תעשיית החלל בישראל מחקה את מודל הצמיחה של תעשיית הרכב
11 אפריל, 2019
פרוייקט "בראשית" חושף את המתחולל מאחורי הקלעים של תעשיית החלל הישראלית: טכנולוגיות חדשות מייצרות שוק חדש - וגל חדש של יזמויות פרטיות בתחום החלל
למרות שחללית "בראשית" התרסקה על הירח ולא ביצעה נחיתה רכה כמתוכנן, מדובר בהישג עצום ובארוע חסר תקדים במספר מובנים. החללית פותחה ושוגרה לחלל על-ידי עמותת SpaceIL וכמעט שהכניסה את ישראל אל המועדון המצומצם מאוד של מדינות אשר הנחיתו רכב על הירח, הכולל כעת רק את ארצות הברית, רוסיה וסין. אלא שבניגוד לשלוש המעצמות, בישראל הפרוייקט בוצע כולו על-ידי מתנדבים ומשקיעים פרטיים באמצעות עמותה ללא כוונת רווח. אומנם היא קיבלה סיוע ממשרד המדע ומהתעשייה האווירית, אולם הם הצטרפו אל הפרוייקט, ולא יזמו אותו.
בפיתוח, בניית ושיגור החללית (ששוגרה כמטען משני על-גבי משגר של חברת SpaceX), הושקעו כ-100 מיליון דולר, שרובם גויסו מתורמים פרטיים ובראשם הפילנתרופ מוריס קאהן. מדובר בסכום זעום בכל קנה מידה בהשוואה לפרוייקטים דומים אחרים. הפרוייקט החל ביוזמה פרטית של יריב בש, כפיר דמרי ויונתן ויינטראוב, שנרשמו לתחרות Google Lunar XPRIZE. אומנם התחרות בוטלה במארס 2018, אך SpaceIL הודיעה שהיא תמשיך במשימה.
הלקח של מובילאיי
אין ספק שמדובר בהישג טכנולוגי וחינוכי חסר תקדים, אבל הוא מייצג תהלך גדול ומרשים בהרבה: הרעיון העומד מאחורי הפרוייקט מבוסס על הופעת קטגוריה חדשה של טכנולוגיות זעירות, דוגמת ננו-לוויינים, אשר מאפשרות לבצע משימות חלל שבעבר בוצעו רק באמצעות מערכות גדולות מאוד ויקרות מאוד. לא במקרה ההתחלה של הפרוייקט היתה בתכנון המבוסס על פלטפורמת Cubsat של ננו-לווייינים, ושאחד ממייסדי SpaceIL היה בצוות התכנון של הננו לוויין הישראלי הראשון, Inklajn-1, שתוכנן על-ידי עמותת INSA בשיתוף התעשייה האווירית.
אומנם משקלה הסופי של החללית הוא 585 ק"ג (כולל גשושית הנחיתה), אולם מדובר במשקל זעיר בהשוואה למערכות אחרות שנחתו על החלל, והיא כוללת תת-מערכות רבות שפותחו בחטיבת הלוויינים הזעירים של התעשייה האווירית. פרוייקט בראשית אינו פרוייקט מסחרי, אולם הוא מייצג מגמה חדשה בתעשיית החלל הישראלית, שבה גופים אזרחיים קטנים מציעים לשוק העולמי פתרונות תשתיתיים המבוססים על טכנולוגיות ממוזערות חדשות.
בכך הולכת תעשיית החלל הישראלית בעקבות תעשיית הרכב הישראלית: עד להופעת הרעיונות של רכב חכם, רכב מקושר ורכב אוטונומי, נחשבה ישראל כמדינה הנמצאת מחוץ להישג ידה של תעשיית הרכב העולמית. אולם מרגע שההייטק הפך למרכיב מרכזי בתעשיית הרכב העולמית, הוקמו עשרות חברות ישראליות המספקות פתרונות חומרה, תקשורת והתמצאות עבור כלי-רכב.
החברה הבולטת ביותר היא כמובן מובילאיי שנרכשה על-ידי אינטל תמורת 15.3 מיליארד דולר, אולם מובילאיי היא רק ראש חץ שמאחוריו דוהרות חברות בעלות טכנולוגיות מרשימות כמו אינוויז, פורסייט, אלטייר ומאות חברות נוספות. כמעט כל יצרן רכב עולמי גדול מחפש כיום טכנולוגיות ישראליות לתחום הרכב.
הרבה לוויינים קטנים, זולים… ומתוצרת ישראל
אם נסיט לרגע את המבט אל תעשיית החלל, נגלה שהיא נמצאת צעד אחד בלבד מאחורי תעשיית הרכב: חברת Sky and Space Global (או SAS), שפיתחה מערך של ננו-לוויינים במטרה לספק שירותי תקשורת לוויינית, השלימה גיוס של כ-15 מיליון דולר בהקצאת מניות פרטית בבורסה של אוסטרליה (ASX), שבה היא נסחרת, וצפויה להשתמש בכספי הגיוס כדי לשגר לחלל, עד אמצע השנה, מקבץ ראשון של 16 ננו-לוויינים, וזאת מתוך מערך כולל של 200 ננו-לוויינים שצפויים להיות משוגרים לחלל במהלך 2020.
