עסקת BNN משנה כיוון, לוקץ ינהל את מיקרונט

בתמונה למעלה: דארן מרסר מייסד BNN Technology (מימין), ודוד לוקץ, המנכ"ל הנכנס של מיקרונט

דוד לוקץ' נכנס לתפקיד המנכ"ל הזמני של חברת מיקרונט (Micronet) מאזור התעשייה אזור שליד תל אביב, במקומו של דוד מרקוס, שנכנס לתפקיד בחודש אוגוסט 2017. מרקוס הגיע מחברת פוינטר טלוקיישן מראש העין שבה שימש כטכנולוג ראשי. במבט ראשון, החלפת המנכ"ל היא תוצאה של מצבה הקשה של מיקרונט: המכירות ברבעון הראשון הסתכמו בכ-5.65 מיליון שקל בהשוואה למכירות של כ-20.7 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2018.

אלא שהתמונה הכללית מורכבת יותר, החברה קיבלה לאחרונה הזמנות בהיקף של יותר מ-2.5 מיליון דולר עבור מערכות לניטור וניהול ציי רכב, ונראה שהיא דווקא נמצאת על מסלול התאוששות. יכול להיות שההסבר לשינויים קשור לעיסקה אחרת המתבצעת מעבר לים, בין חברת MICT הנמצאת בשליטת לוקץ', לבין חברת BNN הסינית.

הקשר של לוקץ' למיקרונט החל בשנת 2012, כאשר חברת אנרטק שבשליטתו רכשה כ-40% ממניות מיקרונט. אנרטק היתה בשליטת חברת מיקרונט-אנרטק (MICT) הנסחרת בנסד"ק, וזו מכרה את אנרטק במאי 2018 לחברת טכנולוגיות (Coolisys) האמריקנית תמורת כ-9.25 מיליון דולר. בסיום העיסקה החזיקה MICT בכ-38% ממניות מיקרונט, שהיתה למעשה הפעילות המרכזית שלה.

הפרוייקט המורכב של BNN Technology

כחודשיים לאחר המכירה, נחתמה עיסקה מורכבת עם חברת BNN Technology שהיתה אמורה להביא אותה לנסד"ק על בסיס הפלטפורמה הבורסאית של MICT. חברת BNN היא חברה סינית שנרשמה בעבר בבורסת AIM הלונדונית, ומפתחת פלטפורמות מסחר אלקטרוני המאפשרות לבצע רכישות באינטרנט. החברה מעסיקה כ-300 עובדים בסין. בשנת 2017 נכנסה פלטפורמת התשלומים הניידים שלה לשוק ואומצה על-ידי Xinhua News. באמצע השנה היא החליטה להיכנס לתחום הרכב ולפתח פלטפורמות תשלום לתדלוק, חנייה, ביטוח, תחזוקת רכב ועוד.

ביולי 2018 מכר לוקץ' כ-15% ממניותיו ל-BNN Technology, תמורת כ-2.25 מיליון דולר, והחזיק ב-13.5% ממניות החברה. מיד לאחר מכן פירסמה BNN מכרז לרכישת 35.2% נוספים ממניות מיקרונט אנרטק מבעלי המניות,  כדי להגיע לאחזקה של 50.1% ממניותיה. התוכנית היתה להפריד את מניות מיקרונט ולהעבירן לבעלי המניות, מהלך שבסיומו החברה הנסדקאית לא אמורה להחזיק במניות מיקרונט הנסחרת בבורסה בתל-אביב.

כישלון המכרז וגיוס הון

אלא שהמכרז נכשל. לאחר סדרה של הארכות המועד לסיום המכרז, בתחילת החודש הזה נקטו לוקץ' ו-BNN באסטרטגיה חדשה. ב-4 ביוני החברה הצליחה לבצע גיוס הון מפתיע: היא מכרה ניירות ערך למשקיע ששמו לא נמסר בהיקף של 7 מיליון דולר, מכרה ניירות ערך ל-BNN בהיקף של 2 מיליון דולר, עם התחייבות לבצע בעתיד רכישה בהיקף של עוד מיליון דולר, והודיעה שהיא חתמה על הסכם עם משקיעים אסטרטגיים ושהיקף הגיוס עשוי להגיע לכ-16.25 מיליון דולר.

עדיין לא ברור מי הם המשקיעים האסטרטגיים ומדוע הם משקיעים בחברה שפעילותה העיקרית, האחזקה במיקרונט, מחושבת בדו"חותיה הכספיים לפי שווי של כ-1.7 מיליון דולר בלבד. ייתכן שמאחורי המשקיעים עומדים בעלי המניות המרכזיים של BNN, שהחליטו להשתלט על החברה באמצעות דילול בעלי המניות האחרים, במקום המכרז שנכשל. המשימה אינה קשה מאוד, שכן מניותיה נסחרות לפי שווי שוק של 9.8 מיליון דולר בלבד.

מכל מקום, בעקבות הגיוס, הצטרף מייסד BNN, דארן מרסר, לדירקטוריון של MICT. מרסר הגיע מהתחום של בנקאות השקעות. הוא הקים את את החברה ב-2007 וניהל אותה עד לשנת 2017, שבה נכנס לתפקיד חדש שהוגדר עבורו – של מנהל שיתופי פעולה אסטרטגיים ופיתוח עסקי.

BNN מגלה את מיקרונט

נקודה מעניינת נוספת, היא שינוי בעמדת החברה כלפי מיקרונט: לאחר גיוס ההון החדש הודיעה החברה שלאור ההתפתחויות החיוביות האחרונות במיקרונט תל אביב, ולאור פוטנציאל הצמיחה בתחום בסין, החברה החליטה לשמור על חלקה במיקרונט ולטפח את תחום הטלמטריה של ציי רכב. עדיין לא ברור למה הכוונה בהצהרה הזאת: האם היא מלמדת על כוונה לבצע השקעה של MICT במיקרונט או אולי לרכוש אותה? הבורסה בתל-אביב, מכל מקום, לא הגיבה למהלכים האחרונים, והחברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-12.8 מיליון שקל בלבד.  

חברת מיקרונט ממוקדת בשוק ניהול ציי הרכב (Management Fleet) ובשוק ניהול המשאבים הניידים (Mobile Resource Management) הכולל ארגונים המפעילים ציי רכב כדי לבצע עבודות מרוחקות מסביבת מטה הארגון, כמו למשל משאיות, רכבי הצלה, רכבי גרר, אוטובוסים, מוניות וכדומה. המוצרים כוללים טאבלטים ו/או מחשבים מוקשחים המתחברים למערכות הרכב ולתקשורת אלחוטית מסוגים שונים, ולפתרונות התוכנה של החברה. החברה מעסיקה כ-80 עובדים, העוסקים בפיתוח ובייצור.

אי.סי.איי ו-GE יספקו פתרון משותף לתחנות כוח בעולם

חטיבת תשתיות התקשורת GE Grid Solutions של חברת GE Renewable Energy (הנמצאת בבעלות תאגיד GE),  חתמה על הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת אי.סי.איי (ECI) מפתח תקווה, לאספקת פתרון תקשורת כולל עבור חברות אנרגיה המפעילות תחנות כוח חשמליות. הפתרון יתבסס על מערכת JunglePAX של GE המספקת תקשורת מאובטחת לרשתות התפעול (Operational Technology) של חברות החשמל, ועל מתגי Apollo לתקשורת אופטית ומתגי Neptune מוקשחים לתקשורת בפרוטוקול MPLS תעשייתי, של חברת ECI. 

מתגי נפטון (בתמונה למעלה) מאפשרים ליצור רשת וירטואלית פרטית לניהול תשתיות קריטיות, בעלת רמת שרות ידועה מראש. חברת GE Grid Solutions היא מהספקיות הגדולות בעולם של ציוד לתחנות כוח. הנהלת החברה יושבת בקנדה והיא מעסיקה כ-17,000 עובדים. היא מספקת תת-מערכות לתחנות כוח כמו שנאים, מייצבי מתח, קבלי-ענק, מפסקי-כוח, ומערכות בקרה ושליטה אוטומטית על מודולי הייצור בתחנת הכוח.  

המגמה הטכנולוגית: מיזוג תשתית ה-IT עם תשתית התקשורת התיפעולית

על-פי ההסכם בין שתי החברות, הן יציעו פתרונות משולבים לתחנות כוח בעולם, לתקשורת ולניהול התשתיות הקריטיות. השותפות תציע חבילה הכוללת מוצרים ושירות. מאחורי ההסכם ניצבים שינויים באופי הפעילות של תחנות הכוח בעולם. בעבר היתה הפרדה מובהקת בין תשתית המידע (IT) של תחנות הכוח, לבין רשת התקשורת התיפעולית (OT), שניהלה את מתקני הייצור עצמם. אלא שהצמיחה של חנות כוח עצמאיות, של תחנות מבוזרות המייצרות אנרגיה באמצעות רוח או אנרגיה סולארית, ושל הסכמי הפצת חשמל מורכבים, מחייבים שילוב בין שני סוגי התשתיות מכיוון שהפעילות העסקית מתמזגת בתוך הפעילות התיפעולית.

ההסכם נחתם לאחר עבודה משותפת של שתי החברות להבטחת פעילות הדדית חלקה בין המערכות שלהן. מנהל חטיבת GE Grid Solutions, כריס טראבולד, הסביר שלהערכת החברה יש ל-ECI את הפתרון המתאים שיאפשר לספק ללקוחות החברה נתיב להשבת התשתיות בהפרעה מינימלית. "ביחד אנחנו יכולים לספק פתרון טוב יותר לתחנות הכוח בעולם, במיוחד לאלה אשר משדרגות כיום את תשתיות התקשורת שלהן".

חברת אי.סי.איי מספקת פתרונות תמסורת אופטיים ופתרונות מבוססי חבילות (Packet/Optical Transport), יישומי SDN/NFV ופתרון אבטחת סייבר לרשתות טלקום. לאחרונה היא דיווחה שבשלוש השנים האחרונות היא קיבלה 90 זכיות ומכירותיה צמחו ב-25% בשנתיים האחרונות. החברה לא מדווחת על מכירותיה, אולם בספטמבר 2018 היא דיווחה לבורסה בלונדון על כוונה כ-230 מיליון דולר באמצעות הנפקת מניות.

אומנם התוכנית נדחתה בינתיים, אולם התשקיף שהגישה גילה מספר פרטים על החברה: במחצית הראשונה של 2018 הסתכמו המכירות ב-197.7 מיליון דולר, בהשוואה ל-159 מיליון דולר במחצית 2017. המכירות השנתיות ב-2017 הסתכמו בכ-367.2 מיליון דולר. החברה דיווחה שמכירותיה ב-2017 צמחו ב-13%, ומכירותיה במחצית 2018 צמחו ב-24%, מכאן אפשר להעריך שמכירותיה ב-2018 הסתכמו בכ-430-440 מיליון דולר.

אקסייט תאבטח שדה תעופה נוסף בבייג'ין

בתמונה למעלה: מנכ"ל Xsight אלכס קורן. צילום: נדב קרלינסקי

חברת Xsight Systems מראש העין זכתה במכרז שני השנה להתקנת מערכת RunWize לגילוי עצמים זרים (FOD) במסלולי ההמראה והנחיתה של שדה תעופה בינלאומי בבייג'ין. בחודש אפריל השנה היא קיבלה הזמנה להתקנת מערכת הגילוי וההתראה שלה במסלול המזרחי. והחודש היא זכתה במכרז של שדה התעופה הבינלאומי החדש הנמצא בשלבי בנייה, בייגיין דאגזין, להתקנת המערכת בשני מסלולי המראה ונחיתה.

