[בתמונה: מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין. יח"צ]

למרות גל הודעות הפיטורים בהייטק בחודשים האחרונים, מספר המועסקים בענף עדיין אינו מצביע על התכווצות משמעותית. אלא שמתחת ליציבות היחסית מתרחש שינוי עמוק יותר: חברות מצמצמות את תוכניות הגיוס שלהן, ובינה מלאכותית הופכת בהדרגה לאחד השיקולים בהחלטות כוח האדם שלהן.

כך עולה מסקר כוח האדם בהייטק של רשות החדשנות וחברת צבירן, שנערך ביוני בקרב 289 מעסיקים, מהם 210 חברות הייטק המעסיקות יחד כ-130 אלף עובדים. לפי עורכי הסקר, המדגם משקף מעסיקים של כ-80% מעובדי ההייטק, אם כי ייתכן שהמגמות בקרב סטארטאפים קטנים שונות.

במחצית הראשונה של 2026 גייסו החברות עובדים בהיקף ממוצע של 8% ממצבת כוח האדם שלהן, לעומת פיטורים בשיעור של 2.8%. עוד 4.3% מהעובדים עזבו מרצונם, כך שבשורה התחתונה מצבת העובדים נותרה יציבה בקירוב.

אלא שהממוצע מסתיר פער גדול בין חלקי התעשייה. בחברות התוכנה הגיע שיעור הפיטורים ל-6.6%, לעומת 1.1% בלבד בחברות חומרה ו-2.7% בחברות פארמה ומדיקל. ברשות החדשנות קושרים את הפער, בין היתר, להשפעות השונות של מהפכת ה-AI: בעוד חברות תוכנה מתמודדות עם לחץ תחרותי, חברות חומרה נהנות הן מכלי ההתייעלות והן מהגידול בביקוש לשבבים ולתשתיות מחשוב ואנרגיה.

פחות מגייסים לפני שמפטרים

בשלב זה, AI עדיין אינו הגורם המרכזי לפיטורים שכבר התרחשו. רק 6.9% מהחברות ציינו הטמעת כלי AI כסיבה לצמצום או לסגירת צוותים, לעומת 4.7% בסוף 2025. לשם השוואה, 28% ציינו התייעלות כללית כסיבה לפיטורים רוחביים.

בגיוסים, לעומת זאת, השינוי כבר משמעותי. בסוף 2025 רק כ-3% מהחברות דיווחו שצמצמו גיוסים בעקבות הטמעת AI; ביוני 2026 השיעור זינק ל-9.8% – יותר מפי שלושה בתוך חצי שנה. למעשה, השפעת ה-AI התבררה כחזקה מכפי שהחברות עצמן צפו: בסוף 2025 כ-5.1% מהחברות תכננו לצמצם גיוסים בגלל AI, לעומת 9.8% שדיווחו ביוני כי עשו זאת בפועל. ברשות מסייגים כי בשל הבדלים בניסוח השאלות מדובר באינדיקציה למגמה ולא בהשוואה ישירה.

במקביל, הטכנולוגיה עצמה חודרת במהירות לפעילות החברות. שיעור חברות ההייטק המדווחות על הטמעה רחבה של AI במוצריהן עלה מ-21% בדצמבר ל-30% ביוני – עלייה יחסית של 43% בתוך חצי שנה.

החברות הבינוניות נפגעות יותר

פילוח נוסף מגלה כי עיקר הלחץ אינו דווקא בענקיות. בחברות המעסיקות 50–200 עובדים הגיע שיעור הפיטורים ל-8.7%, לעומת 4% בחברות של 200–800 עובדים, 3.3% בחברות של 800–2,000 עובדים ו-1.6% בלבד בחברות המעסיקות יותר מ-2,000 עובדים. לפי הדוח, חברות בינוניות עשויות להיות חשופות יותר ללחצים תזרימיים, לשער החליפין ולהתייקרות עלויות ההעסקה בישראל.

גם שער החליפין מתברר כגורם משמעותי: 17% מהחברות שביצעו פיטורים רוחביים ו-28% מאלה שצמצמו גיוסים ציינו את המצב העסקי שנוצר בעקבות שער החליפין כאחת הסיבות.

המבט למחצית השנייה של השנה כבר פסימי יותר. כ-37% מחברות ההייטק צופות שיגייסו פחות עובדים מאשר במחצית הראשונה, לעומת 23% בלבד בסקר הקודם. היקף הגיוסים המתוכנן ירד מ-7.2% ל-5.9% ממצבת העובדים.

גם בתוכניות הפיטורים מתחיל ה-AI לקבל משקל גדול יותר. בקרב החברות המתכננות פיטורים, 50% דיווחו כי ל-AI השפעה כלשהי על התוכניות, לעומת 29% בדצמבר; 17% כבר מגדירות את השפעתו כ"רבה", לעומת אפס בסקר הקודם.

התמונה העולה מהסקר היא אפוא של תהליך הדרגתי: AI עדיין אינו מחליף עובדים בהיקפים גדולים, אך הוא כבר משנה את השאלה כמה עובדים חדשים צריך לגייס. ככל שההטמעה מתרחבת, השלב הבא עשוי להיות השפעה משמעותית יותר גם על מצבת העובדים הקיימת.