כיצד הפכו אתרי המיחזור למפעלי זיוף רכיבים

29 יולי, 2010

רכיבים שהוסרו מתוך ציוד אלקטרוני ישן שנישלח למגרשי הגרוטאות באסיה חוזרים לתעשייה בשינוי שם. הצבא האמריקאי חושש מ"סוסים טרויאנים" שהזייפנים מזריקים בשיטה זו לייצור הביטחוני, כדי להשבית ציוד צבאי ברגע האמת 

סדנאות מחיקה, שיוף וצריבה באסיה מזריקות לשוק רכיבים מזויפים שהוסרו מתוך ציוד אלקטרוני ישן שנישלח למגרשי הגרוטאות

זיוף רכיבים
איכרים סיניים מועסקים בסדנאות זיוף ומחזור. צילום: Basel Action Network

בעיית זיופי הרכיבים אינה חדשה בתעשיית האלקטרוניקה, אולם הגידול העצום בתעשיית הזיופים בשנים האחרונות דורש מהחברות לנקוט באמצעים חמורים ולבדוק כמעט בדרך שגרה את מקורותיהן.

בארצות הברית הנושא נתון מזה מספר שנים תחת בחינה של משרד ההגנה האמריקאי.

בשנת 2008 הודה מנהל היחידה לתעשייה ובטיחות (BIS) במשרד המסחר האמריקאי, קווין קוטלנד, שהיקף הזיופים מעלה בצבא חששות בדבר קיומם של “סוסים טרויאניים”: רכיבים שזויפו מתוך כוונה מודעת לחבל בתיפקוד מערכות צבאיות קריטיות ברגע שהן יופעלו בשימוש מבצעי אמיתי.

רכיב אלקטרוני מזוייף
הזייפנים נכשלו באיות שם המדינה שבה הרכיב כביכול יוצר

לפני כחצי שנה דיווחה BIS על גידול של פי שלושה במספר הרכיבים המזויפים שהתגלו בפרויקטים ממשלתיים אמריקאים בין השנים 2005 ו-2008. הממשל זיהה את סין, טאיוואן, הפיליפינים, מלזיה והודו, כמקורות העיקריים של רכיבים מזויפים.

“יצרני רכיבים מקוריים שסבלו מזיופים בתדירות הגבוהה ביותר הזכירו דילרים כמקור עיקרי לרכיבים מזויפים, ומקום השני הם דרגו מפיצים עצמאיים וספקים הפועלים באופן בלעדי באינטרנט”, נכתב בדו”ח.

הדו”ח של BIS מציין מספר חוליות חלשות בשרשרת האספקה, המאפשרות לזייפנים “להזריק” את הרכיבים המזויפים לשוק:

  • היעדר שיתוף מידע בקרב ארגונים בשרשרת האספקה הצבאית של ארה”ב.
  • ארגונים רבים סבורים שגופים אחרים מאמתים את זהות הרכיבים ולכן הם בעצמם מבצעים מעט מאוד בדיקות.
  • ארגוני רכש מתקשים לעקוב אחר מקורות הרכיבים שרכשו.
  • ברוב הגופים אין כתובת (אדם או משרד) האחראים לטיפול ברכיבים שזוהו כמזויפים או נחשדים כמזויפים.
  • חסרה מערכת מוסדית המתעדת זיופים. מרבית הארגונים אינם מחזיקים רשומות של ארועי זיוף.
  • היעדר פרוטוקולים ברורים לבדיקה ובקרת איכות.
  • היעדר מאמץ מתואם: “מניעה אפקטיבית של זיופים לא תתבצע ללא שיתוף פעולה בין מתחרים בשרשרת האספקה, ובין התעשייה וסוכנויות אכיפת החוק”.

ראוי לציין שבעיית הזיופים היא מרכיב אחד בבעיה כוללת יותר הקשורה בשימוש במקורות אספקה לא-ודאיים. כך למשל, במקרים רבים חברות רוכשות רכיבים שהוזרקו לשוק על-ידי חברות OEM שנתקעו עם עודפים עקב ביטול חוזי ייצור. ברוב המקרים חברות אלה מעדיפות לשמור על עילום שם, ולכן הרכיבים שהן מכניסות לשוק הם רכיבים “ללא כתובת”. במקרים אחרים, גם כאשר הרכיבים חוקיים, הם מסופקים ללקוח הסופי ללא תיעוד הולם של תנאי האחסנה והמשלוח, ולכן הם עשויים להיות בלתי תקינים.

