מצאתם אלפי חולשות? זו כבר לא השאלה החשובה

13 אוגוסט, 2026

פרויקט מיוחד | תורת ההגנה החדשה: ענר מזור מ-Tenzai מסביר מדוע AI משנה את הדרך שבה ארגונים מודדים סיכון — ואיך צריך להתגונן כשהתוקף הופך לאוטונומי

איך מגינים על ארגון בעידן ה-AI? בסדרה מיוחדת של TechTime, בכירי תעשיית הסייבר מציגים למנכ"לים ולמנהלי אבטחת מידע את האיומים החדשים — ואת תפיסת ההגנה הנדרשת

ענר מזור, מייסד-שותף ו-CPO ב-Tenzai

אם הייתי נכנס מחר בבוקר לתפקיד CISO של חברה עם 5,000 עובדים, הדבר הראשון שהייתי משנה הוא את הדרך שבה הארגון מודד סיכון.

רוב הארגונים עדיין מסתכלים על מספר החולשות שמצאו. אבל זו כבר לא השאלה הנכונה. אם אריץ AI על כל הקוד שלי, אוכל למצוא עשרות אלפי חולשות. בפועל, רק חלק קטן מהן באמת ניתנות לניצול בסביבה הספציפית של הארגון ועלולות לאפשר לתוקף לגרום נזק.

לכן הייתי מחליף את השאלה "כמה חולשות יש לנו?" בשאלה הרבה יותר חשובה: מה באמת פריץ?

לא כל חולשה היא סיכון

אנחנו כבר רואים את השינוי הזה אצל ארגונים. הם פחות מתעניינים במספר הכולל של החולשות ויותר בשאלה: אם מישהו ינסה לפרוץ אליי מחר בבוקר, איפה הוא באמת יצליח?

זו הבחנה חשובה במיוחד בעידן ה-AI. היכולת למצוא חולשות הופכת לזולה, מהירה ונגישה יותר, ולכן עצם הגילוי שלהן כבר אינו מספיק. האתגר הוא להבין אילו חולשות באמת ניתנות לניצול, באילו תנאים ולאילו נכסים הן מאפשרות להגיע.

כך אפשר לתעדף נכון את המשאבים ולהתמקד במה שבאמת מסכן את הארגון.

התוקף הופך לסוכן

לפני שנה עוד הייתה מחלוקת אם מודלי AI באמת מסוגלים לבצע משימות סייבר מורכבות. היום אנחנו כבר יודעים שכן. ראינו את היכולות האלה אצל Anthropic ואצל OpenAI, ואנחנו רואים אותן גם במודלים פתוחים ובמודלים סיניים. המשמעות היא שהיכולות האלה כבר לא נמצאות בידיים של חברה אחת — הן הופכות לנגישות הרבה יותר.

אבל השינוי הגדול יותר בעיניי הוא המעבר מפעולה בודדת לסוכן שפועל לאורך זמן.

סוכן AI יכול לאסוף מידע, למצוא חולשה, לנסות לנצל אותה, לבדוק מה קרה, ואם נכשל — לעבור לנתיב אחר ולהמשיך. כל שלב בפני עצמו אולי אינו יוצא דופן, אבל החיבור ביניהם מאפשר מתקפה מורכבת ואוטונומית הרבה יותר.

במקביל, AI מוריד את רף הכניסה. תוקפים שפעם נזקקו לידע טכני רב יכולים להיעזר במודלים מתקדמים לביצוע משימות שבעבר דרשו מומחיות גבוהה.

חלון הזמן של המגן נסגר

AI משנה גם את המשמעות של Zero-Day ו-One-Day. בעבר, גם אחרי שפורסם עדכון אבטחה, לקח זמן להבין מה בדיוק תוקן וכיצד להפוך את החולשה למתקפה. היום מודל AI יכול לנתח את השינוי בקוד, להבין מה הייתה החולשה ולייצר עבורה קוד שמנצל אותה בזמן קצר מאוד.

גם מציאת Zero-Day כבר אינה בהכרח נחלתם של חוקרים מתקדמים בלבד. ככל שהיכולת הזאת הופכת נגישה וזולה יותר, הסיכון לארגונים גדל.

מבחינת ה-CISO, המשמעות ברורה: חלון הזמן של המגן הולך ומתקצר. לכן לא מספיק לתעדף חולשות רק לפי חומרתן. צריך לשאול איזו מהן באמת ניתנת לניצול — ועל מה צריך לרוץ קודם.

אם התוקף בודק כל הזמן, גם הארגון צריך

אנחנו נמצאים בתקופת מעבר. בני אדם עדיין מגדירים את מטרות התקיפה, אבל יותר ויותר מהביצוע עצמו עובר לסוכני AI. הם מסוגלים לעבוד ברצף, לקבל החלטות ולבדוק הרבה יותר אפשרויות ממה שאדם יכול.

לכן גם ההגנה צריכה להשתנות. אם בעבר היה מספיק לבצע מבדק חדירה פעם בכמה חודשים, היום זה כבר לא מספיק. אם תוקף יכול לנסות אלפי תרחישים חדשים באמצעות AI, גם הארגון צריך לבדוק את עצמו באופן רציף.

זו הגישה שאנחנו מאמינים בה ב-Tenzai: לא לחכות לתוקף, אלא להפעיל AI שחושב ומתנהג כמו תוקף, להבין מה באמת ניתן לנצל — ולסגור את הפער לפני שמישהו אחר עושה זאת.

[קרדיט צילום: אלעד מלכה]

פורסם בקטגוריות: אבטחת סייבר , חדשות

פורסם בתגיות: Tenzai , ענר מזור , תורת ההגנה החדשה בעידן ה-AI