נגיף הקורונה

מסטרטסיס ועד פורד, התעשייה נאבקת בקורונה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מגיני-הפנים המיוצרים ללא תשלום בלשכות הייצור של סטרטסיס

החברות התעשייתיות מתחילות להצטרף אל המאבק בקורונה. חברת אינטל הודיעה שהיא תורמת לבית החולים רמב"ם בחיפה מיליון שקל לצורך רכישת מכונה אוטומטית לבדיקת ערכות קורונה. מדובר במערכת להפקת החומר הגנטי (RNA) מתוך דגימות נשימתיות הנלקחות מאנשים החשודים כחולים בקורונה, ובשתי מערכות של Real time PCR המסוגלות לזהות את הווירוס. שלושת המכשירים יאפשרו להגדיל בצורה ניכרת את כמות הבדיקות המבוצעות בבית החולים. בנוסף, אינטל העולמית הודיעה שהיא מוציאה מתוך מחסני המלאי שלה מסיכות, מגיני-פנים וכפפות בשווי של 1 מיליון דולר, ותורמת אותם לבתי חולים בעולם.

סטרטסיס: אלפי מגיני-פנים בייצור מיידי

חברת סטרטסיס הישראלית-אמריקאית גייסה את כל מערך מדפסות התלת-מימד שלה לצורך ייצור מגיני-פנים קשיחים (בתמונה למעלה). היא פינתה את כל משאבי שירות הייצור בהזמנה שלה, Stratasys Direct Manufacturing, ואת רשת שיתופי הפעולה שלה עם לשכות ייצור, כדי לספק במהירות אלפי מגיני-פנים פלסטיים. החברה מסרה שבארצות הברית לבדה היא תייצר 5,000 מגינים בתוך שלושה ימים, ותספק אותם בחינם לבתי החולים. ההחלטה התקבלה לאחר שהיא קיבלה פנייה מבית חולים שדיווח שבכל שבוע הוא נאלץ להחליף יותר מ-1,500 מסיכות מתכלות ונותר לו מלאי המספיק ל-6 ימים בלבד.

אוויה ו-PTC: תשתיות עבודה מרחוק

חברת אוויה הודיעה שהיא תספק בחינם בכל העולם את שירות שיחות הווידאו Avaya Spaces למשך 90 יום. המערכת משמשת כיום להפעלת מרחוק של בתי ספר באיטליה. היא כוללת "חדר פגישות" בענן המאפשר למאות עובדים, לקוחות וספקים לקיים פגישות וידאו. בין השאר ניתן לקיים שיחות וידאו בהשתתפות של עד 500 איש ש-35 נראים סימולטנית במסך. השירות כולל מערכת צ'ט שפועלת במקביל לשיחה, שיתופי קבצים,  הקצאת משימות דינמית ואינטגרציה עם יומנים דיגיטליים כמו: Outlook, Google Calendar, Slack ומערכת קבוצות העבודה Microsoft Teams.

תמיכה מרחוק בעובדי תעשייה באמצעות מערכת המציאות הרבודה של PTC
תמיכה מרחוק בעובדי תעשייה באמצעות מערכת המציאות הרבודה של PTC

חברת PTC ישראל, הנמצאת בבעלות PTC העולמית, הודיעה שהיא מספקת שימוש חינם עד לסוף חודש יוני במערכת התמיכה הטכנית המקוונת Vuforia Chalk. זהו יישום תמיכה מרחוק הכולל מציאות רבודה, המאפשר לעובדים הנמצאים באתר וכאלה שמחוצה לו לעבוד ביחד, לתחזק ולטפל במערכות התעשייתיות. אריאל הדר, דירקטור הפיתוח העסקי והמכירות בחברת PTC ישראל, אמר שכאשר העולם עובר לדפוסי עבודה המקשים על קירבה פיזית ומגע אישי, המערכת הזאת מאפשרת לספק תמיכה מרחוק בטכנאים, בעובדים בשטח ובלקוחות.

