מנכ"ל NXP בראיון ל-Techtime: "הייתי קונה את מובילאיי, אבל לא במחיר של אינטל"
20 יולי, 2017
בראיון יוצא דופן, שירטט ריק קלמר את המגמות בתעשיית השבבים העולמית, חשף את האסטרטגיה של NXP-קואלקום, וגילה שמתקיים חיפוש אחר טכנולוגיות רכב ישראליות חדשניות
נשיא ומנכ"ל חברת NXP, ריק קלמר, נפגש עם Techtime במהלך ביקור בזק שהוא מקיים השבוע בישראל והסביר מדוע יש קשיים באירופה באישור מיזוג הענקים בהיקף של 39 מיליארד עם חברת קואלקום, כיצד תיראה החברה לאחר המיזוג, ומדוע יש לישראל משקל מעניין כאשר החברה בוחנת את עתידה בתחום הרכב. בראיון יוצא דופן, הוא משרטט את פניה של תעשיית השבבים העולמית בשנים הקרובות.
כיצד עלה נושא המיזוג עם קואלקום?
קלמר: "בתחום הרכב, חברת NXP גדולה בכ-50% מהמתחרה הקרובה ביותר אלינו. בקרוב לא יהיו יצרניות מכוניות אלא חברות תחבורה. יצרניות הרכב יתפתחו לכיוון הזה מכיוון שהמכונית של היום היא מוצר נחוץ, אבל מאוד לא יעיל, ופחות מעניין את הלקוחות. הבן שלי הוא כיום בן 19 והוא לא מתעניין במכוניות. כאשר אני הייתי בגילו הנושא הבוער ביותר בשבילי היה איזה מכונית לקנות.
"ב-NXP אנחנו כל הזמן בודקים כיצד להתקדם לפרק הבא, והגענו למסקנה שפתרונות הקישוריות שלנו מתאימים מאוד לתעשייה כיום, אבל בעוד חמש שנים תחום הקשוריות יוגדר בהתאם לדרישות של הדור החמישי (5G). התחלנו לדבר על כך עם שותפים עסקיים שונים, וכך גם החלו הדיונים עם קואלקום שהובילו בהמשך לחתימה על הסכם המיזוג. הם, מצידם, חיפשו תחומים נוספים ולקוחות חדשים מעבר לעולם המובייל שהוביל בשנים האחרונות את התעשייה".
האיחוד האירופי הודיע שהוא יחקור אם אין בעיה עם המיזוג
"קיבלנו אישורים למיזוג בהרבה מאוד מקומות בעולם ובארצות הברית. באירופה יש מתחרים המנסים לטעון שיש בעיה במיזוג. הם חוששים מהתמזגות שתי חברות שכל אחת מהן היא מובילה בתחום אחר. אבל אין לכך סיבה אמיתית מכיוון שאין חפיפה בין תחומי הפעילות של קואלקום ושל NXP ולכן אין מניע ממשי למניעת המיזוג. ההובלה של קואלקום בתחום ה-5G ביחד עם ההובלה שלנו בתחומי הקישוריות והקישוריות המאובטחת, יביאו אותנו למעמד של החברה המובילה בתחום האבזרים המקושרים".
קואלקום היא חברת פאבלס ואתם חברת שבבים עם מפעלי ייצור. כיצד החברה תיראה אחרי המיזוג?
"אסטרטגיית הייצור לא צפויה להשתנות. כבר היום כמחצית מהמכירות שלנו הן של רכיבים המיוצרים עבורנו על-ידי קבלניות ייצור שבבים (Foundries), ורק מחצית מהמכירות הן של שבבים שאנחנו מייצרים. רכיבים לשוק הרכב, למשל, דורשים תהליכי ייצור מיוחדים שיש לנו בבית, ואין לקבלני הייצור. מצד שני, הייצור בקבלנות מאוד יעיל ויש תחומים, כמו בייצור רכיבי CMOS, שבהם צריך הרבה מאוד משאבים כדי להקים קווי ייצור חדשים. אין הגיון בכך שחברה כמונו תבצע את ההשקעה הזאת".
אתם לא משקיעים בתהליכי ייצור מתקדמים?
"היסטורית, תעשיית השבבים התקדמה עם הדרישה למוצרים טובים יותר, מהירים יותר, וחסכוניים באנרגיה. אבל תמיד יהיו יישומים שלא זקוקים לתהליכים המתקדמים ביותר. צריך להתאים את תהליך הייצור הטוב ביותר לכל מוצר בנפרד. כיום, למשל, יש לנו מפעל המייצר רכיבים בגיאומטריה של 140 ננומטר, ויש לו הזמנות לחמש שנים קדימה".
כיצד תיראה החברה הממוזגת?
