מנחם קדרון מונה למנהל סל"ה. היעד: בניית תעשיית חלל אזרחית
29 ינואר, 2012
תקציב סוכנות החלל הישראלית הוגדל ב-165 מיליון שקלים לשנתיים הקרובות. קדרון שימש כראש מינהלת חלל בחברת רפאל והיה ממונה בין השאר על פיתוח השלב השלישי של משגר הלוויינים הישראלי שביט. המטרה: לבנות תעשיית חלל בהיקף של מיליארדי דולרים בשנה
בן-ישראל: "בתוך מספר שנים אנחנו יכולים להשיג יעד מכירות של 5 מיליארד דולר בשנה בתחום החלל האזרחי"
לאחר שנים רבות שבהן התנוונה סוכנות החלל הישראלית (סל"ה) ותקציבה הגיע בשנים מסויימות לסכום מגוחך של 3 מיליון שקל בשנה בלבד, הסוכנות יוצאת השבוע לדרך חדשה.
הממשלה אישרה תקציב דו-שנתי בהיקף של כ-180 מיליון שקל לשנתיים הקרובות, למימון מחקרים ופרוייקטים בתחומי החלל האזרחי. במקביל, בסוף השבוע אישרה הממשלה את מינויו של ראש מנהלת חלל בחברת רפאל, מנחם קדרון, למנהל החדש של סוכנות החלל במקום ד"ר צבי קפלן שפרש לגמלאות.
צוות הבדיקה של איציק בן-ישראל
שר המדע והטכנולוגיה, ד"ר דניאל הרשקוביץ, הודיע היום במהלך כנס החלל הבינלאומי השביעי שנערך בארגון מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל, שראש הממשלה אישר את תוכנית הפעולה שהוכנה על-ידי צוות בדיקה בראשותו של ד"ר איציק בן-ישראל, יו"ר סל"ה, ובעקבות האישור הוגדל תקציב הסוכנות ב-165 מיליון שקל בשנתיים הקרובות.
לדברי בן-ישראל, התוכנית מיועדת לקדם את השימושים האזרחיים בחלל. להערכתו, הפוטנציאל של תעשיית החלל הישראלית הוא של מכירות בהיקף מיליארדי דולרים בשנה. "שוק לווייני התקשורת העולמי מסתכם בכ-250 מיליארד דולר בשנה. ישראל היא אחת מ-10 המדינות היחידות המסוגלות לבנות לוויין תקשורת. אנחנו יכולים ללהשיג נתח של 2% מהשוק העולמי, ולהגיע להיקף מכירות של כ-5 מיליארד דולר בשנה".
יתרון גדול בלוויינים קטנים
בן-ישראל הסביר שהתקציב החדש ישמש למימון מחקרים מדעיים, הרחבת שיתופי הפעולה הבינלאומיים, תמיכה בחברות קטנות ובתעשיות החלל כדי לשמר ולהעמיק את היתרון היחסי של ישראל בתחום הלוויינים קלי-המשקל. "לישראל יש כיום יתרון טכנולוגי בתחום הלוויינים במשקל של כ-250-300 ק"ג. היעד שלנו צריך להיות פיתוח טכנולוגיות שיאפשרו לייצר לוויינים השוקלים פחות מ-200 ק"ג, ואפילו לוויינים השוקלים 100 ק"ג בלבד. לוויין כזה, למשל, מאפשר לוותר על משגרים רקטיים כבדים כדי לבצע שיגור מהיר וזול ממטוס".
סוגיית עמוס-6
בתשובה לשאלת Techtime, אמר השר הרשקוביץ שהתוכנית לא תשמש לצורך הענקת סובסידיה לתעשייה האווירית כדי להתחרות על פרוייקט ייצור הלוויין עמוס-6 של חברת חלל תקשורת, כפי שהתע"א מבקשת. "משרד המדע מעורב כעת בנסיון להשיג תמיכה בתע"א מול משרד האוצר", אמר.
המנהל החדש של סוכנות החלל הישראלית, מנחם קדרון, הסביר שבשנים האחרונות הולך ונשחק היתרון היחסי של ישראל בתחום הלוויינים הקטנים. "גם המדינות האחרות בעולם הבינו את היתרונות הטמונים בלוויין קל וקטן".
מרפאל למשרד המדע
הוא רמז על חלק מהנושאים שיעניינו את סל"ה בשנים הקרובות, כאשר הסביר: "אנחנו מדברים על קונסטצליה של לוויינים קטנים אשר יודעים לדבר אחד עם השני ולתאם את פעולותיהם. בצורה כזו ניתן לקבל יכולות ביקור חוזר (Revisit) של הלוויינים במחזור של שעות ולא של ימים כיום".
קדרון הוא מומחה בתחום ההנעה הרקטית והטילים, והגיע לתפקיד לאחר 40 שנה שבהם שימש בתפקידים הנדסיים וניהוליים ברפאל. הוא ניהל את פרוייקט פיתוח השלב השלישי של משגר הלוויינים הישראלי שביט, ושימש כ-10 שנים בתפקיד ראש חטיבת פיתוח המעסיקה כ-1,000 עובדים.
לפני כשנתיים הוא מונה לראש מנהלת חלל ברפאל, אשר אחראית על חלקה של רפאל בפרוייקט פיתוח הלוויין הישראלי-צרפתי ונוס (Venus), ששיגורו מתוכנן בעוד כשנה. אחד מהנושאים הדחופים שעימם ייאלץ להתמודד יהיה איתור פרוייקט לשיתוף פעולה עם סוכנות החלל האירופי. לפני שנה נחתם הסכם לשיתוף פעולה בין ישראל לבין ESA, ובחודש מרץ הקרוב תגיע לארץ משלחת של ESA במטרה לאתר פרוייקט משותף.
פורסם בקטגוריות: אנשים , חדשות , חלל , מדע , תעופה וביטחון