פורד מתחילה בייצור ציוד רפואי חיוני

יצרנית הרכב פורד (Ford Motors) מסיבה חלק מקווי הייצור שלה מייצור של חלקי-רכב לייצור של ציוד רפואי. החברה הודיעה שהיא תנצל את תשתית הייצור בתלת-מימד שלה כדי לייצר מגיני-פנים בקצב של 100,000 יחידות בשבוע. היא הקימה צוות פיתוח משותף ביחד עם חברת 3M לפיתוח מהיר של מטהרי אוויר רפואיים אשר יתבססו על רכיבים קיימים מתוך מוצרים של שתי החברות.

מדובר בחלקים שיובאו ממערכת איוורור המושבים שהותקנה בטנדר F-150 של פורד, וחלקים מיחידת הסינון במערכות איוורור תעופתיות של 3M. המערכת החדשה תיוצר באמצעות שיתוף פעולה של פורד עם GE Healthcare. שתי החברות גם מתחילות בתכנון מחודש של מערכת העזר של GE לחולים הסובלים מקשיי נשימה. המטרה היא לפשט את התכנון כדי לאפשר ייצור בכמויות גדולות בקווי הייצור של GE ושל פורד.

יבמ ואניבדיה מספקות תשתיות מחשוב

חברת NVIDIA פתחה את המחשבים שלה בפני כל המדענים בעולם החוקרים את הווירוס COVID-19. החברה תספק להם גישה חינם אל משאבי Parabricks, שזהו מערך של מחשבי GPU המבצע ניתוח של הגנום. חברת יבמ מרכזת את משאבי המיחשוב של קונסורציום חדש בהשתתפות המעבדות הלאומיות בממשל האמריקאי ותשתית מחשב העל שלה, כדי לספק לחוקרים משאבים לצורך פיתוח תרופה לקורונה. מדובר במערך הכולל 16 מחשבי על בעלי 775,000 ליבות CPU ו-34,000 מעבדי GPU.

הוא יועמד לרשות כל חוקר בעולם הזקוק למשאבי מחשוב חזקים לצורך ההתמודדות במגיפה. מחקרים אלה דורשים עוצמת עיבוד גדולה מאוד: החברה מסרה שחוקרים מאוניברסיטת טנסי והמעבדה הלאומית אוק-רידג', ביצעו לאחרונה סריקה של 8,000 תרכובות שונות כדי למצוא את אלה המתחברות לדוקרנים של הווירוס, במטרה לפגוע בכושר ההדבקה שלו. עד היום התגלו 77 מולקולות מהסוג הזה, שהוגדרו כ"מבטיחות".

הקורונה מחייבת סדר-יום כלכלי וטכנולוגי חדש

פורסם בתאריך ע"י Techtime

כאשר העולם התאושש מההלם של הפלת מגדלי התאומים ב-9 לספטמבר 2001, נכנס אל חיינו מושג חדש: הגנת המולדת (Homeland Security). ארצות הברית הגיבה במהירות והקימה משרד חדש הממוקד אך ורק בהגנת המולדת. ניתנו תקציבי עתק לפרוייקטי פיתוח טכנולוגיים בתחומים כמו איתור חומרי חבלה, איתור התארגנויות באינטרנט, ייצור חיישנים חדשים וטכנולוגיות סריקת גוף חדשות. הופיעו מצלמות העוקבות אחר אנשים, מזהות אותם ומנתחות דפוסי התנהגות חריגים, ועוד.

במקביל לטכנולוגיות החדשות שפותחו במימון המדינות, השתנו גם דפוסי ההתנהגות: אנשים קיבלו על עצמם רעיונות כמו דרכון ביומטרי שלפני 20 שנה נחשב לסיוט פוסט-אפוקליפטי, תהליך העלייה והירידה ממטוסים עבר מהפיכה דרמטית, ובדיקות גופניות בכניסה לארועים המוניים הפכו לחלק משגרת היומיום בכל מקום בעולם. מהרבה היבטים דומה משבר הקורונה להלם שאחז בעולם בשנת 2001, אלא שיש לו היבט נוסף: הוא מעלה סימני שאלה על יציבות המבנה הכלכלי של העידן הגלובלי.

