מניית חברת מובילאיי (Mobileye) התרסקה בשבוע שעבר בשיעור של כ-30%, וזאת לאחר שהחברה פרסמה אזהרה מקדימה, לפיה היא צופה כי ההכנסות ברבעון הראשון של 2024 יהיו נמוכות בכ-50% בהשוואה לרבעון הראשון של 2023, שעמדו על 458 מיליון דולר. הירידה בהכנסות תוביל להפסד תפעולי של 242-257 מיליון דולר ברבעון הראשון.
הסיבה לתחזית השלילית שפירסמה מובילאיי היא המלאים העודפים של מוצריה הנמצאים בידי הלקוחות. משיחות שערכה החברה עם לקוחותיה, בניסיון לאמוד את היקף ההזמנות לשנת 2024, הבינה החברה שהם יעדיפו לעשות שימוש במלאים הקיימים לפני שיבצעו הזמנות חדשות. עודפי המלאי האלה נבנו נוצרו 2021-2022, על רקע החשש של חברות רבות באותם ימים מפני חוסרים בשרשרת האספקה. מובילאיי: "כעת, משחששות שרשרת האספקה דעכו, אנחנו צופים כי לקוחותינו ישתמשו במלאים הקיימים שלהם, ולכן הכנסות הרבעון הראשון 2024 צפויות להיות נמוכות משמעותית".
החברה מעריכה שלקוחותיה מחזיקים כעת במלאי עודף של כ-6-7 מיליון שבבי EyeQ עבור מערכות ADAS. בשלושת הרבעונים הנותרים של 2024 צופה מובילאיי הכנסות דומות לאלה של 2023. אלא שההכנסות הנמוכות ברבעון הראשון ישליכו על התוצאות הכוללות של שנת 2024, אשר צפויות לנוע בטווח של 1.83-1.96 מיליארד דולר, בהשוואה להיקף מכירות כולל של כ-2.08 מיליארד דולר בשנת 2023. בעקבות הירידות במנייה, מסתכם שווי החברה בנסד"ק בכ-24.6 מיליארד דולר.
מניית מובילאיי בנסד"ק בשבוע האחרון. מקור: yahoo finance
ההפסד התפעולי ב-2024 כולה צפוי להסתכם בכ-378-468 מיליון דולר, יותר מפי 10 מההפסד התפעולי של שנת 2023, אשר צפוי להסתכם בכ-33-37 מיליון דולר. בסך הכול, צופה מובילאיי לשלוח ב-2024 כ-31-33 מיליון שבבי EyeQ, לעומת 37 מיליון שבבים ב-2023. מובילאיי אינה החברה היחידה בשוק שסובלת מאפקט המלאים העודפים. גם חברת סולאר-אדג' (SolarEdge) דיווחה בחודש נובמבר כי הכנסותיה ברבעון הרביעי צפויות לשקף ירידה של 60% בגלל מלאי עודף שהצטבר בקרב לקוחותיה.
בתמונה למעלה: דגם של טאטא מוטורס, שבו משולבות הסוללות של פינרג'י
חברת Indian Oil מתכוונת לבצע השקעה שנייה בחברת פינרג'י (Phinergy), כך על פי דיווח היום (א') לבורסה בתל אביב. ההשקעה תתבצע דרך חברת-בת של Indian Oil בשבדיה, IOC Sweden AB. הדירקטוריון של פינרג'י אישר להקצות לחברה השבדית כ-28 מיליון מניות תמורת 10-12.5 מיליון דולר. Indian Oil היא שותפה אסטרטגית של פינרג'י מזה מספר שנים בשוק הרכב ההודי. בעקבות ההודעה עלתה מניית פינרג'י בבורסת תל אביב בכ-9% וכעת היא נסחרת לפי שווי של כ-197 מיליון שקל.
ההשקעה תביא את היקף אחזקותיה של Indian Oil בפינרג'י ליותר מ-25%. מאחר שאין בחברה בעלי שליטה, אחזקה משמעותית כזו תקנה לחברה ההודית כוח רב כשל בעל שליטה (מה שקרוי "דבוקת שליטה"), ועל כן מימוש ההשקעה מחייב גם את אישור אסיפת בעלי המניות. חברת פינרג'י פיתחה טכנולוגיה להפקת חשמל "נקי" מריאקציה בין אלומיניום לאוויר, אשר אינה פולטת גזי חממה. לחברה יש שתי קווי פעילות: מערכות גיבוי חשמל, בעיקר לשוק הטלקום, וסוללות לרכבים חשמליים.
הסוללות של פינרג'י מיועדות להוות אלטרנטיבה לסוללות הליתיום, כאשר האנרגיה החשמלית המניעה את המנוע היא תוצר של ריאקציה בין אלומיניום, אוויר ומים. סוללות אלה אמורות להיות קלות יותר, מזהמות פחות, נטענות תוך דקות ספורות ומקנות טווח נסיעה מורחב. Indian Oil היא חברה בבעלות ממשלת הודו, תחת הפיקוח של משרד האנרגיה. החברה ניצבה במקום ה-94 מבין 500 החברות הגדולות בעולם של מגזין פורצ'ן (Fortune 500) לשנת 2022. היא עוסקת בכל שרשרת הייצור והאספקה של נפט וגז, מזיקוק, הולכה וגילוי ועד שיווק לצרכן. בשנים האחרונות החלה להרחיב את פעילותה בתחום האנרגיות המתחדשות.
Indian Oil היא כאמור שותפה אסטרטגית של פינרג'י בשוק ההודי. כחלק מהתוכנית של שתי החברות, שירותי הטעינה המחודשת של הסוללות, כלומר החלפת האלומיניום, יסופקו ברשת תחנות הדלק הקיימות של Indian Oil, המפעילה כ-30 אלף תחנות דלק ברחבי הודו. שתי החברות גם הקימו ב-2021 חברת-בת משותפת בהודו. הצלע השלישית בשיתוף הפעולה הזה היא יצרנית הרכב ההודית טאטא מוטורס (Tata Motors), שכבר הודיעה על כוונתה לשלב את הסוללות של חברת פינרג'י בשני דגמים של כלי-רכב חשמליים.
יוזמת Power in Diversity, שפועלת בימים כתיקונם בקידום גיוון תעסוקתי בחברות הייטק, עוסקת בימים אלה באתגר אחר לגמרי: הקשיים הייחודיים שעימם מתמודדים מנהלים ועובדים בהייטק הישראלי על רקע הטבח ב-7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיו.
Power in Diversity יצאה בימים האחרונים בתוכנית המציעה למנהלים, עובדים, אנשי HR וכדומה הדרכות, ללא תמורה, שמטרתן לספק כלים, פסיכולוגיים וארגוניים, כיצד להתמודד עם המורכבות הנוכחית, שבה יש לתת מענה למצוקות הנפשיות של העובדים והמנהלים מצד אחד, ומצד שני לשמור על רציפות תפקודית של הארגון. ההדרכות מתקיימות במתכונת המתאימה לארגון, בין אם מדובר בפגישות אישיות או קבוצתיות, פרונטאליות או בשיחות וידאו.
מי שמובילה את ההדרכות הללו היא ד"ר גלית דשא, המנהלת המקצועית של Power In Diversity. בהכשרתה המקצועית, לדשא יש ניסיון רב בטיפול בפוסט טראומה בקרב נפגעות תקיפה מינית. כעת, היא מזהה סימנים מובהקים של טראומה קולקטיבית במגזר ההייטק. "אני פוגשת בתעשיית ההייטק שיעור מאוד גבוה של אנשים שהאסון הזה פוגש אותם ברמה האישית. יש לאנשים רבים במגזר קירבה לקורבנות, היכרות עם השמות. זו חוויה קבוצתית של אובדן אמון. זו סיטואציה ייחודית, שבה כולם בארגון מצויים ברמה כזו או אחרת בטראומה. גם הפרודוקטיביות נפגעה משמעותית, הן בשל עובדים רבים שגויסו למילואים והן בשל עובדים אחרים שנמצאים בתפקוד נמוך."
דשא מספקת מספר קווים מנחים לזיהוי תגובות אופייניות למצב של מצוקה. "יש שלוש תגובות אופייניות לטראומה. קיפאון (freeze), מה שבא לידי ביטוי בחוסר תפקוד, עובדים שמתקשים לצאת מהמיטה, לא מחליפים בגדים, לא פותחים מצלמות בפגישות זום כך שלא ניתן להתרשם ממצבם, מתאיידים. התגובה השנייה היא תקיפה (fight), כדוגמת התקפי זעם, פרצי אלימות, תוקפנות, פלאשבקים מסרטוני זוועה. המצב השלישי הוא בריחה (flight), ניתוק, דיסוציאציה."
לדברי דשא, המהות ההישגית של חברת הייטק מקשה על התמודדות עם הסיטואציה הנוכחית. "סטארט-אפ הוא אירוע שאין בו זמן, אי אפשר להוריד הילוך. מדובר בחברות גלובליות, שצריכות לספק את הסחורה. הקולגות או הלקוחות בחו"ל לא תמיד מבינים את הסיטואציה. זו עבודה בעצימות גבוהה, והמשבר הנוכחי מייצר המון אתגרים ביצועיים."
"מנהל לפתע צריך להתמודד עם אותות מצוקה בקרב עובדיו שהוא אינו יודע איך לתת להם מענה: עובדים בתת-תפקוד, עובדים בתפקוד יתר, עובדים שבוכים, שמתפרקים, שמתבלבלים. אנשים שפורקים הכול בפגישת הדיילי, עובדים שלא עונים, שלא פותחים מצלמה בזום. ייתכן שגם המנהל עצמו חווה מצוקה אישית, אינו ישן בלילות. יש מנהלים שמתלבטים איך ובאיזו מידה לשתף את העובדים במצבם, איך לעשות את זה נכון, מצד אחד לא להיות קרים מדי, ומאידך לא לחשוף חולשה גדולה מדי מאחר שהעובדים צריכים להרגיש שיש משענת של יציבות."
דשא מפנה את הזרקור לתפקיד הקריטי של מחלקת משאבי אנוש. "התפקיד הקשה ביותר כעת הוא של צוות ה-HR, שהן לרוב נשים. הן צריכות להסתכל לכל הכיוונים, למנהלים שלמעלה ולעובדים שלמטה, לראות ולזהות ולהבין, ובמקביל לדאוג לאלה שבמילואים. הן הציר של האירוע בארגון. וגם הן לעיתים צריכות עזרה, מאחר שבמקרים רבים מדובר בנשים צעירות עם ילדים ובעל במילואים. אני מנסה לספק להן כלים שיעזרו להן לזהות סימנים וכיצד להתמודד איתם."
במה את מתמקדת בהדרכות?
"יש צורך בסיוע רגשי. אנחנו מלמדים כיצד לזהות נורות אודומות, איך לפתוח ישיבת צוות, איך להתעניין בצורה רגישה בשלומם של העובדים. כשהסימנים מתחילים להיות אקוטיים, כדאי לפנות לעזרה מקצועית. יכולת השיתוף שלנו נמוכה למדי, אנחנו לא יודעים איך לדבר. זה נכון בעיקר לגבי גברים, וזו תעשייה עם דומיננטיות גברית. יש קושי לדעת כיצד להוציא החוצה דברים בצורה נכונה, כיצד לדבר עם אנשים באופן מיטיב, כיצד לשאול שאלות נכונות בצורה נכונה."
