מתגבש הסכם תעסוקה וסחר חופשי בין סין וישראל

27 פברואר, 2014

ההסכם עם סין יאפשר הבאת אלפי עובדים לישראל, והעסקת אלפי ישראלים בסין. במקביל, שתי המדינות יכוננו אזור סחר חופשי. ההסכם צפוי להיחתם במאי השנה

הו-מינג: "אנחנו מקווים שממשלת ישראל תקל על ההגבלות של ייצוא ביטחוני"

ישראל וסין נמצאות היום במשא ומתן מתקדם לקראת חתימה על הסכם לשיתוף פעולה כלכלי שיכול להיות בעל השלכות מרחיקות לכת. ההסכם המתגבש כולל כינון אזור סחר חופשי בין ישראל וסין, ושיתוף פעולה בתחום התעסוקה.

כך גילה היום הניספח הכלכלי בשגרירות סין בישראל, הו-מינג, במהלך הכנס להזדמנויות ואתגרים של ההייטק הישראלי בסין, שאותו ערכה בתל-אביב חברת IVC Research. לדברי הו-מינג, בשבוע הבא תגיע משלחת מסין כדי לסגור את הקצוות האחרונים של המשא ומתן.

"ככל הנראה המו"מ יסתיים בתוך מספר בועות ואי מקווה שבחודש מאי נחתום על ההסכם. לאחר חתימת ההסכם, יגיעו לישראל אלפי עובדים סיניים, ועובדים ישראלים יוכלו להגיע לעבוד בקלות בסין". לדבריו, יש לממשלת סין רצון חזק מאוד לשפר את היחסים הכלכליים עם ישראל.

"סין רוצה לקדם את שיתוף הפעולה בין שתי המדינות. השוק הסיני פתוח פני כל החברות הטכנולוגיות הישראליות שרוצות לעשות עסקים בסין. אנחנו גם מקווים שממשלת ישראל תקל על ההגבלות של ייצוא ביטחוני לסין". לדבריו, "למרות ההצלחה הכלכלית העצומה של סין, אנחנו עדיין מתמודדים עם בעיות רבות, כמו עוני וזיהום סביבתי. יש לנו הרבה מה ללמוד מישראל".

בדרך המהירה להונג-קונג 2.0

במהלך הכנס סיפרה עו"ד תהילה לוי-לאטי, מנהלת מחלקת סין במשרד ZAG-S&W, שבימים אלה מתחוללים שינויים בחקיקה הסינית שנועדו להקל על כניסתן של חברות זרות, במיוחד טכנולוגיות, לפעילות בסין.

כך למשל, לוי-לאטי סיפרה שהחודש ייכנסו לתוקף תקנות חדשות שפורסמו רק בדצמבר 2013, המצמצמות מאוד את התהליך הביורוקרטי ומקטינות את הון היסוד הדרוש לחברה זרה כדי לפתוח חברה בת בסין.

בתוך כך החל ניסוי רחב היקף להקמת אזור סחר חופשי חדש בשנחאי. "למעשה מדובר בניסיון של ממשלת סין להפוך את אזור שנחאי להונג-קונג נוספת".

רפורמה פיננסית ומהפיכת IP

אזור הסחר החופשי החדש מיועד לפשט ולזרז את כל התהליכים הקשורים ביצירת עסקים: כל הרשיונות הממשלתיים יינתנו באמצעות משרד אחד (One Stop Shop) בתהליך מזורז שיימשך מספר ימים. לכל היותר חודש.

תוגדר רשימה חדשה של תחומים המותרים בהשקעות זרות, שהיא רחבה בהרבה מהרשימה הנוכחית. לחברות סטארט-אפ ישראליות חשוב לדעת שהדרישה בהשקעת הון מינימלי צומצמה מ-150-200 אלף דולר, לכ-15 אלף דולר בלבד.

לדברי לוי-לאטי, כרגע מתחוללת גם רפורמה פיננסית באזור הסחר החופשי החדש: "החברות הזרות יוכלו ליצור חשבונות במטבע חוץ ובמטבע מקומי, לפי בחירתן ויהיו הקלות נוספות סמיסוי על הקעות בנכסים לא כספיים". במלים אחרות: פטנטים.

עורך הדין ג'רמי בן-דוד, מנהל משרד רישום הפטנטים JMB DAVIS BEN DAVID, ביקש להבהיר שכיום סין הסדירה את תהליכי השמירה על קניין רוחני. "המצב היום אינו דומה לסיפורי האימה שמענו לפני עשר שנים. סין הקימה משרד פטנטים (SIPO)  גדול מאוד, המבצע היום יותר רישום פטנטים מאשר משרד הפטנטים האמריקאי. אם המערכת לא היתה עובדת – אף אחד לא היה רושם בו פטנטים".

פורסם בקטגוריות: אנשים , חדשות , תעשייה ישראלית