שדה התעופה הבינלאומי הוא אחד מהשדות העמוסים בעולם ובשנת 2018 עברו דרכו כ-100 מיליון נוסעים. שדה התעופה החדש דאגזין, נמצא בשלבי בנייה לכניסה לפעילות, ומתוכנן לעבוד בתפוקה של כ-120 מיליון נוסעים בשנה (לשם השוואה, בנתב"ג עברו ב-2018 כ-22 מיליון נוסעים). המערכת של אקסייט כבר מותקנת במספר נמלי תעופה גדולים מאוד, בהם: בוסטון, סיאטל, נתב"ג ובנגקוק, וכן בבסיסי חיל האוויר הישראלי.

חברת אקסייט הוקמה בשנת 2005 על-ידי קבוצה של יוצאי חיל האוויר, שהחלו לחפש פתרון לבעיית האיומים במסלול בעקבות אסון מטוס הקונקורד בשנת 2000, שבו נהרגו 108 אנשים. הפיתוח נמשך מספר שנים וההתקנה הראשונה של המערכת היתה בשנת 2012. כיום החברה פועלת מראש העין, ומייצרת את המערכות באמצעות חברת flex במגדל העמק. המנכ"ל אלכס קורן הגיע לחברה לפני כחמש שנים, לאחר 27 שנים בחיל האוויר, כאשר בתפקידו האחרון היה מפקד היחידה הטכנולוגית של החיל.

בראיון ל-Techtime הוא סיפר שהחברה פועלת בשוק המצוי רק בתחילתו. קורן: "עולם התעופה מכפיל את עצמו בכל 15 שנה. אנחנו מחזיקים בכ-60% מהשוק העולמי בתחום הזה, ובסוף השנה נהיה ב-9-10 מסלולים בעולם, שזה שיעור אפסי מהפוטנציאל שיש בשוק. ארגון התעופה האזרחית (International Civil Aviation Organization) מוטרד מאוד לאחרונה מבעיית המזהמים על המסלולים, והגיש הצעה לחייב כל שדה תעופה בעולם החל מ-2020, לדווח בזמן אמת על מצב המזהמים על המסלול".

כיצד הרגולציה החדשה תשפיע עליכם?

קורן: "אנחנו נמצאים בשורה הראשונה ממש סמוך למסלול. אורך מסלול ממוצע הוא כ-3.8 קילומטר. המערכת שלנו יושבת על מנורות התאורה הנמצאות במרחק של 60 מטר אחת מהשנייה. בכל מנורה יש את הסנסור הכולל מצלמה, מכ"ם ויכולת IR. החיישנים והמנורות נמצאים משני צידי המסלול, כלומר יש לנו כ-100 חיישנים בכל מסלול. אנחנו יכולים למדוד באופן מדוייק את גובה השלג, גובה הקרח או אפילו כמות המים שיהיה צורך לדווח עליהם".

מהו היתרון הטכנולוגי שלכם?

"פיתחנו טכניקות לגילוי חפצים קטנים ומניעת התראות שווא. כל חיישן נעזר בחיישן שלידו, ואם אין גילוי משני חיישנים לפחות, אנחנו לא מייצרים התראה. עד היום רשמנו 10 פטנטים, ואנחנו ממשיכים לעדכן את המערכת. התכנון של המכ"ם מבוסס על קניין רוחני שלנו, ולאחרונה עברנו משימוש במכ"ם בעל אנטנה מסתובבת למכ"ם Phased Array בעל שליטה אלקטרונית על זוויות הקרינה והקליטה. אנחנו ממשיכים לעדכן את האלגוריתם, והתחלנו להשתמש במערכת בינה מלאכותית הלומדת את המסלול ואת האיומים האופייניים שלו".

אומנם אקסייט פועלת בשוק הנמצא רק בחיתוליו, אולם זהו שוק המאופיין ביציבות גדולה מאוד, המוכרת לכל מי שקשור לעולם הבטיחות בענף התעופה. אפילו ההסכמים שלה הם ארוכי טווח: "בכל אתר אנחנו עובדים עם אינטגרטור מקומי המתקין את המערכת, אולם אנחנו מתחייבים לספק תמיכה ותחזוקה שוטפת לאורך 10 שנים לפחות".

מכלולי מכ"ם ומצלמה לאורך המסלול

מערכת הגילוי של אקסייט מבוססת על מערך משולב של מכ"ם גלים מילימטריים, מצלמת אור-נראה וחיישני אינפרא-אדום קרוב, המוצבים על-גבי פנסי התאורה לאורך המסלולים. תוכנת היתוך מידע משלבת את הנתונים מכל המקורות האלה ומפעילה את מערכת FODetect, מספקת בקרה אוטומטית ורציפה של מצב המסלולים. ראש החישה כולל מכ"ם זעיר (Mini W-band Radar) בתדר של 76-7GHz, מקור תאורת אינפרא-אדום ומצלמה המשמשת גם לצילום באור נראה וגם לצילום IR באמצעות מסנן נייד.

ראשי החישה פרוסים לאורך המסלול ומספקים את המידע באמצעות תקשורת מקומית אל מחשב המתיך את המידע ומאתר חפצים חשודים על המסלול. המערכת מסוגלת לאתר חפצים בגודל של בורג בודד, שעשויים לפגוע בבטיחות ההמראה או הנחיתה. במקביל, היא מפעילה את תוכנת BirdWize, אשר מזהה ציפורים על המסלול, ומבריחה אותן באמצעות הפקת רעש מרתיע מראש החישה המצוי בקרבת הציפור.

זייליקנס הכריזה על מיחשוב הטרוגני מסוג חדש

חברת זיילינקס (Xilinx) פיתחה ארכיטקטורה חדשה של מיחשוב הטרוגני, הכולל את כל היכולות של CPU ,GPU ו-FPGA בשבב יחיד, המאפשר להתאים את משאבי המיחשוב באופן דינמי בהתאם למשימת החישוב הנדרשת. הארכיטקטורה הזאת נקראת ACAP – Adaptive Compute Acceleration Platform וממומשת באמצעות שבב יחיד במשפחת Versal החדשה.

השבב מיוצר על-ידי TSMC בתהליך של 7 ננומטר. מדובר בשבב ענק הכולל מספר מעבדי Cortex-A72 ו-Cortex-R5F לזמן אמת של חברת ARM, יותר משני מיליון תאים לוגיים הבונים את תשתית ה-FPGA וכ-3,000 מעבדי DSP המותאמים לחישובי נקודה צפה מהירים, אשר מיישמים את הפונקציות של מעבדי GPU. כל המודולים הפנימיים מקושרים באמצעות רשת תקשורת פנימית (Network-on-Chip), המספקת מהירות העברת נתונים של יותר מ-1Tbps בין המודולים.

התעשייה מחפשת תחליף לחוק מור

"עבור זיילינקס מדובר באבן דרך היסטורית, המבוססת על כל מה שלמדנו ב-35 השנים האחרונות", הסביר מנכ"ל החברה, ויקטור פנג. "ארכיטקטורת Versal ACAP היא חידוש טכנולוגי מהותי, אשר יניע מהפיכה חדשה של מיחשוב הטרוגני המותאם לכל יישום". המשפחה יוצאת לשוק בשתי גרסאות: רכיבי Versal Prime לשימושים כלליים ורכיבי Versal AI Core המשמשים כמעבדי בינה מלאכותית. הרכיבים כוללים ממשקי PCIe ומותאמים לעבודה בענן. הם יהיו זמינים בשוק החל מהמחצית השנייה של 2019.

חברת זיילינקס הסבירה בנייר עמדה המלווה את ההשקה, שהקשיים בשיפור תהליכי המזעור בתעשיית השבבים גרמו לכך שהתפיסה המסורתית שלפיה מנוע חישוב מסוג CPU מתאים לכל המשימות, כבר אינה נכונה. עד היום, ה-CPU התאים לרוב המשימות, מכיוון שתהליכי המיזעור שהוגדרו על-ידי חוק מור הוסיפו עוצמת חישוב ל-CPU בכל פעם שהגיע לקצה גבול היכולת.

"כיום התהליך הזה נבלם, ולכן התעשייה מחפשת פתרונות חדשים באמצעות התאמת הארכיטקטורה לסוג משימות החישוב (domain-specific architecture), ומשתמשת מעבדי DSP ו-GPU לעיבוד וקטורי וברכיבי FPGA לעיבוד מקבילי".

דיאגרמת מלבנים של ארכיטקטורת ACAP החדשה
דיאגרמת מלבנים של ארכיטקטורת ACAP החדשה

הבעיה נעוצה בכך שכל ארכיטקטורה מתאימה לבעיה שונה: מנועים סקלריים כמו CPU מתאימים למימוש אלגוריתמים מורכבים הכוללים הרבה ענפי משנה של קבלת החלטות. מעבדים וקטוריים כמו DSP ו-GPU יעילים מאוד במספר מוגבל של פעולות חישוב חוזרות על עצמן וניתנות למיקבול, ומעגלים לוגיים מיתכנתים כמו FPGA ניתנים להתאמה מדוייקת למשימת העיבוד – אולם קשה מאוד לבצע בהם שינויים באלגוריתם.

פלטפורמה הטרוגנית לכל סוגי העיבוד

הארכיטקטורה החדשה נועדה לספק פלטפורמה מאוחדת לכל סוגי הדרישות האלה, באמצעות שילוב של מעבדים סקלריים, מעבדים וקטוריים ומעגל מיתכנת בתוך שבב יחיד, עם אפשרות להגדיר באמצעות תוכנה את התמהיל הדרוש עבור כל אחת ממשימות החישוב. להערכת החברה, הארכיטקטורה הזאת מספקת שיפור גדול בביצועים בהשוואה לפלטפורמות מתחרות.

כך למשל, במבחן GoogLeNet v1 רכיבי Versal ACAP מבצעים משימת זיהוי תמונה במהירות גבוהה פי 43 ממעבדי CPU, פי 2 ממעבדי GPU ופי 5 ממעבדי FPGA. הפלטפורמה החדשה משפרת את הביצועים גם ביחס ליישומי FPGA קלאסיים, כמו עיבוד אותות מכ"ם או עיבוד אותות ADAS במערכות עזר בטיחותיות ברכב.

מכירות שיא בשנת 2019

ההכרזה החדשה מגיעה לאחר שהחברה דיווחה על תוצאות שיא בשנה הפיננסית 2019, שהסתיימה בחודש מרץ השנה. המכירות הסתכמו בכ-3.06 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-2.47 מיליארד דולר בשנת 2018. הצמיחה הגדולה ביותר היתה בשוק מרכזי הנתונים, שבהם החיפוש אחר פתרונות עיבוד חדשים מעבר ל-CPU הקלאסי, הביא לצמיחה של 40% במכירות.

אחריו הגיע שוק התקשורת האלחוטית, שבו הדרישה לתשתיות 5G (בייחוד בקוריאה ובסין) הביאה לצמיחה של 34% במכירות. החברה מסרה שמכירותיה בתחום הרכב צמחו בשיעור "דו-ספרתי" אודות למעמדה בשוק מערכות ה-ADAS. בעקבות ההכרזה על ארכיטקטורת ACAP החדשה, עלתה מניית זיילינקס בנסד"ק מכ-104 דולר לכ-112 דולר למנייה, והחברה נסחרת כיום לפי שווי שוק של כ-28.47 מיליארד דולר.

