הייטק ברשות הפלסטינית: "יש כאן רעב אמיתי להצליח"

29 יוני, 2015

חברת סיסקו מנהלת פרוייקט פיתוח כלכלי ובניית מודל ליצירת מקומות עבודה בתחום ה-ICT, שיצר מהפיכה כלכלית ברשות הפלסטינית. מנהל הפרוייקט, גיא חצרוני מסיסקו ישראל, מגלה כיצד הוקמה תעשיית הייטק פלשתינית

מאז 2008 מנהלת סיסקו פרוייקט פיתוח ICT, שיצר מהפיכה ברשות הפלסטינית. גיא חצרוני מסיסקו ישראל, מגלה כיצד הוקמה תעשיית ההייטק הפלסטינית

מאת: מאיה בנימין *

חברת סיסקו (Cisco) ענקית הינה חברה בינלאומית מהמובילות בעולם בתחום התקשורת, המעסיקה כ-75 אלף עובדים ברחבי העולם, מתוכם כ-1,500 בישראל. בשנת 2008, בעקבות מפגש של נשיא סיסקו העולמי ג'ון צ'יימברס עם יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, הבטיח צ'יימברס כי סיסקו תשקיע 10 מיליון דולר בפיתוח כלכלי ופיתוח מקומות עבודה בסקטור ההייטק הפלסטיני. המשימה הוטלה על צוות האחריות התאגידית בסיסקו ישראל ובראשו גיא חצרוני, שהיה עד אז מנהל פיתוח בסיסקו, וכעת משמש כמנהל הפרויקטים ברשות.

הזדמנות להייטק הפלסטיני

חצרוני: "אנשי סיסקו נפגשו באותה שנה עם נציגי המשרד של אבו מאזן ובעזרתם הורכב צוות ייעוץ פלסטיני", מספר חצרוני. "הסתייענו בארגון PITA – Palestinian Information Technology Association of Companies שבו חברות כיום יותר מ-100 חברות פלסטיניות מענף ההייטק. יחד עם הארגון, יזמנו יום ראיונות לחברות תוכנה מקומיות ומתוכן נבחרו שלוש חברות להשתתף בפרויקט מיקור חוץ.

"כל אחת משלוש החברות הראשונות שנבחרו, החלה לעבוד עם קבוצת מו"פ בסיסקו ישראל, ולקחה חלק בפיתוח לצד קבוצת הפיתוח הישראלית. מספר המהנדסים הפלסטינים שעבדו עבור סיסקו הגיע לעיתים ל-40 מאותן החברות.

"בפועל, העבודה התבצעה ברשות הפלסטינית בניהול מקומי, אך האינטראקציה איתנו הייתה כמעט יומיומית בעזרת אימיילים, טלפונים ושיחות וידאו. אחת לתקופה, בערך בין שבוע לחודש, הם הגיעו ועדיין מגיעים אלינו למשרד בנתניה לעבודה משותפת או לפגישות עבודה".

סיסקו גילתה אוצר אנושי

"בנוסף, בנינו תוכנית העצמה ל-25 חברות תוכנה פלסטיניות על-מנת להפוך אותן מחברות מקומיות לחברות בינלאומיות: אנשי מקצוע מהשורה הראשונה העבירו סדנאות למנהלים ולמנכ"לים בארגונים, כולל הכשרות בנושאים כמו התנהלות מול לקוחות בינלאומיים.

התוכנית רצה בשני סבבים בני שנה כל אחד, והחברות שהשתתפו בה מדווחות על שינוי משמעותי באופן הניהול הפנימי וכלפי חוץ, שינוי שכבר מזכה אותן בהתעניינות רבה יותר מהקהילה הבינלאומית".

"הפרויקט יצר מהפיכה של ממש, ואנחנו מאוד גאים בו. בתחילת התהליך, תחום ההייטק לא הוזכר בתמ"ג הפלסטיני. כשסיימנו, הוא עמד על כ-7%. ב-2010 קיבלנו מהממשל האמריקאי את פרס ACE – Award for Corporate Excellence על הפרויקט, אותו העניקה לסיסקו מזכירת המדינה דאז, הילארי קלינטון".

לדבריו, סיסקו ממשיכה לעבוד עם החברות הפלסטיניות על בסיס כדאיות עסקית. "היתרונות הם רבים: הימצאותם של מהנדסים מוכשרים, רצון עז להצליח, קרבה גיאוגרפית, שבוע עבודה שתואם את זה הישראלי, אזור זמן משותף, ועוד".

מה צריך לדעת כדי לעשות עסקים עם חברת הייטק פלסטינית?

"בכל שנה יש ברשות כ-2,800 בוגרי אוניברסיטאות במקצועות טכנולוגיים, שרובם נשארים מחוסרי עבודה. המצב הזה מייצר חלון הזדמנויות ייחודי וכדאי, כיוון שהמהנדס הפלסטיני להוט להצליח וישנו רעב לעבודה בחברות בינלאומיות.

"הצוותים הפלסטינים יעבדו מסביב לשעון אם צריך, בדומה לישראלים, שגם הם מוכנים לעבוד קשה. זה מחבר אותנו ועובד לטובתנו. בכלל, אנשים לא מבינים עד כמה אנחנו דומים. יש לנו תרבות דומה, אנחנו צוחקים מאותן בדיחות, יש לנו אותה שפת גוף, אנחנו הרבה יותר דומים להם מאשר לאמריקאים, להודים או לסינים. זה מאוד מקל על העבודה המשותפת".

באילו קשיים נתקלתם?

"קבלת היתרי יציאה מהרשות הפלסטינית עבור המהנדסים הפלסטינים לא תמיד הייתה פשוטה, בלשון המעטה, והצריכה התעסקות רבה מצדנו. לעיתים היה נדמה שיותר קל לקנות כרטיס ולעלות על מטוס להודו להיפגש עם מהנדס הודי מאשר להביא מהנדס מרמאללה, שנמצאת מרחק 40 דקות נסיעה מנתניה.

"יחד עם זאת, היום נושבת שם רוח חדשה. המהנדסים שעובדים בפרויקט כבר מקבלים את היתרי הכניסה לישראל בכוחות עצמם, ללא עזרתנו, ואנחנו מתערבים רק במקרים קשים. היום יש כבר מכסות לעובדי הייטק שנכנסים לישראל, ובפועל ההיתרים ניתנים בקלות רבה יותר ולתקופות יותר ממושכות".

האם מטרת הפרויקט הייתה כלכלית או חברתית?

"בשלב הראשוני מטרת הפרויקט לא הייתה רווח כלכלי אלא יצירת השפעה ושינוי – השפעה על האוכלוסיה הפלסטינית ועזרה בבניית מעמד ביניים מבוסס כלכלית. המימון הראשוני למיקור החוץ סופק מהתקציב של מחלקת אחריות תאגידית בסיסקו ולא במסגרת פיתוח עסקי, על-מנת להקטין את הסיכון שלקחו ארגוני הפיתוח בבואם לטריטוריה לא מוכרת.

"אבל כיום יש לו גם כדאיות כלכלית. היום עובד הייטק מתחיל ברשות הפלסטינית מרוויח בממוצע 700 דולר בחודש, ועלות שכרו היא כ-2,500 דולר. עלות השכר של עובד הייטק ישראלי גבוהה בהרבה. כיום הפרויקט נמצא בשלב שבו הוא כבר משתלם עסקית וההצדקה למיקור החוץ הינה כלכלית בלבד".

פורסם בקטגוריות: אנשים , חדשות , טכנולוגיות מידע