רשות החדשנות ומשרד האנרגיה והתשתיות הכריזו היום על השקת “אתגר תנופה” — יוזמה לאומית לעידוד הקמה של סטארטאפים בתחום המינרלים הקריטיים, הנחשבים לרכיב מפתח בתעשיות האנרגיה, הבינה המלאכותית והביטחון. במסגרת התחרות יוצע פרס ראשון של מיליון שקל, לצד ארבעה פרסים נוספים של 200 אלף שקל כל אחד, במטרה להאיץ פיתוח פתרונות טכנולוגיים פורצי דרך.

המינרלים הקריטיים — ובהם ליתיום, קובלט, ניקל ויסודות אדמה נדירים — הפכו בעשור האחרון לנכס אסטרטגי, על רקע הביקוש הגובר לאנרגיה ירוקה ולמערכות מתקדמות. במקביל, שרשראות האספקה שלהם ריכוזיות ותלויות בגורמים גיאופוליטיים, מה שמחדד את הצורך בפיתוח חלופות ושיפור היעילות.

התחרות מתמקדת בשלושה תחומים: טכנולוגיות Deep Tech לאיתור והפקה, פתרונות לעיבוד, זיקוק ומחזור, ופיתוח חומרים חלופיים שיפחיתו תלות וישפרו נצילות. בנוסף, היא פתוחה גם לפתרונות שיחזקו את חוסן שרשראות האספקה ויאפשרו ייצור יעיל ואחראי יותר.

לדברי מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, היתרון במירוץ הגלובלי אינו תלוי עוד רק בהיקף המשאבים, אלא ביכולת לפתח טכנולוגיות להפקה, עיבוד והחלפה שלהם. בישראל, שאינה מעצמת מחצבים, רואים בכך הזדמנות למנף את יתרונות המחקר והפיתוח ולבנות אקו־סיסטם טכנולוגי סביב התחום.

במשרד האנרגיה מדגישים כי המינרלים הקריטיים הם רכיב מרכזי בביטחון האנרגטי ובמעבר לאנרגיה נקייה, וכי התחרות נועדה לצמצם תלות בייבוא ולבסס יתרון בשרשרת הערך הגלובלית.

במבט רחב יותר, השליטה בחומרי גלם הופכת לגורם מכריע בקצב החדשנות — וישראל מבקשת למצב עצמה בחזית, לא דרך משאבים, אלא דרך טכנולוגיה.

הגשת המועמדות פתוחה עד 25 ביוני 2026 ומתבצעת באופן מקוון במסגרת מסלול “תנופה”. מדובר בבקשת מענק הכוללת תיאור טכנולוגי, תוכנית מו״פ והיתכנות עסקית, ומיועדת ליזמים בשלבים מוקדמים. הבקשות ייבחנו לפי חדשנות, ישימות ופוטנציאל שוק.

אתגר טכנולוגי וסביבתי

כדי להבין את עומק האתגר, ניתן לחלק את שרשרת הערך לשלושה שלבים עיקריים.

השלב הראשון הוא האיתור וההפקה. מינרלים נדירים מצויים לרוב בריכוזים נמוכים, ולכן נדרשת כרייה בהיקפים גדולים כדי להפיק כמויות קטנות יחסית — תהליך יקר ובעל השלכות סביבתיות משמעותיות. כאן מתפתחות טכנולוגיות מבוססות AI, חישה מרחוק ושיטות כרייה מדויקות יותר.

השלב השני הוא העיבוד והזיקוק — צוואר הבקבוק המרכזי. החומר המופק הוא תערובת מורכבת, והפרדת יסודות אדמה נדירים, בעלי תכונות דומות, דורשת תהליכים כימיים מורכבים, עתירי אנרגיה ולעיתים מזהמים — תחום שבו נוצרה תלות במדינות ספציפיות.

השלב השלישי הוא תחליפים וייעול: פיתוח סוללות ללא קובלט, מגנטים ללא יסודות נדירים, ושיפור ניצול החומר. במקביל מתפתח תחום המחזור, המאפשר חילוץ מינרלים מפסולת אלקטרונית וסוללות משומשות.

שלושת השלבים הללו הם מוקדי החדשנות שיכולים להפחית עלויות, לצמצם תלות גיאופוליטית ולהגדיל זמינות דרך טכנולוגיה.

המינרלים בתוך מטוס הקרב

האיור ממחיש עד כמה מינרלים קריטיים משולבים במערכות ביטחוניות מתקדמות. לפי הערכות בתעשייה, מטוס קרב כמו F-35 Lightning II עושה שימוש נרחב במינרלים קריטיים לאורך מערכותיו. במכ״ם ובמערכות הלוחמה האלקטרונית נעשה שימוש בגליום (למשל בטכנולוגיות GaN), במנועים ובמערכות ההנעה סגסוגות ניקל וקובלט לעמידות בחום, ובמערכות בקרה ואקטואטורים מגנטים מבוססי נאודימיום ודיספרוזיום. רכיבים אלקטרוניים וחיישנים כוללים יסודות נדירים נוספים.

ההערכות הן שמדובר בעשרות עד מאות קילוגרמים של מינרלים קריטיים במטוס אחד, תלוי בתצורה. התלות הזו אינה רק הנדסית אלא גם אסטרטגית: ריכוז יכולות העיבוד והזיקוק במדינות ספציפיות הופך את שרשרת האספקה לנקודת חיכוך גיאופוליטית — בדיוק מסוג האתגרים שהיוזמה מבקשת להתמודד איתם.