מצה"ל לממשלה: מערכת חדשה תחבר את מאגרי המידע

3 יוני, 2026

מפא"ת ומערך הדיגיטל הלאומי ישלבו במשרדי הממשלה מערכת שפותחה בצה"ל לחיבור מאגרי מידע. המטרה: לשבור את מחסומי המידע בין משרדי הממשלה ולהניח תשתית ליישומי AI מתקדמים

מאת יוחאי שויגר

משרד הביטחון ומערך הדיגיטל הלאומי הודיעו על הסכם שיתוף פעולה שבמסגרתו תוטמע במשרדי הממשלה מערכת מיצוי המידע המרכזית של צה"ל, שפותחה במפא"ת ובצה"ל. המערכת תאפשר לבצע שאילתות רוחביות על פני מאגרי מידע שונים, להפעיל מודלי בינה מלאכותית על נתונים ממשלתיים ולקבל החלטות המבוססות על מידע עדכני בזמן אמת.

על פי ההודעה, המערכת פועלת בארכיטקטורה מבוזרת, המאפשרת לבצע חיבורים בין מאגרים שונים מבלי להעביר את הנתונים עצמם למאגר מרכזי. היא תוטמע על גבי ענן הממשלה "נימבוס" ותאפשר חיבור של מאגרי מידע מקומיים וענניים תוך שמירה על הרשאות גישה ואבטחת מידע.

אלא שהסיפור המעניין יותר אינו הטכנולוגיה עצמה, אלא הבעיה שהיא מנסה לפתור. במשך עשרות שנים פעלו משרדי הממשלה כמעין איים דיגיטליים נפרדים. כל משרד הקים מערכות מידע משלו, פיתח בסיסי נתונים משלו והגדיר סטנדרטים משלו. התוצאה היא שגם כאשר כל הנתונים הנדרשים לקבלת החלטה כבר קיימים בממשלה, הם מפוזרים בין עשרות מאגרים שאינם מתקשרים זה עם זה באופן טבעי.

המשמעות המעשית היא שתהליכים רבים המחייבים שילוב מידע ממספר גופים הופכים למורכבים, איטיים ולעיתים אף בלתי אפשריים. פקידי ממשלה, אנליסטים ומקבלי החלטות נדרשים לא פעם לבצע איסוף ידני של מידע ממספר מערכות, להמתין לאישורים ולחבר בעצמם את חלקי הפאזל.

לכן, במידה רבה, ההכרזה הנוכחית אינה רק על מערכת חדשה אלא על שינוי תפיסתי. במקום להמשיך להקים עוד ועוד מאגרי מידע, המטרה היא ליצור שכבה משותפת שתאפשר למשרדים שונים לעבוד על בסיס אותה תמונת מצב.

לפי מפא"ת, המערכת נולדה בכלל מתוך צורך מבצעי. בשדה הקרב המודרני נדרשים צה"ל וגורמי המודיעין לשלב בזמן אמת מידע המגיע ממקורות רבים – מודיעין, מכ"מים, חיישנים, מערכות איסוף ונתונים מבצעיים נוספים – כדי לייצר תמונת מצב אחת שעל בסיסה מתקבלות החלטות. יכולת זו הפכה בשנים האחרונות לחלק מרכזי מעבודת מערכת הביטחון, וכעת מבקשים להעביר חלק מהידע והטכנולוגיה שנצברו גם לממשלה האזרחית.

העיתוי של המהלך אינו מקרי. בשנה האחרונה גוברת ההתעניינות הממשלתית בבינה מלאכותית, אך בדומה לארגונים רבים בעולם, גם הממשלה מגלה שהאתגר המרכזי אינו בהכרח בחירת מודל ה-AI אלא הכנת התשתית שעליה הוא אמור לפעול.

מודלי בינה מלאכותית זקוקים לנתונים רבים, עדכניים ונגישים. כאשר המידע מפוזר בין עשרות מערכות שונות, קשה מאוד להפיק ממנו ערך משמעותי. זו הסיבה שבמפא"ת ובמערך הדיגיטל הלאומי מציגים את המערכת החדשה לא רק ככלי לשיתוף מידע אלא כתשתית בסיסית לעידן ה-AI בממשלה.

בהודעה אף מציינים כי המערכת תאפשר הפעלה נגישה של מודלי בינה מלאכותית גם עבור משתמשים עסקיים ולא רק עבור אנשי טכנולוגיה, וכי היא עשויה לשמש בעתיד ליישומים כמו חיזוי מגמות כלכליות, זיהוי מוקדם של משברים בריאותיים והתאמה טובה יותר של שירותי רווחה.

עם זאת, ההיסטוריה מלמדת שהאתגר הגדול בפרויקטים מסוג זה אינו תמיד טכנולוגי. בעולם קיימות כיום פלטפורמות רבות המאפשרות חיבור בין מאגרי מידע מבוזרים. הקושי האמיתי טמון בדרך כלל בהסכמות ארגוניות, בהגדרת הרשאות ובנכונות של גופים שונים לשתף מידע ולעבוד על פי סטנדרטים משותפים.

גם בהודעה עצמה ניכר שהסוגיה הזו נמצאת במרכז הפרויקט. כחלק מהמהלך יפותח מודל הרשאות מתקדם שינוהל על ידי מערך הדיגיטל הלאומי ויגדיר במדויק מי רשאי לגשת לאיזה מידע, תוך שמירה על חסיונות ואבטחת מידע.

אם המהלך יצליח, הוא עשוי להפוך לאחד ממיזמי הדאטה הממשלתיים המשמעותיים ביותר של השנים האחרונות. מעבר לשיפור השירות לאזרח או לקיצור תהליכים בירוקרטיים, מדובר בניסיון לבנות לראשונה תשתית מידע משותפת שתאפשר לממשלה לפעול כארגון אחד – ולא כאוסף של משרדים שכל אחד מהם מחזיק חלק אחר של התמונה.

פורסם בקטגוריות: חדשות