נשיא ומנכ"ל קיידנס העולמית: "החלטנו לפרוץ מעולם ה-EDA אל תחום המערכות"
21 ספטמבר, 2016
בראיון ל-Techtime הסביר ליפ-בו טאן כיצד קיידנס מתאימה את עצמה לתעשיית השבבים המשתנה, מדוע הקרנות נרתעות מסמיקונדקטורס ובמי הוא מאוהב. רמז: חברות סטארט-אפ ישראליות
בראיון ל-Techtime הסביר ליפ-בו טאן כיצד חברת קיידנס מתאימה את עצמה לתעשיית השבבים המשתנה ובמי הוא מאוהב. רמז: חברות סטארט-אפ ישראליות
חברת קיידנס (Cadence) מרחיבה את תחומי הפעילות שלה ומפסיקה להגדיר עצמה כיצרנית תוכנות EDA בלבד. בראיון ל-Techtime שנערך במהלך כנס המשתמשים השנתי של קיידנס, CDNLive 2016, שהתקיים השבוע בתל אביב, הסביר נשיא ומנכ"ל קיידנס העולמית, ליפ-בו טאן, את הרקע לאסטרטגיה החדשה.
טאן: "אנחנו רואים מגמה מתפתחת שלפיה חברות המערכת הגדולות החליטו שהן צריכות לפתח את הסיליקון שלהן בעצמן. מיקרוסופט מפתחת כיום סיליקון, אמזון רכשה את אנפורנה הישראלית, ויש לזה דוגמאות נוספות. כיום למשל, כ-40% מהמכירות של קיידנס מגיעות מחברות מערכת. הדבר דורש שינויים גם במוצרים שאנחנו מספקים להן, לכן הגדרנו אסטרטגיה חדשה בשם System Design Enabler".
המוצר הסופי הוא יותר מסיליקון
"כשפעלנו כחברת EDA התמקדנו בתכנון שבבים אצל חברות סמיקונדקטורס. כעת אנחנו אנחנו צריכים לחשוב בצורה אחרת: למה חברות המערכת זקוקות כדי להשלים את הפיתוח, ופירוש הדבר שאנחנו צריכים לחשוב על המוצר הסופי ולא רק על התכנון הסיליקוני. הגישה הזו דורשת התמודדות עם הרבה מאוד נושאים חדשים: בעיות הספק, שלמות אות, תכנון מארזי השבבים והכרטיסים האלקטרוניים, שילוב ואימות של חומרה ותוכנה ועוד.
"בין השאר גם אספקת תכנים חיוניים לפיתוח מערכות, כמו למשל מודולים של קניין רוחני (IP) המהווים כיום יותר מ-10% מהמכירות של קיידנס. ההתפתחות הזו מאפשרת לנו לפתח חבילות שירותים ממוקדות בשווקים חדשים כמו תחבורה, צבא ותעופה".
כיצד אתם מתמודדים עם ההאטה של חוק מור?
"זו בעיה שכל התעשייה מתמודדת איתה, מכיוון שכיום נעשה קשה יותר ויקר יותר לעבור לשימוש בצמתים מתקדמים וזעירים. בעבר התעשייה סמכה על כך שכל מחסור בעוצמת עיבוד יקבל מענה בדור הבא של טרנזיסטורים זעירים יותר. כיום המצב שונה בגלל ההאטה בחוק מור. החברות מתמודדות עם הבעיה באמצעות אסטרטגיה מקבילית המבוססת על מעבר לשימוש בהרבה מאוד ליבות עיבוד הפועלות במקביל.
"בנוסף, הן מחפשות חומרים חדשים לייצור טרנזיסטורים, אשר עשויים להחליף את טרנזיסטורי ה-CMOS שכנראה הגיעו למיצוי מלא. גם חברת קיידנס נמצאת בתהליך דומה. כל המנועים שלנו במוצרים של קיידנס עברו מעבודה בתכונת טורית לעבודה במתכונת מקבילית. בהמשך יהיה גם תיאום לרוחב ביניהם".
