הקורונה מחייבת סדר-יום כלכלי וטכנולוגי חדש
15 מרץ, 2020
למשבר הקורונה השלכות רחבות יותר מתקיפת מגדלי התאומים ב-2001: הוא יייצר שוק חדש של מכשור רפואי, עבודה מרחוק ותעשייה חכמה, יגדיר מחדש את המדיניות התעשייתית של המדינות, ואת שרשרת האספקה של החברות
כאשר העולם התאושש מההלם של הפלת מגדלי התאומים ב-9 לספטמבר 2001, נכנס אל חיינו מושג חדש: הגנת המולדת (Homeland Security). ארצות הברית הגיבה במהירות והקימה משרד חדש הממוקד אך ורק בהגנת המולדת. ניתנו תקציבי עתק לפרוייקטי פיתוח טכנולוגיים בתחומים כמו איתור חומרי חבלה, איתור התארגנויות באינטרנט, ייצור חיישנים חדשים וטכנולוגיות סריקת גוף חדשות. הופיעו מצלמות העוקבות אחר אנשים, מזהות אותם ומנתחות דפוסי התנהגות חריגים, ועוד.
במקביל לטכנולוגיות החדשות שפותחו במימון המדינות, השתנו גם דפוסי ההתנהגות: אנשים קיבלו על עצמם רעיונות כמו דרכון ביומטרי שלפני 20 שנה נחשב לסיוט פוסט-אפוקליפטי, תהליך העלייה והירידה ממטוסים עבר מהפיכה דרמטית, ובדיקות גופניות בכניסה לארועים המוניים הפכו לחלק משגרת היומיום בכל מקום בעולם. מהרבה היבטים דומה משבר הקורונה להלם שאחז בעולם בשנת 2001, אלא שיש לו היבט נוסף: הוא מעלה סימני שאלה על יציבות המבנה הכלכלי של העידן הגלובלי.
גלובליזציה, ביזור, וריכוזיות
לכן, אם המענה המיידי להפלת מגדלי התאומים התבטא בפיתוח טכנולוגיות חדשות ויציאה למלחמה באפגניסטן, התגובה למשבר הקורונה צפויה להיות גם טכנולוגית וגם כלכלית. שכן המשבר חשף במלואה את התלות של התעשייה העולמית בתשתית הייצור בסין. הרעיון שמאחורי כלכלת הגלובליזציה הוא ביזור והתייעלות: ההתייעלות נובעת מהיכולת לרכוש מוצרים מספקים מרוחקים, אבל טובים, זולים או זריזים יותר. הביזור מעניק חסינות למערכת כלכלית, שכן הייצור אינו תלוי בלעדית באף גורם יחיד. הוא מייצר תחרות בין מספר גדול יותר של ספקים ולכן גם מגדיל את התחרותיות – ודוחף את כל הספקים להיות יעילים יותר.
אלא שבעשרים השנים האחרונות התברר שהביזור הפך לריכוזיות מסוג חדש: כאשר 80% מהמעגלים המודפסים בעולם מיוצרים בסין, אי-אפשר לדבר על ביזור. לפני כעשר שנים נפגש Techtime עם מפיץ רכיבים אופטיים שחזר מסין לאחר שחתם על חוזי הפצה לרכיבים עבור התעשייה הביטחונית הישראלית. הוא סיפר שהסינים התייעצו איתו בשאלה איזה מחיר לגבות, מכיוון שאין להם מודל מתאים: קו הייצור הוקם על-ידי ממשלת סין עבור צורכי הצבא הסיני, והיצרן קיבל הנחייה פשוטה: משמרת אחת ביום הוא יעבוד עבור הצבא, ובשתי המשמרות האחרות ייצר מוצרים שימכור בעצמו בחו"ל.
תעשייה היא החקלאות של המאה ה-21
התוצאה: היצרן הסיני אפילו לא ידע כיצד לתמחר את העלויות שלו עצמו. יש בסיפור הזה הרבה לקחים, ואחד מהם הוא שלא היתה תחרות מסחרית: מדינה התחרתה מול חברות פרטיות, ובאופן טבעי לקחה את השוק. אולם יש בו לקח נוסף: שימור תעשייה מקומית הוא אינטרס לאומי, ולא רק עסק פרטי. מדינות רבות בעולם מסבסדות חקלאים רק כדי להבטיח ייצור מקומי של מזון, כדי שבמקרה חירום הן לא ייקלעו למצוקת רעב. משבר הקורונה חשף את העובדה שתעשייה מקומית היא "החקלאות המודרנית".
לכן יש לצפות שמיד לאחר המשבר, יגדילו המדינות המתועשות את השקעותיהן בתעשייה המקומית. לא רק הנחות במיסוי – אלא יבצעו השקעות ישירות שיבטיחו להן עצמאות תעשייתית במקרים של סגירת גבולות עקב מגיפות, מלחמות מסחריות או אפילו מלחמות ממשיות. הן יחקו את המדיניות הננקטת כיום ביחס לתעשיות ביטחוניות, וירחיבו את המשמעות של המושג "משאבים קריטיים" גם לרמה מסויימת של עצמאות תעשייתית.