Cape Air האמריקאית תרכוש את המטוס החשמלי של Eviation

בתמונה למעלה: עומר בר-יוחאי מציג את המטוס החשמלי "אליס" בפני כתבים בתערוכה האווירית בפאריס, השבוע

חברת Cape Air מארצות הברית, הנחשבת למפעילת שירותי התעופה האזרחית האזורית הגדולה ביותר בעולם, תרכוש את המטוסים החשמליים הראשונים של חברת Eviation הישראלית. החברה הציגה השבוע בתערוכה האווירית בפאריס את המטוס Alice, שהוא מטוס נוסעים בעל תפוסה של 9 נוסעים וטווח נסיעה של 1,000 ק"מ בהטענת סוללה יחידה. המטוס מצוייד בשלושה מנועים חשמליים ומיועד להחליף את המטוסים הנמצאים היום בשוק, שרובם מיושנים מאוד.

להערכת מייסד משותף ומנכ"ל החברה, עומר בר-יוחאי, היקף צי המטוסים בעולם כולו מסתכם בכ-40,000 מטוסים, שגילם הוא בממוצע 40 שנה. "בכל שנה מוחלפים 700-800 מטוסים בלבד. זהו כשל שוק מובהק". חברת Cape Air הוקמה בשנת 1989 ומחזיקה ביותר מ-90 מטוסים, שרובם המכריע הם מטוסי ססנה 402 בעלי תפוסה של 6-10 נוסעים. לדברי בר-יוחאי, היא תרכוש מטוסים "במספר דו-ספרתי" במחיר של כ-4 מיליון דולר למטוס.

מיד לאחר התערוכה בפאריס יועבר המטוס אליס למשרדי אוויאיישן המצויים באריזונה, כדי להתחיל בתהליך קבלת אישורי רשות התעופה האמריקאית (FAA). ככל הנראה, באריזונה גם יפעל קו הייצור אשר ממנו יימסרו המטוסים הראשונים לחברת קייפ-אייר. מבחינת אוויאיישן, יש לעיסקה הזו מימד של שותפות אסטרטגית, מכיוון שחברת קייפ-אייר מנהלת תוכניות להכשרת הטייסים העובדים בחברה, ותשתתף ביחד עם אווייאיישן בבניית תוכניות ההכשרה של טייסי המטוס החשמלי.

מראה תא הטייס של המטוס החשמלי "אליס"
מראה תא הטייס של המטוס החשמלי "אליס"

בימים הבאים תתחיל אוויאיישן את השלב הקשה ביותר בתהליך הבאת מטוס חדש לשוק: קבלת הסמכת FAA. להערכת בר-יוחאי, החברה צפויה לסיים את התהליך בסוף 2021 או בתחילת 2022. בהצגת המטוס בפני כתבים בסלון האווירי בפאריס, הוא הסביר שלא מדובר בהתאמת פלטפורמה קיימת להנעה חשמלית, "אלא בתכנון מלא של מטוס שנועד להיות חשמלי. הדבר כולל שימוש בחומרים מרוכבים, אופטימיזציה של המבנה ושל התעופה ואספקת יכולות שונות האפשריות רק במטוס חשמלי".

דברים שאפשר לעשות רק במטוס חשמלי

כך למשל, הסוללה מהווה 60% ממשקל המטוס ולכן היה צורך לבצע תכנון יעיל במיוחד של כל המרכיבים האחרים. למרות שהמטוס מצוייד בשלושה מנועים, במקרה של תקלה, הוא יכול להמריא ולטוס באמצעות מנוע יחיד בזנב המטוס. לדבריו, החישמול מעניק יתרונות אווירודינמיים מיוחדים. "כבר לפני 50 שנה הבינו מהנדסים בנאס"א שהתקנת מנוע עם מדחף אחורי בקצה הכנפיים משפרת את הביצועים האווירודינמיים של המטוס, אולם לא ניתן לבצע את זה במנועים הקיימים בשוק, אלא רק באמצעות מנוע חשמלי.

המטוס כולל אמצעי בטיחות יחודיים, כמו למשל הפסקה מיידית של מנוע במקרה שהמנוע השני סובל מכשל, ועל-ידי כך נשמרת טיסה רציפה וחלקה, בלא חשש לאיבוד שליטה אם הטייסים לא מגיבים במהירות. חברת Eviation Aircraft ממושב קדימה שבשרון הוקמה בשנת 2015 על-ידי המנכ"ל עומר בר-יוחאי והיו"ר והמשקיע המרכזי אביב צידון, לשעבר מייסד BVR Systems, שנמכרה לאלביט ב-2009 תמורת כ-34 מיליון דולר. אליהם הצטרף כמשקיע מרכזי גם מיכאל אילן, הבעלים לשעבר של חברת ישראליפט מעליות, שנמכרה ב-2013 לחברת Kone הפינית.

התעשייה מסתמכת על מטוסים מבוזבזים

המטוס מופעל באמצעות 70,000 סוללות ליתיום סטנדרטיות הפזורות בכל הגוף, ומסייעות בשמירת האיזון של המבנה. הקיבולת הכוללת שלהן היא 980 קילוואט שעה, המעניקה מספיק אנרגיה כדי לטוס למרחק של עד 1,000 ק"מ במהירות של כ-450 קמ"ש. המטוס תוכנן לספק מענה לכשל שוק נוסף שאותו הגדיר בר-יוחאי בשיחה עם Techtime: "רוב המטוסים האזוריים מופעלים במתכונת שאינה תואמת לתיפקוד היומיומי שלהם.

"התעשייה משתמשת בטיסות בינוניות למרחקים של כמה מאות קילומטרים עד 1,000 קילומטרים במטוסים אשר יכולים לטוס אלפי קילומטרים. גם מטוס כמו ססנה 402, שהוא קטן יותר, יכול לטוס למרחק של כ-2,500 ק"מ, אבל בפועל הוא משמש לטיסות של 70-200 קילומטרים. אנחנו מספקים מטוס שתוכנן מראש עבור מאפייני השימוש האמיתיים שלו".

יוטרון מגייסת 35 מיליון שקל לפעילות החניונים האוטומטיים

חברת יוטרון (U-tron), לשעבר יוניטרוניקס, מגייסת בבורסה בתל אביב סכום של כ-35 מיליון שקל במסגרת הצעת מדף שהחלה להימכר היום (ה') בבוקר. בפועל, ההנפקה החלה אתמול כאשר החברה ביצעה מכרז למשקיעים מסווגים, אשר הסתיים עם קבלת התחייבויות בהיקף כולל של 27.9 מיליון שקל. להערכת החברה, המכרז המקדים כיסה כ-80% מגיוס היעד של החברה, כך שככל הנראה החברה תגייס עד תחילת שבוע הבא סכום כולל של כ-35 מיליון שקל. בעקבות ההנפקה עלתה מניית החברה בורסה בכ-4.1% והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-223.2 מיליון שקל.

חברת יוטרון הופרדה מיוניטרוניקס בחודש מרץ השנה. היא נמצאת בשליטת קרן פימי (50%) ובשליטת המנכ"ל והמייסד של יונטרוניקס חיים שני (22%). שאר המניות נמצאות בידי הציבור. החברה מעסיקה 120 עובדים, מהם 25 עובדים בארצות הברית, ובסוף מרץ השנה הסתכם צבר ההזמנות שלה בכ-257 מיליון שקל. פעילות השיווק העיקרית של החברה מתמקדת בארצות הברית, הנחשבת לשוק המתקדם בעולם בתחום החניונים האוטומטיים. להערכת החברה, יש לפחות 181 חניונים שהם לקוחות פוטנציאליים שלה והיקף ההזמנות המשוער מהם עשוי להגיע להיקף של כ-800 מיליון דולר.

החניונים האוטומטיים מספקים מענה לבעיית צפיות התחבורה בערים. הקיבולת שלהם גדולה פי שלושה ליחידת שטח בהשוואהל חניונים רגילים. החברה צברה נסיון רב בתחום, ומאז שהחלה לספק את החניונים בשנת 2013, הם ביצעו כ-730 אלף כניסות ויציאות של כלי-רכב. לאחרונה החברה החלה לספק את החניונים ביחד עם אפליקצייה במכשיר הנייד, המאפשרת כניסה ויציאה חלקה. החברה נמצאת בצמיחה, ומכירותיה בשנת 2018 הסתכמו בכ-66.7 מיליון דולר, בהשוואה לכ-35 מיליון דולר בשנת 2016.

מדיגוס בונה פרופיל של חברת אחזקות

חברת מדיגוס (Medigus) מהישוב עומר שליד באר-שבע, תרכוש 17.9% מהשליטה בקבוצת אלגומייזר באמצעות השקעה ישירה ורכישת מניות באלגומייזר (Algomizer) ובחברה הבת לינקיורי, בהיקף כולל של כ-5 מיליון דולר. במסגרת ההסכם היא תקבל אפשרות למנות שני דירקטורים מטעמה באלגומייזר. מדובר בעיסקה מפתיעה, שכן מדיגוס היא חברת מיכשור רפואי ואלגומייזר מתמחה בפיתוח והפצת תוכנות המשפרות את האינראקציה באינטרנט בין גולשים ובין מפרסמים.

ככל הנראה זוהי השקעה בעלת שיקולים פיננסיים טהורים. העיסקה מבוססת על ההנחה שהרווח הנקי של לינקיורי יהיה גדול מ-15 מיליון שקל. במידה והוא לא יעמוד ביעד, יוקצו למדיגוס מניות נוספות בלינקיורי. אלגומייזר נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-27.8 מיליון שקל. בשנת 2018 הסתכמו מכירותיה ב-156 מיליון שקל, וברבעון הראשון של 2019 הסתכמו המכירות בכ-11.4 מיליון דולר. להערכת החברה, פירוש הדבר שמכירותיה השנה צפויות להסתכם בכ-200 מיליון שקל.

פיור קפיטל ניצלה הזדמנות נדירה

בעקבות העיסקה מסתמנת מדיגוס כחברה הבונה מתכונת של חברת אחזקות. במקור, החברה עוסקת בפיתוח וייצור מערכת MUSE המשמשת לטיפול זעיר פולשני בצרבת כרונית (GERD) על-ידי הידוק השסתום המחבר בין הקיבה לוושט. במסגרת המערכת הזאת היא פיתחה את מצלמות ScoutCam הנחשבות למצלמות הווידאו הקטנות ביותר בעולם. הן בעלות קוטר של 1.2 מ"מ בלבד, ומשמשות למכשור רפואי וליישומים תעשייתיים וחלליים.

אלא שהחברה לא הצליחה לתרגם את הטכנולוגיה למכירות: בשנת 2018 הסתכמו מכירותיה בכ-436 אלף דולר בלבד. התפנית המרכזית בפעילותה התחוללה באמצע 2018, כאשר קרן פיור קפיטל (Pure Capital) הנמצאת בשליטת כפיר זילברמן, רכשה 6.9% ממניות מדיגוס הנסחרת בבורסה בתל אביב. הקרן ניצלה הזדמנות יוצאת דופן: הציבור מחזיק ב-92.5% ממניות החברה, ופירוש הדבר שבהשקעה קטנה מאוד ניתן להשיג שליטה מעשית בחברה.

בניית קבוצת החברות החדשה

מיד לאחר העיסקה, הקרן כינסה את אסיפת בעלי המניות והביאה להדחת הדירקטוריון ומינוי יו"ר (פרופ' בנעד גולדוואסר) ודירקטורים מטעמה. בחודש דצמבר 2018 היא פיצלה את תחום המצלמות הזעירות, והקימה את חברת ScoutCam המנוהלת על-ידי גל גולוב ונמצאת בבעלותה המלאה. בדו"ח השנתי של 2018 היא דיווחה שהיא נמצאת כעת בתהליך העברת כל הפטנטים הקשורים מצלמות הזעירות לבעלותה של חברת סקאוט-קאם.

