אינטל מסייעת לסיליקום להתמודד עם המחסור הגובר בהשגת ברכיבים

הקשרים ההדוקים בין סיליקום חברת סיליקום (Silicom) מכפר-סבא לבין חברת אינטל אינם באים לידיד ביטוי רק בשותפות טכנולוגית, ובקידום מכירות, אלא גם בהתמודדות עם המחסור ברכיבים אשר מקשה כיום על כל מגזרי התעשייה. כך גילה בסוף השבוע נשיא ומנכ"ל סיליקום, שייקה אורבך, בשיחה עם אנליסטים לאחר פרסום תוצאות הרבעון השני 2021. "אנחנו מתמודדים עם מחסור גובר בתחום הרכיבים אשר מורגש מתחילת 2021 ומשפיע על כל השוק. מכיוון שהתחלנו בבניית מלאי רכיבים לפני תחילת השבר הזה, היינו מוכנים אליו כהוא התפתח. לכן הוא הורגש יותר ברבעון השני ביחס לראשון, והוא יורגש יותר ברבעון השלישי, כאשר להערכתנו ההשפעה החזקה ביותר תהיה ברבעון האחרון של 2021".

למרות המחסור, החברה דיווחה על של 31% במכירות בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, להיקף של 30.3 מיליון דולר. החברה מעריכה שברבעון השלישי יסתכמו מכירותיה בכ-32-33 מיליון דולר, והמכירות ברבעון האחרון צפויות להיות 33-36 מיליון דולר. בסך הכל היא צופה צמיחה של 24% בתשעת החודשים הראשונים של השנה, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. בתשובה לשאלות אנליסטים הוא הודה שללא בעיית המחסור ברכיבים תחזית החברה היתה גבוהה יותר, אולם קשה להעריך בכמה גבוהה יותר.

"העיכובים בשרשרת האספקה מאיטים את הצמיחה הצפויה שלנו. קשה מאוד להעריך מה מידת ההשפעה המדוייקת, מכיוון שקיימת סכנה שלקוחות מסויימים יבטלו את ההזמנות שלהם לאור המחסור ברכיבים". יחד עם זאת, הוא סיפר שהקשרים האינטימיים ושיתוף הפעולה ההדוק שיש לסיליקום עם אינטל, מסייעים לה לצמצם את השפעת המחסור ברכיבים. "הקשרים ההדוקים עם אינטל מסייעים לנו להבטיח אספקה של רכיבים מרכזיים. בנוסף, הרבה פרוייקטים מגיעים אלינו דרך אינטל".

שיתוף הפעולה בין אינטל לבין סיליקום הוא רב-שנים. סיליקום מפתחת כרטיסי רשת ותקשורת ללקוחות מתחום הטלקום, הענן ומרכזי הנתונים. בשנים האחרונות היא הרחיבה את מגוון המוצרים ומספקת פתרונות המותאמים לרשתות מוגדרות תוכנה (SD-WAN), ורשתות פתוחות (Open RAN) הנכנסות בקצב גובר לתחום תשתיות הדור החמישי. מוצרים רבים של החברה מבוססים על מעבדי ורכיבי אינטל. בשנת 2015 רכשה סיליקום את חברת ADI Engineering היא למעשה לשכת תכנון של אבזרי תקשורת אשר מתמחה בפלטפורמות אינטל ומספקת לאינטל תכנוני ייחוס של אבזרי תקשורת המבוססים על פלטפורמות העיבוד של אינטל.

כיום חשיבות שיתוף הפעולה הזה גוברת מבחינת אינטל, מכיוון שסיליקום מייצרת תכנונים ופתרונות לרכיבי FPGA של אינטל, וכרטיסי רשת חכמים שזהו תחום מרכזי לתיפקוד מרכזי הנתונים ושאליו נכנסו לאחרונה המתחרות הגדולות של אינטל, קואלקום ואנבידיה. לפני כחצי שנה קיבלה סיליקום הזמנה גדולה של ספק טלקום גלובלי בעקבות המלצה של חברת אינטל. אורבך הסביר אז שבעבר נישלט רוב שוק תשתיות התקשורת הניידת על-ידי נוקיה ואריקסון, "אולם ספקיות התקשורת החלו לחפש פתרונות אחרים, המתבססים על שרתי אינטל".

IMI צופה הקלה בעוצמת המחסור ברכיבים

קבלנית הייצור הפיליפינית Integrated Micro-Electronics – IMI דיווחה על צמיחה שנתית של 45% במכירות במהלך הרבעון השני של 20121, להיקף של 319 מיליון דולר. החברה אמרה שהגידול במכירות הושג למרות המחסור בשוק הרכיבים, שלהערכתה הביא לירידה של כ-2.6% במכירות בין הרבעון הראשון 2021 לבין הרבעון השני. המחסור ברכיבים, בעיקר שבבים, גרם לעיכוב באספקת הרכיבים לקו הייצור, אשר מתבטא בין השאר בהגדלת צבר ההזמנות של החברה.

החברה דיווחה שהעיכובים האלה גרמו לירידה של כ-6.6% ברווח הגולמי, ולכן היא דיווחה על הפסד נקי של כ-1.3 מיליון דולר ברבעון. חברת IMI סיימה את המחצית הראשונה של השנה עם מכירות בהיקף של כ-647 מיליון דולר, ורווח נקי של כ-1 מיליון דולר. לדבריו, פרוייקטים חדשים של חברות הנמצאות בבעלות IMI הניבו מכירות בהיקף של 254 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2021 – יותר מאשר בכל 2020. הצמיחה המשמעותית ביותר הייתה בתחום הייצור האלקטרוני לתעשיית הרכב, שבו צמחו המכירות ב-101% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-158 מיליון דולר.

"אנחנו עדיין מנווטים במים סוערים, אולם כבר רואים שיפור בתחום שרשרת האספקה במחצית השנייה של 2021", אמר נשיא IMI, ג'רום טאן. "למרות שהמחסור הגלובלי ברכיבים משפיע על כל התעשייה, החלטנו להתמקד בתחומים שבהם יש לנו יותר שליטה, באמצעות שיתופי פעולה הדוקים עם הלקוחות והספקים. אנחנו נהנים מכניסת פרוייקטים חדשים, אשר ישפרו את הביצועים שלנו ברגע שתהיה הקלה בשרשרת האספקה הגלובלית".

ג'רום טאן, הנשיא החדש של חברת IMI
ג'רום טאן, הנשיא החדש של חברת IMI

ג'רום טאן נכנס לתפקיד בדיוק לפני חודש, במקומו של ארתור טאן בתפקיד הנשיא. ארתור טאן ימשיך לשמש כמנכ"ל וכיו"ר דירקטוריון החברה. ג'רום טאן הגיע לחברה בשנת 2011 לתפקיד סמנכ"ל הכספים, וטיפל בנושאים נוספים כמו תכנון אסטרטגי, פיתוח עסקי ורכישות ומיזוגים.

לאתר החברה: www.global-imi.com

מנהל משרד IMI בישראל: דוד מהל, [email protected]

ניסטק זכתה בפרוייקט CropX לייצור אלפי חיישנים

בתמונה למעלה: בדיקות סופיות של חיישני CropX במפעל ניסטק בפתח תקווה.

קבוצת ניסטק (Nistec) זכתה בפרוייקט של חברת CropX מנתניה לייצור אלפי חיישני קרקע שיפרסו בשטח של כ-5 מיליון דונם ברחבי העולם. חברת קרופ-אקס פיתחה פלטפורמה הכוללת חיישנים המוטמנים באדמה ומודדים את מידת הלחות בקרקע. החיישנים יודעים לנתח את סוג האדמה ולשדר את הנתונים אל מערכת בקרה חכמה, הנותנת לחקלאי מידע מדויק בזמן אמת על מצב ההשקיה בכל נקודה בשטח המעובד, ומסייעת לתכנן בצורה מדויקת יותר את תוכניות ההשקיה והדישון.

כיום החברה משרתת כ-2,000 לקוחות שהתקינו יותר מ-10,000 מערכות מאז ייסוד החברה בשנת 2015. להערכת החברה, המערכות שלה הניבו חיסכון של יותר מ-60% בתצרוכת המים וגידול של כ-20% בתנובה. החברה זכתה לתואר "חלוצה טכנולוגית" מטעם הפורום הכלכלי העולמי. לאחרונה היא חתמה על הסכם עם חטיבת NASA Harvest בנאס"א, לאספקת נתוני קרקע שנאספו מהחיישנים שלה ברחבי העולם, כדי לשלב אותם בנתוני לוויין לצורך הפקת תובנות המאפשרות לקבל החלטות מבוססות נתונים.

עמידה בתנאי סביבה קשים

מנכ"ל החברה, תומר צח, אמר שהסכם הייצור עם ניסטק הוא תוצאה של עלייה בביקוש למערכות החברה, והצורך להגביר את היקף הייצור. המערכות ייוצרו במפעל ניסטק בפתח תקווה במתכונת של שירות מלא: ייצור המעגל האלקטרוני, הרכבת המערכת השלמה, ביצוע בדיקות פונקציונליות ואריזה ומשלוח ללקוחות קרופ-אקס ברחבי העולם. סמנכ"ל השיווק והמכירות של ניסטק, ארבל ניסן, אמר שהייצור דרש עמידה באתגרים מיוחדים. "המערכות כוללות שימוש ברכיבים קטנים מאוד, ומוטמנות בתוך האדמה שם הן צריכות לעמוד בתנאים סביבתיים קשים. במהלך הייצור התמודדנו עם אתגרים טכנולוגיים מיוחדים, כמו רכיבים אלקטרוניים זעירים ברוחב של 0.3 מ"מ בלבד ובייצור שנדרש לעמוד באמינות גבוהה במיוחד".

ארבל ניסן (מימין) ותומר צח
ארבל ניסן (מימין) ותומר צח

קבוצת ניסטק היא אחת מקבלניות שירותי הייצור האלקטרוני הגדולות בארץ, היא מעסיקה כ-860 עובדים בארבעה אתרי ייצור בישראל. בנוסף היא בעלת השליטה בחברת אלטק מפתח תקווה, המייצרת מעגלים מודפסים. חברת קרופ-אקס מעסיקה כיום 45 עובדים, 25 מתוכם בישראל והשאר בארה"ב, אוסטרליה, מקסיקו וניו זילנד. בין המשקיעים בחברה: קרן Innovation Endeavors בבעלות מנכ"ל גוגל לשעבר אריק שמידט, OurCrowd, סומיטומו, תאגיד בוש הגרמני וחברת flex.

חרמון מעבדות רכשה את Qualitech תמורת 2.8 מיליון דולר

חברת חרמון מעבדות (Hermon Laboratories) השלימה את רכישת QualiTech מפתח-תקווה אשר הוקמה כחטיבה פנימית של חברת אי.סי.איי טלקום. בחודש מרץ 2020 נמכרה אי.סי.איי לחברת Ribbon Communications האמריקאית תמורת 454 מיליון דולר. בשיחת ועידה עם משקיעים השבוע, גילה מנכ"ל חברת ריבון, ברוס מקליילנד, שהיא נמכרה תמורת 2.8 מיליון דולר.

חברת QualiTech הוקמה על-ידי אי.סי.איי בשנת 2000 כדי לספק לה שירותי בדיקות איכות, ועמידה בדרישות סביבתיות ודרישות קרינה אלקטרומגנטית של כל מוצריה. בעקבות השלמת העיסקה, היא תפעל בתוך חרמון מעבדות, אולם תמשיך לספק לריבון את שירותי בדיקות המעבדה שהיא סיפקה לה עד היום. במקביל, היא תתמוך גם בלקוחות האחרים של חרמון מעבדות. מנכ"ל חרמון מעבדות, אילן בר, אמר שהעיסקה מוסיפה לחברה יכולות חדשות, תשתיות בדיקה ומרחיבה את הפריסה הגיאוגרפית של החברה.

חרמון מעבדות הוקמה בשנת 1986 ופועלת כיום ממתקנים בתל אביב ובבנימינה. החברה מספקת שירותי בדיקה ואישורי תקינה לפי תקנים בינלאומיים וישראלים בתחום תאימות אלקטרומגנטית (EMC), בטיחות, תקשורת רדיו, תקשורת קווית ותנאי סביבה. בעקבות הרפורמה בתחום היבוא והשינוי בחקיקה שבוצעו בשנת 2017, בוטלה הבלעדיות של מכון התקנים הישראלי, וחרמון מעבדות אושרה על-ידי משרד הכלכלה לביצוע בדיקות ואישור מוצרים המיובאים לארץ או מיוצרים בישראל.

 

"חברות טכנולוגיה יכולות להשיג הרבה באמצעות חשיפה תקשורתית"

מאמר אורח

מאת: לבנת לוי, מנכ"לית "עדן תקשורת"

זו ללא ספק השנה של ההייטק הישראלי, ניתן לראות זאת במספר הרב של חברות ההייטק הישראליות שהפכו בתקופה קצרה לציבוריות ובשיא של כל הזמנים בהיקף הגיוסים במחצית הראשונה של 2021 שנאמד ב- 11.9 מיליארד דולר, ונראה שמדובר במגמה שלא הולכת לעצור בקרוב.

