, היא פיתחה יכולות של התערבות אקטיבית בפעולת הקטר, לרבות שליטה בבלמים ובמצערת, כשלב בדרך להפעלה אוטונומית חלקית. במקביל היא פונה לשוק הרכבות התעשייתיות, שבו ניתן להטמיע מערכות בטיחות בסביבות תפעוליות מוגדרות.

ההתקדמות הבולטת בתחום היא שיתוף הפעולה עם Railserve, מקבוצת Marmon Rail שבבעלות ברקשייר האת'וויי. הטכנולוגיה של רייל ויז'ן שולבה במערכת הבטיחות המסחרית YardGUARD של החברה האמריקאית. במאי חתמו החברות על מזכר הבנות להרחבת שיתוף הפעולה ליישומים נוספים, ובספטמבר השיקה רייל ויז'ן את YardFlow, פתרון קומפקטי וחסכוני יותר לזיהוי סכנות בחצרות רכבת, בטווח של עד 200 מטר.

השבוע הודיעה החברה גם על השלמת שלב ניסויים במערכת TrackScout במסגרת תוכנית של איגוד הרכבות האמריקאי (AAR), הבוחנת טכנולוגיות בטיחות ואוטומציה עבור תעשיית רכבות המשא. בהודו השלימה החברה במרץ ניסוי היתכנות בשיתוף Sujan Industries, וכעת נבחנות אפשרויות להמשך הפריסה. בשני המקרים עדיין לא דווח על הזמנות מסחריות חדשות.

במקביל, רייל ויז'ן מנסה להרחיב את פעילותה מעבר לעולם הרכבות. בינואר רכשה 51% מחברת Quantum Transportation, המפתחת אלגוריתמים מבוססי AI לתיקון שגיאות במחשוב קוונטי. השבוע הודיעה החברה הבת על תחילת ניסויים במעבד קוונטי במרכז המחשוב הקוונטי הישראלי, אם כי הטכנולוגיה עדיין בשלבי פיתוח.

בינתיים, האתגר המרכזי נותר פיננסי. ההפסד התפעולי במחצית הראשונה גדל ל-8 מיליון דולר, לעומת 5.7 מיליון דולר אשתקד, וההפסד הנקי הסתכם ב-7.3 מיליון דולר. בסוף יוני החזיקה החברה במזומנים בהיקף של 15.6 מיליון דולר, ללא חוב פיננסי. למרות הצמיחה השנתית בהכנסות, הן אף היו נמוכות בכ-19% בהשוואה למחצית השנייה של 2025. לאחר עשור של פיתוח, שיתופי פעולה וניסויי שטח, רייל ויז'ן מתקדמת בהדרגה לשוק המסחרי, אך עדיין נדרשת להוכיח שהטכנולוגיה שלה יכולה להפוך לעסק בהיקף משמעותי.

ה-SENIX הוא רחפן טקטי המיועד למשימות תצפית ואיסוף מודיעין בשדה הקרב. הוא מתאפיין בחתימה אקוסטית נמוכה, המקשה על זיהויו באמצעות רעש, ומסוגל לשהות באוויר כ-70-80 דקות. טווח התקשורת שלו מגיע עד 10 ק"מ בתצורה המתאימה, והוא מצויד במערכות צילום יום ולילה. הרחפן ניתן לנשיאה בתיק גב של לוחם ולפריסה מהירה בשטח. במהלך 2027 מתכננת החברה להוסיף לו יכולות ניווט המבוססות על עיגון חזותי, שיאפשרו לצמצם את התלות ב-GPS בסביבות שבהן קיימים שיבושי ניווט לווייני.

לפי החברה, הרחפן כבר נמצא בשימוש ביחידה מיוחדת בצה"ל, והשתתף בתרגילים של רפאל ברחבי העולם. במסגרת הפעילות עם רפאל שולב הרחפן במערך הפעלת טילי Spike, לצורך תמיכה בתקיפות מעבר לקו הראייה. הרחפן מאפשר לכוחות בשטח לאסוף מידע חזותי על מטרות, לזהות ולאמת אותן ולספק עדכונים בזמן אמת, גם כאשר המטרה אינה נמצאת בטווח הראייה הישיר של הכוח המשגר.