בתמונה למעלה: גלאי להבה של טכנולוגיות גילוי אש על אסדת נפט בים סין
חברת טכנולוגיות גילוי אש (F&G Detection) הפועלת מקיבוץ ברור חיל שבצפון הנגב, דיווחה היום (ד') שמתקניה לא ספגו נזק או פגיעה כלשהי עקב המלחמה, ובהתאם להוראות פיקוד העורף, אין כרגע מגבלות על הגישה והפעילות במתקניה בקיבוץ ברור חיל. יחד עם זאת, היא הסיטה לתקופת זמן מוגבלת את מרבית הפעילות שהתקיימה בקיבוץ ברור חיל אל מתקניה האחרים. להערכת החברה, המלחמה או המצב הביטחוני הנוכחי לא צפויים לפגוע מהותית בפעילותה העסקית בשנת 2023. "מערך הייצור והאספקה של פועל באופן רציף. החברה ממשיכה בפעילות מחקר ופיתוח בהתאם לתוכניות המקוריות, תוך התאמה למצב הביטחוני בהתאם להנחיות פיקוד העורף.
"החברה פועלת באופן רציף ומתמשך במטרה לצמצם ככל האפשר פגיעה עתידית בפעילותה, גם אם המצב הביטחוני יימשך. החברה ערוכה מבחינת תשתית הייצור, רמת המלאי ומקורות אספקה להבטיח את כל הצרכים ולעמוד בכל הדרישות לאספקה בחודשים הקרובים". חברת FGD הוקמה בשנת 2017 על-ידי היו"ר יחיאל ספקטור (מייסד ספקטרוניקס) והמנכ"ל חביב פרלמן.
החברה מפתחת ומייצרת גלאי להבה המבוססים על חיישנים אופטיים, אשר מותקנים בחברות מובילות כמו טסלה, ספייס אקס, האניוול, סימנס, שדה התעופה של לוס אנג'לס ועוד. בין השאר היא נמצאת כיום בתהליכי פיתוח של גלאי גז, אשר נמצאים בשלבי בדיקה בחברת התקינה HSE עבור חברת דלק גדולה. כיום החברה מעסיקה כ-40 עובדים, מחציתם בישראל ומחציתם בארה"ב, כאשר מתקני הפיתוח והייצור שלה פועלים משני מבנים שכורים בקיבוץ ברור חיל הסמוך לשדרות.
חברת F&G Detection נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-150 מיליון שקל. בשנת 2023 צמחו מכירותיה בכ-88% והסתכמו בכ-4.3 מיליון דולר. לפני כחודשיים נחתם הסכם הבנות עם חברת האניוול אשר מעוניינת לשווק את גלאי החברה ללקוחותיה. גלאי הלהבה של החברה מבוססים על טכנולוגיית IR וכוללים צילום וידאו המאפשר הקלטת אירועים וצפייה בזמן אמת. לאחרונה היא חתמה על הסכם להקמת קו ייצור של גלאים בקזחסטן, עבור תעשיית הנפט של המדינה. קזחטן מחזיקה בכ-3% מממאגרי הנפט בעולם. מטרת ההסכם היא להתחרות במכרזים ממשלתיים לאספקת גלאי להבה וגז לתעשיות הנפט והגז המקומיות.
בתמונה למעלה: מניית סולאר-אדג' בשבוע האחרון בנסד"ק. מקור: yahoo finance!
מניית חברת סולאר-אדג' (SolarEdge) צנחה אמש (ו') במסחר בנסד"ק בשיעור של 27%, בעקבות התרעה של החברה שהכנסותיה ברבעון השלישי יהיו נמוכות משמעותית מהתחזית המכירות וצפויות להסתכם בטווח של 720-730 מיליון דולר, במקום ההערכה הקודמת של 880-920 מיליון דולר. בעקבות העידכון הזה, החברה תסיים את הרבעון בהפסד תפעולי (GAAP) של 9-28 מיליון דולר. הדו"ח הכספי המלא צפוי להתפרסם ב-1 בנובמבר 2023.
מאז תחילת השנה איבדה מניית סולאר-אדג' כ-70% מערכה וכיום היא נסחרת בשווי שוק של כ-4.69 מיליאר דולר. בהודעה למשקיעים הסביר מנכ"ל החברה, צבי לנדא, כי במחצית השנייה של הרבעון השלישי חלה האטה משמעותית בפעילות החברה באירופה, שבאה לידי ביטוי בביטולים ובדחיות בלתי צפויות של הזמנות ממפיצים באירופה. "אנחנו מייחסים זאת למלאים גבוהים מהמצופה בערוצי ההפצה ולהיקף התקנות נמוך מהמצופה, בייחוד בחודשי הקיץ ובחודש ספטמבר, חודשים שבהם היקף ההתקנות אמור להיות גבוה", אמר.
מכה בשוק המרכזי
החברה צופה כי מגמה זו תיאפיין גם את הרבעון האחרון של השנה, וגם בו צפויות ההכנסות להיות נמוכות משמעותית מהמצופה כל עוד המלאים נותרים גבוהים. השוק האירופי הוא השוק הגדול והחשוב ביותר של סולאר-אדג', והיה אחראי לכ-54.3% מהמכירות בשנת 2022 (בהשוואה לכ-45% בשנת 2021). ארה"ב היתה אחראית לכ-36.5% מהמכירות ב-2022 ואוסטרליה לכ-9.2% מהמכירות. כיום החברה מעסיקה כ-5,000 עובדים, מהם כ-1,500 במחקר ופיתוח והשאר בייצור ובשיווק ומכירות. כ-700 עובדים נמצאים באירופה. השאלה המרכזית כעת היא האם מדובר בכישלון של החברה, או במגמה בשוק האירופי כולו.
לנדא הדגיש כי הדבר אינו קשור למלחמה בישראל. "שינוי התחזית אינו קשור לאירועים הטרגיים בישראל. אף שהיתה השפעה על השגרה היומיומית במטה שלנו. המפעלים שלנו פתוחים ברחבי העולם, לרבות בישראל, ואנחנו ממשיכים לשרת את הלקוחות ללא הפרעה". דו"ח הרבעון השלישי הגיע כמו רעם ביום בהיר, לאחר שברבעון השני החברה דיווחה על עלייה משמעותית בהיקף המכירות באירופה ועל שיפור כולל במכירות: ברבעון השני צמחו המכירות מ-728 מיליון דולר ב-2022 לכ-991 מיליון דולר ב-2023, ובמחצית הראשונה של 2023 הסתכמו מכירות החברה ביותר מ-1.9 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של כ-1.38 מיליארד דולר במחצית הראשונה 2023. גם הרווח הנקי עלה בתקופה הזאת בחדות: מכ-48 מיליון דולר במחצית הראשונה 2022, לכ-258 מיליון דולר במחצית הראשונה 2023.
במחצית הראשונה של 2022 צמחו המכירות של חברת קומפיולאב (Compulab) מיוקנעם בכ-13% והסתכמו ב-63.1 מיליון שקל. הרווח נטו זינק מכ-1.2 מיליון שקל אשתקד לכ-5.2 מיליון שקל השנה. אחת מהתופעות המעניינות בדו"ח של החברה קשור לשינויים גלובליים במאפייני שוק הרכיבים. החברה דיווחה שלמרות ההצלחה במכירות, צבר ההזמנות נמצא בתהליך ירידה עקבי: מכ-30.7 מיליון שקל בדצמבר 2022, לכ-20.3 מיליון שקל ביוני 2023 וכעת להיקף של כ-18 מיליון שקל בלבד.
החברה הסבירה שמדובר בתופעה גלובלית: "הירידה בצבר ההזמנות נובעת בעיקרה מקיצור זמני האספקה. מרבית הלקוחות מעדיפים היום להצטייד בהתאם לצרכים המיידים – ולא לבצע הזמנות ארוכות טווח". ראוי לציין שהתופעה הזאת גם מורגשת אצל מפיצות הרכיבים הגדולות בעולם. בשנה שעברה אמר ל-Techtime מנהל המכירות של מאוזר EMEA שכאשר צבר ההזמנות יתחיל לרדת, "נדע שמשבר הרכיבים מתחיל להסתיים".
קו הייצור של חברת קומפיולאב ביוקנעם
החברה הוקמה ב-1992 על-ידי אריה יהב וגדעון ימפולסקי, אשר רכש ב-2012 את השליטה בחברה ביחד עם קבוצת משקיעים. החברה החל את דרכה בתור לשכת תכנון ופיתוח, ובשנת 1997 החלה לפתח מוצרים עצמיים לשוק המערכות המשובצות. בכיום היא מפעילה שני קווי מוצר מרכזיים: כרטיסי מחשב (Computer on Module) המיועדים למערכות משובצות ומבוססים על ארכיטקטורת ARM, ומחשבים זעירים קומפקטיים ומוקשחים מבוססי x86 של אינטל, אשר כוללים טכנולוגיית קירור עצמית מבוססת "ארובות אוויר" (Buoyancy Effect) ופועלים ללא מאווררים.
בשנים האחרונות החברה מגבירה את פעילותה בתחום המחשבים הזעירים ליישומי IoT. בדומה לחברת ואריסייט המתחרה, גם קומפיולאב מייצרת בעצמה את המוצרים, במפעל הייצור שלה ביוקנעם אשר כולל 3 קווי השמות SMT. בין לקוחותיה: סימנס, גוגל, לוקהיד מרטין, רייתאון, פיליפס, Future Electronics ועוד. החברה נסחרת בתל אביב לפי שווי שוק של כ-129.5 מיליון שקל.
בתמונה למעלה: מנכ"ל אלטק, אלי יפה. שיפור בכל המדדים המרכזיים
יצרנית המעגלים המודפסים (PCB) מפתח תקווה, חברת אלטק (Eltek), החליטה להגדיל את היקף פעילותה בשוק האמריקאי ומחפשת חברה לרכישה בארה"ב, כך מסר סמנכ"ל הכספים של החברה, רון פרוינד, בשיחה עם אנליסטים בעקבות פרסום דו"ח הרבעון השני 2023. "עדיין לא איתרנו את החברה המתאימה", הוא אמר. "כיום אנחנו נמצאים בשלב שבו אנחנו מחפשים חברת מטרה שמתאים לנו לרכוש אותה". מהמידע לא ברור אם אלטק מחפשת נציגות בארה"ב או חברה בעלת תשתית ייצור בארה"ב.
במהלך הרבעון השני של 2023 צמחו מכירות החברה בכ-21% והרווח התפעולי השתפר בכ-300%. היקף המכירות ברבעון הסתכם בכ-11 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-9 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. במחצית הראשונה של 2023 הסתכמו המכירות בכ-22.5 מיליון דולר – בהשוואה לכ-18.8 מיליון דולר אשתקד. החברה שיפרה את ביצועיה בכל המדדים החשובים: הרווח הגולמי ברבעון האחרון צמח ל-27% מהמכירות ולהיקף של 3 מיליון דולר – בהשוואה ל-18% מהמכירות והיקף של 1.8 מיליון דולר אשתקד. הרווח הנקי צמח בכ-74% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכם בכ-1.3 מיליון דולר.
בסיום הרבעון הצטברו בקופת החברה 8.3 מיליון דולרים לאחר תשלומי כל החובות עבור הלוואה בנקאית בהיקף של 1.7 מיליון דולר, ולאחר תשלום קנס בהיקף של 350 אלף דולר, שהושת על-ידי המשרד לאיכות הסביבה בגין חריגות מתקנות חוק אוויר נקי בשנים 2019-2020. מנכ"ל אלטק, אלי יפה, אמר בשיחת הוועידה, שהחברה הגיעה להישג הזה למרות שהרבעון השני מאופיין במספר קטן יחסית של ימי עבודה. יפה: "ראינו דרישה גוברת למוצרים ברמת איכות ואמינות גבוהה (high-end, high-reliability). שוק המעגלים המתקדמים צפוי לצמוח בשנים הבאות בעיקר בזכות הגידול בשוקי הביטחון, התעופה והציוד הרפואי".
