לתפארת תעשיית ההייטק: המצאות ישראליות חשובות
23 אפריל, 2015
יום העצמאות מעניק הזדמנות מצויינת להביט על תעשיית ההייטק הישראלית מגבוה, ולסכם כמה מהישגיה הבולטים ביותר בשנים האחרונות
אם נדע להקדיש למדע, לטכנולוגיה ולהשכלה את החשיבות שייחסו לה מנהיגי הציונות במאה הקודמת – נוכל להבטיח את עתידה הטכנולוגי של ישראל גם במאה הבאה…
יום העצמאות מעניק הזדמנות מצויינת להביט על תעשיית ההייטק הישראלית מגבוה, ולסכם כמה מהישגיה הבולטים ביותר בשנים האחרונות. סיכום שהוא מעורר בו-זמנית גאווה ואי-נוחות. גאווה בזכות ההישגים הטכנולוגיים עצומים, שהם מעבר לכל קנה מידה מקביל, ואי-נוחות עקב העובדה שישראל לא השכילה להפוך את החדשנות הטכנולוגית למנוף לאומי המקדם את החברה כולה. במובנים רבים, ההייטק הישראלי נשאר רובע מבודד בכלכלה הישראלית – מהולל ומצטיין – אולם מתבודד.
פרוטוקול RSA
גם אם נצמצם את הסקירה למוצרים הבולטים ביותר, שבהם בוודאות שינה ההיטק הישראלי את העולם, הרשימה ארוכה עוצרת נשימה. כדאי להתחיל אולי באלגוריתמים: בשנת 1977 פותח פרוטוקול ההצפנה RSA על-ידי רון ריבסט וליאונרד אדלמן מ-MIT ביחד עם עדי שמיר ממכון וייצמן. כיום זהו פרוטוקול ההצפנה הנפוץ ביותר בעולם. הוא מבוסס על מפתח הצפנה ציבורי (Public-key Cryptography). הוא נחשב עד היום לפרוטוקול הבטוח והנפוץ ביותר בעולם המסחר האלקטרוני המקוון (Online). כאות הוקרה על המצאתם, הוא קרוי על שם שלושתם: RSA.
אלגוריתם זיו-למפל
אלגוריתם מפורסם אחר הוא אלגוריתם זיו-למפל שהומצא בשנת 1978 על-ידי שני מדענים מהטכניון, יקב זיו ואברהם למפל. הפרוטוקול מאפשר לכווץ קבצי מחשב גדולים מאוד בצורה יעילה ובלא לאבד נתונים. אלגוריתם זיו-למפל עומד בבסיסם של הפורמטים הגרפיים הנפוצים ביותר בעולם המחשבים, דוגמת GIF, TIFF ו-JPEG ונחשב למנוע פנימי הנפוץ בעולם של תוכנות דחיסה. מאוחר יותר הקים פרופ' למפל את מרכז הפיתוח של HP בישראל, ופרופ' זיו שימש עד לפני מספר שנים גם כנשיא האקדמיה הישראלית למדעים.
Voice over IP
אחת מההמצאות הישראליות החשובות ביותר היא הטכנולוגיה להעברת שיחות טלפון על-גבי תשתית האינטרנט: Voice over IP. הטכנולוגיה פותחה בתחילת שנות ה-90 במקביל גם במעבדות יבמ בחיפה וגם בחברת הסטארט-אפ Vocaltec (עד היום כל אחד טוען לבעלות על ההמצאה). בשנת 1994 החלה ווקלטק בשיווק הטכנולוגיה לגולשים באינטרנט, ויצרה מהפיכה בכל עולם התקשורת. כיום, רוב תשתיות התקשורת בעולם מבוססות על פרוטוקול VoIP. אגב, ווקלטק נכשלה מסחרית ונסגרה.
