הייטק ישראלי? לא כל-כך: 63% מהמו"פ בידיים זרות
24 אוגוסט, 2014
הייטק במלחמת התשה מול אקזיטים פרועים: 63% מהמו"פ הישראלי נעשה במרכזי הפיתוח של החברות הרב-לאומיות. ישראל מפסידה קניין רוחני בהיקף של 1,000 פטנטים בשנה
הייטק במלחמת התשה מול אקזיטים פרועים: 63% מהמו"פ הישראלי נעשה במרכזי הפיתוח של החברות הרב-לאומיות. ישראל מפסידה קניין רוחני בהיקף של 1,000 פטנטים בשנה
סקר חדש של המועצה הלאומית למו"פ שבוצע בשיתוף עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מגלה את המחיר שישראל משלמת לאחר שני עשורים של אקזיטים פרועים. במלים פשוטות: למרות שישראל מתגאה בתעשיית הייטק משגשגת, רובה נמצא בידיים זרות. המהנדסים אומנם ישראלים, אולם הידע לא שייך לישראל.
מהסקר מתברר שחברות רב-לאומיות זרות אחראיות ל-63% מהמו"פ העסקי בישראל, ויותר ממחצית ממשרות המו"פ העסקי בישראל נמצאות במרכזי הפיתוח הזרים. חברות רב-לאומיות זרות הקימו ורכשו בישראל בעשור האחרון מאות מרכזי פיתוח וחברות מקומיות בבעלותן, המבצעות פרוייקטי מחקר ופיתוח בהיקף גדול.
מדובר בחברות דוגמת אפל, גוגל, IBM, אינטל, מיקרוסופט, ebay, היולט-פקרד, EMC, טקסס אינסטרומנטס ורבות אחרות. הסקר גילה שהוצאות המחקר והפיתוח שלהן הסתכמו בכ-6 מיליארד דולר בשנת 2011, עלייה של 13% בהשוואה לשנת 2010. בשנים אלו הן היו אחראיות לכ-63% מההוצאות למו"פ של המגזר העסקי בישראל.
שר המדע מזהיר מהתמוטטות תעשיית הידע
בסך הכל, העסיקו מרכזי הפיתוח הזרים 34,356 עובדים ישראלים בשנת 2011: 39% בענף המו"פ, 40% בענף התוכנה ו-18% בענפי התעשייה."כלכלת ישראל נסמכת במידה רבה על מקורות מימון ממדינות אחרות לצורכי מחקר ופיתוח, וזהו מצב שברירי", אמר שר המדע, הטכנולוגיה והחלל יעקב פרי. "אם לא נגדיל את ההשקעה הממשלתית במחקר ופיתוח יתערער בסיס הידע של ישראל".
יצוא המו"פ של החברות הרב-לאומיות הסתכם בשנת 2011 ב-4.2 מיליארד דולר, שהוא כ-93% מכלל יצוא המו"פ במשק. יצוא המו"פ כולל אספקת שירותי מחקר ופיתוח לחברות בחו"ל, בעיקר לחברות האם של החברות שממוקמות בארץ, אך אינו כולל מכירתן של חברות הזנק (Exit) ומכירות פטנטים וידע. עוד עולה מהסקר כי 68% מיצוא המו"פ הוא לארה"ב ו-27% לאירופה.
הסקר מעניק גם מבט פנימי יותר על פעילות המו"פ הזרה: כ-67% ממרכזי הפיתוח הזרים נמצאים בבעלות החברות הרב-לאומיות ומבצעים פקוייקטי פיתוח אך ורק לצורכי אותן חברות. יצוא המו"פ של מרכזי מו"פ מסוג זה הסתכם בשנת 2011 ב-3.9 מיליארד דולר, והיווה כ-92% מסך יצוא המו"פ של החברות הרב-לאומיות, רובו לחברות האם הזרות.
"הידע והקניין הרוחני (IP) שנוצרים בארץ מועברים בשלמותם לשימושן של חברות האם בחו"ל", הסביר יו"ר המועצה הלאומית למו"פ, פרופ' יצחק בן-ישראל. "מרכזי מו"פ אלה מגישים כ-1,000 בקשות מקוריות לפטנטים מדי שנה. פירוש הדבר שהידע הישראלי זולג החוצה".
גם הישראלים מפתחים בחו"ל
הסקר בדק גם את המו"פ הנעשה בחברות ישראליות להן בעלות על חברת-בת בחו"ל, כגון טבע ואלביט. הוצאות המו"פ של חברות מסוג זה הסתכמו בשנת 2011 ב-3.6 מיליארד דולר, עליה של 7% לעומת שנת 2010 והיוו 38% מכלל ההוצאות למו"פ עסקי במשק הישראלי. בשונה מהפעילות של חברות רב לאומיות בבעלות זרה הפועלות בארץ ומרוכזות בענף ההיי-טק, חברות אלה מרוכזות בעיקר בענפי התעשייה, כ-72% מהוצאות המו"פ שלהן בוצעו בחברות בענפי התעשייה, והן מהוות הגורם הדומיננטי של המו"פ התעשייתי בישראל.
חברות בת של חברות ישראליות הממוקמות בחו"ל מספקות שירותי מו"פ לחברות האם שלהן בישראל. יבוא המו"פ מכל המקורות של חברות רב לאומיות בבעלות ישראלית הסתכם בשנת 2011 ב-476 מיליון דולר והיווה כ-78% מכלל יבוא המו"פ במשק הישראלי – עלייה של 14% יחסית לשנת 2010. זאת ועוד, כ-61% מיבוא המו"פ של חברות אלו מקורו בחברות הבת בחו"ל – עיקר היבוא מקורו בצפון אמריקה (51%) ובאירופה (40%).
פורסם בקטגוריות: חדשות , מחקרים ונתוני שוק , תעשייה ישראלית