בפוסט שפרסם בלינקדאין מנכ"ל ולוריקס, רועי ברגיל, הוא ציין כי החברה ביצעה גם הדגמות במסגרת נאט"ו, לצד התרגילים עם רפאל. החברה לא פירטה באילו מדינות נערכו ההדגמות או אם הן הבשילו להזמנות.

מתחרה ישראלית ליצרניות הסיניות

הרחבת כושר הייצור נועדה לאפשר לאירו סנטינל להתחרות בשוק הרחפנים הבינלאומי, שבו נהנות היצרניות הסיניות מיתרונות משמעותיים במחיר וביכולת הייצור. במקביל, מדינות מערביות מבקשות לצמצם את תלותן בספקים סיניים בתחומים ביטחוניים רגישים, בין היתר בשל חששות הקשורים לאבטחת מידע ולסיכוני סייבר.

"אחד האתגרים המרכזיים של תעשיית הרחפנים המערבית הוא היכולת להתחרות במחירים ובהיקפי הייצור של החברות הסיניות", אמר סמנכ"ל השיווק של אירו סנטינל, אופיר אברם. לדבריו, המעבר לייצור סדרתי צפוי לצמצם את פערי העלויות ולאפשר לחברה להציע חלופה ישראלית במחיר תחרותי.

ההיערכות לייצור סדרתי החלה עוד לפני ההכרזה הנוכחית. כפי שדווח בטק טיים בספטמבר, מפעלה של אירו סנטינל נפגע באפריל בעקבות נפילת טיל בסמוך אליו. החברה העבירה את פעילות הרחפנים למפעל שכור חדש, שבו החלה להיערך להרחבת הייצור.

ולוריקס, לשעבר אקוואריוס מנועים, השלימה במאי 2026 את רכישת השליטה באירו סנטינל בשיעור של 70%. אירו סנטינל, שנוסדה בשנת 2005, עוסקת בפיתוח ובייצור רחפנים טקטיים ובמתן שירותי הטסה, הדרכה ותמיכה. בשנת 2025 הסתכמו הכנסותיה בכ-15.1 מיליון שקל.

הרכישה היא חלק מתוכנית רחבה יותר של ולוריקס לבנות קבוצת ביטחון פנים שתספק פתרונות משולבים להגנה על מתקנים אסטרטגיים ותשתיות קריטיות. החברה בוחנת רכישות נוספות בתחומי הלוחמה האלקטרונית, המכ"מים, הרובוטיקה הקרקעית והשליטה והבקרה, במטרה לחבר בין יכולות גילוי, איסוף מודיעין, שיבוש ותגובה.

מבחינת ולוריקס, אירו סנטינל אמורה לשמש בסיס לפעילות האיסוף האווירי של הקבוצה. אולם תוכניות ההתרחבות עדיין מציבות אתגר עסקי ותעשייתי משמעותי: החברה לא פרסמה את קצב ייצור הרחפנים הנוכחי, את מחירו של ה-SENIX או את היקף ההזמנות שבידיה. נתונים אלה יהיו חשובים להערכת יכולתה לממש את יעד הייצור שהציבה ל-2029.

[בתמונה למעלה: המחשת מודל דיגיטלי של מערכת להפקת אנרגיה מגלי הים. מקור: EWP]

המערכת נועדה ליצור חיבור דיגיטלי מאובטח בין מתקנים פיזיים לייצור חשמל לבין צרכני אנרגיה. במסגרת ההדגמה פיתחו החברות ייצוג דיגיטלי מאומת של נתוני הייצור במתקן, המאפשר לוודא את מקור המידע ואת אמינותו. על בסיס נתונים אלה הודגמה גם היכולת ליזום עסקה אוטומטית בין צדדים מזוהים ומורשים, בהתאם לתנאים מסחריים שהוגדרו מראש.

הרעיון הוא שבעתיד יוכל מתקן אנרגיה לדווח באופן מאובטח על כמות החשמל שהוא מייצר, ומערכת דיגיטלית תוכל להשתמש במידע כדי לבצע עסקאות מול לקוחות, ללא צורך בהתערבות אנושית בכל שלב. הפעולות יתבצעו באמצעות זהויות דיגיטליות מאומתות ויהיו ניתנות למעקב ולביקורת. עם זאת, החברות הבהירו כי ההדגמה לא כללה אספקת חשמל פיזית ללקוח או סליקה כספית בפועל. ההסכם הוא מסגרת לשיתוף פעולה טכנולוגי ולבחינת אפשרויות מסחריות, ולא חוזה לאספקת חשמל.