זיכרון USB
בשנת 2000 החלה יבמ לשווק מוצר לא מוכר לציבור בשם DiskOnKey שפותח על-ידי חברת M-Systems הישראלית. החברה הצעירה מתל-אביב פיתחה שנים רבות דיסקים קשיחים למחשבים המבוססים על שבבי זיכרון ולא על דיסקית מגנטית מסתובבת. בסוף שנות ה-90, כשהופיע תקן ההתחברות החדש למחשבים, USB, היא שילבה אותו בטכנולוגיה הוותיקה שלה, והמציאה את ה-USB Flash Drive. לרבים הוא מוכר גם בכינוי Memory Stick. כיום משמש ה-Flash Drive כאחד מהתקני הזיכרון הניידים הנפוצים בעולם. מייסד החברה, דב מורן, מכר אותה בשנת 2006 לחברת SanDisk תמורת 1.5 מיליארד דולר.
Endoscopy Capsule – PillCam
חברת Given Imaging הישראלית הוקמה מתוך רצון של מספר מהנדסים מרפאל לעבור לתחום חדש ולפתח מוצרים להצלת חיים. החברה מיזגה ידע ישראלי בתחומי האלטרוניקה, האופטיקה ומזעור המערכות ופיתחה את ה-PillCam: גלולה אלקטרונית זעירה, המכילה מקור תאורה, מצלמת וידאו, זכרון פנימי ומערכת תקשורת לטווח קצר. הפציינט בולע את הגלולה וכשהיא עוברת בדרכי העיכול היא מצלמת את דרכה החוצה ומשדרת את התמונות אל עמדת מחשב מולה יושב הרופא. גלולת PillCam יצרה מהפיכה עולמית בתחום האנדוסקופיה והמציאה את שוק ה-Capsule Endoscopy.
הדפסה תלת-מימדית
למרות שחברת סאיטקס בדקה את תחום ההדפסה התלת-מימדית כבר בתחילת שנות ה-90, רק לאחרונה הטכנולוגיה הבשילה לכדי מוצרים מסחריים. חברת Objet מרחובות היתה אחת מהחלוצות העולמיות בתחום ההדפסה התלת מימדית. היא פיתחה יעולת להדפיס מנגנונים תעשייתיים ברמת דיוק של מיקרונים בודדים. המדפסות שלה שימשו לבניית הדגמים הראשונים של טלפונים סלולריים המעבדות מיקרוסופט (Windows Phone). החברה פיתחה 140 חומרים שונים שניתן להדפיס אותם בהרצה אחת – ולייצר מערכת מכנית שלה בלחיצת כפתור. בשנת 2012 היא התמזגה עם חברת Stratasys האמריקאית ויצרה את חברת ה-3D Printing הגדולה בעולם.
מערכת-עזר לנהג
חברת MobilEye נחשבת לאחת מהחלוצות העולמיות בשוק החדש של מערכות אבטחה והתראה בפני תאונות (Advanced Driver Assistance Systems) המבוססות על אמצעים פסיביים. החברה הוקמה בשנת 1999 על-בסיס מחקרים של פרופ' אמנון שעשוע מהאוניברסיטה העברית. היא החברה הראשונה בעולם שהצליחה להפיק מידע תלת-מימדי על הנעשה בכביש באמצעות מצלמה דו-מימדית פשוטה וזולה. הטכנולוגיה של החברה מבוססת על הטמעת האלגוריתם שלה בתוך שבב ייעודי שהיא מייצרת. כיום היא נסחרת בנסד"ק לפי שווי של 10 מיליארד דולר.
עולם תלת-מימדי
המצלמה התלת-מימדית לא הומצאה בישראל, אבל בשנים האחרונות הפכה ישראל למעין מעבדת צילום תלת-מימדי גלובלי. המהפיכה החלה כאשר חברת מיקרוסופט הוציאה לשוק את קונסולת המשחק Kinect, שזיהתה את מחוות המשתמשים באמצעות המצלמה התלת-מימדית של חברת PrimeSense הישראלית.
כיום, כמעט כל ענקיות הטכנולוגיה משתמשות במצלמות תלת-מימדיות תוצרת ישראל: אפל משתמשת בטכנולוגיה של פריימסנס ושל לינקס שהיא רכשה, אינטל משתמשת בטכנולוגיה של עומק אינטראקטיב שהיא רכשה ומוקמה במרכז הפיתוח בחיפה, גוגל משתמשת בטכנולוגיה של מאנטיס לפרוייקט טנגו, וסמסונג רמזה שטכנולוגיית הצילום שלה מגיעה מישראל, אולם לא מסרה פרטים. בתעשייה מעריכים שגם מיקרוסופט מפתחת היום בישראל מצלמה תלת-מימדית.