"המגמות המרכזיות בשווקים אלה הן דרישה למעגלים בעלי ביצועים גבוהים יותר, מיזעור מעגלים מודפסים וצורך במעגלים העומדים בדרישות בטיחות מחמירות". כדי להתמודד עם הביקוש, החברה הגדילה את מצבת העובדים ב-24% מאז תחילת 2022, וביצעה השקעות בחידוש ובהרחבת תשתית הייצור. ראוי לציין שכיום תשתית הייצור שלה מאפשרת להגיע להיקף מכירות של 11-13 מיליון דולר ברבעון. לכן כדי לצמוח היא זקוקה להגדיל את תשתיות הייצור. יפה סיפר שהחברה ביצעה הזמנות של ציוד נוסף לייצור מעגלים מודפסים, אשר יותקן במפעלה בשנים 2024-2025.
ראוי לציין שגם ברבעון הראשון דיווחה אלטק על שיפור בתוצאות: צמיחה של 18% במכירות וגידול של 144% ברווח התפעולי. בעקבות הדו"ח ההוא זינקה המניה בנסד"ק ביותר מפי שניים, והגיעה ביוני 2023 לשיא של 10.98 דולר. מאז המנייה ביצעה תיקון חלקי כלפי מטה, וכיום היא נסחרת במחיר של 8.7 דולר, המעניק לחברה שווי שוק של כ-51.4 מיליון דולר.
דירקטוריון חברת טלסיס (Telsys) מינה צוות של שלושה דירקטורים לצורך ניהול משא ומתן מול ארלדן טכנולוגיות ובעלי המניות בחברת ואריסייט, במטרה לרכוש את כל מניות ואריסייט ולהחזיק ב-100% ממניותיה. חברת ואריסייט ׁׁ(Variscite) מלוד עוסקת בפיתוח וייצור מודולים ממוחשבים (System on Modules) להטמעה במערכות הלקוח, ערכות פיתוח וכרטיסי הרחבה. כיום החברה מעסיקה יותר מ-100 עובדים. החברה ממוקדת בלקוחות מהשוק התעשייתי והרפואי, ופועלת במתכונת של יצרנית אלקטרוניקה קלאסית ומייצרת את הכרטיסים במפעלה בקריית גת.
המהלך ישנה את אופייה של חברת טלסיס, אשר תיהפך לחברה שבעיקרה היא חברת מו"פ וייצור, ופחות חברה הפועלת בשוק הפצת הרכיבים: בשנת 2022 הסתכמו מכירות ואריסייט כ-324.7 מיליון שקל, ואילו מכירות טלסיס עצמה הסתכמו בכ-108.4 מיליון שקל בלבד. כיום מחזיקה טלסיס בכ-70% ממניות ואריסייט והשאר נמצאות בידי ארלדן (כ-21%) והעובדים. במידה והעיסקה עם ארלדן תתבצע, תחזיק טלסיס בכ-93% ממניות ואריסייט, ואז היא תציע לעובדי ואריסייט להצטרף אל העיסקה ולמכור לה את אחזקתם בחברה, כך שהיא תגיע לשיעור אחזקה של 100%.
ראוי לציין שחברת ארלדן החזקות (החברה האם של ארלדן טכנולוגיות) מחזיקה כיום בכ-26% ממניות טלסיס, אשר נסחרת בבורסת תל אביב לפי שווי שוק של כ-1.64 מיליארד שקל (כמעט כפול משווייה באוגוסט 2022). השלמת העיסקה תהיה סיומו של מהלך איטי וסבלני של צבירת מניות ואריסייט לאורך השנים. טלסיס ביצעה את השקעתה הראשונה בוואריסייט בשנת 2014, כאשר היא רכשה כ-32% מהמניות תמורת 8.3 מיליון שקל. מאז היא מגדילה בצעדים קטנים ובהתמדה את חלקה בחברה. המהלך האחרון בוצע בפברואר 2023 שבמסגרתו היא רכשה כ-1.68% ממניות ואריסייט תמורת 25.078 מיליון שקל. כלומר, ואריסייט השיגה שווי שוק של כ-1.5 מיליארד שקל.
ואריסייט מפעילה מספר קווי SMT במפעל הייצור בקרית גת
מנכ"ל ואריסייט ב-13 השנים האחרונות, אוהד יניב, הסביר ל-Techtime שהחברה פועלת בשוק ייחודי שאין בו ענקים דומיננטיים. יניב: "הענקים אוהבים לייצר מוצרים אחידים בכמויות גדולות של כמיליון יחידות. הלקוחות שלנו רוכשים מוצרים בכמויות של כמה מאות עד כמה עשרות אלפי יחידות בשנה. הם גם זקוקים לליווי טכנולוגי. השוק שלנו בנוי מאלפי לקוחות בעלי התמחויות מיוחדות, ולכן הוא פחות מעניין את הענקיות. בעבר ניסו חברות ענק לייצר כרטיסי SoM במחיר אטרקטיבי, אולם הן תמיד נכשלו.
"אנחנו מתבססים על מעבדים מבוססי Arm של NXP ושל Texas Instruments, ומתחייבים לזמינות ולאורך חיי מוצר ארוכים. חברת NXP למשל, מתחייבת לספק את המעבדים לפחות 15 שנים. במקביל, אנחנו מתחייבים לספק כרטיסי NXP לכל אורך אותה התקופה, ולבצע את כל ההתאמות וכל העידכונים כדי לספק ללקוחות כרטיס תואם לחלוטין לכרטיס המקורי שהוא רכש. כיום אנחנו מוכרים בעולם כיצרנית SoM גדולה המופצת בין השאר על-ידי חברת Arrow העולמית".
מדוע החלטתם לבצע ייצור עצמי?
"הגענו למסקנה שאתה לא יכול לייצר מוצר כמו שלנו בכמויות של מאות אלפי יחידות ולהיות תלוי בקבלן חיצוני. הייצור העצמי מאפשר לנו לשלוט באופטימיזציה של המוצר ובהגדרת רמת האיכות. אנחנו מייצרים להזמנה – לא למלאי – ולמרות שהמוצרים שלנו גנריים, יש בהם מרכיב גדול מאוד של מודולריות המאפשר ללקוח לתפור את המוצר לצרכיו. אי-אפשר לעשות את זה באמצעות קבלנות משנה. תשתית הייצור שלנו מתבססת על מספר קווי SMT, כאשר אנחנו שומרים על רמת רזרבת ייצור של 25%-30% כדי להתמודד עם צרכים פתאומיים".
"העובדה שאנחנו מייצרים את הכרטיסים בעצמנו איפשרה לנו להתמודד עם המחסור ברכיבים בשנות הקורונה, ולסייע ללקוחות שלנו להמשיך ולתפקד גם בחודשים הקשים ביותר. צריך לזכור שבכרטיס ממוצע שלנו יש 300-500 רכיבים ואנחנו מבצעים בדיקות מלאות, כולל בדיקה פונקציונלית של כל כרטיס. לכן גם אין כוונה להוציא את הייצור מהחברה בעתיד – ואריסייט היא חברת High Mix Low Volume מובהקת. היום אנחנו אפילו מגדילים את המלאים שלנו – כדי שנוכל להיכנס למשבר הבא במצב יותר טוב מאשר נכנסנו למשבר הקודם".
תעשיית ההייטק הישראלית מתחילה לצאת מההלם הראשוני של הרפורמה משפטית, והיא מתארגנת לעבודה במתכונת חירום חדשה – בעיקר מחוץ לישראל. סקר שוק חדש של עמותת Start-Up Nation Central אשר נערך בסוף חודש יולי 2023, מגלה שחברות טכנולוגיות רבות מתחילות לבצע מהלכים כמו העברת כספים לחו"ל, פיטורי עובדים ובסופו של דבר התנתקות מישראל.
לפני כחודש שוחח Techtime עם אחד מהמנהלים של קרן הון סיכון מהגדולות בישראל. הוא סיפר שהקרן עדיין משקיעה בחברות ישראליות, "אולם המשקיעים דורשים מאיתנו להשקיע רק בחברות הרשומות בחו"ל". הנתונים שנאספו על-ידי SUNC מגלים שככל הנראה המצב גרוע בהרבה. האווזה שהטילה כל-כך הרבה ביצי זהב בשנים האחרונות, מתחילה להתעייף.
בסקר השתתפו 734 נשאלים, מהם 615 היו מנהלים בחברות טכנולוגיות ובחברות סטארט-אפ ו-115 נשאלים היו מנהלי קרנות הון סיכון וגופי השקעה. מהתשובות שלהם התקבלה תמונת מצב מדאיגה: 68% מחברות הסטארט-אפ החלו לנקוט בצעדים אקטיביים של יציאה מישראל, הכוללים שינוי מיקום רישום החברה, העברת פעילות המטה ואפילו פיטורי עובדים.
כ-22% מהחברות דיווחו שהן כבר הוציאו את יתרות המזומנים שלהן מישראל, ואילו 37% מהמשקיעים דיווחו שחברות הפורטפוליו שלהם הוציאו לחו"ל חלק מיתרות המזומנים שלהן. 20% מהמשקיעים דיווחו שחברות פורטפוליו שלהם החלו בשינוי מיקום החברה, ו-69% מהמשקיעים דיווחו שחברות פורטפוליו שלהם יעשו זאת בעתיד.
נזק שיהיה קשה מאוד לתקן
מנכ"ל Start-Up Nation Central, אבי חסון, הזהיר: "תהליכים כמו העברת חברה לחו"ל או פתיחתה מלכתחילה מחוץ לישראל, הינם תהליכים שאחריהם יהיה קשה להחזיר את הגלגל לאחור". אחד מהקשיים בניתוח תגובת התעשייה למהפיכה המשטרית הוא המיתון בכל תעשיית ההייטק העולמית. בהקשר הזה מציין הסקר שכ-65% מהמשקיעים סבורים שבארה"ב כבר רואים סימני התאוששות מהמשבר – ובישראל רק 12% מהמשקיעים סבורים שיש סימני התאוששות.
יחד עם זאת, מדובר במצב משתנה, ונראה שהנטייה לצאת מישראל היא בעלת דינמיקה משל עצמה, אשר תייצר מציאות חדשה. אי-אפשר להתעלם מההשלכות החמורות של מצב שבו הרוב המכריע של חברות הסטארט-אפ מתכנן לבצע צעדים אשר יצמצמו את חשיפתו לישראל. 76% מהחברות מתכננות להגיב למצב באופן אקטיבי, אם באמצעות הוצאת כספים לחו"ל (31%), רישום החברה מחוץ לישראל (29%), הוצאת עובדים לרילוקיישן (21%), פיטורי עובדים (15%) וכדומה.
התוצאה: רוב מוחץ של בכירים בחברות ההייטק ובקרב המשקיעים סבור שהחקיקה משפיעה על התעשייה לרעה: 78% ממנהלי החברות ו-84% מהמשקיעים ציינו שיש לחקיקה השפעות שליליות על פעילות החברות שלהם. בנוסף, 80% מהמשקיעים סבורים שלהידרדרות היחסים בין ישראל וארה"ב תהיה השפעה שלילית על תעשיית ההייטק הישראלית. כבר היום ניתן לחוש בפעמי העתיד המטריד הזה: 67% מהמשקיעים דיווח שהחלו להשקיע או שוקלים להשקיע בחברות זרות. מתוך המשקיעים שהשקיעו בעבר בחברות זרות – 28% החליטו להגדיל את ההשקעות בחו"ל על חשבון השקעות בישראל.