אולם הפריחה והשגשוג של ההייטק בישראל גורמים גם לקרבות קשים על גיוס כוח אדם איכותי. המחסור בעובדים בולט היום יותר מאי פעם, וחברות הטכנולוגיה משתמשות בשלל פתרונות יצירתיים כדי למשוך אליהן "טאלנטים". מעבר לשלל הפיתויים שמעסיקים מציעים לעובדים כמו ברזי בירה ומגלשות מים בתוך המשרדים, אחת הדרכים היותר יעילות לעשות זאת היא באמצעות יחסי ציבור שייצרו לחברה מיתוג ומיצוב גבוה, יבליטו את הפעילות והיתרונות היחסיים שלה, ויתמכו גם ביתר מאמצי השיווק של החברה כמו השגת לקוחות, גיוס משקיעים וחדירה לשווקים חדשים.

אם בעבר יחסי ציבור נחשבו לשירותי "אקסטרה" שרק חברות ענק נעזרו בשירותיהן, היום זה כבר ברור שכל חברת טכנולוגיה שרוצה להגיע לקדמת הבמה ולזרז את המטרות העסקיות שלה חייבת PR, בדיוק כשם שהיא חייבת אנשי מכירות או אנשי תכנה ומפתחים, וכשההייטק הישראלי תופס חלק כל כך מרכזי בשיח של כלי התקשורת זוהי בהחלט הזדמנות להיות חלק מהמשחק. יש בהייטק הישראלי את כל מה שתקשורת אוהבת: טכנולוגיות פורצות דרך, כסף, אנשים צעירים ומצליחים, סיפורי סינדרלה, נשים פורצות דרך והרבה פטריוטיות, ולכן אין זה מפתיע שבכל העיתונים יש מדורי טכנולוגיה, יש פינות טכנולוגיה בטלוויזיה, קיימים אינספור אתרי נישה, פורומים, קבוצות פייסבוק ופורטלים בתחום ומדי יום נולדים עוד ועוד פודקאסטים שעוסקים בטכנולוגיה ובסטארט-אפים, וכולם צמאים לאייטמים על סיפורי הצלחה ישראליים.

חברת יחסי הציבור שלי, "עדן תקשורת", מתמחה בעבודה עם חברות טכנולוגיה מתוך ההבנה שחברות טכנולוגיה יכולות להשיג הרבה באמצעות חשיפה תקשורתית, ואני אשמח לחלוק אתכם מספר תובנות שיעזרו לכם להגיע עם הטכנולוגיה המדהימה שלכם לכמה שיותר קוראים.

חשבו כמו עיתונאי

פעמים רבות, כשכותבים הודעה לעיתונות או כשמציעים לכתב רעיון לכתבה, הנטייה הטבעית שלנו היא לחשוב כמו פרסומאי ולהציג את החברה עם המון סופרלטיבים ותיאורים מופרזים. זוהי כנראה טעות, מאחר והקליינט הראשון של ההודעה לעיתונות שלכם הוא העיתונאי, והשיקול המרכזי שלו בהחלטה האם לפרסם את הידיעה או לא היא – האם היא מעניינת. כאשר אנחנו מרחיקים לכת עם השיווק העצמי ושוכחים מהתוכן והמהות, התוצאה היא תוכן שיווקי ולא תוכן חדשותי. על כן, לצד המחמאות והשבחים, הקפידו שההודעה תכלול תוכן ממשי, התחילו מהדבר החדש והמעניין ביותר, ספרו על הטכנולוגיה ועל מה שמייחד אותה, ועל התוכניות העסקיות שניתן לחשוף.

נסו לספק בהודעה גם רקע רחב יותר על התחום ועל הצורך בטכנולוגיה. אם פיתחתם למשל אפליקציה שעוזרת למנוע שכחת פעוטות במכונית, ספקו נתונים על מימדי התופעה וספרו מה קורה במקומות נוספות בעולם. פיתחתם טכנולוגיה שעשויה להגביר את הנגישות של תושבי אפריקה לאינטרנט? מצאו מחקר מראה עד כמה גישה לאינטרנט משפיעה גם על רווחה כלכלית ועל מצב נפשי. ככל שתכללו בהודעה יותר מידע כך יגדל הסיכוי שהעיתונאי יגלה עניין וישתמש בהודעה לצורך הכנת כתבה.

בנוסף לא פחות חשוב מהסיפור של החברה הוא הסיפור של האדם שעומד בראשה. התקשורת חובבת סיפורים אישיים יוצאי דופן וסיפורי חיים מרגשים, ולכן אם יש משהו שנראה לכם מספיק חשוב שהעיתונאי יידע עליכם באופן אישי אל תהססו לשתף.

קשרים עם העיתונאים

קשר אישי עם העיתונאים הוא אחד הדברים החשובים ביותר בעבודת יחסי הציבור. העיתונאים מקבלים מדי יום אלפי הודעות לעיתונות והצעות לאייטמים והם מוצפים בעבודה. הדרך הכי טובה לייצר קשרים עם עיתונאים היא להזין אותם במידע איכותי שנותן להם ולקוראים שלהם ערך מוסף. ברגע שהעיתונאי מבין שאיש היח"צ יכול לתרום לעבודתו אז יהיה לו יותר קשב אליו גם בפעמים הבאות שהוא יפנה אליו, ועם הזמן התקשורת תהפוך להיות דו-כיוונית וגם העיתונאי יתחיל לפנות לאיש יחסי הציבור במטרה לקבל חומרים/תגובות/נתונים/ציטוטים. יחסים אישיים לא נבנים ברגע, אבל מדובר בהשקעה חשובה לטווח הארוך.

יצירתיות היא שם המשחק

השלמתם גיוס הון של עשרות מיליוני דולרים? השקתם את הדור הבא של שבב התקשורת שפיתחתם? זוהי בהחלט סיבה מצוינת להוציא הודעה לעיתונות וליידע את העולם בחדשות המרגשות. אבל מה קורה בתקופה שבין הודעה להודעה? אפשר וחשוב לייצר חשיפה תקשורתית שוטפת לא רק בעת אירועי שיא. זוהי אולי המלאכה המורכבת ביותר של משרד יחסי הציבור- לייצר יש מאין, להמציא בכל יום את הגלגל מחדש ולחשוב איך שמים את החברה בפרונט גם כשאין "ניוז", וכאן בא לידי ביטוי הערך המוסף של חברת יח"צ טובה שחושבת מחוץ לקופסא. אז איך מופיעים בתקשורת גם כשאין משהו חדש? מתחברים לאירועים אקטואליים וכותבים טורי דעה בתחומי המומחיות שלכם, מנסים לחשוב באיזה אופן הטכנולוגיה שלכם או התחום שבו אתם עוסקים יכולים להתקשר לנושאים שכרגע בכותרות, מחפשים סיפורים אישיים בתוך החברה שעשויים לעניין את התקשורת ודרכם לקדם גם את החברה, משתלבים במדורים שונים של מנהלים בכירים בהייטק, מייצרים "אקשן אייטמס" כמו אירוע מעניין או סקר בתחום חשוב. זכרו, הטכנולוגיה שלכם מעניינת ורלוונטית גם אם לא חתמתם כרגע על עסקה משמעותית או השקתם מוצר חדש.

תמונה אחת שווה אלף ביטים

לוויז'ואלים שמלווים את ההודעה לעיתונות יש השפעה גדולה על הסיכוי של התוכן להתפרסם וגם על האפקט שאתם משאירים על הקורא. אנחנו חיים בעולם ויזואלי, עם הרבה מאד פיתויים ומעט מאד קשב. התמונה הנכונה יכולה להיות זו שתכריע אם יתעניינו דווקא בדברים שלכם, בדיוק כפי שתמונה באתר היכרויות תגדיל בסבירות גבוהה את הסיכוי לפנייה ביחס לפרופיל ללא תמונה. יש לכם מוצר שמצטלם טוב או מעבדות ייצור מיוחדות? דאגו שיהיו לכם תמונות שלהם באיכות טובה וגם כמובן תמונות של המייסדים, המנכ"ל, הצוות והמשרדים. בין אם פיתחת צי'פ בינה מלאכותית או רובוט לניקוי פאנל סולארי, צילומים אטרקטיביים יכולים להלהיב את הדמיון של הקוראים או הצופים ולהגדיל את רמת החשיפה והעניין לפיתוח שלכם. זיכרו, אתם לא רק מעבירים אינפורמציה, אלא מנסים לעורר תחושה אצל הקורא, בין אם מדובר בלקוח פוטנציאלי או עובד שמחפש את המקום הבא לעבוד בו.

ישנם כמובן עוד הרבה מאד טיפים למטרות קידום חברות הייטק בתקשורת, לסיום אגיד שיחסי ציבור טובים צריכים להתבסס על תכנית אסטרטגית אשר מותאמת לחברה, יש להגדיר מטרות ויעדים, לפלח את קהלי היעד ולהעביר מסרים מדויקים בתזמונים מדויקים. נראות שוטפת בכלי התקשורת חשובה הן ליצירת קרדביליות והן לצריבה תודעתית.

מוזמנים לפנות אלי בלינקדאין או בדוא"ל [email protected].

עסקת Xilinx תכניס את AMD אל שוקי התקשורת והטלקום

בתמונה למעלה: ד"ר ליזה סו, נשיאת ומנכ"לית חברת AMD

אחד מהשיקולים המרכזיים שהובילו את חברת AMD להציע עסקת ענק בהיקף של כ-35 מיליארד דולר במניות לרכישת חברת Xilinx, הוא משקלה של זיילינקס בשוק התקשורת והקשרים שלה עם תעשיית הטלקום והתקשורת. כך גילתה אתמול מנכ"לית ונשיאת חברת AMD, ד"ר ליזה סו, במהלך שיחת ועידה עם אנליסטים אחרי פרסום הדו"ח הרבעוני. לדבריה, שוק מרכזי הנתונים תפס יותר מ-20% מהמכירות ברבעון השני, והודות למעבדי משפחת EPYC החדשים, כמו Rome ו-Milan, במחצית השנייה של 2021 משקלו במכירות החברה יהיה גדול יותר.

אלא שהדבר עדיין משאיר את AMD מחוץ לאחד מהשווקים הגדולים והחשובים של יצרניות המעבדים: תשתיות הטלקום הנמצאות בתהליך מעבר לפלטפורמות SDN ו-Open RAN, ובניית רשתות מורכבות עבור מערכות הדור החמישי (5G) – ולכן זקוקות לדורות חדשים של מעבדים חזקים. זה יהיה אחד מהתפקידים החשובים של Xilinx במידה והעיסקה תושלם. סו: "כאשר נשלב את חברת Xilinx, נספק ביחד פתרונות עבור שוקי התקשורת והטלקום. זהו שוק מצויין עבורנו, אבל אנחנו מצויים בו בשלבים ראשוניים מאוד. בינתיים השלמנו אבני דרך חשובות במימוש העיסקה: קיבלנו אישורים ללא תנאים מגבילים ממספר רגולטורים בעולם, כולל האיחוד האירופי ובריטניה, ויש לנו בסיס להאמין שנוכל להשלים את המיזוג עד סוף השנה".

מעבר לזה, החברה דיווחה על תנופה חסרת תקדים: ברבעון השני של שנת 2021 היא הכפילה את מכירותיה מהיקף של 1.9 מיליארד דולר אשתקד – לכ-3.85 מיליארד דולר השנה. החברה עידכנה את תחזית המכירות שלה ומעריכה שמכירותיה ברבעון השלישי יצמחו בכ-46% ויסתכמו בכ-4.1 מיליארד דולר. בשיחת הוועידה אתמול עם אנליסטים סיפרה מנכ"לית החברה, ד"ר ליזה סו, ש-AMD העריכה מחדש את תחזית המכירות השנתית והגדילה את תחזית הצמיחה מ-37% לכ-60%. כלומר מכירות בהיקף של כ-15.6 מיליארד דולר. בעקבות הדו"ח עלתה מניית AMD בכ-8%, שהעניקו לחברה שווי שוק של כ-119 מיליארד דולר.

מכירות המעבדים הגרפיים ומעבדי המחשבים האישיים צמחו ב-65% והסתכמו בכ-2.65 מיליארד דולר. אומנם זה התחום הגדול ביותר במכירות, אולם ההתפתחות החשובה ביותר נמצאת במקום אחר: המכירות של מעבדים חזקים לשרתים ולתשתיות ארגוניות צמחו ב-183% והסתכמו בכ-1.6 מיליארד דולר ברבעון. זה התחום הגדול והחשוב ביותר בתעשייה. הוא משמש כתחום ליבה של אינטל וכשוק יעד מרכזי של חברת אנבידיה. ההצלחה הזאת בולטת במיוחד לאור הדו"ח הרבעוני של אינטל מתחילת השבוע, שבו היא דיווחה שמכירות המעבדים והמוצרים למרכזי נתונים ירדו בכ-9% והסתכמו ב-6.5 מיליארד דולר.

אנירוד דווגאן יחליף את ליפ-בו טאן כמנכ"ל קיידנס

בתמונה למעלה: אנירוד דווגאן (מימין) וליפ-בו טאן

חברת קיידנס דיזיין סיסטמס (Cadence) הודיעה שמנכ"ל החברה העולמית, ליפ-בו טאן, יעבור לכהן כיו"ר החברה ב-15 בדצמבר 2021, ונשיא החברה אנירוד דווגאן יחליף אותו בתפקיד מנכ"ל ונשיא. דווגאן יצטרף לחבר המנהלים של קיידנס כבר ב-2 באוגוסט. ליפ-בו טאן, כיום בן 61, מכהן כמנכ"ל קיידנס מינואר 2009. הוא הוביל מהפך שהתבסס על פיתוח חדשנות, רכישות אסטרטגיות ובניית שותפויות חזקות עם שחקנים מובילים בתעשייה.

