התעשייה האווירית בונה ננו-לוויינים בשיתוף עמותת INSA
16 מאי, 2011
בסיור מיוחד של Techtime בחדר הרכבות הלוויינים של התעשייה האווירית, התברר שהיא נמצאת בשלב מתקדם ביותר של בניית לוויין זעיר במשקל של כ-3.5 ק"ג ביחד עם עמותת INSA, ובבניית לוויין זעיר נוסף, ככל הנראה במשקל דומה
שיתוף פעולה יוצא דופן בין התעשייה האווירית לבין עמותה פרטית, מאפשר לה להיכנס לתחום החדשני של לוויינים זעירים במשקל של פחות מ-10 ק"ג
התעשייה האווירית מוכרת בעולם כיצרנית ומפתחת בעלת מוניטין של מיני-לוויינים במשקל של בין 200 ק"ג ל-2 טון, אולם כיום היא נכנסת לתחום מלהיב וחדש לחלוטין: פיתוח ובניית לוויינים זעירים, במשקל של פחות מ-5 ק"ג. בסיור מיוחד של Techtime בחדר הרכבות הלוויינים של התעשייה האווירית, התברר שהיא נמצאת בשלב מתקדם ביותר של בניית לוויין זעיר במשקל של כ-3.5 ק"ג ביחד עם עמותת INSA, ובבניית לוויין זעיר נוסף, ככל הנראה במשקל דומה.
תשתית ללווייני העתיד של התע"א
הפרוייקטים מתבצעים באמצעות גוף חדש יחסית בתעשייה האווירית: מנהלת לווייינים זעירים במפעל חלל שבחטיבת מערכות טילים וחלל. ראש מנהלת לוויינים זעירים, ד"ר רז טמיר, הסביר שהתעשייה האווירית מחפשת פרוייקטים שיכולים לפתח כיוונים חדשים, וננו-לוויינות נחשבת לתחום מסוג כזה, מכיוון שיש בו פוטנציאל לבצע שינוי משמעותי בכל תחום הלוויינות.
טמיר: "בלוויין הזה אנחנו מכינים את הידע והתשתית ללוויינים אחרים של התע"א שישתמשו באותה פלטפורמה. צריך לזכור שבניגוד ללוויין מסורתי, עבודת הפיתוח של ננו-לוויין מתחילה ברכישת רכיבי מדף המצויים בכל חנות אלקטרוניקה. הדבר מוזיל משמעותית את פיתוח וייצור הלוויין, ומאפשר לחשוב על רעיונות חדשים, כמו למשל הפעלת מספר גדול מאוד של לוויינים זולים למשימות מוגדרות".
מעבדת חלל מעופפת
הננו-לוויין הראשון שישוגר לחלל הוא Inklajn-1, אשר נבנה על-ידי עמותת INSA בחדר השילובים של התעשייה האווירית. הלוויין קרוי על שמו של חלוץ החלל הישראלי ד"ר מרסל קליין. הוא מתוכנן לנוע במסלול שמש (הליו–סינכרוני) בגובה של כ-650 ק"מ ולהקיף את כדור הארץ בכל 90 דקות.
למרות שהוא שוקל כ-3.5 ק"ג בלבד, הוא יישא רכיבים במשקל של כ-1.5 ק"ג אשר יבדקו את התיפקוד של מערכות חדשות בחלל, בהן: מקלט GPS שפותח בארץ על-ידי חברת Rokar-BEA, שעון אטומי חדש אשר פותח על-ידי חברת Accubeat הישראלית, המתכננת להיכנס באמצעותו לשוק החלל העולמי, חומרים לתעשיית החלל שפותחו על-ידי ממ"ג ואת היעילות של שיטות איפנון תקשורת שונות, במסגרת פעילותו כלוויין חובבי רדיו.
אגודת חובבי הרדיו בישראל השתתפה בהגדרות ובבדיקות של מערכות התקשורת והאנטנות, ומסייעת בהקמת תחנת הקרקע בהרצליה.