משבבי אבטחה ועד עסקאות בין מכונות

קבוצת WISeQey, שנודעה בעבר בשם WISeKey, הוקמה בשווייץ ב-1999 בידי קרלוס מוריירה. החברה, הנסחרת בנאסד"ק ובבורסה השווייצרית, פועלת בתחומי אבטחת המידע, הזהויות הדיגיטליות, האינטרנט של הדברים והתקשורת המאובטחת. בשנים האחרונות היא מרחיבה את פעילותה גם לתחום ההצפנה הפוסט-קוונטית ולפיתוח תשתיות שיאפשרו למכשירים ולמערכות אוטונומיות לבצע עסקאות ביניהם.

חברת הבת SEALSQ, הנסחרת בנאסד"ק, מפתחת שבבי אבטחה ומיקרו-בקרים מאובטחים, המאפשרים לאמת את זהותם של התקנים ולהגן על המידע שהם מעבירים. החברה מתמקדת בין היתר בפיתוח פתרונות הצפנה עמידים בפני מחשבים קוונטיים. במסגרת שיתוף הפעולה תיבחן בעתיד גם האפשרות לשלב את שבב האבטחה הפוסט-קוונטי QS7001 שלה.

חברת SEALCOIN מספקת את תשתית העסקאות. היא מפתחת פלטפורמה המאפשרת למכונות לזהות זו את זו, לתקשר, לאתר שירותים ולבצע עסקאות אוטונומיות בתנאים מוגדרים מראש. הפלטפורמה משלבת טכנולוגיות הצפנה, זהויות דיגיטליות ובלוקצ'יין. היישומים האפשריים כוללים תשלומים אוטומטיים עבור אנרגיה, תקשורת ומשאבי מחשוב.

האסטרטגיה הדיגיטלית החדשה של אקו ווייב

ההסכם משתלב במהלך רחב יותר שבמסגרתו אקו ווייב מבקשת להרחיב את פעילותה מעבר לפיתוח מתקנים פיזיים לייצור חשמל, ולבנות סביבם פלטפורמה דיגיטלית לניהול, חיזוי ואופטימיזציה של ייצור האנרגיה.

ביוני 2026 דיווחה החברה על דיונים עם אוניברסיטת פלורידה אטלנטיק ואוניברסיטת מישיגן בנוגע לפיתוח WaveGPT, פלטפורמת בינה מלאכותית לניתוח נתונים תפעוליים, חיזוי תפוקת חשמל, זיהוי תקלות ושיפור ביצועי המתקנים. במקביל, החלה לבחון אפשרות להקמת דאטה סנטרים חופיים המשלבים ייצור חשמל מגלי הים, מערכות קירור וניהול חכם של עומסי מחשוב.

בספטמבר חתמה החברה על הסכם עם AI engineering הגרמנית לפיתוח תאום דיגיטלי (Digital Twin) של מערכות ייצור החשמל שלה. בתחילת נובמבר הודיעה על השלמת השלב הראשון בפרויקט, שבמסגרתו פותח מודל המדמה את השפעת הגלים על המצופים ואת פוטנציאל ייצור החשמל בתנאי ים משתנים. הפרויקט עושה שימוש גם בטכנולוגיות הסימולציה של אנבידיה, ובהן Omniverse ו-Warp.

שיתוף הפעולה החדש עם WISeQey מוסיף למערכות החיזוי והניהול גם שכבה המיועדת לאימות נתוני הייצור ולביצוע עסקאות מסחריות. בכך מבקשת אקו ווייב לבחון מודל פעילות רחב יותר, המשלב ייצור חשמל עם שירותים דיגיטליים ותשתיות למסחר אוטומטי באנרגיה.

הפעילות החדשה תרוכז באמצעות החברה הבת האמריקאית Eco Wave Power U.S., המשמשת גם כזרוע פעילות הבינה המלאכותית והדאטה סנטרים של הקבוצה. החברה מסרה כי כבר החלה בשיחות עם יזמי דאטה סנטרים ושותפים בתחום התשתיות לבחינת הסכמי אספקת חשמל עתידיים. בשלב זה עדיין לא דווח על לקוחות מסחריים לפלטפורמה החדשה.