אירופה מעמיקה את ההשקעות בהייטק הישראלי

6 אוקטובר, 2026

מחקר IVC מצביע על סבבי גיוס גדולים יותר בהשתתפות אירופית ועל פעילות רכישות נרחבת. גרמניה בולטת בהשקעות תאגידיות, ובריטניה מובילה במספר המשקיעים

[בתמונה: מתוך כנס Europe Days בשנים האחרונות. באדיבות מארגני הכנס]

ההון האירופי מרחיב את נוכחותו בהייטק הישראלי, באמצעות השתתפות בסבבי גיוס ורכישת חברות טכנולוגיה. לפי מחקר של IVC, במחצית הראשונה של 2026 השתתפו 105 משקיעים אירופיים מ־16 מדינות ב־66 סבבי גיוס של חברות ישראליות, שהיקפם המצטבר הסתכם ב־4.33 מיליארד דולר. מדובר בסכום הכולל של הסבבים שבהם השתתפו האירופים, ולא בהיקף ההשקעה האירופית עצמה.

המחקר נערך לקראת כנס Europe Days, שיתקיים ב־20 באוקטובר בתל אביב ויפגיש חברות ישראליות עם יותר מ־30 נציגי תאגידים, קרנות הון סיכון וגופים ציבוריים מאירופה. הנתונים מצביעים על כמה דפוסי פעילות שונים: לצד קרנות המשקיעות בחברות צמיחה, בולטת נוכחותם של תאגידים המבקשים לשלב טכנולוגיה ישראלית בפעילותם העסקית.

גודל סבב הגיוס הממוצע בהשתתפות אירופית הגיע במחצית הראשונה של השנה ל־65.6 מיליון דולר, הגבוה ביותר בסדרת הנתונים. זאת לעומת 54.2 מיליון דולר ב־2025, 32.6 מיליון ב־2024 ו־23.9 מיליון ב־2020. העלייה מלמדת שהמשקיעים האירופיים משתתפים בסבבים גדולים יותר, אך אינה מוכיחה לבדה שהם מגדילים את חלקם בכל סבב. כמו כן, הממוצע עשוי להיות מושפע ממספר מצומצם של עסקאות גדולות.

נתוני ההשקעה הישירה מספקים אינדיקציה נוספת: ב־2025 השקיעו האירופים 1.404 מיליארד דולר, עלייה של כ־20% לעומת 1.169 מיליארד דולר ב־2024. זו הייתה שנת העלייה הראשונה מאז 2021, לאחר כמה שנים של ירידה.

גרמניה בולטת בהון התאגידי

בריטניה היא מקור המשקיעים האירופי הגדול ביותר במספר המשתתפים, עם 37 משקיעים. גרמניה מדורגת שנייה, עם 17 משקיעים שהשתתפו ב־14 עסקאות, אך בולטת במשקלם של גופים תאגידיים ותעשייתיים: שבעה מהמשקיעים הגרמניים משתייכים לקבוצה זו, ובהם Bosch Ventures, DMG Mori, Rittal ו־Hitachi Ventures. בבריטניה, לשם השוואה, זוהה משקיע תאגידי אחד.

ההבדל עשוי להעיד על מטרות שונות של ההשקעה. עבור תאגיד תעשייתי, השקעה בסטארט־אפ יכולה לפתוח גישה לטכנולוגיה, להוביל לפיילוט ולתמוך בפיתוח מוצרים. לכן, ערכה לחברה הישראלית עשוי לכלול גם חיבור ללקוחות, לתשתיות ייצור ולשווקים באירופה, לצד המימון.

המשקיעים הגרמניים נוכחים גם בסבבים גדולים: Bosch השתתפה בסבב של 150 מיליון דולר, DMG Mori בסבב של 120 מיליון דולר, ו־DTCP ו־Hitachi בסבב של 115 מיליון דולר. חציון גודל הסבבים בהשתתפות גרמנית עמד על 60 מיליון דולר, לעומת 47.4 מיליון דולר בבריטניה.

בשווייץ נרשם דפוס אחר: שמונה משקיעים השתתפו בתשע עסקאות, וחציון גודל הסבב עמד על 20 מיליון דולר, לעומת חציון אירופי של 45 מיליון. הנתון מצביע על נטייה לסבבים קטנים יותר, שעשויה להתאים גם לחברות בשלבי התפתחות מוקדמים יותר, אם כי גודל הסבב לבדו אינו קובע את שלב החברה.

הרכישות מחזקות את הקשר העסקי

במקביל להשקעות, היקף רכישות החברות הישראליות בידי רוכשות אירופיות הגיע ב־2025 ל־5.155 מיליארד דולר, לעומת 361 מיליון דולר ב־2020. בינואר–אוגוסט 2026 נרשמו תשע רכישות בידי חברות משמונה מדינות, לעומת עשר רכישות בכל 2025. בין הרוכשות: Nebius, Publicis, Tricentis, Tripledot ו־Munich Re.

לפי הנתונים שנמסרו, קבוצת Munich Re רכשה באמצעות ERGO את Next Insurance ב־2.6 מיליארד דולר, ובאוגוסט רכשה את At-Bay לפי שווי פעילות של 575 מיליון דולר. עסקאות אלה ממחישות כיצד טכנולוגיה ישראלית משתלבת בפעילות הליבה של קבוצות אירופיות גדולות.

גילי צגלה, מייסד ומנכ"ל Novawind ומייסד כנס Europe Days, רואה בנתונים ביטוי להעמקת הקשר בין התעשייה האירופית להייטק הישראלי. ״התמונה המצרפית מצביעה על התבססות גוברת של אירופה כשותפה פיננסית אסטרטגית עבור ההייטק הישראלי״, הוא אומר. ״הנתונים משקפים מגמת הטמעה של טכנולוגיות ישראליות כחלק מצורך תעשייתי ארוך טווח, מה שניכר ברכישות בתחומי הסייבר וה־DefenseTech, בריאות דיגיטלית, דיגיטציה, תוכנה ארגונית ופינטק, ובהשתלבות הולכת וגוברת של חברות אירופיות בפיילוטים ובשיתופי פעולה עם סטארט־אפים ישראליים״.

פורסם בקטגוריות: חדשות