חברת SCD הנמצאת בבעלות משותפת של אלביט ורפאל החלה לייצר חיישן Infrared חדש, אשר משלב גם יכולות חדשניות של Event Base Imaging בתחום ה-SWIR וגם יכולת Imaging מהיר בו-זמנית בשבב יחיד. בשיחה עם Techtime העריך מנכ""ל החברה, קובי זאושניצר, שזהו החיישן הראשון מסוגו בעולם אשר מאפשר יכולת הדמאה של Events ב-SWIR ויותר מכך, זהו החיישן הראשון מסוגו בעולם אשר מאפשר גם חישה רגילה וגם חישת Events בו-זמנית באותו גלאי. החיישן, מדגם SWIFT-640 EI, הוא בעל פיקסלים בגודל של 10 מיקרון (כל צלע) אשר מייצרים תמונות בקצב של עד 50KHz. הוא מספק שני ערוצי וידאו בו-זמנית: ערוץ SWIR סטנדרטי וערוץ SWIR מבוסס אירועים (Event-based Imaging – EBI).
זאושניצר: "להערכתנו זהו חיישן ה-SWIR הראשון בעולם שיש לו יכולות EBI. זהו מכפיל כוח. הוא מאפשר למערכות עם בינה מלאכותית לקבל החלטות בצורה טובה ויעילה יותר, תוך חיסכון בהספק ובזמן, מכיוון שהמערכת מאתרת אירועים ברמת ה-FPA, יכולת שכיום דורשת כח עיבוד רב ומשאבי מחשב משמעותיים על-מנת לגלות את אותם אירועים. הגלאי הוא בעל מערך של 640 על 512 פיקסלים מסוג InGaAs אשר כולל גם יכולות Asynchronous Laser Pulse Detection (ALPD). כלומר יכולות לזהות מספר אירועי לייזר בו-זמנית.
"היכולות האלה חשובות למערכות המבצעות פעולות כמו הכוונת חימוש מדויק, איתור מקורות ירי עויין, מיון וסיווג מהירים, יישומי צילום היפר-ספקטרלי, התמצאות סביבתית, רובוטיקה וכדומה". חברת SCD פועלת במתכונת של חברה אנכית, אשר מפתחת ומייצרת את המוצרים שלה מרמת השבב ועד רמת מודול הווידאו אשר מוכן לאינטגרציה על-ידי בתי המערכות. "אנחנו מוציאים מהפאב שלנו מוצר שלם: מודול וידאו IR הכולל חיישן ארוז, אשר מבוסס על שבב IR שאנחנו מייצרים במפעל שלנו בכרמיאל ורכיב ASIC שפיתחנו בעצמנו. הם מחוברים אחד אל השני בטכנולוגיית Flip Chip וארוזים במפעל שלנו למוצר מוגמר".
200 מיליון דולר מכירות
חברת SCD פועלת מפארק התעשיות לשם שבגוש משגב בגליל (השם הוא קיצור של Semi Conductor Devices), ומעסיקה כ-600 עובדים, רובם במטה החברה בישראל אשר כולל גם את מרכז הפיתוח ואת מפעל ייצור השבבים של החברה. בשנת 2022 הסתכמו מכירותיה בכ-190 מיליון דולר. זאושניצר נכנס לתפקיד מנכ"ל החברה בחודש אפריל 2023, לאחר ששימש במשך 9 שנים כסמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי של החברה. הוא החליף בתפקיד את דני סלסקי, שעבר לתפקיד מנכ"ל חברת אירונאוטיקס, הנמצאת בבעלות חלקית של רפאל.
בדיקת פרוסה שיצאה מקו הייצור של SCD. משמאל: גלאי SWIFT 640 EI החדש
"אנחנו נחשבים לאחת מהחברות המובילות בעולם בתחום חיישני ה-IR בכל אורכי הגל של אינפרה אדום. אנחנו מוציאים מהפאב שלנו מוצר אשר מוכן לשילוב במערכות ה-EOIR של הלקוחות שלנו: מודול Video ל-IR הכולל חיישן ארוז, עם כרטיסי עיבוד צמודים ואשר מותאמים למגוון רחב של צרכים ואפליקציות בשוק הביטחוני ובשוק האזרחי".
מה הם שוקי היעד המרכזיים שלכם?
"הפעילות המרכזית שלנו היא ייצור חיישנים עבור תעשיית התעופה והביטחון, אם כי אנחנו גם מספקים מוצרים לחברות אזרחיות הזקוקות לטכנולוגיות הצבאיות, כמו למשל חיישנים להתקנה במכונות בדיקה בתעשיית ייצור השבבים (Image Inspection) או מערכות איתור דליפות גז (Optical Gas Imaging). בשנים האחרונות התחום הזה נמצא בצמיחה גדולה מאוד, עקב רגולציה מחמירה שנועדה להתמודד עם בעיית הפליטה של גזי חממה. בתחום הזה יש לנו צמיחה במכירות באירופה, במזרח הרחוק ובצפון אמריקה. תחום צומח נוסף הוא New Space, שבמסגרתו שולבו פתרונות ה-SWIR שלנו בהרבה מאוד לוויינים זעירים".
נייר עמדה שהוכן לאחרונה ברשות החדשנות מזהיר מפני משבר בתעשיית ההייטק הישראלית אשר עשוי לפגוע בכלכלה הישראלית כולה, על רקע המגמות הגלובליות וההפיכה המשטרית בישראל. "הרבעון הראשון של שנת 2023 התאפיין בתהליכים מואצים לביצוע שינויים במבנה המערכת המשפטית וביחסים בין שלוש הרשויות במדינת ישראל", נכתב במסמך הרשמי של רשות ממשלתית.
"הצפי לשינויים אלו הביא ליצירת אי-וודאות גבוהה מאוד לגבי מעמדה של הרשות השופטת, הן בהיבטים אזרחיים והן בהיבטים עסקיים, וכתוצאה מכך גם לאי-וודאות ביחס ליציבות הממשל התאגידי בישראל. תפיסת אי-הוודאות הזו מקטינה את כדאיות ההשקעה בישראל. לאור מצב עניינים זה, קיים חשש מהותי כי ישראל תתנתק בתקופה הקרובה ממגמות תנועות ההון העולמיות, וכי חלקה בעוגת השקעות ההון סיכון העולמי יקטן".
תעשיית ההייטק מגיבה מהר לשינויים, והרשות איתרה מגמת בריחה מישראל: "עד לחודש ינואר 2023, כ-80% מחברות ההזנק שנפתחו בישראל היו במבנה התאגדות של חברה ישראלית. במהלך חודש פברואר, בשל אי-הוודאות והסיכונים לסביבה העסקית בישראל והן ליזמים הישראלים עצמם, החלה מגמה של פתיחת חברות הזנק באמצעות התאגדות כחברה זרה. המגמה התעצמה במהלך חודש מרץ (80%-50% מהחברות נרשמו בחו"ל). ההערכה שלנו היא שבתוך זמן קצר מאוד אנו עלולים להגיע למצב שבו יהיה רוב מוחלט לפתיחה של חברות ההזנק על-ידי התאגדות באמצעות חברה זרה – ככל הנראה של יותר מ-80%".
רגע האמת: מתי התהליך יהיה "לא ליניארי"?
הבעיה אינה מוגבלת לחברות הזנק בלבד, אלא צפויה להשפיע על התנהלותה של התעשייה החשובה ביותר למשק הישראלי: תעשיית ההייטק מעסיקה כיום כ-11% מהשכירים במשק, ואחראית לכ-50% מהייצוא ולכ-30% מהכנסות המדינה ממסים. הרשות חוששת שהימשכות המצב הנוכחי בישראל יתבטא בתהליכים חדים ומהירים. "החלטות רבות אשר התעכבו בציפייה להתבהרות אי-הוודאות יגיעו לנקודה בה חייבים להכריע לגביהן. או אז אנו צפויים לראות 'התנהגות לא ליניארית', אנו צופים כי שינויים באופי פעילות חברות הייטק יהיו מהירים ויקיפו את רובן של חברות ההייטק בישראל".
בחודש מרץ 2023 ביצעו רשות החדשנות ומשרד האוצר סימולציה ניסתה לכמת את השפעת העלייה בסיכון המיוחס להשקעות בישראל כתוצאה מהשינויים המשפטיים. התוצאות שהתקבלו מראות ירידה של 8%-25% במספר העובדים בהייטק וירידה של 10%-30% בהיקף הפעילות הכלכלית. לא ברור לאיזה תקופה הסימולציה הזו מיוחסת, אולם ההשפעה תהיה דרמטית. רשות החדשנות: "במידה וההערכות האמורות אכן יתממשו, הרי שמדובר על מחיקה מוחלטת של הישגי המדינה בבנייתה וצמיחתה של תעשיית הייטק ענפה, וחזרה של שנים לאחור מבחינת מצב התעשייה".
מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין: "גם אם המשבר המשפטי-חוקתי ייפתר, סביר שייקח זמן להגיע לפתרון, וגם לאחר השגתו, ייקח זמן לבנות מחדש את אמון המשקיעים". נייר העמדה הוכן על-ידי אגף המחקר ברשות החדשנות והוצג לשר החדשנות המדע והטכנולוגיה וליו"ר מועצת הרשות ד"ר עמי אפלבום.
השבוע ביום ה' נפתחת בלאס וגאס תערוכת CES 2023, הנחשבת לתערוכה הטכנולוגית הגדולה ביותר בעולם. התערוכה שהחלה את דרכה בשם Consumer Electronics Show בשנת 1967 בניו יורק, הפכה עם השנים לתערוכת CES, המבטא עניין בטכנלוגיות רחבות יותר מאשר מוצרי צריכה, ומתקיימת במתכונתה הנוכחית משנת 1995. כיום זוהי תערוכת ענק. המארגנים (Consumer Technology Association – CTA) דיווחו שהפעם יציגו בה יותר מ-3,100 חברות בביתנים עצמאיים, ב-1,000 יותר מאשר בתערוכה הקודמת. שטח התערוכה גדול ב-70% יותר מאשר בשנת 2022.
הנושאים המרכזיים בתערוכה הם די צפויים, ומבטאים את המגמות בשוק בשנים האחרונות והתפתחויות שקיבלו תאוצה בזמן מגיפת הקורונה: הנושא הבולט ביותר צפוי להיות טכנולוגיות רכב: רכב מקושר וחכם, רכב אוטונומי ורכב חשמלי. תחומי העניין המרכזיים הבאים הם: אנארגיה וסביבה, בריאות דיגיטלית, מטאוורס וסימולציה, רשת האינטרנט החדשה (Web3) וטכנולוגיות מציאות רבודה וגיימינג. לישראל יש נוכחות חזקה מאוד בתערוכה: לצד הכרזות ענק של חברות בינלאומיות שחלק חשוב ממוצריה פותח במרכזי הפיתוח שלהן בישראל, יגיעו לתערוכה 62 חברות ישראליות שיציג בביתנים עצמאיים או בביתנים משותפים עם שותפים עסקיים, ועוד כמה עשרות חברות שיגיעו במסגרת ביתן החברות של מכון הייצוא הישראלי.
7 פרסי כבוד לטכנולוגיות ישראליות
חלק מהן כבר יכול לסמן את התערוכה כהצלחה עוד לפני שהיא התחילה, בזכות פרסי ההצטיינות הטכנולוגית שהן קיבלו מהנהלת התערוכה. חברת Arbe קיבלה פרס הצטיינות עבור מכ"ם הרכב 360° שפיתחה. חברת Cognata קיבלה פרס עבור פיתוח פלטפורמת סימולציה 4D של התנועה בסביבה עירונית. חברת NoTraffic קיבלה אות הצטיינות על פלטפורמת IoT עבור העיר החכמה. חברת Particula נכנסה לקבוצה הזו על-גבי אפליקציית המשחקים GoDice.
