Unconventional האמריקאית רוכשת את ניוריאליטי
26 אוקטובר, 2026
מחיר העסקה מוערך ב-150–200 מיליון דולר, לעומת גיוסים של 105 מיליון דולר. הרוכשת מבקשת להאיץ באמצעות הצוות הישראלי פיתוח מחשוב AI חסכוני באנרגיה
בתמונה למעלה: מייסד משותף ומנכ"ל ניוריאליטי, משה תנך. צילום: יוסי זליגר
חברת Unconventional AI האמריקאית חתמה על הסכם מחייב לרכישת חברת ניוריאליטי (NeuReality) הישראלית, המפתחת שבבים ותוכנה לייעול תשתיות בינה מלאכותית. סכום העסקה לא פורסם, אולם בתקשורת הכלכלית דווח כי מדובר בעסקת מזומן ומניות, ובגלובס הוערכה התמורה ב־150–200 מיליון דולר. ניוריאליטי גייסה מאז הקמתה כ־105 מיליון דולר, כך שהמחיר המוערך גבוה פי 1.4-1.9 מסך ההון שגויס. עם זאת, לפי גלובס, המצטט נתוני PitchBook, בסבב השקעה ב-2023 הוערכה החברה בכ-220 מיליון דולר – מעל טווח המחיר המיוחס לעסקה הנוכחית.
במסגרת הרכישה ישולבו ב־Unconventional הטכנולוגיה של ניוריאליטי וצוותי פיתוח השבבים, התוכנה והמערכות שלה. המנכ"ל משה תנך וצוות המייסדים יצטרפו לרוכשת, המתכוונת לשמר את פעילות ההנדסה בישראל. העסקה אושרה בדירקטוריונים של שתי החברות וצפויה להיסגר ברבעון הרביעי של 2026, בכפוף לתנאי סגירה מקובלים. ניוריאליטי הוקמה ב־2019 על ידי תנך, צביקה שמואלי ויוסי קסוס, בעלי ניסיון באינטל, מארוול, מלאנוקס והבאנה לאבס. בין משקיעיה נמנים Arm, סמסונג ונצ'רס, Varana Capital, Cleveland Avenue ו־OurCrowd.
לפי הודעת הרכישה, החברה מעסיקה כ־50 עובדים בישראל, בקיסריה ובתל אביב. חברת ניוריאליטי מפתחת שבבים ופתרונות תוכנה להאצת יישומי הסקה במערכות בינה מלאכותית ( AI Inference). הגישה שלה מבוססת על התמודדות עם צווארי בקבוק המאפיינים פתרונות האצת AI, ברמת ניהול הנתונים, תקשורת, תזמון משימות וניצול משאבים.
היא פיתחה ארכיטקטורת עיבוד המעבירה חלק גדול מהפעולות האלה לחומרה ייעודית כדי להפחית את התלות במעבדי ה-CPU. השבב NR1 מבוסס על ליבות ARM ומיועד לבצע חלק מתפקידי מעבד השרת ולנהל את העבודה מול מאיצי AI. השבב NR2 הוא שבב תקשורת (AI-SuperNIC) המיועד לבצע העברת מידע מהירה בין מעבדי GPU ומאיצים אחרים, ומעניק יכולות חישוב בתוך רשת התקשורת עצמה, כדי לצמצם את העומס על המאיצים. במקביל, היא פיתחה גם את תוכנת NR-NEXUS לניהול פריסת מודלים, חלוקת עומסים ותיאום העבודה בין שרתים ומאיצים במטרה לשפר את ניצול החומרה.
הימור על דרך חדשה לבצע חישובים
חברת Unconventional נחשבת לחברה יוצאת דופן ומפתיעה. היא הוקמה בשנת 2025 במטרה לפתח ארכיטקטורת מעבדים חדשה להרצת יישומי בינה מלאכותית בצריכת אנרגיה נמוכה במיוחד. הרעיון שלה מבוסס על שימוש במערכות אנלוגיות כמו רשתות של מתנדים מצומדים (Coupled Oscillators), לביצוע חישובים, ולהתאים את מבנה הרשתות העצביות עצמן להתנהגות הפיזיקלית של החומרה. להערכתה, היא יכולה להשיג שיפור של פי 1,000 ביעילות העיבוד של רשתות נוירוניות בהשוואה לרשתות הדיגיטליות הקיימות. בהודעת הרכישה היא מתארת את הפלטפורמה שלה כ״מצע מחשוב ארבע-ממדי״. ההודעה אינה כוללת מדדי ביצועים המוכיחים שהדבר הושג במערכת מסחרית.
