משרד הביטחון בולם את תעשיית הרחפנים
15 אפריל, 2019
למרות הבטחות שניתנו בכנסת, משרד הביטחון ממשיך להתייחס אל טכנולוגיות רחפנים אזרחיים כאל טכנולוגיות צבאיות. עדות בכנסת: "אני מכיר חברות של יזמים ישראלים שהוקמו בחו״ל בגלל המדיניות הזאת"
מאת: עמירם הלוי, לשעבר מנהל תחום "פיקוח יצוא דו-שימושי" במשרד הכלכלה *
כלי-תעופה ומערכות לא מאוישות כמו כטב״מים ורחפנים (UAV ו-UAS), הפכו פופולריים מאד ויצרו שוק תוסס במגזרי הצרכנות, התעשייה והממשל. מוצר שנחשב בעבר למוצר צבאי בעיקרו, הפך למוצר מסחרי המיוצר על-ידי מאות חברות בעולם המפתחות טכנולוגיית רחפנים ונערכות לעידן חדש של רחפנים מסחריים.
גם בישראל, אשר הובילה את תחום הכטב״מים לשימושים צבאיים תקופה ארוכה לפני מהפיכת האיזרוח שלהם, הוקמו עשרות חברות סטארט-אפ בתחום החדש. חלק מהם מפתח תוכנה, מצלמה תת-מערכת אחרת, וחלק אחר מפתח רחפנים שלמים ליישומים אזרחיים בתחומי הבידור, הבנייה, ניטור חקלאי, בקרת תשתיות, לוגיסטיקה ועוד. כמו בכל התחומים האחרים בתעשיית ההייטק, גם כאן השוק המרכזי נמצא בחו"ל והיזמים הישראלים מנסים היזמים לפרוץ את גבולות השוק המקומי – ולפנות אל השוק העולמי, אלא שהם נתקלים במכשול מתסכל וייחודי לישראל בלבד: הרחפנים והציוד הנלווה להם מוגדרים בישראל כ״ציוד ביטחוני״, ולכן חלים עליהם הכללים הייחודיים של הייצוא הביטחוני. בכך, למעשה, נשחק יתרונה היחסי של ישראל בתחום הרחפנים.
ישראל עומדת לפספס הזדמנות גדולה
הסיבה לכך היא שבישראל קיימת כפילות מיותרת, מטעה ולא שקופה בחוק הפיקוח על היצוא הגורמת לכך שהכטב״מים נכללים גם ברשימת החימוש וגם ברשימה הדו-שימושית. כלומר, המוצרים האלה מופיעים בשתי רשימות שונות, כאשר חוק הפיקוח הביטחוני גובר על צווי משרד הכלכלה ומעביר אוטומטית את כל הנושא אך ורק לפיקוח משרד הביטחון, גם אם מדובר במוצרים אזרחיים לחלוטין. התוצאה: חברה או אדם המבקשים לייצא טכנולוגיה הקשורה בתחום, נדרשים לעבור תהליך אישור כיצואן ביטחוני ולקבל סיווג ביטחוני עבור המוצר. התופעה הזו אינה קיימת בשום מקום אחר בעולם.
בדיון שהתקיים ב-2017 בוועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת התלוננו חברות מסחריות על מגבלות קשות מצד משרד הביטחון בייצוא רחפנים וטכנולוגיה הקשורה בהם. אורי אפק, מייסד ומנכ״ל חברת dronomy אמר בוועדה: "המתחרים שלי מסיימים לפתח ומוכרים מיד, בעוד שאני צריך לעבור רגולציה של יצואן ביטחוני. לוקח שלושה חודשים לכתוב בקשה ולקבל היתר, ו-30 יום לקבל היתר מכירה לכל לקוח. לצד זה, חצי מהעולם אסור עלי למכירה ואם אקבל אישור – זה רק לאחר עוד שלושה חודשים״.
משרד הביטחון משחק בחנויות צעצועים
רן קליינר, מנכ״ל חברת ״עם הרוח״, אמר בדיון: ״המצב הזה גורם לחברות לצאת מהארץ. פספסנו את תחום ייצור הרחפנים, כעת מדובר על הטכנולוגיה, וגם כאן זה מתחיל לברוח״. בדיון שהתקיים באותה שנה בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, הנושא נדון באריכות. עמירם הלוי, מנהל תחום פיקוח יצוא דו שימושי במשרד הכלכלה וכותב מאמר זה, אמר בדיון: ״הקריטריונים המופעלים על ידי משרד הביטחון בהגדרתו אילו טכנולוגיות הן צבאיות, הם אנכרוניסטיים ומבוססים על רשימות מתורגמות ומיושנות, וכפועל יוצא מכילות דרישות מחמירות על טכנולוגיות שהן כיום מוצר מסחרי אזרחי שגור״.