גלובליזציה, ביזור, וריכוזיות

לכן, אם המענה המיידי להפלת מגדלי התאומים התבטא בפיתוח טכנולוגיות חדשות ויציאה למלחמה באפגניסטן, התגובה למשבר הקורונה צפויה להיות גם טכנולוגית וגם כלכלית. שכן המשבר חשף במלואה את התלות של התעשייה העולמית בתשתית הייצור בסין. הרעיון שמאחורי כלכלת הגלובליזציה הוא ביזור והתייעלות: ההתייעלות נובעת מהיכולת לרכוש מוצרים מספקים מרוחקים, אבל טובים, זולים או זריזים יותר. הביזור מעניק חסינות למערכת כלכלית, שכן הייצור אינו תלוי בלעדית באף גורם יחיד. הוא מייצר תחרות בין מספר גדול יותר של ספקים ולכן גם מגדיל את התחרותיות – ודוחף את כל הספקים להיות יעילים יותר.

אלא שבעשרים השנים האחרונות התברר שהביזור הפך לריכוזיות מסוג חדש: כאשר 80% מהמעגלים המודפסים בעולם מיוצרים בסין, אי-אפשר לדבר על ביזור. לפני כעשר שנים נפגש Techtime עם מפיץ רכיבים אופטיים שחזר מסין לאחר שחתם על חוזי הפצה לרכיבים עבור התעשייה הביטחונית הישראלית. הוא סיפר שהסינים התייעצו איתו בשאלה איזה מחיר לגבות, מכיוון שאין להם מודל מתאים: קו הייצור הוקם על-ידי ממשלת סין עבור צורכי הצבא הסיני, והיצרן קיבל הנחייה פשוטה: משמרת אחת ביום הוא יעבוד עבור הצבא, ובשתי המשמרות האחרות ייצר מוצרים שימכור בעצמו בחו"ל.

תעשייה היא החקלאות של המאה ה-21

התוצאה: היצרן הסיני אפילו לא ידע כיצד לתמחר את העלויות שלו עצמו. יש בסיפור הזה הרבה לקחים, ואחד מהם הוא שלא היתה תחרות מסחרית: מדינה התחרתה מול חברות פרטיות, ובאופן טבעי לקחה את השוק. אולם יש בו לקח נוסף: שימור תעשייה מקומית הוא אינטרס לאומי, ולא רק עסק פרטי. מדינות רבות בעולם מסבסדות חקלאים רק כדי להבטיח ייצור מקומי של מזון, כדי שבמקרה חירום הן לא ייקלעו למצוקת רעב. משבר הקורונה חשף את העובדה שתעשייה מקומית היא "החקלאות המודרנית".

לכן יש לצפות שמיד לאחר המשבר, יגדילו המדינות המתועשות את השקעותיהן בתעשייה המקומית. לא רק הנחות במיסוי – אלא יבצעו השקעות ישירות שיבטיחו להן עצמאות תעשייתית במקרים של סגירת גבולות עקב מגיפות, מלחמות מסחריות או אפילו מלחמות ממשיות. הן יחקו את המדיניות הננקטת כיום ביחס לתעשיות ביטחוניות, וירחיבו את המשמעות של המושג "משאבים קריטיים" גם לרמה מסויימת של עצמאות תעשייתית.

