חברות טכנולוגיה ישראליות נודדות לבורסה האוסטרלית
28 ינואר, 2018
תחקיר Techtime מגלה: בשנתיים האחרונות הונפקו באוסטרליה 13 חברות הייטק ישראליות הנסחרות בשווי כולל של יותר ממיליארד דולר. חברות נוספות שנואשו מנסד"ק ומתל אביב, צובאות על שערי הבורסה הרחוקה
מאת: כתב Techtime, יוחאי שוויגר
חברות הטכנולוגיה הישראליות גילו את אוסטרליה, וזו כבר מגמה. במקום לגייס הון באמצעות קרנות הון סיכון או להנפיק בבורסה בתל אביב או בנסד"ק, חברות טכנולוגיה ישראליות צעירות בוחרות לנדוד אל אוסטרליה הרחוקה ולבצע בה את ההנפקה הציבורית שלהן. לפחות 13 חברות הייטק ישראליות הצטרפו לבורסה האוסטרלית בשנתיים האחרונות, והן נסחרות כיום בשווי כולל של יותר ממיליארד דולר. "בארץ מעדיפים נדל"ן במקום הייטק", מתלוננות חברות טכנולוגיה ישראליות.
בתעשייה מעריכים שהמגמה הזו רק תלך ותגבר. Techtime החליט לבדוק מה קורה באוסטרליה וגילה שייתכן כי אנחנו מצויים רק בתחילתו של גל הנפקות ישראליות באוסטרליה. בשגרירות אוסטרליה מדברים על מבול של בקשות מידע. מאחורי המגמה המפתיעה מסתתרים של שלדים של חברות כרייה ישנות, ומדיניות חדשה המבוססת על דרישות סף נמוכות, מקצועיות גבוהה, שקיפות של הבורסה האוסטרלית, הון זמין המחפש ערוצי השקעה וקהילת משקיעים עממית ותוססת. אוסטרליה הפכה כתובת לחברות סטארט-אפ ישראליות ובינוניות, וההפסד כולו שלנו.
הישראליות שוות יותר ממיליארד דולר
בשנתיים האחרונות החברות הישראליות גילו את אוסטרליה. בשנים 2015-2017 הצטרפו לבורסה האוסטרלית 13 חברות ישראליות שהגיעו אליה מתחומים מגוונים: תקשורת אלחוטית, אבטחה וסייבר, מערכות ממוחשבות, ציוד רפואי, רשתות חברתיות, אפילו מתחומים כמו טיהור מי-שפכים וקנביס רפואי. מבחינת מספר חברות הטכנולוגיה הנסחרות בבורסה האוסטרלית (ASX), ישראל נמצאת במקום השלישי מבין המדינות הזרות. בסך הכול, נסחרות כעת ב-ASX כ-15 חברות ישראליות ששווי השוק המשותף שלהן הוא מעט מעל מיליארד דולר אמריקאי.
בדיקת Techtime מגלה שמדובר בחברות קטנות-בינוניות, שחלקן עדיין נמצא בשלב הפיתוח וטרום ההכנסות וחלקן מייצר הכנסות שאינן עולות על 50-100 מיליון דולר בשנה. לכן הצטרפות לנסד"ק אינה כדאית עבורן. עבור חלק מהחברות האלו, אוסטרליה היא גם שוק יעד למוצריהן, כדוגמת חברות הקנביס הרפואי.
אולם, עבור מרבית החברות הישראליות, ההנפקה בבורסה האוסטרלית איפשרה להן בראש ובראשונה לגייס הון משמעותי מהמשקיע האוסטרלי. במקרים רבים מדובר בהון שאולי הן לא היו מצליחות לגייס מקרנות ההון-סיכון. הבורסה האוסטרלית גם מעניקה להן חשיפה לשוק הגלובלי, בזכות מעמדה הטכנולוגי המתבסס של בורסת ASX.