בתחילת יוני דיווחה מדיגוס שצבר ההזמנות של מצלמות זעירות הגיע להיקף של 1.1 מיליון דולר. בסוף פברואר פרש המנכ"ל האמריקאי של מדיגוס, כריס רולנד, ולתפקידו נכנס בתחילת אפריל לירון כרמל, לשעבר מנכ"ל חברת הקנאביס CannaPowder. כלומר, בעקבות עסקת אלגומייזר, פועלת מדיגוס במתכונת של קבוצה הכוללת שלוש חברות שונות: חברת מדיגוס המספקת את מערכות MUSE, חברת ScoutCam הנמצאת בבעלותה המלאה, וקבוצת אלגומייזר שבה היא מחזיקה ב-17.9% מהמניות.

רגולוס ניטרלה טסלה-3 באמצעות הטעיית GPS

חברת רגולוס (Regulus Cyber) מחיפה הצליחה להוריד מהכביש מכונית Tesla Model 3 באמצעות זיוף אותות ניווט לווייניים (Spoofing). במסגרת ניסוי שנערך באירופה בדגם החדש של טסלה, החברה גרמה למערכת הניווט Navigate on Autopilot להאמין שהרכב הגיע לצומת למרות שהוא עדיין היה במרחק של יותר מ-150 מטר מהצומת, וכתוצאה מכך הרכב האט בפתאומיות וירד מהכביש בנסיון לבצע פנייה בנקודה שבה אין פנייה.

מכיוון שמדובר במערכת חצי-אוטומטית, הנהג יכול להשתלט עליה במקרה חירום. במקרה הזה, הנהג אכן השתלט על הרכב, אולם לא הספיק למנוע ממנו להאט בפתאומיות אמצע נסיעה בדרך ראשית ולרדת ממנו אל השוליים בנסיון לבצע את הפנייה. בתוך כך, התבררה תופעה לא צפויה: מערכת חישת הכביש האוטומטית של טסלה האמינה שהרכב נכנס לדרך משובשת, וביצעה שינוי אוטומטי בגובה המתלים כדי להימנע מפגיעת מכשולי קרקע ברכב.

שבעה יצרנים נפגעו במכה אחת…

מייסד משותף והטכנולוג הראשי של החברה, יואב זנגוויל, אמר ששיבושי GNSS מהווים איום גובר על מערכות העזר והבטיחות (ADAS) של הרכב האוטונומי. "המודעות של תעשיית הרכב לבעיות אבטחת סייבר של חיישני הניווט היא נמוכה למדי. אולם ככל שגדלה התלות של המכונית בניווט הלווייני, גובר הצורך לגשר בין היתרונות העצומים של הניווט הלווייני לבין הסיכונים הגדולים שהוא מציב. תעשיית הרכב חייבת לאמץ גישת אבטחה פעילה".

הבעיה נחשפה במלוא היקפה לפני כשלושה חודשים: ב-14 במרץ השנה דיווחה חברת BRICA – Business Risk Intelligence & Cyberthreat Awareness, שבמהלך תערוכת Geneva Motor שהתקיימה בתחילת חודש מרץ, נפגעו המכוניות של 7 יצרנית שונים על-ידי מתקפת זיוף אותות GPS. היצרנים הם: אאודי, רנו, פיג'ו, פולקסווגן, רולס-רויס, דיימלר בנץ וב.מ.וו. במהלך המתקפה, המכוניות הראו לנהגים תצוגת מפה שלפיה הם נמצאים בבקינגהאם ולא בג'נבה – ושהשנה היא 2036 ולא 2019. פירוש הדבר שמדובר בבעיה החוצה את כל תעשיית הרכב, ולא רק נושא הממוקד בחברת טסלה.

טכנולוגיה צבאית ברכב אוטונומי

חברת רגולוס מורכבת מיוצאי יחידות טכנולוגיות צבאיות ובוגרי התעשיות הביטחוניות הגדולות בישראל. היא מתמקדת במערכות להגנת חיישני הרכב בפני תקיפות המבוססות על זיוף אותות ועל חסימת ושיבוש אותות. החברה פיתחה את טכנולוגיית Pyramid Sensor Cybersecurity המשמשת בשלושה מוצרים שונים: מערכת להגנת הניווט הלווייני, מערכת להגנת המכ"ם ברכב ומערכת להגנת חיישני ה-LiDAR הנמצאים ברכב.

המערכות של החברה מזהות תקיפה על חיישני הרכב, מזהירות את החיישן ומערכת המחשב ברכב, ושומרות על קשר עם המקור האמיתי של המידע כדי למנוע פגיעה בתיפקוד הרכב. החברה הוקמה בשנת 2016 על-ידי המנכ"ל יונתן צור, לשעבר טייס בחיל האוויר, ומי שהיה מפקד יחידת המל"טים בחיל האוויר ושימש בהמשך כיועץ לאלביט ולתעשייה האווירית. המייסד השני, יואב זנגוויל, מתמחה בפיתוח ותכנון מל"טים ובמערכות בקרה זמן אמת.

טסלה אינה מודה בטעויות

במהלך התקיפה על טסלה מודל 3, אנשי החברה השתמשו בציוד זמין באתרי מכירה ברשת ובתוכנות הנמצאות באתרי קוד פתוח חופשיים כמו GitHub למשל. לאחר שהשתלטו על מערכת הניווט של טסלה, החוקרים יכלו להשפיע על אספקטים שונים של חוויית הנהיגה, דוגמת זיהוי מיקום, המפה המוצגת, חישובי ההספק של הרכב ועוד. כך למשל, המפה הציגה בפני הנהג זיהוי שגוי של מיקומו ועל-ידי כך מנעה ממנו אפשרות לנווט אל היעד.

לחברה יש נסיון מאכזב מול חברת טסלה. בעבר היא ביצעה התקפה דומה על המכונית מדגם Model S והעבירה לטסלה את המידע על ההתקפה ועל אופן הביצוע שלה. במקום תודה, היא קיבלה לדבריה תגובה לקונית שבה נאמר שכל מוצר המשתמש ברשת ה-GPS הציבורית עשוי להיות מושפע מזיופי אותות, "ולכן הדבר נחשב פשע פדרלי". בהמשך, טסלה טענה לדברי החברה, שההשפעה של התקפת זיוף אותות על טסלה היא "מינימלית, ולא מסכנת את הבטיחות".

זנגוויל אמר שזו הודעה מאכזבת מצד חברה אשר מצהירה על עצמה כעל החברה המובילה בתחום הנהיגה האוטונומית. "בתור נהגים ובתור מומחי אבטחה, אנחנו לא חשים בנוח לנוכח הצהרות המפחיתות בחשיבות של מתקפות GPS. טסלה הודיעה שבקרוב היא תוציא לשוק מכונית אוטונומית לחלוטין המשתמשת בניווט לוויייני. ופירוש הדבר, שתיאורטית התוקפים יוכלו להשתלט מרחוק על מערכת הניווט ותכנון המסלול שלה. אנחנו חייבים לשאול מה הם מתכננים לעשות כדי להתמודד עם האתגר הזה, ואיזה אמצעי אבטחה יותקנו בדור הבא של המכוניות".

סיוה: "ניסוי ה-NB-IoT בסין הסתיים בהצלחה"

בתמונה למעלה: תכנון ייחוס עקרוני של סיוה לשבב תקשורת עבור יישומי NB-IoT

חברת סיוה (CEVA) מהרצליה דיווחה שהסתיים בהצלחה הניסוי שביצעה ביחד עם צ'יינה טלקום, לשימוש מסחרי בטכנולוגיית Dragonfly NB2 שלה להפעלת רשת NB-IoT, באמצעות השבב NK6010 שפיתחה חברת נורלינק (Nurlink) הסינית. פרוטוקול NB-IoT הוא פרוטוקול תקשורת צר סרט (Narrowband) ליישומי IoT על-גבי התשתית הסלולרית של רשתות LTE.

רוב אבזרי ה-IoT אינם זקוקים לרוחב סרט גדול, אולם דורשים חסכון גדול בהספק. לכן קצב ההורדה של התקן מוגבל לעד 250kbit/s בלבד. מחקר שוק חדש של חברת Resaearch and Market מעריך שבשנת 2019 הסתכם שוק שבבי התקשורת ליישומי NB-IoT בכ-272 מיליון דולר. עורכי המחקר סבורים שהשוק יצמח בשנים הבאות בקצב שנתי של כ-49% ויגיע להיקף של כ-2 מיליארד דולר בשנת 2024.

השבב של נורלינק מיועד למוצרי IoT המעבירים כמויות קטנות יחסית של נתונים, כמו מונים חכמים, מכשירים לבישים, מערכות מעקב אחר נכסים, וחיישנים תעשייתיים. בעקבות הניסוי, נורלינק מתכננת ייצור המוני של השבב כבר ב-2019. טכנולוגיית ה-Dragonfly NB2 היא מערך קניין רוחני של סיוה הכולל את כל רכיבי החומרה והתוכנה הנדרשים לפיתוח מהיר של מוצרי IoT הפועלים ברשתות סלולריות מסוג NB-IoT. בהם: מעבד התקשורת CEVA-X1, משדר/מקלט RF ומגבר הספק, המשולבים בפתרון מבוסס תוכנה התומך ברשות ניווט לווייני (GNSS) גלובליות.

מנהל חטיבת ה-IoT של סיוה, אנז' אזנאר, אמר שלהערכת החברה טכנולוגיית NB-IoT עשויה להיות "ברירת המחדל לקישוריות סלולרית ארוכת טווח של מכשירי IoT". סיוה מספקת קניין רוחני לתכנון מעבדי DSP, שבבי תקשורת, ומעבדים לעיבוד תמונה ועיבוד קולי. החברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-157.6 מיליון דולר.

קיסייט הכריזה על פלטפורמת התכנון PathWave Design 2020

חברת קיסייט (Keysight Technologies) הכריזה על פלטפורמת התכנון האלקטרוני החדשה PathWave Design 2020, המבצעת סימולציות ואוטומציה בתהליכי התכנון של מערכות אלקטרוניות. היא מיועדת להאיץ את התכנון  והייצור של מערכות RF ומיקרו-גלים (microwave), מערכות דור חמישי 5G, מערכות לתעשיית הרכב, מכ"ם, ועוד. פלטפורמת התוכנה החדשה תוכננה בעקבות דרישות חדשות בתעשייה להשגת אורך חיי סוללה ארוך, הקטנת הרכיבים, ורמות אינטגרציה גבוהות יותר.

במחקר שביצעה לאחרונה קיסייט עולה שקורלציה של המידע ואינטגרציה של תוכנה זוהו כאתגרים המרכזיים על-ידי מהנדסי תכנון ואינטגרציה. יותר מ-90% מהמשיבים אמרו שהם מעוניינים להאיץ את זמני היציאה לשוק באמצעות פתרון פיתוח אינטגרטיבי המאפשר שיתוף מידע. פלטפורמת PathWave Design 2020 נועדה לקצר את תהליכי התכנון והסימולציה באמצעות שימוש בספריות מתוכנתות מראש, סימולציות מותאמות לתקנים הנדרשים בתעשייה ואוטומציה של תהליכים שבוצעו עד היום בצורה ידנית. מודולי אנליטיקה של המידע מאפשרים ניתוח מהיר וביצוע החלטות תכנוניות בזמן אמת.

