האם מתרחב משבר הסטרטאפים בתעשיית השבבים?
12 ספטמבר, 2012
דיווח מיוחד של Techtime מכנס IATI: שינויים עסקיים וטכנולוגיים מחזקים את החברות הגדולות ומחלישים את הקטנות. אפילו החברות המתמקדות במכירת קניין רוחני (IP) בלבד, נתקלות בחומה עסקית גבוהה מאוד – הנובעת מריווחיות נמוכה מאוד
"גם בארה"ב יש ירידה דרמטית בהיקף ההקמה של חברות סטרטאפ בתחום"
המושב על עתיד תעשיית השבבים (סמיקונדקטורס) העולמית שהתקיים אתמול במהלך כנס IATI בירושלים בהנחיית אבנר גורן מחברת טקסס אינסטרומנטס, חשף משבר הולך ומעמיד בתעשייה. מהדיון שהתנהל במושב התברר שמשבר חברות הסטרטאפ בתחום השבבים אינו ייחודי לישראל בלבד, ומכה בכל רחבי העולם, במיוחד בארה"ב.
במלים קצרות, התעשייה מתבגרת והוםכת לתעשייה של ענקים העוסקים בפיתוח מערכות ענק המצויות מעבר ליכולת של רוב חברות הסטרטאפ הסטנדרטיות. אפילו חברות אשר ממקדות את המודל העיסקי שלהן במכירת קניין רוחני נתקלות בחומה עסקית גבוהה מאוד – הנובעת מריווחיות נמוכה מאוד.
האם הענקים לא אוהבים גמדים?
הדיון ניפתח מתוך כוונה לברר מהו עתידה של תעשיית השבבים הישראלית. אבנר גורן, המשמש כמנהל אסטרטגיית הפיתוח של מעבדי OMAP בחברת TI, הביא מספר נתונים על התעשייה הישראלית, המלמדים על הצלחה אדירה ומשבר עמוק.
לדבריו, יש כיום יותר מ-150 חברות בישראל המפתחות סיליקון. יותר מ-30 מרכזי פיתוח של חברות בינלאומיות ויותר מ-10 סוכנויות ממשלתיות בתחום הסיליקון. בשנים 2000-2010 נמכרו והונפקו חברות סיליקון ישראליות בהיקף של 15.2 מיליארד דולר, כאשר היקף גיוס ההון הממוצע לחברה היה 27 מיליון דולר בלבד. אולם בשנים האחרונות המצב משתנה לרעה: אם לפני עשור הוקמו בממוצע 7-15 חברות חדשות בשנה, כיום נפתחות 0-3 חברות חדשות בלבד.
שאלתו, מה צופן העתיד לתעשייה, הופנתה אל פנל של מומחים בינלאומיים בתחום, שתשובותיהם הביעו יותר את עומק המשבר מאשר את הפתרונות שיש לגבש.
מרכז הכובד עובר מההנדסה לשיווק
ז'אן בנקוסקי, אחד ממנהלי קרן ההון סיכון האמריקאית USVP, שהיה מעורב ב-44 הנפקות ועיסקאות של חברות ישראליות, הסביר שהשוק שינה את פניו: "בעבר שוק השבבים התחלק בין מערכותמחשוב ותקשורת, לביצן ציוד צרכני, שבו הגדש היה יותר במערכת ולא בסיליקון. כיום שני העולמות נפגשו בזכות התקשורת הניידת. כיום אנחנו נמצאים בעידן הראשון בתעשייה ששבב חדש אינו זול יותר משבב מהדור הקודם.
"אומנם יש מקום לחברות סטארטאפ, אולם בשולי התעשייה, ב-Internet of Things, לא בליבת התעשייה. זהו מועדון למילארדרים בלבד". יצרניות המערכות מגדירות את הדרישות, והחברות הקטנות מתקשות להתמודד עימן כי אין מספיק ידע על המערכת והלקוחות. כיום כ-90% מהתקציב של חברות סטרטאם מוקדש לפיתוח והנדסה, ולא למערכת וכלים. לכן אם אתה עומד להתחרות בקואלקום, אף אחד לא ישקיע בך".
ז'יל דלפאסי, המשמש כדירקטור במספר חברות שבבים, והיה בעבר נשיא ומנכ"ל ST-Ericsson ולפני-כן מנהל תחום ה-Wireless בחברת TI, חיזק את ההערכה: "גם בארה"ב יש ירידה דרמטית בהקמת חברות סטרטאפ מכיוון שבתעשיית השבבים הניידים אין רווחים ליצרני השבבים, אלא אם כן אתה סמסונג או אפל. יזמי סמיקונדקטורס צריכים לחפש צרכים של הלקוחות ולא להתמקד רק בחדשנות טכנולוגית.