חברת Wi-Charge קיבלה פרס עבור טכנולוגיית Track Light Charger המאפשרת לבצע טעינה אלחוטית מרחוק של אבזרים אישיים. מי שהגדילה לעשות היא חברת Valens, אשר קיבלה שני פרסי הצטיינות: הראשון עבור ערכת השבבים VA7000 המאפשרת לקשר בין כל החיישנים ברכב באמצעות תקן MIPI A-PHY המאפשר לחסוך יותר מ-100 ק"ג במשקל הכבילה, והשני עבור ערכת השבבים VA600R, המספקת את היכולות האלה לכלי תחבורה גדולים, דוגמת משאיות עם נגררים וציוד הנדסי כבד.
החברות הישראליות המשתתפות בתערוכת CES 2023 – בנוסף לביתן הקבוצתי של מכון הייצוא
בחודש אפריל 2022 הגיעה תעשיית ההייטק הישראלית לשיא של כל הזמנים בביקוש עובדים: באותו חודש היו בתעשיית ההייטק הישראלית 32.9 אלף משרות פתוחות, לאחר שבשנת 2021 חל גידול של כ-30,000 משרות (יותר מ-12% מהיקף המועסקים בתעשייה). כך עולה מדו"ח רשות החדשנות ומכון המחקר Start-Up Nation Policy Institute אשר בדק את מצב ההון האנושי בתעשייה. עיקרי הדו"ח מסוכמים במשפט קצר: "ההייטק נמצא בטלטלה". ראוי לזכור שהסקר הזה נערך בחודש אפריל 2022, ויכול להיות שעדיין אינו מגלם את השפעת המשבר בשוק ההון שנגרם עקב המתיחות הגלובלית והמלחמה באוקראינה.
60,000 עובדים בתעשיית האלקטרוניקה
בסך הכל, תעשיית ההייטק הישראלית העסיקה כ-300 אלף עובדים בסוף 2021 (לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה). הם מפוזרים בין מגזרי התעשייה בחלוקה שוויונית יחסית. חלקו של סקטור הטלקום והתקשורת הניידת הולך וקטן עם השנים, וכעת כולל רק כ-6% מהעובדים בהייטק. הסקטור התעשייתי (כלומר תעשיית האלקטרוניקה על כל נגזרותיה) מכיל הרבה מאוד חברות גדולות יחסית ומסתכם בכחמישית מכלל עובדי ההייטק (21%).
כ-84% מהחברות שהשתתפו בסקר דיווחו שהן גייסו עובדים בחודשים יולי-דצמבר 2021, וכמעט כולן (כ-85%) דיווחו על קשיים בגיוס עובדי מו"פ. מדובר בעלייה של 20% בהשוואה לסקר של שנת 2021. הקושי הגדול ביותר הוא בתחומי החומרה: כ-96% מהחברות העוסקות בייצור אלקטרוני ובפיתוח טכנולוגיות תקשורת, דיווחו על קושי למצוא עובדים. במקביל, ככל שהחברה גדולה יותר, הקושי גדל: 82% מהחברות הקטנות (עד 10 עובדים) דיווחו שהן מתקשות לגייס עובדים – אבל כל החברות שמעל 500 עובדים (100%) דיווחו לעורכי הסקר שהן מתקשות לגייס עובדים.
העדפה מובהקת לבוגרי אוניברסיטאות
בשנים האחרונות גדל מספר החברות הישראליות המוגדרות כחברות צמיחה, ואחת מהתוצאות של התהליך הזה היא גידול בהיקף המשרות הלא-טכנולוגיות בשכר גבוה. עיקר העלייה בהיקף המשרות הפתוחות בתעשייה היתה בתפקידים לא טכנולוגיים: מספר המשרות לתפקידים האלה צמח מ-כ-4,500 משרות בשנת 2020 – לכ-11,800 משרות באפריל 2022. העובדים הלא טכנולוגיים נחלקים כמעט באופן שווה בין המקצועות העסקיים (מכירות, שיווק וכדומה) ובין מקצועות התפעול (כספים, משאבי אנוש וכדומה). יחד עם זאת, כ-70% מהעובדים בתעשייה מועסקים בתפקידים טכנולוגיים.
אחת מתופעות הלוואי של ביקוש גבוה לעובדים, הוא עלייה בשיעור העובדים המתפטרים מתפקידם כדי לעבור לחברה אחרת. במחצית השנייה של 2021 התפטרו מתפקידם 10.1% מעובדי ההייטק כדי לעבור לחברה אחרת. למגמה הזאת יש השלכות נוספות: ראשי צוותים רבים דיווחו שמהסיבה הזאת הם מעדיפים להתחרות על עובדים ותיקים ויקרים, ולא להשקיע בעובדים צעירים וחסרי נסיון, מחשש שלאחר שהם יצברו נסיון, הם יעברו לחברה אחרת. הנתונים גם מראים שהתעשייה מעדיפה להעסיק בוגרי אוניברסיטאות על-פני בוגרי מכללות: למרות שמספר הבוגרים של שני המסלולים האלה הוא כמעט זהה, יותר מ-60% מהעובדים שהצטרפו לתעשייה הם בעלי תואר אוניברסיטאי, ורק 36% בלבד קיבלו תואר ממכללה טכנולוגית.
בתמונה למעלה: מנכ"ל RH, יעקב לוי. "אספנו צוות שניתח את צורכי הלקוחות בעידן הקורונה. התוצאה: הרחבנו את עסקינו"
חברת RH מנוף הגליל (לשעבר נצרת עלית) מקימה באזור התעשייה ציפורית מפעל ייצור אלקטרוני נוסף למפעל הקיים שלה, במסגרת תוכנית אסטרטגית שנועדה להכפיל את המכירות עד שנת 2023. המפעל החדש יתמקד באינטגרציה, כבילה, פיתוח, והבאת מוצרים חדשים לשוק (NPI). המפעל יוקם בתוך כ-3 שנים בשטח שהחברה רכשה בשנה האחרונה ויכלול רצפת ייצור בשטח של כ-5,500 מ"ר. מנכ"ל RH, יעקב לוי, גילה ל-Techtime שהקמת המפעל החדש היא אחת מסדרת פעולות בארץ ובחו"ל המתבצעות כעת במקביל במסגרת אסטרטגיית צמיחה חדשה שהחברה גיבשה לאחרונה.
לוי: "המפעל החדש בציפורית יעסיק מאות עובדים ויעמוד בתקני תעשיות הרפואה, פודטק, סמיקונדקטור, רובוטיקה ועוד. החדרים הנקיים ישמשו לייצור אלמנטים אופטיים. כבר היום אנחנו מייצרים ראשים אופטיים עבור מערכות אסתטיקה". המפעל גם ירחיב את היקף הפעילות בתחום הכבלים. כיום RH מייצרת בעצמה את הכבלים עבור המערכות שהיא מרכיבה, במחלקת כבילה המעסיקה כ-45 עובדים. "אנחנו מתכוונים להקצות שטח נרחב לתחום הפיתוח שבו אנו מרחיבים את היקף פעילותנו, ואת פעילות ה-NPI.
המיקוד: High Level Assembly
"המפעל בציפורית יבצע פיתוח מוצרים עבור הלקוחות ויעניק תמיכה לחברות מתחילות, כולל הקצאת שטחי עבודה, במסגרת אסטרטגיית תמיכה בחברות סטארט-אפ שבעתיד עשויות להיות להיות לקוחות של החברה. המהלך יתמוך בשירותי הפתרון המלאים שלנו. כיום החברה מפתחת מודולים, עמדות בדיקה של לקוחות ועוד. אנחנו מתמקדים בהרכבת מערכות שלמות (High Level Assembly) ומייצרים כיום מכונות שלמות ותת מערכות גדולות לתעשיית הסמיקונדקטור, הדפוס הדיגיטלי, הרפואה ועוד. במקרים רבים אנחנו שולחים את המוצר ללקוח של הלקוח".
חברת RH מעסיקה כ-800 עובדים ונחשבת לקבלנית הייצור השנייה בגודלה בישראל. רצפת הייצור שלה בישראל משתרעת על-פני שטח של 35,000 מ”ר וכוללת תשתיות השמת רכיבי SMT והרכבת כרטיסים, מחלקות אינטגרציה וזיווד, עיבוד שבבי וזיווד, מחלקת כבלים, מחלקת פיתוח, מחלקת תכנון וייצור התקני בדיקה ועוד. במקביל, נמצאים בבעלותה שני אתרי ייצור בחו”ל, ברומניה ובארה”ב, המעסיקים ביחד כ-100 עובדים. רצפת הייצור בעיר בראשוב ברומניה משתרעת על שטח של 3,500 מ"ר וכוללת שטחי התרחבות עתידיים.
מפעל RH בעיר בראשוב במרכז רומניה
אסטרטגיית ההתרחבות כוללת גם הרחבת הפעילות ברומניה: "המפעל ברומניה מעסק 60 עובדים ונמצא בהתרחבות. לאחרונה הצטיידנו במכונות SMT חדשות מתוצרת Samsung, וכיום המפעל כולל שני קווי SMT, קו ייצור מתכת גדול, ובימים אלה אנחנו מקימים בו פעילות חדשה בתחום ייצור הכבלים. עד סוף השנה אנחנו צפויים להעסיק במפעל יותר מ-100 עובדים. הפעילות במזרח אירופה מאפשרת לנו ייצור של מכלולים באיכות מעולה ובעלויות נמוכות מאשר בישראל".
הקורונה חידדה את המודל העסקי
לדבריו, תקופה הקורונה סייעה לחברה לחדד את האסטרטגיה שלה. "הקורונה הדגישה את הצרכים הבולטים של הלקוחות. כינסנו את הצוות שלנו כדי לנתח את הצרכים של הלקוחות בזמן הקורונה, וגילינו שהם רוצים לצמצם הוצאות והתחייבויות. כאשר ראינו שחלק מהלקוחות הוציאו צוותים הנדסיים, טכנולוגיים ותפעוליים טכניים לחל"ת, התחלנו לספק להם חלק מהשירותים הללו. כיום הם מחפשים פתרון כולל ולא רוצים מעורבות גבוהה בתהליך, ואנחנו נכנסים לתחומים נוספים כדי לספק מענה".
האם קיימת בעיית כוח אדם כדי לעמוד בתוכנית ההתרחבות?
לוי: "אחד מאתגרי הצמיחה הגדולים של כל חברה הוא גיוס עובדים. במיוחד כיום כאשר השוק מתאפיין במחסור בשני משאבים מרכזיים: רכיבים ואנשים. לפני כחמישה חודשים יצאנו בקמפיין פנים ארגוני שבמסגרתו פנינו לעובדים בחברה, שיתפנו אותם בתוכניות הגידול, וביקשנו מהם להביא חברים שיעבדו בחברה במתכונת של 'חבר מביא חבר'. למען האמת הופתענו מכמות האנשים שגויסו על-ידי אנשי הארגון. יותר מ-70 עובדים הצטרפו לחברה בחודשים האחרונים. הגאווה הכי גדולה של ארגון זה שאנשיו מביאים את החברים והמשפחה שלהם לעבוד לצידם. זה מרגש מאוד כי זה מראה כיצד הם תופסים את החברה".