SAS הוקמה על-ידי יוצאי תעשיית החלל הישראלית, במטרה לפתח שירותי תקשורת המבוססים על מערך של מאות ננו-לוויינים מנמיכי טוס, המסוגלים לספק תקשורת צרת סרט למשתמשים רבים בעולם השלישי, לשוק התחבורה (מטוסים וספינות) וללקוחות באזורים מרוחקים. מנכ"ל החברה, מאיר מועלם, היה בשירותו הצבאי טייס בחיל האוויר ומפקד פעילות החלל בחיל האוויר. בין הפרויקטים שהוביל: ניסוי MEDIEX של האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון ז"ל, ופיתוח הלוויינים Techsar ו-Ofeq.
הטכנולוג הראשי הוא מידד פריינטא שמילא תפקידי מפתח בפיתוח הלוויינים של התעשייה האווירית. הוא היה סגן מנהל המשימה על הלוויין עמוס 2, מהנדס המערכת הראשי של הלוויין עמוס 3, יועץ מקצועי לחברה הרוסית שבנתה את עמוס 5, והשתתף בפיתוח הלוויין הישראלי-צרפתי VENUS. מנהלת התפעול של החברה היא מאיה גליקמן, שגם היא מגיעה מחטיבת הלוויינים של התעשייה האווירית. היא מתמחה בניתוח משימה, תכנון מסלולים והפעלת לוויינים. היא שימשה כמהנדסת בכירה בפיתוח הלוויין עמוס 3 ובניהול תהליך סוף החיים של הלוויין עמוס 1. מאיה ומידד היו מעורבים בפיתוח ושיגור Duchifat-1, שהיה הננו-לוויין הישראלי הראשון ששוגר לחלל (2014).
חברת NSLCOMM מקריית שדה התעופה נערכת לקראת שיגור הלוויין הראשון מתוצרתה, NSLSat-1, אשר יתבצע במהלך חודש יוני הקרוב מהקוסמודרום הרוסי החדש ווסטוצ'ני, הנמצא במזרח רוסיה. על-פי התוכנית, הלוויין ישוגר למסלולו הליו-סינכרוני (השומר על זווית קבועה ביחס לשמש) בגובה של 580 ק"מ. מדובר באבן דרך חשובה עבור החברה, מכיוון שהשיגור הצפוי יעניק לטכנולוגיה שלה את האישור המיוחל "נבדק בחלל", ויאפשר לה להתחיל בסבב גיוס הון חדש ובביצוע תוכנית עסקית שאפתנית ששיאה יהיה שיגור מערך של 120-150 ננו-לוויייני תקשורת עד לשנת 2023, אשר יספקו שירותי תקשורת בפס רחב מסביב לעולם.
במקביל מתרחב השוק של טכנלוגיות חדשות עבור המגמה העולמית החדשה של מערכים הכוללים מאות לוויינים זעירים וזולים: חברת SatixFy מפארק המדע ברחובות השלימה פיתוח שני שבבי תקשורת לוויינית. החברה מתכננת להשיק סדרה של מוצרים חדשים ב-2019, המאפשרים שימוש בריבוי אלומות במהלך התקשורת עם לווייני LEO, אשר נעים בגובה של 160-2,000 ק"מ מעל-פני האדמה ומקיפים את כדור הארץ בכל 128 דקות. השבבים מיועדים לשימוש באנטנת תקשורת שטוחה שתאפשר לספק מסופים שלמים במחיר נמוך, עבור שווקים המוניים כמו IoT והמכונית המקושרת.
חברת אורביט מנתניה מגבשת אסטרטגיה חדשה שתאפשר לה להיות ספקית מרכזית של טרמינלים קטנים לרשתות תקשורת הלוויינים החדשות, אשר צפויות לצאת לשוק בשנים הקרובות ולהחליף את לווייני התקשורת הגדולים והמיושנים. במקביל, חברת גילת רשתות לוויין (Gilat Satellite Networks) מפתח תקווה מגדירה את מחדש את הארכיטקטורה של תחנות הקרקע הלווייניות שלה (VSAT). השינויים בתחנת הבסיס כוללים החלפת האנטנות, החלפת מערך המיחשוב בתוך התחנה ובניית תשתית ענן לניהול תחנות הקרקע הלווייניות. התחנות החדשות לא נועדו להחליף את תחנות הקליטה הנוכחיות של החברה, אלא להכין אותה אל השוק המתפתח של לווייני תקשורת מנמיכי טוס (LEO) אשר צפוי לצמוח ב-3-5 השנים הבאות.
אלה רק דוגמאות ראשונות למהפיכה התת-קרקעית המתחוללת בתעשיית החלל הישראלית: טכנולוגיות חדשות מייצרות שוק חדש וגל חדש של יזמויות פרטיות. כמובן שאין תחליף ללווייני ענק מסורתיים כמו אלה שהממשלה או משרד הביטחון מזמינים מהתעשייה האווירית, אולם תעשיית החלל הישראלית מגלה במהירות את השוק האזרחי החדש, ומחקה את ההצלחה של תעשיית הרכב הישראלית, שצמחה כמעט יש מאין.
פורסם בקטגוריות: חדשות , חלל , תעשייה ישראלית
פורסם בתגיות: חלל
כתבות נוספות העשויות לעניין אותך
