פרופ' זלבסקי מבר-אילן זכה בפרס החוקר הצעיר בכנס ננו-ישראל
27 מרץ, 2012
פיתח טכנולוגיה אופטית מבוססת לייזר, המאפשרת לבצע מדידות מרחוק של פרמטרים רפואיים כמו דופק, לחץ דם ואפילו רמת הסוכר בדם. כיום הוא חוקר טכנולוגיות חדשות לייצור רכיבים אופטיים המחליפים רכיבי עיבוד אלקטרוניים
זלבסקי וצוותו פיתחו מערכת לייזר המאפשרת ל"הקשיב" לבני-אדם המדברים ממרחק של 100 מטרים
פרופ' זאב זלבסקי (41) מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר-אילן קיבל את פרס "החוקר הצעיר בתחום מדעי הננו והננוטכנולוגיה לשנת 2012", במסגרת כנס "ננו-ישראל 2012". זלבסקי פיתח טכנולוגיה מבוססת לייזר המאפשרת לחוש מרחוק פרמטרים ביו-רפואיים שונים כדוגמת לחץ דם, דופק, לחץ תוך-עיני ועוד.
המידע מסתתר בתופעות אקראיות
בראיון ל-Techtime הסביר זלבסקי שהטכנולוגיה מבוססת על שילוב של מכשיר לייזר, מצלמה ומערכת עיבוד תמונה. למעשה, היא מנצלת תופעה שעד לא מזמן נחשבה לחסרון של מכשירי לייזר. כאשר מאיריים משטח מחוספס באור הומוגני (בעל אורך גל אחיד), ההחזרים השונים יוצרים אפקט של התאבכות שקיבל את הכינוי Speckle. מדובר בנקודות אור וחושך אקראיות ומשתנות, ששנים רבות ניסו להתגבר עליהן. המערכת של זלבסקי מאפשרת לגלות תבניות התנהגותיות בתוך ההסברים הכמו-אקראיים, ולחלץ מהן מידע על המישטח שהואר בקרן הלייזר.
מידע כזה הוא למשל רעדות בתדרים מסויימים. זלבסקי הסביר שהדבר מאפשר, למשל, להאזין לשיחה מרחוק באמצעות מכשיר הלייזר. מכיוון שהגולגולת משמשת כתיבת תהודה, כאשר בני-אדם מדברים הם גורמים לתנודות זעירות של הגולגולת. קרן לייזר בטכנולוגיה שפיתח מסייעת לאתר את התנודות ולהמיר אותן לאותות קוליים. הדבר שימש לייצור מכשיר האזנה מרחוק באמצעות קרן לייזר. "הצלחנו להקשיב לאנשים מדברים מטווח של מאות מטרים, ואפילו לצוטט לטלפונים סלולריים, באמצעות הארתם בקרן לייזר.
"בהמשך גילינו שהמערכת יכולה לנטר גם פרמטרים ביו-רפואיים. פעימות הלב מייצרות תנודות על פני שטח האור, וחומרים כמו סוכר ואלכוהול משפיעים על צמיגות הדם, ועל התנודות המנוטרות". לדבריו, ניתן להשתמש בלייזרים בצבעים שונים, כולל במערכות הפועלות באור בלתי נראה שאינו מזיק במידה והוא פוגע בעין.
האם הטכנולוגיה מוסחרה?
"חלק מהיישומים כבר מוסחרו באמצעות חברת המסחור של אוניברסיטת בר-אילן. כעת מחפשים משקיעים ויכול להיות שיוקמו מספר חברות שכל אחת תתמקד ביישום אחר של הטכנולוגיה".
בדרך למחשב אופטי
בתחום הננו-פוטוניקה עוסק זלבסקי בחקר רכיבים מרחביים הכוללים מבנים ננו-מטריים. "כאשר רכיבים אלו מוארים, הם משנים את האופן שבו האור ממשיך להתקדם במרחב. באחד המחקרים הוספנו מבנים ננו-מטריים לעדשת מגע כדי לפתור בעיית ראייה ולתקן את אורך המוקד של העין".
במקביל, הוא חוקר רכיבים ננו-פוטונייים כתחליף לרכיבים אלקטרוניים המבצעים פעולות עיבוד. "הפיתוח שלנו מתמקד במימוש שבבים פוטוניים הכוללים טרנזיסטורים ושערים לוגיים בסיסיים. חלק כולל ננו-חלקיקים שמיקומם נישלט על-ידי מתח חשמלי או מקור אור. חלק אחר כולל מבנים מיוחדים, המשפיעים בצורה נשלטת על פילוג האור ביציאה מהרכיב. המטרה היא לקבל יחידת עיבוד בסיסית מהירה מאוד וחסכונית באנרגיה".
פורסם בקטגוריות: אלקטרואופטיקה , אנשים , חדשות , מדע