שדות תעופה: גלאי חיידקים לצד גלאי חומרי-נפץ

מנגד, צפוי להיווצר שוק חדש של פתרונות מכשור וניטור רפואי, ומערך רגולציה חדש בתחום בריאות הציבור. ג'ו ואנזוהרן, מנהל הפיתוח העסקי של TARGET VENTURE, העלה היום פוסט בלינקדאין, שבו הסביר כיצד תעשיית התעופה העולמית שימשה כגורם מרכזי בהפצת וירוס הקורונה ברחבי העולם. לדבריו, השילוב של צפיפות גבוהה בתוך המטוסים, ביחד עם מערכות מיזוג אוויר לא מתאימות והתעלמות מהצורך לבצע בדיקות רפואיות של הנוסעים, איפשרו את ההפצה המהירה של הווירוס.

בשלב הראשון, יש להניח שהמאמץ יתמקד בתעשיית התעופה: תכנון מחדש של פנים המטוסים ושל מערכות מיזוג האוויר, ודרישה רגולטורית לבצע בדיקות רפואיות לפני העלייה למטוס. ההנחה היא שכאן ייכנסו לתמונה טכנולוגיות סריקה ואיתור חדשות, אשר ישולבו בתוך או לצד הגלאים המצויים כיום בנמלי התעופה בעקבות ארועי 9/11. בהמשך, הם יהיו חלק בלתי נפרד משערי הכניסה לאירועים המוניים כמו אולמות קולנוע ותיאטרון, מגרשי כדורגל וקניונים.

לראות רופא? רק במקרה חירום

גם כאן, החברות שיפתחו מענה טכנולוגי יידרשו לספק פתרון שהוא גם אמין, וגם מייצר הפרעה מינימלית לתנועת ההמונים. בהמשך, ייהפכו הצמידים הרפואיים למיניהם לחלק בלתי נפרד מהלבוש הכללי שלנו. יכול להיות שהם אפילו יידרשו לשדר מידע בסיסי כמו חום, דופק ולחץ דם אל תחנות הבקרה, כדי לייעל את תנועת ההמונים. הם ייהפכו לחלק בלתי נפרד מהשירות הרפואי הניתן כיום, שבו רפואה מרחוק תהיה המרכיב העיקרי של הטיפול הרפואי.

חברות הביטוח הרפואי וארגוני הבריאות, יצפו מהתעשייה לספק להם מקורות מידע רפואי רבים מבעבר, על-מנת לאפשר טיפול מרחוק, לעתים באמצעות תוכנת בינה מלאכותית. אולי אפילו יכולת מוגבלת של ביצוע בדיקות מעבדה באמצעות אבזרים צרכניים. השנים הבאות יהיו השנים של טכנולוגיות ניטור וטיפול מרחוק. המטרה תהיה לצמצם את המפגש עם הרופא למקרי חירום בלבד.

כל הטכנולוגיות האלה גם ישנו את חלל העבודה: כאשר החברות יחזרו לשגרת עבודה רגילה בעוד מספר שבועות, הן יגלו שבמקרים רבים העבודה מהבית בתקופת הבידוד היתה מאוד יעילה, ואפילו זולה יותר מהעבודה בחללים ארגוניים גדולים. הדרישה לעבודה מקוונת תיכנס לפאזה חדשה לגמרי, ומדינות שלא דאגו לתשתיות רחבות פס יגלו שהן חייבות להדביק במהירות את הפער.

מעבר לייצור רובוטי, מדפסות תלת-מימד ושרשרת אספקה יציבה

אחד מהלקחים המעניינים של המשבר הנוכחי הוא שהמפעלים שנפגעו פחות מאחרים, היו אלה שהתבססו על שימוש רב ברובוטיקה ובייצור אוטומטי. הלקח הזה מעניק דחיפה חזקה למגמת התעשייה החכמה (Industry 4.0) שנולדה בגרמניה כרעיון שנועד לשמור על הייצור המקומי מפני בריחתו לסין. לצד הייצור האוטומטי, צפוי עניין גובר בטכנולוגיות המצמצמות את התלות של היצרנים בספקים זרים, כמו למשל ייצור תוספי (Additive Manufacturing) באמצעות מדפסות תלת-מימד.