"קואלקום המאוחדת תשתנה מחברה הממוקדת בתחום התקשורת האלחוטית לחברה הפעילה בתחומים רבים. במקביל, אנחנו נמצאים בתהליך של מעבר מחברת שבבים לחברה המוכרת פתרונות מלאים, כולל תוכנה. כבר היום יותר ממחצית מאנשי הפיתוח ב-NXP הם אנשי תוכנה, והמשקל שלהם בחברה צומח במהירות. קואלקום מובילה את המהלך זה".
אפקט מובילאיי: NXP מחפשת טכנולוגיות ישראליות
מסתבר שלריק קלמר יש קשר ישראלי חזק, אשר הביא אותו השבוע לארץ לביקור פרטי קצר: "הבן שלי התקבל לקבוצה ישראלית בליגת הוקי הדשא חדשה לה קרוס, ואשתי החליטה לנצל את ההזדמנות כדי לבקר בקיבוץ שהיא התגוררה בו כשהיתה נערה לפני כ-35 שנים".
מדוע נסגר מרכז הפיתוח בישראל, שפעל בעבר במסגרת פריסקייל?
"הצוות בישראל היה שייך לקבוצת פיתוח מוצרים שיש לה מרכזי פיתוח בארצות הברית ובהודו ולא היתה הצדקה להמשיך ולהחזיק אותו. ההחלטה התקבלה למעשה על-ידי פריסקייל, עוד לפני המיזוג שלה עם NXP בסוף 2015. לאחר שרכשנו את פריסקייל חשבנו למקד את הקבוצה הישראלית בתחום הרכב. עיכבנו את סגירת מרכז הפיתוח בהרצליה כדי לבצע את הבדיקה הזאת, אבל הגענו למסקנה שאין להם את המומחיות הדרושה בתחום הרכב. כשהוחלט לסגור את המרכז, דיברנו עם חברות המפעילות מרכזי פיתוח בארץ כדי לוודא שהאנשים ימצאו עבודה".
אתם עדיין מעוניינים בטכנולוגיות רכב ישראליות?
"אנחנו כל הזמן בודקים את זה. דיברנו עם חברות ישראליות העוסקות בתחומי האבטחה לרכב. דיברתי גם עם מנהל תחום הרכב בחברת קואלקום על הנעשה בתחום הרכב בישראל. זו עדיפות עבורנו, אם כי עדיין אין משהו קונקרטי על הפרק. אני מכיר כמה מהטכנולוגיות המפותחות בישראל. אנחנו רואים פתרונות מתקדמים והצלחות כמו ווייז ומובילאיי. חשוב להיות בישראל".
אם היית יכול, היית קונה את מובילאיי?
"כן. אבל לא במחיר שאינטל שילמה. מובילאיי אינה חברת שבבים אלא חברת פתרונות. מובילאיי עושה עבודה טובה בתחום עיבוד הראייה, אולם צריך הרבה מאוד מרכיבים כדי לספק מענה לשוק. הפורטפוליו שלנו הוא רחב יותר ואנחנו עובדים עם הלקוחות כדי לספק להם את כל הטכנולוגיות הדרושות לרכב אוטונומי.
"הראייה היא מרכיב חשוב, אבל יש צורך בחיישנים נוספים כמו מכ"ם ולייזר, מערכות תקשורת מסוג V2V ו-V2X, עיבוד אותות בתוך הרכב, קישוריות בתוך הרכב ולבסוף גם שליטה במערכות הרכב באמצעות מיקרו-בקרים. יש לנו יכולת להוביל בכל התחומים האלה, ואנחנו מעריכים שההתפתחות הטבעית של המכונית המקושרת היא לכיוון של 5G".
יש לכם את כל הטכנולוגיות הדרושות?
"אנחנו מחפשים לרכוש חלק מהמרכיבים האלה. גם בישראל. אולם מהלך כזה, אם יהיה, לא יבוצע לפני השלמת המיזוג עם קואלקום. לאחר המיזוג הוא ככל הנראה יבוצע באמצעות מרכז הפיתוח הישראלי של קואלקום".
מגמת המיזוגים בתעשיית השבבים צפויה להימשך?
"למרות הצמיחה בשוק בשנת 2017, שיעורי הגידול הדו-ספרתיים של העשור הקודם לא יחזרו על עצמם. התעשייה תצמח בשיעורים מתונים, ולכן אנחנו צריכים להתמקד בתחומים צומחים. התהליך הזה מוביל את החברות לכיוון של פתרונות מלאים עם ערך מוסף ייחודי. לכן אני צופה שככל שהתעשייה תתבגר, יהיו פחות חברות. אנחנו מוצאים את הנטייה הזאת גם מהצד של הלקוחות. יצרניות הרכב, למשל, מעדיפות לעבוד עם פחות ספקים, ולקבל מהספקים הקיימים פתרונות יותר מלאים. לכן העתיד שייך לחברות שיוכלו לספק פתרונות מלאים ללקוחות".
פורסם בקטגוריות: חדשות , סמיקונדקטורס
