בתמונה למעלה: קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות. קרדיט: יח"צ

הדו"ח השנתי של איגוד מרכזי המו"פ הבינלאומיים בישראל ׁׁ(IATI) מציג תמונת מצב מורכבת של פעילות החברות הרב־לאומיות בישראל בשנה החולפת. חלק מהחברות הגדיל את היקפי הפעילות בישראל, ואחרות צימצמו אותה בעקבות המלחמה ומתמודדות עם ירידה ביחס החיובי לישראל ועלייה בבקשות של עובדים ישראלים לעבור למרכזי פיתוח הנמצאים מחוץ לישראל. מהדו"ח עולה שכיום פעילות בארץ כ-430 חברות רב לאומיות, המעסיקות כ-90,000 עובדים.

הם מהווים כ-23% מכלל העובדים תעשיית ההייטק הישראלית. אלא שהשפעתן גדולה מאוד: הן היו אחראיות לכ־80% מההיקף הממוצע של מיזוגים ורכישות שבוצעו בישראל ב-5 השנים האחרונות. בשנת 2024 חלקן הגיע לכ-91%: הן היו אחראיות ל-58 עסקאות בהיקף של כ-9.2 מיליארד דולר, מתוך היקף שנתי כולל של כ-10.1 מיליארד דולר.

הדו״ח מצייר תמונת מצב מורכבת אך עמידה של פעילות החברות הרב־לאומיות במהלך המלחמה. כ-57% מהחברות דיווחו כי שמרו על פעילות עסקית יציבה לאורך תקופת הלחימה, ו-21% אף הרחיבו את פעילותן בישראל, נתון המעיד על אמון מתמשך באקו־סיסטם המקומי גם בתנאי אי־ודאות. מנגד, כ-22% מהחברות דיווחו על פגיעה בפעילות העסקית, כאשר בחלק מהמקרים דווח גם על היחלשות הקשר עם מטות החברה בחו״ל ועל שחיקה בהשפעת המרכזים המקומיים בישראל בתוך הארגון הגלובלי.

תהליכים מדאיגים מתחת לפני השטח

אחד הממצאים המדאיגים בדו״ח נוגע להון האנושי: יותר ממחצית מהחברות, כ-53%, מדווחות על עלייה בבקשות רילוקיישן מצד עובדים ישראלים, על רקע שיקולי ביטחון, אי־ודאות גיאופוליטית וחיפוש אחר יציבות אישית ומשפחתית. הדו״ח מזהיר כי מגמה זו עלולה, לאורך זמן, לפגוע במנוע החדשנות המקומי וביכולת של ישראל לשמר ידע, ניסיון וקניין רוחני. לצד הנתונים הגלויים, מצביע הדו״ח גם על תהליכים שקטים אך מדאיגים המתרחשים מתחת לפני השטח. חלק מהחברות בוחן העברת השקעות ופעילויות למדינות אחרות. במקרים מסוימים, חברות שהתמודדו עם פגיעה בשרשרת האספקה המקומית במהלך המלחמה, מצאו אלטרנטיבות מחוץ לישראל. 

עם זאת, הדו״ח מדגיש שהרב־לאומיות לא פועלות מתוך ראייה קצרת טווח בלבד. גם במהלך המלחמה נרשמו השקעות משמעותיות, הרחבת פעילות ומיזוגים ורכישות, וחלק גדול מהחברות המשיכו להשקיע בטכנולוגיות, בתשתיות ובהון האנושי בישראל. בשורה התחתונה קובע הדו״ח כי החוסן שהפגין האקו־סיסטם הישראלי אינו מובן מאליו. ללא צעדים אקטיביים מצד המדינה ליצירת יציבות רגולטורית, מיסויית וגיאופוליטית, קיים חשש לשחיקה הדרגתית אך מתמשכת במעמדה של ישראל כיעד מועדף לפעילות של תאגידים גלובליים.

הדו״ח מציב בכך תמרור אזהרה ברור, אך גם מדגיש כי עדיין קיימת לישראל הזדמנות לשמר ולחזק את מעמדן של החברות הרב־לאומיות כמנוע צמיחה מרכזי של המשק. מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), קרין מאיר רובינשטין, אמרה: "האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) מחויב ליצירת ודאות עסקית, לקידום סביבה רגולטורית מאפשרת ולשמירה על רציפות הפעילות של התעשייה בישראל, במיוחד על רקע השנה המאתגרת שעברנו. גם בזמן המלחמה הקשה, תעשיית ההייטק הישראלית בהן החברות הגלובליות הפועלות בישראל הוכיחו שוב את חוסנה ויכולתה להוביל בחדשנות וביצירתיות".