באותה ישיבה העדתי על מצבים מגוחכים שבהם נדרש היתר של משרד הביטחון כדי לייצא רחפנים הנמכרים ברשתות צעצועים. מנכ״ל חברה אחרת, שביקש לא לחשוף את עדותו, הזהיר שבגלל הפיקוח ההדוק והגדרת כל הרחפנים כמוצר צבאי, "ישראל היא כיום שחקן שולי בתעשייה המתפתחת הזו. אם לא יהיה שינוי מדיניות משמעותי, ישראל תפספס הזדמנות גדולה ותישאר מאחור בתחום שבו היתה מובילה עולמית".
מנכ״ל חברה שהשקיע בתחום הרחפנים התייחס גם הוא לבעיה: ״רכשתם רחפן ב-20 דולר מסין, גיליתם תקלה ושלחתם אותו בחזרה ליצרן? גם אתם עברתם עבירה פלילית. אני מכיר אישית שלוש חברות בתחום הרחפנים של יזמים ישראלים הגרים בישראל, שהוקמו בחו״ל בגלל המדיניות של אפ״י (אגף פיקוח יצוא במשרד הביטחון). ראוי לציין שלמרות שמשרד הביטחון התחייב בדיוני הוועדות להעביר את השינויים הנדרשים בחוק הפיקוח על מנת להתאימו למציאות העדכנית, הדבר לא בוצע.
תקלות משפטיות בלתי סבירות
עו״ד בן ציון רזניק, הבקיא בתחום, מסביר: ״יש כאן בעיה שחוזרת על עצמה מדי פעם. מחד מדינת ישראל מפנה לרשימת הטובין השירותים והטכנולוגיה הדו שימושיים שבהסדר ואסנאר, שאליו מחויבות 41 מדינות, ומאידך מדינת ישראל ניסחה את צו הפיקוח על יצוא בטחוני (ציוד לחימה) התשס״ח-2008 תוך חריגות מרשימות החימוש הבין לאומיות. דבר זה יוצר תקלות משפטיות רבות, שלמיטב ידיעתי אינן קיימות במדינות אחרות, כאשר לכאורה אותו פריט מופיע בשתי רשימות הפיקוח.
"מכאן הדרך קצרה לתוצאה אבסורדית שלפיה אחד הסעיפים הופך לאות מתה ואינו מפקח על דבר. התוצאה האבסורדית של מצב הדברים היא שגם מי שקונה רחפן צעצוע וטס אתו לחו״ל למעשה עובר על חוקי הפיקוח על היצוא הביטחוני. יש מי שבוחרים להעתיק את עסקיהם לחו״ל וזאת אף שבתחום הרחפנים יש הזדמנויות עסקיות רבות לשימושים אזרחיים ללא חשש לאינטרסים מדיניים או ביטחוניים. הגיע הזמן שמדינת ישראל תתאים עצמה להסדרים הבין לאומים בנושא זה״.
משרד הביטחון צריך להתעורר ולהתחיל לדאוג לכך שליצואנים והדו-שימושיים תהיה אפשרות להתחרות בחברות בחו״ל בתנאים שווים. היצואנים הישראלים מתחרים כיום בחו״ל עם שתי ידיים קשורות מאחורי הגב. כל מה שנדרש מאפ״י הוא לאמץ את אמנת ואסנאר הבינ״ל כלשונה – באנגלית, כפי שעושה משרד הכלכלה – ולהפסיק להשתמש בתרגום ישן לעברית משנת 2008.
למידע נוסף: דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת על סוגיית הרחפנים
אודות: עמירם הלוי שירת כציר כלכלי של ישראל ביפן , בהודו, בספרד ובאוסטרליה, ושימש עד לאחרונה כמנהל תחום "פיקוח יצוא דו שימושי" במשך 10 שנים. ליצירת קשר: [email protected], טלפון: 050-6240904 או באתר: www.ah-consultant.com
פורסם בקטגוריות: חדשות , תעופה וביטחון , תעשייה ישראלית
כתבות נוספות העשויות לעניין אותך