גם שרשרת האספקה עומדת בפני בחינה מחודשת, וכאן יש שאלה מעניינת: אחד מהגורמים שהגבירו את השפעות משבר הקורונה היה האימוץ הגורף של שיטת Just in Time, שלפיה הספקים אינם שומרים מלאי, אלא מזמינים חומרי גלם וייצור רק כשהם מקבלים הזמנות. יש לשיטה הזאת יתרונות כלכליים עצומים, אולם היא רגישה מאוד לכל הפרעה בתנועת החומרים. יהיה מעניין לראות האם התעשייה תבצע עידכונים בשיטה, או שהיא תמשיך במתכונת הנוכחית – מתוך תקווה שהמשבר הבא יהיה פחות כואב.

"נגיף הקורונה מגדיר סדר-יום טכנולוגי חדש"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

גלי ההלם שמחוללת מגיפת וירוס הקורונה עמוקים בהרבה מההשלכות המיידיות המתבטאות בירידה בייצור הסיני או בביטול אירועים גדולים כמו תערוכת MWC בברצלונה. להערכת מייסד ומנכ"ל חברת Newsight Imaging מנס-ציונה, אלי אסולין, אנחנו עומדים בפני שינוי עומק בסדר העדיפויות העולמי, אשר יובל על-ידי סין. אסולין: "כמו שאירועי 9/11 שינוי את המגמות הטכנולוגיות בתחום הגנת המולדת ויצרו שוק חדש של מערכות הגנה ואבטחה, המאבק בקורונה מייצר לדעתי תזוזה עמוקה מאוד: אחרי הקורונה העולם יתעניין פחות בסמארטפונים ובדור החמישי, ויתמקד יותר בטכנולוגיות ניטור, התראה וטיפול באיומים כמו וירוסים.

"יופנו תקציבים גדולים לטכנולוגיות רפואיות שיסייעו לאסוף ולנתח במהירות מידע ביו-רפואי. כולל וירוסים, זיהומים, מצבן של תשתיות כמו מים ואוויר, מיגון צוותים רפואיים ועוד. מגיפת הסארס היתה מבוא למגיפת הקורונה שהיא חמורה בהרבה. להערכתי העולם, ובמיוחד הסינים, ירצו להיות מוכנים למגיפה השלישית, שעשויה להיות בקנה מידה אחר לחלוטין. הם יחפשו טכנולוגיות שיוכלו להציל אוכלוסיות שלמות".

חברת ניוסייט הוקמה בסוף 2016 ומעסיקה כ-30 עובדים. היא מתמקדת בפיתוח וייצור מודולי מצלמה עבור יישומי ראיית מכונה, הכוללים חיישן אופטי ושבב עיבוד מידע. המוצר הראשון של החברה היה השבב NSI3000 הכולל מעגל עיבוד אנלוגי ודיגיטלי וחיישן אינפרא-אדום בשבב יחיד, המשמש בין השאר במערכות LiDAR המותקנות על-גבי רובוטים, כדי למנוע התנגשויות בינם לבין אובייקטים ובני-אדם המצויים בסביבתם.

חברה בת בעיר וואהן

אסולין מדבר על-סמך היכרות עמוקה וקשרים הדוקים מאוד עם סין: מלבד תקציבי מדען ראשי, כל ההשקעות שנעשו בחברה בוצעו על-ידי משקיעים סיניים. בשנה האחרונה היא הקימה חברה בת בעיר וואהן, אולם עדיין לא הספיקה לאייש אותה בעובדים. כרגע יש לחברה מספר עובדים בסין הממשיכים לעבוד מהבית. למעשה, אלי אסולין חזר לארץ מסין ב-21 בינואר, יומיים לפני שהוטל הסגר על וואהן. לכן החברה היתה רגישה מאוד להתפתחויות בסין, וביטלה את השתתפותה בתערוכת ברצלונה כבר בתחילת פברואר.