החברות הישראליות ידעו לנצל תקנים חדשים
"בעבר החברות הישראליות הצליחו משום שהן התמקדו בתקנים עתידיים ובמימוש יעיל שלהם לפני שאר המתחרים. כיום מימוש יעיל אינו מספיק. צריך חדשנות ברמת המערכת. למצוא משהו שהלקוחות רוצים ושעדיין אין לו תשובה בשוק. דוגמאות מובהקות לחשיבה כזו הן הממשק התלת-מימדי של פריימסנס, והרעיון של פרוביג'נט שיש צורך בתשתיות Backhaul גם לתדרים חופשיים מרישוי. מרכז הכובד עובר מההנדסה לשיווק".
אמיר פיינטוך, סגן נשיא בכיר בקואלקום ומנהל תחום הקישוריות האלחוטית בחברה (לשעבר Atheros שנירכשה על-ידי קואלקום ב-2011), חיזק את הנקודה: "כאשר מדברים על פתרונות מערכתיים, אנחנו מדברים על השקעה בהיקף עצום שאינו מתאים לחברות קטנות. אולם עדשיין קיימות הזדמנויות עבורן, כמו למשל הצורך בחדשנות בתחום האותות המעורבים. הישראלים ידועים בזכות המקוריות שלהם, אולם אנחנו צריכים לנתב את המקוריות הזו למודלים עסקיים".
ד"ר ייוואם וונג, ממנהלי חטיבת ה-LSI בחברת סמססונג, הסביר את המשבר מנקודת המבט של יצרני המערכות הגדולים: "בשלושים השנים האחרונות התעשייה צמחה בקצב של 9% לשנה בממוצע. בשנים האחרונות היא צומחת ב-3% אחוז לשנה. במקביל, אורך חיי המדף של תכנון ירד משלוש שנים בממוצע לשנה אחת בלבד. ההשקעה היא גדולה מאוד, אולם זמן המכירות מוגבל מאוד".
"טירוף להשקיע בתחום ה-IP"
במהלך הדיון הסתבר שגם ענף ה-IP בתעשיית השבבים, אשר נציגתו המפורסמת ביותר היא חברת ARM, אינו חומק ממשבר המערכות הגדולות. ד"ר חוסיין יאסאיי, מנכ"ל חברת Imagination Technoloies הבריטית המספקת קניין רוחני למעבדים עבור יישומים מיוחדים, מאמין בחשיבות החברות הקטנות: "התעשייה היא לא רק טלפונים ניידים. יש תחומים חדשים המגלים את יתרונות השימוש בשבבים והדבר פותח הרבה מרחב לחדשנות של סטרטאפים".
בנקוסקי הגיב בחדות מנקודת המבט של משקיע הון סיכון: "אין הרבה כסף בתעשיית ה-IP. התכנונים נמכרים בפרוטות. במיוחד שכעת גם חברות גדולות כמו קיידנס וסינופסיס נכנסות לתעשיית ה-IP. נבסתכל על חברת ARM. היא הרגה את שוק ה-IP, מכיוון שהיא מוכרת מיליארדי שבבים במחיר זעום. כאשר משקיע בודק חברת IP ורואה מהו המקסימום שניתן להגיע בשוק, המסקנה היא שכיום זהו טירוף להיכנס לתחום ה-IP".
השילוב האנכי חוזר לאופנה
למרות זאת, דוד (דודי) גלנטי, נשיא פריסקייל ישראל ומנהל מרכז הפיתוח של החברה בארץ עדיין רואה מקום לחברות חדשות: "תחום ה-Embedded פותח הזדמנויות חדשות הכוונה היא למכשירים הנראים פשוטים, אולם בתוכם הם מתוחכמים מאוד. המכוניות היום, למשל, נראות דומות למכוניות מלפני עשרות שנים, אולם התוכן הפנימי שלהן חדש לחלוטין. המגמה הזו תתרחב בתחומים רבים ותואץ על-ידי הקישוריות בין האבזרים".
ז'יל דלפאסי רואה הזדמנות במקום אחר, הנובע מתהליך מקביל המתרחש בתעשייה. "המודל העסקי של החברות הגדולות עובר שינוי, והמודל הישן של שילוב אנכי (Vertical Integration) חוזר לאופנה. תסתכלו על סמסונג היא מייצרת שבבים, רכיבים ומערכות שלמות. כיום זהו נחשב לנקודת חוזק ולא לנקודת חולשה כמו בעשור הקודם. השינוי הזה באופי הענקים נותן הזדמנויות חדשות לחברות שבבים קטנות".
פורסם בקטגוריות: אנשים , השקעות והון סיכון , חדשות , סמיקונדקטורס
