תקיפת ה-7 ננומטר של AMD, והמענה הישראלי של אינטל

2 יוני, 2019

כאשר AMD הכריזה בשבוע שעבר על מעבדי ה-CPU הראשונים בשוק המיוצרים ב-7 ננומטר - אינטל חשפה תחמושת שפותחה בחיפה: דור חדש של מיקרו-ארכיטקטורה הכולל מעגלי בינה מלאכותית בתוך המעבד עצמו

חברת AMD מסנטה קלרה, קליפורניה, שהיא היצרנית היחידה מלבד אינטל המייצרת מעבדים בארכיטקטורת x86, הכריזה בשבוע שעבר על משפחת המעבדים AMD Ryzen מהדור השלישי, המיוצרת על-ידי TSMC מטרנזיסטורי FinFET בתהליך ייצור של 7 ננומטר. החברה ייצרה שתי משפחות מעבדים בטכנולוגיה החדשה: Ryzen ו-EPYC. הם מבוססים על ארכיטקטורת Zen מהדור השני, המספקת שיפור של 15% במספר פעולות החישוב בכל פעימת שעון בהשוואה לארכיטקטורת Zen מהדור הראשון.

מעבד Ryzen החזק ביותר מיועד למחשבים שולחניים ועובד במהירות שעון של עד 4.6GHz. הוא כולל 12 ליבות Zen-2 עם 24 נימות (Threads) ומופיע עם זיכרון מטמון L2 Cache בנפח של 6MB ועובד עם זכרונות DDR4. המעבדים יהיו זמינים בשוק החודש הבא. במקביל, AMD מסרה שגם מעבדי השרתים החדשים ממשפחת EPYC ייוצרו בתהליך של 7 ננומטר. היא לא מסרה פרטים טכנולוגיים על המעבד, מלבד בפרסומים ראשוניים שבהם נמסר שהוא יהיה בעל 64 ליבות ו-128 נימות.

מעניין לציין שחברת קריי (העומדת במפני התמזגות עם HP), זכתה בתחילת מאי השנה במכרז לאספקת מחשב-על למעבדה הלאומית אוק-רידג' באה"ב, המבוסס על מעבדי קריי ועל מעבדי EPYC של AMD. נשיאת ומנכ"לית AMD, ד"ר ליזה סו, אמרה ששנת 2019 היא שנת היובל ה-50 של החברה, "וגם התחלה חדשה. ביצענו השקעה אסטרטגית גדולה מאוד כדי לפתח את מעבדי הדור הבא ולהוביל את השוק המחשבים באמצעות ייצור בתהליך של 7 ננומטר".

התגובה של אינטל נולדה בחיפה

ההכרזה של AMD נעשתה לפני שבוע בתערוכת קומפיוטקס בטאיוואן. יום לאחר מכן אינטל הגיבה עם הכרזה לא פחות דרמתית: השקת מעבדי Intel Core מהדור העשירי שפותחו בישראל תחת שם הקוד IceLake. המעבדים מבוססים על ארכיטקטורת Sunny Cove החדשה שפותחה באינטל חיפה, ומגיעים לשוק כבר החודש (יוני 2019). אלא שבעוד ש-AMD מדגישה את תהליך הייצור המתקדם של 7 ננומטר, אינטל מביאה לשוק בינה מלאכותית המוטמעת בתוך המעבדים.

אינטל שילבה בתוך המיקרו-ארכיטקטורה מעגל האצה מבוסס בינה מלאכותית (Deep Learning Boost), המאפשר למחשב ללמוד במהירות מטלות אופייניות, ולהסתגל לסוג הפעילות של המשתמש. היא גם הוסיפה פקודות בינה מלאכותית למעבד העזר הגרפי, כדי לייעל את הטיפול בקבצים גרפיים גדולים. להערכתה, הוספת מעגל DL Boost למעבד, מאיצה עד פי 14 את המהירות של פעולות ההסקה (inference workloads) ביישומים כמו זיהוי תמונה וזיהוי אובייקטים בתמונה, בהשוואה למעבדי Xeon שאינם כוללים את מעגלי הבינה המלאכותית.

גרגורי בריאנט, סגן נשיא ומנהל קבוצת המחשוב באינטל, הסביר שכבר היום נתקלים המשתמשים במשימות הדורשות בינה מלאכותית, דוגמת חיפוש סמנטי, עיבוד שפות טבעיות, תרגום חי, זיהוי ביומטרי, כלי עריכה מבוססי בינה מלאכותית ועוד. "אנחנו צופים שפתיחת פלטפורמת AI on PC למפתחים חיצוניים, תוביל לשטף של תרחישי שימוש ויישומים חדשים".

במקביל, אינטל גם שואפת לסגור את הפער בתחום הייצור ב-7 ננומטר, אם כי לא מסרה תאריכי יעד. בריאנט: "אנו מתקדמים יפה לקראת 7 ננומטר. בהשוואה ל-10 ננומטר, תהליך ה-7 ננומטר שלנו יספק יכולת מדרוג (סקיילינג) גדולה פי 2 וצמצום של פי 4 בכללי התכנון. זה יהיה ה-node הראשון שעושה שימוש ב-EUV וישתמש גם במארזי Foveros ו-EMIB".

פורסם בקטגוריות: חדשות , סמיקונדקטורס