בשנת 2021 הסתכם ייצוא הסחורות והשירותים של ישראל בכ-143 מיליארד דולר. זהו שיא של כל הזמנים וגידול של כ-25% בהשוואה לשנת 2020. כך דיווח היום (ה') מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה. היקף הייצוא של ציוד רפואי ואופטי צמח ב-31% והיקף הייצוא של מיכון וציוד אלקטרוני צמח ביותר מ-20%. מרכיב ייצוא השירותים צמח בכ-34% ולראשונה הוא עבר את ייצוא הסחורות והיווה כ-52% מהייצוא הישראלי. הדבר מייצג חיזוק במשקל ההייטק, אשר כולל מרכיב גדול מאוד של שירותי תוכנה.
ייצוא התוכנה, המהווה את המרכיב המשמעותי ביותר בייצוא ההייטק של ישראל, צמח בשנת 2021 בשיעור של 26% ומהווה את הענף המוביל ביצוא הישראלי עם נתח של 27% מכלל הייצוא – כלומר כ-38.6 מיליארד דולר. השוק הגדול ביותר של ישראל הוא אירופה (40%), ולאחריו אמריקה (32%) ואסיה (25%). השאר (3%) מופנה לאפריקה ואוקיאניה. בחלוקה לפי מדינות, ארה"ב היא שוק היעד הגדול ביותר של ישראל (12% מהייצוא), ולאחריה מדורגות סין (4.3%) והולנד (2.2%).
אלא שלצד העלייה בייצוא ההייטק והתוכנה, מורגשת ירידה מתמשכת במספר חברות הסטארט-אפ החדשות המוקמות בישראל (בגרפים למטה). מחקר שבוצע על-ידי רשות החדשנות ו-Start-Up Nation Policy Institute, מגלה שמאז שנת 2014 חלה ירידה עקבית במספר חברות הסטראט-אפ החדשות, המגיע לשיעור ירידה של כ-14% בשנה. במקרה הזה מדובר בתופעה גלובלית: מאז 2017 חלה ירידה שנתית של 17% במספר חברות הסטארט-אפ בעולם, כאשר בלונדון הירידה היא כ-15% ובעמק הסיליקון כ-5%.
מהדו"ח עולה שאחת מהבעיות המרכזיות של סביבת היזמות הטכנולוגית בישראל היא התחרות מול מרכזי הפיתוח הגדולים של חברות גלובליות. בעשור האחרון בלבד, נפתחו בישראל יותר מ-200 מרכזי פיתוח זרים המתחרים בחברות הסטארט-אפ על משאבי כוח האדם המוגבלים. במקביל, חלה עלייה גדולה מאוד (11% ב-2020) בהיקף ההון שהחברות מגייסות בסבבי הגיוס הראשוניים (השקעות סיד וגיוסים בשלב A), והדבר מלמד על קושי גובר בהקמת חברות סטארט-אפ.
פריצת הדרך הטכנולוגית שעליה הכריזה חברת אלביט בחודש יוני 2021, לאחר הצלחת סדרת ניסויים שבמהלכם הצליחה ליירט כטב”מים בטווחים ובגובהי טיסה שונים, באמצעות מערכת לייזר אווירית שהותקנה על מטוס, מעוררת כבר עכשיו עניין אצל לקוחות פוטנציאליים בעולם. כך גילה נשיא ומנכ"ל חברת אלביט מערכות (Elbit), בשיחה היום (ג') עם אנליסטים לאחר פרסום התוצאות השנתיות של החברה. מכליס: "לייזר רב עוצמה אווירי יביא לשינוי פרדיגמה, מכיוון שהוא מאפשר להתמודד בו-זמנית עם הרבה מאוד איומים שונים, במהירות ובעלויות נמוכות. השנה מטוס הוריד מל"ט – וזו רק ההתחלה".
לדבריו, אלביט גם מספקת את מקור הלייזר לפתרון היבשתי. "אנחנו המובילים בתחום הזה בעולם, ולדעתי הוא יביא לנו פרוייקטי-על בעתיד הקרוב. כבר היום יש בו עניין משמעותי". הוא גם רמז שכמו שהפתרון הטכנולוגי הסיר את האיום האסטרטגי של המנהרות בעזה, נשק הלייזר עשוי לנטרל את איום הרקטות על ישראל. "לייזר רב-עוצמה אווירי יביא לשינוי נקודת העבודה של הצד השני".
מיקוד אסטרטגי חדש הביא את החברה לצמיחה של 13% בשנה
אלביט דיווחה על מכירות שיא בשנת 2021 בהיקף של כ-5.3 מיליארד דולר (עלייה שנתית של 13%), ועל צבר ההזמנות הגדול ביותר בתולדותיה: 13.7 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-11 מיליארד דולר ב-2020. לברי סמנכ"ל הכספים, יוסי גספר, התוצאות העסקיות של 2021 משקפות טרנספורמציה של החברה מספקית של מערכות טכנולוגיות לספקית של פתרונות מקיפים, דוגמת העסקה הגדולה ביותר בתולדותיה, בהיקף 1.6 מיליארד דולר, להקמת והפעל בית ספר לטיסה ביוון. "השינוי הזה מתבטא במעבר מצמיחה שנתית של כ-6% לצמיחה שנתית של כ-13% ב-5 השנים האחרונות".
גספר, אגב, פורש מתפקיד בשבוע הבא מתפקיד סמנכ"ל הכספים של החברה שאותו הוא מילא ב-21 השנים האחרונות, וייכנס לתפקיד המשנה למנכ"ל. את מקומו יתפוס ד”ר קובי קגן, המשמש מאז שנת 2018 כסגן נשיא ומנהל הכספים של חטיבת מערכות היבשה של אלביט (כיום חטיבת היבשה והתקשוב). בין ההישגים הבולטים של החברה ב-2021: עסקת הענק להקמת בית הספר לטיסה ביוון, רכישת חברת ספרטון האמריקנית שהיא אחת משתי החברות היחידות בעולם המספקות לצי האמריקאי מערכות סונאר מוצנח לאיתור צוללות, חוזה לאספקת פתרונות לוחמה אלקטרונית לכל ספינות הקרב של חיל הים הבריטי, חוזה בינלאומי ראשון לתותח אוטומטי חדש, ניסוי מוצלח של נשק לייזר אווירי, מסירת להקות רחפנים לצה"ל, וחשיפת מל"ט בעל הנעה היברידית.
אלביט רכשה מלאי גדול של רכיבים קריטיים
חברת אלביט מעסיקה כיום כ-19,000 עובדים בארץ ובעולם, מתוכם כ-3,500 עובדים בארה"ב, שהיא השוק הגדול ביותר שלה, ויותר מ-1,000 עובדים באירופה שהיא שוק יעד מרכזי. מכליס: ייצרנו תשתיות הנדסיות וייצוריות במדינות מרכזיות באירופה, אשר הפכו את אלביט לספק מקומי מוכר באותן מדינות. כאשר תקציבי הביטחון של נאט"ו צמחו בכ-24%, המכירות שלנו עלו בכ-90%. פירוש הדבר שלקחנו חלק מהחוזים של המתחרות. בין השאר זכינו השנה בחוזה אסטרטגי לאספקת מערכות לוחמה אלקטרונית לכל ספינות הקו הראשון של הצי הבריטי, אשר יחליפו מערכות של חברות בריטיות. זוהי הוכחה לכך שאנחנו חברת הלוחמה האלקטרונית הטובה בעולם".
במסגרת המפגש הוא סיפר שהחברה ביצעה מהלכים שונים כדי לשפר את הריווחיות ולהבטיח אספקת מערכות ללקוחות. "אנחנו נמצאים התהליך הטמעה של מערכת ERP חדשה וגדולה מאוד אשר תרמה רבות לשיפור הריווחיות. "עד סוף 2023 כל הארגון יעלה ל-ERP, וזה יביא להמשך ההתייעלות, חסכון במלאים, ועלייה בריווחיות של החברה". בתחום המלאים גם אלביט מתמודדת כיום עם משבר שרשרת האספקה בתעשיית השבבים. "המצב הזה פגע בנו בשנת 2021, ולהערכתנו המחסור לא הולך להיעלם כל-כך מהר. לכן רכשנו מלאים גדולים מאוד, בעיקר של רכיבים הקריטיים שקשה להשיג,שחלקם כבר הגיע לחברה וחלקם יגיע בקרוב. החלטנו על ביצוע ההשקעה הזאת מכיוון שלא רצינו לבזבז את חלון ההזדמנויות הנוכחי של עלייה בביקושים העומדת לפיתחנו. תקציבי הביטחון נמצאים בעלייה בכל העולם, ובמיוחד עכשיו בעקבות הלחימה באוקריאנה".
בתמונה למעלה: קו הרכבות ישראלי של כרטיסים אלקטרוניים. צילום: Techtime
כשבועיים לאחר ש-Techtime חשף את תוכניתה של אלביט להעביר חלק מהייצור לחו"ל כדי להתמודד עם שער השקל החזק וירידת ערכו מול הדולר, מדווח איגוד ההיי-טק שבהתאחדות התעשיינים על ממצאי סקר המלמדים שהבעייה מעוררת דאגה רבה בכל תעשיית האלקטרוניקה בישראל. האיגוד ביצע סקר בקרב כ-300 חברות הייטק ישראליות, ומתוכו עולה שיותר ממחציתן סבורות ששער הדולר הוא "חסם משמעותי בייצוא של טכנולוגיה ישראלית", ומקשה על העסקת עובדים בישראל.
כ-57% מהנישאלים נקטו בפעולות הגנה הכוללות הוצאת פעילות לספקים בחו"ל, גידור והעלאת מחירים. כ-40% מהחברות שהשתתפו בסקר דיווחו שהן העבירו פעולות ייצור לחו"ל כדי לחסוך בעלויות הנובעות מהתחזקות השקל. נושא נוסף המדאיג את התעשייה הוא שכר העובדים הגבוה. כ-45% מהמנכ"לים שהשתתפו בסקר העריכו שאם השכר ימשיך לעלות, הם ייאלצו להעסיק יותר עובדים בחו"ל. לדבריהם, התוצאה תהיה שרק הנהלות החברות יישארו בארץ, בעוד אנשי הטכנולוגיה יהיו בחו"ל.
"רק ההנהלות יישארו בישראל"
התוצאה: ישראל תאבד את היתרון הטכנולוגי שלה מכיוון שהיידע לא יהיה בישראל אלא בחו"ל – ובעתיד ישמש ליצירת חברות זרות חדשות שיתחרו בטכנולוגיות הישראליות. יו"ר איגוד ההיי-טק הישראלי בהתאחדות התעשיינים, מריאן כהן, אמר שתעשיית ההייטק הישראלית נמצאת בצומת דרכים קריטי: "אם יימשכו מגמות התחזקות השקל והעלייה בשכר העובדים, התעשייה הישראלית תתחיל להתכווץ. הממשלה חייבת לפעול כדי להגביר את התחרותיות של התעשייה ולטפל במשבר ההון האנושי".
במקביל, המחסור ברכיבים לרוחב כל תעשיית האלקטרוניקה מגביר את הנזק הנובע משער השקל החזק. רוב הספקים מנהלים תוכניות אלוקציה המעניקות העדפה ללקוחות המתחייבים לבצע הזמנות גדולות. לכן חברות רבות מבצעות הזמנות עבור ייצור עתידי כדי להבטיח אספקת רכיבים. לאחרונה סיפר ל-Techtime מנהל של יצרנית מכשור רפואי ישראלית, שבגלל המחסור ברכיבים, הוא רכש אלפי מיקרו-בקרים של חברת סייפרס בכמות שתספיק לייצור עד לשנת 2023. כלומר, החברה הישראלית נאלצה לשלם היום עבור רכיבים שייצרו הכנסות בעוד שנתיים. שער השקל הופך מהלך כזה למסוכן מאוד.
