הדו"ח הסיני של ה-DoD מייצר דילמה לחברות ישראליות
23 מאי, 2019
הדו"ח של 2019 חושף את הרובד הגיאו-פוליטי שמאחורי מלחמת הסחר בין סין לארצות הברית. זהו רובד נסתר וקשוח שלחברות ישראליות יהיה קשה יותר להתמודד איתו מאשר עם הטלת מסים על מוצרים המיוצרים בסין
בתמונה למעלה: מטוס ריגול אמריקאי מעל נושאת המטוסים וינסטון בים סין הדרומי. צילום: Matt Brown, US Navy
מאת: עמירם הלוי, לשעבר מנהל תחום "פיקוח יצוא דו-שימושי" במשרד הכלכלה *
בתחילת החודש הזה הגיש משרד ההגנה האמריקאי (DoD) דו"ח מיוחד לקונגרס (Annual Report to Congress) על ההתפתחויות הצבאיות והביטחוניות של סין בשנה האחרונה. מדובר בדו"ח בעל טון חריף במיוחד, המצביע על מדיניות עקבית של סין לייצר עליונות צבאית באמצעות פיתוח טכנולוגי, ורתימת התעשייה האזרחית שלה לצורך איסוף מידע שיעדו הסופי הוא צבאי. במובנים רבים, הדו"ח מסביר את המניעים שהובילו להטלת החרם של הממשל על חברת וואווי הסינית.
מה יהיו הצעדים הבאים?
מבחינת התעשייה הישראלית, לדו"ח יש משמעות מיוחדת: התעשייה המקומית מקיימת קשרי מסחר הדוקים עם סין ועם ארצות הברית. מוצרים ישראלים רבים מבוססים על יישומים אזרחיים של טכנולוגיות צבאיות, וחברות ישראליות רבות הינן ספקיות של ארגונים ממשלתיים אמריקאים. הדו"ח השנה מזהיר מפני מאמציה של סין להוביל תחומים טכנולוגיים באמצעות שיטות שונות ולא תמיד חוקיות. החברות הישראליות צריכות לקחת בחשבון את הגישה הזו כאשר הן מתמודדות עם מקבלי החלטות בארה"ב.
ניתן להניח שבעקבות הדו"ח ינקוט הממשל האמריקאי בצעדים נוספים כדי לבלום את הפיתוח בסין. הנסיון של השנים האחרונות הראה שארה"ב מקפידה מאוד על כך שבעלי בריתה באירופה ובישראל, יאמצו גישה דומה לשלה, ולכן ההיצואנים הישראלים צריכים לעמוד על המשמר ולוודא שהם לא מפירים את הצעדים שעליהם יחליט הממשל, אם ברצונם להמשיך ולעשות עסקים בארה"ב. הסיכונים באי ציות למדיניות האמריקאים יכולים להיות גבוהים מאוד.
לפי הדו"ח, סין מנהלת מדיניות מודרניזציה צבאית שאפתנית: באוקטובר 2017 הכריז הנשיא שי ג'ינג-פינג בקונגרס ה-19 של המפלגה הקומוניסטית, שהוא רוצה שסין תהפוך לאומה "מונעת חדשנות", ובמסגרת זאת המדינה תבצע השקעות בהרתעה גרעינית, לוחמת חלל, לוחמה אלקטרונית ופעולות סייבר. להערכת ה-DoD, תקציב הביטחון הכולל של סין יגיע להיקף של כ-260 מיליארד דולר ב-2022. סין התחייבה להגדיל בכל שנה את תקציב הביטחון שלה במהלך 20 השנים הבאות החל משנת 2018.
כיום מסתכם תקציב ההוצאות הצבאיות הרשמי של סין ב-170.4 מיליארד דולר (1.3% מהתמ"ג). אולם לסין יש תקציב נפרד ומסווג לרכישות הנשק הזרות שלה ולמאמצי המחקר והפיתוח. להערכת ה-DoD, הדבר הביא את התקציב האמיתי שלה להיקף של יותר מ-200 מיליארד דולר בשנת 2018. אלה סכומים משמעותיים: שלושת תקציבי הביטחון הגדולים הבאים באזור הם של הודו (60.8 מיליארד דולר), יפן (47.4 מיליארד דולר) ורוסיה (43.8 מיליארד דולר).
מבחינת התעשייה הישראלית, חשוב להכיר בכך שהדו"ח מדגיש את חשיבות הזרוע האזרחית של הפיתוח הצבאי: סין מתמקדת בפיתוח תעשייה צבאית-אזרחית משולבת לחלוטין. היא הורתה למגזר האזרחי לפתח טכנולוגיות דו-שימושיות ו"ללכוד" קניין רוחני באמצעות השקעות זרות ישירות בחו"ל והעברת טכנולוגיה במימון ממשלתי. ההנהגה הסינית מעודדת את האקדמיה, התעשייה הפרטית, והממשלות הפרובינציאליות לשיתוף פעולה עם הצבא העממי הסיני (PLA) על-מנת לפתח טכנולוגיות צבאיות מתקדמות.
התחרות המסחרית היא נשק בתחרות על עליונות צבאית
משרד ההגנה מזהיר שדרישות שיתוף המידע בסין שלפיהן יש לשתף קניין רוחני (IP) עם חברות סיניות, הוא מסוכן. למשל, "שיתוף קניין רוחני בתחום התקשורת יוביל לבעיות אבטחת רשת ונתונים בכל מקום בו הטכנולוגיה הסינית משולבת ברשתות הטלקום המקומיות". הדו"ח קובע שמפת הדרכים הטכנולוגית של סין היא להיות המרכז העולמי של בינה מלאכותית עד שנת 2030 ולהיות המובילה העולמית בתחומים הבאים: מיחשוב ענן, סחר אלקטרוני, מוליכים למחצה, כלי-רכב חכמים, נשק, תקשורת מוצפנת, מיחשוב קוונטי, תקשורת אלחוטית רחבת פס (כולל 5G), ועיבוד נתונים מאסיבי (ביג דטה).
הדו"ח כולל ניתוח של ארועי ריגול טכנולוגי של ממשלת סין שנחשפו בארצות הברית, וקובע ש"ממשלת ארה"ב מתמודדת עם איומי סייבר סיניים המתמקדים בשרשרת האספקה התעשייתית של ארה"ב, לצורך איסוף מודיעין וגניבת קניין רוחני". במובנים רבים הדו"ח אינו חדש, אולם הטון השנה חריף יותר מאשר בשנים קודמות, ומזהיר מההשלכות הצבאיות של הפיתוח הטכנולוגי הסיני. הדבר חושף את הרובד הגיאו-פוליטי שמאחורי מלחמת הסחר בין סין לארצות הברית, רובד שיהיה לחברות ישראליות קשה יותר להתמודד איתו מאשר עם הטלת מסים על מוצרים המיוצרים בסין.
- אודות: עמירם הלוי שירת כציר כלכלי של ישראל ביפן , בהודו, בספרד ובאוסטרליה, ושימש עד לאחרונה כמנהל תחום "פיקוח יצוא דו שימושי" במשך 10 שנים. ליצירת קשר: [email protected], טלפון: 050-6240904 או באתר: www.ah-consultant.com
פורסם בקטגוריות: חדשות , חדשות חוץ , מחקרים ונתוני שוק , תעופה וביטחון
כתבות נוספות העשויות לעניין אותך