Weebit Nano גילתה את השלד של Radar Iron
דוגמא טיפוסית לאסטרטגיה הזו היא חברת Weebit Nano, שעדיין נמצאת בשלבי הפיתוח ועדיין לא מייצרת הכנסות. חברת Weebit Nano מפתחת רכיבי זיכרון מסוג ReRam, טכנולוגיית זיכרון חדשנית שעשויה בשנים הקרובות להחליף את זיכרון הפלאש הנפוץ ולתת מענה לצורך הגובר לזיכרונות בלתי נדיפים, בעלי נפח גדול ומהירות גבוהה, בתחומים כגון בינה מלאכותית, רכב אוטונומי ומרכזי מידע.
החברה הוקמה ב-2015 על-ידי שני משקיעים ישראלים שרכשו את הזכויות על הפטנטים בתחום ה-ReRam של מפרופ' ג'יימס טור מאוניברסיטת רייס בארצות הברית. הם חיפשו מימון דרך קרנות ההון סיכון שפועלות בארץ, אך משלא הצליחו בכך, פנו לאופציה האוסטרלי. חברת Weebit נכנסה לבורסה האוסטרלית באמצעות מיזוג לתוך שלד בורסאי (Reverse Merger) של חברת הכרייה Radar Iron שפשטה את הרגל.
בהנפקת המניות הראשונה גייסה החברה כ-5 מיליון דולר אוסטרלי (כ-4 מיליון דולר אמריקני) ובהנפקת המניות השנייה גייסה כ-2.5 מיליון דולר אוסטרלי. כיום היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-50 מיליון דולר. ההון שגייסה משמש אותה למימון השוטף של פעילות הפיתוח המתבצעת במכון המחקר Leti בצרפת. מבין הישראליות באוסטרליה, Weebit היא דוגמה מובהקת ביותר לחברת סטראט-אפ שההשקעה בה משלבת סיכון רב עם פוטנציאל עתידי לתשואה גבוה (High Risk-High Gain). כאמור, טכנולוגיית הזיכרון שלה צפויה, אם בכלל, להגיע לשוק רק בעוד כמה שנים. אולם זהו מוצר שאם יצליח, עשוי לחולל מהפיכה בשוק הזיכרונות.
"המשקיעים הם Moms and Paps"
מבחינת המשקיע האוסטרלי, מדובר בסוג של הימור טכנולוגי. במובנים רבים, ההשקעה הזו דומה במאפייניה להשקעה בחברות כרייה שבהן מורגל המשקיע האוסטרלי: אלה חברות שעשויות לגלות מאגר גדול של גז או נחושת – או לסיים את החיפושים באדמה בלא כלום. בעקבות Weebit Nano, הצטרפו לבורסה האוסטרלית ב-2016 באמצעות מיזוג לשלדים בורסאיים גם Ultra Charge, המפתחת טכנולוגיה להטענת סוללות, וגם Dot Nano המייצרת חומרי graphene quantum dot לתעשיית האופטיקה והאלקטרוניקה.
מנכ"ל Weebit Nano, קובי חנוך, הסביר ל-Techtime על ההחלטה האוסטרלית: "הבורסה באוסטרליה ידידותית מאוד לחברות פיתוח כמונו. דרישות הסף לכניסה ל-ASX הן יותר נמוכות והראש של המשקיעים הרבה יותר פתוח לחברות סטרטאפ. בנסד"ק או בבורסה של תל אביב, אף אחד לא מסתכל על חברה כמו שלנו". הוא מספר על אופיים ההרפתקני של האוסטרליים. "המשקיעים האוסטרליים שמשקיעים בנו באים מהציבור הרחב. אלה אנשים שמאמינים בחברה גם אם אינם בהכרח מבינים את הטכנולוגיה לעומקה. כשנכנסתי לאסיפת בעלי מניות לא נתקלתי באנשי עסקים מעונבים אלא ממש בפשוטי עם, או כפי שקוראים להם באוסטרליה Moms and Paps. מנגד, יש גם הרבה ספקולנטים וסוחרי יום שמשקיעים בחברה, מה שמייצר תנודתיות במניה".
