Wireless Charging: השוק צומח ב-60% לשנה
8 דצמבר, 2014
עד לשנת 2020 יגיע שוק הטעינה האלחוטית (Wireless Charging) בעולם להיקף של קרוב ל-14 מיליארד דולר. האם עד אז תסתיים מלחמת התקנים?
עד לשנת 2020 יגיע שוק הטעינה האלחוטית (Wireless Charging) בעולם להיקף של קרוב ל-14 מיליארד דולר. האם עד אז תסתיים מלחמת התקנים?
שוק הטעינה האלחוטית (Wireless Charging) צפוי להגיע להיקף של 13.78 מיליארד דולר עד לשנת 2020, בעקבות צמיחה שנתית גבוהה מאוד בשיעור של כ-60.3% בשנה החל מ-2014 ולפחות עד לשנת 2020.
כך עולה ממחקר שוק חדש של חברת Markets&Markets. מהמחקר עולה שרוב השוק יהיה בתחום המוצרים הצרכניים, וכל החברות העוסקות כיום בפיתוח מערכות טעינה אלחוטיות מפתחות מוצרים לשוק הצרכני. השנה, למשל, תפס השוק הצרכני כ-68% משוק הטעינה האלחוטית בעולם.
אחד מהגורמים למשקלו של השוק הצרכני הוא השימוש הגובר בסמארטפונים והעובדה שרובם מחוקרים לאינטרנט באופן קבוע. להערכת החברה, רוב הלקוחות מגיעים למצב שלפחות פעם אחת ביום הם מרוקנים את סוללת הסמארטפון ולכן זקוקים להטעינה לעתים קרובות.
שוק מרכזי נוסף של המטענים האלחוטיים צפוי להיות בתחום הרכב החשמלי. במקרה הזה מדובר במטענים אלחוטיים בהספק גבוה המאפשרים להטעין את סוללת המכונית בלא התחברות פיסית אל המטען, אלא באמצעות עצירה בנקודה הסמוכה למטען האלחוטי.
קיימות כיום שתי גישות טכנולוגיות שונות למימוש מערכות טעינה אלחוטיות. הגישה הראשונה מבוססת על השראה אלקטרו-מגנטית (Magnetic Induction) ומבוססת על חוק פרדיי, שלפיו שטף מגנטי משתנה משרה מטענים במוליך סמוך. העיקרון ממומש באמצעות יצירת סליל של אלקטרומגנט בתחנת הטעינה שמוזרם אליו זרם חילופין. כאשר מקרבים אליו סליל המצוי במכשיר הנטען, מתבצעת השראה אלקטרומגנטית, ונוצר מתח מצד המקבל, שניתן להמיר אותו לזרם שייכנס אל סוללת המכשיר המקבל.
הגישה השנייה מבוססת על עקרון התהודה המגנטית (Magnetic Resonance). במקרה הזה משתמשים במעגלי תהודה בעלי תדר תהודה זהה כדי להעביר אנרגיה מאחד לשני. הדבר דומה למקלט רדיו הקולט שידורים מהאוויר של תחנה נבחרת. בדרך-כלל עקרון התהודה משמש להגברת היעילות של מטעני השראה.
כיום פועלים בעולם שלושה גופי תקינה מרכזיים בתחום הטעינה האלחוטית. קונסורציום A4WP תומך בטכנולוגיית התהודה המגנטית ומאגד כיום כ-100 חברות, בהן: ברודקום, IDT, אינטל, קואלקום, סמסונג ועוד. קונסורציום PMA תומך בטכנולוגיית השראה אלקטרו-מגנטית וכולל קצת יותר מ-70 חברים, בהם: פריסקייל, סמסונג, פנאסוניק, ST, פאוארמט הישראלית ועוד.
קונסורציום WPC מספק הגדרת תקן בשם Qi, להבטחת תאימות בין מטענים אלחוטיים שונים. כיום הוא מאגד כ-200 חברות, בהן: מיקרוסופט, נוקיה, פנאסוניק, טקסס אינסטרומנטס, סמסונג, טושיבה ועוד. למרות שהתקן התבסס בתחילות על עקרון ההשראה האלקטרו-מגנטית, כיום הוא כולל גם מפרטים של תהודה אלקטרו-מגנטית.
גם התקן המתחרה הוא מעורב: לפני כשנה נחתם הסכם שיתוף פעולה בין A4WP ו-PMA להגדרה משותפת של התקנים. התחרות העיקרית בין שני הגופים היא בהשגת תאימות תעשייתית רחבה, הגדלת טווח המרחק בין המטען למכשיר הניטען, שיפור נצילות ההספק של הטעינה, והשגת דרגת חופש גדולה יותר, המאפשרת טעינה גם בלא הנחה מדוייקת של המכשיר הניטען על-גבי האבזר הטוען.
כיום רוב יצרניות השבבים אשר נכנסו לתחום, מפתחות שבבי בקרה וניהול הספק עבור כל התקנים הנפרדים. השאלה הגדולה כעת האם החברות ישכילו לייצר תקן אחיד לכל המערכות, או לפחות לבדל את התקנים בהתאם לשוקי היעד השונים.
פורסם בקטגוריות: חדשות , מחקרים ונתוני שוק , תקשורת , תקשורת אלחוטית