Counterfeit Elctronic Component
הזיוף (מימין) התגלה בזכות שלושה סימנים מחשידים בהשוואה לרכיב המקורי (משמאל): השקע אינו במקום הנכון, הוא מחוספס והוא מכוסה בצבע

קיימות דרכים רבות לזייף רכיבים: הדרך הנפוצה ביותר היא מיחזור של רכיבים ישנים מתוך פסולת אלקטרונית. רוב הפסולת האלקטרונית בעולם נאספת ונישלחת למספר מדוינות באסיה, שהגדולה שבהן היא סין. במדינות אלה פועלים מגרשי גרוטאות אלקטרוניים המסירים רכיבים ממכשירים ישנים וממיינים אותם לפי סוגי המארזים ולעתים גם לפי סוגי היצרנים ואפילו לפי מספרי הרכיב. מכאן שגם אם מגיע רכיב מקורי בחזרה לשוק ממגרשי הגרוטאות, לאורך כל דרכו אל אסיה ובחזרה, הוא לא טופל באמצעים הנכונים, היה חשוף לפגעי טבע ותנאי סביבה קשים, ולכן במקרים רבים לא יתפקד כפי שהוא נדרש.

מחסני הגרוטאות הממוייינים מאפשרים לזייפנים לקחת רכיב ישן של חברה מסויימת, לשייף את פניו ולסמן עליו את הלוגו ומספר הרכיב של חברה אחרת, שיש בשוק בשוק דרישה, או שהגיעה הזמנה גדולה לרכיבים מתוצרתה. ראוי לציין שבהרבה מקרים הזיוף מתגלה מאוחר מאוד, שכן התפקוד הבסיסי של רכיבים רבים הוא דומה, אולם ההבדלים המעטים יגרמו לתוצאות הרות אסון בפעולת המעגל המוגמר. במקרים רבים הרכיבים לא יתפקדו מהרגע הראשון, שכן עצם תהליך הזיוף פגם בהם.

Counterfeit Electronic Component Cavitation
מימין שקע שנוצר במהלך היציקה וכוסה על-ידי זייפנים בצבע שחור כדי להעלימו מהעין. משמאל, שקע שזייפנים חרטו על-גבי רכיב מזויף כדי שייראה כרכיב מקורי. צילום מיקרוסקופי מגלה את פני השטח המחוספסים, המאפיינים זיוף

מקור נוסף לרכיבים מזויפים הינו רכיבים לגיטימיים שנפסלו בשלבי הבדיקות ונישלחו להשמדה. בתעשייה התגלו מקרים שבהם עובדים גנבו רכיבים כאלה והעבירו אותם לזייפנים שהחזירו אותם אל השוק כרכיבים תקינים. הזיוף המשוכלל ביותר הוא כמובן ייצור מלא של הרכיב המזוייף על-ידי יצרנים לא מורשים. או במלים אחרות, זיוף מותג. אחד מהמקרים המפורסמים ביותר בתעשייה התגלה בשנת 2006: קבוצה של זייפנים מסין ומטאיוואן זייפה את חברת NEC. היא הקימה משרדים מזויפים, מחלקת רכש מזויפת, זייפה כרטיסי ביקור של NEC, וביצעה הזמנות ייצור מ-18 מפעלי ייצור בסין, של מוצרים שנמכרו בשוק כמוצרי NEC. למעשה הם זייפו הכל: נגני MP3, מכשירי DVD, דיסקים קשיחים ועוד. בסך הכל הם הזריקו לשוק 50 מכשירים מזוייפים, ואפילו הפעילו מחלקה לקבלת תלונות מלקוחות על תקלות במכשירים.

למרות השכלול של שוק הזיופים, במקרים רבים הזייפנים משאירים עקבות ברורים המאפשרים זיהוי מהיר של רכיבים מזויפים. חברת ההפצה האמריקאית AERI פירסמה מספר דוגמאות לאופן שבו ניתן לאתר רכיבים מזויפים באמצעות בדיקה ויזואלית. ברוב המקרים, החברה מציינת, בדיקה יעילה דורשת שימוש במיקרוסקופ בעל כושר הגדלה של פי 30, מצלמה המאפשרת לצלם את הממצאים כדי לשלוח אותם לאישור אצל היצרן המקורי, וחומר דוגמת אצטון להסרת סימונים מזוייפים.