ניוסייט תכננה להכריז בתערוכת MWC בברצלונה על פתרון חדש המאפשר לבצע בדיקה ספקטרלית של נוזלים באמצעות חיישן תמונה שלה (CMOS Image Sensor). המערכת מבוססת על הארת דגימת המים באמצעות קרן לייזר, וניתוח ספקטרום האותות החוזרים, המתבצע בחיישן של החברה.

"בשלב המיידי ביטול התערוכה מתבטא בדחייה של חלק מהתוכניות שלנו. ההכרזה תידחה למועד אחר, יידחו גם מפגשים שתוכננו עם קרנות שאנחנו נמצאים עימן במגעים, וגם חלק מהפגישות בנושא המכירות שתוכננו להתקיים בברצלונה". אלא שההשפעה האמיתית היא רחבה ועמוקה בהרבה: "הקורונה משנה את סדר היום הטכנולוגי בעולם".

אנליסט אופנהיימר: "מלחמת הסחר מיתנה את השפעת משבר הקורונה"

פורסם בתאריך ע"י yochais

עם סיומה של חופשת ראש השנה הסיני (Lunar Year), פרובינציות רבות בסין הודיעו על הארכת החופשה בשבוע אחד לפחות במטרה להתמודד עם וירוס הקורונה, ובעקבות כך הכלכלה המקומית משותקת כמעט לחלוטין. בתעשיית הטכנולוגיה מנסים להעריך כיצד ישפיע המשבר על שרשרת האספקה ועל הפעילות העסקית של חברות טכנולוגיה ישראליות.

בראיון מיוחד ל-Techtime העריך סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר בחברת אופנהיימר ישראל, כי מלחמת הסחר שהתנהלה בין ארצות הברית לסין בשנתיים האחרונות עשויה להתברר במשבר הנוכחי כגורם מרסן. "מעט מאוד שבבים מיוצרים כיום בסין.

"מלחמת הסחר עזרה למתן את השפעת המשבר הנוכחי, מאחר שחברות אמריקאיות רבות, ובראשן אפל, העבירו את הייצור שלהן אל מחוץ לסין. גם חלק מהחברות הישראליות עשה זאת: סולאר-אדג' למשל העבירה בשנה האחרונה את הייצור בשנה מסין לווייטנאם, ולכן היא פחות חשופה למשבר".

ומה לגבי המכירות?

"גם ברמת המכירות, סין מהווה, לכל היותר כ-15% מהמכירות של החברות הגלובליות, ופחות מכך מכך בשורת הרווח. לכן, אם מסתכלים על חברות המופיעות במדד S&P500 (החברות הגדולות בעולם), ספק אם סין אחראית ליותר מ-5% מהרווחים. חברות הטכנולוגיה כמעט ולא מוכרות לסין".

לדבריו, יהיו למשבר השלכות בכמת המאקרו-כלכלה: "ללא ספק צפויה להיות השפעה על הצמיחה הגלובלית, בעיקר ברבעון הראשון. אולם, ניתן להתגבר על כך. ידענו משברים דומים, כמו למשל ההוריקנים בארצות הברית ששיתקו את הכלכלה באזורים נרחבים. גם אם יש ירידה זמנית, הביקושים עשויים להתאושש בהמשך".

מי החברות הישראליות החשופות במיוחד למשבר הווירוס?

"אורבוטק מאוד פעילה בסין. גם נובה וקמטק מושפעות במידה מסוימת, כי הצמיחה שלהן – כשליש מהמכירות לערך – מגיעה מסין. מי שיהיו פגיעות הן חברות המשתייכות לשרשרת המזון של תעשיית הסמיקונדקטור כדוגמת ציוד בדיקה, אריזות, PCB. ואולם, ההפרעה לשרשרת האספקה גם עשויה לחזק חברות קיימות, כי זה מאפשר להן לשלוט על המחירים".

להאזנה לראיון המלא: