NSLCOMM תשגר ננו-לוויין עם אנטנת תקשורת נפרשת

9 אפריל, 2019

החברה מאירפורט סיטי פיתחה טכנולוגיה המאפשרת לספק תשתיות תקשורת רחבת פס באמצעות מערך של ננו-לווייינים קטנים וזולים. מתכננת לשגר יותר מ-120 לווייינים מנמיכי טוס עד לשנת 2023

בתמונה למעלה: דגם הלוויין NSLSat-1 עם האנטנה המתקפלת כשהיא במצב פרוס

חברת NSLCOMM מקריית שדה התעופה נערכת לקראת שיגור הלוויין הראשון מתוצרתה, NSLSat-1, אשר יתבצע במהלך חודש יוני הקרוב מהקוסמודרום הרוסי החדש ווסטוצ'ני, הנמצא במזרח רוסיה. על-פי התוכנית, הלוויין ישוגר למסלולו הליו-סינכרוני (השומר על זווית קבועה ביחס לשמש) בגובה של 580 ק"מ. מדובר באבן דרך חשובה עבור החברה, מכיוון שהשיגור הצפוי יעניק לטכנולוגיה שלה את האישור המיוחל "נבדק בחלל", ויאפשר לה להתחיל בסבב גיוס הון חדש ובביצוע תוכנית עסקית שאפתנית ששיאה יהיה שיגור מערך של 120-150 ננו-לוויייני תקשורת עד לשנת 2023, אשר יספקו שירותי תקשורת בפס רחב מסביב לעולם.

חברת NSLCOMM החלה את דרכה עם רעיון טכנולוגי פורץ דרך, ועם תוכנית עסקית צנועה: החברה פיתחה טכנולוגיה חדשה של אנטנת תקשורת קלת משקל ומתקפלת, אשר נפרסת בחלל לאחר השיגור ומספקת ללוויינים ביצועים המשתווים לאלה של אנטנה גדולה וכבדה: 1.5Gbps. כיום החברה מעסיקה כ-20 עובדים, ועד היום היא גייסה כ-15 מיליון דולר, מהם כ-11 מיליון דולר מ- Jerusalem Venture Partners, קרן השקעות האסטרטגית האמריקאית Liberty Technology Venture Capital, קרן OurCrowd וקוקפיט. בנוסף, היא קיבלה כ-4 מיליון דולר מסוכנות החלל הישראלית (ISA).

מספקית אנטנה לספקית תשתיות תקשורת

למרות שעדיין לא ביצעה את הדגמת ההיתכנות, יש לחברה כבר מספר לקוחות משמעותיים וצבר הזמנות בהיקף של כמה מיליוני דולרים. כיום היא נערכת לגיוס הון נוסף בהיקף של כ-10 מיליון דולר מיד לאחר השיגור של הלוויין הראשון. הטכנולוגיה של האנטנה מבוססת על מספר אלמטים חדשניים: חומר זוכר המשמש כשלד האנטנה, אשר ניתן לקפל אותו וכאשר הוא משתחרר הוא נפרס לתצורת אנטנת שידור וקילטה קלאסית. עליו מוצמד אריג מחומר מיוחד המשמש כאלמנט הקליטה והשידור.

לאחר פריסתה, האנטנה ממוקדת ברפלקטור משנה (Subreflector) בשם FlexoSub הכולל משטח מחזיר גמיש ו-10 מנועים המעוותים את צורתו בהתאם לאלגוריתם רשום כפטנט שהחברה פיתחה, אשר מפצה על טעויות בפריסת האנטנה הגמישה ומספק רמת ביצועים קשיחה. בראיון ל-Techtime הסביר מייסד משותף ומנכ"ל החברה, ד"ר רז יצחקי,  מדוע החברה החליטה לשנות את ייעודה מספקית של טכנולוגיית אנטנת תקשורת מהפכנית, לחברה המפעילה מערכי לוויינים בהיקף גדול.

ד"ר רז יצחקי בחדר האל-הד של NSLCOMM. "האנטנה משנה את הלוויין"
ד"ר רז יצחקי בחדר האל-הד של NSLCOMM. "האנטנה משנה את הלוויין"

יצחקי: "הרחבנו את החזון של החברה מכיוון שהתברר שלטכנולוגיה של האנטנות יש השפעה רחבה מאוד על מבנה הלוויין, ושההשפעה הזו יכולה להפוך את התקשורת הלוויינית לזולה וזמינה. רוב המבנה של הלוויין מיועד כיום לתמוך באנטנה, ומתוך זה כ-90% ממנו נדרש רק בזמן השיגור. כאשר אנחנו פורסים אנטנה מתקפלת בחלל, אנחנו יכולים להקטין בכ-90% את משקל הלוויין. כיום נדרש לוויין במשקל של 150-200 ק"ג כדי להביא לחלל אנטנת תקשורת בקוטר של 60 ס"מ.