זה הרקע לרכישת רוקטיק הישראלית, שפיתחה מנוע אימות מקבילי?
"לרוקטיק יש צוות מצויין שהצליח לבצע האצה של אימות התכנון באמצעות עיבוד מקבילי. בהתחלה הם ביצעו זאת באמצעות מעבדים גרפיים (GPU) וכיום הם מבצעים את ההאצה גם במעבדי CPU. מיזגנו את הצוות של רוקטיק עם הצוות של מנוע הסימולציה שלנו, Incisive, הפועל ממסצ'וסטס. המטרה היא שהמנוע של רוקטיק יהיה המנוע המרכזי של Incisive.
"הדבר החשוב הבא יהיה לימוד מכונה (Deep Learning). כבר היום אנחנו משתמשים בניתוח תכנוני Place and Rout מהעבר כדי לשפר את כלי התכנון החדשים שלנו. אנחנו חייבים להתאים את עצמנו לשינויים בשוק ומשקיעים 35% מההכנסות במאמצי פיתוח והשקעה בחדשנות. בשנת 2015 בלבד השקענו 638 מיליון דולר במחקר ופיתוח, ובשלוש השנים האחרונות הוצאנו לשוק 20 מוצרים חדשים שפותחו בקיידנס".
אתה משמש גם כיו"ר קרן וולדן. מה דעתך על התעלמות הקרנות משוק השבבים?
"אני אוהב מאוד את תעשיית השבבים. יש בה הרבה מאוד חדשנות וההשפעה שלה על חיינו היא עצומה. אבל לצערי רוב עמיתי בקהילת משקיעי ההון סיכון (VC) מגלים עניין קטן מאוד בתעשיית השבבים. הם מתעניינים יותר בנושאים כמו אפליקציות ורשתות חברתיות, שבהן מקבלים מכפילי רווח גדולים יותר. בנוסף, השקעות בתעשיית השבבים דורשות מומחיות גדולה מאוד מצד המשקיעים. התוצאה היא שבשנה האחרונה רק 0.4% מהשקעות ההון סיכון הטכנולוגיות בוצעו בתעשיית השבבים".
"תעשיית השבבים הישראלית היא ייחודית"
"אומנם ממשלת סין מבצעת השקעות אסטרטגיות בתעשיית השבבים, אבל גם שם הסטודנטים המבריקים ביותר הולכים לפייסבוק ולגוגל ולא לתעשיית השבבים. מהבחינה הזאת ישראל היא יוצאת דופן בעולם, ויש כאן חברות סטארט-אפ מצויינות בתחום הסמיקונדקטורס. בגלל זה אני אוהב מאוד להשקיע בישראל. קרן וולדן השקיעה בחברות ישראליות כמו SolarEdge, Vayyar, חברת Altair שנמכרה השנה לסוני, אנפורנה, פסעבה, מלאנוקס ועוד. כעת אנחנו נמצאים בתהליך השקעה בשתי חברות ישראליות נוספות שעדיין אי אפשר לחשוף. ישראל היא מקום נפלא לחדשנות בתחום הסמיקונדקטורס".
ליפ-בו טאן, הגיע לארץ כדי להשתתף בכנס המשתמשים השנתי של קיידנס ישראל, CDNLive 2016, שהתקיים השבוע בתל-אביב. הארוע נחשב לאחד הכנסים המקצועיים הגדולים ביותר בישראל למשתמשים ולמפתחים בתעשיית השבבים והאלקטרוניקה, ואירח השנה יותר מ-900 משתתפים מ-190 חברות מהארץ ומהעולם. לישראל משקל מיוחד בחברת קיידנס, הן משום שיש בה שוק לקוחות מתקדם המבוסס על מרכזי הפיתוח הגלובליים, והן משום שפועלים בישראל שני מרכזי פיתוח של החברה, בפתח תקווה ובחיפה, המעסיקים ביחד כ-300 עובדים.
פורסם בקטגוריות: חדשות , סמיקונדקטורס , תוכנה ותכנון אלקטרוני