בתקופתו כמנכ"ל, צמחו הכנסות קיידנס מפחות ממיליארד דולר לכ-3 מיליארד דולר בשנה, ומחיר המניה זינק בכ-3,200 אחוזים. במקביל לתפקידו בקיידנס, ליפ-בו טאן הוא גם מייסד ויו"ר קרן ההשקעות Walden International. "הדירקטוריון ואני מרגישים שזה הזמן המתאים להעביר את השרביט לדור הבא", אמר. "אנירוד הוא האדם הנכון להוביל את החברה לשלב הצמיחה הבא".

אנירוד דווגאן, 51, כיהן כנשיא קיידנס מאז 2017 והיה אחראי על המחקר והפיתוח, המכירות והנדסת השטח, וכן על קבוצות האסטרטגיה, השיווק והפיתוח העסקי. דווגאן ניהל את מפת הדרכים הטכנולוגית של החברה והוביל את אסטרטגיית Intelligent System Design הממנפת את מורשת התוכנה החישובית של קיידנס במטרה להתרחב אל מעבר לעסקי הליבה של החברה, ובכך להגדיל את שוק היעד פי שלושה, לכ-30 מיליארד דולר.

דווגאן הצטרף לקיידנס בשנת 2012 ומילא בה תפקידים בכירים, כולל סגן נשיא בכיר ומנהל כללי של קבוצות Digital & Signoff ו-System & Verification. לפני שהצטרף לקיידנס, הוא שימש בתפקידי ניהול בכירים ב-Magma Design Automation וב-IBM. דווגאן הוא בעל תואר ראשון בהנדסת חשמל מהמכון ההודי לטכנולוגיה, דלהי, ובעל תואר שני ושלישי (PhD) בהנדסת חשמל ומחשבים מאוניברסיטת Carnegie Mellon.

חברת קיידנס מספקת כלים לתכנון אלקטרוני ומעסיקה כ-9,000 עובדים. בשנת 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-2.7 מיליארד דולר. החברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-39.9 מיליארד דולר. קיידנס בישראל היא פועלת בשני אתרי פיתוח ומכירות, בחיפה ובפתח תקווה, המעסיקים ביחד כ-300 אנשי פיתוח ומנוהלים על-ידי פרופ' זיאד חנא.

Coilcraft הכריזה על סלילים חדשים למערכות RF ולספקי כוח

חברת Coilcraft מאילינוי, ארה"ב, הכריזה על סדרות חדשות של סלילים (Inductors) עבור ספקי כוח ממותגים ועבור מערכות RF. החברה הוסיפה את משפחת  XGL4030 Series לסלילים ממשפחת XGL, המיועדים לשימוש בספקי כוח ממותגים ובממירי מתח (DC-DC converters). הסלילים החדשים מאופיינים בהפחתה של 40% בהתנגדות לזרם ישר (DCR), המאפשרת להקטין את הפסדי האנרגיה ואת התחממות ספק הכוח. הם מיועדים לעבודה בתדרים של כמה מאות קילו-הרץ ועד ליותר מ-5MHz. הם מופיעים במארז מסוכך המעניק הגנה בפני פליטת קרינה אלקטרומגנטית ועומדים בדרישות RoHS ובתקני AEC-Q200.

גם בתחום מערכות ה-RF החברה מספקת סלילים בעלי התנגדות DC נמוכה. היא הכריזה על סדרת 1512SP/2712SP Series של הסלילים בעלי ליבת אוויר (Air Core Inductors), המאופיינים בגורם Q גבוה מאוד (היחס בין העכבה בתדר מוגדר לבין התנגדות ה-DC). הסלילים (בתמונה למעלה) מופיעים במארזים קטנים של 4.45 × 3.94 × 3.15 מ"מ או 6.86 × 4.45 × 3.15 מ"מ ובערכים של 2.5nH ועד 150nH ברמת דיוק של 2%.


חברת Coilcraft מיוצגת בישראל על-ידי אלינה הנדסה.                                               לפרטים נוספים: אבי אליה, מהנדס מכירות, 054-7532262

טויוטה וסייבלום יספקו "תאומים דיגיטליים" ליצרניות רכב יפניות

חברת סייבלום (Cybellum) התל אביבית, וחברת Toyota Tsusho שהיא אחת מספקיות הרכיבים והטכנולוגיות המרכזיות של מכוניות טויוטה, חתמו על הסכם לשיתוף פעולה בפיתוח ואספקת מערכת אבטחה מבוססת "תאומים דיגיטליים", אשר תסייע ליצרניות רכב יפניות לעמוד בדרישות תקני האבטחה החדשים, UNECE WP. 29 ו-ISO 21434. בחודש פברואר 2021 השיקה סייבלום פלטפורמה לזיהוי אוטומטי וממוכן של חולשות אבטחה ובטיחות בכל מערכות התוכנה המצויות ברכב.

הפלטפורמה מבוססת על יצירת "תאום דיגיטלי" (Cybellum Cyber Digital Twins) של כל מערכות התוכנה ברכב, החל מבקרי המנוע ומערכות התמסורת, וכלה במערכות הניהוג והחיישנים. היא כוללת תיעוד מלא של רשימת החומרים (BoM), הממשקים, מערכות ההפעלה, מערכות ההצפנה, גרסאות התוכנה, מרכיבי קוד פתוח ועוד. המערכת של החברה סורקת את התאום הדיגיטלי של הרכב ומאתרת וממפה את כל הסיכונים של המערכת. השימוש בהעתק הדיגיטלי של הרכב יאפשר ליצרן לזהות את כל נקודות החולשה לפני הוצאת הרכב לשוק, להוכיח לרשויות שהוא עומד בתקנים הבינלאומיים, ולאחר מכן לזהות התפתחות סיכונים חדשים כדי לעדכן את המכוניות שכבר נמסרו ללקוחות.

בגלל שרשרת האספקה המורכבת של תעשיית הרכב והשימוש הגובר במחשבים ובתוכנות בתוך הרכב, ליצרנים אין כיום יכולת ראייה כוללת של כל משאבי התוכנה המצויים ברכב, ולכן הם לא יכולים לוודא עמידה מלאה בדרישות הבטיחות והאבטחה של התוכנות. המערכת של סייבלום מעניקה להם את היכולת הזאת. מדובר באתגר שיילך ויתגבר. הערכת חברת IHS Markit, בתוך מספר שנים יהיו בעולם כ-620 מכוניות מקושרות. חברת המחקר הבריטית Uswitch צופה שהן יאספו מידע אישי בקצב של כ-25GB בשעה. להערכתה, המכונית המקושרת היא יעד לעברייני סייבר, כאשר התקיפות נגד מכוניות מקושרות זינקו בכ-99% בשנה האחרונה.

 

Wiliot גייסה 200 מיליון דולר בהובלת סופטבנק

חברת Wiliot מקיסריה, שפיתחה תג זיהוי אלחוטי הכולל חיישן אשר אינו מצריך שימוש בסוללה, השלימה גיוס ענק בהיקף של 200 מיליון דולר בסבב C בהובלת קרן ההשקעות Future Fund 2 של סופטבנק היפנית. סופטבנק מצטרפת לגלריה המרשימה של תאגידי ענק שהשקיעו ב-Wiliot בסבבים קודמים, ובהם אמזון, ARM, קואלקום, סמסונג, וראיזון, NTT, פפסיקו, יצרנית הדבקים והתגיות Avery Dennison, ועוד. הסבב הנוכחי מעלה את סך גיוסיה של החברה ל-320 מיליון דולר.

חברת Wiliot הוקמה בשנת 2017 על ידי מייסדי חברת Wilocity שנמכרה לקואלקום ב-2014 תמורת כ-300 מיליון דולר. החברה פיתחה תג בגודל של בול דואר שמאפשר לקשר כל מוצר צריכה באמצעות תקשורת בלוטות' אל האינטרנט ולענן. פריצת הדרך הטכנולוגית של החברה היא ביכולת לספק את כל היכולות והביצועים ללא סוללה, מכיוון שהאבזר יודע להפיק אנרגיה מהקרינה האלקטרומגנטית המצויה בסביבתו (RF Energy Harvesting), ולכן אורך החיים שלו כמעט אינו מוגבל והוא אינו דורש תחזוקה.

מערכת האנטנות והשבב של Wiliot, הכולל מעבד של ARM, ניתנת להדפסה על רצועות פלסטיק או נייר ולהדביקו בפשטות על פריטי לבוש, אריזות מזון, מארזי תרופות ומיכלים שונים. תגית הבלוטות' יכולה להפוך כל מוצר לחכם ומאפשרת ליצרנים, מפיצים וקמעונאים לעקוב בזמן אמת אחר המוצר לכל אורך שרשרת האספקה, מקו הייצור והמחסן ועד החנות וצרכן הקצה. הדבר מאפשר לעקוב אחר טמפרטורת המוצר, משקל ותכולה, ועל אופן השימוש בו על-ידי הצרכן.

החברה גם פיתחה פלטפורמת ענן מבוססת בינה מלאכותית שמספקת אנליטיקה מעמיקה על מאפייני המוצר ודפוסי השימוש בו, וכך להתאים בצורה טובה יותר את שרשרת האספקה ל"שרשרת הביקוש". בחברה בוחנים מודל עסקי של חישה לפי שימוש  (Sensing as a Service) וגם מתן רישיונות ליצרניות חיצוניות לייצר בעצמן את השבב שבה בגדלים ולצרכים שונים.

רפאל ולוקהיד מרטין יפתחו מיירט לייזר

בתמונה למעלה: תמונת קונספט של מפא"ת המציגה את מיירט הלייזר כשהוא מותקן על-גבי הנגמ"ש איתן הישראלי

חברת לוקהיד מרטין וחברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות (Rafael) חתמו על הסכם עקרונות לשיתוף פעולה בפיתוח, ייצור ושיווק מערכת הגנה מבוססת-לייזר אשר תוכל ליירט רקטות ומל"טים. בשלב הראשון הן יפתחו את המערכת עד לשלב השימוש המבצעי שלה בישראל. במקביל, הן יבחנו את האפשרות לשווק אותה גם בארצות הברית. מדובר בשלב נוסף בפרוייקט התחמשות ישראל במערכות נשק לייזר, המבוססות על טכנולוגיית לייזר חשמלי שפותחה בעשור האחרון בפרוייקט משותף של מפא"ת, רפאל, אלביט וחוקרים מהאקדמיה הישראלית.

בינואר 2020 דיווחה מפא"ת שהיתרון המרכזי של הלייזר הישראלי הוא ביעילות ובדיוק של קרן הלייזר. "באמצעות הטכנולוגיה החדשה הצליחה מערכת הביטחון למקד ולייצב את האלומה על מטרה בטווחים ארוכים, כולל התגברות על הפרעות באטמוספירה". בעקבות הצלחת הפיתוח, התניעה מפא"ת שלוש תוכניות לפיתוח מדגימי לייזר שיתבצעו עם רפאל ואלביט מערכות: מדגים למערכת לייזר קרקעית שתשלים את מערכת כיפת ברזל; לייזר מתמרן שיותקן על כלי-רכב ויספק הגנה על הכוחות בשטח, ומיירט לייזר המותקן על-גבי פלטפורמה אווירית, כדי להגן על מרחבים גדולים.

ככל הנראה האחריות על המערכת האווירית נמצאת בידי אלביט. לפני מספר חודשים דיווח מנכ"ל אלביט, בצלאל מכליס, שהמערכת של אלביט תהיה מבצעית בתוך כשלוש שנים. ביוני 2021 ביצעו אלביט, חיל האוויר ומפא"ת סדרת ניסויים שבמהלכם יירטו כטב"מים בטווחים ובגובהי טיסה שונים, באמצעות מערכת לייזר אווירית שהותקנה על-גבי מטוס. במסגרת הניסויים הותקן במטוס מדגים של מערכת לייזר אשר הופעל במספר תרחישים שונים שבהם יורטו כטב"מים בטווחים של עד יותר מקילומטר ובגבהי טיסה שונים. מכאן שהפרוייקט המשותף של רפאל ולוקהיד מרטין יתמקד ככל הנראה בפיתוח הלייזר הקרקעי, נייח או נייד.

פרוייקט הלייזרים של לוקהיד מרטין

הדגמת מערכת HELIOS של לוקהיד מרטין הנבדקת כיום על-ידי הצי האמריקאי
הדגמת מערכת HELIOS של לוקהיד מרטין הנבדקת כיום על-ידי הצי האמריקאי

חברת לוקהיד מרטין (Lockheed Martin) החלה לפתח טכנולוגיות יירוט מבוססות לייזר בשנת 1993, והתקדמה בהדרגה. בשנת 2013 היא ביצעה מספר ניסויי יירוט בלייזרים בהספק של 10kW שבמהלכם הצליחה ליירט טיל דמוי קסאם ממרחק של 1.5 קילומטרים. בשנת 2015 היא כיוונה קרן בהספק של 30kW אל משאית, והצליחה לנטרל את פעילותה ממרחק של 1.6 קילומטרים. בחודש אפריל 2017 היא הצליחה לייצר תותח לייזר בהספק של 58kW, שהוא קטן מספיק כדי להתקינו על-גבי משאית, ובסוף 2017 זכתה בחוזה של מעבדות חיל האוויר האמריקאי (AFRL) לפיתוח וייצור נשק לייזר שיותקן על-גבי מטוסי קרב.