בשלב הראשון מומלץ לבדוק טעויות כתיב בסימנים המופיעים על-גבי הרכיב. חברת Alter, שהיא תאגיד אירופי להסמכת רכיבים עבור תעשיית החלל (ואחד מהספקים המרכזיים של תעשיית החלל הישראלית), מצאה למשל רכיבים שניכתב עליהם כי יוצרו ב-PHILIPPIHES  (במקום ב-Philippines). צריך גם לבדוק התאמה בין התאריכים וסימוני הרכיב במסמכים המצורפים וברכיב עצמו, לחפש סימונים בלתי אפשריים כמו תאריכי ייצור מהעתיד (כבר היו דברים מעולם) ועוד. רכיבים הרגישים ללחות דורשים שימוש במארז יבש ובכרטיס אינדיקציה לרמת הלחות. לעתים קרובות הזייפנים שוכחים לצרף את אחד ממרכיבי ההגנה בפני לחות, כפי שהם מצויינים במפרט של היצרן המקורי.

Counterfeit Electronic Components Logo
כל שלושת הרכיבים בתמונה הם בעלי מספר קטלוגי זהה, אולם בתחתיתם מופיעים שקעים במקומות שונים, ועם סימנים מסחריים שונים. שניים מהשלושה הם מזויפים בוודאות

מארזי הפלסטיק של רוב השבבים מכילים שקע שנוצר במהלך תהליך היציקה. שקעים אלה צריכים להיות נקיים ואחידים, ובדיקתם היא אחד מהאמצעים היעילים ביותר לאיתור רכיבים מזויפים, מכיוון שהזייפנים מתקשים לשמור על שלמותם בשלבי הסגימור של הזיוף. הדוגמאות ש-AERI איתרה הן מפליאות: בחלק מהמקרים השקעים מופיעים במקומות שונים על-גבי אריזת הפלסטיק, ולעתים אפילו מוטבע בהן לוגו שונה. במקרים אחרים, הם בעלי גודל וצורה שונים, למרות שהרכיבים אמורים להיות זהים.

לאחר שהזייפנים משייפים את הסימון המקורי מהרכיב, הם מצפים אותו בשכבת חומרים המעניקה לו מראה דומה לרכיב המקורי. אלא שחומר הציפוי ממלא חללים דקים, וכך נעלמים מן העין שקעים רדודים שהיו ברכיב המקורי. לאחרונה החלו זייפנים לגלות את סוד השקעים, והחלו לחרוט בעצמם שקעים ברכיבים המזויפים, על-מנת שייראו אמיתיים. בעין בלתי מזוינת השיטה מטעה, אולם באמצעות מיקרוסקופ ניתן לראות שהשקע המזוייף הוא בעל שטח פנים מחוספס ולא אחיד – בניגוד לשקעים המקוריים, היוצאים חלקים לגמרי מתבנית היציקה.

רמזים נוספים לקיומו של רכיב מזויף כוללים סימני צבע על-פני השקע. תופעה שניתן למצוא ברכיבים מזויפים רבים, ושהיצרנים מקפידים להימנע ממנה. בדרך-כלל כתוב על הרכיב שם המדינה שבה הוא יוצר, וברוב המקרים היצרנים לא מפצלים את הייצור של רכיב ספציפי בין מספר מדינות. לכן כאשר על-גבי שני רכיבים בעלי מספר קטלוגי זהה מופיעים שמות של שני אתרי ייצור שונים – סימן שאחד מהם מזויף. לעתים יש צורך להכיר מקרוב את הנהלים של היצרן. כך למשל, חברת Maxim הפסיקה לסמן רכיבים בצבע כבר בשנת 2002, ומאז היא רק צורבת את הסימונים. לכן כאשר נתקלים ברכיב של מקסים שנוצר לאחר שנת 2002 ומסומן בצבע – סימן שהוא מזויף.

לעתים שווה לדגום מספר רכיבים מגליל רכיבי SMT שהגיע למפעל, לצלם אותם באמצעות קרני רנטגן ואפילו ממש לפרק אותם. בשיטות אלה איתרה Alter רכיבים שהצליחו להתחזות בהצלחה לרכיבים אחרים, אלא שהתוכן שהסתתר בתוך הפלסטיק היה רחוק מאוד מהתוכן שצויין על-גבי המארז. אחת מהדוגמאות המובאות למטה היא של רכיב “מתוצרת” חברת פיליפס, אשר לאחר הסרת מארז הפלסטיק התברר שהוא מכיל בכלל פיסת סיליקון מסוג שונה, מתוצרת חברת STM.

להורדת המאמר: How to Identify and Avoid Counterfeit Components באדיבות Alter Technology – לחץ כאן

Counterfeit Electronic Component Phillips STM
פיסת סיליקון מתוצרת STM הסתתרה בתוך רכיב "מתוצרת" פיליפס
Share via Whatsapp

פורסם בקטגוריות: חדשות , ייצור וקבלנות משנה , רכיבים