שדות תעופה: גלאי חיידקים לצד גלאי חומרי-נפץ
מנגד, צפוי להיווצר שוק חדש של פתרונות מכשור וניטור רפואי, ומערך רגולציה חדש בתחום בריאות הציבור. ג'ו ואנזוהרן, מנהל הפיתוח העסקי של TARGET VENTURE, העלה היום פוסט בלינקדאין, שבו הסביר כיצד תעשיית התעופה העולמית שימשה כגורם מרכזי בהפצת וירוס הקורונה ברחבי העולם. לדבריו, השילוב של צפיפות גבוהה בתוך המטוסים, ביחד עם מערכות מיזוג אוויר לא מתאימות והתעלמות מהצורך לבצע בדיקות רפואיות של הנוסעים, איפשרו את ההפצה המהירה של הווירוס.
בשלב הראשון, יש להניח שהמאמץ יתמקד בתעשיית התעופה: תכנון מחדש של פנים המטוסים ושל מערכות מיזוג האוויר, ודרישה רגולטורית לבצע בדיקות רפואיות לפני העלייה למטוס. ההנחה היא שכאן ייכנסו לתמונה טכנולוגיות סריקה ואיתור חדשות, אשר ישולבו בתוך או לצד הגלאים המצויים כיום בנמלי התעופה בעקבות ארועי 9/11. בהמשך, הם יהיו חלק בלתי נפרד משערי הכניסה לאירועים המוניים כמו אולמות קולנוע ותיאטרון, מגרשי כדורגל וקניונים.
לראות רופא? רק במקרה חירום
גם כאן, החברות שיפתחו מענה טכנולוגי יידרשו לספק פתרון שהוא גם אמין, וגם מייצר הפרעה מינימלית לתנועת ההמונים. בהמשך, ייהפכו הצמידים הרפואיים למיניהם לחלק בלתי נפרד מהלבוש הכללי שלנו. יכול להיות שהם אפילו יידרשו לשדר מידע בסיסי כמו חום, דופק ולחץ דם אל תחנות הבקרה, כדי לייעל את תנועת ההמונים. הם ייהפכו לחלק בלתי נפרד מהשירות הרפואי הניתן כיום, שבו רפואה מרחוק תהיה המרכיב העיקרי של הטיפול הרפואי.
חברות הביטוח הרפואי וארגוני הבריאות, יצפו מהתעשייה לספק להם מקורות מידע רפואי רבים מבעבר, על-מנת לאפשר טיפול מרחוק, לעתים באמצעות תוכנת בינה מלאכותית. אולי אפילו יכולת מוגבלת של ביצוע בדיקות מעבדה באמצעות אבזרים צרכניים. השנים הבאות יהיו השנים של טכנולוגיות ניטור וטיפול מרחוק. המטרה תהיה לצמצם את המפגש עם הרופא למקרי חירום בלבד.
כל הטכנולוגיות האלה גם ישנו את חלל העבודה: כאשר החברות יחזרו לשגרת עבודה רגילה בעוד מספר שבועות, הן יגלו שבמקרים רבים העבודה מהבית בתקופת הבידוד היתה מאוד יעילה, ואפילו זולה יותר מהעבודה בחללים ארגוניים גדולים. הדרישה לעבודה מקוונת תיכנס לפאזה חדשה לגמרי, ומדינות שלא דאגו לתשתיות רחבות פס יגלו שהן חייבות להדביק במהירות את הפער.
מעבר לייצור רובוטי, מדפסות תלת-מימד ושרשרת אספקה יציבה
אחד מהלקחים המעניינים של המשבר הנוכחי הוא שהמפעלים שנפגעו פחות מאחרים, היו אלה שהתבססו על שימוש רב ברובוטיקה ובייצור אוטומטי. הלקח הזה מעניק דחיפה חזקה למגמת התעשייה החכמה (Industry 4.0) שנולדה בגרמניה כרעיון שנועד לשמור על הייצור המקומי מפני בריחתו לסין. לצד הייצור האוטומטי, צפוי עניין גובר בטכנולוגיות המצמצמות את התלות של היצרנים בספקים זרים, כמו למשל ייצור תוספי (Additive Manufacturing) באמצעות מדפסות תלת-מימד.
גם שרשרת האספקה עומדת בפני בחינה מחודשת, וכאן יש שאלה מעניינת: אחד מהגורמים שהגבירו את השפעות משבר הקורונה היה האימוץ הגורף של שיטת Just in Time, שלפיה הספקים אינם שומרים מלאי, אלא מזמינים חומרי גלם וייצור רק כשהם מקבלים הזמנות. יש לשיטה הזאת יתרונות כלכליים עצומים, אולם היא רגישה מאוד לכל הפרעה בתנועת החומרים. יהיה מעניין לראות האם התעשייה תבצע עידכונים בשיטה, או שהיא תמשיך במתכונת הנוכחית – מתוך תקווה שהמשבר הבא יהיה פחות כואב.
פורסם בקטגוריות: חדשות , מאמרים , משבר הקורונה , תעשייה וניהול
פורסם בתגיות: נגיף הקורונה , קורונה
כתבות נוספות העשויות לעניין אותך
