"המירוץ למיליון" בגרסת תרבות הסטארט-אפ הישראלית

10 אוקטובר, 2012

מסלול המכשולים של יזמים בבואם להקים חברה ולגייס משקיעים מזכיר במובנים רבים את תוכניות הריאליטי. בשני המקרים התחרות עזה, הקריטריונים מעורפלים, וקשה להעריך מראש מי יהיו השורדים או המנצחים. למרות זאת ניתן להתכונן ל"תחרות"

משקיעים רבים מאמינים שיש יתרון להשקעה ביזם שנכשל – משום שיש לו ניסיון

מאת: ארז צור, מנכ"ל חברת Cadence ישראל

ארז צור קיידנסבמבחני המיון לתוכניות ריאליטי כמו "המירוץ למיליון" או "הישרדות", נדרשים המתמודדים לעמוד בקריטריונים שונים ומשונים, כדי לבחון את מידת ההתאמה שלהם לתחרות, ובעיקר את הסיכוי שלהם "לשרוד למיליון". במידה והצליחו לסמן V על כמה קריטריונים מרכזיים, או אז נפתחת בפניהם הדלת המבטיחה להם השתתפות בתחרות מורטת עצבים, שבמילא מותירה את רובם בחוץ, בשלבים המוקדמים או המאוחרים של המשחק.

המירוץ לסטארט-אפ

אם נשאיל את מושגי הריאליטי לעולם "מדינת הסטארט-ארפ" שלנו, ניווכח כי לא מעט יזמים נכשלים מדי שנה בהגשמת חלומם לבנות חברה מרעיון, ונאלצים לעזוב את "האי". חלום האקזיט של יזמים רבים מתנפץ מדי יום על קרקע קשה של שוק חשדן (ובצדק) לנוכח פרץ החדשנות היזמית. אם היו מבחני מיון ל"יזם השורד", מעניין כמה היו עוברים אותם בדרך למסלול המירוץ למיליון.

לאחרונה פירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) נתונים מהשנים 2003-2008, המצביעים על כך ששיעור ההישרדות של סטרטאפים ישראליים גבוה ממקביליהם במדינות אחרות, אולם לא בהרבה. מנתוני הלמ"ס מסתבר שחברת סטארט-אפ ישראלית שורדת בממוצע חמש שנים, אולם הרוב לא מגיע אפילו לשנה השלישית. ומתוך החברות ששרדו את התקופה הזו, רק מעטות ביצעו אקזיט או הקימו ארגון גדול ובשל.

יזמות סטארט-אפבני-אדם מן השורה נוטים להתפעל מפרץ המעוף, החדשנות, היצירתיות והתעוזה של היזמים הישראלים. ויש מקום להתפעלות. אולם מי שבקי בנבכי תעשיית היזמות ושוק ההון סיכון חש ספקנות לנוכח ריבוי היזמים המתדפקים על דלתות המשקיעים שמספרם מצטמצם. הוא תוהה כמה מהיזמים מצליחים לקבל מימון התחלתי משמעותי (וממי), וכמה הצליחו או יצליחו לקבל מימון שני, מתקדם.

במלים אחרות, נתוני הלמ"ס לא מפתיעים אותו מכיוון שהוא יודע שרק מעטים צולחים את המעבר משלב הרעיון והפרוטוטייפ (בדרך כלל על-בסיס השקעה ראשונית פרטית של היזמים עצמם או של אנג'לים), לשלב מוצר ממשי: עומד בסטנדרטים של התעשייה, שיש לו בסיס לקוחות, השקעה חיצונית אסטרטגית והכנסות משמעותיות ראשונות.

ספרינט או מרתון?