בתמונה למעלה: קו ייצור המעגלים המודפסים של פי.סי.בי טכנולוגיות במגדל העמק
ברבעון הראשון של שנת 2021 הסתכמו המכירות של חברת פי.סי.בי טכנולוגיות (PCB Technologies) בכ-29.3 מיליון דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של כ-26.1 מיליון דולר ברבעון המקביל 2020. אלא שלמרות העלייה במכירות – החברה דיווחה על ירידה ברווח הגולמי מכ-3.2 מיליון דולר אשתקד לכ-2.8 מיליון דולר השנה. החברה הסבירה את הירידה בשער הדולר ובמחסור ברכיבים. "הירידה ברווח הגולמי נובעת בעיקרה מהירידה בשער החליפין של הדולר ביחס לתקופה המקבילה אשתקד (כ-5% בממוצע). מאחר וכ-40% מהוצאות הקבוצה הינן בשקלים, הייתה לירידה הזאת השפעה שלילית על תוצאות הקבוצה".
בנוסף, "העלייה בביקושים מצד הלקוחות לצד התאוששות חלקית מצד יצרני הרכיבים והחומרים, גורמים לאלוקציות בשוק הרכיבים אשר גורמות לעיכוב בשרשרת האספקה ואי-קבלת רכיבים, שהביא לחוסר איזון בקווי-הייצור". החברה הסבירה שהחל מהמחצית השנייה של שנת 2020 , ספקי הרכיבים האלקטרוניים אינם עומדים ביעדי האספקה של הרכיבים. התופעה הזאת החריפה ברבעון הראשון של 2021, שבו זמני האספקה (Lead time), התארכו אל יותר מ-30 שבועות.
מהחברה נמסר ל-Techtime שאם מנתחים את התופעה ניתן להבין את ההגיון העומד מאחוריה: "ככל שהביקושים עולים וההיצע לא עומד בקצב הנדרש, הלקוחות חוששים מחוסר יכולת לייצר ומגדילים את ההזמנות. זהו תהליך המזין את עצמו. ניתן לראות את הביטוי לעלייה בביקושים גם בצבר ההזמנות של החברה: בסוף הרבעון הראשון 2021 הוא הסתכם בכ-70.5 מיליון דולר, כאשר בתקופה המקבילה אשתקד הסתכם צבר ההזמנות בכ-59.6 מיליון דולר".
כניסה לטכנולוגיות חדשות
לקראת הרחבת פעילותה בפלח השוק הצבאי ומול משרד הביטחון האמריקאי, החברה הודיעה שהיא נמצאת בתהליך ההסמכה לתקן MIL של צבא ארה"ב. פי.סי.בי החזיקה בהסמכה לתקן הזה עד שנת 2015 והחליטה שלא לחדשה, מכיוון ההשפעת החוסר בהסכמה על המכירות הייתה זניחה( ההסמכה לתקן IPC Class III הייתה מספקת. אולם במסגרת תוכנית אסטרטגית להרחיב את הפעילות מול גופי הביטחון בארה"ב, היא החליטה לחדש את ההסמכה לתקן MIL מתוך כוונה לסיים את התהליך עד סוף 2021.
מעגל מבחן של טכנולוגיות PCB מתקדמות המפותחות כיום בחברת פי.סי.בי
כפי שפורסם לאחרונה ב-Techtime, פי.סי.בי טכנולוגיות רכשה ופיתחה טכנולוגיות חדשות בתחומים כמו ייצור מעגלים מודפסים ממוזערים מאוד, ברוחב מוליך ובמירווח בין מוליכים של 25 מיקרון בלבד (1 מיל). ההשקעה בפיתוח טכנולוגיות חדשות באה לידי ביטוי בעלייה חדה בתקציבי המו"פ של החברה. אם בשנת 2019 היא לא דיווחה כלל על תקציבי מו"פ, בשנת 2020 היא דיווחה על תקציב מו"פ של כ-363 אלף דולר, כאשר ברבעון הראשון של 2021 הסתכמו תקציבי המו"פ בכ-217 אלף דולר ברבעון. זאת על בסיס תוכנית השקעה בפיתוח שאמורה להסתכם ביותר ממיליון דולר ב-2021 לבדה.
החברה פועלת בשני אתרים: מגדל העמק וראש העין, שבה נמצאת החברה הבת AMS (100% בבעלות פי.סי.בי טכנולוגיות). היא מתמחה במתן פתרונות מלאים בעולם האלקטרוניקה בשירותי תכנון וייצור מעגלים מודפסים (PCB) בסדרות קצרות ובינוניות, ושירותי הרכבת כרטיסים אלקטרוניים ומערכות שלמות.
לחברה יש שותפים טכנולוגיים במזרח המבצעים עבורה ייצור בכמויות גדולות תחת פיקוחה כמו גם שותפים באירופה וארה"ב אשר מייצרים בעבורה במקרים של דרישות מיוחדות לייצור מקומי מצד הלקוחות. כיום היא מעסיקה כ-750 עובדים. רוב לקוחותיה מגיעים מתעשיות האלקטרוניקה הצבאית והרפואית בישראל. החברה נמצאת בשליטת קרן פימי (48%) ונסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-331.7 מיליון שקל.
בתמונה למעלה: מכונת ה-DES החדשה שנרכשה על-ידי אלטק בסוף 2020. מנוהלת במתכונת Industry 4.0
בשנת 2020 צמחו המכירות של חברת אלטק (Eltek) מפתח תקווה בכ-5.5% והסתכמו בכ-36.7 מיליון דולר בהשוואה למכירות של כ-34.8 מיליון דולר בשנת 2019. החברה דיווחה על רווח נקי של 2.2 מיליון דולר, בהשוואה ל-1.8 מיליון דולר ב-2019. המנכ"ל אלי יפה מסר שהחברה התמודדה עם משבר הקורונה באמצעות הגדלת המכירות לשוק הצבאי והרפואי, שפיצו על הירידה במכירות בתחומי התעופה המסחרית, תוצר של המגיפה העולמית. בנוסף, החברה השיגה הלוואה בריבית מופחתת בזכות ערבות המדינה וגייסה 5.7 מיליון דולר באמצעות הנפקת מניות לבעלת השליטה, קבוצת ניסטק.
ההון הזה שימש בין השאר להחזרת חלק מהחובות של החברה ולשיפור המאזן הפיננסי שלה. לדבריו, החברה ניצלה את ירידת המחירים בשוק מכונות הייצור של מעגלים מודפסים כתוצאה ממשבר הקורונה – וביצעה רכישה גדולה של ציוד חדש לקווי הייצור. יפה: "המגיפה גרמה למחסור בחלק מחומרי הגלם הדרושים לנו, שאנחנו עדיין מתמודדים איתו. היא אילצה את אלטק לבצע בסוף 2020 תוכנית להפחתת העלויות, אשר הורידה את נקודת האיזון של החברה".
השקעה של 1.5 מיליון דולר בתשתיות Industry 4.0
בחודש שעבר החברה קיבלה אישור לקבלת מענק ממשלתי אשר יכסה 15% מהשקעה בהיקף של 1.5 מיליון דולר בציוד ייצור מתקדם שנועד להתאים את החברה לעבודה במתכונת Industry 4.0. ההשקעה מתמקדת בקישוריות, אוטומציה והתקנת מערכות מידע המנתחות נתונים בזמן אמת בסיוע תוכנות בינה מלאכותית. במידה ואלטק תציג שיפור משמעותי בפרוייקט Industry 4.0, היא עשויה לקבל מענק ממשלתי נוסף בגובה של 5% מהיקף ההשקעה. החברה מעריכה שתוכנית ההשקעות החדשה תושלם ברובה בחודשים הקרובים, ומערכות התקשורת המתקדמות יהיו תפעוליות כבר במחצית 2021.
בתמונה למעלה: מניית אלטק בנסד"ק בשנה האחרונה
יפה: "ההשקעה תשפר את כושר הייצור ואת התחרותיות שלנו". בנוסף, החברה קיבלה אישור מרשות החדשנות לקבלת מענק בגובה של 250,000 דולר לפרוייקט מחקר ופיתוח שיימשך שנה ומיועד לשפר את התפקוד של קווי הייצור שלה, ולהביא את החדר הנקי שלה לדרגת ISO-14644-1 Standard class ISO 5. "אם התוכנית תושלם בהצלחה, היא תביא לעלייה משמעותית בכושר הייצור שלנו. שתי התוכניות האלה יביאו את אלטק למעמד של מובילה בתחום הייצור של מעגלים מודפסים איכותיים בכמויות קטנות".
חברת אלטק מפתח תקווה מעסיקה כ-400 עובדים ומתמחה בייצור מעגלים גמישים קשיחים ומעגלים מודפסים מורכבים. החברה נמצאת בשליטת קבוצת ניסטק (Nistec), ונסחרת בנסד"ק לפי שווי חברה של כ-35.9 מיליון דולר.
בתמונה למעלה: מדד מניות השבבים של פילדלפיה בששת החודשים האחרונים
ככל שמתארך משבר הקורונה, גוברת התחושה בתעשיית ההייטק שאנחנו נמצאים בתחילתו של משבר כלכלי שיימשך זמן רב לאחר שהווירוס ייעלם והחיים ברחובות ובמפעלים יחזרו לתיקנם. אם בשבועות הראשונים של המשבר, דיווחו רוב החברות שיש להן מלאים, או שהן מוכנות לחזור לפעילות שגרתית עם סיום המשבר, כרגע התמונה מתחילה להשתנות.
ההודעות הראשונות מגיעות דווקא מהחברות הקטנות. חברת אורביט מנתניה הודיעה שככל הנראה לא יתממש רובו של הסכם המסגרת הגדול שהיא חתמה לאחרונה עם חיל האוויר האמריקאי: היא קיבלה הזמנה בהיקף של עד 109 מיליון שקל למערכות תקשורת פנים ושידרוג מערכות הפעלה בתוך מטוסי התדלוק 135-KC. "לנוכח מגיפת הקורונה ואינדיקציות נוספות שהגיעו מחיל האוויר האמריקאי, החברה הגיעה למסקנה שעשוי להיות קיטון מהותי במימוש הסכם המסגרת".
הרמזים מתעבים
הדיווח של חברת מיקרונט מאיזור התעשייה אזור שליד תל אביב, נוקט בשם המפורש עצמו: "התפשטות נגיף הקורונה למדינות העולם הביאה לשינוי מהותי באווירה העסקית. בשל ההאטה של הכלכלות בעולם והפחתת הפעילות העסקית, מסתמנת מגמת ירידה משמעותית בביקוש למוצרים שהחברה מוכרת, אשר מביאה לעצירת הזמנות, עיכובים ודחייה בקבלת הזמנות".
החברה מספקת מערכות לניהול ציי רכב ומשאבים ניידים (Mobile Resource Management). מוצריה כוללים טאבלטים, מחשבים מוקשחים, מערכות תקשורת אלחוטית ותוכנה. החברה מעסיקה כ-80 עובדים בישראל, העוסקים בפיתוח ובייצור. על הרקע הזה היא הודיעה שהיא קיצצה במשרות, הפחיתה משכורות, ואינה צופה שצבר ההזמנות יגדל משמעותית בתקופה הקרובה.
בדיקת מדדי המניות הטכנולוגיות המובילים – מדד השבבים של פילדלפיה ומדד נסד"ק 100 – מספקת תמונה תואמת של הלכי הרוח בשוק. שני המדדים המשיכו לצמוח בחודשים האחרונים, גם כאשר משבר הקורונה פגע קשה בתעשיית הייצור הסינית, שעליה נשענת תעשיית האלקטרוניקה העולמית. זאת מכיוון שהתעשייה האמינה שמדובר בהפרעה זמנית בלבד בשרשרת האספקה.
נקודת התפנית: 20 בפברואר 2020
אולם מרגע שהמגיפה יצאה מסין והחלה לפגוע בכלכלות אירופה וארה"ב, השתנה הלך הרוח: ובמחצית השנייה של פברואר התרסקו שני המדדים בעשרות אחוזים. מדד מניות השבבים של פילדלפיה ירד מ-1,980 נקודות בפברואר, לכ-1,330 נקודות כיום. מדד נסד"ק 100, המעניק משקל חזק במיוחד לחברות טכנולוגיות, ירד מ-9,720 נקודות בפברואר, לפחות מ-7,000 נקודות כיום.
מדד נסד"ק 100, המבוסס על משקל חזק של חברות טכנולוגיות. התפנית היתה ב-20 בפברואר 2020
מדוע? כנראה המשקיעים סבורים שעברנו משלב ההפרעה בשרשרת האספקה לשלב המיתון הכלכלי. הדבר בולט גם כשבודקים את המניות של החברות שדיווחו על פגיעה בשרשרת האספקה שלהן "בשלב הסיני" של המגיפה. כך למשל אנלוג דיוייסז (ADI) הזהירה שהמשבר יקטין בכ-50 מיליון דולר את הכנסותיה ברבעון הראשון, אולם המניה המשיכה לעלות עד למחצית השנייה של פברואר.
אפל דיווחה על ירידה צפויה במכירות הרבעון עקב קיטון במכירות של טלפונים, אולם המניה המשיכה לטפס עד לנפילה שהחלה ב-19 בפברואר. התמונה חוזרת על עצמה גם אצל החברות האחרות: HP, Jabil, Microchip, STMicroelectronics, NVIDIA, NXP, On Semiconductors ועשרות חברות שבבים ואלקטרוניקה אחרות.
מה בדיוק קרה? בשבוע של ה-20 לפברואר השתנתה תמונת הקורונה בעולם: ספרד, בריטניה, גרמניה, אוסטריה, אירלנד, הולנד וארה"ב דיווחו שהן נפגעו מהמגיפה, ובאיטליה הגיע מספר הקורבנות לכמעט 300 איש. מרגע זה הפסיקה הקורונה להיות הפרעה בשרשרת האספקה, והפכה למגיפה המשתקת את השווקים. וכאשר השווקים משותקים, חברות מפטרות עובדים או מוציאות אותם לחופשה ללא תשלום, רמת הצריכה יורדת ואנשים חוסכים לימים קשים. התוצאה: ירידה בביקושים המכניסה את המשק למיתון.
היתרונות והחסרונות של ההייטק הישראלי בתקופת מיתון
בשלב הראשון של המיתון, ייתכן ותעשיית הטכנולוגיה הישראלית תיפגע יחסית פחות מתעשיות אחרות בעולם, מכיוון שישראל נשענת על תעשייה בטחונית יציבה מאוד, וממוקדת יותר במכירה לחברות (B2B) מאשר במכירה לצרכן הסופי (B2C). במקרה הזה, למשקלן הגדול של חברות סטארט-אפ יש יתרון: הן מתקיימות בזכות ההון שגייסו ולא בזכות מכירות. אומנם חברות חדשות יתקשו לגייס הון, אולם החברות שכבר גייסו הון יוכלו לתפקד עד שוך המשבר – אם הוא לא יהיה ארוך מדי.
לאסטרטגיית הסטארט-אפ יש יתרון מובנה נוסף: ניתן להתאים את הטכנולוגיות במהירות רבה לצורכי השוק החדשים שיאפיינו את עידן הפוסט-קורונה. מנגד, כמחצית מהעובדים בתעשיית הטכנולוגיה הישראלית מועסקים במרכזי פיתוח של חברות זרות, וכשהן ייקלעו לקשיים, המרכזים המרוחקים מההנהלה בארץ המולדת צפויים להיות הראשונים שייפגעו מקיצוצים.
אסור לממשלה להמתין
הרמז המגיע מהשוק העולמי צריך לנחות במהירות על שולחן מקבלי ההחלטות בממשלה. מיתון ממושך דורש היערכות לאומית ברמה לא פחות קריטית מאשר המאבק בנגיף עצמו. הממשלה צריכה לבנות את תוכנית היציאה מהמיתון כבר עכשיו: לגבש תוכניות עידוד אגרסיביות, ולהתחיל בגיבוש פרוייקטים לאומיים שיגייסו את כל הכוחות ההנדסיים שישתחררו לשוק בעקבות המיתון האפשרי.
ככל שישראל תקדים להיערך למיתון, היא תצא ממנו במהירות גדולה יותר – ואולי אף תשיג יתרון בשוק העולמי – כאשר התעשיות המתחרות עדיין ייאבקו על קיומן.
אנו עושים שימוש בקבצי עוגיות לצרכים שיווקיים ושיפור חוויית השימוש באתר. איסוף המידע באתר נעשה באופן אנונימי, למעט בטפסי יצירת קשר והרשמה לניוזלטר בהם אתם מתבקשים למלא פרטים אישיים. אנו עושים שימוש במגוון תוכנות לאיסוף וניתוח אנליטי של הנתונים באופן אנונימי לרבות: גוגל אנליטיקס, פייסבוק פיקסל ועוד.
What personal data we collect and why we collect it
We collect anonymous data on visitors in this website for business purposes such as enhancing user experience, digital marketing and search engine optimization.
We collect personal data such as email address and names on various forms – all forms present in this website include consent checkboxes and clear reason for collecting the data: general inquiries on our products, newsletter subscription, professional inquiries job applications. All forms are designed in accordance with GDPR requirements.
Comments
When visitors leave comments on the site we collect the data shown in the comments form, and also the visitor’s IP address and browser user agent string to help spam detection.
An anonymized string created from your email address (also called a hash) may be provided to the Gravatar service to see if you are using it. The Gravatar service privacy policy is available here: https://automattic.com/privacy/. After approval of your comment, your profile picture is visible to the public in the context of your comment.
Media
If you upload images to the website, you should avoid uploading images with embedded location data (EXIF GPS) included. Visitors to the website can download and extract any location data from images on the website.
Contact forms and newsletter
We use Gravity Forms as our platform of choice for all forms present in this website. Forms present in this website have been modified to fit GDPR requirements.
Unless specifically specified and approved by visitor, we do not use the collected data for marketing purposes.
We use Mailchimp to collect email addresses and send periodical marketing materials to our customers.
Handling and management of all email addresses and mailing operations is conducted under GDPR terms and guidelines provided by Mailchimp.
All subscribers are able to change their subscriptions preferences or unsubscribe at any given time.
Techtime has accepted the Data Processing Addendum agreement provided by Mailchimp for all its Mailchimp accounts.
All our lead collection forms have been altered in accordance with GDPR requirements and now include unchecked checkboxes in order to accept the explicit consent of the user prior to form submission.
Cookies
If you leave a comment on our site you may opt-in to saving your name, email address and website in cookies. These are for your convenience so that you do not have to fill in your details again when you leave another comment. These cookies will last for one year.
If you have an account and you log in to this site, we will set a temporary cookie to determine if your browser accepts cookies. This cookie contains no personal data and is discarded when you close your browser.
When you log in, we will also set up several cookies to save your login information and your screen display choices. Login cookies last for two days, and screen options cookies last for a year. If you select “Remember Me”, your login will persist for two weeks. If you log out of your account, the login cookies will be removed.
If you edit or publish an article, an additional cookie will be saved in your browser. This cookie includes no personal data and simply indicates the post ID of the article you just edited. It expires after 1 day.
Embedded content from other websites
Articles on this site may include embedded content (e.g. videos, images, articles, etc.). Embedded content from other websites behaves in the exact same way as if the visitor has visited the other website.
These websites may collect data about you, use cookies, embed additional third-party tracking, and monitor your interaction with that embedded content, including tracing your interaction with the embedded content if you have an account and are logged in to that website.
Analytics
We use Google Analytics regularly for monitoring user behavior and traffic sources and utilize the gathered information for enhancing user experience and for business purposes.
The use of Google Analytics in done according to GDPR terms and guidelines provided by Google.
Legal Entity: Techtime.
Primary Contact (a.k.a. “Notification Email Address”): [email protected] – this email is designated for receiving notices under the Google Ads Data Processing Terms.
Who we share your data with
We use various cloud platforms and third party providers for the purpose of operating this website.
We do not share or sell your data for any commercial purpose other than specified above.
We use the following processors for the operating this website and executing related digital marketing campaigns:
WP Engine – Hosting Provider
Cloudflare – Cloud based security and web performance processor.
Google Cloud Platform – data centers provider for WP Engine
Sucuri – Website security provider
Mailchimp – Newsletter service provider
Google Analytics, Adwords, Webmasters
Facebook – We use Facebook for advertising and place tracking code on our website for enhancing digital marketing campaigns (i.e – Facebook Pixel).
Planwize Ltd – Digital Marketing Agency.
How long we retain your data
If you leave a comment, the comment and its metadata are retained indefinitely. This is so we can recognize and approve any follow-up comments automatically instead of holding them in a moderation queue.
For users that register on our website (if any), we also store the personal information they provide in their user profile. All users can see, edit, or delete their personal information at any time (except they cannot change their username). Website administrators can also see and edit that information.
What rights you have over your data
If you have an account on this site, or have left comments, you can request to receive an exported file of the personal data we hold about you, including any data you have provided to us. You can also request that we anonymize or erase any personal data we hold about you. This does not include any data we are obliged to keep for administrative, legal, or security purposes.
Request for Receiving Data Associated with One’s Email Address
Users may request to receive access to all related information submitted to this website for their review.
In accordance with GDPR compliance, user may further request the anonymization of such data.
In order to request access for all data associated with a given email address, users may submit the request here. Users then receive an email with a link to a page with all related information.
The link is valid for 24 hours. Users may submit additional request for the same email address once in every 24 hours.
A request for anonymization should be sent separately: User may select the data he or she wishes the site owner to anonymize so it cannot be linked to his or her email address any longer. An email confirmation will be sent once linked data has been successfully anonymized.
Where we send your data
Visitor comments may be checked through an automated spam detection service. All our processors and third party providers comply with GDPR requirements and apply privacy by design and necessary measure to ensure that personal data is being processed and handled in accordance with requirements. The list of our third party service providers and processors is listed above.
Contact information
For all privacy-specific concerns inquiries, you may contact us at [email protected]
How we protect your data
We use rigorous practices in order to protect our website and data collected, as well as world class cloud and hosting providers.
Communication between visitor and the server is encrypted using SSL.
The site is protected with web application firewall and is undergoing daily security scans, regular software updates by a dedicated team in order to minimize the risk of data breach.
What data breach procedures we have in place
Once a data breach is detected, our providers execute a dedicated standard operational procedure in order to assess the scope and potential damage, provide immediate remedy, patch any potential security holes and notify users who may be affected by the breach.
We may contact affected users with one or more form of communication within 72 hours and provide the needed information as to the scope of the data breach and actions taken.
What third parties we receive data from
We do not receive data from third parties for our marketing campaigns.
What automated decision making and/or profiling we do with user data
We may apply remarketing/retargeting methods while conducting online advertising using Google Facebook and the likes.
The above is conducted by applying various tracking codes into our website in order to track and retarget users based on
By visiting and using this website you are hereby provide your consent for the use of the above means and methods.