אינטל התמכרה לישראל…
כבר כאשר הוקם מרכז הפיתוח הראשון של אינטל בישראל בשנת 1974, הוא קיבל משימה מרכזית: פיתוח המעבד 8088 על בסיס המעבד הקיים של אינטל, 8086. מעבד 8088 היה גירסה מכווצת של ה-8086, ושימש כמעבד המרכזי של המחשב האישי הראשון (IBM PC). מאז הוביל הצוות הישראלי סדרת מעבדים ששימשו כעמוד השדרה של אינטל: ב-1997 פותח בישראל המעבד המהפכני פנטיום MMX, ב-2004 פיתחו הישראלים את מעבד סנטרינו שהכניס את אינטל לעולם המחשבים הניידים.
ב-2011 פיתחו בישראל את ממשק התקשורת הסופר-מהיר Thunderbolt ולאחר מכן פותחו בארץ פלטפורמות הליבה החזקות של אינטל, Sandy Bridge ולאחר מכן Ivy bridge, שהיה השבב הראשון בעולם בטכנולוגיית של 22 ננומטר. בשנה האחרונה אינטל חשפה את טכנולוגיית המיחשוב התפיסתי שפותחה על-ידי אינטל ישראל, אשר תשולב במחשבי פיסי, טאבלטים ואולטרבוקים.
לקח לשנים הבאות
כל זאת, רק סיכום צר על קצה המזלג, שאינו חושף את מלוא העומק הטכנולוגי של התעשייה הישראלית. ניקח מקרה אחר לדוגמא: אחד מהתחומים הקשים ביותר בתעשיית האלקטרוניקה כיום הוא פיתוח מכונות לבדיקת הייצור של מוליכים למחצה. תחום זה נקרא מטרולוגיה, ודורש שימוש בספקטרום עצום של טכנולוגיות כדי להבטיח ייצור הדיר ומדוייק של רכיבים המכילים מיליארדי טרנזיסטורים בכל שבב. על-פי ההערכות בתעשייה, שוק המטרולוגיה העולמי מסתכם בכ-4.5 מיליארד דולר. מתוכם שליש (כ-1.5 מיליארד דולר) הן מכירות של מוצרים שפותחו בישראל בחברות רב-לאומיות כמו אפלייד מטיריאלס, קלא טנקור, נובה וקמטק.
פרופ' יובל נאמן, שהיה פיסיקאי בעל שם עולמי וממגלי חלקיק הקווארק (והיה גם שר המדע), כתב סיפרון קצר על תולדות הפיסיקה בישראל, ובו הוא גילה סיפור מפתיע: במהלך מלחמת העולם השנייה תוקנו שפופרות הרדיו והמכ"ם של חיל האוויר הבריטי במעבדות הפסיקה של האוניברסיטה העברית. זה היה המקום היחיד בכל המרחב שבין אסיה ואירופה (הכבושה על-ידי הנאצים), שהיה בו ידע טכנולוגי מתאים.
הסיפור מלמד שהמצויינות הטכנולוגית של ישראל אינה מקרית: היא תוצר של 100 שנות השקעה במדע ובטכנולוגיה. לא לחינם הוקמו הטכניון והאוניברסיטה העברית מיד לאחר תום מלחמת העולם הראשונה, כאשר היישוב בארץ היה קטנטן ודל אמצעים. מכון וייצמן למדע הוקם ברחובות בשנת 1936 – בשיאו של המרד הערבי ומלחמת אזרחים שהתחוללה בארץ.
אם נדע להקדיש למדע, לטכנולוגיה ולהשכלה את החשיבות שייחסו לה מנהיגי הציונות במאה הקודמת – נוכל להבטיח את עתידה הטכנולוגי של ישראל גם במאה הבאה…
פורסם בקטגוריות: חדשות , תעשייה ישראלית
