2018 תשבור את שיא המיזוגים הישראלי של 2017
30 מאי, 2018
המשקיעים בעולם רודפים אחר טכנולוגיות רכב ישראליות ויגדילו השנה את השקעותיהם, אבל החברות המקומיות חשופות לרכישות עוינות מכיוון שהחוק הישראלי אינו מאפשר להפעיל גלולת רעל
שנת 2017 היתה שנת שיא בתחום המיזוגים והרכישות של חברות ישראליות בכל מגזרי המשק. במהלכה בוצעו 109 עסקאות בהיקף של 25.7 מיליארד דולר – צמיחה של 33% בהשוואה לשנת 2016. אלא שלמרות שעיסקת הענק של מובילאיי (15.3 מיליארד דולר) הובילה את שנת 2017, שנת 2018 צפויה להאפיל עליה גם ללא מקבילה נוספת למובילאיי. כך עולה מסקר ציפיות בקרב 58 מנהלים בכירים בחברות ישראליות גדולות ובחברות השקעה בינלאומיות הפועלות בישראל. מהסקר עולה שהאטרקטיביות הגואה של הטכנולוגיה הישראליות הינה הכוח המניע המרכזי שמאחורי הרכישות הצפויות.
המצב הבטחוני לא מרתיע את המשקיעים
המחקר בוצע על-ידי חברת Mergermarket עבור פירמת עורכי הדין הבינלאומית White & Case אשר מתמחה בעיסקאות מיזוג ורכישה, ושהמיגה את ממצאי הסקר בפני השוק הישראלי. בראיון ל-Techtime הסביר שותף בפירמה ואחד מאנשי הצוות הממונים על השוק הישראלי, דניאל טורגל, שלמרות ההתחממות בגבול הצפוני, המצב הביטחוני לא ישפיע על עיסקאות הרכש של חברות ישראליות: "רוב החברות המשקיעות בישראל מכירות את המצב הגיאו-פוליטי כאן, ומקבלות אותו כעובדה. אלה אנשים העושים עסקים בכל העולם ומכירים סיכונים גיאו פוליטיים.
"החברות הישראליות לא מושפעות מהמצב הבטחוני, והמשקיעים מעוניינים בטכנולוגיות ישראליות ובכוח אדם ישראלי שאותם הם מקבלים בהערכות שווי נמוכות יותר מאשר בעמק הסיליקון. לדבריו, תחום הרכב החכם ימשיך להוביל את המגמה, כמו שהיה ב-2017 עם עיסקת מובילאיי: "המשקיעים אובססיביים בתחום של טכנולוגיות רכב, מכיוון שהם יודעים שהחברות הגדולות ישיקעו הרבה מאוד הון בתחומים הלאה. מהסיבה הזאת אנחנו מעריכים שבתחום הזה יהיו פחות הנפקות ציבוריות והרבה יותר הנפקות פרטיות ועיסקאות רכישה".
גן עדן למשקיעים עוינים
מעניין לציין שהדו"ח מעלה כמה סוגיות מטרידות בתחום יכולת העמידה של חברות ישראליות בפני רכישות עוינות. מסמך מיוחד שהכינה פירמת ווייט אנד קייס, מזהיר שהחוק הישראלי אינו מעניק לחברות הישראליות הציבוריות הגנה הולמת בפני רכישות עוינות. כך למשל, חוק החברות בארץ אינו מאפשר להכניס גלולת רעל (Poison Pill) לתקנון של חברות ישראליות, שמונע רכישה עויינת של יותר מ-15% ממניות חברת היעד, ללא משא ומתן עם הדירקטוריון. בדומה, החוק הישראלי לא דורש ממשקיעים אקטיביסטיים לספק התראה של 90-120 יום מראש, כמו בארצות הברית, כאשר הם מנסים לכפות מינויים מטעמם לדירקטוריון. למצב הזה יש חשיבות רבה במיוחד בקרב חברות טכנולוגיות ישראליות, אשר נוטות להיות רשומות למסחר בארצות הברית, אולם מקבלו הגנה פחותה מאשר חברות אמריקאיות המתחרות בהן גם בשוק וגם בבורסה.
"בשנים האחרונות חברות ישראליות הפכו למטרות נוחות לניסיונות השתלטות עוינים", אמר קולין דיאמונד, מנכ"ל שותף במשרדי White & Case בישראל. בגלל שהחוק הישראלי לא מאפשר אסטרטגיות גלולת רעל שימנעו השתלטות עוינת, חברות ישראליות מוצאות את עצמן פגיעות לאסטרטגיות אקטיביסטיות". לדברי עורך מחקר ראשי לאירופה, מזה"ת ואפריקה במרג'רמרקט, ג'ונתן קלונובסקי, "המרוץ של תאגידים לרכוש ולנצל את הפיתוחים הטכנולוגיים האחרונים מוביל לכך שהאקטיביסטיות בשוק המיזוגים והרכישות בישראל נמצא במגמת עלייה גוברת".
פורסם בקטגוריות: גיוסי הון , השקעות והון סיכון , חדשות
כתבות נוספות העשויות לעניין אותך
