החקלאות של טאראניס מבוססת מצלמות, לוויינים ובינה מלאכותית
8 מאי, 2017
חברת טאראניס גייסה 7.5 מיליון דולר לקידום פלטפורמת חיזוי התפשטות מזיקים ומחלות בשדות חקלאיים. המנכ"ל בראיון ל-Techtime: "המטרה לשרת את כל 16 מיליארד הדונמים החקלאיים בעולם"
[בתמונה: מייסדי החברה]
חברת האגרו-טק הישראלית טאראניס (Taranis), שפיתחה פלטפורמה המסייעת לחקלאים לחזות את התפשטות המזיקים והמחלות בגידולים החקלאיים שלהם, השלימה גיוס הון שני בהיקף של 7.5 מיליון דולר, בהובלת קרן האגרו-טק הבינלאומית Finistere Ventures ו-Vertex Ventures ובהשתתפות חלק מהמשקיעים הקודמים בחברה ובהם אייל גורה, אשבול, מינדסט, ו-OurCrowd.
טארניס פיתחה פלטפורמה שמסייעת לחקלאים לנטר ולחזות את רמות התחלואה והמזיקים ביבולים החקלאיים. הפלטפורמה אוספת מידע משילוב של לוויינים, חיישנים, צילומי אוויר, תחזיות מזג אוויר ומידע מאפליקציית סיור בשדה, ובאמצעות אלגוריתמים של למידה עמוקה מאפשרת לחקלאים להתאים מדיניות ריסוס יעילה שלהם, להציל יבולים, לצמצם עלויות ולהגביר את התפוקה.
הפלטפורמה של החברה מתבססת על נתונים של לוויינים פתוחים ושל חברות מסחריות, כגון הלוויינים planet labs ,rapid eye ,sentinel ,landsat 7 ,landsat 8 ועוד. עם זאת, מאחר שהרזולוציה של הלוויינים הללו נמוכה – עד 1 מילימטר לפיקסל – ורמת הניתוח של המידע המרוחק מלוויינים הינה מוגבלת, טאראניס עושה שימוש בעוד שני רכיבי חומרה – חיישנים מטאורולוגיים המוצבים בשטח ומודדים פרמטרים רבים ברמת השדה ומשדרים אותם ישירות למערכת, וכן יכולת צילום אווירי עצמאי שפיתחה החברה, באמצעות רחפן או מטוס ריסוס אשר מצלם מגובה נמוך ובמהירות גבוהה ברזולוציה של 0.5 מילימטר לפיקסל.
רזולוציה של פחות ממילימטר
בשיחה עם Techtime הסביר מנכ"ל טאראניס, אופיר שלם, שלחברה יש פתרון ייחודי: "אנחנו החברה היחידה שהצליחה לבנות פתרון סקלבילי לחיזוי מחלות בשדות חקלאיים. כדי לייצר את התובנות האלה המגינות על הצומח ומגדילות את היבול, עלינו להשתמש במודלים מתקדמים ולהזין בתוכם מידע מדויק שאותו אנחנו אוספים או מייצרים בדייקנות. ישנן שלוש שכבות מידע שהינן קנייניות של החברה: חיזוי מזג אוויר, צילום אווירי של השדה ברזולוציה של פחות מאשר מילימטר, ומודלים לומדים אשר מוצאים את הקשר בין כל המידע שנאסף לבין האירועים האמיתיים בשטח".
חברת טאראניס הוקמה ב-2015 על-ידי אופיר שלם, אלי בוקצ'ין, אייל כרמי ואסף הורביץ. החברה מעסיקה כ-25 עובדים, בהם אנשים המתמחים בפיתוח תוכנה, עיבוד תמונה ולמידת מכונה, ואגרונומיה. המשרד הראשי של החברה נמצא ברמת החייל בתל אביב, ולחברה יש משרדים נוספים גם בארגנטינה ובברזיל ובקרוב גם בארצות הברית.
המימון הנוסף ישמש להמשך הפיתוח של מודלים לחיזוי מחלות ולהרחיב את פעילות החברה בשוק בארצות הברית, שם תורם המגזר החקלאי כ-136.7 מיליארד דולר לתמ"ג. ״אנחנו רוצים להקל על חקלאים בכל מקום שהם נמצאים ובכל תנאי מזג אוויר, לחזות מראש איומים פוטנציאליים ולהתגבר עליהם. ההשקעה הנוספת תסייע לנו לבנות את ערוצי ההפצה הנכונים ולגייס עוד עובדים בעלי הכישורים הדרושים כדי לממש את החזון שלנו של טכנולוגיה חקלאית מדויקת, מוסיף שלם.
אובדן של 300 מיליארד דולר בשנה
תעשיית החקלאות העולמית מפסידה כ-300 מיליארד דולר בשנה בשל מחלות ומזיקים. כמו כן, גם שימוש מופרז בכימיקלים למניעת המזיקים יוצר בעיות חדשות, כגון התפתחות מחלות עמידות יותר. שלם: "חקלאים מפסידים היום בממוצע 22% מהיבול בשל מחלות ומזיקים והם עובדים עם שולי רווח קטנים מאוד. כל שיפור באחוזים הללו משמעותי".
הפלטפורמה של טאראניס מספקת לחקלאים הוראות מדויקות איך ומתי להשתמש בכימיקלים וחומרי הדברה כדי לצמצם את השימוש בהם לרמה המינימלית הדרושה, לחסוך בעלויות ולהגן על הסביבה. על-פי החברה, עד כה הצליחו חקלאים שיישמו את הטכנולוגיה שלה להגדיל את רווחיהם בכ-15%.
בשנה האחרונה הרחיבה טאראניס את השטח שבו נעשה שימוש בפלטפורמה שלה ב-2,000 אחוזים . "אנחנו חברה ישראלית ונשמח לעזור ולשרת כל חקלאי בארץ, אולם ברמה העסקית השוק הישראלי קטן עבורנו, ואנחנו בעיקר משרתים חקלאים גדולים מאוד בארצות הברית, בברזיל, בארגנטינה וברוסיה. בין לקוחותינו נמצאות הקבוצות הגדולות והחשובות בעולם בעיקר בגידול קני סוכר, סויה, תירס, תפו"א, חיטה וכותנה".
המידע מייצר לחקלאים מודלים עסקיים חדשים
"בין היתר אנו עושים שימוש במודלים עסקיים חדשניים, כדוגמת שיתופי פעולה עם בנקים אשר נותנים הלוואות לחקלאים. "באמצעות כלי הניטור של טאראניס ניתן לשפר את ביצועי החקלאי ולהעלות את רווחיותו, מה שמעלה את סיכוייו לשלם את ההלוואה לבנק. מה שאומר שזה מצב של win-win לכולם. אנחנו רואים פוטנציאל התרחבות אדיר לחברה שלנו, והיינו שמחים לשרת את כל 16 מיליארד הדונמים הקיימים בעולם. אנחנו רוצים להמשיך לעזור לחקלאים למנוע מחלות ומזיקים בגידולים ובכך להעלות יבול. עם הזמן, בכוונתנו להתפתח גם לתחום הדישון, העשביה, ההשקיה ועוד."
פורסם בקטגוריות: חדשות , טכנולוגיות מידע , תעשייה ישראלית
