מנהל מפעל חלל: "אין מדיניות חלל. אנחנו הולכים אחורה"
2 פברואר, 2016
עפר דורון: "התקציב המוגדל של סוכנות החלל הישראלית עומד על כ-15 מיליון דולר: דומה למקסיקו, שווייץ ודרום אפריקה. אנחנו אחרי איראן. אם נגדל פי חמישה נהיה רק כמו פקיסטן"
עפר דורון: "תקציב סוכנות החלל הישראלית הוא כ-15 מיליון דולר: דומה למקסיקו, שווייץ ודרום אפריקה. אנחנו אחרי איראן. אם נגדל פי חמישה נהיה כמו פקיסטן"
"עתיד הלוויינות האזרחית בישראל לוט בערפל, וחלק מהסיבה לכך היא שלמדינת ישראל אין מדיניות חלל לאומית. אין מסמך ממשלתי ואין מדיניות". כך אמר היום מנהל מפעל חלל של התעשייה האווירית, עפר דורון, במהלך כנס החלל המאורגן על-ידי מכון פישר ומשרד המדע והטכנולוגיה. לדבריו, בחו"ל סוכנויות החלל עוסקות במדיניות ובתרומה של החלל למדינה ולאן המדינה תיקח את תחום החלל שלה. "בישראל תוכנית החלל ישראלית נשענת על רגליים של חינוך ומחקר אקדמי. אומנם יש פעילות, אך לא ברמה מספיקה.
"סוכנות החלל צריכה לדאוג לפתח טכנולוגיות, לוויינים וכושר תחרות. במרבית הנושאים האלה לא מתקיימת פעילות משמעותית במדינת ישראל ואני יכול רק להתקנא בסוכנויות החלל הזרות ברחבי העולם. נדרש תקציב, רב-שנתי ובהיקף משמעותי. צריך מנגנונים שמאפשרים לנצל את התקציב, גם אם הוא נמוך. אפילו את התקציב הקטן של סוכנות החלל הישראלית אנחנו לא מצליחים לממש.
"אנחנו צריכים למנף את ההישגים הכבירים של תוכניות החלל הצבאיות ליישומים אזרחיים, ושהתקציבים יסייעו לשימוש כפול (צבאי ואזרחי). ללא מנגנון היתרים אזרחי, כמקובל בעולם, זה פשוט לא יעבוד. אי-אפשר לעשות חלל אזרחי ללא היתרים".
דורון ביצע גם השוואה בינלאומית לא מחמיאה: "התקציב המוגדל של סוכנות החלל הישראלית עומד על כ-15 מיליון דולר: דומה למקסיקו, שווייץ ודרום אפריקה. אם נגדל פי חמישה נהיה כמו פקיסטן. אנחנו אחרי איראן, ספרד וארגנטינה ונמצאים בשני סדרי גודל מאחורי סוכנויות החלל האירופאיות. ממשלת ישראל נותנת פחות לתחום החלל ומראה שזה תחום לא חשוב עבורה".
לדבריו, לא מדובר בסכומים גדולים מאוד. "אנחנו הולכים חזק אחורה. נקודת האור היא תחום החינוך לחלל במדינת ישראל, בו רואים הישגים בשטח. אנחנו פועלים עם מהנדסי החברה בעשרות בתי ספר ורואים הישגים בחינוך הטכנולוגי בקרב הדור הצעיר. בתעשייה בכללותה ערוכים ומשוועים לחזק את החלל האזרחי. בתקציבים יחסית צנועים ניתן להגיע רחוק, בשילוב עם מדיניות חלל לאומית וסוכנות חלל שמאפשרת להגיע להישגים בתחום".
איראן היא מקרה מבחן
דברים דומים אמר ראש מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל, תא"ל (במיל') אברהם עשהאל. "בלי תעשיית חלל אזרחית, חדשנית ודינמית, ובלי השקעות משמעותיות במחקר ופיתוח ברמה הלאומית – אין עתיד לתעשיית חלל בת-קיימא במדינת ישראל". לדבריו, ישראל הובילה בעבר בגלל אילוצים, את טכנולוגיית החלל בתחום הלוויינים הקטנים ומשגריהם.
"כיום אנחנו מתקדמים בצעדים מאוד מדודים בעוד שתעשיות חלל אחרות, כמו תעשיית החלל האיראנית, מתפתחות בקצב מואץ. הסרת הסנקציות מעל איראן בעקבות הסכם הגרעין תתרום להאצת הפיתוח של תוכנית החלל שלה, המאפשרת פיתוח ושדרוג טילים ארוכי-טווח".
ראש המרכז לחקר החלל במכון פישר, טל ענבר, סיפר שבשנת 2015 בוצעו בעולם 87 שיגורים לחלל, מהם שלושה נכשלו ושניים נכשלו חלקית, מרביתם הם למסלולים נמוכים. :השחקנים המרכזיים בשנה החולפת בתחום החלל הם רוסיה, ארה"ב וסין – בפער גדול מהמדינות האחרונות. איראן שיגרה השנה את לוויין פאג'ר, אחרי שני כישלונות. הלוויין נועד להיות שנה וחצי בחלל אך אחרי שלושה שבועות כשל.
"במהלך השנה בוצעו שישה שיגורים של דגמים ראשונים של משגרים או של משגרים חדשים לחלוטין. ארבע משימות חלל יצאו לתחנת החלל הבינלאומית. שתי מדינות, טורקמניסטן ולאוס, נכנסו לתחום החלל באמצעות קניית לווייני תקשורת, מה שמעלה את מספר המדינות שמחזיקות לוויינים לכמעט 60 ברחבי העולם".
