חלל תקשורת הזמינה את הלוויין עמוס 8 מ-SSL
25 מרץ, 2018
התעשייה האווירית הפסידה פעם נוספת בתחרות על הלוויין החדש של חברת חלל תקשורת. בניגוד להמלצות ועדה לאומית שהוקמה על-ידי שר המדע, המדינה לא סייעה לתעשייה המקומית, והפרוייקט בהיקף של 112 מיליון דולר יצא לחו"ל
חברת חלל תקשורת (Spacecom) ויתרה על התעשייה האווירית ובחרה בחברת SSL (לשעבר לוראל) האמריקאית לאספקת הלוויין הבא שלה, עמוס 8. היום החברה דיווחה על חתימת הסכם בהיקף של 112 מיליון דולר לייצור הלוויין ומערכות השךליטה. הלוויין עמוס 8 מיועד לספק שירותי תקשורת למזרח התיכון, אירופה ואפריקה ולהיות מוצב בנקודת השמיים 4W לצד הלוויין עמוס 3.
המטעד של הלוויין עמוס 8 יכלול 48 מקטעי חלל בתחום התדר Ku ושני משיבים (טרנספונדרים) בתחום התדר Ka. הלוויין מתוכנן להיות משוגר לחלל על-גבי משגר של חברת SpaceX במחצית הראשונה של שנת 2020. חלל דיווחה שהיא מתכננת לגייס את המימון עבור הפרוייקט ממספר מקורוטת, לרבות גיוס הון מהציבור, מגופים מוסדיים ומבנקים.
מדובר בהפסד שני של התעשייה האווירית בתחרות על בניית לווייני תקשורת עבור חברת חלל. ההפסד הקודם היה כאשר בחודש דצמבר 2016 היא החליטה להזמין מחברת בואינג את הלוויין עמוס 17 (בתמונה למעלה) תמורת 161 מיליון דולר. הלוויין מתוכנן להיות משוגר ברבעון הראשון של 2019.
הלוויין האחרון שנבנה על-ידי התעשייה האווירית היה הלוויין עמוס 6, שנחשב לאחד מלווייני התקשורת המתקדמים בעולם. אולם הוא התפוצץ רגעים ספורים לפני השיגור לחלל באמצעות משגר פאלקון של חברת ספייס-אקס, עקב תקלה במשגר.
הוועדה הלאומית נבהלה – אולם המדינה לא עשתה דבר
לרגע היה נראה שבעקבות הפיצוץ, המדינה תבצע מהלך שיציל את תחום הלוויינים בישראל, מאחר וחלל תקשורת היתה הלקוח היחיד של התעשייה האווירית. שר המדע אופיר אקוניס הקים ועדה לאומית לבדיקת תעשיית החלל הישראלית. בדצמבר 2016 הוועדה הגישה המלצות חד משמעיות: יש סכנה להמשך קיומו של הידע והיכולות הישראליות, קיימת סכנה לאובדן ההקצאה של ישראל למיקומי לוויינים (נקודות שמים) וקיימת פגיעה ממשית בתשתיות התקשורת ובתשתיות החירום של מדינת ישראל.
הוועדה המליצה על הקצאת תקציב של 70 מיליון שקל בשנה להתנעת תוכנית לאומית רב שנתית לפיתוח ובניחיה של ארבעה לווייני תקשורת בישראל. המטרה היא שישראל תגיע למצב שבאופן קבוע יש לה ארבעה לווייני תקשורת פעילים בחלל. שלושה לוויינים הממוקמים בנקודות שמיים שהוקצו לישראל על-ידי האו"ם, ולוויין נוסף, המשמש כלוויין גיבוי המצוי בנקודת שמיים רביעית.
ראוי לציין שכיום יש תחרות רבה על נקודות השמיים המוגבלות המוקצות ללווייני תקשורת, ואם ישראל לא תצליח למלא את כל נקודות השמים שלה בלוויינים היא עשויה לאבד אותן. כדי לעמוד ביעד שנדרש, ומתוך הנחה שאורך החיים של לוויין תקשורת כיום הוא 15 שנים, יש צורך באופן קבוע לבנות לוויין חדש בכל ארבע שנים.
יו"ר ועדת החלל במועצה הלאומית למחקר ופיתוח, פרופ' חיים אשד, אמר ששוק החלל העולמי מוערך בכ-320 מיליארד דולר בשנה וההערכות הן שישראל יכולה להגיע לייצוא של כ-3 מיליארד דולר בשנה. עם קבלת ההמלצות השר אקוניס הבטיח שתוגש הצעת מחליטים לממשלה שבה היא מאשרת את מסקנות ועדת החלל. ההודעה היום של חברת חלל תקשורת מלמדת מספר דברים: לא הוגשה הצעת מחליטים, לא התקיימה ישיבת ממשלה, לא נעשה דבר כדי לשמר או לעודד את תעשיית לווייני התקשורת הישראלית. בשורה התחתונה: יכול להיות שמדובר במחדל בעל השלכות עצומות.
פורסם בקטגוריות: חדשות , חלל , תעופה וביטחון
כתבות נוספות העשויות לעניין אותך