עמותת INSA-Israeli Nanosatellite Association, הוקמה ב-2006 על-ידי קבוצה של מהנדסי חלל ישראלים מהתע"א, רפאל, חלל תקשורת, ספייסיאליסט ועוד במטרה לקדם את תחום הלוויינות הזעירה בישראל. הסכמת התע"א לשתף פעולה עם העמותה נחשבת ליוצאת דופן במסגרת היחסים של תעשיות ביטחוניות עם גופים לא מסחריים.
תעשייה ביטחונית בקוד פתוח
טמיר, המשמש גם כמנכ"ל העמותה, מסביר שהתע"א קיבלה על עצמה את עקרונות הפעילות של העמותה. "למרות שדברים הנעשים בתע"א בדרך-כלל לא יוצאים החוצה, התע"א קיבלה את הקווים המנחים של INSA, שלפיהם המידע המיוצר בעמותה הוא שווה ערך לקוד פתוח. כלומר, פיתוח של INSA המשולב בלוויין, או פעילות הנעשית במרכז למדעים בהרצליה (המוסד החינוכי המקבל תמיכת העמותה ותלמידיו מפתחים את מערכת התקשורת הקרקעית של הלוויין), מתפרסמים ועומדים לרשות הציבור בארץ ובעולם. אבל אם התע"א תורמת רכיב ללווייין – הוא מגיע כקופסא שחורה והמידע עליו נשאר חסוי".
איך מבדילים בין קניין רוחני של INSA וקניין רוחני של התע"א?
"פרוייקט Inklajn התחיל לפני שנכנסנו לתעשייה האווירית. הגענו לכאן עם תכנון ראשוני של הלוויין, ואחר כך נוספו לו רכיבים של התע"א. למשל התכן של המבנה, התכן התרמי ומערכות השרידה בחלל מבוססות על ידע של התע"א וחלקן אפילו יוצרו בה. הרכיבים האלקטרוניים הם של חברות אחרות".
כללים בלתי כתובים
"זהו מיזוג בין החשיבה הלא מסורתית של INSA לבין הידע המסורתי של התע"א. אנחנו למשל משתמשים בכרטיס הקול של המחשב בתור מעגל הכניסה לתחנת הקרקע, אבל מצד שני, התכן התרמי צריך להתבצע בצורה ההדוקה בהתאם לניסיון שהצטבר בתעשיית החלל ולכן הוא יכול להיעשות רק בתע"א. כיום יש קבוצה של 5-10 אנשים העובדים על הלווויין. הם מבינים את הכללים ועד היום לא נתקלתי בהתנגשות מהותית בין שני הגופים".
כיצד מתייחסים בתע"א לפרויקט אחרי 7 שנים?
טמיר: "ועדת השת"פ של התע"א עוקבת אחר הפרוייקט, והמדענית הראשית פרופ' לאה בם תומכת בו. תחום הלוויינות הזעירה הולך ומתרחב, ואנחנו עוסקים היום בפרוייקטים חדשים שנולדו בעקבות הכנסת רעיון הלוויינות הזעירה לתע"א".
התע"א תתמוך גם בשיגור של הלוויין?
"כיום אנחנו נמצאים בשלבי הסיום של הרכבת ובדיקות הלוויין. ראש החטיבה נתן הסכמה ש-INSA תקבל תמיכה בשיגור. כיום אנחנו במצב שנושא השיגור של Inkajn עולה לדיון עם כל חברת שיגורים המגיעה לתע"א למו"מ על שיגורים עתידיים. בעסקאות בהיקף של עשרות מיליוני דולרים קל יותר לשלב גם את הנושא הזה, וכעת יש מספר אפשרויות בבדיקה. למשל משגר אריאן, משגר SpaceX ועוד".
גילוי נאות: הכותב רוני ליפשיץ הוא חבר בעמותתINSA
ניסוי הפלטת הלוויין אינקליין בתנאי חוסר משקל מלאכותייים
פורסם בקטגוריות: חדשות , תעופה וביטחון , תעשייה ישראלית
כתבות נוספות העשויות לעניין אותך