"בטכנולוגיה שלנו ניתן להעלות אנטנה כזו באמצעות לוויין השוקל 10-15 ק"ג בלבד. אנחנו ממשים את זה באמצעות לוויין המורכב משש יחידות של פלטפורמת קיובסאט (6U). ההבדל הזה משפיע על עלות הייצור ועל עלות השיגור. עוצמת המשגר הדרושה להעלאת לוויין במשקל של 200 ק"ג למסלול נמוך (LEO), מאפשרת לנו לשגר 10 לוויינים. מכאן שעלות השיגור שלנו היא עשירית מזו של לווייני LEO סטנדרטיים".

חלוצי תחום הננו-לוויינים בישראל

חברת NSLCOMM הוקמה על-ידי רז יצחקי, דניאל רוקברגר ודני ספירטוס. יצחקי הקים את תחום הננו-לוויינים בתעשייה האווירית והיה אחראי על 7 תוכניות של ננו-לוויינים. המהנדס הראשי רוקברגר שימש שנים רבות כמהנדס לוויינים בתעשייה האווירית. הוא תכנן חמישה ננו-לוויינים והיה סגן מנהל פרוייקט בתוכנית הלוויין הישראלי-צרפתי ונוס (Venus).

שניהם היו ממייסדי עמותות INSA, שהיתה הגוף הראשון בישראל שתכנן ננו-לוויינים, ושהעבירה טכנולוגיה קריטית לפרוייקט בראשית (נחתת חללית ישראלית על הירח) כאשר החל את דרכו. הטכנולוג הראשי ספירטוס שימש בעבר כטכנולוגי הראשי של חברת RaySat Broadcasting, בה היה אחראי על תכנון ופיתוח מגוון אנטנות לוויייניות. לפני-כן הוא שימש ראש צוות פיתוח אנטנות ותחנות קרקעיות בחברת גילת.

מה יהיה הבסיס של המודל העסקי שלכם?

יצחקי: "השוק הגדול נמצא בתחום השירותים ולא מכירת מוצרים. אנחנו מתכננים להשלים שידור מערך ראשון של 30 לוויינים בקונסטלציה משוונית עד לשנת 2021, ולהגיע בשנת 2023 לכיסוי עולמי עם השלמת השיגור של 120-150 לוויינים. שוק היעד המרכזי הוא חברות המפעילות לוויינים, כמו אינטלסאט, חלל וחברות דומות, אשר זקוקות לתשתיות תמסורת בחלל כדי שיוכלו למכור הספקי תקשורת ללקוחות שלהן. הטכנולוגיה מתאימה ליישומי תקשורת רחב פס ותקשורת צרת פס כמו IoT".

רפלקטור המשנה החכם: 10 מנועים ואלגוריתם מתקנים את עיוותי האנטנה
רפלקטור המשנה החכם: 10 מנועים ואלגוריתם מתקנים את עיוותי האנטנה

"מכיוון שיש לנו אנטנה גדולה, ניתן להקטין מאוד את האנטנה במקלט המצוי בכדור הארץ, ולשלב אותה באבזרים קטנים כמו סמארטפונים או אבזרי IoT". להערכת יצחקי, שוק לווייני התקשורת הגדולים לא ייעלם לחלוטין. "הם מספקים פתרון מצויין לשירותי Broadcast כמו למשל תחנות רדיו וטלוויזיה, אולם שאר מגזרי תקשורת ה-IP ימומשו באמצעות מערכים הכוללים הרבה מאוד לווייינים נמוכי מסלול".

ניסוי שאפתני בחלל

מטרת ניסוי ההיתכנות בחודש יוני היא ללמוד את ההתנהגות של האנטנה המתקפלת ולעמוד במשימות תקשורת מורכבות. הלוויין NSLSat-1 שוקל פחות מ-10 ק"ג. הוא יצוייד בשתי מצלמות אשר יצלמו את האנטנה הפרוסה וישדרו את התמונות לקרקע, כדי לייצר מודל תלת מימדי מדוייק שלה, ולבחון את עמידתה במפרטים.

בנוסף, החברה מתכננת לבדוק מספר תסריטים למימוש יישומי תקשורת: תקשורת ברוחב פס של 1Gbps עבור יישומי תמסורת שייקלטו בתחנות העלות אנטנה ברוחב של 75 ס"מ. תקשורת ליישומי IoT חקלאיים בקצב של עד 500Kbps שייקלטו באנטנה בגודל של אנטנת סמארטפון, תקשורת למכונית מקושרת בקצב של עד 1Mbp ותקשורת ליישומים ממשלתיים ברוחב פס של עד 2Mbps שייקלטו באנטנות בגודל של עד 8X8 ס"מ.

Share via Whatsapp

פורסם בקטגוריות: חדשות , חלל , תעופה וביטחון , תעשייה ישראלית , תקשורת