התעשיינים מזהירים: פער של עד 30% מול חו״ל בעקבות שער הדולר פוגע בתחרותיות הייצור הישראלי

6 מאי, 2026

במפגש בצפון אמר נשיא התאחדות התעשיינים כי יצרנים מאבדים יתרון בשווקים הבינלאומיים; בכירי התעשייה קוראים להתערבות ממשלתית ולהגדלת התמיכה במפעלים

על רקע התחזקות השקל, המלחמה המתמשכת והקשיים בשרשראות האספקה, מתריעים בכירי התעשייה בישראל מפני פגיעה גוברת בכושר התחרות של הייצור המקומי. במפגש שנערך במפעל UCT ישראל בנוף הגליל, הזהיר נשיא התאחדות התעשיינים, אברהם (נובו) נובוגרוצקי, כי הפער מול מתחרים בחו״ל הגיע לרמות שמקשות על פעילות יצואנים – ואף מאיימות על המשך פעילותם.

"עם פער של 20–30% בגלל שער הדולר אנחנו כבר לא תחרותיים, לא חשוב עד כמה נהיה איכותיים ויצירתיים", אמר נובוגרוצקי. לדבריו, השילוב בין שער החליפין לבין מכסים בארה״ב יוצר לחץ כבד במיוחד על התעשייה הישראלית, כאשר חברות קטנות עוברות מרווחיות להפסד וחלק מהיצרנים אף סוגרים קווי ייצור.

המפגש התקיים במסגרת "שבוע מצוינות ישראלית" והשתתפו בו עשרות מנכ"לים ובכירים מתעשיות שונות, בהם הנהלת UCT ישראל, לצד נציגים מחברות כמו תרמו פישר, סינטל, טכנו בר ואחרות. הדיון התמקד בדרכים לשמר את יתרון הייצור המקומי, במיוחד בפריפריה ובצפון, שנפגעו גם מהשלכות המלחמה.

נובוגרוצקי ציין כי התאחדות התעשיינים פועלת מול בנק ישראל ומשרדי הממשלה בניסיון לקדם צעדים שיסייעו ליצואנים, כולל מענקים ותמיכות ישירות. "אם המפעלים לא ירוויחו, המדינה תיפגע ותיאלץ להעלות מסים או לנקוט צעדים קשים", אמר, והדגיש כי לצד האתגרים, קיימת עדיין "מצוינות ישראלית" שמאפשרת לתעשייה להחזיק מעמד.

גם בדרג הניהולי של החברות עצמן מזהים שינוי בתפיסת השוק. מנכ"ל UCT ישראל, ד"ר יהודה סלהוב, ציין כי מעבר לאיכות המוצר, היצרן הישראלי נדרש כיום להוכיח יציבות תפעולית וחוסן לאורך זמן. לדבריו, המותג "Made in Israel" אינו מהווה עוד יתרון מובהק בעיני לקוחות בינלאומיים, ולעיתים אף מעורר חששות בנוגע לאספקה רציפה.

עם זאת, סלהוב הדגיש כי המשבר מייצר גם הזדמנויות: השקעה בטכנולוגיה, חדשנות והון אנושי עשויה לסייע לחברות לשמר יתרון תחרותי גם בתנאים מאתגרים, ולהמשיך לפעול בשווקים הגלובליים מתוך ישראל.

במהלך הדיון עלתה גם חשיבותה של התעשייה המקומית בהיבט הביטחוני. נובוגרוצקי הזהיר מפני הסתמכות יתר על יבוא והדגיש כי חיזוק התעשייה הביטחונית מחייב אקו-סיסטם תעשייתי רחב – החל מיצרני רכיבים ועד מקצועות ייצור מסורתיים כמו עיבוד שבבי וריתוך.

שקד גולדמן, מנהל מרחב צפון בהתאחדות התעשיינים, ציין כי היקף הרכש הביטחוני הצפוי עומד על כ-350 מיליארד שקל, וקרא להבטיח שחלק משמעותי ממנו יופנה לספקים מקומיים. "לא צריך לחכות למשבר הבא כדי להבין את החשיבות של ייצור כחול-לבן", אמר.

פורסם בקטגוריות: חדשות