בחודש מרץ 2020 היא התקינה מערכת נשק ניסיונית בשם HELIOS על משחתת של הצי האמריקאי. המערכת כוללת לייזר בעוצמה של 60kW, אשר מבוסס על טכנולוגיית Spectral Beam Combined Fiber Laser. בטכנולוגיה הזאת משתמשים במספר רב של מקורות לייזר סיב-אופטי, וממקדים אותם ביחד ליצירת קרן אחודה ובעלת הספק גבוה. החברה דיווחה שהמערכת הזאת מסוגלת ליירט מערכות תקיפה בלתי מאויישות ולנטרל סירות תקיפה זעירות. בטווח הרחוק, החברה מתכננת לפתח לייזר אווירי במתכונת של מטעד נישא מתחת לגחון של מטוסי קרב, אשר ישמש ליירוט טילי אוויר-אוויר וטילי קרקע-אוויר שיתקפו את המטוס.

אינטל תייצר שבבים עבור AWS וקואלקום

חברת אינטל תייצר שבבים של AWS ושל אמזון. החברה מסרה על הסכמי ייצור עם שתי ענקיות הענן במסגרת אסטרטגיית IDM 2.0 החדשה, שלפיה היא תספק שירותי ייצור במתכונת Foundry, לצד ייצור עצמי של המעבדים שלה עצמה, והסתמכות על קבלני ייצור חיצוניים, כמו TSMC, לייצור שבבים שהיא מפתחת ומוכרת. לדברי סגן נשיא עולמי ומנהל מרכזי הייצור של אינטל העולמית, דניאל בן עטר (בתמונה למעלה), "האסטרטגיה הזאת היא מנוע הצמיחה של אינטל לשנים הבאות".

אינטל הודיעה שאמזון ווב סרוויסז (AWS) תהיה הלקוחה הראשונה שתשתמש בטכנולוגיית מארזים חדשה של אינטל במסגרת קבוצת שירותי ה-foundry שעליה הכריז לאחרונה המנכ"ל פט גלסינגר. במקביל, אינטל חתמה על הסכם ייצור עם חברת קואלקום שלפיו היא תהיה הלקוחה הראשונה לקבל שירותי ייצור בטכנולוגיית התהליך Intel 20A, אשר צפויה להיכנס לייצור המוני בשנת 2024. במסגרת האסטרטגיה הזו, אינטל מעוניינת להיות ספקית foundry מרכזית עם כושר ייצור בארה"ב ובאירופה.

גלסינגר אמר שבנוסף להשקעה של יותר מ-20 מיליארד דולר במפעל ייצור חדגש המוקם באריזונה, "אנחנו משקיעים 3.5 מיליארד דולר במפעל חדש בניו מקסיקו שיתמוך בטכנולוגיית מארזים מתקדמת שלנו, והשקעה של כ-10 מיליארד דולר במפעל ייצור השבבים בקרית גת. עד עתה התמקדנו בהגדלת כושר הייצור, וכעת אנחנו מתמקדים בטכנולוגיות התהליכים והמארזים שלנו. המטרה היא להשיג את השילוב הנכון של תהליך ומארז, שבבים ופלטפורמות, תוכנה וייצור בהיקף גדול".

בשיחה השבוע עם עיתונאים ישראלים, סיפר בן עטר שהחברה החליטה להתנתק מסולם הננומטרים, המתאר את רוחב הצומת בטרנזיסטור, שלפיו מגדירות יצרניות השבבים את הרמה הטכנולוגית שלהן. "לרוחב הצומת אין כיום משמעות והוא אינו מסביר מהי הרמה הטכנולוגית של היצרנית. למבנה הצומת יש חשיבות לא פחותה באספקת ביצועים. לכן אנחנו רוצים להתמקד במדדים של ביצועים להספק, ולא ברוחב הצומת".

מפת הדרכים החדשה של אינטל

היום (ב') חשפה אינטל את מפת הדרכים החדשה שלה, במקביל לשמות התהליכים (nodes) החדשים שהיא העניקה להן במקום סולם הננומטרים המקובל בתעשייה. תהליך Intel 7 מספק שיפור של כ-10%-15% בביצועים לוואט בהשוואה ל-Intel 10nm SuperFin, באמצעות אופטימיזציה של טרנזיסטורי Fin FET. הוא ישמש לייצור מעבד Alder Lake למחשבים אישיים שייצא ב-2021 ומעבד Sapphire Rapids לחוות שרתים, אשר צפוי להיכנס לייצור ברבעון הראשון של 2022.

תהליך Intel 4 יהיה התהליך הראשון שבו אינטל מבצעת שימוש בליתוגרפיית Extreme UV, המבוסס על אופטיקה באורך גל של 13.5 ננומטר בהשוואה לתהליך הקודם שבו האופטיקה מבוססת על אורך גל של 193 ננומטר. התהליך יספק שיפור של כ-20% בביצועים בהשוואה לתהליך Intel 7. הוא יהיה מוכן לייצור במחצית השנייה של 2022 וישמש לייצור מוצרים שייצאו לשוק ב-2023, דוגמת מעבדי Meteor Lake למחשבים אישיים ומעבד Granite Rapids לחוות שרתים.

תהליך Intel 3 יספק שיפור של כ-18% בביצועים לוואט בהשוואה ל-Intel 4,לצד צמצום שטח השבב. תחילת הייצור של Intel 3 מתוכננת למחצית השנייה של 2023. לאחר מכן אינטל תעבור לתהליך Intel 20A, אשר יתבסס על שתי טכנולוגיות חדשות: הטרנזיסטור RibbonFET, ומבנה חדש של השבב בטכנולוגיית PowerVia. הוא צפוי להגיע לייצור ב-2024, וכאמור ישיש לייצור שבבים של חברת קואלקום. בתוך כך החברה מסרה שהיא החלה בפיתוח תהליך Intel 18A, אשר ככל הנראה צפוי לצאת לשוק במהלך שנת 2025.

טרנזיסטור הדור הבא של אינטל: RibbonFET

בתמונה למעלה: טרנזיסטור RibbonFET החדש (מימין) לצד טרנזיסטור FinFET של אינטל

חברת אינטל הכריזה על טרנזיסטור מסוג חדש בשם RibbonFET אשר צפוי להיכנס לייצור סדרתי בשנת 2024 ויחליף בהדרגה את טרנזיסטורי FinFET המשמשים כיום כסוס העבודה המרכזי של החברה. מדובר בהכרזה החשובה ביותר של אינטל מאז ההכרזה על טרנזיסטורי Tri-Gate בשנת 2011 שמהם התפתח טרנזיסטור ה-FinFET של החברה. המהלך ההוא הכניס אותה אל עולם הטרנזיסטורים התלת-מימדיים, שבהם הוגדל שטח הצומת שבו נעים המטענים החשמליים באמצעות שלוש פאות (במקום פאה אחת בטרנזיסטור שטוח) ובאמצעות ריבוי שטחי מגע (סנפירים).

בטכנולוגיית RibbonFET החדשה, אינטל ביצעה הגדלה נוספת של שטח הצומת באמצעות בניית "צומת צפה" שבה השער המבקר את פעולת הטרנזיסטור של הטרנזיסטור מקיף את הצומת מכל הכיוונים. באמצעות המבנה הזה ניתן להעביר גם מטענים קטנים מאוד במהירות גדולה בהרבה. ביסודו הרעיון אינו חדש, וכבר בסוף שנות ה-80 הדגימה טושיבה יכולת ייצור של טרנזיסטור בעל צומת צפה, שקיבל את הכינוי Gate-All-Around – GAA. אולם רק כעת הטכנולוגיה מתחילה להגיע לשלבים מעשיים. בשנת 2020 הודיעה חברת סמסונג שהיא מפתחת טכנולוגיית GAA משל עצמה בשם Multi-Bridge Channel FET – MBCFET, ושהיא תשמש לייצור שבבים בתהליכי ה-3 ננומטר העתידיים שלה.

ביחד עם הטרנזיסטור החדש, אינטל תתחיל ב-2024 לייצר שבבים במבנה חדש בשם PowerVia. כיום מיוצרים הטרנזיסטורים בשכבה התחתונה של השבב כאשר מעליה נבנה מארג של מוליכים חשמליים האחראים לאספקת הכוח לטרנזיסטורים ולניתוב האותות. בטכנולוגיית PowerVia החדשה, אינטל מפרידה בין שני סוגי המוליכים ומשנה את מיקומם. בשיטה החדשה, שכבת הטרנזיסטורים נמצאת במרכז השבב, כאשר מארג אספקת הכוח נמצא בחלקו התחתון של השבב, קרוב אל המעגל המודפס.

מארג המוליכים האחראים על ניתוב האותות בין הטרנזיסטורים נמצא בחלקו העליון של השבב, ומתקיימת הפרדה מלאה בין האותות לבין אספקת הכוח. להערכת אינטל, בטכניקה הזאת ניתן לתכנן את ניתוב האותות (Routing) בצורה אופטימלית ובכך לשפר דרמטית את מהירות העבודה של השבב ולהפחית את צריכת האנרגיה שלו. מדובר בתהליך קשה מאוד לביצוע, הדורש לבצע הפיכה של פרוסת הסיליקון (Flip Chip) במהלך הייצור של שבבים גדולים וצפופים מאוד.

שתי הטכנולוגיות החדשות יהיו הבסיס לתהליך הייצור שקיבל את הכינוי Intel 20A, אשר צפוי להגיע לייצור ב-2024. אינטל דיווחה שהיא חתמה על הסכם עם חברת קואלקום, שלפיו קואלקום תהיה החברה הראשונה שאינטל תספק לה שירותי ייצור שבבים המבוססים על תהליך Intel 20A (במפעל באריזונה הנמצא כעת בשלבי הקמה). הסכם הייצור הזה נעשה במסגרת אסטרטגיית IDM 2.0 שעליה הכריז לאחרונה המנכ"ל פט גלסינגר, שלפיה אינטל תספק שירותי ייצור לחברות אחרות (Foundy).

חוקרים מהטכניון פיתחו מצלמת פיקסל-יחיד

בתמונה למעלה: תולעת C. elegans באורך של 1 מ"מ אשר צולמה במצלמת הפיקסל היחיד שפותחה בטכניון

חוקרים מהטכניון פיתחו שיטת צילום חדשה ומהירה מאוד המבוססת על שימוש בחיישן אופטי בעל פיקסל יחיד (Single Pixel Imaging – SPI), שיש בה פוטנציאל שימוש ביישומים רבים דוגמת מערכות בדיקת ייצור שבבים, מערכות אולטרא סאונד, מיקרוסקופים חדשים או מערכות התראה ברכב אוטונומי. הרעיון הבסיסי אינו חדש: הוא מבוסס על הקרנת אור בתבנית אור ידועה מראש על האובייקט (דפוס אור מקודד), קליטת האור על-ידי חיישן (דיודה) וניתוח המידע באמצעות מחשב.

הבסיס התיאורטי לטכנולוגיה הוא שתכונות האור המקודד המוחזר מהאובייקט מספקות עליו מידע רב, וכאשר מבצעים מספר רב של מדידות כאלה, ניתן לשחזר את מראה האובייקט הנבדק. אלא שעד היום יושמה הטכנולוגיה הזאת באמצעות מראות (Digital Micromirror Devices) ולכן הייתה איטית מאוד ולא יכלה להתחרות מול טכנולוגיות צילום מקביליות כמו חיישן מרובה פיקסלים או טכניקות סריקה כפי שהן מקובלות בהדמאות מכ"ם או LiDAR. התוצאה: ניתן היה לקבל רק תמונות של אובייקטים סטטיים.

קבוצת החוקרים מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים בטכניון כוללת את פרופ' אמיר רוזנטל, הדוקטורנט יבגני חכמוביץ' והמסטרנט שגיא מונין. הם יצרו תבניות קידוד מסוג חדש המותקנות על-גבי דיסקית מסתובבת הממוקמת בין מקור הקרינה לבין הגלאי, ופיתחו אלגוריתם שחזור יעיל. סיבוב מהיר של הדיסקית וניתוח כל האותות שהגיעו אל הגלאי, איפשרו להם להאיץ פי 100 את מהירות הרכשת התמונה. למעשה, מערכת ההדגמה שהם בנו הצליחה לבצע קידוד מרחבי בקצב של 2.4 מגה-הרץ (2.4 מיליון קידודים בשנייה), ולהפיק מהם סרטונים בקצב של 72 תמונות בשנייה.

מבנה עקרוני של מצלמת הפיקסל היחיד, בניסוי שבוצע בטכניון
מבנה עקרוני של מצלמת הפיקסל היחיד, בניסוי שבוצע בטכניון

הם הדגימו את ההצלחה באמצעות סרטון וידאו המתעד את התנועה המורכבת של תולעי C. elegans – יצורים זעירים באורך של 1 מ"מ אשר חיים בקרקע. בסיכום המאמר שהתפרסם בכתב העת המדעי Nature Communications, החוקרים כותבים שמדובר בטכנולוגיה גנרית אשר ניתן לממש אותה בתחומים רבים תוך ניצול מקורות קרינה שונים מאוד ובאורכי גל רבים מאוד.

למאמר המקורי הקליקו: Single pixel imaging at megahertz switching rates via cyclic Hadamard masks

פורסייט קיבלה פטנט על מערכת הנהיגה שלה

חברת פורסייט (Foresight) מנס-ציונה הודיעה כי משרד הפטנטים האמריקאי אישר את בקשת הפטנט שהגישה עבור מערכת הראייה הממוחשבת QuadSight שפיתחה עבור מערכות עזר בטיחותיות (ADAS) ונהיגה אוטונומית. מערכת הראייה הממוחשבת של פורסייט מבוססת על  שימוש בשתי מצלמות אינפרא-אדום (של FLIR האמריקאית) ובשתי מצלמות אור נראה. המערך הזה מיועד לספק יכולת ראייה סטריאוסקופית (תלת-מימדית), המדמה את אופן הראייה של העין האנושית.

פורסייט דיווחה בעבר כי מבדקים שערכה העלו כי המערכת מספקת יכולת גילוי מכשולים המתקרבת ל-100% בכל תנאי מזג אוויר או תאורה, לרבות תנאים ירודים של חשיכה מוחלטת, גשם, ערפל וסוורהחברה דיווחה מאז השלמת הפיתוח לפני כשנתיים על מסירה של מספר דו-ספרתי של מערכות לחברות בעולם הרכב לצורך בחינת הטכנולוגיה וגם חתמה על מספר הסכמי הפצה בעולם. 

מצלמות הרכב של נקסאר מאמנות רכב אוטונומי

חברת נקסאר (Nexar) התל אביבית דיווחה שהיקף השימוש במצלמות הרכב החכמה שלה (dash cams) צמח בכ-30% בחצי השנה האחרונה, וכיום הן מצלמות בנסיעה כ-210 מיליון קילומטרים בחודש. להערכת החברה, בתוך כ-12 חודשים היא תכפיל את היקף השימוש במצלמות. עד היום החברה צברה יותר מ-3.2 תמונות של דרכים. חברת נקסאר הוקמה בשנת 2015 על-ידי המנכ"ל ערן שיר ועל-ידי סמנכ"ל הטכנולוגיות ברונו פרננדז-רואיז, ומעסיקה כיום כ-100 עובדים, מהם כ-80 בישראל והיתר בניו יורק.

החברה פיתחה מצלמות רכב מצויידות ב-GPS ומקושרות אל הסמארטפון באמצעות אפליקציה ייעודית של החברה, אשר מאפשרת להקליט את התמונות ולספק תובנות למשתמשי הדרך. האפליקציה מאפשרת לנצל את החיישנים ויכולות העיבוד של מכשירי הסמארטפון כדי לספק התראות בטיחותיות לנהג כמו סטייה מנתיב הנסיעה או סכנת התנגדות. בנוסף, האפליקציה משדרת את המידע לענן, ובאמצעותו החברה מפעילה רשת תקשורת בין כלי-רכב (V2V), המספקת התראות לנהגים אחרים המצויים בסביבת הרכב ומזהירה אותם בפני סכנות הנמצאות מחוץ לטווח הראייה שלהם.

אלא שהתפתחות החבורה החכמה והרכב האוטונומי מרחיבים את את השוק אשר זקוק למידע הזה. "המידע מאפשר ליצרניות רכב לאמן את המכוניות שהן מייצרות ולהתעדכן בזמן אמת בשינויים בדרכים", אמר המנכ"ל שניר. כיום החברה מספקת מידע ליצרניות מערכות נהיגה אוטונומיות על מקרי קצה בתרחישי נהיגה כדי לאמן את המערכות לעמוד בדרישות רמות 4 ו-5. זהו תחום חיוני, אולם הוא הסובל מחיסרון גדול במידע. היכולת הזאת באה לידי ביטוי במוצר חדש שהחברה החלה לספק בחודש מרץ השנה: שירות המשחזר תאונות דרכים, ועל-ידי כך מקצר ומייעל את תהליך ההתחשבנות של חברות ביטוח.

שיחזור תאונת דרכים באמצעות מידע שהצטבר במערכת הענן של נקסאר
שיחזור תאונת דרכים באמצעות מידע שהצטבר במערכת הענן של נקסאר

הפתרון מאפשר לאסוף את המידע מהמצלמה ומהחיישנים, לשלב אותו במפות דרך מדוייקות, ולשחזר את התפתחות התאונה רגע אחר רגע, כולל תיעוד ההתנהגות של כל אחת מהמכוניות ורגעי הפגיעה שלהן. החברה החלה לספק את השירות עבור מאות אלפי הלקוחות של חברת הביטוח היפנית Mitsui Sumitomo Insurance, אשר רכביהם מפעילים מצלמות דרכים במהלך הנסיעה. היישום השני שהחברה מסקת ליצרניות הרכב האוטונומי הוא מפות דרכים מעודכנות ומפורטות. רוב מפות הדרכים הדינמיות מיוצרות כיום באמצעות טכנולוגיית LiDAR, שרמת הפירוט שלהן היא נמוכה. החברה הודיעה שהמצלמות שלה מספקות פרטים עדכניים שניתן לשלב במפות הדרכים הדינמיות הקיימות.

הפרטים העדכניים האלה יכולים לשמש גם לתחזוקת הדרכים. בחודש יוני השנה נחתם הסכם לשיתוף פעולה בין נקסאר לבין חברת Blyncsy האמריקאית, שבמסגרתו הן יאספו מידע על 6.5 מיליון קילומטרים של הכבישים ציבוריים בארה"ב, כדי לאתר פגמים הדורשים תיקון, ולהעביר את המידע לידי הרשויות האמרקאיות על מקטעי הכביש הרלוונטיים. כך למשל, מחקרים פדרליים מראים שכמחצית מהרוגי תאונות הדרכים בארה"ב (19,000 שנה) נפגעו בתאונות שנגרמו עקב סטייה מהנתיב. במקרים רבים בגלל שחיקת סימוני נתיבים, הנגרמת עקב תנאי מזג האוויר הקשים ברוב אזורי ארה"ב.

קיידנס הכריזה על תוכנת AI לתכנון שבבים

חברת קיידנס דיזיין סיסטמס (Cadence) הכריזה על כלי-עזר חדש למפתחי שבבים, אשר מגדיל את מספר הפעולות שניתן לבצע באופן אוטומטי במהלך תכנון שבבים חדשים. הכלי החדש, בשם Cerebrus Intelligent Chip Explorer מבוסס על אלגוריתמים של לימוד מכונה (ML). להערכת החברה, שילוב הכלי החדש עם מערכת Cadence RTL-to-signoff הקיימת, מאפשר לשפר את התפוקה עד פי עשרה, ולספק שיפור של עד 20% במדד ההספק ליחידת שטח לביצועים (PPA).

הכלי משפר את התכנון במספר תחומים: הוא מאתר פתרונות שמהנדסים אנושיים עשויים שלא לנסות או לחקור באופן טבעי, מאפשר ליישם באופן אוטומטי תכנונים שנלמדו לצורך שימוש בתכנונים עתידיים, מאפשר למהנדס יחיד לבצע אופטימיזציה של המימוש המלא של ה-RTL, מנצל יכולות מחשוב מאסיבי מבוזר (כמו הענן), וכולל ממשק משתמש המספק ניתוח תוצאות אינטראקטיבי ותובנות של מדדי התכנון. לדברי מנהל קבוצת Digital & Signoff בחברה, ד"ר צ'ין-צ'י טנג, "למתכננים לא הייתה עד היום דרך אוטומטית לעשות שימוש-חוזר בידע מתכנונים היסטוריים, והם נאלצו לבזבז זמן על לימוד ידני מחודש בכל פרויקט".

המוצר החדש יצא במסגרת אסטרטגיה כוללת של חברת קיידנס שקיבלה את הכינוי Intelligent System Design, אשר מיועדת לספק כלים לתכנון הוליסטי של שבבים. בניגוד לעבר, כיום יצרניות מערכות רבות מבצעות תכנונים עצמיים של שבבים, אשר צריכים להתחשב בכל מרחב התנאים והאילוצים בהם פועלת המערכת הסופית, לצורך זה יש צורך בחבילת כלים אשר מטפלת במרכיבים רבים של תכנון השבב, כולל המארזים, סביבת העבודה, דרישות הספק ומחיר ועוד. לפי התפישה החדשה, השבב אינו רכיב שהיצרן משלב בפתרון שלו, אלא מרכיב שמערכת שהתכנון שלו תלוי בכל הדרישות של המערכת הסופית.

למידע נוסף הקליקו: www.cadence.com/go/cerebruspr.

סקודיקס נכנסה לבורסת תל אביב לפי שווי של 190 מיליון שקל

חברת סקודיקס (Scodix) מראש העין החלה להיסחר אתמול (ד') בבורסה בתל אביב והשיגה לאחר יום המסחר הראשון שווק שוק של כ-190.6 מיליון שקל. החברה דיווחה שערב כניסתה למסחר, היא ביצעה הנפקת מניות פרטית לגופים פיננסיים ומשקיעים מוסדיים בישראל, שבאמצעותה גייסה כ-54 מיליון שקל.

עד היום החברה גייסה כ-100 מיליון דולר ממשקיעים, בהם מקרן טנא המחזיקה בכ-26% ממניותיה לאחר ההנפקה ומקרן ICV המחזיקה בכ-18% מהמניות. לחברה 41 פטנטים רשומים ועוד שלושה פטנטים המצויים בתהליכי רישום. היא מעסיקה כ-80 עובדים ועד היום סיפקה סקודיקס כ-360 מערכות ללקוחות בעולם.

סקודיקס הוקמה בשנת 2007 על-ידי המנכ"ל אלי גרינברג ויעקב בר, ועוסקת בפיתוח וייצור מערכות דפוס דיגיטליות להשבחת דפוס, (Digital Print Enhancement) המבוססות על שימוש בפולימר הייחודי שפיתחה, Scodix PolySense. התחום הקרוי השבחת דפוס כולל הוספת אפקטים המשביחים את המוצר המודפס מעבר להדפסת צבע רגילה, למשל הוספת צבעים מתכתיים, ציפויי לכה שקופה ומבריקה על גבי מצעים, או יצירת הבלטה של אלמנטים במוצר המודפס. המערכות של החברה מקבלות מצעים (מודפסים או לא מודפסים) ונתונים גרפיים בקובץ דיגיטלי של הלקוח, ועל בסיסם מוסיפה מיידית את האפקטים הדרושים.

הייצור עבר אל המפעל בראש העין

סקודיקס נפגעה קשה בשנת הקורונה, בין השאר עקב ביטול תערוכת הדפוס דרופה. מכירותיה הסתכמו בכ-16.3 מיליון דולר בלבד, בהשוואה למכירות בהיקף של 30.7 מיליון דולר בשנת 2019. כתוצאה מכך היא סיימה את 2020 עם חוב בהיקף של יותר מ-21 מיליון דולר. בין השאר, היא ארגנה מחדש את קווי הייצור: עד לאחרונה יוצרו המערכות בקבלנות משנה בחברת ש.מ.ר מושן, אולם בעקבות משבר הקורונה והירידה בהיקף ההזמנות, הייצור עבר אל החברה וכיום היא מפעילה שני מפעלי ייצור בראש העין: מפעל לייצור מכונות הדפוס ומפעל לייצור הפולימרים הנמכרים ללקוחותיה.

כיום החברה ממקדת את עיקר מאמציה בשוק יצרני האריזות, הנמצא בצמיחה משמעותית. להערכת חברת המחקר Smithers Group, בשנים האחרונות צומח שוק האריזות בקצב יציב של כ-2.8% בשנה וצפוי להגיע בשנת 2021 להיקף של כטריליון דולר. כמחצית מעבודות הדפוס בשוק האריזות מבוצעות בסדרות של עד כ-6,000 מצעים, שזהו שוק יעד מרכזי של תעשיית הדפוס הדיגיטלי.  תמורת ההנפקה תשמש בין השאר להחסרת חוב לרשות החדשנות בהיקף של 5.4 מיליון שקל והשקעה של 5-7 מיליון דולר בפיתוח מערכת הדפוס הדיגיטלית החדשה אאוריקה (Eurika).

מערכת אאוריקה תאפשר צביעה מתכתית בטכניקה מסוג חדש. היא תתבסס על שימוש בפולימרים שיפותחו בחברה אשר מספקים את הגוון המתכתי, בלא צורך להשתמש ברדידי מתכת, כפי שמקובל היום בתעשייה. השימוש ברדידים הוא יקר, מוגל במספר הגוונים ומיועד למספר מצומצם של סוגי מצע. מערכת אאוריקה אמורה לפתור את החסרונות האלה. בשלב הנוכחי החברה ביצעה הוכחת היתכנות טכנולוגית, וצופה שהפיתוח יסתיים במחצית הראשונה של 2024.

 

אלביט תייצר אנטנות באמצעות מדפסות תלת מימד

בתמונה למעלה: אנטנת תקשורת לוויינית אשר יוצרה בטכנולוגיית התלת-מימד של SWISSto12 השווייצרית

חברת אלביט מערכות (Elbit) נכנסת לתחום הייצור התוספי (Additive Manufacturing) של אנטנות למערכות בתדר גבוה. החברה דיווחה על הסכם לשיתוף פעולה לטווח ארוך עם חברת SWISSto12 השווייצרית, שבמסגרתו שתי החברות יפתחו וייצרו אנטנות RF ותת-מערכות בתדר גבוה עבור מערכות הלוחמה האלקטרונית הימיות של אלביט. האנטנות ייוצרו בטכנולוגיית הדפסת תלת-מימד של החברה השווייצרית, אשר פיתחה מדפסות 3D המייצרות אלמנטים אלחוטיים ממתכת.

חברת SWISSto12 יצאה בשנת 2011 מהמכון הטכנולוגי של לוזאן, שווייץ, עם טכנולוגיה לתכנון וייצור אנטנות לתדרי טרה-הרץ. בשנים האחרונות היא פיתחה טכנולוגיית ייצור תוספי של מבנים מתכתיים, לייצור אנטנות ואלמנטים בתדר גבוה כמו מוליכי גלים. להערכת החברה, טכנולוגיית הייצור שלה מאפשרת לייצר בקלות מבנים מאוד מורכבים, להוזיל ולהאיץ את הייצור ולהקטין את משקל האנטנות פי עשרה בהשוואה לטכניקות ייצור מתכת סטנדרטיות. בעקבות השלמת פיתוח הטכנולוגיה, היא החלה לאחרונה לספק אנטנות אלחוטיות ליישומי צבא ותעופה ועובדת עם קבלניות הביטחון הגדולות באירופה.

ישראל היא שוק יעד אסטרטגי

"זה כבוד גדול להיות שותפה אסטרטגית של אלביט בתחום אנטנות ה-RF", אמר מנכ"ל ומייסד SWISSto12, ד"ר אמיל דה רייק. "השותפות הזאת תאפשר לנו להגדיל את יכולות הייצור שלנו". בסוף 2019 החברה גייסה 19 מיליון דולר למימון כניסתה אל שוק הדפסות ה-3D של אנטנות, ובעקבות הגיוס היא הגדירה את ישראל כשוק יעד אסטרטגי לצד השוק האמריקאי. בחודש יוני 2021 היא ביצעה את הכניסה הראשונה שלה אל השוק הישראלי, כאשר חתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם חברת SatixFy מרחובות, לפיתוח משותף של מערכות תקשורת חלליות המבוססות על האנטנות שהיא תייצר ועל שבבי הסיליקון של SatixFy.

שיתוף הפעולה יתמקד במטעד תקשורת המבוסס על טכנולוגיית דילוג-אלומה (Beam Hopping), שנועדה לשפר את קיבולת התעבורה של לווייני תקשורת ולהוריד את עלותם באמצעות אספקת רוחב פס לפי דרישה בתאי שטח קטנים מאוד. טכנולוגיית דילוג-אלומה מיועדת להתמודד בעיית העומס הגובר על לווייני תקשורת באמצעות חלוקת התדר על בסיס זמן. היא מאפשרת להעביר במהירות את רוחב הפס הנדרש מתא לתא, ועל-ידי כך להבטיח מענה מיידי לצרכים המשתנים של צרכני התקשורת.

שירהטק רוכשת חברת בינה מלאכותית אירופית

חברת שירהטק (Shiratech) מפתח תקווה חתמה על מזכר הבנות מחייב לרכישת חברה אירופית העוסקת בתחום הבינה המלאכותית, אשר באמצעותה היא צפויה להיכנס אל השוק התעשייתי באירופה כדי לספק לו טכנולוגיות יישומי תעשייה חכמה (0.4 Industry). כך דיווחה היום חברת יוניקורן טכנולוגיות הנסחרת בבורסה של תל אביב ומחזיקה בכ-7.95% ממניות שירהטק.

החברה האירופית הנרכשת פועלת במדינה מתועשת מובילה באיחוד האירופי ומחזיקה בקניין רוחני בתחומי הבינה המלאכותית אשר ישתלב במערכות של שירהטק. הטמעת פעילותה בשירהטק תתבצע באופן מיידי עם השלמת העיסקה. חברת שירהטק פיתחה את פלטפורמת iCOMOX, המבוססת על קופסת חומרה עם חיישנים ואלגוריתמיקה המנטרת את מצב המכונות ומאפשרת לקבל יכולות של ציוד חכם גם ממכונות "טיפשות".

המערכת כוללת 5 חיישנים שונים אשר שואבים מידע ישירות מהמכונות בקו הייצור או מכל מקור מידע אחר. קופסאות הבקרה בפלטפורמת iCOMOX מצויידות בשלוש דרכי התחברות אל הרשת: תקשורת איתרנט קווית על-גבי קווי אספקת החשמל במפעל (PoE), תקשורת באמצעות הרשת הסלולרית (NB-IoT) ותקשורת אלחוטית מקומית (SmartMesh IP). בכך המערכת מכסה כל התרחישים האפשריים באתרי ייצור תעשייתיים. ניתוח המידע מבוצע בשלוש שכבות AI מרמת אבזר הקצה ועד הענן, ומאפשר מתן תובנות בזמן אמת ובניית יכולות לחיזוי תקלות.

עיסקת הרכישה מהווה מרכיב מרכזי באסטרטגיית הכניסה של שירהטק אל השוק האירופי: החברה הנרכשת תהיה שער הכניסה של שירהטק לאירופה, בעיקר בכלכלות התעשייתיות המובילות באיחוד האירופי, שבהן פועלים כיום עשרות אלפי מפעלים וקווי ייצור מיושנים, הרלוונטיים להטמעה של הטכנולוגיה שלה. החברה הנרכשת תשמש גם כמרכז הפעילות האירופי בתחומי טכנולוגיה, מכירות ושירות בתחום ה-0.4 Industry. משירהטק נמסר ליוניקורן שרכישת החברה הנרכשת תאפשר לה לקצר את מחזור המכירה ללקוחות חדשים באירופה.

חברת שירהטק נמצאת בשליטת קבוצת א.י אלקטרוניקה (כ-82% מהמניות) הנמצאת בבעלות שווה של האחים יניב רוד ואיתי רוד. במתכונתה הנוכחית היא פועלת החל משנת 2018. בשנת 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-8.33 מיליון שקל. לחברה שיתופי פעולה עם Honeywell, Arrow ו-Siemens. בשנת 2021 החברה נכנסה למודל עסקי נוסף – מעבר למכירת מוצרי החומרה בלבד – של מכירת חומרה ביחד עם תוכנה במתכונת של שירות (SaaS). בחודש שעבר היא גייסה 20 מיליון שקל לפי שווי חברה של כ-100 מיליון שקל לפני הכסף.

USR מקימה תשתית תקשורת מפעלית חדשה

בתמונה למעלה: מערכת SPI חדשה ש-USR רכשה לאחרונה, אשר מספקת גם תיעוד וניתוח פריסת משחת ההלחמה

חברת USR נמצאת בשלבים האחרונים של פרוייקט חידוש תשתיות התקשורת בשלושת המתקנים שלה בישראל: כרמיאל, ירושלים ונתניה. כך נודע ל-Techtime. במסגרת הפרוייקט החברה החליפה את כל תשתיות הכבילה ופרסה סיבים אופטיים חדשים אשר דרכם תתבצע התקשורת של כל אלפי הצרכנים בחברה – משתמשים, מכונות ייצור, בקרים ועוד. מנהל טכנולוגיות המידע בחברה, יעקב רוביו, סיפר שהפרוייקט כולל גם החלפת כל המתגים בחברה, תוכנות ניהול המתגים והתקנת מערכת אבטחת מידע המספקת הגנה בפני איומי סייבר קיימים ועתידיים.

הרשת החדשה נבנית בטופולוגיית כוכב, אשר מבטיחה שתקלה בקו תקשורת מסויים תשפיע רק על קבוצה מוגבלת ומוגדרת מאוד של צרכנים. "תהליך הקמת תשתית התקשורת נמצא לקראת השלמתו, ומיועד לתמוך בצורכי החברה בשנים הבאות. בין השאר, התשתית מיועדת לענות לצורכי התקשורת של מכונות ייצור חדשות שיגיעו בקרוב, אשר הפעלתן כרוכה בהעברת כמויות גדולות מאוד של מידע".

סמנכלי"ת מכירות וקשרי לקוחות בחברה, רונית שלו
סמנכלי"ת מכירות וקשרי לקוחות בחברה, רונית שלו

חברת USR היא אחת מקבלניות שירותי הייצור (EMS) הגדולות בישראל, ומעסיקה כיום כ-600 עובדים. בחודש אוקטובר 2020 סיפרה ל-Techtime סמנכלי"ת מכירות וקשרי לקוחות בחברה, רונית שלו, שהחברה החלה בתהליך התחדשות רוחבי הכולל בין השאר החלפה של כל השרתים, התקנת תוכנות ניהול חדשות והקמת מערכת חדשה להתאוששות מאסון. שלו: "יצאנו לתהליך של התחדשות וצמיחה המקיף את תשתיות המידע של החברה וחלק ממתקני הייצור".

לאחרונה רכשה החברה שלוש מערכות 3D SPI Solder Paste Inspection של חברת Aleader הכוללות תוכנה לביצוע ניתוחי תפעול סטטיסטיים בזמן אמת (Statistical Process Control – SPC) עבור המפעילים של קווי ה-SMT ועבור מהנדסי התהליך וצוות ההנדסה. הניתוחים האלה מאפשרים למנוע כשלים פוטנציאליים ולהבטיח תהליך מריחה/הדפסה תקין של משחת ההלחמה. במקביל, החברה רכשה גם תנור חדש של חברת Aleader לייבוש רכיבים וכרטיסים אלקטרוניים, אשר מאפשר יצירת מחזורי חימום שונים בהתאם לסוג המוצר.

טופולוגיית הכוכב שעליה מבוססת רשת התקשורת החדשה בחברת USR
טופולוגיית הכוכב שעליה מבוססת רשת התקשורת החדשה בחברת USR

נובה מחפשת רכישה בהיקף של מאות מיליוני דולרים

בתמונה למעלה: נשיא ומנכ"ל נובה, איתן אופנהיים. צילום: בני גמזו

חברת נובה (Nova) מרחובות חשפה אתמול (ד') בפני משקיעים את התוכנית האסטרטגית החדשה "נובה 500", שנועדה להגדיל את מכירות החברה להיקף של כ-500 מיליון דולר בשנה עד לשנת 2024. התוכנית כוללת התרחבות באמצעות גיוס עובדים ופתיחת משרדים חדשים בעולם, שדרוג תשתיות הייצור ועוד, אולם המרכיב העיקרי בתוכנית הוא ביצוע עיסקת רכישה אסטרטגית בהיקף של מאות מיליוני דולרים.

המהלך המיידי ביותר הוא האצת הקמתו של החדר הנקי החדש של החברה, שישתרע על-פני שטח של 1,500 מ"ר. החדר הנקי החדש יתחיל לפעול באופן שוטף במחצית 2022. הוא יכיל טכנולוגיות ייצור מתקדמות, מערכות אוטומציה, מיחשוב מלא של תהליך הייצור ובקרת תהליכים במתכונת Industry 4.0. האתר נמצא בפארק המדע ברחובות וישמש לייצור מערכות המטרולוגיה המתקדמות ביותר של החברה. בניית המתקן החלה בספטמבר 202, ונובה תשקיע בו עוד 12 מיליון דולר.

במקביל, החברה מגייסת עובדים וצפויה להגיע בקרוב להיקף העסקה של כ-800 עובדים, ופותחת משדרי פעילות באזורים חדשים בעולם. נובה הודיעה שהיא תשקיע 10 מיליון דולר בטכנולוגיות מידע ובאתרים חדשים, כולל פתיחת משרדים ומרכזי הדגמה נוספים בארה"ב, בסין ובאירלנד. ב-12 החודשים האחרונים החברה ייצרה מזומנים בהיקף של כ-80 מיליון דולר, וגייסה 200 מיליון דולר נוספים באג"ח להמרה המיועדים לפירעון ב-2025.

התוצאה: יש בידיה מזומנים בהיקף של כ-480 מיליון דולר, אשר ישמשו למימון תוכנית הצמיחה. ראוי לציין שהסעיף הגדול ביותר בתוכנית הצמיחה הוא תקציב בהיקף של 300-350 מיליון דולר שהחברה מייעדת לצורך ביצוע מיזוגים ורכישות. פירוש הדבר שהיא מחפשת כיום חברת מטרה, או שנמצאת במשא ומתן מתקדם כלשהוא לרכישת חברה אשר על-פי לוח הזמנים של תוכנית "נובה 500" – אמור להסתיים לפחות בסוף 2023. ייתכן שמדובר בעיסקה גדולה בהרבה, שכן לצד מרכיב המזומנים העיסקה העתידית עשויה להכיל גם מרכיב של מניות.

הרכבת מערכות בדיקה בחדר הנקי של חברת נובה
הרכבת מערכות בדיקה בחדר הנקי של חברת נובה

צמיחה רצופה לאורך חמש שנים

חברת נובה מספקת פתרונות מדידה לקווי ייצור של מוליכים למחצה. המערכות של החברה מאפשרות לבצע איפיון חומרים ומדידה של המבנים המיוצרים בתוך השבב באמצעות טכנולוגיות אופטיות ו-X-Ray. כל יצרני השבבים הגדולים בעולם הם לקוחות של נובה וכיום יש כ-3,000 מערכות פעילות מתוצרתה בכ-150 אתרי ייצור שבבים בעולם. להערכת סמנכ"ל הכספים, דרור דוד, בסיס הלקוחות הזה מאפשר לחברה להגדיל את מרכיב השירותים שהיא מספקת ללקוחות לכ-100 מיליון דולר בשנה.

