InZiv פיתחה מערכת בדיקה ננו-מטרית למסכים שטוחים

16 ינואר, 2019

תהליך מזעור הפיקסלים בתחום המסכים השטוחים מציב אתגר עבור מערכות הבדיקה הקיימות. InZiv הירושלמית פיתחה מערכת בדיקה המתבססת על ננו-אופטיקה ומאפשרת לזהות פגמים ברמת הפיקסל עצמו

חברת סטארט-אפ חדשה בתחום ציוד הבדיקה למסכים שטוחים, חברת InZiv מהר חוצבים שבירושלים, השלימה סבב גיוס ראשון בהיקף של כ-2.5 מיליון דולר בהובלת קרן ההון-סיכון Maverick Ventures Israel. חברת InZiv פיתחה מערכת בדיקה ובקרת איכות המתבססת על אופטיקה ומטרולוגיה בקנה מידה ננומטרי, והיא מיועדת עבור יצרניות של מסכים שטוחים (FPD) לסמרטפונים ומשקפי מציאות וירטואלית ורבודה. החברה כבר מכרה מערכת ראשונה למחלקת מחקר ופיתוח של יצרן מסכים בינלאומי מוביל.

השיפור הניכר ברזולציה ובחדות של המסכים המתקדמים כיום בשוק, כגון OLED, MicroLED ו-QLED, מושג הודות למזעור גודלם של הפיקסלים, שהם היחידות הבסיסיות הפולטות אור מן המסך. ככל שגודלם של הפיקסלים קטן יותר, כך ניתן לדחוס יותר פיקסלים במסך והדבר מתבטא באיכות התמונה על המסך. אם במסכים בעבר גודלם של הפיקסלים היה כמה מאות מיקרונים, כיום ישנם כבר מסכים שגודל הפיקסל מוזער למיקרונים בודדים. תהליך מזעור זה, שהחל בתעשיית הסמרטפונים, צפוי רק לצבור תאוצה בתחום משקפי ה-AR/VR, שבו הרזולציה צריכה להיות גבוהה אף יותר בשל הקרבה של המסך לעיניים של המשתמש.

לראות בתוך המבנה הפנימי של הפיקסל

עם זאת, ככל שהפיקסלים קטנים יותר כך הם גם רגישים יותר לפגמים במהלך תהליך הייצור. גרגר אבק שחודר לקו הייצור או שינויי צבע מיקרוסקופיים עשויים להתבטא בירידה משמעותית באיכותו של המוצר המוגמר. כל זה מציב אתגר לא פשוט בבדיקת איכות המסכים בתהליך הייצור. ציוד הבדיקה הקיים בשוק, המתבסס על אופטיקה מיקרוסקופית סטנדרטית, מאפשר להגיע לרזולוציית בדיקה של כ-1 מיקרון (1,000 ננומטר), והדבר מגביל את יכולתן של המערכות הללו לזהות פגמים המתרחשים ברמת הפיקסל.

הליקוי הטכנולוגי הזה מתבטא בסופו של דבר בתשואה נמוכה יותר עבור היצרן, אשר נאלץ להיפטר מהמסכים הפגומים, ובעלויות גבוהות יותר עבור הצרכן. בריאיון ל-TechTime מספר מנכ"ל InZiv ואחד ממיסדיה, דייויד לואיס, על הבעיה הקיימת בשוק כיום: "ציוד הבדיקה הקיים מוגבל למדי ברמת המידע האופטי שהוא מספק, ועל כן מאוד קשה לאתר פגמים ולהבין את מקור הבעיה. מערכת הבדיקה שפיתחנו, המתבססת על אופטיקה ננומטרית ואמצעים מטרולוגיים מדויקים, מאפשרת להגיע לרזולוציה של כ-100 ננומטר. מאחר שהרזולוציה גבוהה יותר היצרן יכול לזהות, עוד בשלבים מוקדמים בתהליך הייצור, את הפגמים ומהי הבעיה בייצור שהובילה לכך. במסכים המתקדמים חלק מהפגמים מתרחשים ממש בתוך המבנה הפנימי של הפיקסל – והמערכת שלנו מסוגלת לזהות זאת."

שוק בבעיה, אבל בצמיחה

מנכ"ל InZiv דיוויד לואיס

ההתקדמות הטכנולוגית בתעשיית המסכים, וריבוי מוצרי הצריכה מבוססי המסך, תורמים גם לצמיחתו של שוק ציוד הבדיקה למסכים שטוחים. על פי חברת Market Research Outlet, שוק מערכות הבדיקה למסכים שטוחים, שנאמד ב-2016 ב-1.1 מיליארד דולר, צפוי לגדול עד 2022 להיקף של 2.5 מיליארד דולר. שתיים מהשחקניות הבולטות בשוק זה הן אורבוטק הישראלית, שנרכשה בשנה שעברה על ידי KLA-Tenchor, ו-Applied Materials, שגם לה מרכז מו"פ וייצור גדול בישראל.

"החברות הללו מייצרות מערכות בדיקה מאוד גדולות ומקיפות. המטרה שלנו היא לספק טכנולוגיה משלימה שתיתן מענה לבעיה הקיימת בתעשייה. הייחוד של הכלי שלנו הוא בכך שניתן לשלבו ביחד עם המערכות האופטיות הרגילות ולפעול בתיאום איתן, כך שהמערכות הסטנדרטיות יזהו בעיה והמערכות שלנו יידעו לאתרה."

InZiv הוקמה ב-2018 על ידי המנכ"ל דיוויד לואיס והטכנולוגית הראשית רימה דכטר, שניהם בעלי תארים מתקדמים בפיזיקה מהאוניברסיטה העברית והתמחות באופטיקה ננומטרית. החברה כבר השלימה פיתוח של מערכת המתאימה לדרישות של מחלקות מחקר ופיתוח ובקרת איכות, וכספי הגיוס הנוכחי יאפשרו לחברה להאיץ את פיתוח מערכת הבדיקה לקווי הייצור. החברה מעסיקה כ-3 עובדים ונמצאת בימים אלה בתהליכי גיוס של מתכנתים ומהנדסים.

Share via Whatsapp

פורסם בקטגוריות: חדשות