מנכ"ל ומייסד משותף של Unconventional, נאבין ראו, מכיר את ישראל. בשנת 2014 הוא ייסד את Nervana שהיתה אחת מהחברות הראשונות שבנו מעבדים ייעודיים לרשתות נוירונים. בשנת 2016 היא נרכשה על–ידי אינטל ושימשה כבסיס ל-XPU הראשון של אינטל, אולם לזמן קצר בלבד. בשנת 2019 רכשה אינטל את הבאנה לאבס הישראלית תמורת כ-2 מיליארד דולר – וזנחה את הטכנולוגיה של נירוונה לטובת הטכנולוגיה הישראלית.
העסקה עם ניוריאליטי אושרה על–ידי הדירקטוריונים של שתי החברות וצפויה להיסגר ברבעון הרביעי של 2026. עם השלמת העיסקה, תנך וצוות המייסדים של NeuReality יצטרפו ל-Unconventional. החברה הודיעה מתכוונת לשמר את פעילות ההנדסה של NeuReality בישראל. "צירוף הצוות של NeuReality ל-Unconventional מאיץ את מפת הדרכים שלנו באופן משמעותי", אמר נאבין ראו. ״הצוות שלנו בנה טכנולוגיה מתוך הסתכלות על המערכת כולה, מהשבב ועד התוכנה", אמר משה תנך. "החיבור עם Unconventional הוא המשך ישיר לדרך הזו״.
שבב מוצלח אינו ערובה לחברה גדולה
אם הערכת מחיר הרכישה נכונה, מדובר באקזיט שאמנם גבוה מסך הגיוסים של ניוריאליטי, אך משקף מכפיל צנוע ואף מאכזב ביחס לציפיות: תמורה של 150–200 מיליון דולר לעומת גיוסים של כ־105 מיליון דולר. היחס הזה אינו התשואה למשקיעים, שתלויה בתנאי השקעותיהם ובחלוקת התמורה. העסקה מצטרפת למכירת היילו (Hailo) למיקרוצ'יפ האמריקאית, שעליה הוכרז ביולי האחרון. היילו פיתחה מעבדי AI חסכוניים למכשירי קצה, ובהם מצלמות חכמות, מערכות תעשייתיות ורובוטים. היא גייסה כ־350 מיליון דולר והגיעה לשווי של יותר ממיליארד דולר. מחיר רכישתה לא פורסם, אך בתקשורת הוערך בעשרות מיליוני דולרים בלבד, לאחר קשיי נזילות ופיטורי כמחצית מעובדיה.
מצבה של ניוריאליטי שונה, ואין עדויות למשבר דומה. אולם שתי העסקאות מעלות שאלה משותפת: מדוע טכנולוגיית שבבים בעלת ערך אינה מתורגמת בהכרח לחברה עצמאית גדולה? בהיילו, למשל, מיקרוצ'יפ דיווחה בעת השלמת הרכישה על יותר מ־100 לקוחות — בסיס מסחרי שלא הספיק להבטחת המשך צמיחתה העצמאית. הסבר אפשרי טמון בכלכלת הצמיחה. חברת שבבים משקיעה בפיתוח ובייצור עוד לפני המכירות, ועוברת בדיקות והתאמות ממושכות אצל לקוחות. גם זכייה בתכנון אינה מבטיחה הזמנות גדולות: ההכנסות תלויות בהשקת מוצר הלקוח ובהצלחתו, בזמן שכבר נדרש לממן את דור השבבים הבא.
לעומתה, חברת תוכנה בתחומים כמו סייבר יכולה לעיתים להתרחב מפריסה מוגבלת להכנסות חוזרות ממנויים, ללא מחזורי ייצור חומרה. ההבדל עשוי לאפשר צמיחה מהירה יותר ולהסביר חלק מהפער בתוצאות העסקיות, גם כשהחדשנות הטכנולוגית משמעותית בשני התחומים. ניוריאליטי כבר דיווחה ב־2024 על אספקת שרתים שפותחו עם קואלקום, ובהמשך הרחיבה את ההיצע לתוכנת NR-NEXUS. הרכישה מכירה בערך הטכנולוגיה והצוות, אך משאירה פתוחה את השאלה האם החברה הייתה יכולה לממן את הדרך להיקפי מכירות גדולים בכוחות עצמה.
פורסם בקטגוריות: בינה מלאכותית , חדשות , סמיקונדקטורס , תעשייה ישראלית
פורסם בתגיות: בינה מלאכותית , ניוריאליטי , סמיקונדקטורס , שבבים