השורה התחתונה בתוכנית העסקית – לגדול לחברה בוגרת או "לעשות את האקזיט" – היא שאלת רץ המרתון לעומת הספרינטר. השערה פרועה: היזמים הצעירים לרוב ייבחרו לרוץ ספרינט, בעוד שהוותיקים שזו להם קריירה שניה ויותר, ייטו להבין כי אופציית המרתון היא דרך המלך להקמת חברה בוגרת. הצעירים שבחבורה גם לא יעניקו משקל ראוי לאפשרות השלישית – התרסקות. בעצם אפשרות די ריאלית כשהמרכיבים הבסיסיים לגיוס הון כוללים בעיקר רעיון חדשני, מצגת מושקעת והרבה אדרנלין.

יזמות סטארט-אפאומנם אין מתכון לגיוס "קל ונעים", אבל אפשר להצביע על כמה אלמנטים בסיסיים שרצוי להיות מודעים להם כאשר מתייצבים על מסלול המירוצים היזמי. במלים פשוטות, אם החלטת להקים מיזם טכנולוגי ואתה לא יזם מוכר או שאתה לא מנהל שפרש לאחרונה מחברת IT גדולה ומוכרת, כדאי להגיע ל"מבחני הקבלה" אצל המשקיע הפוטנציאלי מצויידים בתוכנית עסקית שלא תותיר הרבה מקום לסימני שאלה.

מה עוד כדאי לדעת לפני הפגישה עם המשקיע? שבין אם הוא משקיע פרטי, מוסדי או קרן הון סיכון, הוא מחפש יזמים השואפים להוביל שוק ולא רק להשתלב בתוכו. זאת משום שלמוצר בעל עדיפות ברורה בהשוואה למתחרים, הכולל קניין רוחני (IP) משמעותי ובר-שימור, יש פוטנציאל רב יותר להביא למשקיע את הבוננזה שהוא מחפש.

אור בקצה המנהרה

קרנות הון סיכון מעוניינות לקבל נתח משמעותי מהחברה (שליש עד מחצית) ומעדיפות צוות עם ניסיון והתלהבות, הפונה לשוק גדול עם פוטנציאל צמיחה גבוה, ורצוי עם מוצר שכבר הושק. השקעה לפני השקה תיעשה בדרך-כלל אם יש היכרות מוקדמת עם היזמים (לרוב סדרתיים) או שיש ברקע ממליץ בר-סמכא. כמובן שרצוי גם להראות מכירות או לקוחות ראשונים למוצר, וסיכוי לאקזיט בהיקף של מאות מיליוני דולרים בתוך 4-7 שנים. כדי להקטין את הסיכון תעדיף הקרן לחבור לקרנות נוספות ולבצע השקעה משותפת – דבר המאלץ את היזם לחולל נס נוסף עם קרן אחרת.

מי ששרד עד כה, עמד במשימות ואפילו קטף כמה "פרסי חסינות", הגדיל את סיכוייו להשלים את המרוץ. מי שנכשל, ישמח לשמוע שיש אור בקצה המנהרה. לא מעט משקיעי הון סיכון מאמינים שאין סיבה לחשוש מהשקעה ביזם שחווה כישלון במיזם קודם, אמונה שלאחרונה אף אוששה מחקרית. בעיני המשקיע הפוטנציאלי, יזם בעל ניסיון, גם אם ניסיון כואב של כישלון, הוא יזם בעל סיכוי טוב יותר להצליח.

הפתעות בסיליקון ואדי

בדיקת הנאותות שעובר כל סטארט-אפיסט המבקש לגייס הון היא תהליך ארוך טווח של התבוננות וניתוח, שאפשר ורצוי להתכונן אליו במלוא הרצינות וגם לקחת בחשבון כישלון. כמובן שכמו בתוכניות הריאליטי, גם בחיים יש הפתעות. קרה לא פעם שהיזם השורד לא היה בהכרח זה שהמומחים צפו לו הצלחה, סוגייה המעוררת תהיות מעניינות ביחס לשאלה מה היא בעצם הצלחה בסיליקון ואדי.

Share via Whatsapp

פורסם בקטגוריות: דעות , השקעות והון סיכון , חדשות