למעשה, החברה עידכנה את כל כלי הפיתוח המוכרים שלה, ומוציאה את כולם ביחד במתכונת חדשה. סגן נשיא ומנהל יחידת Design and Simulation בקיסייט, טוד קאטלר, אמר שפלטפורמת PathWave 2020 מספקת תוכנות וכלים חדשים המקצרים את זמני הפיתוח ומונעים דחיות בפרויקט באמצעות התייעלות. פלטפורמת PathWave Design 2020 כוללת דור חדש של מספר מוצרי דגל של החברה בתחום התכנון: כך למשל, מערכת PathWave Advanced Design System (ADS) 2020 מבצעת סימולציות אלקטרו-מגנטיות מלאות, סימולציות של signal and power integrity, תכנון רכיבי מיקרוגל ועוד.

מערכת PathWave RFIC Design (GoldenGate) 2020 מבצעת סימולציות של סביבות עבודה עבור מתכנני שבבים. מערכת PathWave System Design (SystemVue) 2020 מספקת פתרון תוכנה מלא למהנדסי מערכת לתכנון וסימולציות של גלי רדיו, עם שילוב של גלים מאופננים ומודמים, המיועדים לטכנולוגיות הדור החמישי 5G, מכ"ם צבאי ואזרחי, וסלולר. מערכת PathWave RF Synthesis (Genesys) 2020 מספקת פתרון תוכנה בתחום של תכנון מסנני רדיו ומעגלי רדיו.

למידע נוסף: www.keysight.com/us/en/cmp/pathwave.html

אלביט תשתמש בתוכנת הראייה של פורסייט

בתמונה למעלה: רכב השטח הממוגן "אמיר" של חברת אלביט מערכות

חברת אלביט מערכות (Elbit) תשתמש בתוכנת הראייה הממוחשבת של חברת פורסייט (Foresight) מנס-ציונה, ותתקין אותה בכלי-רכב בעלי גלגלים, לרבות כלי-רכב בלתי מאוישים. בנוסף, אלביט תהיה המשווקת הבלעדית של התוכנה בשוק הצבאי ובשוק הגנת המולדת, בארץ ובעולם. בעקבות ההודעה זינקה המנייה של חברת פורסייט בבורסה בתל אביב בכ-44%, וכעת היא נסחרת לפי שווי חברה של כ-109 מיליון שקל.

ההסכם בין פורסייט לבין אלביט מערכות יבשה נחתם לאחר בדיקה שנעשתה באלביט של מערכת הראייה QuadSight של פורסייט, המבוססת על ארבע מצלמות. המערכת נבחנה לאורך כחודשיים בסביבות מבוקרות ובלתי מבוקרות, כולל בתנאי נסיעה בשטח. על-פי ההסכם, פורסייט תמכור את תוכנת עיבוד התמונה שלה לחברת אלביט וללקוחותיה של אלביט, תמורת כמה אלפי דולרים לכל רישיון. פורסייט צופה לקבל תמורה מהותית יותר באמצעות הסכמי פיתוח עתידיים להתאמת התוכנה לדרישות מיוחדות של אלביט.

אלביט התחייבה לסכום מינימלי של הזמנות שנתיות בתקופת הבלעדיות שתימשך מספר שנים, וביצעה הזמנה ראשונית בהיקף של כ-50 אלף דולר. "שיתוף הפעולה עם אלביט הוא ציון דרך חשוב עבורנו", אמר מנכ"ל החברה חיים סיבוני. ההסכם מוכיח את הגישה העסקית שלנו בשנה האחרונה: מכירת מערכות אבטיפוס והצעה לשותפים אסטרטגיים לחוות באופן ישיר את הפתרון שלנו ולשלב אותו בכלי-הרכב שלהם. כניסה לשוק הביטחוני תאפשר לפורסייט להרחיב ולשפר את היכולות הנוכחיות ותפתח הזדמנויות חדשות".

המידע המגיע מארבע חיישנים שונים, מותך בטכנולוגיית QuadSight לכדי תמונת תלת-מימד אחת
המידע המגיע מארבע חיישנים שונים, מותך בטכנולוגיית QuadSight לכדי תמונת תלת-מימד אחת

מערכת QuadSight הושקה בחודש ינואר 2018, ולהערכת פורסייט היא מערכת הראייה הממוחשבת מבוססת ארבע מצלמות המדויקת ביותר בתעשייה, ומספקת יכולות גילוי גבוהות לרכב חצי-אוטונומי ולרכב אוטונומי. המערכת משלבת אור המוחזר ממצלמות אור נראה עם אנרגיה תרמית המתקבלת ממצלמות אינפרא-אדום ארוך-טווח ומאפשרת גילוי מדויק של מכשולים מכל צורה וחומר, בכל תנאי תאורה ומזג אוויר.

חיישן הראייה הממוחשבת של פורסייט הינו מערכת מבוססת ארבע-מצלמות, המשתמשת בניתוח וידאו תלת-מימדי, אלגורימתים לעיבוד תמונה, והיתוך חיישנים. ליבת המערכת הינה תוכנה המתיכה את המידע המגיע מכל החיישנים ומנתחת אותו. חברת פורסייט נמצאת בבעלות אוטונומוס הולדינגס, אשר הוקמה בשנת 2015 ומפתחת מערכות חישה לתעשיית הרכב.

הבאנה לאבס השיקה את מעבד האימון המהפכני "גאודי"

חברת הבאנה לאבס (Habana Labs) הכריזה על מעבד אימון הרשתות הנוירוניות Habana Gaudi שאותו היא מפתחת מאז הקמתה החשאית בשנת 2016. להערכת החברה, מערכות אימון מבוססות Gaudi הן בעלות תפוקה גבוהה פי ארבעה בהשוואה למערכות אימון המבוססות על מעבדים גרפיים (GPU). בכך השלימה החברה את הצגת חבילת השבבים שאותה היא מפתחת עבור יישומי בינה מלאכותית. לקראת סוף 2018 היא הכריזה על המעבד Goya HL-1000, המשמש כמנוע לייצור הסקות (inferencing) ברשתות לימוד עומק (deep learning). בין השאר, פייסבוק התקינה אותו במערכת הבינה המלאכותית שלה, Glow.

שבב מעבד האימון החדש מיוצר בחברת TSMC בתהליך של 16 ננומטר. החברה מספקת ללקוחות כרטיס הנתקע לתוך שרתים קיימים, המאפשר הפעלה מיידית של יישומי בינה מלאכותית. הכרטיסים הראשונים יימסרו ללקוחות נבחרים במחצית השנייה של 2019. הבאנה לאבס הוקמה בשנת 2016 על-ידי דוד דהן ורן חלוץ, יוצאי חברת פריימסנס שנמכרה לאפל ב-2013 תמורת 345 מיליון דולר. אביגדור וילנץ היה המשקיע הראשון ומשמש כיום כיו"ר החברה. מאז הקמתה היא גייסה כ-120 מיליון דולר. כיום החברה מעסיקה כ-150 עובדים, רובם במגדלי עזריאלי בתל אביב ובקיסריה.

החברה מתמקדת בפיתוח ארכיטקטורה ייעודית עבור מעבדי בינה מלאכותית המריצים רשתות נוירוניות, הכוללת סט פקודות ייעודי וחבילת כלי פיתוח לבניית יישומי בינה מלאכותית. בראיון ל-Techtime הסביר מנהל העסקים הראשי של החברה, איתן מדינה, שהחברה הגיעה למסקנה שיש צורך בארכיטקטורה ייחודית מכיוון שהדרישה לעיבוד בינה מלאכותית מוכפלת פי 10 בכל שנה, "והמעבדים הקיימים היום בשוק לא יכולים לעמוד בדרישה הזאת". טכנית, החברה נמצאת בין שוק מעבדי ה-CPU לשוק מעבדי ה-GPU. החברה לא מסתירה את העובדה שהיא רואה באנבידיה את המתחרה העיקרית שלה.

איתן מדינה, הבאנה לאבס. "היה ברור שכדי לעמוד בדרישת השוק יש צורך לפתח ארכיטקטורה חדשה לחלוטין"
איתן מדינה, הבאנה לאבס. "היה ברור שכדי לעמוד בדרישת השוק יש צורך לפתח ארכיטקטורה חדשה לחלוטין"

לדברי איתן, היעילות היחסית של העיבוד במערכות בינה מלאכותית יורדת ככל שגדל מספר המעבדים שנעשה בהם שימוש במקביל. "המעבדים שלנו מהירים יותר ממעבדי הבינה המלאכותית של אנבידיה, וככל שגדל מספר המעבדים, הפער בינינו גדל". במצגת החברה יש השוואה בין היעילות היחסית של שתי המערכות, כאשר להערכת הבאנה, ביישום המבצע עיבוד באמצעות 640 מעבדים במקביל, המערכת שלה מהירה פי 3.8 מזו של אנבידיה.

"זהו יתרון בולט של הארכיטקטורה שלנו, ואנחנו משיגים אותו באמצעות ייצור בטכנולוגיה מיושנת יחסית של 16 ננומטר. המעבד הבא שלנו כבר ייוצר בתהליך של 7 ננומטר". אחד מהסודות של הבאנה לאבס נעוץ בעובדה שהשבב שלה כולל גם את מערך התקשורת. למעשה, הוא כולל 10 פורטים לתקשורת RDMA מסוג 100GbE RoCE. בכך היא פותרת את בעיית צוואר הבקבוק התקשורתי. במעבד VOLTA של אנבידיה, יש צורך בכרטיס 100GbE נפרד ובכרטיס PCIE כדי להתחבר אל המעבד הגרפי. מדינה: "הפתרון הזה שלנו מאפשר הרחבה קלה ומהירה של המערכת".

הפער הזה יבוא לידי ביטוי במחשב האימון HLS-1 שהחברה מייצרת, המבוסס על מעבדי Gaudi. המחשב ממוצב על-ידי הבאנה כמתחרה ישיר של המחשב העוצמתי NVIDIA DGX-1. שניהם כוללים שמונה מעבדי בינה מלאכותית, אולם אנבידיה מקשרת בין המעבדים שלה באמצעות פרוטוקול תקשורת פרטי, וצריכה לטענת הבאנה לבצע המרות איתרנט המעיקות על העיבוד ומקשות על הרחבת המערכת. מדינה: "המערכת של הבאנה מבוססת על ממשק איתרנט תקני הן בין המעבדים והן בינם לבין העולם החיצוני, ולכן מהירות העבודה גבוהה יותר וקל מאוד להרחיב את המערכת" .

מדוע אתם מוכרים כרטיסים ולא את השבבים עצמם?

"מרכזי נתונים וגופי ענן שרוצים לקנות פתרון בינה מלאכותית, מעדיפים לרכוש אותו מחברות המייצרות שרתים, והן מעדיפות לרכוש כרטיסים הנתקעים לתוך השרתים שלהן. גם כלי הפיתוח שלנו מותאמים לצרכים של הלקוחות. פיתחנו ממשק SynapseAI API המתחבר אל כל שפות הפיתוח וסביבות הפיתוח החדשות שנוצרו עבור יישומי בינה מלאכותית. בנוסף, בנינו סביבת הגירה נוחה המסייעת ללקוחות לעבור לארכיטקטורה שלנו. היא כוללת כלים המסייעים להעביר לארכיטקטורה שלנו תכנוני אלגוריתמים שהותאמו לשבבים אחרים".

מחשב HLS-1, המתחרה החדש של NVIDIA DGX-1
מחשב HLS-1, המתחרה החדש של NVIDIA DGX-1

אתה מתכוון למושג קרנל (Kernel)?