בחמש השנים האחרונות הכפילה נובה את מכירותיה, ובשנת 2020 היא דיווחה על צמיחה נוספת של 20% ומכירות שיא בהיקף של כ-269 מיליון דולר. להערכת החברה במחצית הראשונה של 2021 יצמחו מכירותיה בכ-40% בהשוואה למחצית הראשונה של 2020, שבה הן הסתכמו בכ-124 מיליון דולר. שליש מהמכירות מגיע מיצרני רכיבי זיכרון ושני שלישים מיצרני רכיבים לוגיים. "נובה היא החברה היחידה בשוק שמשלבת גם טכנולוגיות איפיון חומרים וגם טכנולוגיות למדידה של מימדים גיאומטריים", אמר נשיא ומנכ"ל החברה, איתן אופנהיים.

למעשה, אסטרטגיית הצמיחה והרצון לבצע עסקת רכישה גדולה נובעים גם מההערכה שהשוק מצוי על סף צמיחה נוספת. להערכת אופנהיים, הקורונה והדור החמישי יצרו דרישה גוברת לרכיבים, מלחמת הסחר הביאה להגלדת ההשקעות בייצור שבבים בקוריאה ובטאיוואן והכניסה לשוק של טכנולוגיות ייצור מתקדמות, מייצרים הזדמנות צמיחה עבור נובה. כך למשל כש-70% מההכנסות  מקורן בשבבים מתקדמים (10 ננומטר ומטה) ו-30% מגיעות ממפעלי ייצור שבבים בטכנולוגיות ותיקות יותר.

רשות החדשנות פתחה מסלול תמיכה לייצור טכנולוגי בישראל

רשות החדשנות הכריזה על תוכנית חדשה בשם "מעבר מפיתוח לייצור", אשר נועדה לתמוך בייצור מקומי של מוצרים טכנולוגיים. היא מיועדת לחברות ומפעלים אשר סיימו את תהליך הפיתוח ונמצאים בשלבי ההיערכות לייצור. מטרת התוכנית היא לקדם הקמה של מפעלים וקווי ייצור בישראל. פרוייקטים שיאושרו יהיו זכאים למענק בשיעור של 50%-30% מהוצאות הפיתוח המאושרות ולתוספת של 10% מענק לחברות הנמצאות באזור פיתוח א'. ניתן להגיש בקשות תמיכה עד יום ב', ה-13 בספטמבר 2021.

במסלול החדש יינתן סיוע לתהליכי ייצור דוגמת פיתוח קו ייצור לתמיכה במוצר חדש הנמצא בשלב המעבר ממוצר מעבדתי למוצר סדרתי, מעבר מתהליך ייצור מנתי לתהליך ייצור רציף המשלב בקרה מתקדמת במהלך שרשרת הייצור, ביצוע ניסוי על בסיס הפרמטרים שנקבעו להפעלת מתקן חצי-חרושתי, פיתוח תהליכים תרמיים או אנרגטיים המשפרים מהותית את התכונות המכניות או החשמליות של המוצר, וכדומה. התוכנית מיועדת לחברות ישראליות שמכירותיהן אינן עולות על 70 מיליון דולר בשנה, ואשר נמצאות בשלבי ההיערכות לייצור תעשייתי – לאחר שסיימו את פיתוח האב-טיפוס.

התוכנית כוללת גם סעיפי תמיכה ייעודיים כמו פיתוח מכונות ייצור מיוחדות בתקציב של עד 500,000 שקל, רכישת ידע המהווה חלק אינטגרלי של תכנית המו״פ בהיקף של עד 250,000 שקל, הוצאות עבור פעילויות לתיקוף שוק תוצרי התכנית בארץ ובחו״ל, וכדומה. ביום ב', ה-26 ליולי 2021 תקיים רשות החדשנות וובינר הדרכה על אופן הכנת בקשות ההצטרפות למסלול המעבר מפיתוח לייצור.

למידע נוסף, הקליקו: מעבר מפיתוח לייצור

אימקו רוכשת את קבלנית הייצור EMT מיקנעם

בתמונה למעלה: קו הרכבות SMT בחברת EMT

קבוצת אימקו (IMCO) חתמה על הסכם לרכישת חברת EMT טכנולוגיות ייצור אלקטרוניקה מיקנעם, אשר מספקת שירותי תכנון,ייצור ובדיקת מעגלים אלקטרוניים. אימקו תשלם 4 מיליון שקל במזומן ועוד 3 מיליון שקל לשיעורין כשיעור מהרווח הנקי עד לתקופה של 6 שנים. להערכת החברה העיסקה תושלם עד אוגוסט 2021. חברת EMT מעסיקה כ-50 עובדים ובשנת 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-10.7 מיליון שקל והרווח הנקי בכ-390,000 שקל.

חברת EMT מספקת שירותי ייצור מלאים, החל משלב הפיתוח והתכן ועד לאספקה ללקוחו. החברה מפעילה ארבעה קווי SMT ומספקית גם שירותי בדיקות חשמליות, צריבה ובדיקה סופית פונקציונלית, חידוש כדוריות ו-rework לרכיבי BGA, ופתרונות רכש כוללים של זיווד מלא, הכנת קיטים ואספקת רכיבים. לקוחותיה מגיעים בעיקר מתחומי התקשורת, מערכות מחשוב, ציוד אופטי, מכשור רפואי והתעשייה הביטחונית. בין לקוחותיה: מארוול, קונטרופ, אינטל, אופיר אופטרוניקס ועוד.

קבוצת אימקו כוללת ארבע חברות: אימקו תעשיות, ניר-אור, אתנה ו-ADT. חברת אימקו תעשיות נוסדה בשנות השבעים ומספקת ערכות חשמל לטנקים ונג"משים תוצרת ישראל, דוגמת טנק המרכבה והנגמ"שים נמר ואיתן. שלוש החברות האחרות נרכשו או הוקמו על-ידי אימקו לאורך השנים וכך נוצר מבנה של קבוצת אחזקות כשבראש הפירמידה ניצבת אימקו תעשיות.

בסך הכל הקבוצה מעסיקה כ-350 עובדים. בשנת 2020 הסתכמו הכנסות הקבוצה בכ-164 מיליון שקל. כ-75% מהן מגיעות מהשוק בישראל, כאשר משרד הביטחון הוא אחד הלקוחות המרכזיים של החברה. יתר ההכנסות מגיעות מהשוק בארצות הברית, שם החברה פעילה באמצעות חברת-בת (ADT). הקבוצה נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-93.5 מיליון שקל.

חלל תקשורת רכשה 9.9% ממניות NuRAN

בתמונה למעלה: תחנת בסיס סלולרית 4G מתוצרת NuRAN המחברת את הרשת אל הלוויין

חברת חלל תקשורת (Spacecom) רכשה 9.9% ממניות חברת NuRAN Wireless הקנדית תמורת כ-3.2 מיליון דולר. חברת NuRAN מספקת פתרונות תקשורת סלולרית באמצעות לוויין, בעיקר באפריקה, ונסחרת בבורסה הקנדית לפי שווי שוק של כ-35 מיליון דולר. תמורת ההשקעה, חלל מקבלת גם הסכם אספקת בלעדי לאספקת קיבולת לוויינים ושירותים מנוהלים עבור מספר פרוייקטים שהחברה הקנדית מעורבת בהם, ועבור כל הפרוייקטים העתידיים שלה. להערכת חלל תקשורת, מדובר בהטחת הכנסות בהיקף של 2-3 מיליון דולר בשנה.

העיסקה תואמת לאסטרטגיה של חלל תקשורת אשר רואה באפריקה שוק יעד אסטרטגי. במיוחד היא מיועדת להגדיל את המכירות עבור הקיבולת של הלוויין עמוס 17 באמצעות הבטחת פרויקטים קיימים ועתידיים, כמו למשל ההסכמים ל-10 שנים שנחתמו לאחרונה בין NuRAN לבין מפעילים סלולריים מקומיים מקבוצת אורנג' בקמרון ובקונגו. הלוויין עמוס 17 נחשב למנוע צמיחה עתידי של החברה: הוא נבנה על-ידי חברת בואינג ושייך למשפחת לווייני 702MT החדשה שלה. הלוויין שוגר לחלל באוגוסט 2019 על-גבי משגר Falcon של חברת SpaceX, ומתוכנן להיות בשימוש עד לשנת 2042.

לווייני 702MT הם לווייני תקשורת מוגדרי תוכנה ומרובי-אלומות. במקור הם פותחו עבור פרויקט O3b של תאגיד SES, במטרה לספק מרכיב משלים לרשתות האינטרנט והסלולר, כדי להרחיב את הנגישות באפריקה לשירותי תקשורת. למרות שהתרומה שלו להכנסות החברה עדיין קטנה יחסית – כ-3.3 מיליון דולר (14% ממכירות החברה) ברבעון הראשון 2021 – בחברה מאמינים שהטכנולוגיה הדיגיטלית שלו פותחת בפני החברה טריטוריות חדשות, שירותי תקשורת ומודלים עסקיים חדשים.

מנכ"ל חלל תקשורת, דן זיצ'ק
מנכ"ל חלל תקשורת, דן זיצ'ק

בראיון שהעניק לאחרונה ל-Techtime, אמר מנכ"ל החברה דן זיצ'ק שהלוויין צפוי להיות מנוע צמיחה מרכזי. זיצ'ק: "כרגע עמוס 17 מנצל רק 20% מהקיבולת שלו. המטרה שלנו היא להביא אותו בשנים הקרובות לתפוסה מלאה. הוא מאפשר לנו להתקדם בשרשרת הערך ולהתפתח מחברה שמוכרת תדרים וקיבולת, לחברה המוכרת שירותים מנוהלים. לכן בשנים הבאות צפוי עמוס 17 להיות מנוע הצמיחה העיקרי של החברה, כאשר אני מעריך שמירב הביקושים שלו יגיעו מאפריקה".

בחודש מרץ 2021 דיווחה חלל תקשורת על עם מפעיל תקשורת סלולרי באפריקה בהיקף של 6.2 מיליון דולר, שבמסגרתו היא תשדרג את ציוד התקשורת הלוויינית של הלקוח לטכנולוגיית 4G ,ותעביר את הרשת הלוויינית שלו ללוויין עמוס 17 לתקופה של 10 שנים. ראוי לציין שכיום מוחזקות כ-47% ממניות חלל תקשורת בידי כונס, מכיוון שהן היו בבעלות קבוצת יורוקום שפורקה. החברה נמצאת כיום במו"מ עם חברת התקשורת ההונגרית 4iG, אשר מציעה לרכוש כ-51% ממניותיה תמורת כ-215 מיליון שקל. השלמת העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים ואישור בעלי המניות.

העיסקה צפויה להיסגרת ברבעון הרביעי של 2021. חברת 4iG נסחרת בבורסה של בודפשט לפי שווי שוק של כ-200 מיליון דולר, ועוסקת בתחום טכנולוגיות מידע ותקשורת. רכישת חלל תקשורת היא מרכיב באסטרטגיה של 4IG להיות ספקית בינלאומית של שירותי תקשורת לוויינית. באחרונה זכתה 4IG במכרז של ממשלת הונגריה לשיגור והפעלה של לוויין לאומי. כיום מקבלת הונגריה שירותי תקשורת לוויינית מחלל תקשורת באמצעות הלוויין עמוס-3.

 

זיו פריזט מונה לסמנכ"ל השיווק של אפלייד מטיריאלס ישראל

בתמונה למעלה: זיו פריזט. צילום: רון אוריאל

חברת אפלייד מטיריאלס ישראל (Applied Materials), אשר אחראית לתחום מערכות בקרת הייצור (Process Diagnostics and Control) של שבבים בחברת אפלייד מטיריאלס העולמית, מינתה את זיו פריזט לסמנכ"ל השיווק של החברה. פריזט יהיה אחראי על האסטרטגיה השיווקית של החברה ועל ניהול מערך השיווק הגלובלי שלה. חברת אפלייד מטיריאלס ישראל מעסיקה כ-1,800 עובדים ופועלת במתכונת של יחידה עסקית עצמאית הבצעת בעצמה את הפיתוח, הייצור והשיווק ישירות ללקוחות, שהן יצרניות השבבים הגדולות בעולם ופועלות בעיקר באסיה, באירופה ובארה"ב.

פריזט הצטרף לאפלייד בשנת 2005 כמהנדס אפליקציה ומאז מילא תפקידי פיתוח, ניהול לקוחות ושיווק. בתפקידו האחרון עמד בראש קו מוצרי Defect Review, הכולל את מערכת SEMVision שהיא אחד ממוצרי הדגל של החברה. פריזט יחליף בתפקידו את דיוויד בלום, אשר יוצא לדרך חדשה. חברת אפלייד מטיריאלס ישראל מפתחת ומייצרת מערכות בדיקה לבקרת איכות הייצור של מוליכים למחצה. כמעט כל השבבים בעולם עברו בתהליך הייצור דרך מכונות של אפלייד מטיריאלס ישראל.

פעילות החברה בישראל נמצאת בצמיחה מואצת והיא צפויה לגדול השנה בשיעור של כ-50%, זאת בהמשך לצמיחה של 46% שנרשמה בשנת 2020. בימים אלה החברה מגייסת כ-250 עובדים חדשים עבור תפקידי פיתוח, הנדסה, ייצור ותפעול וכן לתפקידי שיווק. נשיא ומנכ"ל אפלייד מטיריאלס העולמית, גארי דיקרסון, העריך לאחרונה שפעילות בקרת הייצור (Process Diagnostics and Control) שעליו אחראית אפלייד ישראל, תצמח ב-2021 ביותר מ-25%, "הודות למוצרי בדיקות אופטיות ו-eBeam הנמצאים נמצאים בשלבים הראשונים של אימוץ".