רווח לאוסטרליה, הפסד לישראל
הנדידה של חברות הייטק ישראליות לשוק האוסטרלי היא הפסד נקי לשוק ההון בארץ, ולמעשה לציבור הישראלי כולו. "קרנות ההון סיכון בארץ הן במרביתן זרות, וכשיש אקזיט מי שמקבל את הכסף זה לרוב קרנות אמריקניות. הגופים המוסדיים בארץ, ובעיקר קרנות הפנסיה, לא משקיעים בהייטק. זה אבסורד לאור היותנו 'סטארט-אפ ניישן'. בסופו של דבר, מי שמרוויח הם בעלי הפנסיות בארצות הברית ולא בעלי הפנסיות בארץ". חנוך מבקר גם את הבורסה בישראל. "היא לא ידידותית לסטארט-אפים. אין מסלול שמאפשר לחברות כמונו להיכנס לבורסה הישראלית. הם מחפשים חברות גדולות עם רמת הכנסות ופעילות מינימלית. עבור סטארט-אפ ישראלי ללא הכנסות המעוניין לממן את פעילות המחקר והפיתוח – הבורסה הישראלית אינה אופציה, וזה עצוב".
מוביליקום מצטרפת אל "הגל השני"
אם בגל הראשון של פלישת החברות הישראליות לבורסה האוסטרלית בשנת 2016, מרבית החברות נכנסו ל-ASX בדלת האחורית דרך מיזוג הפוך, בשנת 2017 המגמה החלה להשתנות, וחברות ישראליות החלו להיכנס לבורסה האוסטרלית בדלת הראשית באמצעות הנפקת מניות ראשונית לציבור (IPO). אחת מהחברות הראשונות שעשו זאת היתה Mobilicom, מהעיר אזור, המפתחת מערכות תקשורת אלחוטיות ניידות ללא צורך בתשתית. החברה ביצעה הנפקה ב-ASX ב-1 במאי 2017 וגייסה כ-7 מיליון דולר אוסטרלי. "התחלנו טרנד שהוביל חברות ישראליות נוספות להצטרף לבורסה האוסטרלית בדרך של הנפקה ולא מיזוג הפוך", אמר ל-Techtime מנכ"ל מוביליקום, אורן אלקיים. כיום נסחרת המנייה לפי שווי שוק של כ-21.3 מיליון דולר אוסטרלי.
בדומה לחנוך מ-Weebit, גם אלקיים מדבר על היתרונות של הבורסה האוסטרלית עבור חברות קטנוות ובינוניות. "עבור חברות עם הכנסותיה מצומצמות או בשלב טרום מכירות, מה שקרוי Small and Mid Size Cap, אין הצדקה ללכת לנסד"ק, שמותאמת לחברות הייטק גדולות יותר. עם הכנסות של פחות מ-100 מיליון דולר, אתה תיחשב בנסד"ק לחברה קטנה, ואז הפעילות סביב המניה תהיה קטנה. העלות והמורכבות שבהצטרפות לנסד"ק פשוט אינה כדאית עבור חברות כאלה".
חברות מסדר הגודל הזה, שאינן עומדות בסטנדרטיים של הבורסות הראשיות בלונדון ובוול-סטריט, לרוב נדחקות לבורסות המשנה כגון ה-OTC בארצות הברית או ה-AIM בלונדון. בבורסות אלה רמת החשיפה לציבור נמוכה, ולמרבית גופי ההשקעה כלל אין מנדט להשקיע בחברות הללו, ועל כן מאוד קשה לבצע משם קפיצת מדרגה ולטפס אל הבורסות הראשיות.