"כן. הקרנל זו תוכנה לא גדולה שרצה על המעבד ומבצעת פעולה מתימטית בצורה אופטימלית. בדרך-כלל לכל מעבד יש ספריות של קרנלים. אולם יש לקוחות שפיתחו בעצמם קרנל ייעודי המותאם לפעולה מתימטית המיושמת במעבד שבו הם משתמשים, וכשהם רוצים להחליף פלטפורמת עיבוד הם צריכים לבנות קרנל חדש. בנינו ספרייה של 600 קרנלים והוספנו כלי פיתוח המאפשרים לייצר קרנל חדשים בצורה נוחה. המטרה היא שהם יוכלו להעביר את התכנון שלהם אל המעבד שלנו במאמץ מאוד קטן".

חשוב לזכור, מעבדי גויה הם מעבדי הסקות המשמשים באבזרי הקצה, ומעבדי גאודי הם מעבדי אימון המשמשים במרכזי הנתונים. החברה פיתחה מערכת שהיא למעשה חצי פתוחה: הכרטיסים שלה מתחברים אל כל CPU באמצעות תקשורת סטנדרטית ולקוחות המשתמשים במעבדי ההסקות אינם נדרשים לבצע את האימון במעבדי האימון של החברה. בשלב הראשון היא מתמקדת בשוק מרכזי הנתונים ותשתיות הענן, אולם להערכת החברה אחד משוקי היעד המרכזיים הבאים שלה יהיה תחום הנהיגה האוטונומית.

אינטל מקימה קבוצה חדשה: FPGA, ASIC ותשתיות תקשורת

חברת אינטל מארגנת מחדש את פעילותה בתחום המיחשוב ההטרוגני, ומקימה קבוצה חדשה אשר תייצר פתרונות תקשורת, מעבדים למרכזי נתונים ושבבים ייעודיים המבוססים על רכיבי FPGA וטכנולוגיית structured ASIC. הקבוצה החדשה תיקרא Network and Custom Logic Group, ותנוהל על-ידי דן מקנמרה, המנהל כיום את קבוצת Programmable Products Group שהוקמה בעקבות רכישת חברת Altera בשנת 2015.

בפוסט שהעלה בבלוג של החברה, הסביר מקנמרה שהקבוצה החדשה תתבסס על המיזוג של קבוצת המוצרים המיתכנתים שהוא מנהל כיום, ביחד עם גוף תשתיות התקשורת בחברה, Network Platforms Group. מקנמרה הסביר שלשתי הקבוצות היו הצלחות תכנון רבות מאוד בשנת 2018. "המיזוג ביניהן מעניק ללקוחות גישה אל מגוון גדול מאוד של מוצרים, החל ממעבדי Xeon, פתרונות FPGA, פתרונות ASIC תפורים לצורכי הלקוח, קניין רוחני (IP) ופתרונות מלאים לשוקי הענן, הארגון, הרשת ולשוקי המערכות המשובצות וה-IoT".

קבוצת המוצרים המיתכנתים היתה אחראית לכ-3% מהמכירות של אינטל בשנת 2018, בהיקף כולל של כ-2.1 מיליארד דולר. מקנמרה הדגיש שלא מדובר בזניחת אסטרטגיית ה-FPGA של אינטל. "ה-FPGA ופתרונות ASIC ימשיכו למלא תפקיד מרכזי של טכנולוגיות אופקיות". לדבריו, אחד מהגורמים שדחפו למיזוג הוא ההתפתחות של רשתות הדור החמישי (5G). "הדור החמישי אינו עוד דור בתחום התקשורת האלחוטית, אלא מהלך שיביא להתפתחות דרכים חדשות של שימוש במחשבים. אנחנו ניצבים בפני דרישה לאמינות ומהירות שיאפשרו תקשורת אמינה של מכונה למכונה, ויכולת להפעיל רובוטים בקווי הייצור לצידם של בני אדם".

בתוך כך, אינטל נערכת לייצור של משפחת רכיבי Agilex FPGA החדשה בטכנולוגיית ייצור של 10 ננומטר. הרכיבים החדשים (בתמונה למטה), ייצאו לשוק במארז 3D SiP, המאפשר לשלב ברכיב אחד את ליבת ה-FPGA ביחד עם מעגלים אנלוגיים, מעגלי זיכרון, ממשקי קלט/פלט, ואפילו את ליבת ה-structured ASIC של חברת eASIC, שאותה אינטל רכשה בחודש יולי 2018.

ישראל בפאריס: ריבוי-חיישנים ובינה מלאכותית קטלנית

בתמונה למעלה: המל"ט T-Heron החדש. ארבעה מטעדים שונים הפועלים בו-זמנית

לקראת הסלון האווירי בפאריס שייפתח מחר, חשפו כמה תעשיות ביטחוניות מישראל את המוצרים החדשים ביותר שלהן, והתמונה המרכזית העולה מההכרזות היא ששדה הקרב העתידי ינוהל באמצעות היתוך מידע ממספר גדול מאוד של חיישנים מגוונים, וממערכות לומדות המצויידות בבינה מלאכותית המכוונת את החימוש אל המטרה – כדי להשמיד אותה. חברת רפאל דיווחה שהיא שילבה בינה מלאכותית ויכולות לימוד עומק בתוך ערכת ההנחייה SPICE-250. הערכה כוללת יכולות איתור מטרה והכוונת פצצה אל המטרה, והופכת פצצות אוויר-קרקע סטנדרטיות לפצצות חכמות.  ככל הידוע, זו הפעם הראשונה שבה מתפרסם השימוש בבינה מלאכותית לצורך הרג.

רובוט חכם מאתר את המטרה

ערכת ההנחייה SPICE-250 יכולה להנחות פצצה במשקל 75 ק"ג אל המטרה ממרחק של עד 100 ק"מ. הטכנולוגיה החדשה נקראת ATR – Automatic Target Recognition. היא מאפשרת לראש ההנחייה ללמוד מראש מאפיינים מרכזיים של המטרה באמצעות בינה מלאכותית ולימוד עומק. במהלך הטיסה, הטייס מקצה מטרה לכל פצצה. השיגור הראשוני מביא אותה אל קרבת המטרה, כאשר בשלב הזה נכנס לפעולה מנגנון ה-ATR, המאפשר תקיפה אוטומטית או תקיפה במעגל בקרה הכולל מפעיל אנושי, אשר מקבל סיוע ממערכת הבינה המלאכותית.

מטעד לייטנינג של רפאל: שילוב של חיישן אלקטרו-אופטי עם מכ"ם SAR
מטעד לייטנינג של רפאל: שילוב של חיישן אלקטרו-אופטי עם מכ"ם SAR

גם חברת אלביט מביאה בינה מלאכותית אל שדה הקרב. היא הכריזה על גרסא חדשה של מערכת איסוף המידע המוטסת CONDOR MS (המתחרה במטעד לייטנינג של רפאל) הכוללת מצלמה מולטי-ספקטרלית ומערכת אנליטיקה מבוססת בינה מלאכותית. המערכת משלבת שלושה חיישנים אלקטרו-אופטיים במטעד אחד: חיישן לאור נראה וקרינת אינפרא-אדום קרובה (VNIR), חיישן לקרינת ביניים בתחום האינפרא אדום (MWIR) וחיישן לקרינת אינפרא אדום באורך גל קצר מאוד (SWIR). אלביט מסרה שאלגוריתם לימוד העומק מסייע למערכת לזהות את המטרות שהיא מחפשת.

המכ"ם הוא רק חלק מהמכ"ם

מגמה מרכזית אחרת, היא שילוב של מערכות מרובות חיישנים למערכת מאוחדת. התעשייה האווירית מביאה ארכיטקטורה חדשה של מערכת איתור אוניברסלית בשם MS-MMR, המהווה ראשי תיבות של הביטוי "מכ"ם רב-משימתי מרובה חיישנים" (Multi-Sensor Multi-Missions Radar). המערכת מבוססת על המכ"ם הרב-משימתי של אלתא מדגם ELM-2084, המשמש במערכות ההגנה בפני טילים כיפת ברזל, שרביט קסמים ובמערכת טילי האוויר-קרקע ברק, שפותחה במשותף על-ידי ישראל והודו.

מכ"ם רב-משימתי מרובה חיישנים החדש של התעשייה האווירית
מכ"ם רב-משימתי מרובה חיישנים החדש של התעשייה האווירית

לצד המכ"ם, כוללת מערכת MS-MMR חבילה של חיישנים משלימים, בהם: חיישנים אלקטרו-אופטיים ליום וללילה, חיישנים לאיתור שיגורים, חיישני מודיעין אלקטרוני לאיתור אותות תקשורת, ומערך תוכנה המתיך את המידע המגיע מכל החיישנים, ומייצר תמונת מצב מלאה של הרקיע. רפאל נקטה באסטרטגיה דומה, והודיעה שהיא תביא לפאריס פתרון מרובה-חיישנים, אולם באוויר. החברה תחשוף את הגרסה החדש של מטעד המודיעין האופטי RecceLite XR והמטעד האלקטרו-אופטי המוטס שלה, Litening, כשהם מתוגברים באמצעות מכ"ם SAR – Synthetic Aperture Radar מתוצרת אלתא.

הלייטנינג הוא אחד מהמוצרים הפופולריים ביותר של רפאל, ולאורך השנים היא מכרה 1,900 יחידות ממנו ל-27 חילות אוויר שונים. תוספת המכ"ם מאפשרת למטעד להתגבר על בעיות ראות, ולספק מידע גם בתנאי מזג אוויר מעונן. ראש חטיבת אוויר ומודיעין ברפאל, יובל מילר, אמר ששילוב האלקטרו-אופטיקה עם מכ"ם, מספק מענה למגוון תרחישים. "המכ"ם משדרג את יכולות הירי של המטוסים למטרות מרוחקות, ואת יכולות האיתור וזיהוי המטרות. מדובר בקפיצת מדרגה משמעותית ביכולת של מערכות מוטסות".

מל"ט החדש של התעשייה האווירית

בתוך כך, התעשייה האווירית מציגה חידוש ברמת הפלטפורמה: מל"ט טקטי מסוג חדש בשם Tactical Heron (או בקיצור T-Heron). המל"ט T-Heron מיועד לשימוש על-ידי כוחות לוחמים בקרקע ובים. הוא מסוגל לשאת עד ארבעה מטעדים שונים כדי לבצע מספר משימות בו-זמנית וכן לבצע המראה ונחיתה אוטומטיים ממסלולים קצרים באורך של 300 מטר או ממסלולים מאולתרים.

הוא יכול לפעול גם במתאר פעולה אוטומטי לחלוטין. התעשייה האווירית ציידה אותו במערך תקשורת לוויינית, המאפשר לו לפעול מעבר לאופק (Beyond Line of Sight). המטוס הוא בעל מוטת כנף של 10.6 מטר ואורך של 7.3 מטר. הוא יכול לשאתר מטעדים במשקל כולל של 180 ק"ג ולשהות באוויר 24 שעות במרחק של עד 300 ק"מ מהמפעיל.

המל"ט כולל מערכות זיהוי עמית/אויב ומערכת למניעת התנגשויות אוויריות. המטעדים כוללים חיישנים אלקטרו-אופטיים ליום וללילה, מכ"ם SAR, ציוד ליירוט תשדורות רדיו לצורך השגת מודיעי אלקטרוני, ציוד לשיבוש אלקטרוני, מכ"ם ימי ועוד. המטוס מצוייד במנוע בעל מערכת בקרת הצתה אלקטרונית, המבטיחה פעולה שקטה מאוד.

המטעד המולטי-ספקטרלי של אלביט מעבד את התמונות באמצעות לימוד עומק
המטעד המולטי-ספקטרלי של אלביט מעבד את התמונות באמצעות לימוד עומק

 

מיקרוסופט ו-NXP מפתחות מעבד ייעודי ל-IoT

חברת NXP תפתח מעבד מסג חדש עבור המותאם לארכיטקטורת Microsoft Azure Sphere, אשר מיועדת לספק מערך קישוריות מאובטח לאבזרי IoT, משלב אבזר הקצה ועד לרמת הענן Azure של מיקרוסופט. שתי החברות הכריזו על שיתוף פעולה שבמסגרתו יוקם צוות פיתוח של המעבד החדש, במטרה להוציא אותו לשוק במהלך הרבעון האחרון של שנת 2020.

פלטפורמת Azure Sphere מבוססת על התפיסה שמערך האבטחה המוטמע באבזר הקצה צריך להיות מותאם לתשתית האבטחה הנמצאת בשירות הענן שלו. במסגרת זאת, מיקרוסופט הגדירה מבנה כללי של מיקרו-בקר (MCU) אשר צריך להיות באבזר הקצה, ולעבוד באמצעות מערכת ההפעלה הייעודית Azure Sphere OS. זוהי מערכת ההפעלה הראשונה של מיקרוסופט המבוססת על ליבת (Kernel) לינוקס, והמיועדת לשמש כמערכת הפעלה מאובטחת באבזרים משובצים.

התקפת DDOS היוצאת מ-100 מיליון בתי-שימוש….

המעבד שייך לקטגוריה חדשה שמיקרוסופט פיתחה הנקראת Secured MCU (בתמונה למטה). במרכזה נמצא רכיב SoC, הכולל מיקרו-בקר, מעבד יישומים (Application Processor), זכרונות SRAM ו-FLASH, ממשקי תקשורת  ומעבד האבטחה Pluton Security Subsystem שפותח על-ידי מיקרוסופט. הוא מספק שכבת הגנה כמו יצירה עצמית של מפתחות הצפנה פרטיים בשלבי הייצור, שאינם חשופים בפני התוכנה.

המעבד גם כולל מנוע יצירת מספרים אקראיים המבוסס על אנטרופיה של הסביבה, מאיץ הצפנה ועוד. כל הבלוקים בתמבנה הסכמטי הזה מופרדים אחד מהשני באמצעות Firewall המנוהל על-ידי מערכת ההפעלה Azure Sphere OS.

לטענת מיקרוסופט, הארכיטקטורה החדשה נועדה לספק מענה לבעיה מרכזית בתעשיית ה-IoT: המיקרו-מעבדים המנהלים אבזרי IoT לא תוכננו עבור תקשורת אינטרנט, ולכן רמת האבטחה שלהם בסביבת האינטרנט נמוכה מאוד והם חשופים בפני תקיפות סייבר לא מורכבות. "תתארו לכם מתקפת מניעת שירות מבוזרת (DDOS) היוצאת מ-100 מיליון אבזרים לאספקת נייר טואלט", היא מסבירה בפוסט Anatomy of a secured MCU.

חברת NXP הודיעה בסוף השבוע שהמעבד החדש שהיא תפתח בשיתוף עם מיקרוסופט יתבסס על מעבד Cortex-M33 למטלות זמן אמת, מעבד אותות HiFi4 DSP ליישומי וידאו ואודיו ומעבד בקרת הספק וניהול היישומים אשר יובא ממשפחת מעבדי היישומים i.MX 8 של NXP, ויתבסס על ארכיטקטורת Arm Cortex-A35.

חברת NXP היא מיצרניות השבבים האירופיות הגדולות. החברה רשומה בהולנד ומעסיקה כ-30,000 עובדים. בשנת 2018 הסתכמו מכירותיה בכ-9.41 מיליארד דולר. לפני NXP הצטרפו לאקוסיסטם החדש החברות Seeed, AI-Link, Avnet, Mediatek ו-USI.

שלומי כהן פורש מניהול OTI; החברה מחפשת מנכ"ל

לאחר ארבע שנים בתפקיד מנכ"ל חברת On Track Innovations, שלומי כהן פורש מהתפקיד וימונה ליו"ר פעיל של הדירקטוריון  החל מהראשון בינואר 2020. החברה החלה בתהליך איתור מנכ"ל מחליף. בארבע השנים האחרונות ביצע כהן תהליך הבראה של החברה, הוא מיקד אותה בתחום פתרונות התשלום האלחוטיים, והעביר את המודל העסקי ממודל של מוצרים למודל של פתרונות מלאים. היו"ר הנוכחי של החברה, סקוט מדפורד, אמר שכהן "עשה עבודה מצויינת בשנים האחרונות ואני שמח שהוא מצטרף אלינו בדירקטוריון". לאחר חילופי הגברי, מדפורד יישאר בדירקטוריון OTI במעמד של דירקטור.

חברת OTI פועלת מראש פינה ומעסיקה כ-130 עובדים. החברה מספקת מערכות אוטומטיות לתשלום לא מזומן, המיושמות בעיקר בתחנות דלק, רשתות מזון, קיוסקים, מכונות ממכר אוטומטיות וכן ובעמדת כירטוס של מערכות הסעת המונים. המערכות מבוססות על פרוטוקול תקשורת בטווח אפס (NFC), המאפשר לזהות באופן אלקטרוני את כרטיס התשלום ולבצע מיידית את העסקה. המערכות גם מספקות לבתי העסק נתוני טלמטריה בזמן אמת המאפשרים לנתח דפוסי רכישה ולנהל מלאים.

בשנים האחרונות היא ניהלה אסטרטגיית מיקוד בתחום הליבה, שבעקבותיה יצאה ממספר פעילויות. בדצמבר 2018 היא מכרה את חטיבת MediSmart, המספקת מערכות ניהול אדמיניסטרטיביות וזיהוי ביומטרי למערכת הרפואה, לחברת Smart Applications International מקניה, תמורת 2.75 מיליון דולר במזומן. העיסקה סייעה ל-OTI להקטין את החוב שלה מ-5 מיליון דולר ל-0.3 מיליון דולר ולהגדיל את קופת המזומנים שלה בסוף 2018 לכ-5.9 מיליון דולר. כיום היא נסחרת בנסד"ק לפי שווי של כ-19.3 מיליון דולר.

שוקי היעד המרכזיים של החברה הם רוסיה, יפן וארצות הברית. למרות ריחוקה מהמרכז, חברת OTI מפעילה מערך ייצור עצום באמצעות קבלני משנה, המייצר עשרות אלפי מערכות תשלום אלקטרוניות בשנה. בסך הכול, בשנת 2018 היא ייצרה ומכרה כ-42,000 מערכות, מתוכן כ-5,000 לשוק היפני וכ-11,000 לשוק הרוסי. התפתחות רגולטורית שסייעה לחברה להרחיב את פעילותה ברוסיה היתה קבלת אישור מהבנק המרכזי של רוסיה לספק אמצעי תשלום עבור כרטיס האשראי הרוסי המקומי Mir. החברה קיבלה השנה אישור דומה גם בקנדה, עבור מערכת הסליקה הבנקאית Interac.

טראמפ הבריח את OTI מסין

OTI נאלצה להתמודד בשני הרבעונים האחרונים עם ההשלכות הגלובליות של מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין. OTI מייצרת את המערכות שלה בסין, והמכסים הגבוהים שהטיל נשיא ארצות הברית דונאלד טראמפ על ייבוא מוצרים מסין לארצות הברית פגעו משמעותית בשולי הרווח של החברה. בעקבות כך, הכנסותיה של החברה ירדו ברבעון הרביעי ב-28% וברבעון הראשון ב-45%. כמו כן, ברבעון הראשון תפח ההפסד הנקי ל-1.7 מיליון דולר, בהשוואה להפסד של 333 אלף דולר ברבעון המקביל.

בעקבות כך, OTI החליטה להעביר באופן בהול את קו הייצור שלה מסין לפיליפינים. מנכ"ל החברה התייחס לפני מספר שבועות להשפעה השלילית של המכסים על הכנסות החברה. "ההכנסות שלנו נפגעו בזמן שריכזנו מאמצים להעביר את קו הייצור שלנו לפיליפינים, שהחל לפעול בתחילת הרבעון השני, ואני מאמין שההשפעה השלילית מאחורינו."

StoreDot הדגימה טעינת קטנוע בחמש דקות

חברת StoreDot מהרצליה הדגימה יכולת טעינה מהירה מאוד של קטנוע חשמלי: הסוללה הוטענה במשך חמש דקות, וכמות החשמל הזאת הספיקה לנסיעה של 70 קילומטר. ההדגמה בוצעה באמצעות קטנוע חשמלי של חברת Torrot Scooter. סטור-דוט מסרה שההדגמה מוכיחה שטכנולוגיית הטעינה המהירה שלה מתאימה לשימוש בכלי-רכב חשמליים, כולל מכוניות חשמליות. מנכ"ל החברה, דורון מאיירסדורף, מסר לסוכנות רויטרס שהחברה מתכננת להביא את סוללות הקטנועים לשוק כבר במהלך שנת 2021. באותה שנה היא מתכננת לבצע הדגמה שאפתנית יותר: הטענת הסוללה החשמלית של מכונית מרצדס במשך חמש דקות, באופן שיאפשר לה לנסוע 500 קילומטרים ברציפות.

הדגמת הטעינה של הקטנוע בוצעה בשיתוף פעולה עם חברת האנרגיה הבריטית BP, הרואה הזדמנות עסקית חדשה בתהליך החישמול של המכונית. בחודש מאי 2018 היא ביצעה השקעה אסטרטגית בהיקף של 20 מיליון דולר בחברת סטור-דוט . "טעינת סוללות מהירה נמצאת בליבה של אסטרטגיית הרכב החשמלי שלנו", הסביר מנכ"ל BP Downstream (חטיבת המוצרים של BP), טופאן ארינביליק. החברה מפעילה יותר מ-1,400 אתרי תדלוק ומכירה, ומעוניינת לשלב אותם בתעשיית הרכב החשמלי. "הטכנולוגיה של סטור-דוט מאפשר להטעין מכונית חשמלית בפרק הזמן שבו מתדלקים כיום מכונית המונעת בדלק. אנחנו רוצים לספק אנרגיה לכל מכונית, ולא משנה מבחינתנו אם היא מונעת בדלק נוזלי או בחשמל".

הטכנולוגיה של החברה מבוססת על תגלית מדעית של פרופ' אהוד גזית וצוות המחקר שלו מאוניברסיטת תל-אביב. בשנת 2003 הם גילו מבנים חלבוניים זעירים הקשורים להתפתחות מחלת אלצהיימר. בהשראת המבנים האלה, פיתח פרופ' גיל רוזנמן (ממייסדי חברת StoreDot) גבישים חדשים בשם Nanodots בגודל של 2 ננומטר כל אחד. לגבישים האלה יש תכונות מיוחדות: קיבוליות גבוהה והפקת אור נראה בצבעים בהירים ועוד. כיום החברה מפתחת צגים אורגניים לאבזרים ניידים, וכן סוללות חדשות המיועדות להחליף את סוללות הליתיום-יון באבזרים ניידים ובכלי רכב חשמליים.

בסוללות שהחברה פיתחה מחליפים את הנוזל האלקטרוליטי בנוזל המכיל Nanodots, ועל-ידי כך גדלה קיבולת האנרגיה של הסוללה לפחות פי עשרה. טכנולוגיה זו קיבלה את הכינוי FlashBattery. בעבר החברה העריכה שהסוללה שלה תהיה בשימוש המוני כבר בשנת 2020 ותוכל לבצע טעינה מהירה של סוללת רכב חשמלי בהספק של 350kW, המאפשרת נסיעה למרחק של כ-300 ק"מ. כיום היא עידכנה את מפת הדרכים לשנת 2021, אולם הגדילה את טווח הנסיעה המתוכנן.

פורד השיקה מרכז חדשנות לרכב הפועל מתל אביב

חברת פורד (Ford) השיקה את מרכז המחקר שלה בישראל (Ford Research Center Israel – FRCI), הפועל ממגדל אדגר 360 הצמוד לנתיבי איילון בתל אביב. המרכז החדש ישמש כחממת מחקר של פורד בתחומי הרכב והניידות, אשר תפקידה לאתר חברות סטארט-אפ וטכנולוגיות ישראליות בתחומי הקישוריות, חיישנים, ניטור פנים הרכב והגנת סייבר בכלי-רכב.

המרכז נחנך היום (ג') על-ידי יו"ר החברה, ביל פורד, שהגיע לארץ במיוחד בשביל הארוע הזה. הוא יכלול מעבדת רכב בכדי לתמוך במאמצי בדיקת הוכחות היתכנות ובעבודה בתחום הבינה המלאכותית. "אנחנו מכירים בחשיבות של הקמת מרכז מחקר באחת מקהילות החדשנות המתקדמות בעולם", אמר ביל פורד.

מרכז המחקר של Ford בישראל יעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם חברת הבת SAIPS, שמוביל המנכ״ל והמייסד אודי דנינו, אשר מונה גם למנהל הטכני של המרכז החדש. החברה עוסקת בלמידה החישובית ופתרונות ראייה ממוחשבת המובילה בישראל, ונירכשה על-ידי פורד לפני כשלוש שנים, במסגרת מאמציה להוביל את מהפיכת הרכב האוטונומי. מרכז המחקר החדש מצטרף למרכזי המחקר הגלובליים של פורד באאכן (גרמניה), נאנג׳ינג (סין) ודירבורן (ארה"ב).

ניוסייט ו-ZKW יפתחו פנסי-רכב חכמים

חברת ניוסייט (Newsight Imaging) מנס-ציונה חתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם ZKW Group האוסטרית, שבמסגרתו יפתחו שתי החברות טכנולוגיית תאורת-רכב חכמה העושה שימוש בחיישן התמונה של ניוסייט. חברת ניוסייט השתתפה בפרוייקט שבו בחנה חברת ZKW כמה עשרות חברות סטארט-אפ מהעולם כדי לחפש רעיונות חדשניים בתחומי התחבורה. היא קייימה ביניהן תחרות ובחרה בחברת ניוסייט כחברה הזוכה. בעקבות הזכייה קיבלה ניוסייט פרס של 10,000 אירו ופרוייקט משותף עם ZKW.

קבוצת ZKW היא ספקית פתרונות תאורה של יצרניות רכב גדולות, דוגמת פולקסווגן, אאודי, ב.מ.וו, מרצדס, אופל, רולס רויס, וולוו פורד ועוד. היא מעסיקה כ-9,700 עובדים ובשנת 2018 הסתכמו מכירותיה בכ-1.35 מיליארד אירו. מייסד משותף ומנכ"ל ניוסייט, אלי אסולין, סיפר ל-Techtime שהפרוייקט המשותף עדיין חסוי, אולם הוא קשור לנושא של תאורה חכמה ומסתגלת (Adaptive Frontline System). הרעיון הראשוני פותח על-ידי ניוסייט ומהנדסי ZKW במסגרת התחרות.

"ישבנו איתם שלושה ימים במטה החברה ופיתחנו רעיון חדש שהחברה החליטה לאמץ. למוצר המשותף הראשון נקבעו תקציב ולוחת זמנים, והאבטיפוס הראשון אמור לצאת בעוד כשנה לניסויי שטח". מבחינת החברה מדובר בתחום חדש ומפתיע, שכן הוא מעניק לה גישה אל שוק המוני, שזה דבר נדיר בתחום החיישנים המורכבים שבהם היא עוסקת.

הדבר גם מלמד על התפתחויות חדשות בתעשיית הרכב: המעבר של התעשייה לשימוש בתאורת רכב מבוססת לדים, הכניסה את עולם האקטרוניקה אל מערכת שבעבר התבססה על נורות להט או הלוגן והיתה פשוטה יחסית. תאורת לדים דורשת מערכות בקרת הספק וזרם מדוייקים מאוד ושליטה מלאה בדיודות כדי להבטיח צבע ועוצמה מתאימה של התאורה.

פנס הרכב הופך פיסת נדל"ן עתירת אלקטרוניקה

כיום, עם ההתפתחות של המכונית החכמה והמכונית האוטונומית, יש צורך בתאורה שתדע לפעול בסביבה שבה יש חיישנים רגישים, לא תסנוור אותם ותספק להם את מקורות האור הטובים ביותר בכל תנאי הדרך, האור ומזג האוויר. במסגרת הזאת, הקבוצה מתכננת להיכנס אל טכנולוגיות חדשות, דוגמת רכיבי MEMS, דיודות מסוג OLED, ומקורות לייזר מיניאטוריים.

למעשה, היא מנהלת מעין "מלחמת נדל"ן" במטרה לשכנע את התעשייה שהחיישנים במכונית העתיד יהיו חלק בלתי-נפרד ממערכת התאורה של הרכב. כיום היא מפתחת יכולות חדשות במקורות תאורה מבוססי לדים, כמו למשל יכולת שליטה בכל לד בנפרד כדי לאפשר לרכב להתאים אוטומטית את התארוה אל תנאי הדרך, למנוע סינוור של הולכי רגל או נהגים, ולצמצם את השטחים המתים. המגמות האלה מסבירות את אופי שיתוף הפעולה שלה עם חברת ניוסייט.

החיישן של ניוסייט מיוצר בישראל

חברת ניוסייט מפתחת חיישנים מיוחדים מבוססי CMOS המיוצרים בחברת טאואר-ג'אז במגדל העמק. המוצר הראשון של החברה הוא השבב NSI3000 הכולל מעגל עיבוד אנלוגי ודיגיטלי וחיישן אינפרא-אדום בשבב יחיד, המשמש בעיקר במערכות LiDAR המותקנות על-גבי רובוטים, כדי למנוע התנגשויות בינם לבין הסביבה ואפילו בני-אדם. הוא כולל החיישן כולל 2048 פיקסלים הבנויים בתצורה של פיקסלים גדולים ופיקסלים קטנים. הפיקסלים הגדולים (4µm x 8µm) מאורגנים בארבע שורות ומעניקים רגישות גבוהה. הפיקסלים הקטנים יותר (4µm x 4µm), מאורגנים גם בהם בארבע שורות ומעניקים לחיישן רזולוציה גבוהה.

לפני כחודשיים היא הוציאה לשוק את הגרסה החדשה של החיישן, NSI3100 (בתמונה למעלה), שנמסר בינתיים ללקוחות ביטא. הרכיב החדש כולל תכונות מיוחדות. הוא לוכד את המידע בקצב של 40,000 מסגרות בשנייה, ויכול לעבור למצבי מדידה שונים, כמו צילום תמונה, מדידת מרחק או מדידת עוצמת תאורה, באמצעות פקודת תוכנה בלבד.

בימים אלה החברה מפתחת טכנולוגיות חישה נוספות, בהן מצלמת עומק למכשירי סמארטפון, גרסה חדשה של החיישן הקיים, הכוללת מטריצה של 32 שורות, ואת חיישן הדור הבא שלה, NSI5000, שיאפשר ליישם מערכת LiDAR ללא חלקים נעים (Solid State LiDAR), כפי שדורשים יצרני הרכב.

החברה מנס ציונה מעסיקה כ-30 עובדים ויש לה חברה בת בסין (שנזן). למרות שהיא נמצאת בשלב המכירות ועד היום היא כבר מכרה כמה מאות אלפי שבבים, היא נמצאת כעת במהלכו של גיוס הון ראשון (A Round) שאמור להסתיים בחודשים הקרובים.

אינטל רוכשת את המתחרה של מלאנוקס

לאחר שהפסידה בתחרות מול אנבידיה על רכישת חברת מלאנוקס, אינטל רוכשת את המתחרה הצעירה שלה, חברת Barefoot Networks מסן פרנסיסקו. כך גילה מנהל קבוצת מרכזי הנתונים באינטל, נאבין שנוי, בפוסט שהעלה בבלוג של אינטל. חברת Barefoot הוקמה בשנת 2013 ועד היום גייסה כ-155 מיליון דולר. החברה מנוהלת על-ידי ד"ר קרייג בארט, ששימש בעבר כמנכ"ל חברת Atheros שפיתחה שבבי תקשורת מהירים, ונרכשה בשנת 2011 על-ידי קואלקום תמורת כ-3.1 מיליארד דולר.

חברת Barefoot מפתחת שבב סיליקון (ASIC) המשמש כמתג מיתכנת לתקשורת איתרנט מהירה בתוך מרכזי הנתונים (Ethernet Switch). השבב החדש שלה, Tofino 2, החל לצאת לפני מספר שבועות ללקוחות נבחרים. הוא מבוסס על תהליך ייצור ב-7 ננומטר ומסוגל לספק קצבי מיתוג של עד 12.8Tb/s, באמצעות תכנון גדול מאוד הכולל 32 פורטים של 400G Ethernet כל אחד.

כמו המתגים של מלאנוקס, גם המתג של Barefoot מיועד לשימוש במחשבי על ובמרכזי נתונים גדולים מאוד, הזקוקים לפתרונות קישוריות מהירים בין המעבדים ובין השרתים. בין הלקוחות המרכזיים של החברה ניתן למנות את סיסקו ועליבאבא, שכבר השתמשו בשבב Tofino מהדור הראשון עבור פתרונות הקישוריות שלהן.

מאוחר יותר השבוע השבוע סיסקו מתכננת לחשוף את שיתוף הפעולה שלה עם  Barefoot בתכנון וייצור המתג המיתכנת החדש Cisco Nexus 34180YC, המספק קצבי מיתוג של עד 12.8Tbps. בחודש פברואר השנה נחשף שיתוף פעולה של Barefoot עם חברת Xilinx (שגם היא השתתפה בתחרות על רכישת מלאנוקס), שבמסגרתו שתי החברות הדגימו ניהול של תשתיות הדור החמישי באמצעות מתג Tofino של Barefoot וכרטיס האצת הקישוריות של זיילינקס מדגם 100Gbps Alveo.

מתגי Cisco Nexus החדשים הכוללים את שבב הקישוריות של Barefoot Networks
מתגי Cisco Nexus החדשים הכוללים את שבב הקישוריות של Barefoot Networks

נאבין שנוי הסביר בפוסט שפירסם, שקיים היום צוואר בקבוק בתעשיית מרכזי הנתונים הגדולים, עקב הצורך להתאים את מהירות הקישוריות לצורכי עיבוד המידע הגדלים של הלקוחות. "לכן הגדרנו את נושא הקישוריות כאחד מעמודי התווך שבהם אינטל תשקיע. רכישת Barefoot Networks תתמוך במאמץ שלנו לספק תשתית קישוריות מלאה לענן".

הטכנולוגיה של החברה מבוססת על תיכנות באמצעות שפת P4, הנחשבת לתקן דה פקטו של תכנות מוצרי קישוריות, ועל ארכיטקטורת Protocol Independent Switch Architecture – PISA שהחברה פיתחה, הכוללת נתוני טלמטריה על התעבורה ברשת. בין השאר היא כוללת שימוש בתוכנת Deep Insight, שהיא תוכנת אנליטיקה המבוססת על לימוד מכונה ומזהה התנהגויות בלתי צפויות של הרשת, וממליצה על דרכים להתמודד עימן.