Knowles הכריזה על קבלי SLC הקטנים מסוגם בשוק

חברת נולס (Knowles Precision Devices) הכריזה על סדרה חדשה של קבלי שכבה בודדת (Single Layer Capacitor – SLC) ליישומי RF ומיקרוגל (mmWave) הנחשבים לקבלים הקטנים מסוגם בתעשייה. החברה הכריזה על הרחבת משפחת הקבלים V80 והוספת קבל עקיפה (Bypass Capacitor) בקיבוליות של 100nF המתאים לעבודה במתחים של עד 50V ומופיע במארז של 0.084 אינטש על 0.042 אינטש. להערכת החברה, הקבלים האחרים בשוק בגודל הזה מתאימים לעבודה במתחים של עד 16V בלבד.

הקבלים שייכים למשפחת V Series, שיצאה לשוק בשנת 2017 ומיועדת לספק קיבוליות גבוהה בגורם צורה קטן מאוד, במיוחד בהשוואה לקבלי Mmultilayer Ceramic Capacitor – MLCC. משפחת V80 נבדקה עד לתדרי 40GHz. היא כוללת מגעים מצופי זהב ולכן ניתן לחבר אותה למעגל במתכונת Wire Bonding ובאמצעות הלחמות אפוקסי ו-AuSn. קבלי משפחת V80 SLC מתאימים במיוחד לשימוש במגברי GaN ו-GaAs הפועלים בתדרים של עד 40GHz.


חברת Knowles Precision Devices מיוצגת בישראל על-ידי אלינה הנדסה.                                            לפרטים נוספים: אבי אליה, מהנדס מכירות, 054-7532262

פימי במו"מ למכירת חלקה ביוניטרוניקס

הבורסה לניירות ערך בתל אביב הפסיקה זמנית את המסחר במניות חברת יוניטרוניקס (Unitronics), כדי שתספק הבהרות בעקבות ידיעות על מו"מ המתנהל בין בעלת השליטה בחברה, קרן פימי, לבין חברה איטלקית, למכירת מניות פימי בחברה. לפי הידיעה שהתפרסמה בכלכליסט, קרן פימי המחזיקה בכ-50% ממניות יוניטרוניקס, מנהלת משא ומתן עם תאגיד התעשייה האיטלקי בונפיליולי רידוטורי (Bonfiglioli riduttori) למכירת חלקה ביוניטרוניקס לפי מחיר הגבוה ב-20%-30% ממחיר המנייה בשוק.

יוניטרוניקס פועלת מאירפורט סיטי שליד נתב"ג ומעסיקה כ-130 עובדים. ברבעון הראשון 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-34.2 מיליון שקל, והרווח הגולמי בכ-15.5 מיליון שקל (45%). המוצר המרכזי של החברה הוא בקרים משולבים הכוללים ביחידה אחת גם את החומרה והתוכנה שעליהם הבקר מבוסס וגם את ממשק המשתמש של הבקר. בחודש ינואר 2021 היא הרחיבה את המודל העסקי עם ההכרזה על פלטפורמת UniCloud לשירותי ענן המאפשרת ללקוחות לחבר את הבקרים שלהם אל יישומי ענן ולהפיק מהם מידע עסקי חיוני. המוצר מאפשר לחברה לספק שירות מתכונת SaaS שבו הלקוחות יחויבו בתשלום חודשי עבור השירות.

פימי הכפילה את שווי ההשקעה

החברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-302 מיליון שקל, מכאן שבמידה והעיסקה תתבצע, פימי עשויה לקבל כ-151 מיליון שקל. פימי רכשה את מניות יוניטרוניקס בשנת 2016 תמורת כ-110 מיליון שקל. אלא שהרווח של פימי גדול בהרבה, מכיוון שבחודש מרץ 2019 התפצלה יוניטרוניקס לשתי חברות ציבוריות נפרדות: יוניטרוניקס הממוקדת בפיתוח וייצור בקרים לוגיים מיתכנתים, וחברת יוטרון הפועלת בתחום הצומח של מחסנים אוטומטיים וחניונים אוטונומיים.

כיום מחזיקה פימי בכ-44% ממניות יוטרון, אשר נסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של כ-190 מיליון שקל. פירוש הדבר ששווי אחזקותיה כיום ביוטרון וביוניטרוניקס מסתכם בכ-235 מיליון שקל – יותר מפי שניים מהיקף ההשקעה המקורי שלה. יוניטרוניקס לא הכחישה את הידיעה, אולם הבהירה שעדיין אין הסכם: "מעת לעת החברה מקבלת פניות מגופים שונים, ובוחנת ומקיימת שיחות בדבר אפשרות ביצועם של מהלכים אסטרטגיים, לרבות מיזוג או רכישה. יובהר כי לא גובשו כל הסכמות קונקרטיות בין החברה לצד כלשהו בדבר עסקה כלשהי. כמו-כן, כפי שנמסר לחברה מבעלת השליטה, גם מצדה לא גובשו כל הסכמות כאמור".

 

שלומית וייס חוזרת לאינטל: מונתה למנכ"לית משותפת של ארגון ההנדסה הגלובלי

לאחר ארבע שנים בחברת מלאנוקס/אנבידיה, חוזרת שלומית וייס אל חברת אינטל שבה עבדה 28 שנים, כדי לשמש מנכ"לית משותפת של ארגון ההנדסה הגלובלי (Design Engineering Group) באינטל. שלומית תנהל את הקבוצה ממשרדי אינטל בחיפה, לצידו של סוניל שנוי (שחזר לאחרונה לאינטל). הם יהיו אחראים במשותף על כל קבוצת ההנדסה, כאשר שלומית תהיה אחראית על פיתוח ותכנון השבבים בתחום המחשבים (Client). בראיון ל-Techtime היא סיפרה שהיא תהיה אחראית על פיתוח מעבדים, IP ופתרונות SoC למחשבים, טאבלטים, לפטופים וגם לעולם השרתים.

שלומית וייס הצטרפה לאינטל ב-1989 לאחר שסיימה בהצטיינות תואר שני בהנדסת חשמל בטכניון. במהלך הקריירה הארוכה של באינטל מילאה שורה של תפקידי מפתח: פיתוח מערכות על שבב ללקוחות ורכיבי שרתים שונים. היא זכתה וייס בתואר היוקרתי ביותר של אינטל, Intel Achievement Award, על חלקה בפיתוח הארכיטקטורה של המעבד Sandy Bridg שפותח בישראל ב-2006 והיה המעבד המהיר ביותר של אינטל באותה תקופה. לאחר מכן היתה וייס אחראית על צוות הפיתוח (רובו מחיפה) של מעבדי Sky Lake למחשבים אישיים שיצאו לשוק ב-2015. מנכ"ל אינטל דאז הגדיר את סקיי-לייק כ"מעבד הטוב ביותר של אינטל".

"חשוב להכיר שיטות עבודה נוספות"

וייס מחזיקה במספר פטנטים בתחום פיתוח מיקרו-מעבדים ופרסמה לאחרונה את הספר “מנהיגות עם נשמה". בתפקידה האחרון באינטל שימשה כמנהלת תחום הנטוורקינג למרכזי מידע. בשנת 2017 היא הצטרפה לחברת מלאנוקס (כיום אנבידיה), שבה הייתה אחראית בארבע השנים האחרון על פיתוח שבבי הסיליקון לתחום התקשורת של החברה. לדבריה זו הייתה חוויה שתתרום להמשך פעילותה באינטל. וייס: "חשוב מאוד להכיר גישות נוספות. החשיפה לשיטות עבודה חדשות, מסייעת להעלות רעיונות חדשים ולחשוב כיצד ניתן לשפר את הפעילות שלנו באינטל".

לדבריה, המינוי מהווה הבעת אמון בעבודה הנעשית בארץ. "הקבוצה הישראלית היא בעלת חשיבות קריטית וסומכים עליה מאוד. אני נרגשת לחזור למקום שהיה לי בית במשך 28 שנה, שבו גדלתי והתפתחתי מבחינה טכנולוגית, ניהולית ואישית. אני רואה כיצד מנכ"ל אינטל, פט גלסינגר, מתווה אסטרטגיה חדשה לחברה ומאמינה שהאסטרטגיה הזאת תזניק אותה  קדימה". לדבריה, המהנדסים בישראל יצירתיים מאוד, אבל כרגע מורגש מחסור במהנדסים.

"העובדה שהרבה חברות חומרה באות לישראל כדי לפתח מעבדים מלמדת עד כמה המהנדסים בישראל טובים. אומנם זה מייצר קשיים, אבל גם מייצר תחרות ופותח הזדמנויות. אנחנו צריכים לחשוב כיצד לקדם מהנדסים". בראיון היא לא מגלה מה צפויה להיות מפת הדרכים הטכנולוגית של אינטל לאור השינויים המתחוללים כעת בעולם בתחום תשתיות העיבוד, אולם מתווה את נקודת המוצא החשובה מבחינתה: "הגורם החשוב ביותר הוא קלות השימוש במחשבים. המחשבים מגיעים לכל אדם. לכן הם צריכים להיות נגישים וקלים לשימוש. הצורך הזה מתורגם לאחר מכן למדדים מקצועיים כמו ביצועים, תקשורת, תאימות, עידכון גרסאות וכדומה".

שיתוף פעולה בין התע"א ולוקהיד מרטין בתחום ההגנה בפני טילים

בתמונה למעלה: חתימת ההסכם. מימין לשמאל: סגן נשיא לפיתוח עסקי בינלאומי בלוקהיד מרטין, טים קאהיל ומנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי. צילום: אלון רון/התעשייה האווירית

חברת לוקהיד מרטין (Lockheed Martin), הנחשבת לאחת מקבלניות התעופה והביטחון הגדולות בעולם, חתמה על הסכם הבנות (MOU) עם התעשייה האווירית (IAI) לשיתוף פעולה מסחרי וטכנולוגי בתחום מערכות ההגנה בפני טילים ומערכות הגנה אווירית משולבות. במסגרת ההסכם, יבחנו החברות את תחומי הפעילות המשותפים, כדי לזהות הזדמנויות עסקיות במחקר ופיתוח, ייצור, ושיווק המערכות בעולם. החברות יקימו צוות היגוי משותף המורכב מחברי הנהלה בכירים בשתי החברות, וקבוצות עבודה משותפות שיהיו אחראיות על יישום ההסכם.

סגן נשיא לפיתוח עסקי בינלאומי בלוקהיד מרטין, טים קאהיל, אמר שההסכם שיתוף פעולה הוא צעד נוסף באסטרטגיית שיתוף הפעולה עם התעשייה האווירית, "אשר שותפה בכמה מהפרויקטים המרכזיים שלנו". מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי, שמדובר בהסכם בעל חשיבות אסטרטגית. "שילוב היכולות, הידע והניסיון של לוקהיד מרטין ושל התעשייה האווירית מייצר הזדמנויות רבות".

חברת לוקהיד מרטין האמריקאית מייצרת מטוסים דוגמת F-35 ו-F22, לוויינים צבאיים, מסוקים, טילים, משגרים, מערכות הגנה בפני טילים, מערכות מכ"ם, מערכות אלקטרוניקה צבאית ועוד. כיום החברה מעסיקה כ-114 אלף עובדים ומכירותיה מסתכמות בכ-60 מיליארד דולר בשנה. התעשייה האווירית פעילה מאוד בתחומי ההגנה בפני טילים ומטוסים ומייצרת את מערכת ההגנה חץ, את מערכת ההגנה האווירית ברק, ומערכות מכ"ם מתקדמות מתוצרת החברה הבת אלתא.

מיירט הטילים THAAD של לוקהיד מרטין
מיירט הטילים THAAD של לוקהיד מרטין

על-פי הערכות בתעשייה, לשיתוף הפעולה בין שתי החברות יש פוטנציאל עסקי שיכול להגיע להיקף של כמה מאות מיליוני דולרים, כאשר בשלב הראשון תיבחן ככל הנראה האפשרות לשלב בין מיירטים של התעשייה האווירית לבין מערכות מכ"ם של לוקהיד מרטין. יהיה מעניין לראות האם שתי החברות יציעו מוצר חדש המשלב בין מערכת THAAD ליירוט טילים בליסטים של לוקהיד מרטין, לבין מערכת החץ של התעשייה האווירית, שבדור האחרון שלה יכולה לפגוע גם בלוויינים נמוכי מסלול ולא רק בטילים.

תחום נוסף שעשוי לשמש בסיס לשיתוף פעולה בין שתי החברות הוא החלל. אומנם ההסכם מתייחס למערכות הגנה בפני טילים ובפני מטוסים, אולם חברת לוקהיד מרטין פיתחה מרכב לווייני צבאי חדש עבור מערכת ההתראה של ארה"ב בפני טילים בליסטיים. הטכנולוגיות המשולבות בלוויין הצבאי החדש הן מרכיב בלתי נפרד ממערך ההגנה האמריקאי בפני טילים, ויהיה מעניין לראות האם הן ישולבו בשיתוף הפעולה בין שתי החברות, במיוחד לאור היכולת של התעשייה האווירית לבנות לוויינים בעלי משקל נמוך יחסית.