הגופים הישראלים מעדיפים נדל"ן ולא הייטק
מסתבר שהמחסומים הללו נכונים גם לשוק המקומי. אלקיים מסביר מדוע החליטה מוביליקום שלא לבצע הנפקה בישראל. "שקלנו זאת. אך לאחר התייעצויות עם גורמים בארץ כגון חתמים ומשרדי רואי חשבון, הבנתי שגופי ההשקעה בארץ מעדיפים להשקיע בנדל"ן ולא בהייטק, ומשום כך מרבית ההנפקות בשנים האחרונות של חברות טכנולוגיה בארץ נכשלו. גם הבורסה הישראלית לא מקדמת השקעות בחברות הייטק קטנות ובינוניות. יש בארץ כשל שוק, שלא מאפשר לחברות קטנות ובינוניות לצמוח כאן".
כאשר ישראל והבורסות המרכזיות במערב סגורות בפניה, מוביליקום פנתה אל אסיה ובדקה את הבורסה הסינגפורית והבורסה האוסטרלית. "בסינגפור ובאוסטרליה מקבלים חברות כמונו, רוצים בהן ומשקיעים בהן. בסוף בחרנו בבורסה האוסטרלית מכיוון שהיא מאוד מתקדמת, מאוד מקצועית מבחינת החוקים ומאוד שקופה. המסחר מתנהל באופן מלא בצורה אלקטרונית, ללא רצפת מסחר והתהליכים מאוד ברורים ומסודרים. יתרון נוסף הוא שהכול מתנהל באנגלית, וזה מפשט את התהליכים עבור חברות זרות.
"בניגוד לישראל, באוסטרליה מחפשים להגדיל את נתח ההייטק ומוכנים להשקיע בחברות בשלבים הראשונים יותר. יש באוסטרליה המון הון זמין בהשוואה לגודל האוכלוסייה. אתה נרשם למדדים הראשיים ואתה זוכה לחשיפה של כל גופי ההשקעה המרכזיים. אוסטרליה היא הבורסה האידיאלית". אלקיים תולה את התיאבון לסיכון בשוק האוסטרלי גם במבנה של שוק הפנסיות המקומי. "בישראל הפנסיות מנוהלות על-ידי מספר קטן של גופי השקעה גדולים. באוסטרליה השוק הרבה יותר מבוזר. יש גם גופי השקעה קטנים וחלק מהאנשים מנהלים את הפנסיות שלהם בעצמם. ההון הזה מחפש השקעות, ומקובל להשקיע בחברות קטנות ומסוכנות יחסית. בישראל, קרנות הפנסיה מעדיפות השקעות בטחות כמו נדל"ן".
המהפיכה האוסטרלית: טכנולוגיה וחדשנות במקום משאבי טבע
אפשר לומר שיותר משהחברות הישראליות חיפשו את אוסטרליה, אוסטרליה חיפשה את חברות הטכנולוגיה הישראליות. אוסטרליה היא הכלכלה ה-14 בגודלה בעולם מבחינת תוצר מקומי, אך שנייה לשווייץ בלבד מבחינת עושר לתושב. זו אחת המדינות העשירות ביותר בעולם במשאבים טבעיים. היא משופעת באוצרות טבע כגון פחם, ברזל, זהב, גז, נחושת, אלומניות ועוד, ויש לזה השפעה ישירה על ההייטק. מגזר הסחורות היה עד לאחרונה מנוע הצמיחה העיקרי של אוסטרליה, בעיקר הודות לביקושים האדירים של סין לחומרי גלם. פריחת מגזר הסחורות סייעה לכלכלה האוסטרלית לצמוח בשיעורים גבוהים גם כאשר כלכלות מערביות מרכזיות, כגון ארצות הברית, יפן והגוש האירופי, שקעו במשבר פיננסי וכלכלי חמור בעקבות התפוצצות בועת המשכנתאות בארצות הברית.
