האם ישראל מפספסת את גל תשתיות ה-AI?

18 אוגוסט, 2026

טור אורח: ישראל הפכה למעצמת AI, אך המהפכה עוברת מתוכנה גם לשבבים, דאטה סנטרים, אנרגיה וקירור. כדי לשמור על היתרון, היא תצטרך לתפוס מקום גם בשכבת התשתית

חן צבי, משקיעה בקרן Hetz Ventures

ישראל רגילה להוביל. במשך שני עשורים היא בנתה לעצמה מעמד עולמי כ"אומת הסייבר", מעצמת SaaS ודאטה וכבית גידול לסטארטאפים. אבל גל ה-AI הנוכחי דורש הרבה יותר מתוכנה וממודלים. מאחוריו נבנית שכבת תשתית עצומה של שבבים, מרכזי מחשוב, אנרגיה, קירור ואחסון.

והשאלה היא לא האם ישראל נמצאת במהפכת ה-AI. היא בהחלט נמצאת. השאלה היא האם היא תצליח לתפוס מקום משמעותי גם בתשתית שמאפשרת אותה.

מה שהביא את ישראל לכאן

היתרון הישראלי נבנה במשך עשרות שנים. יחידות טכנולוגיות בצה"ל יצרו מאגר יוצא דופן של מהנדסים ומומחי סייבר, שהקימו חברות, גייסו הון והכשירו את הדור הבא.

התוצאה היא תעשיית הייטק המהווה כ-17% מהתמ"ג ויותר ממחצית מהיצוא. ב-2025 גייסו חברות ישראליות 15.6 מיליארד דולר בהון סיכון, והאקזיטים הגיעו להיקף של כ-80 מיליארד דולר.

בנוסף, ישראל מדורגת כ"האב" הטכנולוגי הרביעי בגודלו בעולם מבחינת גיוסי הון סיכון, והראשון מחוץ לארה"ב. זה לא מקרי. זה תוצר ישיר של אקוסיסטם שנבנה סביב תוכנה, דאטה ואבטחה.

אבל בעידן ה-AI, היתרון הזה לבדו כבר לא מספיק. ככל שהמודלים גדלים והביקוש לכוח מחשוב עולה, התשתית הופכת לחלק מרכזי מהתחרות. מי שיחזיק בתשתית הנכונה יוכל לא רק לפתח טכנולוגיות AI, אלא גם לאפשר להן לצמוח בקנה מידה גדול.

ישראל כבר עמוק בתוך ה-AI

מספר חברות ה-AI בישראל כמעט הוכפל מאז 2021, מכ-1,250 ל-2,350, והחברות בתחום גייסו יותר מ-30 מיליארד דולר. כ-60% מסבבי הגיוס הגדולים בישראל, בהיקף של יותר מ-50 מיליון דולר, הופנו לחברות AI.

גם הטאלנט הוא יתרון משמעותי. לפי Stanford AI Index, ישראל מובילה בעולם בשיעור משתמשי LinkedIn בעלי מומחיות ב-AI, עם כ-2.1%.

הקצב רק מתחזק, וניכר בגיוסי הענק האחרונים. דקארט (Decart), שהוקמה ב-2023 בלבד, נמצאת כעת במגעים למכירתה לאנתרופיק תמורת 6 מיליארד דולר, במה שעשוי להיות הרכישה הגדולה בתולדות אנתרופיק. אניגמה (Enigma), שמפתחת מודלי AI לרובוטים חכמים, גייסה 71 מיליון דולר בסבב הסיד הראשון שלה ממשקיעים ובכירים מ-OpenAI, אנתרופיק ו-xAI. וקורמה (Corma), שמפתחת מודל בסיס ייעודי להגנת סייבר, גייסה עשרות מיליוני דולרים מקרנות ענק.

מיפוי נוסף של רשות החדשנות זיהה 123 חברות ישראליות בתחום ה-Physical AI, עם השקעות מצטברות של יותר מ-12 מיליארד דולר. ואנחנו כבר מחכים לעוד חברות עם גיוסים יוצאי דופן.

כל אלה מוכיחים שישראל נמצאת עמוק בתוך מהפכת ה-AI. האתגר הוא לוודא שהחוזקה הזו לא תישאר רק בשכבת התוכנה והמודלים, אלא תתרחב גם לתשתיות שמאפשרות אותם.

התשתית הפיזית: צוואר הבקבוק האמיתי

חמש חברות הטכנולוגיה הגדולות בארה"ב צפויות להשקיע כ-650 מיליארד דולר בתשתיות AI ב-2026 בלבד, כמעט פי שניים מב-2025. NVIDIA, שמייצרת את השבבים שעליהם רצה חלק גדול מהתעשייה, הפכה ב-2025 לחברה הראשונה בהיסטוריה שחצתה שווי שוק של 4 טריליון דולר.

ישראל כבר לא צופה מהצד: NVIDIA מפעילה כאן את מרכז הפיתוח הגדול שלה מחוץ לארה"ב, עם תוכנית להכפיל את כוח האדם המקומי ל-10,000 עובדים באמצעות קמפוס חדש בקריית טבעון. לצד זה, חברת נביוס הקימה כאן דאטה סנטר ייעודי לאימון מודלים, ומג'סטיק לאבס (Majestic Labs), המפתחת שרת AI עם מרחב זיכרון משותף של עד 128 טרה-בייט כדי להתמודד עם אחד מצווארי הבקבוק המרכזיים במודלים גדולים, כבר גייסה 100 מיליון דולר ונבחרה לסטארטאפ המבטיח של גלובס ל-2026.

יותר מ-70 סטארטאפים ישראליים נוספים פעילים כיום בתשתיות דאטה סנטר, אנרגיה, קירור ואחסון, וגייסו יחד יותר מ-4 מיליארד דולר. עדיין, מדובר בשבריר ביחס להיקפי ההשקעה הגלובליים, ופה בדיוק נמצא הפער בין החוזק היזמי של ישראל לחוזק התשתיתי שלה.

המשמעות היא שההזדמנות קיימת, אבל היא דורשת הסתכלות רחבה יותר. לא רק על החברות שמפתחות את המודלים, אלא גם על החברות שבונות את התשתית שתאפשר למודלים האלה לפעול.

מ-Talent ל-Infrastructure

ישראל לא מפספסת את גל ה-AI; היא פשוט לא ממצה עדיין את מלוא הפוטנציאל שלה בשכבת התשתית. יש כאן הון אנושי שמדורג ראשון בעולם בריכוז כישרונות AI לנפש, ניסיון עשיר בסייבר ובענן, ועכשיו גם מיצוב גיאופוליטי. בדצמבר 2025 ישראל הפכה לאחת המייסדות של ברית Silica Pax, המבטיחה גישה מתואמת לשבבים ולתשתיות מחשוב מתקדמות.

אם המגמות הללו יתממשו, ישראל תוכל להפוך לאחד המרכזים החשובים בעולם לפיתוח הטכנולוגיות שמאפשרות לדור הבא של מודלי AI לעבוד.

אבל כדי שזה יקרה, ישראל תצטרך להסתכל מעבר לטאלנט ולסטארטאפים ולשאול איפה היא רוצה להיות בשרשרת הערך של ה-AI. אם בעשורים הקודמים בנינו יתרון סביב האנשים והטכנולוגיה, עכשיו ההזדמנות היא לבנות יתרון גם סביב התשתית.

פורסם בקטגוריות: חדשות