אולם זו היתה פריחה זמנית: בלימת הצמיחה בסין ובשווקים מתפתחים אחרים הורידה את מחיר חומרי הגלם שאוסטרליה מוכרת והמדינה החלה לפתח דפוסים של בועה מתנפצת. מולדת הקנגרו הבינה שתלותה במכירת חומרי גלם עומדת בעוכריה. מקבלי ההחלטות חיפשו מנועי צמיחה חדשים והחלו לגבש מדיניות לעידוד החדשנות והטכנולוגיה, מגזר שכמעט ולא היה קיים באוסטרליה עד כה. הנספח הכלכלי של אוסטרליה בישראל, פול ישראל, הסביר ל-Techtime שבעקבות רעידת האדמה הכלכלית שהמדינה חוותה בשנים האחרונות, "אוסטרליה גילתה את החשיבות של החדשנות. עד אז לא התייחסו לתחומים הללו ברצינות במובנים של מדיניות, אקדמיה ותעשייה, משום שלא באמת היו צריכים".
חיים טכנולוגיים בתוך שלדים של חברות הכרייה
התפוצצות בועת החומרי הגלם השפיעה באורח דרמטי על שוק המניות האוסטרלי: חברות כרייה שפרחו בתקופת השגשוג, פשטו את הרגל ונפח המסחר בבורסה האוסטרלית המרכזית (ASX) הלך והתדלדל. הבורסה החליטה למלא את הוואקום שנוצר במגזרים חדשים ומתפתחים, ובראשם מגזר הטכנולוגיה. בשנת 2013 היא גיבשה מדיניות עידוד ששנועדה למשוך אליה חברות טכנולוגיה, במטרה ליהפך לבורסה הטכנולוגית המובילה של בדרום מזרח אסיה. מכיוון שנסד"ק בניו יורק מהווה המוקד העיקרי של חברות הייטק גדולות ומבוססות, ASX החילטה להתמקד בחברות סטרט-אפ צעירות או בחברות הייטק קטנות ובינוניות.
היא הגדירה סדרת דרישות כניסה נמוכות יחסית, הבטיחה שקיפות, ומקצועיות ASX ובנתה תשתית של מסחר אלקטרוני מתקדם. זה, לצד הון רב וזמין במדינה, שרק חיפש כתובת חדשה להשקעות, הפכו את הבורסה האוסטרלית לאבן שואבת לחברות הייטק מרחבי העולם. בשנת 2016 בלבד הצטרפו ל-ASX כ-57 חברות טכנולוגיה חדשות, יותר מאשר מספר החברות הטכנולוגיות שהצטרפו לנסד"ק באותה שנה. מתוכן, 27 חברות נכנסו ל-ASX באנצעות הנפקה לציבור (IPO), והשאר באמצעות מיזוג לתוך אחד מהשלדים הבורסאיים הרבים של חברות כרייה שהותירה התפוצצות בועת חומרי הגלם.
קמפיין אוסטרלי בישראל
כל עוד הבורסה הישראלית לא תגבש מדיניות לעידוד הנפקה של חברות הייטק ישראליות וכל עוד גופי ההשקעה הישראליים ימשיכו להימנע מהשקעה בחברות טכנולוגיה מקומיות, ההערכה היא כי הנדידה הזו של חברות טכנולוגיה ישראליות לבורסות זרות, ובעיקר האוסטרלית, תימשך ואף תגבר. הנספח הכלכלי של אוסטרליה בישראל סיפר ל-Techtime שהוא מעורב במגעים רבים שמנהלות חברות ישראליות עם בורסת ASX. "בשנתיים האחרונות הגיעו לארץ כ-6 פעמים נציגים מהבורסה האוסטרלית, כדי לפגוש ברוקרים, רואי חשבון וחברות טכנולוגיה. אני מאמין שהמגמה הזו צפויה להתגבר. במקביל יגדל מספר החברות הישראליות המבצעות הנפקה ישירה לציבור במקום מיזוג הפוך (כניסה לשלד בורסאי). בזמן האחרון אנחנו מתחילים לראות חברות גדולות הבוחנות כניסה לבורסה האוסטרלית. גם המגמה הזאת צפויה להתגבר".
פורסם בקטגוריות: גיוסי הון
כתבות נוספות העשויות לעניין אותך
